ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 597

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ה באדר התשע"ח (12 במרץ 2018), שעה 13:00

1. צו לקידום הבנייה במתחמים המועדפים לדיור (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשע"ח-2018 – בקשה לדיון מחדש על פי סעיף 115 לתקנון הכנסת

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית), התשע"ו-2016 (פ/3215), של חברת הכנסת נאוה בוקר, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, חבר הכנסת אכרם חסון

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

נאוה בוקר – מ"מ היו"ר

טלב אבו עראר

יעקב אשר

זאב בנימין בגין

אכרם חסון

יעל כהן-פארן

לאה פדידה

איתן ברושי

ענת ברקו

דב חנין

מנהל אגף קבורה, משרד לשירותי דת - יצחק ישי

מנהלת תחום תשתיות, מינהל התכנון, משרד האוצר - רחלי קולסקי

עו"ד, ממונה תכנון, משרד האוצר - יעל אדורם

רפרנטית תמ"א 19 מנהל התכנון, משרד האוצר - נירית ויטמן צ'ליק

עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר - מרים כהן

משפטנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - נועה סוניה עמירב

ממונה תכנון, איכות הסביבה - שחר סולר

יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי - מרים סלומון

חכ"ל, ראש מועצת בתי עלמין בגוש דן - צבי הנדל

יו"ר מועצה דתית גוש עציון, חברה קדישא - רפאל אוסטרוף

יועץ משפטי, רשות מקרקעי ישראל - עמיר שקד

יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 - גדי רובין

יועץ משפטי, החברה להגנת הטבע - טל צפריר

תומר רוזנר

רוני טיסר

לאה קריכלי

הילה לוי

1. צו לקידום הבנייה במתחמים המועדפים לדיור (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשע"ח-2018

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית), התשע"ו-2016

שלום, אני פותח את הדיון. יש לנו שני נושאים על סדר-היום. האחד הוא בקשה לרביזיה בנושא: צו לקידום הבנייה במתחמים המועדפים לדיור (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק) – שעבר אתמול אחרי דיון ארוך. המלצה למליאה. הנושא השני הוא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הגדרת בתי קברות אזוריים כתשתית לאומית) (פ/3215) של חברי הכנסת נאוה בוקר, ניסן סלומינסקי ואכרם חסון.

אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה ונתחיל בנושא השני שעל סדר-היום. אנחנו צריכים לקרוא את החוק?

כן.

אז בואו נתחיל מהקראה ואחרי זה נמשיך, בבקשה.

תיקון סעיף 1

1 . בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה– 1965, בסעיף 1 –

""בית קברות אזורי" –בית קברות שמתקיימים בו כל אלה:

(1) בית הקברות מיועד לשרת שני ישובים או יותר;

(2) בבית הקברות מתוכננים לפחות 50,000 מקומות קבורה;"

זה או זה או זה או גם וגם?

גם וגם.

"(ב) בהגדרה "תשתיות לאומיות" במקום "ובית סוהר" יבוא "בית סוהר

ובית קברות אזורי".

בעיקרון קיימת תוכנית מתאר ארצית לבתי עלמין שבעצם אמורה למפות באופן ארצי את בתי העלמין במדינה – היא לא בדיוק עושה את זה. המגמה, גם של מוסדות התכנון וגם של הוועדה הזאת בדיונים קודמים הייתה לרכז ככל שאפשר את בתי הקברות במתחמים גדולים אזוריים, גם כדי לחסוך קרקע, גם כדי לייעל את הטיפול בבתי הקברות וגם כדי למזער את ההשפעות הסביבתיות של פיזור רחב מדי של בתי הקברות.

מכיוון שמדובר במתקן/ אתר שכאשר הוא אזורי רשויות מקומיות רבות לא ששות שהוא יהיה בתחומן או בסמוך אליהן, יש קושי – זה מה שנמסר גם ממשרד הדתות בדיון הקודם שהתקיים – לקדם את העניין של בתי עלמין אזוריים בוועדות המקומיות הנוגעות בדבר.

יש בעיה גם לבית קברות?

כן, אנשים לא רוצים בית קברות, מן הסתם. בעיה נוספת היא שלעתים בתי הקברות האלה חורגים ממרחב תכנון מקומי מסוים ומשתרעים על פני יותר ממרחב תכנון. לכן, מה שההצעה מבקשת, הוא לאפשר דיון בנושא של בתי עלמין אזוריים במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות שהיא ועדה ארצית ותוכניותיה הן במעמד של תוכניות מתאר ארציות.

זה כדי שאפשר יהיה לדון בזה בוותמ"ל?

בוות"ל – הוועדה לתשתיות לאומיות.

יש פה מישהו מהוות"ל?

יש נציגים ממינהל התכנון.

מה זה אומר?

הוות"ל הוא תחת מינהל התכנון.

המשמעות של הדבר הזה היא שאפשר יהיה לאשר את בית העלמין ברקת שנמצא ליד מועצה אזורית חבל מודיעין באמצעות הוות"ל.

למה? יש התנגדות של המועצה האזורית חבל מודיעין?

השמועה גונבה לאוזניי שהם מתנגדים באופן נחרץ ביותר.

הדבר היחיד שרלוונטי בעניין של תשתית לאומית הוא התכנון בוות"ל?

לא, יש עוד דבר. המשמעות היא, ראשית, שהתכנון יהיה בוות"ל. המשמעות היא שזה גם יכול לגבור על תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ואחרות.

ארציות גם?

ודאי, כי זאת תוכנית מתאר ארצית. היא בעצמה תוכנית מתאר ארצית.

זה מקבל שדרוג ברמה של התוכנית.

דבר שני, התכנון הזה עוקף את הוועדות המקומיות והמחוזיות. דבר שלישי, וזה התיקון האחרון שהכנסנו לאחרונה במסגרת החוק, הוא שאפשר להוציא את היתרי הבנייה ישירות בוות"ל באמצעות רשות הרישוי של הוות"ל.

כלומר לדלג על הרשות המקומית. הבנתי, זה הכול?

כן.

אז הבנו מה המשמעות.

חברי הכנסת, אני נותן לחברת הכנסת נאוה בוקר להציג את עמדתה.

אני אומרת שפרויקט ארצי לא יכול להיות בידי ועדה מקומית.

מה ארצי בבית קברות?

ברגע שמביאים קרקע שלא מכניסה ארנונה, לא היטלים ולא היטל השבחה, בוודאי שהוועדה המקומית לא תשוש לאשר את זה. זאת צריכה להיות ועדה לאומית. זה פרויקט לאומי כי יש מחסור בקבורה בגוש דן. צריך לטפל בזה. יש כאן הצעה ייחודית בסך הכול וזה בית עלמין אזורי.

סליחה, שאני אבין, זאת הצעה רק על גוש דן?

לא, לא, זה לא רק על גוש דן.

זה רק בגוש דן. רק בגוש דן.

לא. איזה רק גוש דן? זה על כל הארץ.

זה התחיל מגוש דן אבל זה על כל הארץ.

יש פה התייחסות מה זה בית קברות אזורי שרוצים לשדרג אותו למעמד של תשתית לאומית. ההגדרה שלו היא כפולה: הוא משרת שני יישובים או יותר ויש בו מעל 50,000 מקומות קבורה. זה הכול. זה יכול להיות מחר גם ליד קריית שמונה או באיזשהו מקום אחר. אין פה התייחסות ספציפית למקום כזה או אחר. אני שומע הדים מסביבי כאילו יש מקום אחד מאוד בעייתי, שכנראה זה בא לעזור להתמודד עם בעיה ברשות מסוימת במקום מסוים. אני אישית עוד לא מכיר. אני מבין שאפילו נציג הרשות הספציפית המדוברת לא נמצא פה, ממה שאני שומע. אולי לא הוזמן, אני לא יודע אם הוא ידע או לא ידע. יש פה נושא שהתחיל מבעיה מקומית אבל יש לו השלכות ארציות חד וחלק.

ברור, כי מועצות מקומיות לא מעוניינות בבתי עלמין. זה לא מביא להם ארנונה.

חבר הכנסת ברושי, ביקשת ראשון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוות"ל והוותמ"ל ועוד כמה מונחים שנאמרים פה בימים האחרונים, יש להם מכנה משותף. דיברנו בישיבות הקודמות על גריעת שטחים, כולל בתחומי חקלאות, אדוני היושב-ראש, נאמרו תשובות על הוותמ"ל ואתה יודע מה יצא מהדיון.

חכה, לערעור על הוותמ"ל עוד נגיע.

אני רוצה לומר שגם הכלי הזה של הוות"ל הוא חלק מהכלים שמאפשרים לממשלה לקבל החלטות ולגרוע שטחים תחת כותרות שונות. במקרה פה מדברים גם על תשתיות לאומיות אחרות. אתה יכול למצוא את עצמך בשינוי סדרי גודל של מרחב כפרי, חקלאות ושטחים ירוקים ופתוחים, כשאין תמונה כולל. אביגדור יושב בוותמ"ל - - -

לא ותמ"ל, אנחנו בוות"ל.

רגע, דקה. אביגדור יושב בוותמ"ל וקובעים שטחים לדבר מסוים.

ברושי, זאת לא רביזיה לוותמ"ל עכשיו.

אני יודע, אבל אני רוצה שתבין. אתה בא מחיל האוויר ואתם רגילים להסתכל מלמעלה. אנחנו רגילים להסתכל מלמטה. אני אומר לך שהצירוף של הכול ביחד הוא קטלני. היום דנים על זה, מחר דנים על משהו אחר. אין ראייה כוללת. בסופו של דבר, התשובה לכל דבר בנפרד יכולה להביא לחיסול מונחים שלמים שאתה לא מתכוון להם.

תודה. חברת הכנסת פארן, בבקשה.

(היו"ר נאוה בוקר, 13:15)

אני רוצה לשאול שאלה באמת מה הביאנו עד הלום? רמזת קודם לאיזושהי רשות ספציפית שהייתה בה בעיה. אני אפילו לא יודעת, וכנראה גם הנציג שלה לא נמצא כאן. אני בתחושה שיש כאן איזושהי הצעת חוק שבאה לפתור בעיה של רשות ספציפית ופתאום כל בתי הקברות בארץ הם תשתית לאומית. אני באמת לא יכולה להבין את זה. ממתי בתי קברות הם תשתית לאומית? בתי קברות משרתים אוכלוסייה של עיר מסוימת, יישוב מסוים, לפעמים שני יישובים ביחד וזה גם מה שמופיע כאן בחוק. בית קברות אזורי של שני יישובים הוא פתאום תשתית לאומית.

תגידו לי, מה עוד נשאר שלא ניתן לוות"ל להחליט עליו? באמת, אני באמת נדהמת ושואלת שוב ואשמח לקבל תשובות. איך הגענו עד הלום? מדוע הגענו לכך שצריך להגדיר בית קברות כתשתית לאומית? יש ועדות מקומיות, יש ועדות מחוזיות, יש שם הרבה יותר איזונים בין האינטרסים. הוות"ל ידועה כוועדה שיש בה מעט מאוד ייצוג – "מעט מאוד" זה באמת אמירה עדינה – לציבור, לרשויות המקומיות, להגנה על הסביבה. אני אומרת לכם שעוד ועוד ועוד דברים לתת לוות"ל להחליט לגביהם זה אסון. זאת ועדה שמתנהלת בצורה שבה הממשלה מחליטה והיא מאשרת. אין כמעט תוכניות שהוות"ל דוחה. אלה העובדות.

יש כאן ראשי רשויות והם צריכים לקבל החלטה. נכון, שמעתי את דברייך ואמרת שהם לא רוצים כי אין פה ארנונה. צריך למצוא את הדרך, אבל לא לבוא על הראש שלהם. זה מה שהוות"ל הרי עושה, באה מעל הראש בניגוד לתוכניות מחוזיות קיימות, בניגוד לתוכניות ארציות קיימות ומקבלת החלטות מעל הראש של כל התושבים וראשי הרשויות. אני אומרת שהחוק הזה אין לו פשוט מקום בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה.

תודה. חברת הכנסת פדידה, בבקשה.

רק לפרוטוקול אני מצטרף לכל מילה של חברת הכנסת יעל כהן פארן.

טוב, זה היה צפוי. חברת הכנסת פדידה, בואי תפתיעי אותנו.

(היו"ר יואב קיש, 13:19)

כבוד היושב-ראש, זאת ועדת הפנים והסביבה ויש לי תחושה שכל מה שאנחנו עוסקים בו בחודש וחצי האחרונים זה לקחת מהסמכויות של השלטון המקומי. אנחנו שוב רואים חוק שמנסה לשלול את הזכות האלמנטרית ואת הזכות הנכונה ביותר של הרשות המקומית ושל התושבים והתושבות.

ברגע שאנחנו מוציאים את זה מוועדה מקומית ומוועדה מחוזית, ומעבירים את זה לוות"ל, נעלם ונעדר מקומו של נציג השלטון המקומי בוועדה. אין לו אמירה, אין לו say. מה לגבי המיקום של בית הקברות? שוב אנחנו מעלים את הצורך. אין דבר כזה תשתית לאומית. בוא נקרא לכל דבר תשתית לאומית. אז הדואר הוא תשתית לאומית וזה תשתית לאומית.

הדואר הוא תשתית לאומית.

אבל לא להפקיע את זה. דרך אגב, את הדואר אנחנו מתכננים ברשות המקומית איפה אנחנו שמים.

בסדר, אבל יש פה תפיסה לאומית. אם הדואר היה בעיה לשלטון המקומי והוא היה אומר: אני לא רוצה דואר אצלי, הייתה לנו בעיה.

קודם כל, אם היה פה היגיון הייתם באים ומציגים איפה הבעייתיות. אני כן חקרתי את הנושא ואין בעייתיות. אולי יש בעיה בעיר אחת ספציפית, שנאוה לא רוצה עדיין להגיד את שמה. לכן אני אומרת שאי אפשר לעשות דבר כזה. שוב אנחנו פוגעים בזכות הציבור שבחר את ראש הרשות. לא יכולים להעביר את זה לוות"ל וזה צריך להישאר בוועדה המחוזית.

תודה. יעקב אשר, בבקשה.

רציתי לדעת קודם כל האם יש פה נציג של משרד הדתות? והאם זה נעשה בתיאום אתכם ועל דעתכם?

כן. זה לבקשתם.

אני רוצה לומר דבר אחד, נכון מה שאמר איתן ברושי, ויכול להיות שבאמת אנחנו כבר הופכים את הוועדות הללו, אבל אני חושב שבמקום שיש בו בעיה, צריך לפתור אותה. אחת המצוקות הגדולות שיש במדינת ישראל היא הנושא של בתי קברות ולנושא הזה יש התייחסות מהירה ועניינית לעניין הזה. זה בהחלט כן תשתית לאומית.

מעל גודל מסוים, כמו שנאמר.

נציגי הרשות המקומית, אני מאמין שזה עושה לכם גם טוב כי אף תושב בעולם לא רוצה בית קברות 200 קילומטר ליד העין שלו ולכן צריך פה הסתכלות מלמעלה.

תודה. אני עושה הפסקה בדיון ונחזור אליו בהמשך.

אנחנו עוברים לדיון ברביזיה – צו לקידום הבנייה במתחמים המועדפים לדיור – רביזיה שהוגשה על ידי חברת הכנסת פארן. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

בהמשך לדיונים המאוד סוערים שהיו בימים האחרונים, אני חושבת שאין לזלזל בהארכת צו הוותמ"ל בשנה נוספת. בעיניי זה לא פחות מהכרעה על דמותה של ארץ, על איך מדינת ישראל נבנית ואיך היא תיראה בעשורים הקרובים. נכון שזה נראה כאילו עוד שנה, פחות שנה, אבל באמת השנתיים האחרונות במיוחד הראו לנו כמה תוכניות שהוותמ"ל מקדמת לא קשורות למשבר הדיור. לבנות באפולוניה על הים לזוגות צעירים, ממש דיור בר-השגה, לבנות בנתניה על הים. בדיון כאן עלתה הבעייתיות של כפר סירקין. כל כך הרבה בעיות וחוסר הסתכלות והתייעצות עם השלטון המקומי.

אבל אני רוצה להעלות את הנקודה הבאה: ההחלטה הזאת נלקחה בלי שעמד בפנינו, חברי הוועדה, נתון חשוב ורלוונטי ביותר, וזה המלאי התכנוני של הדירות בישראל.

למה? אמרו את זה, דיברו על זה. בוודאי.

לא, כל אחד אמר מספרים אחרים.

כולל כל המספרים המדויקים.

לא, כל אחד אמר מספרים אחרים. כשאמרו נציגים של ארגונים סביבתיים שיש כמיליון דירות, קמו נציגי רמ"י ומינהל התכנון ואמרו: מה? מאיפה הבאתם את המספר הזה? לפני כמה זמן פורסם באתר רשות המקרקעין נתון שיש 974,000 דירות במלאי התכנוני. יכול להיות שיש עליו ויכוח, אז תראו לנו את המספרים האמיתיים.

הלוואי שזה נכון.

וזה האסנס, זאת התמצית של הצדקת או אי הצדקת הוותמ"ל. הרי אין הצדקה לקיומה אם יש כזה מלאי של תכנון.

עוד נקודה שאני רוצה להעלות, לפי סעיף 35 לחוק הוותמ"ל נקבע כלהלן: "שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי שישה חודשים מיום תחילתו של יום זה עד יישומו". חברים, אני בוועדה רק שנתיים וחצי ואני לא זוכרת דיון כזה. היו דיונים על כל מיני שינויים בחוק הוותמ"ל, אבל לא היה לדעתי ובוודאי לא כל חצי שנה דיווח בוועדה על יישומו של החוק.

תודה. חברים, זה לא הדיון. אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת פארן, שדווקא אני חושב שהיו לנו כחמש-שש שעות אולי דיון בשני מופעים, אחד ביום רביעי ואחד אתמול. אני חושב שנתנו במה באמת רחבה, כולל הרבה נתונים שנאמרו על ידי כל המשרדים.

אבל לא היה דיון ממש ספציפי.

את דעתך קשה לי לקבל.

שמענו אנשים אבל לא הקשבנו להם.

אני מבין שאת מתנגדת וזו זכותך. אנחנו עוברים להצבעה.

גם על שלך.

גם על שלי, כמובן. מי בעד הרביזיות כפי שהוגשו?

הצבעה

בעד הרביזיות – 2

נגד – 7

נמנעים – אין

הרביזיות לא נתקבלו.

הרביזיות נפלו. תודה.

אנחנו חוזרים לסדר הדיון הקודם וממשיכים אותו. היינו בדבריו של השלטון המקומי, בבקשה.

אני רוצה קודם כל להסביר בצורה ברורה שהסמכות היום לאשר בתי עלמין היא לא בידי הוועדות המקומיות. היא בידי הוועדות המחוזיות.

זאת הבעיה, אגב.

מה הבעיה עם ועדות מחוזיות? חברים, יש שם בסך הכול חמישה נציגים של השלטון המקומי מתוך שמונה.

ואחרי זה, זה מגיע להיתרים אצלך במקומי? אתה נותן היתרים?

ראשית, לא צריך היתר בשביל קבורה.

בשביל בית קברות?

חברים, לא צריך היתר.

בשביל לבנות בית קברות אתה צריך היתר.

בשביל קברים? אני אראה לכם את הפטור.

לא צריך איזה מבנה קליטה?

חברים, חברים, סליחה.

הוא מדבר על קבורת שדה, שנגמרה מזמן.

אין קבורת שדה. בוא תהיה רציני, בבקשה.

אני אהיה רציני. תהיו אתם רציניים. חברים, אין ועדות מקומיות שעוצרות היתרים לבתי עלמין.

עצור, עצור, עצור. אמרת משפט משמעותי – אין ועדות מקומיות שעוצרות היתרים לבתי עלמין. זה מה שאמרת, נכון?

כן.

אתה עומד מאחורי המשפט הזה?

למיטב ידיעתי.

זאת אמירה משמעותית.

תשאל את משרד הדתות.

בדיוק. אני לא צריך עזרה בניהול. משרד הדתות, האם יש לך בתי קבורה שתקועים על היתרים בוועדות מקומיות?

כן. יש את בית עלמין אזורי ברקת, שתקוע כבר שש שנים.

בית עלמין אזורי ברקת עוד לא אושר. הוא עוד לא אושר.

אני לא רגיל לדיון כזה.

סליחה, לא להתפרץ לדיון. חוץ מברקת יש עוד מקום?

לאיזה יישוב זה שייך?

חוץ מברקת איפה עוד?

אנחנו מנסים עם רמ"י ומינהל התכנון ליצור עתודות קבורה. מה לעשות, האוכלוסייה מתבגרת ומדובר בכמויות, שלא נדע מצרות, כמעט 40,000 נפטרים בשנה. זה מספר שקשה לקלוט אותו והוא עולה כי האוכלוסייה מתבגרת. כמו שאמרו פה, כל אחד רוצה בית עלמין, רק לא בשטח שלו. יש לנו מצוקות ויש לנו בעיות גם בגעש, שזה עובר מצד לצד כבר שנים. את צור יצחק הקימו בלי בית עלמין ואני צריך כל לילה לתאם למישהו הלוויה בגוש דן. זה סיוט. יש שם עשרות אלפי תושבים. יש את נווה ימין שכן רוצים ולא רוצים. יש את כפר סבא-דרום השרון. נפטרים זה דבר שלא מביא ארנונה ולא רייטינג, אבל מישהו צריך לדאוג להם. חייבים את זה כתשתיות לאומיות כי זאת תשתית לאומית. נפטרים הם נפטרים והמשפחות שלהם יותר חשובות. אם רוצים לשחק כל פעם עם מקום אחר, תבוא ועדת חקירה ותגיד: לא מצאתם מקומות קבורה? שמישהו יכין את התשובה. לי אין תשובות.

אמרת שזה רק בברקת.

אני לא אמרתי שזה רק בברקת.

תודה. שלטון מקומי, תמשיך, בבקשה. תתייחס לדברים שהוא אמר לגבי המיקומים.

אם יש בעיה עם היתרים, בעיה שאנחנו לא יודעים עליה, אפשר לפתור בעיה של היתרים. אתם לוקחים כאן משהו, שהוא בסמכות ועדה מחוזית ואין שום סיבה בעולם שוועדה מחוזית תתקשה לאשר אותו, אם היא חושבת שזה נכון תכנונית. בסך הכול יש בוועדה מחוזית חמישה נציגי שלטון מקומי. זה כל מה שיש שם. מעלים את זה לוות"ל, שיש בה נציג שלטון מקומי אחד, אחד מתוך כל חברי הוות"ל. הוות"ל אין לו שום ראייה מחוזית, הכול בראייה ארצית מלמעלה.

איך מאזנים את הוות"ל בנושא הזה? יש פה בעיה אמיתית וקשה לי להתעלם מדבריו של משרד הדתות. גם חברי הכנסת שומעים. האם אני יכול להגיד שבדיון ות"ל בנושא של בתי קברות יהיה נציג של השלטון המקומי?

יש נציג אחד של השלטון המקומי.

מי זה?

אני לא יודע מי הנציג היום.

של מינהל התכנון.

מינהל התכנון, בואו נשמע אתכם. סליחה שאני קוטע אותך בכל פעם. אני עובד ככה – דרך הבעיות שאתה מעלה אני מנסה לראות את זה. בבקשה, מינהל התכנון.

אם אפשר הצעה לסדר.

אנחנו תומכים בהצעת החוק. אנחנו רואים בזה תשתית לאומית כבר עכשיו. העובדה שזה אושר בתמ"א 19 היא מכיוון שמינהל התכנון רואה את זה כתשתית בעלת אופי ארצי ולאומי. הבעיה היא שגם פוליגונים שאושרו בתמ"א 19, אנחנו מתקשים לאשר בתוכניות בוועדה מחוזית בגלל התנגדות מאוד קשה של ראשי ערים, שנוקטים בכל אמצעי. מייד נירית תפרט את הפרטים.

במחוזי אין ראשי ערים, לא?

יש, חמישה מתוך 18.

בסדר, אבל יש להם כוח. סליחה, רשות הדיבור היא שלי עכשיו. יש אמצעים מאוד ידועים לעכב תוכניות, להגיש התנגדויות, עררים וכל טוב שיכול לעכב תוכניות, והם נוקטים בזה בצורה מאוד מסיבית. כך שלא רק שמדובר במיקומים חדשים, שמתגברים על התמ"א, אלא אפילו מיקומים שכבר אושרו בתמ"א 19, אנחנו לא מצליחים לאשר אותם בתוכנית מפורטת. אנחנו חושבים שיש אינטרס לאומי של כולנו לאשר את בתי העלמין האזוריים כי הם חוסכים בקרקע. אפשר לבנות שם קבורה רבודה ובקומות, גם מעל הקרקע וגם מתחת לקרקע.

סליחה, אני רוצה לעצור את הדיון. אני חייב ללכת לוועדת הכנסת יחד עם היועץ המשפטי ואנחנו ניאלץ לעשות פה הפסקה. יש נושא אחד שעלה – מיקומים שיש להם תפיסה ארצית, שאושרו בוועדה הארצית בתמ"א 19, האם אפשר להגיד אותם כתשתית לאומית ואז להוסיף את זה כעוד תנאי? אני מבקש שתחשבו על זה. אנחנו יוצאים להפסקה וחוזרים ב-13:50 להמשך הדיון. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:35 ונתחדשה בשעה 13:50.)

חברים, נא לשבת. אין לנו עוד הרבה זמן וגם יש ישיבות סיעה. כמו שאתם רואים, חברי הכנסת לא פה ואנחנו צריכים לסגור את הדיון. אני אקיים דיון נוסף בהמשך לעניין הזה ואני לא הולך להצביע עכשיו.

ממילא אי אפשר להביא את זה בקריאה ראשונה.

כן, ממילא אי אפשר להביא את זה בקריאה ראשונה וזה לא משנה משהו בלוחות הזמנים. אני מבקש שני דברים, הראשון, בין השלטון המקומי לרשויות התכנון לנסות לבדוק אם אפשר למצוא קונסטלציה שתאפשר את זה בלי שהם ירגישו שהם מחוץ ללופ, מצד אחד, ומצד שני אולי להגדיל את הקטגוריה, במקום 50,000 אולי 80,000 או משהו שיותר משמעותי ויותר גדול.

או שבמקום שתי רשויות יהיו עשר רשויות.

עשר רשויות נשמע לי הרבה מדי. חמש רשויות זה גם הרבה. אני אומר שוב שאפשר ללכת על שילוב, מצד אחד להגדיל את המשמעות האזורית שתצדיק את המהלך הזה ומצד שני לנסות לבדוק איזשהו מהלך עם השלטון המקומי, שיעזור להם להרגיש קצת יותר מעורבים. אני מבקש שתעשו עבודה משותפת ותנסו להגיע לפתרונות לישיבה הבאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.