ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 570

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 11:30

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

לבנת קופרשטיין - דאש - עו"ד, איגוד הבנקים

ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביטל יער - איגוד הבנקים

מירה סלומון - מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

ענת הר אבן - יועמ"ש, רשות האכיפה והגבייה

מיכל אלבז - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גור בליי, נעמה מנחמי

אסף פרידמן

לאה קיקיון

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, מ/1027, הצעת ח"כ ניסן סלומינסקי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. זו ישיבה יחידה ומיוחדת במינה, שבדרך כלל בימים אחרים היא לא מתקיימת, אבל אחרי שנה וחצי של דיונים על חוק, רגע לפני שהוא עולה למליאה, אני, יושב-ראש הוועדה, מבקש רביזיה על החוק. רביזיה ספציפית על 7 נקודות. הרביזיה היא רק על הסעיפים האלה, וזה לאור כך שהמומחים , באמת המומחים – גור וספי ומיכל, המומחים בחוק חדלות פירעון שבשבוע הבא ב"ה הוא עולה, בדקו ומצאו שיש כמה דברים שכדאי לחדד אותם, לא דברים מהותיים אבל כדאי לחדד, כי החוק הזה יהיה לפחות ל-50 שנה.

מי בעד לאשר את הרביזיה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים –אין

הבקשה לרביזיה אושרה.

הבקשה לרביזיה אושרה פה אחד.

אז פתחנו את הסעיפים שבהם היושב-ראש ביקש דיון מחדש. אני אסביר את השינויים בסעיפים השונים שנמצאים לפניכם. הסעיף הראשון שבו מוצע לעשות שינוי הוא סעיף 167 שעוסק בהפטר לאלתר. מוצע להוריד את סעיף קטן (ד) שבו כתוב: "הפטר לאלתר לא יינתן ליחיד שניתן לו הפטר בשבע השנים שקדמו למועד מתן הצו לשיקום כלכלי". אחרי שעשינו איזושהי בדיקה מסתבר שזה מיותר כי כבר סעיף קטן 167(ב) אומר שלא יינתן הפטר לאלתר ליחיד שמתקיים תנאי מהתנאים שבשלם אפשר להאריך תקופת תשלומים, ואחד התנאים זה שבשבע השנים שקדמו הוא פתח הליכי חדלות פירעון. זאת אומרת – יש חפיפה רבה ויכולה להיווצר חוסר קוהרנטיות. אז מכיוון שממילא במהות זה כבר הוחל בסעיף (ב) וסעיף (ד) עושה את אותו הדבר רק עם שינויים מסוימים, ובלי האפשרות בכל זאת לאפשר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, מתן הפטר לאלתר שיש בסעיף (ב) יש פה הצעה להוריד את סעיף קטן (ד). להשאיר רק את (א), (ב) ו-(ג).

ב-268, בנוסח שאושר, מדובר על זה ש "תפקידו של הממונה לגרום לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות פירעון... וגו'. הליכי חדלות פירעון לא כולל בתוכו הסדרי חוב וזה בסיס לכמה שינויים נוספים שאנחנו מבקשים לעשות פה. זה רק ממועד בקשת הגשה לצו לפתיחת הליכים, אז זה לא חל על הסדרי חוב, למרות שהממונה אחראי על תקינות, יעילות והגינות גם של הסדרי חוב. לכן ההצעה היא לשנות את זה מ "הליכי חדלות פירעון" ל- "הליכים לפי חוק זה".

אותו הדבר ב-270. הממונה יצא לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת – היה כתוב: "הליכי חדלות הפירעון", ומוצע שזה יהיה: הממונה יצא לכל הליך המתנהל בבית המשפט לפי חוק זה, והוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור. זאת אומרת, הממונה יכול להביע דעה, הוא יהיה צד בכל הליך של הסדרי חוב, נכון?

נכון. זה גם ב-280 וגם ב-353. זה אותו הדבר.

נכון. גם 289 ו-353 שעוסקים בבתי המשפט, אז מוצע בעצם – זה גם ברישה, אני רואה: "...הדן בהליכים לפי חוק זה", שתאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד וגו'.

ב-353(א) אותו הדבר. גם לשנות בכותרת של הסיפה – בית משפט השלום שידון לא בהליכי חדלות פירעון אלא: בהליכים לפי חוק זה, של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. זאת אומרת, זה גם לגבי הסדרי חוב של יחידים שיחול עליהם הסעיף, וזה משתנה אותו הדבר גם ב-353(ב). במקום "בהליכי חדלות פירעון" יהיה: "בהליכים לפי חוק זה".

בסעיף 361, התיקון העקיף לחוק ההוצאה לפועל בעצם היא להחיל את הגנת בית המגורים שנכללה בסעיף 229 להצעת החוק גם במסגרת חוק ההוצאה לפועל, בשביל ליצור קוהרנטיות בין שני החוקים האלה. באיזה מובן? כמובן שאין בזה כדי לגרוע בכל הסעיפים הקטנים פה שעוסקים בהסדר המיוחד של ביצוע של משכנתה או מימוש של משכון, או סעיפים אחרים. בעצם מוצע רק לשתי נקודות, בעצם. אחת זה כאשר בהקשר של חוק ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל רוצה לקבוע מה הוא מקום מגורים סביר ומה הוא הסדר חלוף – הוא יילך להסדר שבחוק חדלות פירעון. הוא לא יישאר בהסדר החסר שיש בחוק ההוצאה לפועל, אלא בעצם מפנים אותו להשתמש בהסדר המלא וההרבה יותר מבנה את שיקול הדעת שנכלל בחוק חדלות פירעון. החלק המשלים לזה זה שבעצם, במצבים האלה, כשרשם ההוצאה לפועל הולך ל-229 וכבר יש לו הסדר יותר מקיף לגבי מה זה דיור חלופי – לא יחולו ההוראות של חוק הגנת הדייר. שוב, זה רק בהקשר שהוא הולך ך-229. אין בזה כדי להשליך על 38(ג) וכל ההוראות המיוחדות לגבי משכנתה או לסעיפים הקטנים האחרים שאנחנו פשוט לא רוצים לנגוע בהם.

- - - אחת, שלא חל חוק הגנת הדייר, לא חל לא לגביו ולא לגבי בן זוגו, כמו שאומר סעיף קטן (ד) או (ה) בחוק חדלות פירעון. זאת אומרת, אי התחולה היא - - - אנחנו בעצם - - -

מה שיניתם עכשיו לעומת מה שהיה קודם?

לא שינינו. כל מה שאמרנו ש - - חל באופן מלא בחוק חדלות פירעון וגם דיברנו על זה כל הזמן, איכשהו לא מצאנו את זה בפרוטוקולים – חל באופן זהה גם בהוצאה לפועל, כי אחרת זה יוצר פער לא הגיוני בין החוקים.

זה חל גם ב-229(ו), שזה חל גם על השותף של בעל הזכות, כפי שזה מנוסח שם.

- - -לקבוע בהליך של מימוש משכנתה או משכון שזה ברור מה - - -?

לא נוגעים בסעיף 38(ג), שזה הסעיף בעצם שעוסק בנושא הזה של ביצוע של משכנתה, מימוש של משכון. הוא נשאר כפי שהוא, לרבות העובדה שהוא כפוף לחוק הגנת הדייר. גם ההגנה מפניו לפי חוק הגנת הדייר – גם חלה, אבל ההסדר עצמו לא מושפע מהתיקון המוצע. זה באמת רק להשתמש בקונקרטיזציה שנעשתה בחוק חדלות פירעון לעניין חוק ההוצאה לפועל, ובמקביל להוריד – שוב, בהקשרים האלה, לא בהקשר של המימוש, משכנתא – את ההגנה של חוק הגנת הדייר.

הדבר האחרון – 374. יש פה שני תיקונים מוצעים. זה הסעיף של התחילה והתחולה. קודם כל, גם פה אנחנו מציעים שזה יחול על "הליכים לפי חוק זה, ולא על הליכי חדלות פירעון. זאת אומרת, גם הסדרי חוב שהתחילו לפי הדין הישן ימשיכו לפי הדין הישן.

להחיל את כל החוק ולא לעצור את זה - - -

זאת אומרת שבשנה וחצי עד שחוק חדלות הפירעון החדש יחול אז נוהגים לפי החוק הישן. מזה מתחיל החוק החדש. מה קורה לדבר שהתחיל לפני וממשיך, מתארך לאחרי?

העיקרון הוא שהוא צריך להמשיך לפי הדין הישן. רק בניסוח כתבנו את העיקרון הזה שמה שהתחיל לפני ימשיך כמו הדין פני – כתבנו את זה רק על הליכי חדלות הפירעון. כשחידדנו את הניסוחים ראינו שהליכי חדלות פירעון לא כולל את חלק (י) של הסדרי חוב. לכן אנחנו מחדדים את הניסוח שזה חל גם על הסדרי חוב.

התיקון הראשון – אני מבין שאתם מוותרים עליו, נכון?

פנו אלינו כמה וכמה גורמים. חשבנו לקבוע מועד תחילה קשיח תחילת חודש. לא 18 חודש אלא 18 חודש אם החוק יאושר – נניח בשאיפה בשבוע הבא בקריאה שנייה ושלישית, אז מועד הפרסום ייצא מתי שהוא בראשית ספטמבר, 19, כשהוא ייכנס לתוקף. אז במקום להשאיר את זה 18 חודש לקבוע פשוט תאריך – 1 לספטמבר 2019.

כבר קרה לנו שעשינו חוק אחד שקבענו שתחולתו תהיה מיום אישור החוק, לא מרגע הפרסום., לגבי סגן שר הבריאות. אז חוק התחיל מהרגע שהוא אושר בכנסת, לא מהפרסום ברשומות. שם זה היה נפקא מינא בגלל דיוני התקציב. פה אין נפקא מינא עוד יום, פרסום ברשומות צריך להיות - - -

לא דיברנו על פרסום, אמרנו – לכתוב תאריך מדויק.

אתה יודע באיזה יום זה יעלה בכנסת?

אז אני אומר – בסטייה של כמה ימים.

אז אני אעלה את ה ואשאיר מקום ריק שימלאו בכתב יד?

אפשר לקבוע את זה בצורה קשיחה עכשיו. אבל אני חושב שלאור העובדה שקיבלנו הרבה הערות בדבר הזה נשאיר את זה ל-18 חודש, זה לא ישתנה. זה יישאר 18 חודש מיום פרסומו.

אז לא נכנסים לזה. 18 חודש. גם אם תהיה שנה מעוברת בשנה הבאה, אז זה יהיה חודש לפני כן.

לפי הלוח המקובל.

- - -

זה כל כך ברור שזה הולך לפי התאריך העברי שלא יעלה על הדעת בכלל מהו אחר.

לא חשבנו על מה יכול לקרות ברביזיהי

אז אנחנו נשארים עם 18 שנים מיום פרסומו ומשנים את "הליכי חדלות פירעון" ל – "הליכים לפי חוק זה", ב-374(א). אלה השינויים.

משרד המשפטים בעד? יש מישהו שרוצה לומר משהו?

מי בעד לאשר את השינויים בסעיפים כפי שדובר עכשיו?

הצבעה

בעד – 1

נגד –אין

נמנעים –אין

השינויים בסעיפים אושרו.

אושר פה אחד.

השינויים מאושרים. אם אתם צריכים עוד שינויי נוסח תעשו את זה ובתנאי שהכל עולה - - -

מחר מונח.

השאיפה היא להניח מחר.

אז תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.