ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 160

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 12:30

פרק ג' כולו (הסרת חסמים ביבוא אישי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

אורי מקלב

שירה דימניק - רפרנטית תעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, רשות המסים, משרד האוצר

איריס סעדון - רשות המסים, מינהל המכס, משרד האוצר

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

יעקב וכטל - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

אנואר חילף - חוקיות היבוא וסחר, משרד הכלכלה והתעשייה

גלית יעקובוב - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אסתר חלפון - סטודנטית תקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

תהילה ורון - זרוע בינלאומי, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד טמיר - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלומי צ'בוטרו - ראש תחום תחליפי נפט, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

אלישבע לסרי - ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

גרישה דייטש - יועץ בנושא תקינה, אכיפת תקנים רשמיים, התאחדות התעשיינים בישראל

דור דאודיאן - נציג התאחדות המלאכה והתעשייה

אוריאל לין - נשיא איגוד לשכות המסחר

דן כרמלי - המנהל הכללי, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר

מיכאל שאינסקי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

איתי עצמון

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר תרגומים

פרק ג' כולו (הסרת חסמים ביבוא אישי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת, הנושא הוא פרק ג', הסרת חסמים ביבוא אישי.

אנחנו רוצים להשלים את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אני גם מעריכה שאנחנו יכולים, פורסם אתמול נוסח. סיימנו את הדיון הכללי, אנחנו עוברים לשלב הפרטני, עוד מעט נתחיל בהקראת הנוסח, אבל לפני כן נמצא איתנו אוריאל לין, חבר כנסת לשעבר, נשיא איגוד לשכות המסחר ואני אשמח אם תאמר כמה מילים ואז אנחנו נמשיך בדיון.

גברתי היושבת ראש, אני הגעתי היום במיוחד על מנת להיות בטוח שכולנו, כולל גם הסובבים סביב השולחן, מבינים במדויק את המשמעות ורוחב המשמעות של התיקון. בשביל זה אני הגעתי ואני מקווה שאני אצליח, ואני מבין שהחקיקה מתקדמת, אבל אני גם חש - - -

גם יש לך ניסיון, אתה יודע איך זה.

חשתי שחובתי לעשות זאת. אני רוצה לומר, גברתי היושבת ראש, שבכל הנוגע ליבוא אישי אסור להסתכל על כל מהלך כעומד בפני עצמו. אנחנו צריכים להסתכל על ההשפעה הכוללת של כל המהלכים כולם שנעשים בכל הקשור כיום ליבוא אישי ולא משנה מהו אופיו של היבוא האישי כדי שנבין מהי ההשפעה האמיתית על המגזר העסקי. כדי להבין מה ההשפעה האמיתית על המגזר העסקי אנחנו חייבים שתהיה ראייה כוללת מה כל הצעדים, וכאן מדובר גם בשילוב של תנאים אובייקטיביים בשוק בעולם בדפוסי הרכישה יחד עם מדיניות כלכלית שמנוהלת כיום.

ואני מוכרח לומר, גברתי היושבת ראש, שכיום, אני לוקח כדוגמה דווקא את ענף הביגוד וההלבשה, הוא מאוים באופן ממשי. ארבע רשתות כבר פשטו את הרגל, שאנחנו מכירים אותן, רשתות נוספות נמצאות בסכנה והן לא תגדנה שהן בסכנה, כי מי שיגיד שהוא בסכנה לא יקבל יותר אשראי, זה ברור לכולנו, ונוסף על כך יש ירידה חדה במכירות ויש גם רשתות שעוזבות את המדינה מחמת האפליה בכל מה שקשור בנושא.

אל המצב הזה, שהוא מצב אובייקטיבי קשה מאוד, בגלל ההתגברות של היבוא האישי המקוון והיבוא האישי הלא מקוון, הוא נובע גם מרכישות של ישראלים בחו"ל, שזה הלך וגדל, כתוצאה מיותר נסיעות בקוסט, זה גדל, וזה נובע גם מיבוא אישי שהתפתח שלא קשור בפטור ממס וכנגד אלה אין מה לומר, אבל הבעיה הגדולה ביותר, שניתן פטור ממס ביבוא אישי מקוון עד לערך של 75 דולר. השילוב הזה של התנאים שמשתנים בשוק יחד עם הפטור הזה ממס ערך מוסף, שאין לו שום הצדקה עניינית, חוץ מאשר בעצם לעודד יבוא אישי, זאת אומרת אנחנו מעודדים יבוא אישי כתוצאה ממתן פטור, מה שמחמיר את מה שמתרחש כבר בלאו הכי בתנאי השוק משום שיבוא מקוון מביא מוצרים לישראל שהם זולים יותר מהמוצרים כאן, גם בלי הפטור ממס. אז עם הפטור ממס, כפי שגם נעשה מחקר במשרד האוצר, 46% מכל אלה המייבאים היום ביבוא מקוון זה בגלל הפטור ממס. יש פה תמריץ ענק שניתן על ידי מדינה לעודד יבוא אישי תוך אפליה לרעה של המכירות המקומיות ואלה שעובדים כאן בישראל.

אני רוצה לומר שהדברים האלה לא ייראו בקלות, משום, שכפי שאמרתי, זה לא עומד דבר בפני עצמו, ענף יבוא שלם עומד כרגע כמעט בפני קריסה מוחלטת וזה ענף יבוא תוספי המזון. ממש לפני קריסה, משום שאנשים - - -

אדוני, אני מאוד אודה לך אם לפחות מבחינת גילי לא תפריע לי. רק בגלל גילי ורק בגלל זה שפעם בכל אופן השקעתי הרבה זמן בכנסת ישראל. אני מניח שאני אומר דברים שהם לעניין, אני מניח ומקווה, אם תקשיב לי זה יקל עליי. תודה.

לא רק זה, אני רציתי להתייחס לדבריך.

אז ענף יבוא שלם, שזה ענף תוספי תזונה, ממש עומד כרגע בפני קריסה מוחלטת. הוא עומד בפני קריסה מוחלט בגלל שתי סיבות, היבוא האישי הקל ונוסף לזה שהיבוא האישי לא עומד באותן דרישות של הבטחת הבריאות כמו היבוא המסחרי. זה המצב, זה קיים עכשיו. אנחנו עכשיו מול מצב שאני תיארתי אותו כרגע בתמציתיות רבה, גברתי היושבת ראש, ומוסיפים עוד שני מהלכים שהם מהלכים בעלי עוצמה אדירה שנוגעים ליבוא האישי. הממשלה קיבלה החלטה שהיא מגדירה כמות סבירה של 30 מוצרים מאותו סוג. אני יודע שזה לא פה בחוק, אבל זה נמצא בהחלטת הממשלה. 30 מוצרים מאותו סוג זה לא יבוא אישי, יש מספר מוצרים שאם אנחנו נביא 30 מאותו סוג זה אספקה לשנים למשפחה, ממש לשנים. זה כבר לא יבוא אישי.

אז למה זה לא יבוא אישי?

אני חושב שאם מייבאים שלושה, ארבעה, חמישה מוצרים מאותו סוג, אז זה עדיין יבוא אישי, 30 זה יבוא חצי מסחרי, זה לא יבוא אישי.

בגלל שהוא אמר שזה נשאר במשפחה, לכן זה - - -

תלוי לאיזה משפחה.

לכן אני אומרת, אני אגיד לך מה הרבה אנשים מזמינים, כשיש יום הולדת של הילד או הילדה וצריך לכולם, אז מזמינים הרבה פריטים מאותו סוג.

גברתי, אני לא רוצה להיכנס לנקודה הזאת - - -

הרבה פריטים עד 75 דולר אין בעיה.

נכון, אבל זה יכול לעבור את ה-75 דולר וגם הרבה אנשים קונים ביחד, מישהו מוצא - - -

ומסיבת בת מצווה זה כבר - - -

נכון, אז - - -

אם אני אביא מחר 30 שפופרות שיניים זה יספיק למשפחה לכמה שנים. אבל אני מתקדם הלאה, ברשותך, כי הזמן קצר.

אני רוצה שנבין כולנו את היקף ההשפעה של המהלכים האלה על המגזר העסקי בישראל. יש לנו 55,000 חנויות עסקים במגזר הקמעונאות בישראל. 55,000. יש לנו 24,000 חנויות של עצמאים בכלל בלי שכירות. אנחנו במכירות קמעוניות מעסיקים בישראל 266,000 שכירים, התעשייה שמייצרת לשוק המקומי זה עוד 220,000 עובדים. כל המגזר הזה ובני המשפחות שלהם כמעט חצי מיליון מועסקים יהיו מושפעים איך אנחנו מגדירים יבוא אישי לישראל. כולם יהיו מושפעים, ברמה כזו או ברמה אחרת, אבל יהיו מושפעים ללא ספק ומול ההתפתחות היום בתנאי השוק ההשפעה תהיה עצומה.

עכשיו, אני רוצה עוד לציין שחייבים להבין, וזה אני אומר לאנשי האוצר שעוסקים הרבה במאקרו, 75% מכל התוצר העסקי בישראל זאת צריכה פרטית וזה מנוף הצמיחה החזק ביותר והחשוב ביותר של ישראל. אנחנו עכשיו, במדיניות הזו שמעודדת יבוא אישי, יוצרים מצב שאנחנו מתעלים את הצריכה הפרטית לחוץ לארץ. אנחנו מתעלים אותה לספקים בחו"ל, אנחנו מתעלים אותה גם הודות לאפליית מס נגד המגזר העסקי. זה, לפי דעתי, דבר שמחייב חשיבה מאוד מאוד יסודית.

ואני רוצה לסיים ולומר, קיבלתי אתמול נתונים, שלא יחשבו שאנחנו מדברים רק על המגזר הקמעונאי, לא, מדובר גם על כל בתי המלאכה והמפעלים הקטנים, עד 20 עובדים, קיבלנו מהם נתונים מדויקים. 91% מכל העובדים שם מתועל לצריכה בשוק המקומי. גם הם יושפעו באופן ישיר מול התחרות הפתוחה ביבוא האישי. היבוא האישי בצירוף כל התנאים שאנחנו אומרים כרגע ייהפך להיות, גברתי היושבת ראש, יבוא בהיקף אדיר של סחר שפוגע באופן מוחלט במגזר הקמעונאי והייצור לצריכה המקומית.

ואני רק רוצה לסבר את האוזן בעוד דבר אחד מרכזי. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להנהיג את המדיניות הזו כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל. אף אחד לא מערער על המטרה להוריד את יוקר המחיה בישראל, ואני חושב שאנחנו גם שותפים לה משום שבהרבה מקרים גם יבואנים דאגו להורדת יוקר המחיה. אני לא מותח ביקורת, אבל שנבין, קיבלתי את הניתוח של ההוצאה המשפחתית מהלמ"ס, משפחה שהכנסתה היא 15,000, משפחה מבוססת מאוד בישראל, איך מתחלקת הצריכה הפרטית, שנבין את ההשפעה של הורדת יוקר המחיה והאם זה באמת מצדיק את הקורבן ואת הסכנות שאנחנו עומדים לקבל. אם כך, במזון הצריכה זה 2,000 ₪, דיור 3,800 ₪, תחזוקת הדירה 1,463, חינוך ותרבות 1,818, תחבורה ותקשורת 3,000. אלה הם הסעיפים המרכזיים ביותר, 79% מכל הצריכה המשפחתית, שמשפיעים על יוקר המחיה של המשפחה יותר מאשר ההוזלות של מוצרי הצריכה.

מה שיעור מוצרי הצריכה?

הכלל של כל הצריכה, על פי הטבלה שאני מוכן לתת אותה לגברתי, אין לי שום בעיה, זה מהלמ"ס - - -

אחוזים בודדים מסך כל הצריכה של משק בית.

כן, אני אשמח לראות אותה.

אנחנו מניפים את דגל המאבק ליוקר המחיה - -

רגע, שנייה, אני אשמח לראות את הרשימה.

כשאנחנו מכוונים את זה איפה שלא בדיוק נמצא יוקר המחייה. אני מוכן להעביר את זה, זה הכול נתוני הלמ"ס, זה לא נתונים שלי.

בסדר גמור, תודה רבה.

אני מוסיף רק דבר אחרון, גברתי, וזה הדבר האחרון שאני לא חושב שבמשרד האוצר, על פי מה שאני יודע, נעשה ניתוח כלכלי רציני האומר לנו, או אומר לוועדה, קודם שמתחילים את הדיון, מה סך ההשפעה של המהלכים האלה על עתיד המגזר העסקי בישראל במונחים של מקומות עבודה - - -

אדוני, החומר הזה לא הועבר אלינו, לא אתמול.

לא, המסמך הזה לא, גברתי.

שוב אני אומר, הביקורת העיקרית שלי, גברתי היושבת ראש, שבפני הוועדה לא הונח ניתוח כלכלי רציני שאומר לכולנו, לעם ישראל, לוועדה, לכולנו, מה ההשפעה שתהיה של מכלול הצעדים האלה על המגזר העסקי בישראל במונחים של אובדן תוצר, אובדן עסקים ואובדן מקומות עבודה. תודה רבה.

בסדר גמור. אני חייבת לומר שאני מסתכלת על הניתוח שלכם וגם מזון אנשים מייבאים ביבוא אישי וגם עניינים של תחזוקת הדירה וגם ריהוט וגם הלבשה והנעלה וגם ענייני תקשורת ואפילו ענייני תחבורה ומוצרים ושירותים אחרים. זאת אומרת מוצרי הצריכה הם מגוונים פה ברשימה. אבל בסדר, בוא נשמע בכמה מילים מעידו סופר ואחר כך אנחנו נתקדם להקראה.

תודה, יו"ר הוועדה. עידו סופר. אגף תקציבים, משרד האוצר. אני אענה בקצרה למר לין. אני חייב לציין שדבריך נשמעים מאוד דומים למה שניתן היה לומר על תכנית החשיפה בשנות ה-80, רק שאתם הייתם בצד השני. רק אני אגיד לוועדה, פונקציית המטרה של פעילות הממשלה להפחתת יוקר המחיה וכמובן של חברי הכנסת היא הצרכן, היא לא היבואנים, היא לא התעשיינים, אלא כמובן בהתחשב ושיהיה ניתן לקיים פה מגזר עסקי יעיל, אבל אנחנו מסתכלים קודם כל גם על הצרכן. כשאנחנו מדברים על יוקר המחיה אז השאלה למה הצרכן קונה בחו"ל, למה הצרכן מביא מחו"ל במזוודה מוצרים, אז אני חושב שמלבד להצביע כאשם על כל מי שיושב פה בחדר אני חושב שאתם צריכים להסתכל גם על עצמכם ועל רמת המחירים שנמצאת כאן בארץ.

אני אתן ספוילר קטן, ההפרש בין המחירים הוא לא 17%, זה לא העניין של המע"מ, הסכומים הם הרבה יותר גבוהים. לכן זה לא רק עניין של מע"מ, אלא זה עניין - - -

זה לא מע"מ, למה לתמרץ את זה?

הקשבתי לך, מר לין, אני מבקש - - -

מה, אתה אומר ש - - -

אדוני, לא, עכשיו אנחנו נכבד. גם כשאתה היית חבר כנסת, אגף תקציבים אנחנו מכבדים.

תודה רבה. ולכן כשאנחנו מסתכלים על מדוע הציבור פונה לנתיב הזה אנחנו רואים שיש יבואנים רשמיים שמשתמשים בפרקטיות אנטי תחרותיות, אנחנו רואים רמת מחירים שהיא הרבה יותר גבוהה מה-OECD והצרכן הישראלי פונה לנתיבים שבהם הוא יכול להפחית את עלויות מוצרי הצריכה.

דבר אחרון שאני אומר, היבוא האישי לא מחכה לפעילות הממשלה. היו 61 מיליון חבילות השנה והמספר הזה הולך וגדל, זה שוק שגדל ב-25%. האם המגזר העסקי צריך לבצע פעולות כאלה ואחרות על מנת להתחרות? כן. הפחתת המכסים שנעשתה כוונה בין היתר על מנת לאפשר למגזר העסקי להתמודד כנגד היבוא האישי, אבל, זאת אני אומר בכנות, כשפונקציית המטרה היא הצרכן. לכן זה צעד שהוא משלים לצד פעולות שאתם מכירים היטב להסרת חסמים ליבוא רשמי כנגד חסמים שקיימים בשוק. מבחינתנו זו איזה שהיא תפיסה מלאה, לעודד ייצור מקומי, להפחית חסמי סחר וגם לעודד את היבוא האישי כי הפונקציה היא הצרכן. תודה.

תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה ואחר כך אם יהיו התייחסויות.

אם אפשר להגיד משפט?

בבקשה, חבר הכנסת מקלב. אתה פתאום הופעת, הבלחת.

בקושי סיימנו את הישיבה הקודמת. את עושה את זה ברצף, באמת ראוי להערכה הרצף של הדיונים על ציר של אישור התקציב ואישור חוק ההסדרים.

באופן אמיתי, כנבחרי ציבור יש באמת דילמה מסוימת, מול הדרישות והציפיות של האזרחים, מה שכבר מתכונת ותרבות קנייה קיימת, היא כבר קיימת היום, היא קיימת בכל העולם, לא רק בישראל, אנחנו באופן יחסי מרוב או מכל מדינות אירופה, או מה-OECD, הרבה יותר נמוכים באפשרות שאנחנו נותנים לייבא. באמריקה זה 800 דולר, ברוב מדינות אירופה זה 180 דולר, מתחתינו נמצאים אתיופיה ועוד כמה מדינות ששם נותנים פחות מאיתנו. אנחנו בסכומים האלה ובהסדרים נמצאים - - -

אנחנו נמוכים בסקלה.

אנחנו נמוכים מאוד בסקלה. להגיד לאנשים, לאזרחים, 'תשמעו, בגלל שיש בעיה כזאת או אחרת אנחנו לא נאפשר לכם', אתה עוצר. זה לא רק אתה מאפשר או לא מאפשר, אתה בעצם בא להטיל על אנשים מערכת התנהגות אחרת שקיימת היום. כל בת, ילדה, יודעת את הקוקו שיש לה, או הסיכה, שהיא רוצה היא מזמינה, וקצת יותר מזה. נכון שזה קיים גם בדיור והיתר. מצד שני, בוודאי שזה משפיע. גם כשהפכנו למפעלים שהם כולם דיגיטליים, או אפילו לא דיגיטליים, אוטומציה, כשהייתה אוטומציה באמת באו ואמרו שזה ישנה את כל התרבות ומה יקרה עם כולם. צריכים לחיות עם זה, מערכת האיזונים היא המערכת - - - מצד אחד, אי אפשר להקל, גם ההשפעה וגם תקינה, איך אנחנו נותנים היום לייבא צעצועים וכל מיני משחקים לילדים שיכולים להיות מסוכנים, יש את הדילמה של המסוכנות לילדים, היא קיימת, אבל השאלה שקיימת, אמר עידו, מישהו יכול להסביר לי למה את העניבה הזאת שאני קונה בדולר, למה אני צריכים לקנות ב-80 או ב-100 שקל? אותה עניבה מאותו מקום. לזה אין תשובה. מדוע העניבה הזו שעולה דולר, דולר, לא יותר, אותה עניבה מאותו יצרן אני צריך לקנות אותה בארץ ב-80 או ב-100 שקל? אני לא מגזים. זאת השאלה שנשאלת.

אז נכון שאתה יכול להגיד שאתה משלם - - - לא, אני לא קונה ביותר מדולר וב-80 זה הזול. בסופו של דבר, נכון, אתה יכול להגיד, 'אני משלם ארנונה ואני משלם שכירות', זה נכון, אני לא אומר שכל ה-80 שקל היצרן, יש עוד הרבה דברים שצריך לעשות כדי להקל. אני חושב שדווקא הנקודה שצריך לתת, המענה לכל מה שאתם טוענים זה להקל עליהם בדברים אחרים. לא להחמיר פה ולהגיד לאנשים לא לשלם, בואו נקל על כל מיני - - -

נכון, זו תמיד השיטה צריכה להיות.

נקל על כל מיני דברים שגורמים להם, דרישות וכל מיני דברים שגורמים להם לייקר.

אבל אנחנו גם עושים את זה, אנחנו מאוד הקלנו ביבוא.

זה צריך להיות קו מקביל.

אני חייבת לומר, לפני שבועיים אנחנו העברנו פה בוועדה את כל הנושא של התקינה.

והחמאנו, גם לגברתי וגם ל - - -

לא, אין בעיה, אני לא צריכה מחמאות, הכול בסדר, לא לי ולא לשר.

זה אמיתי, זו מחמאה שמגיעה לוועדה.

לא, אני חושבת שאנחנו עושים - - - תראו, אנחנו בתקופה של שינויים, העולם משתנה במובן הזה של הצריכה, אנחנו רואים את הקניונים בארצות הברית שמתפרקים בלי שיש דיונים בוועדת הרפורמות. זאת אומרת העולם משתנה. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לעצור את השינוי, אני חושבת שאנחנו צריכים לוודא שבשינוי אין נפגעים קשה.

בדיוק כך. אנחנו לא נגד יבוא אישי, דרך אגב - - -

אנחנו נגד האפליה.

אבל עשינו שינוי מאוד גדול בתקינה שאני בטוחה שאתם תרגישו את זה. יש עוד כמה חוקים שאנחנו עובדים על זה שהם יגיעו גם לוועדה, שגם עוסקים בזה, שר הכלכלה אלי כהן עוסק בזה הרבה מאוד. אנחנו מחפשים את הפתרונות שאני חושבת ש - - - אגב, אנחנו לא רואים משברים כמו בארצות הברית, ארצות הברית הרבה יותר אכזרית במובן הזה, אתה השקעת לא טוב, נגמר. פה אנחנו נמצאים בדיאלוג, אבל אני חושבת שמאוד חשוב שאנחנו לא נגביל את עצמנו.

אני רוצה לומר עוד משהו בנימה אישית בנושא של יבוא אישי. תראו, אני מגיעה ממשפחה עם פערים כלכליים מאוד גדולים בין הצד של האמא לצד של האבא. הצד של אמא שלי, היא עלתה לארץ מארצות הברית, במקור הם משפחה יקית, יש לי בן דוד שמנהל קרן גידור בבעלותו של מיליארד דולר. בצד אבא יש לי משפחה של אנשים קשי יום שעוסקים בסידור מדפים בסופר, נהגים של קו זוגלובק, יש לי משפחה בעכו. אני מגיל מאוד צעיר רואה את הפערים. עכשיו מה אנחנו בעצם אומרים אם אנחנו לא עושים את היבוא האישי? כל מי שיש לו כסף נוסע לחו"ל, קונה את הבגדים בזיל הזול, קונה את הצעצועים בזיל הזול, קונה באמת הרבה דברים, מגיע לארץ, הוא עושה את הנסיעה שלא עולה לו הרבה כסף. אבל מישהו, נהג קו של זוגלובק, הוא לא נוסע לחו"ל, אז אנחנו אומרים לא, מי שיש לו הוא יוכל ליהנות מזה שאנחנו בעולם גלובלי ואפשר לקנות והוא ייסע והוא יקנה ומותר לו והכול בסדר, אנחנו לא אומרים לו כלום, אבל מי שצריך להזמין באינטרנט, עכשיו אתה נהיה בבעיה?

אז אני חושבת שהחוק הזה הוא חשוב ואני חושבת שהעניין הזה של היבוא האישי, גם יושב פה חבר הכנסת מקלב, אני מתארת לעצמי שבמגזר שלך האפשרות להזמין את ה - - -

זה באמת עשה שינוי, משתי סיבות, גם היום יש מגוון שאפשר לקנות, אם יש כמה ילדים, מה שהיום לא נותנים כאן מענה. מעבר לזה, גם כלותיי וגם בנותיי עובדות עד מאוחר מדי, הם כבר לא קונים שם, הם לא נמצאים שם - - -

נכון, אין זמן.

גם אם הם יצטרכו לשלם עוד קצת, אז הם יקנו והם יתמרמרו, אבל הם לא נמצאים שם בעניין הזה. הם לא היו בחנות. מה שאת אומרת זה נכון, אנשים פעם היו נוסעים לחוץ לארץ לטיול ושופינג ביחד, היום האנשים האלה, השופינג ירד מסדר היום, לא עושים את זה, אפשר לעשות את זה כאן, אבל לא הכול נעשה בחוץ לארץ, חלק נשאר פה. הפוך, במקום בחוץ לארץ עושים פה. אבל מעבר לזה, את כל הכסף שקנינו פה אנחנו היום קונים בחוץ לארץ, זה מגביר את הצריכה היומית, דהיינו אנשים מוציאים יותר, אז קונים חלק פה וחלק שם.

ואתם יודעים שאני ראיתי מחקר שאומר שאנשים עושות הזמנות באינטרנט בין 12 לשתיים בלילה. זאת אומרת בשעות מאוד לא נוחות. הקניונים לא יהיו, מישהו מהנהן לו, בסופרים אין - - - כאילו הכול סגור, החנויות נפתחות בעשר בבוקר. בקיצור, אני מסכימה איתכם, אם יש דברים אחרים שחשוב לכם, הדבר הזה צריך לקרות. אני חושבת שהוא נכון מהרבה מאוד סיבות. אני מבינה מה אתם אומרים, אם יש דברים אחרים שאתם הייתם רוצים, בואו תציעו אותם ואנחנו רק נשמח ללבן את זה.

רק דגש על דבר אחד.

זהו, משפט אחרון ואנחנו עוברים להקראה.

גברתי, אנחנו לא מתנגדים ליבוא אישי, אנחנו מבינים שזה מתפתח, לא זו הנקודה, אבל מדיניות כלכלית שאומרת למי שמייבא נעליים מחו"ל, 'אתה לא תשלם מס ערך מוסף', ומי שקונה תרופות ומזון בישראל משלם מס ערך מוסף, למה לפגוע במס ערך מוסף?

אבל אם אתה קונה נעליים בחו"ל - - -

איזה הצדקה יש לתת פטור ממס למי שרוכש?

בוא אני אגיד לך, נעליים לדוגמה, יש סיבה מאוד טובה לקנות בארץ, כי אתה מסתכל - - -

אני לא יודע.

אבל יש יתרון בקנייה בארץ, אפשר למדוד. דווקא בבגדים ונעליים - - -

אבל, גברתי, למה לתת פטור ממס?

אפשר להחליף בלי בעיה.

איזה הצדקה יש לפטור ממס?

אנחנו נמשיך.

זו השאלה המרכזית כאן.

אנחנו לא דנים בזה עכשיו, זה לא הדיון. לא, סליחה, היה ניסיון להעלות דרמטית את הפטור והוחלט לא להעלות. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על החוק ספציפית שאני חושבת שהוא נכון ואם יש לכם דברים אחרים אנחנו נשמח לדבר, אני חושבת שיש שיתוף פעולה מאוד הדוק בנושאים האלה.

כל מה שאמרתי, שצריך לראות את המכלול ביחד ולא כל צעד עומד בפני עצמו.

אני מסכימה לגמרי.

האפליה במס גורמת לנו הפסדי מס גדולים ונשלם על זה - - -

בזה הוא צודק. למה את ה-17% עניבה הסוחר צריך לשלם, אבל אם הוא מוריד גם - - -

נכון. זהו, קדימה, הקראה.

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. 5.

בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (בפרק זה – חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב), בסעיף 112 –

בסעיף קטן (א) –

ברישה, לאחר המילים "לשימוש אישי" יבוא "או משפחתי", במקום "ארבעה" יבוא "חמישה" ובמקום "בשנה" יבוא "במשלוח";

בפסקה (1), לאחר המילים "לשימוש אישי" יבוא "או משפחתי";

בפסקה (3):

במקום "סעיף 109" יבוא "סעיף 109(א)";

במקום הסיפא החל במילה "הוכחת" יבוא "לעניין הוכחת עמידתם של מוצרי התעבורה בדרישות כאמור:

מוצרי תעבורה שיש לגביהם תקן רשמי שלא נקבע לגביהם פטור מעמידה בדרישות תקן רשמי לפי סעיף 9 לחוק התקנים –

אם התקן הרשמי מבוסס על דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית, כאמור בסעיף 109(א), ולפיו אותן דרישות קיים סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, או קיים מסמך בכתב להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידה בדרישות התקינה כאמור לפי אישור רשות מוסמכת ליבוא, אלא אם כן ביקש המייבא להעביר את המוצר למעבדה מאושרת לצורך קבלת אישור בדבר עמידתו בדרישות התקינה;

לעניין מוצרי תעבורה שאינם כאמור בפסקת משנה (א), לפי אישור מאת מעבדה מאושרת.

לעניין מוצרים כאמור, אשר יש לגביהם תקן רשמי ונקבע לגבי אותו מוצר כי הוא פטור מעמידה בדרישות תקן רשמי לפי סעיף 9 לחוק התקנים – לפי אישור רשות מוסמכת ליבוא, אלא אם כן ביקש המייבא להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לצורך קבלת אישור בדבר עמידתו בדרישות התקינה.

לגבי מוצרי תעבורה שאין לגביהם תקן רשמי –

אם יש לגבי המוצר דרישות תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית, כאמור בסעיף 109(א), ולפיו אותן דרישות קיים סימון על גבי המוצר או על גבי אריזתו, או קיים מסמך בכתב להנחת דעתו של המנהל, המעיד על עמידה בדרישות התקינה החלות עליו – לפי אישור רשות מוסמכת ליבוא, אלא אם כן ביקש המייבא להעביר את המוצר למעבדה מוסמכת לרכב לצורך קבלת אישור בדבר עמידתו בדרישות התקינה;

לעניין מוצרי תעבורה שאין לגביהם סימון או מסמך כאמור בפסקת משנה (א) – לפי אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב, אלא אם כן קבע השר בצו לגבי סוג מוצר תעבורה כאמור כי אישור על עמידתו בדרישות התקינה יינתן מאת רשות מוסמכת ליבוא; השר רשאי לפטור בצו סוג מוצר תעבורה, כאמור בפסקה זו, מהוכחת עמידה בדרישות תקינה כאמור;

השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע לגבי סוג מוצר תעבורה, שהוכחת עמידתו בדרישות תקינה לפי פסקה זו נעשית על ידי רשות מוסמכת ליבוא, תהיה טעונה אישור מאת מעבדה מוסמכת לרכב או מעבדה מאושרת, לפי העניין, כפי שייקבע חלף אישור רשות מוסמכת ליבוא"

פסקה (5) תימחק.

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע סוגי מקרים ונסיבות אשר בהתקיימם יראו מוצרי תעבורה המיובאים בכמות, כאמור בסעיף קטן (א), כמוצרים אשר אינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי".

אני מבקש הסבר קצר לגבי התיקונים וכן אני מבקש להעיר שלעניין הסמכת השר לקבוע בהסכמת שר האוצר סוגי מקרים ונסיבות שבהתקיימם יראו את המוצרים כמוצרים שלא מיובאים ביבוא לשימוש אישי, אני מציע שיהיה פיקוח פרלמנטרי על התקנות האלה ושהן יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה.

אוקיי, הצעת היועץ המשפטי מקובלת עלינו. הסבר קצר לגבי התיקון לחוק רישוי שירותי רכב ומקצועות בענף הרכב. ראשית, מלבד תיקוני נוסח שאליהם אני פחות אתייחס, אנחנו מדברים כאן על במקום הגבלה של ארבעה מוצרים בשנה אנחנו מדברים על חמישה מוצרים במשלוח וזאת באמת על מנת להתאים את הכמויות לאותו כלל יבוא אישי שדובר פה לפני.

מעבר לכך אנחנו מדברים בפסקה (3), סעיף 109(א) עוסק בדרישות התקינה וסעיף 109(ב) עוסק באופן ההוכחה. כאן, בסעיף 112, שעוסק ביבוא אישי, אנחנו בעצם מחליפים את אופן ההוכחה בדרכים שונות וזה מתכתב גם עם בקשת יו"ר הוועדה, זה מודל שבוא אנחנו כן יכולים, אם יש תקינה בינלאומית, לשחרר את המוצר על ידי בדיקת סימון. שזה משהו שהוא יחסית ייחודי למוצרי תעבורה, וזה אחד הדברים שיו"ר הוועדה עלתה. ולכן אם מדובר במוצר שיש לגביו תקן רשמי, או שנקבע לגביו פטור, זה נגיע בהמשך, אז באמת ניתן יהיה לעשות את הבחינה, משרד התחבורה ישחרר זאת לפי בדיקת סימון או לפי מסמך בכתב שמעיד על הדרישה הבינלאומית.

כאן אני מבקש רק לומר לפרוטוקול, לבקשת משרד הכלכלה, שבסעיף (3)ב(1)(א), כשמדובר על מסמך המעיד על עמידה בדרישות התקינה, אז מדובר בדרישות התקינה הבינלאומית. זה ברור מהנוסח לטעמנו, אבל התבקשנו להבהיר.

דהיינו לגבי מוצר שאין לגביו תקן רשמי ישראלי.

יש לגביו תקן רשמי, זה מסמך שיש לגביו תקן רשמי. התקן הרשמי מתבסס על תקינה אירופית, אמריקאית או קנדית והסימון שאותה רשות בודקת זה לוודא שהמוצר עומד באותה תקינה, אירופאית, אמריקאית או קנדית, לא התקינה - - -

גם המסמך בכתב וגם הסימון זה לפי דרישות התקינה הזרות.

נכון, בדיוק. מעבר לכך, רק אני אסביר את הרציונל. הרציונל הוא שכדיפולט הרשות המוסמכת תשחרר, שזה שירות - - -

הרשות המוסמכת זה משרד התחבורה?

משרד התחבורה במקרה זה, שזה יהיה שירות שיניתן בחינם, אלא אם כן בחר המייבא לבקש אישור מעבדה, שזה עולה כסף, אבל לפעמים זמן שווה כסף ויש גורמים מסוימים שיבקשו לעשות את זה. אגב, אם אדם מסוים ירצה להזמין מוצר תחבורה ולהיות בטוח במאה אחוז בבטיחותו, אם יש איזה שהוא ספק לגבי זה הוא רשאי כמובן לשלוח את זה למעבדה, אבל היות שמדובר כאן במשהו שעולה כסף אז כמובן שמדובר פה באופציה וולונטרית.

הבדיקה במעבדה מוסמכת היא לא בתשלום?

היא בתשלום. הבדיקה המוסמכת לרכב וגם במעבדה מאושרת כמובן שהן בתשלום. במקרה שאין את אותו סימון או שלא קיים מסמך שמעיד על דרישות התקינה הבינלאומית אנחנו מדברים כאן על אישור מאת מעבדה, או מאושרת, או מוסמכת, לפי העניין.

איתי, אני חושבת שצריך לדייק את הנוסח בסעיף קטן (ב), העניין במוצרי תעבורה בסעיף (ב) זה לא 'שאינם כאמור בפסקת משנה (א)', כי זה יכול להיות קבוצה גדולה מאוד, אלא 'שאין לגביהם סימון או מסמך, כאמור בפסקת משנה (א)'.

גם זה תיקון שמקובל עלינו. תודה.

אפשר עוד הערה לעניין הנוסח? רק להבטיח שסעיף (3)ב(2) שהוקרא בתור (ג), אמור להיות מסומן (3), אבל הוא התייחס גם לסעיף (1) וגם לסעיף (2).

אתה תוכל להגיד מהותית מה - - -

ההסמכה של השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה. זה אמור להיות (3) ולהתייחס לסעיפים קטנים (1) ו-(2).

את המספור אנחנו כמובן נבדוק ונשנה בשלב ניסוח הצעת החוק. רציתי לדעת אם יש הערה מהותית.

אפשר התייחסות, גברתי? קצרה.

כן, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לברך על הנוסח הזה, כל הכבוד שהגעתם לעניין.

רגע, אנחנו עכשיו - - - רגע, ניקח את הרגע הזה, ניהנה ממנו.

אתם זכאים ליהנות ממנו. אבל אני חייב לומר, גם את, גברתי, וגם חבר הכנסת מקלב, דיברתם על מידתיות. זו בדיוק המידתיות הנדרשת בין האינטרס הציבורי לשמירה על הבטיחות והבריאות של הציבור, במקרה הזה בטיחות, לבין המאבק ביוקר המחיה והאפשרות כן להשתמש במסלול היבוא האישי כדי לקנות יותר בזול. אבל המנגנון הזה עוסק רק במוצרי תעבורה. אני יודע שאני חוזר על עצמי בעניין הזה, אבל גברתי התייחסה לכך ובסוף הדיון הקודם אמרנו נהדר, רעיון מצוין, רק את אותו מנגנון צריך להחיל גם על מוצרים נוספים שיש בהם פוטנציאל סיכון בטיחותי ובריאותי לציבור כמו מוצרי תינוקות, צעצועים.

אנחנו נתייחס לזה. עידו, אתה רוצה להתייחס?

אני חושב שהנושא שאתה מדבר עליו הוא לא רלוונטי לתיקון הזה, זה בסעיף הבא.

נכון, הוא לא רלוונטי - - -

אנחנו יצרנו פתרון ביניים, זאת אומרת יצרנו איזה שהוא פתרון להקשר הזה.

תודה, עד כאן.

הוועדה יכולה להצביע על סעיף 5 שעניינו תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב עם השינויים וההבהרות שהובאו כאן.

אתה איתי או שאני צריכה להביא גיוס? סתם, מקלב, אני צוחקת. טוב, מי בעד? מי נגד? אין, מי נמנע? אין. הסעיף אושר.

הצבעה

בעד – 2

נגד – 0

נמנעים – אין

סעיף 5 בכפוף לשינויים – אושר.

הלאה.

סעיף 6.

תיקון חוק התקנים. 6. בחוק התקנים, התשי"ג-1953 (בפרק זה – חוק התקנים) –

בסעיף 1, בהגדרה "עוסק", במקום "9(א)" יבוא "9(א)(1)";

בסעיף 9, בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא:

"(2) (א) הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, שלצורך התקנתו הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש על פי דין בעל מקצוע והוא מיובא לשימוש אישי או משפחתי בהתאם להוראות הקבועות בצו לעניין יבוא אישי לפי סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא (בפסקה זו – פטור מחובת עמידה בתקן רשמי ביבוא אישי).

(ב) השר יפרסם את רשימת התקנים הרשמיים שהמצרים הכלולים בהם פטורים מחובת עמידה בתקן רשמי ביבוא אישי וכל עדכון שלה לאחר כל אכרזה, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי, באתר האינטרנט של המשרד וברשומות. אין בפרסום הרשימה או באי פרסומה כדי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (א)".

אני רק רגע עוצר אותך, השינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה הם שלמעשה מדובר על הוראה מהותית שנקבעת כאן בחוק והפרסום של הרשימה זה למעשה פרסום דקלרטיבי בלבד, אין כאן שיקול דעת שניתן לאיזה שהוא גורם, לא לשר ולא לממונה על התקינה, להחליט האם מדובר על מצרכים שלצורך התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם נדרש בעל מקצוע. ואני שואל את משרד הכלכלה האם אכן מדובר על אפס או אחד, כלומר על רשימה ברורה?

כן, מבחינת הפטור זו חייבת להיות רשימה מאוד ברורה מהסיבה הפשוטה שעצם ההגדרה של מהו תקן רשמי זה דבר שהוכרע על פי חוק שהוא מסוכן לבריאותו של הציבור, לבטיחותו או לאיכות הסביבה. זאת אומרת השאלה אם הוא מסוכן או לא מסוכן - - -

לא על המסוכנות. אני שואל, מכיוון שכתוב כאן בהצעת חוק ש'מצרך שלצורך התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש על פי דין בעל מקצוע', אז הסיווג הזה הוא סיווג מהותי שנקבע כרגע בחוק והפרסום שלכם, כפי שאמרתי, הוא לא קונסטיטוטיבי, הוא רק דקלרטיבי, אבל אני רוצה לוודא שאנחנו כותבים בחוק משהו שניתן ליישם.

לגמרי. הכוונה שלנו זה שהרשימה הזאת חייבת להיות רשימה בגדול של אפס אחד בלי שיקול דעת. אנחנו כמובן ננסה לפרסם את הרשימה בצורה שתינתן לציבור ולשרים הרלוונטיים להעיר, במקרה שלא מצאנו דין ספציפי או משהו כזה, אבל הרשימה היא רשימה דקלרטיבית שלא אמורה להיות לגביה בעיה.

אני לא מבין את האמירה דקלרטיבית, הרי המכס צריך לדעת לפי מה לפעול. זאת אומרת הרשימה הזאת בהגדרה תהיה כלי העבודה של המכס, שהוא יידע מתי הוא מאשר ומתי הוא לא מאשר.

נכון, זה כלי עבודה לגמרי, אבל זה כלי עבודה דקלרטיבי, מה זאת אומרת? אם למשל אני כתבתי את הרשימה ולדעתך פספסתי בפריט אחד ברשימה, אני כתבתי שיש דין שמחייב את התחזוקה שלו ואתה אומר לי 'את טעית, אין דין כזה, הדין הזה כבר מזמן נעלם', אז אני יכולה לתקן את הרשימה כי זה סך הכול רשימה שהכלל קבוע, אני רק כותבת מתוך התקנים מי מהתקנים נמצא ברשימה ומי לא. זאת לא רשימה מכוננת, זה לא שמה שנמצא ברשימה הוא כן או לא.

זה שירות לציבור בעצם.

זה שירות לציבור לחלוטין. לציבור, למכס, לכולם.

כאן השאלה שדן העלה לפני רגע צריכה לקבל מענה. באמת מדובר על הסדר שהוא שונה מהותית מההסדר של מוצרי תעבורה, כאן אומרים - - -

כן, אבל ככה הוא. זאת אומרת הוא שונה מהותית.

הוא נותן פטור מוחלט, זאת אומרת אני יכול להביא מוצר - - -

בסדר, אבל תן לנו לסיים את ההקראה ואז את כל ההערות.

הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, על מצרך שהוא רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה (נוסח חדש) ועל מצרך שהוא מוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי".

אם אפשר הסבר קצר על התיקון.

לעניין חוק התקנים אז באמת יש כאן איזה שהיא קביעה שהיא או אפס או אחד. אם מדובר במוצר שיש לגביו תקן רשמי ולצורך התקנתו, הפעלתו, תחזוקתו, לא נדרש על פי דין בעל מקצוע והוא מיובא לשימוש אישי או משפחתי אז לא יחולו עליו הוראות פסקה 9 שמדברת על חובת תקן רשמי, ובמידה שלא, אז לא ניתן יהיה לייבא אותו ביבוא אישי.

אני רק רוצה להבהיר, אנחנו מדברים כאן שגם לעומת המצב הנוכחי יהיו מוצרים שכיום כן ניתן יהיה לייבא אותם ביבוא אישי, שמחר לא ניתן יהיה לעשות את זה וזה לפי אותו מבחן מהותי של התקנה, הפעלה, תחזוקה על פי דין בעל מקצוע, וכפי שנאמר, כסוג של שירות לציבור אז גם הרשימה הזו תפורסם וזה כדי להגביר את השקיפות ואת המידע שיש בידי הציבור.

לעניין הזה זה גם תקן, כלומר גם אם - - - בתקן עצמו, תקן רשמי?

רשמי, כן.

מדוע דווקא רכב מנועי ולא כל רכב מוחרג בפסקה (3)?

לעניין ההחרגות, ישנם מספר מוצרים שמוחרגים מרשימה זו, אחת, מדובר על מזון, היות שיש הסדרה ספציפית בחוק בריאות הציבור (מזון). לעניין רכב מנועי אנחנו מדברים כאן על - - - אני אתן למשרד התחבורה להתייחס לפה עוד רגע וגם על מכשור רפואי, שגם הוא מוסדר באופן אחר.

לעניין רכב מנועי, הכוונה הייתה לגבי אופניים עם מנוע עזר, למשל, שיש לגביהם תקן רשמי שאנחנו מבקשים לשמור על ההוראות שלו. גם לגבי תקן רשמי שחל על מטענים של מוצרים אחרים כגון הוברבורד, רכינועים ומיני מוצרים מהסוג הזה, שהם כולם נכנסים בתוך הגדרת רכב מנועי.

רק אני אומר שלמעשה יש כאן בהחלט שחרור מצד אחד של חסמים ביבוא אישי ומצד שני גם יש הסדרה, מדובר בתחום שהיום אין לגביו הסדרה ולכן ישנם גם מוצרים שהיום ניתן לייבא אותם, אבל הרגולטור הרלוונטי סבור שאין מקום לייבא אותם ביבוא אישי והחל מכניסה לתוקף של תיקון זה אכן הם יהיו דרושים בדיקה.

מה שרציתי לשאול, מכיוון שאתם מונים כאן כמה חריגים יכול להיות שבהמשך, עם התפתחות גם של חקיקה או הסדרה בתחומים נוספים, יהיה צורך לעדכן את רשימת החריגים. כרגע היא כוללת מזון, רכב מנועי ומכשור רפואי. השאלה אם לא ראוי לקבוע איזה שהוא מנגנון שיאפשר גמישות בעניין הזה בלי צורך לעבור תיקוני חקיקה ראשית ולאשר לשר באישור ועדה כמובן לקבוע עוד חריגים, ככל שיש צורך.

אני חושבת שההערה של היועץ המשפטי היא חשובה כי אנחנו תמיד מנסים, כשאנחנו סוגרים חוקים, לוודא שאנחנו לא מייצרים מנגנונים של כל דבר הוא תיקון חקיקה עם שלוש קריאות שכמובן גם תלוי במועדי המושב והפגרה של הכנסת, תהליכים בתוך הממשלה והכול. אני חושבת שההצעה הזו היא חשובה כדי באמת לאפשר את הגמישות הראויה.

אין לי שום התנגדות, אבל אני רוצה להבהיר משהו, שיהיה ברור שכבר היום, זה שאנחנו פטרנו פה מחובת עמידה בתקן רשמי זה לא כובל ידיים של אף רגולטור אחר, הוא יכול לקחת תקינה ולשים אותה אצלו בתקינה מחייבת, הוא יכול להוסיף דרישות אצלו. זאת אומרת אנחנו - - -

אבל הוא יצטרך לעשות את שלוש הקריאות.

לא בטוח. יש רגולטורים שכבר היום יש להם סמכויות כאלה והם משתמשים בזה לאו דווקא - - -

תקנות מקורות אנרגיה למשל.

כל מיני, יש כל מיני כלים של רגולטורים שקיימים גם היום. אנחנו משתדלים - - -

וזה רלוונטי לפה?

אנחנו מסירים - - -

עזבו את התיאוריה. אני מנסה להבין מבחינת הפרקטיקה, יש איזה שהוא רגולטור שיש לו אפשרות לשנות בתקנות דברים שרלוונטיים לפה?

אם החלטנו שהסרנו את ה - - -

האנרגיה, בסדר.

התשובה היא כן, מכיוון שאם מדובר על מצרך שלצורך התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש על פי דין בעל מקצוע, דין, אם יש דין אחר - - -

אתה אומר אם הוא משנה את הדין של התחזוקה וההפעלה, זה משנה את הרשימה באופן אוטומטי.

אז אני מעדיפה שתהיה אפשרות לעשות את השינוי גם בלי שלוש קריאות.

מה שאני רק שואל, וזה אני מבקש את ההתייחסות של משרדי הממשלה, מדובר, אני מניח, על סמכות של שר הכלכלה והתעשייה, השאלה אם נדרשת כאן איזה שהיא היוועצות עם שר ממונה על תחום מסוים. למשל אם מדובר על מצרכים או מוצרים בתחום האנרגיה, האם נדרשת כאן התייעצות עם השר הממונה על התחום שמוסדר, תחום האנרגיה, תחום הבריאות?

אני מניחה שכן, אבל אי אפשר יהיה לרשום פה את זה בצורה כזאת גורפת, לדעתי, כי זה יהיה איזה שהיא חובת הסכמה שלא בטוח שאנחנו תמיד יודעים - - -

לא אמרתי הסכמה, אמרתי היוועצות.

היוועצות זה לא הסכמה.

אבל גם היוועצות. יש את ההנחיות של איך עושים היוועצות, אז אני לא חייבת שחובת ההיוועצות תהיה רשומה כאן כדי שנהיה חייבים בחובת היוועצות.

אבל כן להגיע לוועדה בכנסת.

בסדר, זה - - -

בסדר. אז תתקן את התיקון?

כן, אנחנו נשנה את - - -

אני חושבת שצריך להכניס פה את שר האוצר, כי בסופו של דבר כל הקידום של המדיניות הזאת היא מדיניות שאי אפשר לומר שהיא לא קשורה למשרד האוצר. כשאנחנו באים לקבוע רשימה נוספת של חריגים אני חושבת שמן הראוי ששר האוצר יהיה חלק מהקביעה הזאת.

שר האוצר הוא אדם מכובד וראוי, אני רק לא מבין את העניין, הרי עסקינן כאן בנושאי בטיחות ובריאות ובתקינה.

רגע, תסבירו את ההיגיון.

רק להבין את בקשת הוועדה, לראות שמשרדי הממשלה מבינים את זה היטב. האם אנחנו מדברים כאן על הסמכה של שר הכלכלה באישור הוועדה - -

של ועדת הכלכלה.

- - או שנדבר עוד שנייה אם יש צורך בוועדה אחרת להוסיף או לגרוע מוצר מאותה רשימה בינארית של אפס או אחד?

להחריג.

כתוב ש'הוראות פסקה (2) לא יחולו על מוצר', אז נכתוב גם על מצרך אחר או סוג מצרך אחר שקבע השר באישור ועדת הכלכלה.

לא מצרך פרטני. זה צריך להיות סוג.

בוודאי, כאן מדובר על מזון או על - - -

או נגיד צעצועים. מה שיש לגביהם תקינה רשמית.

הנציגות של משרד האוצר, אתם רוצים להוסיף עוד שלב? תסבירו את ה - --

יש פה חשש - - -

אני רוצה להבין, אתם בעצם קובעים פה, איתי, אתה מבקש לקבוע, על אף המבחן הזה מקרים מסוימים, נניח מוצר מסוים, מוצר איקס, בוא נגיד מקרר לצורך העניין, אתה רוצה שהשר יהיה מוסמך, על אף שבמבחן הזה יצא, לא משנה, חלה עליו בדיקה או לא חלה עליו, הוא יהיה מוסמך לקבוע אחרת.

להחריג.

אבל זה להחריג מהפטור.

רק להחריג מהפטור? כיוון אחד?

לא, לשני הכיוונים.

אני אסביר.

איך אפשר את הכיוון השני?

ההחרגה מהפטור משמעותה שזה מוצר שלא ניתן יהיה לייבא אותו ביבוא אישי. בוא נבין רגע את המשמעות.

לא, אבל אולי שם, כמו בנושא הרכב, אולי יש הסדרה אחרת שקובעת יבוא אישי. אם מחר תהיה הסדרה אחרת, יכול להיות שאתה תרצה להחריג כי ההסדרה שם תהיה מקלה יותר. זה יכול לעבוד לשני הכיוונים.

זה יכול, אבל השאלה אם אנחנו לא מעוניינים גם בהסמכה שאומרת שגם אם יש מוצר שעל פי דין נדרש להתקין, להפעיל ולהחזיק אותו, אבל גילינו שמדובר פה, אם מחר בתקן של מכונת כביסה ייכתב שדרוש בעל מקצוע זה אומר שאי אפשר לייבא אותו. ולכן אם אנחנו נותנים שיקול דעת לכיוון אחד מן הראוי שיהיה שיקול דעת לכיוון השני.

לא, אבל אני לא מבין משפטית. אם כתוב שזה לא חל על מצרך שיש לגביו איזה שהוא דין ספציפי שקובע שהפעולה חייבת להתבצע על ידי איש מקצוע אז איך אתה תחריג?

אפשר לחזור אחורה? אני חוששת שזה פותח פתח גדול מדי לכל התיקון הזה. אם עכשיו, אחרי שכן העברנו את זה, בעזרת ה', את כל הקריאות הנדרשות, לחזור אחורה ולאפשר לשרים להתחיל להוסיף ולהוריד זה כאילו הופך להיות מאוד מאוד דרמטי. מכיוון שמה שאנחנו עושים פה לא כובל ידיים של אף אחד והוא יכול בחקיקה שלו או בהסדרה שלו לעשות למעשה את מה שהוא צריך כרגולטור, אני חושבת שאולי עדיף כן לוותר על הדבר הזה ולא להביא לפה את היכולת להוסיף או להוריד. שכן יהיה צריך שלוש קריאות אם רוצים להוסיף או להוריד כי יש לו אפשרות להסדיר את זה בהסדרה שלו שהיא ספציפית אליו בלי לפגוע בתהליך הזה. אני חושבת שמתעורר פה חשש לתהליך כולו עכשיו.

הסיבה שאני הצעתי את ההצעה היא פשוט כדי לאפשר איזה שהיא גמישות מכיוון שאתם כאן מניתם תחומים מסוימים שיש לגביהם הסדרה אחרת או משכתבתם גם, למשל, מצרך שהוא מוצר לשימוש רפואי - - -

למה הגמישות מפחידה?

המוצרים האלה, אתם חשבתם שלא צריכים לבוא בגדר התיקון הזה, נכון?

רגע, למה הגמישות מפחידה?

זה מה שאני מנסה לבוא ולהגיד. האיזון שהגנו עליו עכשיו עם כל הרגולטורים שקשורים לנושא, אתם ראיתם סוג אחד, זה תחבורה, אבל יש גם מזון ויש גם הרבה אחרים, זה מין איזון כזה שאומר אוקיי, אחרי שעשינו את כל האיזונים ואמרנו שיש פטור מלא מחובת עמידה בתקן הרשמי, שאלה התנאים שלו, וכל אחד יסדיר ברגולציה שלו את מה שהוא צריך כדי להשלים את האמירה הזאת וזאת הייתה אמירה ועכשיו לבוא ולהגיד, אחרי שעשינו את כל חוק ההסדרים הזה ואחרי שהגענו לכל ההסכמות, יכול לבוא השר שלנו בהסכמה אפילו עם שר האוצר ובאישור הכנסת, להתחיל להוסיף ולהוריד כל מיני נתחים שלמים מהסיכום הזה, אפשר לקעקע את הכול.

אז מה את מציעה? שאנחנו נקבע את זה כחוק יסוד שאי אפשר בפחות מ-61 חברי כנסת - - -

לא חוק יסוד, רק חוק. את אותו חוק.

לא, אבל למה? אני באמת שואלת למה. העולם הוא דינמי, הוא משתנה. את לא יודעת איזה מוצר יגיע - - -

אבל אם לדוגמה משרד הבריאות עכשיו, שזה משהו שנדון פה, על השולחן של הוועדה הזאת, יבוא ויגיד עכשיו, 'אני רוצה להגיע להסכמות, להוציא לחלוטין את כל מוצרי התינוקות מהסידור הזה'?

אז הם יבואו, ידברו עם שר הכלכלה, שר הכלכלה ידבר עם שר האוצר - -

בדיוק, יבואו לדיון בכנסת.

- - יבואו לוועדה בכנסת, אם יהיה אפשר לשכנע את כל הגורמים בשרשרת, דווקא להיפך, אנחנו עושים את זה מאוזן יחסית, רק בלי שלוש קריאות.

יו"ר הוועדה, אני אגיד דבר כזה. יש כאן שני חששות שהועלו ונשים אותם על השולחן ומה ההצעה. ניקח לדוגמה מוצצים, שזו סוגיה שנידונה, במידה שהרגולטור יהיה סבור שיש צורך מהותי וישכנע באמת את השרים הרלוונטיים ואת הוועדה, כן יש מקום לתת שיקול דעת. אנחנו גם יודעים שהתפיסה שלנו באותו רגע ועכשיו היא לא בהכרח - - - יעלו דברים בעתיד שאנחנו גם לא מודעים להם. מצד שני, היות שתקן הוא גם דין, אז בואו ניקח רגע מכונת כביסה וועדות התקינה במכון התקנים הן ועדות שהן סוברניות ולכן אפשר גם להכניס שם שמכונת כביסה דורשת התקנה, הפעלה ותחזוקה לפי דין. מה שזה אומר, שמחר בבוקר היא עוברת מרשימה אחת לשנייה ולכן - - -

לא, זה צריך לעבור אישור של משרד הכלכלה. זה לא סתם הוועדות.

אתה יודע, גם קודם תקן רשמי היה צריך אישור שר הכלכלה, אבל כן היו חסמים, אז אני מניח - - -

בוא נקריא את הנוסח.

לכן אפשר גמישות לכאן ולכאן.

זה מה שאמרנו, אין בעיה.

אני רוצה להגיד, צריך לשים את הדברים על השולחן. אם מדובר על קביעה של מצרך שעל אף שנדרש לפי דין אחר התקנה בידי בעל מקצוע יחולו עליו הוראות פסקה זו, יחולו עליו הוראות הפטור, ובנוסף גם מצרך שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליו. כלומר בנוסף על מזון, רכב מנועי ומכשור רפואי יהיה אפשר לקבוע עוד סוגי מצרכים.

זה כל מה שאתה אומר, זה ברור.

אנחנו לא מדברים על, זה לא מצרכים ברשימה, זה לא מצרכים ספציפיים זה סוגי מוצרים.

זה ברור. אתם כתבתם, הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרך שאינו מזון. זה ברור.

לדעתי אנחנו כבר סגורים.

סליחה, לא הייתה התייחסות לנושא של הפטורים. הפטורים לכל המוצרים, בדומה למה שעשו לתעבורה צריך לעשות פטורים דומים או מנגנון דומה, לא פטורים, מנגנון דומה - - -

לא, אדוני, אמרתי לכם שאנחנו מייצרים מנגנון שהוא לא בדיוק מה שהצענו בתעבורה. תעבורה הוא אירוע אחר.

למה? במה הוא אחר?

יש לו דין ספציפי.

לא, אבל מבחינה מהותית, אם את משווה כיסא בטיחות למוצץ.

מה זה מבחינה מהותית? סליחה, אדוני, הרכב שלך יכול לפגוע ברכב של מישהו אחר, זה אירוע אחר לחלוטין, דיני התעבורה הם אחרים. כמו שמזון זה משהו אחר, כמו שתמרוקים זה משהו אחר.

אבל במוצר לתינוקות, את לא חושבת שיכול להיפגע תינוק אם - - - ממנו כימיקלים?

לכן אני אומרת, יישבו השרים ויגדירו ביניהם ואם הם יחשבו - - -

מוצרים שהם רוצים להחריג.

נכון, בדיוק אני מאפשרת להם את זה, אני לא סוגרת את האפשרות, אבל אני גם לא אשב עכשיו ואתחיל להגדיר - - -

אבל - - -

שנייה, סליחה, אנחנו לא נשב בוועדה ונתחיל להגדיר - - -

אני מבין מה את אומרת.

אני שמחה שאתה מבין, אנחנו לא נשב ונתחיל לדון, באמת, זה ממש לא התפקיד שלנו, זה גם לגמרי דיון מקצועי שאני לא הייתי רוצה שאנחנו כוועדה ניכנס לדיון המקצועי של המומחים. אין לנו את הכלים. אתה אומר מוצץ, על פניו אני אומרת וואלה הגיוני, ואז אתה תגיד הנשכן ואני אגיד ואללה, על פניו זה הגיוני, אתה תגיד 'רגע, יש ילדים שאוהבים לאכול את השמיכה שלהם', אז על פניו זה - - - באמת, זו לא אחריות שלנו.

את צודקת במאה אחוז, אבל - - -

כל מה שנאמר שתקן רשמי הוא תקן שנקבע בגלל הפוטנציאל לסכנה ולכן ללכת לעשות את ההבחנות האלה זה לא נכון.

לא, מה שאני אומר, יושבת ראש הוועדה צודקת במאה אחוז, הבעיה היא שמה שעושים, כשמאפשרים את החוק הזה, קודם כל אומרים 'המוצרים האלה פטורים ועכשיו אולי מתי שהוא יבחנו אותם' וה'אולי' הזה כרגע חושף גם את הוועדה, בעצם היא לוקחת על עצמה אחריות מאוד מאוד גדולה. ומעבר לזה, אני לא יודע אם ומתי תיעשה הבחינה הזו - - -

מה אתה אומר, שיתבעו אותי?

הסעיף הוא צופה פני עתיד, אני אמרתי את זה בתחילת הדברים. הסעיף הוא צופה פני עתיד כדי לאפשר בכל זאת איזה שהיא גמישות. אם יתברר שיש פה - - -

אבל אומר כאן הממונה על התקינה שהוא לא רואה מקום, כי ממילא כל התקנים הם בטיחותיים אז הוא לא רואה איך הוא יכול לעשות ניהול סיכונים.

כי זאת המדיניות שנקבעה כרגע - - -

נכון.

זאת הבעיה, זה האבסורד.

אני חושבת שיש פה איזון ראוי וטוב, אני חושבת שזה נותן מענה לכל המורכבויות ונותן את האפשרות.

אז אני אקריא את התוספת, כמובן שהיא צפויה לשינויי נוסח. 'השר, שר הכלכלה והתעשייה', אני מבין שהכוונה שזה יהיה 'בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לקבוע: (1) מצרך שעל אף שנדרש לפי דין התקנה, הפעלה או תחזוקה בידי בעל מקצוע, יחולו עליו הוראות פסקה (2)', אותו הסדר שעכשיו הוקרא 'והוא יהיה רשאי לקבוע באותה דרך גם מצרך שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליו'. כלומר סוגי מוצרים אחרים, נוסף על מזון ורכב מנועי או מכשור רפואי, יהיה ניתן להוסיף לרשימת החריגים הזו סוגי מוצרים נוספים.

רק שבנוסח זה יהיה סוגי מצרכים ולא מצרך.

כן. אנחנו נתייעץ עם הממונה על הניסוח.

מצרך או מוצר.

מצרך או סוגי מצרכים, שיהיה הסמכה גם וגם.

בחוק התקנים משתמשים במונח מצרך.

מצרך או מוצר.

העיקר מבחינתי שזה יהיה סוגים.

צריך להצביע על סעיף 6, עם התיקון.

מי בעד סעיף 6 עם התיקון? מי נגד? אין, מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 0

נמנעים – אין

סעיף 6 בתוספת התיקון – אושר.

בבקשה.

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – תחילה. 7. תחילתו של סעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ביום י"ח בסיון התשע"ח (1 ביוני 2018).

ועד למועד הזה תהיה ההסדרה של משרד התחבורה לעניין מוצרי התעבורה, ההסדרה הזאת תושלם?

בעזרת משרד האוצר ומשרד הכלכלה אנחנו מקווים שכן.

אנחנו מדברים על הצו מתוקף - - -

כן, מכיוון שכפי שאמרתי בדיון הראשון, כרגע כל ההסדר הזה לעניין יבוא מוצרי תעבורה בעצם לא תוקף כי אין את רשימת מוצרי התעבורה.

ההסדרה נמצאת בשלבי נוסח סופיים ואם יסייעו לנו, בהסכמת משרד האוצר ושר הכלכלה, זה יושלם במועד.

אני חייבת לומר. אנחנו ידענו לעבוד פה בצורה מאוד אינטנסיבית וגם הוכחתם יכולת, אני לא חושבת שאנחנו יכולים לחכות את פרק הזמן הזה.

אני לא הבנתי, למה אנחנו מחכים?

לא, מתי הדברים יסתיימו?

מדובר בתהליכים, התהליך של הצו והתקנות שלנו, הוא כבר שמונה חודשים בעבודה, אנחנו בקצה שלהם ואנחנו עכשיו, מה שנותר בינינו לבין פרסום התקנות האלה זה בעצם היוועצות עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר ואנחנו נשלים אותם עד יוני.

יו"ר הוועדה, אם אפשר להציע, אתם למעשה כוועדה קובעים פה הסדר שהוא אכן תלוי בחקיקת משנה. אני מציע שניתן כבר לקבוע ישיבת מעקב בראשותך, לראות שאכן הדבר הזה מתבצע לפי הזמנים ובמידת הצורך להתערב כוועדה.

כן, אני פשוט אומר, אני פה יושבת מהבוקר בדיונים אינסופיים כדי להשלים את כל מה שאנחנו צריכים בערך בשבועיים ואני אומרת שאם הכנסת, אחרי כל מה שאומרים עלינו, אנחנו יודעים לעבוד בקצב כל כך אינטנסיבי, אז אפשר לתת כתף ולהתאמץ ולהסדיר. אל תענה, זה בסדר, אבל כאילו בחיאת, לא יכול להיות שכל דבר לוקח כמעט שנה. גם הוכחתם פה שאתם יודעים, מי חשב שתצליחו להגיע להסכמות? אני אפילו אסתכל על זה, אין פה, חוץ מהאותיות פחות או יותר, אין שום דבר ממה שנכנס וממה שיצא, זאת אומרת באמת עשינו פה עבודה מאוד אינטנסיבית.

משרד התחבורה נדרש לקבוע צו כדי שההסדר הזה ייכנס לתוקף. אין גם לוועדה יותר מדי מה לעשות מלבד לבוא ולקבל איזה שהיא התחייבות שיעשו את זה בהקדם האפשרי. משרד הכלכלה ומשרד האוצר, היות שנדרשת הסכמת השר, אנחנו כמובן נאמר גם לפרוטוקול שנעשה כל מאמץ שהדבר הזה יקרה בזמן.

בסדר, אני גם אדבר עם חבר הכנסת איתן כבל, שהוא יושב ראש ועדת הכלכלה, כי אני מבינה שזה חוק - - -

החוק הזה הוא חוק של ועדת הכלכלה.

גם, נכון.

לא, כוונת יושבת ראש הוועדה הייתה לקיים דיון מעקב. הצו הזה אינו טעון אישור ועדה מוועדות הכנסת, העבודה היא שלכם.

בסדר, אז אני אדבר עם חבר הכנסת איתן כבל ונראה איך אנחנו - - -

סעיף 7.

כן, סעיף 7. כנוסח שהוקרא, מי בעד? מי נגד? אין? מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 0

נמנעים – אין

סעיף 7 כנוסח שהוקרא – אושר.

הסעיף אושר.

תיקון חוק התקנים – תחילה ופרסום ראשון של הרשימה. 8.

לא צריך פרסום ראשון של הרשימה, זה רק תחילה.

תחילתם של סעיפים 1 ו-9 לחוק התקנים, כנוסחם בסעיף 6 לחוק זה, ביום י"ח בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018); שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את מועד התחילה האמור, בצו, בתקופה אחת שלא תעלה על ארבעה חודשים.

אוקיי. כן, שם מלא פרוטוקול.

דור דאודיאן, התאחדות המלאכה והתעשייה. יש לי שאלות לגבי ההקראה הזו.

כללי או לסעיף הזה?

בכללי.

הסעיפים האחרים אושרו, הסעיף שהוקרא עכשיו עומד לדיון, זה סעיף התחילה של התיקון לחוק התקנים.

לא, פשוט חיכיתי לראות אם יש את זה בנוסח, לא שמעתי. האם יש איזה שהוא מנגנון שאפשר לבדוק שהיבוא האישי הזה לא זולג ליבוא מסחרי?

אתם רוצים להתייחס? בבקשה.

אני אתייחס למה שקבענו כאן בחוק עצמו. נדרש גם לעשות הפרדה, אני גם אגיד את זה על מנת שגם הוועדה תכיר. באופן עקרוני כל הכמויות המותרות ליבוא אישי, הכמויות נקבעות בצו מכוח פקודת היבוא והיצוא ולא בחקיקה ראשית, מלבד התיקון שעשינו פה בתעבורה ולכן לעניין תעבורה ספציפית, אם תראה, יש סעיף הסמכה לשר התחבורה שהוא יכול לקבוע סוגי מקרים ונסיבות שבהתקיימם, גם אם זה יהיה אותה כמות יראו בזה כמוצרים שאינם מיובאים לשימוש אישי או משפחתי. זה גם הבהרה שהמכס ביקש שתיכנס וזה יאפשר להם לעשות איזה שהוא ניהול סיכונים שגם אם הכמויות האלה נכנסות, אבל יש איזה שהוא דפוס חוזר של אדם שמביא כמויות שהן משמעותיות, הם יוכלו לעצור אותו. זה אחת.

זה רק בתעבורה?

זה בתעבורה. החלטת הממשלה קובעת גם מנגנונים נוספים, בין היתר, זה משהו שגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ביקש, יש סמכות לקבוע שתהיה הצהרה, שאותו אדם יצטרך למלא הצהרה בעת קבלת המוצר שהוא מתחייב שלא מדובר במוצר שיובא על מנת שתהיה מכירה.

לפי אותו צו שיותקן.

לפי אותו צו יבוא אישי שיותקן עד הראשון ביולי, נכון. מעבר לכך המכס גם מבצע בקרה ויבצע בקרה נוספת וגם יש הסמכה לקבוע כללים נוספים של הרגולטורים יחד עם המכס על מנת לעלות על אותם דפוסים חוזרים ככל שיהיו וכמובן שהמטרה היא למנוע שיבוא אישי יהיה - - -

שיהיה פיקוח על ה - - -

התשובה הקצרה היא כן, התשובה הארוכה זה מה שאמרתי בעשר הדקות האחרונות.

אני מבקש רק להוסיף ולהעיר שלפי סעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב 'לא ייבא אדם מוצר תעבורה לפי סעיף זה למטרת מכירתו לאחר. זאת אומרת לפי החוק שלנו אדם שעושה שימוש בסעיף 112 ליבוא אישי למטרת מכירתו של המוצר לאחרים זו עבירה.

בדיוק, גם הצהרה בטח תהיה עבירה.

בדיוק.

מה מצב הצו?

החלטת הממשלה קבעה שהצו יותקן עד ה-1 ביולי, מעבר לכך הלשכה המשפטית של משרד הכלכלה היא זו שמובילה את ה - - -

מה אתם אומרים, זה יקרה?

נבהיר קודם כל, יש חובות על המשרדים, כל משרד עד סוף אפריל חייב להעביר רשימה מסודרת, מפורטת לפי פרטי מכס ואחר כך תתחיל העבודה על הצו. העבודה היא לא רק משפטית. אנחנו התחלנו, הרשימות, הטיוטות כבר התחילו, יש טיוטות ש - - -

אז אתה אומר עד?

משרד הכלכלה יעביר טיוטות כאלה למשרדים, המשרדים כרגולטורים, כל רגולטור צריך לראות שאלה המוצרים, 'זה מה שאנחנו רוצים לפקח, זה מה שאנחנו לא רוצים לפקח', לפי החלטות הממשלה וחוקים ואז אנחנו - - -

אז זה ריאלי עד 1 ביולי?

אם כל המשרדים יעבירו עד סוף אפריל, מבחינתנו גם אם יהיה חלק אנחנו נתקדם, העבודה אצלנו היא - - -

בתוך התהליך הזה גם לקחתם בחשבון את הפרסום לעיון הציבור, להערות הציבור, של הצו? טיוטת הצו?

שאלה מצוינת.

רוצים להביא אותם לפה? אנחנו תוך 24 שעות סוגרים הכול.

אנחנו נשמח לבוא לפה.

כי בעצם כל ההסדר הזה, ואני אמרתי את זה בישיבה הראשונה, רובו מותנה באותה הסדרה, בצו, לפי פקודת היבוא והיצוא ויושבת ראש הוועדה מבקשת לוודא שאכן כל ההסדרה הזאת תיכנס לתוקף.

ואני רוצה גם להזכיר שיש לנו הערה לעניין הכמויות שם, כי הכמויות שם הן בלתי סבירות בעליל. לטעמנו לפחות.

אז אני אגיד ככה, לפי קצב העבודה עכשיו אנחנו לא מזהים התנהלות חריגה מצד משרדי הממשלה שזה לא יקרה. יכול להיות שמשרדים עד סוף אפריל לא יעבירו רשימות ואז נהיה בבעיה.

לא, אנחנו לא נהיה בבעיה, אני רק חייבת לחדד, אנחנו לא נהיה בבעיה כי בעצם ברירת המחדל הולכת להיות שבעצם הכול מותר חוץ ממה שהמשרדים יבואו ויגידו 'על זה אני רוצה לפקח'.

אז גם בלי הצו ב-1 ביולי?

אנחנו צריכים להתקין צו מסגרת ולהגיד בו שהכול מותר - - -

מה הדיפולט? מה קורה עם אין צו?

אז המצב נשאר כמו היום.

לא, אז לא שיניתם את הדיפולט.

רגע, אני אולי אבהיר.

אני מניח שאם לא יהיה צו אתם תבקשו דחייה בתחילתו של החוק.

לא, רק תנו לי לדבר, אני מבטיחה שאני אסביר. אנחנו בכל מקרה עד ה-1 ביולי משהו יפורסם. מבחינתנו, גם אם אנחנו מפרסמים סעיף אחד בצו ואומרים 'הכול מותר', מייצרים דיפולט שאומר שהכול מותר חוץ ממה שאסור - - -

אז רק בצו תעשו את הדיפולט.

אז יהיה את זה. ואז בעצם זה התמריץ של המשרדים לבוא ולהגיד על מה הם רוצים לפקח.

להזדרז. אז אני אעזור לכם ואנחנו בשבוע הראשון של המושב נעשה ישיבת מעקב, זה יוצא תחילת מאי, נעשה ישיבת מעקב על מה קורה - - -

גברתי, האם אפשר לבקש שבמסגרת הישיבה הזו גם יובא לדיון הנושא של הגדרת כמות סבירה? שוב אני אומר - - -

בסדר, נראה מה יהיה בצו ונהיה חכמים יותר.

אבל ישיבת המעקב, אני כן רוצה להזכיר, זה כדי לעקוב אחרי סטטוס ההתקדמות בכתיבת הצו.

נראה, נהיה חכמים יותר.

יש את הנושא של ההסברה.

דבר אחד שלא קיבל ביטוי שגברתי ביקשה בשני הדיונים הקודמים.

נכון, בבקשה, עידו סופר.

כפי שיו"ר הוועדה ביקשה והסבירה שהנושא הזה הוא בהחלט משמעותי, משרד הכלכלה ומשרד האוצר, לבקשת הוועדה, יבצעו במהלך שנת 2018 תהליך של יידוע הציבור בכלי התקשורת השונים. זה אחת. דבר שני, כפי שהממונה על התקינה ציין, יש חשיבה כוללת של הגופים הרלוונטיים ב-OECD כיצד אפשר להתמודד עם זה ומעבר להסברה שתתרחש השנה ככל שיהיו מסקנות אז אנחנו כמובן נפעל ליישמן. הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה במהלך 2018 יעלה אתר שירכז את כל המידע, שיהיה ככל הניתן בקוד פתוח וגם אפליקטורים יוכלו להתלבש עליו ולהנגיש את המידע לציבור. ככל שיש רעיונות נוספים אנחנו בהחלט נשמח לשמוע.

אם הייתי יכולה לעשות את זה בחקיקה הייתי עושה שיהיו באנרים באתרים, כאילו שתיקנו באנרים באתרים שכולם מזמינים מהם.

יכול להיות שאיגוד לשכות המסחר יכול לעשות את זה.

באתר שלנו אני מבטיח לך שתקבל באנר.

אתם יכולים לעשות באנרים בכל האתרים שכולם מזמינים, תעשו באנרים. אני חשבתי שאם אני עושה את זה בחקיקה בעוד שלוש שנים יגידו 'מה זה באנרים?'.

תני לאיתי להגדיר מה זה באנר בחוק.

בדיוק להגדיר מה זה באנר, יותר מדי מסובך, אבל בעיניי זה - - - אתם יודעים מה? כשאנחנו עושים את הדיון על הצו אז תעדכנו אותנו מה קורה עם הבאנרים.

הצעה קונקרטית קטנה אחת, שיפרסמו באופן שוטף ממצאים של מקרים של היפגעויות או כשמגלים מוצרים מסוכנים שהגיעו לארץ, שיפרסמו את זה בצורה שוטפת.

רק בחודש האחרון פרסמנו כמה.

ביבוא אישי.

אנחנו צריכים להתקדם להצבעה.

אני לא בדיוק קלטתי איפה בדיוק יוזכר כאן העניין של 'השר לאחר התייעצות', נאמר שתהיה התייעצות עם גופים צרכניים, תעשייתיים.

התייעצות באיזה הקשר?

כוונתי קודם כל לסעיף 6(2)(ב), 'השר יפרסם' - - -

הפרסום, כפי שאמרתי, הוא רק דקלרטיבי, הוא לא פרסום קונסטיטוטיבי שקובע את המהות, המהות קבועה כבר בחוק. לכן שאלתי האם מדובר על מה שנקרא אפס או אחד, כלומר האם מדובר על מקרים מאוד מאוד ברורים שהחוק חל עליהם והפרסום רק נועד ליידע את הציבור למעשה. לא מדובר כאן על קביעה קונסטיטוטיבית.

אבל להערכתי, אם כבר, ישנם תקנים לא מעטים שהמהות שלהם מהות דואלית, לא בדיוק מוצרים כאלה, לא בדיוק כאלה. אני חשבתי שאני יושב פה, אפילו על מוצר שקל להבין לכולם, נגיד תקן 840, סרט הדבקה מבודד חשמלי, מה שנקרא בחנויות איזולירבנד, שהוא אמור להגן מהתחשמלות, אמור להשתמש בו חשמלאי.

אמור או חייב? זאת השאלה.

זאת נקודה מאוד יפה. סתם לקחתי דוגמה.

אנחנו מדברים על מקרים שבהם יש חובה של התקנה של בעל מקצוע.

סליחה, אדוני, בדיוק - - -

רגע, גברתי היושבת ראש, עוד דוגמה אחת, רק להבנה. עוד, אני לא זוכר מה מספר התקן, אבל תקן שמדבר על מכלי לחץ לספריי, יש שם ספריי לשימוש מקצועי ויש ספריי שלג, למשל. זאת אומרת יש פה מקום להתייעצות, אני לא רואה פה פסול.

מה שמוגדר על פי דין, זה הכול.

מה זה מוגדר על פי דין?

על פי דין זה על פי חוק או על פי תקן.

על פי תקנה או על פי חוק.

אנחנו מצביעים על סעיף 8. מי בעד הסעיף? ירים את ידו, מי נגד? אין, מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 0

נמנעים – אין

סעיף 8 – אושר.

הפרק אושר לקריאה שנייה ושלישית. עכשיו אנחנו נצביע על כל החוק? לא צריך?

לא צריך.

תודה רבה, אנחנו מסכמים. אתם צריכים לפתור את ענייני הפרסום, אנחנו נעשה ישיבת מעקב. אני חושבת שהגענו לאיזה שהוא איזון שמאפשר מצד אחד, אם אנחנו מגלים שיש איזה שהיא בעיה אז אפשר לטפל בה בלי להתחיל מהלך של שלוש קריאות. בנושא של התעבורה, אני חושבת שממש יצרנו פתרון ואני מודה לכולם על המאמץ המשותף.

יושבת ראש הוועדה, רק לומר לך ולחברי הוועדה ולצוות המקצועי, תודה רבה על ההירתמות ולוחות הזמנים הקצרים, מעריכים את זה מאוד. תודה.

בשמחה. יישר כוח, כל הכבוד.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.