ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-26OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 158
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות הבאות: הצ"ח עבודת נשים (תיקון- תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד) (פ/3473), הצ"ח לתיקון פקודת רכב מנועי (מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח) (פ/3900) ובסעיפים מהצעת חוק ההסדרים
יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/03/2018
פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
נכחו
¶
חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר
דוד ביטן
חיים ילין
שולי מועלם-רפאלי
אורי מקלב
סאלח סעד
רועי פולקמן
עודד פורר
מוסי רז
מוזמנים
¶
שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר
כפיר בטט - רכז שכר ומאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר
עמיהוד שמלצר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר
דודי בבלי - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
טל הראל - פיקוח, בנק ישראל
חן פליישר - יועצת משפטית, בנק ישראל
ליאור מאוטנר לוגסי - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יערה קלינברגר - משרד המשפטים
רוני רחמים - בנק הפועלים
מעין נשר - מנהל פרויקט, רגולציה, בנק הפועלים
עירן פאר - מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים
אלעד כהן - בנק הפועלים
מרית גילת - הבנק הבינלאומי
אלה גולן - הבנק הבינלאומי
אביטל יערי - איגוד הבנקים
אליעזר דויטש - סמנכ"ל, לובי 99
אלונה בראון - עוזרת לח"כ אורלי לוי אבקסיס
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
היו"ר רחל עזריה
¶
צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת החוק מהתכנית הכלכלית לשנת 2019, פרק ב', בנקאות, תיקון חוק הבנקאות שירותי לקוח, הסרת חסמים במעבר לקוח מבנק אחד למשנהו.
עשינו עבודה מאוד משמעותית עם בנק ישראל ואני חייבת לשבח אתכם על המאמץ ועל הנכונות. אני מבקשת שתציגו את הסיכומים שהגענו אליהם. את רוצה להציג או שבנק ישראל?
מרב תורג'מן
¶
אני אזכיר את ההוראה שעיקר הדיון הקודם התמקד בה והוא עניין סוגי החשבונות שאין פגיעה במסגרת החוק. בעניין הזה הוחלט שמשאירים את זה כך, שהנגיד יקבע בכללים את סוגי החשבונות שההוראה שסעיף קטן (א) תחול לגביהם, לא קבע הנגיד את רשימת החשבונות עד ליום התחילה תחול ההוראה לגבי כל סוגי החשבונות.
עמיהוד שמלצר
¶
פה אנחנו - - - זה לאו דווקא על יום התחילה. אנחנו אומרים שכל עוד לא קבע הנגיד ואם הוא קבע - - -
מרב תורג'מן
¶
בנוסף יושבת ראש הוועדה ונציגי בנק ישראל ומשרד האוצר הגיעו להסכמה לבצע פיקוח פרלמנטרי בשני עניינים, האחד הוא לגבי שינוי השיעור של מהו בנק בעל היקף פעילות קטן, כך שהשינוי ייעשה בהסמכת הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה ודחיות הכניסה לתוקף של הפרק, גם כן שתי הדחיות יהיו בפיקוח פרלמנטרי.
בנוסף לבקשת בנק ישראל יושבת ראש הוועדה הסכימה לדחות את תחילת תוקף ההוראה לעניין העיצומים הכספיים, כך שהיא לא תיכנס לתוקף מיד עם התחילה בתוך שלוש שנים, אלא בתוך ארבע שנים. היה והתחילה תידחה לארבע שנים אז שניהם ייכנסו לתוקף במקביל. זה לגבי העיצומים.
ישנן מספר הבהרות שאני מציעה שנקריא אותן תוך כדי הקראת סעיפי העיצומים הכספיים. מדובר למעשה בהבהרות ואני חושבת שאלה הסיכומים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יש לי הרבה מאוד הסתייגויות, אבל אני קודם כל רוצה להסביר את העיקרון ומה מנחה בצד הניהולי ולאחר מכן לתרגם את זה לצד המשפטי. אנחנו לא יכולים לנתק את החוק הזה מכל החוקים או שלושת הפרקים שאנחנו העברנו בכנסת ישראל שמתבססים על דוח שטרום. למה אני אומר את זה? כי המטרה שלנו שכמה שיותר בנקים קטנים ואגודות ותאגידים בנקיים יקומו. אם אנחנו רוצים שהם יגדלו אז אנחנו צריכים לתת מה שנקרא לא רק הגנת ינוקא, כמו שעשינו אז, אלא להגיד שכולם יכולים לקלוט לקוחות מכל הבנקים, בלי קשר כרגע לאחוזי החזקה.
שימו לב למה שאני אומר. אני עכשיו פתחתי בנק, רוצה לקלוט לקוחות חדשים מכל בנק, אז אני רשאי לקלוט ועכשיו בא הצד השני. הצד השני בא ואומר 'אוקיי, אבל הלקוחות שבאים אליי לא יכולים לעזוב אותי עד ש-', ופה בא הסיפור. בחוק זה לא כתוב בצורה כזאת, בחוק אתם אומרים עד 5% והם יכולים לשחק את המשחק מ-5% ומעלה. אני בא ואומר לא, לקליטה כולם יכולים לקלוט, כולם, לא חשוב כמה אחוזי החזקה מחזיקים, אחרת אין סיכוי, כל הבנקים הקטנים לא יקלטו כלום. אם אתה מכריח את הבנקים הקטנים גם לקלוט וגם לתת אז אנחנו בבעיה קשה מאוד. זאת הפשרה הניהולית שאני מנסה להעביר אותה משפטית. זאת אומרת אני מוכן להתפשר על ה-5% שאתם אומרים, בתנאי אחד, שכל הקטנים יכולים לקלוט ואז הלקוח הוא שבוי עד 5%, מ-5% הוא לא שבוי.
זה בא מאותו קונטקסט שהחוק הזה צריך להיות מחובר לאמירה ניהולית ערכית שכבר חוקקנו, אתה לא יכול לנתק, אחרת תהיה תחרות בין הבנקים הגדולים והבינוניים ותו לא, וזהו, בזה הסתיים. אם אתם מסכימים אז אפשר לנסח את זה משפטית. אם אתם לא מסכימים לזה, אז כל החוקים שאתם באתם וקבעתם אותם, יחד איתנו, והצבענו עליהם, בעצם אין להם שום סיכוי בכלל לשרוד. זה העקרוני. כולכם בלחץ, אני ממש מודאג, אני רואה את הפנים שלכם.
עמיהוד שמלצר
¶
לא, זה בסדר. אז קודם כל באמת ברמה העקרונית, זה מתקשר לחקיקה הקודמת, אכן אנחנו מעוניינים לקדם את החוק ולקדם בנקים חדשים, אבל פה נשאלת השאלה במקרה הזה, אז אנחנו אמנם מאפשרים לבנק הקטן לקלוט לקוחות, אבל מה בראי הלקוחות? האם אנחנו בעצם לא כובלים אותם? מחר לקוח לא יהיה מרוצה מהשירות, הרי זו המטרה, המטרה היא לשפר את השירות, להוזיל עלויות, השאלה אם אנחנו לא נכבול את הלקוחות בצורה הזו.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה אומר שכל הבנקים הקטנים האלה, הם לא יכולים לקלוט, הם לא יכולים לצמוח. לפי התפיסה הזו הם לא יכולים.
חן פליישר
¶
חן פליישר, בנק ישראל. הסעיף כמו שהוא מנוסח כרגע אומר שיש סמכות, אם בנק קטן או דיגיטלי פונה ומבקש לקבל פטור אז אפשר לשקול את הבקשה שלו, אבל באופן כללי החוק חל על כל הבנקים לא משנה, גם קטנים, גם בינוניים, גם גדולים, הוא חל. אם בנק קטן רוצה לצאת והוא עומד בתנאים שנקבעו בחוק והגורמים המוסמכים אישרו לו את זה, אז החוק לא יחול עליו. דרך אגב, זה לא שהוא לא יחול עליו, יכול להיות שייתנו לו ארכה להתארגנות. זה גם פתרון שנמצא בסעיף כמו שהוא מנוסח.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, תסבירי לי עוד פעם, בבקשה. אני פתחתי אגודת אשראי, תאגיד בנקאי, כי אתם מתייחסים רק לבנקים ואני בהסתייגויות שלי מתייחס גם לתאגיד בנקאי.
חן פליישר
¶
אוקיי, זו הסתייגות אחרת. אז אני אדבר על הנוסח כמו שהוא עכשיו, שהוא עוסק בבנקים ואני אסביר מה הסעיף אומר ואחר כל אפשר לדבר על ההסתייגות האחרת. אני לא חושבת שבהכרח הן כרוכות. מה שהסעיף כרגע אומר זה שבעיקרון ביום התחילה של החוק חוק זה חל על כל הבנקים, אין הבחנה. מה שכן ניתן, ניתנה סמכות שאם בנק קטן, שעומד בהגדרה של קטן, או בנק דיגיטלי שעומד בהגדרה הזו, פונה ומבקש שיפטרו אותו מהתחולה של החוק אז יש סמכות שהיא גם, זה צריך להיות בהסכמה והוא צריך לעמוד ברציונלים שכתובים שם, אז יש אפשרות לפטור אותו או לחילופין להאריך לו את תקופת ההיערכות לתחילה. אלה שתי חלופות, לא חייבים לפטור, אפשר פשוט לתת לו עוד שנתיים להתארגנות אם זה יכול לעזור.
זאת אומרת שבעיקרון זה כן חל ולכן הבנקים הקטנים אמורים להשתתף בפעילות הזאת, זה חלק מהרעיון. רק אם יהיו בעיות שמצדיקות - - -
דודי בבלי
¶
אני מבין את הנקודה, אתה מדבר על - - - אנחנו אומרים בעצם יכול להיות במשחק או לא במשחק, אתה אומר רגע, אם הוא במשחק בוא נאפשר משהו חד כיווני.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
נכון, בדיוק. כי אנחנו עשינו את זה כהגנת ינוקא ואני אומר, אוקיי, מצד אחד אנחנו רוצים שהם יצמחו, בוא נקבע עד איפה אנחנו עוזרים להם לצמוח, לא בפרק זמן כמו שעשינו בחוקים, חמש שנים, אלא עד אחוזים מסוימים הוא יכול לקלוט בלי לתת.
דודי בבלי
¶
לעניין הצמיחה, למשל זה אחד השיקולים שאנחנו יכולים לפטור, אבל זה לפטור באופן מוחלט, כלומר לא משהו חד כיווני. אם בנק קטן עלול להיפגע מעצם הכניסה למהלך הזה, משיקולי תחרות למשל, אז אנחנו נשקול אפשרות לפטור אותו, אבל זה מכל המהלך, לא כיוון אחד.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בוא נשים את הדברים על השולחן. בסופו של דבר הבנקים הגדולים, וכבר היינו בדיונים האלה, יכולים להוריד עלויות ומחירים ולהיות מאוד אטרקטיביים לתקופה מאוד ארוכה ולדלג על כמות או על רמת רווחים ולהרוג את כל הקטנים. חבר'ה, הם יכולים לעשות את זה, אין שום בעיה. אני מנסה להגן על הקטנים בשביל שיהיה להם את הכוח בסופו של דבר להיכנס מהגן לכיתה א'. על זה אנחנו מדברים.
כפיר בטט
¶
אנחנו סבורים שבאמת אם תהיה החלטה כזו או אחרת לפטור או לדחות לבנק קטן, זה משהו ספציפי, זה יהיה פר בקשה ספציפית, אבל באופן כללי אנחנו לא חושבים ש - - - זאת אומרת יכול להיות גם לקוח של בנק קטן שהוא קיבל ריבית אוברדרפט מאוד מאוד גבוהה, סתם אני זורק, והוא רוצה לעבור לבנק אחר וגם עליו אנחנו רוצים להקל, אנחנו לא רוצים בסופו של דבר להשאיר את הלקוחות של הבנקים הקטנים שבויים במידה כזו או אחרת אצל הבנקים שלהם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, החוק הזה הוא חלק מרפורמה בנקאית שאנחנו התחלנו אותה. כמו שבאים ואומרים, אנחנו רוצים שתהיה עוד תחרות ושתהיה ניידות בין הבנקים, זאת אומרת שבנקים אטרקטיביים שרוצים לקלוט יוכלו לקלוט. יש לזה ערך כלכלי, יש לזה ערך של החופש של אותו לקוח. אני בא ואומר, אם קלטת 100 לקוחות ולמחרת הם הולכים אנחנו נמצאים בבעיה, לכן הוא יתמוטט, אנחנו לא נותנים לו את האפשרות לצמוח.
כפיר בטט
¶
אבל המטרה שלנו בפני עצמה היא לא שיהיו כמה שיותר בנקים, המטרה שלנו בסופו של דבר שללקוח יהיו מחירים טובים ושירותים טובים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני איתך. זה התחלנו, זה לבוא כבר - - - אנחנו קבענו שהורדת המחירים והתחרות היא זאת שתוריד את זה, לא שום דבר אחר. אנחנו לא במשטר קומוניסטי עכשיו שבאים ואומרים 'עד לפה, זהו, גמרנו'. נגמר העידן הזה, העידן הזה של התחרות בא ואומר מבחינתי שיהיו עוד חמישה, שישה, שבעה בנקים קטנים ובינוניים והם בעלויות מאוד נמוכות יוכלו לקחת לקוחות אטרקטיביים מבנקים גדולים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, קודם כל אני רוצה לפתור את זה, כי אם אני פותר את זה אז אני פותר הרבה מאוד בעיות.
היו"ר רחל עזריה
¶
בוא נעבור הלאה, נשאיר את זה. עדיף לעבור על כל הדברים. תמשיך מה הדברים האחרים, נשאיר את זה ב'צריך עיון'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
רחל, יש את כל ההסתייגויות האלה, 60 ומשהו הסתייגויות. אני אקריא אותן, יש בתוכן הסתייגויות עקרוניות.
טל הראל
¶
יש אפשרות, כדי שבכל מקרה תהיה לנו את הגמישות לבחור באופציה כזאת, להוסיף בסעיף שמדבר על - - -
טל הראל
¶
5ב1(ג). שתהיה אפשרות לקבוע, כמו שאמרנו, גם שזה לא יחול עליו, או שתהיה אפשרות להאריך את התקופה או שתהיה אפשרות להחיל את המתווה הזה באופן חלקי בהתאם לתנאים שייקבעו, ואז במידה שנחשוב ויתקיימו הנסיבות לאפשר את החד כיווני הזה אז החוק יאפשר את זה. כלומר תהיה לנו את הסמכות, באישור הוועדה כמובן הדברים האלה, ואז זה נותן את הגמישות.
מרב תורג'מן
¶
אנחנו לא מדברים על החרגה ספציפית. (ג), אני מבינה שהוא מדבר על החרגה ספציפית, בזה התנגדתם לאישור ועדת הכלכלה. עכשיו, כשמדובר על קביעת עקרונות לצורך הגנת ינוקא, למה שמתכוון חבר הכנסת ילין, ברמת העקרונות צריך להיות - - -
כפיר בטט
¶
ההצעה הייתה שיש את האפשרות לפטור ולדחות את המועד לבנק ספציפי, זה מה שיש עכשיו בחוק. לפי הצעת חבר הכנסת ילין ההצעה שלנו זה להגיד לפטור, לדחות או להחיל בחלקו כדי לאפשר למשל את מה שאמרת, את הגמישות החד כיוונית.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מרחתם אותי מספיק בחוקים הקודמים בשביל שזה לא יתקיים ועכשיו אומרים שהניסוח הוא כל כך מדויק שאי אפשר לעשות אותו. עזבו, חבר'ה, בואו תהיו אמיצים ותשימו את הדברים כמו שהם.
טל הראל
¶
אנחנו מסתכלים, כמו שצוין פה, מנקודת ראות הלקוח. תיקח לדוגמה מקרה שאתה לא מרוצה מבנק מסוים ואתה עובר לבנק חדש, עברת בקליק, היית בבנק החדש במשך חודש ואתה לא מרוצה, אתה רוצה לחזור לבנק הישן ואז אומרים לך 'לא, חכה, עכשיו אתה לא יכול לעבור בקליק, אתה צריך לעבור את כל התהליך הידני'. יש בזה גם מבחינת ראות הלקוח איזה שהיא בעייתיות להגיד שזה רק חד כיווני. זה הקושי שלנו. אנחנו מסתכלים על זה מנקודת ראות הלקוח. לכן באופן גורף להגיד שאנחנו נאפשר את זה בכל מקרה, אנחנו לא יכולים להגיד את זה כאן.
דודי בבלי
¶
בוא נחשוב, לאן אנחנו נלך מפה? יכול להיות סוגי פעילות מסוימים שנרגיש שזה לא פוגע בלקוח ואז - - - כי מה שחשוב פה באמת - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני חייב להגיד פה משהו. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהלקוח לא יודע לעשות את העבודה, שהלקוח הוא אהבל, שהוא עובר בקליק ועכשיו הוא לא יכול לצאת, הוא נכנס לכלא. חבר'ה, זה לא ככה, אנחנו יודעים שהלקוח היום מתוחכם מאוד, הלקוח יודע לקרוא, הלקוח יודע להיכנס ולעשות את העבודה ואתם צריכים לאפשר לו לעשות את הדבר הזה. מצד שני, אם אנחנו רוצים את התחרות בשביל שאותו לקוח ייהנה ממנה, אתה חייב לתת לבנקים הקטנים שסתום חד כיווני. זו דעתי.
מרב תורג'מן
¶
קביעת העקרונות, איך יחילו את זה. מרגע שהנגיד, הנגידה, לצורך העניין, החריגה בנק מסוים אז קביעת העקרונות על מה יחול עליהם תיקבע בפיקוח פרלמנטרי. זאת אומרת זו החלטה רוחבית, זה עקרונות מה מתוך ההוראה יחול לגביהם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני יורד מ-3, בהסתייגויות. לפי מה שאת הקראת, אז אני גם חייב להתאים את ההסתייגויות שלי. אני אתחיל ב-1, סעיף קטן, לאחר המילים 'לבנק אחר' יבוא 'או לכל תאגיד בנקאי אחר'. זאת אומרת אני לא מסתפק בבנק, סלאש, אגודת אשראי גם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כן. לקחנו את אגודת אשראי ועשינו מזה, צריך רישיון, צריך את כל הבסיס, אבל רק כשאגודת אשראי עוברת את המיליארד והיא בעצם הופכת להיות בנק זה חל עליה?
מרב תורג'מן
¶
תאגיד בנקאי אחר. זכותו להציע שזה יחול על כל תאגיד בנקאי אחר. אני אסביר, ברשותך. במקום 'בנק' יבוא 'תאגיד בנקאי'. בחוק הבנקאות (רישוי) בסעיף 5ב1, בסעיף קטן (א), בכל מקום במקום 'בנק' יבוא 'תאגיד בנקאי'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
תשימו בנק ו/או תאגיד בנקאי אחר והכוונה היא שתאגיד בנקאי אחר, שהוא לא בנק עכשיו בהגדרות שלכם, הוא גם יכול לקבל.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני רוצה לפתוח את כולם, זאת אומרת כמה שיותר, גם כרטיסי אשראי שהם תאגיד בנקאי, שהם יכולים להיכנס לתחרות הזאת ולקלוט. בדיוק את זה.
טל הראל
¶
צריך להבין, להקים את המערכת עולה המון המון כסף. אבל הם לא רוצים בזה, החוק הזה מחיל את זה אוטומטית עליהם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני מבקש להחיל לכל מי שיכול לבצע את המשימה הזאת, לא מעניין אותי עכשיו כמה כסף זה יעלה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
ידידי, כשתהיה לך זכות דיבור אתה תדבר, אין לך זכות דיבור. אמנם אני לא נבחרתי בפריימריז, אבל זה בקלי קלות אני - - -
מרב תורג'מן
¶
ההצעה שלו, את יכולה להעלות את זה להצבעה, ככל שזה לא יאושר הוא יכול לבקש את זה כהסתייגות.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
סעיף 2. אז זה כבר גם שונה, כי הלכתם במקום 'כן' 'לא'. אז זה גם יורד. גם יורד 3. אז אני אעבוד עם הרשימה של כולם ביחד. 3, 2.2 סעיף קטן (א), לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים של הכנסת'. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א), לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר', יבוא 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת'.
שלום. מה קרה שכל האוצר הגיע? מעניין, כשיבוא כחלון אולי אני אשקול בכלל להחליף את זה במשהו אחר.
מוסי רז (מרצ)
¶
אני חושב שיש משהו במצע של 'יש עתיד' שאני מסכים לו, שי, שבכל מקום בחוק הישראלי כשכתוב 'באישור שר האוצר', יבוא לאחר מכן 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'.
שי באב"ד
¶
אם הוועדות רוצות להחליף את הרשות המבצעת, להיות גם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת, תואיל הרשות המחוקקת לחוקק חוק שיעגן את זה שהרשות המחוקקת היא גם הרשות המבצעת ובא לציון.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זה גדול עליי. זה 400 ומשהו מיליארד שקל. תקשיב, אני לא יודע אפילו איך כותבים את המספר הזה.
6. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א), לאחר המילים 'באופן מכוון', יבוא 'ובאופן אחר, אם ביקש זאת הלקוח'. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, במקום המילים, 'בתוך שבעה ימי עסקים' יבוא 'בתוך חמישה ימי עסקים'. 8. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א) במקום המילים 'בתוך שבעה ימי עסקים' יבוא 'בתוך שלושה ימי עסקים'. 9. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, לאחר המילים 'שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם' יבוא 'לא', המילה לא. אם יירד אז יירד. תתקני, אם זה קיים אז זה יורד, זה כבר שונה. 10. בסעיף 2.2, בסעיף קטן (ג) לאחר המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת'. גם זה יורד אם זה נרשם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
11. בסעיף 2.2, בסעיף קטן (א) לאחר המילים 'הנגיד יקבע', יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'. 12. בסעיף 2.2 - - - את איתי?
מרב תורג'מן
¶
כן, הוא מקריא את ההסתייגויות שלו לפני הוועדה, את ההצעות שלו לתיקון והוועדה צריכה להצביע על ה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
13. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר', יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'. 14. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר' יבוא 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת'. 15. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר יקבע בתקנות'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כן. 16. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב), במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ייקבע בתקנות'. אם זה כלכלה זה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לחילופין. מה שנוח לך. מה שנוח גם למשרד האוצר, אני לא יודע. בסעיף 2.2 בסעיף קטן - - - זה דווקא עושה לך עבודה כי אני נותן לשר האוצר קצת יותר סמכויות. זה יעלה לך ביוקר מול הנגידה, אבל זה כבר סיפור אחר.
בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ויקבע את התקנות'. 18. בסעיף 2.2, קטן, לאחר המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
18 לא, 20 כן. 20 ירד. 21. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג)(1), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שישה חודשים'. 22. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג)(1), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שנה', לחילופין כמובן.
מרב תורג'מן
¶
אתה בעצם מחייב פה את הבנקים הקטנים שהוחרגו לעמוד בהוראות. זאת אומרת זה סותר את ההחרגה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום 18 חודשים'. 24. בסעיף 2.2 סעיף קטן (ג)(2), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שישה חודשים'. בסוף אני רוצה שיהיה שלוש שנים, לא ארבע.
מרב תורג'מן
¶
לא, זה לא השנתיים האלה. מה שאתה מבקש כרגע לתקן זה שאם הוא החריג את הבנק, אם הוא החריג בנק בעל היקף פעילות קטן, אז יחולו עליו ההוראות בתום שנתיים מהמועד שבו הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן. עכשיו אתה מבקש לקצר את הזמנים ואם הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן אז בתוך זמן קצר יותר.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
קודם כל אני אסיים את זה, להקריא את כל ההסתייגויות, יש פה עוד חברי כנסת ואז כל אחד והפרשנות.
אני ממשיך. 27, אני מקריא את 27, 28, 29, אבל זה תלוי בכם עכשיו כי בעצם מה שאנחנו קבענו פה, שבמקום 5% כמו פעם קודמת יהיה 8%, 9% ו-10%, אבל מתוך הדיונים שהיו, אם אתם תיתנו את השסתום החד כיווני אני מוכן להוריד את ה-27, 28, 29. אז אני מדלג עליהם. 30, בסעיף 30, בהגדרה 'בנק בעל היקף פעילות - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
מ-38 עד 48, שאני אדלג ואני לא אקריא כל הסתייגות, אם את תסכימי, בסעיף 4.2 בסעיף קטן (א)(1), במקום המילים '50,000 שקלים', יבוא '80,000'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בדיוק. 45, בסעיף (4)(2), בסעיף קטן, במקום המילים 'שבעה ימים עסקים' לחילופין יבוא 'שלושה', 'ארבעה' ו'חמישה'. זה אומר 45, 46, 47.
מרב תורג'מן
¶
אבל אין פה התייחסות למועד. 'בתוך שבעה ימי עסקים לא ביצע', אוקיי, הבנתי. זה חייב להיות בהתאמה להסתייגויות שמדברות על קיצור הימים. זאת אומרת, ככל שזה מתוקן כאן זה בהתאמה יתוקן, כי אלה סעיפים ש - - - על ההוראות.
מרב תורג'מן
¶
שוב אני אומרת, אם הסתייגות תתקבל לגבי קיצור הימים להעברת הפעילות גם העיצומים הכספיים יתוקנו בהתאמה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אוקיי. אז 45, 46, בסדר גמור. 48, בסעיף (4)(2) לאחר סעיף (א1) יבוא סעיף (א2), 'רצה המפקח להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי או תאגיד בנקאי זה, כבר לא הוטלו עליו שלושה עיצומים כספיים כאמור בסעיף (א1) בשנה שחלפה רשאי המפקח להטיל עליו כפל קנס הקבוע בסעיף (א1)'.
49. בסעיף (4)(2), לאחר סעיף (א1) יבוא סעיף (א2), 'הנגיד ידווח אחת לשנה לשר האוצר או לוועדת הכלכלה של הכנסת על מספר העיצומים הכספיים אשר הוטלו על כל תאגיד בנקאי'.
מרב תורג'מן
¶
כשאתה מדבר, אדוני, על מספר העיצומים הכספיים על כל תאגיד בנקאי, ממש לפי רשימה, על איזה הפרה?
מרב תורג'מן
¶
אני חושבת שזה קצת בעייתי לפרסם את העיצומים. אני לא יודעת, אולי אתם תגידו בבנק ישראל, אתם מטילים חובה על הבנקים לפרסם בעצמם על עיצומים כספיים שהוטלו עליהם?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אוקיי. סעיף 3, תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תחילה, בסעיף 3(א) ברישא יבוא 'על אף שחוק שטרום אינו מיושם'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יש לי פה הרבה מה להגיד. 51. אני מקווה שאני עוזר להרבה מאוד אנשים. בסעיף 3(א), במקום המילים 'שלוש שנים' יבוא 'שנה'.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בדיוק. 54. בסעיף 3(ב) במקום המילים 'בהסכמת הנגיד' יבוא 'בהסכמת ועדת הכלכלה של הכנסת'.
מרב תורג'מן
¶
ואדוני מבקש לקצר, כך שבמקום שתהיה הסמכה להאריך בשתי תקופות נוספות אז תהיה הסמכה להאריך רק לתקופה אחת נוספת?
מרב תורג'מן
¶
אוקיי. אם ככה, 54 יורד, לאור העובדה שהוכנס פיקוח פרלמנטרי ו-55 נשאר, אתה מבקש לקצר את ההסמכה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כן. עכשיו ככה, 56, 57 ו-58 לחילופין, במקום המילים 'שישה חודשים' יבוא 'ארבעה חודשים', 'שלושה חודשים' 'חודש'. 59, בסעיף 3, לאחר סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן (ג), 'שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לחצי שנה על התקדמות יישום תיקון זה'. דרך אגב, זה כתוב בשטרום, יש דיווח, אין ועדת רפורמות, לוועדת הכלכלה פעם בחצי שנה. אני לקחתי את הסעיף משם לפה.
בסעיף 3, לאחר סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן (ג), 'שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה', לחילופין.
מוסי רז (מרצ)
¶
את רוצה שאני אנמק? אני לא יודע את ההסתייגויות שלה. אז אני אנמק קודם את שלנו. יש לי שתיים של מרצ ושתיים של אורלי לוי.
מוסי רז (מרצ)
¶
רק אצלי. אני אתחיל עם מרצ. ההסתייגות הראשונה מתייחסת לסעיף קטן, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא סעיף קטן (ד).
מוסי רז (מרצ)
¶
יבוא (ג1). 'משרד האוצר, בהתייעצות עם בנק ישראל יקים מערכת להעברת חשבונות בנק שתאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הכלכלית בין תאגידים בנקאיים'.
מוסי רז (מרצ)
¶
נכון, מדויק יותר. אני אתקן כאן. פשוט ההצעה לא מספיק קובעת על מי מוטלת האחריות להקמת מערכת הניוד. כאן זה מגדיר אותה בצורה יותר ברורה.
הסתייגות שתיים, אחרי סעיף (2) יבוא סעיף (2), או (2א) או ווט אבר, 'הוגשה בקשה לשינוי הוראת חיוב מידי צרכן או תאגיד בנקאי ישלים ספק המנוי את הטיפול בבקשה בתוך 14 ימים'. פשוט קוצב את הזמן לטיפול בנושא. בשום מקום בחוק זה לא כתוב.
מרב תורג'מן
¶
אז הבנק המעביר, הבנק המקורי? אבל יש פה הוראה בתוך שבעה ימים להעביר את הפעילות הפיננסית. אז למה אתם מגישים 14 ימים?
מרב תורג'מן
¶
אחת זו ההוראה המהותית שאתם מבקשים, שעליה הוועדה תצביע, והשנייה, אתם מבקשים הסתייגות דיבור.
מוסי רז (מרצ)
¶
אחרי סעיף 5ב(א)(2), יבוא 5ב(א)(3), 'סיוע בהעברת הערכת חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי - - -
מוסי רז (מרצ)
¶
5ב(א)(3), 'סיוע בהעברת הערכת חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי אל תאגיד הבנק הקולט'. היא כתבה דברי הסבר. מאחר שכל בנק מחזיק ברשימת שמאים משל עצמו, לזה ששילם לשמאי של בנק א' על הערכת שמאות, לא יוכל לעשות בה שימוש לצורך מיקוח על תנאי המשכנתא עם בנק ב' שבו רשימה שונה של שמאים. תיקון זה מציע להתמודד עם צמצום התחרות בין הבנקים והבעייתיות במעבר בין בנק לבנק. בנוסף, להקל על הרוכשים בבחירת בנק לקבלת משכנתא.
מרב תורג'מן
¶
חברת הכנסת מבקשת שהבנק המקורי יעביר לבנק הקולט גם את חוות דעת שמאי. רק שלא כתוב בנוסח לצורך מה. חוות דעת שמאי שנקבעה לצורך - - -
כפיר בטט
¶
החוק הזה, מה שהוא מסדיר זה את האפשרות של עקוב אחריי של כל החיובים והזיכויים והתשלומים שנכנסים לחשבון העו"ש. משכנתא, יש הסדרה אחרת לעניין של העברת מחזור הלוואת משכנתא מבנק לבנק, זה לא קשור לחוק הזה.
אלונה בראון
¶
אני אומרת, כשמעבירים בנק למה לא להעביר גם את הערכת השמאות? למה לעבור לבנק ולעשות הערכת שמאות נוספת שצריך לשלם? כמה עולה שמאות, 2,000 שקל נניח? למה לעשות שוב את אותה שמאות אם שמאי - - - שלוקח את המשכנתא - - -
דודי בבלי
¶
בדיוק, זה לא האירוע, זה כמו העברת כל מידע שקיים בבנק לבנק האחר. בדיוק, זה לא הסיפור. פה המשמעות היא תפעולית.
אלונה בראון
¶
אנחנו רוצים להוסיף את ההסתייגות, הוספת סעיפים שגם את השמאות נכניס לרפורמה הזאת בבנקאות. אנחנו רוצים להכניס גם את העניין של השמאות ושזה יחול גם על נושא המשכנתאות.
דודי בבלי
¶
יכול להיות שזה יועד לשימוש ספציפי ואז לא לזה. יש פה עניין כלכלי גם, זה לא משהו שהוא תפעולי.
טל הראל
¶
לא למה שאנחנו רוצים. אנחנו לא מעירים על עצם העברת המידע, אנחנו אומרים שהתכלית של החוק זה לבנות איזה שהיא תשתית טכנולוגית שתאפשר העברת פעילות פיננסית. את מדברת על העברת מידע בהתקיים נסיבות מסוימות, בהתקיים אירוע מאוד מאוד ספציפי שמותאם גם ללקוחות שצריך את ההסכמה שלהם. אז יכול להיות שהרעיון רלוונטי, רק הוא לא קשור לקונספט הזה של תכלית החוק.
דודי בבלי
¶
שוב, יכול להיות שזה רעיונות שהם יפים, אבל הם לא רלוונטיים לחוק הזה. אפשר לשמוע את זה בהקשר אחר.
נאאל יונס
¶
סעיף 1, לפני השאלה מי אחראי, אני אקריא בדיוק מה הכוונה. להוסיף סעיף 1 לחוק, 'המפקח על הבנקים יקים מערכת להעברת חשבונות בנק אשר תאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הכלכלית בין תאגידים בנקאיים'. היום אין בחוק סעיף אחריות, מי מקים, מי משלם, אחרי כמה זמן צריך כל שלב להיות מוכן וצריך לתת את האחריות למפקח על הבנקים, שהוא הגוף שאחראי על פעילות כל המערכת.
כפיר בטט
¶
החובה מוטלת על הבנקים שתוך שלוש שנים, פרק הזמן שבסופו של דבר ייסגר, לקוח - - - אותנו מעניין מה שמבחינת הלקוח, שלקוח יוכל להעביר את הפעילות שלו תוך שבעה ימים וזו חובה מוטלת - - -
כפיר בטט
¶
קודם כל לשאלתך, שוב, כתוב בתחילת הסעיף שהחובה היא על הבנקים. הפיקוח על הבנקים רשאי לתת הוראות ספציפיות לעניין הזה כדי באמת לסדר את מה שאותו נציג של בנק הפועלים אומר, אבל החובה מוטלת על הבנקים.
כפיר בטט
¶
נכון, כי הקמת מערכת זה באמת הפתרון הטכנולוגי שיהיה ספציפית. אתם הייתם רוצים שנקבע ספציפית את הפתרון הטכנולוגי.
כפיר בטט
¶
עצם המילה מערכת זה להיכנס לאיזה שהוא משהו מאוד ספציפי לאיך שהדבר הזה בסוף יתקיים בפועל, גם מבחינה טכנולוגית.
דודי בבלי
¶
כן. אנחנו פה בחוק קובעים מה, אנחנו לא קובעים את האיך, כי יכולות להיות הרבה אפשרויות. כמובן הבנקים, שוב, אולי צריך לחשוב באמת על החידוד של הנקודה הזו, אבל שוב פעם, אנחנו קובעים מה והבנקים ימצאו את הדרך היעילה ביותר. ברור שזה יהיה על פי הכללים שאנחנו - - - הנה, בדיוק, היה תהליך כזה בעבר ואנחנו נהיה נוכחים בתהליך - -
דודי בבלי
¶
אנחנו אומרים מה החובה, אנחנו לא אומרים מה הדרך. אנחנו מניחים, בתקופת הזמן הזו, בגלל זה יש תקופת זמן שהיא סבירה, אנחנו אומרים שבזמן הזה ניתן יהיה להקים מערכת. עכשיו, אנחנו גם לא אומרים מה המנגנון ולא מפרטים אותו על מנת שתהיה הגמישות הזאת.
דודי בבלי
¶
לא, אנחנו לא קובעים מערכת. להיפך, אנחנו לא רוצים לקבוע את הפתרון כבר בשלב הזה. אנחנו לא אומרים איך כי אנחנו לא רוצים לכבול לפתרון - - - אנחנו כן נעקוב אחר היישום, אבל - - -
נאאל יונס
¶
סעיף 5, שהוא תיקון על פי חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, בסעיף 13ד, אחרי (ד) יבוא (ה), 'הוגשה בקשה לשינוי הוראת חיוב מידי צרכן או תאגיד בנקאי, ישלים ספק המנוי', שדיבר עליו חבר הכנסת מוסי רז, 'בתוספת השנייה לחוק את התיקון בבקשה בתוך 14 ימים'.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני ממש מציעה, עצה ידידותית, תדפיס את זה, תכין את זה ופשוט תביא. תעשה את זה ברבע שעה, חצי שעה הקרובה, תביא את זה ונעשה את זה כמו שצריך.
מרב תורג'מן
¶
אני מבקשת לקבל גם בכתב, אם אתם מבקשים שזה יהיה בשם כל רשימת הסיעה, אז גם לקבל חתימות מקוריות של חברי הסיעה. אתה רוצה להציג את ההצעה?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
יש לנו בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא, יש לנו ככה, 'היה למפקח יסוד סביר להניח כי התאגיד הבנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקל', אני רוצה שזה יהיה 100,000 שקל.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, בסדר. אני אומרת שעבדנו נורא נורא קשה כדי להביא את ה-50,000, אז אני אומרת אם אתה יודע לסגור את זה - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, זכותך להגיש את ההסתייגות, אבל אתה מבין שזה מאוד משמעותי, 50,000, לא לזלזל בזה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
נכון. סעיף (ב), 'שר האוצר בהסכמת הנגיד רשאי לדחות את המועד האמור בסעיף קטן בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת', אני רוצה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.
מרב תורג'מן
¶
אדוני, בנק ישראל ונציגי האוצר הסכימו לתיקון הזה, זו הייתה גם דרישה של יושבת ראש הוועדה וזה נכלל בנוסח, שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
בסעיף 5ב1(ב), 'הנגיד בהסכמת שר האוצר וועדת הכלכלה', כמו התיקון שנעשה בתיקון שבוצע.
היו"ר רחל עזריה
¶
עשינו שינוי אחר. עשינו שינוי שעד שהחוק נכנס לתוקף הם מכינים את הרשימה של מה כן ואם לא אז זה יחול על הכול ויוכלו להביא את הרשימה של מה לא.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני לא יודעת אם צריך פיקוח, אני חושבת שצריך דיווח. אני אסביר למה בעיניי בדברים אחרים היה קריטי שיהיה פיקוח, פה אני לא חושבת, כי יש סנקציה שאם הם לא משלימים את זה עד שהחוק נכנס לתוקף אז להם זה נהיה מורכב יותר.
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל הבנת למה יש לנו בעצם פיקוח בסעיף הזה ספציפית? כיוון שאם הם לא מכינים את הרשימה עד שלוש שנים אז הם צריכים לעשות רשימה הפוכה, של מה לא, שזה מורכב להם יותר. הם מעדיפים את הרשימה של מה כן, אז כאילו כבר שמנו - - -
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
סעיף (ג), 'הנגיד בהסכמת האוצר', גם ועדת הכלכלה, גם בסעיף (ג). ב-(1) למטה, 'לעניין בנק שנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום שנתיים', אני רוצה 'בתום שנה'.
מרב תורג'מן
¶
לא הוקרא הכול, הוקרא עד 5ב1(ג), לא כולל (ג). אז אני מציעה שנציגי האוצר ימשיכו בהקראה ותקריאו גם שוב את התיקון לסעיף 5ב(א) שהצעתם.
עמיהוד שמלצר
¶
בסדר. אנחנו בסעיף 2.2, בסעיף 5ב1, בסעיף קטן (א) אנחנו קבענו שהבנקים צריכים לבצע את הפעולות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית באופן מקוון, נוח וכו' וקבענו שזה גם בלא עלות. כאן אנחנו רוצים לחדד שאחרי 'בלא עלות ללקוח' אנחנו נוסיף את המילים 'ובלא עלות ללקוח בגין הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור'. זה נועד לחדד שאסור לגבות עמלה בגין תהליך העברת הפעילות וכמובן שאם יש עלויות אחרות שכרוכות בזה, לדוגמה סגירת אוברדרפט, אז זה בסדר. זה התיקון שביקשנו בסעיף קטן (א).
בסעיף קטן (ב), בנוסח שעכשיו דיברנו עליו בוועדה, אני אקריא את כל הסעיף.
עמיהוד שמלצר
¶
יהיה אפשר להעביר כסף כדי לסגור את האוברדרפט, אבל זה כרוך בכסף שהלקוח מוציא וסוגר אותו.
עמיהוד שמלצר
¶
אנחנו כתבנו כאן, אנחנו נקריא כאן ואחרי זה נעביר.
(ב) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (א). לא קבע הנגיד סוגי חשבונות כאמור עד המועד הקובע יחול האמור בסעיף קטן (א) על כל סוגי חשבונות בנק.
עמיהוד שמלצר
¶
עכשיו אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג).
(ג) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו או שיחולו עליו בתום תקופה שקבע כאמור; הפסיק בנק בעל היקף פעילות קטן שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור, להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר:
(1) לעניין בנק שהנגיד קבע כאמור כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן;
(2) לעניין בנק שהנגיד קבע כאמור כי הוראות סעיף זה יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.
זה הסעיף שדיברנו עליו קודם, שמאפשר לנגיד בהסכמת שר האוצר להחריג בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון. זה או להחריג בכלל מהוראות החוק או לתת לו דחייה ליישום שלו כאשר אל"ף, זה צריך להיות לבקשת אותו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, ובי"ת, זה צריך להיות מהשיקולים הנוגעים לעלות שכרוכה ביישום העברת הפעילות או לתחרות במערכת הבנקאית.
בסיפא של סעיף קטן (ג) אנחנו קובעים שאם בנק בעל היקף פעילות קטן הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן אז אנחנו נותנים לו שנתיים של היערכות, לא ברגע שהוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן ישר יחולו עליו הוראות החוק, אנחנו נותנים לו שנתיים של היערכות. זה במקרה שהנגיד קבע לגביו שהוראות החוק בכלל לא חלות לגביו. ולעניין מי שנתנו לו ארכה, אז מקסימום שנתיים, זאת אומרת או עד המועד שהנגיד קבע שהחוק יחול לגביו או שנתיים מהמועד שבו הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם. המקסימום של הדחייה יהיה שנתיים.
(ד) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.
זו הסמכות שקנויה למפקח על הבנקים, לתת הוראות. אתם שאלתם איך מיישמים בדיוק, איך הבנקים יישמו את העברת הפעילות ככל שיידרש, החידוד פה שמדובר כאן בהוראות לתאגיד בנקאי, זה לאו דווקא לבנקים כי אנחנו עדיין לא יודעים, יכול להיות שיהיו מעורבים פה תאגידים בנקאיים אחרים, אולי חברת שירותים משותפים או דברים נוספים, אז המפקח מכוח סמכותו הכללית וגם מכוח הסעיף הספציפי הזה יהיה רשאי לתת להם הוראות ליישום הסעיף.
(ה) בסעיף זה –
"בנק" ו"סניף" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
ההגדרה של בנק, בנק מוגדר על דרך הפעולות שמותר לו לבצע בחוק הבנקאות (רישוי), ולסניף יש ממש הגדרה.
בנק בעל היקף פעילות קטן, זה לעניין סעיף 5ב1(ג) שדיברנו עכשיו, על ההחרגות, את מי הנגיד יכול להחריג או לתת לו ארכה, זה בנק בעל היקף פעילות קטן.
"בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר;
כאן, לבקשת יושבת ראש הוועדה הכנסנו 'ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת'
לעניין הגדרה זו "שווי הנכסים" של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
כלומר זה בנקים ששווי נכסיהם אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים ישראל. הסעיף גם מאשר לנגיד, בהסכמת שר האוצר, לשנות את השיעור של ה-5% וכאן הכנסנו את ועדת הכלכלה של הכנסת, ככל שיתבקש לבצע שינוי.
בנק מקוון, הכוונה היא לבנק דיגיטלי, אבל ההגדרה פה היא:
"בנק מקוון" – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;
"לקוח" – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;
הכוונה היא שמי שיוכל להעביר את הפעילות הפיננסית שלו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) זה דבר ראשון היחידים ולעניין תאגידים אנחנו מאפשרים לנגיד לקבוע איזה סוגי תאגידים, גם חשבונות שלהם יוכלו להעביר או יותר נכון הבנקים יצטרכו להעביר לפי הוראות סעיף קטן (א).
"המועד הקובע" – יום תחילתו של פרק ב' לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018;
הכוונה כאן היא ליום הפרסום של חוק ההסדרים.
"פעילות פיננסית" – שירותים ומוצרים שמציע בנק ללקוח ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים שקבע הנגיד בכללים ובתנאים שקבע";
עמיהוד שמלצר
¶
היא נדרשה לעניין הגדרה של בנק מקורי בסעיף קטן (א), 5ב1(א), הגדרה של בנק מקורי כוללת את הבנקים שהפעילות הפיננסית שלגביהם הועברה לפי הוראות סעיף זה מהמועד הקובע. לכן היינו צריכים להגדיר את זה. וכאן פעילות פיננסית, זה שוב הנגיד יקבע איזה סוגי שירותים ופעילויות שמקושרים לחשבון של הלקוח, הבנקים יצטרכו להעביר בהתאם להוראות סעיף קטן (א). דוגמאות לשירותים כאלה זה יתרות העובר ושב, הרשאות לחיוב, הוראות קבע ודיברנו על זה גם בדיון הראשון.
כפיר בטט
¶
הכוונה זה מתוך ראייה שאולי יקומו בעתיד בנקים דיגיטליים שיהיה להם מערך כספים, אז שתהיה אפשרות להחריג אותם באופן - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
עכשיו אני מחזיר אותך לשטרום. יש רישיון רגיל ויש רישיון מורחב, שכל אחד רשאי - - -
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לפעילויות עצמן, לא למי שמוכרז היום כבנק. עזבו מי שבנק היום, עכשיו נכנס מישהו שרוצה להיות בנק חדש, לצורך העניין, כתוב בחוק שהוא צריך לקנות רישיון בהתחלה. אם הוא רוצה פעילות מסוימת אז הוא קונה רגיל, אם הוא רוצה פעילות גדולה הוא קונה את המורחב.
עמיהוד שמלצר
¶
אני אנסה להסביר. רישיון בנק, יש רק רישיון בנק שמוציא בנק ישראל, אז אנחנו מדברים כרגע רק על בנק, מי שיקבל רישיון בנק. הכוונה היא ולכן ההגדרה היא, אין באמת בחוק בנקאות (רישוי) לבנק מקוון, אתה צודק, ולכן פה הגדרנו את זה כמי שפעילות התכנית העסקית שלו היא שהוא פועל ללא סניפים ונותן את שירותיו לקהל באמצעים מקוונים. ככה הגדרנו בעצם את בנק דיגיטלי שאתה צודק, אין הגדרה כיום בחוק לאיזה שהוא בנק חדש שיקום ויפעל אך ורק באמצעים דיגיטליים, באמצעים מקוונים. מתוך הראייה שהבנקים העתידיים שיקומו, ככל הנראה זה יכול מאוד להיות, בצורה סבירה, שזה יהיה מודל הפעולה שלהם, אז ביקשנו לציין פה במפורש שבנק שכזה יוכל לקבל החרגה, שוב, מאותם שיקולים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
תסלח לי, בעיצום על אגודת אשראי כתבנו ככה ועל מקוון פעם ראשונה כאילו הוא ארבע שורות ואתם מקימים אותו?
חן פליישר
¶
בנק מקוון זה מקרה פרטי של בנק. הוא קודם בנק, עומד בכל מה שבנק צריך לעמוד בו, הוא גם מקרה פרטי במובן הזה שיש לו תכנית פעולה ותכנית הפעולה זה מינוח שמגיע מחוק הבנקאות (רישוי) בהקשרים אחרים, זה לא המצאה של עכשיו. תכנית הפעולה שלו היא כזו שבה הסינוף הוא לא החלק המשמעותי, אלא הוא נותן את השירותים באופן מקוון. אנחנו רצינו לתת לו, שוב, כמו קודם, אין פטורים פה אלא יש סמכות לפטור. למה, דרך אגב? בגלל שאם רוצה לקום בנק חדש כזה והוא צריך להיכנס למערכת עם כל הרגולציה של הכול אז יש לנו דרך לתת טיפה הקלות להתחלה.
עמיהוד שמלצר
¶
(3) בסעיף 10(1), אחרי "5א2" יבוא "5ב(ב), 5ב1"
הכוונה כאן היא להחריג את סעיף 5ב רבתי, סעיף 5ב(ב) ו-5ב1 מסנקציות עונשיות. אנחנו מטילים עליהם סנקציות מתחום העיצומים הכספיים ואנחנו לא סבורים שצריך להטיל עליהם סנקציות מהתחום הפלילי, מחוק העונשין.
(4) בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים:
לא אפשר ללקוח להגיש באופן מקוון בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק המקורי לבנק הקולט, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
מרב תורג'מן
¶
הנוסח שהקראת הוא שונה במעט. אלה ההעברות שדיברנו עליהן לגבי העיצומים הכספיים. אני מסבה את תשומת ליבכם לעניין. אולי תחזור שוב על הרישא של פסקה (1).
לא אפשר ללקוח להגיש באופן מקוון בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק המקורי לבנק הקולט, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
כפיר בטט
¶
כוונתנו הייתה שלקוח יוכל באמצעים מקוונים, כמובן 'יוכל' באמצעים מקוונים, זה לא סותר את זה שהוא יוכל גם באמצעים לא מקוונים, להגיש בקשה להעברת הפעילות שלו.
עמיהוד שמלצר
¶
לפעמים בנק לא מאפשר את זה אז המפקח רשאי להטיל עליו עיצום כספי.
גבה מהלקוח עלות תמורת העברת פעילות פיננסית בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
זה, עוד פעם, פעילות מוגדרת, שאם גבית עלות בגין המעבר אפשר להטיל עליך עיצום כספי. גם בסעיף 5ב1(א) - - -
עמיהוד שמלצר
¶
לא העביר את הפעילות הפיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט, או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר, למעט סוגי פעילות פיננסית שלגביהם קבע הנגיד בכללים כי הבנק המקורי והבנק הקולט יבצעו את הפעולות כאמור בסעיף 5ב1(א) גם לאחר אותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
מרב תורג'מן
¶
שוב, אני לא מבינה מה זה 'לא אפשר את העברת הפעילות'. לא העביר את הפעילות. מה ההבדל בין 'לא אִפשר להעביר את הפעילות' לבין 'לא העביר את הפעילות'?
חן פליישר
¶
אנחנו מנסים גם להיות אחידים מול סעיף (1) לעיצומים הכספיים שנוקט בלשון 'לא אִפשר' וגם להיות כמה שיותר קרובים להוראה מהותית שנקבעה בסעיף 5ב1. זאת הסיבה לשינוי הזה.
חן פליישר
¶
הפעולות הנדרשות, אבל הסבירו לנו שיש קושי בשימוש באותו מינוח של ביצוע פעולות נדרשות במסגרת העיצומים הכספיים כי זה לא מספיק בהיר למה הכוונה.
קריאה
¶
אנחנו הצענו 'לא אפשר להעביר', בגלל שגם הסעיף אומר 'כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית'.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אבל זה נורא קשה להוכיח 'לא אִפשר'. לא אִפשר זו פעילות אקטיבית שמנעה את ההעברה ויכול להיות מהבחינה הזאת שאתם מבקשים רף שהוא גם גבוה.
דודי בבלי
¶
זה בדיוק העניין, הוא לא אפשר, הוא לא עשה. כמו שאת אומרת, הוא לא עשה מה שהוא נדרש לעשות כדי לאפשר ללקוח לעשות את הפעולות.
חן פליישר
¶
רק צריך לשים לב שהדגש בסעיף השלישי הוא הזמן. אנחנו רוצים שיעמדו באותם שבעה ימים שנקבעו בהוראה, בתוך שבעה ימים. זה הדגש, זאת ההפרה שאנחנו רוצים לקבוע.
מרב תורג'מן
¶
אני לא מבינה מה זה 'לא אפשר'. אם הוא לא נתן את הפלטפורמה, זה לא שהוא לא נתן את הפלטפורמה, הוא פשוט לא העביר, לא העביר פיזית. דווקא זה יותר מדויק.
חן פליישר
¶
הבעיה שההעברה כרוכה בשני צדדים לפחות במקרה הזה. יש לפחות שני צדדים, אחד שרוצה לתת ואחד שצריך לקבל ורצינו להיות יותר מדויקים - - -
כפיר בטט
¶
כן, אם למשל הבנק הקולט עשה כל מה שהוא צריך לעשות, אז הוא מבחינתו עשה את זה, הבנק המקורי לא העביר את הדברים.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אני חושבת שה'לא אפשר' אתם שמים פה רף יותר גבוה כדי להוכיח פעילות אקטיבית שהבנק מנע ממנו. גם באי מעשה הוא מונע ממנו ולכן ה'לא אפשר', ברמה משפטית, זה גם לא - - -
דודי בבלי
¶
לא, כי 'לא העביר' זה אומר שהפעולה הושלמה. בוא ניקח מקרה, למשל שיש איזה שהוא כשל, הפעולה לא הושלמה, הבנק מבחינתו ביצע את הפעולות, היה כשל בתקשורת, אז מה? הפעולה לא בוצעה. אנחנו לא רוצים להסתכל על המבחן התוצאה, בעצם על האפשרות שהבנק העמיד בפני הלקוח. אם שם נעשה איזה שהוא מחדל אז בוודאי שחייבים להטיל עליו - - -
כפיר בטט
¶
לא, מרב, נניח במצב שבו הבנק הקולט עשה כל מה שנדרש והבנק המקורי לא עשה את כל מה שנדרש, הוא לא - - -
כפיר בטט
¶
אבל ההפרה חלה על שני הבנקים במקרה הזה. יכול להיות גם על עוד בנקים, אבל ההוראה חלה על שני הבנקים. מה שבנק ישראל מכוון פה שאם אנחנו בודקים רק את מבחן התוצאה יכול להיות שאחד הבנקים כשל ואחד הבנקים עשה כל מה שצריך, אבל לפי ההוראה אנחנו לכאורה צריכים להטיל סנקציה על שניהם כי במבחן התוצאה לא עברה הפעילות.
היו"ר רחל עזריה
¶
בעיניי זה פלפול שלכם, אבל אני לא נכנסת לזה, ה'לא אפשר' הוא לא מוצלח, תחשבו על אופציה אחרת.
עמיהוד שמלצר
¶
הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי סעיף 5ב1."
לנגיד יש סמכות בשני מקומות להטיל כללים.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אני הייתי בדיון על העלאת גיל הפנסיה לנשים בוועדת הכספים. תאמינו לי, זה חשוב לא פחות בעיקר לנשים המוחלשות במשק.
עמיהוד שמלצר
¶
תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – תחילה. 3.
תחילתם של סעיפים 5ב, 5ב1, 10(1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, שלוש שנים מיום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה).
עמיהוד שמלצר
¶
שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א), בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
תחילתו של סעיף 11 - - -
מרב תורג'מן
¶
אנחנו מציעים פה את סעיף קטן (ג) לשאלת העיצומים. זה לא מופיע בהוראה, זו הצעה שהוועדה קיבלה החלטה להאריך את תחילת העיצומים הכספיים כך שהיא לא תחול מיד ביום התחילה אלא לתת להם תקופת היערכות וניתן יהיה להחיל עיצומים כספיים רק אחרי שנה מיום התחילה.
עמיהוד שמלצר
¶
תחילתו של סעיף 11א(א1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כנוסחו בסעיף (2)(4) לחוק זה, ארבע שנים מיום פרסומו.
חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – הוראת שעה. 4. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום התחילה יקראו את חוק הבנקאות (שירות ללקוח), כאילו בסעיף 10(1), אחרי "5א2" בא "5ב(ב)".
עמיהוד שמלצר
¶
סעיף 5ב(ב) כבר קיים כיום בחוק הבנקאות שירות ללקוח, הוא זה שמאפשר לבנק חדש לפעול בשמו של לקוח לבצע הליכים שכרוכים בהעברת חשבונות. בסעיף 10(1), כפי שאמרתי, אנחנו מחריגים הפרה של חובות, לפי סעיף 5ב, אנחנו רוצים להחריג את זה מסעיף העונשין ומכיוון שהחוק הזה כבר קיים כיום אנחנו קובעים שהתיקון הקטן הזה מתחיל כבר ביום פרסום של חוק ההסדרים ולא ביום התיקון של חוק הבנקאות (שירות ללקוח), בעוד שלוש שנים.
חן פליישר
¶
העניין של החשבונות של הגדרת סוגי החשבונות ואם לא קובעים את הכללים אז רק אם אפשר לחדד מה - - -
מרב תורג'מן
¶
אני מציעה את הנוסח הבא, 'כללים כאמור בסעיף 5ב1(ב) ייקבעו עד ליום התחילה. לא נקבעו כללים כאמור יחול סעיף קטן (א) על כל סוגי החשבונות'.
חן פליישר
¶
אבל אז אם בכל זאת רוצים, נגיד שמגיעים למצב הלא הגיוני הזה, שלא נקבעו כללים בזמן, ועכשיו כן מצליחים להגיע להסכמות וקובעים את הכללים, הם צריכים - - - זאת אומרת, זהו? אין אפשרות? בנוסח הזה זה יש שלוש שנים ואם זה לא - - -
מרב תורג'מן
¶
ההוראה המקורית קובעת שיש חובה על הבנק הקולט והבנק המעביר להעביר את הפעילות הפיננסית בסוגי חשבונות שנקבעו ויש הסמכה לנגיד, בהסכמת שר האוצר, לקבוע מה הם סוגי החשבונות שההוראה המהותית תחול לגביהם. במהלך הדיונים עלתה השאלה למה הם קובעים את סוגי החשבונות שתחול לגביהם ההוראה, ואם לא קבעו את סוגי החשבונות אז למעשה ההוראה נותרת ריקה מתוכן.
היו"ר רחל עזריה
¶
החשש היה שהחוק לא ייכנס לתוקף בפועל ולכן אמרנו, להם היה מאוד חשוב להגדיר במה כן חל ולא במה לא. יותר קל להם להגדיר מה כן, הם אומרים שאחרת זה רשימות מסובכות, מה כן הם יודעים שהם מכוסים. אז אמרנו שהם מגדירים מה כן עד שהחוק נכנס לתוקף, אם הם לא הגדירו מה כן עד שהחוק נכנס לתוקף זה יהיה הכול, אלא אם כן הגדירו מה לא. אז כאילו עשינו מה שלהם חשוב ומה שלנו חשוב.
מרב תורג'מן
¶
אפשר להוסיף ככה, 'כללים כאמור בסעיף 5ב1(ב) ייקבעו עד ליום התחילה; לא נקבעו כללים כאמור', אני רוצה וכל עוד לא נקבעו כללים כאמור יראו שההוראה חלה על כל סוגי החשבונות.
כפיר בטט
¶
לא, אבל אמרתם הפוך. אמרתם עד שלוש שנים צריך לקבוע, לא קבע חל על הכול. מאותו רגע אם רוצים להחריג צריך להגיד מה לא. צריך להוסיף 'על כל סוגי החשבונות, למעט מה שהנגידה הגדירה שלא'.
כפיר בטט
¶
לא, אני רק יכול להגיד לך שזה יהיה הרבה לפני שלוש שנים כי הם צריכים לפתח את זה. כלומר לנו יש עניין לעשות את זה כמה שיותר מהר.
מרב תורג'מן
¶
למעשה יש שלושה חלקים להוראה הזו. האחד, שנקבע כללים עד ליום התחילה, לא נקבעו כללים עד ליום התחילה יחול על כל סוגי החשבונות. החליט לקבוע כללים אחרי יום התחילה אז הוא יקבע על מה זה לא חל.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אני רוצה להעלות פה שני דברים. האחד, מתוך כל הנושא, ותאמינו לי, אני למודת ניסיון אישי גם, כל הנושא של השמאים, צריך להבין מה זה אומר לזוג צעיר או בכלל, למי שבא לבקש משכנתא מהבנק, ועכשיו אומרים לו 'יש לנו רשימת של שמאים סגורה'. הרשימה של השמאים הסגורה הזו שעובדת עם הבנק, יש לה שני דברים, אחת, כאשר אנחנו מסתכלים הלכה למעשה, ההערכות שלהם תמיד הן כמעט יהיו הערכות בחסר, מה שגורם לכך שהמשכנתא מתייקרת כי הסיכון עולה כי בסופו של דבר גם אם הבית שווה שני מיליון ומעריכים אותו 1.750 מיליון, זאת אומרת שהוא צריך להביא יותר מהבית כי יכולת המימון שלו הולכת וקטנה, כי בעיקר המשכנתא מתייקרת. זה אחת. שתיים, גם כאשר יש מעברים בין הבנקים, סתם ניקח בנק פועלים ובנק מזרחי, לכל אחד יש את הרשימה הסגורה שלו, כאשר אני באה ואני אומרת שאני רוצה לצורך מיקוח לקחת את ההצעה של השמאי, שדרך אגב כבר שילמתי עליה בעצמי לאותו בנק של השמאים שהבנק מספק לי, אני לא יכולה לקחת שמאים אחרים, ואני כבר שילמתי את זה ואני רוצה לעבור לבנק כדי לקבל מבנק אחר הצעה שאולי תקל לי את ה - - - ואת יודעת, כל תנודה הכי קלה יכולה להגיע לעשרות ואם לא למאות אלפי שקלים בסוף תקופה, ואז אומרים לו 'לא, לא, לא, השמאות של הבנק ההוא לא רלוונטית מבחינתנו'.
אז יש לי שתי הצעות. אחת, אחרי סעיף 5ב(א)(2) יבוא (3) 'סיוע בהעברת הערכות חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי אל תאגיד הבנק הקולט'. מאחר שכל בנק מחזיק ברשימת שמאים משל עצמו לווה ששילם לשמאי של בנק א' על הערכת שמאות לא יוכל לעשות בה שימוש לצורך מיקוח על תנאי המשכנתא עם בנק ב' שבו יש רשימה שונה של שמאים. תיקון זה בא להציע להתמודד עם צמצום התחרות בין הבנקים והבעייתיות במעבר בין בנק לבנק, בנוסף להקל על הרוכשים בבחירת בנק לקבלת משכנתא.
שתיים, אני רוצה להוסיף אחרי סעיף 7(ב) יבוא סעיף 7(ג), 'לא יותנה אדם ברכישת דירה על מנת לקיים את תהליך השמאות מול הבנק. תנאי לאישור המשכנתא לבנקים הוא הצגת שומה לרכש הנרכש'. התנהלות זו גורמת לכשל מהותי בתהליך קבלת ההחלטות ובכושר המיקוח של רוכשי הדירות ותורמת ישירות לעליית מחירי הדירות. הסיבה לכך היא שהרוכשים נמנעים מלקבל חוות דעת שמאי לפני רכישת הדירה לאור העובדה שבמידה שיעשו זאת ישלמו פעמיים לשני שמאים, לשמאי של לפני הרכישה ולשמאי שברשימת הבנקים למשכנתאות לאחר הרשימה. זה עיוות שאותו אנחנו צריכים לתקן, כי העיוות הזה עולה לכל אחד ואחד מאיתנו שהולך לקנות בית, ותאמינו לי, אני יודעת, עולה עד מאות אלפי שקלים בסוף תקופה.
אני שואלת, יש לנו הרי בסופו של דבר מאגר של שמאים, אני בטוחה שהם צריכים לעמוד באיזה שהם כללים מסוימים, כללי אתיקה וכדומה, כמו שיש בנק של רואי חשבון או של רופאים שמהם מקבלים חוות דעת, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא רמאים, יש רמאים בשמאים? תתפסו אותם, תמצו איתם את הדין, אבל אל תיתנו לי כלקוח לעבוד מול חוות דעת שאיננה מייצגת את הערך האמיתי ואז אני צריכה להביא הון שאין לי או ללוות יותר מהבנק ולהעלות לי את הסיכון של המשכנתא. את זה אני רוצה לשנות ולכן אני רוצה להעלות להצבעה את שני הסעיפים האלה.
דודי בבלי
¶
אני מבין את התכלית. רק שאלה, אם יש הערכת חסר, אז יש הערכת חסר בכל מקרה, כלומר גם הערכת חסר בבנק הראשון, אז היא תגולגל, איך זה ימנע את הערכת החסר?
אורלי לוי אבקסיס
¶
תראה, יש דברים שניסיתי לתקן בקטן ויש דברים שניסיתי לתקן ביותר גדול. אני יודע שיהיה חוסר הסכמה, בעיקר בנק ישראל ששומר על הבנקים ועל הריביות שהם גובים והריבית - - - אפס ומאפשר את ההתנהלות הזו שחותכת לנו, הזוגות הצעירים, ובכלל לכל מי שרוכש דירה, את היכולת שלנו לעמוד על הרגליים וגם להתקיים במקביל, אני באה ואני אומרת שהנושא של השמאות הוא גם עלות שבסופו של דבר אני נדרשת לשלם פעמיים - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
לא, הוא שאל אותי לגבי שני - - - ואם שמת לב, בהסתייגות השנייה, שם אני כבר אומרת למה אני צריכה להיות קשורה לאותם שמאים, ששימו לב, אתם כבנק ישראל צריכים לעשות ביקורת, האם השמאים נותנים ערך אמיתי של הבית לעומת ערך השוק.
דודי בבלי
¶
אז זו סוגיה בפני עצמה. יש פה שאלה באמת מעניינת ויכול להיות שיש פה משהו באמת מעניין, אבל אני חייב להגיד שהפתרון שלנו, מה שעולה פה, הוא פתרון תפעולי, הוא מדבר רק על ההיבטים התפעוליים. זה מתקשר לעולמות של העברת מידע ויש פה המון המון סוגיות אחרות. קצת קשה לנו עכשיו לקשור בין שני הדברים.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אין בעיה, בהעברה הטכנית הזו יש גם חוות דעת שמאי על ערך הנכס שהוא קשור לרשימה של המומלצים של הבנק. מדוע - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
רגע, אורלי, שנייה. אם עוברים מבנק לבנק ועד עכשיו שילמת משכנתא מבנק איקס ואתה עובר לבנק וואי, יש לזה משמעות מבחינת השמאות?
דודי בבלי
¶
פה, אם אני הבנתי נכון, היא מדברת על העברת המידע, בעצם על טופס השמאות שממילא שילמתי עליו, למה שאני אשלם שוב לבנק החדש.
דודי בבלי
¶
הבנתי הרעיון. זה מתקשר לעולם של העברת מידע. תכלית החוק, ההצעה פה בעצם מדברת, שוב, על העברת פעילות קיימת, שירותים, מוצרים וכן הלאה קיימים בבנק מסוים.
דודי בבלי
¶
זה שני דברים שונים. לא, היא מדברת על ללא עלות על הערכת השמאי, אנחנו מדברים פה על ללא עלות על ההעברה עצמה, זה שני דברים שונים.
דודי בבלי
¶
הוא קשור לעולמות של העברת מידע ואת העניין הזה צריך לבחון באופן אחר. אני לא יודע אם זה המקום.
דודי בבלי
¶
על הכיפק, אני לא פוסל, אבל זה משהו שצריך להבין אותו, להבין את המשמעויות כי יש לו משמעויות משפטיות כלכליות וכן הלאה. פה אנחנו מדברים על העברות תפעוליות, לכן לקשור את זה בחוק הזה, זה דורש בחינה, הנושא הזה.
דודי בבלי
¶
בעולם שאנחנו מתעסקים בו היום, עולם העברת המידע למשל, שם זה המקום, ואנחנו מתעסקים בזה לא מעט. אנחנו כבר שנה מתעסקים בעולם של העברת מידע.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני לא מסכימה איתך כי אנחנו לא מדברים על העברת הלוואות מבנק לבנק, אנחנו מדברים - - -
דודי בבלי
¶
לא, לא, לא. קודם כל זה לא הלוואה פה, זה מידע על הערכת שמאי, זה לא ההלוואה עצמה ואנחנו גם בכל מקרה לא מדברים על העברה של ההלוואות. פה אנחנו מדברים על העברה של מידע - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
שנייה, אנחנו צריכים להבין. אם אני תוך כדי תהליך של לקיחת משכנתא, עדיין לא לקחתי את המשכנתא, אבל שילמתי חלק מהעלויות המצטברות לבניית תיק המשכנתא, ביניהם גם לשמאי ש - - - עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מכך, הרציונל של בנק איקס וואי בהערכת חסר של השמאים - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
ולכן אני אומרת שבנק שאני מעבירה אליו צריך לקבל את הערכת השמאי הקודם כי הוא צריך להבין שגם הבנק ההוא רוצה לתת הערכת חסר כדי לייקר את ההלוואה שלו. לכן אני אומרת, אין שום מניעה שאותה הערכת שמאי - - -
אורלי לוי אבקסיס
¶
אז מה שאני מנסה לומר, אני תוך כדי מהלך וכשאני מעבירה את כל הפעילות אני רוצה לבדוק, אולי גם את המשכנתא ניקח מהבנק החדש. עוד לא הגעתי לסיום תהליך, אבל בהחלט התחלתי אותו, שילמתי על שמאי מתוך הרשימה המאוד מצומצמת של בנק איקס ועכשיו אני מעבירה ואני אומרת 'בקשה, תכירו בזה, או תיקחו את זה כחלק - - -
דודי בבלי
¶
אז אני יכול להגיד לך שבעולם של המידע, למשל אחד הנושאים שאנחנו מתעסקים בו זה בדיוק השוואת העלויות. אגב, גם נושא של משכנתאות, אנחנו רוצים להקל בכלל בכל התהליכים של רישום המשכנתא, שלקוח בכלל לא יטורטר, אז זה מתקשר לעולם הזה. לגמרי, אנחנו ממש בכיוון, פשוט זה עולם אחר ואפשר לשבת על זה ולשמוע ובאמת לדבר, זה פשוט לא כל כך קשור לעניין התפעולי. אנחנו פה מדברים על העברה תפעולית נטו של שירותים קיימים בבנק א' לבנק ב'. אני מבין שזה מתקשר במסגרת הרחבה יותר, אבל אפשר לשבת על זה ולשמוע.
דודי בבלי
¶
זה לא שירות בנקאי במובן הזה של מוצר או שירות בנקאי שאני מקבל באופן שוטף שאני כבר מקבל אותו ואני מעוניין לקבל אותו מבנק אחר. שזו המהות, התכלית, של הרעיון פה. היא גם לא מתעסקת בנושאים כלכליים פה, אנחנו מדברים רק על נושאים תפעוליים. יש פה שאלות כלכליות.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני מחדשת את הישיבה. אחד הנושאים שעלו במהלך הדיונים זה מה קורה בשלוש השנים עד שהצעת החוק נכנסת לתוקף, שבעצם אני קיבלתי הרבה תלונות שהיום כשאנשים מנסים לעבור מבנק לבנק הם מפסידים הרבה מההטבות שהם זכאים להן, על אף שיש הנחיה של בנק ישראל שזה לא אמור לקרות. לכן אנחנו נכניס להוראות המעבר של הצעת החוק ופשוט נהפוך את ההנחיה לחוק. זה בין היתר כי אני מאמינה שבסוף הרגולטור הכי טוב הרבה פעמים זה הציבור וכשדברים נמצאים בחקיקה הציבור יודע וכשדברים נמצאים בהנחיות בין רגולטור הרבה פעמים זה לא מפורסם.
אני אקריא. זה יהיה בהוראות המעבר של החוק. 'ביקש לקוח לסגור את חשבונו יפעל הבנק כדלקמן'.
מרב תורג'מן
¶
תהיה הבהרה שבתקופה שמיום פרסום החוק ועד ליום התחילה, אם זה יהיה שלוש שנים ואם זה יהיה ארבע שנים, תחול ההוראה הבאה, כפי שחברת הכנסת עזריה מציגה כך ש - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
'ביקש לקוח לסגור את חשבונו יפעל הבנק כדלקמן: לא יבטל הטבות והנחות להן היה זכאי הלקוח במסגרת ניהול החשבון במועד מוקדם מהמועד שנקבע לעניין זה בהסכם בינו לבין הלקוח רק בשל בקשת הסגירה; בהיעדר הסכם אשר במסגרתו נקבע מועד תוקפן של אותן הטבות או הנחות ללקוח ישמור הבנק את ההטבות או ההנחות למשך תקופה של שלושה חודשים לפחות ממועד הגשת בקשת הסגירה או עד למועד סגירת החשבון, המוקדם מבין השניים'.
זהו, זו הוראת שעה עד שהחוק נכנס לתוקף. אז נתנו מענה גם לשלוש השנים הקרובות. יש למישהו הערות?
היו"ר רחל עזריה
¶
המטרה היא שהציבור יידע שאלה הזכויות שלו. המטרה היא שגם בשלוש השנים האלה לא יהיה אפשר לפגוע במי שמבקש לסגור חשבון בנק. כיוון שקיבלתי הרבה מאוד תלונות בעניין הזה פניתי לבנק ישראל והופתעתי לגלות שאסור לעשות את זה, רק שהרבה מאוד אנשים לא יודעים והדברים האלה, לצערי, כן קורים.
את רצית לומר משהו קודם. זה הזמן ואז אנחנו עוברים להצבעה.
אביטל יערי
¶
כן. שוב אני מודה לך שזכרת אותי. אנחנו הרגשנו שלא בנוח עם הסעיף של העיצומים במקרה שהבנק באמת עושה כל מה שנדרש ממנו, אבל מאיזה שהוא כשל שלא קשור לבנק עצמו הוא עדיין יכול למצוא את עצמו בתוך הסעיף הזה של העיצומים.
אביטל יערי
¶
בסעיף של העיצומים בסעיף (3). 'לא העביר את הפעילות הפיננסית של הלקוח' יכולים להיות עיצומים. קודם כל נזכיר שהחוק עוד בחיתוליו ואנחנו עוד לא יודעים לגמרי איך הוא יעבוד.
אביטל יערי
¶
בעזרת ה'. באמת. ועדיין אנחנו מרגישים שלא בנוח כשאנחנו לא יודעים, אנחנו אפילו לא יודעים להגיד מראש איזה כשלים טכניים יכולים להיות ואנחנו חושבים שיכולים להיות כשלים שלא קשורים בהכרח ל - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
אז את בניסוח של 'לא העביר', אז בואי אני אגיד לך מה הניסוח שאנחנו מציעים, 'לא אפשר ללקוח להעביר'. אנחנו בסעיף (3), לא אפשר ללקוח להעביר.
מעין נשר
¶
אנחנו עדיין חושבים שכדאי להוסיף, ליתר ביטחון, את הביטוי 'לא אפשר ללקוח להעביר את פעילותו הפיננסית מטעמים בלתי סבירים'. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב לסעיף הזה ספציפית כי באמת הסעיפים (1) ו-(2) יחסית ברורים, לקחת מהלקוח עמלה, בסדר, לא היית צריך, ברור על מה העיצום, פה זה משהו שהוא מאוד אמורפי, 'לא אפשר'. יכולות קודם כל להיות תקלות טכניות, יכולים להיות מצבים שבנק - - -
היו"ר רחל עזריה
¶
לא, שמרנו על זה מאוד מאוד ברור, אם הוא לא אפשר. שמרנו על זה אקטיבי, זה לא שלא התאפשר.
היו"ר רחל עזריה
¶
כי אז את צריכה להוכיח שזה מטעמים בלתי סבירים. ואם זה סתם הפקיד, לא יודעת מה, שכח? תגידו אז תמיד הפקיד ישכח ואז זה לא יהיה טעמים בלתי סבירים, אבל זה עדיין.
היו"ר רחל עזריה
¶
לא תמיד, פעם הפקיד ישכח, פעם הפקיד לא התכוון, פעם הוא לחץ על הכפתור הלא נכון. למה להיכנס לדיון הזה?
היו"ר רחל עזריה
¶
כן, ולא שעשיתם את כל העבודה, רק שהבנק השני לא קלט, או שעשיתם את כל העבודה והייתה תקלה טכנית. אתם צריכים - - -
מרב תורג'מן
¶
גברתי, אנחנו פשוט חושבים שמטעמים בלתי סבירים זה מונח שנתון לפרשנות, הוא לא מתאים לעולם העיצומים הכספיים ולכן אנחנו לא חושבים שצריך להכניס כאן את שיקול הדעת לעניין מהו טעם בלתי סביר.
מעין נשר
¶
מאחר ששאר העיצומים בחוק הבנקאות הם גם בנוסח שלא אפשר ומאחר שברור פה לפרוטוקול שאם הבנק עשה הכול וזה לא איזה שהיא תקלה טכנית וזה יירשם אנחנו - - -
מעין נשר
¶
כן. יש לנו שתי הערות נוספות, אחת, עניין טכני. אתם שיניתם את הנוסח של העלות בגין ההליך. אז גם בסעיף 5ב1, 'נוח אמין מאובטח ובלא עלות ללקוח', צריך להבהיר שזה בגין ההליך.
מעין נשר
¶
ובאופן כללי עדיף אולי לא לכתוב את המילה 'הליך', אלא עלות בגין העברת הפעילות, כי המילה הליך היא מאוד מאוד רחבה.
אלעד כהן
¶
בסעיף 5ב1, אנחנו חושבים שנכון יהיה להבהיר ששבעה ימים יהיו שבעה ימים מהמועד שבו הבנק המקורי יקבל לידיו את אישור הבקשה של הלקוח מהבנק הקולט, שזה לא ייספר מיום האישור אלא מיום קבלת האישור אצל הבנק המעביר.
היו"ר רחל עזריה
¶
אבל זה מהבנק המעביר. לא, חברים, לא רלוונטי. הבנק המעביר צריך תוך שבעה ימים להעביר, לא אכפת לי - - -
כפיר בטט
¶
זה חוזר לעניין של ה'אפשר', אנחנו דורשים את האפשר. מה שאתם מבקשים נכנס כבר לרזולוציה של איזה טכנולוגיה בדיוק תידרש. אנחנו לא יודעים עדיין להגיד שיישלח אישור לבנק המקורי, יכול להיות שמהבנק הקולט.
אלעד כהן
¶
לא, אני אסביר. כרגע הנוסח אומר שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט. הבנק המעביר לא יודע מתי אושרה הבקשה של הלקוח בידי הבנק הקולט, הוא יודע מתי נודע לו על האישור, מהיום שבו נודע לנו על האישור אנחנו צריכים לאפשר את ההעברה, לא מהיום שבו הבנק הקולט אישר. אין שליטה על זה.
כפיר בטט
¶
אני רוצה רק לחדד. הנוסח שאתם הצעתם מתייחס גם לרזולוציה של בסופו של דבר איך מקבלים את האישור ומה - - -
מעין נשר
¶
נניח שלקוח נכנס לבנק איגוד והוא אומר לבנק איגוד 'אני רוצה לעבור אליכם' ובנק איגוד קיבל את הבקשה ושם את זה במגרה. עברו שבעה ימים מיום האישור ועכשיו הבנק הקודם שלו, נניח שהוא היה בנק לאומי, חייב בעיצומים כספיים.
מעין נשר
¶
אבל זה בדיוק העניין, שאנחנו לא יודעים איך יתבצע אישור הבקשה ואיך יהיה התהליך הזה. תקשיבו, חברים, זה באמת הערה טכנית. אנחנו חושבים שזה מאוד הגיוני לתת את ההבהרה הזאת כדי שלא ייווצר מצב שהבנק המעביר לא יידע שהבנק הקולט אישר.
אלעד כהן
¶
מרב, כרגע כתוב בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר. אני חושב שנכון יהיה להבהיר בתוך מועד אחר מאוחר יותר, מאוחר יותר משבעה ימים, לא מוקדם יותר משבעה ימים.
היו"ר רחל עזריה
¶
מצוין, יישר כוח. אנחנו עוברים להצבעה. אני אתחיל בהצבעה על ההסתייגויות. רק תקריאו לנו את הנוסח לתיקון.
חן פליישר
¶
נקריא מה שיצא. בתוך סעיף 5ב1(א) יהיה כתוב 'וזאת בתוך שבעה ימי עסקים ממועד', עכשיו התוספת, 'שבו יקבל הבנק המקורי לידיו הודעה על' ואז ממשיכים כמו שהיה קודם.
מרב תורג'מן
¶
אחרי 'וזאת בתוך שבעה ימי עסקים ממועד שבו יקבל הבנק המקורי לידיו הודעה על אישור בקשתו של לקוח בידי הבנק הקולט'?
מרב תורג'מן
¶
אני אציג הסתייגות הסתייגות ונעלה להצבעה. ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת חיים ילין. כל ההסתייגויות הן בשם כל סיעת 'יש עתיד', נכון?
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין. ההסתייגות הוסרה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 2 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 3, 4 ו-5 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 6 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 7 ו-8 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 10 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 11 ו-12 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 13 ו-14 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
אין בעיה. 15, 16, 17. מי בעד הסתייגויות 15, 16, 17? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 15, 16 ו-17 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, מי בעד הסתייגות 18? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 18 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות 19, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 19 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר, 21, 22, 23, זה הסתייגויות לחילופין. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו. תודה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 21, 22 ו-23 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
24, 25, 26. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 24, 25 ו-26 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
27, 28, 29. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 27, 28, ו-29 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסתייגויות 38, 39, 40, 41, 42? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 38, 39, 40, 41, 42 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
בסדר. 43. אני התכוונתי לעשות לחוד. מי בעד הסתייגות 43? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 43 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות 44. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 44 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות 45, 46 ו-47, לחילופין. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 45, 46, 47 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
אוקיי, מי בעד הסתייגות 48? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 48 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסתייגות 49? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 49 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני רוצה לראות איך אתם מצביעים נגד משהו שנלחמנו עליו במשך שלוש שנים ושום דבר כמעט לא קרה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זה מדהים, החבר'ה יוצאים לתקשורת ואומרים שהם נלחמים למען העם, נכון? ממש, מדהים.
היו"ר רחל עזריה
¶
אין בעיה. נו באמת. מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 50 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסתייגות 51 עד 53? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 51, 52 ו-53 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
קדימה, מי בעד הסתייגות מספר 54? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 54 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אתם מפריעים באמצע הצבעה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 55 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסתייגות 56, 57, 58? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 56, 57 ו-58 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
59 ו-60 ביחד. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגויות מספר 59 ו-60 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
¶
אני ממשיכה את שאר ההסתייגויות. יש כאן הסתייגות של מרצ. הסתייגות שנייה הסרתם, אנחנו בהסתייגות של קבוצת מרצ. מי בעד הסתייגות 1? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. תודה רבה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 1 של קבוצת מרצ – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
זה הוטמע, זה בחוק. הכנסנו לחוק. לוודא שאנחנו מצביעים נגד עצמנו. אנחנו מתחילים עם ההסתייגות.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות מספר 1. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 1 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות 2, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 2 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות מספר 3. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 3 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסתייגות מספר 4? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 4 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות מספר 5. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 5 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
זה כבר בפנים. הסתייגות מספר 6, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 6 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות מספר 7. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 7 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
אנחנו עוברים לאורלי לוי. מי בעד ההסתייגות הראשונה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 1 של חה"כ אורלי לוי אבקסיס – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
¶
הסתייגות מספר 2. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות מספר 2 של חה"כ אורלי לוי אבקסיס – נדחתה.
מרב תורג'מן
¶
שהנגיד יקים מערכת להעברה מבנק לבנק אשר תאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הפיננסית בתאגידים בנקאיים.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
הסתייגות של הרשימה המשותפת – נדחתה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
זה הגנת ינוקא. זאת אומרת שבנק שרק יכול לקלוט, אבל הוא לא ימסור עד שהוא לא מגיע לאחוז מסוים, אחרת הוא מתרוקן מתוכן.
חן פליישר
¶
יש לנו כבר סעיף 5ב1(ג), הוא כבר מאפשר לתת הקלות מסוימות, הגנות ינוקא מסוימות לבנקים קטנים ולבנקים מקוונים. אנחנו מציעים להוסיף עוד אפשרות, חוץ מפטור מהחוק לגמרי או להאריך את תקופת ההיערכות, גם להחיל על בנק כזה, קטן או מקוון, רק את החובות כבנק קולט או רק את החובות כבנק מעביר.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני עושה את ההסתייגויות כי זה הסתייגויות, לא מהותיות מבחינתכם, אבל הסתייגויות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתה יודע מה המדיניות, אם אתה מגיש המון לא מאשרים לך כלום, אתה עושה אחת-שניים, אין בעיה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא, אני אמרתי רביזיה. אתם לא באתם לקראתי. אתם באים לקראתי? אני לא מצליח להבין, מה זה השפה הזאת?
חן פליישר
¶
באותו סעיף (ג) קטן, אני מקריאה את מה שכבר קיים ואני מתחברת אליו. מה שקיים כבר עכשיו, שאפשר לקבוע ש'הוראות סעיף זה לא יחולו עליו', על בנק קטן או מקוון, 'או שיחולו עליו בתום תקופה שקבע כאמור', ואנחנו מוסיפים 'או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או רק כבנק מעביר'.
מרב תורג'מן
¶
אני מציעה שתעמידי להצבעה את סעיף 2, שעניינו תיקון ל-5ב הקיים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ואת 5ב1 המוצע, לרבות כל התיקונים שהוקראו כאן במהלך הדיון.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 2 לרבות כל התיקונים שהוקראו במהלך הדיון – אושר
מרב תורג'מן
¶
סעיף 3, שעניינו סעיף התחילה, לרבות שוב כל התיקונים והסעיפים הקטנים שהוספו לגבי העיצומים הכספיים, לגבי קביעת הכללים ולגבי הפיקוח הפרלמנטרי.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני אשלוט על המצב ברביזיה.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 לרבות כל התיקונים שהוקראו במהלך הדיון
והסעיפים הקטנים שהוספו – אושר פה אחד
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד סעיף 4? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע אין.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 – אושר פה אחד
מרב תורג'מן
¶
הסעיף הבא לא מופיע בנוסח שמונח בפני חברי הכנסת, מדובר פה על הוראת המעבר כפי שהקריאה יושבת ראש הוועדה לעניין התקופה מיום הפרסום עד ליום התחילה.
היו"ר רחל עזריה
¶
מי בעד הסעיף? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף שהוסף במהלך הישיבה – אושר פה אחד