ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 316

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 11:00

ישיבה בהשתתפות שר התחבורה ישראל כץ: סקירה כללית + דיון בדוח המבקר 68א על ליקויים בהנפקה, טעינה, תיקוף וחיוב כרטיסי רב-קו (2017): שימוש בכרטיס רב קו בתחבורה הציבורית

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ– היו"ר

סעיד אלחרומי

שולי מועלם-רפאלי

פנינה תמנו

רחל עזריה

מיכאל מלכיאלי

יעל כהן פארן

נחמן שי

שר התחבורה ישראל כץ

עוזר מנהל החטיבה, משרד מבקר המדינה - נתי בלזם

מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה - סימה זיידמן

מנהל אגף, משרד מבקר המדינה - מרסלו בז

מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה - מרב לוי

סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה - בניהו אליהו

רפרנטית אגף פיקוח וביקורת, משרד רה"מ - ורד פיצרסקי

מנכ"לית, משרד התחבורה - קרן טרנר אייל

דובר, משרד התחבורה - אבנר עובדיה

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה - חוה מרים ראובני

סטודנט בלשכת השר, משרד התחבורה - אליעזר הרשקוביץ

יועצת מנכ"לית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - ענבר הרשקוביץ

מנהלת אגף א' הפעלה ורישוי רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - נועה צור

מנהל אגף טכנולוגיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - שי ג'רבי

מרכז ביקורת פנימית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עֹמר כהן

רכז מידע ומחקר, עובדי הכנסת - אהוד משה בקר

חבר מועצה, עיריית ירושלים - אלעד מלכא

עוזרת לחבר מועצה, עיריית ירושלים - שירה אברמוביץ

סגן היועצת המשפטית, רכבת ישראל - שמעון מויאל

מנהל מערכות מידע, חברת דן - איתמר כהן

מנהלת הכרטוס, חברת אגד - יניב לויט

מנהל תקשוב, חברת קווים - ערן בנין

מנכ"ל ארגון מוניות ת"א קווים 4-5, ארגון מוניות השירות - אבי גזית

ועדת ביקורת - ארגון מוניות השירות בישראל, ארגוני המוניות - שלמה בורה

איגוד נהגי המוניות - אילן זיקרי

איגוד נהגי המוניות - אליאס עצמון

רכז ענף תחבורה, ארגון כח לעובדים - תם פרומוביץ

מנכ"ל, ארגון 15 דקות - גיל יעקב

מנהל קמפיינים, ארגון גרינפיס - יונתן אייקנבאום

משקיף, המשמר החברתי - שמעון חננאל

יו"ר ועדת תחבורה - ישי בלך

פעיל חברתי - אליהו יצחק

יו"ר פורום הדיור הציבורי - דוד קשני שני

כתב, אתר newsru israel - גבריאל וולפסון

מוזמן/ת - עמיחי תמיר

מוזמן/ת - דורון עזרא

מוזמן/ת - עומר לובטון

מוזמן/ת - אסף אילוז

מוזמן/ת - אלכס כהן

מוזמן/ת - יוסי קפילוטו

מוזמן/ת - דני דורי

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את סיטיפס - גל גולן

שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את מוניות העיר אשדוד - ויקטור אירירה

תומר רוזנר

חנה פריידין

א.א., חבר תרגומים

ישיבה בהשתתפות שר התחבורה ישראל כץ: סקירה כללית + דיון בדוח המבקר 68א על ליקויים בהנפקה, טעינה, תיקוף וחיוב כרטיסי רב-קו (2017): שימוש בכרטיס רב קו בתחבורה הציבורית

שלום לכולם, אנחנו פותחים את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. אנחנו מארחים היום את שר התחבורה, ישראל כץ. שלום לך אדוני.

ראשית, השר ייתן סקירה על ענייני משרדו, גם דברים שבכותרות, אני מניחה, וגם את העניינים המובילים שבהם עוסק משרדו. החלק השני יהיה נקודתי יותר, הוא יעסוק בדו"ח מבקר המדינה על הרב קו, ליקויים שנמצאו בשיטה וכן הלאה.

כמובן גם חברי הכנסת ידברו, גם דוברים אחרים. אדוני השר, הבמה שלך. בבקשה.

תודה רבה, תודה רבה על הזימון. אני מאחל לך הצלחה, לא מכבר.

כבר כמה חודשים, אבל תודה. תמיד אנחנו זקוקים ל - - -

יחסית לשר שמכהן בתפקידו כבר 9 שנים.

הצבת בפנינו רף קשה להשגה.

טוב, מנכ"לית המשרד קרן ואחרים נוספים נמצאים כאן, הם יאמרו את עיקרי הדברים. אני אגע במספר מילים. קודם כל, אני מברך על דו"חות מבקר המדינה, זה דברים שאפשר ללמוד מהם, לשפר, לתקן. כך הדברים גם בוצעו לאורך השנים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בכובע הזה, הוא משרד שיש לו יעדים ברורים. אני הצבתי את היעדים האלה בממשלה, עם ראש הממשלה, לפני קרוב ל-9 שנים ומאז הדברים מבוצעים. האידיאולוגיה מאחורי המדיניות זה לחבר את הפריפריות, מהגליל לנגב, ירושלים – לא מבחינת התוכן, מבחינת אי החיבור שהיה לה.

זה לא דבר מובן מאליו, נעשו כאן דברים מאוד משמעותיים, בלתי רגילים, בהקמת המדינה, לפני הקמת המדינה, אחרי הקמת המדינה. נבנתה כאן מדינה, נבנו כאן דברים מאוד משמעותיים.

בתחום התחבורה, מבחינת החיבור, מבחינת מערכות להסעת המונים, כמעט לא נעשה שום דבר משמעותי, וזה דבר שגרם לפערים מדהימים. חלק מרכזי בפערים שנובעים ממרחק, זה היעדר תשתיות של תחבורה ציבורית. שעד דרומה, שעה צפונה, שעה וחצי צפונה – אני לא מדבר על אילת, שזו סוגיה נפרדת.

זה דבר שקרה לא בגלל היעדר כישרון או היעדר יכולות, אלא הפער הזה גרם לפערים בסדרה שלמה של דברים. עד היום, אגב, כשמדברים על מעבר צה"ל לנגב ועכשיו מדברים על יחידות המודיעין, שהן אליטה לכל דבר במובן החיובי, עולה השאלה – אני לא מגלה כאן סוד כשאני אומר שעוכב מימוש ההחלטה של העברת יחידות המודיעין, בגלל מרחק השעה דרומה, האם ניתן להעביר אותם? אם יעברו, האם זה יפגע ביכולת לקבל את אותו תוצר מודיעיני? האם כל אנשי הקבע יישארו כתוצאה מזה?

התחבורה היא רק חלק, אבל היא נתבך מאוד חשוב בפתרון השאלות האלה. מה שהתבצע, הצגתי את תכנית המאה מיליארד. היא עוררה תמיהות, הרמות גבה וחוסר אמון. התכנית הזאת בוצעה כולה, והיום אנחנו צועדים לקראת המאתיים מיליארד. אל ביצוע דברים, קידום דברים שהם כבר מתוקצבים, לביצוע.

תפקידי כשר הוא לוודא שאחרי שנקבעים היעדים, תוך כדי התייעצות, ברירה ובחירה של הדברים, גם לאור האידיאולוגיות האלה, זה לוודא שיש את ההחלטות, שיש את התקציב, יש את הגוף שאמור לעשות, וזה יוצא לדרך.

לאחר מכן, וודאי הדברים המשמעותיים, להיות עם היד על הדופק, אצבע על הדופק. לראות פרויקט ענק כמו הרכבות הקלות בתל אביב, רכבות תחתית, רכבות קלות, אי אפשר להרפות לרגע. הדברים מתבצעים כל פעם בנקודת מבחן ויש לוודא שזה קורה כדי להשיג את היעד.

אותו דבר כמו הרכבת בירושלים, שניגע בו כמובן, ואני אחראי עליו, כמובן. אם כבר היה הטקס, כולם היו אחראיים, אז זה בסדר גמור. אני אחראי עליו ואני אסביר בדיוק את הדבר. כך כל דבר ועניין.

אני מודה, אגב, שמאשימים אותי שאני נוטה לגזור סרטים. אני מודה באשמה. אין לי זמן לעשות את הטקסים החשובים האלה אפילו ב-50% מהנדרש. הפרויקטים מבשילים וקורים, דברים מאוד משמעותיים. אני אומר באירוניה על גזירת הסרטים – מוכח שמשדרגים את הטרמינל החדש בתחנת הרכבת בקריית מוצקין שמשרת עשרות אלפי אנשים, נאמר, אז זה כבר קורה. הצלחתי להגיע לרמלה, שם קורה אותו דבר, הגעתי לסבידור מרכז, שגם כן טרמינל שפותח – אז המון אנשים נהנים.

הדברים קורים כל הזמן כי הם בכיוון נכון והם מבשילים. התשתיות, שכולם רואים אגב, אני חושב שזה המותג הכי חזק במדינה, כבישים. זאת אומרת, יכולים לכתוב כל היום – וכבישים מגיעים פקקים. אתה רוצה לגזור סרטים – אף אחד, ואני לא מומחה שיווק עד כדי כך כמו יושבת ראש הוועדה, בנוסף לכישורים אחרים שיש לה, כמובן - - -

לא לא, אני לא מגיעה למעלה שלך.

אני ממש לא טוב בזה. אמרו לי מומחים למותג הכי חזק, יותר מכל משרד פרסום, שתשדירי טלוויזיה, עיתונות, שלטי חוצות: הכבישים, כי כל אחד נוסע בהם, או שהוא גר שם, או שהוא נוסע בנסיבות כאלה ואחרות.

ניקח את כבישי הצפון, הרי מיליונים נוסעים שם בשנה. אנשים רואים או בחיים היום יומיים שלהם, עוקף קריות, מה הוא עושה לתושבי הקריות, עכו, חיפה וכולם. הכביש לערד, שמציל חיים שם לכל האוכלוסיות שגרות שם.

אתן דוגמאות, הכביש מבית שמש לירושלים, שאמרו לי שהוא לא כלכלי, והוא היה כביש אדום, כביש שהגיעו תוך שעה וחצי והיום מגיעים תוך עשרים דקות או פחות. הוא מציל חיים. בנוסף, יש את הכביש שעושים לכיוון אשקלון.

אני יכול למנות כאן עשרות, ולמה אני זוכר אותם? כי הכבישים האלה, לא היה קורה אחד מהם אם לא הייתי עומד על זה ונאבק עליהם. הם היו בניגוד לגישה שזה לא כלכלי, שאין שם מספיק תנועה, שלא צריך לעשות את זה.

אפילו הכביש בין אשדוד לתל אביב שהרחיבו אותו, נאבקתי שנים עם המומחים, בדרך כלל באוצר, שהוכיחו שזה לא כלכלי, לא נדרש וכולי.

אין כביש אחד שהתועלת שלו לא עולה אפילו על מה שהערכנו שתהיה. גם מבחינה אנושית, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה תחבורתית. הכביש המוביל גולני עמיעד, כל המקומות האלה.

אנחנו עושים עכשיו, משלימים סדרה של כבישים מצילי חיים, מחברי חיים ומשפרי חיים בגליל וגם בנגב. עושים עכשיו מבית שאן את הכביש לכיוון עפולה, עושים את הכביש מנהלל למגדל העמק ו -

עושים את הכביש מעפולה דרך דוברת, כפר תבור וכולי, היו שם שתי תאונות רק בתקופה האחרונה, עד מחלף גולני. אגב, כביש כזה זה מיליארד שקלים, צריך להבין. זו לא החלטה פשוטה לבצע. עושים שני כבישים באזור נהריה, שהיא עיר דיי נצורה היום, נשארה מחוץ לחיבור הזה של עכו-קריות-חיפה. גם לגליל המערבי, מעלות, כפר ורדים וכולם. כביש אחד באזור רגבה\ כביש אחד – כביש 89 שמחבר לנהריה. גם נסיים עד כביש 6 עד תחילת שנה הבאה, עד צומת סומך קריית אתא. נמשיך את זה בהמשך, עד 89 שלומי.

מה שאני מתאר כאן זה בעצם לחבר, במקרה הזה את הגליל, בינו, בינו לבין המרכז. כבישים מצילי חיים הם מועילים לכל סוגי התחבורה הפרטית, הציבורית וכל דבר. אי אפשר לא לעשות אותם. מדינה שהיא אחראית על התושבים שלה, על כל האוכלוסיות, גם על יהודים, גם על לא יהודים באזורים האלה וכל המקומות, חייבת לעשות את הדברים האלה.

זה לא סותר שום דבר, מי שאומר שזה במקום דברים אחרים או שהוא לא מסתובב בעולם – אני לא רואה מדינה מודרנית בעולם שאין בה כבישים. כבר מזמן, אולי 200 שנים, מאה שנים, חמישים שנים.

על הבסיס הזה ובמקביל לזה, אנחנו פורסים רשת תחבורה ציבורית, גם ברפורמות על תשתית התחבורה הקיימת, רפורמת התעריפים שמאוד הוכיחה את עצמו במטרופולינים, אפשרות לעבור בין סוגי תחבורה ציבורית שונים.

עכשיו ייצא לדרך חודש - - -

בשבועיים הקרובים.

בשבועיים הקרובים – תמיד וויכוחים אחרונים עם האוצר, זה בסדר.

עכשיו זה כבר נעשה חוט במשרד המשפטים.

בסדר, אני לא מהמתלוננים. אנחנו מאלה שמציגים את התוצאות.

רק תשלימו, עכשיו תצא לדרך - - -

הבין עירונית. היא תאפשר לעלות בנתיבות על אוטובוס לתחנת הרכבת, לעלות לרכבת, לנסוע לתל אביב, לרדת, לקחת אוטובוס ועוד מעט מונית שירות גם, כי אנחנו מוצאים גם את זה לדרך, לנסוע לאן שצריך בכל מקום, לחזור לרכבת, לנסוע ברכבת לעיר ולחזור למקום בכרטיס אחד חופשי יומי שיעלה כמה עשרות שקלים.

אותו דבר מכיוון צפון, אותו דבר מבאר שבע. לא יהיה יישוב אחד בכל ארץ ישראל, אני אומר, לא רק מדינת ישראל כי אנשים גרים בכל מקום, שהוא לא יהיה חלק. כמו שברפורמה המטרופולינית התעקשתי להכניס את הגליל המזרחי שאין לו עיר מטרופולינית אז חיברנו אותו לחיפה. יישובי יהודה ושומרון חיברנו למרכז ולירושלים.

עכשיו, בבין עירוני, לא יהיה יישוב אחד שלא יהיה חלק מהרפורמה הזאת. לא חשוב איפה אתה גר, אתה יכול להשתמש ברב קו ולעבור. ככל שהתחבורה הציבורית היא מרובה יותר, שיהיו כבר רכבות קלות בתל אביב גם, שיהיו דברים נוספים, יהיו מוניות שירות – אתה פשוט יכול לעבור. אתה נוסע, זה לא מעניין. כל החישובים המדינה עושה מול מה שהיא עושה, בדרכים שהיא עושה.

עכשיו, כל נושא האוטובוסים, הם יותר ויותר משוכללים. הרי תקפו אותי שאני עושה מסיבות לא ענייניות תחרות ורפורמה, ועליבות באוטובוסים. אמרו ששני מפעלי הרכבה בארץ יפגעו. שני המפעלים עובדים היום בתפוקה מלאה, יש להם 15% הגנה על תוצרת הארץ, למרות שזה רק הרכבה.

מחירי האוטובוס ירדו ב-50%. זאת אומרת, במקום 1,300,000, משלמים 700,000-750,000 לאוטובוס. התחרות היא של החברת עצמן, לפי סיכום עם האוצר. כל ההפרש הוא מיליארדים, הולך לתוך מערכת התחבורה הציבורית, לטובת הנושאים. אבל יש להם עוד אוטובוסים, עוד דברים. זאת עוד רפורמה.

זאת אומרת, אני מאמין גדול בתחרות הוגנת, כך אני עשיתי בכל אחד מהתחומים שאני אחראי עליהם. גם מי שמתחרים בו חייב לקבל תחרות הוגנת, ומי שרוצה להתחרות הוא כמובן צריך לעשות את זה בדרך שהוא עושה את זה.

התחבורה הציבורית, גברתי היושבת ראש, בניגוד לתשתית רגילה, היא יותר מורכבת, היא כמו פאזל. כביש קיים, אתה רואה אותו, יש לך את התועלת. התחבורה הציבורית, גם אם אנחנו עובדים על שיפור מעמד הנהג, ואני גאה שמרגע שנכנסתי, ביוזמתי, לא צריך לדרבן אותי, שכר הנהג לשעה עמד על 24 שקלים, זה עמד בקריטריונים של שכר המינימום. אני פעלתי, העלו את זה ל-32 שקלים, מאחר ותחבורה ציבורית, שהממשלה מעורבת, יכולתי לכוון את זה. אחרי זה העלנו את זה ל-39 שקלים, ועכשיו זה כבר מגיע ל-43 שקלים בהסכמים החדשים. עם חברות התחבורה הציבורית, עומדים לחתום - - -

39, ומטרופולין הגישו ל-43.

כבר, נגיע. זאת אומרת, אנחנו גם מעניקים להם, אגב, ממד של קביעות, ממד של תנאים סוציאליים נוספים. אני, מול ההסתדרות, מול החברות עצמן, ביוזמתנו, מעבר לשכר המינימום, אנחנו רוצים נהגים טובים. נכון, לא זוכר מי עבד באגד ודן, פעם מה שמקבל היום ערן זהבי, שסין נתנו כאן במניות של תהיה חבר אגד, חבר דן, זה היה הכי יוקרתי והכי מתגמל. זה כבר לא יהיה.

כנראה שהאימהות הערביות, היהודיות וכולן היו רוצות לראות את הילדים שלהן מיוצגים גם במקומות אחרים, אבל זה חייב להיות – זה מקצוע מכובד. לכן גם, חברת הכנסת יחימוביץ', אני פועל בצורה תקיפה מאוד לאפשר עלייה מדלת אחורית בכל האוטובוסים במדינה. שיהיה סך הכל כמו בחו"ל. זה תהליך, כן? קרן יכולה לספר כמה קשיים. זה הולך לקרות בשנה הזאת, בכל המקומות יעלו מהדלת האחורית, ידלגו על הנהג, יתקפו, יכרטסו, יעשו.

חלק גדול, להבנתי, מהקושי על הנהג, הוא צריך להיות גם פסיכולוג, גם קופאי, גם מתמרן - - -

גם שוטר.

גם שוטר. אנחנו נוריד ממנו את כל המגע לגבי התשלום.

ברשותך, אדוני השר. קודם כל, לסוגיית הרב קו באופן ספציפי, כאמור, החלק השני של הדיון, אם תוכל להתייחס לכמה סוגיות שהן עכשוויות: קו הרכבת המהיר ירושלים תל אביב, אני ביקרתי בפרויקט הזה שהוא מרשים לכל הדעות. אנחנו שומעים על עיכוב של חצי שנה בפתיחה שלו. אם תוכל לפרט את הצפי – אם יש ריענון של הצפי, זה דבר אחד.

דבר נוסף, זה סוגיית התחבורה הציבורית בירושלים, שהיא כאוטית, והיא עולה שוב ושוב. אז שני הדברים האלה, אם אפשר.

אוקי. אני רק – נתתי כאן את שתי הזרועות של תשתיות התחבורה הציבורית. מי שלא חיבר את הגליל והנגב ולא חיבר את ירושלים, גם לא עשה מערכות ולהסעת המונים בערים הגדולות. אני נכנסתי – קו הרכבת הקלה בתל אביב היה - - -

למי אתה מתכוון כשאתה אומר מישהו?

כל ממשלות ישראל, אני לא מחלק ציונים או ההפך, כולם לא עשו. עד שבאתי, לא עשו. זאת האמת, מה לעשות? זאת העובדה. היו לי שותפים, היו שרי אוצר ששיתפו איתי פעולה, ראש ממשלה שנתן גיבוי. אבל אם לא אני, האמת, זה לא היה קורה. תגידי לי לחזור עכשיו לעשות את כל זה מההתחלה, לא מסוגל.

זאת אומרת, מה שאתה אומר שאם היה שר תחבורה אחר שהוא לא ישראל כץ, כל זה לא היה קורה.

יש הוכחה, כי היו שרים מאוד מהוללים שלא עשו. לא היו חסרות להם כל מיני תכונות בפני עצמם. השילוב הזה, של מספר – של קודם כל נחישות ומודעות חברתית, גם כל אחד בציבור זכאי, אם הוא גר בתל אביב, אם הוא גר בשדרות, אם הוא גר בכרמיאל, שתהיה לו אפשרות לנוע לעבודה או לכל מקום בצורה נגישה, שווה, תחבורה ציבורית, וגם שיהיה לו כביש - - -

ישראל, אם אתה יכול להתייחס לשתי הסוגיות שהעליתי, ונתקדם בדיון.

לכן, כל המכלול הזה הוא מכלול שאני רואה אותו מול עיניי, כמו ילד שרואה תמונה. לילדים יש יתרון, הם רואים את התמונה, הם לא צריכים נימוקים. התמונה מצטיירת להם. התמונה ברורה לי לאן זה הולך: תחבורה ציבורית מודרנית במדינת ישראל, בערים הגדולות ובין הערים, שכל הדבר הזה הוא כבר מתוקצב, כבר יש מי שעוסק בו וצריך לוודא שהוא יקרה, והוא יקרה בשנים הקרובות, כל פעם עוד דבר.

לגבי ירושלים, ירושלים תהיה העיר הגדולה הכי מתקדמת מבחינה תחבורתית. קודם כל, כי כמו שהתחלתי להגיד, דחפנו – השלמנו את הוצאת הרכבת הקלה לפועל, היא הייתה תקועה עם בוררויות והרבה דברים, ארכאולוגיה וכל הדברים המגבילים. אפילו הפעלנו אותה בחינם לחצי שנה. עוד לא הייתה עדיפות ברמזורים מלאה, דאגנו, טיפלנו, היום זה עובד, והיום עוסקים בהרחבה שלה. תהיה כאן רשת של שלושה קווים עם שלוחות שתיתן מענה מאוד משמעותי, הרכבת המהירה, ורשת האוטובוסים שחייבת להיות מותאמת.

צריך להבין, אגד כחברה עם הסכמים היסטוריים, גם מול הרכבת הקלה. אנחנו עכשיו בהסכם עם אגד מכניסים סעיף מיוחד לגבי ירושלים. מציעים לעוד חברה להוציא קווים כדי שתהיה תחבורה ציבורית משוכללת.

ברור לי שהאוטובוסים הם בסיס מאוד משמעותי לתחבורה ציבורית. אנחנו עושים את כל הדברים, גם נסעתי בתוך העיר ושאר הדברים.

הקו המהיר לירושלים - - -

גם מעמד הנהג מתחיל שם- - -

ברור, רק תוסיפי. הקו המהיר לירושלים, זה אחד הדברים שאני גאה בו. חמש שנים הוא היה תקוע לפני שנכנסתי לתפקידי. הוא תוקצב, הייתה הרשאה להתחייב של 7 מיליארד שקלים. שרי האוצר לדורותיהם גלגלו את זה, אברהם שפירא ז"ל קרא לזה פעם "הכפלים", התקציב, לא זוכר, ביידיש הייתה לו איזושהי מילה. היו משחקים תמיד בתקציב, הוא לא תקציב.

עכשיו, ה-7 מיליון, השתמשו בהם. ואפילו כבר רצו לעשות בדיקה כלכלית מחדש כדי למנוע את הקו הזה, והלכו ושדרגו את הקו התורכי הישן במאות מיליוני שקלים כדי למנוע את הקו הזה. אני באתי לקחתי אותו, פשוט הוצאתי אותו לדרך, כי הבנתי שצריך לחבר את ירושלים לרכבת מהירה. ברגע שהתחילו העבודות, הדבר הזה נדחף קדימה, בוצע. היית שם, ראית את זה גם באמצע הדברים. היום זה ממש כבר –

אני יכול להגיד ככה לגבי הקו: התכנון היה שלפני פסח הוא יוכל להתחיל לעבוד באופן חלקי, של עד שתי רכבות לשעה, לכל כיוון, עם מסילה אחת, עם תכנית בטיחות שהרכבת עצמה קבעה אותה ועמדה מאחוריה כרכבת.

הגענו עכשיו לשלב הקריטי. הם קיימו דיון עם חברת הבקרה, עם המשטרה ועם גורמי ההצלה האחרים, והנ"ל טענו שתכנית הבטיחות לא מספיקה. עכשיו, יכולתי להיכנס כאן לדיון – הם עשו את הדיון הזה בלעדיי, הם הוציאו הודעה גם בלעדיי. יכולתי להיכנס – וזו לא פעם ראשונה, לדיוני עומק, וממש לא לוותר על פסיק בבטיחות, ולבדוק עד הקצה האחרון. יכול להיות שכן היה אפשר להפעיל את ההפעלה החלקית הזאת.

מאחר והסתכלתי על התמונה הכוללת, קיימתי ישיבה עם הנהלת הרכבת, הם עברו ללוד. ישבתי שם, שמעתי אותם, והחלטתי, כמו שאמרו אצלנו בצנחנים, לחלץ לפנים. במקום עכשיו להיאבק ולהטיל ספק בעניין בטיחות שלעולם אסור להתפשר עליו, וגם במחיר פופולריות רגעית, לא שאני מוותר על הפופולריות, כן?

לא חשבנו.

לא, היה פעם שאמר: אני לא פופולרי – אני לא רוצה להיכנס ל - - -

הכל על השולחן בוועדה הזאת.

לא מוותר, אבל באופן רגעי אני מוכן לוותר, אם זה מול בטיחות ומול תמונה יותר רחבה. קיימתי אתמול או שלשום עוד פעם ישיבה עם הנהלת הרכבת. האחריות היא עליי, כן? הם הנהלה- - -

כשתאריך התחילה - - -

אנחנו, כתוצאה מהסיכום הזה – אני יכול לומר, אני יכול לפרוס לראשונה בעקבות הדיון, מה היעדים שהגדרתי להם בעקבות הישיבה הנוספת.

אז בוא תאמר את זה כאן.

כן. לראשונה – קודם כל, הרכבת, שתי מסילות מחושמלות וכולי, באמצע יוני בערך הן כבר תהיינה מוכנות.

מתי הן יתחילו לפעול?

עכשיו, מספרית, אחרי – מה שאנחנו עושים, שיעשו את כל ההרצה, הבטיחות ושאר הדברים, אני מזמין את הוועדה. עוד הרבה יזכו לנסוע בזה, קודם בנסיעות מבחן. אבל נסיעה מסחרית, אנחנו רוצים שזה יהיה לפני סוכות, כן? חגי תשרי, לפני סוכות.

עשיתי נסיעות חינם לכל המועד פסח, הן יהיו בכל המועד סוכות. אוקי, עכשיו, היעד ש - - -

זה עיכוב של פחות מחצי שנה, בעצם. במקום באפריל, זה יהיה בספטמבר?

אני חושב, מאחר וכנראה שלא תהיינה בחירות, זה לא חשוב.

אנחנו בדברים שהם לצרכי הציבור, מעבר לבחירות.

זה בדיוק חצי שנה. בין פסח לסוכות, זה חצי שנה.

אנחנו בדרך כלל נוהגים להפעיל או לפתוח כביש ערב החגים היהודיים.

זאת אומרת, תאריך היעד החדש הוא ערב סוכות.

נכון, ויהיו בו שלוש רכבות לשעה עד תחנת ההגנה.

ממש עלייה לרגל. אפשר אחר כך - - -

אפשר שבועות, אולי?

אני אומר ברצינות, אני נותן כאן מידע שעוד לא פורסם, בעקבות הישיבה המעודכנת השנייה עם הנהלת הרכבת. הגדרנו יעדים, זה כבר לוקח בחשבון את הכל.

ערב חג סוכות.

ערב חג הסוכות, צריך – הרכבת תיסע עד ההגנה, שלוש רכבות לשעה. ואז ייקח בין חודשיים לשלושה להביא את החשמול של הרכבת עד תחנת סבידור מרכז.90% מהנוסעים הצפויים לנסוע בקו הזה, הם מתחילים או מסיימים את נסיעתם עד תחנת סבידור מרכז. כלומר, שנוסעים בירושלים או עולים בתל אביב וכולי. יש אחרי זה עוד שתי תחנות, האוניברסיטה והרצליה, 10% בערך ביחד. גם ממשיכים לחשמל את זה, זה יגיע עד הרצליה.

יש תחנה טיפולית בהרצליה לקטרים החשמליים. אנחנו נארגן בתחנת סבידור את היכולת לתפעל משם. לכן, אלה כרגע לוחות הזמנים והיעדים של הרכבת, כפי שישבתי, בחנתי, בדקתי. הבטיחות מעל הכל.

כל שאר הדברים שאנחנו מדברים עליהם, החברה הספרדית, העיריות, כל הדברים האלה, אני נמצא שם. אני גם ביקשתי מדן הראל, שיש לו הרבה ניסיון, לפנות את המינוי שהוא קיבל כיושב ראש חברת נתיבי איילון, לעבור להיות יושב ראש הרכבת. אני ממליץ עליו, בכל מקרה, אני מניח שזה יאושר בתמיכת שר האוצר גם, כי אני רוצה את היכולות שלו בחברת הרכבת. זאת גם כדי לוודא השגת יעדים – עוד יותר חשוב מזה, לוודא רמת בטיחות, רמת שירות וכל שאר הדברים.

ככל שהגוף גדל ונותן שירות שהולך ומתרחב, חייבים בדברים האלה שהם יהיו בצורה המיטבית ביותר. בסוף, הרכבת תיבחן – אני, אגב, קיבלתי החלטה, זה היה חלק מהוויכוח שלי עם הרכבת בזמנו. העברתי הקמת תשתיות – ואני רואה כמה צדקתי, לחברת נתיבי ישראל, מע"צ לשעבר. הבטחתי להם, אז הם לא האמינו, אבל היום זה כבר קרה, שיהיה רק גוף מפעיל אחד, אני חושב שזה נכון.

באנגליה ניסו שני גופים מפעילים וזה נכשל. העבירו להם כבר את רכבת העמק שנסללה על ידי חברת נתיבי ישראל, העבירו להם את הרכבת לכרמיאל, בקרוב מעבירים להם את מסילות השרון, רעננה, הרצליה, שגם כן מועברות אליהם בקרוב, ומכינים אותן - - -

רק בוא נסיים את סוגיית קו רכבת ירושלים תל אביב.

הקו הזה הוא קו שאין שום חריגה בתקציב, מהרגע שאני התחלתי אותו. עם אותה הרשאה, אנחנו אפילו לא נגיע - בטח לא נעבור אותה. אותם חודשים שאנחנו מדברים עליהם, שהיה ספק בעניין הבטיחות, לא לקחתי שום ספק - - -

מה יקרה בחודשים האלה?

עובדים. עובדים עכשיו כדי להשלים - - -

הכל על פי צרכי הבטיחות ולא משום סיבה אחרת?

בוודאי, על פי צרכי הבטיחות המוחמרים והמורחבים. הרכבת חשבה שהיא יכולה בסוף מרץ, עם רמת בטיחות שלפי המומחים שלה מספקת, להפעיל את אותן שתי רכבות לשעה, פחות או יותר. במכלול הזה שהיה, זו החלטה שקיבלתי, ואני חושב שהיא החלטה נכונה. צריך לתת שירות בטוח ושירות טוב.

עכשיו אני שומע שראש העיר חסם את הכניסות לעיר, הוא עושה פרויקט – אם הייתה רכבת, גם אם תהיה רכבת, זה לא יכול לפתור בעיה מהסוג הזה שחוסמים בצורה כמעט הרמטית כניסה לעיר. אני גם יכול להגיד שנטע התחילה את העבודות ברכבת הקלה בתל אביב, אנחנו זוכרים את ה – לפחות אני אתייחס לפקקים.

בכל מקרה, נערכנו. אני זוכר שהכנו חמישה חניונים של הסעות חינם. אמרו שלא רוצים לתת לי להתחיל עד שלא יהיו שלושים וחמישה. בסוף, גם בחמישה העדיפו לא לנסוע, כי הפקקים לא כל כך נוראיים.

אני מתכוון שנטע עשתה הכנות פיקוח מאוד קפדניות, לצמצם ככל האפשר. יש עומס, אין ספק. אבל כשאנשים יודעים שזו תכלית ראויה, וזה הולך להתבצע, הם מוכנים.

עכשיו, זה לא קשור – הרכבת, אני רואה בה דבר מאוד משמעותי מבחינה לאומית, כלכלית, חברתית. החיבור של ירושלים תיתן את התוצרת שלה. היא תאפשר להתחבר – בעצם, אנחנו ממשיכים גם מכרמיאל לקריית שמונה את המסילה, כרגע מקודם תכנון. טבריה עפולה. אנחנו מרשתים דרום, צפון.

אדם יוכל לעזוב, מישהי או מישהו, לא לקחת את הרכב הפרטי, לנסוע בכל הארץ ברכבת, לעבור לתחבורה ציבורית אחרת ואז זה יעמוד למבחן מה אנשים באמת מעדיפים.

אדוני השר, אני מפסיקה אותך טקטית. אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת שרוצים בכך לדבר. אנחנו נעשה את זה על פי סדר הגעה, מי שלא רוצה יוותר. לאחר מכן תוכל גם אתה וגם מנכ"לית משרדך תוכלו להתייחס לסוגיות שהם יעלו. אחר כך נרצה לשמוע גם את חלק מהדוברים האחרים.

אני ממש מבקשת מחברי הכנסת, יש פה נוכחות גבוהה מאוד, אנא קצרו. גם אם אפשר להפנות שאלות ספציפיות, כי אנחנו רוצים לצאת מכאן עם דברים קונקרטיים. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה כבוד יושבת הראש, תודה כבוד השר על הסקירה. אני חושב שנעשים דברים מאוד מעניינים ומאוד טובים. אנחנו לפחות בנגב מרגישים את זה. כביש 31, ברור שזה מהפכה בעצם בכביש הדמים הזה. מי שלא יודע, בכביש 31 נהרגו המון אנשים. התאונה האחרונה הייתה שש נשים בכביש הזה.

יש גם את הסיפור של התחבורה הציבורית. אנחנו שומעים שיש התקדמות מאוד טובה בנושא הזה, אבל יש גם - - -

אם תוכלו פשוט לרשום לפניכם את השאלות של הח"כים.

אבל באופן קצר, יש גם את החלקים שהם לא נמצאים, שלא שמעתי אותם בתכנית. למשל, כבישים בין ישובים בדרום, למשל שמענו שיש כיוון לפיתוח של כביש ירוחם, הכביש שמחבר בין ירוחם לדימונה, הכבישים שאחרי ירוחם בכיוון של מצפה רמון הולכים – בוודאי שמעתם את הסיפור של הגמלים ושל התאונות עם הגמלים. העבודה שם של אבטחת הכבישים האלה, אולי בגדרי טיל או בדברים פשוטים, שיכולים להציל חיים עד שאנחנו מוצאים פתרון כולל.

הסוגיה השנייה היא בעצם התחבורה הציבורית בתוך הכפרים הבדואיים בדרום הארץ. אחד מהם זה תדירות הכניסה לכפרים האלה – אני מדבר על הכפרים הוותיקים יותר והיישובים הוותיקים, אבל גם המועצות האזוריות אל קאסום ונווה מדבר, עדיין אין תחבורה ציבורית לתוך מרכזי הכפרים האלה.

אני ביקשתי פגישת עבודה בנושא הזה עם המנכ"לית, אני מניח שעל שאר הדברים נדבר שם.

תודה. חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. אדוני השר, חזק וברוך לך, לקרן , לאנשי המשרד. בפעם הבאה נדבר על הרכבת ששנינו חולמים עליה בין ירושלים לגוש עציון. אני מבקשת להעלות שוב את עניין הקו הסגול שעובר ברמת גן בפרויקט הלאומי של - - -

איך הגעת לרמת גן?

אתה יודע, גם שם גרים ישראלים, יש לומר. אזרחים שווי חובות וזכויות. ישנו הפרויקט הלאומי של הרכבת הקלה בגוש דן, וב-11.12 קיימנו פה דיון בוועדת הכלכלה, שני דיונים בנושא האסון התעבורתי שהולך להיות - - -

אסון?

כן, ככה הגדירו את זה בעיריית רמת גן, כמה מגדירים את זה חלק מאנשי המקצוע. באותו דיון, הוזכר שגם אדוני השר אמר שכמובן שהמטרה היא לא לפגוע, ושאתה תעשה הכל כדי לא לפגוע בתושבי רמת גן. הצעת לעירייה להציג חלופות, כשאתה הגדרת שהחלופה, או החלופות, צריכות לעמוד בשלושה קריטריונים. ככה זה הוצג בוועדה. כמובן, שלא תהיה חריגה בתקציב, שזה לא דורש שינוי סטטוטורי ושיעמדו בלוחות הזמנים שהוגדרו לפרויקט הלאומי המאוד חשוב הזה.

בסיכום, עיריית רמת גן לקחה יועץ חיצוני, שמומן על ידי המשרד, דבר חיובי וגדול. הוא יביא חלופה - - -

נתנו להם תקציב - - -

נכון קרן, בינתיים אנחנו אומרות את אותו דבר והכל טוב. הוא הביא חלופה של שיקוע באזור הבעייתי. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל קרא לאנשי המשרד - - -

מחייב מבחינה סטטוטורית - - -

זו שאלה אחת מתוך מגוון שאלות, בבקשה.

חבר הכנסת כבל קרא לאיזשהו דיון ביניכם, בין המשרד לבין העירייה, כדי למצוא את הפתרון הנכון.

אני חושבת שהם הבינו את השאלה, שולי.

עברו שלושה חודשים, לא שמענו שום דבר. לא חברי הכנסת שביקשו את זה ולא הוועדה.

תודה חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי.

איך קוראים לחבר הבית היהודי שם?

אביהו בן משה.

הוא פעיל בצורה בלתי רגילה.

טוב שיש אנשים פעילים.

מצוין, אנחנו חושבים ששליחי הציבור, כמו אדוני השר, כמו חברת הכנסת יחימוביץ', מטווים רף מצוין למי ש - - -

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אחרי זה חברת הכנסת רחל עזריה. בבקשה.

תודה גברתי היושבת ראש. ראשית, אני כן רוצה לברך על העשייה המאוד מבורכת, שצריך לומר מילה טובה אז אומרים, וזה לא משנה אם זאת אופוזיציה. אני חושבת שכן נעשית עשייה, וגם מה שמוכיח לנו שמאוד חשוב שתהיה רציפות בעבודת שרים, לאור גם תחלופות הממשלה וטרם זמנה, שגם היום אנחנו עדיין נמצאים בזה. המפילים הראשיים, יושב פה – על ראש הגנב בוער הכובע.

בכל אופן, אני אנסה - - -

חס וחלילה, לא גנב.

לא, הבנתם את כוונתי. בסוף אתה מגן עליה, אתה מבין? הוא הבין את כוונתי ואני מבקשת באמת להתמקד בשאלות הספציפיות, שמבחינתי הן מאוד כאובות. גם שבוע שעבר הגשתי לך, אדוני השר, שאילתה בנושא הרב קו.

לפני הרב קו, ברצוני לשאול על התחנה המרכזית בתל אביב. אני אוהבת ככה להביא דברים מהחיים עצמם. לפני חודש וחצי, גם העליתי פוסט, הגעתי עם אמי בת ה-78 לתחנה המרכזית בתל אביב, כי היא משתמשת רק בתחבורה ציבורית. זה פשוט היה נורא מבחינתי להגיע לשם, ולראות איך היא לא הייתה מסתדרת בתחנה המרכזית, גם מבחינת נגישות לתחנות. כדי להגיע לקומה השישית והשביעית, זה פשוט בלתי אפשרי. הדברים הכי בסיסיים.

אני לא מצליחה להבין איך אתה כשר לא מאיץ את הדבר הזה, כשמדובר בישראל שהיא ישראל תחתית. אני חושבת שאתה צריך לקחת את הסוגיה הזאת, ועל הדברים האלה אנחנו נבחנים. מעבר לסוגיה של באמת השכונה עצמה, הסבל וההחלשה המתמשכת, אני חושבת שאי אפשר לפגוע בכל כך הרבה אנשים שצורכים שירותים ועוברים דרך התחנה המרכזית בתל אביב, שמכל הפרמטרים, לא רק מהנגישות, גם הסכנות שעורבות שם, גם לאוכלוסייה הוותיקה. זה דבר אחד שהייתי שמחה לשמוע מה אתה, אדוני השר, מקדם בנושא.

לעניין הרב קו. אני קודם כל המלצתי - - -

פנינה, אם אפשר, הנושא של הדיון מתייחס לרב קו, נשמע את דו"ח מבקר המדינה, זה החלק השני של הדיון.

אה, שם גם בהקשר של אזרחים וותיקים?

בכל ההקשרים, כן. אז תודה. חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

תודה רבה ויישר כוח על הדיון. יישר כוח על העבודה, כבוד השר והמנכ"לית, בנושא של התחבורה. אני שמחה מאוד שיש עכשיו דגש על הנושא של תחבורה ציבורית.

כמה דברים שאני רוצה לשאול, שלוש הסתעפויות לגבי ירושלים: אחד, כמה נוסעים בתחבורה הציבורית בירושלים ומה היעד לנסיעות בתחבורה ציבורית בירושלים?

ירושלים, אני חייבת לומר, היא מיקרו קוסמוס של כל מדינת ישראל. יש לנו את כל המגוון, ולכן אני חושבת שזאת עיר שגם חשוב להגדיר בה יעדים, כי אני חושבת שזה גם ישפיע הלאה.

הדבר השני, לגבי הכנסת עוד מפעיל לירושלים, מתי זה אמור לקרות? הדבר השלישי, לגבי ההטענה האוטומטית. אני מבינה שהרב קו זה בדיון הבא, אבל ההטענה האוטומטית, שעכשיו מנסים לעשות שלא יהיה אפשר להטעין באוטובוסים. בפסח הולכים להגיע הרבה מאוד עולים לרגל מכל הסוגים לירושלים, ואני לא רואה את זה מצליח.

זאת אומרת, אני רואה את הפלאיירים מחולקים בתחבורה הציבורית בירושלים, הנהיגה עליי הזה עליי, אבל אני לא רואה איך אנשים יסתדרו עם זה. אני רוצה להזכיר שכשהתחלנו עם הרב קו בירושלים, עם הרכבת הקלה, זה היה קשוח.

זאת אומרת, גם הפקחים אצלנו הם לא נחמדים במיוחד. הם נחמדים, אבל הם עושים את העבודה שלהם – כן.

הנושא האחרון, אני יושבת ראש וועדת הרפורמות, ואני עוסקת הרבה בפינוי בינוי בהתחדשות עירונית. אחד הנושאים שחוזרים עליהם כל הזמן, זה הנושא שאין תחבורה ציבורית. אין שום שלב בתכנון שהתחבורה הציבורית נכנסת לדיון. בעצם יוצא שמסיימים את כל הבנייה, אין עדיין תחבורה ציבורית, אתם מחכים לראות מה יהיה שיעור השימוש בתחבורה הציבורית, עד שכל זה מתארגן – כי בעצם זה לא נמצא בחלק התכנוני. אנשים קונים את הרכבים הפרטיים.

מלבד עמיתי הירושלמי מהמגזר הרלוונטי שפחות קונה רכבים פרטיים, כל השאר כבר מוצאים את הפתרונות שלהם, ואז אנחנו מעמיסים את הפקקים על השכונה. אז מתי ואיך תהיה קדימות לנושא של פינוי בינוי והתחדשות עירונית, בנושא של תחבורה ציבורית? תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, השר, אני באמת רוצה לציין לשבח את הפעילות הרחבה שלך בכל הארץ. זו הוכחה שאם מתמידים, אז אפשר באמת להגיע להישגים.

יחד עם זאת, כביש הדגל שלך ירושלים-תל אביב לא הסתיים, למרות שהשלטים כבר הורדו.

במה הוא לא הסתיים?

תיסע עליו, תראה. האזור שאני מתגורר בו, הצומת המסובכת הזו של מבשרת וכן האלה, כל הזמן עוד נעשים בו שינויים ואני הולך לאיבוד לעיתים תכופות. עוד לא הסתיים. זה הרבה זמן מעבר לתקופה שתכננת.

עד כמה שאני יודע, סתם בהערה, כל ענייני מבשרת הוסדרו, כולל התחבורה הציבורית, כולל הכניסות, היציאות. זה אחד היישובים הכי מחוברים היום במדינה.

טוב, חבר'ה אני מציעה שכל אחד לא ידבר על הכביש שליד הבית שלו.

אני חיכיתי שתגידי לי את זה, אז זה בסדר. אבל זה בסוף אדם קרוב גם אל קהילתו, נאמר ככה.

התחנה המרכזית בתל אביב לא ליד הבית שלי.

אבל אני מקווה גם שזה יקצר גם את זמן הנסיעה, כי בינתיים אנחנו רואים שנפח התנועה כבר וכדומה. מה שאני רוצה לשמוע ממך, זה איך אתה מגביר את הפעילות של התחבורה הציבורית? כי ברור שאם לא נעבור, חלקנו, רובנו לתחבורה ציבורית, אז המדינה תיחנק. זה לא יכול לעזור.

כמה שתבנה, ובאמת בהרבה הערכה, הכבישים לא יכולים להכיל את נפח התחבורה. איך אתה חושב קדימה ל-20-40 שנים? וראיתי שאתה חושב קדימה.

תודה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו על הרב קו. אני מצטרף לקודמיי, אדוני השר – פורסם שביום חמישי הזה התחילה הרפורמה החדשה, שהנהג מפסיק להתעסק עם זה, וזה חשוב מאוד. באיפה עד היום עם הרב קו? איפה כן יוכלו להטעין את זה? באפליקציות.

כמו שאתה יודע, לציבור החרדי אין אפליקציות - - -

חבר הכנסת מלכיאלי, אני ממש מבקשת. באמת, יש לנו על זה דיון נפרד בהמשך. אתה יודע מה? תשאל את השאלה, הוא יתייחס לזה אחר כך.

אחר כך, אוקי, כן. חשוב לי להשמיע את הדברים. לציבור החרדי אין אפליקציות ואין לו טלפון שמכיל אפליקציות, לכן אתם הפעלתם בירושלים חנויות שאפשר להטעין בהן. אבל מה? שכונת רמות עם 50,000 תושבים, רק ארבע חנויות. בית וגן עם מעל 25,000 תושבים, רק חנות אחת.

אני חושב שכדאי - - -

אנחנו נתייחס לזה בהמשך. חברת הכנסת יעל כהן פארן, בבקשה.

תודה. אדוני השר – קודם כל לפני, אני מברכת על קיום הדיון. אני חשבתי שזה רק על הרב קו, ואני שמחה שזה רחב יותר. אדוני השר, פגשתי אותך גם שבוע שעבר - - -

כיוון שכבר הזמנו אותו לכאן, אז רצינו לקבל סקירה על כל משרדו.

מצוין, והדגש על התחבורה הציבורית הוא מצוין. השאלה שלי היא: עד מתי אתה חושב שאפשר להמשיך במדיניות הגם וגם וגם, והכל יהיה בסדר? כי אני, היום, לקח לי שלוש שעות להגיע לירושלים, בגלל הכניסה לעיר וכל הבלגן שעושים שם. אני נסעתי דרך שכונת מאה שערים ודרך בית חנינה, ואל תשאל - - -

מה זה קשור אליי?

הכל קשור אליך. השאלה היא - אני ניסיתי להגיע ב-9:00 והגעתי ב-10:00. שהאלה היא, מתי נשים את התחבורה הציבורית באמת במקום גבוה יותר, באמת בראש סדר העדיפויות, ולא נגיד: אנחנו עושים גם את זה וגם את זה, וגם תחבורה ציבורית.

האם יש לכם יעדים מספריים להעברת נוסעים מתחבורה פרטית לתחבורה הציבורית, ואיך אתם מודדים את העמידה ביעדים האלה? האם אלו יעדים שנתיים, רב שנתיים? איך מודדים ממש את העמידה ביעדים האלה? תודה.

תודה רבה. ברשותכם, תחליטו אתם אדוני השר או המנכ"לית, מי יענה על השאלות. סוגיית הרב קו בהמשך. אני ממש מבקשת תגובות ענייניות, קצרות, לשאלות של חברי הכנסת. בבקשה.

קרן טרנר, מנכ"לית המשרד. כביש ירוחם דימונה, כביש 204, מתווסף לכביש 224 שכבר הוזכר בהחלטת ממשלה קודמת ואושר. הממשלה נמצאת בטיוטות של החלטת ממשלה. בטיוטת ההחלטה שאנחנו מקווים שתעלה לאישור הממשלה בקרוב, יש את נושא תאורה והסדרת שול בכביש 204 בהיקף של כ-15 מיליון שקלים, ועוד 10 מיליון שקלים לתכנונים באזור.

לעניין הכביש, אנחנו מתכוונים להסדיר שם תאורה ושול, זה ישפר מאוד את ה- - -

רק הערה, אנחנו ביקשנו לצרף להחלטת הממשלה את כביש ירוחם דימונה. הוא כביש דמים. אני הנחיתי גם את חברת נתיבי ישראל להקצות עשרה מיליון שקלים, כדי לאתר מוקדים שבהם צריך להתקין תאורה, באזור הנגב הרחוק, מצפה רמון, באזורים האלה בכבישים שם, כדי להתחיל קידום תכנון, שאפשר יהיה לבצע את זה לאחר מכן. את כל זה אנחנו נכניס לתוך ההחלטה.

לגבי התחבורה הציבורית ביישובים הבדואים בנגב. אז באופן כללי, ביישובי החברה הערבית אנחנו משקיעים למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה, תוספות שירות. אנחנו בין השנים 2015 ל-2017 הגדלנו ב-187% את התחבורה הציבורית אל מול 20 ומשהו אחוזים, 24% בתחבורה הכללית. שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית הוא היה פחות מ-4%. בשנים האלה יש לנו הרבה מאוד שירות תחבורה ציבורית שנוסף, גם באופן כללי באוכלוסייה אבל בוודאי לחברה הערבית

אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר תחבורה ציבורית ליישובים הבדואיים בנגב. אנחנו גם משריינים תקציב לפרויקטים של תשתית. איפה שאפשר לעבוד ולהכניס אוטובוס, אנחנו מכניסים. לפעמים אם אין היתר או אם מוסדות התכנון לא נותנים לנו לסלול כביש, אנחנו מתקשים.

קו סגול?

אני אגע בו.

אז אני אמשיך לגבי התחנה המרכזית בתל אביב. אנחנו צריכים מקום, מסוף לאוטובוסים וחניה לאוטובוסים. אנחנו נשמח אם זה יהיה מקום אחר ולא התחנה המרכזית, אבל אם לא יתנו לנו שטח אחר לכזה היקף של אוטובוסים, נצטרך - - -

שלמי זה מופנה האם לא יתנו לנו?

ראש עיריית תל אביב. חד וחלק, זה לא קשור לכלום.

ואתם בדין ודברים איתו?

אנחנו כל הזמן מבקשים עוד ועוד מסופים מכל הרשויות, ובעיקר - - -

כל רשות חייבת לתת שטח. היא נותנת שטח, משרד התחבורה יודע לתרגם את זה - - -

שהוא צמוד לשטח הקיים, אדוני השר?

לא.

במקרה הזה, מדובר על שטח בגבול עיריית חולון.

יש דין ודברים?

עיריית חולון מתנגדת להעביר את המטרד הזה, בלשונה, לידה, ואז היא מתנגדת. זה סמוך למשרד הרישוי שם בחולון. הדבר הזה תקוע שם בין העיריות. עיריית תל אביב, שהיא עירייה עוצמתית, היא צריכה להקצות שטח. משרד התחבורה יתרגם את זה מול חברות התחבורה - - -

אבל לאחרונה אמר חולדאי, ראש עיריית תל אביב, שהוא מבקש עזרה מהכנסת - - -

פנינה, סליחה, לא. אני מבקשת לאפשר להם לסיים, יש כאן המון דוברים, המון נושאים - - -

אבל זה נושא מאוד חשוב.

אני לא מפקפקת לרגע בחשיבות הנושא.

זה נושא מאוד חשוב. בעצם – ואני ראיתי את זה מהפרסום בתקשורת, זה בסדר גמור. אני לא עוסק הרי בדברים האלה. אחרי זה ביקשתי מקרן לבדוק את זה, והיא בדקה את הדבר הזה, וזה בעיקרון פשוט ביותר. אנחנו לא שבעי רצון ממצב התחנה המרכזית בתל אביב. אנחנו יודעים ש – אני, כשנכנסתי לתפקיד עוד, הנחיתי – וזה קורה במקומות, וזה בטיפול בשאר המקומות, להסדיר יציאה והגעה נאותים ואנושיים.

בבאר שבע, למשל, שהפכו את התחנה לקניון, בנתניה עוד השלמנו, במקומות אחרים, בעפולה ובזה. תל אביב, שהיא מרכז, וודאי צריכים. עכשיו, אם לא יתנו שטח חדש, אז יהיה דיון מה עושים בתקופת הביניים כאן. לנו אין שום עניין מי הבעלים, לא מתעסקים - - -

אוקי, תודה רבה. בואו נמשיך לשאלת הקו הסגול של חברת הכנסת - - -

הקו הסגול, זה עדיין לא עניין חלוט לחלוטין. שלושת העקרונות שקבעתי – וקרן היא זו שמובילה את התהליך הזה. עדיין יש שם תהליכים מול חברת נטע, מול עיריית רמת גן, מול המשרד. אבל אם יתברר שזה לא עומד בקריטריון הזה, אם יתברר – הם בכלל, אגב, פנו לבג"ץ. הם גם קיצרו את התהליכים, זה בבית משפט בכלל.

גם אתה וגם אני יודעים שבג"ץ ישמח שאנחנו נגיע להסכמות בלי הצורך בדיון המשפטי.

זה בשלבים מתקדמים. מצד אחד פונים לבג"ץ- - -

לגופו של עניין.

לגופו של עניין, אני קיבלתי את הקו האדום, הוצאנו לדרך. הקו הסגול והירוק חייבים להוציא אותם לדרך, הם מתוקצבים ב-30 מיליארד שקלים. זה דבר שאושר כבר סטטוטורית, כולל בממשלה. התוודעתי לזה. אותו חבר מועצת עיר פנה לאיילת שקד, חבר ש"ס פנה לאריה דרעי, הגישו ערעור על ההחלטה, תוך שבועיים כדי לפתוח את - - -

ישראל, סליחה, זה לגיטימי. לא, ברצינות. שליחי ציבור מכל המפלגות פועלים ברחבי הארץ, והם באים אלינו וזה – גם בליכוד זה קורה איכשהו.

מה שקרה בליכוד, למרות שראש העיר – לא יודע אם הוא חבר ליכוד או לא, יכול להיות שאפילו כן. מלא מקומות, וודאי, חבר ליכוד. אחרי שבחנתי, אני מטפל בזה באופן מקצועי. הפניות הן לגיטימיות, אבל ההחלטות צריכות להיות מקצועיות לטובת המדינה ולטובת הציבור.

תארו לעצמכם – לא רוצה חיכוך פוליטי, שמו שלטים ברמת גן, שאני מחלק את רמת גן וכולי. זה מזכיר את השלטים על ירושלים. אין בעיה, אין שום בעיה, הם גם יכולים לעמוד בתור ארוך של מוחים – אני בטוח בהחלטותיי, אני עומד מאחוריהן.

קח את 10 מיליארד השקלים האלה, לא עושה את הקו הסגול, ולוקח את זה למקום אחר. את יודעת כמה מקומות זקוקים לזה? הולכות להיות שש תחנות ברמת גן עצמה, של הקו הסגול. שש תחנות, שרק בתחנה שהם רוצים לבטל - - -

הם לא רוצים לבטל, הם הציעו חלופה, אדוני השר.

תאמיני לי שאני בקיא יותר ממך.

ברור לי. אני הרי אמרתי את זה, שאני לא אשת מקצוע - - -

אני לקחתי ברצינות – פעם בגלל איילת ישבתי, פעם בגלל – ישבתי בלי קשר אליהם, חמש פעמים לפחות, בראש ישיבה שהייתה גם נטע, גם עיריית רמת גן, גם משרד התחבורה, גם – ואני במעמד של שופט. ככה אני רואה את זה, אני חייב לקבוע את הדברים, מה הכי טוב ונכון.

אני לא הצלחתי עוד להשתכנע שאפשר לעשות את השינוי הזה, כי לעשות שינוי מהותי, משמועתו שהקו הזה לא ייסלל, לא יהיה. זה מה שקרה בעבר.

אוקי, בואו נמשיך ליתר העניינים.

לכן אם תימצא הדרך במסגרת שלושת העקרונות, אז – אנחנו לא נרתעים מהקמפיינים ומכל הדברים. אישי ציבור יכולים לפנות, אבל מנהיגים פוליטיים ושרים צריכים לקבל החלטות ענייניות.

כרגע, אם לא תימצא סיבה או דרך אחרת שהיא יכולה להיות לגיטימית, לעשות ולהכיל תוך כדי, אז הקו הזה צריך להיסלל, כי אחרת – אתם מדברים על תחבורה ציבורית, אין תחבורה ציבורית יותר המונית מאשר רכבת קלה.

לגבי מוסדות התכנון שחברת הכנסת עזריה דיברה עליהם, אנחנו דנים על זה גם בוועדת הכלכלה. מתוכננות שכונות חדשות בצורה שלא - - -

רק הערה, בעמק רפאים פנו אליי גם כן במסילה עתידית, השלישית בתור, הקו הכחול. הלכתי, סיירתי - - -

אתה עשית עבודה מדהימה, באמת.

אז אני אומר, אני קשור - - -

וגם הציבור – לא, באמת. הציבור שם היה בשוק.

ומנענו - - -

אנחנו לא נגד מחמאות, זה בסדר. לא, את ישר מתגוננת.

הקטע הזה – אבל מתי פנו אליי? לפני האישור הסופי הסטטוטורי. הסוגיה הזאת, אם זה יעבור בתוך רפאים, פארק המסילה, האם אפשר - - -

ירושלים מאוד מאתגרת כי היא עיר בנויה, והיא עיר ותיקה עם המון לשימור.

אבל כשמחליטים אז צריך לבצע. כאן זה כבר מאוכלס, זה - - -

רגע, חזרת לקו הסגול או שאתה עוד בירושלים?

כן, רק הקשתי מזה - - -

אז דיי נפרדנו מהקו הסגול.

הבאתי מהכחול לסגול.

כן, עוד סוגיות שעלו פה.

אז לגבי מוסדות התכנון. היום מתוכננות שכונות בצורה שלא מספיק תומכת שירות תחבורה ציבורית. אנחנו עובדים על העניין הזה, אנחנו חושבים לקדם נספח מחייב של תחבורה ציבורית ואנחנו דנים על זה בהרחבה גם בוועדת הכלכלה.

ברור לך מי מוביל את התכנון, זה לא משרד התחבורה.

לא, אבל לכם אין שום ממשק עם התכנון, זו הבעיה שלנו.

יש ממשק, אבל אין say.

יש ממשקים - - -

יש say, אך לא - - -

יש – אתם לא - - -

רחל, אני מבקשת.

אנחנו אומרים מה אנחנו חושבים, ומוסדות התכנון מחליטים אחרת. לדוגמה, בעיר חריש, רצינו ארבעה דונמים למסוף תחבורה ציבורית, וקיבלנו חצי דונם. תחבורה ציבורית טובה לא יכולה להיעשות ב- - -

כן, אבל אני שאלתי על התחדשות עירונית ופינוי בינוי. על עיבוי שכונות, ולא על הקמת שכונות.

ועכשיו אני עוברת לירושלים אופן כללי - - -

רוצה דוגמאות? כפר סירקין, מלא דוגמאות אחרות, שרוצים לבנות כמה שיותר מהר. משרד התחבורה הוא מגבה צרכים תחבורתיים, ומוסדות התכנון מחליטים מה שהם מחליטים.

כן, אבל אני מדברת על מה קורה כשיש שכונה בנויה, וזה מה שאנחנו הולכים לעשות בכל הארץ בשנים הקרובות.

כשיש שכונה בנויה - - -

אנחנו משלשים את שיעור התושבים - - -

קרן תענה לך.

גם בשכונה בנויה, השיח הוא שיח או עם מוסדות התכנון או עם ראשי הערים. בירושלים זה עוד מצב מתקדם מאוד של שיח עם המנהלים, גם אם הם טוענים שלא דיברו איתם. אנחנו עם המנהלים, צוות תכנית אב, שזה עמותה שהיא משותפת לעיריית ירושלים ולמשרד. אנחנו עובדים מאוד קשה על תכנון קווים בצורה שמשתפת את הציבור.

אז גם במקרים של התחדשות עירונית יש את המענה, או לפחות – בואי נגיד, אם העירייה יודעת מזה, גם אנחנו יודעים מזה. כן מי שעוסק בתכנון של השכונה צריך לתת את הדעת גם לעניין של התחבורה הציבורית. גם פה - - -

רחוב רביץ, אין לו תחבורה. שם התכנית - - -

לא חברים, סליחה, אני לא מוכנה.

לגבי היקף הנוסעים בירושלים, יש לנו משהו כמו 700,000 נוסעים ביום בירושלים. זה היקף מטורף. 150,000 ברכבת הקלה.

היעדים שלנו הם יעדים ברמת הפיצול, כמה ייסעו בתחבורה ציבורית וכמה ייסעו ברכב פרטי. אנחנו שואפים במטרופולינים להגיע לשימוש בתחבורה ציבורית של 30%. בירושלים אנחנו נמצאים ב-25%, אבל רמת השירות גם לא טובה. היינו רוצים גם להעלות את רמת הפיצול, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בירושלים בהעלאת רמת השירות. אנחנו חושבים שזה גם יביא אנשים לבחור בתחבורה הציבורית.

בירושלים אנחנו גם סוללים הרבה מאוד נת"צים, גם בכניסה לעיר מסחרוף, עד הכניסה לתחנה המרכזית. אנחנו עושים גם מחלוף וגם נתיב שלישי, נת"צים ומת"צים בתוך העיר ירושלים ובכניסות גם מכיוון דוכיפת ופסגת זאב.

אנחנו הולכים להכניס מוניות שירות עם רב קו באמצע השבוע, עם כיבוד רב קו באמצע השבוע. אנחנו הולכים להוציא מאגד למכרזים חלק נכבד מאוד משירות התחבורה הציבורית העירונית. אנחנו מטפלים במעמד הנהג, קודם כל בירושלים, ואנחנו נדבר על זה בהרחבה עוד מעט.

אוקי. חברי הכנסת שהלכו לא יקבלו תשובה לשאלותיהם. יעל כהן פארן, צריך להשיב לה.

אני חושבת שעניתי, עם יחס תחבורה ציבורית בכבישים ומה המדדים.

אז רגע שניה יעל, יש לי שאלת המשך לשאלה של יעל.

פיצול? זו לו תשובה.

אנחנו יודעים שב-2017 הייתה עלייה של 5% בשימוש בתחבורה ציבורית. חסר - - -

בשנתיים הקודמות, כמה היו?

היה בתחבורה הציבורית בין 16-17. באוטובוסים 4.7%, אבל בתחבורה הציבורית כולה 5.2%. בין 2015-2017 היו 11%.

הבעיה העיקרית היא בגוש דן.

עכשיו, אנחנו יודעים שבמקביל יש גם שימוש גובר ברכב פרטי. לגבי השימוש ברכב פרטי אין לנו נתונים. כן יש בידינו את הנתונים לשימוש בתחבורה ציבורית, אבל כדי להבין את מידת ההתקדמות וה – אנחנו רוצים הרי שיהיה יותר שימוש בתחבורה ציבורית ופחות שימוש ברכב פרטי. אנחנו כן צריכים את הנתון ההשוואתי של עלייה בשימוש ברכב הפרטי. האם קיים נתון כזה? ואם ברשותכם, תוכלו לתת לנו אותו.

הוא קיים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הוא קיים בלמ"ס באיחור. אנחנו מתייחסים לגידול באוכלוסייה, אנחנו מראים שהגידול באוכלוסייה הוא 1.8% בין 2016-2017, ו-3 - - -

מה גדל יותר מהר, שימוש בתחבורה ציבורית או שימוש בתחבורה פרטית?

מה שאנחנו רואים זה שהגידול באוכלוסייה היה בין 2015-2016 3.8%. הגידול בהיצע של התחבורה הציבורית היה 24% - - -

לא בהיצע, בשימוש.

בסדר, רגע. בשימוש 11%. ברכב פרטי, אני לא חושבת שיש לנו את הנתונים עוד על 2017, אבל אני אבדוק.

את שאלת אותי גם בדיון הקודם וגם עכשיו. צריך להבין, כי את אומרת כאן – אי אפשר גם וגם וגם - - -

אתה עושה גם וגם וגם.

אז אני אומר, אי אפשר שלא לעשות גם וגם וגם.

צריך לתעדף.

שניה, תני לי משפט. כשאנחנו נדבר על כבישים, אז את שומעת מה הכביש לערד עושה למי שגר שם, וגם מי שנוסע לים המלח ולמקומות אחרים. אני יכול להביא לך מאה כבישים כאלה, ובכל מקום תהיה אותה משמעות שאין תחליף בהבטחת הבטיחות ובשיעורי איכות החיים.

זאת אומרת, אין מצב שיש איזושהי פריבילגיה לא לסלול עכשיו בנגב, בגליל, או בתל אביב או בכל מקום שצריכים כבישים. אי אפשר שלא לעשות את זה. היה פיגור עצום, אנחנו עושים את זה.

עכשיו, תחבורה ציבורית – אני לא שולט בהחלטה של האדם אם לקנות רכב. אז נוח להגיד שהוא עושה את זה כי אין לו מספיק תחבורה ציבורית, אף אחד לא הוכיח את זה גם. מדוע? כי באירופה, במדינות המתקדמות וגם בארצות הברית, היקף השימוש ברכב פרטי, אם בישראל הוא 300 ומשהו רכבים לאלף נפש, באירופה כמעט פי שניים ובארצות הברית כמעט פי שלושה.

אבל זה אותם נתונים כבר 20 שנים.

שניה אחת. זאת אומרת, זה קשור - - -

ואנחנו בגידול אוכלוסייה מאוד גדול לעומת אירופה.

זה קשור לרמת החיים, קשור לזה שכל אחד כאן רוצה רכב - - -

קשור לזה שיש פה הרבה צעירים לעומת אירופה.

כל אחד מוכן לוותר על הרכב של השני, ולא בהכרח על הרכב שלו. אם לא רכב אחד, רוצה שניים, ואם לא שניים אז שלושה. הרכב האוטונומי יעשה כאן שינוי בהרגלים, בלי ספק. עדיין יהיו רכבים, זה יהיה אבל בכיוונים אחרים לגמרי, וזה עוד חמש שנים. העתיד כבר מתחיל להיות כאן.

תפקידנו לתת לאדם, לבחירתו החופשית, ואפשר גם לעשות הכרחה. זה החלום של פקידי האוצר, שאני מונע אותו בינתיים, מס גודש ודברים אחרים. שאתה רוצה להציע לאדם אלטרנטיבה בין לנסוע ברכב הפרטי ולשלם למקומות צפופים, לבין לנסוע בתחבורה ציבורית זמינה וכולי, אתה צרך שהיא תהיה זמינה, נוחה, זולה ובטוחה.

במדינת ישראל אנחנו מתקדמים, אנחנו בשלבים. ניקח את גוש דן, שזה לב הבעיה ולב היקף הנסיעות וכולי. מי שהיום יקים מס גודש על כניסה לתל אביב, הוא פשוט לוקח מיסים. הוא לא יכוון את התנועה – עושים את זה אגף באוצר, לוקחים את זה ברווחה, בחינוך, לוקחים היטל השתתפות של האוכלוסייה עצמה, עשו את זה במים וכולי.

לכן אני מונע אידיאולוגית הטלת מיסים כאלה, כי זה מס הכנסה, וזה לא יפתח את התחבורה. אנחנו, ואני עושה את זה ביד רמה, גם בוויכוחים, הנה הקו הסגול, וגם בדברים אחרים. לכן אני אומר, לא הרבה היו מתנדבים, יכולים או מוכנים לעמוד באתגרים האלה. חייבים – ניקח את גוש דן, חייבים לעשות שם תחבורה ציבורית, בכוח.

אגב, ראשי הערים הם לא בעיה, הם כולם חתמו, חוץ מגבעתיים. כל פעם אומרים: ראשי הערים לא נותנים. הם כן נותנים, רק מה? לעשות במטרופולין שיש בו למטה תשתיות וכולי, וזה לא לצבוע צבע בדבר הזה, זה ייקח תקופה מסוימת לעשות נת"צים. סיכמנו עם האוצר, זה מומן במיליארדים, בלי matching. אפילו נותנים הטבות לאלה שחתמו בזמן, לשפר להם דברים ברחוב וברחוב ליד, לתמרץ אותם.

בלי matching, זה הדבר הכי חשוב שאמרת.

בלי matching- - -

אבל 115% על הפרויקט.

119% על הפרויקט, שיהיה להם תמריץ ברחובות ליד, עוד מדרכות, עוד דברים. נתנו תאריכי יעד לדברים האלה. אנחנו יודעים לעבוד, אנחנו יודעים מה המטרה. בנתיבי איילון שיקמנו את החברה. הייתה חברה משותפת עם עיריית תל אביב, שיקמנו, שמנו שם, יש שם צוותים, קיבלה את האחריות. מקדמים את זה, אף אחד לא מפריע להם. אני בודק אותם לפחות פעם בחודש, ואת האחרים אני בודק פעם ביומיים.

אני אומר: נת"צים, נת"צים, נת"צים. אם האוטובוס יוכל להגיע בגוש דן בחצי שעה במקום שעתיים, אז כל השיקול של האדם אם לנסוע הוא יהיה אחר.

אנחנו מקדמים תחבורה ציבורית שתהיה אלטרנטיבה. אני לא יכול לשלוט ברצון של האדם לקנות רכב פרטי, אני עוד פעם אומר.

מה שאמרת, אל תגיד עוד פעם. אני רוצה לתת לעוד שלושה דוברים לשאול שאלות, להגיד דבר או שניים שאינם חברי כנסת. אני מבקשת שתעשו את זה בקצרה. אני אומר את שמות השלושה: אלעד מלכא, חבר מועצת עיריית ירושלים, תום פרומוביץ', רכז ענף תחבורה בכוח לעובדים, רוצה לדבר בשם עובדי אגד תעבורה, וגיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות. אלעד מלכא, בבקשה.

כן, תודה רבה גברתי. גם אדוני השר, תודה רבה לך. אנחנו שומעים כאן שוב פעם את האמירה החשובה מאוד לגבי נושא המפעיל הנוסף ביחד עם אגד בירושלים. אני רק אסבר את אזנה של הוועדה. אנחנו מדברים על 2017, שנה עם כ-8% אי ביצוע של נסיעות, כמיליון ורבע דקות בחודש שתושבי ירושלים ממתינים בתחנות המוצא, כתוצאה מהעובדה שנסיעות פשוט לא יוצאות.

אנחנו מדברים על עוד 30%-40% מהנסיעות שיוצאות באיחור. גם השר אמר, גם המנכ"לית כבר אמרה, שרוצים להוציא קווים למכרז, אנחנו זקוקים לזה. להגיד את זה בלי תאריך יעד, מבחינתנו, אנחנו חוזרים הביתה עדיין עם תחושה לא מספיק טובה סביב זה.

השנה.

השנה זה כבר התקדמות, 2018 זה כבר התקדמות. לשמוע את זה זו בשורה שהיא טובה, אבל אנחנו מול זה כרגע בחיסרון. זו נקודה ראשונה.

נקודה שניה, אם יורשה לי להעלות אותה. אני מתעלם כרגע מנושא הרב קו, כי אני שומר את זה, הבנתי, לדיון לאחר מכן. הנקודה השנייה שאני אשמח להעלות אותה עכשיו, היא הנושא של תחנת האומה שעומדת להיפתח, אני שומע שכבר כנראה בסוכות, תודה רבה, שמחים לשמוע על זה. זה אירוע תחבורתי בתוך ירושלים, שכולל 800 אנשים שיוצאים בדקה אחת - - -

אני מבקשת ממך לסיים, זו אמורה להיות שאלה קצרה ולא נאום.

אז אני מסיים עוד דקה אחת. 800 אנשים שיוצאים בדקה אחת מבטן האדמה אל מפלס הרחוב בתחנה המרכזית. לאן הם ממשיכים משם? למרכזי התעסוקה, לשכונות. איך הם ימשיכו לנסוע משם? אני לפחות כרגע לא מכיר תכנית מספיק טובה, אני אשמח לשמוע אם יש כזאת. תודה.

תודה רבה. תום פרומוביץ', כוח לעובדים, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש ואדוני השר. אנחנו מקדמים כבר תקופה ארוכה את העניין של מעמד הנהג, העלאת שכר, וותק ענפי שעובר בין החברות והכרה בנהג כמקצוע. שלושה דברים שדוברו בכמה וועדות, ולטעמנו צריכים להיכנס למכרזים.

עניין נוסף, שבעצם גם מתקשר לדיון בעניין הרב קו והפרדת גביית תשלום וריכוז בנהיגה, זה עניין האלימות. אלימות כלפי נהגים, שבעקבותיה בעצם הרבה אנשים עוזבים את הענף, לא מעוניינים להמשיך, גם בגלל חוסר בטיפול מצד הרשויות וגם בגלל שאין מענה, אבטחה וכולי.

העניין של הרב קו הוא טוב, צריך לתת איזושהי מעטפת. נשמח לשמוע איזושהי התייחסות, בעצם, לכל הרבדים של הבטיחות של הנהג. תודה רבה.

תודה רבה. גיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות. בבקשה.

תודה יושבת ראש הוועדה. אני רוצה להתחיל, קודם כל, בתודה לשר על שילוב הרב קו במוניות השירות וקידום של הרפורמה. אני חושב שזאת בשורה – אנחנו מקווים בשורה לטווח הקרוב לנושא התחבורה הציבורית.

אני חושב שהשאלה המרכזית לצד הפעילות המבורכת של הסעת המונים וכל התקציבים הגדולים שמוקצים לשנים קדימה, זה באמת מה הבשורות שהציבור הישראלי יוכל לראות ממש בשנים הקרובות, בשנה שנתיים הקרובות, שישכנעו אותו לעבור מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית.

אני רוצה לשאול על שלושה היבטים ממש בקיצור - - -

שלושה זה נשמע לי הרבה.

אני רק מציין אותם, לא מרחיב. אחד, זה הנושא של נתיבי תחבורה ציבורית בין עירוניים, שזה בסמכות משרד התחבורה, לא דורש שום התערבות של רשות מקומית, ואנחנו לא מבינים עדיין למה אין בכבישי ישראל הבין עירוניים נתיבים חדשים.

הדבר השני, קווים מהירים למוקדי תעסוקה. אנחנו יודעים שיש תכנית כזאת קווי הזנק, אבל היא בתת ביצוע, עדיין זו לא בשורה – אנחנו רוצים שזה יהיה בהיקף הרבה יותר משמעותי, ולא רואים את זה גם בתקציב הקרוב.

הדבר השלישי, עלייה מכל הדלתות – אפרופו הדיון שהולך להיות על נושא הרב קו וגם על השינויים בירושלים, אנחנו חושבים שצריך להאיץ על המהלך הזה ושהוא יהיה קודם למהלכים של שינוי ברב קו ובשליחה של אנשים לטעינה שלא אצל הנהג. אז אנחנו מבקשים לדעת מתי זה יושלם.

אוקי. אני מבינה שיש כאן גם מישהו מההסתדרות? בבקשה, תציג את עצמך.

דורון עזרא מאיגוד עובדי התחבורה בהסתדרות. קודם כל, תודה רבה ליושבת ראש הוועדה, גם לשר ולמנכ"לית. אני חושב שמה שנעשה לגבי הנהגים, עדיין לא מספיק. אני חושב שהשר והמנכ"לית באמת, גם מבחינת השכר וגם מבחינת שיפור הנהג, אבל זה עדיין לא מספיק.

אני חושב שהבעיה העיקרית שלנו היום, אם זה בדן, אם זה באגד, אם זה במטרופולין, זה חוסר נהגים. עכשיו, אין – הנהגים לא מגיעים, א', בגלל באמת הכרת הנהג כמקצוע, האלימות שמתקיימת כלפי הנהגים - - -

למה באמת אתה חושב שלא באים לעבודה? בסך הכל זה שכר דיי – יחסית, כן?

בגלל הקושי. נהגים היום נוהגים 12 שעות. יושב ראש וועד העובדים של דן יספר לך איך בתל אביב, מחולון לתל השומר לוקח להם שעתיים וחצי, עם כל הדברים, איך הם תקועים בפקקים. זה אחד.

שתיים, הנהגים מעבר לזה שהם צריכים לנהוג 12 שעות בגלל שחסר נהגים, אז הם לא מספיקים לנוח. היינו בוועדה – מנכ"לית המשרד שלך הייתה בוועדת הכלכלה. היא שמעה שם את כל הסוגיות, מה קורה עם הנהגים. בגלל המחסור בנהגים, יש קושי כל הזמן להתגלגל. לכן גם עוזבים - - -

תודה רבה. תמר קינן, ארגון תחבורה היום ומחר, בבקשה.

שתי שאלות ממש קצרות.

ממש קצרות.

אחת היא באיזה אופן אתם מודדים את רמת השירות של התחבורה הציבורית בהשוואה לשימוש ברכב הפרטי? לא ברמה מדגמית בפרויקט זה או אחר, אלא ברמה ארצית ושוטפת.

שאלתי את זה.

שאלה שנייה היא באיזה אופן אתם מתכוונים, בתכנית מתאר ארצי תמ"א 42 שאתם מובילים ביחד עם מנהל התכנון, לאגן בצורה משמעותית את העדיפות של התחבורה הציבורית גם ברמה העירונית וגם ברמה הבין עירונית, בהיעדר הנחיות שחסרות שם? יש שם הרבה חלקים שחסרים.

רק הערה לסדר. אנחנו, מבחינתנו, יכולים להאריך את הדיון כיוון שהדיון שתוכנן להיות על דו"ח המבקר בעניין פרשת בזק אלוביץ' ירד מסדר היום, אחרי שנעניתי לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הדיון מחשש שהוא יפגע בהמשך החקירה. אבל השר מוגבל בזמנו, הוא יכול להישאר כאן עד 12:30. אני אשמח אם תוכל יותר.

אנחנו נמשיך בדיון על הרב קו, נעשה את זה עם מנכ"לית המשרד קרן טרנר, אבל בינתיים אנחנו לא משחררים אותך. בזמן שנותר, אם אפשר להתייחס לדברים שאמרו כאן יתר הדוברים.

קודם כל – אני כאן, אבל אני חושב שיש לקרן תשובות ספציפיות, היא מובילה תהליכים שהחלטנו עליהם.

קישוריות לתחנת נבון, תחנת האומה. אנחנו הולכים לתגבר את הקווים מכל השכונות. בקיצור, בירושלים אנחנו מתכננים תוספות שירות. גם הוצאה ל – אבל גם תוספות שירות, ובוודאי הרחבת השירות לאזור התחנה המרכזית ותחנת הרכבת.

נת"צים בין עירוניים הם חלק מהתכנית שלנו למהיר לעיר. יש שם גם נת"צים בין עירוניים. אנחנו מתקדמים עם הצירים המרכזיים. צריך כן להגיד, מהדרום כבר יש נת"צים, זה כביש 44 אם זה כביש 20. אנחנו עובדים על נת"צ בכביש 5, נתיבים מהירים שייצאו למכרז בקרוב. 461 שיוצא עוד מעט למכרז - - -

אני רק יכול להגיד כאן, הבין עירוני יבוצע והנתיבים המהירים יהיו וכולי. אם לא יהיו נת"צים, בדגש על תל אביב והערים הגדולות, אנשים גם לא ייסעו בבין עירוני. אם הוא יגיע וייתקע, זה לא מה שיגרום לו לקבל החלטה לעבור לתחבורה ציבורית.

לכן הנושא הזה של נת"צים בתוך הערים, שיותר קשים לביצוע כי זה עניין של סדר עדיפות, של לחצים, של ביצוע בתוך הסביבה האורבנית, זה הדבר הכי משמעותי. הבין עירוני הוא מתוקצב, הוא יבוצע, חברת נתיבי ישראל. הנתיבים המהירים הם מאוד משמעותיים עם השאטלים, עם החניונים הגדולים. הכל מתוקצב, אגב, רק צריך לבצע את זה.

אבל הנת"צים בתוך העיר זו הסוגיה שיש לה את כל ההיבטים. אם נהג, גם כן, נוסע שעתיים, אז אני לא יכול אפילו למדוד – אני יודע מתי החברה צריכה להוציא את האוטובוס, אני לא יכול לחייב אותה מתי היא מגיע ליעד שלה. ברגע שיהיה נת"צ, אני אגיד: אתם יוצאים בשעה הזו והזו, אתם מגיעים בשעה הזו והזו. לא עשיתם את זה, תקבלו קנס, אלא אם יש לכם סיבה של כוח עליון או משהו כזה.

לכן הנת"צים בתוך הערים זה הדבר – זה מתוקצב, זה הדבר הקריטי, כמו גם שבילי האופניים וכל המכלול הזה.

אתה מצביע עלי, בצדק.

כי דיברנו על זה, עסקנו בזה. אגב, פרויקט שלם בלי matching שעושים אותו בגוש דן, וגם בכל עיר ועיר אנחנו מקדמים פרויקטים.

קרן, תמשיכי.

מבחינת מעמד הנהג, אנחנו עובדים בכמה מישורים. אחד, זה עניין השכר. אנחנו בדיונים בהשתתפות ההסתדרות. עוד אין לנו סיכומים, אבל העלאת שכר הנהג וגם שינוי השכר עם הוותק. היום יש שכר אחיד, וגם אם נהג כמה שנים טובות, השכר שלו לא משתנה. אנחנו עושים איזשהו סולם.

אנחנו עובדים - - -

ניידות בין חברות - - -

כן, בין חברות אנחנו בודקים מה ניתן לעשות מבחינת זכויות. היום החוסר בנהגים גורם לזה שיש תחרות על הנהגים, ואז גם מציעים להם הצעות שונות לגבי מבנה השכר.

אחת הבעיות - - -

כלומר מה? השכר עולה בגלל שאין מספיק נהגים?

כן. נגיד במטרופולין, הם זכו עכשיו במכרז ב-43 שקלים לשעה, כשהשכר בשאר הענף נמוך יותר.

טוב, לפחות לשם שינוי התחרות משחקת לטובת העובדים.

כן.

אנחנו הנחינו וסבסדנו את העלאות השכר.

את ההעלאה האחרונה גם סבסדנו, ואנחנו עכשיו עם ההסתדרות במשא ומתן מול אגד על העלאה של השכר. המשא ומתן בישורת האחרונה - - -

מה לגבי האלימות כלפי הנהגים? באמת, התביעה מנהג שהוא יחסית בשכר נמוך היא להיות הכל, כמו שאמר השר, גם המפקד בשטח, גם השוטר, גם הפסיכולוג, הכל.

צריך חקיקה.

והוא חוטף מכות גם, בסוף, וקללות.

כשהוא חוטף מכות, אנחנו צריכים לשאול את משטרת ישראל מה נעשה. זה לא משהו שאנחנו כמשרד – זו שאלה שצריך לשאול, מה קרה עם כל התיקים.

צריך לעשות חקיקה, להגדיר את מעמדם כעובדי ציבור.

שמופרטים דרך מכרזים?

מה זה מופרטים? תאגידים. הבעיה היא לא בהפרטה, אני יכול להגיד לך בצורה ברורה - - -

אפילו לא אמרתי את זה, אתה מייחס לי מיד דברים.

בכל מקום שהופרט, ב50% שזה הופרט – ב50% שהייתה רפורמה, רמת השירות היא הרבה יותר טובה, כן? כולל אגד תעבורה וחברות בת של דן.

כרגע אנחנו מדברים על שכרם של הנהגים.

אין מי שפעל יותר ממני באופן יזום, תוך ניצול העובדה שאנחנו ממשלה שיכולה להתערב, מה שלא קורה במפעל רגיל. מ24 שקלים ל-39, עם העלאה נוספת.

מבחינת חוסר בנהגים, מה שאנחנו עוד עושים מבחינת חוסר בנהגים ומעמד הנהג, אחד זה מסלול שהוא עוקף המסלול שיש במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. היום מי שרוצה להיות נהג, או עד היום, הוא נדרש לתהליך מאוד ארוך שלקח עד אפילו שנה.

מה שאומר שגם אם למישהו לא הייתה עבודה, היה מובטל והיה רוצה להיות נהג, הוא היה צריך לחכות הרבה מאוד זמן לבחינה הרפואית. את זה המשרד לקח אליו ממשרד הבריאות, ואנחנו בתוך שלושה-ארבעה שבועות ניתן כבר את האישור שהנהג יכול להתחיל קורס.

אנחנו רוצים לדאוג למבנה נאות למנוחה והתרעננות לנהגים. שמענו שזה אחד הדברים שמציקים לנהגים, שגם אם הם מסיימים סבב בזמן או לא בזמן, אין להם איפה לעשות את הצרכים. זה בלתי נסבל. אנחנו יוצאים עכשיו לקול קורא למבנים יבילים, כמו שיש לפעמים בחתונות, שירותים על גלגלים, משהו שיעקוף את ההיתרים מהרשויות המקומיות. אנחנו ממקדים בזה הרבה מאוד מאמץ, לעשות מבני קבע כמו שצריך במסופים.

כרטוס ללא נהג, גם כן מטפל במעמד הנהג. לא רק שזה בטיחותי יותר, מזרים את התנועה וחוסך המתנה מיותרת בתור לעלייה לאוטובוס, הנהג גם מתרכז רק בנהיגה והוא לא גם פסיכולוג, גם קופאי וגם הכל.

לגבי איך מודדים מול רכב פרטי, דיברנו על זה קודם אז אני לא - - -

אוקי, טוב. אנחנו עוברים עכשיו לפרק של מבקר המדינה, לדו"ח בעניין הרב קו. צחי סעד, ראש החטיבה הכלכלית - - -

אתה עד 12:30 התחייבת להיות פה. אנחנו לא נוותר לך על ה-7 וחצי דקות. חברים, אני מבקשת. צחי, בבקשה.

תודה. התייחסות קצרה לחלק הראשון של הדיון. אז צריך להגיד שאנחנו – כל אחד רואה שנעשים דברים בתחום פיתוח התשתיות, גם בתחום פיתוח הכבישים וגם בתחום פיתוח התחבורה הציבורית, אבל בסופו של דבר השאלה החשובה היא: האם הפיתוח הרב שנעשה מדביק את הביקושים הצמחים וגדלים? הן הביקושים הטבעיים והן הביקושים כתוצאה מזה שיש פקקים, ואז אנשים צריכים יותר את התחבורה הציבורית.

האם הפיתוח הזה מדביק פערים ופיגורים של שנים? האם הוא מדביק פיגורים של שימוש בתחבורה ציבורית, רמת שימוש לעומת המקובל במדינות ה-OECD ומדינות נוספות שאנחנו רוצים להידמות אליהן? האם הוא מספיק טוב בשביל להסיט נהגים מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית? האם הוא מתמרץ אותם לעשות את המעבר הזה?

הסוגיות האלה ואחרות נבדקות בימים אלה על ידי משרד מבקר המדינה במסגרת דו"ח מיוחד שהוא עושה בנושא התחבורה הציבורית, שאני מקווה שהוא יושלם בחודשים הקרובים, יוגש כטיוטה, ולאחר מכן יתפרסם לציבור. הוא עסק בו גם במספר דו"חות בשנים האחרונות.

הוזכר פה נושא החשמול של הרכבת לירושלים, אז רק לפני מספר חודשים פורסם הדו"ח בנושא הזה, שהצביע על ליקויים שונים גם בתכנון, גם בהכנת אומדני עלויות, גם בעמידה בלוחות זמנים בפרויקט הזה, וגם על העיכוב הצפוי בפתיחת הפרויקט, ועל הצורך לא לוותר על שיקולי בטיחות במטרה לקדם את לוחות הזמנים, לא לוותר על שיקולי הבטיחות האלה.

דו"ח בנושא הרכבת הקלה בתל אביב אמור להתפרסם בשבוע הבא, והדו"ח על הרב קו שאנחנו עכשיו הולכים לדון עליו, התפרסם גם כן במסגרת הדו"חות בנושא התחבורה הציבורית.

תראה מה אנחנו עושים, כל כך מעט זמן לעבוד. כל העבודה שלכם היא עלינו.

את זה כל משרד שמגיע לכאן אומר.

הנושא הוא כל כך חשוב, אבל זה רק מעיד על החשיבות של מה שאתם עוסקים בו.

תאמיני לי שרווחה ובריאות לפניכם בסולם הבדיקות.

את גם היית במשרד האוצר, אז את יודעת מה זה שם.

הרב קו, צריך לזכור את החשיבות של הרב קו ככלי שאמור לייעל את השימוש בתחבורה הציבורית. זה הכלי הבסיסי שהאזרח אמור להשתמש בו כשהוא משתמש בתחבורה ציבורית. זה אמור, מה שנקרא, להיות כלי שעוזר לו לעבור לתחבורה ציבורית.

החשיבות שלו גדולה מאוד בהיבט של קישוריות, שזה אחד הפרמטרים החשובים בין אמצעי התחבורה השונים, כי בסופו של דבר אמצעי אחד טוב הוא לא מספיק, אלא צריך מספר אמצעים מדלת לדלת, והרב קו אמור לעשות את הקישוריות הזאת, ומפה נובעת החשיבות הגדולה מאוד שלו.

אני מבקש, ברשותך, בקצרה, ממר מרסלו בז, שהוא מנהל האגף שאחראי לביקורת נושא התחבורה בנושא שלנו, לסקור בקצרה את הליקויים בדו"ח.

אני אשיב כמה דקות, מבחינת הנימוס - - -

ההחלטה של מבקר המדינה לבדוק את נושא הרב קו הגיעה כתוצאה מהמון תלונות שקיבלנו במשרד, בעיקר בין השנים 2013-2016. חשוב לציין ש - - -

אתה יודע למה קיבלתם תלונות בין השנים האלה? כי קודם לא היה רב קו, אני הכנסתי את זה.

השימוש התחיל ב2017, לאט לאט עבר לכל כלי התחבורה הציבורית. רוב התלונות באמת היו בתקופה הראשונה. ראינו במהלך הביקורת כל 2016 שהיה טיפול מעמיק של משרד התחבורה בנושא. כמות התלונות ירדו, עדיין נשארו.

אני רק אציין פה בקיצור את הליקויים העיקריים שמצאנו.

שחלק מהם כבר תוקנו.

חלק מהם כבר תוקנו.

אז תציין מה תוקן כבר.

בדיוק. הליקוי הראשון: בערים מסוימות מצאנו שכמות עמדות השירות להנפקת כרטיסי רב קו הייתה מאוד נמוכה. זה נושא שקיבל טיפול, אבל שמענו עכשיו שעל פי החלטה שהנהגים יפסיקו למכור כרטיסים, אז בעצם יכול להיות שהתופעה תחזור עוד פעם.

מצאנו שאין אחידות בתקופת המינוי החודשי. למשל, ברכבת ישראל התקופה היא שלושים יום מיום הרכישה, ובאוטובוסים תקופה לחודש.

וזה תוקן.

זה גם כן תוקן?

אנחנו נציג.

במועד הביקורת, היקף הטעינות של כרטיסי רב קו באמצעות אמצעים טכנולוגיים הייתה נמוכה. סך הכל זה העביר את הצורך בטעינה אצל נהגי אוטובוסים.

בעיה נוספת שמצאנו, זה שמחזיק כרטיס רב קו שהיה צריך לקבל החזר או לשחזר את הכרטיס, היה חייב להמתין 72 שעות כדי שיהיה סנכרון של כל הגורמים.

ליקוי הבא קשור לנוסעים שלא היו מודעים מספיק לצורך לתקף את הכרטיס, אפילו שיש להם כרטיס חודשי הם לא תיקפו את הכרטיס והיו חשופים לקבלת תלונות – קנסות, בעיקר ברכבת הקלה בירושלים.

ליקוי נוסף שכן קיבל טיפול בחודשים האחרונים, אנשי הביטחון לא היו מחויבים לתקף את הכרטיס, והיה קושי לדעת את כמות הנסיעות והצרכים שלהם.

מצאנו כמה מקרים שלא ניתנו הנחות על פי חוק שהגיעו לאזרחים וותיקים. הליקוי האחרון המשמעותי היה קשור לגיבוי של כל מערך השירות של הרב קו, שלא מגובה.

אוקי. אתה רוצה שניפרד כאן או שאתה רוצה להגיד משהו כללי על הרב קו?

בזמנו הכנסתי את נושא הרב קו. כרגיל אמרו: אגד לא תהיה מוכנה, דן לא תהיה מוכנה. קבענו תאריך שרירותי וקיווינו – ושיפרנו תוך כדי. זו השיטה. עדיף לעשות 80% מיד, מ-100% על הנייר. זו שיטתי. כמובן שהכל כפוף לבטיחות ולדברים שלא מתפשרים עליהם, אבל צריך להוציא לדרך את הדברים, כי במציאות הישראלית מה שלא הוצאת לדרך היום, לא יקרה מחר.

אני חושב שאנחנו – תמונת התחבורה הציבורית, אם אנחנו מדברים על זה, היא ברורה לנו. כל הערה היא טובה, אבל במונחים של ממשלה, של חזון, של תכנית, של החלטה על התכנית, של תקצוב ושל ביצוע, תחילת ביצוע, הדברים האלה הולכים בדיוק לכיוון הנכון, להביא אותנו להיות מדינה מודרנית מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית.

אדוני השר, אני מאוד מודה לך על הסקירה המקיפה. בהצלחה.

תודה רבה.

אנחנו ממשיכים בדיון על הרב קו. עוד התייחסויות, בבקשה, מי רוצה להתייחס לסוגיה הספציפית הזאת? נחמן, בבקשה.

תודה שלי. תראי, אני שמח שאת עושה את הדיון הזה - - -

חברים, אני מבקשת.

נדרשנו לו לאחרונה גם בוועדת הכלכלה, ויצאתי משם עם תחושה לא ברורה. אני הגעתי לנושא הזה דרך האזרחים הוותיקים, הגיעו אלינו תלונות שהם מתקשים להתמודד עם המורכבות של העניין. מספר נקודות הטעינה הוא נמוך. להטמיע נושא כזה – אני מכבד את הרעיון הבסיסי של לעבור לשיטה אחרת, לייעל, לשפר וכן הלאה, אבל זה בא במידה מרובה על חשבון יכולת ההתמודדות של האזרחים, בעיקר הוותיקים, שהם דווקא מהצרכנים הגבוהים של תחבורה ציבורית.

עכשיו דובר על איזושהי תקופת הרצה, קרן, אני לא יודע מה היא, כמה זמן היא תימשך. בתקופה הזאת חייבים לפרוס, הייתי אומר מאות מכונות ברחבי הארץ ולהגיע אל האזרחים הוותיקים. לא לכפות עליהם להגיע למקומות שהם רחוקים מהם ושהם לא נוחים מהם. ראינו את זה בבתי דואר, ראינו את זה בבנקים, ראינו את זה בעוד תחומים, שמצמצמים מטעמי ייעול וכן הלאה.

גם פה כנראה שיש היבט של ייעול, אבל על חשבון הצרכנים, וזה דבר שאני לא מוכן לקבל.

תודה. עוד התייחסויות לסוגיית הרב קו. בבקשה.

גיל יעקב מארגון 15 דקות. קודם כל, אנחנו מברכים על המגמה הכללית של להסיר משימות מהנהג. לצערנו, בהמשך לדברים של משרד מבקר המדינה על הנושא של הרב קו, אנחנו רוצים להתריע על כמה בעיות שעדיין לא נפתרו, והן מאוד מוחשיות ורלוונטיות מכיוון שביום חמישי הקרוב, לפחות תושבי ירושלים וכל מי שיעלה לבקר בה גם בפסח, צפוי לבעיה רצינית.

בעיה אחת, היא בעצם שאפשרויות ההטענה של הרב קו במזומן הן מאוד מצומצמות. יש היום יותר אפשרויות להטעין בטלפון הסלולרי, במכונות כספונט עם אשראי, אבל יש ציבור מאוד גדול שמתנהל במזומן, ואין לו בעצם את האפשרות להטעין. אנחנו מקווים שלפחות עד שיושלם העניין הזה, עד שיושלם עניין של הטענה במזומן, לפחות יתנו עדיין לאנשים כן לקבל מזומן.

אוקי, אנחנו נקבל על זה פרטים בהמשך.

נקודה נוספת, אנחנו צופים שהשינוי הקרוב שיהיה בירושלים יגרום להרבה מאוד חיכוכים, דווקא חיכוכים בין הנהגים לנוסעים. זאת כי אנשים לא יהיו מודעים לזה שהכרטיס שלהם הוא לא בדיוק מותאם, אין לו את הצ'יפ שחסר שביקשתם להחליף – כל מי שאין לו צ'יפ על הרב קו יתבקש ללכת לעמדות בתחנה המרכזית ולהחליף.

אז יהיו הרבה מאוד חיכוכים, ואנחנו דווקא חושבים שצריך לאפשר עלייה מכל הדלתות לפני שעושים את הדבר הזה, כדי להקטין את החיכוך, ואז כל אותם אנשים שלא מצליחים ולא מסתדרים, לא יעקבו את הנסיעה עבור שאר האנשים. אנחנו חושבים שזה צריך להיות תנאי לשינוי הקרוב שעושים.

עוד דבר חשוב, בעצם שולחים את האנשים לקנות כרטיסים ולהטעין את הרב קו בכל מיני מקומות של city pass ואחרות, אבל בעצם אין כרגע מכונות על האוטובוסים, וזה משהו שכן קיים בעולם בחלק מהמקומות. אפשר לעשות את זה, ואנחנו חושבים שצריך להיערך עם הדבר הזה.

אני חושב שהסוגיה הכי כואבת בנושא הרב קו היא שעדיין במאה ה-21, אנשים צריכים להגיע, לפנות מהזמן שלהם בזמן יום עבודה, או אם יש להם אפילו איזושהי מגבלה פיזית, הם צריכים עדיין להגיע פיזית כדי להנפיק כרטיס רב קו. זה פשוט לא הגיוני הדבר הזה, זה צריך לעבור לאינטרנט לפני שעושים את כל השינויים האחרים.

תודה רבה. בבקשה.

שלום רב. שמי יוסי קפילוטו, אני יושב ראש הוועד של חברת דן, אני מייצג 1700 נהגים. אני רוצה להעלות פה איזושהי סוגיה בנושא הרב קו. כידוע, נהגים היו מטעינים עד היום את הרב קו והיו, מה שנקרא, מנקו. המנקו זה דבר שנהגים הרוויחו מזה על כל הטענה מהנוסעים. כמובן שהשירות היה שהנהג נותן לנוסע. מדובר על סכום שקרוב ל-1000 שקלים בחודש.

אז אני רוצה כאן להגיד - - -

מה זה? אחוז מסוים לטעינות?

כן. 1.7% מאחוז הטעינה. הנהג מרוויח מזה כסף. אז אני רוצה להגיד שפה היום אמנם השכר עלה ל-43 שקלים, אבל מהדלת השנייה עף לנו - - -

לא, אנחנו משמרים - - -

חכי, קרן.

לא, אני רק רוצה להגיד לקרן - - -

קשה לי לשמוע שהוא אומר שמהדלת האחורית הורדנו להם שכר.

לא הורדתם, את פשוט לא נתת לי לסיים. אני פשוט עוד לא סיימתי את המשפט.

סליחה.

אז הנושא של ה-43 שקלים זה דבר מבורך, אבל הנושא של המנקו לא מהדלת האחורית, פשוט מאוד מרגע שיהיו הטענות דרך הקיוסקים וכל מיני נקודות שירות, 1000 השקלים האלה לא יהיו אצלם. אז פשוט מאוד לשים דגש על הדבר הזה.

אני יכול להגיד שהרבה מאוד נהגים שמים בשקית קטנה את המנקו הזה, שזה לקנות סיגריות, או בסוף החודש לקנות טיטולים לילדים ועוד כמה דברים, לאכול בחוץ. זה דבר מאוד משמעותי וצריך לשים דגש על הנושא הזה. זה חשוב לנו מאוד.

אוקי, תודה. כוח לעובדים, בבקשה.

תום פרומוביץ', רכז ענף תחבורה בכוח לעובדים. קודם כל, בעניין המנקו, אנחנו בכוח לעובדים בהסכם הקיבוצי האחרון בחברת סופרבוס, הגדרנו שהמנקו יהיה לא רק על מכירות, אלא גם על תיקופים. אז זה אחד הדברים שאפשר להסדיר בעצם, וכך בעצם מדיניות העלייה מכל הדלתות לא פוגעת באמת במנקו, בהכנסה של הנהגים, אלא להפך, מעלה אותו. זאת הנקודה השנייה.

לפי מדיניות העלייה מכל הדלתות, הנהג בעצם הוא כבר לא הכרטיסן ולא המבקר. כמות הכרטיסנים והמבקרים היום היא קטנה מאוד. תנאי השכר שלהם מאוד נמוכים, שכר מינימום ברוב החברות. זה כוח עזר גם מבחינת כסף שהמדינה מפסידה, כשנוסעים בעצם לא משלמים כשהם עולים בדלתות האחוריות ולא דרך הנהג.

גם במקרים של אלימות, זה בעצם – כיום כשהנהג חשוף לאלימות, כשהוא גובה כסף, החיכוכים האלה משפיעים בעצם על 70-80 נוסעים שנמצאים בתוך האוטובוס, על הנוסעים מסביב, על הריכוז של הנהג. חסרים האנשים שיעזרו לנהג, כוח העזר הזה חסר היום. דווקא להגדיל את המכסות או לקבוע איזושהי מכסה גבוהה מהיום, שהיום זה סדר גודל של 6 או 10 אנשים על משהו כמו 300 נהגים. הם לא מספיקים לעלות לכל האוטובוסים. אין תקינה הגיונית בנושא הזה.

כמו שאמרתי מקודם, בנושא האלימות, חשוב מאוד שתהיה ההפרדה הזאת כדי שהנהג יעשה את מלאכתו, את מלאכת הנהיגה, שהיא קשה בפני עצמה. תודה רבה.

תודה רבה. עוד דוברים? בבקשה.

אני שמעון חננאל מהמשמר החברתי. אני תושב פסגת זאב, ואני משתמש ברכבת הקלה מיום שהתחילו להשתמש בה. יש בעיה אחת, לאחרונה נוכחתי שהבקרים בעצם מטרידים את הנוסעים. מה הפירוש? הם עולים בקטע מסוים פעמיים שלוש באותה נסיעה.

זאת אומרת, יורדים שני בקרים, אחרי שתי דקות עולים שוב בקרים. זה אומר, הנוסעים במשך כל הנסיעה של 10 קילומטר צריכים להוציא כל פעם את הכרטיס, להוכיח שזה תקף.

יוצא מצב כזה שאין תיאום בין – זה לא יאומן. אין תיאום בין הבקרים שעולים, אין תיאום מי עולה על איזו רכבת ומי יורד. זאת אומרת, באותה נסיעה יש שני פקחים – שעולים הפקחים האחרים אז הם רואים אותם יורדים.

איך זה קשור לרב קו?

הרב קו ברכבת הקלה. הלא כשבקר עולה, הוא בודק את הרב קו, והוא רואה מי תיקף או לא תיקף, זה הבסיס. אני מתחיל לדבר מנקודת - - -

אוקי.

אז ברגע שעולה הבקר, בודק את התיקוף, הוא יורד, אחרי חצי דקה-דקה עולה בקר בתחנה הבאה, והנוסע צריך שוב להציג את הכרטיס. אם היה תיאום - - -

זה הובן, תודה. קרן, בואי תשיבי לדברים האלה. אני רוצה לשאול אותך גם שאלת המשך לדברים שנאמרו כאן. מתי בעצם מתחיל הפיילוט שבו הנהגים לא יקבלו יותר כסף מזומן? כמה זמן הוא ייקח? מה הצפי שלכם, איך זה אמור להתקדם?

אז אולי – את רוצה שנענה על כל דו"ח המבקר ונתמקד בנושא של הפיילוט? או שנתחיל מהפיילוט?

תתחילי מהפיילוט כי אני שאלתי, ואחר כך אם את יכולה להתייחס לדו"ח של המבקר, מה תוקן, מה לא תוקן, ולשאלות שנשאלו כאן. אני יודעת שהיו עוד שרצו לדבר, אני חייבת לצמצם בזמנים.

אנחנו רוצים להיות כמו בעולם, אנחנו רוצים תחבורה ציבורית מתקדמת ואנחנו פועלים - - -

רגע, את לא מראה לי עכשיו מצגת שלמה.

לא, זה שקף אחד על השאלות שלכם.

כי אני נגד מצגות באופן עקרוני, כן?

יש אחרי זה טבלה שמראה את ליקוי המבקר ותשובה.

אוקי.

אנחנו רוצים להיות כמו העולם, אנחנו רוצים תחבורה ציבורית מתקדמת ואנחנו פועלים בכמה מישורים. גם במישור של תשתיות, גם במישור של הנחות ותעריפים וגם במישור של הכרטוס, אם זה אמצעי כרטוס מתקדמים יותר, אם זה סלולרי, אם זה רב קו, אם כרטוס מחשבון רחוק. דברים שונים שאנחנו מקדמים.

עלייה מכל הדלתות זה משהו שאנחנו רוצים לקדם כמה שיותר מהר- - -

את לא אמרת שתתחילי בפיילוט?

זה זה, אני תופרת ביחד את כל התשובות.

אה, אוקי, הבנתי.

כמה זמן את רוצה שאני אענה על זה? שלוש דקות?

כמה שאת צריכה. אני סומכת עלייך שתהיי עניינית וקצרה.

אנחנו רוצים לקדם עלייה מכל הדלתות. אנחנו חושבים שזו המהות, אבל האוצר דרש מאתנו לקדם חקיקה שתיתן סמכות לפקחים לאכוף, כי אנחנו רואים שבמקום שבו פתחנו עלייה מכל הדלתות, יש לנו היקף רמאיות גבוה יותר.

לכן אנחנו במאמץ קשה מול משרד המשפטים, שלא שש לתיקון החוק הזה, אבל הסכים, ואנחנו מקדמים את זה. אני מניחה שזה יגיע או כבר בפגרה או מיד אחרי הפגרה, יגיע לשולחנה של הכנסת.

כצעד ראשון לעלייה מכל הדלתות, ולדעתי כן נותן כבר הרבה מהתועלות של דלת אחורית, כי כן זרימת התנועה בתוך האוטובוס מהירה יותר, וכן זה יותר בטיחותי, וכן מעמד הנהג מושג. כשלב ראשון, אנחנו רוצים שלא ייעשה כרטוס אצל הנהג.

אנחנו מתחילים בירושלים, ביום חמישי הקרוב, רק בירושלים. ירושלים היא כרגע הפיילוט הראשון. אנחנו בחרנו בירושלים – ברור ששלושת המטרופולינים יהיו הראשונים, בחרנו בירושלים כי כמות – קודם כל, יש שם מחסור בנהגים ואנחנו רוצים לטפל במעמד הנהג. יש שם הרבה מאוד מהאוטובוסים כבר עם עלייה מדלת אחורית. יש שם הרבה מאוד עיכובים בעלייה לאוטובוס. החוסר בנהגים אמרנו, וגם יש הרבה מאוד מכונות טעינה בירושלים.

דו"ח המבקר דיבר על מחסור בעמדות, ומאז עשינו כברת דרך. יש לנו הרבה מאוד מקומות שבהם אפשר לטעון. מעבר לזה שאפשר לטעון באמצעות האינטרנט, אפשר לטעון באמצעות מכשיר סלולרי אם זה לא אייפון - - -

אם זה לא אייפון.

אם זה לא אייפון. יש לנו מרכזי שירות ברחבי הארץ וגם בירושלים. יש לנו את מכשירי הכספונטים, שזה חדש, כל כספונט כזה הוא מכשיר כבר של טעינה של רב קו.

כמה יש כאלה?

יש לנו 3,000 בארץ, כ-400 בירושלים. זה באשראי. מבחינת עמדות טעינה ברחבי ירושלים, אנחנו כותבים כאן שיש עשרות עמדות אבל זה לא עשרות עמדות, זה הרבה יותר. רק מכונות city pass, שגם מקבלות מזומן, זה 90 עמדות. יש לנו 35 מכונות של חברת קווים ו-30 מכונות של אגד. באגד חלק זה מזומן.

דיברנו על הכספונטים. אנחנו מכניסים יותר ויותר בעלי עסקים להיות מורשים להטעין את הרב קו גם במזומן וגם באשראי, אם זה קופיקס, אם זה מעיין 2000 וכל בית עסק שירצה. המכשיר קיים, זה מאוד קל, אפילו לבתי ספר אנחנו נותנים.

זה יוצא להם מזה משהו?

אנחנו נותנים להם גם עמלה, שקל וארבעים- שקל וחצי – מעל שקל עמלה על כל טעינה שהם עושים. אפילו בית ספר אמור להרוויח מהאירוע הזה. אנחנו במגעים עם דואר ישראל, כדי שגם בסניפי הדואר נוכל להטעין. בתי כנסת, בתי אבות, מרכזים קהילתיים, כל מי שירצה להטעין – כבר פנינו אליהם, ואמרנו להם שאנחנו מוכנים לתת להם את היכולת.

גם עוברי אורח ומבקרים יוכלו להשתמש בזה?

אנחנו גם – בשלב הראשון, מעבר לפרסום וההסברה, גם שמים דיילים. מעבר להכל, אנחנו בשלב הראשון שעוד אין לו תאריך – זאת אומרת, זה אפילו לא הרצה. זה השלב כרגע. מי שיעלה על האוטובוס, יוכל כן לקנות חופשי יומי.

כלומר, הסיפור הזה של אלפי מיילים שמגיעים אליי בגלל עצומות של ארגונים פרו תחבורה ציבורית, שמדברים על זה שירדו אנשים מהאוטובוס. איך אפשר להגיד שאנחנו לא נערכים, כשיש מאות ברחבי ירושלים, מאות עמדות? מי שלא נערך מראש עם האינטרנט או עם העמדות יוכל לעלות ולבצע נסיעה בתשלום מזומן, נסיעה יומית. איך אפשר להגיד שאין היערכות? מי הולך להיזרק לרחוב? אף אחד לא הולך להיזרק לרחוב.

למה? תיקחי שכונות כמו השכונות החרדיות, עם 20,000-30,000 תושבים, עם חנות אחת שפתוחה מ-10:00 עד 19:00.

לא חנות אחת - - -

בית וגן, יש חנות אחת.

נווה יעקב, שלושים אלף תושבים, שתי חנויות מ-11:00 עד 16:00.

קודם כל, כל מחשב ביתי הוא חנות.

לציבור החרדי אין אינטרנט בבית.

זה עולם טכנולוגי שהוא זר ומוזר לחלק מהאוכלוסייה.

אני לא אומרת שרק המחשבים הניידים, ממש לא, אבל בשכונה חרדית שהם נוסעים עם חופשי חודשי, אז הם מגיעים באיזשהו שלב – הם נוסעים בתחבורה הציבורית, לא בתוך השכונה, נכון? הם מגיעים לאיזושהי תחנה, או של city pass - - -

הוא צריך לצאת מהשכונה, מה את אומרת לו לעשות?

הוא יוצא מהשכונה - - -

איך הוא יוצא מהאוטובוס?

יש לו כרטיס רב קו, והוא צריך להיערך מראש שברב קו – זה כמו שהוא נערך לזה שאין כסף בארנק.

בכל השכונות החרדיות ילכו למקומות אחרים להטעין?

לא למקומות אחרים. אתם משתמשים בתחבורה הציבורית ויש לכם מרכזים קהילתיים. אתם יכולים לעשות את זה - - -

שסגורים רוב הזמן.

אבל הוא משתמש בתחבורה הציבורית, נכון? אז בזמן הנסיעה שלו הוא יוצא מהשכונה ומגיע לאן שהוא. במקום הזה הזה יש מכונות.

אבל למה הציבור החרדי צריך במשהו, בשכונה אחרת? זה מה שאני שואל.

אנחנו נכונים לתת לכל חנות, לכל מוסד, לכל מי שרוצה - - -

לכל בית כנסת.

לכל בית כנסת - - -

יש התנגדות בנדרים פלוס שזה יהיה בבתי כנסת. זה לא יעבור שם, יש התנגדות של בית הדין בבני ברק. זה לא יעבור.

בסוף צריך להבין, אנחנו רואים גידול משמעותי מאוד בשימוש באמצעים האלה. כל עוד אנחנו מאפשרים היום - - -

חברים, אני מבקשת שקט. מי שהדיון משעמם אותו מוזמן לצאת.

בוודאי כאשר אנחנו מאפשרים היום אצל הנהג לטעון את כרטיס הרב קו, אז בוודאי שאף אחד לא – התמריץ לטעון מרחוק לא קיים. הכי קל זה להגיע לנהג, אז אתה מטעין את הרב קו שלך ואז אתה מתבאס על זה שאתה עומד בכזה תור. אבל כולם מטעינים היום אצל הנהג, וזה לא הגיוני. אני נוסעת בתחבורה ציבורית, אני רואה איך זה שהוא מתעסק עם השקלים. הוא לא בנהיגה. אנחנו גם מחרפנים את הנהג ואנחנו מעכבים את הנוסעים.

אי אפשר להטעין בתוך האוטובוס בלי נהג?

אנחנו חושבים שהמכונות בתוך האוטובוס הן מאוד בעיתיות, ויותר דווקא נוח המכונות – בעצם כשמכונה נמצאת בתוך אוטובוס, זה מכונה שצריך לרוקן והיא צריכה להחזיר עודף, והיום היא לא מחזירה עודף. זה מאוד מורכב המכונות האלה שהן על האוטובוסים.

יש כבר מכונות שמחזירות עודף.

השאלה האם זה נדרש על האוטובוס, אנחנו חושבים שנכון לעשות הרבה מאוד מכונות ומגוון של אמצעים מחוץ לאוטובוס. כן, יש אוטובוסים שיש בהם מכונות, אבל נכון לעשות את זה בהיקף.

שוב, כל מי שיעלה מעתה ועד אין תאריך בכלל, יוכל, אם הוא לא נערך מראש כי הוא נסע בחופשי חודשי אבל הוא לא נערך מראש, הוא יוכל לקנות חופשי יומי. את זה כן יהיה אפשר לעשות, אבל לא הטעינות של ההסדרים הקבועים.

מה זאת אומרת?

חופשי יומי.

מישהו שמגיע מחר באוטובוס לירושלים, האם הוא יוכל לקנות כרטיס עבור נסיעה בודדת?

כרטיס נסיעה בודדת הוא יוכל לקנות על רב קו. כלומר, לקחת רב קו ולהטעין עליו נסיעה בודדת.

אבל אין לו רב קו.

טוב חברים, אנחנו צריכים לסיים את הדיון. בבקשה.

אז הוא יוכל לקנות על האוטובוס רב קו ולהטעין נסיעה בודדת. רב קו עולה פחות מחמישה שקלים, והוא יוכל להטעין עליו נסיעה בודדת, או לקנות חופשי יומי.

כלומר, יש מענה מעתה ועד תאריך לא מוגבל. אנחנו כן גם בהתחלה, עם כמה שאנחנו מתחילים ביום חמישי, אנחנו לא מתכוונים לעכב – אגד ביקשה וקיבלה מאתנו אישור שאם הם רואים שיש איזושהי בעיה, אז כן לאפשר. אבל עד שהתהליך הזה לא יופנם, אנחנו לא נצליח לשפר את התחבורה הציבורית.

קרן, יש עוד משהו שאת צריכה להתייחס אליו?

דו"ח המבקר.

אז בבקשה, כן.

אז אולי נלך לכיוון הזה.

תגידי לי מה תוקן מהליקויים שנמנו כאן.

לגבי החידוד במנוי תקופתי, אז היום ניתן לרכוש באינטרנט מנוי גמיש גם לאוטובוסים. לגבי שחזור כרטיס לאחר המתנה של 72 שעות, זה אכן משהו שעוד לא תוקן במלואו. אנחנו ממתינים שאגד תעדכן את מכונות הכרטוס. ברגע שאגד תעדכן, כבר כל הכרטוס במדינת ישראל יהיה כזה שמתעדכן on line, ואז לא יידרשו 72 השעות האלה.

אנחנו בעיקר מנסים להגן על הנוסע, שאם הוא טען סכום מסוים בכרטיס ומגיע לעמדת שירות לא רואים את זה. ברגע שאגד גם תשנה, אז אנחנו ברמה הארצית נתקן את זה.

אנשי כוחות הביטחון החלו לתקף בדצמבר האחרון, בנסיעה. למאגר הנתונים יש כבר גיבוי. מבחינת חקיקת חוק שמסדיר את השימוש ברב קו, יש הכנה לקריאה שנייה ושלישית, דיונים על החוק הזה. אנחנו לא חושבים שהוא כזה חשוב לתפעול הרב קו, אנחנו מסתדרים גם בלעדיו, אבל יש כזה חוק שעושה קצת סדר בעניין הזה.

סמכויות עקיפה של מפעילי תחבורה ציבורית יגיע בקרוב לוועדת שרים לחקיקה, בעדיפות מאוד גבוהה אצלנו להגיע לכנסת.

מודעות הנושאים בעניין חובת התיקוף, אני חושבת שזו כבר לא הערה שיש להגיד. יש מדבקות על הדלתות, יש כריזות, אנחנו חופרים על העניין הזה.

גם מבחינת מידע לנושא, אני חושבת שחל שיפור משמעותי. אני חושבת שאלה הדברים המרכזיים.

שי ג'רבי נמצא פה?

כן.

יש לי שאלה אליך. לפני כמה שנים חבר הכנסת יריב לוין ואני, אחרי מאמצים רבים חוקקנו חוק שהיינו מאוד גאים בו, על החובה לספק מידע בדבר – ואיגום מאגר מידע של רכבות, אוטובוסים וכן הלאה, ושילוט בתחנות. אחרי שחוקקנו את החוק והיינו מאוד גאים בו, התברר שהוא כבר די לא רלוונטי כי הטכנולוגיה כבר השיגה את החקיקה, והיו כבר מלא אפליקציות שנתנו את השירות הזה בצורה המהירה והמיטבית.

איכשהו, גם בסוגיית הרב קו יש איזושהי תחושה כזאת, שיש מאמץ כביר כל הזמן להשיג אותו, שעה שאפשר לפתור את זה באמצעים טכנולוגיים מאוד פשוטים, כמו סלופארק, כמו פנגו, שבן אדם יעלה עם הכרטיס ואוטומטית זה יציין שהוא עלה עם הכרטיס, נקודה, בלי כל הבלגן הזה מסביב.

אנחנו שומעים פה את חבר הכנסת מלכיאלי, ואנחנו שומעים עוד הרבה צרכים שלא נענים. יכול להיות שהפתרון הוא הרבה יותר פשוט.

אוקי. במשפט אחד על המידע מכיוון שהתייחסת לזה, ואז ניגש אל העניין. אני יכול לקבוע פה שמשרד התחבורה גם באותה נקודת זמן, היה מוביל בהשוואה עולמית בהקשר של המידע. אותן אפליקציות שאת מזכירה, מבוססות בעצם על נתונים שאנחנו מפיצים, אוספים ומפיצים. נרחיב על זה - - -

כלומר, החוק שחוקקנו לא היה מיותר?

זה כבר גדול עליי לענות, אבל זה בהקשר של המידע. אפשר להרחיב על זה, כמובן, אבל זה בהקשר הזה.

בהקשר לכרטוס, גם בנושא הזה אנחנו בחזית אחת עם העולם. אני יכול לקבוע את זה גם לפי מהלכים שרן כאן ואני עושים, מהלכים השוואתיים שנעשים כל הזמן וכל יום, אפילו בעוד שעתיים יש לנו שיחת וועידה עם חו"ל. אנחנו בחזית אחת עם העולם בהקשר הזה.

גם מערכת הרב קו הקיימת והטכנולוגיה הקיימת, זה משהו שאין הרבה דוגמאות לדבר הזה בעולם, ברמה ארצית עם 15 מפעילים, עם ריבוי ספקים, עם ריבוי תעריפים. אין הרבה דוגמאות למערכת כזאת בהשוואה בעולם. בעולם, זה בדרך כלל מטרופולין אחד.

מבחינת המגמה, יש לנו פה מגמה של כמה שנים, 2015, 2016, 2017, כל שנה יש איזשהו מהלך שמייצר איזשהו שדרוג לטובת הנושא, אם זה טעינה באינטרנט, טעינה בסלולר- - -

עצם הרעיון של ההטענה הפיזית של הרב קו, יכול להיות שאוטוטו הוא יהיה פאסה לחלוטין?

כן, אנחנו הולכים לכיוון של טעינה – זאת אומרת, אנחנו מתמקדים – השנים האחרונות היו של רב קו, אנחנו הולכים לאפשר כרטוס בודד גם בסלולר ובאשראי, אבל הנושא שכרטיס כמו בלונדון עם חשבון מרוחק, כזה יש בעולם למשהו כמו 11 ערים בעולם, את הכרטוס הזה, ורוב המדינות הולכות לכיוון הזה וגם אנחנו.

אני מקווה שבתוך משהו כמו שנה-שנתיים אנחנו כבר בתהליך הדרגתי נעבור לכרטוס מרוחק. הכרטוס הזה לא יחייב טעינה פיזית על כרטיס, זה יהיה חשבון מרוחק = = =

מה זה יהיה על טלפון או על כרטיס?

הוא יכול להיות גם על כרטיס אשראי, גם על טלפון וגם על כל דבר, אבל הוא לא יהיה חייב את הפיזיות של הכרטיס, כמו שאנחנו ושאר המדינות נדרשים היום. אנחנו לא שונים מניו יורק היום. הוא גם יאפשר לנו לעשות כמו בלונדון, התחשבנות בדיעבד, מה שהיום אי אפשר. היום המידע ממש על הכרטיס. ברגע שזה חשבון מרוחק, גם צעדי המדיניות נפתחים להרבה מאוד דברים.

אוקי. צחי, אתם מרוצים מהסקירה שקיבלתם?

אם אנחנו מדברים לגבי הרב קו, אז ניכר שיש דברים שתוקנו. עדיין, מה שנקרא, יש נושאים שצריך לשפר אותם, במיוחד בעניין ההפצה. שמענו פה מגזרים מסוימים שיש להם בעיות, אני לא מבין מה הבעיה לשים תחנות אצלם בשכונה.

מבחינתו, בכל קרן רחוב.

טוב חברים, אני לא מסכמת את הדיון הזה כי אנחנו עוד נעסוק בעניינים האלה באופן ספציפי, דו"חות מבקר, יש הרבה דו"חות מבקר המדינה על משרד התחבורה, אם כי זה לא המשרד המבוקר ביותר, אני מבטיחה לך.

קרן אני מודה לך על הסקירה המאוד מקצועית ועניינית הזאת. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:54.