ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 582

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ג באדר התשע"ח (28 בפברואר 2018), שעה 9:00

הקמת ועדת משנה למגזר הבדואי בדרום

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34) (החלפת המונח אירוע אסון המוני), התשע"ח-2017

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

טלב אבו עראר

אמיר אוחנה

המשנה למנכ"ל, בטחון פנים - אליעזר רוזנבאום

קמ"ט שת"פ אופרטיבי, המשרד לביטחון פנים - ששון קרול

רמ"ח חירום, המשרד לביטחון פנים - רפי כהן

ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים - אורטל בלילתי

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמרי איתן בן צבי

עו"ד רשות האוכלוסין, רשות האוכלוסין - נעמה פלאי

מלווה-חטיבת הדוברות-מ"י, בטחון פנים - שבתי גרברצ'יק

נציג עמותת רגבים - מאיר דויטש

ראש המחלקה המשפטית פורום קהלת - אביעד בן ציון בקשי

שדלן/ית - איתן אלון

עידו בן יצחק

לאה קריכלי

יפה קרינצה

הקמת ועדת משנה למגזר הבדואי בדרום

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. שני נושאים קצרים על סדר-היום: 1. הקמת ועדת משנה למגזר הבדואי בדרום, גם בעקבות בקשתו של חבר הכנסת טלב אבו עראר וזה גם משהו שהוועדה הולכת להתייחס אליו. כמובן שזה גם למליאת הוועדה וגם אם ירצו חברי כנסת נוספים להצטרף – יוכלו, אבל מה שחשוב לי זה שיהיה פורום קצת יותר מצומצם שיוכל להתמקד יותר בפעילות, שהיא מאוד חשובה בעיניי, וזה הנושא של הטיפול במגזר הבדואי בדרום.

זו ההצעה. מישהו רוצה להתייחס? טלב, בבקשה.

אני רוצה להודות לך, מכובדי יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יואב קיש, על הסכמתך להקמת ועדה כזו. אנחנו, כבדואים, זקוקים לה למען רווחת התושבים הבדואים, למען הענקת זכויות בסיסיות שכל הזמן היו זקוקים להן. אני מקווה שהוועדה הזו תיתן מענה לאוכלוסייה הבדואית בדרום. תודה רבה, מכובדי.

תודה רבה.

יושב-ראש – יואב קיש; חברי הוועדה הם חברי הכנסת בני בגין, בצלאל סמוטריץ, טלב אבו עראר וזוהיר בהלול.

מי בעד הקמת הוועדה?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

ההצעה להקים ועדת משנה למגזר הבדואי בדרום נתקבלה.

תודה, ההצעה התקבלה פה אחד.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34) (החלפת המונח אירוע אסון המוני), התשע"ח-2017, מ/1169

ההצעה השניה היא הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34) (החלפת המונח אירוע אסון המוני), התשע"ח-2017, מ/1169. אתם רוצים להציג את זה בקצרה? בבקשה.

כן. אני ממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אני גם ריכזתי את העבודה באש ובמים – אני מזכיר לכולם את השריפות הגדולות שהיו לפני למעלה משנה בחיפה, באזור זיכרון ובאזור הרי ירושלים, שבהן התמודדנו עם שריפות בהיקפים גדולים במספר זירות. במסגרת התחקירים שבוצעו הוחלט שנבחן את הנושא של אסון המוני.

בפקודת המשטרה ב-2005 חוקק החוק. יכריזו על אסון המוני כאשר יש אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש וברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול או אירוע שיש בו חשש לפגיעה. כאמור, לרבות מחמת פגעי טבע.

אם אנחנו בוחנים שנים אחורה, לא השתמשו בכל האירועים – אם זה באירועים הביטחוניים, כמו עמוד ענן וצוק איתן, ואם זה באירועים אזרחיים - בהגדרה הזאת, כי להגדרה הזאת יש השלכות. בחנו את הדבר הזה והגענו למסקנה בצוות שהובלתי שיש רתיעה מהמילים "אסון המוני", לכן אנחנו ממליצים. בקרב חברי הוועדה זה התקבל.

אבל מה חשיבות ההגדרה? מה זה נותן? אני מבין שאנשים לא רוצים להשתמש בהגדרה "אירוע אסון המוני", אבל למה המושג חשוב?

כל משרד או כל גוף צריך לגזור את סדר הפעולות שלו בהתאם לחומרת האירוע, לכן הקוד הזה עושה סדר בקרב הגופים – אם זה המגיבים הראשונים ואם זה משרדי הממשלה – וכל אחד צריך לעשות את הפעולות שהגדיר לעצמו. זה דבר אחד.

הדבר השני, משטרת ישראל היא הגוף הפוקד והשולט וכולם צריכים לסור למרותה ולהפעיל את ההנחיות של משטרת ישראל בהינתן אירוע כזה, ויש לה את הסמכות ואת המרות. לולא ההגדרה הזאת, אותם גופים כנראה לא היו סרים למרותה, וזה מכניס אותם למוד פעולה שבו כולם מדברים בשפה אחת וכולם פועלים בצורה אחודה כדי לטפל באותו אירוע, כולל משרדי הממשלה למיניהם.

תודה רבה. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס? לא.

רק תיקון אחד: לגבי המבצעים שהוזכרו כאן – עמוד ענן וצוק איתן – לא הוכרז מצב חירום משום שזה לא היה רלוונטי. מה שהוכרז במקרים האלה זה "מצב מיוחד בעורף", שזו סמכות של שר הביטחון. אבל לא הוכרז גם באירועים כמו שריפה בכרמל - - -

אירועים אזרחיים.

אוקיי. תקרא את החוק ונתקדם.

"החלפת מונח 1. בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א-1971, בכל מקום –

(1) במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי';

(2) במקום באירוע אסון המוני' יבוא 'באירוע חירום אזרחי';

(3) במקום 'לאירוע אסון המוני' יבוא 'לאירוע חירום אזרחי';

(4) במקום 'באירוע האסון ההמוני' יבוא 'באירוע החירום האזרחי';

(5) במקום 'אירוע האסון ההמוני' יבוא 'אירוע החירום האזרחי'.

2. תיקון חוק מגן דוד אדום. בחוק מגן דוד אדום, התש״י-1950, בסעיף 3(או), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי.

3. תיקון חוק עבודת הנוער. בחוק עבודת הנוער, התשי״ג-1953, בסעיף 25(ב)(3)(ג), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי.

4. תיקון פקודת העיריות. בפקודת העיריות, בסעיף 233א(א)(ו), במקום 'אירוע אסון המוני הגדרתו בפקודת המשטרה' יבוא 'אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה'.

5. תיקון חוק שירות עבודה בשעת חירום. בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז-1967- (1) בסעיף 1 -

(א) בהגדרה 'מפעל למתן שירותים קיומיים', בכל מקום, במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי';

(ב) במקום ההגדרה 'אירוע אסון המוני' יבוא: 'אירוע חירום אזרחי' - כהגדרת ו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א-1971;';

(ג) בהגדרה 'שירותים קיומיים', בפסקה (2), במקום אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי;

(2) בסעיף 16ב, בכל מקום, במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי' ובמקום 'אירוע האסון ההמוני' יבוא 'אירוע החירום האזרחי';

(3) בסעיף 18א, במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

6. תיקון פקודת הרוקחים. בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א-1981, בסעיף 68(א) בהגדרה 'מצב חירום', בפסקה (1), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

7. תיקון חוק שיקים ללא כיסוי. בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א-1981, בסעיף 1, בהגדרה 'הכרזה על שעת חירום', בפסקה (2), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

8. תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים). בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 13א – (1) –

(א) במקום ההגדרה 'אירוע אסון המוני' יבוא: 'אירוע חירום אזרחי' - כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה;';

(ב) בהגדרה 'החלטה על שעת חירום', בפסקה (2), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אורחי';

(2) בסעיפים קטנים (ג) ו(ד)(1) במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

9. תיקון חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל. בחוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל, התשמ״ז-1987 –

(1) בסעיף 27(4), בכל מקום, במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי';

(2) בסעיף 28, במקום 'באירוע אסון המוני' יבוא 'באירוע חירום אזרחי'.

10. תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי). בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו- 1986, בסעיף 11כז(ב)(2), במקום 'באירוע אסון המוני' יבוא 'באירוע חירום אזרחי'.

11. תיקון חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים). בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה-2005, בסעיף 9(ד) –

(1) בהגדרה 'הודעת חירום', בפסקה (1), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי';

(2) בהגדרה 'אירוע אסון המוני', במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

12. תיקון חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה). בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע״א-2011, בסעיף 9(א), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'.

13. תיקון חוק שירות אזרחי. בחוק שירות אזרחי, התשע״ז-2017, בסעיף 20(א), בהגדרה 'החלטה על שעת חירום', בפסקה (2), במקום 'אירוע אסון המוני' יבוא 'אירוע חירום אזרחי'."

השבוע אושר בוועדת העבודה והרווחה גם תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שגם הוא עושה שימוש במונח הזה. אנחנו נעשה את ההתאמות הדרושות גם שם.

מישהו רוצה להתייחס? אני מעלה את הצעת החוק להכנה לקריאה שניה ושלישית להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

ההצעה נתקבלה.

תודה, ההצעה התקבלה פה אחד. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:20.