ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 718

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א באדר התשע"ח (26 בפברואר 2018), שעה 9:38

1. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שינוי שבוע העבודה), התשע"ו-2016

2. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שינוי שבוע העבודה), התשע"ו-2016, של חה"כ עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב, יוליה מלינובסקי, אורן אסף חזן, קסניה סבטלובה

3. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תדירות עבודת לילה), התשע"ז-2016, של חה"כ מירב בן ארי, אלי אלאלוף, איילת נחמיאס ורבין, עפר שלח

4. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תדירות עבודת לילה), התשע"ז-2016, הצעתו של חבר הכנסת אורן אסף חזן

5. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תדירות עבודת לילה), התשע"ז-2016

6. הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

עבד אל חכים חאג' יחיא

שולי מועלם-רפאלי

עודד פורר

נעמה קאופמן - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

יפה סולמני - ראש מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה יצחקי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אור רוזנמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חמוטל בן דור - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

ביין ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט כלכלה, אגף התקציבים, משרד האוצר

איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים

לבנה כהן - סגנית ראש אגף משאבי אנוש, הכנסת

משה נקש - מנהל אגף היתרים, רשות האוכלוסין וההגירה

אבי ניסנקורן - יושב ראש ההסתדרות החדשה

מיה פרי אלתרמן - יו"ר אגף הפנסיה, ההסתדרות החדשה

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

יניב לוי - דובר ההסתדרות החדשה

אוראל אוזן הלל - עו"ד, יועצת משפטית, ההסתדרות הלאומית

רינת כהן - מזכירת איגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית

נטלי זגדון - עו"ד, הסתדרות העובדים הלאומית

ראובן כראזי - הסתדרות העובדים הלאומית

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, מרכז השלטון המקומי

אסא בן יוסף - מרכזת רווחה, מרכז השלטון המקומי

מיכל וקסמן חילי - עו"ד, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

רוית גרוס - מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה

אברהם אמיר - בעל בית מלאכה, התאחדות המלאכה והתעשייה

שגיא צבע אהרון - נציג התנועה המסורתית

דורון רז - יו"ר איגוד נותני שירותי סיעוד בישראל

יניב כהן - חוקר, מכון ברוקדייל

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

מידד גיסין - נשיא צב"י, צרכני בריאות ישראל

אורלי ארז - המשמר החברתי

גיא אקוקה - מוזמן/ת

גיל גן-מור - מוזמן/ת

מזל גולדשטיין - מוזמן/ת

ארנון אלחנני - מוזמן/ת

אינה נוגלמן - מוזמן/ת

יוני לוי - מוזמן/ת

דוד גולן - מוזמן/ת

אראלה סדן - מוזמן/ת

עינת יולס - מוזמן/ת

אינה נודלמן - מוזמן/ת

שמואל סמי קידר - מוזמן/ת

רבקה רוזנברג בושם - מוזמן/ת

אשר בטלמן - מוזמן/ת

דפנה לוי - מוזמן/ת

טל חדד - מוזמן/ת

דוד ארז ענב - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

רוני בונדי - שדלן/ית (עצמאי/ת) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל)

גל רותם גולן - שדלן/ית

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שינוי שבוע העבודה), התשע"ו-2016

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - שינוי שבוע העבודה), התשע"ו-2016

הצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב, יוליה מלינובסקי, אורן אסף חזן, קסניה סבטלובה

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תדירות עבודת לילה), התשע"ז-2016

הצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, אלי אלאלוף, איילת נחמיאס ורבין, עפר שלח

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - תדירות עבודת לילה), התשע"ז-2016

הצעתו של חבר הכנסת אורן אסף חזן

בוקר טוב. היום ה-26 בפברואר 2018, י"א באדר התשע"ח, השעה 9:38 ואני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

יש לנו כאן הצעת חוק ממשלתית שעות עבודה ומנוחה ולזה יש עוד שלוש הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר וקבוצת חברים נוספים, הצעה נוספת של חברת הכנסת מירב בן ארי שבמקרה גם אני חתום עליה ועוד חברים, והצעה שלישית של חבר הכנסת אורן חזן שלא יכול להיות כאן.

אנחנו נתחיל במיזוג ההצעות השונות.

מי בעד המיזוג?

הצבעה

בעד – פה אחד

המיזוג נתקבל.

פה אחד אושר המיזוג.

זה יעבור לוועדת הכנסת.

המיזוג יעבור לאישור סופי של ועדת הכנסת.

אני מציע שחברנו אבי ניסנקורן, יושב ראש ההסתדרות, יפתח.

תודה רבה. הצעות החוק נועדו להסדיר הסכמות בין ההסתדרות ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ועל דעת הממשלה. במהות שלהן אנחנו עושים היום חלק ראשון ואני מקווה שבימים הקרובים נשלים את יתר החלקים. כרגע עומדת בקשה לצו הרחבה אצל שר העבודה והרווחה לירידת שבוע העבודה ל-42 שעות עבודה בשבוע. זה אומר בחישוב חודשי לפי 182 שעות. זאת נגיעה ראשונה בחוק שעות עבודה ומנוחה, בקיצור שבוע העבודה מאז 1995. זה אומר שאנחנו במגמה להפחית את שבוע העבודה בישראל כאשר המגמה האישית שלי היא לרדת בסופו של דבר לכיוון 40 שעות עבודה בשבוע וזו בעצם מבחינתי הפעימה הראשונה אבל ההסכם מגלם ירידה ל-42 שעות עבודה בשבוע. זה גם יעלה את ערך השעה כמובן כי ברגע שיחלקו ל-182 שעות, ערך השעה לעבודה יעלה בהתאמה.

אנחנו עושים את התהליך המקדים של הסכמות בינינו לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, לאפשר גם הקלות למעסיקים, שזאת אפשרות להעסיק במשמרות שבוע מתוך שבועיים ולא רק שבוע מתוך שלושה שבועות, כי יש מקומות עבודה שעובדים במשמרות של 12 שעות ועושים שבוע-שבוע. ולהסדיר גם את האפשרות לעשות שעות עבודה נוספות במהלך שבוע עבודה רגיל כאשר המגבלה היא כמובן 12 שעות עבודה ביום.

אני צריך לציין שגם בעבר במשרד העבודה והרווחה ניתנו היתרים בדומה מה שיש בהצעות החוק. זאת אומרת, כאשר היו פניות , בדרך כלל ניתנו היתרים בדומה למה שיש היום בהצעות החוק לגבי העבודה בשעות נוספות.

הטיפול בקיצור שבוע העבודה הוא בעצם השלמה של טיפול שאנחנו עושים שמתכוונן גם לאוכלוסיות שעובדות במשרות חלקיות ואוכלוסיות שעובדות כעובדים שעתיים ואוכלוסיות חלשות, וגם כמגמה לצמצום פער מגדרי. בסופו של דבר כאשר מסתכלים על רוב האוכלוסיות שסובלות משבוע עבודה ארוך של 43 שעות, אלה האוכלוסיות החלשות שבדרך כלל אלה הם עובדים שעתיים, עובדים במשרה חלקית או נשים, וככל שאנחנו נסדיר את קיצור שבוע העבודה, אנחנו ניטיב עם האוכלוסיות האלה.

לכן ירידה ל-40 שעות עבודה בשבוע לדעתי מתבקשת. היא גם משהו שנהוג במדינות ה-OECD וגם בארצות הברית.

אפילו פחות.

כן, אבל הממוצע הוא 40 שעות. הממוצע הרגולטורי הוא 40 שעות. הרגולטורי הוא בדרך כלל 40 שעות.

בצרפת זה פחות.

בצרפת פחות. הממוצע הרגולטורי הוא 40 שעות ולכן אני מקווה שנגיע ל-40 שעות. אנחנו עושים בשנים האחרונות לשינוי באופן הדרגתי אבל ההדרגתיות הזאת היא בסופו של דבר מבשילה למלוא השינויים.

מה קורה למציעים האחרים? כולם ברחו?

משרד העבודה, בבקשה.

בוקר טוב אדוני. משרד העבודה. כמה מלים לגבי הרקע של הצעת החוק שמונחת לפנינו. הרקע מחולק לשניים. הראשון, כפי שתיאר יושב ראש ההסתדרות שהוא הסכם קיבוצי מיום ה-29 למרס 2017. ההסכם הקיבוצי מקצר את שבוע העבודה במשק הישראלי והוא מוריד את שבוע העבודה ל-42 שעות. במקביל מבקש את האפשרות להוסיף שעה נוספת על מנת לא לזעזע את המשק. תיקון החוק שלפנינו יאפשר לנו - - -

להוסיף שעה נוספת כשעה נוספת.

מבחינת מכסת השעות הנוספות, מכסת השעות הנוספות היום היא 15 שעות בשבוע ואנחנו נעלה את זה ל-16 שעות בשבוע, במקביל להורדה של שבוע עבודה רגיל, מ-43 שעות ל-42 שעות. באופן הזה אנחנו בעצם מעבירים שעה מהשעות הרגילות לשעות הנוספות ואנחנו גם מאפשרים הוספה של שעה נוספת בלי לזעזע את המשק. זה ייעשה בהיתר של שר העבודה בעקבות התיקון לחוק. אנחנו לא עושים את זה בתיקון לחוק כאן. התיקון לחוק יאפשר לנו להוציא היתר חדש, היתר כללי לשעות נוספות במשק. הטיוטה כבר התפרסמה וכבר נגמר הזמן להערות לטיוטה ולמעשה היא מוכנה לפרסום ולחתימה ברגע שהצעת החוק תעבור.

החלק השני של ההצעה שמונחת לפנינו גם הוא כלול בהסכם הקיבוצי שנחתם וזה שינוי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה. היום הסעיף קובע שניתן להעסיק במקום שבו עובדים במשמרות עובד שבוע אחד מתוך שלושה שבועות בעבודת לילה. אנחנו נשנה את זה בהתאם להסכמות שהושגו בהסכם הקיבוצי לכך שיהיה אפשר להעסיק בעבודת לילה בשבוע אחד מתוך שבועיים.

הרגל השנייה של הצעת החוק מתייחסת לעובדה שגם הכנסת, ועדת חוץ וביטחון, וגם הממשלה עובדים כבר עשר שנים על ניתוק כל העילות האזרחיות מהכרזה על שעת חירום. מאז קום המדינה, המדינה מתנהלת תחת הכרזה על שעת חירום כאשר יש לנו הוראות חוק שונות שתלויות בהכרזה הזאת לרבות ההיתר שלנו, היתר שעות נוספות היום, מה שמאפשר למעסיקים להעסיק עובדים בשעות נוספות, מסתמך על הכרזה על שעת חירום. מכיוון שעכשיו המגמה היא לנתק את הזיקות האזרחיות מהכרזה על שעת חירום על מנת לאפשר בחינה של ביטול שעת החירום, אחד מאבני הדרך המרכזיות היא ניתוק ההיתר הכללי לשעות נוספות מהכרזה על שעת חירום.

לכן בהצעת החוק שמונחת לפנינו אנחנו בעצם מוצאים שתי עילות חדשות שיאפשרו לנו להוציא היתר כללי לשעות נוספות. העילה הראשונה היא העילה שקשורה להסכמה מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים תוך התחשבות בטובת העובדים. זאת עילה חדשה שתאפשר לנו להוציא את ההיתר שאנחנו מנועים מלהוציא ותאפשר את יישום ההסכם הקיבוצי.

זה נמצא כאן בנוסח החוק?

זה נמצא בנוסח החוק שמונח לפנינו. העילה השנייה שאנחנו מכניסים תוך החוק היא עדיין לאפשר לשר העבודה, במקרה של שעת חירום אמיתית, לא רק הכרזה על שעת חירום כללית כפי שנעשה היום, אלא במקרים של הכרזה על מצב מיוחד בעורף, השר קורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים, מה שנקרא צו 8, והכרזה על אירוע אסון המוני, גם במקרים כאלה נתונה הסמכות לשר העבודה להוציא איזשהו היתר שיאפשר את התאמת השעות למצב שישרור במשק. אבל זה לא יהיה כמובן מצב קבוע כפי שנעשה היום אלא אד-הוק אם וכאשר נגיע למצב כזה.

אני רוצה הבהרה. כל הדברים שאתה אומר כרגע שיתווספו, ייעשו וכולי, זה אחרי שהחוק יעבור.

נכון. לאחר שהחוק יעבור ובכפוף לכך שהחוק יעבור, שר העבודה יוכל להוציא.

מבחינתכם היום, כפי שהוא, אם הוא יעבור, הוא עונה על הדרישות שלכם.

עונה על הדרישות. מדובר בהצעת חוק ממשלתית.

ההצעה שהייתה לשר הכלכלה עת היה רק חבר כנסת, הייתה לו הצעה לשבוע עבודה עם חופשות ארוכות מספר פעמים בשנה, זה לא נלקח בחשבון?

כרגע בהצעת החוק הזאת אין התייחסות להוספת ימי חופשה נוספים או ימי ראשון חופשיים. אני יכול להגיד שבהסכם הקיבוצי יש התייחסות לנושא הזה אבל כרגע זה לא מונח על שולחננו ואנחנו לא עוסקים בזה בהצעה זאת.

זה יכול להיות מונח על שולחננו גם אחרי אישור החוק.

כן.

כתוספת לחוק.

ככל שנבקש לשנות מחדש את שבוע העבודה, כמובן שנעשה את ההתאמות.

תרשמו את הנקודה שנאמרה כאן.

שאלה. הצעת החוק הזו מדברת גם על קיצור שעות?

לא. זה אמור להיות בצו הרחבה.

כי על זה אני רוצה לדבר.

רשות הדיבור שלך.

תודה אדוני. ראשית, לגבי החוק הזה אליו אנחנו נצמדים, גם אני וגם מירב ואחרים, ברכות בעניין הזה. באמת, אני חושב שהוא נכון, הגיע הזמן לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה ולהתאים אותו למציאות שונה מכפי שהייתה בזמן שהוא חוקק ואת זה באנו לעשות. זה מאוד מאוד מיטיב לא רק עם המעסיקים אלא גם עם העוסקים והעובדים. בסוף עובד שנמצא במקום של משמרות, זה חלק מתהליך העבודה שלו, הוא גם רוצה את זה, הוא רוצה את השכר הנוסף הזה, וזה גם עונה על מחסור בעובדים שקיים דווקא במקומות האלה בהם עובדים במשמרות, בעובדים מקצועיים בתחום הזה. מחסור שהמשק סובל ממנו.

אני כן רוצה להתייחס למשהו שאמר אבי ניסנקורן בעניין קיצור שבוע העבודה והשעות. בעניין הזה אני חלוק עליך ואני יותר נוטה לכיוון של שר הכלכלה או לפחות להצעה שהוא הציע בהיותו חבר כנסת בנושא קיצור שבוע העבודה ואני אסביר גם למה.

אנחנו קיימנו – מירב הייתה חברה גם בוועדה הזו – ועדה לקיצור ומציאת פתרון להתאמת ימי החופשה של ההורים אל מול הילדים במערכת החינוך. במסגרת ההמלצות של הוועדה – שאגב, אושרו בוועדת החינוך – הגשנו תכנית שהיא תכנית כוללת שרואה את כלל המשק. גם נשיאות הארגונים הכלכליים לקחה חלק בתהליך הזה ולקחנו בחשבון גם את התועלת שיוצאת למשק כאשר משלבים את הכול עם קיצור שבוע העבודה בשבועות ובימים מסוימים. אני אתן דוגמה. כאשר למשל מסתיים חג או ערב החג חל ביום שני. אין שום סיבה שיום ראשון לא יהיה גם יום חופש ויאפשר גשר כאשר יקצרו את החופשים במקומות אחרים. כך אפשר להתאים את שבוע העבודה לבתי הספר מצד אחד ומצד שני לקצר את החופשים מבלי לפגוע במספר ימי החופש של המורים וגם להיטיב עם המשק במקומות אחרים כמו למשל בתיירות. כשמגיע חג כזה שערב החג הוא ביום שני, בא משרד התיירות ואומר שאם הייתם נותנים חופש ביום ראשון, יותר ישראלים היו יוצאים לחופשות ארוכות יותר ונהנים באתרי התיירות.

לכן אני חושב שבמובן הזה נכון יהיה לגשת דווקא לקיצור שבוע העבודה אבל רק כחלק מרפורמה כוללת. זאת גם הייתה ההסכמה אליה הגענו לפחות עם נשיאות הארגונים הכלכליים. הם אמרו שבמצב כזה הם רואים באמת תועלת בקיצור שבוע העבודה כי אנחנו מרוויחים במקום אחר כשאנחנו מרוויחים את ההתאמה בין ימי החופש של ההורים לתלמידים ולא סובלים מאותן מחלות שפתאום חודש אוגוסט הוא חודש שהרבה יותר אנשים חולים בו וגם בתקופת החגים, למה? כי הם צריכים התאמות. פתאום יש איסרו חג או נניח יום רביעי הקרוב בבתי הספר הוא יום חופש אבל במקומות העבודה עובדים.

לא, הוא לא חופש. בבתי הספר ביום רביעי הקרוב לומדים. זאת תענית אסתר.

לא לומדים.

סליחה, יש לי שבעה ילדים וביום רביעי הקרוב לומדים בבתי הספר.

בבתי הספר הממלכתיים לא לומדים. הנה, שולי, עלית על הבעיה. אני אגיד לך יותר מזה. בל"ג בעמר בחינוך הממלכתי לא לומדים ובחינוך החרדי כן לומדים.

זה משהו אחר. היא מדברת על חמד. חמד הוא ממלכתי.

הנה דוגמה טובה איך יש פער שאפשר היה לגשר עליו כשרואים את כל התמונה כתמונה כוללת כי ביום רביעי, אני אספר לכם עוד משהו, יש הרבה יותר, אם יעשו בדיקה סטטיסטית, כנראה יינתנו הרבה יותר אישורי מחלה. את זה אפשר לפתור לא בזה שנוריד שעה פה או שעה שם אלא באמת נעשה תוספת של ימי חופשה. תודה.

אני מצטרפת לפורר. אנחנו מובילים הרבה בכל מה שקשור לעניין של התעשייה. אני מתייחסת לסעיף 3(1). אני העברתי את החוק הזה בטרומית בדיוק לפני שנה, ב-9 לפברואר.

סליחה מירב, שאלה ליועצת המשפטית. יש כאן משהו שנוגע לזה שזה ימנע בהמשך את קיצור שבוע העבודה?

אין כאן התייחסות לנושא של קיצור שבוע העבודה. דברי ההסבר מסבירים שההיתר אלי יאפשר הארכה. דברי ההסבר אפילו לא מתייחסים לזה. אין כאן התייחסות כרגע לנושא של קיצור שבוע העבודה. מה שיש כאן זאת האפשרות לתת היתר, דרך אחרת לתת היתר, במקום ההיתר הכללי שמתבסס היום על הכרזה על מצב חירום במדינת ישראל והיתר מעילות אחרות, וגם הנושא של עבודת לילה. אלה שני הדברים היחידים שמוסדרים כאן בהצעת החוק.

אני אחזור למה שאמרתי. אני העברתי בטרומית את נושא עבודת הלילה. אמרו לי לחכות לממשלתית. חיכינו שנה והגיעה הממשלתית. צריך הרבה סבלנות כאשר מדובר בחקיקה.

אני הגעתי לחוק הזה אחרי שסיירתי במפעל, במצות אביב. אני יושבת ראש שדולת כחול-לבן בכנסת ואני מסיירת בהרבה מפעלים. פגשתי מפעל נהדר שהעבודה שלו היא לכמה חודשים ספורים בגלל שמדובר במצות שנשלחות לכל העולם ולא משווקות רק בארץ. אמר לי מנהל המפעל שהוא חייב 24 שעות בעבודת לילה כדי להספיק לייצר את כל האספקה והדרישות. הוא אמר לי שיש הרבה עובדים שרוצים לעבוד עבודת לילה, שיקבלו כפול, אבל אין היתר אלא אם כן מקבלים היתר מיוחד. היתר, כמו שאנחנו יודעים, זאת פרוצדורה. לכן הגעתי לחוק הזה.

אני חושבת, ואני אומר בקצרה, שאם יש עובדים שמעוניינים, שאם היום אנחנו יודעים שגם המשפחה קצת משתנה ויש הורים שמחלקים ביניהם את הנטל, אנחנו צריכים, כדי לאפשר לבני הזוג, כדי לאפשר למשפחות לעבוד או אפילו לרווק או לרווקה, לסטודנטית שרוצה לעבוד, אנחנו חייבים לתת את האפשרות לפחות למנהל המפעל.

אני חושבת שזה תיקון קטן אבל הוא תיקון הכרחי.

אני מודה לך אבי ניסנקורן על שהגעת לכאן היום וגם על קידום החוק הזה. חשוב לומר שגם פורר וגם קסניה הגישו הצעה דומה כזאת ואנחנו באים בעוד צעד אחד להגדלת הפריון במשק. תודה.

אחרי שמציעי החוק דיברו, אני רוצה לחדד שני דברים. כמו חבר הכנסת פורר וחברי כנסת נוספים, יש הצעות חוק שונות ומגוונות ביחס לשאלת יום ראשון כיום מנוחה נוסף באופן קבוע או באופן ספורדי. נעשו על זה דיונים אין סופיים. יש בעד ויש נגד, חלק ממערכות החינוך רואות בזה פריצה מוגזמת של הגבולות. אני שמחה ששמענו גם מהיועץ המשפטי של משרד העבודה וגם כמובן מהיועצת המשפטית של הוועדה שגם הצעת החוק הזאת לא תמנע, אם נחליט להתקדם אל המקום הזה וגם זה הרי כמובן יהיה חייב להיות עם ההסתדרות וגם עם המעסיקים לטובת הדבר. אני חושבת שאין שאלה – וזה עולה שוב ושוב גם בדוח שאדוני כתב לפני שהוא נכנס לכנסת – לגבי שעות העבודה במדינת ישראל והפריון שנוצר מהן, והשאלה למה עובדים כאן כל כך הרבה ובכל זאת יש סימני שאלה חלקיים על שאלת הפריון. היא כמובן מתחילה תהליך חשוב שמתכתב, כמו שאמרה חברתי, עם מה שכולנו שואפים אליו, השקעה גדולה מצד אחד בעבודה אבל גם שינוי בהשקעה בתוך המשפחה, בתוך הבית, והיכולת של יותר אנשים להיכנס לעבודה בזכות השינוי הזה היא דבר מבורך. כמובן אנחנו תמיד נשאף לכך שיהיה שוויון בשוק העבודה גם של אוכלוסיות שונות וגם של מגדרים ומגזרים שונים. אם הצעת החוק הזאת בעזרת השם מקדמת אותנו, זה דבר חיובי.

אני מאוד מאוד מודה ליושב ראש ההסתדרות על עבודה משותפת בוועדה הזאת עם יושב ראש הוועדה כמובן ועם חברי הכנסת שנמצאים כאן וחלקם לא כאן.

תודה. חברים מהציבור רוצים את רשות הדיבור?

ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים. אנחנו רוצים לברך על התיקון. הגיעה העת לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה ולאפשר לעבוד בתדירות של שבוע בתוך שבועיים במקום שבוע בתוך שלושה שבועות, ובכך לתת מענה חלקי על רקע המחסור בכוח אדם מקצועי. כמובן שגם העובדים מעוניינים בכך ולכן חתמנו על זה במסגרת ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות. ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים.

הגיעה העת לתקן את מקור הסמכות מכוחו מוצאים היתרים לעבודה בשעות נוספות כפי שנעשה כאן.

התאחדות המלאכה והתעשייה. אנחנו מייצגים עסקים יצרניים קטנים בכל ענפי התעשייה המסורתית. אנחנו ספקי המשנה של התעשיות הביטחוניות, בתי חולים, גופים ממשלתיים. אני חושבת שלפני אדוני ובחדר הזה הרבה פעמים היו זעקות של תעשיינים קטנים. קשה להיות תעשיין בישראל והרבה יותר קשה להיות תעשיין קטן בישראל. אנחנו אמנם חלק מנשיאות הארגונים העסקיים וההסכם הקיבוצי שנחתם, אנחנו חתמנו עליו, אבל אנחנו חושבים שיש כאן פגיעה מאוד קשה מבחינת העסקים הקטנים, גם בפריון שלהם וגם בעלויות השכר העודפות.

מצד שני אנחנו באמת רוצים לברך על התיקון של עבודת הלילה. אני חושבת שמדובר במצב שגם הפרה רוצה להיניק וגם העגל רוצה לינוק כי זה לא סוד שיש מחסור קשה בכוח אדם מקצועי. המפעלים שלנו משוועים לעובדים. מצד שני, אותם עובדים מעוניינים לעבוד וכרגע הם לא יכולים לעבוד. נוצר מצב אבסורדי שאותם עובדים הולכים לעבוד בלילה, בשבועות שהם לא יוכלו לעבוד, במאפיות, במסעדות, כנהגי מוניות.

אם יורשה לי אדוני, הבאנו לכאן נציג, בעל מפעל לעיבוד שבבי שהוא מוכן לומר מהניסיון שלו איך הוא רואה את הדברים האלה, אם אדוני יאשר.

בבקשה.

שלום לכולם. אני בעל בית מלאכה לעיבוד שבבי. אם מישהו לא יודע מה זה עיבוד שבבי, זאת לא פחחות. אנחנו עובדים כל הזמן שבוע-שבוע כי לא ניתן בעסקים קטנים לעבוד שבוע אחת לשלושה שבועות. אם יש לי חמש מכונות עם עשרה עובדים וחמישה מהם עובדים שבוע-שבוע, איך אני מסתדר עם זה? אני אסגור למשך שבוע אחד? חמישה עובדים ביום וחמישה בלילה, וכך הם מתחלפים. אם כן, אנחנו מקבלים את זה בברכה ואני מאמין שהחוק הזה יעבור.

לגבי קיצור שעות עבודה. אני בכלל מציע שנפסיק לעבוד, שהעובדים יישארו בבית ונשלח להם כסף הביתה. אנחנו לא מדינה ככל המדינות. יש לנו כאן ערבי חג, חגים, מילואים, מחלות וכולי. אנחנו עובדים בערך 150 ימים בשנה מתוך 365. איפה ההיגיון? לקצר עוד שעות עבודה ועוד שעות עבודה? אנחנו מוכרים עבודה. אנחנו בעלי העסקים הקטנים, אנחנו מוכרים שעות עבודה. אתם מקצרים לנו, אתם רוצים להיטיב עם העובדים, מה הם יעשו עם הימים האלה? אין להם כסף לבלות. תפסיקו לדאוג להם לבילויים. אין להם כסף לבלות. הם רוצים לעבוד, לפרנס ולהביא כסף הביתה ולגדל את הילדים שלהם כמו שצריך. תפסיקו לחפש איך להיטיב אתם.

אני לא מבין. כנראה לא שמעת את הכול. מותר לו לעבוד אבל כשעות נוספות. למה לא? שירוויח קצת יותר.

גם השעות הנוספות מוגבלות ל-15 שעות בשבוע.

עכשיו 16 שעות.

גם זה מוגבל. אף אחד לא מגביל אותו אחרי שהוא עובד אצלי ללכת לעבוד בערב או בלילה במקום אחר, כמו שרוית אמרה, בכסף שחור כי שם לא יכולים להצהיר עליו. אצלי עובד שעובד במשמרות לילה, הבאתי לכאן תלושי שכר, אם הוא לא עובד, יש לו מס הכנסה שלילי של 350 שקלים, הוא מקבל החזר, ואם הוא עובד בלילה, הוא משלם 1,900 שדקלים בחודש מס הכנסה. צריך לראות מה ההכנסה שנכנסת למדינה.

לקצר את שעות העבודה, אנחנו ממש נגד. אתה אומר שיכולים לשלם עבור שעות נוספות. אנחנו מתחרים בעולם בסינים, בהודים, בכל העולם. שעות נוספות, זה יותר כסף. מה זה שעות נוספות? ברגע שאתה נותן לו שעות נוספות, אתה מגיע ל-125, ל-150, ל-200. יש כבר 213 שעות בהסתדרות.

אני לא רוצה לומר שמה שאתה אומר זה לא נכון אבל זה קצת סותר את הדברים שלך.

מה סותר?

אתה סותר את עצמך. אתה רוצה שהוא יעבוד, אבל אם הוא יעבוד בשעות נוספות, זה עולה לך כסף.

אז לא לקצר את השעות הרגילות.

העובד לא יכול לשפר את הכנסתו?

הוא משפר את הכנסתו. הוא מקבל תוספות שכר מדי פעם כמו שצריך. למה לא נעבוד רק 30 שעות בשבוע?

לא הפרעתי לך ולכן בוא נעשה הדדיות גם אם אני היושב ראש. אני חוזר ואומר שיש התפתחות בעולם העבודה ותתכוננו. אני בטוח שאתם יודעים את זה.

אנחנו לא ככל העמים. סליחה. אנחנו מדינה במלחמה.

הלוואי שנהיה ככל העמים.

אנחנו מדינה במלחמה.

בבקשה, אל תפריע לי יותר. אני לא יכול להתווכח אתך. לך יש נימוקים. אני בא עם ראש פתוח.

אתם צריכים לבקר קצת בבתי המלאכה אצלנו ולראות איך הדברים קורים.

אנחנו מבקרים.

יש לי חידוש. לאחיין שלי יש מפעל כמו שלך והלוואי שימצא עובדים.

נכון, אז למה להפחית לו בשעות העבודה?

חשוב לומר שאנחנו נמצאים.

יש לי בעיית זמן. אדוני, שמענו אותך.

כבוד היושב ראש, שמעתי את החבר שאומר שיש לו עשרה עובדים. כנראה שהוא לא הבין שקודם כל העובד צריך להסכים לעבוד שבוע מתוך שבועיים כי החוק מחייב אותו.

הוא לא מסכים. הוא לוחץ עלי. אם לא, הוא מתפטר.

אדוני, אתה כבר מתחיל להפריע לדיון.

סליחה.

אפשר יהיה להעסיק אותו בלי היתרים שבוע מתוך שבועיים.

אבל הוא צריך להסכים. במצב חירום הוא חייב אבל לא כל הזמן. אם הבנתי נכון.

לא. אין הגבלה.

הוא יכול לחייב אותו? החוק הזה יכול לחייב אותו?

כך מתכונת העבודה במקום העבודה.

מה זה לחייב?: הוא נכנס למפעל, אומרים לו שאלה שעות העבודה.

היום החוק מאפשר לו לעבוד, יחייבו אותו לעבוד שבוע מתוך שלושה שבועות.

החוק הקיים מדבר על שבוע מתוך שלושה אבל הוא לא מדבר על העניין של ההסכמות. הוא מדבר על כך שלא יעסיקו עובד יותר משבוע מתוך שלושה שבועות ועכשיו אומרים שבוע מתוך שבועיים.

אם לא, חפש לך מקום עבודה אחר. זה המצב.

הוא יכול ללכת. הוא לא עבד.

או שאתה עובד לפי התנאים של המקום שמחייבים אותך או שאתה תחפש לך מקום עבודה אחר.

נכון.

אני צריך לשקול את העמדה שלי בנושא הזה.

אבל מוטיב ההסכמה גם בשלושת השבועות לא היה.

אני רק אבהיר שאנחנו לא משנים כאן שום דבר מבחינת יחסי העבודה וביחסים שבין העובד למעסיק. הדבר היחיד שאנחנו משנים זה את התדירות המותרת משבוע מתוך שלושה בעבודת לילה כפי שקבוע היום, לשבוע מתוך שבועיים. אנחנו לא משנים שום דבר בתוך המערך שבין העובד למעסיק.

כן. זה מה שאמרנו. זה משנה משלושה שבועות לשבועיים. זה כל העניין.

אני מברכת אתכם על ההסכם. אני מודה שאת העניין של עבודת הלילה אני לא אוהבת אבל אני יודעת מה היו החלופות האחרות ואני חושבת שללא ספק בחרתם את הרע במיעוטו.

אני רק מקווה שגם אחת ההשלכות של זה, שזה בעצם העלאת שכר המינימום לעובדים שעתיים. אני גם מקווה שבחלק הזה, כי מבחינתי העניין של עבודת הלילה הוא עניין גדול וזה ויתור גדול. אני מקווה שבתמורה לזה באמת גם הצד השני והתעשיינים יספקו את כל מה שהם הבטיחו והכיוון שאליו אתם הולכים, של באמת לאט לאט בהדרגתיות לקצר את שבוע העבודה בישראל, הוא מאוד מאוד ראוי וטוב שלקחת את המשימה על עצמך ואני בטוחה שתמלא אותה בהצלחה מרובה.

האופן שבו יקוצר שבוע העבודה, זה נושא מורכב שאני לא חושבת שכאן אנחנו נגיע למסקנות חד משמעיות לגבי אופן הקיצור וההשפעות שלו על חוקים כאלה ואחרים, על משרות חלקיות וכולי. לצורך זה אנחנו צריכים באמת לעשות לצורך זה דיון מיוחד, לשבת בנפרד על זה, לראות מה המשמעויות ולקבל החלטות שהן עולות בקנה אחד עם כוונת הצדדים.

זה אומר שאתם מתנגדים לחוק כפי שהוא מוצע?

בוודאי שלא.

זאת עסקת חבילה. יש דברים שמקבלים ויש דברים שנותנים.

נאמרו דברים על קיצור שבוע העבודה והיה חשוב לי להבהיר את עמדת התאחדות התעשיינים.

אני רוצה לומר שני דברים. אני חושב שמעסיק שמכבד את העובדים שלו, לא צריך לדבר כמו שחברי המעסיק דיבר כאן. הכסף הוא לא לבילויים ובטח מי שמקבל מס הכנסה שלילי, הוא לא מבלה עם הכסף. שבוע עבודה בכל מדינות ה-OECD ובארצות הברית עומד על 40 שעות עבודה בשבוע וצריך לאט לאט לרדת ל-40 שעות עבודה בשבוע. או לרדת מהר. זה כבר עניין של השקפת עולם אבל צריך להגיע לשם כיעד. בסופו של דבר זה גם ישפר את הפריון כי יש פריון שולי פוחת ככל שעובדים יותר שעות.

הדבר השני. מבחינתי הסכמים צריכים לקיים. אני לא אוותר ולא אתן לאף אחד לייצר מצב שלא מקיימים הסכמים. לאף אחד. אנחנו חתמנו על הסכם שאומר שיורדים ל-42 שעות עבודה בשבוע ושחודש עבודה מחושב לפי 182 שעות. זה מה שכתוב בהסכם ואני אעמוד על כך שזה יקוים כבר בימים הקרובים. אני לא אסכים לעיכוב בנושא הזה.

אני חייב להגיד שיש גם מכתב של משרד האוצר למשרד העבודה והרווחה שתומך גם בירידה ל-42 שעות עבודה בשבוע וגם ב-182 שעות עבודה בחודש וגם בתיקון חוק שכר מינימום כתוצאה מזה. אני חושב שהדברים האלה מחייבים. דרך אגב, זה גם מתחייב מצו ההרחבה כי ברגע שאתה מחשב חודש עבודה לפי 182 שעות עבודה בחודש, בהגדרה ערך השעה גדל בהתאמה. בהגדרה. כי אחרת אתה תייצר מצב שעובד שיעבוד 182 שעות בחודש, יקבל פחות מ-5,300 שקלים וזה דבר שלא יעלה על הדעת.

לכן אני לא מבין את ההתפלפלות שנאמרה כרגע אבל אני את עמדתי אמרתי בצורה ברורה ואני אעמוד על קיומה בצורה ברורה.

תודה. נתחיל בהקראת הצעת החוק.

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018

תיקון סעיף 11

בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 11 –

בפסקה (1), הרישה עד המילה "וכן" – תימחק, ובסופה יבוא "או לדעת השר לביטחון הפנים כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו".

מצד אחד מורידים את הרישה שמדברת על מצב החירום הכללי במדינת ישראל אבל מאפשרים לשר לביטחון פנים להתייחס לצורך במתן ההיתר במקומות עבודה הנתונים להוראותיו. אתם יכולים להבהיר מה זה מקומות עבודה הנתונים להוראותיו?

מקומות שקשורים לשעת החירום. מקומות שקשורים לתפעול בשעת חירום. כל כוחות הביטחון וכל כוחות החירום שהמשרד לביטחון פנים מפעיל אותם במקרה של שעת חירום. אנחנו כמובן נתחשב ונבחן את זה ביחד עם המשרד לביטחון פנים.

אחרי פסקה (1) יבוא:

"(א1) כשניתנה החלטה על שעת חירום ומצב המשק בשל שעת החירום מחייב זאת. בפסקה זו, "החלטה על שעת חירום" – כל אחת מאלה:

הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.

הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א-1971".

זאת אומרת, נוצרה כאן עילה של מצב חירום שהוא מצב חירום אמיתי לצורך אותו עניין ולא אותה הכרזה כללית על מצב החירום במשק.

אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים, מתוך התחשבות בטובת העובדים".

זאת תוספת העילה החדשה שמאפשרת לתת היתר לעבודה בשעות נוספות מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק באופן כללי או טעמים ייחודיים שקשורים או לסוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים. כאן אמרתם מתוך התחשבות בטובת העובדים. זאת אומרת, הצו, זה לא שיקול העיקרי מבין השיקולים.

ההיתר יתחשב מצד אחד כמובן גם לפי סוג העבודה ולפי הצרכים, צורכי הכלכלה והמשק, וכחלק מזה אנחנו כמובן נבחן את טובתם של העובדים.

איך תיבחן טובת העובדים?

זה גם מופיע בהמשך. תמיד לפני שאנחנו מוציאים היתר, אנחנו מבצעים התייעצות. אנחנו מדברים גם עם ארגוני המעסיקים וגם עם ארגוני העובדים. אנחנו שומעים את העמדות ואנחנו תמיד משתדלים להגיע גם להסכמות ולאיזונים.

אתם אומרים כאן צורכי הכלכלה והמשק ומטעמים ייחודיים הקשורים לצורכי סוג עבודה מסוים. אתם לא אומרים שאלה צרכים חיוניים לאותו מקום עבודה. כמו שנאמר למשל לגבי היתר עבודה בשדעות מנוחה שבועית. לא דיברתם על צרכים חיוניים.

הרעיון הוא לאפשר את האיזון שנדרש כאשר יש ענפים מסוימים או שהמצב במשק דורש את זה. אני לא חושב שהמושג חיוני הוא הכרחי כאן. זה משהו שהוא דווקא אמור להיות יותר שגרתי כחלק מהסדרה כללית של המשק.

כשאתם אומרים סוג עבודה מסוים, למה אתם מתכוונים? ענף עבודה, אפשר להבין. סוג עבודה מסוים או מקום עבודה מסוים. אתה יכול לתת דוגמאות מה זה סוג עבודה מסוים?

סוג, זה בעצם קבוצה של מקצועות שכולם מתייחסים לתכלית מסוימת ככל שיש סוג של צורך או שיעלה לפעמים הצורך לתת מענה למשק מבחינת קבוצה שלמה של ענפים שלכולם יש את אותה תכלית.

מקום עבודה מסוים, אתה מתכוון למפעלים כמו אינטל או מקום כזה? היה עכשיו עניין בוועדת הכספים לגבי מפעלים כגון זה.

הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה במשרד העבודה יודע להוציא גם היתרים שהם היתרים מיוחדים. כלומר, היתרים שהם מאפשרים למקום עבודה כאשר מקום עבודה בא ואומר שנוצר אצלו איזשהו סוג של לחץ, איזשהו סוג של צורך, אז יודעים להוציא גם היתרים כאלה ספציפיים למקום העבודה.

היום לא נותנים היתרים כאלה או כן?

כן. נותנים גם היום.

תיקון סעיף 14

בסעיף 14 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) היתר לפי סעיף 11(1א) יכול שיינתן9 לגבי השטח שלגביו ניתנה החלטה על שעת חירום או לגבי שטח שמחוץ לשטח כאמור, והוא יעמוד בתוקפו כל עוד ההחלטה על שעת חירום עומדת בתוקפה או עד מועד מוקדם יותר שנקב בהיתר".

אנחנו מדברים כאן גם על ההוראה שניתנה לגבי שעת חירום. אתם מתייחסים גם למצב שההיתר הזה ניתן מחוץ לשטח שלגביו חלה ההכרזה.

כן.

למה זה נדרש?

אחת הסיטואציות בה אנחנו נתקלים היום, במצב הביטחוני במדינת ישראל, שלעתים מצב החירום הוא אזורי. לדוגמה, אזור עוטף עזה או אזור הצפון. הסעיף מאפשר לנו להתאים את ההיתרים לאזור בו נעשה השטח. לפעמים ראינו את זה באזור עוטף עזה, כאשר עד גבול מסוים נקבע מצב החירום אבל ההשפעות המשקיות הן רחבות יותר. לכן אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתאים את ההיתר ואת שעות העבודה על מנת לאפשר למשק להתמודד עם שעת החירום שקורית באזור.

זה מעניין שעל הפיצויים מאוד מקפידים.

אני יכולה לתת דוגמה. במלחמה האחרונה שהייתה בדרום, הנושא של השמירה. אמנם על כל אזור מוכרז מצב של שעת חירום, אבל בגלל שגויסו המון שומרים למילואים בצבא, נדרשנו לעשות היתר משותף יחד עם ההסתדרות והמעסיקים לאזורים אחרים בארץ כדי לאפשר החלפה של עובדים בשעות נוספות. זאת דוגמה אחת שיכולה להיות שהיא פותרת את העניין הזה.

אנחנו מדברים כאן על כל עוד ששעת החירום עומדת בתוקפה או מועד מוקדם יותר שנקבע בהיתר, כמובן אפשר לבטל גם את ההיתר קודם.

כן.

סעיף 3 מתייחס לנושא של עבודת הלילה.

תיקון סעיף 22

בסעיף 22 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), במקום "בתוך שלושה שבועות" יבוא "בתוך שבועיים".

סעיף קטן (ב) – בטל.

זה סעיף שהתייחס לשלוש שנים מסוימות בהן הוא החיל הסדר קצת אחר לגבי עבודת לילה.

אני רוצה לשאול האם העובדה שאנחנו מתירים את זה ולא דורשים היתר פרטני לכל מקרה ומקרה, מביאה בחשבון את ההשלכות של עבודות לילה ממושכות על עובדים. זאת אומרת, טענות להשלכות בריאותיות של עבודת לילה על עובדים.

אני חייב לומר שגם היום מפעלים שביקשו היתר מיוחד לעבוד שבוע-שבוע, קיבלו. המציאות היא כבר דה פקטו. מעסיקים שרצו לעבוד שבוע-שבוע, קיבלו היתרים מיוחדים ממשרד העבודה. צריך לקחת גם בחשבון שלעבוד שבוע-שבוע ברמת שעות נוספות עולה למעסיק יותר מאשר שלוש משמרות של שבוע מתוך שלושה שבועות כי הוא צריך לשלם ארבע שעות נוספות. לכן אני מניח שמאיפה שזה לא יידרש, לא יהיה נרחב כי בסופו של דבר יש כאן עלויות עבודה.

אני חושבת שהעניין כאן הוא בעיקר להפחית את הנטל של הרגולציה והבירוקרטיה על המפעלים כי הם היו מקבלים את ההיתר. העניין הוא שברגע שיש את החוק הזה, לא צריך עוד פעם לטרטר את בעל המפעל ללכת ולבקש את ההיתר.

סעיף 4 הוא סעיף שעוסק בעניין ההיוועצות עם הארגוניים.

תיקון סעיף 33

בסעיף 33 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ולעניין היתר כללי לפי סעיף 11(8) – אלא לאחר ששקל את המלצתם של ארגון העובדים ושל ארגוני המעבידים כאמור, אם ניתנה המלצה כזאת, ואם ההיתר כאמור הוא לגבי ענף עבודה מסוים – את המלצתם של ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף עבודה ושל ארגוני המעבידים כאמור, אם ניתנה המלצה כזאת".

אם אני מבינה נכון את הסעיף, הסעיף מבקש להחליף את חובת ההיוועצות בצורך בקבלת המלצה של הארגונים או שחובת ההיוועצות נשארת אבל רוצים לדרוש עוד יותר ולדרוש איזו המלצה, איזה סיכום של שני הצדדים.

ההנחה היא שלא תמיד ניתנת המלצה. אנחנו לא מחליפים את חובת ההיוועצות. אין כאן חובה להמלצה. השאלה היא האם תינתן המלצה או לא, זה כבר תלוי בארגונים עצמם. ככל שתינתן, כמובן ששר העבודה ישקול אותה. יכול להיות היא לא תינתן.

זאת אומרת, חובת ההיוועצות נשארת בעינה ואתם רק מוסיפים עליה ואומרים שאם תינתן המלצה, ישקלו גם את אותה המלצה.

יתחשבו בהמלצה.

ההתחשבות יכולה להיות גם לא לקבל אותה.

כן. בוודאי. מכיוון שהסעיף מתייחס גם להיתרים ענפיים, מבחינת ההמלצה או מבחינת היכולת שלנו לשקול נימוקים של ארגונים שהם קשורים לאותו ענף ספציפי, זה כמובן תלוי בשאלה אם הם יעבירו המלצה כזאת או לא.

האם לצורך העניין ההסכם שעליו חתמנו נחשב המלצה לצורך הסעיף הזה? ההסכם עליו חתמה נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הכללית, האם הוא נחשב המלצה לצורך הסעיף הזה?

ככל פרוצדורה, אנחנו מוציאים את ההיתר תמיד להתייחסויות ואנחנו תמיד נאפשר לצדדים להתייחס למה שאנחנו מתכוונים לעשות. לכן זאת לא שאלה פרוצדורלית. בסופו של דבר אנחנו נבקש או נאפשר לצדדים להתייחס גם להיתרים עצמם לפני שהם יוצאים.

למרות שאתה מדבר על יותר מהתייחסות. ההמלצה באמת מדברת על משהו משותף. אתה לא חושב שהסכם כזה יכול להיחשב? המלצה כזאת משותפת?

כן.

הוא בעצם מבטא המלצה משותפת של הצדדים.

זה בהחלט מבטא את רצון הצדדים.

זאת לא חייבת להיות הצורה היחידה לתת המלצה כזאת.

לא. אין צורה. אנחנו ממש לא קובעים כאן את הצורה.

אבל זאת דוגמה להמלצה.

זאת בהחלט דוגמה להמלצה. ההמלצה אמורה להיות באיזשהו אופן מאוד רחב. אנחנו מקיימים הידברות קבועה ואנחנו תמיד שומעים וגם מפרסמים את הנוסחים. הכול נעשה באיזשהו סוג של הידברות. כל פורום, כל צורה של הבעת עמדה היא נחשבת להמלצה.

אני רוצה לשאול לגבי מקום עבודה מסוים. האם במקום עבודה מסוים, אתם אמרתם שבענף עבודה מסוים אתם מדברים על הארגון שמייצג את העובדים באותו ענף, והאם גם כך במקום עבודה מסוים? או שבמקום עבודה מסוים ההתייעצות היא עם הארגון המייצג את המספר הגדול של העובדים בכלל?

היתרים שהם היתרים מיוחדים שמתייחסים למקום עבודה מסוים, הם בוחנים את יחסי העבודה בתוך מקום העבודה המסוים. כחלק מהתנאים שקבועים בסעיף 11, אנחנו בוחנים גם את טובת העובדים וגם את צורכי מקום העבודה. במקרים של היתרי עבודה ספציפיים, אנחנו עושים את זה כבר היום, אנחנו לא מבצעים איזושהי התייעצות רחבה. זה היתר שהוא ניתן אד-הוק, היתר שניתן באופן זמני בשים לב לצורכי מקום העבודה הספציפי ושם אנחנו בוחנים את היחסים בתוך מקום העבודה בלבד.

השאלה אם אתה רוצה להוסיף אחרי המלים "ואם ההיתר כאמור לגבי ענף עבודה מסוים או מקום עבודה מסוים את המלצתם של ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול של עובדים באותו ענף או באותו מקום עבודה לפי העניין, ושל ארגוני המעבידים כאמור".

בהיתר כללי אין מקום עבודה מסוים.

עכשיו כתוב רק ענף עבודה מסוים.

מקום עבודה מסוים מתייחס למעסיק ספציפי. זה קצת ערבוב מין בשאינו מינו. כשאנחנו אומרים ענף, אנחנו מדברים עם ארגון העובדים וארגון המעסיקים של אותו ענף. אין לנו חובת התייעצות עם מקום ספציפי.

כמה זמן אורכת על ההתייעצות?

מהר מאוד.

מה זה מהר? שעות? ימים?

זה תלוי כמה מורכב ההיתר. אני אגיד שאנחנו פרסמנו ב-8 בפברואר את טיוטת ההיתר שמתבססת על התיקון לחוק ומאפשרת הגדלת מספר השעות הנוספות ל-16. זה פורסם לתקופה של שבועיים. קיבלנו התייחסויות. ברגע שלמעשה הצעת החוק תעבור, אנחנו נוכל כבר להתקדם. כל היתר כמובן יש לו את המתאר שלו ואת הרגישויות שלו.

תשים לב, לא קיבלתי זמן מדוד.

אני רוצה לחזור לפסקה (3) שאומרת מתוך התחשבות לטובת העובדים. האם הכוונה דווקא להבטחת תנאים בבריאות ורווחה או שאתם רוצים לשמור את טובת העובדים באופן רחב יותר שיכול להיות שנגיד צד כספי יועדף על בריאות ורווחה?

זה סעיף שהוא מאפשר לנו שיקול של המון פרמטרים. לפעמים הצד הכספי הוא גם חלק מטובת העובדים. ככל שזה פרמטר, אנחנו גם מתחשבים בו ולכן אנחנו מעוניינים להשאיר את זה באופן כללי. אנחנו יודעים היום לעשות את האיזונים ולקחת בחשבון את כל הפרמטרים הרלוונטיים.

הוראת מעבר

עד למתן היתר כללי לפי סעיף 11(8) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה, מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק, ימשיכו לעמוד בתוקפם ההיתרים הכלליים שניתנו לפי סעיף 11(1) לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ושעמדו בתוקפם ערב המועד האמור.

כיום, כפי שאמרנו, סעיף 11(1) הוא סעיף שמאפשר לנו לתת היתר כללי מכוח הכרזה על מצב חירום. ההיתרים הכלליים שקיימים היום במשק, שעל פיהם מועסקים העובדים מעל השעות הרגילות בשעות נוספות, מתבסס על סעיף 11(1) שבעצם אנחנו מוחקים אותו. אם ייווצר מצב שהצעת החוק תעבור, סעיף 11(1) יימחק ולמעשה באותו רגע ההיתר עלול להיות בטל ואי אפשר יהיה להעסיק עובדים בשעות נוספות, מה שיכניס את המשק לסחרור רציני.

לכן אנחנו ביקשנו לקבוע כאן הוראת מעבר שאומרת שעד שאנחנו נוציא את ההיתר החדש, שכפי שאני אומר הוא כמעט מוכן ואנחנו בקרוב מאוד נוציא אותו בעזרת השם - - -

אפשר לתחום אותו בזמן?

את ההיתר הכללי?

לא. את המעבר. את תקופת המעבר.

ההיתר הכללי כבר פורסם להערות הציבור והוא כבר מוכן.

יש לך הערכת זמן?

אני חושב שזה ממש עניין של מספר שבועות לכל היותר.

לא. זה פחות ממספר שבועות.

אמרתי לכל היותר.

כדי שאנחנו נדע וגם הציבור שצופה בנו.

משרד הכלכלה. האם ההיתר החדש הוא בהתייעצות עם משרד הכלכלה ? טובת העובד בסוף היא שהתעשייה תחזיק מעמד.

ההיתר החדש נעשה בתיאום גם עם ארגוני העובדים, גם עם ארגוני המעסיקים וגם עלה להערות הציבור.

היא שאלה ספציפית לגבי משרד הכלכלה.

לדעתי משרד הכלכלה, עד כמה שאני זוכר הוא כן היה מעורב בניסוח.

אם אפשר להעביר אותו אלינו כדי שנוכל גם להתייחס.

אין בעיה. נעביר אותו גם אליכם.

יש גם הסתייגות של חבר הכנסת יוגב. הוא מבקש להבטיח שלא יהיה אפשר לתת היתר שעות נוספות כאלה בימי שישי או בערבי חג או לפחות להגדיר כי העובדים יסיימו את עבודתם באופן המאפשר להם לשוב לבתיהם לפחות שעתיים לפני כניסת השבת.

אבל היתר עבודה יש בשעות נוספות. גם היום מקבלים היתר אם צריך גם לעבוד בשישי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – אין

נגד ההסתייגות – פה אחד

ההסתייגות של חבר הכנסת מרדכי יוגב לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אולי נבהיר שההוראה שקובעת מנוחה שבועית מדברת על טווח של 36 שעות ובתוכן גם ימי המנוחה השבועות של אותו אדם.

כן. יש לך הסתייגות נוספת?

כן. בסעיף (3), התוספת שבסעיף (8), בסוף יבוא "או בהסכמתם". ההסכמה של העובדים. מי יתחשב בטובת העובדים? אם לא צד בהתחשבות לטובתם? בהסכמתם או בהתייעצות אתם.

נציג משרד העבודה.

בסופו של דברר מה ששר העבודה עושה זה איזון בין הצרכים בשים לב גם לצרכים כאן וגם לצרכים כאן.

אתה לא שואל אותם. אתה האפוטרופוס של העובדים ואתה קובע מה טובתם.

לא. אני לא קובע מה טובתם. טובתם קודם כל באה לפי הסעיף שכתוב בהמשך כאשר אנחנו מקבלים התייעצות, אנחנו שומעים, אנחנו מקבלים המלצות.

יש לך בעיה להוסיף כאן בהתייעצות אתם או בהסמכתם?

כן. העניין של התניה והחתימה של עובדים היא מאוד מסובכת. אני לא יודע איך להגדיר את הצד הזה של הסכמה מוחלטת.

אתה מוכן לומר בהתייעצות אתם?

סעיף 33 בחוק מחייב אותנו באותה התייעצות.

אתה רוצה את ההסתייגות שלך.

כן. תצביעו עליה. ההסתייגות היא בשם כל הרשימה המשותפת. אני אעביר חתימות.

זה במליאה.

כאן צריך להצביע על ההסתייגות.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש עוד הסתייגות בסעיף 3(1). שיהיה גם "ובתיאום עם העובדים". העניין של שבועיים.

נפיל לך את ההסתייגות אבל אני אומרת לך. אני עבדתי עבודת לילה בחיי. בחרתי ללכת למקום כי ידעתי כי אני כסטודנטית אקבל 150 אחוזים. באמת, אני חייבת להגיד לך. אני הגעתי ובחרתי לעבוד עבודת לילה כי כסטודנטית זה עזר לי יותר, הרווחתי יותר וגם הסתדר לי עם הלימודים. אתה באמת חושב שבעל המפעל ילך עכשיו ויתייעץ עם כל הסטודנטים שעובדים אצלו? תקשיב, זו בדיחה. הוא יתייעץ אתם אם הוא יכול להגדיל להם את עבודת הלילה? די.

יש לו חמישים עובדים והוא צריך עשרה. אז הוא לא יתאם אתם?

לא. הוא לא יתאם אתם,.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא? מי נגד?

הצבעה

בעד – 1

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

מה עם התחילה?

התחילה היא מיידית.

התחילה תהיה מיידית.

לפני שנצביע אני רוצה לסכם בשתי נקודות. ראשית, הצעת החוק כזאת היא באמת מיטיבה עם העובדים וזאת המטרה. היא לא פוגעת במעסיקים. חברים, קחו את זה בחשבון. יהיו לך עובדים יותר שמחים, יותר משתפים פעולה עם המעסיקים כי התנאים שלהם משתפרים. אנחנו רואים את זה בלי הגזמה ולא הגזמה מטורפת של צרפת שעכשיו חסרות לה הכנסות ולכן היא מעלה את שעות העבודה. אני חושב שזה מאוד מידתי ואני באמת מודה לחברי אבי ניסנקורן על היוזמה ועל הטיפול.

לא הייתה לי הזדמנות להודות לך גם על הנכים והנה ההזדמנות לברך על העבודה האדירה שעשית עם הנכים.

נקודה שנייה. היות וידידי אלי כהן ביקש ממני לבדוק את האפשרות לשלב את ההצעה שלו לגבי ימי המנוחה המרוכזים והמפוצלים לכל אורך השנה, היות וזה לא נכלל היום, נשארה אפשרות לעשות את זה כתיקון לחוק בהמשך. זאת אומרת, אם הוא ימצא לנכון דרכנו, דרך החברים שלו, להעביר את זה, אנחנו נשמח לטפל בנקודה הזאת.

אנחנו מצביעים על הצעת החוק. מי בעד הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018 כפי שהוצגה בפנינו? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה. תודה רבה.

אדוני, לפני שאתה מסיים, אפשר לומר מילה?

בבקשה.

נאמרו כאן דברים לגבי תיקון חוק שכר מינימום. אנחנו כמובן מתנגדים. אנחנו, נשיאות הארגונים העסקיים, מתנגדים לחוק שכר מינימום.

אני לא שמעתי.

מיכל אמרה משהו.

היא לא כאן כדי להגיב. היום של שכר מינימום הוא איום מתמיד לכל אורך השנים הבאות. אלך תדאגו. זה לא ייפסק לעולם. כולנו רוצים לשפר את שכר המינימום, במיוחד כשמכבדים אותו. לצערנו, אתם יודעים שיש כאלה שאפילו לא מכבדים אותו.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.