ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-09OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 164

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 11:00

"עיר חכמה" – טכנולוגיה בשירות התושבים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

סאלח סעד

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל

אבי כהן - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

יובל זנה - ראש תחום בכיר שלטון מקומי, "ישראל דיגיטלית", המשרד לשוויון חברתי

רינת שפרן - מנהלת יחידת פיתוח מוניציפאלי, משרד הפנים

ד"ר מיכל צרפתי - עמיתת ממשק, משרד הפנים

מרים כהן - מנהלת תחום מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר איריס גוראל - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים

בני אביסידריס - קצין טכנולוגיות אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ליאורה הדר - מנהלת דסק אירופה, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

טלי הירש-שרמן - מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

זאב שדמי - ראש תחום מחקר ופיתוח טכנולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר פדיל סאלח - ראש תחום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אמיר כרמל - מנהל תחום טכנולוגיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענת מרקוביץ - מינהל תכנון המערכות הגאוגרפיות, משרד האוצר

אלי כהן - מנהל תחום טכנולוגיות עתידיות, משרד התקשורת

ד"ר חנית בן ארי - רכזת בכירה התייעלות אנרגטית-סביבה, משרד האנרגיה

גדעון פריידמן - ראש אגף מחקר ופיתוח, משרד האנרגיה

ורדית איזק - מינהל התכנון

יותם ארז - CTO – רשות התקשוב, רשות התקשוב הממשלתי

יראל אשרת - מנהל מערת החדשנות "ממשל זמין", רשות התקשוב הממשלתי

עוז שנהב - מנהל מחלקת חדשנות ומדיניות, הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט)

גד מרגי - טכנולוג ראשי, מערך הסייבר הלאומי

גנית לב-ארי - ראש תחום בכיר קידום מדיניות, מערך הסייבר הלאומי

בת ציון שלומי - מייצגת את רגישי הקרינה והמודאגים מהשפעותיה הביולוגיות, עיריית עפולה

צחי שלום - מנהל מערכות מידע, מרכז שלטון מקומי

אלון אופיר - סגן מנהל אגף מחשוב, עיריית נתניה, פורום ה-15

רם סידיס - גזבר העירייה, עיריית מודיעין

ברוך בוחניק - יו"ר יישוב גני מודיעין; חבר מועצת העיר מודיעין

דקלה רוזנשטיין-שלומי - סגנית מנהלת, התמחות בדיגיטציה ברשויות, מועצה אזורית עמק יזרעאל

הראל עמית - מנהל תחום רגולציה, "סלקום", חברות סלולריות

רפאל חזני - המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, אוניברסיטת ת"א

טומי דויטש - מנהל תחום "עיר חכמה", מילגם בע"מ

שרון אפריל - מנהלת הצוות חדשנות עירונית בירושלים

אהוד עוזיאל - מנהל פרויקטים, צוות חדשנות עירונית בירושלים

ישעיה ליט - מתכנן ערים, חברת איי בי איי גרופ

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

ענת לוי

אורית פרנק, חבר תרגומים

"עיר חכמה" – טכנולוגיה בשירות התושבים

בוקר טוב לכולם, צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שני י"ח באדר תשע"ח, ה-5 במרס 2018. על סדר יומנו, "עיר חכמה" – טכנולוגיה בשירות תושבים בהשתתפות השרה לשוויון חברתי, השרה וחברת הכנסת גילה גמליאל.

קודם כל, ברוכה הבאה לוועדה, אנחנו באמת מתכבדים בהשתתפותך. הנושא שלנו, שהוא "עיר חכמה", אבל זו הזדמנות לשמוע ממך, גברתי השרה, על נושא שהוא בתחום אחריותך, בתחום אחריות המשרד, שנקרא "ישראל דיגיטלית". אני לא יודע אם יש עוד ועדה שהמילה הזאת וכל המיזם, אני קורא לזה מיזם, אבל זה הרבה יותר ממיזם, של "ישראל דיגיטלית", כי המטרה של הממשלה - - - הם קוראים לזה מיזם או פרויקט "ישראל דיגיטלית"?

פרויקט.

פרויקט "ישראל דיגיטלית". אני לא יודע אם יש עוד ועדה בכנסת, מוזכרת כמעט בכל ועדה באופן כזה או באופן אחר, ברוב הדיונים שאנחנו מקיימים, ולא משנה אם הנושא הוא סייבר, או שזה בתחום IP, או שזה בתחום התחבורה החכמה, או בתחום תחבורה ציבורית ותחבורה שיתופית ובבריאות, בנושאים רבים, "ישראל דיגיטלית" תמיד השתתפה ותמיד יש נציגות כאן בוועדה, ובאמת זו הזדמנות, עכשיו כשאת נמצאת איתנו, לשמוע באופן כללי על כל הפעולות ועל הפעילות שלכם, של המשרד, בנושא "ישראל דיגיטלית".

אני רוצה קודם כל לברך גם את הממשלה שמצאה לנכון לקחת את הנושא הזה ולהעמיד את זה לְמשרד שיכול לתת לזה את ההדגש הנכון. משרד שהוא קומפקטי וגם יש בו ייעול ויכול לתת לזה את תשומת הלב הראויה. זה גם נכון מה שאנחנו יודעים, גם מתוך דברייך בכנסת, שיש לכם שיתוף עם המשרדים. הם יודעים היום מה זה "ישראל דיגיטלית", מה זו הטכנולוגיה החדשה, שם המשחק הוא אם אנחנו נקדים את הטכנולוגיה ונדע להתאים את עצמנו לטכנולוגיה, ואני אומר את זה גם בנושא של "עיר חכמה", "ערים חכמות", אבל בסך הכול, בכל הנושאים האלה – הטכנולוגיה, היא כבר פה. גם "עיר חכמה" כבר נמצאת פה. השאלה היא מי רודף אחרי מי, אם היא תרדוף אחרינו או אנחנו נקדים אותם ואנחנו באמת נדע להתאים את עצמנו, כדי קודם כל לדבר בשפה אחת במדינה הזו ונתאים - - -

זה נכון ש"עיר חכמה" או בכלל טכנולוגיה צריכה להתאים את עצמה למקום ולמיקום ולמטרות. זו לא חליפה אחת, שתופרים חליפה ליתום, זו חליפה שצריכה להתאים את עצמה לכל עיר ולכן המורכבות שלה היא באמת מאוד גדולה, וכאן צריך הרבה אוזן קשבת, הרבה לשמוע, הרבה למפות. מגוון הנושאים שאתם צריכים לעשות בשביל זה בתוך הדברים האלה כשגם הטכנולוגיה היא לא פשוטה בעניין הזה, התדרים המתאימים. בסך הכול אנחנו יודעים שאם אנחנו נדע לנצל את הרחבת המידע בתוך הדברים, בתוך המדינה, ואנחנו מדברים על שירות שהממשלה עושה או בשלטון המקומי, זה השירות שהציבור מקבל וזה הכי חשוב ואם נדע לעשות את זה אנחנו גם נייעל, נעניק שירות הרבה יותר טוב, גם נדע לחסוך מאוד ואת המשאבים שייחסכו בעקבות זה נדע לתת לעוד דברים ולכולם יהיה טוב בעניין הזה.

אנחנו ייחדנו כבר דיון אחד על "ערים חכמות", זה היה תחילתו של הפרויקט לפני תקופה, אני חושב שאנחנו כנראה נמצאים במקום אחר. זה עוד היה לפני המעורבות שלכם, אולי תחילת המעורבות, היום אנחנו נמצאים במקום אחר בעניין הזה וזה הזמן וזו העת שאנחנו נהנים, רוצים ושמחים לשמוע ממך על הדברים.

תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב, יושב ראש הוועדה. תמיד אני שמחה לבוא כשאתה מזמין, אתה מנהל את הוועדה בצורה מאוד עניינית, מקצועית, מדויקת כמו שצריך.

תודה.

(מציגה מצגת) אז ככה, בעיקרון פרויקט "ישראל דיגיטלית" הוא פרויקט שנמצא במשרד לשוויון חברתי. באופן כללי, אני אתייחס לכל המיזמים הדיגיטליים, אני ניווטתי את המדיניות בפרויקט שמן הצד האחד אנחנו נהיה המדינה היחידה בעולם בתחום הדיגיטל, אבל מן הצד האחר אנחנו לא נשאיר אף אחד ואף אחת מאחור. זו המדיניות שהטמעתי אותה פנימה והיא מקבלת את ביטויה גם כן בנושא שעל הפרק, בסוגיית ה"ערים החכמות".

לפני מעל שנה הגעתי לברצלונה לתערוכת "ערים חכמות" וכמה נפלא שגם שנים קודמות העיר תל-אביב זכתה למקום ראשון בתחרות כעיר חכמה ופורצת דרך, באמת, זה מחמם את הלב ומלבב, וכך צריך להיות. מעבודה מחקרית ממוקדת, שבה בחנתי את מצבן של הערים, היישובים, המועצות, המועצות האזוריות נחרדתי לגלות, כבוד היושב ראש, שאפילו אתר אינטרנט לא קיים, זה לא ייאמן, אבל למחצית מהערים והרשויות בישראל. על כן אני דרשתי מפרויקט "ישראל דיגיטלית", שלא נתן בתחילת דרכו את החשיבה והכיוון לפעול במערכת המוניציפלית, דרשתי שאנחנו ניכנס לתחום ה"ערים החכמות" כחלק אינטגרלי מפרויקט "ישראל דיגיטלית". העברתי תכנית אסטרטגית בממשלה והצלחתי לגייס מיליארד וחצי לשנתיים, לפרויקט עצמו, של "ישראל דיגיטלית", מתוכו תיאמנו משאבים מתבקשים לכלל הרשויות.

אז התחלנו ממספר פרויקטים. נתחיל מזה שהאתגרים העומדים בפני הדיגיטציה בשלטון המקומי זה מחסור מתמשך בתקציבים ייעודיים לנושא, וכפי שהגדרתי קודם, הפערים העצומים בין הרשויות השונות, פערים באוריינות דיגיטלית בקרב עובדי הרשות, היעדר סטנדרטים לכלים ולתהליכים, הקושי במשיכת כוח אדם טכנולוגי ואיכותי שיבוא לעבוד ברשות וגם אי הכרה בפוטנציאל של הדיגיטציה בקרב הבכירים ברשויות. מול האתגרים הללו אנחנו החלטנו לעשות מספר דברים.

לפני שאני אגע בקול קורא של המיזמים ומה עשינו, אנחנו קודם כל יצרנו את אותם מובילים דיגיטליים. היו לנו מובילים דיגיטליים שקידמנו במשרדי הממשלה השונים, אני העתקתי את המודל לרשויות ואמרתי שבכל רשות אנחנו נדאג לקורסים ייעודיים לבכירים ברשויות המקומיות, שזה כבר המחזור השני שמתקיים, אני שמחה לעדכן, על מנת שיבינו גם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה וגם שיוכלו לבצע פרויקטים יישומיים ברשות. כל הפרויקטים, אני אתן דוגמאות שהצגנו אותן בכינוס בברצלונה השנה, אותו אוטובוס להנגשת שירותים במועצות האזוריות לאור העובדה שבמועצות האזוריות יש כל כך הרבה מרחב השינוע הזה של האוטובוס נותן מענה ייעודי לכלל האזרחים, התושבים שנמצאים שם, בהרבה מאוד דברים מתבקשים. בבני ברק, עמדות שירות של אינטרנט, אבל שנותן מענה לצרכים, איך אומרים את זה? מערכת עמדות שירות כשרות שמותאמות בעצם לאוכלוסייה החרדית. זו מערכת שנמצאת לבקרה עירונית. הגיעו מספר רשויות להציג את הפרויקטים היישומיים החשובים שאותם הם יזמו ואני מאמינה שהמודלים האלה גם ישווקו בעתיד לבוא למקומות נוספים. 42 משתפים בקורס ממגוון רשויות ואשכולות, ואנחנו נדאג להתאים זאת ובסופו של תהליך כל רשות תיהנה מאותם מובילים דיגיטליים.

במקביל למובילים הדיגיטליים קידמנו גם מאיצים דיגיטליים. אותם קורסים לא רק לבכירים, אלא גם לראשי האגפים והמחלקות, גם כאן כבר נפתח מחזור שני, להכיר את כל הטכנולוגיה. יש 32 איש מ-16 רשויות שונות. אנחנו יוצרים להם רשת של עמיתים שהם יכולים להיעזר אחד בשני, אנחנו מרחיבים את ההכשרה גם לצוערים לשלטון המקומי וכל אותם פרויקטים כמו מערכת לניהול מערכת החינוך, אפליקציה לדיווח לתושבים ועוד יוזמות שפשוט מגיעות מטעם אותם מאיצים דיגיטליים שמסייעים בסופו של דבר לכל הרשות להתנהל בהיבט טכנולוגי, שמה שזה עוזר לנו בפרויקט זה של"ישראל דיגיטלית" ולמשרד שלי, כמשרד לשוויון חברתי, זה שיש לנו בעצם את אותם אנשים שיכולים להבין שהם לא סובלים מאותו חסך של אוריינות דיגיטלית בתוך המערכות השונות ברשויות, וכך ניתן למנף את הצרכים לכל רשות ולשדרג אותם מהבחינה הדיגיטלית.

אז כך, יצאתי לקול קורא להקמה של פלטפורמות רוחביות בכלל הרשויות כדי לצמצם את הפער שקיים על מנת לעשות מעין שלב ראשון של יישור קו דיגיטלי בין כל הרשויות. אז יצאנו בקול קורא, ואני אומרת לכם, זה פשוט היה מרגש לראות, 232 רשויות הגישו ו-232 רשויות אף קיבלו את כל הסכום של הקול קורא. מדובר בתמיכות בהיקף של למעלה מ-45 מיליון מסובסד מטעם המשרד. יחד עם המצ'ינג של הרשויות מדובר על פעילות בהיקף של 70 מיליון שקלים שמדברת על יישור קו דיגיטלי במערך של כלל היישובים במדינת ישראל, כך שהם יוכלו להקים אתר אינטרנט, דף פייסבוק לרשות, לנהל פניות תושבים, למערכות CRM, למערכות GIS ומערכות נוספות לפי דרישה וצורך ייעודי של כל רשות. את השלב הזה סיימנו כבר בדצמבר 2017 וכל המשאבים וההרשאות כבר עברו לכל אותן רשויות.

עכשיו אנחנו בשלבים סופיים של הוצאת קול קורא נוסף לרשויות שקורא להם למיזמים מקומיים חכמים. הרעיון הוא לעודד חדשנות ולמידה גם על הנעשה בעולם, ליצור ביסוס שיתופי פעולה בין כלל הרשויות וגם ליצור התאמות לצרכים ואתגרי הרשות בצורה יותר רחבה ומקיפה, כמו פינוי אשפה חכם, התייעלות אנרגטית – גם של חשמל, גם מים – תחבורה חכמה למתקדמים שביניהם, שירותים מתקדמים במערכות חינוך, כל אחד לפי מצבו בהתקדמות הטכנולוגית והדיגיטלית שלו. אנחנו נדאג למנף אותם כלפי מעלה שכן האידאל הוא להגיע ל"ערים חכמות" והמיצוב של ישראל כמובילה בתחום ה"ערים החכמות" בעולם.

בנוסף לזה, הקמנו גם אזורים חכמים. לקחנו את אזור הנגב המזרחי בשיתוף עם סיסקו וצירפנו לכל אותו אשכול, הפכנו אותו לאשכול דיגיטלי, כשהנגב המזרחי מבחינתנו, גם במערכת הבריאות, גם במערכת החינוך, אנחנו דואגים שזה יהיה אזור שלם, 12 יישובים ביחד הם מקבלים את כל אותם שדרוגים בהרבה מאוד היבטים. יותר לא יהיה מצב שיאמרו לנו תלמידים, "אין מורה טוב למתימטיקה, אין מורה שרוצה לבוא ללמד פיסיקה" ואנחנו מפסידים את ההון האנושי במדינת ישראל, נכון להיוםף בעידן הדיגיטלי שבו אפשר לקוון, לימודים מקוונים, אנחנו גם באזור שלם יכולים לתת מענה למורים הטובים ביותר שיגיעו לפתחם של התלמידים.

מלבד זאת, אנחנו נותנים להם גם גיבוי לכל אותם תלמידי תיכון שסבלו עד היום מחסכי מורים, מבחינת איכות, 50,000 תלמידים בפריפריה שמקבלים מאיתנו לימודים פרטיים מקוונים בחינם. וזה יהיה השינוי הדרמטי שיוביל בסופו של דבר גם לצמצום הפערים, שעליהם אנחנו מדברים, וגם מתן הזדמנות שווה לכלל האוכלוסייה, מה שמראה לך שעל ידי עמדות חכמות אנחנו יכולים לבוא ולשדרג מערכות שלמות, גם במערכות הבריאות, גם במערכות החינוך. זה לאור שאלות ההמשך, כל דבר אנחנו נוכל להרחיב.

אנחנו בנינו אסטרטגיה דיגיטלית אזורית, שאת אותו אשכול נגב מזרחי אנחנו נעתיק גם כן לכל שאר האשכולות וגם, בלי קשר, אנחנו דאגנו להרבה מאוד פרויקטים, נתנו להם את האפשרות ואת המענה לכלל האשכולות, שם אנחנו גם נתנו להם את האפשרות לקדם פרויקטים בסוגיות של תיירות דיגיטלית אזורית, פיתוח כלכלי, מערכות מידע אזוריות כדי לשדרג את האשכולות כאשכול. זה יוצר חיזוק מהבחינה שלנו שנותן תוספת לעניין הזה.

רק לאחרונה החלטנו על קהילת "חדשנות מוניציפאלית". הרעיון הוא, מלבד אותם כינוסים בין-לאומיים שנתיים שאנחנו גם נוביל ביחד עם השלטון המקומי, וכאן אני חייבת לציין את יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, שהוא פרטנר מעולה בקידום ושדרוג סוגיית ה"ערים החכמות", אנחנו משתפים פעולה באופן יוצא דופן שמסייע בידינו גם לממש הלכה למעשה את כל אותם פוטנציאלים של דברים שאותם אנחנו מדברים. בהקשר הזה אנחנו רוצים למנף באמצעות חיבור רב מגזרי בין כל הרשויות, סטרטאפים, אקדמיה, מגזר שלישי, לחברות רב לאומיות והממשלה ביחד על מנת לדאוג לאותו מינוף של חדשנות כלל ארצית. אני רואה בזרוע המוניציפלית את היכולת לבוא ולמנף את כל אותם דברים שאנחנו רוצים לקדם.

כנ"ל לגבי מרכז ידע לאומי, יצירת מגדלור ממשלתי לכל הנושא באמצעות קביעת סטנדרטים שיהיו סטנדרטים מומלצים לכל אותן מערכות מידע מוניציפליות וקידום תחום ה"ערים החכמות" בישראל. אנחנו נדאג לפלטפורמות לשיתוף מידע, ידע והתייעצות, אנחנו מנחים את הרשויות בתחום הדיגיטלי, יש להן את הכתובת מבחינת המיזם של פרויקט "ישראל דיגיטלית", מדריכים אותם, מכוונים אותם בכל מה שצריך לעשות.

כולל בתחום הסייבר?

לגבי הסייבר, העברתי החלטת ממשלה בנושא של חיפה. אנחנו מקדמים אותה כעיר מוגנת סייבר. אנחנו צופים שמתקפת הסייבר הבאה עלולה להיות לא פחות מניסיון פגיעה בשגרת חיי היומיום במערכות המוניציפליות השונות ולכן אנחנו נותנים את אותם דגשים במערך הגנה מטעם הסייבר בעבור כלל הרשויות. אנחנו לוקחים את זה בחשבון בתכנית האסטרטגית שלנו ונותנים לזה את המענה המתבקש.

הביאו לנו דוגמה, פגיעה במערך הרמזורים של "עיר חכמה".

זה יכול להיות רמזורים - - -

למשל, זה שיבוש של כל - - -

זה לא רק שיבוש, זה יכול לגרום לתאונות דרכים, לפגיעה בחיי אדם. אנחנו ערים לדבר הזה, זו הסיבה שאנחנו מבחינתנו מנחים את העיר חיפה כמודל לעיר מוגנת סייבר, אותה אנחנו נשכפל לכלל היישובים בארץ וגם נהיה מודל בעבור כלל העולם בדברים מן הסוג הזה.

זה ממש בסקירה קצרה על מנת להראות את המכלול. אנחנו רק בתחילת הדרך ואני אומרת שיש עוד דברים רבים שאותם אנחנו נקדם בתחום ה"ערים החכמות". תודה רבה.

קודם כל תודה רבה על המצגת המתומצתת, אבל היא "המעט המכיל הרבה". אנחנו יודעים שמאחורי כל פרויקט כזה, מאחורי בכל נושא, יש הרבה עבודה וגם הרבה מחשבה לגבי העתיד וגם רצון לראות באמת את השילוב, את ההתפתחות ולפניכם עבודה רבה.

אני כן רוצה אולי לשאול בנושא של הפערים שדיברת, זה באמת בהדגש של האוטובוס, השירות שמגיע לאזרח במקומות שקשה להגיע, או המקומות המרוחקים וגם הנושא של לימוד צירים. דווקא בנושא הזה אנחנו שמחים לשמוע את זה באופן מיוחד בגלל שבדיונים האחרונים אנחנו דיברנו על פרויקט להב"ה, שהוא נתקל בקשיים, משרדים אחרים, שהוא אומר לצמצם בין הפערים שקיימים היום בין מגזרים ואצל אנשים מסוימים, מבוגרים וכדומה, האפשרות והגישה שלהם לנושא הטכנולוגיה המתחדשת והשירותים הטכנולוגיים במתקנים הדיגיטליים, בנושא הזה היו הצלחות, אבל הפרויקט עצמו הוא בעצם חצי תקוע, הוא לא מתקדם, הוא מתמעט. קורסים שהתחילו לא מושלמים, לא נפתחים דברים חדשים, יכול להיות שצריך אולי להעביר לכם או שאתם תטרחו בנושא הזה, כי - - -

המשרד שלי נקרא בעבר המשרד לאזרחים ותיקים, רק שהוא לא באמת טיפל בכל הסוגיות האמונות על אזרחים ותיקים, אז אמרתי שאני אשמח לטפל באזרחים ותיקים, רק שייתנו לי את כל הסמכויות. מה שזה טיפל זה נחמד, זה היה בתרבות הפנאי ובתעסוקה וכל שאר הסמכויות הם במשרדים האחרים וזו הסיבה שהקמתי את המשרד לשוויון חברתי. תמיד מלינים על המשרד שאין לו את הסמכות וזה לא עובד, אין אחריות בלי סמכות ורק בטייטל וכך הקמנו את המשרד לשוויון חברתי. אם דאז, כשהציעו לי את המשרד, אז המסגרת התקציבית הייתה 49 מיליון שקלים, היום הוא נאמד על מיליארד ו-100 מיליון בפוטנציאל רחב של הרבה דברים שניתן לקדם.

לשאלתך לגבי סמכויות, אני תמיד בעד. אני מוסיפה לי הרבה סמכויות נוספות במשרד. היום הוא אמון על הטיפול באזרחים ותיקים בסוגיות של בדידות, אוריינות דיגיטלית, שילוב בין דורי, תעסוקת אזרחים ותיקים ותרבות הפנאי. בהקשר גם עם הצעירים אז אמרתי השילוב הבין דורי וכל הטיפול באוכלוסיית הצעירים וכמובן שוויון למיעוטים בישראל, שוויון מגדרי בפלטפורמה של "ישראל דיגיטלית". המשרד כולו מכוון לצמצום הפערים בחברה שלנו, זה החזון, לצמצום הפערים ולהגעה לשוויון מלא. זה יעד שאפשר להגיע אליו עם עבודה נכונה, אנחנו כבר רואים בהרבה מאוד מהדברים שקידמנו איך הפער, רואים את השינויים שמתבצעים בו.

עכשיו, דיברנו לדוגמה על האוטובוס הזה. אותו אוטובוס ביוזמה של מועצה אזורית מודיעין, השירותים העירוניים לדוגמה, תשלומים של גביית הארנונה, רישום לגנים ולמוסדות חינוך, כל השירותים שמבחינה כספית צריכים לשלם, האוטובוס הזה נודד והוא נותן את המענה. קבלת רישיון נהיגה, ביטוח לאומי, כל השירותים הממשלתיים, דאגנו גם כן לשדרג אותם בתוך מערך השירותים שהאוטובוס הזה נודד ונותן. תחשוב איזה דבר נפלא זה, בעיקר לאזרחים הוותיקים, ההיבט הדיגיטלי שמשנות את יכולת מתן השירות בעבורם זה דבר שבעיניי הוא נפלא וחשוב מאוד.

לגבי הנושא של הצעירים, אני שדרגתי גם את נושא האקדמיה במדינת ישראל. הפריע לי מאוד שלא היו לימודים מקוונים, כך שלא פתחנו את הידע שלנו העצם באוניברסיטאות ובמכללות לכלל העולם. נכון להיום, כתוצאה מזה שיש לנו את "קמפוס", שנותן מענה, נכון להיום יש לנו תשעה קורסים בין לאומיים, לעתיד לבוא נגיע גם ל-49 קורסים בין לאומיים, יש לנו כבר, רק עם אותם תשעה קורסים, מעל 700 סטודנטים מהעולם. יש גם ממדינות שזה מאוד מפתיע לראות וזה מחמם את הלב. אני לא אגע באילו מדינות כדי שלא לסגור לנו את זה, אבל זה באמת מרהיב ומלהיב לראות את הדברים הללו וזה מבחינתנו - - - כבר 7,000? יפה. טוב, אני בעצמי מופתעת כי הקצב רק הולך ונעשה יותר עצום.

אנחנו גם מקדמים קורס פסיכומטרי חינם. גם הקורסים הללו פתוחים בחינם לציבור הרחב במדינת ישראל, זה נותן לי מענה לסוגיית הבדידות באזרחים ותיקים, אבל לכלל הציבור שייחשפו לאקדמיה ויראו שזה לא כזה קשה ללמוד באקדמיה. למדתי שם עשור, ארבעה תארים זה חלק מהתקופה של החוויות.

- - - פסיכומטרי.

אני, כשאני אהיה שרת חינוך לא יהיה פסיכומטרי בכלל, אבל עד לאז לפחות יהיה לנו קורס פסיכומטרי מקוון בחינם, לפי הקצב האישי של כל אחד, אבל בהחלט אני חושבת שפסיכומטרי הוא לא מדד. סוגיית האנגלית והמתימטיקה, זה בדיוק הקורסים בחינם שאנחנו מעניקים לתלמידים כי אני רואה בזה אותם חסמים, שפה, מתימטיקה. ממה מורכב הפסיכומטרי? שפה ומתימטיקה. כלומר מכשילים את התלמידים פעמיים. זה לא רציני, זה לא רלוונטי וזה גם לא בהכרח המאפיין של הבחינה.

עכשיו מה כן יתנו לנו הקורסים המקוונים? הם יתנו לנו את אותה טענה שהייתה נשמעת בכל פעם ממוסדות אקדמיים, שחייבים את הפסיכומטרי כי אין מקום, איך אנשים יבואו ללמוד? הם ילמדו מהבית קורסים מקוונים, הם יראו לכם את היכולות האישיות שלהם בלעבור קורסים אקדמיים ויוכלו לקבל אותם ללימודים. זה ייתן את האפשרות לביטול הפסיכומטרי לעתיד לבוא ובהחלט מבחינתנו אנחנו בשלבים ממש מתקדמים. כבר סיימנו את כל ההליך הבירוקרטי ואת כל המכרזים ועובדים עכשיו רק על בניית הקורס ביחד עם המרכז לבחינות והכוונה של קורסי הפסיכומטרי ואני מאמינה שזה ייצא לדרך ממש בחודשיים הקרובים.

אז גם הקורסים האקדמיים, גם הפתרון הזה, גם הקורסים ייתנו שוויון הזדמנויות בעבור כלל התלמידים. אפרופו הדתה, הדרה, חוסר הרצון של חרדים ללמוד במוסדות אקדמיים שהם לא מופרדים – הקורסים המקוונים יכולים לתת מענה גם בנושא הזה. יש הרבה יכולות מבחינתנו להסתכל בראייה מקיפה ולראות איך אנחנו יכולים את כל המהפכה הכי גדולה שקיימת בעולם מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19, זוהי בדיוק המהפכה הדיגיטלית הזאת, שאותה אנחנו צריכים לתת, את האפשרות לכל אזרח לבקש מהמדינה ליהנות ממנה. זאת הסיבה שהקצינו גם משאבים לסוגיית האוריינות הדיגיטלית שנוגעת בעיקר באוכלוסייה החרדית, באוכלוסיית המיעוטים ובאוכלוסייה הוותיקה שלה אנחנו נותנים מענה ממש עם תכניות אסטרטגיות מובנות, לאיך אנחנו ניתן את הפתרון לצמצום הפער הזה גם בכל אותן חתכי אוכלוסייה.

קודם כל שוב תודה רבה. הנושא הזה של צמצום הפערים הוא נושא מאוד חשוב שאנחנו דנים פה הרבה בוועדה בנושא הזה. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להתקדם והטכנולוגיה מתקדמת, ואחד הדברים, אולי בשונה מהמהפכה התעשייתית, אולי שלא אז זו הייתה הסכנה, אבל כאן זה יצירת פערים ודברים שיכולים לגרום להשלכות חמורות מאוד ביצירת פערים, במיוחד בטכנולוגיה המתקדמת. אבל אני רוצה להגיד לך מה ההפתעה בנושא הזה, שהאוכלוסיות האלה כן רוצות ללמוד ויש היענות מאוד מאוד גבוהה. הם רק מחכים לדברים האלה. בין אם אלה אוכלוסיות חרדיות או מיעוטים, שכל אחד במגבלות שלו, אבל בהסרת המגבלות, כשיודעים להתאים למגבלות ואפשר להתאים ויש אפשרויות להתאים, ואז הם מקבלים את המענה המלא והשלם במגוון הפעילות שאתם עושים ולכן יש דרישה מאוד גדולה. ככל שזה יגבר אני בטוח שזה גם יתרחב.

לא זו אף זו, במקרה הזה גם כאנשים מבוגרים הופתענו לראות שאנשים מבוגרים שחושבים שהם כבר, אולי הם חושבים שהטכנולוגיה מאחוריהם והם כבר לא יצליחו להדביק אותה ורואים שיש להם רצון טוב. שמענו פה באמת פניות ועובדות שאנשים מבוגרים היו באמצע קורס להכרת המחשב, להבנה או איך להשתמש בקיוסקים או בעמדות האלה ועוד דברים כאלה ואיך להיכנס לתוך זה, הם עזבו את בית החולים באמצע טיפולים ורצו לבוא לקורס הזה כי היה חבל להם להפסיד את זה. אז אני אומר במקרה הזה זה לא שהפרה רוצה להניק, אולי במקרה הזה הפרה רוצה לינוק.

היושב ראש מקלב, אם דיברת עם בתי חולים, נשמח גם לבוא ולהציג כאן גם את כל ההתקדמות בסוגיית הבריאות הדיגיטלית. יש כאן פריצות דרך מדהימות ממה שאנחנו מקדמים בפרויקט "ישראל דיגיטלית", אבל זו כבר ישיבה בפני עצמה. יש כל כך הרבה דברים ואני אשמח באמת בהזדמנות לבוא.

חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה.

היושב ראש, מילה אחת - - - סדרה שהיא סדרת חינוך אולי איך מתנהלים מול המיעוטים ושאר - - - ייאמר לזכותך, כל המשרד הזה של השוויון החברתי את עושה את העבודה הכי טוב שיכול להיות מול כל המשרדים האחרים - - - זכויות של המיעוטים - - - המשרד שלך בצורה בלתי רגילה. לא שאני משבח, אני שומע את זה מכל ראשי המועצות, באמת כל הכבוד.

תודה רבה.

על התקציב של המשרד שלך, אנחנו נצביע כולנו ביחד. מה עם תקציב 2019?

בתקציב 2019 הרחבנו את תקציב המשרדים למיליארד ומאה מיליון - - -

אולי זה יביא לשיקול של הקריאה שלנו להצביע בוועדת הכספים.

אז קדימה.

בואו נשמע, בואו נשמע. נעשה פה מהפכה.

אז קודם כל אני חושבת שגם משודרת פה אופטימיות שהתקציב עובר אז אני מאוד שמחה לשמוע.

אנחנו נשמע, אם אנחנו מתעניינים, אנחנו קודם כל מתעניינים, זה סימן שכבר יש משהו, שהדבר הזה בוער.

כן, תראו, חוסר היציבות השלטונית פוגעת בהרבה מאוד מיזמים. אני עכשיו באמצע פרויקט של כל הנושא של החלטת ממשלה 922 שהיא באמצע תהליך, כל התכנית האסטרטגית לשנתיים הקרובות של הפרויקט הדיגיטלי. הדינמיות הזאת, החלפת השרים חדשות לבקרים במשרדים, המצב שבו עוצרים את שטף העבודה באמצע, כל שלוש שנים, שנתיים, זה כבר בלתי נסבל ובלתי סביר בעבור כלל האזרחים במדינת ישראל. בהתחשב בעובדה שאנחנו גם נראה שההרכב הקואליציוני בסבירות גבוהה יישאר אותו הדבר, אז מה הטעם בכל פעם לצאת לבחירות, אז מה הבעיה? אני יכולה למצוא לך פתרון כמו שמצאתי למיעוטים, אתה יודע מה הפתרון.

טוב, בסדר, אנחנו נדון על זה ברצינות לאור הדברים.

אפשר לעשות גם שירות קהילתי ובאמת כמו שאז היה השירות האזרחי, שירות לאומי, אפשר גם לקדם שירות קהילתי לחברה החרדית והשתלבות בכל ההיבט הזה ולתת לזה מענה.

דרך אגב, אני רק רוצה להגיד לך שבתיקון האחרון לא נתנו את אפשרות הבחירה לבחור בשירות אזרחי או בשירות חברתי, לא נתנו את זה, אלא רק במידה - - -

צריך לקדם יותר שירות קהילתי וגם צריך לגייס חיילים לצה"ל, אפשר לעשות את הדברים ביחד.

יש הרבה דברים לשפר, יש הרבה דברים שצריך ואפשר לעשות את זה, רק צריך - - -

אבל לא בשבוע תחת הגבלת תקציב המדינה.

רק שנדע. כבוד השרה, אני רוצה להגיד לך שזה לא הגיע שבוע לפני זה. זה נמצא על הפרק, אמנם לא כולם מודעים לזה, אבל בתוך הסיעה שלך זה נמצא על הפרק, כל שבוע היו דיונים, היו בקשות, הוקמה ועדה. זה לא יצא, הוועדה הזאת לא התכנסה. בכל פעם - - - זהו, אני רוצה להגיד לך שבאמת אנחנו מודעים לכך שיש אנשים שרואים בהפתעה איך - - - שמים אולטימטום. זה תהליך ארוך מאוד. אולי נעשה פשרה, חלק מהמשרדים נאשר, חלק נחכה איתם וחלק - - -

המשרד שלי מאושר. מאושר תרתי משמע.

אנחנו נראה, אבל בסופו של דבר אנחנו מאוד מקווים שיש התקדמות, חלק זה גם סיבות טכניות, גם ראש הממשלה נמצא מרחוק, זה מגביל את האפשרות לדון בזה ביתר רצינות, גם חלק מאלה שראש הממשלה השאיר לא הרגישו טוב כל כך אתמול, אז ככה הדברים התנהלו קצת בעצלתיים. אני מאוד מקווה שהיום זה ייכנס לאיזה תהליך מואץ יותר כדי שנוכל להגיע להבנות, יש נכונות מצדנו להגיע להבנות, אנחנו רק מקווים שיהיו לנו פרטנרים בצד השני.

עם רצון טוב.

בהחלט בהחלט אני יודע שהדימוי הוא שזה אולטימטום. לא היה כאן אולטימטום, בסופו של דבר לנו הסבירו כמה יש חשיבות בחוק התקציב ובחוקים אחרים, למה זה חשוב דווקא לשלמות הקואליציה, שזה עדיין במושב החורף. מאותן סיבות שהייתה נכונות להעביר תקציב אפילו שתקציב 2019 זה בעוד עשרה חודשים אם לא יותר, אילו הייתה חשיבות להעביר את זה, מאותן הסיבות בדיוק שיש חשיבות להעביר חוקים שהם מורכבים כבר במושב החורף, לא בגלל שבקיץ לא תהיה קואליציה, הפוך, כדי שהקואליציה תימשך והקואליציה תהיה - - - אתה העלית כאן נושא שעורר - - -

- - - משא ומתן - - -

לא, לא, לא, אנחנו יוצאים במסע הסברה. אני רוצה להגיד לך בסופו של דבר, עזוב, אנחנו באמת יכולים לצאת עם איזו אופטימיות. הכול התחיל כשהתעניינו בתקציב 2019 שהמשרד שלכם - - -

מצוין, אני בעד. זו ממשלה טובה, עושה דברים יפים, היא יכולה להמשיך.

יופי. ברשותך, אנחנו יודעים שזמנך מוגבל ואנחנו רוצים לשמוע כאן אנשים - -

אם הם היו נותנים לי לפתור את זה הייתי פותרת את זה מזמן.

ודאי, ודאי. יש לזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. אני ככה אתן מגוון של אנשים שביקשו לדבר. אני אתחיל עם מר ברוך בוחניק, יושב ראש היישוב גני מודיעין וחבר מועצת העיר מודיעין-מכבים-רעות, אז בבקשה. אני יודע שחלק מהידע שלי ב"ערים חכמות", אתה פנית למשרד עוד לפני כמה שנים, אני יודע שיש לך מעורבות בנושא הזה, בבקשה.

אז בוקר טוב, ברשות היושב ראש, ברשות השרה. קודם כל באמת מרענן לראות את התכנית ושיש תקציב. זו תמיד שאלת השאלות בכל פרויקט שמריצים. כל מה שהרב הציג כרגע זה בהתנדבות. אני איש הייטק בעשרות השנים האחרונות, אסטרטג בשרשרת אספקה גלובלית.

אולי להחזיק במיקרופון יותר, נראה לי שלא כולם שומעים.

החזקתי בעברי את תיק ועדת האסטרטגיה בעיר מודיעין, ב-2014 אני עוסק ב"עיר חכמה", ואף הוצג לחיים ביבס ב-2014 הרעיון הזה של "עיר חכמה", אנחנו מכנים את זה sensitive city - - - ביקרתי בברצלונה.

הסיבה שביקשתי להופיע כאן, ודיברתי עם הרב מקלב, אני די חושש. קודם כל מה שאתם עושים זה מדהים. מדהים, מקיף, מעולה. אני מוביל פרויקטים עולמיים בנושא של דיגיטציה רק עם מערכות, לפעמים אחד האסונות הגדולים זה שמרוב טכנולוגיה לא רואים את היער. כולם מדברים על "עיר חכמה" אבל יש תו תקן ל"עיר חכמה". באופן טבעי, חוות טכנולוגיה ירתמו את עצמן לכל מיני, אם ביקרת בברצלונה, אז ההוא מציע לך סנסור לפח זבל, השני מציע לך סנסור לרמזור, ההוא לחנייה, ועוד מעט אנחנו נשמע פה מן הסתם משטרה, צבא, עיריות, כל אחד יבוא עם המערך שלו. ואף הצגתי ב-2014 במשרד הפנים בדיוק את מה שאת מדברת, איך ממצבים את המדינה בפריפריות, בקצוות ופנימה, חוץ מ-15 הערים, ושמעתי אותך גם עכשיו ואמרתי, זה מקסים, אבל אני חושש.

יש המון כסף ויהיה יותר כסף בתחום הזה, הוא יצבור תאוצה, בסוף היום הרי אנחנו רוצים לעשות משהו עם המידע הזה. כאשר אני בונה עיר, יושב פה מתכנן ערים מניו-יורק, בעברו הוא גר גם מהעיר מודיעין, אבל כאשר אני בונה עיר אני מתכנן אותה, אבל אני לא מתכנן סנטימטר החוצה מן העיר. כאשר אנחנו מדברים על תחבורה ציבורית אני מתכנן אותה, אבל אני לא חושב החוצה, מה קורה מחוץ לעיר, זאת אומרת - - -

אתה אומר לא רק בתוך העיר, לא "עיר חכמה", אלא בין ערים, זאת אומרת זה צריך להיות משולב. אני חשבתי לעצמי שזה לא רק עיר - - -

אני מוכן להציג. עכשיו עוד דבר למשל, אתם אומרים "אנחנו נותנים תקציב - - -

אתה אומר בתל-אביב, ברמת גן, זאת אומרת כל אחד זה בעצם הרבה ממשקים - -

עכשיו אנחנו גם נותנים - - -

- - אבל בשביל זה בדיוק המשרד.

בדיוק, בדיוק. אני אומר שהכיוון - - -

נתנו את הדעת בנושא האשכולות, אבל אתה מדבר על יותר רחב - -

רמה אחת למעלה.

- - זה מצריך בהחלט ייעוץ.

זה כבר שלב השני, אבל זה נכון שזה צריך לקרות בשלב התכנון. זה נכון שהעיר רמת גן לבד והעיר תל-אביב לבד והעיר חולון לבד, כל אחת צריכה את מה שמתאים לה, מה שמאפיין אותה, אבל בסופו של דבר יש קשר בין הערים האלה, אם זה תחבורה או עוד דברים.

לכן, לעניות דעתי, צריכות להיות שלוש כתובות. אמרתם CRM, זה נפלא, מתחת ל-CRM צריך שיהיה ERT System, שזה כל הכספים, כל הכספים, כל התקציבים של העיריות, ומעליהם web interface, זאת אומרת לא כל עיר תקים לעצמה אתר אינטרנט ותאפיין אותו כראות עיניה, היא תאפיין בסוף איך הקובייה תהיה, כדי להנגיש אותה בנוחות וכו', בסוף היום אנחנו רוצים לקחת את הדאטה הזה, את המידע הזה, זה נקרא big data, ולערבב את הכול ולהתחיל ללמוד. תנועת האנשים ממודיעין - - -

למה זה חשוב בין ערים? כמה תושב מודיעין מתעניין בעיר לוד?

במודיעין, למשל, עשרות אלפים עוזבים בבוקר את העיר לאזורים מסוימים. בנינו במודיעין, לא דרך אינטרנט, אנשי הייטק מרמת החייל, הקמנו קו ייעודי מנקודה במודיעין לרמת החייל. הקו הזה היה מלא מהיום הראשון, היום יש כבר שלושה-ארבעה קווים לאותו מקום, זאת אומרת שאתה עושה תכנון חכם על פי נקודת יציאה וכניסה של אנשים. איך אפשר להציג את המידע הזה? אם נלך היום לגוגל או חברות הסלולר, הם יודעים בדיוק איפה אנחנו נמצאים. ניכנס למידע הזה למשל, אנחנו נדע לגבי אנשים מכל הארץ בדיוק לאן הם הולכים, באיזה זמן ומתי הם חוזרים. זה לא חייב להיות מידע פרסונלי.

מה שאתה אומר דווקא הממשלה כן ראתה לנכון לעשות את זה. אני חושב שלקחו את כל משרדי הממשלה ועשו להם איזה אתר, לכל אחד יש את הכניסה שלו אבל יש גם, איך אנחנו קוראים לזה?

Gov.il.

כן, אבל יש גם פתיחת שער, איך אנחנו קוראים לזה? יש שער לשירותי הממשלה, זאת אומרת יש שער לשירותי הממשלה ומשם אתה יכול - - - אתה לוקח את הדוגמה הזאת גם לערים.

מה שהמשרד של השרה בעצם עושה, כמו שהשרה אמרה - - -

אבל בשאר השירותים, מה יש חוץ מתחבורה? איזה עוד, בוודאי שיש הרבה - - -

השרה, בסופו של יום יהיו המון השלכות על תכנון ערים. איך אני מתכנן עיר? כמה זמן אנשים מבזבזים בכבישים שלהם? ניידות, פקקים, בריאות, איך אני רוצה להקים בתי חולים. יהיו המון השלכות על אנרגיה מקומית, איכות הסביבה. היום, למשל, משקיעים במודיעין ובארץ בכלל בנושא של תרבות אופניים. אם אני מסתכל על מודיעין, לא ראיתי הרבה אנשים רוכבים שם. איך מייצרים את התרבות? את אומרת הכלי הטכנולוגי הוא כלי ביצועי לאחר שאפיינת את הצורך.

אני חושב שרמה אחת למעלה, ואני אסיים, כיוון שאני מייצג שתי ערים, יישוב כושל ויישוב מתקדם, אני חושב שהאפיון המקדים, מה באמת אנחנו רוצים לראות מ"עיר חכמה", יוביל אותנו לאיכות הרבה יותר גבוהה של ביצועים.

תודה על הדברים החכמים. גד מרגי, בבקשה.

תודה היושב ראש, כבוד הרב.

רק תציג את עצמך.

גד מרגי, טכנולוג ראשי במערך הסייבר הלאומי. אני רוצה טיפה להרחיב את הדיון דווקא בתחום הסייבר ולהתחבר לדברים של השרה. האופן שבו אנו רואים את ה"עיר החכמה" מתחלק למעשה לשני מרכיבים. הראשון הוא התחום הדיגיטלי, כל אותם תהליכים ושירותים לתושב והנגשת שירותים מתקדמים, גם בנושא החינוך ובכלל צמצום ההגעה של התושב לעירייה והתחום השני הוא המרכיב הפיזי.

אם אני אתחבר לדיון שהתקיים בוועדה לפני כשבועיים בנושא IOT, תחום ה-IOT הולך לסייע בחיבור התשתית העירונית והמחשוב שלה כך שנגיע למצב שכל התשתיות ידברו בינם לבין עצמם ובינם לבין האינטרנט. כל מה שהכרנו עד כה, עמודים, תמרורים, רמזורים ומצלמות שנוהלו באופן מקומי וידני, הם למעשה ינוהלו באופן ממוחשב. השילוב הזה בין הדיגיטל לפיזיקל – כפי שאנחנו מכנים אותו בסייבר, סייבר-פיזיקל – הוא זה שיביא לתועלות ב"עיר החכמה", אבל יש לו גם המון השלכות וסיכונים שהוא מכניס בתחום הזה.

ואם אני אמקד את הסיכונים אז הראשון הוא כל נושא הפרטיות לגישה הבלתי ממוחשבת למידע של תושבים, נושא של פגיעה בתשתיות חיוניות ושירותים חיוניים בעיר, והשלישי הוא שימוש במרחב הדיגיטלי, במרחב הסייבר כפלטפורמה לביצוע פעילויות של פשיעה וטרור שיכולים לפגוע גם בכלכלת העיר וגם בחיי אדם. לטובת הנושא, כפי שציינה השרה, קידמנו בשיתוף עם "ישראל דיגיטלית" בסעיף להחלטת ממשלה 2262 לקידום מודל של "ערים חכמות" מוגנות סייבר, כשהמטרה שלנו היא לשפר את החוסן העירוני. נכון שהמצב היום, שהערים הם בשלב הדיגיטלי שלהם, אבל הדברים מתקדמים הרבה יותר מהר מכפי שאנחנו חושבים ולכן חשוב לנו שהדברים יהיו מתוכננים ומוגנים כבר בשלבי התכנון.

אתם עוקבים אחרי הדברים האלה? אני שואל שאלה, השלטון המקומי הוא גוף שמונחה על ידכם או שהנחיות מחייבות או שזה רק במסגרת שיתוף הפעולה שלכם עם המשרד?

בהקשר הזה משרד הפנים הוא - - -

מערך הסייבר יכול להמליץ? הרי סייבר זה להטמיע אבל אחרי זה גם לעקוב, צריך מישהו מיישם סייבר, או מישהו שצריך להיות בתוך השלטון המקומי לגבי כל הדברים שצריך להגן עליהם מבחינת הסייבר ולהיות גם במעקב, להשתמש בתכונות החדשות וכל מה שיש. השלטון המקומי חייב מכיוון שהוא ממשלתי, או שהוא מחויב כמו כל אחד שמחזיק מידע, מאגר מידע שיש לו?

כרגע השלטון המקומי הוא אחראי על ההגנה ועל המידע.

כשאתם מכינים את כל התקצוב, אם יש גם אחרי זה אגף סייבר?

אין התניות ואני נגד התניות בהגדרה. הם צריכים להוביל לכך שבסופו של תהליך ניתן להם את הכלים על מנת שכולם יוכלו להגן על היישובים ועל הערים מבחינת פוטנציאל להתקפות סייבר.

מבחינת הנחייה, כפי שציינת, מערך הסייבר עובד מול משרד הפנים והוא למעשה סוג של רגולטור מול הרשויות.

יש רגולציה בעניין?

יש רגולציה, כרגע זה משהו שנבנה ויותר בהדרגה - - -

חלק לא מכירים את זה.

אבל חשוב להבין שתחום ה"ערים החכמות" הוא לא רק מערכות מידע קלאסיות של הייטק, כל התחום של המערכות המתקדמות ה-IOT וה-OT גם נכנס עכשיו לפרק, ואתה ציינת מקרים של רמזורים שעלולים לקרוס, אז אנחנו כבר רואים שזה קורה, זה לא איזה שהוא תרחיש דמיוני. כבר בשנה שעברה האקרים פרצו למערך הצופרים בעיר דאלאס, הפעילו סירנות באמצע הלילה, הפאניקה הזאת גרמה לקריסה של המוקד המשטרתי. באותה שנה האקרים פרצו גם למערך מצלמות האבטחה בוושינגטון, השביתו אותו לחלוטין, בשנה לפני כן ראינו פריצה דומה באוקראינה שפגעה באספקת החשמל. הדברים האלה קורים, וככל שאנחנו מתקדמים יותר - - -

ככל שהטכנולוגיה תהיה מתקדמת יותר ככה גם - - -

לכן חשוב לנו שהדברים האלה ייעשו בצורה מוגנת.

נכון, אין ספק שיש לכם חשיבות יתרה בנושאים האלה ואני גם רוצה לציין שיש לכם אתגר גדול. אנחנו נחשפנו למה שאת אמרת, גבירתי השרה, אנחנו העברנו כאן חוק לפני כמה חודשים בנושא החיוב של הגשת מסמכי מכרז רק בצורה דיגיטלית לכל משרדי הממשלה, ורצינו גם להחיל את זה לגבי השלטון המקומי, שהיום מכרז לשלטון המקומי יהיה בצורה מקוונת. התברר, משרד הפנים אמר "אני לא יכול להחיל את זה באותם מקומות", לחלק מאותם מקומות אין בכלל מערך מחשוב, לא אתר ולא מערך מחשוב. הכול עובד שם בצורה ידנית.

עוד מעט - - - עכשיו נבנה להם מערכות.

עד שאנחנו נבנה להם. זו שמחה מאוד גדולה וחשיבות מאוד גדולה. תודה, גד. שרון אפריל, אני רק מבקש אם רוצים שהשרה עוד תשמע אתכם אז צריך ככה לצמצם בזמן.

שלום, שמי שרון אפריל, אני מנהלת צוות חדשנות של ירושלים מטעם קרן בלומברג, או בקיצור i-team.

ה-i-team זה מיזם "בקרוב אצלנו"?

כן, מיזם "בקרוב אצלנו". אנחנו תמיד יוצאים מהבעיה ובעיות שתושבים חיים בעיר, בעיה של - - -

אני רק שואל, קרן בלומברג עובדת בשיתוף פעולה עם "ישראל דיגיטלית" או דרך - - -

הצוות עשה שיתוף פעולה באמצעות "ישראל דיגיטלית" והמשרד לשוויון חברתי ומשרד הכלכלה כדי לצאת למיזם הזה.

מה סכום ההשקעות של קרן בלומברג?

זה גרנט שניתן לירושלים לשלוש שנים והצוות קיים שנתיים וחצי. אז אני אספר קצת מה עשינו. בעצם יצאנו מהבעיה שמעל 50% מבעלי עסקים קטנים ובינוניים נסגרים תוך שלוש שנים. צוות החדשנות הוא מומחה בעבודה עם רשויות מקומיות והוא מפתח מודלים חדשים תוך כדי יצירת שיתופי פעולה. אז זו הייתה הבעיה, איך עוזרים לעסקים יותר לשרוד? ולמה בעצם הם נסגרים? דבר ראשון הם פותחים עסקים במקומות שהם לא צריכים להיפתח, דבר שני, אין להם את המיומנויות של לנהל את העסק, של שוטף פלוס 60, ניהול הספקים, העובדים, והם קורסים תחת הבירוקרטיה שהם צריכים לבוא, לא מבינים את ההבדל בין שילוט, רישוי, הם מאוד מסתבכים.

אז מה המיזם הזה עשה? הוא בעצם מיזם עירוני חכם. דבר ראשון, יצאנו למפת ביקושים חכמה. שאלנו תושבים, "מה חסר לכם ליד הבית? איזה עסק?" והגענו ל-15,000 תושבים בעיר שנתנו לנו מעל 100,000 תשובות ואנחנו הולכים עכשיו להגיד לכם שצריך פיצרייה בפסגת זאב וצריך חנות אופטיקה בא-טור. זה דבר ראשון. אחרי זה יצרו איתנו קשר מעל 600 יזמים שבשיתוף פעולה עם מעוף מקבלים סל של שירותים, קורסים, תכנית עסקית והרכיב השלישי במעטפת הוא שעיריית ירושלים בעצם פתחה מסלול ירוק לכל יזם שמגיע דרך התכנית, יש מישהו שממש מלווה אותו מול כל המחלקות השונות בתוך העירייה כדי ל - - -

כמה עסקים נמצאים כבר בתוך - - -

600 פנו, עכשיו אנחנו מלווים בסביבות חמישה-שישה, מחפשים ממש מיקומים כדי לפתוח את העסקים.

יזמים קטנים?

כן, בעלי עסקים קטנים.

היזמים האלה ירושלמים?

כן, ירושלמים. אז זה בעצם מראה איך "עיר חכמה" מסתכלת על התושבים בעלי העסקים במרכז, יוצאת מתוך הבעיות ומחברת שותפים עירוניים וממשלתיים כדי לעזור, במקרה הזה להאריך את השרידות של העסקים. אנחנו מקווים שתוך שנים העסקים שנפתחו בעצם יחזיקו מעמד ויהיו רלוונטיים, יקבלו את הכלים.

מאוד מעניין אותי לשמוע בעוד שנה על עסקים שנפתחו בעקבות כך ואיך הם הצליחו. אני לפעמים חושב - - -

אנחנו מאוד מסייעים לעסקים קטנים ובינוניים בהגדרה. אנחנו גם דואגים להעלות אותם לאינטרנט, נותנים להם הדרכה מאמנים אותם, שנה שלמה מלווים אותם, מסבסדים להם את כל המעבר שלהם מעסק קטן ובינוני ברשתות חברתיות ובכל הכלים שמהווים בעבורם שיווק מרכולתם, לא רק במתחם שלהם הפרטי, אלא בכלל בכל הארץ ובכל העולם וזה נותן - - -

יכול להיות גם שילוב של שני הדברים ביחד.

וכל המיזם הזה התאפשר בזכות "ישראל דיגיטלית" שפיתחה את השאלון החכם הזה שהוא גם - - - ועכשיו אפשר לשכפל אותו לכל הערים והמועצות החברתיות בארץ.

אם אומרים על מקומות, חנויות, מתחם מסוים, שהמקום הזה הוא בלי מזל, זה לא המקום, השאלה מה יש בתוכו, צריך לדעת להתאים אותו. ההתאמה צריכה מזל ולא המקום בדרך כלל.

מזל, כלים ומעטפת.

אז אני חושב שזה פרויקט חשוב. אנחנו באמת נהיה סקרניים לעקוב אחרי זה. הייתי חבר מועצת עיריית ירושלים במשך 15 שנה וסגן ראש העיר, זה באמת מעניין אותי באופן ספציפי. אני לא רץ לראשות העיר, הורדתי את זה מסדר היום, וגם לא רץ לראשות הממשלה. נראה לי שמראשות העיר באים לפה, אני הקדמתי את זה. מה הייתי צריך? קודם כול ראשות העיר ואחר זה לבוא לכנסת, אני עשיתי את זה בלי זה.

ירושלים היא בית ספר מצוין.

כן, אני חושב שירושלים זה באמת מה שאומרת גברת שרון. אני חושב שזה מאוד נכון, ואני מבין גם למה, בתור תושב ירושלים. השכונות הן שכונות שלפעמים האופי שלהן הוא שכונות לילה כמעט, השכונות שתושבים יוצאים לעבודה, חיים שם בסוף שבוע ובלילות יותר ואז יוצאים החוצה בלילה גם כן, ויש אפשרות, אבל צריך באמת בחכמה, מתוך מידע, איך אפשר להחיות מקומות כאלה שיתנו את המענים גם לחיי היומיום, ולא שעושים עסק שהוא לא יכול להיות כי הוא לא מתאים לצריכה ולמה שהתושבים דורשים ומצפים. תודה רבה על הדברים. אז יש לנו ככה, לשרה יש בכל אופן איזשהו - - -

המנכ"ל שלי נשאר כאן.

אז את תגידי גם בריאיון שם שהממשלה תמשיך - - -

נאמר שהמנכ"ל שלי הוא מספר אחת בארץ.

כן, נכון, והוא גם השם הפרטי שלו מתחיל א-ב, אבי, הוא גם כהן שזה גם תמיד ראשון.

הוא ישיר לך את ברכת הכוהנים.

אז זהו, זה המזל שלך שאת ידעת לבחור את המנכ"ל המתאים ואנחנו מודים לך באמת על הצגת הדברים ועל המשך הדברים. אנחנו נמשיך לשתף פעולה בדברים האלה - - -

יש עוד דברים נוספים מעניינים.

בהחלט בדברים האלה ועדת המדע דנה הרבה. כל הנושאים שאת נגעת יש לנו, אפשר לראות גם בנושאים של הישיבות שלנו, יש להם ממשקים ואנחנו באמת גם תומכים וגם מוקירים את העבודה. תודה, השרה.

תודה.

אז כמו שנאמר, המנכ"ל נשאר איתנו. גברת איריס גוראל, בבקשה.

כן. שלום, אני ממונה נגישות חברתית בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני קודם כל מברכת על הפעילות והדחיפה של המדינה קדימה, כמו שראינו במצגת של השרה. "עיר חכמה" זו עיר שבאמת משודרגת וטוב לחיות בה, אבל אנחנו חייבים להבין שהמגוון האנושי שם מורכב גם מאנשים עם מוגבלות ובמסגרת - - -

באופן כללי טכנולוגיה מגבירה את הנגישות או - - -

אז זהו, האנשים המבוגרים הם לא ממש מחוברים, או יודעים להפעיל או יודעים להשתמש. הרבה פעמים שירותים נמנעים בהם, בעיקר בדברים החיוניים, כמו בריאות, כי לצאת מהבית, להגיע, למלא טפסים. ממשקים כאלה הם מכשול ואז בעצם הם נפגעים ברמת השירות כי זה קושי, כי זה עולה כסף, כי זה מצריך תיאומים, אם הילדים צריכים לעזור להם לעשות את הפעולות האלה הם מבזבזים ימי עבודה. זה דבר שהוא בעייתי.

איריס, סליחה שאני קוטע אותך בדבר הזה, הייתה כאן ישיבה לפני חודשיים, היו כאן גם מהג'וינט. זה היה באותו יום שעשינו כאן את הישיבה בעניין הזה והיו כאן גם אנשים שהשתלבו ולמדו דרך המחשב, עשו כאן כיתת לימודים, באו עמותת "מחשבה טובה", ואנחנו הצענו להם, יכול להיות, אדוני המנכ"ל, אפשר גם אולי שאתם תוכלו להרים את הפרויקט. סך הכול גם אני נחשפתי לאנשים מבוגרים, ואני ממש מלא הערצה והתפעלות, אנשים מבוגרים, אני מדבר כבר בשנות ה-80 שלהם וגם בשנות ה-90 שלהם, אני לא מדבר על מבוגרים בשנות ה-70. אנשים בשנות ה-80 ובשנות ה-90 שלהם שהתחילו ללמוד על מחשב, הכניסו מחשב הביתה, יש להם מיילים בבית, הם מתכתבים עם הנכדים דרך המיילים, מקבלים מהם סרטונים. יש פעילות יפה מאוד. זה גם עוזר, לא רק עוזר לבדידות אלא בקשר. הם באמת עדכניים וזה נותן להם את ההרגשה וגם את היכולות להשתלב ולא להרגיש שהם רחוקים וגם לקבל את השירותים המתאימים.

מטבע הדברים, ככל שאנחנו רוצים להנגיש את השירותים, אבל השירותים מצטמצמים יותר ויותר והופכים לשירותים דיגיטליים. זה הקש שלא פעם הם יודעים להשתמש ברובד הפשוט, קשה להם כשיש להם תקלה, ואז מוקד שיכול להחזיק מתנדבים, יכול להיות שהוא מרחוק נכנס למחשב שלהם ופותר את הבעיה. רוב הבעיות הן בעיות שיכולים לפתור אותן באופן של אפילו בהתערבות רחוקה יותר, מכניסים את הקוד ומסדרים את זה וממשיכים את הפעולה. הם לא צריכים לחכות לפעמים לטובה של השכן או לטובה של הנכד שמגיע או לא מגיע ואולי מרחוק הוא לא יתקין את זה, אבל יידע לפתור את זה מקרוב. כזה מוקד שיכול לתת לאנשים שלא צריכים לעבוד באיזה מקום, יש אנשים שמוכנים להתנדב לחברה, הם לוקחים לעצמם שלוש שעות בחודש, עוד כמה אנשים כאלה יכולים לתת מענה, מהבית שלו הוא עושה את זה, ממקום העבודה הוא עושה את זה, או ליצור קשר עם מפעלים, מפעלי הייטק או מפעלים דומים שהם עצמם ייקחו על עצמם יום בשבוע שהם נותנים, המשרד שלהם, החברה שלהם תיתן את המענה המקצועי הזה והיום, עם הטכנולוגיה המתקדמת לא צריך לבנות משרדים ובניינים בשביל זה. זה רעיון שצריך לקדם אותו - - -

האמת, אני חייב להגיד לך שאנחנו עושים את זה בדיוק. יש לנו פרויקט עם "מחשבה טובה" ועם "תפוח" ועם "אשל" שהתחיל לפני מספר חודשים, שפה אנחנו רוצים להגיע לאלפי אנשים, גם לבתים וגם ל - - - ברמה הפשוטה שלה וברמה היותר עמוקה שלה, כלל השירותים, אם זה מודעות, נגיד בנקים ובממשלה ו - - - אז זה פרויקט שאנחנו משקיעים בו ארבעה מיליון שקלים ואנחנו רואים שזה מצליח.

צריך גם את זה ושתהיה מודעות לזה. בבקשה, איריס, את יכולה להמשיך.

אז רציתי רק להזכיר שבכל השלבים האלה אפשר באמת לוודא, מכיוון שזה כספי ציבור, שבאמת הנגישות ותקנות הנגישות מתקיימות. למשל האוטובוס הנגיש הזה, מפעל מדהים שבאמת האוטובוס הזה נגיש גם לבעלי מוגבלויות, שלא צריכים לעלות שם מדרגות, אלא אפשר להיכנס לשם עם כיסא גלגלים.

המנכ"ל רושם את זה.

או בתכנית העירונית, אפשר לדרוש מרשויות שמקבלות תקציב, שהם יעשו הדרכות לאנשים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות. הם מחויבים לזה, אבל זה לא תמיד קורה, אז זה יכול להיות תנאי. בזה אנחנו דוחפים הכול, או האינטרנט, לוודא שהאינטרנט שהם מחילים הוא אתר נגיש לפי התקנות החדשות. אז זו הזדמנות פשוט לעוד איזושהי בקרה ואולי אפילו שיתוף פעולה. השרה דיברה משהו על שירות קהילתי, אז יכול להיות שאנחנו יכולים, שני המשרדים, לשתף פעולה פה אם יש קהל ציבור שפנוי לעבודה אנחנו יכולים לבנות איזשהו מערך של ביצוע סקרים בכל מיני מקומות בארץ לבדוק רמת נגישות.

טוב מאוד, טוב מאוד. יש מקום לשיתוף פעולה ואני מתכוון כשנגמור את הישיבה עכשיו למצוא דרך לשתף פעולה.

כן. הייתי מציעה שאנחנו נעשה את זה יחד.

תודה, איריס. אני חושב שכשאת מדברת על אנשים עם מוגבלות, אני באמת רוצה לציין בצער רב את פטירתה של גב' נטע רוטמן, היא הייתה בעמותת נגישות ישראל והיא הייתה פעילה כאן בכנסת והופיעה כאן בכנסת, היא הייתה בוועדת המדע והטכנולוגיה, והיא עשתה רבות למען צמצום הפערים, לאפשרות לנגישות יותר גדולה ומותה הטרגי ציער את כולנו ואנחנו שולחים ניחומים למשפחתה. יהי זכרה ברוך.

מר ישעיה ליט, מתכנן ערים, בבקשה. מהעיר מודיעין, כבר הבנו. מר בוחניק כבר גילה לנו את הכול.

כתושב מודיעין אני זוכה לקבל את רמת השירותים שאנחנו מקבלים מחיים ביבס וכל השינויים שהוא עשה. אני יכול להגיד שאנחנו, כל התושבים, אנחנו יכולים להרוויח מפרויקט כזה שיכולים לפצל את זה בכל המדינה. אני פשוט חושב שזה חשוב. קודם כל אני רוצה להגיד שאני מייצג את חברת IBI גרופ, אנחנו מתכננים פרויקטים כאלה בכל העולם, יש לנו 2,400 מתכננים אדריכלים מכל העולם. בתל-אביב יש לנו גם משרד אחד - - -

איך אתה ממקם את ישראל בנושא הזה? איפה אנחנו עומדים ביחס לכל העולם?

זה אחד מהדברים שרציתי לחדד.

על תל-אביב שמענו, אבל השאלה איך אנחנו בסך הכול, באופן כללי.

כן, הבנתי אותך. אני חושב שאנחנו בעצם בכיוון. כמובן, אנחנו ברמה של ברצלונה, דרום קוריאה וכו', אבל מה שאנחנו כבר עושים עכשיו זה בכיוון. אנחנו יודעים איך לספק את השירותים באופן יעיל יותר לדוגמה כשאני אמרתי, כתושב מודיעין אני מרגיש את זה ואני יודע איך להעריך את זה.

אני חושב שכשמדברים על הערכים, במיוחד כשמדברים על נושא השוויון, איך אנחנו יכולים לממש את הזכויות של כל תושב, שהם יכולים לקבל את היתרונות של הפרויקט כזה צריך להבין, כמו שחלק כבר אמרו, את ההגבלות של התושבים. יש תושבים שלא יכולים אפילו לקבל את ההטבות של הרעיון הזה וצריך לחשוב על זה. אבל אני חושב שברמה היותר גבוהה, מה החזון של הפרויקט הזה, כשמדברים על שוויון, איך אנחנו יכולים לדוגמה להשתמש בפרויקט הזה כדי להפוך את הכיוון של רמת האדישות של התושב, שהם יכולים להשתמש בכלים כדי להרגיש שיש להם קול יותר משמעותי, שהם יכולים להשתתף יותר בפוליטיקה ובשיפור של השכונה שלהם וכו' וכו'.

חלק מהבעיה, ואני חושב שזה במיוחד פתרון שאנחנו צריכים למצוא כאן בארץ, זה איך לעודד את התושב להרגיש שהוא חלק יותר מהתכנון של העיר שלו או של ההתקדמות של העיר שלו, ובמיוחד זה ברמה של הערים לעומת המדינה. ולכן יש כל מיני טעמים של פתרונות איך לבשל את הרעיון הזה כדי שיהיה מתאים לכל עיר, אין פתרון אחד לכל אחד. זה אחד מהחסרונות שיש לנו לעומת סעודיה או דרום קוריאה וכו' וכו', שזה פחות יעיל להגיע לכל מיני פתרונות, ואני חושב שזה מה שאנחנו חייבים לעשות. יש לנו גם את היתרון שיש לנו כל מיני סוגים של אנשים וכל מיני סוגים של דרישות. רק רציתי לחדד את הקטע הזה - - -

אני חושב שהאדישות היא לא רק מהתושבים, יש אדישות דווקא מהמובילים בעיר, מראשי הערים או מחבריה, אני חושב ששם האדישות היא יותר גדולה. אני חושב שיש איזו קיבעונות מסוימת, של ראשי המערכות בתוך ערים. יכול להיות שלפעמים אולי מנכ"ל כן, אבל כל המערכת היום של העובדים ושל אנשים שנמצאים באיזה מקום והם לא מעוניינים או שחוששים. אנחנו היינו יכולים להיות במקום יותר טוב. ההתחלה היא קשה. מודיעין הייתה נחשונית בעניין הזה, יש אולי בתל-אביב, אבל אחרי זה, כבר העתקת המודל, כל אחד בהתאמה שלו כבר צריך להיות הרבה יותר קל. זה לא רק חוסר תקציבים, זה גם חוסר תקציבים, אבל למשרד פה יש באמת חשיבות, לא רק לתת, אני אומר גם להיות הדוחף של מקומות ותחרויות בדברים האלה. עוד דברים שבעצם גם אבות העיר יידעו לסחוב את זה ויחד עם הפקידים, הפעילות שעושים עם הפקידים היא באמת, פקיד שיוצא לכזה קורס, הוא נחשף לעולם אחר והוא מקבל מוטיבציה. אבל להביא אותו ובאמת לקחת אותו ולקחת את האנשים המתאימים זה חלק מהדברים שאנחנו צריכים לעשות.

אנחנו רואים שצריכה להיות התקדמות יותר מהירה. יש ערים שנכשלות בעניין הזה בכלל. אנחנו נמצאים רחוק, שנות אור. הפערים בתוך, לא רק תושבים, ניקח את הפערים בתוך הערים. זה פשוט, זה בכל המגזרים, גם בערים שאין בהם המגזר, נניח במגזר הערבי, שיש שם בעיות קשות בעניין הזה, אני מדבר גם במגזר היהודי. יש מועצות, מקומות שאנחנו נמצאים מאוד מאוד רחוק, הדברים שם נעשים עוד עם הצטלה.

מה שרציתי לחדד - - -

אם אפשר משפט סיום.

ייקח עוד כמה שניות. הגענו למצב שאנחנו יכולים עכשיו עם כל היתרונות של ה-big data וכו' וכו' אנחנו יכולים לא רק לדבר על איך אנחנו יכולים לאסוף את הנתונים הטובים ביותר, איך אנחנו יכולים להגיע להחלטות טובות יותר. וזה לא רק ברמה של הממשלה, זה גם ברמה של התושב, ולכן כדי לעשות את השילוב הזה, איך אנחנו יכולים לקבל את הנתונים באופן שצריך להגן על הפרטיות וכו', אבל באותו הזמן לאפשר לתושב ולממשלה להגיע להחלטות טובות יותר, כמו שברוך אמר.

מר ליט אתה צודק. זה לא רק מתן שירות יותר טוב וטכנולוגיה, אלה גם החלטות אחרות, לקבל החלטות אחרות לגמרי שמגיעים לזה בעקבות המידע. הדברים הם מאוד נכונים וזה ככה רק יותר מדרבן אותנו שאנחנו צריכים לעשות יותר בנושא הזה ובאמת נשמע ממשרדים ממשלתיים, נשמע איפה אתם נמצאים, האינפוט שלכם לעניין. משרד התקשורת, אלי כהן, בבקשה.

שלום, שמי אלי כהן, מנהל תחום טכנולוגיות עתידיות במשרד התקשורת. אני אגיד כמה מילים ואני אציג ממש בקצרה את הפעילות של המשרד. אז "עיר חכמה" מתחלקת לשני נושאים, נושא התשתיות זה נושא שמשרד התקשורת מטפל בו, ונושא היישומים זה תחום שהשרה דיברה לפני כן, שבעצם ביישומים המדינה נמצאת במצב די מתקדם, בתשתיות יש מקום לשיפור.

יש אתרי אינטרנט ואפליקציות סלולר שזה בעצם האתמול. מה שמבחינתנו המחר זה מצלמות, חיישנים ולהגיע למצלמות ולחיישנים עם תשתיות. אז מצלמות זה יישומים שהם רחבי סרט ומה שאמור להגיע לתשתיות זה אורכי מיקרוגל או סיבים אופטיים. מבחינת חיישנים, ניהול אשפה, כל מיני תחומים כאלה של שערים שנפתחים, תחומים שמצריכים תשובות של כן ולא זה יישומים צרי סרט שבעצם מה שהפרוטוקולים, משרד התקשורת אחראי על אישור של פרוטוקולים, פרוטוקולי תקשורת שמדברים עם היישומים.

הנושא הזה של הרחבת הפס, אני מדבר בלשון לא מקצועית, בשפה פשוטה. הרחבת הפס, אני מבין שזה הבסיס שבאמת יכול גם לאסוף את המידע וגם להשתמש בו בצורה הכי טובה ואומרים שיש לזה איזו בעיה, איך קוראים לזה? הגלים מילימטרים או משהו כזה. קוראים לזה IPV6.

אה, IPV6 הם בעצם כתובות אינטרנט. יש מצוקה של כתובות אינטרנט, כתובות האינטרנט בפרוטוקול IPV4 הסתיימו בשנת 2012. המשרד עשה פעילות, ממש לאחרונה אנחנו נפגשנו עם כל ספקיות האינטרנט, בשנת 2018, ממש עכשיו, זה נכנס לתכנית העבודה, המשרד ייצא בתיקון רישיונות ויחייב את החברות לתמוך בפרוטוקול שנקרא IPV6, ששם אין מצוקה של כתובות אינטרנט. אני מניח שעד סוף 2018 הנושא הזה יסתיים.

מה שקורה, אני נמצא בהרבה כנסים ותערוכות, הצומת המרכזי הוא בשנת 2020, זה בעצם תהודה של כל הטכנולוגיות, גם הדור החמישי, גם סיבים אופטיים, גם IOT. בשנת 2020 כל הטכנולוגיות האלה אמורות להשתלב ביחד ושם הבחינה המרכזית איך המדינה מגיעה. משרד התקשורת הוא משרד דל בתקציב, התקציב הוא בערך 70 מיליון שקל כאשר מעל למחציתו הולך למשכורות לעובדים. מה שהוא יכול לעזור זה במתן רישיונות. בנושא של "עיר חכמה" אנחנו מקדמים רישיונות ניסוי טכנולוגיים לאוניברסיטאות שיקדמו את שיתוף הפעולה בין המגזר האקדמי לבין התעשייה.

חוץ מזה הקמנו צוות ייעודי לבחינת מודלים לפריסת תשתיות על ידי רשויות מקומיות, כאשר המודל הפשוט הוא פריסה של צנרת והשתתפות של חברות תקשורת בקנים של עיריות ולהיפך - - -

דיברו הרבה על סדר של גלים מילימטרים, שזה אומרים שכשזה יהיה בתוך כל מיני מקומות זה יהיה תדר רחב, פס רחב הרבה יותר, שימוש חוזר בתדרים, לא על בסיס מקום פנוי אלא ייתן אפשרות לאינסוף התקשרויות בלי מגבלות.

כן, נושא אורכי המיקרוגל הוא ממש טכנולוגיה חדשה, זה מה שנקרא E-BEND. היום, תדרי E-BEND נידונים במשרד, ישנן כמה אופציות לרישוי, המשרד שוקל איך לרשות אורכי E-BEND, זה יעזור לתקשורת רחבת סרט, זה משהו שמחליף סיבים אופטיים במקומות שקשה להגיע אליהם. זה יכול לתת פתרונות לערים שהפריסה קשה בהן, בהרים למשל או בירושלים באזור הכותל, איפה שאי אפשר לפרוס סיבים. המשרד מטפל בזה, אני מניח שבחצי השנה הקרובה יהיה - - -

אלי, אבל אל תשכח גם שהקליטה של הסלולר שאנחנו סובלים בתקופה, תעשו דברים טובים, אבל אל תיקחו לנו את - - -

כן, את זה אתה זוכר.

אנחנו כל הזמן מתלוננים שאין קליטה, אני רץ בחדר לפינה כדי שאני אוכל לדבר. מה יהיה הסוף עם העניין הזה? אני נוסע מפה עד לביתי, כחמישה קילומטרים מפה, בלי שאני עובר חמישה ניתוקים אני לא מצליח להגיע הביתה. מה יהיה בסוף? תחשבו על זה. אתם באמת עשיתם מהפכה ברשת הסלולרית, מהפיכת מחירים, אבל השירות שאנחנו מקבלים - - - יש כאן גם נציגה מעפולה, נראה לי שהיא לא תסכים עם מה שאני אומר עכשיו, אבל בסדר - - - תודה, אלי. משרד הבינוי והשיכון.

כן, צהריים טובים. שמי טלי הירש שרמן, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון ואני מבקשת לעדכן את כבוד יושב ראש הוועדה ואת חברי הוועדה הנוכחים בפעילות שהמשרד מקדם בבניין של "עיר חכמה".

אנחנו מקדמים מדריך הנדסי לתשתית פיזית תת קרקעית במטרה לאפשר בעתיד או בעבור הרשות המקומית תפעול של "עיר חכמה" וזה לא משנה באיזה אופן, אם זה באמצעות מצלמה, wi fi, אפליקציה - - -

טלי, לא הבנתי, את מדברת עכשיו על כל הפרויקטים החדשים של משרד השיכון?

כן. בעיקרון המדריך בראש ובראשונה אמור לשרת את משרד הבינוי והשיכון עבור שכונות בערים שהוא מפתח. אנחנו מדברים עם תשתית פיזית תת קרקעית. מדובר בגז טבעי ובפסולת, תקשורת, מים, ביוב, ניקוז וכו'. זה בעצם לטייב את התשתית שקיימת היום בכל פיתוח ושכונה, אבל בראייה של "עיר חכמה" ובראייה של לאפשר אחרי זה תפעול של "עיר חכמה" ולא רק באפליקציות כאלה ואחרות, גם בנושא של בקרה על תפעול תשתיות, בקרה על מים, בקרה על ניקוז וכו' וכו'.

טלי, אני רוצה להגיד לך, אתם רק נותנים עצה טובה או שאתם גם מחייבים בתוך המכרזים להכין תשתיות כאלה? היום כשאתם מחברים את המכרזים, כל הקבלנים שיוצאים במחיר למשתכן, רוב הבנייה הרי תהיה דרך משרד השיכון, במיוחד בשכונות מתפתחות, שכונות חדשות שמתחילות מאפס, בערים, אנחנו מדברים על הסכמי גג של 10,000 יחידות דיור, אנחנו מדברים על ממש ערים חדשות, איפה אתם מכניסים שם את התשתיות? היום להיכנס לזה זה לא ישפיע שום דבר על המחיר, אין לזה משמעות על המחיר, ודאי מבחינת השקעה מול תועלת.

נכון, לפי לוחות הזמנים המדריך הזה אמור להיות מוכן פחות או יותר בחצי השנה הקרובה. המדריך אמור להיות מוטמע בראש ובראשונה במכרזי הפיתוח שהמשרד מוציא. המטרה היא להוסיף בקרות, בוא נגיד על התשתית הקיימת, בקרות על התשתיות המסיביות, על גז, פסולת, מים, ביוב, ניקוז, כל למה שהמשרד עושה ברמת הפיתוח, לאפשר לבקר אותם וכמו כן להוסיף בחתך הכביש, בסוף זה מדריך הנדסי טהור עם כתרים וכו' וכו' וספיקות ודברים מאוד טכניים, בעצם להוסיף בתוואי של המדרכה, של הדרך, של הכביש, גם תשתיות תקשורת שמאפשרות גם פעם אחת בקרה על המערכות המסיביות, וגם פעם אחת תפעול וכלי בידי הרשות המקומית להפעיל "עיר חכמה" בכל דרך שהוא ימצא לנכון.

זו הכוונה, זה ה-line שלנו. המדריך הזה ישמש קודם כל את המשרד לפיתוח שכונות וערים חדשות, אבל הוא גם יכול לשמש ראשי רשויות ומהנדסי ערים במקומות שהמשרד לא נוגע בהם באזורי המרכז והוא יכול להוות כלי בעבור פיתוח בשכונות חדשות שהמשרד, עוד פעם, כמו שאמרתי, אינו מעורב בהם. המטרה היא, בוא נגיד משהו שכולנו רואים, זה למנוע את הריצ'רץ' בפתיחה אינסופית של מדרכות וכבישים ותוואי דרך, בכל פעם שרוצים להוסיף כבל כזה או אחר או אפליקציה או טכנולוגיה, או שימוש בטכנולוגיה כזו או אחרת, בסוף אנחנו רואים ריצ'רץ' של מדרכות וכבישים. המטרה היא למנוע את ההרס והשיקום הזה בכל פעם מחדש ולתכנן להביא לטיוב בתכנון הרבה יותר מוקדם.

זה חזון אחרית הימים, נראה לי. אני לא רואה שאנחנו מתגברים על זה. רק בסוף השבוע הייתי בשכונה - - -

במודיעין?

במודיעין בסדר. יכול להיות שכשהעיר אולי חזקה - - - אבל אני רק הייתי עכשיו בסוף השבוע, בפורים, הייתי אצל מישהו, הוא אמר לי: "אני לא יכול לצאת מהבית. אני לא יודע אם אני אגיע לקריאת מגילה" ומדוע? חברת החשמל. מה חברת החשמל? דירות שהם רק התאכלסו עכשיו, שורת מבנים שרק התאכלסו לפני כמה חודשים. כן, אבל מהצד השני יש שם גם פרויקט שהוא כבר ממש בשלב הסיום שלו. ואמרו להם, הקבלן אומר: "אמרתי להם – תעשו את זה ביחד." לא. מה פתאום ביחד?

צריך משהו של תיאום תשתיות.

לא רק תיאום תשתיות שלא יהיה אפשר רק - - - הם לא יתנו.

אבל צריך מערכת אחת, ארצית, לתיאום תשתיות. מה שיש היום בתל אביב - - -

אבל גם בערים עצמן, באותו רחוב - - -

צריך להעתיק את מה שיש בתל אביב, אפשר לעשות ארצית, גם מערכת לתיאום תשתיות ארצית, שכוללת חשמל - -

מים, ביוב, כל מה שצריך, כל התשתיות.

- - מים וביוב ואפשר להתקין מערכת כזאת.

מי הדוברת?

אני ענת ממינהל תכנון.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להעיר בהתייחס לדברים שנאמרו כרגע שמי רם סידיס, אני גזבר העיר מודיעין.

אתם דומיננטיים פה היום, מודיעין. בפעם הבאה זה נראה שאתם מקבלים את המקום הראשון.

אז בוא נראה אם הם באו ברכב אחד.

בהתייחס לכל מה שקשור לפיתוח בערים החדשות, אז כולם מכירים את העיר מודיעין. זו עיר שבונה ועוד תבנה עוד הרבה שכונות. אני חייב לציין שאנחנו בשנים האחרונות, בלי נספחים כאלה ואחרים לא של משרד הבינוי והשיכון ולא של רמ"י, החלטנו במסגרת הפיתוח, להכניס קנים ולפרוס תשתיות, מתוך נקודת מוצא שצריך את התשתיות האלה.

אני גם מזכיר לכולם, בסופו של דבר הערים מתחדשות ובכל מקום שאנחנו פותחים שביל, כביש, לא משנה, איזושהי תשתית, אנחנו פורסים בהנחה שבעתיד הכול יתחבר. אז יכול להיות שבעוד שנה או שנתיים אנחנו לא נראה את אותה שכונה שפתחנו בה איזשהו כביש או מדרכה, אבל אני בטוח שבעתיד הדברים האלה יתחברו. העלות היא עלות שולית ביותר, ברגע שאנחנו כבר פותחים את הכביש אז מן הסתם להניח קנים זה סכום שהוא בטל בשישים ואין לי ספק שבעתיד הרחוק אנחנו גם נראה את כל הנושא של ה-big data שהוא ייתן לנו תובנות הרבה יותר משמעותיות ממה שאנחנו אפילו יודעים להעריך אותם כיום.

במקביל לזה, אנחנו כמובן עושים הרבה דברים נוספים ששוב, מבחינה כספית זה חוסך לנו הרבה מאוד כסף וכמעט שלא השקענו כסף כי הטכנולוגיה היא זמינה, היא פשוטה. כל מי שמכיר את המוניציפאלית ויודע לדבר מוניציפאלית יכול לגשר מהר מאוד בין העולמות של הטכנולוגיה לבין עולמות השירות. אני תמיד הזמנתי ואני מזמין כל אחד לבוא ולהתרשם - - -

תמיד אפשר ללמוד מאחרים שעשו כבר.

תמיד. הדלת אצלנו פתוחה, עשינו קילומטראז' ארוך מאוד בשנים האחרונות ואנחנו נשמח - - -

אתם לא שמים שלט "כאן לא מודיעין".

גם בנושא הזה אנחנו מוכנים להיות, אולי החכמה תצא ממודיעין.

כן מודיעין. אבל אני רוצה רגע לחזור למשרד השיכון. טלי, למה את צריכה המלצה? אני באמת שואל. היום, בראיית פני העתיד, העתיד הלא רחוק, העתיד הקרוב שכבר נמצא פה. למה לא לחייב להחליף את התשתיות? למה זו רק המלצה?

אני לא אמרתי שזו המלצה. המדריך, שהוכן באגף שלי, הוא אמור להיות מוטמע באופן שהוא יחייב במכרזי הפיתוח של המשרד. זו הכוונה.

זה אולי לא חודד, כשזה מדריך זה לא - - -

לא, לא בהמלצה.

אנחנו מודים לך. נראה לי שיש לנו ככה עוד שני דוברים, שלושה דוברים, אבל אני רוצה לבקש לקצר. היינו כבר צריכים לסיים ב-12:30. רפאל חזני?

כן.

למשטרת ישראל יש משהו להוסיף בעניין הזה? אז מיד אחרי זה אני אבקש.

טוב, אני מבקש לדבר על הנושא של התקינה ל"ערים חכמות", זה נושא שמשום מה לא מוזכר. קיימת תקינה בין לאומית לנושא של "ערים חכמות". גם "מכון התקנים" אימצו את התקינה בנושא ואני ראיתי לנכון לדבר, לא ידעתי שלא מגיע נציג ממכון התקנים. התקינה מדברת על כל ההיבטים של החיים בערים וזה מאוד חשוב שתהיה ראייה מאוזנת שמתכללת את כל ההיבטים של החיים. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שקידמנו נושא אחד ופגענו בנושא אחר, יצרנו דיגיטציה ופגענו באיכות החיים, יצרנו זיהום אוויר, עוני או כל דבר אחר קהילתי וכך הלאה.

הראייה שמביאה התקינה זו ראייה מקיפה של כל היבטי החיים ונותנת גם כלים למדידה. אם באים לפרויקטים של מיליארדי שקלים ומראש לא קובעים כלים למדידה איך הצלחנו, איך לא הצלחנו, אנחנו יכולים שוב למצוא את עצמינו במצב שבזבזנו המון כספים של משלמי המיסים ולא יכולנו להגיד שהגענו לתוצאה הרצויה או לא הגענו. לכן, בעיניי, ההיכרות עם התקינה, עוד לפני שמאמצים אותה, היא מאוד חשובה כדי שנסתכל בצורה - - -

יש לכם מדריך?

התקן הישראלי בנושא של "ערים חכמות" הוא על השולחן ואפשר לקחת ולקרוא אותו.

מהניסיון שלך, הערים מודעים לזה, מטמיעים את זה?

יש ערים בעולם שכבר עברו הסמכה ל"ערים חכמות" באמצעות התקינה הזאת. אפשר למצוא את זה - - -

יש לכם קשר עם מתכנני ערים? כל מי ששייך לפרויקטים האלה - - -

הוועדה שהתכנסה במכון התקנים - - -

אולי בשיתוף פעולה עם המשרד - - -

יש גם ערים בישראל שעשו את זה?

ערים בישראל עוד לא אימצו את זה. בוועדה שאימצה את התקינה היו נציגים מכל משרדי הממשלה, התקינה הזאת היא תוצאה של מנהלת שהייתה בישראל לפני שלוש-ארבע שנים.

אבל איך היא מיושמת? איך היא מוטמעת?

התקינה בארץ לא מוכרת משום מה - - -

המדריך הזה, אני שמח שהשולחן הזה - -

כן, מאפשר - - -

- - אבל זה עדיין לא מתיימר שזה מה שיפתור את הבעיה - -

עכשיו אנחנו יכולים למצוא את - - -

- - אני לא יודע איך המשרד לשוויון, אולי לראות משהו - - -

אין צורך שנמציא את הגלגל. נעשתה המון חשיבה ברמה רב לאומית והדברים שנעשים הם מאוד חיוביים, אבל צריך להביא אותם לצורה שהם גם מאוזנים וגם סדרי העדיפות בנושא של הקצאת תקציבים - - -

תהיה תגובה לדבריך, המנכ"ל יתייחס לזה בסוף הדיון. אני מודה לך, רפאל. משטרת ישראל, בבקשה.

שלום לכולם, שמי בני אביסידריס, אני קצין טכנולוגיה של אגף התנועה. אני בתפקיד בטכנולוגיות, שם אני רואה פה כמה דברים בכל עיר. יש ערים שבהן הטכנולוגיה היא עם חשיבות עליונה, יש כאלה שלא. אני הייתי מציע קודם כל בנושא "עיר חכמה" להקים איזשהו צוות או צוותים טכנולוגיים ארציים שהם יעברו עיר עיר ויאפיינו את הצרכים ויתפרו איזושהי חבילה טכנולוגית שמאפיינת את אותה עיר ואת הצרכים שלה על בסיס של סקר של תושבים, מה מעניין את התושבים, שזה המשאב היקר ביותר לאותה עיר, אנשי עסקים, עיר שנותנת גם למבקרים. חבילה טכנולוגית שמעניינת את אנשי אילת לא בהכרח מעניינת את תושבי חיפה, שם יש בעיות של זיהום אוויר, או חבילה טכנולוגית שמעניינת את העיר תל אביב לא בהכרח מעניינת את העיר מודיעין.

צריך לאפיין את הצוותים האלה והם יעשו עבודה, ויכול להיות שיהיו כמה דברים, אחת, שתיים, שלוש, ארבע, דברים חשובים לכל הערים ואז לתפור אותם לכל הערים. לדוגמה מה שהוא אמר על סייבר, אתרי אינטרנט ואפליקציות. יש ערים שיעניין אותם דווקא אפליקציה לדור הצעיר, כמו תל אביב. למשל, עיריית תל אביב לקחו אכיפה אלקטרונית אוטומטית של בעיות של חניה ועשו מוקד לאכיפה אוטומטית, אפשר להעתיק את זה לערים אחרות שבהן יש בעיות של אכיפה אוטומטית.

אבל זה לא קשור. מה שאתה אומר זה דברים נכונים מאוד, אבל דווקא בתחום המשטרה יש ל"ערים החכמות" - - -

בתחום המשטרה אנחנו מתחילים עכשיו - - -

אני רק רוצה להגיד, יש ממשקים מאוד מאוד חשובים, חלק מהחומר שאני קראתי ושאני נחשפתי בקשר ל"ערים חכמות", שינוי של התנהלות של אזרחים בעקבות מצלמות שרואים, מהירות, איטיות, תנועה - -

גם על זה אני אדבר.

- - אזורים מסוימים, מאפיינים אזורים מסוימים, דיווחים שיודעים לתכלל את זה. אבל ודאי שראו, למשל בתל אביב ראו, כשהיה הפיגוע, הרי אתה לא עוקב כל הזמן אחרי המצלמות, אבל זה נותן לך מיד אינדיקציה והתראה ש'הנה, באזור הזה יש משהו, משהו לא מתנהל שם כרגיל', ואז אתם יודעים גם למקד איפה אתם צריכים את הדברים, עוד לפני הפניות של האזרחים או לדעת לעשות סדר בדברים. אין כמו משטרת ישראל שצריכה להיות משולבת בנושא של "ערים חכמות".

אז זה מה שאנחנו עושים עכשיו עם כל הערים. לקחנו כבר את המצלמות של ראשון לציון, חיברנו אותן למערכות התקשוביות שלנו ואנחנו רואים את המצלמות ואנחנו מברכים כל עיר שרוצה להביא לנו את המצלמות. אנחנו מיד עושים שת"פ איתם - - -

אתה מדבר על מצלמות פלוס. המצלמה-מצלמה, אבל איך לוקחים ממה שרואים אותה. זאת אומרת אנחנו מדברים על כיצד הטכנולוגיה מתחדשת, ניתוח הנתונים ומה שאנחנו רוצים - - -

אנחנו מקימים את החדרים שנקראים Back office, שהייעוד של החדרים האלה זה לקחת את המידע בזמן אמת ולראות בכל המערכות שאנחנו מקבלים בדגש על המצלמות, אם זו עין צופיה מבתי העסק או מצלמות עירוניות שאנחנו נקבל, יחד עם כל המערכות שלנו לעשות ניתוחים בזמן אמת ולתת תגובה, אם זו תגובה שקשורה לאגף התנועה או בערים האחרות תגובה שקשורה לנושא הפלילי והסדר הציבורי ולהגיב בזמן אמת. אנחנו רוצים לקבל את כל המצלמות מ - - -

אני לוקח על עצמי, אנחנו לאחרונה אירחנו פה את משטרת ישראל, את האגף הטכנולוגי שלכם, עשינו ישיבה מיוחדת, עם המפקדים, כולל המפכ"ל שהיה כאן גם כן. בפעם הבאה, בהזדמנות הקרובה שתימצא, חלק מהדיון יהיה גם בנושא של "ערים חכמות", אני חושב שזה מאוד חשוב. צריך לזה גם כן את המשטרה, בכלל תכלול של כל הדברים, של כל המשרדים הממשלתיים אבל גם בדגש שלכם, לפי דעתי זה אחד הדברים שהתועלות של זה הם יוכלו להיות תועלות מאוד מאוד גדולות ב"ערים החכמות" בשילוב של כל המשרדים הממשלתיים, אבל ודאי מה שיש כאן בנושא הביטחון ומשטרת ישראל ובכל ההיבטים בכל האגפים של המשטרה.

אנחנו בשיתוף פעולה עם כל הערים בנושא הורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים בתוך הערים. מה שמאפיין את רוב ההרוגים בשנה האחרונה הוא אי מתן זכות קדימה ופגיעה באזרחים הולכי רגל.

אני תמיד מביא את זה. אולי מנהלת הוועדה נמאס לה לשמוע את זה, אבל אני מביא דוגמה, אני הייתי עד לזה כשהייתי עוד בעיריית ירושלים, תאונות דרכים, או סוג של תאונה של אנשים, של רכבים שנכנסו בעמוד הכוונה, כל פעם הייתה תאונה ובכל פעם יכול להיות שהוא אמר 'סונוורתי', אבל אף אחד לא תכלל את המידע הזה. עד ששכן בא ואמר שהוא שם לב שזה קורה בעונה אחת בשנה, או שתי עונות בשנה כשהשמש מגיעה בזווית מסוימת בבוקר, בשעה 7:00 בבוקר, ואז באמת הכביש הוא מתעגל קצת וכשלא רואים, בשנייה הזאת שלא רואים, במקום לנסוע ישר הרכב נכנס לעמוד ההכוונה. זה דבר שבמקרה הזה מישהו הבחין, אבל אם את הנתונים האלה היו יודעים לנתח ב"עיר חכמה", לבד, היו רואים שזה תמיד קורה בשעה הזו, זה קורה בתקופות בין ה-10 במרס ל-25 למרס. הדברים האלה היו מגיעים לשם ובשינוי גאומטרי קטן כבר עשר שנים אין שם אפילו תאונה אחת. פשוט עשו שינוי שגם כשהשמש מסנוורת עדיין לא נכנסים, הכביש מכוון או שינו שם את ההכוונה.

זה דבר שאני מביא אותו שלבד, מנתונים ידניים, בתוך תיק, אף אחד לא אוסף אותם אף אחד לא יידע לעשות שימוש בהם. רק נושא טכנולוגי הוא זה שיכול לאגור את המידע הזה ולהשתמש בו הלאה ולדעת איך להציג. אני מודה לך, בני, על הדברים שלך. נשארה לנו כאן הנציגה בת ציון שלומי, בבקשה. כתוב לי בשתי שורות ה"בת" וה"ציון". קוראים את זה במילה אחת או שזה שתי מילים?

כמו בתנ"ך, 26 פעמים מופיע בתנ"ך בת-ציון עם מקף קטן באמצע. היה ברור לכל הדורות.

יפה. בבקשה.

אז אני באה מעפולה ואני נציגה של רגישי הקרינה וגם של האנשים שדואגים מנזקי הקרינה, המילה האחת הזאת לא הוזכרה כאן עד עכשיו, קרינה. זה הפיל הגדול שנמצא פה בחדר. הקרינה האלחוטית הוכרזה על ידי רשויות בריאות שונות כמסרטנת, כולנו יודעים שגם ארגון הבריאות העולמי הכריז עליה ב-2011 כמסרטן אפשרי לבני אדם. מחקר ה-NTP בוצע על ידי משרד הבריאות בארצות הברית לאחרונה, והתגלו שם בגופם של עכברים גידולים סרטניים בראש ובלב בעקבות חשיפה לרמות נמוכות ולא מחממות של קרינה. כלומר בניגוד לתאוריה הפיזיקלית שהייתה קודם, שרק כאשר זאת קרינה כל כך חזקה שהיא מחממת את הגוף אז היא פוגעת, לא, חשיפה כרונית לקרינה בלתי מייננת פוגעת בגוף שלנו, בבריאות שלנו.

הילדים שלי לא הולכים לבית הספר, הם בחינוך ביתי. אני לא יכולה לשלוח אותם לבית ספר שבו הם מנוטרים על ידי wi fi. אני מוכרחה להגיד לכם שאני זועקת את זעקתם של אלפי אנשים שלא יכולים אפילו להיות פה כי אחרי החשיפה לפלאפונים האלה כאן, הם מרגישים מאוד לא טוב. לי אין פלאפון, הבאתי לכם גימיק, זה נקרא מד קרינה. מעולם לא היה לי פלאפון ולא יהיה לי. זה מד קרינה. אני יכולה להגיד לכם שלי בבית אין לא מיקרוגל, לא ניידים, לא wi fi, ואנחנו מרגישים עם זה טוב מאוד.

אתה בטח זוכר שמהדיון על המונים החכמים שאנחנו דיברנו על הכפייה הזאת שנכנסים לכל אחד לחצר ומתקינים לו מונה מים חכם, מונה חשמל חכם. כולנו נפגעים בריאותית. מי שמרגיש את זה מרגיש את זה עכשיו, לדעתי זו אזעקה שכדאי להקשיב לה. מי שלא מרגיש את זה עלול להרגיש את זה אחר כך, אבל התחלואה והתשלום הגדול יבוא בהמשך מן הסתם, כלכלית, בריאותית, סבל וצער. אז אני חושבת שאני אומרת כאן דבר שהוא - - -

היינו צריכים לתת לך לדבר בהתחלה, את משאירה אותנו באווירה כזאת - - -

לא, אני מצטערת, אחרי כל שיר ההלל הטכנולוגי אני מוכרחה להגיד שהדיון הבא צריך להיות על ערי מקלט. "עיר חכמה" זה יפה, אני צריכה עיר מקלט.

זה לא מספיק שש ערי מקלט, נצטרך לעשות הרבה יותר. אז עפולה היא בסדר בעניין הזה?

לא, ממש לא. אין לנו לאן לברוח ויש מדינות שיש בהם כבר אזור שנקרא White Zone, אזור לבן שבו אין קרינה אלחוטית, אין דברים שפולטים קרינה אלחוטית והלוואי שהיה לנו לאן לברוח. אנחנו במצוקה.

בת-ציון, מה עזר שאת לא משתמשת בפלאפון כשכל הסביבה שלך עם פלאפונים? איך אפשר לברוח מזה? אני באמת שואל, אם זה נושא עקרוני ומקדש את הדברים האלה, זה באמת טוב שאת מעלה את זה ואני באמת שמח שאת באת וטרחת להגיע לפה מעפולה כדי להביא את הדברים, אסור לנו לשכוח גם את הדברים האלה. כל המאמצים וצריך לעמוד בכל התקנים בעניין הזה וגם לפתח, אולי בחדשנות אסור לשכוח לפתח היום פרויקטים, איך מפתחים היום דברים שמונעים את הקרינה, עם ריבוי הקרינה, איך מונעים אותם.

סיבים אופטיים. הם יקרים יותר, אבל חייבים ללכת בדרך החוטית. בית הספר של הבת שלי, למשל, היא קיבלה שם כאבי ראש וכמעט התעלפה, בסופו של דבר הצלחנו לשכנע את מחלק החינוך בעפולה לשלם 4,600 ₪ לחווט את בית הספר. נהנים מיתרונות המחשוב - - -

אז היא הולכת בסוף לבית הספר? היא כן הולכת?

היא הלכה עד שהיא סיימה את אותו בית ספר, היא הגיעה לכיתה ז', אין לאן ללכת אז היא נשארת בבית. כן, ככה. עם שיעורים פרטיים שעולים פי כמה מבית ספר, אבל אין מה לעשות.

אבל החינוך הוא טוב?

ברוך ה'.

הם כבר עברו בחינות בגרות? על מה הם מקבלים?

הם ילמדו. עדיין לא, אבל אני מאמינה שזה אפשרי. זאת לא הבעיה. הבעיה היא באמת הבעיה הבריאותית. על הפרטיות ועל הסייבר כבר דיברו - - -

יש איתכם עוד אנשים? יש לכם איזה ארגון כזה או שאת בודדה?

כן, כן. הייתי בודדה עד שמצאתי איכשהו והתקשרתי עם עוד כמה אנשים.

יש איזה ארגון שקם?

יש ארגון שנקרא "פורום לסלולריות שפויה". יש ארגון נוסף שנקרא "ללא קרינה בשבילך". חשוב מאוד לפתוח את האתרים האלה ולראות. הרבה אנשים לא יודעים כמה הם ניזוקים וכמה כואב להם. אני עם המכשיר הקטן הזה לפני כמה ימים אני חושבת שזכיתי לעזור לחברה שלי שהבת שלה הייתה בבית חולים עם כאבי ראש קשים מאוד, שום דבר לא עזר לה, לא התרופות, ה-MRI לא הראה שום דבר. הגעתי לבית שלה וראיתי איפה הילדה אוהבת לשהות כשהיא חוזרת מבית הספר? בתוך הממ"ד, שמה יש ראוטר ויש טלפון ביתי אלחוטי. הביתי האלחוטי, מעטים האנשים היודעים כמה קרינה הוא פולט, גם כשלא משתמשים בו. גם הכן וגם השפופרת, ופשוט מדדתי וראיתי פרצים אדירים של קרינה, והאבא אמר: "עכשיו הבנתי. עכשיו אני אוציא אותה מהחדר הזה". נחכה עוד כמה שבועות ונראה את השיפור, אני מאוד מקווה. אבל כדאי לדעת.

לילדים שלי כבר אין טלפונים בבית, רק סלולרי. הם אפילו לא יודעים מה זה - -

חבל, חבל.

- - אין לי מספרים, אבל גב' שלומי, רק יש לנו רק שאלה אחת מסקרנת, איך ידעת על הישיבה פה ואיך הגעת אם אין לך סלולרי ואין לך אינטרנט בבית?

לא, לא, לא. זהו, שתבינו, אני לא חיה במערה, אני לא איזה יצור כל כך עב"מ כמו שחושבים שאני. יש לי gmail, יש לי מחשב חוטי עם עכבר חוטי ומקלדת חוטית. יש לי טלפון עם חוט בבית. זה מספק את כל הצרכים. עם משפחה ועבודה וכל מה שצריך לעשות, אני עושה את זה בשמחה ובהצלחה גם ככה ולא יהיה לי נייד ואני מאחלת לכולם בריאות ולחשוב על הדברים האלה טוב טוב.

אנחנו באמת מעריכים מאוד שבאת, זה מחזיר אותנו גם לדברים - - - זה יפה מאוד. בכל אופן, צריך איזה מערכת איזונים בכל ההחלטות.

אני אתן רק שתי התייחסויות קצרות ואמירה כללית אחת. קודם כול, בקול קורא שהוצאנו בתחום הדיגיטליות היה שם תנאי סף, לךְ אני אומר זה, מנציבות שוויון זכויות, היה שם תנאי סף שאומר שכל מה שאנחנו מייצרים מעכשיו ברשות בעקבות הקול קורא הזה יהיה מונגש. יש כל מיני סוגי הנגשות לבעלי מוגבלויות, אז זה תנאי סף, שכל מה שהרשות מייצרת הוא גם מונגש - - - למשל אפליקציה מונגשת עם כתב יותר גדול וכל הסיפור הזה. זה אחת.

אני חייב להגיד שלא הכרנו את הסיפור של תו התקן הישראלי. אנחנו נלמד את זה יותר לעומק, יש פה - - -

כבר היה כדאי לקיים את הישיבה הזו.

אנחנו נלמד את זה יותר לעומק, נראה מה יש שם ומה אפשר ללמוד מתוך הסיפור הזה. עכשיו אני חייב להגיד משפט עקרוני. הנושא הזה הוא נושא חדש, מה זה חדש? הוא לא חדש בעולם, אבל בישראל הממשלה נכנסה לתוך הסיפור הזה כממשלה וזה יחסית נושא חדש. מה זו "עיר חכמה", ממה היא מורכבת, מה המאפיינים שלה, איך עושים את זה. אנחנו פתוחים לשיג ושיח מסיבי עם כל מי שרוצה להיות שותף לנו בתוך המהלך הזה. יש ועדה ממשלתית, ועדה בין משרדית שהעומדים בראשה זה אני ומנכ"ל משרד הפנים, ששותפים בה כל משרדי הממשלה, אנחנו מזמינים את כל מי שרוצה, יש כאן את יובל, תרים את היד כדי שיראו אותך, הוא מרכז את "ישראל דיגיטלית", יש פה את רינת, נציגת משרד הפנים, ששותפה שלו בתוך המהלך הזה. כל מי שחושב שהוא יכול לתרום לתוך המהלך הזה, להציע רעיונות, אנחנו פתוחים לשמוע הכול ובשמחה רבה.

תודה רבה לך, אבי. באמת גם השרה ציינה אותך ושיבחה אותך. אנחנו גם כן בכנסת, כגורם מפקח, יודעים לשבח את הפעילות שלכם. אם לא היה משרד ולא הייתם מקדמים את זה אנחנו היינו רחוקים יותר. אין לי ספק שעצם התובנה הזאת וההחלטה הנבונה והנכונה, לפעמים גם צרכים, לא יודע אם צרכים פוליטיים, לפעמים כשמקימים ממשלה וידעו לנווט באמת, לקחת שרה שאומרת שיש לה יכולות, שבחרה את האנשים המתאימים, עם תקציבים כהתחלה, בכל אופן יש משמעות לתקציבים האלה, זה לא משהו זניח, ובסופו של דבר לוקחים משרד ואת המשרד הזה יודעים לתעל אותו למקומות נכונים, אני חושב שאנחנו נמצאים במקום אחר, מה שלא היה אם לא היה משרד, ובכלל במקום טוב בעניין הזה, אבל ודאי שהדרך ארוכה. אין ספק שאנחנו רק קצת נוגעים בטוב, ביכולות, בתועלות, באמת מה שיש בנושא הזה, ושיעשו את זה בצורה מסודרת.

שם המשחק הוא שנעשה את זה בצורה מסודרת, כדי שאחרי זה נעשה תפר על תפר בסוף העיר כזו כן יעשו, לא נלמד עיר מהשנייה. חבל, כל כך הרבה מידע, כל כך הרבה ידע וניסיון. צריך ללמוד, גם חיסכון במשאבים, מישהו שיתכלל את כל הדברים האלה, גם יתכלל פנימה, יידע להוציא את זה החוצה, יידע לדבר בשפה אחת, בשפה מתאימה, אבל כל אחד עושה את זה בצביון אחד, אנחנו נהיה במקום אחר.

אין כמו במדינת ישראל שיש לנו את הידע הטכנולוגי, אנחנו מדינה טכנולוגית, אנחנו מעצמה טכנולוגית. באים מכל העולם, מתעניינים ביכולות שלנו, אנחנו מייצאים. אז גם מה שנקרא "עניי עירך קודמים", אם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו נמצא את עצמנו רחוק. ויש תחומים, אני אומר לכם בכנות, שכאן אנחנו מתוודעים אליהם, תחומים שהיינו בהם נחשונים, היינו בהם ראשונים, היינו בהם מיוחדים ומצליחים, אנחנו כבר לא נמצאים שם היום. תחום הלוויינות, אנחנו עושים מאמצים להחיות את זה ולהישאר בזה כשצוותים מתפרקים, כשאנחנו היינו באמת, הידע החדיש ביותר הגיע מאיתנו. היינו הנחשונים בדבר הזה, ייצרנו את הדברים, הגענו ליישומים מאוד מאוד מוצלחים ועם תועלת רבה והיום מדינות אחרות השקיעו בזה יותר והם התחרו ואנחנו לא היינו תחרותיים, לא רווחיים, לא כלכליים ובזה אין לנו היום שום יתרון ואנחנו מאבדים אותו במהירות מאוד גדולה.

אני אומר את זה כי אנחנו צריכים לדעת להשתמש, לתחזק ולשמור את הטכנולוגיות ואת היכולות שלנו. ה"ערים החכמות" זה חלק מהדברים שאנחנו יכולים באמת להטמיע והתועלות הן רבות מאוד בכל הנושאים, זה גם חיסכון כספי, אבל זה גם ייעול בלתי רגיל, שירות אחר, חשיבה אחרת, הכול משתנה.

אנחנו נעקוב אחרי הנושאים האלה יחד איתכם ואנחנו נעשה את זה לתקופות יותר קצרות. זה לא יכול להיות פעם ב-, הן צריכות להיות תכופות יותר כדי באמת לשמוע את הערים באופן המעשי, להביא את הערים, במה התקדמו, מה נעשה, איך הממשקים עובדים. ולא נשכח את גברת בת-ציון מעפולה, שגם זה צריך להיות חלק מההטמעה, שהמשרדים השונים יידעו לדבר, יידעו להשקיע, יידעו לחייב גם, יש דברים שגם צריך לפעמים לחייב, ואנחנו מקווים שאנחנו באמת נצליח ליישם את כל מה שאנחנו רוצים לעשות.

שיהיה לכם יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.