ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום חמישי, כ"א באדר התשע"ח (08 במרץ 2018), שעה 11:00

ביקור הוועדה בחברת מייקרוסופט ישראל

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

שלי לנצמן - מנכ"לית מייקרוסופט ישראל

מאור דוד פור - מנהל פתרונות טכנולוגיים לממשלה, מייקרוסופט

אלעד פארן - מנהל לקוחות, מייקרוסופט

דותן נאמני - מנהל תחום ממשלה ובריאות, מייקרוסופט

עמית שניצר - סגן מנהל חטיבת המידע, כנסת

אהרון ירוסלבסקי - טכנולוג ראשי באגף מחשוב, כנסת

עוז כהן - סגן ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב, כנסת

יעקב אליאך - דובר הוועדה

ענת לוי

איילת חאקמיאן – ראש תחום פרלמנטרי

סמדר לביא, חבר תרגומים

ביקור הוועדה בחברת מייקרוסופט ישראל

לצורך הרשמיות אנחנו צריכים לפתוח בפתיחה רשמית, מכיוון שזה לא סיור פרטי שלי, אלא ביקור וסיור של הוועדה, נמצא פה רושם פרוטוקולים, זה מתפרסם, נכנס לדברי הכנסת, אז לטוב ולמוטב אם את רוצה להגיד דברים קחי בחשבון שאחרי זה הדברים - - -

לא נעים לי להגיד לך, כבודו, אבל אני שלוש שנים מנכ"ל מייקרוסופט ומהיום הראשון שקיבלתי את התפקיד אני יוצאת מנקודת ההנחה הזאת, גם כשאני מבקשת מדיילת בטיסה משהו. פעם הייתי יותר עצבנית.

ואם לפעמים ככה שוכחים אז יש כאלה שמזכירים לנו. אנחנו בכנסת יותר ויותר מרגישים את זה. לכם גם יש חלק בתוך העניין הזה, כל הפיתוח ההייטקי באמת הביא אותנו למקומות אחרים, כשחלק אנחנו לא מודעים לכך. לא זו אף זו, אנחנו לא מעט מתעסקים בנושא של התופעות בעקבות השימושים המוגברים וההתרחבות והחידושים הטכנולוגיים, במיוחד בתקופה האחרונה אנחנו מתעסקים גם בעקבות, או בעקבותינו גם התקשורת, המידע הרב שיש עלינו והמעקב הרב שיש עלינו. גם אם זה לא אישי, גם אם זה אלגוריתם, אבל השימוש בהם ועד איפה הגבולות ומה מתאים ומה - - - אין ספק בדבר אחד, שאנחנו יודעים, אבל לא מודעים.

יש דברים שיודעים שיכולים לשמוע אותך, מי שרוצה להגיד משהו, היום כבר יותר היום יודעים שמצלמים, אבל לא עד כדי כך. אנשים במרחב הציבורי לא חשים את זה, אין להם את ההלימה בין זה שמצלמים אותם ובוחנים את הצילום שלהם וגם מעבדים אותו ואולי גם משתמשים בו לבין מה שקורה - - - אין הלימה. בשימוש שלנו ביום יום אנחנו יודעים שיש את זה, אבל זה לא הופנם בנו. יש כאן פער עדיין. יכול להיות שזה משהו של שנים, יכול להיות שהצעירים מרגישים את זה יותר.

לא, פחות אכפת להם, הם עוד לא מבינים את ההשלכות של זה.

ויש איזה ויכוח אצלנו. אנחנו מארחים היום מומחים שאומרים שזה כן אכפת להם. זה שהם חושפים את עצמם, בזה שהם כן יודעים, הם כן רוצים לשמור על המסגרת שלהם, רק הם לא יודעים איך לעשות את זה ואנחנו צריכים לתת להם את הכלים. אנחנו הרבה גם בחלק הערכי בעניין הזה דנים, אבל אנחנו גם בהחלט מנסים לעשות איזה שפה, על אף שכשאנחנו רוצים לעשות משהו מקדימים אותנו הרבה יותר.

בישיבה האחרונה שהייתה לנו, בנושא האינטרנט של הדברים, אני חושב שמשם הגענו לראות. אנחנו נעשה עוד ישיבות על זה. אבל זה דרך אגב.

אבל, ברשותכם, אני אפתח את הישיבה שלנו. אנחנו פותחים ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום חמישי, שהוא כ"א באדר.

כן, באדר זה קל.

גם אם אנחנו טועים אז לא נורא, באדר מותר לטעות קצת. אדר מתחיל בשמחה. חודש אדר, שמרבים בו בשמחה, ה-8 במרץ 2018, אנחנו נמצאים בסיור, סיור שאנחנו באמת שמחים לקיים אותו, אנחנו רואים חשיבות לחזק את הקשר בין חברה שהיא לא רק פועלת בתוך מדינת ישראל, אלא יש לה קשר למדינת ישראל. אנחנו יודעים שהחברה פתחה את הסניפים הראשונים שלה מחוץ למקומה, מחוץ לארצות הברית, בישראל, והקשר הזה נמשך תוך שיתוף פעולה ותוך הרגשת מחויבות של שני הצדדים. מתוך הערכה, מתוך קשר אנחנו נענינו לבוא לסייר ולהתרשם, גם כדי ללמוד וגם כדי לחזק את הקשר ולראות את הממשקים המשותפים שלנו והרבה גם ללמוד.

ואני רוצה להגיד לכם בצורה גלויה, חצי אוף דה רקורד, שעברנו שבוע סוער, יותר משבוע סוער, אנחנו עומדים להיות בשבוע סוער של הממשלה - - -

נקווה שיסתיים לטובה.

אפילו דחיתי פגישה בחלק שלי, ליישב ולמנוע את המשבר הקואליציוני, כדי שהממשלה תוכל להמשיך, אנחנו חושבים שיש חשיבות מאוד גדולה לממשלה, בכל הנושא של משילות ולא משנה כרגע איזה ממשלה, כל ממשלה, צריך לתת לה אופק. אתם כחברות מסחריות יודעים כמה זה חשוב, כמה שזה מקרין, אנחנו מצווים לעשות מאמץ, עד כדי כך שאני דחיתי קצת פגישה בנושא הזה, ואני מכאן מיד נוסע לתל אביב כדי להמשיך, שבשובו של ראש הממשלה, שננסה להכין את הכול כדי שנוכל, וכל זאת בתקווה שבאמת רוצים להמשיך ולא הסיבה שאנחנו מתעסקים בה, שזה חוק לימוד תורה, שהוא יהיה הגורם, שיהווה את המשבר. אם ראש הממשלה או מישהו אחר יחליט מסיבות שלהם ללכת לבחירות, אז יכול להיות שככה יהיה, זה גם לא בטוח. אנחנו מאוד חושבים שזה לא נכון שזה יהיה, אבל יכול להיות שיש עוד סיבות.

רק שלא יאמרו שבגלל סיור במייקרוסופט נפלה הממשלה.

לא, אני רוצה להגיד, אתם אפילו עוזרים לנו קצת, אנחנו ככה נמצאים בעין הסערה וכשבאתי לפה ההרגשה הראשונה שלי הייתה 'אוה, קצת לראות', הרגשתי שאני פעם ראשונה, אפילו לא ידעתי אם נסעתי אחורה או קדימה, דודי נהג, היינו תקועים בפקק, לכן כשבאתי לפה הרגשתי - - - וזו הייתה פתיחה טובה שלנו.

אני מאוד שמח לפגוש אותך כמנכ"לית. ידענו שיש מנכ"לית, ביום האישה, כשאנחנו מציינים את יום האישה הבינלאומי, לראות חברה שהיא חברה מסחרית ונותנת עוצמה, מכירה בעוצמה הנשית, ביכולות הנשיות ומעמידה בדרג הניהולי נשים. אני שומע שאתם עומדים בכל פרמטר של שוויון בשדרה הניהולית. אנחנו בכנסת גם עושים את המאמץ הזה, מציינים את היום הזה, אז יצאנו וגלגלו זכות על ידי זכאי שגם את היום הזה נציין במקום שמי שעומד בפנינו זה מנכ"לית. אנחנו מאחלים לך הצלחה גדולה מאוד.

תודה רבה. אני חושבת שאם היית שואל את הצד הגברי בחדר ממייקרוסופט הוא היה אומר לך שאין שוויון. במספרים אין שוויון, זה נכון, אנחנו 60% נשים ורק 40% גברים, בטח בשדרה הניהולית שלנו, כך ששוויון כבר אין פה, אבל בגלל שזה מאמץ כל כך גדול זה יכול בכל רגע נתון להשתנות. בסוף דברים קורים.

אז קודם כל ברוכים הבאים לוועדה, אני מאוד מודה לך שהתפנית ביום כזה, בשבוע כזה סוער, אבל בחרנו חיים סוערים אז אנחנו צריכים כבר להתחיל להתרגל לזה. על זה אני כבר לא מלינה. אז באמת תודה רבה שאתם מתארחים אצלנו היום. אנחנו גם נשמח אם זה יהיה אחד מני עוד סיעורי מוחות שנוכל לעשות באמת כדי להרחיב את היריעה במחשבות על הרבה נושאים שהעלית אותם פה היום.

הנושא הראשון שאני הרגשתי ששמת לנו כמובן, המפגש של הטכנולוגיה והאתיקה. האתיקה פוגשת אותנו גם ברמה התרבותית, בסוף האחריות שלנו, של מייקרוסופט כמובילת שוק ושל כנסת ישראל היא גם להוביל פה תרבות ולא רק כלי כזה או אחר. אני חושבת שיש לנו הרבה עשייה שאנחנו עושים בתחום הזה ויכולים לעשות עוד יחד איתכם הרבה מאוד.

אנחנו משקיעים, פעם בשנה, למשל, כל העובדים שלנו הולכים לבתי ספר כדי לפגוש ילדים ולדבר איתם על תרבות ההתנהגות באינטרנט כי ברור לנו הגבול המאוד רחב שיש שם והאפשרויות והמפגש המאוד, מצד אחד מסקרן וגדול ומעצים, לצד העובדה שיש שם גם סכנות וילדים צריכים להיות יותר מודעים לסכנות כדי לדעת איך להתנהג שם. גם מה לעשות, כשאתה צעיר, באמת עוד לא ניתנה לך כל הבינה ואתה עוד לא מבין את ההשלכות.

אני מנסה לפעמים כשאני באה לבתי ספר לדבר עם ילדים על זה שיכול להיות שהיום הם יעלו איזה שהיא תמונה שתיראה להם נורא חמודה ואיזה קטע הוללות, אבל כשהם יבואו להתראיין אצלי בעוד 15 שנה, אצלי זה שם קוד, זה לא חייב להיות אני, אני עד אז מקווה שאני אעשה דברים אחרים, אבל כשהם יבואו להתראיין התמונה הזו תהיה שם. הם לא יוכלו להתעלם ממנה ומי שיראיין אותם יבין שזו הייתה הבחירה שלהם מתי שהוא בחיים לנהוג כך או כך וילדים צריכים להבין שבעצם, כמו שלכל אחד מאיתנו יש זיכרון צרוב בראש, שאי אפשר לנקות אותו, זה הזיכרון שלנו, גם היום למרחב האינטרנט יש זיכרון.

וכאן יש את השאלה האתית הנוספת שאמרנו על הזכות להישכח.

על הזכות להישכח, בוודאי, אבל גם בזכות להישכח אני רוצה שאנחנו נהיה מאוד פרקטיים. זאת אומרת את יכולה לבקש מכלי מסוים, ואני מבינה למה את - - -

ענת לוי, מנהלת הוועדה. אנחנו נעשה גם היכרות.

כן, היא הציגה את עצמה בכניסה, נפגשנו. את צודקת ואני מבינה גם למה את רומזת לי, יש כלים מסוימים שאתה יכול לבקש מהם למחוק משהו. גם אם הכלי הזה ימחק באותו רגע, עדיין בזיכרון הצרוב של האינטרנט יכול להיות שזה כבר שוכפל למקומות אחרים.

אין לו יכולת. גם אם יש לו זכות, אבל - - -

לא הוקם עוד או"ם, וגם האו"ם עדיין לא מחליט הכול בעולם, לא הוקמה אוטוריטת-על לאתיקה וטכנולוגיה בעולם, כמו שנאמר כאן, שיכולה להבטיח שזה יימחק מהזיכרון, אף כי את צודקת, שכפעולה מיידית זכותו של בן אדם שזה לא יקרה וזה יימחק. צודקת לחלוטין.

הראייה והיריעה היא גדולה יותר מזה, אבל מה שחשוב להבין שהטכנולוגיה היום היא לא נחלת ההייטק ולא מגזר ההייטק. לא יהיה תחום בעולם תוכן שלנו שלא תהיה בו טכנולוגיה וטכנולוגיה לא תהיה, זאת שתיקח אותו קדימה וישתמשו בו. זה חינוך, זה חקלאות. אנחנו רואים היום את המדינות המובילות בחקלאות בעולם שהן המדינות שמשתמשות בטכנולוגיה כדי להחליט מתי לקצור את החיטה, כמה להשקות ומתי להדביר או לא להדביר. כתוצאה מזה התפוקה שלהם עולה באופן משמעותי. אז אין היום תחום, אנחנו מבינים שבמכוניות זה יהיה חלק מנחלתנו, בכל תעשייה, בטקסטיל, ובכל זה יהיה.

בבריאות.

בבריאות בוודאי, ואנחנו רואים שזה לוקח אותנו גם, זה ממש זורק אותנו כמה צעדים קדימה כל פעם שאנחנו לוקחים את הטכנולוגיה והבריאות ביחד. מכאן שאנחנו צריכים להבין שהטכנולוגיה היא חלק מהחיים, מכאן שאנחנו צריכים להחליט איפה היא פוגשת אותנו בכל העולמות שלנו ואיך אנחנו רוצים כמדינה וכתרבות לקחת את זה מפה קדימה ופה יש הרבה עבודה שהצוות פה עושה. אני בטוחה שהיום עוד יחלקו איתכם ותוכלו להבין.

בראייה שלנו כחברה יש לנו שתי הסתכלויות מרכזיות. הצד האחד, ואני לא איתמם בו, אנחנו חברה מסחרית שמסתכלת על ההצלחות העסקיות שלה, אבל הצד הלא פחות חשוב הוא שלכל אחד מאיתנו יש יעדים שהם נקראים לאומיים, יעדים לאומיים, והיעדים הלאומיים של כל אחד מאיתנו הם להביא את המדינה שבה אנחנו חיים, ישראל, למקום שבו יש שקיפות שלטונית בצורה הטובה ביותר, שבו יש קשר שבין האזרח והמדינה טוב יותר ואיכותי יותר, שבו משרדים בין משרדים יכולים לפעול בצורה הטובה ביותר באמצעות טכנולוגיה ובעצם השאלה שלנו היא איך טכנולוגיה יכולה לשפר את איכות החיים של כל אחד מאיתנו במדינת ישראל, והיא יכולה לשפר.

וזאת האחריות. לכל אחד מאיתנו פה בחדר מעובדי מייקרוסופט יש יעד ועל זה הוא נמדד. הוא לא נמדד רק על הרווחים, או על ההכנסות, או על הקשרים שהוא מביא, אלא בעצם איך אנחנו לוקחים את מדינת ישראל ויש לנו תכנית שלמה שאנחנו צריכים להוכיח אותה למנהלים שלנו, שאנחנו מקדמים אותה כל פעם צעד צעד קדימה. זאת האחריות שלנו. תוכלו לשמוע את זה היום מאנשים.

אנחנו פעילים כמובן בכל התחומים, חברה שהמנעד שלה הוא מאוד מאוד גדול, אנחנו מדברים פעם אחת לארגונים מאוד מאוד גדולים ופעם אחת אנחנו מדברים עם התלמידים והאזרחים. אנחנו מדברים על מערכות מאוד מאוד מורכבות וגם מערכות מאוד פשוטות, אבל בסוף אנחנו רוצים באמת לוודא שהטכנולוגיה הייתה זאת שעזרה לכולנו לעשות את הקפיצה, אם זה בקריירה שלנו, אם זה באמונה שלנו, לאן אנחנו רוצים לקחת את החיים שלנו קדימה או לאן אנחנו רוצים לקחת את הארגון או המשרד שלנו קדימה. זאת תפיסת החיים שלנו.

עיקר הפעילות היום זה בתחום הפיתוח? הפעילות שלכם בישראל.

בישראל יש לנו כמה תחומים. תחום אחד - - -

מה שמעניין אותנו זה תחום הפיתוח.

בתחום הפיתוח יש לנו פה למעלה מ-1,000 מפתחים שיושבים בישראל ומפתחים לקבוצות המוצר ישירות ברדמונד, שיושבים בסיאטל, זה אחד מהמרכזים הכי גדולים בעולם שהוא מחוץ לארצות הברית. אנחנו בחרנו לפתח אותו פה ואנחנו גדלים כל הזמן. אנחנו בונים עכשיו בניין חדש למייקרוסופט בהרצליה שאמור להיות בסוף ל-2,500 איש. אז אנחנו עם תכנית ארוכת טווח לצמוח בישראל, כשהרעיון שלנו הוא לנצל את היצירתיות ואת הכוח המחשבתי המאוד חזק שיש בישראל עם הנחישות.

יש משהו. שאל אותי סאטיה, עדיין המנכ"ל החברה, כשהוא בא לכאן לביקור בארץ, ישבנו עם בנט, שר החינוך, והוא שאל 'אבל למה פה?, אני בא מהודו', הוא אמר, 'בהודו יש אנשים מאוד חכמים ומאוד טכנולוגיים, למה פה? מה פה עושה את זה אחרת? אני רוצה להבין'. אז אחת זו הנחישות שלנו, יש לנו תכונה, כמובן בהכללה, אנחנו מאוד נחושים, אנחנו לא מוותרים. יש בעיה, אנחנו רוצים לפתור אותה, יש קושי, אנחנו רוצים להתגבר עליו, זו נחישות שמובילה אותנו תמיד קדימה. זה המוח שלנו, אין לנו הרבה משאבים אחרים.

ההון האנושי.

ההון האנושי. אז הגדלנו את זה, הגדלנו את היכולת הזאת. אני חושבת שהחינוך תמיד היה בסוף בכל בית, ההבנה שבכל בית החינוך הוא הדבר החשוב שצריך להשקיע בו. לא משנה איזה חינוך אתה בוחר בסוף, אבל אתה עדיין מבין שהחינוך הוא הבסיס, הלמידה, וההבנה שלמידה היא מרכז החיים שלנו היא ההבנה שאנחנו לא יודעים הכול ואם אתה לא יודע הכול אתה חייב ללמוד כי אחרת לא תתקדם. ההבנה הזאת נורא משמעותית.

הם כבר מכירים שאני אביא את הדוגמה, אני מחזק את מה שאת אומרת בעניין הזה, למילה חכם יש תרגום בכל השפות, אין שפה שאין תרגום למילה חכם, אבל המילה 'תלמיד חכם', אין מילה כזאת באף שפה, גם לא באידיש. כשרוצים להגיד באידיש תלמיד חכם אומרים 'תלמיד חוכם'. אי אפשר להגיד את זה אחרת. מה שאת אומרת זה בדיוק מתחבר, אפשר להשתמש בדוגמה הזאת. אנחנו מבינים שכדי להיות חכם צריך כל הזמן ללמוד. מי שחושב שהוא חכם בזה, אז הוא נשאר בזה, הוא חכם, הוא יכול להישאר חכם בלילה, מה שנותן לו את הכוח זה להיות תלמיד חכם. זה השילוב של שני הדברים האלה.

אומרים טוב שברופאים לגיהינום, למה טוב שברופאים? מי שחושב שהוא הטוב, הוא יגיע לגיהינום. צריך תמיד לדעת כל הזמן שלא טוב, אז אתה לומד, אתה מתעניין, אתה חושב, אתה ממשיך לחפור. מי שחושב שהוא טוב, זה הפתגם 'הטוב שברופאים לגיהינום', אפשר להגיד 'או מי שחושב שהוא טוב'. הרבה חוקרים לא הצליחו להגיע מדוע באמת יש למוח היהודי את היכולות ואת הרצון, אבל אני שמח שהחברה באמת מכירה בזה שבישראל באמת - - -

כן, ואנחנו ממשיכים להשקיע פה הרבה מאוד.

יש לזה הרבה יתרונות. אמנם כל חברה שהפיתוח נעשה בארץ, אנחנו רואים, וגם יכול להיות שיש מגוון האוכלוסיות בנושאים של הפיתוח. היום יש באמת שילוב בעבודה עם מגוון האוכלוסיות וזה מקצוע שיש בו מקום ורצון והתאמה, אפשר לעשות התאמה לכולם. לא תמיד - - - אבל הפיתוח יכול לתת, יש לו אפשרות בהתאמות כאלה שלא מפריעות לשום דבר, לא מהבחינה לא הכלכלית וגם לא האיכותית והמקצועית. ואתם, המחשבה שלכם תוך כמה זמן להגדיל מ-1,000 ל-2,500?

אנחנו אמורים לעבור לבניין בעוד שנתיים וחצי ועד אז אנחנו מצפים ששלושת רבעי כבר יהיה מלא. אנחנו תמיד לוקחים עם ראייה קדימה, שיהיה לנו עדיין לצמוח, שלא נצטרך לעבור כל כך מהר.

אתם כבר עסוקים בגיוס של עובדים חדשים?

אנחנו קונים כאן חברות כל הזמן ומגדילים את התקינה שלנו. אנחנו גם גדלים כל הזמן, כל הזמן גדלים.

המקום הזה הוא גם מרכז פיתוח?

פה יש 350 איש ושאר האנשים יושבים בהרצליה, חיפה ונצרת. בנצרת יש מעט מאוד אנשים.

בראש העין אין לכם אנשים?

לא, בראש העין קנינו חברה ואחרי כמה זמן העברנו אותה - - -

וכאן, בתוך ה-300 עובדים שנמצאים פה, כולם פיתוח?

לא, הרוב הם לא פיתוח, רק שליש הם פיתוח.

והשאר זה מינהל?

והשאר זה אנשים שעובדים עם לקוחות, אנשים שיודעים לתמוך בלקוחות.

אנשי המחשוב של הכנסת. לא הצגנו את האנשים, זה אנשי המקצוע של ה - - -

אולי עכשיו הזמן.

לא, אז שכל אחד יגיד את שמו, אז נלך לפי הסדר.

(סבב נוכחות).

אז אני רוצה לאחל לכם קודם כל באמת היום יום העשרה ולמידה, זו טעימה מהרבה נושאים, כל דבר שתרצו אנחנו עומדים לרשותכם, להיפגש שוב, לשבת לחשוב מה שתרצו. תיהנו.

את עוזבת אותנו?

אני עוזבת אתכם.

רק מילה אחת לפני שאת עוזבת, כי אולי זה בסמכותך. התחלת להגיד שאנחנו באמת משתלבים בפיתוח ובקידום הטכנולוגיה, אני רק רוצה לספר לך שאנחנו הרבה שמים דגש על צמצום פערים. זאת אומרת ביחד, כפי שאת אמרת, שאתם מסבירים לצעירים, אנחנו עושים עוד מאמץ, אני חושב שאפשר לשלב את החברות, יש איזה תכנית בעניין הזה שאני מנסה לקדם אותה, בסופו של דבר נעשים הרבה מאמצים, הממשלה עושה מאמצים בכל מיני פרויקטים, גם בתמיכה במתנ"סים ואחרים שעושים, בעצם לצמצם פערים. התברר יותר ויותר שגם אנשים מבוגרים, שנראה לנו שהם לא רוצים ולא יכולים, ממש לא, יש להם מוטיבציה, אולי אחת המוטיבציות הגדולות שיש זה דווקא לאנשים מבוגרים, אני מדבר על ממש מבוגרים, אנשים בשנות ה-80 שלהם, שרוצים באמת לא להיות מחוץ, להכיר ולהשתמש ולדעת וגם זה הכרח היום. רוב השירותים ניתנים, כמה שאנחנו מנסים גם לשמר מתן אחר, שזה יכול להיות סוגי אוכלוסיות, אנשים מבוגרים, לצמצם פערים.

אחד הדברים, שממש בשבוע האחרון התגבשה אצלנו מחשבה שאולי אפשר לקדם אותה. נניח זוג, סבא וסבתא שמכניסים מחשב הביתה ומתקשרים במייל והם פועלים בעניין ורואים, שולחים את הסרטונים ויודעים לפתוח, אבל החלק הטכני, הם נתקלים קצת יותר כשיש מעצור, כשיש שיבוש. חשבנו שיהיה מוקד תמיכה, כל חברה תיתן יום, כמה שעות בחודש, לא צריך לבוא לאף מקום, אבל שייתנו תמיכה מרחוק, שהם יידעו שהם מתקשרים למוקד, המוקד הזה לוקח מהם את הכתובת, נכנסים אליו, מגיע אליו מישהו מחברה, הוא תומך. רוב הדברים אפשר מרחוק להתגבר על זה ולפתור את הבעיה. אנחנו עושים את זה בשיתוף פעולה של הג'וינט, אני רואה גם מקום שחברות יכולות לתת מענה.

אנחנו נשמח. העוזר שלך יצא עכשיו, אבל תחברו את זה לאורלי, שאורלי תקבל את הפרויקט הזה, זה יכול להיות אחד הפרויקטים של העובדים שלנו. בשמחה.

לתת מעצמכם פעם בחודש.

העובדים שלנו מקבלים ימי תרומה לקהילה, אין שום בעיה.

אתה נותן כמה שעות, שלוש-ארבע שעות, בשעות האלה עובד מי שצריך, עובד שלכם.

אני יכול לתת לכם דוגמה אישית, אבא שלי בן אוטוטו 80, לקוי ראייה, עושה שימוש במחשב עם תוכנות מיוחדות והוא תמיד זוכר להגיד לי 'דותן, כשיש לי בעיה במחשב יש חברה אחת שאני יכול להתקשר למרכז התמיכה שלה. אני אדם מבוגר שיש לי תוכנת אופיס בבית ומרכז התמיכה עונה לי ותומך בי וזה מייקרוסופט'. זה עובד. אנחנו לא תמיד ערים לזה, אז אנחנו נשמח לשתף פעולה ולרתום את המשאב הזה.

בשמחה. באמת בשמחה.

באמת יש חברות שמצטיינות. אני רוצה להגיד לך, הבוקר, הייתה לי איזה בעיה - - - שהיא אומרת, 'יש חברת סנו, אליהם אני אוהבת להתקשר, יש להם מרכז תמיכה מצוין'. זאת אומרת יש חברות שעונות, שיודעות, יש לך אנשים מיומנים, מעבירים אותך למישהו, מה עושים במקרה כזה וכזה, מה החומר. לא כל החברות, יש כאלה שלא עונים. באמת, אני רוצה לציין, חברות שיכולות, שהחלק הזה, התמיכה וה - - - חשוב מאוד שזה יהיה, זה מעמיד את זה במקום אחר לגמרי.

בסדר גמור, נשמח לשתף פעולה. אני לא רואה מי בצד שלך תופס את זה.

יהודה, אבל זה לאו דווקא העוזרים שלי, זה הוועדה.

זה מטעם הוועדה.

אנחנו עושים משהו, יש כבר היענות, אני רואה שיש היענות גדולה ואני חושב שזו תהיה בשורה מאוד מאוד גדולה, בשילוב הממשלה, הממשלה תהיה הגורם המתכלל וכך החברות יתרמו את החלק שלהם לעזרה לצמצום הפערים בתחום הטכנולוגיה לאוכלוסיות, זה לא דווקא אנשים מבוגרים, גם אוכלוסיות, יש אנשים מבוגרים, להזמין טכנאי זה גם סכומים גדולים, אז מחכים לנכד, מחכים לנכדה שתגיע, או שלא כולם יודעים לפתור את זה, אבל מה שיש להם, החסמים האלה, שלפעמים הם חסמים של שום דבר, עלה להם משהו שהם לא יכולים, שאפשר לפתור אותו. מלמדים אותם גם בהתחלה איך לתת את המספר, את הקוד, גם את זה הם לומדים.

תדעי לך שיש רצון מאוד גדול לאנשים היום לא להישאר מאחור. אנחנו עם הפרויקטים של להב"ה, הממשלה - - - קשיים כמו הרבה דברים שהם ממשלתיים ולא פרטיים, שמסיבות כאלה ואחרות, מכרזים וכל מיני רגולציה שמכבידה, אנשים מבוגרים מבית החולים ביקשו לצאת להיות בקורס, הם אומרים לבית החולים 'אנחנו רוצים לעבור קורס למידת מחשב, אנחנו לא רוצים להפסיד'. יוצאים מבית חולים כדי - - - אלה סיפורים שהגיעו אלינו ולא סיפור אחד, ככה, עד כדי כך הרצון חזק מאוד היום. הם מבינים שהם צריכים את זה. גם הקשר עם הנכדים, מה נכד, מה נכדה, יכולים לשלוח? סרטון מהצגה שהוא היה, ממקום שהוא היה, ממקום שהוא נמצא, זה היום השיח, והם מקבלים וגם לא מרגישים מנותקים וגם לא מרגישים בודדים.

כן.

יופי, אז עכשיו איך אנחנו ממשיכים?

אני יוצאת כדי לאפשר להם.

שלי, אפשר לשתף אותך לפני שאת נפרדת מאיתנו?

כן, בבקשה.

בזכות ועדת המדע והיושב ראש, הוא לא רק נאה דורש הוא גם נאה מקיים. הכנסת, את מכירה בוודאי חלק מהפעילויות, לפני כשנה, שנה וחצי, עלינו עם מערך שידורים של כל שידורי הוועדות בכנסת לטובת הציבור, זאת אומרת כל אזרח שרוצה לצפות בשידורי הוועדה, דיונים ישירים, בלי פילטרים. את דיברת על שקיפות, אז זו שקיפות ב-100%, וועדת המדע והיושב ראש והצוות כולו נרתמו להיות הראשונים, החלוצים, ששם שידרו את השידורים הראשונים, שם התקנו את המערך הראשון ובעקבות הניסוי המוצלח פרוסים היום בכל החדרים, יש לנו 18 חדרי שידור בכנסת, 18 חדרי קונטרול שמשדרים את כל דיוני הוועדות בשידור ישיר לטובת האזרחים, בלי שום מסננים, בלי שום פרשנויות. אזרח רוצה לדעת מה נאמר בוועדה א' יכול לראות בשידור חי, יכול גם ללכת לארכיון, אז - - -

לא רק זה, גם בערב, אני מקבל פידבקים, אמרתי לו 'אתה - - -', הוא אומר, 'לא, אני אחרי זה בערב הסתכלתי, הנושא עניין אותי', בערב הוא נכנס או בהפסקה והוא מיד רואה וזה לא - - -

והכול בסוף מופץ דרך אתר האינטרנט, במקרה הזה - - - אז בכלל יש פה עוד קשר למייקרוסופט.

רק בשבוע שעבר ישבנו בוועדת הכספים, לא כוועדה, אחרי ישיבת סיעה של יהדות התורה, ישבנו והמיקרופונים היו פתוחים ולא ידענו והמצלמות היו פתוחות וכל מה שדיברנו דלף החוצה. עיתונאי זריז וחרוץ נכנס והציף את כל מה שדיברנו בלי שידענו. אמרנו, אפרופו המודעות, אפרופו הטכנולוגיה.

סתם תפסתם חדר כאילו?

יושב ראש הוועדה הוא גם חבר הסיעה אז היינו צריכים לארח - - -

הם לא ידעו שהמצלמות - - -

היה שם שיח על חוק הגיוס. אני בשבוע שעבר הייתי חולה בבית, כל השבוע מה שעשיתי, שכבתי במיטה וערוץ 99 מול העיניים.

זה מדאיג אותי שזו פעם שלישית השנה שמאור חולה - - -

פעם שנייה.

שלישית. זה יותר מדאיג.

אולי פשוט שידורי הכנסת מעניינים אותו.

דובר הוועדה לא כיבה את ההקלטה ו - - -

אבל אוקיי, נגיד שזה הוקלט - - -

לא, זה שידור ישיר.

שודר. מישהו נכנס לפורטל של הכנסת, הוא ראה, הוא ידע שאנחנו יושבים, אמר 'אולי הם - - -', הוא הימר על משהו, אמרתי לו 'תשמע, אני לא כועס עליך, רק בגלל שאתה באמת היה לך את המחשבה ואת החריצות ללכת להסתכל, לא התעצלת'. אומרים שבִּתְיָה, הבת של פרעה, כשהיא משתה את משה מהיאור, מה הנס היה? לא שהיד שלה הייתה ארוכה והיא הצליחה למשות אותו. בן אדם רגיל, רואה את התיבה של משה ממרחק והוא מושיט את היד, מה אתה מושיט את היד? אני לא אושיט את היד לטלפון, הנס היה שהיא חשבה להושיט את היד, לא שהיד נהייתה ארוכה. היא הושיטה והיד נהייתה ארוכה. זו הייתה הנחישות לחשוב, 'אני אעשה את זה, אפילו שאתה רחוק'.

חזרנו לנחישות שדיברנו עליה מקודם.

להגיע רחוק אפילו שזה לא נראה סביר.

אני רק אוסיף. אני גם הדובר של הוועדה לחקר פרשת ילדי תימן, אז השבוע, בדיונים בתיכון, ישבו כיתה שלמה וצפו בדיון תוך כדי. הם צופים בנו קבוע דרך הפורטל כדי לעשות עבודה.

אני הלכתי לאיבוד היום. אתה דובר של כמה ועדות.

כן.

הוא מטעם ועדת מדע.

הוא אמנם בחור חרדי, הוא עובד חדש שהתקבל עכשיו. הכנסת קולטת גם אנשים חרדים.

תודה רבה. להתראות לכולם, יום טוב.

אנחנו התקדמנו בזמן, שיחה מעניינת. אגב נס קיבוץ הגלויות הוא נס, על זה נאמר נס גלוי, נכון? דיברנו פה בלי להתרגש בכלל שנאספנו מכל קצוות תבל ואנחנו יושבים עכשיו פה בחדר אחד.

אז ברוכים הבאים שוב, הצגתי את עצמי, לי קוראים דותן, אני מנהל תחום ממשלה ובריאות במייקרוסופט. אנחנו שמחים לארח אתכם, במהלך היום סדר היום שנבנה יחד עם הצוות שלכם, יחד עם אלעד שמוביל את התחום אצלי בקבוצה, בנינו תוכן שנשמח להעביר אותו. אני אציג בקצרה את מייקרוסופט מזווית קצת שונה ואתייחס בקצרה למהפכה ולאתגרים שעומדים בפני גופים ורשויות למיניהם. לחלק מזה התייחסת ואני חושב שאנחנו כולנו חיים באותו תחום ומדברים באותה שפה, אני אשמח ליצור איתכם איזה שהיא מסגרת ומבחינתי בסוף אני אעלה את השאלות הרלוונטיות להמשך הדיון. אלעד יציג בהמשך חדשנות ופעילות של מייקרוסופט בעולם, לאן העולם הולך, ומור יציג את חלקן של הפעילויות שאנחנו מבצעים יחד עם ממשלת ישראל להנגשת הטכנולוגיה במדינה.

בחרתי להציג את מייקרוסופט. מייקרוסופט היא חברה מוכרת, אז להציג אותה מזווית קצת שונה, דרך מספרים, אבל לא דרך הדוחות שלנו, אלא מספרים שלדעתי מעניינים יותר. אופיס מותקן היום על מעל 340 מיליון מכשירים שאינם מכשירים של מייקרוסופט, מכשירי אייפון, מכשירי אנדרואיד. אנחנו חברה שחיה PC אבל אנחנו בעולמות שונים לחלוטין. 90% מהחברות פה משתמשות בטכנולוגיה שלנו, בעיקר בתכניות הענן שלנו, שזו טכנולוגיה חדשה באופן יחסי, 90% מהחברות עושות בה שימוש.

יותר מ-400 מיליון מכשירים, אנחנו מוצאים בתוכם את תוכנת windows 10, תכנית מערכת ההפעלה הסטנדרטית, 400 מיליון מכשירים בטווח מאוד מאוד קצר. יש לנו תוכנת תרגום שנקראת סקייפ שמסוגלת לתרגם סימולטנית תשע שפות, לתרגום סימולטנית. אדם יכול לדבר בשפה אחת, הצד השני שומע שפה אחרת ולהיפך, שני אנשים בשפות שונות מדברים. תשע שפות, זה ברמת שיח של אדם אל אדם. זה אומר משהו על לימוד שפות נוספות אם הולכים לעולם שבו אנשים ידברו בשפה שלהם ומישהו אחר ישמע ויענה בשפה שלו.

כלומר תוך כדי שיחה אנחנו מדברים בשתי שפות? אנחנו מדברים בשתי שפות ואני שומע - - -

אני דובר אנגלית, אתה דובר - - -

אידיש הוא עוד לא מדבר, אבל נאמר תדבר אידיש ואני אשמע עברית.

חלק מהדברים שאני אזכיר אנחנו נציג אחרי זה, אבל בדיוק זה.

מתי יהיה בעברית?

בדרך. אני מניח שעושים את זה לפי כמות דוברי העברית. אנחנו נשמר את כמות דוברי העברית וזה יגיע.

קוראים לזה העדפה מתקנת. אתם פה, למרות שאין כמות - - -

האמת שאנחנו מעדיפים ומתקנים הרבה מאוד בישראל, עכשיו העברנו את פלטפורמת ה - - -

לא, התכוונתי לשפה. השפה, אמנם אין כמות גדולה של דוברי עברית יחסית לעולם, אבל היות שאתם המפתחים אז תנו לזה העדפה מתקנת.

קיבלתי. בקמפוס שלנו ברדמונד מזמינים 984,000 חבילות צ'יפס.

הבת שלי עובדת באינטל והיא צריכה להתקשר מהודו, אז היא אומרת לי שהבעיה שלה באנגלית זה לא האנגלית, זה המבטא ההודי. קשה לה, עם ההודים במיוחד. היא מתעסקת עם אמריקאים, בסדר, גם לפעמים קשה, אבל עם ההודים קשה מאוד. לכן הרבה פעמים היא מעדיפה, היא אומרת 'אני עושה את זה במיילים', אני לא רוצה לדבר יותר מדי, 'שם יותר קל לי'.

ואנחנו רואים טכנולוגיה שמצליחות לתמלל בזמן אמת ומצליחות לשנות את השיח. אני אראה לכם דוגמה - - -

זאת אומרת זה שיפור יותר, זה יכול להגיע בתרגום, לא רק שאני - - - זאת אומרת אני יכול להבין את השפה, אבל אני יכול לתת את השפה שלו, אנגלית יותר טובה. מי שמדבר אנגלית, זה לא בדיוק, אני עושה אותו הרבה יותר איכותי ויותר קל לי להבין את זה. זה עוד יתרון.

אתה הופך את העולם לסביבה פתוחה לחלוטין. אגב, מאוד מאוד מצמצם פערים. תחשבו שיש פער מאוד גדול לדוגמה בעולם בין דוברי אנגלית לדוברי שפות יחסית אזוטריות, פתאום הפריפריה העולמית הופכת להיות דוברת באותה שפה.

נרוץ כאן מהר. מספרים מאוד מאוד גדולים של משתמשים בתוכנות שלנו. אנחנו מייצרים אחוז לא קטן מהרווחים שלנו ומטכנולוגיות שעד לפני מספר שנים היו מתחרות לנו, היום הן רצות על פלטפורמות שלנו, יש שיתופי פעולה ואנחנו - - -

בתוכנה או בחומרה?

תוכנה וחומרה. מיד אני אציג את זה. אנחנו עברנו בגדול מעולם של אספקת פתרונות לעולם של לייצר אפשרויות. אני קצת ארחיב כי זה שינוי קונספט שהפך אותנו לחברה הרבה הרבה יותר פתוחה. אגב, הזכרת קודם את הנושא שדיברנו, על הזכות להישכח. יש זכות להישכח ויש גם את האפשרות. זו אפשרות - - -

דיברנו, גם אם יש זכות, אבל אין אפשרות.

אז גם מייקרוסופט שינתה את החזון שלה, ואני אתייחס לזה, על בסיס האפשרות ולא רק על בסיס היכולת.

מייקרוסופט תורמת 2.6 מיליון דולר ביום ל-86,000 ארגונים שלא למטרות רווח. אנחנו חברה ירוקה, דאטה סנטר שלנו שהוא משמעותית גדול יותר מרוב הדאטה סנטרים שקיימים בעולם, צורך 50% פחות אנרגיה.

עובדי מייקרוסופט תרמו עד היום יותר ממיליארד דולר, באופן ישיר, לא מטעם החברה, אלא באופן ישיר. יש לנו מערכי התרמה מאוד מאוד מפותחים בתוך החברה. השנה תרמנו בישראל לגופים ללא מטרות רווח הרבה מאוד כסף. לאחרונה עשינו מבצע גדול, כל עובד תרם הרבה מאוד למטרות רווחה.

יש במייקרוסופט חמישה חוקרים שזכו בפרס טיורינג, החברה עם המספר הגדול באמת. זו חברת מחקר באמת, יש לנו אנשי מחקר, לא רק אנשי פיתוח, אלא אנשי מחקר שעושים תכנון לטווח ארוך. הזכרתי קצת לקויי ראייה, אנחנו מפתחים טכנולוגיות לטיפול בלקויי ראייה מתוך הבנה שהמקום שלנו בעולם הטכנולוגיה הוא לייצר עולם טוב יותר. אתם יכולים לראות. הטכנולוגיות האלה מיוצרות ללא עלות. יש המון חוקרים שמשקיעים מאמץ ב - - - והן נמסרות לציבור ללא עלות.

אין שום חלק מסחרי, רק וולונטרי?

יש חלקים, אבל בדרך כלל מה שקורה, שפיתוחים מהסוג הזה נכנסים למוצרים הסטנדרטיים. למשל כל הנושא של מענה ללקויי ראייה, מה שאגב אבא שלי קונה בהרבה מאוד כסף בחברות אחרות, פה הוא יכול לקבל, בתוך הפלטפורמה של מייקרוסופט, ללא עלות, בסביבת אופיס הסטנדרטית. הם מכניסים יותר ויותר פתרונות לתוך הסביבה הסטנדרטית.

היה איזה פיתוח שאנשים עם ניוון שרירים מפעילים מחשב עם העיניים. זה שיתוף פעולה שלכם עם גוגל?

אני לא יודע, אני לא מכיר - - -

היה את גוגל, הם עשו את זה עם מייקרוסופט?

אני מכיר את זה עם אינטל. מה שיש לפיזיקאי - - -

הם כותבים ספרים דרך - - - זה עפעפיים, זה לא העין. כי יש כאלה שאפילו את העין כבר לא יכולים - - -

הם יכולים לאתר את המקום שהעין מסתכלת עליו ולבצע את הפעולה.

הוא הביא את זה לכנסת, אנחנו השתמשנו בו.

כן, התנסית בזה.

אנשים שממשיכים באמת להפיץ את היכולות שלהם. יש מרצים גדולים מאוד, בהרבה מגזרים, שהם כותבים ספר, מגיבים, זה משהו מיוחד לראות את זה.

הפיזיקאי שכל מה שנשאר לו זה המוח האדיר ויכולת למצמץ.

זה ALS.

בסקייפ פלטפורמות התקשורת שלנו מבצעות שלושה מיליארדי דקות שיחה ביום בעולם על פלטפורמה אחת. רשת הסיבים האופטית שלנו יכולה להגיע שלוש פעמים לירח וחזרה, אם נפרוס אותה. נתון עוד יותר מעניין, בבינג, מנוע החיפוש שלנו, יש תצלומי לוויין. אם ניקח את הפיקסלים של תצלומי הלוויין ונחבר אותם אחד אל השני אפשר להגיע לוונוס ועוד נשארים לנו כמה פיקסלים עודף.

יש לנו אספירציה של 20 מיליארד דולר בענן, אנחנו נמצאים שם, אנחנו רואים את זה קורה בפתרונות ענן בסוף 2018, בשנה הפיסקלית שלנו. ועוד נתון מעניין, כשאנחנו מדברים על שימוש במחשב, אתה הזכרת את נושא השימוש על ידי מבוגרים, אז הפריסה של מייקרוסופט היא כל כך רחבה והגישה שלה לאנשים היא כל כך רחבה שאנחנו רואים לפעמים נתונים וסטטיסטיקות לא סטנדרטיים. לדוגמה בעולם הגיימינג בארצות הברית, במשחקי מחשב, רק 17% מקרב המשתתפים במשחק הם בני נוער, נערים מתחת לגיל 18, לעומת זה 31% אלה נשים מעל גיל 18. סטטיסטיקה שאפשר לראות רק ברגע שיש פרספקטיבה ופריסה כל כך גדולה בקרב האוכלוסייה.

זו קצת מייקרוסופט במספרים אחרים, מזוויות אחרות, שחלקן מעניינות, אני חושב שהן בעיקר ממחישות את ההיקף ואת הנוכחות של החברה ברמה הגלובלית.

למייקרוסופט יש חזון. החזון הזה שונה פעם אחת על פני 43 השנים שהיא קיימת. הוא התחיל מחזון של מחשב על כל שולחן. מייקרוסופט רצתה ללכת עם חזון של מחשב מוצב על כל שולחן, שכל אחד יוכל להשתמש במחשב ובגדול זה חזון שהושג. לאור שינויים מאוד מהותיים, שמיד נדבר עליהם, מייקרוסופט בנתה חזון חדש והחזון שלה אומר היום, אנחנו רוצים להיות חברה של empowerment, empower every person and every organization on the planet to achieve more to. אין לנו יותר אספירציות לתת לכל אחד את הכלי ולהגיד לו מה נכון וטוב שיעשה, אלא אנחנו רוצים לתת לו את האפשרות לכל אחד להשיג את מקסימום היכולות שלו. באופן הזה, באמצעות הפתרונות שאנחנו מספקים, לקדם את העולם, לקדם בהקשר שלנו את מדינת ישראל.

החזון הזה נובע ממשהו, השינוי הזה שנעשה, שהוא שינוי דרסטי, הוא נובע ממהפכה שקורית. אפשר לראות אותה באיזה שהוא נתון מאוד מעניין. אם אנחנו מסתכלים על חמש החברות שהחזיקו את הטופ 5 קפיטל, את ההון הגדול ביותר בעולם, אם מסתכלים על חמש החברות שהחזיקו את ההון הזה לפני 20 שנה אנחנו נראה שזה בעיקר חברות תעשייתיות עם חברת טכנולוגיה אחת שהיא חברת מייקרוסופט. אנחנו קופצים עשר שנים קדימה, אנחנו רואים שכנראה הדלק היה תחום חזק ואנחנו רואים יותר חברות דלק בתוך חמש החברות הגדולות, עדיין יש רק חברת טכנולוגיה אחת, חברת מייקרוסופט. ואם אנחנו קופצים עוד עשר שנים קדימה, וזה לימינו אנו, אנחנו רואים שכל חמש החברות זה חברות טכנולוגיה. זה ממחיש איזה שינוי עבר העולם. יש רק חברה אחת, אגב, בתוך החברות האלה, שנמצאת בחמש החברות הגדולות ביותר שנמצאת לאורך שני העשורים האחרונים וזו מייקרוסופט, אבל הסביבה שלנו השתנתה, העולם שאנחנו חיים בו ופועלים בו השתנה.

איך אתה מגדיר את אמזון?

חברה גלובלית שמחזיקה הון שהיא בין החברות שמחזיקות את ההון הגדול ביותר בעולם. החברות האלה הן חברות שמחזיקות שווי חברה הגדול ביותר. חמש החברות עם שווי החברה הגדול ביותר נכון להיום הן חברות טכנולוגיה, יותר מחברות הנפט.

את אמזון אתה גם מגדיר כחברת טכנולוגיה?

אמזון היא חברת טכנולוגיה, השירות שהיא נותנת הוא מבוסס תשתית טכנולוגית, בין אם זה חנות הספרים שלה ובין אם זה שירותים אחרים. השינוי שהיא עשתה הוא שינוי טכנולוגיה, הוא לא שינוי של - - -

של פריסה או של מגוון מוצרים. זאת אומרת הבסיס של השינוי זה - - -

השירות המצוין שהם נותנים בחנויות לצורך העניין, בעזרת טכנולוגיות מאוד מאוד - - -

השינוי הזה קורה על בסיס מה שהיום מוגדר אצל לא מעט אנשים שמנתחים, אנליסטים, כמהפכה התעשייתית הרביעית. אם אנחנו הולכים אחורה, אז מהמהפכות התעשייתיות, מהפכת המחשוב שאנחנו מכירים, היום מתרחשת מהפכה, אנחנו בתוכה, אנחנו לא יכולים לראות אותה בדיעבד כי אנחנו נמצאים בתוכה, שאנחנו מנתחים אותה כמהפכה שמצמצמת את הפער בין הפיזי לווירטואלי. זה לא מוצר חדש אלא אנחנו עברנו לחיות בעולם שבו ילדים חיים בתוך משחק מחשב. אנחנו חיים בבית שנותן לנו חיוויים על המון דברים שאנחנו שומעים את הטמפרטורה לתוך האוזן וכוס הקפה אומרת לנו כמה היא חמה או קרה. זו מהפכה שקורית, היא קורית כרגע, אנחנו נמצאים בתוכה, מייקרוסופט התאימה את החזון שלה לתוך השינויים המהותיים שקורים בעולם מתוך מטרה להיות שחקן בתוך ההתרחשות.

רק לחשוב איפה היינו לפני כמה שנים ואיפה אנחנו נמצאים היום. תראו כמה טכנולוגיה עוטפת אותנו וכמה הטכנולוגיה מבצעת דברים שמשפיעים על חיינו ביומיום שלנו. יש הזדמנות מאוד גדולה במהפכה, אם נשיג ונתקדם בצורה מאוד משמעותית. אם חזרנו לאפשרות, גם הפריצה שלנו לתוך המהפכה הזו, היא כבר לא אופציה, זאת אומרת מי שלא ירוץ הוא יישאר מאחורה ביחס לעולם וזה לא מקום שאנחנו רוצים להיות בו, ובטח לא מדינת ישראל, וההזדמנות שנמצאת במהפכה הטכנולוגית, למדינה שאמרנו שההון האנושי בה הוא המפתח זו הזדמנות מאוד מאוד גדולה.

אבל יחד עם ההזדמנות הזו גם באים אתגרים. יש אתגרים משמעותיים, אתגרים שעומדים בפני הרשויות להתמודד איתם. אם אני מסתכל על הנושא של אתגרים כתוצאה מהמהפכה הרביעית, בסך הכול שלוש מילים הדגשתי. אחת זה הקצב של השינוי. אנחנו רואים את המהפכה לא כמוצרים חדשים, אלא כקצב שבו המוצרים והפתרונות הטכנולוגיים מתווספים. הצורך להתמודד הוא עם הקצב שבו המהפכה הזו מתרחשת, הקצב של החידושים הטכנולוגיים. כי אם כבר ראינו חידוש טכנולוגי מעניין והחלטנו לממש אותו, אם לא נעשה את זה מספיק מהר ולא נגיב בזמן עד שנספיק לממש אותו כבר יהיה משהו אחר חדש ממנו. ולכן ההתמודדות הגדולה היא קודם כל עם הקצב, עם קצב השינוי, וזה מעלה שאלות מהותיות, מיד אני אתייחס גם אליהם.

אתגרים הזכרתי. יש נתון אחד, מכיוון שאנחנו במגזר ציבורי ממשלתי, שהוא מאוד קריטי וזה נושא ציפיות האזרח. אם עד היום דיברנו על השירות לאזרח, היום אנחנו מדברים על הצורך לעמוד בציפיות. הציפיות האלה הופכות להיות מאוד מאוד מאוד גבוהות. הציפיות של האזרח, שפעם קיבל ממני הודעה בדואר שהגיע ממשרד ממשלתי אחרי שבועיים, מצפה לקבל את ההודעה ב-SMS היום.

אתה אומר שאין הלימה בין ההתפתחות הטכנולוגית למתן השירותים, במיוחד המגזר הממשלתי, למתן השירותים שקיימים או שהאזרח מצפה. יכול להיות שיש אפילו אי התאמות בכלל, אנחנו עכשיו העברנו, עכשיו טיפלנו בחוק הפקסים, עדיין מה שמשתמשים במשרדי ממשלה זה פקסים, אנשים באים אלינו ואומרים 'אין לי פקס, על מה אתה מדבר איתי?'.

נכון.

לא רק זה. אני מספר לך על סיפור שהיה, כמעט עם השלכה פוליטית, שאלוף בצה"ל, הוא לא יכול היה לקבל, באגף כוח אדם, זה לא האלוף, בתוך הלשכה של האלוף, אחד הסגנים, לא יכול היה לקבל פקס שלושה שבועות, הפקס שבור אצלו בלשכה ואין לו תקשורת, זאת אומרת אין דרך תקשורת אחרת.

היום יש אפליקציה שמקבלת פקסים.

הוא יושב בתל אביב, בקריה, ושלושה שבועות הפקס לא עובד. אם אתה מדבר על מתן שירותים, זה נכון, אבל יש עוד דברים שאנחנו לא עומדים בקצב של הפתרונות להשלכות הטכנולוגיות שיש. אנחנו מייצרים טכנולוגיות ולא מייצרים תמיד גם את הפתרונות לדברים. אנחנו צריכים להיות מודעים לזה. עד שזה מגיע זה לוקח זמן, זה כבר נמצא במקום אחר.

אנחנו שמים דגש, למשל בסייבר, שמים דגש גם על הממשלה ובמה שהממשלה מנחה, זה כבר להטמיע את הסייבר בתוך הפיתוח כבר. זה לא שאתה אחרי זה מפתח הגנת סייבר על מוצרים, מה שהיה היה, אבל מוצרים חדשים, זה צריך להיות מראש.

בִּילְד אִין, זה חלק אינטגרלי מהפתרון, זה חייב כבר להיות.

הפתרון כבר צריך להיות מובנה בפנים. אנחנו עכשיו עושים את זה, בעצם אנחנו עכשיו מבררים את הדברים האלה. כשביטוח לאומי יצא לפרויקטים של פיתוח בעשרות אם לא במאות מיליוני שקלים, התברר גם כן שהחלק הזה לא היה חלק מהפיתוח של המוצר שלו, בחלקים שלו.

נכון, וככל שתפתח אתה תצטרך להמשיך לרוץ ולפתח כי השינויים ימשיכו לרדוף אותנו.

אז הנושא של התאמה לסיטואציות. האזרח הוא נושא קריטי, אנחנו במייקרוסופט בחרנו להתמקד בו, אנחנו קוראים למהפכה הזו של סיטואציה של טרנספורמציה דיגיטלית, שינוי דיגיטלי שעובר על העולם ובחרנו להתמקד בו. פה אני פחות ארחיב, רק ברמת כותרות, באופציה לתת פלטפורמה, לתת סביבה שבה הלקוחות שלנו, המשתמשים שלנו יוכלו לעבוד, כאשר הם ישיגו את המטרות המרכזיות שלהם. אנחנו מחלקים את התחומים להתמקד בהם, בהקשר הממשלתי זה לייעל את התפעול, להיות תפעול יעיל יותר, להמציא את השירותים שלנו מחדש, את האופן שבו הממשלה נותנת שירות לאזרח בין אם משלוח פקס ובין היכולת שלך לקבל איזה שהיא הודעת SMS.

להעצים את העובדים. גם הממשלה היום מתמודדת עם אתגרים סביב עובדים, שבבית הם מאוד מאוד מתקדמים מבחינה טכנולוגית והם מגיעים למשרד ודורשים מהם לשלוח פקס. הוא כבר מרגיש לא נוח ולממשלה יש מקום, אני חושב שגם בצד של החקיקה יש לזה משמעות, להעצים את עובדי הממשלה והאופן שבו אנחנו נפגשים עם האזרחים, איך אנחנו פוגשים אותם מבחינה דיגיטלית.

אין לכם מושג איזה קשיים. במושב הזה היו הצעות חוק פרטיות, לחייב את כל משרדי הממשלה לתת כתובת מייל. לא הצלחנו להעביר. התקדמנו, קיבלנו עכשיו הודעה ש - - -

זה לא יעלה לקריאה ראשונה?

לא, הם התחרטו. חלק נתנו יותר מדי, הם לא מוכנים להתחייב על מה שהם נתנו, מבחינת יחידות הקצה. איזה קשיים יש לנו בעניין הזה, באמת זה נכון, זה דבר שהוא מאוד קרוב ללבנו, כמה שהפערים האלה, ואי היכולת להדביק את ההתפתחות, כמה שהיא משפיעה לרעה, כמה היא בעייתית. עשינו חוק שכל מי שמגיש מכרז במשרד ממשלתי יצטרך להגיש את זה בדרך מקוונת. היום ברשות המסים עובדים במערכת, רשות המסים מרשה לעצמה כי היא עובדת עם חברות, לא האנשים הפרטיים. כל הדיווחים של החברות, של תאגידים, לא משנה מה, ההתכתבות נעשית - - - זאת הדרך ואין בלתה, אין משהו אחר. אבל זה נמצא בחלקים קטנים. בכל משרד יש יחידה אחת עם - - - ויחידות אחרות - - - אני מדבר על הרשויות המקומיות, אתה לא יודע איך הם נמצאים רחוק, רחוק מאוד.

היה אצלכם דיון באחרונה על הרשויות המקומיות, כשדיבר, ברח לי השם, ממשרד הפנים על התקפות הסייבר ואין שם גוף שמרכז.

אבל גם התקשורת. זה משהו שהוא באמת - - - יש איזה סרטון שמאוד מצא חן בעיניי, שנער, ילד צעיר מאוד, הראו איך הוא משחק במחשב, יודע טוב ומתמצא, כמו שהיום כל נער מצליח. אבא שלו הוריד לו טלפון חוגה, הוא אומר לו, 'מה זה עושה?' הוא מנסה, הוא לא מצליח. הוא לא הצליח להגיע להתקשר. הוא לא הגיע למצב הזה של - - -

כן, זה ויראלי.

אז אנחנו מתמודדים עם האתגרים האלה תחת שלוש הנחות יסוד. אחת, שאנחנו צריכים להיות גמישים, שאנחנו צריכים לשתף פעולה, אנחנו לא לבד בעולם. שתיים, שאנחנו צריכים להיות אינטגרטיביים ולאפשר ממשקים, ושלוש, אנחנו צריכים אמון. אנחנו חברה שמגיעה לכל כך הרבה אנשים ויש לה נגיעה בדברים כל כך קריטיים, אנחנו חייבים להיות חברה שסומכים עליה. זה אומר שנושא ה-compliances והקפדה על כללים והקפדה על פרטיות של האזרח והגנה על המידע של האזרח הוא בנפשנו, הוא מאוד מאוד מרכזי. כל התשתיות שלנו הן תשתיות מוגנות, עם מדיניות פרטיות - - -

אני מבין שהחברה שלכם גם עברה שינוי בשימוש במידע שיש לה.

אנחנו לא עושים שימוש לחברת פרסומות, אנחנו לא מנתחים את המידע, אנחנו מציעים את פלטפורמות השימוש שלנו כפלטפורמות שנמכרות כדי שלא נצטרך לממן אותן מפרסומות. ברגע שמתחילים לממן מפרסומות זה מדרון חלקלק. הדאטה סנטר נקיים מפרסומות, נקיים ממחקר על ה - - -

על השימוש, לא מעבדים - - - אז איך אתה יודע למשל שנשים משחקות במשחק - - -

בגיימינג, יש מקומות שבהם אנשים נרשמים ומספקים את המידע. ברגע שבן אדם מספק את המידע - - -

למה יש לו עניין ל - - -

בדרך כלל כי הוא רוצה להצטרף לקהילה, רוצה להתחבר לקהילה. אנחנו לא מייצרים, הקושי בפרסום הוא לא במידע - - -

זה לא מסחרי, זה רק לשימוש מחקרי.

מחקרי, אבל גם הקושי בפרסום הוא בעיקר בצד הפרטני שלו. אגרגטיבית יש סטטיסטיקות, ברגע שאתה עושה סטטיסטיקה על מיליון אתה לא פוגע בפרטיות של בן אדם, אבל ברגע שאתה פונה לבן אדם עם פרסומת ספציפית בגלל מה שהוא חיפש באינטרנט, מאוד פגעת בפרטיות.

נראה לי שחברה בסדר גודל שלכם, אולי אתם היחידים שלא משתמשים ב - - - אני לא חושב שיש עוד חברה - - -

יותר מזה, אנחנו מתחייבים לזה ואנחנו גם עומדים בהמון המון תקינה משפטית, שזה כבר שיחות של יועצים משפטיים יותר מכל חברה אחרת בעולם בנושא הפרטיות, בנושא המידע, גם של הלקוחות שלנו, גם זה לקוחות ארגוניים - - -

ומי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים?

המודל העסקי שלנו הוא לא פרסומות והנגשת מידע.

כי קונים את המוצרים שלכם. גוגל, מקבלים את זה בחינם, הם חייבים להתבסס על פרסומות.

אין חינם. חינם זה - - - ההפסד הכלכלי שייווצר למייקרוסופט אם ולקוח איקס יגלה וייצא החוצה, שנפגעה הפרטיות שלו, הוא כל כך גדול שלא לוקחים את הסיכונים ולוקחים כל תקן אפשרי וכל יכולת מחשובית על מנת למנוע חדירה ל - - -

חלק מהדיונים שלנו היום בחברות, נניח כמו חברת פייסבוק, שכרגע אנחנו רוצים לדרוש מהם שקיפות יותר גדולה. הם אומרים 'הסכמתם', יש לנו הרבה ויכוחים מה זה נקרא הסכמנו ומה זה הסכמה. כמו בגוף מסחרי, בתחום הכלכלי, כשאתה מסכים לתקשורת, יש היום חקיקה, יש רגולציה, צריך להוציא בצורה בולטת, סדר גודל אותיות, גודל הפונטים, אנחנו דורשים - - - אתה לא יכול להגיד שהסכמתי, מה זה הסכמתי?

זה שחתמת על הסכם שימוש, 'אני מסכים' - - -

'אני מסכים', לא, הסכמת למשל - - - למה מציעים לי פרסומת כשאני מדבר עם מישהו על לנסוע לחוץ לארץ, אז מדוע הוא יודע להגיד לי עכשיו את - - - הוא הקשיב לי. הוא אומר, 'אתה נתת לי אפשרות, רצית שאני אשמיע לך מוזיקה', 'אתה השתמשת באפליקציה כזאת, נתת לי הסכמה'. אף אחד לא באמת הסכים לזה, אבל זה חלק מה - - -

אנחנו עושים גם 'מסכים', רק בגלל שאתה רוצה להמשיך הלאה, לא באמת קראת והסכמת.

אני כבר כמה חודשים מקבל פרסומות לקמיני עצים, חיפשתי קמין עצים, רציתי אולי ל - - - כל היום פרסומות, עד - - - טייקון של קמיני עצים - - - היום מזגן עדיין.

אבל השימוש הוא הרבה יותר גרוע. מה שהתברר לנו, שאותו חדר בבית מלון בספרד, באותו ציר זמן, עכשיו בשעה זאת וזאת, המחיר שלו יהיה שונה לשלושה סוגי אנשים. מי שמחר מגיע לספרד, המחיר של החדר הזה יהיה יותר יקר, מי שצריך להגיע, הוא יודע שהוא קנה את הכרטיס, הכרטיס כזה, קנה לפני ארבעה חודשים, אם הוא יודע שהוא שכר רכב, אז הוא גם - - - זאת אומרת המחיר יהיה שונה לשלושה אנשים, כל אחד מתאים ל - - -

הרבה יותר מזה, הוא יודע לנתח מאיזה מחשב אתה בא, אם אתה בא מאפל, אז כנראה שיש לך כסף, אז זה מעלה את המחיר. אם אתה בא מארצות הברית ואתה בא מישראל, זה יכול להיות שני מחירים שונים. בקיצור - - -

ואם אתה פעם שנייה, אם היית וחזרת אליהם, סימן שאתה - - -

זה נקרא ניתוח מידע, שאתה מנתח ואתה יכול לתת פרופיל לכל אחד.

אבל זה שימוש לרעתנו. זה לא - - - זה שימוש לרעתנו.

אני למדתי לגלוש בסתר. אני מחפשת מלון אני גולשת בסתר.

אז אני לא רוצה לאכזב אותך, אין סתר. מייקרוסופט בהקשר הזה היא חברה שמקפידה על רמת פרטיות מאוד מאוד מאוד גבוהה, היא לא משתמשת - - -

אם היו רוצים, אין דבר כזה סתר.

אין אפשרות כזאת, בסוף ספק האינטרנט שלך יידע לאן ניגשת.

מה לוח הזמנים שלנו?

אני סיימתי. אנחנו ננסה לרוץ מהר, בסוף נעשה הדגמה חווייתית של מציאות רבודה. אני סיימתי. אני חושב שמה שלי חשוב זה בעצם שאנחנו פתוחים לדיון, אנחנו מעוניינים בדיון, במעבר הזה מאספקת פתרון ליכולת לאפשר איפה הכנסת לוקחת את חלקה, אם זה בנושא ניהול סיכונים. נדרשות כאן החלטות מאוד קשות, זה לא רק לרוץ עם הקצב של השינוי, הרבה פעמים נדרשות החלטות קשות, החלטה שאומרת האם אני מוכן במשהו לקחת סיכון כדי לאפשר מימוש טכנולוגי היא החלטה ברמה לאומית, בעולם התוכן הזה, בעולם של רגולציה.

סקיז, אנחנו בשנה שעברה, אגב אצל עוז בעיר עכשיו ממומש פרויקט שיצאנו איתו לפני שנה וחצי שבמהותו מצמצם פערים חברתיים על ידי הנגשת טכנולוגיה לכל הארץ. נכון להיום אנחנו עם 110 רשויות.

זה מאוד חשוב לנו. אני אומר את זה עכשיו, זה מה שאני מקבל פה בחלק הזה של הסיור. מעקב שלכם על דיונים שאתם יכולים לתרום. עם החלק המקצועי אתם בקשר, אבל הם גם - - - אחרי התוכן של הדיונים. מה שהם דנים בתוך הוועדות, מקבלים את הגורם המקצועי ואת התמיכה, אבל בתוך הוועדות יש התמודדויות. מתוך הניסיון שלכם, אנחנו לפעמים מדברים עם ארגונים, ארגון שמתעסק עם זה, אבל הארגון אחרי הכול, לא כל המידע נמצא אצלו. אם חברה כמוכם, שהיא באמת בר סמכא מקצועית, ה-מקצועית, מעורבת ואנחנו רוצים - - -

הם מוזמנים. הם בקשר, הם מוזמנים ויש להם גם לוביסטים בכנסת שיושבים על סדר היום שלנו, אבל הם בוחרים למי להעביר. כשאנחנו מזהים נושא שקשור אליכם אנחנו יוצרים את ההזמנה, לפעמים אנחנו לא מזהים, אבל אני יודעת ש - - -

הדבר הזה, מייקרוסופט משתתפת בדיונים האלה, שימוש בחברות, חברה באה ואומרת את הדברים, איך אתם רואים את הדברים, או איך פותרים בעיות, איך פותרים נושא של צמצום פערים. יש חשיבות, יש ערך מוסף שחברה כמוכם תבוא להשתתף בדיונים.

אנחנו נשמח.

צריך להיות ממשק בעניין הזה.

זה השלב שאנחנו מזמינים, אבל הם צריכים לבוא.

לכן אנחנו מדברים עכשיו.

במקרה יש לי שקף מוכן מראש, אנחנו מאוד פתוחים לדיון איך מייקרוסופט יחד עם הכנסת מייצרים אחד ועוד אחד שווה שלוש.

יכול להיות שבהתייחסות המקצועית שלכם אתם - - -

לא, אנחנו בהחלט מזמינים, רק השאלה - - -

אבל אני חושב שבסוף ההחלטה של כולנו, ואנחנו קיבלנו אותה, בתוך המהפכה שמתרחשת כרגע, האם אנחנו צופים במשחק או אנחנו שחקנים בו. להיות שחקן בו דורש להתאמץ, דורש לרוץ, דורש לקחת סיכונים, דורש לקבל את העובדה שיכול להיות שניכשל, אבל אם נשב בצד השמאלי, בצד של הצופים, אנחנו פשוט נפספס. לכן אנחנו רואים בכם שותפים, מודים לכם שבאתם.

הדוגמה יפה מאוד.

חברים, תודה רבה.

אני לא מבין בספורט, אבל זה בסדר גמור.

ביתר ירושלים זו קבוצה של כל הירושלמים.

כן, או שהם אוהבים אותה או שהם לא אוהבים אותה.

אנחנו נכנסים ללוח זמנים קצר ובסוף התהליך - - -

רוצים לתת לנו משהו מוחשי.

אלה המשקפיים.

שזה פיתוח שלכם.

זה פיתוח שלנו.

אני ניהלתי את החוק הביומטרי ורצינו שהביומטרי יהיה יותר שנים ותמונות, הטכנולוגיה מוגבלת גם בעניין הזה, הם טוענים שיש שינויים לכן הם לא יכולים בתמונה אחת, תווי פנים. רצינו שיסתמכו על תווי פנים ולא על טביעות אצבע, חבל על הזמן. בעניין הזה דברים משתנים, לא יכול להיות הרבה זמן שיהיה באמת ביטחון וזיהוי בטוח יותר ואז נכנסנו קצת לעומק של השינויים שקורים.

זיהוי פנים, בטכניון היו שני דוקטורנטים שפיתחו תוכנה, יחסית במצלמות פשוטות, שניהם תאומים, היכולת של התוכנה לזהות את זה אבסולוטית. זאת אומרת זה כמו שאתה רואה, שני אנשים עם פנים זהות, הוא מזהה אותם ויודע לזהות.

אני גם אראה סרטון בהקשר.

אוקיי.

כמו שאמרנו, אלעד. אני חייב להודות שאני מתרגש כי האמת היא שאנחנו במייקרוסופט ביום יום שלנו אנחנו בקשרים עם דרגי מקבלי החלטות, מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי, אבל לדבר מול אנשי ועדת המדע והטכנולוגיה אני לא חושב שזה משהו שקורה כל יום, באמת כבוד גדול.

אני רוצה דווקא להתחיל, ברשותכם, באיזה שהוא סיפור. לפני כמה שנים, בתפקיד אחר שלי, לקחתי כמה חבר'ה בכירים מחיל האוויר הישראלי לביקור במטה של החברה בארצות הברית ועל הדרך לפני זה עשיתי טיול פרטי של כמה ימים בניו יורק. אני יורד מהטיסה בניו יורק, נכנס לרכבת, המלון שלי היה במלון של טיימס סקוור נוסע, יוצא מהרכבת, זה היה בשמונה וחצי בבוקר בערך ביום שני, תחילת השבוע אצל האמריקאים, העמדה של כוס קפה. אני ג'נקי של קפה, אני מאוד אוהב קפה ואני חייב את כוס הקפה שלי, אני כבר עשר שעות בלי כוס הקפה, ויש, מי שמכיר, את הסטארבקס הגדול בפינה של הטיימס סקוור ואני רואה אותו בזווית של העין ואני עם שתי המזוודות הולך, מגיע לכיוון הסטארבקס ואני רואה שיש תור עצום. אני כמו אמריקאי, נעמד בתור, האמריקאים האלה עומדים בתור לא משנה מה, הם רואים תור ברחוב, הם עומדים, הם לא יודעים למה, בסוף עורפים ראשים? הם עומדים בתור.

אני עומד בתור ותוך כדי אני רואה שלט שאומר 'יש פה קוד, תסרוק אותו, תוריד את האפליקציה, תוכל להזמין מה שאתה רוצה ולא לחכות בתור'. סבבה, לקחתי את הנייד, שתי דקות הורדתי את האפליקציה , הזמנתי לי את הקפה, הכנסתי את חשבון הפייפל שלי, אני חושב, או האשראי, ודקה אחרי זה קיבלתי את הקפה בלי לעמוד בכל התור הזה של הבוקר של האמריקאים. זה היה לפני חמש-שש שנים, עוד כשזה היה פחות מוכר פה בארץ.

אני חושב שבאותו רגע, הייתי בסיור מהעבודה, כאילו נפל לי פתאום האסימון של רגע, מה הטכנולוגיות שאנחנו מוכרים ומתעסקים בהם לכל מיני ארגונים, איך זה עושה לי את החיים יותר קלים, איך זה נותן מהימנות לי בתור לקוח כדי לחזור לאותה חברה ולרכוש ממנה שוב. וזה מביא אותי להמשך של המצגת בנושא של חדשנות.

בעולם של היום, ואני בטוח שאתם מכירים את זה בתור ועדה שמתעסקת בתחום, העולם של היום, ושוב, במונחים של טכנולוגיה וכאלה, הוא לא מכבד מסורת. הוא לא מכבד את הישן, הוא מכבד חדשנות, הוא מכבד מהירות לשוק, הוא מכבד שירות טוב, שירות מהיר. ואם ניקח דוגמה קטנה מאוד בנושא הזה, מישהו יודע כמה זמן לוקח לבן אדם ממוצע לנטוש עמוד אינטרנט או סרטון יוטיוב אם הוא לא נפתח לו או הוא עולה לאט?

חמש שניות.

בין שלוש לחמש שניות. זה מראה על הסבלנות הקטנה שיש לנו לדברים שלא קורים. חדשנות, אני לא זוכר מי הזכיר את זה, אני חושב שזה אתה, היושב ראש, חדשנות מאוד קל לזהות כשהיא נמצאת מה שנקרא במראה האחורית שלנו, שהיא כבר קרתה, 'אה, הופה, הנה זה'. הדבר הזה כבר כאן. אנחנו במייקרוסופט מסתכלים על הדבר הזה בצורה קצת שונה, או שונה לגמרי. אנחנו אלה שרוצים לייצר את החדשנות, אלה שרוצים להיות הקטליזטור או הזרז לייצר את החדשנות, כי אנחנו מאמינים שבשביל לעשות את מה ששלי הזכירה קודם, אימפקט כדי לעשות השפעה על דברים ברמה הגלובלית, בדברים שהם באמת חשובים לעתיד שלנו, צריך לספק את הפלטפורמות המתאימות שיעזרו לעודד חדשנות ובעצם לייצר העצמה. העצמה בתחום של חינוך, בתחום של פיננסים, בתחום של ממשלה ומגזר ציבורי, מגזר שלישי או כל דבר אחר ואנחנו רוצים לאפשר לאנשים לעשות דברים מדהימים שיאפשרו להם לעשות מהפכות, במובן, בטח בחדר פוליטי, מהפכות במובנים חיוביים.

מה שחשוב להבין, דותן הזכיר את זה ככה בצורה יותר עדינה, חברים, זה קורה איתכם או בלעדיכם, או איתנו או בלעדינו, ואם אנחנו חוזרים רגע לצד הממשלתי או מגזר ציבורי, אם אני אשאל כאן בחדר, או בחדר אחר של עובדי מגזר ציבורי, כמה מהעובדים משתמשים עכשיו בווטסאפ בשביל להעביר הודעות שהן קשורות לעבודה, או משתמשים בדרופבוקס כדי לאחסן קבצים שאולי לא צריכים להיות שם, שזה שירותי צד ג', שאנחנו או המגזר לאו דווקא מספק להם, כנראה שרוב האנשים יצביעו כן, שהם משתמשים בזה. למה זה? כי אותו ארגון לא מספק להם את הכלי המתאים, כלי שהוא מוגן, כלי שהוא מאובטח, כלי שהוא מתאים לארגון, אז אותו לקוח, נקרא לזה, שהוא העובד, הולך ומוצא את הכלי בחוץ, איתנו או בלעדינו. זה, אני חושב, המסר העיקרי שצריך להבין, אם אנחנו לא נעשה הלקוחות שלנו, או העובדים שלנו, פשוט יילכו ויעשו את זה באופן עצמאי.

דותן דיבר על החזון, אז אני לא מרחיב. אני גם אדלג על הסרטון כי אנחנו קצרים בזמן. דותן דיבר על המהפכה והמהפכה הרביעית שדותן הזכיר היא מהפכה שלא נראית. תחשבו על זה, הדברים קורים מחוץ לטווח העין שלנו, הם קורים מהר, קורה My OT, קורים מקררים חכמים, מדחומים חכמים, הכול נהיה מאוד חכם והשאלה היא מה אנחנו עושים עם המידע הזה.

אני חוזר רגע לנושא המהפכה. המהפכה לא נראית, היא קורית, ועכשיו השאלה מה אנחנו עושים עם כל הדברים האלה. היום יש לנו, אנחנו מזהים אתגר כזה או אחר ואנחנו הולכים ומתמודדים איתו, אנחנו מנסים למצוא את הדרך, אנחנו חוקרים ואנחנו מתמודדים איתו אחרי שהאתגר קיים. כשאנחנו מסתכלים על חדשנות במייקרוסופט אנחנו מסתכלים על הדבר הבא, על ענן שמעתם, כנראה לא רק מאיתנו, שמעתם מסביב וזה דבר קיים, אנחנו מסתכלים על ענן כדבר שהוא אינטליגנטי. מה הכוונה כשאני אומר אינטליגנטי? אני אומר איך אנחנו בעצם באים ומזהים את הבעיות ומזהים את האתגרים ועושים פרדיקציה לדבר הזה עוד בכלל לפני שאנחנו יודעים שהוא שם. איך אני חוזה שהולכת להיות מגפת שפעת מסוג איקס עוד שנתיים, נערך אליה מראש, נותן חיסונים מראש ומונע את הדבר הזה. חוסך כסף, חוסך צרות. סתם דוגמה אחת מני רבות. כשאנחנו מסתכלים על הדברים האלה המטרה שלנו היא איך אנחנו מתמודדים עם האתגר ומבינים שהולך להגיע אתגר או בעיה וזה יכול להיות בכל תחום, פיננסים, חקלאות, you name it, זה שם.

אני אקצר את הסרטונים, כי תכננו יותר מדי זמן, אבל אם נסתכל על המשקפיים הנחמדים האלה שנמצאים כאן, שכל הפיתוח שלהם נעשה על ידי פלטפורמה של ענן, בואו נפתח דוגמה, אני קצת אקצר את זה, על איך זה נראה בעולם החינוך והרפואה.

פה אני יכול לציין שאנחנו עשינו פעילות כזו היום גם בעולמות החינוך וגם בעולמות הבריאות בישראל בהשקעה שלנו. בניהול שלנו וגם בתמיכה טכנולוגית, עכשיו בכנס בארצות הברית זה מוצג על ידי בית חולים ישראלי.

(הקרנת סרטון).

במסגרת הדברים שאנחנו דנים זה החוסר במהנדסים, בתחום הפיזיקה, אלה המקצועות שיש בהם קשיים לא מעטים. אנחנו עושים הרבה פעילות, אנחנו נותנים בשבוע הבא פרס למדענים צעירים על פיתוחים כאלה שלהם. פיתוחים, בקבוצות או בבודד או בזוגות, בתי ספר תיכוניים מגיעים, פרס יוקרתי מאוד עם חברות - - - מייקרוסופט קשורה לזה?

לא, אינטל כן.

הם נוסעים איתם לחוץ לארץ, חלקם עוברים למחקרים יישומיים ופיתוחים יישומיים, חברות מתעניינות ורוצות לקבל את - - -

אני אראה בחלק שלי שני ארגונים שמשתמשים במשקפיים האלה בארץ. אני אדבר על זה.

אבל לפני שאתה עובר על זה, כל הפיתוחים וכל הרעיונות שאתם מציגים, יש לכם אנשים שחושבים? אני סתם שואל שאלה אולי קצת - - - זה אנשים שחושבים או שאתם מקבלים מהציבור? הרי אתה אומר איך לעשות את זה, יש איזה קבוצה שהיא מביאה את הרעיונות לאיזה קבוצה אחרת, או שאותה קבוצה שחושבת היא גם אחרי זה מפתחת? איך נעשה הדבר?

אחד המאפיינים של מייקרוסופט, מאור אתמול העיר את תשומת לבי לנקודה הזאת, שהיא באמת חברת מחקר ופיתוח. יש הרבה מאוד חברות טכנולוגיות שהן חברות פיתוח, הן לוקחות רעיון ואז מפתחות אותו. מייקרוסופט זו חברת מחקר ופיתוח, היא מחזיקה אלפי חוקרים שיש להם זכות לחקור מה שהם רוצים. בתחום הבריאות יש סדר גודל של 1,000 חוקרים שמותר להם לחקור מה שהם רוצים ואז באים ואומרים 'יש לנו רעיון, יש לנו משהו, למדנו, ראינו משהו' וזה עובר לצוותי הפיתוח. הפיתוח מתרגם את הרעיון - - -

זאת אומרת מישהו צריך להכניס רעיון טוב. הציבור גם שותף לזה?

כמו בראש חודש, צריך לזרוע את הזרע.

הוא שותף לחשיבה.

יש איזה מקום שמישהו - - -

יש דפי מחקרים שיוצאים לציבור.

או רעיונות מהציבור גם כן?

כן, אוספים רעיונות. יש לנו למשל תחרות שנתית של העלאת רעיונות, פנים ארגונית וחוץ ארגונית, מגישים והרעיונות ש - - - עוברים לצוותי הפיתוח. זה בהחלט חלק מהתהליך.

דיבר דותן על הסקייפ שמתרגם סימולטנית את השפה. נראה שוב ממש רק את ההתחלה של הסרט כדי שתראו איך זה נראה בריל טיים. זו ילדה אמריקאית שמדברת אנגלית מול ילדה ממקסיקו, הן לא נמצאות באותו מקום. זה וידיאו, אחת מדברת ספרדית וכל אחת שומעת את השפה שלה באוזנייה.

(הקרנת סרטון)

58 שפות.

אמרתם תשע שפות.

תשע שפות סימולטנית. זה ממש שיח מלא.

הצעתי את זה לרשות שדות התעופה, כשמגיעים תיירים לארץ ורוצים לקבל שירות ורוצים לקבל מידע בלי לגשת עכשיו למחלקת השירות של הרשות או של שדה התעופה עצמו. לשים סקייפ ומקבלים את זה בשפה שלהם. יש מספיק שפות - - -

יכולים לקויי שמיעה לחבר משהו שנמצא בדוכן, אתה בא עם השפה. זאת אומרת לקוי שמיעה בא לסדרן, הוא יכול להבין את הדברים ולשמוע אותם - - - תוכנה בכל השפות.

עוד דבר קטן שאפשר לעשות עם הסקייפ, וזה נוגע יותר אולי לעבודה פרלמנטרית, בקשר שלכם עם הציבור בממשלה, ממש בלחיצת כפתור אתה יכול לשדר ל-10,000 איש. כלומר מצלמה, וידיאו, דרך הטלפון, או כל כלי אחר שתרצה, לינק ל-10,000 מיילים, טלפונים, ככה אנחנו עושים את השיח החודשי שלנו עם המנכ"ל. הכול תוך כדי, רואים את כל האנליטיקות והמידע. זה מאוד מעניין וכל אחד - - -

יש שיחה חודשית עם המנכ"ל?

היום יש. היום בערב יש גם כן.

זה לכל עובדי מייקרוסופט.

זה כללי. זה נאום לעובדים.

זה נאום ושיח. זה ממש שיחה.

זה מתבצע בקמפוס ברדמונד בארצות הברית וזה משודר לכל העובדים בעולם, בסביבות 160,000 איש, כל אחד שרוצה, יש לינק, הוא יכול להתחבר ולראות ולהיות חלק מהשיח הזה.

יותר מזה, אתה יכול להגיב, סדר גודל שאתם רואים כאן, כל אחד יכול להגיב האם הוא מסכים, לא מסכים, אתה יכול לראות פה את הניתוח של ההסכמה ולא - - -

ופער השעות, אצלם זה בוקר - - -

עשר שעות הפרש. אני מאמין שזה יהיה בשעה 19:45 בערב שלנו, זה עשר שעות, זאת אומרת 9:45.

בוא ניגע בנושא הנקודתי של ממשלה. ישראל נמצאת במה שנקרא די5. אתם מכירים מה קורה באסטוניה? אסטוניה הכי מתקדמת, זה פרויקט שנעשה עם מייקרוסופט. כרטיס דיגיטלי, אני מדלג על הסרט, כי אנחנו באמת קצרים בזמן וחשוב לי שגם מאור יציג את הדברים שאנחנו עושים בישראל, מעבר לאימפקט שאנחנו עושים בעולם. כרטיס דיגיטלי שיש לכל אזרח שמאפשר לו לקבל את כל השירותים, מאפשר לו לפתוח קריאות, לקחת מרשמים בבית החולים. זה כרטיס הזיהוי שלו.

תעודת הזהות החכמה, זו הכוונה שלה. בהמשך נוכל להזדהות מהבית עם התעודה ונוכל לקבל שירותים.

מעל 90% מהשירותים באסטוניה הם שירותים מקוונים של הממשלה. זה מאוד משמעותי.

מרמת המסים, הצבעה.

יש את היחידה ליישומים ביומטריים. זו הכוונה. בהמשך עם תעודת הזהות החכמה נוכל להזדהות מהבית ולקבל שירותים, ביטוח לאומי, הכול.

אנחנו העברנו חוק לפני שבועיים, הוועדה קיבלה צל"ש, עשינו את זה במהירות שיא, בישיבה אחת של כמה שעות ארוכות העברנו חוק של העברה לחתימה אלקטרונית, חתימה מאושרת, חתימה מאובטחת. כתוב בחוקים 'דרוש חתימה', אנחנו נאפשר את זה בחתימה אחרת. עשינו מהפך בעניין הזה, זה עבר השבוע בכנסת, השבוע, קריאה שנייה ושלישית. באמת מהפך.

אני מהראשונים שהלך ועשה תעודת זהות ביומטרית ודרכון ביומטרי. אני מאוד מאמין בזה, זה הכיוון, לשם צריך ללכת, ואני לא חושב שצריך לוותר בנושא הזה של הביומטרי.

אני חושב שאנחנו - - - אנשים מדברים, הם רוצים את זה. דרך אגב, אני אומר לכם כאן, ראש הממשלה לקח עוד שבועיים, זאת אומרת יש כמה דעות, יש כאלה שחוששים מפריצה של המאגר הזה. אין קשר, יש הפרדה מלאה. לפריצה למאגר יכולים להיות שני היבטים, אין תקשורת ממשרד הפנים למאגר, הוא עובד לבד, הוא שמור בצורה מיוחדת. הדבר שהכי יכול לקרות זה דליפת מידע, דהיינו שמישהו לוקח, או אחד העובדים וזה - - - סודות האטום של מדינת ישראל, אין שם - - -

זה קרה עם סודות האטום.

נכון - - -

בשבוע שעבר בטוויטר איזה שהוא בחור שהוא מאוד פעיל באגודה לזכויות דיגיטלית, נגד המאגר הביומטרי, הוא צייץ שהוא טס לארצות הברית. אז אני התחלתי לדבר איתו, כתבתי לו 'אתה מודע לזה שאתה משאיר שם מידע ביומטרי אפילו יותר ממה שאתה משאיר בארץ?'. הוא כתב שהוא טס עם כל המשפחה, אשתו והילדים, הוא אמר לי 'כן', שאלתי אותו 'ולא אכפת לך? כי פה אתה מאוד מתנגד', הוא אמר לי 'אני לא אמנע מהמשפחה שלי טיול לארצות הברית'. אז להשאיר לאמריקאים טביעה ביומטרית שלך.

אבל זה ממחיש את העניין שבגדול גופים רגולטוריים יכולים להחליט או לייצר רגולציה או שזה יקרה בלעדיהם.

אני אומר לכם, ראש הממשלה נתן למומחים במדינה, צבאיים, הוא אמר 'תנסו ל - - -'. מי שיודע, ראש הממשלה הוא די פחדן בנושא הזה, הוא לא מחזיק טלפון. ישבתי איתו בחדר, הייתי באירוע חצי משפחתי שלו והוא קרא לי, הוא רצה לדבר על פוליטיקה, הוא שם לב, היה צלצול והוא אומר לי 'תגיד לי, אתה מדבר איתי כאן עם טלפון?' יש לו רגישות, הוא לא הולך עם טלפון נייד, הוא מאוד רגיש, הוא גם יודע למה הוא רגיש. הוא גם אמר, 'אם היית יודע מה, כשאתה מדבר פתוח - - - לא היית עושה את זה גם כן'.

אבל בסופו של דבר זה מאוד שמור, המאגר הזה שמור מאוד. עכשיו, זליגה יכולה להיות בכל מקרה, אבל זו רמת הסיווג הכי חמורה שיש. לכן אנחנו היום, מבחינה ציבורית, שלמים על העניין. זה שיש כל מיני ארגונים שעושים, על החשבון של הביומטרי, הרבה רוח - - -

אני רגוע, עשיתי גם דרכון, גם תעודת זהות, גם לילדים שלי עשיתי.

כן, אבל מאגר ביומטרי אין בהרבה מדינות.

אני יודע.

המאגר הזה, לא זאת הבעיה שלנו. משרד הפנים ורישיון הנהיגה שלנו, המאגר המשטרתי אותי מפחיד, טביעות האצבע, הרבה יותר מ - - - מי ערב לנו שלא ייקחו את טביעות האצבע שהיו באיזה אירוע - - - כשאני קורא נניח שוד בנק, בדלפק הזה היו עשרה אנשים, בזמן הזה לוקחים טביעות של כולם, אם המשטרה ממשיכה לאגור את הטביעות, עכשיו, כשקורה אירוע אחר, היא רוצה להשתמש, 'יש לי טביעות', או גם נניח מישהו שהיה באיזה מקום, אני נהפך לחשוד, כי איך הם יודעים עכשיו? הם באים והם רוצים - - - אנחנו עכשיו לא נתנו לקבל מהמאגר הביומטרי שלנו, אבל להם יש מאגר ביומטרי ענק שכנראה מגיע קרוב למיליון וחצי או שני מיליון, יש להם מאגר שהוא חי וקיים.

הסכר כבר נפרץ.

ואני לא מדבר עכשיו שרישיון הנהיגה שלנו הוא גם מאגר שקיים. אז עכשיו מאוד מאוד - - -

הילדים שלי לא חושבים בכלל, אתה יודע.

דיברת על זיהוי הפנים ושיהיה אפשר לזהות, אם כן או לא, אז משהו שאנחנו עושים עם הובר, שזה לא חוקי בארץ, דרך אגב, כלי נהדר בחו"ל, מי שניסה להשתמש בו. את הזיהוי של הנהגים, כשנכנס נהג לאוטו וצריך להתחיל לעבוד עם ההובר, כדי לוודא שאכן הנהג הוא הנהג האמיתי אנחנו עושים עם הטלפונים. מה שיפה פה, ונראה בהמשך ואולי נדלג על זה, שגם אם אותו נהג היום הוא עם משקפיים או עם כובע, או גידל זקן, המערכת עדיין יודעת לזהות אותו שזה הוא הבן אדם ועושה את ה - - - מול הובר שהנהג הוא אכן ברכב. זה מאוד חשוב לי, בתור לקוח, לדעת, כשאני מזמין נהג זה אותו אחד שעבר את הסינדיקציה של הובר ולא איזה מישהו שרוצה חלילה להזיק.

אני אשלח לכם, אין פה שום דבר בעייתי לשלוח במצגת, אני אשלח לכם, תוכלו לראות את הסרטונים ככה קצת יותר בהרחבה.

דיברנו קצת על דברים מה שנקרא ברומו של עולם, על מגפות ופרדיקציה. פרויקט נוסף שעושים במייקרוסופט, וזה הכוח של הענן פה, אפשר לראות אותו באמת כמה הוא נותן משמעות. בעצם יש סוג של מלכודות חכמות שאוספות יתושים וכל מיני מעופפים כאלה ואחרים בכל מיני נקודות בעולם, אם דיברנו על הריסרט של מייקרוסופט ומנתחים מה המגפה הבאה, איזה מגפות הם מעבירים ודנ"א וכל מיני דברים מהעולמות האלה, שאם עד לפני כמה שנים, לפני המהפכה של הענן האינטליגנטי הלומד, מה שדיברתי עליו, כל ניתוח כזה היה לוקח בין 30 יום לכמה חודשים על כל חרק כזה, היום זה לוקח 12 דקות. כל זה בעזרת זה שיש את הכוח שלנו שעושה את זה.

עכשיו תחשבו מה המשמעות בעולמות שלנו, של המהירות והתגובה ולחזות מגפות ודברים שהולכים לקרות. גם פה נדלג על הסרט.

ולפתח את התרופה קצת יותר.

בוודאי, הכוונה היא לחזות בשביל לפתח את התרופה, לא בשביל להגיד 'איזה יופי, יש לנו מגפה עוד כמה שנים', חלילה.

ואם אנחנו מסתכלים באמת על הדבר הבא, על העתיד, וזה משהו שאני חושב שיש בו המון המון עניין ויש בזה עניין כמובן למדינות ולגופים אחרים, דבר שנקרא קונטרול קומפיוטינג, לא אכניס אתכם לטכנולוגיה של זה, זה משהו שהוא ברמת הפיזיקה מאוד מורכב. יש היום במחשב אפס ואחד, שיכולים להיות כל פעם בנפרד, בעולם הזה איכשהו, אטומים, פיזיקה, אל תשאלו אותי, זה יכול לקרות ביחד. מה שהדבר הזה אומר שכוח המחשוב שאנחנו מכירים היום, תדמיינו את כל מרכזי המחשוב שיש בממשלת ישראל ובמדינת ישראל, כולל כל חברות ההייטק, כנראה זה יוכל להיכנס לאיזה משהו כזה עם קירור מאוד גדול ולתת כוח ומחשוב שהוא עדיין יותר חזק. תחשבו מה זה אומר מבחינת יכולות של מה שנקרא machine learning ובינה מלאכותית על חקר של מחלות וחקר של התחממות גלובלית וחקר של כל דבר אחר, ומודיעין וצבא וסקיוריטי. זה עולם מאוד מעניין. אז יש סרטון של דקה ובו גם אנחנו נסיים.

(הקרנת סרטון).

דרך אגב, זה קורה, הדבר הזה. האתגר כרגע זה הקירור של הרכיב הזה, כי התנועות של האטומים או של מה שקורה בתוך, אל תתפסו אותי, הקירור, עוד לא מצאו את הדרך לפתור אותו ולייצב את הדבר הזה. אבל ברגע שזה באמת יקרה המשמעויות לעולם הן - - -

אחרות לגמרי.

אנחנו כאילו מתחילים לעבד את העתיד. אף אחד לא באמת יודע עד כמה חזק הדבר הזה יהיה כשהוא יפעל, אבל כנראה שהמשמעויות - - -

זאת אומרת מחכים לפיתוח של הקירור שהוא יביא מה? כוח הפעלה הרבה יותר חזק?

בלי קירור אי אפשר להחזיק את הדבר הזה כי זה פשוט קורס. זה משהו שקשור בפיזיקה, אני באמת לא יודע, נשאל את הפיזיקאים של מייקרוסופט איפה שהוא שיסבירו, וכנראה שצריך את האנשים שיבינו את זה, אבל בסוף זה יקרה.

טכנולוגיית קירור, גם היום היא הרכיב המרכזי שמשפיע על היכולת לצמצם מכשירים. מחשב בדרך כלל גדול כי יש צורך לפרוס את שטחי העיבוד שלו. היום הגיעו למכשירים מאוד מאוד קטנים ומאוד חזקים ממה שהיה בעבר, אבל פה מדובר על מהפכה שמבחינת קצב העיבוד, הוא הרבה הרבה יותר מהיר ויידרש לפתור את נושא הקירור. היו צריכים לקרר משהו שמתחמם ל-100 מעלות, היום צריכים לקרר משהו שמתחמם ל-1,000 מעלות, זה כבר דורש אמצעים אחרים ועדיין - - - אבל כשהתהליכים האלה קורים הם משנים את העולם. לקחנו חלק במחקר של זה, זה - - -

זה מיליארדי טרנזיסטורים בשטח סיליקון מאוד מאוד קטן שיוצרים חימום מאוד רב וצריך הרבה כוח לקרר אותם.

יש שאלות שאנחנו מתמודדים איתן היום שלוקח בעולם המחשוב הסטנדרטי להריץ חודשים. עשינו עכשיו מחקר עם אוניברסיטת בר אילן והרצנו שאלה שבהרצה של המחשוב של האוניברסיטה היה לוקח להריץ חודשים, הרצנו לדאטה סנטרים של מייקרוסופט, מדובר בעשרות דאטה סנטרים של מעל מיליון - - -

יש שיתוף פעולה עם אחווה?

שיתוף פעולה עם אחווה. הרצנו על הדאטה סנטרים שזה מעל מיליון שרתים בכל דאטה סנטר והשאלות שלוקחות חודשים יכולות לקחת דקות. זה מאפשר לך לשאול יותר שאלות. מאפשר לשאול יותר שאלות ולייצר גם יותר תשובות.

אני התחלתי בחברה שמאפשרת, אנחנו מאפשרים את כל זה, אנחנו עומדים על זה שזה ייעשה בסביבה מאובטחת ותקינה, אבל בסוף התהליך זה היכולת של מי שנמצא יחד איתנו לאמץ את זה ולהשקיע את המאמץ, לקחת את הסיכונים הנדרשים ולממש את זה. ומי שעושה את זה, אנחנו רואים היום, גם בארץ, באמת דברים מדהימים. אנחנו בעידן, עם כל הקשיים בו, מדהים. מאור לפעמים אומר לי 'דותן, תסתכל רגע ותבין איזה כיף שאנחנו חיים בעידן שמאפשר לנו לראות את הדברים האלה'.

מה הפעם האחרונה, באיזה עידן הילדים שלנו חיים - - -

שנשלח טיל שמחליט לשחרר מכונית שתקיף את כוכב נוגה. ואתה אומר, אלה דברים, אנחנו עוד נולדנו לעידן שלא ידענו שיכול להיות שלט רחוק. אני כילד לא הבנתי איך אפשר לגרום למשהו לקרות אם הוא לא מחובר.

לא היו טלפונים.

אני עוד חייתי כשהחלבן הביא את החלב הביתה.

אז אני אתן לכם עוד פרויקט, להחליף את השלט האוניברסלי מול הטלוויזיה. זה דבר בלתי נסבל, בלתי שליט.

מה זאת אומרת?

אתה יודע כמה פעמים אני פותחת את השלט ולא מצליחה לתפעל אותו? ואני אדם טכנולוגי.

בעוד חמש שנים כל הבתים יהיו חכמים, זאת אומרת את תדברי, את לא תדלקי, את תגידי 'טלוויזיה, תידלקי', היא תידלק. זה כבר קיים היום.

לא, אבל תחשבו כמה הדבר הכי פשוט - - -

את לא צריכה שלט.

אבל היום אי אפשר בלי.

אני יודע, אבל עוד חמש שנים זה פתור.

אני חושבת שזה בעיקר קשור לעובדה שיש לנו מספר ספקי תקשורת מצומצם בארץ. בדרך כלל אתה יכול לתת שניים-שלושה ספקי תקשורת, אבל אז אתה כבול למה שנותנים לך וגם אם תיתן חמישה לא - - - אני לא נכנס לצדדים הפוליטיים או המשמעויות הפוליטיות של החלטות כאלה, אבל אם תאפשר תגלה פתאום שהרבה יותר חדשנות נכנסת למערכת ותוכלי להיפטר מהשלט מהר מאוד.

אז צהריים טובים, אני מאור.

רק הערה, אלעד. קודמתך הייתה שי לי שפיגלמן בתפקיד?

לא, שי לי במייקרוסופט הייתה בהרצליה, היא הייתה אחראית על המרקטינג של מרכז התמיכה והפיתוח.

אבל היא הייתה עובדת מול הכנסת והיום היא ראש מטה ישראל דיגיטלית. חבר הכנסת מקלב, ראש מטה ישראל דיגיטלית התחילה במייקרוסופט.

אז אני אחראי על תחום הפתרונות לממשלה במייקרוסופט. זו תכנית הדגל שלי, יהודה כבר עוקב אחריי, מי שעוד רוצה לעקוב מוזמן.

נראה לי שאתה מעניין, לפי התגובה שלך. נראה לי שאתה פעיל.

אני פעיל מאוד, כותב הרבה מאוד על טכנולוגיה ועל דברים בתחום העסקי הטכנולוגי. מה שאני אציג לכם בזמן הקצר שיש לי זה על פרויקטים שעשינו עם כל הפלטפורמות שהראינו לכם פה בממשלת ישראל בשנה-שנתיים האחרונות ודברים שנעשו כדי לקדם באמת, להנגיש יותר שירותים לאזרחים ולטייב את השירות.

נתחיל עם פרויקט של משרד הבריאות. משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי. ישראל דיגיטלית נמצא במשרד לשוויון חברתי. זה פרויקט שנקרא טלה מדיסין, שמעתם עליו? זה פרויקט שמטרתו להנגיש שירותי רפואה על ידי רופאים און ליין לאנשים שהרפואה הזאת לא מונגשת להם כמו שצריך, אם זה פריפריה גיאוגרפית רחוקה, אם זה מבחינת אפשרויות סוציואקונומיות.

זה לכל אחד בלילה, שהרופא נגיש בטלפון.

במכבי, כללית וכאלה, אבל - - -

מכיוון שאני עובד גם עם קופות החולים, שתיהן מטמיעות עכשיו פתרון שלנו, של רופא שהוא לא רופא אמיתי, פרוטוקול רפואי. המחשב שואל שאלות ונותן המלצה רפואית. שתי קופות החולים הגדולות מטמיעות את זה.

יש כאלה שיוצאים נגד - - - אנשים גם יודעים לגלוש ויש תהליך שאנשים אומרים שאסור, שלאנשים לא יתרגלו לזהות את המחלה שלהם דרך האינטרנט. אבל כאן זה יותר מקצועי, זה מונע את החיסרון שיש - - - מידע. מנסים להקיש את השאלה שלך על גבי שאלה אחרת שהיא לא נכונה. כאן יש הרבה יותר התאמה מקצועית - - -

נעשות בדיקות. לקחו קבוצה של רופאים אונקולוגים בזיהוי סרטן, שמו מול המחשב, והוא הצליח לחזות באותה רמה, אפילו יותר מאשר הם.

טכנולוגיות שמאתרות גידולים טוב יותר מרופא, כי המחשב מאתר פיקסלים קטנים יותר ממה שהעין האנושית יכולה לראות והמחשב גם תמיד עוקב אחרי הפרוטוקול הרפואי הנכון. מצד שני לעין אנושית יש יתרונות שעדיין לא הצליחו לפתור אותם ולכן אנחנו, בין אם זה בצדדים הפסיכולוגיים ובין אם זה בצדדים של ראייה, ולכן רופא הוא פה עוד להרבה שנים והוא מקבל היום לעזר - - -

לא כל כך הרבה שנים, אבל הוא יודע לנתח מאות אלפי מאמרים כל יום, משהו שרופא סטנדרטי לא מסוגל.

אנחנו הולכים להראות בבית חולים ברזילי פרויקט שאנחנו מפתחים במייקרוסופט מחקר, הגוף שהזכרנו קודם לכן, פרויקט שנקרא - - - שמאפשר לרופאים אונקולוגים לקבל פרדיקציה, תחזית לגבי פענוחי MRI ו-CT כדי לראות האם באמת יש סבירות גבוהה יותר למחלות על פי הפענוח עצמו כדי שלא יפענחו רק בעין, כי על פי מידע היסטורי שנאסף, כי בסופו של דבר זו מכונה לומדת, machine learning, על פי מידע היסטורי שנאסף אפשר לדעת באמת האם בתמונת ה-MRI או ה-CT ניתן לחזות בהסתברות גבוהה שהולכת להיות בעיה רפואית.

אתם עובדים עם הארגונים הרפואיים גם על מידע רפואי היסטורי שיש להם לגבי המבוטחים?

אנחנו עובדים איתם אצלם בבית.

כן, בוודאי. למה אני שואל? כי לפני מספר חודשים התפרסם, לדוגמה מכבי השיקו יוזמה חדשה - - -

אפליקציה.

גם את האפליקציה וגם שירות שעשו דגימה, למשל תוצאות בדיקות דם לאורך עשרות שנים, של המבוטחים שלהם - - -

ביקרנו אצלם.

וזה מאפשר חיזוי של סרטן המעי. זאת אומרת המידע קיים, רק צריך לנתח אותו.

אני ממשיך הלאה.

מאור, מילה אחת. מייקרוסופט מסוגלת היום לקצר זמן פענוח של תצלום רדיולוגי מ-20 דקות בממוצע לשתי דקות על ידי כלי עזר. אנחנו עובדים עם זה בבתי חולים בארץ.

דיבר אלעד, הזכיר את המשקפיים, את ההולולנס, זה לא משהו שהוא מדע בדיוני, המשקפיים האלה, באמת משתמשים בהם, בארץ יש לנו כרגע במגזר הציבורי שני פרויקטים שקורים פלוס בית חולים בילינסון שגם כן מתחיל לבצע עכשיו פרויקטים עם משקפי ההולולנס כדי לבצע מה שנקרא הכנה לניתוח. לפני כל ניתוח יש הכנה לניתוח, שהרופא צריך לראות ולהבין מה הוא הולך לנתח, איך הוא הולך לנתח וגם לעשות את ההכנות, אם המשקפיים ייצרו לו מציאות רבודה שבה הוא יראה באמת את גוף החולה ויוכל להתאמן טרם הניתוח.

בחברת חשמל, כפי שאתם רואים, גם היה פרסום לא מזמן, לפני חודש, בדה מרקר ובעיתונות הכלכלית, פרויקט חדש שאנחנו יוצאים איתו, העובדים בשטח, הטכנאים, יעבדו עם המשקפיים הללו. בסופו של דבר הערך העסקי הוא שמהמקום, מחדר המצב, יוכלו לתת להם הנחיות מה לעשות ואיך לתקן ומה לתקן, כך יטייבו גם את השירות ללקוחות.

בצבא כבר מעל שנה יש פעילות של משקפי ההולולנס כדי לייצר שדות קרב וירטואליים, תחשבו שחיילים צריכים להגיע לשטח בנוי להילחם בו, במקום להרים עכשיו סביבה אמיתית שיוכלו להתאמן ובאמת להכיר את השטח שאליו הם הולכים, הם ירכיבו משקפיים ויקבלו את השטח ממש מול העיניים. אותו דבר גם עושים כלי מלחמה. אז אלה שני פרויקטים מאוד משמעותיים שקורים היום במגזר הציבורי.

יש עוד סימולטור שעושים לתלמידים היום, נותנים להם להרכיב משקפיים ומדמים להם מציאות שתוקפים אותם באלימות דיגיטלית ואז איך הם פועלים.

נכון, זה חלק מדבר שנקרא וינדוס מיקס ריאליטי, זה לא משקפי הולולנס, אלה משקפיים אחרים.

יש במשרד החינוך במספר בתי הספר, כלי לימודי ממדרגה ראשונה.

פרויקט גם כן מאוד יפה שקשור למידע, עשינו עם בנק ישראל, בעקבות ועדת קדמי, שרון קדמי, שהיה מנכ"ל משרד הכלכלה ויצא שם, חלק ממסקנות הוועדה, הצורך לקבל מרשתות השיווק את המחירים, כדי לראות שאין קרטלים ואין דברים מהסוג הזה. הם מעלים את זה למערכת, פחות ממאי שעבר עד היום יש להם כבר מעל 3 מיליארד רשומות. זו מערכת ענקית שמקבלת הרבה מאוד מידע. היא מערכת ביג דאטה והיא יודעת לבצע ניתוח ואנליזה וגם ריפורטינג של כל המידע הזה למחלקות המחקר שם וגם לגופים חיצוניים כדי לראות שבאמת הדברים מתנהלים כמו שצריך ולנהל גם את יוקר המחיה. ראינו שבאמת כל הנושא הזה, התיאומים בין הרשתות, יש להם השפעה ורוצים לראות האם באמת כשנפתח סניף של אושר עד או של רמי לוי או מה שלא יהיה בשכונה מסוימת, האם הוא באמת משפיע על המתחרה שופרסל שנמצא גם כן באותו אזור. זה חלק ממערכת כזאת שנעשתה, גם כן מבוססת פלטפורמה שלנו.

מחיר למשתכן. כל הבייבי הזה של שר האוצר, המערכת שבה המועמדים רושמים את עצמם למחיר למשתכן היא מערכת שבוצעה בשיתוף איתנו.

זה חברות פרטיות, לא המשרד עצמו עושה את זה.

המשרד עצמו הרים את האתר.

איפה הם יושבים, במשרד - - -

הפלטפורמה עצמה כן.

זו פלטפורמה שלנו. המיוחד פה, הוא לא אתר, העובדה שהמשרד נדרש להקים משהו מהר מאוד ואז הוא אמר 'אוקיי, אני יכול להקים את זה בכלים הסטנדרטיים שאני רגיל', לא, הוא קיבל החלטה אמיצה ואמר 'אני צריך מענה מהיר, אני אקים את זה בענן' והוא הצליח לספק מענה.

מזכיר לי, דרך אגב, את הכנסת. לכם יש גוף IT מאוד חדשני, כשרצו לשדר את ערוץ 99 או להקים פתרון לוועדות אחרות של הכנסת, קיבלו את ההחלטות האמיצות ומימשו את זה. אנחנו רואים את זה כל פעם מחדש, כשיש בגופים הממשלתיים מישהו מספיק אמיץ עם מספיק רצון זה קורה.

פתיחות, לא קיבעונות. המערכת הממשלתית סובלת הרבה מקיבעונות.

נכון. וכאן אחד הצרכים שבאמת היו, ידעו שכשכל הגרלה תיפתח הרבה מאוד אנשים, ציבור רב, ייכנסו למערכת ורצו שהיא תמיד תהיה זמינה, שהיא לא תיפול, לכן פתרון ענני - - -

באמת אין תלונות, הציבור מרוצה מה - - -

נכון.

יש מענים. לפחות אנחנו - - - אני מכיר מה יש עם הרב קו - - - המערכת הזאת עברה בסדר. יש היום שאלות שעולות, מה קורה? אחד יש לו מגרש, המערכת מיד מזהה את זה. באמת מצוין, היא עובדת יפה מאוד.

הענן היה קלאסי בשביל הדבר הזה.

אבל מי שמנהל את כל מחיר למשתכן זו חברה חיצונית שגם זכתה.

נס.

לא, לא המחשוב, מי שמנהל את העסק. בסופו של דבר גם לא עובדים פקידים של משרד השיכון הם אלה שמנהלים.

מילגם.

כן.

מילגם גם עם 'עיר חכמה' עושים את כל ה - - -

הם גם מנהלים את תאגידי המים במקומות מסוימים. את הרישומים, את הדברים, את הזכיות ואת הדחיות והתכתובת. אני לא מדבר על התשתית המחשובית, אני מדבר על התשתית הניהולית.

על כל התהליך האדמיניסטרטיבי.

כן. האדמיניסטרטיבי.

חברת חשמל, כפי שאתם יודעים, נמצאת בקשיים תזרימיים, או איך שלא נקרא להם, מבחינת כסף, היא יצאה עכשיו במסע חדש, הם קוראים לזה בחברת חשמל, המיתוג הוא מסע לקוח, על מנת להנגיש שירותים בצורה טובה יותר ללקוחות, הן הלקוחות הפרטיים ובמיוחד הלקוחות העסקיים. הם יוצאים, כפי שאתם יודעים, במערך כרגע של מונים חכמים כפיילוט במספר מקומות בארץ וזה גם ללקוחות הפרטיים פלוס לקוחות עסקיים. חברת חשמל תהיה החברה שתהיה אחראית על הולכת החשמל, החברות הפרטיות הן אלה שתייצרנה את החשמל. לכן זה יוצר עכשיו לחברת החשמל איזה שהוא פתח חדש של מודלים עסקיים שהם צריכים לתת להם פתרונות.

הם גם יצרו מערך של מסע לקוח, הם פיתחו, עדיין בפיתוח איתנו, מערכת שלמה מקצה לקצה, בין אם זה לקוח פרטי, בין אם זה לקוח עסקי, של מערך שירות חדש ללקוח שיקבל את כל המידע במקום אחד. ממש וון סטופ שופ מול חברת חשמל, זה נקרא משתמשי הטרקלין ולקוחות עסקיים וכל הפעילות של הלקוחות תהיה מול מערכת אחת, בין אם זה המובייל ווב או כל דבר אחר.

משרד הפנים, אנחנו מפתחים איתם כרגע, זה כבר לקראת סיום, מערכת לניהול הבחירות המוניציפליות. מערכת מאוד מתקדמת. משרד הפנים הוא גם משרד שמאוד מסתכל קדימה מבחינה חדשנית, משרד שלא מפחד לקחת החלטות, יודע, יש שם מנמ"רית נהדרת, היא יודעת לקחת החלטות ולקדם אותן קדימה ולקדם גם את המשרד מבחינה חישובית.

זה ישים בבחירות הקרובות?

כן, זה ייושם בבחירות המוניציפליות הקרובות. מערכת עם פורטל מלא, עם דיווחי הצבעה, דיווח וטיפול בקלפיות, מערכת מאוד מתקדמת.

הבחירות עצמן לא יהיו - - - אבל כל הניהול של המערכת.

נכון, הניהול, התוצאות.

בשביל הבחירות עצמן תצטרכו הרבה שינויי חקיקה, והאמת, כמי שלמד את התחום, זה באמת נושא מאוד מורכב. לעשות את הבחירות בפועל דיגיטלית זה נושא מאוד מאוד - - -

עובדה שבעולם זה גם לא התפתח בצורה דרמטית.

קשה מאוד, אבל את הניהול האדמיניסטרטיבי של זה - - -

כל המסביב, שהוא יותר חשוב מההצבעה עצמה.

באופציה הדיגיטלית זה אמור להיות מוניציפלי וממשלתי ביחד.

אפילו שזה שני גופים.

הנושא של הבחירות, דיברנו בוועדה על הנושא של הסייבר.

הסייבר, השפעה חיצונית מ - - -

ברור.

אנחנו משתפים פעולה עם רשות הסייבר באופן הדוק וצמוד, גם רותמים את המשאבים של מייקרוסופט לטובת הגנת הסייבר במדינת ישראל וגם משתפים ידע ממדינת ישראל למרכזי המחקר של מייקרוסופט.

פרויקט יפה מאוד, נוסף, שבקרוב מאוד עולה לאוויר זה פרויקט של רשות מקרקעי ישראל איתנו, צ'טבוט. אחד הצרכים זה באמת של יזמים וחברות לקבל מידע לגבי מכרזי קרקעות שיש במדינה. קשה מאוד להתמצא באתר רשות מקרקעי ישראל לקבל מידע, פתחנו צ'טבוט אוטומטי. אני נכנס, מקליד את הדברים שאני הקלדתי, עשיתי לכם - - -

זה מכרז שאתם זוכים בו?

זה בדרך כלל פרויקט של המשרד עצמו, אנחנו הספק, הוא עושה שימוש בטכנולוגיה שלנו, שחלקן אגב טכנולוגיות - - -

הוא נותן את התמיכה ואתם מטמיעים. מה אתם עושים?

אנחנו בדרך כלל נותנים ייעוץ, שיתוף פעולה, אנחנו יוזמים, אנחנו מאפשרים את האופציה והמכרז - - -

וגם שינויים בתכנות אתם עושים?

יש מנגנוני מכרזים ומייקרוסופט לפעמים מציעה את עצמה כמי שיכולה לעשות את הביצוע בפועל, אבל זה שלב שני והוא ערוץ נפרד. את ההנגשה של הטכנולוגיה אנחנו עושים כחלק מהמחויבות שלנו בישראל להנגיש ולה - - -

זה שיתוף פעולה שנעשה עם שותף עסקי שלנו ברשות מקרקעי ישראל, מבוסס כמובן על הטכנולוגיה שלנו. לדעתי כמדומני, אם אני לא טועה, גם חבר הכנסת מקלב, היית אחראי על ועדה לשיפור השירות.

לפניות הציבור.

בעבר וצ'טבוט כזה, בכל משרד ממשלתי, שיהיה אפשר לפנות אליו באופן אוטומטי - - -

זה עולם אחר.

משפר את השירות בצורה משמעותית ולדעתי אפשר לקחת כזה דבר ולשכפל אותו בהרבה מאוד מקומות.

המון מידע לא ידוע, חלק מהבעיה שלנו זה שלא יודעים את המידע. אין נגישות למידע.

נכון. הפלטפורמה כבר קיימת, אפשר פשוט לקחת ולשכפל את זה.

רכבת ישראל גם כן. כל מערך תכנון הנסיעות, בין אם זה לציבור ובין אם זה פנימי, רכבות משא, ציוד וחומרים מסוכנים, איך שזה לא יהיה. מערכת חדשה שעלתה, העלינו גם כן לענן ומאפשרת באמת לתכנן את הנסיעה בצורה טובה יותר וקלה יותר. הרכבת מאוד מרוצה מהמערכת הזאת כי אין לה נפילות. היו להם ימים ספציפיים - - -

אבל זה לא לאזרח?

לא, גם לאזרח וגם פנימי שלהם.

שירות תכנון נסיעות זה לאזרח.

בסופו של דבר הם מתכננים את המסלולים - - -

ברכבת זה באמת חשוב מאוד, כי הרכבת הולכת להיות הסעה המונית, היא מתפתחת. הרכבות יהיו, הקלות ולא הקלות, ובסופו של דבר היא גם אמינה יותר. בשונה מאוטובוסים שאנחנו יודעים שתלויים בדברים אחרים, ההרגל להשתמש היום בתחנות, שאנשים מצפים להם. האוטובוס אומר 'עוד חמש דקות' והוא לא אמין, יש בעיות במערכת הזאת.

יש להם יכולת לא רעה להסתדר עם הפקקים.

בגלל שהרכבת היא דורסנית בעניין הזה, אז זה מאוד חשוב.

אז ברכבת ישראל ידעו על ימים ספציפיים שיש להם נפילות של המערכת ואחרי כל פעם נערכו ורכשו עוד חומרה וזה עלה להם הרבה מאוד כסף, עכשיו הם לא צריכים את זה, שירותים שאוטומטית עולים ויורדים והשירות שלהם השתפר פלאים.

עוד שירות מאוד יפה שאפשר לקחת ולשכפל אותו בהרבה משרדי ממשלה זה מערכת של שיתוף קבצים. משרד החוץ משתמש בו ומאפשר באמת לשתף קבצים, קצבי מדיה בעיקר, עם הקונסוליות והשגרירויות בעולם. היה להם צורך אמיתי לדבר הזה, בגלל ההסברה, הרבה בגלל ההסברה, ואפשר לקחת שיתוף קבצים לכל משרד ממשלתי ולכל גוף.

דבר לפני אחרון, משרד החקלאות, גם כן לקח ושיפר משמעותית את כל מערך הגנת הצומח, מטפסים ידניים ותהליך שלקח שלושה שבועות עד שאפשר באמת היה לייצא צומח מישראל, היום זה הפך לתהליך ממוחשב.

יש להם גם את האפליקציה של השוואת המחירים של התוצרת החקלאית.

זה לא שלנו, זה לא איתנו. הדואר גם עובד איתנו בסחר מקוון.

הדואר היום במערכת? גם השינוע?

כן. כל הנושא של טיפול החבילות הוא פרויקט שעשו איתנו.

הם עכשיו עשו על זה פרסום, לפני כמה ימים.

נכון. הייתי גם במודיעין בבית החלוקה החדש שלהם, עובד יפהפה. הם עשו את זה גם ממש מהר.

היום זה לא מכתבים, היום כל הקניות ברשת, מדברים על מיליון מוצרים. אני נאבקתי עכשיו - - - בכל דבר יש ממשקים לכנסת - - - רצו לבטל, היה לחץ לבטל את זה, זה גורם לתחרות, והיה לחץ להעלות את זה, הפטור על 75, על מע"מ. יש גם פטור על מכס, שני מדרגים - - -

רוצים לבטל עכשיו את הפטור הזה של 75 דולר.

אז יש מאבק, באים הסוחרים בישראל ואומרים שאין מאבק הוגן, אז אני שאלתי, את העניבה הזו אני קונה בדולר, למה אני צריך לקנות את זה בחנות ב-80 שקל ואנחנו קונים את זה באותו מקום? נכון שיש לו עלויות אחרות, יש לו ארנונה ויש לו דברים אחרים, אבל בסך הכול הפערים האלה - - - למה מי שנוסע לחוץ לארץ מותר לו 200 דולר? הוא יכול היום לנסוע - - - מצד שני הסוחרים אומרים לי 'אם אתה נותן פטור, אני משלם את המע"מ, איך אתה רוצה - - -?', מערכת האיזונים צריכה להיות מאוד מאוזנת, לא רק בהשוואה למדינות אחרות. בארצות הברית זה 800 דולר, שאר המדינות האירופאיות זה מינימום 180 דולר פטור לגמרי. אנחנו נמצאים כמו הפיליפינים, מי שמתחתינו, הפיליפינים אולי מתחתינו.

אתמול הייתה הפגנה בתל אביב של סוחרי הטקסטיל.

על זה שלא - - -

אבל כל בעלי העסקים הקטנים - - -

זה בדיוק המהפכה, המהפכה מתרחשת בעולם - - -

כמו שקורה בארצות הברית, מרכזי קניות מתחילים להתרוקן.

עכשיו אני שואל, איזה זכות יש לך להגיד לי 'אתה לא תקנה שם, תקנה במקום אחר' ושאני אצטרך לשלם יותר כסף בגלל שאתה רוצה לחזק את הסוחרים. היצרנים, אם היה אומר לי יצרנים הייתי אומר תשמע, לייצור, כמו חקלאות, יש איזה משהו ש - - - אבל הם לא יצרנים, זה סך הכול סוחרים, הוא לא - - - אז יש כאלה שניסו לצעוק שהם גם יצרנים, בשוליים.

הכול משם, כולל הגדולים ביותר, הכול בא משם.

נכון שהוא מעסיק 20 עובדים - - -

כולם מתווכים. אתה בעצם קונה משם, קונה מאותו מקום - - -

קונה מאותו מקום ו - - -

אתה יודע מה יהיה בסוף מבחינה כלכלית? נאמר שיגבילו את העניין הזה, כל התוספת ברווח, בסוף הם לא יגזרו אותה, בעלי הקניונים יגזרו אותה.

כן. חוץ מזה אנשים בסך הכול נוסעים לחוץ לארץ, נוסעים הרבה, היום השופינג הוא לא חלק מה - - - היום מה עושים? נוסעים לחוץ לארץ - - -

בינתיים זה חלק מהכיף, אל תיקח לנו את זה.

אתה לא עושה היום שופינג בחוץ לארץ. אין מי שעושה שופינג היום שם, אנשים שנוסעים לצרכי מסחר, מי עושה? מה פתאום שיעשה את ה - - - חבל לו על כל דקה, אין שום סיבה, אין לו שום יתרון גם.

אתם יודעים כמה חבילות עוברות היום בדואר בישראל ביום? 150,000 חבילות. זה מה שאמרו לי, נתונים אחרונים.

אנחנו מתכנסים ללוח הזמנים של היושב ראש. אלעד יציג והוא מיד יראה התנסות במשקפיים. הייחוד של המשקפיים זה שאתה רואה את המציאות כמו שהיא ואתה יכול להלביש עליה אלמנטים נוספים, הולוגרמות. זה נעשה בשימוש בעולמות הצבאיים, בעולמות הרפואה וכו'. זה מוצר קיים.

אז אני אסכם, אני אגיד לכם עכשיו, מאוד נהניתי, מאוד התרשמתי. אני חושב שזה היה ביקור גם משכיל, גם מאלף, להיפגש ככה עין בעין, לחוש את המעצמה הטכנולוגית הזאת שלא משנה, מספר אחת, לא מספר אחת, אבל זה משהו ענק. כשרואים את זה עין בעין זה משהו אחר, אינה דומה שמיעה לראייה, לחוש אתכם, לראות את האנשים האנושיים שעומדים מאחורי הדברים וגם לראות שזו לא רק חברה מסחרית. מאוד התרשמנו מהחלק הערכי של החברה, זה באמת מחזק ומחייב אותנו. לראות את החלק האנושי, אנחנו חושבים שזו עוד חברה מסחרית? לא, יש להם הרבה חשיבה להיטיב עם האנושות ולעשות את זה - - -

יש משל של החפץ חיים, הוא כתב ספרים הרבה לחזק את החלק הערכי של האנשים והוא אומר, הוא מדבר בעולם הדימויים של אז, הוא אומר, זלמן, האופה בעיירה, היה יושב בסוף בית הכנסת, אף אחד לא היה מתחשב בו, 'למה?' הוא אומר 'תסתכלו עליו, הוא האיש שהכי הרבה עושה למען האנושות, הכי עושה חסדים', מדוע? בחורף הוא הראשון שפוסע בשלג ועד שהוא הולך למאפייה והוא צריך לבקע את העצים ובחום בקיץ בדיוק הפוך, בחום הגדול הוא עומד ליד התנור, כשאנחנו באים בבוקר הלחם כבר מונח, כל אחד לפי ההזמנה שלו והולכים לעבודה ולבית הספר, אז למה לא מחשיבים אותו? הוא אומר, אם הוא היה עושה את אותו דבר ואומר 'אני רוצה לעזור לאנשים לקום בבוקר, שיהיה להם אוכל, לחם, עם מה ללכת לבית הספר, עם מה ללכת לעבודה' - - - צריך להרוויח, אז הוא היה נחשב, הוא היה יושב בקדמה. במחשבה הוא לא מכניס את זה, רואים רק שהוא רוצה להרוויח, אז הוא לא - - - הוא זלמן האופה, הוא לא - - - המחשבה לבד עושה את כל השינוי.

אותו דבר כשאתה עושה את זה, איך שאתה מסתכל על הדבר, זה הכול שינוי, ובאמת כשרואים את זה, אנחנו נמצאים בשיא הטכנולוגיה, אמנם לא הספקנו אפילו - - - אבל יש כמה דברים אחרים. אנחנו מאוד מאוד מעריכים גם את הממשק הממשלתי שיש לכם. בעצם אתם, תחת הפלטפורמות שלכם משפרים ואנחנו הרבה עוסקים בשיפור השירות, בייעול השירות, בחיסכון הרב שיש בזה, בקדמה שיש בדברים האלה.

אני גם מאוד מודה לעובדי הכנסת שבאו איתנו ביום הזה, הם באמת אנשי המקצוע, הרגשנו ביטחון להגיע לפה, לא הרגשנו ביטחון להגיע לפה בלעדיהם ואנחנו - - -

לפי רמת הבקיאות שלך אנחנו יכולנו - - -

זה התיווך ש - - - אנחנו באמת השכלנו מאוד, התרשמנו מאוד ואנחנו שמחים על שיתוף הפעולה בינינו ואנחנו נעצים אותו.

כבוד היושב ראש, תודה רבה שבאת. אנחנו מאוד מאוד התרשמנו ואשרי העם שיש לו מנהיגים כאלה עם ראייה טכנולוגית וראייה נכונה, אנחנו רואים את עצמנו ואנחנו יותר מכל נשמח להיות השותפים שלכם ולאפשר לכם לעשות את זה. כשאתם עושים יותר אנחנו כולנו נהנים.

יש בכנסת באמת לעילא ולעילא, מהטובים שיש בממשלה.

הפער הזה בין טכנולוגיה קיימת לבין הזמינות שלה והיישום שלה בממשלה, יש פערים גדולים שאנחנו צריכים ביחד לצמצם אותם ל - - -

תנצלו את זה שיש לכם שותף בוועדת המדע. אנחנו גאים ומעריכים את זה שיש שותף ואנחנו איתכם.

אנחנו נהיה בקשר. אני מבקש מכם שתבואו, אם יש לכם נגישות לדיונים שיש לנו, חשוב לנו שמגיעים, אומרים את הדברים. זה באמת חשוב, מילה שלכם זה בכל אופן הרבה יותר אפקטיבית מ - - -

אנחנו נשמח להגיע. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.