ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-10OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 717
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום ראשון, י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 25/02/2018
פרק ה' כולו (ביטוח לאומי), למעט סעיפים 22, 23, 24(1) ו-(2)(א), 25 (שעניינם שיפוי המוסד לביטוח לאומי), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
פרק' ה' - ביטוח לאומי סעיפים 23, 24(2)(ב) ו-(3), – הקדמת המועדים לעניין תוספת ותק לקצבת זקנה
מוזמנים
¶
אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר
טלי ארפי כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים
לבנה עזרא - מנהלת אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי
רועי קרת - עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי
חנן פוטרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
גבריאלה הילברון - מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
פרק' ה' - ביטוח לאומי סעיפים 23, 24(2)(ב) ו-(3), – הקדמת המועדים לעניין תוספת ותק לקצבת זקנה
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אנחנו מדברים על הקדמת המועדים לעניין תוספת הוותק לקצבת הזקנה.
מי מסביר?
אייל מדן
¶
רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר. בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 בוצע תיקון שמיטיב עם אוכלוסיית הקשישים שלא צברו את מלוא תוספת הוותק מקצבת הזקנה. אני מזכיר שתוספת ותק ניתנת כשני אחוזים לכל שנה. בוא נגיד שהמצב שהיה לפני התיקון של 2017 ו-2018, מעבר לעשר שנים של צבירת זכויות בביטוח הלאומי, של תשלום דמי ביטוח לאומי, צוברים שני אחוזים תוספת לקצבת הזקנה עד מכסה של 50 אחוזים בקצבת הזקנה.
התיקון בשנה שעברה קבע שבמקום תחילת תוספת הוותק החל מהשנה העשירית, הספירה שלל השנים תחל בעצם בשנה הראשונה אבל בהדרגה, בארבע פעימות. אני אזכיר את הפעימות. נקבע שבשנת 2017 זה החל מהשנה התשיעית, בשנת 2018 זה החל מהשנה השמינית, בשנת 2019 החל מהשנה הרביעית, החל מ-2020 מהשנה הראשונה. בעצם תבוטל לגמרי תקופת האכשרה שהייתה נהוגה עד כה.
התיקן שמובא היום מקדים את הפעימה של שנת 2020. הוא בעצם מקדים בשנה את הפעימות של 2019 ו-2020 ל-2018 ו-2019, כך שבשנת 2019 כבר נגיע למצב שלא תהיה יותר תקופת אכשרה לצבירת תוספת הוותק ויוכלו לצבור תוספת ותק החל מהשנה הראשונה ובשנת 2018 שכבר החלה, צבירת תוספת הוותק תחל כבר מהשנה הרביעית במקום מהשנה השמינית כפי שהיה אמור להיות עד כה.
זאת מהות התיקון. אשמח לענות לשאלות, אם יש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כן. עיקר התיקון הוא מה שעשינו בחוק ההסדרים הקודם, אז ביטלנו את עשר שנות האכשרה שיצרו אפליה בעיקר בין עולים לאזרחים שנולדו כאן או שחיים כאן בשנות העבודה מעל 35 שנים ובין נשים עקרות בית. הרבה מאוד נשים, גם הן, בגלל שחלק מהזמן היו עקרות בית, לא הצליחו להגיע למלוא תוספת הוותק.
יש בהקשר של עולמות השלמת ההכנסה לתוספת הוותק וזה רק אם מתייחסים לשכבה הנמוכה ביותר. אם מישהו חי בתוך עולם של השלמת הכנסה והוא קיבל עכשיו תוספת של 300 שקלים, בתוספת ותק ייגרעו ממנו 300 שקלים בהשלמת הכנסה. הוא לא ניזוק מבחינת ההכנסה הכוללת שלו. אבל מישהו שהיה נניח רק עם 100 שקלים תוספת השלמת הכנסה, קיבל עכשיו תוספת של 300 שקלים בתוספת הוותק, הוא יקבל עוד 200 שקלים בחודש וגם שמרנו לו – וזה תיקון שעשינו בפעם הקודמת – על כל הזכויות האחרות שיש לו כתוצאה מכך שהוא היה בעולם השלמת הכנסה כמו הפטור מארנונה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
ידעתם על כך מראש? שומרים לו על כל האינטרסים ועל כל ההטבות שהיו לו בעבר, אבל לא קצבאות. למשל קצבאות הכנסה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אם קיבלתי 100 שקלים השלמת הכנסה, במקום ה-100 שקלים האלה אני מקבל 200 שקלים או השנה 154 שקלים תוספת ותק. הרווחתי 54 שקלים יותר בכסף אבל עדיין שמרתי על עולם השלמת ההכנסה מבחינת ההטבות מסביב, שאגב, שוות מאות שקלים בחודש.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מעניין אותי לשמוע מביטוח לאומי נתונים. מהי השכבה, מתוך מקבלי תוספת הוותק הזו, שבעצם אדישה לתוספת. זאת אומרת, הם קיבלו תוספת וירדה להם השלמת הכנסה והם לא נהנים ממנה.
גבריאלה הילברון
¶
מינהל המחקר, הביטוח הלאומי. קשה לי מאוד לענות על זה. קשה לומר בוודאות את מספר האנשים שהם אדישים, כמו שהגדיר חבר הכנסת, לשינוי. אנחנו צריכים לעשות חישוב מראש כמה הם יקבלו בסופו של דבר ואת זה נדע בוודאות רק בשלב הבא.
גבריאלה הילברון
¶
כי היום הם מקבלים השלמת הכנסה כי הם עדיין לא קיבלו הם עדיין לא קיבלו את התוספת. יכול להיות שהתוספת תוציא אותם מהשלמת הכנסה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר יותר מזה בהקשר הזה. זה נכנס בבסיס התקציב. זאת אומרת, מהתוספת הזו ייהנו גם אלה שהיום הם בני 55 והם בכלל לא בעולם הזה, אבל כשהם יתקששו - ייכנסו לעולם קצבת הזקנה - הם כן ייהנו מזה שהם מקבלים את תוספת הוותק כמו כל אזרח ישראלי אחר.
גבריאלה הילברון
¶
בגדול אני יכולה להגיד שיש כ-100,000 מתוכם שמקבלים השלמת הכנסה. האם התוספת תוציא אותם מהשלמת הכנסה או לא?
לבנה עזרא
¶
ביטוח לאומי. אני יכולה להגיד לכם בוודאות שבשנת 2018 ו-2017, עת שילמנו את התוספת, מדי שנה נפלו ממעגל מקבלי שלמת הכנסה כ-1,000 אנשים. זה אמור לתת לכם אינדיקציה פחות או יותר גם לשנים הבאות.
אייל מדן
¶
יש עוד נקודה אחת קטנה. ב-2017 ו-2018 גם ייתנו תוספת לקצבת השלמת הכנסה בגובה של 250 מיליון ב-2017 ו-150 מיליון ב-2018.
לבנה עזרא
¶
לא. המהלך האישי שאנחנו מבצעים הוא לגבי אלה שבעבר נפלו ממעגל השלמת הכנסה בגלל הכנסות ועתה, כשאנחנו מגדילים להם את השלמת ההכנסה, יש להם פוטנציאל לקבל זכאות להשלמת הכנסה. יש לנו 5,000 מבוטחים שאנחנו מוציאים להם מכתבים בימים אלו, בעקבות העלאת השלמת הכנסה.
לבנה עזרא
¶
לא. אמרתי גם בוועדות הקודמות. אנשים לא רוצים להגיש תביעות אבל אנחנו כן שולחים מכתבים ואנחנו מקווים שהמיצוי יהיה עד כמה שניתן מרבי. בוודאי שלא 100 אחוזים.
לבנה עזרא
¶
גם משרד הקליטה לא מוציא את כל המכתבים שלו בשפה הרוסית. אני במקרה בקשר אתם. המוסד לביטוח לאומי איננו מוציא מכתבים בשפה הרוסית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני, אני חושב שצריך לבקש בהקשר הזה שמכתבים – אגב, לא רק בשפה הרוסית אלא גם בשפה האמהרית – יצאו בהתאם לארץ המוצא של אותו אזרח ותיק.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא במהלך הנוכחי. אגב, עשינו את זה במשרד הפנים במהלכים מסוימים. למשל, כאשר מגיע עכשיו אזרח בנושא של הביומטרי, הוא יקבל את הפרטים שלו גם בשפות אחרות. זאת חובה במדינה שהיא מדינה קולטת עלייה. יש לנו עולים בגילים מבוגרים שאין להם יכולת לקרוא ואז אולי הם לא יודעים ולא ממצים את הזכויות שלהם. אני כן אומר בהקשר של החקיקה הזו שכולם נוגעים כל הזמן בעולם של השלמת ההכנסה ודווקא מה שהחוק הזה עושה, תוספת הוותק הזו, זה לאזרחים שנמצאים עם שכר מאוד נמוך, הם לא בעולם של השלמת הכנסה ועבורם זאת אולי התוספת היחידה והמשמעותית. אנחנו כולנו יודעים שגם בעולם השלמת הכנסה, גם אם אתה נמצא מעליו ב-100 או ב-200 שקלים, אתה עדיין נמצא ברף מאוד נמוך של הכנסה וזאת פעם ראשונה שהם מקבלים איזושהי תוספת שאפילו שהיא לא בעולם השלמת הכנסה היא מסייעת להם לעלות קצת. אני חושב שגם בנתונים הבינלאומיים, כשתסתיים הרפורמה הזו, היא תציב את מדינת ישראל במקום אחר בהשוואה למדינות ה-OECD.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אני לא מבינה איך זה יחול על האנשים האלה. מי שמרוויח ממש ומקבל מעט כסף, הוא אמור גם לקבל השלמת הכנסה ואז זה פוגע בו. מי האנשים שאתה מדמיין שזה משפר את מצבם?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר שגם מי שנמצא מעל הרף של השלמת הכנסה, הוא עדיין נמצא בשכר נמוך. זה נכון שהוא לא בעולם השלמת ההכנסה, אבל עדיין שכרו הוא שכר נמוך. גם מישהו שמרוויח ובסוף מתקיים מהכנסה חודשית של 3,000 שקלים או 3,100 שקלים, הוא לא נכנס בעולם השלמת הכנסה. עדיין הוא מקבל כאן תוספת, בסוף הרפורמה, של 300 שקלים.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
זה נכון אבל נראה לי שהדבר הנכון היה להעלות. במקום לעשות דברים מסובכים, שאני מבינה שזה מסבך את החישובים, אבל אם בעצם מוסיפים תוספת שהיא תוספת ותק, פשוט צריך להעלות את האף של השלמה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
עשינו גם את זה. כחלק מהרפורמה נוספו 400 מיליון שקלים, 250 מיליון ב-2016 ו-150 ב-2017. פשוט הרף לעולם השלמת הכנסה עלה. אני לא יודע לומר בדיוק בכמה ואולי הם ידעו לומר אבל רף הכניסה לעולם השלמת ההכנסה עלה. היה יותר קל להיכנס לעולם הזה בשנתיים האחרונות.
רועי קרת
¶
הערה לפרוטוקול. ביטוח לאומי. לתפיסת הביטוח הלאומי התיקון הזה הוא הישג בסיכום עם אוצר המדינה, התיקון הזה אמור להיות ממומן על דרך השיפוי והוא שיפוי יקר. לפי חישובי המוסד כרגע, סדר גודל של 800 מיליון שקלים. לצערי אוצר המדינה פיצל בחוק ההסדרים את סעיף הגמלה מסעיף השיפוי וסעיף השיפוי לא יהיה כאן. אנחנו מניחים שהוויכוח הזה יתעורר במקום שהוא כן יהיה. אנחנו לכן רוצים לשים את זה בפרוטוקול כבר עכשיו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
800 מיליון שקלים, זה אומר שיש עוד 200 מיליון שקלים שאנחנו צריכים לדבר עם האוצר איך הם ילכו לטובת הקשישים במדינת ישראל כי הם אמרו לנו שזה עולה מיליארד.
רועי קרת
¶
לא. הוועדה הזאת כבר יודעת, כי היה כאן דיון לפחות פעמיים על העניין הזה. ביטוח לאומי רואה כבר באופק את המקום שבו תהיה בעיה מבחינת תשלום קצבאות. כל העלאה כזו של קצבה שאין כנגדה מקור מימון, לא נותנים לנו להעלות את דמי הביטוח או לא משפים אותנו לפי סעיף 32, המשמעות היא שבמקום ב-46 או ב-44, אני לא יודע כמה זה היום, המועד שבו ייגמר לנו הכסף יוקדם ל-38.
אייל מדן
¶
אני רק אומר שוועדת הכנסת החליטה לפצל את הסעיף הזה - זה לא מה שאנחנו החלטנו – והוא יידון בוועדת הכספים אחרי שכל התיקונים יחוקקו ואז נדע גם כמה בדיוק גובה השיפוי צריך להיות. אני אומר לפרוטוקול שכפי שהתחייבנו, בכוונתנו לשפות באופן מלא על התיקון הזה. אני אומר את זה לפרוטוקול. כך יהיה.
טלי ארפי כהן
¶
הסעיף של השיפוי מאז ומתמיד נדון בוועדת הכספים. הוא נגזר עכשיו מהתיקונים שגם נדונים כאן בוועדת העבודה והרווחה שזה הסיעוד והשיבוב. בהתאם לכך צריך להתאים את סעיף השיפוי.
יעל סלנט
¶
זה אומר שתצטרכו אקטיבית ללכת לאנשים האלה שאתם חושבים שהם מושפעים כדי למצות את הזכות הזאת שלהם.
לבנה עזרא
¶
רק השלמת הכנסה. מי שיצא מהמעגל, אנחנו ניגשים אליו באופן אקטיבי אבל לא תוספת הוותק. תוספת הוותק, בוודאות כשאנחנו יודעים.
יעל סלנט
¶
חברת הכנסת פלוסקוב העלתה את התהייה שגם עלתה כאן מהצד הזה של השולחן לגבי כל אותם אנשים שמקבלים היום השלמת הכנסה ומקבלים תוספת ותק, ותוספת הוותק שהם יקבלו אותה כוח התיקון הזה, בעצם תיבלע בתוך הבטחת ההכנסה מכיוון שתוספת הוותק מנוכה מקצבת הזקנה.
אנחנו יודעים שההשפעה הפוטנציאלית של התיקון הזה במקסימום שלה הוא 20 אחוזים מקצבת אזרח ותיק כי אלה שני אחוזים לכל שנה. בהשפעה המקסימלית שלה היא 20 אחוזים מקצבת אזרח ותיק והוועדה הייתה רוצה לקבל איזושהי הערכה תקציבית כמה זה יעלה אם 20 אחוזים מקצבת אזרח ותיק לא תבוא בחשבון באופן כללי בהבטחת הכנסה.
אייל מדן
¶
אין לי כאן את החישוב הזה. אנחנו נצטרך לעשות חישוב. אני כבר אומר שזה בניגוד לעמדת הממשלה ולהחלטה שהתקבלה. אין לזה מקור תקציבי, לדבר הזה.
אייל מדן
¶
הנושא הזה נדון גם עכשיו וגם בפעם הקודמת. בסופו של דבר אנחנו מיטיבים עם מצבם של כולם. יכול להיות שיש כאלה שיהיו אדישים לתיקון אבל בעצם אנחנו מיטיבים עם רוב מוחלט. אף אחד לא נפגע. אני יכול לומר שבחישוב שעשינו בתיקון הקודם, העלות הייתה 1.4 מיליארד שקלים אבל בגלל שחלק מהתיקון, כמו שאמרתם, מי שמקבל השלמת הכנסה לא מוטב מצבו מהתיקון, סך הכול זה עלה 1.05 מיליארד שקלים. זה יכול לתת לכם אולי קצת מושג בערך מה העלות.
אייל מדן
¶
בערך 350 מיליון. אני לא יודע להגיד את זה בוודאות אבל זה סדר הגודל. זאת תוספת שלא נלקחה בחשבון.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה שהיא תעלה ביום רביעי הזה. זה אמור לבוא עם כל התקציב. אם זה לא יסתדר, אני אסיר את הרביזיה. אני בוודאי לא אתקע את החוק.
יעל סלנט
¶
לא הקראנו.
פרק' ה' - ביטוח לאומי סעיפים 23, 24(2)(ב) ו-(3), – הקדמת המועדים לעניין תוספת ותק לקצבת זקנה
בסעיף 104 -
בסעיף קטן (ב), במקום "ביום ד' בטבת התש"פ (1 בינואר 2020)" יבוא "כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019).
זה אמר שמינואר 2019 הוראת הקבע תיכנס לתוקף ותוספת הותק תתחיל להימנות החל מהשנה הראשונה.
בסעיף 106 –
בסעיף קטן (ב), במקום "8" יבוא "מ-4".
כלומר, בשנת 2018 תוספת הוותק תתחיל להיספר החל מהשנה החמישית.
סעיף קטן (ג) – יימחק.
זאת הפעימה שהייתה אמורה להיות ב-2019.
תחילתם של הסעיפים האלה כנוסחם בחוק זה הוא ב-1 בינואר 2018 וכאמור, התוספת של ינואר 2018, הקיצור לארבע שנים, יתחיל כבר מה-1 בינואר 2018 וזה ברור כי זה מתקן את חוק ההתייעלות הכלכלית.
מה שעוד יש בחוק ההתייעלות הכלכלית שאנחנו ומתקנים אותו כאן וצריך לומר את זה לפרוטוקול למרות שזה נחקק וזה ברור שזה קיים, זה כל נושא של שמירת הטבות. מי שתוך כדי הפעימות ב-2019 קיבל הבטחת הכנסה ובשל השינוי בתוספת הוותק נגרע מהבטחת הכנסה, יישמרו לו ההטבות. זה רק עד 2019, הפעימה האחרונה של תוספת הוותק. מ-2019 ואילך, כל אחד לפי הנתונים שלו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אפשר להוריד את קצבת הזקנה לחלוטין ואז הרבה יותר אנשים יקבלו את ההטבות האלה.
מיכל בירן (המחנה הציוני)
¶
אפשר לחשב את זה. אני כן שואלת שאלה פשוטה. ההטבות שמקבלים, מה שוויין בהיותן במעגל של השלמת הכנסה לעומת התוספת שאנחנו נותנים? אני רוצה להבין.
אם ההטבות שהיו אמורות להיות בזה שאתה חלק מהשלמת הכנסה היו 500 שקלים והתוספת שאנחנו מוסיפים עכשיו היא 300 שקלים, אז בסוף כל מי שלא היה עד עכשיו במעגל, ייפגע ב-200 שקלים. אני רק מנסה להבין. יכול להית שלא. יכול להיות שאף אחד לא נפגע, אבל תגידו את הסכומים. זה שהוא לא היה, לא אומר שהוא לא יכול היה להיות במצב אם לא היינו משנים אותו במצב שהיו לו 200 שקלים יותר. אני רוצה להבין.
שי סומך
¶
קדם כל, הבטחת ההכנסה הוגדלה. רוב האנשים כנראה לא נפגעו. יש את ההטבה של פטור של 100 אחוזים מארנונה, תלוי בעיר ובגודל הדירה. יש את ה-50 אחוזים הנחה בתרופות שנמצאות בסל, שנדמה לי שזה 100 ומשהו שקלים אבל אני לא זוכר את הסכום המדויק. אלה שתי ההטבות העיקריות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
שנינו מוסיפים רביזיה.
בסדר. נצביע. מי בעד אישור הצעת החוק? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הצעת החוק נתקבלה.