ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-04-12OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 236
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ו באדר התשע"ח (13 במרץ 2018), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/03/2018
מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום - תקציבים וביצוע
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום - תקציבים וביצוע
מוזמנים
¶
אמיר מדינה - מנהל אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
ביין ותד - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
אביעד שוורץ - רפרנט תעסבוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר
חגי ראובן פורגס - מנהל מטה אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
רות דיין מדר - עורכת דין, מנהלת תחום חברה, מרכז השלטון המקומי
רונן קט - סגן מנהל תחום בינוי משק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי
כרמית פדרמן - מנהלת תחום מסגרות לגיל הרך בעיריית ירושלים
ח'יירי ג'אנם - מהנדס הרשות המקומית אזור
דנה גינוסר - עורכת דין, מנחת הקליניקה הקליניקה לנשים וכלכלה, האוניברסיטה העברית
אבנר ישראלי - מנהל רשת מעונות קהילה לתיקון חברתי ותרבותי בישראל
נועה רוזנפלד - מנהלת תחום ממשל, המרכז להעצמת האזרח
לילי הלפרין - מרצה, מרכז אמת לסובלנות
ארז וגנר - רכז סניף ירושלים, עמותת "מע"ן"
ראינה אבו דיאב - רכזת פעילות, עמותת "מע"ן"
דועאא אבו מאדי - חברה בעמותת "מע"ן"
אינאס ברגותי - חברת עמותת "מע"ן"
ראנדה אבו סארה - חברת עמותת "מע"ן"
אלון מזרחי - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית
מירב סלע - נציגת התאחדות הסטודנטים הארצית
רואניק נאטור - מנכ"לית שותפה, עמותת סיכוי
וסים חוסרי - עורך דין, רכז קשרי כנסת - ממשל, עמותת סיכוי
ג'ורג' סלימאן - אדריכל, רכז פרויקט מעונות יום, עמותת סיכוי
יערה שילה - חברת ועדת היגוי, הקואליציה לחינוך מלידה
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 13 במרס 2018, אנחנו בעוד דיון מעקב אחר יישום בינוי מעונות יום – תקציבים וביצוע.
כפי שידוע לכולם, מתחילת הקדנציה הזו אני דאגתי לקיים דיונים באופן עקבי לאחר יישום בינוי מעונות יום וההתקדמות בבינוי הזה. אנחנו אפילו פתחנו חלק מהישיבות הראשונות שהתקיימו בוועדה. בתחילת הקדנציה הייתה ישיבה מאד משמעותית, שבזמנו חבר הכנסת דרעי, אז שר הכלכלה האמון על הנושא, לפני שזה עבר למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הופיע בוועדה והכריז ואנחנו כולנו שמחנו על ההקצאה המיוחדת או על שריון 25% מהתקציב לבינוי מעונות באוכלוסייה הערבית.
באותה ישיבה עלה גם הצורך בהקמת מנהלת אשר תנהל, תעזור ותסייע במיוחד לרשויות המקומיות הערביות להתגבר על החסמים אשר עומדים בפניהם, כאשר מתכננים ורוצים לבנות מעונות.
מאז התקדמנו בנושא באופן כללי מבחינת בינוי מעונות. הנושא עבר למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. האגף לבינוי מעונות כבר הופיע עוד שתי ישיבות אצלנו וקיימנו פגישת עבודה עם הצוות בנושא הזה.
בישיבה האחרונה אשר התקיימה ביוני 2017, הופתענו לגלות שבשלוש השנים הקודמות בעצם – לפני שהופתענו שמחנו לשמוע שהייתה תוספת תקציבית מבחינת ההקצאה הממשלתית לנושא בינוי מעונות. דבר שאנחנו כמובן מאד שמחים לדעת עליו. שמענו גם כן על זה שהמדיניות של המשך ההקצאה המיוחדת לאוכלוסייה הערבית ולחרדית ולאשכולות בין 1-4 התרחבה ונעשתה 55, כאשר היא כוללת את כל ההגדרות שהזכרתי, אבל הופתענו מצד שני שכמעט בארבע השנים האחרונות נבנו יותר, אבל קיבלו סמל רק 5 מעונות באוכלוסייה הערבית.
אני רק רוצה להזהיר את האורחים והאורחות, שיש מול כולכם מיקרופונים פתוחים, כך שאפילו אם מתלחששים, כולם שומעים מה שאתם אומרים. אחרי שאמרתי את זה, עכשיו תשימו לב יותר. חבל שאמרתי, נכון. רק תרחיקו את המיקרופון כאשר אתם מדברים ואם מישהו רוצה לעשות כאילו אמר משהו שלא צריך להישמע, שישאיר את המיקרופון לפניו. ככה עושים פוליטיקאים.
אז אנחנו הופתענו לגלות, כפי שאמרתי, שרק חמישה מעונות יום קיבלו סמל באוכלוסייה הערבית. למה אנחנו מתעניינים בנושא הזה? אני רוצה להזכיר לעצמנו. למה לקחתי על עצמי, כשנכנסתי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה דווקא להתעסק בבינוי מעונות יום?
קודם כל אני רוצה להגיד שכל הנושא של חינוך לגיל הרך ומסגרות יום הוא נושא שקורב לליבם של כל אלה שמבינים בהתפתחות הילדים ובאיזה סוג של דור חדש אנחנו רוצים לגדל. אבל אנחנו גם בעיקר יודעים שאם אנחנו מדברים על שילוב נשים בתעסוקה, דבר שהמדינה בשנים האחרונות חרטה על דגלה ודיברה במיוחד על תעסוקת נשים ערביות ושילוב נשים ערביות בתחומי התעסוקה, אי אפשר לעשות את זה כל עוד יש בעיה רצינית במסגרות יום לתינוקות, לילדים. אי אפשר לדרוש מהאישה גם להשתלב בתעסוקה ולדאוג לילדים שנשארו מאחור בבית.
דבר שני, אנחנו רוצים מסגרות מפוקחות. אנחנו רוצים ורוצות מסגרות שאנחנו יודעים בבטחה שהילדים שלנו נשארים במקומות בטוחים ומפוקחים, אשר גם נתמכים על ידי המדינה, כך שלא כל אחת בסופו של דבר תשלם את המשכורת שלה עבור זה שהילדים נמצאים במסגרות. לכן ההתעניינות שלי בנושא היא גם התעניינות באופן כללי בנושא מאד חשוב, אבל גם באופן ספציפי, כמי שמעוניינת ורוצה להסיר את החסם הזה בפני נשים ערביות, לצאת למקומות עבודה.
דיברנו בעבר גם כן על ראייה כוללת בנושא הזה. דיברנו על הכיוונים של כל הקודם זוכה מבחינת הרשויות המקומיות, ודיברנו על כל מי שיש לו, יש לו עוד יותר. כך שרשויות מקומיות שיש להן את הכוח ויש להן את הצוות ויש להן את היכולת גם לתכנן ויש להן את הקרקע שמוקצית מהמדינה לתכנית המתאר שלהם, או יכולים להקדיש אותם ליעדים ציבוריים, הם אלה שיכולים לגשת במהירות לבקש את המעון ולקבל את המעון.
לכן אני מקווה. אני כבר פניתי בכמה שאילתות לשר בעניין הזה, חלק קיבלתי תשובות, חלק לא. אני מקווה שהיום נקבל את התשובות.
אני רוצה קודם כל לתת למר אמיר. לפני זה, אם לא אכפת לך, מר אמיר מדינה, אנחנו נחכה. יש לנו מצגת על ידי עמותת סיכוי, שגם כן עוקבת אחרי הנושא הזה. אחר כך נוכל להתחיל את הדיון.
גברת רואניק נאטור, מנכ"לית שותפה לעמותת סיכוי, בבקשה גברתי.
רואניק נאטור
¶
תודה רבה גברתי יושבת הראש, תודה רבה על המחויבות שלך, רבת השנים לתחום וההשקעה המשמעותית לקידום הנושא וגם על שיתוף הפעולה באופן כללי ובנושא הזה הספציפי, זה מאד עוזר לנו ומקדם אותנו.
אז המחקר שאנחנו נציג אותו כיום, הוא מחקר שהתחלנו אותו לפני מספר חודשים. אנחנו עדיין בתהליך המחקר, והמטרה שלו בעיקר היא לבדוק מה הם החסמים שמונעים פיתוח מעונות יום, למרות ההקצאה הרשמית לתקציבים לפיתוח מעונות יום בחברה הערבית.
המחקר נעשה בעבודת שטח מאד מעמיקה. יצרנו קשר עם כמחצית מהרשויות המקומיות הערביות. עם חלקן גם עשינו ראיונות עומק, כ-10 ראיונות כאלה. בנוסף גם למדנו את מדיניות המשרדים הממשלתיים בתחום על ידי פגישות עם הפקידות הממשלתית ועל ידי למידת הנהלים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בתחום.
אני וג'ורג', העמית שלי כאן, נציג את הממצאים החלקיים של המחקר. אנחנו מקווים שהמחקר יסתיים תוך שלושה חודשים ואז תהיה לנו תמונה יותר כוללת.
לפני שג'ורג' יציג את הממצאים, אני רוצה להגיד כמה נקודות עיקריות. דבר ראשון המחקר מראה שהחסמים נמצאים גם ברשויות המקומיות וגם במשרדים הממשלתיים. אבל מה שמעניין זה גם אותם חסמים שנמצאים ברשויות המקומיות, באופן עקרוני האחריות, הסמכות והיכולת לטפל בהם נמצאת דווקא במשרד הממשלתי ולא אצל הרשות המקומית לרוב. אז זו נקודה אחת שעולה מאד חזק מהמחקר.
הדבר השני שאני רוצה להגיד, שבעצם מכיוון שיש הרבה חסמים בפני הרשות המקומית, אז רוב הרשויות המקומיות הערביות לא מגישות בקשות לפיתוח מעונות, כי אין להן איך להתמודד עם המכלול הזה, אבל גם כשהן מגישות, אז הן גם נכשלות מלעבור לשלב הבא והן נכשלות מלהגיש את הבקשה ולקבל את האישור הזה, בגלל חסמים אחרים ברמת מנגנון ההגשה. ג'ורג' ידבר על העיקרון הזה של כל הקודם זוכה והטכניקה של המרכבה ואיך זה מתפקד. אז זה ברמה הכללית.
כמובן שהסיפור של החקיקה, שאין חוק שמחייב בעצם את מתן השירות, משפיע באופן כללי על הנגשת השירות לילדים. זה לא משהו מיוחד לחברה הערבית, זה לכלל הילדים בישראל. אבל מה שקורה בפועל, שמכיוון שהשירות הזה אינו מעוגן בחוק ואנחנו נמצאים במציאות שהרשויות המקומיות בעצם קורסות תחת לחץ, מחסור בתקציבים, מחסור בכוח אדם מקצועי, אז מה שקורה שהרשות המקומית בעצם מתעדפת את השירותים שהיא אמורה לתת על פי חוק. זאת אומרת אם זה גן מעל ל-3, אז קודם כל ראש הרשות, ובצדק, יבנה את הגן הזה ולא יבנה את מעון היום. העניין הזה בעצם די מעכב את פיתוח התחום.
אני אסיים ואגיד שבעצם היעד לפי המדריך להקצאת קרקע שהוקצע על ידי מנהל התכנון וממצב את הסטנדרטים לאיפה אנחנו רוצים להגיע, בעצם הרים את היעד מ-30% ל-50% ואנחנו מדברים על מציאות שבעצם בחברה הערבית אנחנו עוד לא התקרבנו ליעד הקודם של 30% מבחינת בניית מעונות יום.
רואניק נאטור
¶
30% מכלל הילדים. תיכף ג'ורג' ידבר על זה, אבל באופן עקרוני בחברה היהודית כבר מתקרבים ל-30% ומתכוננים ל-50% ואנחנו עדיין מאחור, עם בסביבות 15%.
אז ג'ורג' בבקשה, תתחיל להציג את הנתונים ואני אשלים במידת הצורך.
ג'ורג' סלימאן
¶
קודם כל תודה רבה, גברתי יושבת הראש ושוכרן רואניק על הפתיחה. אני אציג את הנתונים, יש לכם מסך ואפשר להסתכל.
קודם כל נתחיל בזה ששיעור הילדים במסגרות מפוקחות במעונות יום ומשפחתונים ברשויות מקומיות ערביות, הם כמחצית משיעורם במסגרות מקומיות יהודיות בממוצע. כדי לבנות מעונות יום חדשים משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משריין 25% מתקציב הבינוי לרשויות מקומיות ערביות.
מסקירה שעשינו בין השנים 2011 עד 2017, מתברר שכמחצית מהיישובים הערבים קיבלו תקצוב לבנייה, אבל טרם סיימו את שלבי הבנייה, גם בקשות משנת 2011 אפילו. עוד נציין שבקשות שכן יסיימו את הבנייה זה לא יכסה, זה לא יגיע ליעד מבחינת שיעור הילדים במסגרות בתוך תחומי היישוב. במחצית השנייה – 51% מהיישובים זה יישובים שלא קיבלו תקצוב ממשלתי במהלך השנים הללו וזה כולל 33% יישובים שבכלל לא הגישו בקשות לבנייה ו-18% שהתהליך של הבינוי נעצר בשל חסמים שנציג עוד מעט.
אז בעצם החסם הראשון שזיהינו בהתקשרויות עם רשויות מקומיות, זה המחסור בכוח אדם שאחראי וממונה על תחום הגיל הרך ביישוב. כשזה מגיע לסוגיות של מחסור במסגרות במעונות יום והעדר אחראי כזה שאחראי על מעונות יום וקידומם בראייה אסטרטגית, אז התחום נופל בעצם בין מחלקות הרשות.
ג'ורג' סלימאן
¶
וזה מביא לזה שאין מיפוי לצרכי היישוב ולצרכי הגיל הרך באותו יישוב. אנחנו ממליצים למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להקצות תקן ייעודי למעונות לגיל הרך ברשויות מקומיות, בהתאם לגודל האוכלוסייה, שיהווה גם כתובת בתוך היישוב וגם בעבודה מול משרדי הממשלה הרלבנטיים.
החסם הבא זה שמרבית הרשויות המקומיות הערביות הן לא סיימו שלב תכנון ולא הנפיקו היתר בנייה כדי להגיש בקשות ביניים. נציין שתנאי כדי להגיש בקשת בינוי זה היתר בנייה. בעבר משרד הכלכלה תקצב את תהליך התכנון ואת תהליך הבינוי במסלול בינוי ובמסלול תכנון. מאז שנת 2016 משרד העבודה ביטל את המסלול של התכנון והתמקד במסלול של הבינוי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, אני בטוחה במה שאני אומרת, כי זה נושא שלא טיפלתי בו לפני שנת 2015, כך שכל המידע המצטבר אצלי הוא משנת 2015 ובדיונים פה הוצג כאילו מסלול התכנון עדיין ממשיך.
אמיר מדינה
¶
התכנית באוויר אבל לא היה תקציב. אולי היה איזה מסלול, אבל לא היה כסף שזרם בתוך הצינור, אז זה לא היה רלבנטי.
ג'ורג' סלימאן
¶
אני אדגיש שגם אם זה היה חד פעמי, מה שזה יצר זה מאגר של בקשות מוכנות, שיכולות לעבור לשלב בינוי, והסקירה שעשינו לשנים שכן ביקשו את התקצוב הזה, מתברר ש-82 מהבקשות האלה כן עברו למסלול בינוי.
רואניק נאטור
¶
זה בדיוק הנקודה של הנתון הזה, שבעצם כשזה היה, זה תפקד. כשזה הוסר, זה תקע את הדברים. זו המסקנה.
ג'ורג' סלימאן
¶
בדיוק, כן. לכן אנחנו ממליצים למשרד העבודה והרווחה להחזיר את המימון של התכנון וזה מאד יסייע להגיש בקשות חדשות לבינוי.
החסם הבא הוא המחסור הרב בקרקעות לצורכי ציבור. הרי רשויות מקומיות לא מגישות מלכתחילה בקשות לבינוי בשל העדר קרקע זמינה לבניי ובשל המחסור הרב בתכניות מתאר בתוקף, המותאמות למציאות, שמקצות קרקעות לצורכי ציבור עוד לפני שמתחילים לתכנן את הבינוי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, תשמעו, בהתחלה הייתה לי הערה מאד נחמדה בעניין הרעשים. אני מבקשת עכשיו באמת, רק מי שיש לו זכות דיבור ידבר.
ג'ורג' סלימאן
¶
תודה רבה גברתי יושבת הראש. אנחנו ממליצים למשרד העבודה והרווחה בעצם לאמץ מודל שהוא קיים, מודל משרד החינוך בבניית מוסדות ציבור ולהקים מנהלת בינוי בתוך משרד הרווחה, שבעצם תסיר את החסמים לבינוי מעונות יום. מה שזה יעשה זה יסיר את החסם של הקרקע, ימצא פתרונות בשותפות עם רשויות מקומיות לאיך מביאים למסגרות חדשות בתוך היישוב וגם ילווה באופן צמוד את הרשויות בכל השלבים של אחרי – של ההגשה, של הביצוע ושל האכלוס.
אנחנו נציין שעכשיו יש העדר של ליווי ממשלתי ומצאנו שהרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, במשרד לשוויון חברתי, בעצם לקחו על עצמם את התפקיד ללוות רשויות מקומיות שנמצאות בתהליך הבינוי, אבל יחד עם זאת ראינו שהם לא מחוברים למערכת המקוונות מרכבה, שהיא בעצם מערכת שנמצאת בתוך - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
מי מלווה את הרשויות המקומיות, מי מהמשרד לשוויון חברתי? הרשות לפיתוח כלכלי?
ג'ורג' סלימאן
¶
אבל הם לא מחוברים למערכת המקוונת, שהיא בעצם כלי שהוא נמצא בכל התהליכים של בינוי מעונות יום.
רואניק נאטור
¶
זאת אומרת שמה שקורה בפועל, שכשהרשות המקומית מגישה את הבקשה למרכבה או מעדכנת אותה בתוך המרכבה של משרד הרווחה, היא לא מקבלת איזה שהוא פידבק על מה היה בתוכן הבקשה הזאת. היא רק מקבלת. היא מחכה ומחכה ואז מקבלת איזו שהיא פסילה שזה לא התקבל. מי שלקח על עצמו ללוות את הרשויות המקומיות זה הפקידות ברשות לפיתוח כלכלי, אבל מצד שני אין להם גישה לאותה מרכבה, אז הם לא יכולים לראות את הבקשות האלה, לא יכולים לעיין בהן, לא יכולים לתת פידבק לרשות המקומית אם חסר משהו, אם צריך לשפר משהו וזה לא כל כך עוזר.
ג'ורג' סלימאן
¶
כיבוי שריפות גברתי יושבת הראש, וזה משהו שצריך לעשות כל הזמן עם יד על הדופק ולכן זה מאד חשוב. אנחנו ממליצים למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לחבר את הרשות לפיתוח כלכלי למערכת מרכבה. זה מאד ייעל תהליכי ליווי ממשלתי ביישום החלטות ממשלה ובטיפול - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
או שבמקום זה גם לחשוב על דרך אפקטיבית איך האגף האמון על האישור, הוא בעצמו יעשה מאמץ להסיר את החסמים, לשפר את הבקשות.
ג'ורג' סלימאן
¶
זה בעצם חלק מהאחריות של מנהלת בינוי שהצגנו לפני, אבל עד אז הכי קל זה לחבר את הרשות לפיתוח כלכלי למערכת מרכבה.
רואניק נאטור
¶
גם כל העניין של העיקרון של הקודם זוכה בתוך הסיפור הזה, אני מבינה שהוא חסם בפני עצמו. כי מה שזה אומר, זה אומר שבעצם משרד הרווחה כאילו נמנע מלתת את הפידבק הזה לרשויות, כי הוא רוצה לתת להכי טוב את ההזדמנות לגשת ולקבל את התקציב. אבל בינתיים זה לא מתקדם בשום צורה ולכן זה נראה לנו קצת חסר משמעות, כל הסיפור הזה של כל הקודם זוכה וצריך לבטל אותו ולהתחיל לקדם את ה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אנחנו כבר שתי ישיבות, כלומר שנתיים מדברים על העיקרון הזה וגם בפגישת עבודה שהתנהלה עם האגף ועם מנכ"ל המשרד אני דיברתי על זה. לא יכול להיות שמצד אחד אומרים שיש יעדים מאד ברורים גם של בניית מעונות אבל גם לעודד תעסוקה. זה נשמע כאילו יש מדיניות כללית, אבל היא לא מתורגמת לאיך בדיוק משיגים את היעדים האלה. אם משאירים את זה לכל הקודם זוכה, אז כל הקודם והחזק זוכה ואנחנו ראינו את זה גם ברשימת אלה שאושרו להם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
פשוט לעבור על הרשימה, רואים שהכי נהנים מזה, ואני יודעת מה תגידו לי – הקצנו 55% לאשכולות 1-4 וחרדים וערבים, אבל הוחזרו 110 מיליון שקלים לאוצר, שלא נוצלו. למה לא נוצלו? כי חיכינו לחלשים, שיהיה להם את הכוח להגיש את הבקשה. בזמנו דיברנו על עניין המנהלת ולצערי הרב אני קיבלתי תשובה מהשר, שאומר שככה ביטלתם את החלטת המנהלת. סתם.
אז אני חושבת שהגיע הזמן גם לדבר על המדיניות הכללית ולא רק על איך זה מתנהל מיום ליום.
ג'ורג' סלימאן
¶
כן. אז עוד המלצה מבחינת המחסור בקרקעות לצורכי ציבור זה לעודד הקמת מעונות יום במבנים רב תכליתיים. אנו ממליצים את משרד הבינוי והשיכון לעשות זאת. יש לו את הנהלים שמוכנים לעשות את זה וכמובן בשיתוף פעולה מלא עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
ג'ורג' סלימאן
¶
וזה משקף את המדיניות של ייעול השימוש בקרקע ובעצם מסיר את עניין חסם הקרקע.
החסם האחרון שאני מציג היום זה שבעצם אין חקיקה שמחייבת את המדינה לתת מענה לכלל הילדים מקבוצת הגיל לידה עד 3 שנים. ראינו שזה פשוט מותיר את הבעיה בפתחיהן של רשויות מקומיות ורשויות מקומיות ערביות הן במצוקה כלכלית, מתעדפים הקמה של מוסדות ציבור שהם מוגנים על פי חוק, כמו גני ילדים. זה פוגע ביכולתם לספק את השירות לגיל הרך ואנחנו ממליצים שתצא חקיקה שתחייב את המדינה לתת מענה לכלל הילדים.
גם אנחנו ממליצים את משרד העבודה למפות את צרכי כל היישובים הערבים באופן שלוקח בחשבון קריטריונים שמאכלסים מעונות יום כמו תעסוקת נשים וילודה. וגם למפות מעט את הקרקעות הזמינות שנמצאות כרגע, שאפשר וניתן לבנות בהן מעונות יום. תודה רבה לכם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה. אני חושבת ששמתם את היד על חלק גדול מהחסמים ואני מאד מצטערת להגיד שזאת ישיבה שלישית שאנחנו עושות במעקב אחר מה שקורה, כלומר שלוש שנים. אותם חסמים עולים פעם אחרי פעם ולצערי הרב הפתרונות שחשבנו שיעזרו לעבור את החסמים האלה, גם מתבטלים. אז אני מאד מקווה שתיכף גם נשמע על מה קורה במצב.
אני אשמח שנשמע קודם דיווח, אבל הייתי מצפה שנקבל איזה שהוא חומר לפני הדיון, שאני אוכל לעיין בו, לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינת הבנייה, אישורים, ניצול תקציבי וכו', אבל כנראה זה אצלכם נטייה לא לשלוח את הדו"ח.
אמיר מדינה
¶
הנתונים לא שלנו. אנחנו אוגמים אותם, אנחנו לא שומרים אותם אצלנו לצרכינו האישיים ואני חושב שיש פה כמה גופים שיכולים - - -
אמיר מדינה
¶
לא, חס וחלילה. יש פה כמה גופים שיכולים להעיד שאנחנו שמחים לקבל שיתוף פעולה ואני בטוח שחלק גדול מהמחקר שלכם גם התבסס על נתונים שאנחנו העברנו. אני מניח. אנחנו יותר משמחים לקבל ולהעביר ולשמוע וזה חלק ממה שאנחנו עושים.
אמיר מדינה
¶
נעשה רגע סקירה קצרה של מצב כיום היום. חגי ייתן סקירה קצרה ואז אני אשיב לנקודות שעלו פה, כי אני חושב שיש לנו כבר מענים שיעלו חיוך על שפתותיכם בכמה נושאיים שהם מאד מאד קריטיים, או חסמים מאד מאד אקוטיים שהעליתם פה.
חגי ראובן פורגס
¶
שלום, תודה. קודם כל אני מזכיר נשכחות למי שלא מכיר לפרטים את כל הפרויקט הגדול הזה, של בינוי מעונות יום. בשנת 2011, בעקבות המלצות דו"ח טרכטנברג, הוקצו תקציבים משמעותיים מאד במתווה שש-שנתי לבניית מעונות יום ברשויות המקומיות. בשנת 2014 עברנו לשיטה חדשה פשוטה יותר, גמישה יותר, עם המון הקלות, גם תוספות תקציביות וגם שיעור השתתפות גדול וגם תזרים מזומנים נוח יותר, עם הטבות מיוחדות למגזרים ייעודיים, שבכללם גם המגזר הערבי, שכלל גם שריון תקציב למגזר וגם שיעור השתתפות גבוה יותר. מאפשרים לתקצב תשתיות היקפיות וכו' וכו'. זה קרה בשנת 2014.
במקביל לשנת 2014 נפתח גם מסלול ייחודי של תכנון. תנאי סף לקבלת תקציב לבינוי מעונות יום הוא היתר בנייה. זה לקחים שהפקנו משנים קודמות, שתקציבים שכבו ולא קרה איתם כלום והפרויקט פשוט לא התקדם ואמרנו אנחנו ניתן תקציב רק לבקשות שבשלות מספיק שהמעון ייבנה. ובמקביל, כדי לא להשאיר מיותמות רשויות שלא מצליחות לתכנן לבד, פתחנו באמת את מסלול התכנון בשנת 2014, שכתחילתו הייתה יצירת מלאים. ככה שכשיגיע התקציב לבניית מעונות יום, נוכל להשתמש באותם מלאים, באותם מאגרים ולעבור לשלב הביצוע.
פתחתי פה סוגריים לגבי נושא התכנון, לשמחתנו הדבר הזה באמת נתן פירות. כי בשנת 2017, כשהגיע תקציב בינוי חדש, הרבה מאד מהתקציב הלך לאותם היתרים, לאותם מלאים שמסלול התכנון בזמנו ייצר, ופה אמיר יתייחס לזה אחר כך. בשנת 2018 אנחנו נחדש את המסלול הזה, כדי ליצור עוד מלאים לתקציבי הבינוי שיבואו אלינו. בזה אני סוגר בצד את הנושא של התכנון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
לא כל יום אני שומעת חדשות טובות. אז אל תעבור על זה מהר. תעשה את זה באופן בומבסטי. תגיד בשנת 2018 אנחנו מחזירים את התקציב של ה - - -
חגי ראובן פורגס
¶
סדר גודל של 23 מיליון שקלים. השר הביא איתו 23 מיליון שקלים. 200,000 שקלים פחות או יותר לתכנון של מעון יום. ההקצאה לא תהיה כמו בעבר, שכל אחד שאומר שהוא רוצה ויכול, יכול לקבל, אלא ההקצאה תהיה דיפרנציאלית ואינטליגנטית ותתייחס לצורך, ותתייחס גם לכאלה שביקשו בעבר ונגיד לא מימשו או לא ניצלו או לא השתמשו בכסף בתבונה.
האירוע הזה הוא אירוע מכונן, כי אנחנו גם נכניס את זה לתוך מבחנים ואת יודעת מה, אני כבר - - -
חגי ראובן פורגס
¶
חד וחלק כן. רק מי שצריך באמת ובאותם מקומות שאנחנו נזהה את הצורך האמיתי, כמו למשל יישובים במגזר הערבי. באותם מקומות שיש חסמים אמיתיים אנחנו ניתן את הכסף. הרעיון הכללי, עוד פעם, הוא לא רק לתת כסף, אלא לתת כסף עם תמריץ. ואני כבר אקשור את זה לעוד חסם שדיברנו עליו, על למה הקצנו בצורה קשיחה בשנים 2017-2018, כי זה היה הסיכום התקציבי ועמדנו בו ודבקנו בו, ודבקנו בו בצורה מאד מאד מדוקדקת ויסודית.
בשנת 2019, תקציב 2010 לא יחולק לפי אותו עיקרון של כל הקודם זוכה. זה עיקרון שאולי היה טוב בתקופה מסוימת, הוא מצוין, אנחנו רואים מצוין פלוס. המצוין פלוס זה ללכת לראות מה האח הגדול במשרד החינוך עושה. לחשוב על הכרה בצורך, איך אני מזהה את הצרכים ולהקצות עוד פעם על בסיס צרכים. אם נקשור את זה לתקציב התכנון, שזאת בדיוק הנקודה וזה בדיוק הרעיון. אם אנחנו ניתן כסף היום במקומות שצריך לתכנון, באותם מקומות שיש חסמים אמיתיים, אז אותה רשות מקומית שהיום נכשלת בלוחות הזמנים, אנחנו גם נתגמל אותה או נתמרץ אותה בתעדוף למעלה. עוד פעם, אני מדבר על דברים שהם חשיבה עתידית. זה עוד לא נכתב במבחנים שאנחנו צריכים לסגור עם האוצר, אבל זה הכיוון. שמי שיתוקצב היום בכסף בינוי, ירוץ, יעשה את זה מהר.
פרק זמן סביר לתכנון זה מחצי שנה ועד שנה, פחות או יותר, לא יותר מזה. ויותר מזה זה אומר שמישהו כנראה לא יודע לעבוד. אבל זה פרק הזמן הסביר וזה גם מה שקורה דרך אגב בכל המקומות. אנחנו נתקצב אותו עכשיו בתכנון ונתעדף אותו בתחילת שנת 2019 לבינוי. זה סגירת המעגל.
חגי ראובן פורגס
¶
עוד שנייה, שנגמור את הסקירה, כי רצינו להעיר את הנקודה הזאת. הערנו אותה. עכשיו נגמור.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אז אני מבינה שני דברים, שחלו שינויים, ואני שמחה כי אלה דברים שכפי שפתחתי ואמרתי, אלה דרישות שהיו לנו ואני שמחה שאתם הגעתם למסקנה שזאת צורת העבודה היותר יעילה במקרה הזה. קודם כל אתם מחזירים את תקציב התכנון ואני מבינה שזה 23 מיליון שקלים בסדר גודל עד 200,000 שקלים, אבל אתם עובדים על הקריטריונים או המנגנון של אישורים אלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
ואני שמחה מאד שיש כבר החלטה כזו. אני לא יודעת מתי היא יוצאת לדרך, אבל נשמח גם לקבל אחר כך, לאחר שתחליטו על הקריטריונים, לקבל אותם כדי לדעת באמת מה קורה ולו"ז מתי אתם יוצאים בקול קורא לתקציב התכנון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
הדבר השני שאני מבינה, שאתם משנים את העיקרון ההוא של כל הקודם זוכה ועושים עבודה יותר תכנונית, או יותר סלקטיבית בזה, לבדוק מה השטח דורש. אני שמחה גם לשמוע על זה, כי בסופו של דבר אי אפשר לסגור את הפערים עם כל הקודם זוכה, בלי ראייה מתוכננת מהתחלה. אבל אני מבינה שזה יחול רק בשנת 2019, לא בשנת 2018.
חגי ראובן פורגס
¶
אני אחדד רגע לגבי הבעייתיות המנגנון של כל הקודם זוכה, שהיא הייתה בעייתית גם למגזר הלא יהודי במשך מספר שנים. אנחנו היום במצב - - -
חגי ראובן פורגס
¶
בנקודת הזמן הנוכחית, מתוך ה-25% ששוריינו למגזר הערבי, אנחנו ביתרה של למעלה מ-65 מיליון שקלים.
חגי ראובן פורגס
¶
65 מיליון שקלים. יש לנו צבר בקשות מאד מאד גדול בקנה, שהוא הרבה מעל הסכום הזה. אנחנו עוד לא יודעים כמה מתוכו עבר.
חגי ראובן פורגס
¶
כן, נכון. אני נותן את המידע הזה כדי להגיד שהבעייתיות של מנגנון של כל הקודם זוכה הייתה בעייתית לכל המגזרים בעבר. למגזר הערבי בשנה הזו, המנגנון הזה הוא לא חסם. כי יש יתרות ואין בקשה כיום. אם עכשיו, תוך כדי שאנחנו מדברים, מגישים לנו במרכבה 50 בקשות, אז זו בעיה. אבל כיום, במצב שאנחנו עומדים עליו היום, לא תהיה בקשה שלא תקבל תקציב.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
כן, אבל אני עדיין תקועה עם האמירה שלך שהבקשות שהוגשו הן מעל ל-65 מיליון שקלים שאמורים להיות - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
כן, אבל אני זוכרת טוב מאד שזה היה 25%, אבל אם יש בקשות שמתאימות ועוברות את ה-25% הן לא תתקענה מתחת למגבלה של ה-25%. כלומר המינימום, הגרנטי, המובטח זה 25%.
חגי ראובן פורגס
¶
החלטת הממשלה, שמכוחה אנחנו משריינים את האחוז, היא כותבת שריון מינימאלי. זה נכון. אבל שוב אני אומר, זאת לא הבעיה. הבעיה היא שזה לא שאין ביקוש. הבעיה היא לא שיש ביקוש מעל ה-25%. הבעיה שאין ביקוש.
חגי ראובן פורגס
¶
לא. יש לנו ביקוש. מבחינתי עדיין לא בדקתי אותו ברמה של סינון מה תקין ומה לא תקין. יכול להיות שמתוך הביקושים שכרגע יש לי כולם תקינים ואני בבעיה. יכול להיות גם - - -
אמיר מדינה
¶
שנייה, אני אחדד משהו. הביקושים מבחינת ביקושים, אנחנו בביקושים של 800 מיליון שקלים. זה מבחינת ביקושים, בקשות שיושבות ומסתובבות וחלק בתהליך כזה וחלק בתהליך אחר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, שנייה. אני יודעת שזו לא בעיה רק בחברה הערבית. אני בדיוק הדגשתי ואמרתי שזו בעיה אצל כל אלה שהם מוחלשים ורשויות מקומיות של פריפריה ושל אשכולות מ-1 עד 4. בגלל זה גם החלטת הממשלה היא 55% לכלל האוכלוסיות האלה, אבל יש 25% בהחלטה קודמת של האוכלוסייה הערבית.
מה שאני רוצה להבין, כמה הוא התקציב שעומד לבינוי מעונות בשנת 2018?
אמיר מדינה
¶
זה היה הבסיס. עכשיו לחלק את האחוזים בפנים, גברתי לא רוצה לאתגר אותי, נכון? כמה זה יוצא בדיוק נגיד למגזר.
אמיר מדינה
¶
תנו לי רגע להראות לכם את המסגרת, רק ברשותכם, שנייה. אנחנו מדברים על סדר גודל של 350 מיליון בגדול, מהם הקדמנו שנה שעברה סדר גודל של 40-41 מיליון שקלים. נשארנו עם 300 מיליון שקלים. מתוכם כמה?
חגי ראובן פורגס
¶
היו 78 מיליון שקלים מתוך תקציב 2017 ששוריינו למגזר הערבי ותוקצבו. בנוסף, 12.5 מיליון שקלים משנת 2016, שהיו טענות שהם נלקחו ולא הוחזרו. גם ה-12.5 מיליון שקלים האלה הוקצו והייתה הקדמה של תקציב משנת 2018. סך הכל המגזר הערבי בשנת 2017 קיבל 97 מיליון שקלים.
חגי ראובן פורגס
¶
נכון, זה לשנתיים בהנחה ולא יהיה ביקוש, אבל היה ביקוש ולכן הוא הוקצה במלואו בשנת 2017. לכן בשנת 2017 – 97 מיליון שקלים הוקצו למגזר הערבי וזה כולל את ההקדמות וכולל את התוספת הזאת וכולל את ה-25% וכו'. בשנת 2018 אנחנו באים בעצם עם סוג של דף חלק – 25% מהתקציב שקיים. עד כה הוקצו 10.7 מיליון שקלים בערך, לרשויות מהמגזר הערבי, ואנחנו עם יתרה של 65 מיליון, שמי שיבקש – יקבל. אנחנו כבר יודעים עכשיו בוודאות שיש לנו בקשות תקינות, שאנחנו באיזה שהוא הליך פרוצדוראלי עד שהן תקבלנה. יכול להיות שיש עוד בקשות תקינות שאנחנו כרגע בודקים אותן, וגם הן תקבלנה. יכול להיות - - -
חגי ראובן פורגס
¶
אז היתרה הזו שנשארת השנה, יש יתרה של 65 מיליון שקלים. כרגע היא פנויה. מי שיבקש – יקבל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אז בדיוק השאלה שאני העליתי, שוב, אני אמרתי, אם יהיה בבקשות שהוגשו, שהן מגיעות, כפי מה שאתה אמרת למשהו כמו 80 מיליון שקלים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
לא, לא, אני רוצה לסיים את המשפט ואז תענה לי, כדי להיות בטוחה שקיבלתי את התשובה הנכונה. אני אמרתי – ה-25% זה היה המינימאלי. אם יש בקשות תקינות שעולות על ה-56 מיליון, אז הן צריכות להיות מאושרות, אפילו אם הן עוברות את ה-25% המינימאלי.
חגי ראובן פורגס
¶
לפי הוראת המנכ"ל שלנו, יש לנו עוד שריונים שהם לא מכוח החלטת ממשלה למגזר החרדי, לרשויות מאשכולות 1 עד 4 ומה שנשאר למגזר הכללי, 45%. אנחנו מקצים לפי הביקוש. במגזר הכללי אנחנו בביקוש מטורף. הרבה רשויות מהמגזר הכללי עדיין לא קיבלו. הקציתי למגזר, הקצנו, המשרד הקצה, האגף, לא אני, הקצנו למגזר הכללי את כל החלק שמגיע לו – 45%. היה לנו גם ביקוש מאד גבוה לרשויות מאשכולות 1 עד 4 ולהן אנחנו מקצים 15%, כי לזה אנחנו מחויבים. אנחנו מחויבים לשריין בצו 15% גם למגזר החרדי ו-25% למגזר הערבי.
המגזר הכללי והרשויות מאשכולות 1 עד 4 סיימו את המכסה שלהם. הם קיבלו את המקסימום שהם יכולים לקבל. נשארו לנו יתרות למגזר הערבי ולמגזר החרדי, כשכל אחד מהם יכול לקבל עד לתקרה שלו – 25% לערבים ו-15% לחרדים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שנייה. בעבר הם לא השתמשו בכסף הזה, כי הם לא הגישו בקשות שמתאימות והכסף הועבר לקבוצות אחרות, כולל קבוצות שלא נמצאות בשום העדפה, כלומר הכלליות ושהן נמצאות במצב כלכלי שהוא מעבר ל-1 עד 4 ולהתנחלויות ואני עברתי על הרשימות ואני יודעת על מה אני מדברת. אז אם בשנה אחת יש בקשות תקינות שעוברות את ה-25% - אני לא מוכנה לקבל שלא תאשרו אותן כי קבעתם תקרה. כי כבר הכסף חולק לציבורי. אתם עדיין פועלים לפי כל הקודם זוכה.
אמיר מדינה
¶
סליחה, רגע, קודם כל נכון, אנחנו פועלים לפי כל הקודם זוכה – מגזרי. זה כל הקודם זוכה פר יחידה. יש כסף שמוקצה במגזר X, כל הקודם זוכה הוא בתוך מגזר X. יכול מאד להיות שאנחנו נמצה את כל ההרשאה שלנו ויישארו לנו יתרות שאנחנו לא נוכל לממש, כמו במגזר הכללי וכמו ב-1 עד 4, שמיצינו. יש לנו בקשות שהתקבלו הרבה לפני בקשות שהתקבלו עכשיו מהמגזר הערבי. אני לא יכול לתקצב אותן, כי אני מחויב לסיכום התקציבי שלי ואני עומד איתם ואני אתקצב איתם.
תקשיבי, זה בקשות שהתקבלו בשלהי שנת 2016, תחילת שנת 2017 במגזר הכללי, מוכנות, מושלמות, עומדות מחכות, אני לא יכול לתקצב אותן עד שנת 2019 כי נגמר לי התקציב. המצב שחגי תיאר פה, כאילו אני חייב להגיד, זה פרי עבודה - ואני גם אגיד את זה בגאווה – שלנו ושל גופים אחרים, עבודה מאסיבית בשטח. אנחנו מסתובבים כל שבוע בצורה מאד אינטנסיבית ממסעדה ובוקעתא בצפון ועד חורא ואלקסום בדרום, במועצות אזוריות במגזר הערבי, כדי לעורר ולקדם.
עכשיו אני אחבר את זה רגע לנקודה השלישית שרציתי לדבר עליה, שזאת אותה מנהלת שכל כך נאחזים בה כפתרון של כל הבעיות של האגף ושל המגזר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
לא. לא מקובל עלי שתתאר את העניין של המנהלת ושל אלה שרוצים את המנהלת בצורה כזו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אנחנו לא אמרנו שהיא תפתור את הבעיות שלכם והיא לא באה לפתור את הבעיות של האגף. היא באה לפתור את הבעיות של הרשויות המקומיות שיש להן חסמים בילד אין.
אמיר מדינה
¶
אוקיי, אז המנהלת הזאת קיימת היום. החלפנו את הגוף שנותן שירותים, אותו גוף שעשה עבודה טובה עד היום. טובה, לשיטתי לא מספיק טובה. החלפנו את הגוף הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
למה החסם היה אצלכם? החסם בקידום בניית מעונות היה בתוך האגף? לא ידעתי את זה.
אמיר מדינה
¶
אני חושב שהאקטיביות שלנו פותרת הרבה בעיות. זאת תפיסת העולם שלי. אם אני יושב ומחכה, ותיארתם פה מצב ששלחנו כסף ורשות מקומית - - -
אמיר מדינה
¶
תיארת פה תשריט שאני מכיר, ששולחים בקשה ומחכים שיקרה משהו איתה וכן מקבלים תשובה, לא מקבלים תשובה. זה היה בעבר וזה נגמר. יש לנו היום גם מערכת, גם - - -
אמיר מדינה
¶
שנייה, לפני שלושה שבועות זה נגמר, בדיוק לפני שלושה שבועות, כשהתחלנו לעבוד עם חברה חדשה, שלקחה עכשיו על עצמה סדר גודל של חודש לעשות לנו קודם כל מיפוי מחדש של כל המצב שאנחנו נמצאים בו, מההתחלה ועד הסוף כולל מי שילמנו, מי לא שילמנו, גם תשלומים וגם ביקושים וגם ביצוע. אני הופך ממגיש לאקטיבי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שנייה, שנייה, אתם מאד טובים להגיד את הדברים במהירות. אני מבינה שהוצאתם מכרז כדי לקבל חברה שתעשה את העבודה הזו שאתה אומר. ככה זה?
אמיר מדינה
¶
לא הוצאנו מכרז, אלא עלינו על מכרז של משרד הרווחה. נותן שירותים של משרד הרווחה ועלינו על המכרז שלו בשביל זה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שנייה. מנוסה, כל גוף מנוסה, אחרת לא הייתם מקבלים אותו. מנוסה במה – זאת השאלה. כי החסמים - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, המנהלת, אם לא הבנתם אותי נכון ולא מקובל עלי לעשות שיפורים בעבודה בתוך האגף ולהגיד לי זה במקום המנהלת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
המנהלת הייתה אמורה לקום כדי לעזור בהסרת החסמים שקשורים בעניין מציאת קרקע, בעניין הוצאות תכנית ובעניין דרך התכנון וההגשה. עכשיו תגידו לי – הבאנו גוף חיצוני שיעשה את העבודה הזו, אבל אל תגיד לי הבאנו גוף חיצוני שיעשה עבודה אחרת לגמרי.
אמיר מדינה
¶
מציאת קרקע לא. אנחנו לא מתעסקים במציאת קרקע ברשות מקומית. זה גם לא היה התפקיד של המנהלת, גברתי יושבת הראש. אני לא זוכר שזה היה מייעדי המנהלת, אבל כן - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני הייתי כשהוחלט בעניין המנהלת בישיבה הזו. אני זאת שדרשתי את הקמת המנהלת ואז השר דרעי השתכנע והייתה החלטה, אבל כשהעבירו את האגף למשרד העבודה והרווחה, התמסמס כל עניין המנהלת ולא הוקמה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
הייתה ישיבה שישבו פה נציגי האגף שעבדו לפניך והבטיחו לי לו"ז, שהמנהלת תתחיל לעבוד באמצע שנת 2016. אז אל תגיד לי קיבלנו ייעוץ כלכלי.
אמיר מדינה
¶
אז אולי לא הבהרתי, אז אני אחזור. המנהלת הזאת, התפקיד שלה, אם אחד מהיעדים שלה היה מציאת קרקע ברשות המקומית, אז אני לא יודע לעשות את זה עם הגוף שאני התקשרתי איתו היום. ללכת ולאתר קרקע בתוך רשות מקומית, זאת אופרציה אחרת לגמרי. אבל אם זה אומר שאני צריך "לנהל" את כל האירוע הזה מול הרשות המקומית ולא לשלוח לה מכתב אחת ל-X זמן, להגיד לה קיבלת הרשאה, פעלי, אלא לשבת עליה ולקבל ממנה דיווחים על בסיס חודשי, אז התשובה היא חד משמעית כן. ועוד פעם, לא לחכות אלא ליזום.
זה בדיוק מה התפקיד, ככה אני תופס את התפקיד בכל מקרה, התפקיד שלי כמי שאמון על האגף הזה ובמיוחד על תחום הבינוי. לשבת להחליף את הרשות המקומית במציאת הקרקע, זה אירוע שהוא קצת גדול, אני חושב, על אגף מעונות יום. זה לא נראה לי הסקופ שלי ולא נראה לי התפקיד שלי. אבל כאשר יש קרקע ואנחנו מזהים שיש קרקע, יש בקשות. יש לנו בקשות בוא נגיד ואני אלך צעד אחד עם מה שאמר חגי, אני אתן איזה הערכה פה – לפי דעתי אנחנו נמלא את כל ה-25%. אם זאת הערכת הבטן שלי, אני אפילו בטוח בזה שבפרק זמן של גג שלושה חודשים מהיום סיימתי את התקציב של המגזר הערבי, את אותם 25% שנותרו לשנה הספציפית הזו.
ואז מה שאני אצטרך לעשות זה לתחזק את אותה פנייה והאחריות למציאת הקרקע תישאר כנראה בידיים של הרשות המקומית. זה נראה לי גם יותר נכון להשאיר את האגף שלי במקום שהוא צריך להיות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שנייה. המנהלת הייתה אמורה לעזור לרשויות המקומיות גם מאשכולות 1 עד 4 וגם אולי החרדיות. כל הרשויות שמתקשות, כדי לשפר את המצב שם, אבל בעיקר האוכלוסייה הערבית, כי זה מה שעלה, שהבעיה הכי גדולה נמצאת דווקא באוכלוסייה הערבית בזמנו.
אתם החלטתם לקבל שירות, לעשות עם זה משהו אחר, להעביר את המנהלת לעבודה אחרת, שהיא משפרת את התפקוד – אנחנו רוצים שהתפקוד של האגף ישתפר. אנחנו לא רוצים שאתם לא תעבדו ביעילות. אנחנו כן רוצים, אבל זה לא במקום זה. זה לא במקום זה, כי החסם לא היה חוסר יעילות של האגף. החסמים היו כרוכים בדברים אחרים והמנהלת הייתה אמורה לעזור בלעבור את החסמים האלה.
אמיר מדינה
¶
אז אני חוזר. אין לי מה להוסיף מעבר לזה שאם היעדים של המנהלים היו איתור קרקעות, אז כנראה שזה לא מה שאנחנו נדע לעשות בטווח הזמן הקרוב.
אמיר מדינה
¶
אני אגיד לך, כי בכל שאר הנושאים את מדברת על פנייה, על איש קשר פר רשות ואינטראקציה עם רשות מקומית וסיוע וליווי מהשלב של איך ממלאים את הטופס, מה חסר בטופס, אבל זה זה. זה בדיוק זה. זה מה שקורה היום.
אמיר מדינה
¶
רגע, רגע. כן, בכל האוכלוסיות, עם דגש חד משמעית על אותם מקומות ששם אנחנו מזהים שיש בעיה יותר גדולה. כנראה שיש אזורים שבהם אני פחות צריך להשקיע, כי יש כנראה את אותה אינסטנציה ברשות המקומית שיודעת לעשות את העבודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אוקיי. אני רוצה להתקדם. נועה רוזנפלד, המרכז להעצמת האזרח, בבקשה גברתי, שלוש דקות.
נועה רוזנפלד
¶
שלום. שמי נועה רוזנפלד, אני מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח. אנחנו בין היתר עוקבים אחרי יישום של מדיניות, של החלטות ממשלה, חוקים, תקנות וכן הלאה. הוצאנו בשנה שעברה דו"ח על ביצוע החלטת ממשלה 4088, שהיא אותה החלטה מדצמבר 2018, שעסקה - - -
נועה רוזנפלד
¶
סליחה, 2012, שאימצה את פרק החינוך מדו"ח טרכטנברג, והתחייבה לבנות 400 מעונות יום תוך 5 שנים ולהעביר את חוק הפיקוח על מעונות היום. על חוק הפיקוח על מעונות יום, התקיים פה בכנסת אתמול דיון, עדיין אין חוק כזה. יש הצעת חוק פרטית, יש הצעת חוק ממשלתית. בתקווה לקראת המושב הבאה אנחנו נראה את החוק הזה קורם עור וגידים.
היה חלק מאד משמעותי בתוך החלטת הממשלה, שבו דובר על מה שנקרא לייצר הלבנה של גנים פרטיים ולהפוך אותם לגנים מוכרים עם סמל ומעון, בתנאי שהם יאמצו את הקריטריונים שנקבעו בחוק. החלטת הממשלה הקצתה לזה 700,000 שקלים בשנה וכל המסלול הזה בכלל לא נולד מעולם. אז זה דבר אחד.
דבר שני שרציתי לדבר עליו, אני חושבת שכיוון שלכל הנושא הזה של מעונות יום לקח זמן להתניע, שמענו כאן על זה שתקציבים לא יצאו לא בשנת 2014 ולא בשנת 2014 ויש חסמים בתכנון. יש צורך להוציא את המידע החוצה, שהמצגת שתהיה מוצגת פה היא תהיה מצגת ממשלתית ויהיה ברור מה הם המספרים, באיזה רשויות נבנים מעונות, איזה תקציבים הוקצו ולמי אושרו. שכל המידע הזה יהיה בחוץ ויהיה נגיש.
יש עם הסיפור הזה של מעונות היום מצב של מן חצי הריון כזה, שבו אתה אומר כבר הקצנו את הכסף, האם הם קיבלו כבר סמל מעון, האם הכסף כבר יצא, האם המעון מאוכלס. תוציאו את המידע הזה החוצה. כשאתם מאשרים למישהו הקצאה של כסף, תספרו. תספרו איפה, כמה ולמה. אני חושבת שיש מקום להתגייס ל - - -
אמיר מדינה
¶
אולי כדאי להנגיש את האתר שלנו קצת יותר, כי הוא קיים באתר של המשרד. אנחנו אולי צריכים לעשות - - -
אמיר מדינה
¶
לא, לא, גם ההקצאות ומה הלך ולמי יש סמל ולמי אין סמל. מי קיבל, מי לא. הכל בחוץ, אבל אולי אנחנו צריכים להנגיש את זה טיפה יותר.
נועה רוזנפלד
¶
כן. על כל פנים, אני רואה איך בזה שכל המידע הזה יהיה בחוץ, אז לא יהיה פה את הוויכוח הזה גם על 25, כן לא. פשוט תוציאו את המידע החוצה באופן נגיש ושכולם יוכל ולראות אותו. אז זה שני הדברים שרצינו לדבר עליהם. תודה.
דנה גינוסר
¶
שלום, תודה. אז אני חושבת שאם אנחנו שומעים כאן על המצב בחברה הערבית, אז אם המצב בחברה הערבית הוא עגום, אז אני יכולה להגיד על המצב במזרח ירושלים, שהוא מחפיר וקטסטרופאלי, פשוט כך. יושבת כאן מהאגף לגיל הרך בעיריית ירושלים, ויושב כאן ארז וגנר וראניה סאלח מארגון מען וכמה חברות, גם מהארגון, שהן לא דוברות עברית ואנחנו מנסים כאן לתרגם.
אז אני אגיד ממש בקצרה. אני אחזור על הנתונים שנשמעו כאן כבר ביוני 2017. כ-24,000 ילדים במזרח ירושלים, עד גיל 4 – 4 מעונות יום. 4 מעונות יום מפוקחים, אנחנו מדברים רק על מעונות מפוקחים. במערב העיר כ-130,000 אם אני זוכרת נכון - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
זה לא היה בדיון. אם את זוכרת טוב מאד, זה היה בשאילתה שהוגשה, במכתב ששלחתי.
דנה גינוסר
¶
אני לא נכחתי. אנחנו הגשנו-. מה, התשובה על ה-4 מעונות? כן, אנחנו ספרנו אז 3 והעירייה תיקנה ל-4, נכון.
דנה גינוסר
¶
נכון מאד. אנחנו הצפנו יחד את הבעיה. אני רוצה להבין האם החלטת הממשלה והתקציבים שהיא מועידה חלים על מזרח ירושלים, איזה חלק מהתקציב חל על מזרח ירושלים. אני רוצה להזכיר כאן גם את נושא המשפחתונים. 28 תקנים למשפחתונים, לעומת 440 תקנים למשפחתונים במערב העיר. תוכל להעיד כאן כרמית, שהמעונות והמשפחתונים בתפוסה לא מלאה וכמעט כולם מאוכלסים על ידי ילדי רווחה. יש כאן כמה חסמים.
אנחנו עובדים ביחד, בשיתוף פעולה. אנחנו התקבלנו בזרועות פתוחות וממש התפרצנו לדלת פתוחה, מה שנקרא, אצל העירייה. הייתה אולי מחלוקת על הסיבות לאי השימוש, אבל על דבר אחד לא יכולה להיות מחלוקת, שהקצאת התקנים כאן היא לחלוטין לא שוויונית. לא יתכן שעל אוכלוסייה של 300,000 תושבים יוקצו 28 תקנים למשפחתונים ו-4 מעונות יום ועוד 2 בהליכי תכנון. זה פשוט לא יתכן והדברים שאמרה גברתי, יושבת הראש - - -
דנה גינוסר
¶
כן. הדברים שאמרה כאן גברתי יושבת הראש על החשיבות של המעונות והמשפחתונים גם לחינוך, בהתייחס לחינוך לגיל הרך וגם בהתייחס לתעסוקת נשים, במזרח ירושלים שיעור התעסוקה של נשים עומד על 15% - זה הכי נמוך בארץ. ונשים רוצות לעבוד ומחפשות עבודה והולכות ללשכת התעסוקה. ונשים שיש להן הכשרה ותעודות למקצועות הטיפול והחינוך לגיל הרך, מפנים אותן לעבודות - - -
דנה גינוסר
¶
הכשרה ותואר והשכלה והכל, הן מופנות לעבודות ניקיון, עד כדי כך ששמענו על מורה שבמשך שנים עבדה כמורה בבית ספר ולאחר מכן הופסקה עבודתה והיא הוחזרה לידי לשכת התעסוקה לעבוד כמנקה באותו בית ספר. כלומר יש לזה השלכות רוחב. זה לא רק עניין של מספר.
אנחנו מבקשות תשובות לדבר הזה. אנחנו מבקשות תקציבים. זה צורך דחוף ובוער ואי אפשר לחכות עם זה. אני אשמח אם יהיה אפשר לשמוע גם את העירייה בנושא הזה.
כרמית פדרמן
¶
אני רק אוסיף. אני כרמית פדרמן מהמחלקה לגיל הרך בעיריית ירושלים. עמותת סיכוי אמרה כאן שאין ברשויות המקומיות מי שמתכלל. אז בעיריית ירושלים יש.
רואניק נאטור
¶
סליחה, אני רק אציין שהמחקר שאנחנו מדברים עליו לא מתייחס בכלל למזרח העיר. אנחנו מדברים על הרשויות הערביות.
כרמית פדרמן
¶
מזרח ירושלים היא העיר הערבית הכי גדולה בישראל, רק בשביל זה. ובאמת, כמו שדנה אמרה יש רק - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
חכי. פה יש הצהרה. תשמעי, אני לא בטוחה שראש העיר שלך היה מרוצה מההצהרה שלך. אני שמחה שזאת עיר, תשמעי, זה אחד משניים. או שהיא עיר ערבית גדולה, אבל לא בישראל, או שהיא מזרח העיר. תחליטו.
כרמית פדרמן
¶
דברים שרציתי להוסיף לדברים שדנה אמרה, שלגבי הכל אני בהסכמה איתם. אמיר וחגי מהמשרד מכירים אותם ואנחנו נפגשים ואנחנו עובדים על זה. קודם כל יש נוהל שאפשר לתקצב עד 15 כיתות מעון. כיתות מעון, לא מעונות. כל שנה, כל רשות מקומית יכולה להגיש ללא שום קשר לגודל שלה. אז לצורך העניין. רק לסבר את האוזן, ירושלים עם כמעט מיליון תושבים היא תחת אותה קטגוריה כמו רשויות אחרות הרבה הרבה יותר קטנות בארץ ויש כאן משהו שהוא באמת לא צודק.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
בואי תתמקדי לי בעניין. אני רוצה להבין דבר אחד. במכתב שעניתם לי על הנושא, אותו נושא שעלה עכשיו, בדיון הקודם אמרתם שעיריית ירושלים מקדמת בימים אלה - ואני רואה אותך נציגה של העירייה ולא כמישהי שבאה עכשיו לדרוש. בימים אלה תכנון ובינוי של 5 מעונות יום נוספים במזרח ירושלים, ככה כתוב, מתוכם הוגשו למשרד העבודה והרווחה בקשות לתקצוב עבור שני מעונות בהם הסתיים שלב התכנון.
כרמית פדרמן
¶
נכון. יש בעיה של קרקעות. יש לנו בעיה שאין לנו תקציב להפקעה ולכן כל המעונות נבנים בשכונות כמו בית חנינה ושועפאט, ששם יש שטחים חומים ובאים אלי תושבים מדרום מזרח העיר, גם מהמרכז, וואדי ג'וז - - -
כרמית פדרמן
¶
חסמים נוספים, אני רוצה להוסיף שבאמת המעונות שקיימים משרתים רובם ככולם ילדים של רווחה. יש בעיה של הקריטריונים לסבסוד. הקריטריונים לסבסוד של משפחות עובדת הם ששני הורים למצות כושר השתכרות וצריכים תלושי משכורת מסודרים וזה לא מתאים. יש כאן שתי בעיות. אלף זה לא מתאים לנושא ההעסקה של העובדים במזרח העיר, שהרבה זה העסקה שהיא לא מוסדרת. זה דבר אחד.
דבר שני, גובה הסבסוד. זה גם דפוסי ההעסקה וגם גובה הסבסוד לא מותאם להכנסות של אנשים במזרח העיר. האוכלוסייה במזרח העיר – 80% חיים מתחת לקו העוני. אז זה עוד דברים שצריך לתת עליהם את הדעת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
ואי אפשר לדבר עליו עכשיו, כי לא נקבל שום תשובה. אני פונה לשר הרווחה דווקא בנושא של סבסוד, על דיון קודם שהתנהל פה בעניין הנגב והאוכלוסיות הערביות הבדואיות בנגב, ששם דווקא יש מעונות יום שנבנו, אבל לא מאוכלסים. אחת הבעיות העיקריות זה גובה הסבסוד, כאשר האוכלוסייה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני תיכף אתן לכם לדבר, אבל אחת הסיבות גם כן שחלק גדול מהאוכלוסייה שם הם מתחת לקו העוני ועניין הסבסוד של המעון, כאשר מעון עולה 800 שקלים לילד ויש הכנסה יחידה והם מתחת לקו העוני, הם יבחרו לא לשלוח ילדים. גם אני הייתי יכולה להבין אותם. לא להצדיק, אבל להבין, כי בסופו של דבר יש משפחות שלמות שלפעמים חיות מ-800 שקלים בחודש. אז צריך לקחת את זה בחשבון, במיוחד שהם לא יכולים להירשם כאוכלוסיית רווחה, כי בהרבה מקומות אין לשכת רווחה שם. אז זה כן בעייתי.
ראניה אבו דיאב, בבקשה גברתי.
ראינה אבו דיאב
¶
בוקר טוב לכולם. יש לנו כאן אנשים מקבוצה גדולה שיש לנו בירושלים. יש הרבה אנשים שסיימו את הלימודים שלהם והם עד היום מחכים שיכנסו לשוק העבודה עם תעודת הזהות שלהם ועד עכשיו אין לנו במזרח ירושלים משפחתונים כדי שהם יתחילו לעבוד שם. מצד שני יש גם הרבה אנשים שיש להם ילדים, כמו שאת אמרת, ואני כל כך שמחה על כל מה שאמרת. הן זקוקות לצאת לשוק העבודה, אבל אין להן מקום לשים את הילדים שלהן. ואסור לנו לשים ילדים במקום לא מתאים או לשים אותם ברחוב, כמו שחושבים כולם.
אנחנו כל כך רוצים שתפתחו לנו משפחתונים במזרח ירושלים, כדי שנשים את הילדים שלנו מצד שני, היא רוצה לצאת לעבוד. כמו שאת אמרת, 80% ו-100% נמצאים מתחת לקו העוני במזרח ירושלים ויש קרוב ל-24,000 ילדים בגילאים 0-3 ואין להם מקום. רק 13% יצאו לשוק העבודה, כי נגיד אין להם ילדים, אז הם יצאו למקום העבודה.
מכאן אני מבקשת, היא ביקשה ממני להגיד לכם שיש באמת הרבה אנשים כאן. היא ביקשה ממני להגיד לכם שיש הרבה נשים שזקוקות שתפתחו להם גנים ומשפחתונים כדי שהן תצאנה לעבודה ויש הרבה ילדים גם. אמהות רוצות לשים את הילדים שלהן במקום מתאים כדי שיוכלו לצאת לעבוד ולהמשיך גם בלימודים שלהן.
היא אמרה משפט על המשפחתונים, שמי שפותחת משפחתונים בבית שלה - - - אני יכולה לדבר בערבית?
ראינה אבו דיאב
¶
(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)
אוקיי. כן, לדבר בערבית? מעולה. לגבי הנשים, הרי שהנערות אצלנו פה בירושלים המזרחית צריכות מאוד שיהיו להן גני ילדים. גנים שישימו את הבנים שלהן ויהיו בראש שקט מבחינתן בכדי שיצאו ויתחילו בעבודה. מצד אחד בכדי שכל אחת תראה לאן היא יכולה להגיע, ומצד שני כדי שיצאו ממצב העוני בו הן חיות. אז לפני שמבקשים ממני לצאת לעבוד, תבטיח לי קודם מקום לשים את הילדים בו. זה כל מה שאנחנו מבקשות, בבקשה, אנחנו רוצות צדק. היום פותחים גני ילדים- - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)
אתן יודעות שזה לא המקום שמקבלים את ההחלטה לבד. אנחנו יכולים ללחוץ על העיריה אבל לא אנחנו מחליטים. מאוד חשוב לי שיהיה ברור לנשים ואתן יודעות שהמצב שלכן מאוד מיוחד. ולא שוויונית עם כל השאר, כי בפועל היחס של עיריית ירושלים לירושלים המזרחית הוא לא יחס רגיל, כי אתם נמצאים תחת כיבוש. לפחות כך אני מתייחסת לעניין.
ראינה אבו דיאב
¶
אנחנו חיים בכוכב אחר. אנחנו מאחלים לקבל את האיזון (שוויון), כלומר לחיות אותו דבר, באותה רמה. אנחנו מאחלים שיבוא היום שלא תהיה ירושלים מזרחית וירושלים מערבית, אלא ירושלים מאוחדת, לחיות באותה דמוקרטיה ואותה הרגשה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
טוב, תודה לך חביבתי, שוכרן.
אני חושבת שיש אמירה מאד ברורה לעיריית ירושלים פה, יותר מאשר לכנסת ולאגף המעונות. כאשר מגישים 9 בקשות למעונות יום חדשים, ביניהם רק 2 לאוכלוסייה הערבית ובאה לפה נציגה של העירייה ומדברת על הצורך האמיתי, אז צריך להגיש אולי 7 מתוך 9 כדי לסגור את הפער הזה, כי זה בידיים שלכם. אתם צריכים לתכנן או לדרוש תוספת. אני יודעת ואני רוצה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
ואני רוצה לפנות לאוצר במקרה הזה. אני יודעת שנתתם תוספת תקציבית למשפחתונים השנה. או שאני טועה? להרחבת משפחתונים למשרד העבודה והרווחה? נכון? זה היה משהו בסביבות 40 מיליון שקלים אם אני לא טועה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, אי אפשר לבוא לפה ולטעון שהצורך הוא גדול ואתם אלה שמקבלים את ההחלטות ומחליטים דווקא את התוספת להעביר למקום אחר. אפשר לחלק אותה חצי חצי, אם היה רצון אצל העירייה. אז אל תבואו פה בטענות. סליחה. אני יכולה לשמוע אותם, אבל שהעירייה עכשיו תבוא כאילו היא מאמצת את הבקשה הזו ובאה ללחוץ? תעשו את ההחלטות אצלכם. תודה.
אבנר ישראלי
¶
שלום לכם. אז אני מהקואליציה לחינוך מלידה וקודם כל אני רוצה להגיד תודה, כי לפני כמה שנים אם היינו יושבים פה, לא היה לנו על מה לדבר. אז התקדמנו המון והתחילה בנייה בארץ ומתחילים להרגיש שיש על מה לריב וזה טוב. זה לא היה ככה בעבר ואנחנו שמחים.
אנחנו גם שמחים שזה עבר מהתמ"ת לרווחה ואנחנו מקווים שזה ימשיך את המסלול ויגיע לחינוך, כי בתמ"ת באמת זה לא לעניין. ברווחה התחילו הדברים לזוז, אבל גם כשמדברים על משפחתונים היום, שנותנים הקצאה למשפחתונים, משפחתונים זה בייבי סיטר, זה לא חינוך. אנחנו דורשים מסגרות חינוך ולא פתרונות לאמהות עובדות, אלא מסגרות חינוך לילדים. הכיוון שאתם מובילים הוא בסך הכל מאד יפה ואני באמת רוצה להודות גם באופן אישי.
דבר נוסף, אם באמת אתם מתחילים לדחוף להגיע למועצות, אנחנו עושים את זה. אנחנו היינו כמעט בכל המועצות והעיריות הערביות. המון נתקעים על המרכבה ועל ההיתרים ובאמת על דברים קטנים וטיפשיים. קצת עזרה, קצת יוזמה ואתם יכולים לדלג על זה בקלות. זה לא מסובך. אני חושב שיש הרבה מה ללמוד ממשרד החינוך. הם לוקחים אחריות עד הסוף. כל גרוש שצריך לצאת מגיע.
אבנר ישראלי
¶
עד שבסוף הילדים נכנסים ולא חצי דרך ולא מבנים נשכים נושנים, כמו בזמר, שיצאו 2.2 מיליון שקלים ונתקע ביישובים אחרים.
אני רוצה להגיד שכל הבעיות שהוצגו פה, לצערי הן ממש לא רק במגזר הערבי. אנחנו באמת פועלים רבות במגזר הערבי וכפי שאמרתי היינו ברוב היישובים הערבים, עם מחלקות הנדסה, עם ראשי היישובים, כדי לנסות לדחוף אותם. גם להגיש בקשות וגם להתקדם איתם, אבל גם במגזר היהודי זה די דומה. אני מבית שמש, אתם ביקרתם אצלנו לפני חודשיים. המצב לא שונה. אם לא באים ומכריחים את העירייה להגיש, לא היה מוגש. וגם כשהגישו, זה לא מספיק אפילו לרבע מהאוכלוסייה. זה לא ייחודי לצערי למגזר הערבי והחרדי. אולי אנחנו החרדי כבר. וזהו.
יערה שילה
¶
יערה שילה מהקואליציה לחינוך מלידה. יש בין 15,000 ל-17,000 נשים ערביות עם תעודת הוראה ותואר ראשון בגיל הרך. הן לא מועסקות בחברה. מצד שני, כל אדם בעל דופק ונשימה מתקבל לעבודה. צריך לעשות משהו ש - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
סליחה, יש תרגיל וזה בסדר. אנחנו נמצאים במרחב בטוח, אפשר להמשיך אחרי האזעקה, אבל יכול להיות שייכנסו אנשים.
(נשמעת אזעקה - תרגיל)
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אתם רואים, הוועדה אפילו מרחב בטוח. אני זוכרת עדיין את התרגיל שהיינו צריכים לרוץ החוצה. בבקשה, תיכנסו, תיכנסו.
יערה שילה
¶
זו פעם ראשונה. פעם שנייה שלדעתי מאד קריטי וזה רק הכנסת או לשכת ראש הממשלה יצליחו. פעם שנייה, יש מלא סטודנטיות של סטאז', שלא נותנים להן לעשות את הסטאז'' לא במעונות היום ולא בצהרונים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
איפה כבוד. מה, היה צריך אזעקה כדי שתגיע לפה, איתן? שלום, שלום. אתה יכול לשבת. לא נשאל את דעתך.
יערה שילה
¶
להכריח את משרד החינוך לאשר את זה כסטאז', על מנת שיהיו אנשים, כי במיני מעונות, חלק מהבעיה זה שמעונות לא מתאכלסים. חלק זה ה - - - שהן - - - , אבל חלק זה גם כוח אדם. אין כוח אדם. זה הכל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אוקיי, תודה רבה. אני חושבת שהנושאים שהעליתם הם נושאים חשובים, אבל כמובן אין לנו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
נכון, זה מה שאמרתי. בגלל זה אני שמחה. בבקשה. אנחנו נמשיך. אני מאד שמחה, כל אלה שלא הזדמן להם להיות במרחב בטוח עד היום, בוועדה לקידום מעמד האישה, הגיעו היום. זה מאד מאתגר. אני חייבת להגיד שאנחנו בשידור ישיר, אז בבקשה תיכנסו בשקט.
אני חושבת שזה הזמן שכולכם לכודים פה, אם כבר כולם נמצאים פה, אז אולי באמת אני אגיד את דעתי על המשבר הממשלתי. איך זה, גפני? זאת הזדמנות לדבר על המצב הממשלתי.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
האמת היא, גברתי יושבת הראש, אני אומר לך שהממשלה צריכה ליפול רק על העניין הזה של המעונות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
המציאות הזאת, שבה אנחנו סיכמנו כבר לפני כמה שנים, שאנחנו דוחים את בג"ץ פרי בגלל שזה רק חלק מהאנשים יקבלו, על מנת שיהיו מעונות, יהיו צהרונים ויהיו צהרונים בכדי שנשים תוכלנה לצאת לעבוד. ומה שקורה זה שנעלם בדרך כסף, שהיה צריך להיות מופנה לבניית מעונות.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
זה לא משנה. אצלנו אומרים דין פרוטה כדין מאה, אבל אם היה כסף אחר והיו בונים במקומות אחרים מכסף אחר, זה לא מפריע לנו. זה לא מעניין. מדברים גבוהה-גבוהה על שילוב נשים בעבודה. אישה לא יכולה להשתלב בעבודה אם על הגב שלה מוטל העול שהתינוקת או התינוק שהיא ילדה לפני חצי שנה או שנה, אין לה פתרון. זה אצלה לפני הכל.
משה גפני (יהדות התורה)
¶
ממשלה נורמאלית ומסודרת - זה לא המקרה הזה - אבל ממשלה נורמאלית ומסודרת, זה אחד הדברים הראשונים שהיא עושה. לכן אני תומך בדיון הזה. אני מודה לקדוש ברוך הוא על זה שהיה תרגיל היום - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
חבר הכנסת גפני, אני יודעת טוב מאד מה העמדה שלך בנושא הזה ואני מברכת אותה, אבל אנחנו רוצים לקדם גם את הצעת החוק של שנינו, שהיא ביזמתך ואני חתומה עליה בעניין המשפחתונים ומנהלות המשפחתונים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה. אני רוצה להמשיך את הדיון החשוב שהיה לנו. יש לנו את מר ח'יירי ג'אנם, מהנדס הרשות בזמר, כן אדוני, בבקשה.
ח'יירי ג'אנם
¶
טוב, כל מה שהועלה כאן בקשר לחסמים ולכל הבעיות שנמצאות. רוב הבעיות הן כלליות למגזר הערבי, כלומר מה שדובר על המגזר וכלליות בכלל במדינה, אבל למגזר הערבי יש את הבעיות הייחודיות.
אני לא רוצה לדבר על זה, כלומר על כל החסמים, כי כל חסם שדיברתם עליו, הוא מתפצל לעוד כמה חסמים ואתם אפילו לא יודעים לכמה. הרי כשמדברים למשל על היתר - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
השאלה מסובסדים או לא? תודה לכם. זה עניין שלהם, הם מתרגלים איך ייכנסו, לא חשוב כמה זמן ישהו. בבקשה.
ח'יירי ג'אנם
¶
כן, אז אם אנחנו נמשיך לדבר על החסמים, אפשר לדבר מפה עד מחר בבוקר ולא לסיים. אני רוצה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני רק מבקשת מכל אלה שנכנסו לחדר, אנחנו ממשיכות את הדיון שלנו. אני מבקשת, ברוכים הבאים, אבל בשקט.
ח'יירי ג'אנם
¶
אנחנו בהתחלה קיבלנו הקצאה בשנת 2012 ואני אומר לכם, אני את ההקצאה הזאת שמנו בצד ואנחנו שקלנו טוב מאד לא ליישם אותה, להחזיר אותה, לא רוצים אותה.
ח'יירי ג'אנם
¶
מהסיבה הפשוטה: כי זה תומחר בצורה כזאת שלא ניתן היה לעשות את העבודה. הרי אני ידעתי כרשות מאד חלשה, שאנחנו לא יכולים לחרוג ובאים ונותנים לנו כסף שלא מספיק לשום דבר. אתה לא יכול לעשות כלום.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
ואנחנו דיברנו על זה בישיבות קודמות והתקבלה החלטה כן לתת לחלק מאלה שהעלויות אצלם יותר גבוהות ואני יודעת שתקצבו אתכם, אבל בשנת 2012 זה לא התקיים, נכון.
ח'יירי ג'אנם
¶
גברתי, בשנת 2014 אנחנו היינו במעלה החמישה כאן ובא השר בנט ואז הוא בא עם בשורה שעכשיו אפשר להגיש לפי נוהל חדש ושזה מתקצב את זה ביותר כסף וזה נכון. תקצבו את זה ביותר כסף ואכן אנחנו קיבלנו את ההקצאה החדשה, אבל מה הבעיה שלנו? שזה לא הספיק. גם ההקצאה החדשה לא הספיקה. ולמה? כי עכשיו נכנסים לדקויות של הבדלים בין מקום למקום. יש דברים שהם ספציפיים למקום X או למקום Y. כלומר גם מה שתקצבו זה לא מספיק.
אנחנו נמצאים היום במצב כזה
¶
אנחנו עברנו את כל החסמים, עם היתר, עם הכל. בהיתר עצמו היה לנו חסם אחד של משרד הבריאות, כי זמר לא מבויבת.
ח'יירי ג'אנם
¶
לא מבויבת, ואז הם עמדו על זה – אתה צריך להתחבר לביוב. יא עאמי, אין לי ביוב, מה אני אעשה? לא, אתה צריך לעשות.
ח'יירי ג'אנם
¶
כן. אני לא רוצה לחזור רברס עכשיו עם כל התאגידים וחובת התאגוד ולא תאגוד וכל הסיפור. בקיצור פתרנו את הבעיה.
ח'יירי ג'אנם
¶
עברנו את כל זה. אני רוצה לעבור שלב. עברנו את כל זה, התחלנו לבנות. אנחנו בחרנו בחברת משכ"ל, הם באו והתחילו לעבוד. אנחנו במצב כזה היום ו - - - היה אצלנו לפני ארבעה או חמישה חודשים אם אני לא טועה, בערך ככה. שלושה? אתה בדקת את התאריך לפני? הזמן עובר מהר, על הכיפאק. אנחנו במצב כזה שיש לנו את הבנייה. בנינו אותו מאד יפה ואתה יכול להעיד על כך, אבל אין לי כסף לפיתוח.
בקיצור, חסרים לי 600,000 שקלים. חסר לי 500,000 שקלים לקבלן וחסרים לי עוד כ-100,000, 150,000 שקלים לתכנון.
ח'יירי ג'אנם
¶
זו עבודה קבלנית. מכיוון שהפיתוח יעלה לנו הרבה כסף, אנחנו את הבנייה בנינו, אבל אין לי לפיתוח. אכלוס בלי פיתוח אני לא יכול. אני חייב והפיתוח זה הרבה מאד כסף.
ח'יירי ג'אנם
¶
עכשיו בא אמיר – ואני בשתי המילים האלה מסיים – ואז אנחנו היינו ממש באופוריה, מכיוון שהוא הבטיח הבטחות.
ח'יירי ג'אנם
¶
אבל אנחנו עוד לא רואים חייר, מה שנקרא. קוראים לי ח'יירי, לא רואים את החייר, אבל הוא הבטיח הבטחות.
ח'יירי ג'אנם
¶
ואז אמרו תשמע, תשלח חשבון סופי. איך אני יכול? כלומר זה הביצה לפני התרנגולת. אני לא יכול לחתום על חשבון סופי כאשר זה לא סופי. אז כל מיני קושיות כאלה.
אני חושב שאיך שהוא אנחנו התקדמנו, אבל נכון לעכשיו אני אשמח אם אתה תעדכן אותי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אתה מבין אותי עכשיו, למה צריך מינהלת? שזה לא רק עניין אצלכם לשפר את התפקוד, זה עניין לעזור לרשויות. האם יש תשובה? אתה כבר בדקת?
אמיר מדינה
¶
לא צריך. אני יכול להעיד שהייתי שם בסיור והלב נחמץ, כי באמת רואים מבנה שעומד מושלם, עם מעט כסף שחסר בשביל זה. לא יודע אם 600,000 שקלים או 400,000 שקלים, אבל לסגור את האירוע הזה ולאכלס אותו ולהביא אותו לתכליתו.
אמיר מדינה
¶
רגע, שנייה, אני אגיד עוד משהו. אני מלין על המבנה הזה למה הוא עומד. זה תלונה שבאה ממני. המבנה הזה תוקצב כפי שהרשות המקומית ביקשה. אמרה אנחנו צריכים X, קיבלה X. עכשיו איפה שהוא בדרך כנראה היו עלויות נוספות שהיו מעבר.
אמיר מדינה
¶
המשרד או האגף פחות היה מגיב. הוא אמר אני צריך X, אדוני קיבל X, רוץ תבנה. זה היה בעבר. המבנה באמת נראה שהושלם לאחרונה, לא לפני שנה וחצי. בסיור שהיינו ראינו מבנה שעוד לא הגיע לשלב שהוא כבר מתחיל להתפורר. הכל עומד לתפארת. רעיון שאנחנו יצאנו איתו אז לרשות המקומית היה כמו בכל מקום אחר בארץ, כולל ברשויות ערביות, לא לבחור את פלוני או אלמוני לנהל את המוסד, אלא להביא מישהו מבחוץ. וכשמביאים מישהו מבחוץ, זה מה שקורה בדרך כלל כמעט בכל הארץ, כולל במגזר הערבי, כולל בכל המגזרים. מביאים מפעיל חיצוני ובמכרז משיתים עליו עלויות נוספות.
אמיר מדינה
¶
חברים, אני אומר ככה: רשות מבקשת X, מקבלת X, פתאום אומרת אני צריכה X + 4 - - אין לי מקור תקציבי. שנית, נתנו פתרון, אנחנו עוד בודקים אם אני יכול על בסיס יתרון. זו בעיה קשה למצוא לזה כסף, אבל הפתרון שהצעתי נותן מענה בהרבה מקומות בארץ.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שנייה, שנייה. אני מכירה את הנפשות הפועלות. זה או להכניס עמותה. העמותות שיכולות להפעיל הן מאד מוגבלות, אני מכירה אותן. ואם לא, אז לדבר על הארגונים הגדולים כמו נעמ"ת וויצ"ו, שאני לא יודעת עד היום.
ח'יירי ג'אנם
¶
כשאני בא לכאן ואני שומע שמחזירים 20 מיליון ו-30 מיליון ו-70 מיליון, מחזירים כי לא היה לזה שימוש ואני בצרה הזאת, זה מתסכל, חברה.
ח'יירי ג'אנם
¶
גברתי, אני אפילו לא מעז להגיש בקשה חדשה, כי אני רוצה להיות עוד פעם בברוך כזה? אני בסרט הזה, אני לא רוצה את הדה ז'ה וו הזה עוד פעם.
רונן קט
¶
כן, הייתה איזו תגובה שאמרה שמשכ"ל היא הבעיה, אז אני לא רוצה לפתח פה דיון. אני חושב שמשכ"ל הוא הפתרון לנושא של בינוי מעונות יום, בגלל יתרון הגודל שלנו ובגלל הרבה מאד יתרונות. זה לא המקום לפרט פה את היתרונות שלנו.
רות דיין מדר
¶
בעבר ביקשנו ואני חוזרת ומבקשת, שנקים ועדת היגוי שתתכנס אחת לחודש. נדון בבעיות, נדון בפתרונות, נראה את מי צריך לערב, מתי צריך לערב. שר, מה שר, ראשי רשויות ואני מאמינה שנגיע לפתרונות יותר משמעותיים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
שיעקוב אחרי הבעיות ולא יעשה את העבודה רק מבחינה טכנית במובן הזה של קיבלתי חשבון, אני בודק את החשבון, אני משחרר את הכסף. זו לא המטרה. יש בעיות ויש חסמים שצריך להתגבר עליהם בשיח ובנקודת מבט מקצועית. זה שוב עולה, העניין של המינהלת. המינהלת יכולה להיות עם ועדת היגוי, המינהלת יכולה להיות עם צוות, אבל אין. עם כל הקושי הקיים, צריך לתת את הגיבוי ואת הדחיפה לרשויות המקומיות להתגבר על החסמים שעומדים בפניהם.
אני חושבת שההצעה הזו עלתה גם בדיון הקודם והנה היא עולה שוב. אני אתייחס לזה בסיכום ואני לא מוותרת בעניין הזה. תשפרו את התפקוד שלכם דרך ייעוץ ודרך זה. כולנו רוצים את זה. כולנו רוצים שהאגף יתפקד מצוין כדי שיענה על הצרכים, אבל מצד שני כולנו גם רוצים התגברות על החסמים הקיימים בפועל דרך ייעוץ, דרך ליווי, דרך מתן הערות.
ברוך הבא, חבר הכנסת מקלב. חשבתי בהתחלה שזה המשך של התרגיל, אבל אתה באמת מתכוון להגיע.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא. טוב, אני באמת, הייתי בחדר מוגן בזמן התרגיל. היינו בדיון עד עכשיו על חוק הלאום ועכשיו הייתה הצבעה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
גם בעיני זו לא שעה משמחת. זה לא שתמכתי בזה, זה בגלל מחויבות קואליציוניות, לא בגלל שאני ראיתי את זה כ - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני חושבת אם כבר ואם מדובר על אווירת בחירות, היה לכם מפלט בכל זאת לא לתמוך.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא, הפוך, אנחנו לא רוצים לתת מפלט לראש הממשלה ללכת לבחירות בגלל חוק הלאום. הוא שם את זה אתמול משתי סיבות, גם כדי לבחון, אבל בעיקר כי יכול להיות שאם הוא הולך לבחירות, שתהיה לו תעמולת בחירות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
לא, אנחנו לא הולכים עם החוק הזה והוא גם בעצם כמעט חלול החוק הזה, חלול הרבה. זה לא. אנחנו נגד החוק הזה בכל מקרה. גם "דברים טובים" נניח, או דברים חשובים כמו המשפט העברי, אנחנו לא חושבים שזה קדוש.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני גם לא רואה את זה כיתרון, גם אם הוא היה. בסופו של דבר משפט עברי, שהפרשנות שלו בידי שופטים או פרופסורים באוניברסיטה ולא גדולי תורה ולא אלה שאני רואה אותם כמבינים במשפט העברי, אז מבחינתי יכול להיות שיותר טוב שלא נברא מה שנברא.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
זה חוק שמוציא שם רע ליהודים. אתם אומרים בדמוקרטיה מגיעות לך זכויות. יהודית אנחנו שוללים ממך זכויות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אוקיי, תשמעו, עכשיו בדיוק חבר הכנסת מקלב אמר לי שזה עבר. כלומר הדיון הזה לא ממש, זה טוב לנו לעשות את הדיון, אבל זה לא ישנה את החוק, אז בואו נחזור למעונות.
כרמית פדרמן
¶
זה רק בנושא של בינוי מעונות היום במזרח העיר, זה בעיקר סביב הנושא, זה לא שאין רצון. יש בעיה של כסף להפקעה. אין לנו כסף להפקיע אדמות במזרח העיר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אבל בינתיים אני העליתי את הנושא של המשפחתונים. אתם קיבלתם 14 משפחתונים והחלטתם שכולם ייבנו במקום אחד ועל זה אני הלנתי. זהו.
כרמית פדרמן
¶
כבוד יושבת הראש, המשפחתונים במזרח ירושלים – 28 משפחתונים – הם לא מלאים לגמרי, בדיוק כמו המעונות, בגלל הנושא של הקריטריונים. ובגלל זה זה הלך לשכונות החרדיות. זו הסיבה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני לא אפתח דיון עכשיו על המצב שם. אלון מזרחי, התאחדות הסטודנטים הארצית, בבקשה.
אלון מזרחי
¶
תודה רבה. אלון מזרחי, קשרי ממשל של התאחדות הסטודנטים הארצית. אני אבקש לעלות את הנושא של מעונות יום לילדי סטודנטים. היה דיון בפברואר 2017 ומאז אנחנו לא ראינו התקדמות בנושא הזה וחשוב לנו להעלות את הנקודה, שקורה מצב שבתחילת שנה סטודנטים, הורים לילדים לא יודעים אם יהיה לילדים שלהם מעון יום או לא והיערכות הזאת צריכה להיות בסוף השנה, כדי שהם יוכלו להתחיל את שנת הלימודים.
מירב סלע
¶
גם. בירושלים הם בבעיה. בסופו של דבר זה נמצא באחריות הסטודנטים עצמם לדאוג למפעיל. זה לא באחריות של - - -
אלון מזרחי
¶
מלבד זה אנחנו גם רואים שמבחינת משרד הרווחה אין נוהל ברור לנושא של מעונות יום לילדי סטודנטים. אין מכסת מינימום ביחס לכמות הסטודנטים, אין הבדל בין מוסד קטן למוסד גדול ואנחנו חושבים שצריך להתאים את המכסה לפי כמות הסטודנטים במוסד. אין אף גוף בכלל שמטפל בנושא הזה של מעונות סטודנטים ואנחנו חושבים שצריכה להיות הסדרה של הנושא הזה, בייחוד גם אם אנחנו בעיקר דנים עכשיו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אתם מדברים באופן כללי בעניין פתיחת מעון וזה לא בהכרח בינוי, נכון? אני מנסה להבין.
מירב סלע
¶
אבל זה גם בינוי. אני הייתי בדיון ביוני וגם היה דיון בפברואר שדיברו על התלונות המאד ספציפיות במעונות יום במוסדות להשכלה גבוהה.
מירב סלע
¶
שום דבר לא השתנה מאז. פונים אלינו המון פעמים סטודנטים מה לעשות, שהם צריכים לפנות למשרד העבודה והרווחה, הם צריכים לפנות לויצ"ו או לנעמ"ת. זה בכלל לא משהו שאנחנו ערוכים לזה.
חגי ראובן פורגס
¶
אנחנו מבחינתנו עושים את כל ההתאמות והגמישויות שאפשר, אם זה בהיבט של התאמות לפרוגראמה, כי אנחנו מבינים שיש אילוצים בקמפוסים, אז אנחנו נותנים בהיבט של רישוי וסימול. יש דרישות או אילוצים של התאחדות הסטודנטים, שזה מאד בעייתי לנו להתאים. למשל הדרישה לשעות פתיחה שזה יהיה עד שמונה בערב ויש כל מיני דרישות כאלה, או לוח חופשות שהוא יהיה לוח חופשות נפרד, עם פחות ימי לימוד. שתהיה שהות חלקית של ילדים במעון. אלה כל מיני דברים שאנחנו בראייה ארצית וגם בהיבט חינוכי טיפול של הסטנדרטים שאנחנו נותנים לילדים וגם בהיבט של עידוד תעסוקה, אלה דברים שלא - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אתם מבינים שהבעיות שעולות במקרה הזה הן קשורות בבעיה יותר עמוקה, שכל הנושא של מעונות יום לא מסתכלים עליו ולא מטפלים בו מנקודה של החינוך, אלא מנקודה של לפתור את - - -
חגי ראובן פורגס
¶
לא, הפוך. אמרתי בדיוק הפוך. אמרתי שהיבט החינוכי הסטנדרטים החינוכיים טיפוליים שאנחנו מציבים לעצמנו יש כל מיני אילוצים של סטודנטים, שמתנגשים עם הדבר הזה. למשל שהות חלקית של ילד במעון. שעות פעילות עד 20:00. אלה דברים שהפוך, שהם מתנגשים עם הסטנדרטים האלה.
מירב סלע
¶
אני אומרת שאני לא חושבת שזה מה שיגרום למעון יום להיפתח או לא, כי יש איזה סטודנטית אחת או שתיים שהשהות שהיא צריכה לילד שלה היא שהות חלקית. לנו יש פניות של סטודנטיות גם לתואר שני וגם ראיתי שהיה על זה דיון, סטודנטיות לתואר שני בפסיכולוגיה, שזה תואר שני כמעט - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני מבינה שלא הרבה התקדם מאז הדיון הקודם בעניין של המעונות. אני מבקשת מכם להכין מסמך שתשלחו לנו, שיש בו גם סקירה איפה קיימים מעונות יום במוסדות להשכלה גבוהה ואיפה לא קיימים ומה הבעיות העיקריות שאתם נתקלים בהן ואנחנו נמשיך את השיח הזה בפגישת עבודה, ולאו דווקא בדיון רחב כזה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
ל-2018, אני יודע. בואו נזהיר עכשיו. בסדר. 65 מיליון, עשיתי את החשבון, תאמין לי ואני חושב שבכלל צריך להכין תכנית חדשה לתקציב של השנה הבאה. עדיין אני לא יודע כמה הוקצב לשנה הבאה. יש לכם מושג?
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
אבל אתה אמרת בעצמך שיש בקשות הרבה יותר גדולות ויש צורך הרבה יותר גדול, ואנחנו יודעים שהעניין הזה של מעונות יום הוא אחד המקומות החשובים ביותר שגם מבחינת תעסוקה ותעסוקת נשים בפרט וגם מבחינת הילדים וגם מבחינת חינוך, זה צורך שאי אפשר בלעדיו. ולכן חלק מהתקיעות של עניין של העלאת אחוז העבודה של נשים זה עניין מעונות היום. אז מה הבעיה להגדיל את התקציב? יש הרבה כסף. יש הרבה כסף במדינה. מלא כסף. תאמין לי. זה נושא ראוי שיושקע בו כסף.
גם עניין מעונות הסטודנטים והסטודנטיות זה שערורייתי. אנחנו צריכים לאפשר לאנשים שהם נשואים ויש להם ילדים, ללמוד באוניברסיטה. זה צריך להיות. אני חושב שהתכנית צריכה להתאים את עצמה. אתה לא יכול לבוא, להגיד יש לי תכנית ככה, או שאתה נותן לסטודנטים צלחת מלאה בבשר והם טבעונים. אתה אומר אני לא יכול לשנות. אז תתאים את עצמך. תתאים את עצמך גם מבחינה פדגוגית. אתה צריך להשתנות, לא הם. הם לא יכולים לשנות את הלימודים שלהם. אתה צריך לשנות. להביא תכנית מיוחדת. אתה לא יכול להעתיק מ-A ל-B, כאשר B הוא שונה לגמרי.
מה שאני מציע, עכשיו נצבר ניסיון ויש מקומות זה עבד. יש מעונות יום במקומות מסוימים. לשבת על זה. אני מציע, עאידה, שאנחנו נערוך, אני לא יודע אם הכנסת הזאת תישאר, אבל אם - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
אבל בכל מקרה אני מציע, יש כתובת – התאחדות הסטודנטים. תשבו איתם, תסגרו עניינים אפילו בלי הוועדה ותציעו תכניות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
לא, אפילו הם יהיו בחירות אני אמשיך להיות יושבת ראש הוועדה עד יום הבחירות ואני אנצל את זה. בסדר?
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
זז אני מציע לערוך התאמה ואני גם מקווה שמה שאמרת, שאתם פרו-אקטיביים, כלומר אתם לא פסיביים, אתם לא יושבים במשרד ורואים הכל, אלא אתם הולכים לשטח ומסירים חסמים. אחד הדברים שצריך ואנחנו אפילו צריכים לבקש כמה מאות מיליונים מהאוצר, זה הסרת חסמים. אתה רוצה לפתוח כביש, יש עמוד חשמל באמצע הכביש. יש לך בעיה והעתקת עמוד חשמל זה 40,000 שקלים. צריך תקצוב מיוחד להסרת חסמים, גם בתפיסה שלכם. אתם יודעים, כשאתם הולכים למקומות שיש הרבה חסמים, אז גם את זה צריך לפתור וגם את החסם של אי התאמת התכנית שלכם לסטודנטים ולדרישות של הסטודנטים ולחיי הסטודנטים, צריך לעשות שינוי. זה לא דברים גדולים, אבל זה יכול לעזור להרבה אנשים לחיות חיים נורמאליים, או לא לוותר על לימודים.
אלון מזרחי
¶
בייחוד גם עכשיו כשמדברים על המגזר הערבי. אנחנו מדברים על הסטודנטים באופן כללי, אבל גם, ב-7 השנים האחרונות יש עלייה של 80% בכניסתם של סטודנטים מהמגזר הערבי ללימודים. בשנת 2017 למדו 47,000 סטודנטים לעומת שנת 2010 – 26,000. זה גם חשוב.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
תודה רבה גברתי יושבת הראש, היושבת בראש, חברי חברי הכנסת. אני חושב שאם נתמצת את הבעייתיות שיש או את הנושאים שאנחנו מדברים עליהם בנושא מעונות ומשפחתונים, הם מתחלקים לשלושה. אחד זה בניית מעונות. החסר הגדול שיש לנו בבנייה, שהוא צריך להדביק פער של שנים שלא עשו בהן שום דבר. תקציבים, מאות מיליונים ועשרות מיליונים של תקציבים שלא נוצלו בכלל. אין ספק שהשר חיים כץ עשה בזה שינוי, או אחרים גם כן.
יש היום מימוש הרבה יותר גדול של בניית מעונות ומספר המעונות שנבנו הוא – בהשוואה למה שהיה בשנים הקודמות – אין ספק. אבל זה עדיין בתכנית עתידית. כפי שאמר חבר הכנסת זחאלקה, הצורך רק גדל והדבר הבסיסי של אמא, של אישה שיכולה לצאת לעבודה זה המעון. באין מעון אי אפשר לצאת לעבודה וזה לא בעצם ההשקעה, זה הפוך. ההשקעה במעונות זה בעצם משהו מניב. מעון מניב כסף. זה השקעה רגעית, אבל כשאישה עובדת, אנחנו יודעים כמה חשיבות יש גם לפרנסה האישית. אנחנו מוציאים אותם ממצב סוציאלי, אנחנו משפרים את כל החינוך, את כל מה שיש לילדים. יש לזה רק מעלות. אז ככה שלא לבנות מעונות זו פגיעה עצמית, זה לא בגלל שאנחנו נותנים למישהו מתנה. אנחנו לוקחים, אנחנו מקבלים.
הגידול והביקוש רק גדל, כיוון שככל שגדל אחוז הנשים היוצאות לעבודה, ככה החסר במעונות גדל. אז זה נושא אחד.
הנושא השני שאני חושב שיש בו הרבה יותר בעייתיות, זה החלק הזה, המחסור המיידי. בנייה לוקחת זמן. זה לא ידביק. יש חסר מקומי. בצד המקומי יש לזה גם פתרונות. הפתרונות הם קודם כל לאפשר לרשתות אחרות, שלא עם בנייה. יש התאמות שאפשר לתת למעונות, יש מקומות שאפשר לעשות להם התאמות. אם נותנים להם, אם מקלים על הבירוקרטיה, אם מאפשרים, אם מעודדים, אפשר לראות. יש אנשים שמוכנים לפתוח מעונות גם לשלב ביניים, שאנחנו בטוחים ששלב הביניים הוא ארוך. אבל יחד עם זאת מה קורה עם המשפחתונים? משפחתונים זה דבר שלא צריך לבנות - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אומר שזה דבר שלא צריך לבנות, לא צריך להשקיע, קיים. קיימות בעלות משפחתונים שהן כבר עברו את כל התהליכים. גם המקום שלהם, גם הבית, הדירה, איפה שהם רוצים להפעיל את זה, גם הן עצמן, הן מוכנות להפעיל. הן לא יכולות להפעיל בגלל שיש חסר וזה דבר, ולא מדובר בסכומים של עשרות מיליונים. הסכומים הם הרבה יותר קטנים. ב-6-8 מיליון שקלים אפשר לפתוח עשרות משפחתונים, שזה נותן מענה אמיתי.
לשמוע את ההורים שלא יודעים מה יש להם שנה הבאה, כמה הם מטלטלים עד משפחתון, קילומטרים בשביל משפחתון. משפחתונים שהם רחוקים ולא זמינים להם. גם את זה לא עושים? מה הבעיה? ב-6 מיליון, 8 מיליון, 10 מיליון או 15 מיליון שקלים וזה נותן מענה פתוח וזמין. למה את זה לא עושים? על זה אין תשובה. זה נותן מענה מיידי.
אני אומר לכם מקרוב, אני מכיר אנשים ששילמו 4 חודשים מראש למשפחתון. כשהיא יצאה לחופשת לידה עם תחילת שנת הלימודים, היא שילמה את כל התקופה הזאת למנהלת המשפחתון - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
ויש משפחתונים שהם ריקים, יש מקומות פנויים, בגלל אג'נדה מאד חשובה, שצריך להיות בגיל מסוים. אנחנו לא רוצים מתים סטריליים. אנחנו רוצים חיים מזוהמים, יכול להיות. אז זה לא עובד בדיוק לפי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני בקשר עם מנהלות המשפחתונים וזאת אחת הדרישות, לא להגביל את העניין של הגילאים.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
חייבים לשנות את זה. דווקא יש לה שלושה ילדים שהם עד גיל שנה או עד גיל שנתיים, שזה - - -, היא יודעת לטפל בזה.
כל השכר של בעלות המשפחתונים, כל ההתנכלות למעמד שלהן, שפוגע בהן, בתפקוד שלהן, אנחנו יכולים לשפר באופן - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הן לא עצמאיות והן לא שכירות. שום דבר הן לא. אין להן שום תנאים, אין להן שום אופק, אין להן שום מעמד בעניין הזה. מזלזלים בהן והן עושות את זה במסירות.
הדבר האחרון שאולי צריך גם כן להזכיר, זה הנושא של הרישום. אחד הדברים שבאמת העיבו זה הנושא של הרישום. מוקד מנוכר מהציבור, אין קשר אישי. בעיות קשות מאד. כל אחד שרצה לרשום את הבן שלו למעון היה עובר מסכות של טלטולים ובירוקרטיה. ואת זה אני רוצה להגיד לכם אמיר והצוות שלו, שיש שינוי. אנחנו רואים שינוי, אנחנו רואים אוזן קשבת, על אף שגם כיום יכול להיות מצב שעובדת בבנק דיסקונט – זה מקרה שאני הבנתי אותו בשאילתה לשר – שדחו אותה ודחו אותה.
למה? לא כתוב בתלוש המשכורת תחילת העבודה. היא הלכה והביאה מהחשבות של בנק דיסקונט, שיש להם בבנק דיסקונט בתחילת העבודה פתק. לא, זה לא טוב, תביאי סך הכל כולל. היא הביאה עוד פתק ועוד פתק, שעובדת אחרת, שכנה שלה מבנק דיסקונט, שעובדת לידה, לא ביקשו ממנה, אבל מאחת, עובד מתנכל לה. תחילת העבודה בתלוש המשכורת וכל הזמן רצו לזרוק אותה מהעבודה. הבעל שלה טרטר את המערכת – מה אתם רוצים? אמרו להם ככה אנחנו עובדים עם 5,000-6,000 העובדים של בנק דיסקונט, זאת צורת התלוש שלהם. זה לא תלוש מיוחד. בירוקרטיה לשמה. התנכלות והתנכרות.
פשוט באמת גורמים לאנשים, לאלה שצריכים להירשם למשפחתון, עול כבד מעבר לאישה שצריכה לדאוג גם לעבודה וגם לגידול הילדים, יש לה עוד פרויקט לעמוד מול הרישום של המעונות והמשפחתונים. מה קרה? מה רוצים? את מי רוצים לתפוס? על מי רוצים להקשות?
אני באמת רוצה לחזק את הצוות היום שיודע לעשות את זה, אבל בצורה הרבה יותר נחרצת. צריך לסגור את כל המוקד הזה, להעביר את זה לפקידים. לא לקחת גורמי חוץ ומיקור חוץ, שרק מערימים קשיים. אנשים אטומים, מרובעים. תאמין לי שרובוטים היו עובדים יותר טוב. תודה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה רבה, תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, אני יודעת שכל הנושא של המשפחתונים הוא נושא קרוב לליבך ואני עובדת על הנושא הזה כבר הרבה זמן והאגף יודע, כבר קיימנו פגישות עבודה בעניין המשפחתונים. גם עם האוצר היו לי פגישות. אני חושבת שהגיע הזמן שבאמת נשתף פעולה וננסה להזיז גם את תנאי – אומרים לי שאסור לי להגיד תנאי העסקה, כי הן לא מועסקות, הן עצמאיות. אני בכל זאת אומרת תנאי העסקה של מנהלות המשפחתונים, או הגננות במשפחתונים וגם בנושא של התקציב. אני עכשיו תוקנתי. אני הייתי אופטימית, אמרתי 40 מיליון שקלים תוספת של המשפחתונים, התברר שזה 8 מיליון שקלים לשנתיים, או לשנה?
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
והתוספת הזו נכנסת? זה לא רק תקציב הקמה אלא גם כן הפעלה של המשפחתונים האלה וזה מתווסף לגוף התקציב של המשפחתונים, אני מבינה. שלא תגיעו בשנת 2019 ותגידו אין לנו תקציב להפעיל אותם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
וזה נכנס לגוף התקציב שלכם בשנת 2019, אבל לא מקבלים תוספת תקציבית לפתוח עוד משפחתונים בשנת 2019.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל אני דיברתי על 8 מיליון שקלים ואמרתי לך. אני אומר לך, גם 15 מיליון שקלים זה עדיין לא סכום שלא משנה, זה נותן מענה. זה בכל מקרה השקעה. אני גם מוכן ל - - - על זה - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
אני אמשיך מהמקום בו סיים חבר הכנסת מקלב לגבי הנושא של המשפחתונים. זה באמת נושא כאוב. גם הנושא של הרישום, גם הנושא של תנאי העסקה, מה שנקרא אסור, לא אסור, לא משנה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
היום מפעילת משפחתון או מנהלת משפחתון שאמורה לצאת לחופשה, אפילו חופשת מחלה, או חס וחלילה אבל או משהו שקורה מקרה ולכל אחד מאיתנו יכול לקרות מקרה, היא לא יכולה להפעיל מישהי במקומה, כי גם בזה יש בעיה חוקית מבחינת העסקה. אני חושב שצריך אולי פעם אחת לעשות את הדבר הזה יותר ממוסד. כי עד עכשיו היא לא עצמאית ולא שכירה, כמו שאמרת והיא צריכה לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי. היא צריכה לדאוג - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
וכל התנאים הסוציאליים. אני מדבר על משפחתונים, ובנגב יש לנו בעיה, צרה צרורה בעניין הזה. הנושא השני זה הנושא של בינוי מעונות יום. במעונות היום לפעמים אתה בונה מעון, נגיד מועצה שמקבלת תקציב, בונים את המעון, אבל הוא לא יכול לאייש אותו, כי לשלם – זאת אומרת אישה שמשתכרת נגיד 3,000 שקלים - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
כן, היא לא יכולה לשלם 800 שקלים כל חודש על הילד שלה, כשהיא משתכרת 3,000 שקלים. כי הרוב המכריע - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
אני אומר, הרוב המכריע בסך הכל עובדות על משכורות נמוכות ואנחנו מדברים על שינוי דרסטי בחברה גדולה, שהיא אמורה לעבור צורת חיים ממש דרסטית והתהליך הזה ממש - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
כן, ממש קשה לשלם את זה. אחת הבעיות של המשפחתונים, לפחות איפה שאני גר, יש לך לפעמים משפחתון שהוא רחוק 3 קילומטרים ממקום המגורים שלך ואתה לא יכול להביא את הילד.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
אין תחבורה ציבורית, אין כלום. האמא שהולכת לעבודה צריכה לקחת את הילד לפעמים בשעה שבע בבוקר וזה גם כן לא הגיוני לנסוע 3 קילומטרים. לפעמים אתה נתקע בבעיות שאתה צריך לשנות יותר קרוב למקום המגורים ואתה נתקל בבעיה עם הנושא הזה.
יש עוד בעיה של התשלום. את יודעת הרישום. יש כאלה שרשומים רווחה ויש כאלה שהם - - -
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת)
¶
עבודה, וזה גם סיפור שאולי צריך לסדר אותו פעם אחת. את כמעט משתעבדת, משלמת כמעט פי שלושה מהרווחה. אז בקיצור זה נושא שצריך לסדר אותו לדעתי והוא שווה דיון נפרד, עאידה, נושא הסדרת עניין המשפחתונים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
כן, המשפחתונים. אנחנו קיימנו דיון. אנחנו במגעים. אני רק רוצה להגיד דבר אחד בעניין ימי מחלה וחופשות, גם לאחר מאבק - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
הרי הבעיה עם זה, זה שהן צריכות להביא מחליפה ולשלם לה, אבל הצלחנו להרחיב שזה יהיה מה שנקרא חופשה ממושכת ואת ימי האבל. לאחר מאבק של המנהלות עצמן ואני הצטרפתי וקיימנו פגישת עבודה, הצלחנו בזמנו לשנות את הנוהל וזה היה נשמע הישג אדיר שהתחלתם פיילוט. הפיילוט הזה – כתוב את זה בנוהל שלכם – שהוא אמור להסתיים בסוף שנה זו ולעבור הערכה כדי להחליט על המשכו.
אני מבקשת ואני חושבת שזה חשוב מאד, שהפיילוט הזה – תגידו לי איך הוא עלול להיות מוערך ואני מבקשת שאכן ייכנס לנהלים ויפסיק להיות פיילוט. אני חושבת שזה עניין פעוט, שהוא מינימום שבמינימום. אנחנו החלטנו בנושא המשפחתונים כן גם לעבוד ואני דיברתי עם חבר הכנסת גפני, יש הצעת חוק שאני והוא ודב חתומים עליה, לשנות את הסטאטוס באופן עקרוני של מנהלות, להתחיל לקדם אותה, אבל עד אז אנחנו רוצים לשפר את המצב.
בעניין הנוהל, ארצה גם כן לשמוע אחר כך.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אוקיי, אז אני חושבת שאפשר לשבת ולדון בנושאים האלה עד הבוקר, כי זה נושאים באמת שלכולנו אכפת מהם ואני חושבת שהם ישנו את התמונה.
אז אני רוצה לסכם ולהגיד. אה, בעניין תרגום האפליקציה אני קיבלתי תשובנה מאד מעניינת מהשר, לאחר השאילתה ששלחתי בעניין תרגום האפליקציה להירשם, שתרגום הכותרת זה לא מספיק – כאילו אני דרשתי את תרגום הכותרת. אני דרשתי תרגום לאפליקציה לערבית, שהיא עדיין שפה רשמית במדינה הזו. נאמר לי שזה עולה המון כסף ושעדיף לשפר את העבודה של האגף, במקום להשקיע באפליקציה, בתרגומה לערבית.
אמיר מדינה
¶
אז אני אגיד לך, קודם כל האתר שלנו עבר מתיחת פנים בחודש האחרון, בחודשיים האחרונים, מאתר שהוא עמוס במידע לאתר שהוא יותר אינפורמטיבי, נקרא לזה ככה. הוא מכוון לשני קהלי יעד. מצד אחד זה ההורים ובצד השני זה ארגוני המפעילים. אנחנו נסיים את התהליך של סידור האתר, כי האתר הזה היה באמת מאד מאד עמוס במידע. נסיים את התהליך ואנחנו נקיים הליך של תרגום שלו. אני לא יודע לנקוב עכשיו אם זה ייקח עוד חודש או חודשיים, כי אני רק עכשיו, ממש לאחרונה סיימתי את מתיחת הפנים לאתר ההורים.
נסיים את התהליך הזה אני מניח בפרק זמן של חודש וחצי ואנחנו נעבוד על התרגום. רק קחו בחשבון דבר אחד, שתרגום זה גם כן, זה משהו שלוקח המון המון זמן. התהליך הוא תהליך ארוך והמענה שניתן להורים בשפת האם נמצא במוקד. זאת אומרת כל שאלה אפשר לקבל על זה מענה במוקד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אתה יודע טוב מאד שלהיכנס לאפליקציה, להירשם תוך דקות, זה לא אותו דבר כמו כל המענים הטלפונים שנותנים לך לחכות איזה חצי שעה או שעה, עד שאתה מקבל נציג ציבור.
אמיר מדינה
¶
אחרי זה ייקח לי פרק זמן, אני מניח, של כמה חודשים – חודש, חודשיים - לעדכן את האתר לשפה הערבית. זה יקרה. התהליך הזה זה תהליך גם בהנחיה של השר וגם של המנכ"ל ועם הנחיה ברורה שאנחנו - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אז להתעלם מהתשובה שאומרת לי שהגורמים המקצועיים חושבים שהתשומות הרבות שהושקעו - - -
אמיר מדינה
¶
לא, המענה ניתן כנראה כי דיברתם על אפליקציה, אז המענה ניתן על האפליקציה. האפליקציה היא איזה פלטפורמה חיצונית קטנה, שעובדים עליה והיא ניתנת לתרגום יחסית בצורה מהירה. יש הנחיה של המנכ"ל לעבור, לסיים עם המיפוי של האתר, הסרה של כל מיני תכנים לא רלבנטיים, מתיחת פנים שלו. נסיים את מתיחת הפנים של האתר באופן גורף, גם להורים וגם למפעילים ונעבור לשלב שאנחנו גם מתרגמים אותו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תשמע, אני קיבלתי תשובה שכדי לתרגם את האפליקציה, צריך לתרגם את כל הטפסים שנמצאים באתר.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
כלומר לתרגם את כל הטפסים גם כן שנמצאים, הוסר החסם בפני תרגום האפליקציה. כי אם אתם מתרגמים את ה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
לא בעוד חודש, בעוד ארבעה חודשים, אני לא יודעת, אתם מתרגמים את כל המידע שיהיה באתר של האגף שלכם. כלומר הקושי - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
בסדר, בסדר. כלומר הקושי שהיה קיים בתרגום הטפסים, יוסר. אז נשאר לתרגם את הכותרת. אז אני מבקשת לתרגם את הכותרת ולעשות לה לינק לטפסים המתורגמים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה רבה. אנחנו נשלח גם את זה. אני מודה לכולכם על ההשתתפות. אני יודעת שאנחנו לפעמים מקשים בשאלות, אבל חלק זה זה בגלל שאנחנו לא קיבלנו את החומר לפני. אני עד עכשיו לא יודעת מה אושר מתחילת השנה, כי בעצם לא קיבלתי את הסקירה הזו. אני ארצה לקבל לידיים שלי מה אושר מתחילת השנה עד עכשיו ולאחר מכן, כשיאושר החלק השני, שהוא מתייחס ל-56 מיליון שקלים – אני ארצה לקבל עדכון גם על זה, שזה כולל גם את הדחיות, למה נדחו - אם הם עמדו בדרישות ונדחו בגלל המחסור בתקציב, או בכלל הם לא עברו את התקן.
אני מאד שמחה לשמוע שמסלול התכנון יוחזר ואני מברכת על כך, כי אני חושבת שזה צעד מאד חשוב והוא יוביל להתקדמות מבחינת הבנייה, במיוחד ברשויות שיש להן קושי בעניין הזה.
אני שוב מדגישה ואני אפנה לשר לשקול מחדש את עניין המנהלת. במתכונת זה לא חייב להיות מנהלת שמונה אני לא יודעת כמה תקנים. זה עלול להית מישהו שירכז את הפעילות, בנוסף לוועדת היגוי. לשבת ולחשוב באמת איך מתגברים על הנושא הזה של ללוות את הרשויות המקומיות.
אני שמחה, כפי שאמרתי, ומברכת על זה שאתם מנסים לייעל את העבודה של האגף, שדווקא היו בעבר תלונות על התמונה הזו, אבל חשוב מאד גם כן לחשוב על עניין המנהלת. לא מקובל עלי שמסירים החלטה קודמת ככה בצורה שבעיני לא ענתה על הצורך שממנו באה ההחלטה.
אנחנו גם מסיבים את תשומת ליבם גם של השלטון המקומי וגם של אגף המעונות, שברשויות המקומיות, בהרבה מהרשויות המקומיות, במיוחד הרשויות המקומיות הערביות, אין פונקציה ברורה של מישהו שאחראי על כל הנושא של פיתוח השירות למעונות היום או שירות לחינוך לגיל הרך, כי זה נופל בין הכיסאות. זה לא מחלקת החינוך וזה מחלקת הרווחה ומחלקת הרווחה לא יודעים מה הצרכים והם לא יכולים לתכנן אסטרטגיות עם ראייה עתידית של מה בדיוק הצרכים של זה.
אם תהיה דרישה עתידית לפונקציה כזו בתוך המועצות המקומיות, אני חושבת שזה יעזור לפיתוח הענף הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
בואו נתחיל לא עם מנהל מחלקה, נתחיל עם תקן. חצי תקן. יש רשויות מקומיות שאפילו רבע תקן במקרה שלהן, בגלל שהן קטנות זה עשוי לעזור להן.
אני חושבת גם שכל הדרישות שהעליתי בעניין הנוהל, המשפחתונים באופן כללי, אני מאד שמחה, זה מזכיר לי. בינוי מעונות זה דבר מאד חשוב ואני שמחה שיש החלטה ואתם מקדמים אותה, למרות שהחוסר הוא כל כך גדול, שלפעמים כל מה שייעשה ייראה פחות ממה שצריך, אבל אי אפשר לחכות עד שנגיע למצב האידיאלי. יש בינתיים ילדים, פעוטות, שמחכים שיהיו במסגרת. יש נשים שרוצות לצאת לעבודה.
לגבי ה-8 מיליון שקלים - מאד מדאיג אותי שבשנת 2019 אין תוספת תקציבית למשפחתונים, ואני אפנה ואבקש שתהיה, או נפעל בכל זאת, אפילו אם יהיו בחירות. בעוד ארבעה, חמישה חודשים אנחנו נחזור לפעול ואז צריך להמשיך את המאבק הזה, שיהיה תקציב. אבל אני חושבת שאתם, כאגף, כדאי מאד שתדרשו שהתוספת התקציבית לעוד משפחתונים תמשיך לפעול, כי אי אפשר לבקש מאנשים תחכו, אל תקבלו לחם, כי בעוד שנה תקבלו ביסקוויטים.
בכל זאת, אנשים רוצים את הצורך המיידי. אפשר לפתור את הבעיה הזו דרך המשפחתונים ואחר כך נראה מה יהיה בעניין אישור המעונות ובינוי המעונות, כי גם אלה שמקבלים, אנחנו ראינו, קיבלו בשנת 2012, עדיין הבניין לא מאוכלס. אז זה לא פותר את הבעיה. בינתיים כמה ילדים גדלו בכפר בלי כלום.
אני חושבת שהעניין של האפליקציה גם כן אומר דרשני ואני אמשיך לפנות בעניין הזה.
היו שני דברים שאני ברכתי עליהם בהתחלה ואולי כדאי להזכיר. זה עניין התכנון ועניין שינוי מדיניות כל הקודם זוכה. אני חושבת שזה נושא שהעלינו פעם אחרי פעם ואני שמחה שהמשרד קיבל את ההחלטה באופן התחלתי. אני אשמח כאשר יהיו לכם גם הקריטריונים של התכנון, אבל גם כן את הראייה של איך תבצעו את העניין של מדיניות אחרת. אני הייתי קושרת בין זה שזה נמצא דווקא במשרד שלכם, את היעדים של עידוד תעסוקה, איפה שיש בעיה די רצינית, לעשות סקר כללי מה קיים, מה לא קיים, איפה רוצים לעודד באופן מיוחד ואז להיות יותר פרו אקטיביים כמו שאמרתם, מאשר לחכות לכל הקודם זוכה.
אני חייבת לציין שאני רואה שינוי מגמתי. איטי לטעמי, אבל קורה. אני הייתי רוצה לראות את הדברים מתקדמים יותר מהר. אנחנו נדאג לפגישת עבודה גם בעניין מעונות יום במוסדות להשכלה גבוהה.
בעניין ירושלים המזרחית – אני חושבת ואני שוב חוזרת על זה – אני אמרתי את זה בפגישה הקודמת. בינתיים יש אנשים שנמצאים. על המצב המדיני של ירושלים יכולים להתווכח מפה עד אין סוף, אבל אפילו לאזור שהוא תחת כיבוש לפי ההגדרה, מגיע לתושבים את מלוא השירות המגיע להם כבני אדם וכתושבי המקום. אני חושבת שהגיע הזמן שעיריית ירושלים גם תבדוק את המדיניות שלה בעניין הזה, כמו בהרבה שירותים אחרים שקשורים לירושלים המזרחית.
אני אפנה שוב גם לראש העיר על ההחלטה הזאת של הקמת המשפחתונים רק בצד אחד. אני יודעת שהצורך הוא אפילו יותר גדול מה-14 משפחתונים, אבל אם כבר אושרו 14 משפחתונים, היה מן הראוי לקחת בחשבון שקיים צורך גם כן בירושלים המזרחית.
בעניין הגשת הבקשות, גם כן אני אתייחס לעובדה שקיים חסר כל כך גדול, אבל לא נענה.
בנושא של זמר, אני מציעה שנדבר עכשיו קצת אחרי סיום הפגישה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני לא יודעת. אני מקווה שאצליח לתת לך עם מה לחזור הביתה.
תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:03.