ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-16OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 725
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/03/2018
פרק ז' (שונות), סעיפים 34 ו-35 (דחיית ביצוע התאמות נגישות במבנים של רשות ציבורית), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
פרק ז' (שונות), סעיפים 34 ו-35 (דחיית ביצוע התאמות נגישות במבנים של רשות ציבורית), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
מוזמנים
¶
אדוארד וייס - סגן יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
דוד דיין - לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
ורוניקה מילר - מנהלת תחום פיתוח, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
גבי שוחט - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
ערן הראל - מנהל מינהל הדיור הממשלתי, משרד האוצר
אלכס פלוטנו - מנהל תחום בכיר פרויקטים ופרוגרמות, משרד האוצר
ויטא גופין - ראש ענף דיור באגף החשב הכללי, משרד האוצר
דודי קופל - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר
ביין ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
רמי מלכה - ממונה הנגישות, המשרד לבטחון פנים
סאדק שובאש - רמ"ד תורה מו"פ ונהלים, משרד הביטחון וצה"ל
ליאת מזרה - מדריכה ארצית לנושא נגישות, משרד החינוך
הדיל יונס - עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
דן אורן - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אברהם טורם - נציב שוויון זכויות, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
איריס גוראל - ממונה נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
שרית נשיא - עוזרת נציב, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
ערן טמיר - יועמ"ש, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
סיגל פרחי - מרכזת בכירה, מינהל לתכנון, פיתוח ובינוי, משרד הבריאות
רפי גולדשמיט - מנהל תחום תכנון מבנים, משרד הבינוי והשיכון
יוסף פולסקי - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
עופר סרי - רכז נגישות, המוסד לביטוח לאומי
שלמה מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי
נטע משה סעדון - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
גדעון זעירא - רכז מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי
דוד אריאלי - יו"ר ועדת הפנים, מרכז השלטון המקומי, ראש מועצה מקומית קרית טבעון
אילן שפירא - מנהל תחום אסדרה, דואר ישראל
דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה-ועד ראשי האוניברסיטאות
ניצן צליק - יו"ר תא סמ"ן, האוניברסיטה העברית
מיכל שיק הר טוב - מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל
נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל המרכז לעיוור
אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון 'בזכות'
יואב קריים - מנהל מחלקה קהילתית, בית איזי שפירא
עמיחי תמיר - יו"ר ומנהל הקבוצה, ארגון הנכים
הניה מרמורשטיין - נציגת עמותת על"ה
דן קדרון - עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש נכים למען נכים
בועז אחד העם - יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות
דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי
חזקיהו ישראל - מת"ל, ועדת עבודה
עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את דואר ישראל, ועד ראשי האוניברסיטאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: בית איזי שפירא, עמותת אבי)
טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את דואר ישראל, ועד ראשי האוניברסיטאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אוניברסיטת חיפה, בית איזי שפירא, עמותת אבי)
צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב. הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
פרק ז' (שונות), סעיפים 34 ו-35 (דחיית ביצוע התאמות נגישות במבנים של רשות ציבורית), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בוקר טוב לכולם, חברים. אנחנו היום ה-5 במרץ 2018, י"ח באדר התשע"ח, השעה 9:10. מתנצל על האיחור, פרק ז', הנושא של נגישות במבנים.
אני רוצה להגיד שהיו כמה דברים שאנחנו ביקשנו לעשות בין לבין יחד עם חברי הכנסת שהיו בישיבה, גם קארין אלהרר וגם מיקי רוזנטל ואנוכי, ובין היתר אחד הדברים שהיה חסר לנו בדיון הקודם זה רשימות המבנים. לבוא ולבקש מאיתנו לאשר באחוזים את ביצוע העבודות ל-2018, 19' ו-20' ללא שום רשימה היה לנו קשה לאשר ורק באחוזים. אתם זוכרים, בספר הכחול זה 70% וכו'. ביקשנו מהדיור הממשלתי לעשות עבודה ולתת לנו רשימות מדויקות. אז יש לנו רשימות מדויקות של המבנים, כולל הכתובות, אבל לא לפרסום, הנושא של הכתובות נשאר חסוי, למרות שלנו יש העתק כזה, יסבירו למה.
אנחנו יודעים שעד סוף 2018 473 מבנים יהיו נגישים. זאת אומרת זה תכנון וביצוע שלהם. ב-31 בדצמבר הם יוכלו להגיד - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בנוסף? אני מדבר על רשימה חדשה שיש לנו פה, שבוודאי אתם תהיו רשאים, אנשי הנציבות, לראות אותה. אפשר להפיץ את הרשימה רק לחברי כנסת ותחזירו את זה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
רגע, גברת, עוד לא התחלנו לדבר ואת כבר מתחילה עם שאלות? איזה יופי, כל הכבוד. אני רוצה להגיד לכם וזה לאחר לימוד, ואני חייב להגיד שאני נחשף לתיק הזה רק בחודש האחרון, זה ברור ששיתוף הפעולה בין שני הגופים, הנציבות והדיור הממשלתי, חייב להיות באווירה אחרת. אני נתקלתי בדברים שזה לא מקובל במערכת ממשלתית ציבורית רגילה. גם כשיש טעות שמאלה או ימינה אז כדאי לשבת ולהבהיר ולא להיות במצב שכל אחד פוגע ולא עוזר לשני.
לא לשכוח את מי אנחנו משרתים, זה לא את עצמנו, האדמיניסטרציה זה כלי, זה לא מטרה בפני עצמה ולא ערך עליון לאף אחד. אין ברירה אלא להקים מערכות שיפרקו, שילוו, שיתקנו, שיעזרו, כל מה שתרצו, אבל לא להפוך את האדמיניסטרציה הזאת למרכז של אגו שלא תמיד לטובת העניין. אף פעם בעיניי אגו לא טוב, לא לטובת העניין.
אנחנו שינינו מבחינת התאריכים. אנחנו רוצים לתת אישור רק עד 19' שיחייב את כל המערכת לבוא לדווח ולקבל אישור נוסף אם יש צורך, מה גם שכל הזמן נכנסים בניינים חדשים והם יצטרכו גם כן להיות בפיקוח לכן אנחנו לא נבקש אישור להאריך עד - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ודאי. לכן אנחנו לא ניתן אישור גורף עד 21', אלא רק עד 19', ב-19' יבואו, יהיה דיווח ואז אם יש צורך נאשר, על פי בקשה שתוגש דרך משרד ה - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני שוב אומר, הדיון הזה היום אמור לאפשר לנו לתת אישור לדיור הממשלתי. באותה מידה אנחנו גם רוצים להתחשב בגופים ציבוריים נוספים שביקשו את זה. אז עד כאן הפתיח שלי, מעכשיו חברי כנסת ואחר כך - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
תודה. קודם תודה על הרשימה שהועברה. אני מבקשת לשאול, אני עוברת ברפרוף על הרשימה, במקרה יש פה איזה בניין שאני מכירה באופן אישי, בראשון לציון, ברחוב ישראל גלילי 5 עד 7, כתוב משטרת ישראל, משרד המשפטים, משרד הרווחה. זה, אגב, ארבעה בניינים, מה לא נגיש בהם?
אלכס פלוטנו
¶
אני מנהל תחום פרויקטים ופרוגרמות בדיור הממשלתי. כעיקרון הבניינים נגישים וכשהם התקבלו על ידינו הם היו נגישים נכון לאותה תקופה. אם אנחנו מדקדקים לפי התקנות אז הם לא נגישים. אם חסר לנו סנטימטר פה באיזה רוחב דלת או למרחק של אסלה מהקיר או כפתור מסוים במעלית אז הם לא נגישים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
שמעתי. אל תטילו ספק ככה באנשים. זה לא פייר. אני שמעתי לפני כמה דקות בתדרוך שלא אישרו להם בניין מפני שחסר בידית, כמה? ארבעה סנטימטרים. אז ככה זה. אז יש דרישות נוספות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
את מכירה מבנה. את יודעת, אני עשיתי מבנים, יותר מאחד, ואני אומר לך, תשלחי עכשיו מהנדס נגישות אחר ויפסול חלק.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא, אני רוצה לומר לאדוני יושב הראש, אני חושבת שהרשימות שמעבירים לנו עם נתונים מספריים באמת מרשימים, 473 מבנים שרוצים להנגיש. אם מדובר במבנה שבו באמת צריך להזיז סנטימטר פה, אסלה לשם, זה לא משהו שבכלל היינו צריכים להגיע עד הלום כדי להנגיש אותו. זה משהו שהוא נגישות קלה יחסית, אפשר היה לעשות את זה מיד עם התקנתן של התקנות. עכשיו, לבוא ולהכניס את זה לרשימה הזאת, אני מצטערת, זה פשוט לספר לנו סיפור.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, אני חושב שזה נעשה. מי שיכול להגיד לנו 'בואו נוציא אותו מהרשימה' זה הנציבות שיכולה להגיד 'תוציאו את המבנה, הוא כבר לא זקוק לשיפוץ כלשהו'. אני לא רואה - - - למה כל הזמן עם חשדנות? פה מביאים - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אלי, אני אגיד לך למה יש בי חשדנות. יש בי חשדנות כי התקנות האלה הן לא מאתמול ולא משנה שעברה, הן מלפני לא מעט שנים. המדינה נתנה הרבה מאוד זמן בתקנות. עכשיו, יכול להיות מאוד שיש קשיים אובייקטיביים, אני לא אומרת שאין קשיים אובייקטיביים, אבל זה נשמע לי מאוד מאוד קל להירדם, להגיד 'טוב, מתי שהוא התאריך יבוא, כשהוא יבוא נדבר'. למה לא פעלו עד עכשיו? למה לא פנו אלינו? למה לא פנו לוועדה להגיד 'אני לא מסתדר'?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
למה הוועדה לא פנתה אליהם? אנחנו אשמים. אף אחד לא ביקש דיון בנושא. אני פה ואת יותר, אני פה שלוש שנים, אף פעם לא - - - אני מודה, אמרתי את זה - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני בהתחלת דבריי אמרתי שלא טיפלנו, אני באופן אישי מודה, היות שהייתה ועדת משנה, סמכנו, ובצדק, על החבר שלנו, שיהיה בריא, אילן גילאון, לעשות את הטיפול הכולל. לא טיפלנו, זה הגיע אלינו רק בעקבות הבקשה - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
ככה זה עובד? שהממשלה מחכה שהכנסת תזמן אותה ותגיד לה מה עשית ומה לא עשית? אין בעיה, ככה זה יעבוד.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
תראה, לדחות זה גרוע כשלעצמו, אבל אם אנחנו כבר מביאים רשימה רצוי היה שנראה לפחות מוסדות שמטפלים באנשים עם לקויות או אנשים שקשה להם שיהיו מונגשים. בתוך הרשימה הזאת משרדי הביטוח הלאומי לא נמצאים. תסכים איתי שביטוח לאומי זה קהל יעד שצריך להגיע למשרדי הביטוח הלאומי וחייב הנגשה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, יש פניות. מה שקשור למשרד החינוך זה משרד החינוך, מה שקשור למשרד המשפטים ולשאר המשרדים זה זה וזה יש פה פנייה דווקא של הביטוח הלאומי.
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
אז זה אומר שבעצם אנחנו מוציאים את ההחלטה מהידיים של הוועדה הזו ונותנים לשר המשפטים לקבוע האם ביטוח לאומי ינגיש או לא?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, לא, כל השרים שיאשרו יביאו את זה לאישור הוועדה, לא - - - ההיפך. כולל הביטוח הלאומי, אבל ביטוח לאומי לא היה קשור אליהם. לא כל המשרדים עובדים דרך המִנהלת הזאת.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
אבל, אדוני, ההגדרה בתיקון היא רשות ציבורית ורשות ציבורית כוללת יותר מאשר את מינהל הדיור הממשלתי.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
רשות ציבורית ואני הייתי שמח לדעת מה חובק את ההגדרה 'רשות ציבורית', כי לדעתי זה בלשון השופט - - -
ענת מימון
¶
זה מפורט בתוספת. כל משרדי הממשלה, לרבות יחידות ויחידות סמך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. אלה הגופים שמבקשים.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור. אני בשלב זה רק רציתי שיובהר מה ההגדרה רשות ציבורית חובקת מבחינת - - -
מיכל שיק הר טוב
¶
מיכל שיק הר טוב, יועצת משפטית, עמותת נגישות ישראל. יש הגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות של רשות ציבורית וההגדרה שם היא רחבה וההפניה היא לרשות ציבורית. עכשיו, אתם הכנסתם גם גוף. גוף זה יכול להיות גם בנק וחנות מכולת, זה כולם.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
אדוני, אני אומר, קודם כל אני קצת מתבייש בזה שהממשלה מגישה הצעות מהסוג הזה כי בסך הכול היה המון זמן וכשהתקנות תוקנו זה תוקן סביב השולחן הזה ביחד עם כל הגופים שאחראים על ביצוע העבודה וניתן המון המון המון זמן כדי לקיים אותן.
אני אומר שוב, אני רוצה להזכיר לכם, כי בדרך כלל נוטים לראות ברמפות פחות או יותר את חזות כל ההנגשה, יש הנגשה שנדרשת וחשובה גם למוגבלויות אחרות ולא רק לאנשים שנעזרים בכיסאות גלגלים ומתקשים בתנועה. הנגשות לאנשים עם עיוורון, הנגשות לאנשים עם חירשות ולקויות שמיעה, הנגשות קוגניטיביות והרמפות שלנו הן אחרות לחלוטין. הדבר הזה צריך להילקח בחשבון ואם אתה נמצא באיזה שהוא מקום ובאקראי רואה איזה רמפה זה לא אומר שהמקום נגיש.
חלק מהמבנים בארץ שבאמת, כמו שאמרה חברת הכנסת פדידה, נותנים שירותים לאנשים עם מוגבלות לא נגישים. זה מגיע לאבסורדים שאדם עם כיסא גלגלים צריך לקבל שירות מהעובדת הסוציאלית בלשכה לשירותים חברתיים באזור מגוריו ברחוב מכיוון שהוא לא יכול להגיע למשרדה. זה מגיע לכך שאנשים הולכים לאיבוד ביום יום שלהם מכיוון שהמוסד האקדמי שבו הם לומדים לא נגיש מספיק. אז אני אומר, נכון, זה עולה כסף, אבל נגישות זה לא עניין של כסף, זה עניין של הדנ"א החברתי שבו אנחנו רוצים - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
נתי, לא היית בישיבה הקודמת. נציגי הדיור הממשלתי אמרו לנו בצורה חד משמעית שאין בעיה תקציבית.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, נתי, אני מבקש. לא התכנסנו כדי להתחיל הכול מאפס. אם יש לכם תשובה ולהגיד שהכול זה רק רמפה וזה, באמת זה נראה לי לא מספיק רציני. אתם רוצים לענות, אנשי הדיור הממשלתי?
גבי שוחט
¶
גבי שוחט, סגן בכיר לחשב הכללי. כל הסוגיה הזו של הנגשה, לפחות מבחינת הדיור הממשלתי, ועוד אז הייתי כממונה על הדיור הממשלתי, הטיפול החל עוד לפני בכלל הקמת הנציבות, לפני ש - - -
גבי שוחט
¶
הדיור הממשלתי החל בטיפול של הנגשת המבנים עוד לפני בכלל שהוקמה הנציבות ולפני שבכלל תוקנו התקנות, עוד בראשית הדרך. אגב, אני רוצה לציין שגם לפני שתוקנו התקנות ובכלל כשהנושא הזה של הנציבות קם אני הנחיתי בהוראת תכ"מ את משרדי הממשלה שבכל מקום שנעשים שיפוצים לחייב את משרדי הממשלה לבצע את ההנגשה. אז גם לא היו תקנות, אבל לפחות הנושא הזה קיבל איזה שהוא ביטוי מסוים. אני יכול להודות בזה שלא הייתה אכיפה וזו בעיה שתמיד קיימת לפחות בסוגיות כאלה, אבל עוד לפני שתוקנו התקנות פעלנו בעניין הזה.
מעבר לכך, אף אחד לא נרדם בשמירה. ההיפך, כבר בשלב גיבוש התקנות, בעת ניסוח התקנות, אנחנו הבהרנו שאנחנו לא נעמוד בלוחות הזמנים. אמרנו את זה בתחילת הדרך וגם במהלך הדיונים שהיו פה בוועדות. הודענו על כך שאנחנו לא נעמוד. הודענו גם לנציבות. ניסינו למצות את כל התהליכים במנגנונים כאלה, כולל עם הנציבות במשרד המשפטים והבהרנו, אנחנו ממשיכים, אף אחד לא הולך לחמוק ואף אחד לא רוצה להתחמק מהטיפול בעניין הזה מפני שאין אינטרס של כולם. אין ספק, אף אחד לא רוצה לחמוק מזה.
בסופו של יום יש פה ביצוע ואנחנו נתקלים פה בלא מעט קשיים, מבחינת היתרים, מבחינת פרוצדורות כאלה ואחרות שאנחנו מנסים למצוא מסלולים ירוקים. ישנה בעיה ואנחנו חיים במציאות שהיא בעייתית. אני אתן לכם דוגמה, היו לפחות פעמיים במהלך התקופה הזאת, פעמיים שלא היה תקציב. במשך חודשים. עם כל זה פעלנו בתוך המסגרות, בתוך ועדות חריגים, והיו פרוצדורות שמשכו אותנו בעניין הזה ועם כל זאת הצלחנו לעמוד במאמץ העילאי להשלים חלק גדול מהעניין.
יש מקומות שזה פשוט בלתי אפשרי. אני לא יודע מי מתעסק פה בנושא של שיפוצים או בהנגשה, או בבינוי או בביצוע של פרויקטים כאלה. אנחנו חיים את זה, זה בפריסה ארצית, אנחנו קנינו שירותים חיצוניים ולו כדי לעמוד בלוחות הזמנים. זה בלתי אפשרי לעשות את זה עם עובדי מדינה כאשר משרות לא מאוישות ואי אפשר להשיג את האנשים המקצועיים לטובת הנושא הזה. אנחנו משלמים הון תועפות באמצעות שכירת שירותים כדי לקדם את העניין.
מה לעשות? ישנה מציאות, ישנן נסיבות, מפה עד להודעה חדשה, כולל הגופים הסטטוטוריים שלא משתפים איתנו פעולה. כך לדוגמה, כשביקשנו מסלול ירוק, לצערי, אז מנכ"ל משרד הפנים הנחה את הרשויות המקומיות, סליחה, הרשויות המקומיות מצפצפות, תסלחו לי על הביטוי, הן לא מוכנות לעניין הזה ואנחנו נאלצים להתמודד עם כל הפרוצדורות האלה.
גבי שוחט
¶
מעבר לכך, למרות שנתקלנו בבעיה של בעלי מקצוע, לקלוט אנשים שילוו את כל הפרויקט הזה, אנחנו כבר חמש שנים מנסים לאייש פה תפקידים בתוך המערכת ולו כדי ללוות פרויקט כזה בסדר גודל כזה בהיקף כזה. למרות שאין לנו את התפקידים האלה, למרות שאנחנו נתקלים בקשיים בקליטת בעלי המקצוע, בעיקר מהנדסים או הנדסאים בתחום הבינוי, יש לנו קושי ואנחנו לבד מתמודדים עם הדבר הזה. אף אחד לא רוצה לחמוק, בסופו של דבר אנחנו מעוניינים ורוצים להשלים. הלוואי שהייתי יכול להשלים את כל הפרויקט הזה היום, אתמול, שלשום, עד סוף השנה, אבל זה פשוט בלתי אפשרי. יש פה מציאות שאתם צריכים להבין אותה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תודה. אני רוצה להגיד שאנחנו ביקשנו, הרשימה ביוזמתי, אחרי שהתייעצנו עם חברי הכנסת וקבענו שאנחנו לא נסתפק באחוזי ביצוע, אלא ברשימה מדויקת וקיבלנו אותה בחמישה הימים האחרונים. ביקשנו וקיבלנו.
יואב, בבקשה.
יואב קריים
¶
אני יואב קריים ואני מבית איזי שפירא. יש עוד מציאות אחת שגם ממנה אי אפשר להתעלם, שבמשך 30 שנה, עוד לפני התקנות האלה, הייתה למדינה חובת נגישות שלא בוצעה ולא מולאה והמציאות היא שאנשים עם מוגבלות, כל סוגי המוגבלויות, לא יכולים לקבל שירות ראוי בכל כך הרבה מקומות שלהם הם נזקקים. העובדה שבזכות אדוני קיבלו רשימה כל כך מהר כשקודם אמרו שאי אפשר לתת אותה לגורמים שביקשו אותה, המשמעות היא שהדברים לא נעשים מתוך רצון טוב אמיתי ומתוך הבנה עמוקה שמגיעות לנו זכויות אדם ואזרח כמו לכל אחד אחר.
אין לי טענה אישית נגד אדם כזה או אחר, יש לי תחושה וחשש, שהמדינה הרוויחה אותו ביושר, שב-2019 נשב פה שוב ונגיד שיש המון בעיות וב-2021 נשב פה שוב ונגיד את זה שוב והשאלה היא אם אדוני ייתן את הבחירה הזאת, איך הוא מייצר מצב שמבטיח שלא נשב פה שוב בעוד שלוש שנים? יש כאן גרירת רגליים בסיפור של הנגישות מתקנות חוק התכנון והבנייה ב-1972 וכל פעם יצרנו חקיקה נוספת כדי להדק את זה עד חוק שוויון ותקנותיו והנה אנחנו שוב עומדים באותו מצב.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לי יש בקשה, חברים, אני רוצה להתקדם. זה לא בית משפט שעושה גם משפט להיסטוריה. כרגע יש לנו בקשה ואחריות ממשלתית, הממשלה ביקשה להאריך את תקופת האישורים כדי לאפשר ביצוע. אם נמשיך לדבר על ההיסטוריה, כי היא ארוכה ולא נעימה, לא נתקדם. אני בעד להתקדם, ההתקדמות זה כרגע שיש לנו רשימה מדויקת שהיא מחויבת להיות בביצוע עד סוף 2018, דהיינו בעוד עשרה חודשים. זה לקיחת אחריות, לקחת - - - אתם יודעים, אני מנחש, בלי לדעת, יש הרבה תיקים לא מטופלים, לא בתחום זה, בכל תחומי החיים שלנו, הם הגיעו אליכם? הגיעו לוועדה? אתם יודעים כמה נושאים יש לנו שהם בסימן שאלה שלא טופלו?
אז כרגע מביאים לכם עם כנות מסוימת, למרות הכישלון של חלק מהעבודות שלא בוצעו ושלא יבוצעו בזמן, נותנים לכם תמונה, התמונה הזאת תאפשר לנו מעקב, אז בואו נתחיל לעבוד. מספיק להתבכיין. הנושא הזה הוא כל כך כאוב, הוא כל כך מחייב שיפור בתפקודו, שליטה בנתוניו, אז תנו לנו להתחיל לעבוד. חברים, אם אתם רוצים כל אחד להגיד כמה היה רע, אז בסדר, אני מוכן להקשיב, אבל אחרי הזמן שניתן לנו. כרגע אני מציע, בבקשה להתאפק ולדבר רק מסביב לסעיפים שאנחנו נקרא. מתחילים בקריאה.
ענת מימון
¶
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 34. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 –
בסעיף 19ז , לפני ההגדרה "מקום ציבורי" יבוא:
"בניין קיים" – מקום ציבורי שהוא בניין לרבות חלק ממנו ושטחי החוץ שלו, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני יום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009)";"
אנחנו מתאימים את ההגדרה להגדרה בתקנות, כדי שלא יהיה הבדל. זו ההגדרה גם בתקנות בניין קיים.
בסעיף 19ט –
אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא:
"(ג2) שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א' לתוספת שלישית שלגביה תחול חובת הנגישות במלואה עד למועד הקבוע בטור ב' לצד אותה רשות, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד ליום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול פירוט של דרכי ההנגשה וההתאמה של כל מבנה של אותה רשות ואת המועד לביצוע ההנגשה, וכן פירוט תכנית להנגשה חלופית שתחול באותו מבנה עד למועד ביצוע ההנגשה המלאה.
אני אסביר. כרגע הגיעו לוועדה פניות של רשויות נוספות שמבקשות דחייה. חברי הכנסת, מפאת קוצר הזמן, ביקשו לא לדון כרגע בכל הפניות האלה ולאפשר להחיות איזה שהוא מנגנון שהיה קיים פעם בחוק שאפשר לרשויות לפנות דרך משרד המשפטים ולהגיש צו דחייה. אותו צו יוגש על ידי משרד המשפטים לוועדה פה ויובא לאישור. כמובן שחלון הזמן יהיה רק עד 30 ביוני, כלומר בתקופה של החודשים הקרובים. הוועדה תקבל את הצו וכמובן אז תוכל לדון ולבחון ולראות. הצו הזה לא ידבר רק על מועד דחייה אלא הוא גם צריך לכלול את הרשימה של כל המבנים, מה נעשה לגבי כל מבנה, מתי הוא יונגש באופן מלא ומה יהיה בתקופה שעד אותה הנגשה, כלומר איזה הנגשה חלופית יספקו לאותם אנשים שצריכים להגיע לאותו מבנה. זה מנגנון אחד שנמצא כרגע. אתה רוצה לשמוע - - -
ענת מימון
¶
זה רק רשות ציבורית.
(ג3) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשות ציבורית המנויה בטור א' לתוספת שלישית א' - -
אני מקריאה מי הרשויות שמנויות. זה משרדי הממשלה, לרבות יחידות ויחידות סמך, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
- - תשלים את ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים קיימים בהתאם לתקנות לפי סעיף זה, במספר כמפורט בטור ב' לצדה, עד המועדים כמפורט - - -
ענת מימון
¶
- - - עד המועדים כמפורט בטור ג' לצדה; חובת הנגישות תחול במלואה על רשות ציבורית כאמור לעניין בניינים קיימים, עד יום ג' בחשוון התש"פ (1 בנובמבר 2019).
עוברים לעמוד הבא, שם יש את התוספת. שימו לב, כל הרשויות הציבוריות שמנויות שם, שזה הרשויות שהקראתי קודם, 473 מבנים, על פי הרשימה שמצורפת לפרוטוקול הדיון היום יונגשו עד סוף שנת 2018 וכלל המבנים האחרים יונגשו עד סוף 2019. עוד מעט תראו שגם לגביהם תוגש רשימה בהמשך.
ענת מימון
¶
(ג4) שר המשפטים, באישור הוועדה רשאי, בצו, להאריך את המועד בו תחול חובת הנגישות במלואה על רשות ציבורית כמפורט בסעיף קטן (ג3) בשנה אחת עד ליום י"ד בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2020); צו כאמור יכלול פירוט של כל הבניינים הקיימים שטרם הונגשו עד למועד האמור בסעיף קטן (ג3), ובכלל זה שם המבנה, כתובתו ומועד ביצוע ההנגשה המתוכנן לגביו וכן פירוט תכנית להנגשה חלופית שתחול באותם מבנים ופירוט של כלל המבנים שהנגשתם הושלמה עד למועד הגשת הצו.
למעשה המועד הוא עד סוף 2019 ויש אפשרות, באמצעות שר המשפטים, להגיע לוועדה ולבקש שנה אחת נוספת וגם צו כזה צריך לכלול פירוט של מה שבוצע עד עכשיו ומה שיבוצע, כאשר, כאמור, יש לנו רשימה שהוגשה לוועדה והמבנים האלה, בסוף 2018, צריך יהיה לבדוק את ההתחייבות מול הביצוע של ההנגשה שלהם.
אחרי סעיף קטן (י) יבוא:
"(יא) על אף הוראות סעיף זה, גוף המנוי בפסקאות (1) או (4) להגדרה "גוף ציבורי" לא יהיה חייב בביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם לתקנות לפי סעיף זה בבניין קיים שיפונה עד יום י"ז בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023); החשב הכללי של משרד האוצר יגיש לוועדה וכן יפרסם ברשומות את רשימת הבניינים הקיימים שיפונו כאמור; הרשימה כאמור תוגש ותפורסם לראשונה עד ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) ולאחר מכן, במידת הצורך, יוגש לוועדה ויפורסם עדכון של הרשימה; ברשימה יפורטו הבניינים הקיימים שיפונו עד למועד האמור כולל שם המבנה, כתובתו, תאריך הפינוי שלו, המבנה אליו הוא יועבר וכן יצורפו הסכם לגבי מעבר כאמור או היתר לבניית הבניין החדש ככל שישנם וכן פירוט תכנית להנגשה חלופית שתחול באותו מבנה עד למועד הפינוי, שתיקבע בהיוועצות עם הנציבות.";
פה למעשה מדובר על מבנים שיפונו בשנת 2023 והמדינה באה ואמרה - - -
ענת מימון
¶
בדיוק, חבל להנגיש, ולכן לגבי המבנים האלה צריך לייצר רשימה שכוללת את המבנים האלה עד סוף 2019, להגיש אותה לוועדה, לפרסם אותה ברשומות - - -
לאה פדידה (המחנה הציוני)
¶
כבודו, אבל אם זה מקום, אני לא יודעת מה זה המקום, זה נעלם, אם המקום הזה נותן נגיד שירות לעיוור, חמש שנים בלי הנגשה?
ענת מימון
¶
זה נכון, גם חברי הכנסת העלו את זה ולכן הרשימה כוללת את המבנים שיפונו. קודם כל צריך לראות בוודאות שהם יפונו, כלומר צריך את תאריך הפינוי, לאן הם יעברו ואת ההסכם, או של המעבר או ההיתר לבנייה כבניין חדש.
ענת מימון
¶
נכון, עד לאותו יום וצריך שתהיה הנגשה חלופית, כלומר אותם מבנים במשך חמש השנים האלה, אמנם זו לא תהיה הנגשה לפי התקנות באופן מלא, אבל צריך יהיה לפרט איך בכל זאת אותו מבנה יהיה נגיש לציבור. זו הנגשה חלופית ואת זה צריך לעשות עם הנציבות בהיוועצות איתם וזה יגיע בצו שיגיע גם לוועדה.
ענת מימון
¶
עכשיו, יש פה שני תיקונים, בסעיף 19לא, אנחנו נכנסים לפרק של מוסדות להשכלה גבוהה.
בסעיף 19לא אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) רשאי שר החינוך, באישור הוועדה, להאריך את המועד בו תחול חובת ההנגשה הסופית של מקום ציבורי שהוא מוסד להשכלה גבוהה שהוא רשות ציבורית ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד ליום י"ז בתמוז התשע"ח (30 ביוני 2018)."
לגבי המוסדות להשכלה גבוהה שבישיבה הקודמת ביקשו גם לדחות, הוועדה מבקשת שגם זה יובא בנפרד בצו. כרגע אנחנו לא מבטאים את הדחייה הזו בחוק.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
למה כאן? למה באכסניה הזאת? למה שלא יבואו כמו שכתוב בתקנות, יגיע המועד שלהן, או לפני המועד, שיהיה דיון בתקנות של ההנגשה הספציפית שלהם. זה ממש נושא חדש. זה לא קשור לתקנות האלה.
ענת מימון
¶
קשור. קודם כל זה רק מוסדות חינוך שהם רשות ציבורית. אנחנו צמצמנו את זה רק למוסדות להשכלה גבוהה שהם רשויות ציבוריות. אין להם מסגרת אחרת שהם יכולים להגיע. רק אם בצו חדש שיביאו.
דן אורן
¶
הרעיון הוא שאם יש פה הרחבה, הרי מה שהממשלה הציעה בהצעת חוק ההסדרים היה אך ורק לגבי משרדי הממשלה. הוועדה קיבלה החלטה, לאחר פניות שהיו בוועדה ודיון שהיה בוועדה, ומשרדי הממשלה לא מתנגדים לכך. בניגוד לנציבות כמובן שכן מתנגדים לכל הרחבה, הממשלה לא מתנגדת להחלטה שקיבלה הוועדה להרחיב את האפשרות של דחייה לכלל המגזר הציבורי הרחב.
דן אורן
¶
אני אומר שהממשלה לא מתנגדת כי זה לא היה כלול בהצעת החוק המקורית. אם מקבלים החלטה להרחיב לגבי כלל המגזר הציבורי הרחב מן הראוי מבחינת העקביות שזה יכלול את המוסדות להשכלה גבוהה ויש עוד תיקון שאנחנו סיכמנו עם משרד הבריאות, שזה לגבי מוסדות שנותנים שירותי בריאות, אפשרות - - -
דן אורן
¶
לדעתי השוויון החוקתי בוודאי שלא, המחוקק בעצמו קבע הבדלים בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי לטובה ולרעה. כלומר למגזר הפרטי יש את האפשרות לטעון הגנה של נטל כבד מדי שאין לרשויות ציבוריות. יש לחלק מהם, לא הגרעין הקשה של משרדי ממשלה וגופים נוספים, את האפשרות לטעון פטור שהוא יותר מצומצם של חוסר סבירות תקציבית. לכן יש איזה שהיא משוואה שהמחוקק, כשהוא הביא את תיקון מספר 2, הוא עשה אותו בכך שאז הוא נתן יותר זמן למגזר הציבורי ופחות הנחות כלכליות ופחות זמן למגזר הפרטי ויותר הנחות כלכליות. זה לשאלה של היחס בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
האם אנחנו לא בעצם קוראים לכל המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה לדחות את כל העניין הזה ל-2021, למה? זה מרחיק לכת. אני חושב שהניסוח פה הוא מרחיק לכת, כי אין לנו אפילו רשימה בניגוד לדיור הממשלתי. אין לנו רשימה, כל אחד יבוא, יגידו מאה אחוז נובמבר 2021. למה? אני חושב שהניסוח הגורף הזה הוא לא טוב, שיביאו רשימה או משהו כזה או שיהיה מנגנון סינון, כי אחרת אנחנו מאפשרים לכולם לדחות את זה ואנחנו לא רוצים בזה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי גם הערה, אני באמת מרגיש לא טוב שאנחנו נותנים למוסדות הציבור דבר שלא נותנים למגזר הפרטי אני מציע שנעשה באמת דיון לאחר מכן, כי זה לא מחייב תקציב. זה מחייב תקציב. לכן אני מציע שמיד אחרי, במושב הבא, במושב הקיץ, נקיים דיון על המגזר הפרטי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אנחנו נלמד קודם את הנושא. אני לא מבין, אתם רוצים לא להאריך? מה זה אומר לא להאריך? שאף אחד לא יתאמץ? שלא תהיה שום שליטה? חבר'ה, יש פה מערכת, היא מתפקדת - - -
אברהם טורם
¶
יכול להיות שדווקא כבוד היושב, אתה ביקשת לא לחזור על הישיבה הקודמת, אז אנחנו לא חוזרים, אבל ברגע שאתה אומר את מה שאתה אומר כרגע אז אתה בעצם אומר לכולם לא להנגיש. כי כל אחד - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, זו פרשנות שלכם. תפעילו את הסמכויות שלכם. אם אנחנו מגיעים למצב האבסורדי של היום זה מפני שהמערכות הממשלתיות לא תפקדו, אתה רוצה בעברית? כולל אתה. כולל אתם.
אברהם טורם
¶
אני אברהמי טורם, אני נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנציבות, אתה דיברת על שיתופי פעולה וחייבים להיות שיתופי פעולה ואני חושב שאנחנו מנסים לעשות שיתופי פעולה, אבל בסוף יום אני גם רגולטור ואם אני הוצאתי צווים והתראות לדיור הממשלתי ועדיין לא קיבלתי את הרשימות או רק קיבלתי את הרשימות לאחר שהגשתי את זה, אתם לא יכולים להגיד שלא תפקדנו או כן תפקדנו, אנחנו את החלק שלנו כרגולטור עשינו. אם חלקים בממשלת ישראל מחליטים לקחת את החוק לידיים אנחנו באים ואומרים להם עכשיו, 'לא רק שלא עשיתם את זה אנחנו גם נותנים לכם פרס'. אתה כל הזמן חוזר ואומר, ואני מבין את מה שאתה אומר, אתה לא רוצה למצוא אנשים בשירות המדינה שעוברים על החוק, אבל יש בזה איתות חברתי בעייתי מאוד כלפי, שוב, 20%. עכשיו אתה אומר 'בוא נכניס גם את הפרטיים', אז בעצם בוא ניקח את כל - - -
אברהם טורם
¶
כבוד היושב ראש, גם הצעת החוק הזאת התחלנו בדיור הממשלתי. היו לנו השגות עליו, עכשיו נכנסו לפה חצי עולם ו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מה אתה רוצה להגיד לו? אתה רוצה להגיד שכל מבני הציבור שקשורים להשכלה הגבוהה, לדואר ישראל, לא יודע מה, תוציא אותם? תוציא אותם, מה אתה רוצה?
אברהם טורם
¶
אתה שואל אותי מה אני אומר אז אני עונה לך. אני אומר שמעולם לא נעשתה חקיקה כזאת מהירה, אני אומר שבוא נשב בצורה מסודרת ונבדוק כל דבר לגופו ולא עכשיו יהיה סל ומכניסים את כל הדברים האלה לסל. אתה מדבר על שיתוף פעולה, אתה קיבלת רשימה, אנחנו עוד לא קיבלנו את הרשימה הזו. גם היום עוד לא קיבלנו את הרשימה. אתם מדברים על 473 מבנים, זה ה-70% שמופיע בהצעת החוק?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ואתה בעצמך לא יודע, אז אני אמרתי שאני רוצה רשימה מדויקת וקיבלתי את הרשימה המדויקת.
אברהם טורם
¶
יש לי פה צו שהגשנו ב-2015, ביקשנו את מה שאתה מבקש עכשיו ולא קיבלנו שום דבר. אי אפשר להגיד לנו שאנחנו לא - - -
אברהם טורם
¶
אני מנסה בכל כובד כוחי לעשות את זה, חברי הכנסת והמשכן הזה לא תמיד נותנים לי את האפשרות לעשות את זה, לפעמים אני כבר לא יודע במי נלחם בעצם, בחייבים או בממשלה שהחליטה, או בכנסת או בזה, ובסוף אנחנו יוצאים האשמים. יש איזה שהוא גבול מאוד ברור שצריך לא לחצות אותו. אני לא מכיר את נציב מס הכנסה שיושב פה ואתה אומר לו את אותם דברים או גוף אחר. בסוף היום אתם צריכים לתת לנו רוח גבית - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
לא, אבל למה להגיד שהם לא מפעילים את כובד משקלם? אני רוצה להגיד לך משהו. אם באמת הדברים נכונים, שהוא ביקש מהם והוציא להם צווים והם לא העבירו לו רשימה - - -
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אלי, מה יהיה כשיעבור החוק הזה? מה יהיה? אתה חושב שהם יביאו לנו רשימה של 2019? של 2020?
ערן טמיר
¶
ערן טמיר, היועץ המשפטי של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. ההצעה כמו שהיא עכשיו פשוט פוגעת ביכולת שלנו לעשות אכיפה, ולא רק שלנו, גם של האזרחים, כי החוק הזה יושב במידה רבה גם על היכולת של אזרח לדרוש את הזכות שלו ולתבוע תביעה. יש פה אפשרות הרחבה, גם של השכלה גבוהה וגם של כל רשות ציבורית שהיא לא הממשלה. למרות שעם הממשלה עוד עשינו איזה שהוא תהליך, עם גופים אחרים לא נעשה עוד שום תהליך, לא הגישו את המסמכים, לא הגישו ניירות, לדואר יש כבר כספים בדרך שנשלחו מזמן, אחרי מכתבי התראה שלא התקיימו.
מה שעכשיו הולך לקרות, שבמקום שהאכיפה שלנו ושל האזרחים מבחינת התביעות האזרחיות שלהם תעבוד, מה שיקרה זה שפשוט כולם יציפו את שרת המשפטים בבקשות לדחייה ואז זה יידחה עד 2021. אנחנו מכירים את המצב, אנחנו מכירים את המציאות, אני לא אומר שאין מקום לדון ולשקול בצורה רצינית את הנושא של דחייה, אבל החקיקה הזאת כמו שהיא עכשיו, האיתות שהיא נותנת לחייבים, שלא עשו את העבודה שלהם, יכול להיות שגם אנחנו לא עשינו את העבודה שלנו, אבל בוודאי שהם חייבים לעשות את העבודה שלהם, או לא עשו מספיק טוב את העבודה שלהם, להגיד 'אוקיי, אנחנו נסמוך על היכולת שלנו לפעול ולדרוש ולבקש ולפנות לשר הזה ולפנות לשר ההוא ולפנות ל - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אדוני היועץ המשפטי של הנציבות, תגידו מה אתם רוצים, לדחות את כל הצעת החוק הזו? חברים, אם אתם תוך שתי דקות אומרים 'תדחה את כל הצעת החוק', תגיד. בבקשה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אתה עדיין לא הנציבות, חכה, לאט לאט לך. השאלה היא שאלה מאוד טובה, אפשר לדון על העבר ועל מה שהיה ועל הבעיות והיו הרבה בעיות, בואו נסגור את הדיון הזה ונחשוב עכשיו איך אנחנו מתמודדים.
אברהם טורם
¶
אחת, אנחנו אמרנו בזמנו שאם נשנה את החקיקה שקיימת היום, אני היום יכול לתת פטורים או הארכות למגזר פרטי, אני לא יכול לעשות את זה לממשלתי. אם היה את האפשרות, היינו עושים את השינוי הזה, אם גבי שוחט ואנשי הדיור היו באים עם משהו פרטי, גם אם אני חושב שהם צודקים אני לא יכול לעזור להם. אני לא יכול, אין לי סמכויות לעזור להם.
אברהם טורם
¶
אם היו מרחיבים את הסמכויות אנחנו היינו יכולים לשבת על בניינים שהוא מגיע, אפילו במה שהוא אומר, ואני הולך עם מה שהוא אומר, הוא מנסה ורשות לא נותנת לו היתר. הוא מוכיח לי שהוא הגיש והם לא מקבלים היתר. היום אני לא יכול לעזור לו.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה להבין מה אתה רוצה. אני חושב שמה שהבאנו פה אמור לשרת את כולם, לא רק לדחות את המועד, אלא לבצע - - - עד 18' אנחנו קודם כל לא דורשים מועד.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז אנחנו אומרים, מתחילים בפיקוח על המבנים עד 18' ויש לכם רשימה מדויקת, שתפסיקו לבוא, שנפסיק כולנו, לבוא אליהם בטענות, 'אתם בדיור הממשלתי', ובואו נישאר שנייה בדיור הממשלתי. נבוא, נגיד להם מעכשיו 'הנה, אנחנו עדים, ב-31 בדצמבר חגיגה, אנחנו באים, תנו לנו דיווח מה קורה', ב-31 בדצמבר. אז יהיו חלק כן, חלק עוד לא, חלק אולי לא. לא יודע מה. אתם רוצים את זה? אז בואו נאשר את השלב הזה.
שלב שני, אנחנו אומרים שדוחים רק עד 19', במקום הבקשה המקורית של 21'. חבר'ה, שימו לב אנחנו עושים שינויים תוך כדי. אתם לא תופסים, אני לא מספיק מבליט את זה, אז אני אומר עד ה-19'. למה עד ה-19'? כי זה מועד מדויק שאפשר יהיה לבוא ולפקח על הנעשה ולא נעשה. עכשיו, בואו נגמור עם הדיור הממשלתי, על זה יש לכם טענות? בבקשה, אין לי עם זה בעיה. אז אם זה, בואו נאשר את הדברים. אחר כך אנחנו באים ובאותה הזדמנות מכניסים סדר לגופים.
נתי, בבקשה, תתאפק קצת, התחום שלך ידוע, לא הזנחנו אותו, לשמחתי. לגבי מבני ציבור שיש במערכות המדינה, ת"פ של מערכות המדינה, כמו האוניברסיטאות, כמו הדואר, הבריאות, אתם רוצים שנשאיר בבריאות לא בשליטת הוועדה?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז אנחנו מציעים, תנו עכשיו תשובות מדויקות, לא פרשנות. חברים, אתם רוצים יותר ויותר מבנים נגישים, עכשיו יש את השאלה שידידתי לאה העלתה, מה זה, עד 2023 רק מי שמפנה בניין? עד 2023 לא עושים שום דבר בבניין?, לא, יש תשובה, יש הצעה לחפש תשובה אלטרנטיבית זמנית לא בהשקעות מטורפות, שזה נראה לי גם - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בוודאי, מצוין, פה בחוק. ציינו את זה בחוק, שאי אפשר להשאיר מבנה ליום אחד. אני אקח לאבסורד יום ואני אגיד שאסור שיום אחד יהיה מבנה לא נגיש. אז פה אנחנו גם כתבנו את זה והמוסדות האלה, אני חושב שזה כדי להכניס להם סדר. אתם פה כנציבות עושים את העבודה ומקבלים את הגב של הוועדה, שהוא גב לא קטן. אפשר להשתמש בו, אפשר לקיים דיוני ביניים. אם אתם מרגישים שדברים לא זזים למרות שחסר לנו דברים, אני בעד לעשות לכם, אבל תנו שהחוק הזה יכניס סדר.
אני מודה, גם בוועדה, אני לא מתבייש להגיד, וגם בממשלה, וגם בגופים הציבוריים, אם אנחנו נשאיר את זה כמו שזה, ללא שום החלטה, אני רוצה להגיד לכם, אנשים ירגישו מה זה חופשי, אז תביעות אישיות, ייצוגיות וכו' - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
למי יש כוח לבזבז על זה? אז תאפשרו שהמערכות האלה יעבדו לפי חוק והחוק הזה מתקבל עכשיו, איתכם, בהתייעצות איתכם על ידי חברי הכנסת. אני לא רואה שום דבר שפה הלכנו מעבר וזלזלנו ושחררנו, שכל אחד יעשה - - - ואמרתי דבר אחד פשוט, לגבי מבני הציבור, הוועדה רוצה לשמוע מה קורה, לא לקבל החלטה. אני הצעתי כבר להכניס את זה לחוק. נבקש דיון במושב הבא בעוד כמה חודשים, אנחנו נבדוק את המבנים הפרטיים ויהיה דיון על המבנים הממשלתיים. מה רע בזה? זה רצון טוב של הוועדה ללכת ולעשות את העבודה שלה, שהיא לא עשתה במקרה הזה.
נורית קורן (הליכוד)
¶
אני רוצה להוסיף עוד דבר. גם מבנים שצריך לפנות, אני חושבת שגם להם לקצר את התקופה, כדי שבכל זאת הדברים יזוזו יותר מהר. כי אם אנחנו עושים עכשיו מ-2018 זה עוד חמש שנים, זה המון זמן.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
נורית, ברשותך, יש תשובה. אמרנו שגם מבנה שאמור להיות מפונה בעוד חמש שנים עלינו להציע נגישות אלטרנטיבית. זה מה שאמרנו. עכשיו, זה ברור שצריך להשאיר גם שיקול דעת לטכנאים ולמנהלים של התחום, לתת להם לעשות, וגם הנציבות יכולה לבוא ולהגיד 'לא כדאי להמשיך לתת למבנה הזה נגישות חמש שנים'.
ערן הראל
¶
זה סוג הסטטוס שאנחנו נמצאים בו כרגע. תיארנו כל מיני שלבים, זה אומר שכרגע אנחנו בביצוע ואנחנו בליווי של ההתאמות הפיזיות שנעשות על פי הסקר של אותו יועץ נגישות שבא ועשה תכנית - - -
ערן הראל
¶
נכון, שעשה תכנית שלמה ואמר 'זה מה שאתם חייבים לעשות כדי שאני אחתום לכם על ההיתר על פי חוק'.
ערן הראל
¶
אחד הדברים שהעלינו בפני הנציבות, לנו הבטיחו מסלול ירוק ב-2011, אנחנו יכולים להראות לכם עשרות דוגמאות שאנחנו באים, אני אראה לכם דוגמאות שהן דוגמאות מורכבות - - -
ערן הראל
¶
ערן הראל, מנהל הדיור הממשלתי. למשל רמפה שביקשנו בבית כלא כדי להנגיש את המקום שהמשפחות מגיעות, אמרו לנו 'תסדירו את בית הכלא', מבנה לשימור, אמרו לנו 'תכינו תיק שימור מפורט' כשהתקנות וגם ההנחיות של מינהל התכנון באו ואמרו 'כשאתם עושים פרויקט של הנגשה אנחנו ניתן לכם מסלול קצר'. יש פה בתוך הרשימה פרויקטים שהם בהיתר, אם הרשויות המקומיות לא יתגייסו ויחריגו את הפרויקטים האלה וייתנו להם היתרים אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה.
ציון נקאש
¶
דודי אריאלי יצא, אני אתייחס במקומו. שמי ציון נקאש, מרכז השלטון המקומי. בעצם מה שאנחנו רואים פה בדיון הזה זה הבעיה הקטנה, אנחנו מתייחסים פה ל-3,000 או 4,000 מבנים. ברשויות המקומיות יש עשרות אלפי מבנים והמצב שם הרבה יותר גרוע ממה שמתואר פה וזה למרות שכמו שכל הגופים הציגו פה יש כוונה טובה ורצון והשקעות עצומות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אנחנו שואלים שאלה אחת, יש החלטה של מנכ"ל משרד הפנים לבנות מסלול ירוק לנושאים של נגישות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מציע, הנציבות, בבקשה, יש לי בקשה מיוחדת. תגידו לנו מה בדיוק אתם רוצים שייכלל בחוק כדי שנבדוק אפשרות שלא כלולה במה שאמרנו, שיהיה כלול על מנת שנוכל להיות אופרטיביים בהמשך.
אברהם טורם
¶
אני אנסה להיות אופרטיבי ולגעת במה שחשוב לנו שיהיה רשום בחוק, ואני מדגיש, זה בהתאם לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה כרגע ב-2018. זה לא מאהבת הנושא, אלא מהבנת השטח. אחת, אני רוצה שאנחנו נדאג שהרשימות יהיו רשימות פומביות שמאושרות על ידי הנציבות, שהנציבות מאשרת אותן, שזה באמת משמש - - -
אברהם טורם
¶
ולכן אי אפשר לרוץ עם החקיקה הזאת. אנחנו נקבע אמות מידה מה זה אומר שהן מאושרות על ידינו.
אברהם טורם
¶
אני דיברתי על חקיקה, אני מדבר על זה שאנחנו נקבע באמת מה אמות המידה שגם הם יידעו וגם אנחנו שהרשימות האלה מאושרות, קרי פתוחות לציבור, משתמשים בהם, אנחנו מסתכלים רק על הרשימה פה ומסתכלים - - - הפכה להיות, ואתה תגיד עוד פעם חוסר אמון, אבל היא הפכה להיות ממשלת ישראל לפי כמות הבניינים שקיימים פה, אני לא בטוח - - -
אברהם טורם
¶
130 בניינים מתוך 400 שפתוחים לציבור. יש פה הרבה שאלות על הרשימות האלה ולא מחוסר אמון, אלא זה מה שקורה בפועל. אנחנו צריכים לאשר את הרשימות האלה ולראות. אני רק מזכיר לכבוד היושב ראש שזה הסט הרביעי שאנחנו רואים של רשימות. זה לא שאנחנו מוציאים עכשיו סתם אמירות, אלא זה הסט הרביעי. אני מוכן להסתכל על 2019 ומבין שהמינימום יהיה 2019, כהערכה. אני מזכיר לכולם שאנחנו מדברים על ה-30%, זה חייב להיות ברור, לא על -70%, כי כרגע יש לנו לא מעט שאלות על מה הוא ה-100% וכמה זה.
אברהם טורם
¶
שנייה, אני רק אסיים, ברשות היושב ראש, אני אגיד מה זה. אני חושב שכרגע הדיון צריך להיות מתוחם, סגור ושמור, אני יודע שאתה לא אוהב את האמירה הזאת, רק לדיור הממשלתי. נעשה דיונים מהירים וחשובים על כל היתר, אנחנו קבענו גם פגישה השבוע, בלי קשר לזה, עם הארגונים החברתיים אצלנו בנציבות לראות את כל הנושא של התקנות להמשך. אנחנו מבינים שיש לנו פה בעיה, אנחנו רוצים לתת את הפתרון לפני שזה מגיע לפה, אבל לא להכניס כרגע לסל הזה את כל האחרים.
אברהם טורם
¶
משפט אחרון, שיקפיץ את כולם. אני מחפש פתרון, אין לי אותו, אני מבקש את עזרתכם, אני מכיר את המילה סנקציות, אבל אני צריך שיהיו סנקציות בחקיקה הזאת שאומרות שאם הרשימה לא הוגשה, לא פעלו נכון, מה קורה הלאה עם המועדים שהארכנו? זה לא יכול להמשיך ולהיות 2019 או 2020 וכשאנחנו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז אני מציע, הנושא של הסנקציות ואני בעד, כי זה מה שביקשתי, אמרתי, איזה כלים יש לנו?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אם זה לא כתוב היום אנחנו נכתוב את זה עכשיו. אני בעד, אבל הסנקציות, גם כדי לתת קנס של 1,000 שקל - - -
אברהם טורם
¶
אחת, להישאר ב-2019, רשימות פומביות חייבות להיות פומביות, לא לנציבות, לקהל הרחב ומאושרות על ידינו ולא להכניס את כל הנושא - - -
נתי ביאליסטוק כהן
¶
אני אומר, בעיניי זה שהממשלה הגישה מלכתחילה את הדיור הממשלתי מביש מספיק, אבל ברגע שהרחבתם את החזית, אני אתן לך דוגמה פשוטה. אני נכנס לדואר, איפה מקבלים 80% את קצבת הנכות שלהם? בבנק הדואר, 750 סניפים עכשיו יהיו פטורים עד 2021, למה? או עד 2023?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מספיק כבר, אתה קובע דברים שלא קיימים. הדואר יכול, כמו כל גוף אחר, להגיש. הדואר לא פה, חד משמעית.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
חבר'ה, אני מבקש לשמוע עד הסוף. חבר'ה, משרד המשפטים, תשמעו. במשרד המשפטים, בוויכוחים שלכם, הייתי בטוח - - - אנחנו רוצים לסיים את הקריאה, שני סעיפים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, רק שאלה, לגבי ההצעה של הנציבות שתהיה סנקציה במידה שלא - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יואב, ברשותך, תן לי לכבד אותך כמו שאני אוהב. הנושא של הסנקציות זה נושא שאנחנו פוגשים לכל אורך הדרך, זו עבודה אדירה שנעשית במשרד המשפטים ותשאירו להם את זה. תבואו עם הצעה מסודרת, אני בעד לאמץ אותה כשתהיה דרך במשרד המשפטים בצורה מסודרת על דברים שאינם כלולים כרגע בחוק שלפנינו. בואו נמשיך, בבקשה
ענת מימון
¶
הקראתי בסעיף 19לא את התוספת לגבי המוסדות להשכלה גבוהה, שזה צו שיוגש לוועדה לאישור. הצו הזה יכלול גם כן רשימה מפורטת, אנחנו ננסח את זה בהתאם לצווים האחרים וגם הרשימה הזו תוגש לנציבות במקביל להגשה לוועדה.
ערן טמיר
¶
אני מסביר, תן לי להסביר. אנחנו מדברים על מצב שבו שלב א', אם אני הבנתי נכון את ההצעה של הוועדה, שלב א', הדיור הממשלתי מגיש רשימה של 100% של המבנים - - -
ערן טמיר
¶
הוא שואל מה הרשימה שאני מבקש לאשר. הם צריכים לעמוד ב-70% עד סוף השנה הזו, מתוך 100% שהם צריכים להגיש - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לנו היום מהדיור הממשלתי רשימה מדויקת ואנחנו מבקשים, אתם רוצים לאשר אותה? מתי? תאשרו אותה בהמשך, לא עכשיו.
ערן טמיר
¶
מה זאת אומרת לא עכשיו? אנחנו לא מבקשים לאשר אותה היום. מה שאני מנסה להגיד, כדי לקבוע - - -
ערן טמיר
¶
אנחנו מדברים על הדיור הממשלתי, לא על משרד החינוך. למה הבלגן הזה? אנחנו עכשיו מדברים על הדיור הממשלתי. הדיור הממשלתי אמור לדעת מה ה-100% של המבנים שפתוחים לציבור ואז להגיד זה ה-70% שאני עושה עכשיו וה-30% זה יוצא עד סוף 2019. זה המהלך, נכון? ענת, זה המהלך שיצא?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כן, זה מתחיל להיות מוגזם. תקשיב לי, יש לנו רשימה מדויקת מה המבנים שיהיו מוכנים עד סוף 2018. אתה רוצה שהרשימה תוגש לך באופן פורמלי בפרוטוקול, אתם יכולים להתייחס, לתקן, להשלים? מה שאתם רוצים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה לא מעניין אותי כמה אחוזים. אתה לא הבנת שאנחנו עשינו לך עבודה אדירה? עשינו לך עבודה שיש לך - - -
אברהם טורם
¶
אל"ף, אני אומר מראש תודה. אני מנסה להבין את העבודה האדירה שעשית, כבוד היושב ראש. אז תן לי לשאול שתי שאלות ואז תענו לי, בסדר?
אברהם טורם
¶
עד עכשיו הצעת החוק שלהם הייתה והטענה הייתה ש-70% מסך המבנים שצריכים להיות פתוחים לציבור יהיו מונגשים עד סוף 2018, נכון?
אברהם טורם
¶
בסדר. קארין, תני לי שנייה, אני מנסה להסביר משהו חשוב רגע. הרשימה הזו יכולה להיות בסוף היום 20% מכל המבנים. זה מה שאתם אומרים? היא יכולה להיות 20%.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז מה אתה רוצה, רשימה שהיא לא אמיתית? אתה מעדיף את זה? אוקיי, אני לא זקוק יותר להסברים מכם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הם צריכים להנגיש את הכול. עכשיו אתה שואל איך נדע אם זה 100%? אתה תקבל את הרשימות, הרי סיכמנו את זה, ותאשר אותן. זה מה שסיכמנו עכשיו לפני דקה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו מקצרים את התהליך, במקום עד 2021, אנחנו רוצים לסכם אותה ב - - - אנחנו פעם ראשונה מביאים רשימה אמיתית של שמות של מוסדות ולא באחוזים, גם ב-18' וגם ב-19'.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יהיה גם ב-19'. אנחנו מקצרים את התהליך, אנחנו רוצים שזה יהיה אפקטיבי ולא תיאורטי. לא מספרים, 70%, 80%, 100%, אלא רשימה של מוסדות שאפשר יהיה להגיד, הנה, נכנסתי או לא נכנסתי. אנחנו משפרים את המצב.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תרשו לי, בבקשה. אני מבקש לסיים את קריאת החוק וזה יהיה יותר מהיר ממה שאתם חושבים. כן, בבקשה.
ענת מימון
¶
טוב, אז זה לגבי הסעיף של המוסדות להשכלה גבוהה. התוספת של הרשימה תוגש גם לנציבות. לגבי מוסדות בריאות, זה לא מופיע בנוסח, אני אומרת את זה עכשיו לפרוטוקול, אנחנו ננסח מנגנון זהה ששר הבריאות יגיש לוועדה באישור של הוועדה כמובן, דחייה עד למועד, יגיש אותה ברשימה גם לנציבות וזה יובא לוועדה, וככל שהוועדה תראה לנכון היא תדחה.
ענת מימון
¶
בדיוק. אנחנו ננסח סעיף. הסעיף האחרון שאני מקריאה זה סעיף של דיווחים לוועדה וזה סעיף חשוב כי זה בעצם מה שמאפשר לוועדה את הפיקוח שהיא רוצה לעשות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה לא במקור, זה בעקבות התייעצות - - -
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – חובת דיווח לוועדה. 35.
שר האוצר יגיש לוועדה ולנציבות רשימה של כל הבניינים הקיימים שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות הנגישות לפי הוראות סימן ג' לחוק העיקרי בנוסחו בחוק זה, ברשימה יפורטו שם המבנה, כתובתו והמועד בו יהיו מונגשים, הרשימה תוגש לאישור הוועדה בתוך 30 ימים לאחר יום תחילתו של חוק זה ובכל שלושה חודשים לאחר מכן יוגש עדכון של הרשימה, לרבות פירוט הבניינים שהנגשתם הושלמה והכול עד למועד שבו תחול חובת הנגישות המלאה לפי הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; רשימה כאמור תפורסם לציבור.
דודי קופל
¶
דודי קופל, סגן היועץ המשפטי במשרד האוצר. אני בינתיים מעיר רק לגבי הסעיף הזה, יש לנו הערות נוספות גם לגבי סעיפים אחרים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, אני רוצה להגיד לכם, ב-10:40 אני עובר להצבעה, אז תקצרו בדברים ואל תחזרו על דברים שנאמרו.
דודי קופל
¶
אני אקצר, אז אני אגיד בקצרה את כלל ההערות לגבי הסעיפים. אני אתחיל מהסעיף הזה. מכיוון שאנחנו נדרשים כאן לתת את כלל המבנים שמינהל הדיור הממשלתי יהיה מחויב להנגיש, כולל את המועד שבו הם יונגשו ואנחנו צריכים לעשות עבודה מאוד משמעותית עבור הדבר הזה, אנחנו צריכים יותר מאשר 30 יום.
דודי קופל
¶
הערות נוספות. סעיף (ג4), כרגע מוצע לאפשר דחייה נוספת עד 2020. הבקשה שלנו מלכתחילה הייתה עד 2021, זה המועד שעד אליו אנחנו נוכל לעמוד - - -
דודי קופל
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו מבקשים בכתב אפשרות דחייה עד 2021, כפי שביקשנו מלכתחילה. כפי שביקשנו מלכתחילה, לא שינינו שום דבר בעצם.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אבל, אדוני, צריך גם לשים מועד לסיום העניין. אם הם כל שנה יכולים לבוא ולהגיד 'אוקיי, בשנה הבאה', עוד שנה ועוד שנה, אז אנחנו - - - אתה יודע - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, אבל זה תלוי בנו, מה הדיווח שנקבל ונחליט. אין יותר דחייה ושהמצב, תראו מה יהיה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
כן, אבל הם תמיד באים עם עיני האש פאפי ואומרים אין מתכננים ואין זה ואין זה ואין זה.
דודי קופל
¶
הערה אחרונה שנכונה גם ל(ג4) וגם ל(יא), יש לנו פירוט רב מאוד שיצטרך להיות בצו. אין לנו בעיה עם הפרטים שנוכל להגיש לוועדה, אבל פרסום של פירוט תכנית להנגשה חלופית, הסכם לגבי מעבר, כל הדברים האלה, לכלול אותם בתוך צו, זה הרבה יותר מדי מפורט ונצטרך לפרסם מאות עמודים ברשומות. אנחנו מוכנים להגיש את זה לוועדה, לא נכון בעינינו שזה יהיה כלול בתוך צו.
דודי קופל
¶
אנחנו נגיש את זה לוועדה, זה פשוט מאות עמודים ברשומות, זה משהו שהוא בלתי אפשרי טכנית. אנחנו נגיש את זה לוועדה כתנאי לאישור הצו.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יש את זה בכל מקום. אם אני עכשיו פותח אתר המשטרה, אתה מוצא את כל הכתובות. אני לא מבין איזה ביטחון. אולי אני לא מבין כלום בביטחון, אבל נראה לי - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אדוני, אני אומר לך, בוא נאשר לו את הדבר הבא. אם זה קבוצה ספציפית שלא רוצים, המוסד לאנרגיה אטומית או כל מיני מקומות כאלה שלא רוצים לפרסם את הכתובת שלו אז אפשר יהיה לגרוע את הכתובת, אבל בשביל זה לגרוע את כל הכתובות? זה שירות חשוב.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
ההצעה שלי הייתה כדלקמן, אם יש מוסדות שמבחינה ביטחונית צריך לגרוע את כתובתם, שיגרעו את כתובתם, אבל לרוב אין שום בעיה, הכול ידוע. משטרה, הכול ידוע, משטרה, בתי חולים, בתי ספר.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זה נראה לי איזה התחמקות. אז אם יש באמת משהו שצריך להגן עליו נגן עליו בגריעה.
דודי קופל
¶
זו הנחיה שאנחנו קיבלנו מהמל"ל. העניין הוא לא מוסדות ספציפיים שיש לגביהם סיווג ביטחוני, אלא ריכוז כלל מוסדות הציבור. זה הקושי שהצביעו לגביו. זו הנחיה שקיבלנו.
רמי מלכה
¶
שלום, אדוני היושב ראש, רמי מלכה, ממונה על הנגישות, השוויון והתעסוקה של משטרת ישראל. לא רציתי לדבר דווקא על זה, אבל אני אשיב למה שאמר חבר הכנסת. למשטרה אין בעיה, היא גוף ציבורי, אין בעיה שכתובות תחנות המשטרה תהיינה גלויות, יש לנו בעיה עם מבנים אחרים, כדוגמת שב"כ, כדוגמת מוסד, והם לא צריכים - - -
אדוארד וייס
¶
ברשותך, אדי וייס, סגן היועץ המשפטי של משרד הרווחה, יש לנו גם מעונות, למשל, של שירות האימוץ והנוער שזה צריך להיות - - -
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אז אנחנו אמרנו, אם יש בעיה מיוחדת אז תגרעו את הכתובת. הכלל יהיה שמפרסמים והיוצא מן הכלל יהיה שלא מפרסמים.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
דרך אגב, אני לא מצליח להבין איך דווקא מבנים של הרווחה, אני רואה ברשימה כאן, יש פה מעונות לנכים שהם ברשימה שהם לא נגישים. בושה וחרפה.
אדוארד וייס
¶
הבאנו סטטוס מיוחד של מוסדות הרווחה, רק להראות את העשייה. אם תרשו, בבקשה, למשרד הרווחה להתבטא שתי דקות תקבלו את כל מוסדות הרווחה - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, חבר'ה, היום זה לא הדיון. הדיון הוא הצעת החוק שיש לנו מול העיניים. מלכה, מה ה - - -
רמי מלכה
¶
אני מחזיק ביד סקר נגישות שבוצע על ידי מורשי נגישות לפני למעלה משנתיים, בסביבות שנת 2015, באחת מתחנות המשטרה, לא נגיד איפה. בסקר מצוינים פערי נגישות רבים וביניהם חוסר נגישות לקומה השנייה. המבנה, כמו מבני משטרה רבים, הוא מבני טיגרט שנבנה באמצע שנות ה-30 על ידי הבריטים וירשנו אותו מהמשטרה הבריטית. ברור לכל היושבים פה סביב השולחן שהאתגר הוא אתגר עצום להנגיש מבנים כאלה ואני לא נכנס בכלל לפעולות שנעשו או לא נעשו על מנת לקבל את היתר הבנייה. אז בוא רגע אחד נניח שהשלמנו עם מר גורלנו בקשר למעליות, אני שואל למה בגלל שאין מעלית מסוף 2015, לא חניית נכה, לא שירותי נכים, לא מאחזי יד, יש דברים שלא דורשים היתר בנייה. כרגע אני פונה למנהלת הדיור הממשלתי והם אומרים לי, המבנה הזה בסטטוס לשימור, כמו שהוא לשימור לא עושים כלום. וחבל.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מצטער להגיד לכם, לכל אחד מכם יש לפחות עשר דוגמאות אם לא יותר של דברים שהם לא תקינים. זה לא הדיון, נקיים דיון מסודר בנושא הזה נביא דוגמאות ונראה איך המערכת מתפקדת.
בועז אחד העם
¶
בועז אחד העם מהמרכז הישראלי ללימודי חירשות. יש לי שתי בקשות, אחת, אם אפשר לעשות תעדוף פנימי של המוסדות הללו, כי יש מוסדות שהם יותר חשובים - - - זה אחת. שתיים, אם במקרה מבקשים שיתחייבו לתת שירות חלופי, נגיד.
ענת מימון
¶
לגבי כל רשימה שמופיעה בנוסח שצריך להגיש, הרשימה תכלול את הכתובות של המבנים. כמובן שאם יש מניעה בשל טעמים ביטחוניים או לפי חוק, או מוסדות רווחה מסוימים, הכתובת לא תפורסם. בנוסף, לגבי המבנים של 23', אז יפורסם לציבור ויוגש לוועדה הכתובת, המבנה, תאריך הפינוי, ככל שיש נספחים של הסכמים לבניינים שעוברים אליהם או היתרי בנייה, זה יוגש רק לוועדה ולא יפורסם ברשומות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
רק הערה אחת. אנחנו נכתוב 'כפוף להנחיית הגופים המוסמכים' כדי שלא תהיה אי הבנה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
בדרך כלל זה או המל"ל או השב"כ, אלה הגופים המנחים בענייני ביטחון. אני לא חושב שיש מניעה, אם הם ישכנעו את הוועדה שיש איזה מניעה אז אנחנו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ברשותכם, אנחנו עוברים להצבעה. אין לנו הסתייגויות, מי בעד הצעת החוק כפי שתוקנה לאורך הדיון?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי נגד? הצעת החוק אושרה ועולה עם כל חוק ההסדרים.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
הצעת החוק, פרק ז' (שונות), סעיפים 34 ו-35
(דחיית ביצוע התאמות נגישות במבנים של רשות ציבורית) – אושרה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אני עשיתי עוול, אני רוצה לתקן. אני כעסתי על משרד הרווחה שלא עשה די והם הציגו בפניי את הרשימה שהם עשו. זה נכון שהם לא מושלמים, אבל הם עשו הרבה מאוד דברים ואני מודה להם על כך.