ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/03/2018

פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

פרוטוקול

 
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 158

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות הבאות: הצ"ח עבודת נשים (תיקון- תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד) (פ/3473), הצ"ח לתיקון פקודת רכב מנועי (מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח) (פ/3900) ובסעיפים מהצעת חוק ההסדרים

יום שני, י"ח באדר התשע"ח (05 במרץ 2018), שעה 12:00
סדר היום
פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
נכחו
חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

דוד ביטן

חיים ילין

שולי מועלם-רפאלי

אורי מקלב

סאלח סעד

רועי פולקמן

עודד פורר

מוסי רז
חברי הכנסת
ואאל יונס

אורלי לוי אבקסיס

מיכאל מלכיאלי
מוזמנים
שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

כפיר בטט - רכז שכר ומאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

דודי בבלי - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

טל הראל - פיקוח, בנק ישראל

חן פליישר - יועצת משפטית, בנק ישראל

ליאור מאוטנר לוגסי - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יערה קלינברגר - משרד המשפטים

רוני רחמים - בנק הפועלים

מעין נשר - מנהל פרויקט, רגולציה, בנק הפועלים

עירן פאר - מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים

אלעד כהן - בנק הפועלים

מרית גילת - הבנק הבינלאומי

אלה גולן - הבנק הבינלאומי

אביטל יערי - איגוד הבנקים

אליעזר דויטש - סמנכ"ל, לובי 99

אלונה בראון - עוזרת לח"כ אורלי לוי אבקסיס
ייעוץ משפטי
מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
אריאלה מלכה
רישום פרלמנטרי
סמדר לביא, חבר תרגומים

פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
היו"ר רחל עזריה
צהריים טובים. אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת החוק מהתכנית הכלכלית לשנת 2019, פרק ב', בנקאות, תיקון חוק הבנקאות שירותי לקוח, הסרת חסמים במעבר לקוח מבנק אחד למשנהו.

עשינו עבודה מאוד משמעותית עם בנק ישראל ואני חייבת לשבח אתכם על המאמץ ועל הנכונות. אני מבקשת שתציגו את הסיכומים שהגענו אליהם. את רוצה להציג או שבנק ישראל?
מרב תורג'מן
אני אזכיר את ההוראה שעיקר הדיון הקודם התמקד בה והוא עניין סוגי החשבונות שאין פגיעה במסגרת החוק. בעניין הזה הוחלט שמשאירים את זה כך, שהנגיד יקבע בכללים את סוגי החשבונות שההוראה שסעיף קטן (א) תחול לגביהם, לא קבע הנגיד את רשימת החשבונות עד ליום התחילה תחול ההוראה לגבי כל סוגי החשבונות.
היו"ר רחל עזריה
בעצם שינינו את הדיפולט, אבל בדרך שמאפשרת בכל זאת להגדיר את מה כן.
עמיהוד שמלצר
פה אנחנו - - - זה לאו דווקא על יום התחילה. אנחנו אומרים שכל עוד לא קבע הנגיד ואם הוא קבע - - -
היו"ר רחל עזריה
ואם הוא קבע יום אחרי אז זה קובע מה לא.
מרב תורג'מן
כן, עד ליום התחילה.
חיים ילין (יש עתיד)
מה אם הוא בדיוק יצא לחוץ לארץ, לחופש.
היו"ר רחל עזריה
יש לו שלוש שנים בעוד שנה. הם יכולים להסתדר.
חיים ילין (יש עתיד)
זו הבעיה, כשאני ביקשתי שלוש שנים. זו בדיוק הבעיה, יש המון זמן.
היו"ר רחל עזריה
תיכף ניתן לך להתייחס.
מרב תורג'מן
בנוסף יושבת ראש הוועדה ונציגי בנק ישראל ומשרד האוצר הגיעו להסכמה לבצע פיקוח פרלמנטרי בשני עניינים, האחד הוא לגבי שינוי השיעור של מהו בנק בעל היקף פעילות קטן, כך שהשינוי ייעשה בהסמכת הנגיד, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה ודחיות הכניסה לתוקף של הפרק, גם כן שתי הדחיות יהיו בפיקוח פרלמנטרי.

בנוסף לבקשת בנק ישראל יושבת ראש הוועדה הסכימה לדחות את תחילת תוקף ההוראה לעניין העיצומים הכספיים, כך שהיא לא תיכנס לתוקף מיד עם התחילה בתוך שלוש שנים, אלא בתוך ארבע שנים. היה והתחילה תידחה לארבע שנים אז שניהם ייכנסו לתוקף במקביל. זה לגבי העיצומים.

ישנן מספר הבהרות שאני מציעה שנקריא אותן תוך כדי הקראת סעיפי העיצומים הכספיים. מדובר למעשה בהבהרות ואני חושבת שאלה הסיכומים.
היו"ר רחל עזריה
אלה הסיכומים. בבקשה, חבר הכנסת חיים ילין.
חיים ילין (יש עתיד)
יש לי הרבה מאוד הסתייגויות, אבל אני קודם כל רוצה להסביר את העיקרון ומה מנחה בצד הניהולי ולאחר מכן לתרגם את זה לצד המשפטי. אנחנו לא יכולים לנתק את החוק הזה מכל החוקים או שלושת הפרקים שאנחנו העברנו בכנסת ישראל שמתבססים על דוח שטרום. למה אני אומר את זה? כי המטרה שלנו שכמה שיותר בנקים קטנים ואגודות ותאגידים בנקיים יקומו. אם אנחנו רוצים שהם יגדלו אז אנחנו צריכים לתת מה שנקרא לא רק הגנת ינוקא, כמו שעשינו אז, אלא להגיד שכולם יכולים לקלוט לקוחות מכל הבנקים, בלי קשר כרגע לאחוזי החזקה.

שימו לב למה שאני אומר. אני עכשיו פתחתי בנק, רוצה לקלוט לקוחות חדשים מכל בנק, אז אני רשאי לקלוט ועכשיו בא הצד השני. הצד השני בא ואומר 'אוקיי, אבל הלקוחות שבאים אליי לא יכולים לעזוב אותי עד ש-', ופה בא הסיפור. בחוק זה לא כתוב בצורה כזאת, בחוק אתם אומרים עד 5% והם יכולים לשחק את המשחק מ-5% ומעלה. אני בא ואומר לא, לקליטה כולם יכולים לקלוט, כולם, לא חשוב כמה אחוזי החזקה מחזיקים, אחרת אין סיכוי, כל הבנקים הקטנים לא יקלטו כלום. אם אתה מכריח את הבנקים הקטנים גם לקלוט וגם לתת אז אנחנו בבעיה קשה מאוד. זאת הפשרה הניהולית שאני מנסה להעביר אותה משפטית. זאת אומרת אני מוכן להתפשר על ה-5% שאתם אומרים, בתנאי אחד, שכל הקטנים יכולים לקלוט ואז הלקוח הוא שבוי עד 5%, מ-5% הוא לא שבוי.

זה בא מאותו קונטקסט שהחוק הזה צריך להיות מחובר לאמירה ניהולית ערכית שכבר חוקקנו, אתה לא יכול לנתק, אחרת תהיה תחרות בין הבנקים הגדולים והבינוניים ותו לא, וזהו, בזה הסתיים. אם אתם מסכימים אז אפשר לנסח את זה משפטית. אם אתם לא מסכימים לזה, אז כל החוקים שאתם באתם וקבעתם אותם, יחד איתנו, והצבענו עליהם, בעצם אין להם שום סיכוי בכלל לשרוד. זה העקרוני. כולכם בלחץ, אני ממש מודאג, אני רואה את הפנים שלכם.
עמיהוד שמלצר
לא, זה בסדר. אז קודם כל באמת ברמה העקרונית, זה מתקשר לחקיקה הקודמת, אכן אנחנו מעוניינים לקדם את החוק ולקדם בנקים חדשים, אבל פה נשאלת השאלה במקרה הזה, אז אנחנו אמנם מאפשרים לבנק הקטן לקלוט לקוחות, אבל מה בראי הלקוחות? האם אנחנו בעצם לא כובלים אותם? מחר לקוח לא יהיה מרוצה מהשירות, הרי זו המטרה, המטרה היא לשפר את השירות, להוזיל עלויות, השאלה אם אנחנו לא נכבול את הלקוחות בצורה הזו.
חיים ילין (יש עתיד)
אתה צודק, אני גם חשבתי על זה, מה אתה עושה עם לקוחות בנק ירושלים?
עמיהוד שמלצר
באיזה מובן?
חיים ילין (יש עתיד)
אתה אומר שכל הבנקים הקטנים האלה, הם לא יכולים לקלוט, הם לא יכולים לצמוח. לפי התפיסה הזו הם לא יכולים.
חן פליישר
אולי אני אסביר רגע - - -
היו"ר רחל עזריה
רגע, תסיים את הדברים ואז - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אני רוצה הבהרה.
היו"ר רחל עזריה
שם מלא לפרוטוקול.
חן פליישר
חן פליישר, בנק ישראל. הסעיף כמו שהוא מנוסח כרגע אומר שיש סמכות, אם בנק קטן או דיגיטלי פונה ומבקש לקבל פטור אז אפשר לשקול את הבקשה שלו, אבל באופן כללי החוק חל על כל הבנקים לא משנה, גם קטנים, גם בינוניים, גם גדולים, הוא חל. אם בנק קטן רוצה לצאת והוא עומד בתנאים שנקבעו בחוק והגורמים המוסמכים אישרו לו את זה, אז החוק לא יחול עליו. דרך אגב, זה לא שהוא לא יחול עליו, יכול להיות שייתנו לו ארכה להתארגנות. זה גם פתרון שנמצא בסעיף כמו שהוא מנוסח.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, תסבירי לי עוד פעם, בבקשה. אני פתחתי אגודת אשראי, תאגיד בנקאי, כי אתם מתייחסים רק לבנקים ואני בהסתייגויות שלי מתייחס גם לתאגיד בנקאי.
חן פליישר
גם לאגודת אשראי או גם - - -
חיים ילין (יש עתיד)
כן, ברור. כל - - -
חן פליישר
אגודת אשראי היא לא תאגיד בנקאי.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אבל אגודת אשראי ותאגיד בנקאי, כאילו הכי רחב שיש. רוצים תחרות אז תחרות.
חן פליישר
אוקיי, זו הסתייגות אחרת. אז אני אדבר על הנוסח כמו שהוא עכשיו, שהוא עוסק בבנקים ואני אסביר מה הסעיף אומר ואחר כל אפשר לדבר על ההסתייגות האחרת. אני לא חושבת שבהכרח הן כרוכות. מה שהסעיף כרגע אומר זה שבעיקרון ביום התחילה של החוק חוק זה חל על כל הבנקים, אין הבחנה. מה שכן ניתן, ניתנה סמכות שאם בנק קטן, שעומד בהגדרה של קטן, או בנק דיגיטלי שעומד בהגדרה הזו, פונה ומבקש שיפטרו אותו מהתחולה של החוק אז יש סמכות שהיא גם, זה צריך להיות בהסכמה והוא צריך לעמוד ברציונלים שכתובים שם, אז יש אפשרות לפטור אותו או לחילופין להאריך לו את תקופת ההיערכות לתחילה. אלה שתי חלופות, לא חייבים לפטור, אפשר פשוט לתת לו עוד שנתיים להתארגנות אם זה יכול לעזור.

זאת אומרת שבעיקרון זה כן חל ולכן הבנקים הקטנים אמורים להשתתף בפעילות הזאת, זה חלק מהרעיון. רק אם יהיו בעיות שמצדיקות - - -
דודי בבלי
אני מבין את הנקודה, אתה מדבר על - - - אנחנו אומרים בעצם יכול להיות במשחק או לא במשחק, אתה אומר רגע, אם הוא במשחק בוא נאפשר משהו חד כיווני.
חיים ילין (יש עתיד)
נכון, בדיוק. כי אנחנו עשינו את זה כהגנת ינוקא ואני אומר, אוקיי, מצד אחד אנחנו רוצים שהם יצמחו, בוא נקבע עד איפה אנחנו עוזרים להם לצמוח, לא בפרק זמן כמו שעשינו בחוקים, חמש שנים, אלא עד אחוזים מסוימים הוא יכול לקלוט בלי לתת.
דודי בבלי
לעניין הצמיחה, למשל זה אחד השיקולים שאנחנו יכולים לפטור, אבל זה לפטור באופן מוחלט, כלומר לא משהו חד כיווני. אם בנק קטן עלול להיפגע מעצם הכניסה למהלך הזה, משיקולי תחרות למשל, אז אנחנו נשקול אפשרות לפטור אותו, אבל זה מכל המהלך, לא כיוון אחד.
חיים ילין (יש עתיד)
בוא נשים את הדברים על השולחן. בסופו של דבר הבנקים הגדולים, וכבר היינו בדיונים האלה, יכולים להוריד עלויות ומחירים ולהיות מאוד אטרקטיביים לתקופה מאוד ארוכה ולדלג על כמות או על רמת רווחים ולהרוג את כל הקטנים. חבר'ה, הם יכולים לעשות את זה, אין שום בעיה. אני מנסה להגן על הקטנים בשביל שיהיה להם את הכוח בסופו של דבר להיכנס מהגן לכיתה א'. על זה אנחנו מדברים.
כפיר בטט
אנחנו סבורים שבאמת אם תהיה החלטה כזו או אחרת לפטור או לדחות לבנק קטן, זה משהו ספציפי, זה יהיה פר בקשה ספציפית, אבל באופן כללי אנחנו לא חושבים ש - - - זאת אומרת יכול להיות גם לקוח של בנק קטן שהוא קיבל ריבית אוברדרפט מאוד מאוד גבוהה, סתם אני זורק, והוא רוצה לעבור לבנק אחר וגם עליו אנחנו רוצים להקל, אנחנו לא רוצים בסופו של דבר להשאיר את הלקוחות של הבנקים הקטנים שבויים במידה כזו או אחרת אצל הבנקים שלהם.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אין לזה היגיון, מה שאתה אומר.
כפיר בטט
המטרה שלנו בפני עצמה היא לא שינוי נתח השוק או משהו כזה, המטרה שלנו היא רווחה של הלקוח.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, החוק הזה הוא חלק מרפורמה בנקאית שאנחנו התחלנו אותה. כמו שבאים ואומרים, אנחנו רוצים שתהיה עוד תחרות ושתהיה ניידות בין הבנקים, זאת אומרת שבנקים אטרקטיביים שרוצים לקלוט יוכלו לקלוט. יש לזה ערך כלכלי, יש לזה ערך של החופש של אותו לקוח. אני בא ואומר, אם קלטת 100 לקוחות ולמחרת הם הולכים אנחנו נמצאים בבעיה, לכן הוא יתמוטט, אנחנו לא נותנים לו את האפשרות לצמוח.
כפיר בטט
אבל המטרה שלנו בפני עצמה היא לא שיהיו כמה שיותר בנקים, המטרה שלנו בסופו של דבר שללקוח יהיו מחירים טובים ושירותים טובים.
חיים ילין (יש עתיד)
אני איתך. זה התחלנו, זה לבוא כבר - - - אנחנו קבענו שהורדת המחירים והתחרות היא זאת שתוריד את זה, לא שום דבר אחר. אנחנו לא במשטר קומוניסטי עכשיו שבאים ואומרים 'עד לפה, זהו, גמרנו'. נגמר העידן הזה, העידן הזה של התחרות בא ואומר מבחינתי שיהיו עוד חמישה, שישה, שבעה בנקים קטנים ובינוניים והם בעלויות מאוד נמוכות יוכלו לקחת לקוחות אטרקטיביים מבנקים גדולים.
היו"ר רחל עזריה
חיים, זה העניין של הבנקים.
חיים ילין (יש עתיד)
זו המהות. לא, זו המהות של החוק.
היו"ר רחל עזריה
אוקיי, יש עוד משהו שמבחינתך - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לא, קודם כל אני רוצה לפתור את זה, כי אם אני פותר את זה אז אני פותר הרבה מאוד בעיות.
היו"ר רחל עזריה
בוא נעבור הלאה, נשאיר את זה. עדיף לעבור על כל הדברים. תמשיך מה הדברים האחרים, נשאיר את זה ב'צריך עיון'.
חיים ילין (יש עתיד)
רחל, יש את כל ההסתייגויות האלה, 60 ומשהו הסתייגויות. אני אקריא אותן, יש בתוכן הסתייגויות עקרוניות.
קריאה
יש לנו הצעה לנוסח.
טל הראל
בעצם להיענות לבקשה שלך בדרך כלשהי.
חיים ילין (יש עתיד)
רחל המנהלת, לא אני.
טל הראל
יש אפשרות, כדי שבכל מקרה תהיה לנו את הגמישות לבחור באופציה כזאת, להוסיף בסעיף שמדבר על - - -
חיים ילין (יש עתיד)
תכווני אותי למספר הסעיף.
טל הראל
אני קודם כל אגיד את העיקרון ואז אני אכוון לסעיף.
חיים ילין (יש עתיד)
הנה הוא פה, מצאתי.
טל הראל
5ב1(ג). שתהיה אפשרות לקבוע, כמו שאמרנו, גם שזה לא יחול עליו, או שתהיה אפשרות להאריך את התקופה או שתהיה אפשרות להחיל את המתווה הזה באופן חלקי בהתאם לתנאים שייקבעו, ואז במידה שנחשוב ויתקיימו הנסיבות לאפשר את החד כיווני הזה אז החוק יאפשר את זה. כלומר תהיה לנו את הסמכות, באישור הוועדה כמובן הדברים האלה, ואז זה נותן את הגמישות.
מרב תורג'מן
לא, זה לא באישור הוועדה.
טל הראל
סליחה, השיעור באישור הוועדה.
היו"ר רחל עזריה
זה אותו נושא שדיברנו עליו שצריך לתאר בעצם - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לא, זה לא דיון פרטני עכשיו על בנק שעכשיו העלה.
מרב תורג'מן
אני לא מסכימה. בדיוק, זה לא דיון פרטני כמו שאתם הסברתם - - -
חיים ילין (יש עתיד)
זה עניין רוחבי, בגלל זה אני לא רציתי את זה.
היו"ר רחל עזריה
אז בואי תסבירי.
מרב תורג'מן
לפי מיטב הבנתי חבר הכנסת ילין מדבר על החרגה כמו למשל הגנת ינוקא על בנק מסוים.
חיים ילין (יש עתיד)
חד כיוונית.
מרב תורג'מן
חד כיוונית, שבמקרה שמתקיימות נסיבות מסוימות הוא יהיה רשאי רק לקלוט ולא להעביר מידע.
כפיר בטט
אבל ספציפית, לא באופן רוחבי.
מרב תורג'מן
לא ספציפית, הוא מדבר על באופן - - -
כפיר בטט
הבנתי, אבל כל ההוראה הזאת מדברת באופן ספציפי.
מרב תורג'מן
אנחנו לא מדברים על החרגה ספציפית. (ג), אני מבינה שהוא מדבר על החרגה ספציפית, בזה התנגדתם לאישור ועדת הכלכלה. עכשיו, כשמדובר על קביעת עקרונות לצורך הגנת ינוקא, למה שמתכוון חבר הכנסת ילין, ברמת העקרונות צריך להיות - - -
כפיר בטט
אז אני אחדד רק מה ההצעה.
טל הראל
אז - - - שהכוונה הייתה לבנק ספציפי.
כפיר בטט
ההצעה הייתה שיש את האפשרות לפטור ולדחות את המועד לבנק ספציפי, זה מה שיש עכשיו בחוק. לפי הצעת חבר הכנסת ילין ההצעה שלנו זה להגיד לפטור, לדחות או להחיל בחלקו כדי לאפשר למשל את מה שאמרת, את הגמישות החד כיוונית.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אתה לא יכול - - -
מרב תורג'מן
זה לא יכול - - -
חיים ילין (יש עתיד)
מרחתם אותי מספיק בחוקים הקודמים בשביל שזה לא יתקיים ועכשיו אומרים שהניסוח הוא כל כך מדויק שאי אפשר לעשות אותו. עזבו, חבר'ה, בואו תהיו אמיצים ותשימו את הדברים כמו שהם.
טל הראל
אנחנו מסתכלים, כמו שצוין פה, מנקודת ראות הלקוח. תיקח לדוגמה מקרה שאתה לא מרוצה מבנק מסוים ואתה עובר לבנק חדש, עברת בקליק, היית בבנק החדש במשך חודש ואתה לא מרוצה, אתה רוצה לחזור לבנק הישן ואז אומרים לך 'לא, חכה, עכשיו אתה לא יכול לעבור בקליק, אתה צריך לעבור את כל התהליך הידני'. יש בזה גם מבחינת ראות הלקוח איזה שהיא בעייתיות להגיד שזה רק חד כיווני. זה הקושי שלנו. אנחנו מסתכלים על זה מנקודת ראות הלקוח. לכן באופן גורף להגיד שאנחנו נאפשר את זה בכל מקרה, אנחנו לא יכולים להגיד את זה כאן.
חיים ילין (יש עתיד)
בסדר, לשם אני הולך.
דודי בבלי
בוא נחשוב, לאן אנחנו נלך מפה? יכול להיות סוגי פעילות מסוימים שנרגיש שזה לא פוגע בלקוח ואז - - - כי מה שחשוב פה באמת - - -
חיים ילין (יש עתיד)
חבר'ה, בואו נעשה - - -
היו"ר רחל עזריה
רגע, סליחה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אני חייב להגיד פה משהו. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהלקוח לא יודע לעשות את העבודה, שהלקוח הוא אהבל, שהוא עובר בקליק ועכשיו הוא לא יכול לצאת, הוא נכנס לכלא. חבר'ה, זה לא ככה, אנחנו יודעים שהלקוח היום מתוחכם מאוד, הלקוח יודע לקרוא, הלקוח יודע להיכנס ולעשות את העבודה ואתם צריכים לאפשר לו לעשות את הדבר הזה. מצד שני, אם אנחנו רוצים את התחרות בשביל שאותו לקוח ייהנה ממנה, אתה חייב לתת לבנקים הקטנים שסתום חד כיווני. זו דעתי.
היו"ר רחל עזריה
מה הבעיה שלכם עם פיקוח פרלמנטרי בשלב הזה?
טל הראל
על איזה חלק? איפה בדיוק הפיקוח? אני רוצה לחדד באיזה חלק הפיקוח הפרלמנטרי נכנס פה.
היו"ר רחל עזריה
באיזה חלק הפיקוח הפרלמנטרי?
מרב תורג'מן
קביעת העקרונות, איך יחילו את זה. מרגע שהנגיד, הנגידה, לצורך העניין, החריגה בנק מסוים אז קביעת העקרונות על מה יחול עליהם תיקבע בפיקוח פרלמנטרי. זאת אומרת זו החלטה רוחבית, זה עקרונות מה מתוך ההוראה יחול לגביהם.
טל הראל
אם היא מחריגה רק לעניין מתן ארכה, זאת אומרת היא נותנת להם - - -
מרב תורג'מן
אז באותה ארכה, לפי בקשת חבר כנסת ילין, הוא יהיה רשאי לקבל מידע ולא להעביר את המידע.
טל הראל
אז האישור זה לא לעניין מתן הארכה, האישור זה ל - - -
מרב תורג'מן
לא לעניין מתן הארכה, אלא לעניין קביעת העקרונות מה יחול לגביהם.
טל הראל
תני לנו, בבקשה, כמה דקות, בסדר?
היו"ר רחל עזריה
בסדר. תמשיך אתה.
חיים ילין (יש עתיד)
אני יורד מ-3, בהסתייגויות. לפי מה שאת הקראת, אז אני גם חייב להתאים את ההסתייגויות שלי. אני אתחיל ב-1, סעיף קטן, לאחר המילים 'לבנק אחר' יבוא 'או לכל תאגיד בנקאי אחר'. זאת אומרת אני לא מסתפק בבנק, סלאש, אגודת אשראי גם.
מרב תורג'מן
אתה רוצה להוסיף גם את המונח אגודת אשראי?
חיים ילין (יש עתיד)
כן. לקחנו את אגודת אשראי ועשינו מזה, צריך רישיון, צריך את כל הבסיס, אבל רק כשאגודת אשראי עוברת את המיליארד והיא בעצם הופכת להיות בנק זה חל עליה?
מרב תורג'מן
אהה.
חיים ילין (יש עתיד)
אוקיי, הבנתי. אז כל תאגיד בנקאי אחר.
מרב תורג'מן
תאגיד בנקאי אחר. זכותו להציע שזה יחול על כל תאגיד בנקאי אחר. אני אסביר, ברשותך. במקום 'בנק' יבוא 'תאגיד בנקאי'. בחוק הבנקאות (רישוי) בסעיף 5ב1, בסעיף קטן (א), בכל מקום במקום 'בנק' יבוא 'תאגיד בנקאי'.
חן פליישר
אבל זה מכניס קבוצה רחבה שהיא - - -
כפיר בטט
זה מס"ב למשל, זה חברות שזה לא רלוונטי להן.
חיים ילין (יש עתיד)
תשימו בנק ו/או תאגיד בנקאי אחר והכוונה היא שתאגיד בנקאי אחר, שהוא לא בנק עכשיו בהגדרות שלכם, הוא גם יכול לקבל.
כפיר בטט
הכוונה שלך זה אגודת אשראי, ברגע שהיא עוברת את הרף?
חיים ילין (יש עתיד)
לא, זה גם, בין היתר, אבל קיבלתי תשובה שמרגע שאגודת אשראי הופכת להיות - - -
קריאה
לא, אני לא בנוסח, אני ניסיתי להבין מה המהות שאתה רוצה כדי שנוכל לבדוק את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
אני רוצה לפתוח את כולם, זאת אומרת כמה שיותר, גם כרטיסי אשראי שהם תאגיד בנקאי, שהם יכולים להיכנס לתחרות הזאת ולקלוט. בדיוק את זה.
טל הראל
צריך להבין, להקים את המערכת עולה המון המון כסף. אבל הם לא רוצים בזה, החוק הזה מחיל את זה אוטומטית עליהם.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מבקש להחיל לכל מי שיכול לבצע את המשימה הזאת, לא מעניין אותי עכשיו כמה כסף זה יעלה.
קריאה
הבנקים משלמים מכיסם על האופרציה הזו.
חיים ילין (יש עתיד)
ידידי, כשתהיה לך זכות דיבור אתה תדבר, אין לך זכות דיבור. אמנם אני לא נבחרתי בפריימריז, אבל זה בקלי קלות אני - - -
קריאה
נבחרת בבחירה יותר קשה.
חיים ילין (יש עתיד)
כן, לא חשוב, אבל עדיין, תיבחר ואז תוכל להתפרץ.
מרב תורג'מן
ההצעה שלו, את יכולה להעלות את זה להצבעה, ככל שזה לא יאושר הוא יכול לבקש את זה כהסתייגות.
חיים ילין (יש עתיד)
כהסתייגות. אני מקריא עכשיו את השינויים ואת ההסתייגויות שאני רוצה.
מרב תורג'מן
בכל מקום במקום בנק הוא מבקש שיהיה כתוב תאגיד בנקאי.
קריאה
אנחנו מסבירים שני דברים, אחת, תאגיד בנקאי - - -
קריאה
יש שחקנים שזה לא יהיה רלוונטי עבורם, זה העניין.
חיים ילין (יש עתיד)
בסדר, שלא יהיה רלוונטי.
טל הראל
החוק חל אוטומטית על כולם.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, החוק לא חל - - -
קריאה
בסדר, את לא רוצה שנענה עכשיו, נענה אחר כך.
חיים ילין (יש עתיד)
סעיף 2. אז זה כבר גם שונה, כי הלכתם במקום 'כן' 'לא'. אז זה גם יורד. גם יורד 3. אז אני אעבוד עם הרשימה של כולם ביחד. 3, 2.2 סעיף קטן (א), לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים של הכנסת'. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א), לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר', יבוא 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת'.

שלום. מה קרה שכל האוצר הגיע? מעניין, כשיבוא כחלון אולי אני אשקול בכלל להחליף את זה במשהו אחר.
מוסי רז (מרצ)
אני חושב שיש משהו במצע של 'יש עתיד' שאני מסכים לו, שי, שבכל מקום בחוק הישראלי כשכתוב 'באישור שר האוצר', יבוא לאחר מכן 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'.
חיים ילין (יש עתיד)
כן, והכלכלה.
מוסי רז (מרצ)
והכלכלה.
שי באב"ד
אם הוועדות רוצות להחליף את הרשות המבצעת, להיות גם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת, תואיל הרשות המחוקקת לחוקק חוק שיעגן את זה שהרשות המחוקקת היא גם הרשות המבצעת ובא לציון.
חיים ילין (יש עתיד)
ידידי היקר, תשכנע את חברי הכנסת שנמצאים פה ואין שום בעיה.
שי באב"ד
אני בקושי מצליח לשכנע אותם לנסות לעבור תקציב, אז בדברים שברומו של עולם?
חיים ילין (יש עתיד)
אז, בבקשה, זה גדול עליי בכמה רמות. חוק הגיוס והתקציב גדול עליי בכמה רמות.
שי באב"ד
חוק התקציב לא גדול עליך, זה אני בטוח.
חיים ילין (יש עתיד)
זה גדול עליי. זה 400 ומשהו מיליארד שקל. תקשיב, אני לא יודע אפילו איך כותבים את המספר הזה.

6. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א), לאחר המילים 'באופן מכוון', יבוא 'ובאופן אחר, אם ביקש זאת הלקוח'. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, במקום המילים, 'בתוך שבעה ימי עסקים' יבוא 'בתוך חמישה ימי עסקים'. 8. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (א) במקום המילים 'בתוך שבעה ימי עסקים' יבוא 'בתוך שלושה ימי עסקים'. 9. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, לאחר המילים 'שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם' יבוא 'לא', המילה לא. אם יירד אז יירד. תתקני, אם זה קיים אז זה יורד, זה כבר שונה. 10. בסעיף 2.2, בסעיף קטן (ג) לאחר המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת'. גם זה יורד אם זה נרשם.
מרב תורג'מן
אז סוגיית הפעילות הפיננסית, על מה כתבתם 2.2 (א)?
מוסי רז (מרצ)
אחרי זה גם לי יש הסתייגויות.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מבטיח לך שאנחנו לא נצביע על ההסתייגויות עד שאת לא מגיעה - - -
היו"ר רחל עזריה
אתה, אין, נשמה.
חיים ילין (יש עתיד)
נותן את המילה. בקטע הזה אני - - -
היו"ר רחל עזריה
נשמה דרום אמריקאית.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אני לא רוצה לעשות מחטף פה.
מוסי רז (מרצ)
יש פה רוב מוחץ לאופוזיציה.
חיים ילין (יש עתיד)
להמשיך?
היו"ר רחל עזריה
כן.
חיים ילין (יש עתיד)
11. בסעיף 2.2, בסעיף קטן (א) לאחר המילים 'הנגיד יקבע', יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'. 12. בסעיף 2.2 - - - את איתי?
מרב תורג'מן
אני מנסה להבין איך יש כל כך הרבה 'באישור ועדת הכלכלה' ב-2.2 (א). בסעיף קטן (א).
חיים ילין (יש עתיד)
כי אני רוצה שיצביעו בסוף - - -
מרב תורג'מן
כי הכול לחילופין.
חיים ילין (יש עתיד)
כן, זה לחילופין. נכון.
מרב תורג'מן
זה או או או או. כי יש פה כל כך הרבה הסתייגויות לסעיף קטן (א) - - -
חיים ילין (יש עתיד)
בסעיף 2.2.
מרב תורג'מן
2.2 (א), התכוונתם ל-5ב1(א) המוצע?
קריאה
כן. זה גם על המועד.
מוסי רז (מרצ)
אתה קורא את זה ואחרי זה - - -
מרב תורג'מן
כן, הוא מקריא את ההסתייגויות שלו לפני הוועדה, את ההצעות שלו לתיקון והוועדה צריכה להצביע על ה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
13. בסעיף 2.2 בסעיף קטן, לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר', יבוא 'באישור ועדת הכספים של הכנסת'. 14. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) לאחר המילים 'בהסכמת שר האוצר' יבוא 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת'. 15. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר יקבע בתקנות'.
מרב תורג'מן
אדוני מבקש להוריד את הסמכת הנגיד בעניין הזה?
חיים ילין (יש עתיד)
כן. 16. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב), במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת ייקבע בתקנות'. אם זה כלכלה זה - - -
מרב תורג'מן
לא, יש לך את הכלכלה בהמשך. זה חלופי.
חיים ילין (יש עתיד)
בגלל זה תבחרי מה שאת רוצה.
מרב תורג'מן
אני לא בוחרת מה שאני רוצה, אדוני, זה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לחילופין. מה שנוח לך. מה שנוח גם למשרד האוצר, אני לא יודע. בסעיף 2.2 בסעיף קטן - - - זה דווקא עושה לך עבודה כי אני נותן לשר האוצר קצת יותר סמכויות. זה יעלה לך ביוקר מול הנגידה, אבל זה כבר סיפור אחר.

בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ב) במקום המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר ייקבע בכללים', יבוא 'שר האוצר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ויקבע את התקנות'. 18. בסעיף 2.2, קטן, לאחר המילים 'הנגיד בהסכמת שר האוצר' יבוא 'ובאישור ועדת הכספים'.
קריאה
אבל זה הורדנו, לא, אדוני? ביקשתם להוריד.
חיים ילין (יש עתיד)
18 לא, 20 כן. 20 ירד. 21. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג)(1), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שישה חודשים'. 22. בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג)(1), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שנה', לחילופין כמובן.
מרב תורג'מן
אתה בעצם מחייב פה את הבנקים הקטנים שהוחרגו לעמוד בהוראות. זאת אומרת זה סותר את ההחרגה.
חיים ילין (יש עתיד)
בסעיף 2.2 בסעיף קטן (ג), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום 18 חודשים'. 24. בסעיף 2.2 סעיף קטן (ג)(2), במקום המילים 'בתום שנתיים' יבוא 'בתום שישה חודשים'. בסוף אני רוצה שיהיה שלוש שנים, לא ארבע.
מרב תורג'מן
אז איך זה מתיישב עם זה? אני לא מבינה.
חיים ילין (יש עתיד)
כי זה שנתיים ועוד חצי שנה ועוד - - -
מרב תורג'מן
לא, זה לא השנתיים האלה. מה שאתה מבקש כרגע לתקן זה שאם הוא החריג את הבנק, אם הוא החריג בנק בעל היקף פעילות קטן, אז יחולו עליו ההוראות בתום שנתיים מהמועד שבו הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן. עכשיו אתה מבקש לקצר את הזמנים ואם הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן אז בתוך זמן קצר יותר.
קריאה
אתה עושה הפוך ממה שרצית.
חיים ילין (יש עתיד)
אנחנו לא התכוונו לזה. בוא נראה את הנוסח.
מרב תורג'מן
אז לחלופין בתום שישה חודשים, לחלופין בתום שנה, 18 חודשים או - - -
חיים ילין (יש עתיד)
קודם כל אני אסיים את זה, להקריא את כל ההסתייגויות, יש פה עוד חברי כנסת ואז כל אחד והפרשנות.

אני ממשיך. 27, אני מקריא את 27, 28, 29, אבל זה תלוי בכם עכשיו כי בעצם מה שאנחנו קבענו פה, שבמקום 5% כמו פעם קודמת יהיה 8%, 9% ו-10%, אבל מתוך הדיונים שהיו, אם אתם תיתנו את השסתום החד כיווני אני מוכן להוריד את ה-27, 28, 29. אז אני מדלג עליהם. 30, בסעיף 30, בהגדרה 'בנק בעל היקף פעילות - - -
מרב תורג'מן
זה הסכימו לזה, אז אפשר להוריד את זה.
חיים ילין (יש עתיד)
גם 31 יורד, גם 32, 33, 34, 35, 36, 37.
קריאה
אז מ-27 עד 37 הכול ירד.
חיים ילין (יש עתיד)
מ-38 עד 48, שאני אדלג ואני לא אקריא כל הסתייגות, אם את תסכימי, בסעיף 4.2 בסעיף קטן (א)(1), במקום המילים '50,000 שקלים', יבוא '80,000'.
מרב תורג'מן
לחילופין - - -
חיים ילין (יש עתיד)
לחילופין 90,000, 100,000, 150,000, 200,000 שקל. עולה.
מרב תורג'מן
בסדר, כל זה לחילופין.
חיים ילין (יש עתיד)
43.
מרב תורג'מן
רגע, אני רוצה להבין. בסעיף (4)(2) בסעיף קטן (א)(א1) לאחר המילים 'הבנק הקולט' - - -
חיים ילין (יש עתיד)
יבוא 'לכל תאגיד בנקאי אחר'. זה 43. אני חוזר לאותה אמירה שם - - -
מרב תורג'מן
כן, או בכל אופן אחר. הבנתי, זה ההמשך.
חיים ילין (יש עתיד)
בדיוק. 45, בסעיף (4)(2), בסעיף קטן, במקום המילים 'שבעה ימים עסקים' לחילופין יבוא 'שלושה', 'ארבעה' ו'חמישה'. זה אומר 45, 46, 47.
מרב תורג'מן
אבל אין פה התייחסות למועד. 'בתוך שבעה ימי עסקים לא ביצע', אוקיי, הבנתי. זה חייב להיות בהתאמה להסתייגויות שמדברות על קיצור הימים. זאת אומרת, ככל שזה מתוקן כאן זה בהתאמה יתוקן, כי אלה סעיפים ש - - - על ההוראות.
חיים ילין (יש עתיד)
אז אני מוכן ללכת איתך, שתהיה התאמה.
מרב תורג'מן
שוב אני אומרת, אם הסתייגות תתקבל לגבי קיצור הימים להעברת הפעילות גם העיצומים הכספיים יתוקנו בהתאמה.
חיים ילין (יש עתיד)
אוקיי. אז 45, 46, בסדר גמור. 48, בסעיף (4)(2) לאחר סעיף (א1) יבוא סעיף (א2), 'רצה המפקח להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי או תאגיד בנקאי זה, כבר לא הוטלו עליו שלושה עיצומים כספיים כאמור בסעיף (א1) בשנה שחלפה רשאי המפקח להטיל עליו כפל קנס הקבוע בסעיף (א1)'.

49. בסעיף (4)(2), לאחר סעיף (א1) יבוא סעיף (א2), 'הנגיד ידווח אחת לשנה לשר האוצר או לוועדת הכלכלה של הכנסת על מספר העיצומים הכספיים אשר הוטלו על כל תאגיד בנקאי'.
מרב תורג'מן
כשאתה מדבר, אדוני, על מספר העיצומים הכספיים על כל תאגיד בנקאי, ממש לפי רשימה, על איזה הפרה?
חיים ילין (יש עתיד)
כן. סך הכול כל העיצומים שיש.
מרב תורג'מן
אני חושבת שזה קצת בעייתי לפרסם את העיצומים. אני לא יודעת, אולי אתם תגידו בבנק ישראל, אתם מטילים חובה על הבנקים לפרסם בעצמם על עיצומים כספיים שהוטלו עליהם?
חיים ילין (יש עתיד)
מי מפרסם את זה?
דודי בבלי
תיכף אני אשיב.
חיים ילין (יש עתיד)
מעבר להדלפות לתקשורת מי אחראי על זה?
דודי בבלי
אני אבדוק בדיוק - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אוקיי. סעיף 3, תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תחילה, בסעיף 3(א) ברישא יבוא 'על אף שחוק שטרום אינו מיושם'.
מרב תורג'מן
זה, אדוני, הסתייגות בדיבור.
חיים ילין (יש עתיד)
יש לי פה הרבה מה להגיד. 51. אני מקווה שאני עוזר להרבה מאוד אנשים. בסעיף 3(א), במקום המילים 'שלוש שנים' יבוא 'שנה'.
מרב תורג'מן
אוקיי, זה גם לחלופין, שנה, 18 חודשים או שנתיים.
חיים ילין (יש עתיד)
בדיוק. 54. בסעיף 3(ב) במקום המילים 'בהסכמת הנגיד' יבוא 'בהסכמת ועדת הכלכלה של הכנסת'.
מרב תורג'מן
רגע, אני רוצה, ברשותך, להסתכל.
חיים ילין (יש עתיד)
אם התייחסתם לזה, אז אין לי בעיה.
מרב תורג'מן
כן, כי הוכנס פיקוח פרלמנטרי לגבי הדחיות.
חיים ילין (יש עתיד)
אוקיי, אז זה יורד. מאוד פשוט.
מרב תורג'מן
ואדוני מבקש לקצר, כך שבמקום שתהיה הסמכה להאריך בשתי תקופות נוספות אז תהיה הסמכה להאריך רק לתקופה אחת נוספת?
חיים ילין (יש עתיד)
כן.
מרב תורג'מן
אוקיי. אם ככה, 54 יורד, לאור העובדה שהוכנס פיקוח פרלמנטרי ו-55 נשאר, אתה מבקש לקצר את ההסמכה.
חיים ילין (יש עתיד)
כן. עכשיו ככה, 56, 57 ו-58 לחילופין, במקום המילים 'שישה חודשים' יבוא 'ארבעה חודשים', 'שלושה חודשים' 'חודש'. 59, בסעיף 3, לאחר סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן (ג), 'שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לחצי שנה על התקדמות יישום תיקון זה'. דרך אגב, זה כתוב בשטרום, יש דיווח, אין ועדת רפורמות, לוועדת הכלכלה פעם בחצי שנה. אני לקחתי את הסעיף משם לפה.

בסעיף 3, לאחר סעיף קטן (ב) יבוא סעיף קטן (ג), 'שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה אחת לשנה', לחילופין.
היו"ר רחל עזריה
סיימת? טוב, מוסי.
מוסי רז (מרצ)
אז אני אקריא. קודם אני אקריא את של אורלי לוי.
היו"ר רחל עזריה
כן.
מרב תורג'מן
ואתה תנמק את ההסתייגויות בשמה?
מוסי רז (מרצ)
את רוצה שאני אנמק? אני לא יודע את ההסתייגויות שלה. אז אני אנמק קודם את שלנו. יש לי שתיים של מרצ ושתיים של אורלי לוי.
היו"ר רחל עזריה
איפה של מרצ?
מוסי רז (מרצ)
רק אצלי. אני אתחיל עם מרצ. ההסתייגות הראשונה מתייחסת לסעיף קטן, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא סעיף קטן (ד).
מרב תורג'מן
ב-1?
מוסי רז (מרצ)
כן.
מרב תורג'מן
אבל יש (ד).
מוסי רז (מרצ)
אז זה יהיה (ג1).
מרב תורג'מן
אז זה לא כאן. בסעיף 5ב1, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא - - -
מוסי רז (מרצ)
יבוא (ג1). 'משרד האוצר, בהתייעצות עם בנק ישראל יקים מערכת להעברת חשבונות בנק שתאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הכלכלית בין תאגידים בנקאיים'.
מרב תורג'מן
פעילותו הפיננסית.
מוסי רז (מרצ)
נכון, מדויק יותר. אני אתקן כאן. פשוט ההצעה לא מספיק קובעת על מי מוטלת האחריות להקמת מערכת הניוד. כאן זה מגדיר אותה בצורה יותר ברורה.

הסתייגות שתיים, אחרי סעיף (2) יבוא סעיף (2), או (2א) או ווט אבר, 'הוגשה בקשה לשינוי הוראת חיוב מידי צרכן או תאגיד בנקאי ישלים ספק המנוי את הטיפול בבקשה בתוך 14 ימים'. פשוט קוצב את הזמן לטיפול בנושא. בשום מקום בחוק זה לא כתוב.
מרב תורג'מן
מה זה ספק המנוי? לא הבנתי.
מוסי רז (מרצ)
איך שתגדירי אותו, בנק או תאגיד בנקאי.
מרב תורג'מן
אז הבנק המעביר, הבנק המקורי? אבל יש פה הוראה בתוך שבעה ימים להעביר את הפעילות הפיננסית. אז למה אתם מגישים 14 ימים?
מוסי רז (מרצ)
נגיש 14. אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לדבר במליאה. נעשה שישה.
מרב תורג'מן
למה במקום שבעה?
מוסי רז (מרצ)
תרשמי הסתייגות דיבור.
מרב תורג'מן
אחת זו ההוראה המהותית שאתם מבקשים, שעליה הוועדה תצביע, והשנייה, אתם מבקשים הסתייגות דיבור.
מוסי רז (מרצ)
מאה אחוז. לגבי אורלי לוי.
אריאלה מלכה
אורלי לוי לא פה.
קריאה
אבל הוא יכול להקריא את ההסתייגות בשמה.
מוסי רז (מרצ)
תמיד אנחנו מקריאים בשמה.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה.
מוסי רז (מרצ)
אחרי סעיף 5ב(א)(2), יבוא 5ב(א)(3), 'סיוע בהעברת הערכת חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי - - -
אריאלה מלכה
סליחה, מרב, אין פה ממה שהוא מציין שיש גם אצל ילין?
מוסי רז (מרצ)
לא, עברתי על מה שיש לו, וגם לא אצל אורלי לוי, אם אני מבין נכון.
היו"ר רחל עזריה
תסיים את אורלי לוי.
מוסי רז (מרצ)
5ב(א)(3), 'סיוע בהעברת הערכת חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי אל תאגיד הבנק הקולט'. היא כתבה דברי הסבר. מאחר שכל בנק מחזיק ברשימת שמאים משל עצמו, לזה ששילם לשמאי של בנק א' על הערכת שמאות, לא יוכל לעשות בה שימוש לצורך מיקוח על תנאי המשכנתא עם בנק ב' שבו רשימה שונה של שמאים. תיקון זה מציע להתמודד עם צמצום התחרות בין הבנקים והבעייתיות במעבר בין בנק לבנק. בנוסף, להקל על הרוכשים בבחירת בנק לקבלת משכנתא.
מרב תורג'מן
אתם מבינים את המשמעות של ההסתייגות, בנק ישראל?
דודי בבלי
לא.
מרב תורג'מן
חברת הכנסת מבקשת שהבנק המקורי יעביר לבנק הקולט גם את חוות דעת שמאי. רק שלא כתוב בנוסח לצורך מה. חוות דעת שמאי שנקבעה לצורך - - -
דודי בבלי
מה, כדי שהוא לא יצטרך חוות דעת נוספת בעצם?
מרב תורג'מן
לצורך קבלת משכנתא, אני מבינה.
דודי בבלי
זה בעצם העברת מידע שקיים בבנק הקיים לבנק החדש. צריכים להבין את זה רגע.
היו"ר רחל עזריה
אבל זה לא קשור לחוק הזה.
דודי בבלי
זה לא קשור לניידות, זה העברת מידע - - - זה לא קשור.
היו"ר רחל עזריה
זה לא קשור, כי מה שהחוק אומר זה שמעבירים בתוך שבעה ימים את כל החיובים.
אלונה בראון
מה לגבי שמאות? כשאת עוברת מבנק אחד לבנק - - -
קריאה
לא מעבירים מידע, מעבירים פעילות.
אלונה בראון
את צריכה לעשות שוב את השמאות.
כפיר בטט
החוק הזה, מה שהוא מסדיר זה את האפשרות של עקוב אחריי של כל החיובים והזיכויים והתשלומים שנכנסים לחשבון העו"ש. משכנתא, יש הסדרה אחרת לעניין של העברת מחזור הלוואת משכנתא מבנק לבנק, זה לא קשור לחוק הזה.
דודי בבלי
פעילות קיימת, לא פעילות עתידית.
אלונה בראון
אנחנו טוענים שזה כן קשור.
כפיר בטט
בסדר.
היו"ר רחל עזריה
אבל זה לא החוק הזה.
אלונה בראון
אני אומרת, כשמעבירים בנק למה לא להעביר גם את הערכת השמאות? למה לעבור לבנק ולעשות הערכת שמאות נוספת שצריך לשלם? כמה עולה שמאות, 2,000 שקל נניח? למה לעשות שוב את אותה שמאות אם שמאי - - - שלוקח את המשכנתא - - -
כפיר בטט
אבל זה לא כולל את המשכנתא. יכול להיות שתהיה לי משכנתא בבנק אחד ואני אהיה בבנק אחר.
היו"ר רחל עזריה
אבל זה לא האירוע.
דודי בבלי
בדיוק, זה לא האירוע, זה כמו העברת כל מידע שקיים בבנק לבנק האחר. בדיוק, זה לא הסיפור. פה המשמעות היא תפעולית.
אלונה בראון
אנחנו רוצים להוסיף את ההסתייגות, הוספת סעיפים שגם את השמאות נכניס לרפורמה הזאת בבנקאות. אנחנו רוצים להכניס גם את העניין של השמאות ושזה יחול גם על נושא המשכנתאות.
כפיר בטט
בסדר.
קריאה
צריך להגדיר פה מהי חוות דעת שמאי, למה הכוונה.
דודי בבלי
בדיוק, השאלה אם זה חוות דעת ייעודית, למה?
קריאה
לא כתוב פה בכלל בהצעה לצורך מה ניתנת חוות דעת השמאי.
דודי בבלי
יכול להיות שזה יועד לשימוש ספציפי ואז לא לזה. יש פה עניין כלכלי גם, זה לא משהו שהוא תפעולי.
אלונה בראון
החוק רלוונטי למה שאתם רוצים.
טל הראל
לא למה שאנחנו רוצים. אנחנו לא מעירים על עצם העברת המידע, אנחנו אומרים שהתכלית של החוק זה לבנות איזה שהיא תשתית טכנולוגית שתאפשר העברת פעילות פיננסית. את מדברת על העברת מידע בהתקיים נסיבות מסוימות, בהתקיים אירוע מאוד מאוד ספציפי שמותאם גם ללקוחות שצריך את ההסכמה שלהם. אז יכול להיות שהרעיון רלוונטי, רק הוא לא קשור לקונספט הזה של תכלית החוק.
היו"ר רחל עזריה
בסדר? אם - - -
דודי בבלי
אפשר לדבר על זה באופן כללי, זה משהו אחר. אין פה העברה חוזית, אין פה עניין - - -
אלונה בראון
להשתמש ב - - -
היו"ר רחל עזריה
אז בואי נמשיך ונראה, אם היא תוכל להגיע אני אתן לה להציג כשהיא מגיעה.
דודי בבלי
אולי זה רעיון יפה, אבל זה לא רלוונטי.
היו"ר רחל עזריה
אני גם נוטה לחשוב שהוא לא קשור, אבל היא תבוא, תציג ונמשיך.
מוסי רז (מרצ)
יש פה הסתייגות נוספת שהיא כנראה באותו כיוון. אחרי סעיף 7(ב) יבוא סעיף 7(ג).
מרב תורג'מן
לא, לא להתייחס למספר סעיף - - -
מוסי רז (מרצ)
אוקיי, בסדר, 'לא יותנה אדם ברכישת דירה על מנת לקיים את הליך השמאות מול הבנק'.
דודי בבלי
זה גם, זה על אותו משקל.
מוסי רז (מרצ)
זה באותו כיוון.
דודי בבלי
שוב, יכול להיות שזה רעיונות שהם יפים, אבל הם לא רלוונטיים לחוק הזה. אפשר לשמוע את זה בהקשר אחר.
היו"ר רחל עזריה
טוב, ברגע שאורלי תבוא היא מוזמנת מאוד. אנחנו נמשיך עכשיו בהקראה של התיקונים.
נאאל יונס
אני רוצה - - -
היו"ר רחל עזריה
סליחה, בבקשה.
נאאל יונס
סעיף 1, לפני השאלה מי אחראי, אני אקריא בדיוק מה הכוונה. להוסיף סעיף 1 לחוק, 'המפקח על הבנקים יקים מערכת להעברת חשבונות בנק אשר תאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הכלכלית בין תאגידים בנקאיים'. היום אין בחוק סעיף אחריות, מי מקים, מי משלם, אחרי כמה זמן צריך כל שלב להיות מוכן וצריך לתת את האחריות למפקח על הבנקים, שהוא הגוף שאחראי על פעילות כל המערכת.
היו"ר רחל עזריה
אז קודם כל ברוך הבא לוועדה.
נאאל יונס
ועוד הסתייגות אחת.
היו"ר רחל עזריה
יש לך את זה מודפס?
נאאל יונס
כן, אני אראה לך את זה.
מרב תורג'מן
לא, מה שאתה הקראת זו שאלה, זו לא הצעה לתיקון.
נאאל יונס
צריך לתת את האחריות למפקח על הבנקים.
מרב תורג'מן
לתת אחריות למפקח על הבנקים?
נאאל יונס
כן, שהוא הגוף שאחראי על פעילות כל המערכת.
מרב תורג'מן
יש כאן הסמכה לנגיד לקבוע כללים, השאלה היא - - -
נאאל יונס
לקבוע מי האחראי.
מרב תורג'מן
לקבוע מי אחראי לביצוע איזה פעולות?
נאאל יונס
הקמה, מי משלם - - -
מרב תורג'מן
הקמת המערכת?
נאאל יונס
כן.
כפיר בטט
החובה מוטלת על הבנקים שתוך שלוש שנים, פרק הזמן שבסופו של דבר ייסגר, לקוח - - - אותנו מעניין מה שמבחינת הלקוח, שלקוח יוכל להעביר את הפעילות שלו תוך שבעה ימים וזו חובה מוטלת - - -
קריאה
החובה מוטלת - - - לתאם אחד עם השני ביחד - - - כל הסיפור הזה.
כפיר בטט
קודם כל לשאלתך, שוב, כתוב בתחילת הסעיף שהחובה היא על הבנקים. הפיקוח על הבנקים רשאי לתת הוראות ספציפיות לעניין הזה כדי באמת לסדר את מה שאותו נציג של בנק הפועלים אומר, אבל החובה מוטלת על הבנקים.
קריאה
כל מה שכתוב שתוך שלוש שנים צריך להעביר תוך שבוע את הלקוח, לא כתוב אפילו על הקמת מערכת.
כפיר בטט
נכון, כי הקמת מערכת זה באמת הפתרון הטכנולוגי שיהיה ספציפית. אתם הייתם רוצים שנקבע ספציפית את הפתרון הטכנולוגי.
נאאל יונס
מי אחראי על הקמת המערכת?
כפיר בטט
עצם המילה מערכת זה להיכנס לאיזה שהוא משהו מאוד ספציפי לאיך שהדבר הזה בסוף יתקיים בפועל, גם מבחינה טכנולוגית.
קריאה
אז איך זה יקרה?
כפיר בטט
אתה רוצה לענות, דודי?
דודי בבלי
כן. אנחנו פה בחוק קובעים מה, אנחנו לא קובעים את האיך, כי יכולות להיות הרבה אפשרויות. כמובן הבנקים, שוב, אולי צריך לחשוב באמת על החידוד של הנקודה הזו, אבל שוב פעם, אנחנו קובעים מה והבנקים ימצאו את הדרך היעילה ביותר. ברור שזה יהיה על פי הכללים שאנחנו - - - הנה, בדיוק, היה תהליך כזה בעבר ואנחנו נהיה נוכחים בתהליך - -
קריאה
היה תהליך והבנקים אמרו 'אנחנו נעשה את זה' ועשו את זה.
דודי בבלי
- - כדי לוודא שאין בו עניין הגבלי כמובן. כתוב במפורש שאנחנו קובעים את הכללים, הנגיד.
קריאה
אם זה צריך להגיע לשם המפקח יקבע הוראות.
דודי בבלי
אנחנו אומרים מה החובה, אנחנו לא אומרים מה הדרך. אנחנו מניחים, בתקופת הזמן הזו, בגלל זה יש תקופת זמן שהיא סבירה, אנחנו אומרים שבזמן הזה ניתן יהיה להקים מערכת. עכשיו, אנחנו גם לא אומרים מה המנגנון ולא מפרטים אותו על מנת שתהיה הגמישות הזאת.
קריאה
אתם כן קובעים מערכת.
דודי בבלי
לא, אנחנו לא קובעים מערכת. להיפך, אנחנו לא רוצים לקבוע את הפתרון כבר בשלב הזה. אנחנו לא אומרים איך כי אנחנו לא רוצים לכבול לפתרון - - - אנחנו כן נעקוב אחר היישום, אבל - - -
היו"ר רחל עזריה
חברים, טוב, אנחנו - - -
קריאה
אנחנו מתכללים את ההצעה כדי שאפשר יהיה - - -
היו"ר רחל עזריה
אז קחו עכשיו רבע שעה, תכינו את זה. זו עצה ידידותית, תדפיס את זה, תביא את זה - - -
דודי בבלי
לכן אנחנו בתהליך, כדי שלא יהיה פה עניין הגבלי.
היו"ר רחל עזריה
חברים. חבר כנסת מדבר, אני מבקשת שיהיה שקט.
נאאל יונס
סעיף 5, שהוא תיקון על פי חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981, בסעיף 13ד, אחרי (ד) יבוא (ה), 'הוגשה בקשה לשינוי הוראת חיוב מידי צרכן או תאגיד בנקאי, ישלים ספק המנוי', שדיבר עליו חבר הכנסת מוסי רז, 'בתוספת השנייה לחוק את התיקון בבקשה בתוך 14 ימים'.
אריאלה מלכה
אדוני במקום ג'בארין פה, נכון?
מרב תורג'מן
חוק הבנקאות (רישוי) לא מתקן את חוק הגנת הצרכן. אני מתקשה להבין את ההצעה שלכם.
היו"ר רחל עזריה
אני ממש מציעה, עצה ידידותית, תדפיס את זה, תכין את זה ופשוט תביא. תעשה את זה ברבע שעה, חצי שעה הקרובה, תביא את זה ונעשה את זה כמו שצריך.
נאאל יונס
אין בעיה.
היו"ר רחל עזריה
יש לך עוד הסתייגויות?
נאאל יונס
לא.
היו"ר רחל עזריה
שתי אלה? אז עדיף ככה. חבר הכנסת סעד, בבקשה, הסתייגויות.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
יש לי גם בסעיף - - -
היו"ר רחל עזריה
יש לך אותן מודפסות?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
לא, תיקנתי רק איפה שצריך את ההסתייגות עצמה.
מרב תורג'מן
אני מבקשת לקבל גם בכתב, אם אתם מבקשים שזה יהיה בשם כל רשימת הסיעה, אז גם לקבל חתימות מקוריות של חברי הסיעה. אתה רוצה להציג את ההצעה?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
אתם רוצים שאני אציג או בכתב?
מרב תורג'מן
להציג ואחרי זה תעבירו לי אותן בכתב.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
יש לנו בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא, יש לנו ככה, 'היה למפקח יסוד סביר להניח כי התאגיד הבנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקל', אני רוצה שזה יהיה 100,000 שקל.
מרב תורג'מן
במקום 50,000 שקלים בסעיף 11א אתם מבקשים 100,000.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה, רק תסגור את זה עם בנק ישראל. סתם סתם.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
בנק ישראל נמצא פה אז זה בסדר.
היו"ר רחל עזריה
אתה יודע איך הקזנו דם להגיע ל - - - בסדר, אין בעיה.
דודי בבלי
צריך לדבר על המורכבויות ועל מה המשמעויות של - - -
היו"ר רחל עזריה
לא, בסדר. אני אומרת שעבדנו נורא נורא קשה כדי להביא את ה-50,000, אז אני אומרת אם אתה יודע לסגור את זה - - -
סאלח סעד (המחנה הציוני)
בשביל הבנק 50,000, תאמין לי, 100,000 שקל זה - - -
קריאה
על כל לקוח.
דודי בבלי
תחשוב ש-10,000 לקוחות מנסים להעביר במקביל וקורית איזה - - -
היו"ר רחל עזריה
משהו, קורית תקלה.
דודי בבלי
זה לא סביר.
היו"ר רחל עזריה
בסדר, זכותך להגיש את ההסתייגות, אבל אתה מבין שזה מאוד משמעותי, 50,000, לא לזלזל בזה.
מרב תורג'מן
מה ההסתייגות השנייה?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
סעיף (א) למטה, יבוא במקום 'שלוש שנים מיום פרסומו', 'שנתיים מיום פרסומו'.
מרב תורג'מן
זה לגבי הוראת התחילה, לתקן את התחילה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
נכון. סעיף (ב), 'שר האוצר בהסכמת הנגיד רשאי לדחות את המועד האמור בסעיף קטן בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת', אני רוצה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.
מרב תורג'מן
אדוני, בנק ישראל ונציגי האוצר הסכימו לתיקון הזה, זו הייתה גם דרישה של יושבת ראש הוועדה וזה נכלל בנוסח, שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
יהיה אישור?
היו"ר רחל עזריה
כן, יש, עשינו.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
יפה מאוד. מצוין, כי אני לא רואה כאן בחוק הזה.
מרב תורג'מן
נכון, הנוסח הזה - - -
סאלח סעד (המחנה הציוני)
אם זה בנוסח המתוקן אז אין שום בעיה.
מרב תורג'מן
זה נאמר בדיון וזה יתוקן בנוסח.
היו"ר רחל עזריה
זה יהיה, הכול בסדר.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
אוקיי, אז אני מבקש רק שיירשם בפרוטוקול - - -
היו"ר רחל עזריה
אז תצביע בעד החוק.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
רחל, אל תתפסי אותי במילה.
מרב תורג'מן
יש עוד הצעה?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
בסעיף 5ב1(ב), 'הנגיד בהסכמת שר האוצר וועדת הכלכלה', כמו התיקון שנעשה בתיקון שבוצע.
מרב תורג'מן
אדוני מתכוון לגבי סוגי החשבונות?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
כן, בדיוק.
מרב תורג'מן
אז לא.
היו"ר רחל עזריה
עשינו שינוי אחר. עשינו שינוי שעד שהחוק נכנס לתוקף הם מכינים את הרשימה של מה כן ואם לא אז זה יחול על הכול ויוכלו להביא את הרשימה של מה לא.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
אני רוצה שגם ועדת הכלכלה תפקח על כל הדברים האלה. זו ועדה של כנסת ישראל.
היו"ר רחל עזריה
בסדר.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
רחלי, מאוד חשוב שיהיה פיקוח של ועדת הכלכלה.
היו"ר רחל עזריה
אני לא יודעת אם צריך פיקוח, אני חושבת שצריך דיווח. אני אסביר למה בעיניי בדברים אחרים היה קריטי שיהיה פיקוח, פה אני לא חושבת, כי יש סנקציה שאם הם לא משלימים את זה עד שהחוק נכנס לתוקף אז להם זה נהיה מורכב יותר.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
מאוד חשוב שגוף, במיוחד שהוא - - - בכנסת ישראל, שיהיה פיקוח.
היו"ר רחל עזריה
אבל הבנת למה יש לנו בעצם פיקוח בסעיף הזה ספציפית? כיוון שאם הם לא מכינים את הרשימה עד שלוש שנים אז הם צריכים לעשות רשימה הפוכה, של מה לא, שזה מורכב להם יותר. הם מעדיפים את הרשימה של מה כן, אז כאילו כבר שמנו - - -
סאלח סעד (המחנה הציוני)
במיוחד ועדת הכלכלה. זה נושא מאוד חשוב.
היו"ר רחל עזריה
אני חושבת שאפשר דיווח, דיווח של איזה חשבונות זה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
דיווח זה לא הסכמה. צריך את ההסכמה. אני רוצה שזה יהיה הסכמה.
היו"ר רחל עזריה
בסדר, אנחנו לא מסכימים. אין בעיה, זו הסתייגות שלך.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
סעיף (ג), 'הנגיד בהסכמת האוצר', גם ועדת הכלכלה, גם בסעיף (ג). ב-(1) למטה, 'לעניין בנק שנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו בתום שנתיים', אני רוצה 'בתום שנה'.
מרב תורג'מן
בפסקה (1), ב-(ג)(1) שבמקום שנתיים.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
ב-(ג)(2) גם, 'בתום התקופה שקבע כאמור או בתום שנתיים', גם 'בתום שנה'.
היו"ר רחל עזריה
בסדר גמור. טוב, אנחנו נקריא את התיקונים ואז - - -
מרב תורג'מן
הפרק למיטב זיכרוני הוקרא כבר.
היו"ר רחל עזריה
כן.
קריאה
לא הקראנו את הכול.
מרב תורג'מן
לא הוקרא הכול, הוקרא עד 5ב1(ג), לא כולל (ג). אז אני מציעה שנציגי האוצר ימשיכו בהקראה ותקריאו גם שוב את התיקון לסעיף 5ב(א) שהצעתם.
עמיהוד שמלצר
בעמוד 2 - - -
מרב תורג'מן
תחזור רגע לעמוד 1, לגבי התיקון ל-5ב הקיים.
עמיהוד שמלצר
בסדר. אנחנו בסעיף 2.2, בסעיף 5ב1, בסעיף קטן (א) אנחנו קבענו שהבנקים צריכים לבצע את הפעולות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית באופן מקוון, נוח וכו' וקבענו שזה גם בלא עלות. כאן אנחנו רוצים לחדד שאחרי 'בלא עלות ללקוח' אנחנו נוסיף את המילים 'ובלא עלות ללקוח בגין הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור'. זה נועד לחדד שאסור לגבות עמלה בגין תהליך העברת הפעילות וכמובן שאם יש עלויות אחרות שכרוכות בזה, לדוגמה סגירת אוברדרפט, אז זה בסדר. זה התיקון שביקשנו בסעיף קטן (א).

בסעיף קטן (ב), בנוסח שעכשיו דיברנו עליו בוועדה, אני אקריא את כל הסעיף.
חיים ילין (יש עתיד)
אבל זה לא עמלה.
עמיהוד שמלצר
זה לא עמלה.
חיים ילין (יש עתיד)
לסגור אוברדרפט.
עמיהוד שמלצר
יהיה אפשר להעביר כסף כדי לסגור את האוברדרפט, אבל זה כרוך בכסף שהלקוח מוציא וסוגר אותו.
חיים ילין (יש עתיד)
אבל אתה לא מדבר על עמלות במושגים כאלה, או שכן?
עמיהוד שמלצר
לא, אני מתכוון שההליך, המעבר לא יהיה כרוך בתשלום.
חיים ילין (יש עתיד)
אלא רק בסגירת החובות.
עמיהוד שמלצר
לדוגמה.
מרב תורג'מן
הצעתם באמת בדיון הקודם את המילים 'אמין ומאובטח'. לגבי סעיף קטן (א).
עמיהוד שמלצר
נכון, זה כבר קראתי.
מרב תורג'מן
(ב) נשאר כמו שהוא.
עמיהוד שמלצר
אנחנו מוסיפים את מה שביקשתם להוסיף.
מרב תורג'מן
לא פה, זה צריך להיות בהוראת מעבר. זה צריך להיות בתחילה, למה פה?
עמיהוד שמלצר
אנחנו כתבנו כאן, אנחנו נקריא כאן ואחרי זה נעביר.

(ב) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (א). לא קבע הנגיד סוגי חשבונות כאמור עד המועד הקובע יחול האמור בסעיף קטן (א) על כל סוגי חשבונות בנק.
מרב תורג'מן
עד יום התחילה.
עמיהוד שמלצר
בחוק הבנקאות המועד הקובע זה יום התחילה. המועד הקובע מוגדר כיום התחילה.
מרב תורג'מן
לא, מיום התחילה של הפרק.
עמיהוד שמלצר
נכון. המועד הקובע בחוק הבנקאות זה יום התחילה של הפרק מכיוון שזה בחוק ההסדרים.
מרב תורג'מן
בסדר, לא משנה איך אנחנו נגדיר את זה, אבל הכוונה היא ליום התחילה - - -
עמיהוד שמלצר
עד ליום התחילה.
מרב תורג'מן
שהוא יום הפרסום של הפרק.
עמיהוד שמלצר
שלוש שנים כמובן, לא יום הפרסום.
מרב תורג'מן
שלוש שנים מיום הפרסום. זה יום התחילה.
עמיהוד שמלצר
נכון.
מרב תורג'מן
או בעצם לדחייה.
עמיהוד שמלצר
עכשיו אנחנו עוברים לסעיף קטן (ג).

(ג) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו או שיחולו עליו בתום תקופה שקבע כאמור; הפסיק בנק בעל היקף פעילות קטן שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור, להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר:

(1) לעניין בנק שהנגיד קבע כאמור כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן;

(2) לעניין בנק שהנגיד קבע כאמור כי הוראות סעיף זה יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.

זה הסעיף שדיברנו עליו קודם, שמאפשר לנגיד בהסכמת שר האוצר להחריג בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון. זה או להחריג בכלל מהוראות החוק או לתת לו דחייה ליישום שלו כאשר אל"ף, זה צריך להיות לבקשת אותו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק מקוון, ובי"ת, זה צריך להיות מהשיקולים הנוגעים לעלות שכרוכה ביישום העברת הפעילות או לתחרות במערכת הבנקאית.

בסיפא של סעיף קטן (ג) אנחנו קובעים שאם בנק בעל היקף פעילות קטן הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן אז אנחנו נותנים לו שנתיים של היערכות, לא ברגע שהוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן ישר יחולו עליו הוראות החוק, אנחנו נותנים לו שנתיים של היערכות. זה במקרה שהנגיד קבע לגביו שהוראות החוק בכלל לא חלות לגביו. ולעניין מי שנתנו לו ארכה, אז מקסימום שנתיים, זאת אומרת או עד המועד שהנגיד קבע שהחוק יחול לגביו או שנתיים מהמועד שבו הוא הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם. המקסימום של הדחייה יהיה שנתיים.

(ד) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין.

זו הסמכות שקנויה למפקח על הבנקים, לתת הוראות. אתם שאלתם איך מיישמים בדיוק, איך הבנקים יישמו את העברת הפעילות ככל שיידרש, החידוד פה שמדובר כאן בהוראות לתאגיד בנקאי, זה לאו דווקא לבנקים כי אנחנו עדיין לא יודעים, יכול להיות שיהיו מעורבים פה תאגידים בנקאיים אחרים, אולי חברת שירותים משותפים או דברים נוספים, אז המפקח מכוח סמכותו הכללית וגם מכוח הסעיף הספציפי הזה יהיה רשאי לתת להם הוראות ליישום הסעיף.

(ה) בסעיף זה –

"בנק" ו"סניף" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

ההגדרה של בנק, בנק מוגדר על דרך הפעולות שמותר לו לבצע בחוק הבנקאות (רישוי), ולסניף יש ממש הגדרה.

בנק בעל היקף פעילות קטן, זה לעניין סעיף 5ב1(ג) שדיברנו עכשיו, על ההחרגות, את מי הנגיד יכול להחריג או לתת לו ארכה, זה בנק בעל היקף פעילות קטן.

"בנק בעל היקף פעילות קטן" – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר;

כאן, לבקשת יושבת ראש הוועדה הכנסנו 'ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת'

לעניין הגדרה זו "שווי הנכסים" של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

כלומר זה בנקים ששווי נכסיהם אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים ישראל. הסעיף גם מאשר לנגיד, בהסכמת שר האוצר, לשנות את השיעור של ה-5% וכאן הכנסנו את ועדת הכלכלה של הכנסת, ככל שיתבקש לבצע שינוי.

בנק מקוון, הכוונה היא לבנק דיגיטלי, אבל ההגדרה פה היא:

"בנק מקוון" – בנק שלפי תכנית הפעולה שלו נותן שירות ללקוחותיו באמצעים מקוונים ואינו מקיים מערך סניפים לקבלת קהל;

"לקוח" – יחיד וכן תאגיד מסוג שקבע הנגיד בכללים;

הכוונה היא שמי שיוכל להעביר את הפעילות הפיננסית שלו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) זה דבר ראשון היחידים ולעניין תאגידים אנחנו מאפשרים לנגיד לקבוע איזה סוגי תאגידים, גם חשבונות שלהם יוכלו להעביר או יותר נכון הבנקים יצטרכו להעביר לפי הוראות סעיף קטן (א).

"המועד הקובע" – יום תחילתו של פרק ב' לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018;

הכוונה כאן היא ליום הפרסום של חוק ההסדרים.

"פעילות פיננסית" – שירותים ומוצרים שמציע בנק ללקוח ובכללם סוגי זיכויים עתידיים וסוגי חיובים עתידיים שקבע הנגיד בכללים ובתנאים שקבע";
מרב תורג'מן
אני מנסה להבין רגע למה נדרשה ההגדרה של המועד הקובע.
עמיהוד שמלצר
היא נדרשה לעניין הגדרה של בנק מקורי בסעיף קטן (א), 5ב1(א), הגדרה של בנק מקורי כוללת את הבנקים שהפעילות הפיננסית שלגביהם הועברה לפי הוראות סעיף זה מהמועד הקובע. לכן היינו צריכים להגדיר את זה. וכאן פעילות פיננסית, זה שוב הנגיד יקבע איזה סוגי שירותים ופעילויות שמקושרים לחשבון של הלקוח, הבנקים יצטרכו להעביר בהתאם להוראות סעיף קטן (א). דוגמאות לשירותים כאלה זה יתרות העובר ושב, הרשאות לחיוב, הוראות קבע ודיברנו על זה גם בדיון הראשון.
חיים ילין (יש עתיד)
לגבי בנק מקוון. מה הכוונה?
כפיר בטט
הכוונה זה מתוך ראייה שאולי יקומו בעתיד בנקים דיגיטליים שיהיה להם מערך כספים, אז שתהיה אפשרות להחריג אותם באופן - - -
חיים ילין (יש עתיד)
עכשיו אני מחזיר אותך לשטרום. יש רישיון רגיל ויש רישיון מורחב, שכל אחד רשאי - - -
כפיר בטט
רישיון מורחב לבנק לא.
חיים ילין (יש עתיד)
לפעילויות עצמן, לא למי שמוכרז היום כבנק. עזבו מי שבנק היום, עכשיו נכנס מישהו שרוצה להיות בנק חדש, לצורך העניין, כתוב בחוק שהוא צריך לקנות רישיון בהתחלה. אם הוא רוצה פעילות מסוימת אז הוא קונה רגיל, אם הוא רוצה פעילות גדולה הוא קונה את המורחב.
חן פליישר
לאגודות אשראי אתה מתכוון.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, הוא רוצה לעשות את זה מקוון, איפה ההגדרה שלו?
עמיהוד שמלצר
אני אנסה להסביר. רישיון בנק, יש רק רישיון בנק שמוציא בנק ישראל, אז אנחנו מדברים כרגע רק על בנק, מי שיקבל רישיון בנק. הכוונה היא ולכן ההגדרה היא, אין באמת בחוק בנקאות (רישוי) לבנק מקוון, אתה צודק, ולכן פה הגדרנו את זה כמי שפעילות התכנית העסקית שלו היא שהוא פועל ללא סניפים ונותן את שירותיו לקהל באמצעים מקוונים. ככה הגדרנו בעצם את בנק דיגיטלי שאתה צודק, אין הגדרה כיום בחוק לאיזה שהוא בנק חדש שיקום ויפעל אך ורק באמצעים דיגיטליים, באמצעים מקוונים. מתוך הראייה שהבנקים העתידיים שיקומו, ככל הנראה זה יכול מאוד להיות, בצורה סבירה, שזה יהיה מודל הפעולה שלהם, אז ביקשנו לציין פה במפורש שבנק שכזה יוכל לקבל החרגה, שוב, מאותם שיקולים.
חיים ילין (יש עתיד)
הבנק המקוון החדש שהוגם על ידי בל"ל, איך הוא נחשב?
כפיר בטט
הוא סניף של בנק לאומי, הוא לא בנק חדש. אין לו רישיון - - -
מוסי רז (מרצ)
ואם הוא היה מקים אותו כחברת בת?
כפיר בטט
חברת בת, זה אני מאמין שזה באותה הגדרה של - - -
מרב תורג'מן
חן, בנק מקוון מוגדר באיזה שהיא פסיקה?
חן פליישר
לא, זו פעם ראשונה.
מרב תורג'מן
כי אני קצת מתקשה להבין מה זה תכנית הפעולה שלו.
חיים ילין (יש עתיד)
תסלח לי, בעיצום על אגודת אשראי כתבנו ככה ועל מקוון פעם ראשונה כאילו הוא ארבע שורות ואתם מקימים אותו?
חן פליישר
בנק מקוון זה מקרה פרטי של בנק. הוא קודם בנק, עומד בכל מה שבנק צריך לעמוד בו, הוא גם מקרה פרטי במובן הזה שיש לו תכנית פעולה ותכנית הפעולה זה מינוח שמגיע מחוק הבנקאות (רישוי) בהקשרים אחרים, זה לא המצאה של עכשיו. תכנית הפעולה שלו היא כזו שבה הסינוף הוא לא החלק המשמעותי, אלא הוא נותן את השירותים באופן מקוון. אנחנו רצינו לתת לו, שוב, כמו קודם, אין פטורים פה אלא יש סמכות לפטור. למה, דרך אגב? בגלל שאם רוצה לקום בנק חדש כזה והוא צריך להיכנס למערכת עם כל הרגולציה של הכול אז יש לנו דרך לתת טיפה הקלות להתחלה.
חיים ילין (יש עתיד)
זו בדיוק ההגנה הזו שדיברנו.
חן פליישר
זה כן הגנת ינוקא, זה נועד להיות הגנת ינוקא.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מבין למה אתם חותרים, רק שנראה לי שבארבע שורות להגדיר - - -
חן פליישר
התעסקנו בזה די הרבה וזה מה ש - - -
היו"ר רחל עזריה
קדימה, תמשיך להקריא.
אורלי לוי אבקסיס
למה התנאים האלה? מישהו מתחמק מהתקשורת? שלא יגלו מה עושים בחדרי חדרים?
היו"ר רחל עזריה
אורלי, מה קרה?
אורלי לוי אבקסיס
לא, זה נראה לי מאוד לא נוח.
היו"ר רחל עזריה
זה מקום מאוד לא נוח, אבל זה מה שקורה כשכל הכנסת עובדת.
חיים ילין (יש עתיד)
זה רק של שרים, שרים מגיעים לפה, מחו"ל.
עמיהוד שמלצר
(3) בסעיף 10(1), אחרי "5א2" יבוא "5ב(ב), 5ב1"

הכוונה כאן היא להחריג את סעיף 5ב רבתי, סעיף 5ב(ב) ו-5ב1 מסנקציות עונשיות. אנחנו מטילים עליהם סנקציות מתחום העיצומים הכספיים ואנחנו לא סבורים שצריך להטיל עליהם סנקציות מהתחום הפלילי, מחוק העונשין.

(4) בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים:

לא אפשר ללקוח להגיש באופן מקוון בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק המקורי לבנק הקולט, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
מרב תורג'מן
הנוסח שהקראת הוא שונה במעט. אלה ההעברות שדיברנו עליהן לגבי העיצומים הכספיים. אני מסבה את תשומת ליבכם לעניין. אולי תחזור שוב על הרישא של פסקה (1).

לא אפשר ללקוח להגיש באופן מקוון בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק המקורי לבנק הקולט, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
כפיר בטט
כוונתנו הייתה שלקוח יוכל באמצעים מקוונים, כמובן 'יוכל' באמצעים מקוונים, זה לא סותר את זה שהוא יוכל גם באמצעים לא מקוונים, להגיש בקשה להעברת הפעילות שלו.
עמיהוד שמלצר
לפעמים בנק לא מאפשר את זה אז המפקח רשאי להטיל עליו עיצום כספי.

גבה מהלקוח עלות תמורת העברת פעילות פיננסית בניגוד להוראות סעיף 5ב1;

זה, עוד פעם, פעילות מוגדרת, שאם גבית עלות בגין המעבר אפשר להטיל עליך עיצום כספי. גם בסעיף 5ב1(א) - - -
מרב תורג'מן
'גבה מהלקוח עלות בעבור'. אני אבדוק את המינוח, איך אמרת?
כפיר בטט
'בגין הליך העברת הפעילות הפיננסית'.
מרב תורג'מן
זה לא הליך ההעברה אלא זה ההעברה עצמה.
כפיר בטט
אבל החידוד פה שאנחנו מנסים לציין שכשלקוח עובר מבנק לבנק - - -
היו"ר רחל עזריה
קדימה, תמשיך.
עמיהוד שמלצר
לא העביר את הפעילות הפיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט, או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר, למעט סוגי פעילות פיננסית שלגביהם קבע הנגיד בכללים כי הבנק המקורי והבנק הקולט יבצעו את הפעולות כאמור בסעיף 5ב1(א) גם לאחר אותו מועד, בניגוד להוראות סעיף 5ב1;
מרב תורג'מן
שוב, אני לא מבינה מה זה 'לא אפשר את העברת הפעילות'. לא העביר את הפעילות. מה ההבדל בין 'לא אִפשר להעביר את הפעילות' לבין 'לא העביר את הפעילות'?
חן פליישר
אנחנו מנסים גם להיות אחידים מול סעיף (1) לעיצומים הכספיים שנוקט בלשון 'לא אִפשר' וגם להיות כמה שיותר קרובים להוראה מהותית שנקבעה בסעיף 5ב1. זאת הסיבה לשינוי הזה.
מרב תורג'מן
5ב1, הסעיף קובע שהוא צריך להעביר את הפעילות הפיננסית - - -
חן פליישר
הפעולות הנדרשות, אבל הסבירו לנו שיש קושי בשימוש באותו מינוח של ביצוע פעולות נדרשות במסגרת העיצומים הכספיים כי זה לא מספיק בהיר למה הכוונה.
מרב תורג'מן
אוקיי, אז מה אתם במשרד המשפטים - - -
קריאה
אנחנו הצענו 'לא אפשר להעביר', בגלל שגם הסעיף אומר 'כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית'.
אורלי לוי אבקסיס
אבל זה נורא קשה להוכיח 'לא אִפשר'. לא אִפשר זו פעילות אקטיבית שמנעה את ההעברה ויכול להיות מהבחינה הזאת שאתם מבקשים רף שהוא גם גבוה.
עמיהוד שמלצר
אבל הוא חייב לאפשר.
דודי בבלי
זה בדיוק העניין, הוא לא אפשר, הוא לא עשה. כמו שאת אומרת, הוא לא עשה מה שהוא נדרש לעשות כדי לאפשר ללקוח לעשות את הפעולות.
מרב תורג'מן
שוב, אתם מציעים 'לא אפשר - - -
חן פליישר
רק צריך לשים לב שהדגש בסעיף השלישי הוא הזמן. אנחנו רוצים שיעמדו באותם שבעה ימים שנקבעו בהוראה, בתוך שבעה ימים. זה הדגש, זאת ההפרה שאנחנו רוצים לקבוע.
מרב תורג'מן
אז 'לא העביר'?
היו"ר רחל עזריה
למה 'לא העביר'?
חן פליישר
אני אסביר.
מרב תורג'מן
אני לא מבינה מה זה 'לא אפשר'. אם הוא לא נתן את הפלטפורמה, זה לא שהוא לא נתן את הפלטפורמה, הוא פשוט לא העביר, לא העביר פיזית. דווקא זה יותר מדויק.
חן פליישר
הבעיה שההעברה כרוכה בשני צדדים לפחות במקרה הזה. יש לפחות שני צדדים, אחד שרוצה לתת ואחד שצריך לקבל ורצינו להיות יותר מדויקים - - -
מרב תורג'מן
את כאילו אומרת שלכל אחד יש את התפקידים שמוטלים עליו.
כפיר בטט
כן, אם למשל הבנק הקולט עשה כל מה שהוא צריך לעשות, אז הוא מבחינתו עשה את זה, הבנק המקורי לא העביר את הדברים.
מרב תורג'מן
אז ברור, הוא לא הפר פה שום הוראה, אבל - - -
כפיר בטט
נכון, אבל זו בדיוק הפרשנות
דודי בבלי
או שהלקוח לא השלים פעולות נדרשות לשם כך. אנחנו אומרים את זה.
מוסי רז (מרצ)
מסבירים לך את זה, יש פה הבדל, השאלה אם הוא נכון או לא.
דודי בבלי
הוא מבחינתו אפשר, אבל הלקוח - - -
אורלי לוי אבקסיס
אני חושבת שה'לא אפשר' אתם שמים פה רף יותר גבוה כדי להוכיח פעילות אקטיבית שהבנק מנע ממנו. גם באי מעשה הוא מונע ממנו ולכן ה'לא אפשר', ברמה משפטית, זה גם לא - - -
דודי בבלי
לא, זה בסדר, לא אפשר זה גם במחדל. זה מה שאנחנו רוצים.
היו"ר רחל עזריה
למה 'לא העביר'? לדעתי זה פלפול, נכנסתם לפלפול.
דודי בבלי
לא, כי 'לא העביר' זה אומר שהפעולה הושלמה. בוא ניקח מקרה, למשל שיש איזה שהוא כשל, הפעולה לא הושלמה, הבנק מבחינתו ביצע את הפעולות, היה כשל בתקשורת, אז מה? הפעולה לא בוצעה. אנחנו לא רוצים להסתכל על המבחן התוצאה, בעצם על האפשרות שהבנק העמיד בפני הלקוח. אם שם נעשה איזה שהוא מחדל אז בוודאי שחייבים להטיל עליו - - -
מרב תורג'מן
אם אין עליו חובה להעביר יש לו חובה לקלוט אז ההפרה לא חלה עליו בכלל.
כפיר בטט
לא, מרב, נניח במצב שבו הבנק הקולט עשה כל מה שנדרש והבנק המקורי לא עשה את כל מה שנדרש, הוא לא - - -
מרב תורג'מן
אז הוא לא העביר.
כפיר בטט
אבל ההפרה חלה על שני הבנקים במקרה הזה. יכול להיות גם על עוד בנקים, אבל ההוראה חלה על שני הבנקים. מה שבנק ישראל מכוון פה שאם אנחנו בודקים רק את מבחן התוצאה יכול להיות שאחד הבנקים כשל ואחד הבנקים עשה כל מה שצריך, אבל לפי ההוראה אנחנו לכאורה צריכים להטיל סנקציה על שניהם כי במבחן התוצאה לא עברה הפעילות.
היו"ר רחל עזריה
תקשיבו, חברים, האופציה שלכם לא מוצלחת, ה'לא אפשר' זה לא מוצלח.
דודי בבלי
אפשר לחשוב על ניסוח אחר. בסדר, נחשוב על ניסוח אחר שיענה על התכלית הזו.
היו"ר רחל עזריה
בעיניי זה פלפול שלכם, אבל אני לא נכנסת לזה, ה'לא אפשר' הוא לא מוצלח, תחשבו על אופציה אחרת.
חן פליישר
אנחנו רוצים שהיא תהיה בהירה לנו, זה העניין.
היו"ר רחל עזריה
בסדר, תסיים, בבקשה, את ההקראה.
עמיהוד שמלצר
הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי סעיף 5ב1."

לנגיד יש סמכות בשני מקומות להטיל כללים.
אורלי לוי אבקסיס
מתי ההסתייגויות, אחרי שהם מסיימים להקריא את הכול?
היו"ר רחל עזריה
אנחנו כבר הקראנו את כל ההסתייגויות, אבל אנחנו תיכף - - -
אורלי לוי אבקסיס
אני הייתי בדיון על העלאת גיל הפנסיה לנשים בוועדת הכספים. תאמינו לי, זה חשוב לא פחות בעיקר לנשים המוחלשות במשק.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה, תיכף תהיה לך הזכות לדבר.
עמיהוד שמלצר
תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – תחילה. 3.

תחילתם של סעיפים 5ב, 5ב1, 10(1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, שלוש שנים מיום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה).
אביטל יערי
אפשר עוד משהו לחזור ולהתחבר אולי לדיון הקטן שהיה פה?
היו"ר רחל עזריה
סליחה, גברתי?
אביטל יערי
איגוד הבנקים.
היו"ר רחל עזריה
איגוד הבנקים, תיכף. בוא תסיים את ההקראה.
עמיהוד שמלצר
שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א), בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.

תחילתו של סעיף 11 - - -
מרב תורג'מן
אנחנו מציעים פה את סעיף קטן (ג) לשאלת העיצומים. זה לא מופיע בהוראה, זו הצעה שהוועדה קיבלה החלטה להאריך את תחילת העיצומים הכספיים כך שהיא לא תחול מיד ביום התחילה אלא לתת להם תקופת היערכות וניתן יהיה להחיל עיצומים כספיים רק אחרי שנה מיום התחילה.
היו"ר רחל עזריה
אבל אם הם דוחים בעוד חצי שנה ועוד חצי שנה, אז זה יהיה ביום של התחלת החוק.
עמיהוד שמלצר
תחילתו של סעיף 11א(א1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) כנוסחו בסעיף (2)(4) לחוק זה, ארבע שנים מיום פרסומו.

חוק הבנקאות (שירות ללקוח) – הוראת שעה. 4. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום התחילה יקראו את חוק הבנקאות (שירות ללקוח), כאילו בסעיף 10(1), אחרי "5א2" בא "5ב(ב)".
מרב תורג'מן
תסביר את הסיפא.
עמיהוד שמלצר
סעיף 5ב(ב) כבר קיים כיום בחוק הבנקאות שירות ללקוח, הוא זה שמאפשר לבנק חדש לפעול בשמו של לקוח לבצע הליכים שכרוכים בהעברת חשבונות. בסעיף 10(1), כפי שאמרתי, אנחנו מחריגים הפרה של חובות, לפי סעיף 5ב, אנחנו רוצים להחריג את זה מסעיף העונשין ומכיוון שהחוק הזה כבר קיים כיום אנחנו קובעים שהתיקון הקטן הזה מתחיל כבר ביום פרסום של חוק ההסדרים ולא ביום התיקון של חוק הבנקאות (שירות ללקוח), בעוד שלוש שנים.
חן פליישר
אפשר רק הבהרה לסעיף שנקרא והוסף תוך כדי והייתה פה הערה?
היו"ר רחל עזריה
כן.
חן פליישר
העניין של החשבונות של הגדרת סוגי החשבונות ואם לא קובעים את הכללים אז רק אם אפשר לחדד מה - - -
מרב תורג'מן
אני מציעה את הנוסח הבא, 'כללים כאמור בסעיף 5ב1(ב) ייקבעו עד ליום התחילה. לא נקבעו כללים כאמור יחול סעיף קטן (א) על כל סוגי החשבונות'.
אריאלה מלכה
שסעיף קטן (א) הוא? לפרוטוקול.
קריאה
ההוראה מחייבת, אוקיי.
חן פליישר
אבל אז אם בכל זאת רוצים, נגיד שמגיעים למצב הלא הגיוני הזה, שלא נקבעו כללים בזמן, ועכשיו כן מצליחים להגיע להסכמות וקובעים את הכללים, הם צריכים - - - זאת אומרת, זהו? אין אפשרות? בנוסח הזה זה יש שלוש שנים ואם זה לא - - -
קריאה
תסבירי לנו למה הנורה האדומה נדלקת תוך כדי - - -
חן פליישר
זו הייתה הצעה של הוועדה.
היו"ר רחל עזריה
לא, אין נורות אדומות בשלב זה, באמת. אין בעיה, זכותך, אבל - - -
קריאה
לא, אני רוצה להיות סגורה עם עצמי.
מרב תורג'מן
ההוראה המקורית קובעת שיש חובה על הבנק הקולט והבנק המעביר להעביר את הפעילות הפיננסית בסוגי חשבונות שנקבעו ויש הסמכה לנגיד, בהסכמת שר האוצר, לקבוע מה הם סוגי החשבונות שההוראה המהותית תחול לגביהם. במהלך הדיונים עלתה השאלה למה הם קובעים את סוגי החשבונות שתחול לגביהם ההוראה, ואם לא קבעו את סוגי החשבונות אז למעשה ההוראה נותרת ריקה מתוכן.
היו"ר רחל עזריה
החשש היה שהחוק לא ייכנס לתוקף בפועל ולכן אמרנו, להם היה מאוד חשוב להגדיר במה כן חל ולא במה לא. יותר קל להם להגדיר מה כן, הם אומרים שאחרת זה רשימות מסובכות, מה כן הם יודעים שהם מכוסים. אז אמרנו שהם מגדירים מה כן עד שהחוק נכנס לתוקף, אם הם לא הגדירו מה כן עד שהחוק נכנס לתוקף זה יהיה הכול, אלא אם כן הגדירו מה לא. אז כאילו עשינו מה שלהם חשוב ומה שלנו חשוב.
מרב תורג'מן
אפשר להוסיף ככה, 'כללים כאמור בסעיף 5ב1(ב) ייקבעו עד ליום התחילה; לא נקבעו כללים כאמור', אני רוצה וכל עוד לא נקבעו כללים כאמור יראו שההוראה חלה על כל סוגי החשבונות.
כפיר בטט
לא, אבל אמרתם הפוך. אמרתם עד שלוש שנים צריך לקבוע, לא קבע חל על הכול. מאותו רגע אם רוצים להחריג צריך להגיד מה לא. צריך להוסיף 'על כל סוגי החשבונות, למעט מה שהנגידה הגדירה שלא'.
אורלי לוי אבקסיס
רגע, אז מעכשיו לעוד שלוש שנים החוק הזה מת?
כפיר בטט
לא, החוק - - -
אורלי לוי אבקסיס
לא, אם לא הגדירו בשלוש שנים.
כפיר בטט
התחילה של החוק עוד שלוש שנים, לא הגדירו בשלוש השנים - - -
היו"ר רחל עזריה
אנחנו תיכף נדבר על הוראת המעבר.
אורלי לוי אבקסיס
- - - כי בעוד שלוש שנים זה מחר.
כפיר בטט
לא, אני רק יכול להגיד לך שזה יהיה הרבה לפני שלוש שנים כי הם צריכים לפתח את זה. כלומר לנו יש עניין לעשות את זה כמה שיותר מהר.
מרב תורג'מן
למעשה יש שלושה חלקים להוראה הזו. האחד, שנקבע כללים עד ליום התחילה, לא נקבעו כללים עד ליום התחילה יחול על כל סוגי החשבונות. החליט לקבוע כללים אחרי יום התחילה אז הוא יקבע על מה זה לא חל.
היו"ר רחל עזריה
בדיוק. הסתייגויות, בבקשה.
אורלי לוי אבקסיס
אני רוצה להעלות פה שני דברים. האחד, מתוך כל הנושא, ותאמינו לי, אני למודת ניסיון אישי גם, כל הנושא של השמאים, צריך להבין מה זה אומר לזוג צעיר או בכלל, למי שבא לבקש משכנתא מהבנק, ועכשיו אומרים לו 'יש לנו רשימת של שמאים סגורה'. הרשימה של השמאים הסגורה הזו שעובדת עם הבנק, יש לה שני דברים, אחת, כאשר אנחנו מסתכלים הלכה למעשה, ההערכות שלהם תמיד הן כמעט יהיו הערכות בחסר, מה שגורם לכך שהמשכנתא מתייקרת כי הסיכון עולה כי בסופו של דבר גם אם הבית שווה שני מיליון ומעריכים אותו 1.750 מיליון, זאת אומרת שהוא צריך להביא יותר מהבית כי יכולת המימון שלו הולכת וקטנה, כי בעיקר המשכנתא מתייקרת. זה אחת. שתיים, גם כאשר יש מעברים בין הבנקים, סתם ניקח בנק פועלים ובנק מזרחי, לכל אחד יש את הרשימה הסגורה שלו, כאשר אני באה ואני אומרת שאני רוצה לצורך מיקוח לקחת את ההצעה של השמאי, שדרך אגב כבר שילמתי עליה בעצמי לאותו בנק של השמאים שהבנק מספק לי, אני לא יכולה לקחת שמאים אחרים, ואני כבר שילמתי את זה ואני רוצה לעבור לבנק כדי לקבל מבנק אחר הצעה שאולי תקל לי את ה - - - ואת יודעת, כל תנודה הכי קלה יכולה להגיע לעשרות ואם לא למאות אלפי שקלים בסוף תקופה, ואז אומרים לו 'לא, לא, לא, השמאות של הבנק ההוא לא רלוונטית מבחינתנו'.

אז יש לי שתי הצעות. אחת, אחרי סעיף 5ב(א)(2) יבוא (3) 'סיוע בהעברת הערכות חוות דעת שמאי שנערכה על ידי תאגיד הבנק המקורי אל תאגיד הבנק הקולט'. מאחר שכל בנק מחזיק ברשימת שמאים משל עצמו לווה ששילם לשמאי של בנק א' על הערכת שמאות לא יוכל לעשות בה שימוש לצורך מיקוח על תנאי המשכנתא עם בנק ב' שבו יש רשימה שונה של שמאים. תיקון זה בא להציע להתמודד עם צמצום התחרות בין הבנקים והבעייתיות במעבר בין בנק לבנק, בנוסף להקל על הרוכשים בבחירת בנק לקבלת משכנתא.

שתיים, אני רוצה להוסיף אחרי סעיף 7(ב) יבוא סעיף 7(ג), 'לא יותנה אדם ברכישת דירה על מנת לקיים את תהליך השמאות מול הבנק. תנאי לאישור המשכנתא לבנקים הוא הצגת שומה לרכש הנרכש'. התנהלות זו גורמת לכשל מהותי בתהליך קבלת ההחלטות ובכושר המיקוח של רוכשי הדירות ותורמת ישירות לעליית מחירי הדירות. הסיבה לכך היא שהרוכשים נמנעים מלקבל חוות דעת שמאי לפני רכישת הדירה לאור העובדה שבמידה שיעשו זאת ישלמו פעמיים לשני שמאים, לשמאי של לפני הרכישה ולשמאי שברשימת הבנקים למשכנתאות לאחר הרשימה. זה עיוות שאותו אנחנו צריכים לתקן, כי העיוות הזה עולה לכל אחד ואחד מאיתנו שהולך לקנות בית, ותאמינו לי, אני יודעת, עולה עד מאות אלפי שקלים בסוף תקופה.

אני שואלת, יש לנו הרי בסופו של דבר מאגר של שמאים, אני בטוחה שהם צריכים לעמוד באיזה שהם כללים מסוימים, כללי אתיקה וכדומה, כמו שיש בנק של רואי חשבון או של רופאים שמהם מקבלים חוות דעת, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא רמאים, יש רמאים בשמאים? תתפסו אותם, תמצו איתם את הדין, אבל אל תיתנו לי כלקוח לעבוד מול חוות דעת שאיננה מייצגת את הערך האמיתי ואז אני צריכה להביא הון שאין לי או ללוות יותר מהבנק ולהעלות לי את הסיכון של המשכנתא. את זה אני רוצה לשנות ולכן אני רוצה להעלות להצבעה את שני הסעיפים האלה.
היו"ר רחל עזריה
אוקיי, אנחנו נשמע התייחסות.
דודי בבלי
אני מבין את התכלית. רק שאלה, אם יש הערכת חסר, אז יש הערכת חסר בכל מקרה, כלומר גם הערכת חסר בבנק הראשון, אז היא תגולגל, איך זה ימנע את הערכת החסר?
אורלי לוי אבקסיס
ראשית אני לא אשלם פעמיים על שני שמאים.
דודי בבלי
את זה הבנתי.
אורלי לוי אבקסיס
תראה, יש דברים שניסיתי לתקן בקטן ויש דברים שניסיתי לתקן ביותר גדול. אני יודע שיהיה חוסר הסכמה, בעיקר בנק ישראל ששומר על הבנקים ועל הריביות שהם גובים והריבית - - - אפס ומאפשר את ההתנהלות הזו שחותכת לנו, הזוגות הצעירים, ובכלל לכל מי שרוכש דירה, את היכולת שלנו לעמוד על הרגליים וגם להתקיים במקביל, אני באה ואני אומרת שהנושא של השמאות הוא גם עלות שבסופו של דבר אני נדרשת לשלם פעמיים - - -
דודי בבלי
אבל רגע, אני חייב להבין - - -
היו"ר רחל עזריה
בואי נשמע.
אורלי לוי אבקסיס
לא, הוא שאל אותי לגבי שני - - - ואם שמת לב, בהסתייגות השנייה, שם אני כבר אומרת למה אני צריכה להיות קשורה לאותם שמאים, ששימו לב, אתם כבנק ישראל צריכים לעשות ביקורת, האם השמאים נותנים ערך אמיתי של הבית לעומת ערך השוק.
דודי בבלי
אז זו סוגיה בפני עצמה. יש פה שאלה באמת מעניינת ויכול להיות שיש פה משהו באמת מעניין, אבל אני חייב להגיד שהפתרון שלנו, מה שעולה פה, הוא פתרון תפעולי, הוא מדבר רק על ההיבטים התפעוליים. זה מתקשר לעולמות של העברת מידע ויש פה המון המון סוגיות אחרות. קצת קשה לנו עכשיו לקשור בין שני הדברים.
היו"ר רחל עזריה
מה החוק אומר?
דודי בבלי
החוק הוא העברה תפעולית - - -
היו"ר רחל עזריה
החוק אומר שמעבירים טכנית את הכול - - -
אורלי לוי אבקסיס
אין בעיה, בהעברה הטכנית הזו יש גם חוות דעת שמאי על ערך הנכס שהוא קשור לרשימה של המומלצים של הבנק. מדוע - - -
היו"ר רחל עזריה
למה? אם מישהו - - -
אורלי לוי אבקסיס
מדוע זה לא יעבור יחד זה?
דודי בבלי
אני אגיד לך. עולמות העברת המידע - - -
היו"ר רחל עזריה
אם אתה משלם משכנתא - - -
אורלי לוי אבקסיס
זה האינטרס של בנק איקס ובנק וואי, שניהם, להוריד את הערך של הנכס.
היו"ר רחל עזריה
רגע, אורלי, שנייה. אם עוברים מבנק לבנק ועד עכשיו שילמת משכנתא מבנק איקס ואתה עובר לבנק וואי, יש לזה משמעות מבחינת השמאות?
דודי בבלי
פה, אם אני הבנתי נכון, היא מדברת על העברת המידע, בעצם על טופס השמאות שממילא שילמתי עליו, למה שאני אשלם שוב לבנק החדש.
אורלי לוי אבקסיס
מה גם שהאינטרס של שני הבנקים זה לא - - -
דודי בבלי
הבנתי הרעיון. זה מתקשר לעולם של העברת מידע. תכלית החוק, ההצעה פה בעצם מדברת, שוב, על העברת פעילות קיימת, שירותים, מוצרים וכן הלאה קיימים בבנק מסוים.
חיים ילין (יש עתיד)
ללא עלות. השאלה אם 'ללא עלות' תופס את מה שהיא אומרת.
דודי בבלי
זה שני דברים שונים. לא, היא מדברת על ללא עלות על הערכת השמאי, אנחנו מדברים פה על ללא עלות על ההעברה עצמה, זה שני דברים שונים.
חיים ילין (יש עתיד)
נכון, אבל השאלה אם אתה עובר as is.
דודי בבלי
עוד פעם, זה משהו שצריך ללמוד את מה שמוצע פה, אבל הוא פשוט לא קשור לעניין הזה.
אורלי לוי אבקסיס
הוא בוודאי קשור כי הוא נגזרת של מה שאתם מחליטים פה.
דודי בבלי
הוא קשור לעולמות של העברת מידע ואת העניין הזה צריך לבחון באופן אחר. אני לא יודע אם זה המקום.
אורלי לוי אבקסיס
יש לזה השפעה פיננסית, יש בזה עלות כלכלית ובהעברה בין ה - - -
דודי בבלי
על הכיפק, אני לא פוסל, אבל זה משהו שצריך להבין אותו, להבין את המשמעויות כי יש לו משמעויות משפטיות כלכליות וכן הלאה. פה אנחנו מדברים על העברות תפעוליות, לכן לקשור את זה בחוק הזה, זה דורש בחינה, הנושא הזה.
אורלי לוי אבקסיס
איפה צריך לעשות את זה אם לא?
דודי בבלי
בעולם שאנחנו מתעסקים בו היום, עולם העברת המידע למשל, שם זה המקום, ואנחנו מתעסקים בזה לא מעט. אנחנו כבר שנה מתעסקים בעולם של העברת מידע.
אורלי לוי אבקסיס
לא - - - את העלות הנוספת בהעברה - - -
דודי בבלי
שוב, אני אומר, זה נושא שצריך ללמוד אותו.
היו"ר רחל עזריה
אורלי צודקת, זה פשוט לא בחוק הזה.
אורלי לוי אבקסיס
איפה זה יהיה?
היו"ר רחל עזריה
אורלי, שנייה, בחוק הזה אנחנו - - -
אורלי לוי אבקסיס
אבל זה רלוונטי - - -
היו"ר רחל עזריה
אני לא מסכימה איתך כי אנחנו לא מדברים על העברת הלוואות מבנק לבנק, אנחנו מדברים - - -
סאלח סעד (המחנה הציוני)
לא, אבל אם החשבון עובר מבנק לבנק אז בוודאי ההלוואות עוברות איתו.
דודי בבלי
לא, לא, לא. קודם כל זה לא הלוואה פה, זה מידע על הערכת שמאי, זה לא ההלוואה עצמה ואנחנו גם בכל מקרה לא מדברים על העברה של ההלוואות. פה אנחנו מדברים על העברה של מידע - - -
אורלי לוי אבקסיס
שנייה, אנחנו צריכים להבין. אם אני תוך כדי תהליך של לקיחת משכנתא, עדיין לא לקחתי את המשכנתא, אבל שילמתי חלק מהעלויות המצטברות לבניית תיק המשכנתא, ביניהם גם לשמאי ש - - - עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מכך, הרציונל של בנק איקס וואי בהערכת חסר של השמאים - - -
היו"ר רחל עזריה
רגע, רגע, שנייה. תסיימי את ה - - -
אורלי לוי אבקסיס
ולכן אני אומרת שבנק שאני מעבירה אליו צריך לקבל את הערכת השמאי הקודם כי הוא צריך להבין שגם הבנק ההוא רוצה לתת הערכת חסר כדי לייקר את ההלוואה שלו. לכן אני אומרת, אין שום מניעה שאותה הערכת שמאי - - -
היו"ר רחל עזריה
אבל זה לא זה.
אורלי לוי אבקסיס
את לא מבינה את זה, אז אל תגידי שאת לא - - -
היו"ר רחל עזריה
אני מבינה היטב, אני רק אומרת שזה לא האירוע.
דודי בבלי
לא, אני מציע שאולי נשב על זה בצורה נפרדת ונעשה על זה חשיבה - - -
אורלי לוי אבקסיס
אז מה שאני מנסה לומר, אני תוך כדי מהלך וכשאני מעבירה את כל הפעילות אני רוצה לבדוק, אולי גם את המשכנתא ניקח מהבנק החדש. עוד לא הגעתי לסיום תהליך, אבל בהחלט התחלתי אותו, שילמתי על שמאי מתוך הרשימה המאוד מצומצמת של בנק איקס ועכשיו אני מעבירה ואני אומרת 'בקשה, תכירו בזה, או תיקחו את זה כחלק - - -
דודי בבלי
אז אני יכול להגיד לך שבעולם של המידע, למשל אחד הנושאים שאנחנו מתעסקים בו זה בדיוק השוואת העלויות. אגב, גם נושא של משכנתאות, אנחנו רוצים להקל בכלל בכל התהליכים של רישום המשכנתא, שלקוח בכלל לא יטורטר, אז זה מתקשר לעולם הזה. לגמרי, אנחנו ממש בכיוון, פשוט זה עולם אחר ואפשר לשבת על זה ולשמוע ובאמת לדבר, זה פשוט לא כל כך קשור לעניין התפעולי. אנחנו פה מדברים על העברה תפעולית נטו של שירותים קיימים בבנק א' לבנק ב'. אני מבין שזה מתקשר במסגרת הרחבה יותר, אבל אפשר לשבת על זה ולשמוע.
אורלי לוי אבקסיס
זה לא שירות שהבנק נותן לי?
דודי בבלי
זה לא שירות בנקאי במובן הזה של מוצר או שירות בנקאי שאני מקבל באופן שוטף שאני כבר מקבל אותו ואני מעוניין לקבל אותו מבנק אחר. שזו המהות, התכלית, של הרעיון פה. היא גם לא מתעסקת בנושאים כלכליים פה, אנחנו מדברים רק על נושאים תפעוליים. יש פה שאלות כלכליות.
היו"ר רחל עזריה
חבר הכנסת יונס, יש לך גם הסתייגויות?
אורלי לוי אבקסיס
אנחנו מצביעים על זה עכשיו.
היו"ר רחל עזריה
תיכף, הקראנו את כל ההסתייגויות, אבל אנחנו עכשיו מסיימים את ההקראה.
אורלי לוי אבקסיס
אז הקראתי את ההסתייגויות שלי. זה יעלה להצבעה?
היו"ר רחל עזריה
בסדר, אנחנו נצביע, תהיה הצבעה.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מחכה לראות אם יש הפסקה.
היו"ר רחל עזריה
אני עושה הפסקה של רבע שעה.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:50 ונתחדשה בשעה 14:15.)
היו"ר רחל עזריה
אני מחדשת את הישיבה. אחד הנושאים שעלו במהלך הדיונים זה מה קורה בשלוש השנים עד שהצעת החוק נכנסת לתוקף, שבעצם אני קיבלתי הרבה תלונות שהיום כשאנשים מנסים לעבור מבנק לבנק הם מפסידים הרבה מההטבות שהם זכאים להן, על אף שיש הנחיה של בנק ישראל שזה לא אמור לקרות. לכן אנחנו נכניס להוראות המעבר של הצעת החוק ופשוט נהפוך את ההנחיה לחוק. זה בין היתר כי אני מאמינה שבסוף הרגולטור הכי טוב הרבה פעמים זה הציבור וכשדברים נמצאים בחקיקה הציבור יודע וכשדברים נמצאים בהנחיות בין רגולטור הרבה פעמים זה לא מפורסם.

אני אקריא. זה יהיה בהוראות המעבר של החוק. 'ביקש לקוח לסגור את חשבונו יפעל הבנק כדלקמן'.
מרב תורג'מן
תהיה הבהרה שבתקופה שמיום פרסום החוק ועד ליום התחילה, אם זה יהיה שלוש שנים ואם זה יהיה ארבע שנים, תחול ההוראה הבאה, כפי שחברת הכנסת עזריה מציגה כך ש - - -
היו"ר רחל עזריה
'ביקש לקוח לסגור את חשבונו יפעל הבנק כדלקמן: לא יבטל הטבות והנחות להן היה זכאי הלקוח במסגרת ניהול החשבון במועד מוקדם מהמועד שנקבע לעניין זה בהסכם בינו לבין הלקוח רק בשל בקשת הסגירה; בהיעדר הסכם אשר במסגרתו נקבע מועד תוקפן של אותן הטבות או הנחות ללקוח ישמור הבנק את ההטבות או ההנחות למשך תקופה של שלושה חודשים לפחות ממועד הגשת בקשת הסגירה או עד למועד סגירת החשבון, המוקדם מבין השניים'.

זהו, זו הוראת שעה עד שהחוק נכנס לתוקף. אז נתנו מענה גם לשלוש השנים הקרובות. יש למישהו הערות?
קריאה
מה המטרה?
היו"ר רחל עזריה
המטרה היא שהציבור יידע שאלה הזכויות שלו. המטרה היא שגם בשלוש השנים האלה לא יהיה אפשר לפגוע במי שמבקש לסגור חשבון בנק. כיוון שקיבלתי הרבה מאוד תלונות בעניין הזה פניתי לבנק ישראל והופתעתי לגלות שאסור לעשות את זה, רק שהרבה מאוד אנשים לא יודעים והדברים האלה, לצערי, כן קורים.

את רצית לומר משהו קודם. זה הזמן ואז אנחנו עוברים להצבעה.
אביטל יערי
כן, באמת תודה רבה שזכרת אותי. האמת שאנחנו הגשנו - - -
אריאלה מלכה
אנחנו זה איגוד הבנקים?
אביטל יערי
כן. שוב אני מודה לך שזכרת אותי. אנחנו הרגשנו שלא בנוח עם הסעיף של העיצומים במקרה שהבנק באמת עושה כל מה שנדרש ממנו, אבל מאיזה שהוא כשל שלא קשור לבנק עצמו הוא עדיין יכול למצוא את עצמו בתוך הסעיף הזה של העיצומים.
היו"ר רחל עזריה
באיזה מהסעיפים את חושבת שזה יכול לקרות? כי עבדנו מאוד קשה כדי שזה לא יקרה.
אביטל יערי
בסעיף של העיצומים בסעיף (3). 'לא העביר את הפעילות הפיננסית של הלקוח' יכולים להיות עיצומים. קודם כל נזכיר שהחוק עוד בחיתוליו ואנחנו עוד לא יודעים לגמרי איך הוא יעבוד.
היו"ר רחל עזריה
הוא יעבוד מעולה.
אביטל יערי
בעזרת ה'. באמת. ועדיין אנחנו מרגישים שלא בנוח כשאנחנו לא יודעים, אנחנו אפילו לא יודעים להגיד מראש איזה כשלים טכניים יכולים להיות ואנחנו חושבים שיכולים להיות כשלים שלא קשורים בהכרח ל - - -
היו"ר רחל עזריה
אז את בניסוח של 'לא העביר', אז בואי אני אגיד לך מה הניסוח שאנחנו מציעים, 'לא אפשר ללקוח להעביר'. אנחנו בסעיף (3), לא אפשר ללקוח להעביר.
מעין נשר
אנחנו עדיין חושבים שכדאי להוסיף, ליתר ביטחון, את הביטוי 'לא אפשר ללקוח להעביר את פעילותו הפיננסית מטעמים בלתי סבירים'. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב לסעיף הזה ספציפית כי באמת הסעיפים (1) ו-(2) יחסית ברורים, לקחת מהלקוח עמלה, בסדר, לא היית צריך, ברור על מה העיצום, פה זה משהו שהוא מאוד אמורפי, 'לא אפשר'. יכולות קודם כל להיות תקלות טכניות, יכולים להיות מצבים שבנק - - -
היו"ר רחל עזריה
לא, 'לא אפשר' זה לא תקלות טכניות.
מעין נשר
אבל יכולים להיות מצבים שבנק עשה את כל מה שהוא יכול, אבל לא התאפשר להעביר - - -
היו"ר רחל עזריה
לכן אמרנו 'לא אפשר', לא אמרנו 'לא התאפשר'.
מעין נשר
הוא לא אפשר, כמובן זה לא עבר.
היו"ר רחל עזריה
לא, שמרנו על זה מאוד מאוד ברור, אם הוא לא אפשר. שמרנו על זה אקטיבי, זה לא שלא התאפשר.
מעין נשר
אני אשמח להבין מה הבעיה עם שלוש המילים שהצענו 'מטעמים בלתי סבירים'.
היו"ר רחל עזריה
כי אז את צריכה להוכיח שזה מטעמים בלתי סבירים. ואם זה סתם הפקיד, לא יודעת מה, שכח? תגידו אז תמיד הפקיד ישכח ואז זה לא יהיה טעמים בלתי סבירים, אבל זה עדיין.
מעין נשר
אם תמיד הפקיד שוכח זה טעם בלתי סביר.
היו"ר רחל עזריה
לא תמיד, פעם הפקיד ישכח, פעם הפקיד לא התכוון, פעם הוא לחץ על הכפתור הלא נכון. למה להיכנס לדיון הזה?
קריאה
זה אומר שאם נשתדל אקטיבית אנחנו לא אשמים ב - - -
קריאה
כן, הכוונה 'לא אפשר' שאנחנו עשינו משהו אקטיבי - - -
היו"ר רחל עזריה
לכן אנחנו אומרים 'לא אפשר', בדיוק, זו אקטיביות.
קריאה
זו הכוונה, רק משהו אקטיבי שלא אפשר.
היו"ר רחל עזריה
כן, ולא שעשיתם את כל העבודה, רק שהבנק השני לא קלט, או שעשיתם את כל העבודה והייתה תקלה טכנית. אתם צריכים - - -
קריאה
אני אפשרתי, אבל הייתה תקלה שלא גרמה למעבר.
מעין נשר
אנחנו מבקשים שזה יירשם בפרוטוקול ושזה יהיה ברור ואם ככה אנחנו מוכנים להסכים לנוסח.
מרב תורג'מן
גברתי, אנחנו פשוט חושבים שמטעמים בלתי סבירים זה מונח שנתון לפרשנות, הוא לא מתאים לעולם העיצומים הכספיים ולכן אנחנו לא חושבים שצריך להכניס כאן את שיקול הדעת לעניין מהו טעם בלתי סביר.
מעין נשר
מאחר ששאר העיצומים בחוק הבנקאות הם גם בנוסח שלא אפשר ומאחר שברור פה לפרוטוקול שאם הבנק עשה הכול וזה לא איזה שהיא תקלה טכנית וזה יירשם אנחנו - - -
מרב תורג'מן
כן.
מעין נשר
כן. יש לנו שתי הערות נוספות, אחת, עניין טכני. אתם שיניתם את הנוסח של העלות בגין ההליך. אז גם בסעיף 5ב1, 'נוח אמין מאובטח ובלא עלות ללקוח', צריך להבהיר שזה בגין ההליך.
היו"ר רחל עזריה
עשינו את זה. עבדנו על זה.
מעין נשר
ובאופן כללי עדיף אולי לא לכתוב את המילה 'הליך', אלא עלות בגין העברת הפעילות, כי המילה הליך היא מאוד מאוד רחבה.
קריאה
להיפך, הליך מדבר על הפעולה של ההעברה, שלא קשור ב - - -
מעין נשר
טוב, בסדר.
היו"ר רחל עזריה
אני רוצה לעבור להצבעה.
מעין נשר
רק שנייה, יש לנו עוד הערה אחת.
אלעד כהן
בסעיף 5ב1 אנחנו חושבים שנכון יהיה - - -
היו"ר רחל עזריה
אתם באתם לכל הדיונים, ישבתם בשקט כל הדיונים, מה עכשיו, מאיפה זה בא?
מעין נשר
אנחנו ישבנו בשקט כי אנחנו חיכינו שתיתנו לנו רשות דיבור, כי אנחנו מנומסים.
היו"ר רחל עזריה
אתם נרשמתם לדיבור?
מעין נשר
ביקשנו את רשות הדיבור ונאמר לנו שתינתן לנו אפשרות להתייחס - - -
היו"ר רחל עזריה
יאללה, קדימה, בבקשה. רשות הדיבור אצלכם, בבקשה.
אלעד כהן
אז בסעיף 5ב1 אנחנו חושבים שנכון יהיה להבהיר ש - - -
היו"ר רחל עזריה
סליחה, שם מלא לפרוטוקול.
אלעד כהן
אלעד כהן, בנק הפועלים.
היו"ר רחל עזריה
אז למה אתה עם סרט?
אלעד כהן
אני עורך דין חיצוני של בנק הפועלים.
היו"ר רחל עזריה
אז למה את עם סרט של לוביסט? כי אתה עורך דין חיצוני. ככה זה עובד.
אלעד כהן
בסעיף 5ב1, אנחנו חושבים שנכון יהיה להבהיר ששבעה ימים יהיו שבעה ימים מהמועד שבו הבנק המקורי יקבל לידיו את אישור הבקשה של הלקוח מהבנק הקולט, שזה לא ייספר מיום האישור אלא מיום קבלת האישור אצל הבנק המעביר.
היו"ר רחל עזריה
אבל זה מהבנק המעביר. לא, חברים, לא רלוונטי. הבנק המעביר צריך תוך שבעה ימים להעביר, לא אכפת לי - - -
אלעד כהן
ממתי? שבעה ימים ממתי? מהיום שבו הוא מקבל את הבקשה, לא מהיום שבו הבנק הקולט אישר ללקוח.
כפיר בטט
זה חוזר לעניין של ה'אפשר', אנחנו דורשים את האפשר. מה שאתם מבקשים נכנס כבר לרזולוציה של איזה טכנולוגיה בדיוק תידרש. אנחנו לא יודעים עדיין להגיד שיישלח אישור לבנק המקורי, יכול להיות שמהבנק הקולט.
אלעד כהן
לא, אני אסביר. כרגע הנוסח אומר שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט. הבנק המעביר לא יודע מתי אושרה הבקשה של הלקוח בידי הבנק הקולט, הוא יודע מתי נודע לו על האישור, מהיום שבו נודע לנו על האישור אנחנו צריכים לאפשר את ההעברה, לא מהיום שבו הבנק הקולט אישר. אין שליטה על זה.
כפיר בטט
אני רוצה רק לחדד. הנוסח שאתם הצעתם מתייחס גם לרזולוציה של בסופו של דבר איך מקבלים את האישור ומה - - -
אלעד כהן
לא, אני לא מתייחס לאיך אני מקבל את האישור, אני שואל ממתי סופרים שבעה ימים.
מרב תורג'מן
כתוב פה, ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט.
אלעד כהן
הקולט.
מעין נשר
אבל איך הבנק המעביר יידע שהוא הגיש בקשה?
מרב תורג'מן
הוא הגיש בקשה - - -
מעין נשר
נניח שלקוח נכנס לבנק איגוד והוא אומר לבנק איגוד 'אני רוצה לעבור אליכם' ובנק איגוד קיבל את הבקשה ושם את זה במגרה. עברו שבעה ימים מיום האישור ועכשיו הבנק הקודם שלו, נניח שהוא היה בנק לאומי, חייב בעיצומים כספיים.
מרב תורג'מן
אבל אישור הבקשה הוא לא לשים במגרה, הוא צריך לאשר את הבקשה.
מעין נשר
אבל זה בדיוק העניין, שאנחנו לא יודעים איך יתבצע אישור הבקשה ואיך יהיה התהליך הזה. תקשיבו, חברים, זה באמת הערה טכנית. אנחנו חושבים שזה מאוד הגיוני לתת את ההבהרה הזאת כדי שלא ייווצר מצב שהבנק המעביר לא יידע שהבנק הקולט אישר.
היו"ר רחל עזריה
בנק ישראל, אתם רוצים להתייחס?
דודי בבלי
אני חושב שאנחנו צריכים לחדד את הנקודה הזאת כי - - -
כפיר בטט
אפשר אולי למצוא איזה נוסח.
דודי בבלי
למצוא איזה נוסח שמבהיר את זה שזה התקבל.
היו"ר רחל עזריה
אז תעבדו על זה בינתיים. התייחסויות נוספות? זהו, סיימתם?
אלעד כהן
מרב, כרגע כתוב בתוך שבעה ימי עסקים ממועד אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר. אני חושב שנכון יהיה להבהיר בתוך מועד אחר מאוחר יותר, מאוחר יותר משבעה ימים, לא מוקדם יותר משבעה ימים.
היו"ר רחל עזריה
זהו, סיימתם?
קריאה
כן.
היו"ר רחל עזריה
מצוין, יישר כוח. אנחנו עוברים להצבעה. אני אתחיל בהצבעה על ההסתייגויות. רק תקריאו לנו את הנוסח לתיקון.
חן פליישר
נקריא מה שיצא. בתוך סעיף 5ב1(א) יהיה כתוב 'וזאת בתוך שבעה ימי עסקים ממועד', עכשיו התוספת, 'שבו יקבל הבנק המקורי לידיו הודעה על' ואז ממשיכים כמו שהיה קודם.
קריאה
השאלה ממי? מי נותן את ההודעה, הבנק הקולט?
אלעד כהן
לא, לא בהכרח, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים.
חן פליישר
העיקר שיקבל הודעה.
דודי בבלי
הודעה בדבר האישור.
אלעד כהן
האישור של הבנק הקולט. הדרך להעביר את זה יכולה להיות דרך - - -
היו"ר רחל עזריה
חברים, אנחנו צריכים לשמוע את הניסוח.
מרב תורג'מן
אחרי 'וזאת בתוך שבעה ימי עסקים ממועד שבו יקבל הבנק המקורי לידיו הודעה על אישור בקשתו של לקוח בידי הבנק הקולט'?
היו"ר רחל עזריה
מצוין. יופי. אנחנו עוברים להצבעה.
מרב תורג'מן
אוקיי. הצבעה על ההסתייגויות.
היו"ר רחל עזריה
מתחילים בהצבעה על ההסתייגויות.
מרב תורג'מן
אני אציג הסתייגות הסתייגות ונעלה להצבעה. ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת חיים ילין. כל ההסתייגויות הן בשם כל סיעת 'יש עתיד', נכון?
חיים ילין (יש עתיד)
כן.
מרב תורג'מן
ויש לי את החתימות המקוריות?
אורי מקלב (יהדות התורה)
מרב, ההסתייגויות היו מונחות בפנינו, נכון?
היו"ר רחל עזריה
כן.
מרב תורג'מן
הן הונחו, הן הוצגו על ידי המציעים ועכשיו צריך להצביע עליהן.
אורי מקלב (יהדות התורה)
את מצביעה לפי מספרים, הסתייגות 1, 2, 3. לפי המספר?
מרב תורג'מן
על ההסתייגות וככל שתחליט הוועדה על האישור להעלות את זה למליאה.
חיים ילין (יש עתיד)
יש לנו פה 60.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אבל לפי המספר.
מרב תורג'מן
הסתייגות מספר 2 של חבר הכנסת חיים ילין, שבמקום 'בנק' יבוא 'תאגיד בנקאי'.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין. ההסתייגות הוסרה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 2 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
מרב תורג'מן
אישור ועדת הכספים או הכלכלה או אישור ועדת המדע, אדוני מסיר את ההסתייגות הזאת?
חיים ילין (יש עתיד)
לא. כל ההסתייגויות, כמו שהן, חוץ ממה שהורדתי שהיה תיקון.
מוסי רז (מרצ)
אבל חבר הכנסת מקלב צודק, מספיק להגיד מספר ההסתייגות.
היו"ר רחל עזריה
כן, פשוט תקריאי את המספר.
מרב תורג'מן
אוקיי. הסתייגות 3, 4 ו-5 של חבר הכנסת חיים ילין. הן כולן לחלופין אחת לשנייה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 3, 4 ו-5 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
מרב תורג'מן
הסתייגות מספר 6, באופן מקוון או באופן אחר אם ביקש זאת הלקוח.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 6 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
מרב תורג'מן
במקום שבעה ימי עסקים בתוך חמישה ימי עסקים, לחילופין בתוך שלושה ימי עסקים.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 7 ו-8 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
מרב תורג'מן
אחרי המילים 'שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם' יבוא המילה 'לא'.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? אין.
היו"ר רחל עזריה
למה אתה לא מסיר את זה?
חיים ילין (יש עתיד)
בשביל לראות איך אתם מצביעים, אם אתם יודעים על מה אתם מצביעים.
היו"ר רחל עזריה
נו, באמת, די, חיים. אתה מסיר את ההסתייגות?
מרב תורג'מן
אדוני מסיר את ההסתייגות הזו?
רועי פולקמן (כולנו)
אפשר באמת להגיד את המספר.
היו"ר רחל עזריה
זה התקבל?
מרב תורג'מן
ב-(ג) לא, אין אישור ועדת כלכלה. הסברנו, זה האישור הפרטני. את צריכה להצביע על סעיף 10.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגות? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 10 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
מרב תורג'מן
11 ו-12 זה לחלופין, אחת ועדת הכספים, אחת ועדת הכלכלה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 11 ו-12 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
מרב תורג'מן
אחרי 'בהסכמת שר האוצר' 'באישור ועדת הכספים של הכנסת', 13, 14, הן לחילופין.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 13 ו-14 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
מרב תורג'מן
15, להסיר את המילה הנגיד?
היו"ר רחל עזריה
זה שוב לחילופין.
מרב תורג'מן
זו המשמעות.
היו"ר רחל עזריה
שלושת אלה לחילופין.
חיים ילין (יש עתיד)
אני רוצה לראות עכשיו את 'כולנו' מצביעים נגד כחלון, זה מה שאני רוצה לראות.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה. 15, 16, 17. מי בעד הסתייגויות 15, 16, 17? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 15, 16 ו-17 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
מרב תורג'מן
הסתייגות מספר 18, הנגיד, בהסכמת ועדת הכספים.
חיים ילין (יש עתיד)
18 לחוד ו-19 לחוד.
היו"ר רחל עזריה
19 ו-20 זה - - -
מרב תורג'מן
את 20 הוא הסיר.
היו"ר רחל עזריה
את 20 הסרת, את 19 אתה מסיר?
חיים ילין (יש עתיד)
לא. את 18 אני משאיר,19 משאיר, 20 הסרתי.
היו"ר רחל עזריה
בסדר, מי בעד הסתייגות 18? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 18 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות 19, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 19 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות, 21, 22, 23, 24.
מרב תורג'מן
לא, רק עד 23.
היו"ר רחל עזריה
בסדר, 21, 22, 23, זה הסתייגויות לחילופין. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו. תודה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 21, 22 ו-23 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
24, 25, 26. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 24, 25 ו-26 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
27, 28, 29. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 27, 28, ו-29 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
30 ירד.
מרב תורג'מן
למעשה מ-30 עד 37, חבר הכנסת ילין, ירד. בסדר?
היו"ר רחל עזריה
הלאה. 38, 39, 40.
מרב תורג'מן
מ-38 עד 42.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגויות 38, 39, 40, 41, 42? מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 38, 39, 40, 41, 42 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
43, 44.
מרב תורג'מן
43 ו-44 זה התאמה להסתייגויות אחרות שכתובות פה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות 43?
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אבל תעשי 43, 44 לחוד, כי פעם זה - - -
היו"ר רחל עזריה
בסדר. 43. אני התכוונתי לעשות לחוד. מי בעד הסתייגות 43? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 43 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות 44. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 44 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות 45, 46 ו-47, לחילופין. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 45, 46, 47 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
48. זה לחילופין?
מרב תורג'מן
כפל העיצום, זה מה שאתה מבקש?
חיים ילין (יש עתיד)
כן.
היו"ר רחל עזריה
אוקיי, מי בעד הסתייגות 48? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 48 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות 49? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 49 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות 50? הורדת אותה?
חיים ילין (יש עתיד)
לא.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה.
רועי פולקמן (כולנו)
הוא רוצה סעיף מיוחד שאומר - - -
היו"ר רחל עזריה
יש בעיה עם ההסתייגות?
מרב תורג'מן
לא, אני אשנה את הנוסח כיוון שזה לא הוראה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אני רוצה לראות איך אתם מצביעים נגד משהו שנלחמנו עליו במשך שלוש שנים ושום דבר כמעט לא קרה.
היו"ר רחל עזריה
חבר הכנסת ילין, בוא תראה איך אנחנו מצביעים נגד. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
חיים ילין (יש עתיד)
זה מדהים, החבר'ה יוצאים לתקשורת ואומרים שהם נלחמים למען העם, נכון? ממש, מדהים.
היו"ר רחל עזריה
אין בעיה. נו באמת. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 50 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
חיים ילין (יש עתיד)
אנחנו עם העם, חבר'ה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות 51 עד 53? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 51, 52 ו-53 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות 54. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו.
מרב תורג'מן
לא הסרת אותה?
חיים ילין (יש עתיד)
לא.
מרב תורג'מן
לדעתי זה נכלל.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, 'בהסכמת הנגיד' יבוא 'בהסכמת ועדת הכלכלה', זה במקום.
מרב תורג'מן
אבל הכניסו פה אישור ועדת כלכלה.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, במקום המילים 'בהסכמת הנגיד', זה במקום הנגיד.
היו"ר רחל עזריה
רגע, אדוני, מה אתה מצלם שם? מי זה המסריט?
קריאה
אני עובד עם לובי 99.
היו"ר רחל עזריה
בסדר.
מרב תורג'מן
בהסתייגות מספר 54 חבר הכנסת ילין מציע - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אנחנו מפחדים מלהב 433, זה הכול. כל עוד שלהב לא מצלם פה אתה יכול לצלם חופשי.
היו"ר רחל עזריה
קדימה, מי בעד הסתייגות מספר 54? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 54 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות מספר 55? ירים את ידו. מי נגד?
חיים ילין (יש עתיד)
זה לא יאומן, נותנים לכם כוח לכנסת ואתם מצביעים נגד
היו"ר רחל עזריה
אתם מפריעים באמצע הצבעה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 55 של חה"כ חיים ילין – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות 56, 57, 58? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 56, 57 ו-58 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
היו"ר רחל עזריה
59 ו-60 ביחד. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגויות לא התקבלו.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגויות מספר 59 ו-60 של חה"כ חיים ילין – נדחו.
חיים ילין (יש עתיד)
רביזיה על כל ההסתייגויות אני מבקש.
היו"ר רחל עזריה
רביזיה על כל ההסתייגויות, בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד)
מרב, אל תכעסי עליי, זה לא נגדך.
מרב תורג'מן
לא, אני? חלילה.
היו"ר רחל עזריה
הכול בסדר, כל אחד עושה את העבודה שלו.
מרב תורג'מן
גברתי, לסדר היום, רק בעוד חצי שעה אפשר להצביע.
מוסי רז (מרצ)
רק הראשונה, השנייה ביטלנו.
היו"ר רחל עזריה
אני ממשיכה את שאר ההסתייגויות. יש כאן הסתייגות של מרצ. הסתייגות שנייה הסרתם, אנחנו בהסתייגות של קבוצת מרצ. מי בעד הסתייגות 1? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה. תודה רבה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 1 של קבוצת מרצ – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
אנחנו עוברים להסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
מרב תורג'מן
רק שנייה. לפי הסדר שהוגש זה חבר הכנסת סאלח סעד.
היו"ר רחל עזריה
אבל הורדת את מה שהוטמע? היה משהו שהוטמע. אני כבר לא זוכרת מה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
לא, יש שמונה הסתייגויות.
היו"ר רחל עזריה
8 הוטמע.
מרב תורג'מן
אישור ועדת הכלכלה, 8 הוטמע. אני מוחקת את זה.
היו"ר רחל עזריה
כי זה בחוק.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
לא, לא למחוק.
היו"ר רחל עזריה
זה הוטמע, זה בחוק. הכנסנו לחוק. לוודא שאנחנו מצביעים נגד עצמנו. אנחנו מתחילים עם ההסתייגות.
מרב תורג'מן
בשמך בלבד, אדוני?
סאלח סעד (המחנה הציוני)
כן.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות מספר 1. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 1 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות 2, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 2 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות מספר 3. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 3 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסתייגות מספר 4? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 4 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות מספר 5. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 5 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
מרב תורג'מן
זה גם הוטמע. בהגדרה של בנק בעל היקף פעילות קטן כבר יש אישור ועדת הכלכלה.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
אם זה הוטמע, לפרוטוקול.
היו"ר רחל עזריה
אז צריך לעשות משהו?
מרב תורג'מן
לא.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
צריך לבטל את ההצבעה.
מרב תורג'מן
לא, אם זה נכלל זה נכלל. זה אושר.
היו"ר רחל עזריה
זה כבר בפנים. הסתייגות מספר 6, מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 6 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות מספר 7. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 7 של חה"כ סאלח סעד – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
אנחנו עוברים לאורלי לוי. מי בעד ההסתייגות הראשונה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 1 של חה"כ אורלי לוי אבקסיס – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
הסתייגות מספר 2. מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה.

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות מספר 2 של חה"כ אורלי לוי אבקסיס – נדחתה.
היו"ר רחל עזריה
אנחנו עוברים להסתייגות של?
אריאלה מלכה
מה נשאר?
היו"ר רחל עזריה
הרשימה המשותפת. יש הסתייגות אחת.
קריאה
אבל הם לא נמצאים.
היו"ר רחל עזריה
למה? הם נמצאים. מי בעד ההסתייגות שהנגיד יקים - - -
מרב תורג'מן
שהנגיד יקים מערכת להעברה מבנק לבנק אשר תאפשר ללקוח להעביר את פעילותו הפיננסית בתאגידים בנקאיים.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הסתייגות של הרשימה המשותפת – נדחתה.
אריאלה מלכה
רחל, עוד לא סיימנו.
היו"ר רחל עזריה
מי זה?
אריאלה מלכה
בתוך הנוסח סעיף 1 פספסתם, זה קיים, זה מוצע. אני אומרת את זה לפרוטוקול.
היו"ר רחל עזריה
דקה, מסתכלים.
מרב תורג'מן
בעקבות בקשת חבר הכנסת חיים ילין להחיל חובות רק על הבנק המעביר למעשה, נכון?
חיים ילין (יש עתיד)
כן.
מרב תורג'מן
יש הצעה לבנק ישראל שאני מציעה שנשמע את הצעתם.
חיים ילין (יש עתיד)
זה הגנת ינוקא. זאת אומרת שבנק שרק יכול לקלוט, אבל הוא לא ימסור עד שהוא לא מגיע לאחוז מסוים, אחרת הוא מתרוקן מתוכן.
חן פליישר
יש לנו כבר סעיף 5ב1(ג), הוא כבר מאפשר לתת הקלות מסוימות, הגנות ינוקא מסוימות לבנקים קטנים ולבנקים מקוונים. אנחנו מציעים להוסיף עוד אפשרות, חוץ מפטור מהחוק לגמרי או להאריך את תקופת ההיערכות, גם להחיל על בנק כזה, קטן או מקוון, רק את החובות כבנק קולט או רק את החובות כבנק מעביר.
חיים ילין (יש עתיד)
בסדר גמור.
מרב תורג'מן
תקריאי לי את הנוסח שאת מציעה.
חיים ילין (יש עתיד)
כן. אבל דרך אגב, גם כשאת מדברת על בנק מקוון את מדברת על אחוזים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
אנחנו לא יכולים לתת - - - בלי שאנחנו מורידים את הכול.
היו"ר רחל עזריה
חיים, בוא תסיר את ההסתייגויות שלך למליאה. אתה מקבל פה הסתייגות משמעותית.
חיים ילין (יש עתיד)
מה הקשר? מה, אני עושה את זה בשבילי? אני עושה את זה כי אני חושב שזה הגיוני.
היו"ר רחל עזריה
אז מה, אז אתה עושה את ההסתייגויות סתם כדי - - -
חיים ילין (יש עתיד)
מה?
היו"ר רחל עזריה
הגשת 60 הסתייגויות, שזה - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אני עושה את ההסתייגויות כי זה הסתייגויות, לא מהותיות מבחינתכם, אבל הסתייגויות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
בסדר, מתקנים את החוק, במסגרת החוק. מרב, את מטמיעה את זה בתוך החוק, לא?
מרב תורג'מן
כן, ברור.
דוד ביטן (הליכוד)
לא מאשרים הסתייגות במליאה.
היו"ר רחל עזריה
יש הרבה הסתייגויות לילין, אז מה שאומר - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
אתה מכפיל את זה כפול - - -
דוד ביטן (הליכוד)
אתה יודע מה המדיניות, אם אתה מגיש המון לא מאשרים לך כלום, אתה עושה אחת-שניים, אין בעיה.
חיים ילין (יש עתיד)
אישרו את מה שאני רציתי.
היו"ר רחל עזריה
לא, אז עכשיו לא.
חיים ילין (יש עתיד)
מה הקשר? זה לטובת החוק.
דוד ביטן (הליכוד)
אתה נותן לנו ל - - -
חיים ילין (יש עתיד)
זה סיפור אחר, מה אתם רוצים? אתם בעצמכם הצבעתם נגד כחלון עכשיו.
היו"ר רחל עזריה
נו בסדר.
היו"ר רחל עזריה
קדימה, ילין, אנחנו באנו לקראתך המון.
חיים ילין (יש עתיד)
לא, אני אמרתי רביזיה. אתם לא באתם לקראתי. אתם באים לקראתי? אני לא מצליח להבין, מה זה השפה הזאת?
היו"ר רחל עזריה
מה זאת אומרת?
חיים ילין (יש עתיד)
אתם מחוקקים למען העם, לא למעננו.
דוד ביטן (הליכוד)
זה נכון, אתה העם. באנו לקראתך.
חיים ילין (יש עתיד)
אוי ואבוי, אם אני העם ואני - - - לעצמי - - -
מרב תורג'מן
חן, את יכולה, בבקשה, להקריא לי את הנוסח?
חן פליישר
באותו סעיף (ג) קטן, אני מקריאה את מה שכבר קיים ואני מתחברת אליו. מה שקיים כבר עכשיו, שאפשר לקבוע ש'הוראות סעיף זה לא יחולו עליו', על בנק קטן או מקוון, 'או שיחולו עליו בתום תקופה שקבע כאמור', ואנחנו מוסיפים 'או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או רק כבנק מעביר'.
חיים ילין (יש עתיד)
בסדר גמור, הכנסתם שכל להגנת ינוקא.
אורי מקלב (יהדות התורה)
מרב, בקשת דיבור.
היו"ר רחל עזריה
בסדר. אנחנו מתחילים בהצבעה.
מרב תורג'מן
אני מציעה שתעמידי להצבעה את סעיף 2, שעניינו תיקון ל-5ב הקיים לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) ואת 5ב1 המוצע, לרבות כל התיקונים שהוקראו כאן במהלך הדיון.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסעיף? ירים את ידו.
מרב תורג'מן
לרבות הסעיף של העיצומים הכספיים שהוצע.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסעיף? ירים את ידו.
חיים ילין (יש עתיד)
אני מבקש רביזיה גם על החוק וגם על ההסתייגויות שלי.
מרב תורג'מן
רגע, אבל לא הוצבע על - - -
היו"ר רחל עזריה
מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 2 לרבות כל התיקונים שהוקראו במהלך הדיון – אושר
מרב תורג'מן
סעיף 3, שעניינו סעיף התחילה, לרבות שוב כל התיקונים והסעיפים הקטנים שהוספו לגבי העיצומים הכספיים, לגבי קביעת הכללים ולגבי הפיקוח הפרלמנטרי.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסעיף? ירים את ידו. מי נגד?
דוד ביטן (הליכוד)
אתה מצביע על הסעיף ומגיש רביזיה?
היו"ר רחל עזריה
מי נגד? אין. מי נמנע? אין.
חיים ילין (יש עתיד)
מה חשבת?
דוד ביטן (הליכוד)
רק 'יש עתיד' - - -
חיים ילין (יש עתיד)
אני אשלוט על המצב ברביזיה.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 לרבות כל התיקונים שהוקראו במהלך הדיון

והסעיפים הקטנים שהוספו – אושר פה אחד
היו"ר רחל עזריה
מי בעד סעיף 4? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 – אושר פה אחד
מרב תורג'מן
הסעיף הבא לא מופיע בנוסח שמונח בפני חברי הכנסת, מדובר פה על הוראת המעבר כפי שהקריאה יושבת ראש הוועדה לעניין התקופה מיום הפרסום עד ליום התחילה.
היו"ר רחל עזריה
מי בעד הסעיף? ירים את ידו. מי נגד? אין. מי נמנע? אין.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף שהוסף במהלך הישיבה – אושר פה אחד
היו"ר רחל עזריה
זהו? בסדר. תודה רבה. החוק אושר. אני רוצה לומר כמה מילים. יש רביזיה.
אריאלה מלכה
מתכנסים פה 30 דקות - - -
חיים ילין (יש עתיד)
בשלוש וחצי?
היו"ר רחל עזריה
פחות מ-30 דקות.

הישיבה ננעלה בשעה 14:59.

קוד המקור של הנתונים