ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-10OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 576
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/03/2018
חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) (עקרונות המשפט העברי), התשע"ז-2017
נכחו
¶
חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר
קארין אלהרר
בנימין זאב בגין
ענת ברקו
יעל גרמן
דב חנין
מיקי לוי
מרב מיכאלי
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב
רויטל סויד
בצלאל סמוטריץ
עאידה תומא סלימאן
עודד פורר
טלי פלוסקוב
עיסאווי פריג'
נורית קורן
מוזמנים
¶
ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יעקב זאב שפירא
ראש תחום משפט-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מיכאל ויגודה
עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מיכל אברהם
עו"ד, הנהלת בתי המשפט - שירי לנג
עו"ד בלשכה משפטית, משרד האוצר - עמיחי פישמן
עוזר משפטי-חקיקה, עובדי הכנסת - ירון שמואל אונגר
ועדת משפט עברי, לשכת עורכי הדין - יצחק נטוביץ
ראש המכון למשפט העברי, האוניברסיטה העברי, המכון הישראלי לדמוקרטיה - בני פורת
חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - עמיר פוקס
עו"ד, הפורום המשפטי למען ישראל - אלישי בן יצחק
נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט - עודד פריד
דוברת, קולך - פורום נשים דתיות - סיון יעקבסון
נציג התנועה המסורתית - שגיא צבי אהרן
נציגת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית - איילת רוזין
פעיל חברתי, הארגונים החברתים בכנסת - אריאל אד אדרי
כתב, אתר newsru israel - גבריאל וולפסון
מוזמן/ת - שלמה גור
מוזמן/ת - ירון מרקוס
מוזמן/ת - יונה לקס
מוזמן/ת - אינה בריסקמן
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון)(עקרונות המשפט העברי), התשע"ז-2017.
אודה ולא אבוש, כמו שאומרים. שמעתי את חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה ואת מה שהם הציעו לאור ההצעה של היועץ המשפטי של הוועדה. מאחר ובין כך ובין כך לא היתה כוונתי ולא כוונת מי ששותף לנושא שזה לא יהיה כך, בוודאי שאף אחד לא התכוון שהמשפט העברי יחרוג מדיני היושר. הסכמתי לקבל את בקשת חברי הכנסת מהאופוזיציה שאמרו שעל זה הם יכולים ללכת ובאמת עשינו את השינוי.
השינוי יהיה
¶
"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה בהלכה פסוקה ובדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".
אם אתם זוכרים, בהצעה הקודמת הנוסח היה: "לאור המשפט העברי ועקרונות החירות, הצדק והיושר והשלום ושל מורשת ישראל". זה נתן פתח וחשש לחלק מחברי הכנסת, שיכול להיות שעל המשפט העברי לא יחולו עקרונות החירות והצדק וכתוצאה מזה אולי יגיעו לסיטואציה שילכו עם המשפט העברי גם נגד זה. לא זאת היתה הכוונה וגם אמרנו את זה. רק כדי להוציא חשש, הסכמתי לקבל את השינוי ובאמת זה יהיה : "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".
אז זאת ההצעה. לפחות מבחינת הדיון שהיה בוועדה, זאת היתה גם בקשה של חבריי חברי הכנסת אפילו מהאופוזיציה וקיבלתי את זה. את חטאי אני מזכיר. אני לא רואה בזה חטא כי זאת היתה המגמה מתחילה, אבל אם היה חשש, אז שזה יהיה ברור שזה כך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רק פתחתי לכבודך, שקיבלתי את בקשתם בהצעת החוק ועשיתי את השינוי המתבקש וזה יהיה: "לאור עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי והמורשת". כך גם היתה כוונתנו, אך מאחר והיה חשש, אמרתי שנעשה את זה כך. קיבלתי את הבקשה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רק אומר שעכשיו לפחות – במקום להפעיל קואליציה ואופוזיציה אמרתי שניקח נוסח שאפשר יהיה שיתקבל על דעת כולם. כמו שאומרים, שיהיה בשמחה. אם גם זה לא יהיה בשמחה, אז מה אני יכול לעשות? יש גבול.
אני פותח לדיון. דב היה הראשון ואחר-כך יעל גרמן.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, אם כבר מדברים על מורשת ישראל, אז משנכנס אדר מרבים בשמחה, אז אנחנו בכל מקרה צריכים להרבות בשמחה בלי קשר לסעיף שאדוני מציע. אני מבקש שנרבה בשמחה, אבל יחד עם זאת ננהל דיון רציני.
אני, אדוני היושב ראש, קודם כל באמת רואה את השינוי שאדוני מציע. אני חושב שהשינוי הזה הוא לא רק שינוי קוסמטי ואני בהחלט יודע לשים לב לכך. אבל אני עדיין נשאר בעמדת ההתנגדות לסעיף הזה. אני נשאר בעמדת ההתנגדות לסעיף הזה מכיוון אני חושב שזה מהלך לא נכון, להכניס לתוך המשפט הישראלי המודרני בסופו של דבר את הדין הדתי. אני חושב שזאת טעות. בדין הדתי יש הרבה דברים יפים שגם אני לומד מהם, אבל הם לא צריכים להיות חלק ממקורות המשפט שלנו במדינה שנמצאת במאה ה-21.
הניסוח שקיים היום הוא ניסוח רחב. הוא אומר מורשת ישראל. מורשת ישראל היא כל היצירה התרבותית והרוחנית שנעשתה על-ידי יהודים לאורך השנים. היא כוללת בתוכה וודאי גם את התלמוד וגם את החכמים, אבל היא כוללת בתוכה גם את פרויד, גם את מרקס וגם את איינשטיין. היא כוללת בתוכה הרבה דברים. אני לא מציע לייצר פה איזו הדרה החוצה של חלק מהיצירה התרבותית העצומה, שלחלקה יש גם בהחלט משמעויות משפטיות.
למשל, אחד הטקסטים המרשימים ביותר בחשיבה המשפטית זה הטקסט הקלאסי של מרקס הצעיר, המבוא לביקורת פילוסופיית המשפט של הגל. טקסט שהוא כותב אותו בגיל עשרים משהו. טקסט מבריק, שבו אתה רואה ניתוח אינטליגנטי, דיאלקטי של מערכת המשפט ושל תפיסת המשפט של הגל. בנוסח הקיים היום של החוק, אני חושב שבתי המשפט מופנים לטקסט המרשים הזה. לצערי לא מספיק מכירים אותו. אני מקווה שאני לא מוציא לשון הרע על שופטי ישראל. הייתי שמח להניח שהם כן מכירים את הטקסט הזה. אני לא בטוח שכולם מכירים אותו, אבל הנה אנחנו מפנים אותם גם לטקסט היפה הזה, האינטליגנטי והמחודד הזה.
אמנם מורשת ישראל נותרת אבל לפני מורשת ישראל אנחנו מביאים את המשפט העברי שלפי הפרשנות הנוהגת שלו זהו משפט דתי.
לכן אני חושב שהמהלך של התיקון הזה בחוק הוא מהלך מיותר, אפילו מזיק. אני חושב שלמשפט הדתי יש בהחלט מעמד שאפשר להסתייע בו, בדיוק כמו שמסתייעים במבוא לביקורת פילוסופיית המשפט של הגל שאותה כתב מרקס, אם אני לא טועה בשנת 1843.
לכן אדוני היושב ראש, אני מציע, כהסתייגות בשמי ובשם חבריי לרשימה, שהניסוח של הסעיף, אם כבר באתם לתקן, אז בואו נסתפק: "יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק היושר והשלום", נקודה.
אני ער לכך שאני לא יכול להשמיט את המילים "המשפט העברי", כי אז זה יהיה שלילת הרעיון של החוק, אז אני לא מגיש את ההסתייגות הזאת. הייתי מעדיף להגיש אותה, אבל בהיעדר אפשרות להגיש אותה, אני מציע לתקן את הסעיף בקיצורו שמשיג יותר נכון את המטרה הטובה של לקדם את מטרות החרות, הצדק, היושר והשלום ולהתאים את מערכת המשפט שלנו אליהם. תודה רבה.
דב חנין (הרשימה המשותפת)
¶
אני מחייך פשוט מכיוון שמשנכנס אדר מרבין בשמחה. חוץ מזה אין לי סיבות לשמוח.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רוצה לומר שאני מאוד מעריכה את המאמצים הכנים שלך. זה נותן גם הרגשה טובה שאנחנו לא יושבים פה כמו עציצים או תמונות על הקיר אלא שבאמת מקשיבים.
הייתי מציעה רק לעשות שינוי קטן, שדרך אגב נמצא במסמך שהיועץ המשפטי כתב. הוא כתב את זה אלא שזה לא בנוסח החוק. נוסח כחוק כפי שהוא, מדבר על: "ולא מצא לה תשובה בחקיקה, בהלכה פסוקה... יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". זה הנוסח המוצע.
אבל בסוף המסמך של הייעוץ המשפטי יש נוסח אחר שאני מציעה אותו להכניס. אני מדברת על הסיפא והוא אומר כך: "רק לעקרונות המשפט העברי המתיישבים עם עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום". יש לשני הנוסחים האלה הבדל תהומי.
כאשר אנחנו אומרים שבית המשפט יכריע לאור עקרונות החירות, הצדק והיושר של המשפט העברי, אני יכולה ובוודאי אנשים חכמים ממני יכולים לפרש את המשפט העברי גם לאור העקרונות האלה בצורה כזאת שהם יגידו שאלה העקרונות של המשפט העברי. המשפט העברי בהחלט סבור שזה עקרונות של חירות, יושר וצדק וכדומה. אבל הם יכולים להגיע למסקנה, למשל, שצריך להדיר נשים, או בוודאי לא לתת זכויות שוות להומוסקסואלים. אלה שני הנושאים שעולים תדיר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אם זה עונה לעקרונות של חירות, הצדק, היושר והשלום? אם הדרת נשים עונה לדברים האלה זה בסדר, אבל אני חושב שזה לא עונה לדרישות האלה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
זה לא אני המצאתי. זה מסמך משפטי שנמצא לפנינו. הוא לדעתי משקיט ומגדר את האפשרות של פרשנויות, לחלוטין מגדר אותן.
כי אם אנחנו אומרים עקרונות המשפט העברי המתיישבים עם עקרונות הצדק, יש בזה הבדל מהותי. אני מציעה. שמעת עד כה, זה לא אני המצאתי, זה נמצא במסמך המשפטי שלפנינו. אני יכולה לומר אפילו שאני אצביע בעד.
גור בליי
¶
בהתייחס גם לדברים של חבר הכנסת חנין וגם לדברים של חברת הכנסת גרמן. לגבי הנושא שהעלה חבר הכנסת חנין ולגבי הנושא של מורשת ישראל, אני חושב שדווקא העובדה שמורשת ישראל מופיעה בסעיף, ואפילו שנאמר במפורש שהמשפט העברי לצד מורשת ישראל, בעיניי זה גורם לכך שדווקא זה מתחייב מכך שמורשת ישראל מתמלאת גם בתוכן עצמאי שהוא לא רק המשפט העברי. כלומר, בבתי המשפט נהגו לפרש את התיבה הזאת "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", כהפניה למשפט העברי. דווקא העובדה שהדברים נאמרים במפורש, המשפט העברי ולצידו מורשת ישראל, אני חושב שהוא יכול לתת מענה לדאגה שלך ואפילו מהבחינה הזאת לתת יתר תוקף למקורות שהם לא חלק מהמשפט העברי. שוב, מתוך הנחה שהמחוקק אינו משכיב מילותיו לריק, אז משפט עברי הוא משפט עברי ומורשת ישראל היא מורשת ישראל. זה דבר אחד.
לגבי הנושא השני, חברת הכנסת גרמן, כשדיברתי על "אינם מתיישבים", כך אני קורא את הנוסח הנוכחי.
גור בליי
¶
הנוסח המקורי גם של חוק יסודות המשפט מ-1980, כשנאמר "יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", זה היה בדיוק מתוך תפיסה שאמרה שבואו ניקח מתוך מורשת ישראל את מה שהוא מתיישב עם העקרונות האלה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אז בוא תכתוב את זה במפורש. גור, אם כך לא צריכה להיות התנגדות שזה ייאמר במפורש. הרי אנחנו יודעים יפה מאוד וזה דבר ידוע. זה ייצא מפה וזה יעבור לבית המשפט. בית המשפט ייכנס לפרשנויות. להערכתי, כאשר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
השם ישמור וירחם. אני צריך לחשוב בדיוק הפוך, שבית המשפט ייתן לזה פרשנויות שבכלל לא תהיה שום משמעות למשפט העברי. את מאמינה שבתי המשפט יתנו לזה פרשנות אחרת? את לא מכירה את בתי המשפט?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
רק עכשיו קלטתי את הציניות. אתה צריך להבין שנולדתי בלי ציניות, אז צריך להגיד לי את זה ארבע פעמים כדי לקלוט שמדברים אלי בציניות. הבנתי את הציניות, אבל בכל זאת, ברצינות. אני חושבת שכשאנחנו מקדימים את עקרונות המשפט העברי המתיישבים עם עקרונות החירות והצדק, אין פרשנויות, או הפרשנויות יהיו הרבה פחות רחבות.
גור בליי
¶
אני חושב שאפשרי גם ללכת בכיוון הזה, אבל אני חושב שהיתרון בניסוח הזה ואני חושב שזאת הסיבה שבחרו בו במקור בחוק יסודות המשפט, זה שיש בו מתוך ההסתכלות החיובית ולא השלילית. זאת אומרת, היתרון שלו הוא שהוא אומר שתיקח את הטוב מתוך המקורות האלה. אם אתה אומר שתיקח רק את מה שמתיישב עם הטוב. אני חושב שההסתכלות הזאת היא יותר פוזיטיבית.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
נכון. לסקול מי ששוכב משכב זכר זה רע. גם אישה נואפת צריך לסקול. זה רע. יש דברים רעים במשפט העברי. אם אנחנו יוצאים מתוך הנחה שיש בו רק דברים טובים, אז אין בכלל התנגדות לחוק הזה. הדאגה שלנו היא יוצאת מתוך הנחה שבמשפט העברי יש דברים גרועים שאנחנו לא רוצים לראות במאה העשרים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אבל את היום מ-1980 היה הנוסח "שיכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
רק שנייה. למה לא חששת שיבוא בית המשפט וייקח ממורשת ישראל, מאחד הספרים הכי הזויים שישנם במורשת ישראל, שלשיטתך יותר גרועים מהמשפט העברי. אני יכול להראות לך בשפע כאלה. למה לא חשבת ששם הוא ייקח את הדברים האלו? באמת, יש גבול.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אם אנחנו לא נוגעים במשהו ויש איזו מסורת שאנחנו רואים בבתי המשפט והמסורת הזאת נשמרת ואנחנו לא נוגעים בה, אין לי טענה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מה זה המסורת? מה שעשו למורשת ישראל יעשו למשפט העברי. אז למה את חוששת שפה יחפשו את הדברים הרעים ובמורשת ישראל לא חיפשו את הדברים הרעים לשיטתך?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני אענה לך. אני חושבת שאם אנחנו כבר נוגעים במשהו. בית המשפט, עם כמה שאתם נוהגים להשמיץ אותו ואני הרבה פחות, בית המשפט כן קשוב למחוקק. אפשר לומר שלפעמים הוא מפרש אותו אחרת, אבל הוא מאוד קשוב למחוקק. אחת הסיבות שאנחנו מתנגדים לחוק הלאום זה בדיוק הסיבה הזאת, שבית המשפט יפרש היום דברים שהיום הוא מפרש אותם בצורה אחת והוא יפרש אותם אחרת.
אני נותנת המון כבוד לתפקיד שלנו כמחוקקים. אני כן חושבת שאנחנו משפיעים על בית המשפט. אז כל עוד שאנחנו לא הזזנו את הגבינה ממקומה, הכול לא בסדר - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
למה לאורך כל השנים בית המשפט לא חשב במחשבה שלך לגבי מורשת ישראל? עכשיו פתאום הוא יחשוב?
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
מפני שאנחנו באנו וזיעזענו עם משהו שלא היה צריך לזעזע ומן הראוי היה להשאיר. אבל אם כבר אתה רוצה לשנות. הרי אתה לא עושה את זה סתם, יש לך כוונה. אתה רוצה שיתחילו יותר לראות את - - -
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
קצת שיהיה משפט שלנו. קצת גאווה, זקיפות קומה. 3,000 שנה יש לנו משפט שכאילו אנחנו מתעלמים. סתם שיוכנס, למרות שהשימוש בו לצערי לא יהיה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אם אתה בא ואומר לבית המשפט, כאשר אין לכם תשובה, המחוקקים אומרים לכם להסתכל על המשפט העברי.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני מבקשת לגדר את זה כמה שיותר. כמובן שצריך לומר לעקרונות המשפט העברי ומורשת ישראל המתיישבים עם.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני בעד המורשת, אני חושבת שהמורשת חשובה מאוד.
להערכתי זה מגדר הרבה יותר את האפשרות שהמשפט העברי הרע, זה שהוא לא בהתאם לעקרונות הצדק והחירות לא ייכנס.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה להצטרף לכל ההסתייגות של יש עתיד בשם סיעת המחנה הציוני. כמובן שנביא חתימות כמו שצריך.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לפחות רויטל ודאי שאמרה את זה. מיש עתיד אלעזר ודאי שאמר את זה והם לא מכחישים. הרי שמעתי אתכם ועם זה הלכתי.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אותי לא שמעת אומרת דבר כזה. אני חושבת שהמשפט העברי כבודו במקומו מונח ולא צריך להיות בחוק יסודות המשפט הישראלי. זה הכול, אין בכלל שאלה לגבי העניין הזה.
יש לי כמה הסתייגויות. אתה רוצה שאקרא את כולן?
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אני רק רוצה לומר לפרוטוקול. בסעיף 1, אחרי המילה "עקרונות" אני מבקשת להוסיף "שוויון". זאת הסתייגות 11.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
טוב. אז אתם אומרים שבכלל כדאי לחזור לחוק מראשיתו, כי אם כבר אין הסכמה, אז למה עשיתי את כל זה? חשבתי שנלך כבר פעם בהסכמה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
יש לך הסכמה בתוך הקואליציה. אפשר לקרוא ליוליה ולהגיד לה שבעצם אתה חוזר בך מההסכמות.
אלישי בן יצחק
¶
אני מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
הייתי גם בדיון הקודם ואני חושב שההצעה מהווה סוג של פשרה ראויה לנוכח ההסתייגויות שהועלו. סברתי אז ואני אומר את זה גם היום, המשפט העברי צריך למלא תפקיד משמעותי יותר במקום של חסר.
לגבי החשש שמא שופטי בית המשפט לא ידעו להפריד בין העיקר לתפל, אני חושב שהחשש הוא לא נכון. אני רוצה רק להזכיר את השופט אילון המנוח, שכאשר הוא ביקש להבהיר מה משמעות המונח משפט עברי, אז הוא הבחין בין הדין הדתי לבין ההלכות המשפטיות. כאשר בסופו של דבר, כל מה שנכנס תחת ההגדרה המשפטית הוא זה של משפט עברי וכל מה שקשור לדין הדתי אינו נכנס בהגדרה הזאת, כך שגם החשש הזה לא קיים.
אני סבור, שוב, שנוסח ההצעה צריך לעבור והוא טוב במתכונת הנוכחית.
יצחק מרקוביץ
¶
אני רוצה להעמיד אתכם על טעותכם. במשפט האנגלי, ב"Common Law", שהתחיל במאה ה-13 חתכו ידיים לגנבים. במאה ה-17 הרגו 72,000 איש באנגליה על פי ה- "Common Law", בין היתר על עבירה של נישואים ליהודים, על גניבה אפילו על כריתת עצים הרגו.
יצחק מרקוביץ
¶
מישהו מבית הלורדים האנגלי מדבר על משפט אנגלי רע? לא. אותו דבר המשפט הרומי, שהוא הבסיס למשפט הקונטיננטלי.
יצחק מרקוביץ
¶
ממש לא.
יש התפתחות גם של המשפט העברי, ומה שהיה לפני 3,000 שנה, הדין העברי הוא לא כפי שהיה לפני 3,000 שנה.
יצחק מרקוביץ
¶
אם את שואלת אותי, המשפט העברי לא רואה ולא מתעסק בתחום העברי. המשפט העברי זה הלכות שבין אדם לחברו, הלכות של מקרקעין, קניין, בתים משותפים, לשון הרע. עולם מלא, אוצר מלא של אלפי פסקי דין או שאלות ותשובות. מאות אלפי פסקי דין של החכמה היהודית. אותה חכמה יהודית שמובילה אותנו לפרסי נובל למרות שאנחנו 0.2% מהאוכלוסייה.
אז לבוא ולהגיד משפט עברי רע זה ממש קצת כאב לב.
יצחק מרקוביץ
¶
עין תחת עין ומכה תחת מכה, אין את הדברים האלה היום. את פשוט מאוד שבויה באיזה קונספציה ישנה של המאה ה-13 של ה"קומון לואו" הראשון שעשה הנרי השני.
הנרי השני שאסף את זה במאה ה-13, עשה את זה במקביל למשנה תורה של הרמב"ן. המשנה תורה של הרמב"ם, תיתני את זה לכל עורך דין או לכל משפטן, יגיד שזה עולה בכמה דרגות. המשנה תורה זאת הקודפיקציה הראשונה שעשה הרמב"ם. בערכים של המוסר, הצדק והיושר, זה עולה פי כמה וכמה על אותו משפט אנגלי ה- Common Law, שאף אחד לא אומר שהוא לא בסדר אלא יודעים שזאת התפתחות.
אני אתן לך דוגמה למה מתכוונים במשפט העברי. מדברים על עקרונות של זה נהנה וזה לא חסר. כופין על מידת סדום. עקרונות מתי אנחנו יכולים להסתפק בראייה נסיבתית או לא. כל הדברים האלה נמצאים אצלנו במאות אלפי פסקי דין וספרים של המשפט העברי.
לא מדברים על פסק, מדברים על עקרונות. חלק מהשופטים עושים את זה היום, זה נכון. לכן, השלב השני זה להנגיש, לתרגם את זה, כדי שחברת הכנסת יעל גרמן תוכל לקרוא את זה ולראות שלא מדובר על בעיה של הריגה או סקילה על מי שמקושש עצים בשבת.
מבחינתי, אני הייתי מעדיף את מה שיעל אומרת, דהיינו, לפי עקרונות המשפט העברי, ככל שהם עולים בקנה אחד עם עקרונות הצדק והיושר. יושב ראש הוועדה יחליט.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אצלך, אבל לאחרים יהיה משהו אחר. כבר חשבתי שאני מבין אבל אני רואה שלא, אז בסדר.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להעיר שלא היתה בכוונתי לפגוע במשפט העברי ככל שהוא באמת עומד בהליכה לעקרונות החירות, הצדק והיושר. לא היתה כוונתי לבוא ולומר שכל המשפט העברי הוא רע. הכוונה שלי היתה, שבתוך המשפט העברי וכפי שרבנים מפרשים אותו, הרי שבסופו של דבר אני רואה שפוגעים גם בנשים שזה לא מיעוט וגם במיעוט שזה הומוסקסואלים. אלה שני דברים שחורים לי. לכן אני מבקשת לקבע את האפשרות שהמשפט העברי כפי שהוא מפורש היום במקרים מסוימים על-ידי רבנים מסוימים, לא יוכל להתפרש ככזה בבית המשפט ויתפרש רק בהתאם לעקרונות החירות, הצדק, היושר והשוויון, כפי שחברתי חברת הכנסת מיכאלי הוסיפה ובצדק. אז אנחנו נהנים משני העולמות.
איילת רזין
¶
אני היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
הייתי גם בדיון הקודם. השופט העליון לשעבר ריבלין העיד על עצמו שהוא היה קשוב לא רק לדברי חקיקה שיצאו מהכנסת אלא גם לשיח בוועדות הכנסת. לכן הדברים שנשמעים הם מאוד חשובים, בוודאי אם הם אמורים להיות בסיס לפסיקה.
איילת רזין
¶
כן, הישיבה שהיתה היום. הישיבה הקודמת בוועדה. אני מצטטת את כבוד השופט ריבלין שהוא מתייחס בפסיקה שלו לפרוטוקולים של ועדת הכנסת ולכן השיח הזה הוא מאוד חשוב.
יש לי רק מספר נקודות לומר. קודם כל, אנחנו מצטרפים להסתייגות שהובעה. אני מביאה את הקול של הציבור. הכרחי שהמילה שוויון תיכלל באותם עקרונות שראוי שבתי המשפט בישראל יפסקו לפיהם.
שנית, אני לא מתיימרת להכיר את המשפט העברי. אמנם יש לי תואר במשפטים אבל ממה שאני מכירה בהחלט מעוגנים שם דברים שאסור שיהיו נר או אור לפסיקת בתי המשפט. חוסר הכשרות של האישה להעיד, למשל, לרשת ירושה.
אני לא מתיימרת להכיר את המשפט העברי על בוריו, אבל בגלל שאני לא מתיימרת, אני מאוד מאוד חוששת מהחוק הזה. אני חושבת שככל שמבקשים לתקן את החוק באופן הזה, ראוי אולי להגביל אותו לתחומים מסוימים. למשל, לדיני ראיות. למשל, לסדר דין פלילי, לדיני משפחה. הרבה פעמים אומרים שאי-אפשר להקיש ממנו לדין הפלילי. אם כבר, ראוי לצמצם אותו לתחומים מסוימים שונים כדי שנוכל לדעת מה על הפרק.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
ניסן, הבנתי שהיו הרבה דיונים. למה אתה לא עושה הצבעות? בכל הוועדות אין לכם רוב. החבילה מתפרקת?
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
בכלכלה אין לכם רוב, ברפורמות אין לכם רוב, כאן אין לכם רוב. למה אתם פוחדים? תעברו להצבעה. אין לכם רוב באף ועדה. כולם בורחים, למה?
מיכאל ויגודה
¶
אני ראש היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים.
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אני רוצה להצטרף לדברי המחאה שהשמיע חברי מרקוביץ על דברים שנשמעים כאן ושמאוד מאוד קשה לשמוע אותם, על הנכס התרבותי שבידינו. אלה הם דברים שבאמת במדינות אחרות אני לא חושב שהיו משמיעים אותם, בוודאי לא בחריפות הזאת. אני מצטער על-כך.
מיכאל ויגודה
¶
אני רוצה להוסיף שעם כל החשיבות ההצהרתית שבחוק יסודות המשפט, כדאי שציבור, בוודאי ציבור חברי הכנסת, ידע שמידת השימוש שנעשה לאורך השנים – החוק הזה נחקק בשנת 1980. אם מישהו יבדוק כמה פעמים בתי המשפט לאורך השנים עשו שימוש ויישמו את החוק הזה, יגלה שהמספר הוא מצומצם מאוד. ברוב הפעמים בית המשפט הגיע לתוצאה שהוא הגיע אליה בדרך של היקש.
בנוסף לכך, באותם המקרים שבהם כן הסתמכו על המשפט העברי, זה היה בצד ההיקש או בנוסף אליו. אבל המסה הגדולה – יש מסה גדולה, צריך לדעת. בתי המשפט בימינו מתייחסים בכבוד למשפט העברי. גדולי שופטי ישראל לדורותיהם דיברו על המשפט העברי כנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית ושל מקורות המשפט הישראלי, כולל השופט ברק, שדיבר על-כך שמדינה יהודית המגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית זאת מדינה שבה המשפט העברי משמש בה כמקור משפטי שהוא לא מהמקורות הזרים אלא מגופי התרבות הישראלית.
במאות פסקי דין, מאות שופטי ישראל עושים שימוש במשפט העברי. לא דרך חוק יסודות המשפט אלא פשוט מאוד, כי הם שופטים במדינת ישראל - - -
מיכאל ויגודה
¶
אני חוזר ואומר. במאות פסקי דין נעשה שימוש במשפט העברי, בעיקר לא דרך חוק יסודות המשפט עם כל החשיבות ההצהרתי שיש לחוק זה, אלא בעיקר, קודם כל מצד ההכרה הפשוטה והטבעית, הייתי אומר הנורמלית, של שופטים במדינת ישראל, שכאשר הם עוסקים בשאלות משפטיות – אנחנו מדברים עכשיו על תחום המשפט. רוב רובו של תחום המשפט עוסק בשאלות שהן שאלות של דרך של יישוב סכסוכים ודרך של עשיית צדק בין איש ובין רעהו. יש בנושא הזה אוצר עצום של חכמה, של צדק, של הכרת ערך האדם וכבודו שמתיישם דרך המקורות היהודיים. בתי המשפט עושים בזה שימוש והדוגמאות הן רבות.
אחד מהמקורות שמהם שואבים את ההיזקקות והשאיבה מהמשפט העברי, היא לאו דווקא דרך חוק יסודות המשפט אלא דווקא דרך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
כתוצאה מכך, כאשר שופט בא לעסוק בשאלה משפטית, גם כאשר היא לא לקונה אלא הוא שואל את עצמו איך לפרש את החוק הזה, אז חשוב לו לדעת כיצד במסורת המשפטית היהודית פירשו את הנושא הזה. איך יישמו אותו? זה משמש לו כמקור השראה.
צריך עוד לזכור, שאחד מהדברים המייחדים את המשפט העברי זה העושר העצום של ריבוי הדעות ומגוון השיטות שאפשר למצוא בהם. השאלה האם אנחנו רוצים בתי משפט שמנוכרים לנכס התרבותי החשוב ביותר הזה, או שאנחנו רוצים בתי משפט ששואבים? הם אמורים ליישם את זה על-פי הבנתם. אני מזכיר, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא חוק יסוד, הוא משפיע על הפרשנות ועל היישום, כך שגם לולא התיקון שהוצע, ואני חושב שבצדק הוצע, כדי להוציא מליבם, אז אני חושב שהמסגרת הנורמטיבית החוקתית של מדינת ישראל היתה מובילה לאותה תוצאה. החששות שמושמעים כאן הם חששות בלתי מבוססים למיטב הבנתי.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
שמעתי את כל בשקיקה. אני רק רוצה להבין אם כך למה צריך לשנות? אני לא מבינה את זה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יעל, אני אתן לך.
דוקטור בני פורת מרכז את החוק למשפט עברי באוניברסיטה העברית וגם חבר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
אולי בהזדמנות זאת גם תשיב לשאלה שלי, כי אני הבנתי שבאמת בתי משפט ושופטים כן מסתמכים על המשפט העברי. מדוע לשנות את המצב?
בני פורת
¶
אדוני היושב ראש פתח שאת חטאיו הוא מזכיר היום, אז אני חושב שאת התיקון הנוכחי צריך להוציא מרשימת החטאים.
בני פורת
¶
אני מבין. זה דווקא דבר שאדוני היושב ראש צריך להתברך בו, כיוון שהנוסח הנוכחי, אני חושב שהוא משקף לא פשרה ואילוץ אלא את המינון הנכון והמאוזן של מקומו של המשפט העברי. מצד אחד, לא מינון נמוך מידי שמסתיר ומחביא את המשפט העברי. מצד שני, לא מינון יתר שמציב את המשפט העברי מעל ערכים אחרים אלא קולע בדיוק אל השערה.
אני רוצה לחדד שתיים שלוש נקודות בעקבות הדיון שהיה כאן. דובר על המשפט העברי בתור משפט דתי ואני חושב שזאת פרספקטיבה שמחמיצה את הפרויקט ההיסטורי. המשפט העברי הוא מונח חילוני, מונח מחולן. חלק ממילון המונחים של דור התחיה מדבר על היכולת של התחדשות של תרבות יהודית, בדרך-כלל חילונית. חלק מן השפה העברית, הגדוד העברי, העיר העברית, לוח השנה העברי וגם פרויקט המשפט העברי מבחינה זאת.
אם כך, לא מדובר פה על פרויקט דתי אלא על פרויקט תרבותי לאומי.
צודק דוקטור ויגודה ששופטי בית המשפט עושים שימוש תדיר במשפט העברי גם ללא היזקקות לחוק יסודות המשפט, אבל הם עושים את זה רבות בגלל ההצהרה שיש בחוק יסודות המשפט. לכן להצהרה הזאת יש חשיבות רבה גם אם הדבר לא ישנה באופן מעשי מחר את פסיקות המשפט אבל יש חשיבות רבה להצהרה מדויקת ובמינון הנכון, היכן המשפט העברי צריך להיות ממוקם. מבחינה זאת, הנוסח הנוכחי הוא נוסח מצוין.
הערה אחרונה לגבי ההצעה או ההסתייגות שבה לא ידובר על עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי אלא מקומות שהמשפט העברי מתיישב עם עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום. אני חושב שזה נוסח פחות מוצלח מפני שזה נוסח שמשקף היררכיה, שבה המשפט העברי כפוף למערכות ערכים שהן ניצבות מעליו. זאת למעשה היתה ההצעה של פרופסור ברק בשלב הראשון, שבו המשפט העברי יהיה כפוף לערכים דמוקרטיים או ערכים רצוניים ובצדק הוא קיבל על-כך ביקורת ובצדק הוא שינה את טעמו. הנוסח המקומי משקף לא היררכיה של המשפט העברי מעל אלא דיאלוג בין המשפט העברי לבין ערכים אחרים, ערכי חירות, צדק, יושר ושלום.
בני פורת
¶
לכן אני חושב שהמילה "מתיישבים" הוא ביטוי שעלול לבטא את הכפיפות של המשפט העברי בפני מערכות אחרים אחרות ואילו הנוסח הנוכחי משקף דיאלוג נכון ודיאלוג מדויק יותר.
אני רק רוצה לסיים בכך שבישיבה הקודמת, בעקבות ההצעה שעלתה, היה קונצנזוס מעניין בין אלה שתומכים בדרך-כלל במשפט העברי לבין אלה שמתנגדים.
בני פורת
¶
בעולם האקדמי הנוסח זכה להסכמה מאוד מעניינת משני הקצוות, מבחינת דבר שמשקף מכיוון נוסף, את האיזון הנכון של הנוסח הנוכחי.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני רק אתן לך שתי דוגמאות. אם תרצי תעייני בחוברת שבני הוציא בה אפשר לראות שלל רב של דוגמאות.
בזמנו, בשנות החמישים, כשרצו לדעת אם יש פיצוי פיטורין. אז הרב עוזיאל היה הרב הראשי לישראל ושאלו אותו והוא אמר בוודאי שכן, הענק תעניק. בוודאי שצריך היות ונקבע פיצוי פיטורין.
אחר-כך היתה עוד שאלה שעלתה מקק"ל, איך להתייחס לאדמות המדינה. אמרו דבר פשוט: כתוב שהארץ לא תימכר לצמיתות. כלומר, שבתפיסה הבסיסית המדינה לא מוכרת את קרקעותיה אלא רק נותנת בחכירה. כך התקבל.
יעל גרמן (יש עתיד)
¶
ניסן, אתה מחזק את שאלתי מדוע צריך את החוק? אם ממילא מאות פסקי דין הסתמכו על המשפט העברי אז למה לשנות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
בייסוד המדינה דיברו אחרת. אני יכול להראות לך דו שיח בין ראש הממשלה בן-גוריון לבין שר החינוך שהיה אז, אם צריך חוקה או לא. דיברו על החוקה. הוא אמר שיש ראיה שצריך חוקה כי אם תיקחו את עשרת הדיברות הם החוקה של התורה. זאת היתה ההוכחה שלו.
בן-גוריון התנגד ואמר שאין ביהדות הבדל בין עשרת הדיברות לשאר המצוות והוא צודק.
את רואה דו שיח שהיה בקום המדינה בין המנהיגים. היום תשמעי ויכוחים כאלה בין המחנה הציוני בתוכו על דברים כאלה?
את שואלת מה הצורך. פעם הדברים היו שונים לגמרי. לצערנו היום זה אחרת, אז צריכים טיפה.
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אני רוצה להתייחס לכמה דברים. התייחסת לקק"ל ולמכירת קרקעות. ממעט הידע שיש לי בהיסטוריה, קראתי ששלמה המלך מכר אדמה למלך חירם. מכר לו את אדמת הגליל בשביל לוודא אספקת עצים. זה כתוב, קראתי את זה. אז אל תגיד לי - - -
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
עכשיו מצאת לזה סייג? כתוב שמכר למלך צור.
אני לא צריך להסביר את העמדה שלנו נגד כל זה. אני שואל האם עקרונות הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי שונים מערכים של חירות ושלום במשפט הבין-לאומי או בדמוקרטיות אחרות?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום. הנושא הזה שאתה מדבר עליו, עונה עליהם או לא? אם זה לא עונה, אז ממילא זה נופל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מדבר על זה, על כל נושא אחר, קודם נתנו דוגמה אחרת. כל השינוי נעשה רק כדי שלא תגיע לדבר הזה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
צר לי מאוד שדוקטור ויגודה בדיוק הלך כי רציתי להתייחס לדבריו ולהגיד שההשוואה שעשה הוא ועשו אחרים פה עם מדינות אחרות שנותנות כבוד למסורת המשפטית שלהן. קודם כל, כבוד למסורת שלנו יש לנו לרוב ובשפע. זה עניין אחר לגמרי מלכתוב את המסורת הזאת כמשהו שהוא מחייב בחוק.
חשוב מכך, יש הקשר, אדוני. בעולם שבו החוק הישראלי הדמוקרטי נתקל בממשלה ובכנסת למעשה, במיעוט שמטיל את חיתתו על הרוב בכנסת ומונע לכתוב בחוק מונחים כמו שוויון, דברים בסיסיים היום. לא מאפשרים לכתוב את המילה שוויון בחוק כבוד האדם, למשל, או בחוקים אחרים המילה שוויון נעדרת כי אתם לא מאפשרים לכתוב אותה. אתם לא מאפשרים לכתוב בחוק, כמו שאמרת עכשיו, הנושא הזה של בני ובנות זוג מאותו מין, שאתם אוסרים לתת להם זכויות בחוק. זה לא עניין פסיבי. זה לא משהו שאף אחד לא מעלה אותו ולכן זה לא נושא. לא, אלה דברים שאתם מסרבים להם בעקביות.
יתרה מזאת, הממשלה מבקשת שאתם מנהלים, גם דברים שנקבעים היום בפסיקה, למשל אפשרות להורים בני ובנות אותו מין לרשום את הילדות והילדים שלהם כילדים שלהם, בא משרד הרווחה ולא מאפשר את זה ולא מקבל את פסיקת בית המשפט.
עכשיו, עם התיקון הזה בחוק, תוכל המדינה לבוא לבית המשפט העליון, חלילה, ולהגיד שבעצם הפסיקה של בית המשפט המחוזי לא רלוונטית. הנה תראו, לא רלוונטי, לא תופס יותר לפי החוק עכשיו.
יש הקשר, אתם מעבירים את החוק הזה בתוך הקשר שבו אתם מונעים זכויות אדם שנובעות משוויון, לא משנה אם זה בהקשר היהודי או בהקשר המגדרי, או בהקשר של נטייה מינית. אתם מונעים באופן אקטיבי כל הזמן זכויות אדם. זה עוד כלי בשביל לעשות את זה וחבל לנסות להסתיר את זה בדיבורים של כאילו מורשת במקומות אחרים בעולם.
מה שאמרתי, מר ויגודה, בהיעדרך, אני אגיד רק במשפט. במקומות אחרים בעולם החוק איננו מונע זכויות אדם ממחלקת השוויון מכל סוגי השוויון כשהוא נותן כבוד למורשת ההיסטורית שלו. בישראל הוא עושה את זה באופן אקטיבי. הכנסת עושה את זה באופן אקטיבי, לצערי, והממשלה הזאת על אחת כמה וכמה עושה את זה.
לכן, לזה נועד גם החוק הזה ואי אפשר לנסות לטייח את זה ולהציג את זה אחרת.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
יש לכם התייעצות סיעתית לחמש דקות, עד 1:37.
מרב, לגבי זכויות אדם שמענו את קולכם בהתלהבות עצומה על זכויות האדם וזכויות הפרט ומה שעושים. כמה התנגדתם, זה ממש מדהים.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
אני מדבר עליה. את גם אמרת בישיבה שאת בעד הנוסח הזה. בגללך עשיתי את זה.
אתם בהתייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:34 ונתחדשה בשעה 13:40.)
עיסאווי פריג' (מרצ)
¶
אתם שמים את האבן של מדינת הלכה יהודית ואיסלמית. עוד כמה שנים תארוז את המזוודות. לא הכול במחיר קואליציה. אתה שם היום את האבן של מדינת הלכה. זה חוק של מיני לאום.
גור בליי
¶
חלק מההסתייגויות הוגשו לנו בכתב יד וחלק מודפסות. אני אתחיל מאלה שבכתב יד. אחר-כך יחלקו לכם את המודפסות ונלך לפי המספרים.
הסתייגות של חבר כנסת ג'אברין, במקום "המשפט העברי" יבוא "המשפט הבין-לאומי בדבר זכויות אדם".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת ג'אברין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות לחלופין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות לחלופין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
גור בליי
¶
הסתייגויות של חבר הכנסת דב חנין. אחרי המילים "מורשת ישראל" יבוא "ככל שהיא באה לידי ביטוי בכתיבתם וחשיבתם של ההוגים החשובים איינשטיין, מרקס ורוזה לוקסמבורג".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
גור בליי
¶
לאחר המילה "היקש" יבוא "יכריע בה לאור עקרונות משפט העמים המקובל במשפט הבין-לאומי המנהגי".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה.
גור בליי
¶
להוסיף אחרי המילים "במשפט העברי" , "כתומך בציונות מדינת ישראל ורואה בה ראשית צמיחת גאולתנו".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יהודית ודמוקרטית גם לא טוב? אני לא מבין אתכם.
ניסן, באמת אני שואל אותך. יהודה ודמוקרטית?
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מיקי, בגלל אלעזר שייצג אתכם ורויטל, אני שיניתי את הנוסח הזה שהוא אליבא דכל עלמא מקובל על כל מי שדיברו פה. עכשיו אתם באים בהצבעה ועושים ההיפך. בגללכם שיניתי את הנוסח. תשאל את אלעזר.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 6
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
זאב בנימין בגין (הליכוד)
¶
אתה תקרא את מגילת העצמאות. אפילו כתוב שם לאור חזונם של נביאי ישראל אחרי חירות צדק ושלום. נכתוב לאור חזונם של נביאי ישראל.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת קארין אלהרר לא התקבלה.
גור בליי
¶
הסתייגות של חבר הכנסת גרמן שחברת הכנסת גרמן אמרה במהלך הדיון, שהנוסח המוצע יהיה "יכריע בה לאור עקרונות המשפט העברי המתיישבים עם עקרונות החירות, הצדק, היושר השלום והשוויון ומורשת ישראל".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת יעל גרמן לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כן. שיניתי אותו לפי בקשה של אלעזר ורויטל והאופוזיציה ושלכם. שיניתי אותו לנוסח שמקובל על כולם. ציפיתי שפעם אחת נביא משהו מקובל על כולם, שאין בו כלום.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי מנגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות 1 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 2 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 3 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 4 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 5 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 6 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 7 של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 8 של סיעת מרצ לא התקבלה.
גור בליי
¶
יש עוד כמה הסתייגויות של מרצ שלא בדף שלפניכם.
להוסיף בסוף "בתנאי שלא ייפגעו זכויות הנשים וקהילת הלהט"ב".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
כבר היתה הצבעה כזאת.
טוב, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של סיעת מרצ לא התקבלה.
גור בליי
¶
להוסיף בסוף "בתנאי שלא ימנע ביטול בתי הדין הרבניים ושגירושין יקבעו על פי עקרונות החירות, הצדק והיושר".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות סיעת מרצ לא התקבלה.
גור בליי
¶
להוסיף סעיף נוסף שבו כתוב "יראה לנכון העותר לעתור לבית המשפט שלא להישפט על-פי המשפט העברי, לא יוכל בית המשפט לשפוט אותו על פי עקרונות המשפט העברי".
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
ההסתייגות של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות של סיעת מרצ לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 2 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 5 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 6 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 7 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 8 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 9 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 10 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 11 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 12 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 13 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 14 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 15 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 16 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 17 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 18 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 19 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 20 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 21 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 22 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 23 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 24 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 25 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 26 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 27 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 28 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 29 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 30 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 31 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 32 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 33 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 34 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 35 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 36 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 37 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 38 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 39 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 40 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
לא, לא. רק מה שהגישו עכשיו. מה שהיה לכם קודם, יש לך את הנייר כתוב ואתה קורא את זה.
כל ההסתייגויות נפלו.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 41 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
ההסתייגות נפלה.
אני מצביע שוב על הסתייגות 40. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 40 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 42 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 43 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 44 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 45 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
הסתייגות 46 של סיעת המחנה הציוני לא התקבלה.
גור בליי
¶
אין יותר הסתייגויות אז אני אקריא את החוק.
"הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) התשע"ח-2018
תיקון סעיף 1.
1. בחוק יסודות המשפט תש"מ-1980, בסעיף 1, במקום "מורשת ישראל" יבוא "המשפט העברי ומורשת ישראל"."
היו"ר ניסן סלומינסקי
¶
מי בעד החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד החוק – 5
נגד – 8
נמנעים – אין
חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח-2018 התקבל.