ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 575

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 11:30

קביעת נהלים לאישור משרד הפנים לאפשר לראשי רשויות בפריפריה לתמרץ מורים ומנהלים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

מאיר כהן

סאלח סעד

לאה פדידה

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

רועי בן ארי - עו"ד, לשכה משפטית, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אבי פרידמן - מרכז בכיר, חינוך, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עדי זיו - סטודנט, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

חנן גינת - ראש מועצה אזורית חבל אילות

דועאא ג'זמאוי - מורה ומזכ"ל הפורום לקידום החברה הערבית

משה אשכנזי - סגן יו"ר ועדת החינוך, מפלגת העבודה

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

ליעוז עמרם - פורום ועדי ההורים היישוביים

איריס הרינג - מוזמן/ת

דוד דותן - מוזמן/ת

נועה בן הגיא - מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

טל ברונשטיין - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

קביעת נהלים לאישור משרד הפנים לאפשר לראשי רשויות בפריפריה לתמרץ מורים ומנהלים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אני מייד אומר את הרציונל, מה אני שואף להוציא מהדיון הזה. התאריך: 27.2.2018, י"ב באדר התשע"ח, השעה 11:30. הנושא על סדר היום: קביעת נהלים לאישור משרד הפנים לאפשר לראשי רשויות בפריפריה לתמרץ מורים ומנהלים.

הייתה פנייה של כמה ראשי רשויות שאמרו, שמע, אנחנו רוצים להצעיד את מערכת החינוך שלנו קדימה. הדרך כפי שעשית אתה בזמנו, להביא מורים מהמרכז, ממקומות שיש מורים חזקים וטובים ואיכותיים. אמרו, אני לא יכול היום לקחת מורה, להבטיח לו שכר איקס מעבר למה שהוא מקבל, עם כל התמרוצים והתמריצים של משרד החינוך, ואם אני רוצה לעשות את זה, אני חייב לקבל אישור משרד הפנים על כל העסקה נוספת או על כל מה שאני מוציא, ואז קיימנו דיון. גם איש האוצר ישב איתי פה בישיבה מקדימה והציג בפניי רשימה של תמריצים שאכן המשרד נותן. אמרתי לו, אדרבא, בוא תציג אותם בוועדה ונראה. אם זה לא עזר והציפייה היא, כדי לאתגר מורים כאלה איכותיים לבוא מהמרכז תוך כדי קביעת כללים מסודרים, רק לרשויות איתנות. לעשות את זה בצורה מסודרת, לקבוע גם תקרות, לא השתוללות, לא להביא כמו שעושה, ואני מברך על כך, משרד הבריאות ומנהלי מחלקות בבתי חולים, בסכומי - - -.

מקצעות בסיכון.

כן. אנחנו די מברכים. אני לא מלין על אותן חריגות שמופיעות פעם ב - - - . אם באר שבע לא היו עושים את זה לפני 20 שנה, עד היום לא הייתה מחלקת כירורגיית לב-חזה בסורוקה. אני חושב שזה טוב ונכון שעושים את זה. אני לא רוצה להעתיק את זה באותה מידה.

אני אומר לכם, יש רשויות בפריפריה שמצליחות בהרבה תחומים. חסר להן הדובדבן שבקצפת. אם הייתה להן מערכת חינוך חזקה, זה היה מביא אליהם כוחות חזקים, תושבים חזקים. אני כאיש הנגב, מדברים על באר שבע כסיפור הצלחה. היום רוביק מקבל כאן בכנסת את 'אביר איכות השלטון'.

הממשלה והמדינה עשו צעדים הכי טובים שיכולים להיות לנגב ולבאר שבע בקטע של עיר הבה"דים והסייבר וכל זה, אבל כשמודדים ובודקים, עדיין זה לא הביא את השינוי המיוחל ועדיין הרכבות מלאות מבאר שבע למרכז, והכבישים והצמתים פקוקים כי התשתיות איכותיות, אבל אני מאמין שאם הייתה מערכת חינוך, והיא טובה בבאר שבע, אני לא אומר, אבל הייתה מערכת חינוך בבאר שבע שממותגת טוב, אם לא כל מערכת החינוך, לפחות מספר בתי ספר, לי אין ספק שהמהלכים האלה שהממשלה עשתה ועוד מערכת החינוך, זה היה מביא תוצאות.

אותם ראשי ראשויות שפנו אלי, אומרים, אנחנו רוצים ליצור מסלול כזה.

אנא, משרד החינוך, תציגו לנו איך אתם מתמודדים עם זה.

סוניה פרץ, סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך.

למשרד יש היום ארבע תוכניות תמריצים לעובדי הוראה. אני אמנה אותן. הקבוצה הראשונה היא התמריצים למורים באילת, בחבל אילות וערבה תיכונה.

מובנים, לגיטימיים ואובייקטיביים.

אלה תמריצים שנקבעו בשיתוף עם הרשויות המקומיות האלה יחד עם הממונה על השכר. המטרה היא לתת מענה באמת למחסור קריטי בעובדי הוראה באזורים אלה. התמריצים האלה מסייעים להביא מורים מהמרכז לאזורים האלה, במקצועות שונים ובתחומים שונים, כשהמטרה היא גם שהם בסופו של דבר יתמידו ויישארו בעיר אילת ולא יגיעו לתקופה קצרה, לכן התמריצים האלה היום ניתנים לתקופה של עד עשר שנים, כמובן אם עובד ההוראה - - -

תפרטי איך זה בנוי.

התמריצים כוללים חבילה שלמה של הטבות שניתנות למורה. הם כוללים גם מענקי חתימה, כשהוא מתחייב לעבוד בין שנה לשלוש שנים. הוא מקבל השתתפות בשכר לימוד, החזר הוצאות טיסה, הוצאות מעבר דירה וגם תוספת אחוזית לשכר.

80% ליסוד? כמו חוזה אישי?

החוזה האישי זה החוזים שאני תיכף אפרט.

כלומר, זה לא נכלל?

התוספות האלה הן בנוסף לחוזה האישי שהמורה מקבל.

בצפון אין בכלל? סוניה, מנית רק דרום.

לא, היא מנתה אילת וערבה שזה ייחודי בקטע של המרחק.

ככל שאתה חותם על תקופה יותר ארוכה, אז המענקים הם יותר גבוהים, כשאנחנו כבר בשנה השביעית לתוכנית הזאת, אז זאת התוכנית הראשונה. נהנים ממנה בערך 240 עובדי הוראה בעלות שנתית של כ-20 מיליון שקל.

החלטת הממשלה לתמריצים למורים באזורי עדיפות ב-2013.

כן. אני אתייחס גם לתוכנית הזאת. תוכנית שנייה שהיא בעצם תוכנית שמעוגנת בהסכם שכר, זו התוכנית שנותנת תמריצים למורים שמגיעים מהצפון ללמד ביישובים בדואים בדרום. פה מקבל עובד ההוראה שמגיע, השתתפות בשכר דירה. אנחנו נותנים את התוכנית הזאת לכ-2,300 עובדי הוראה. העלות השנתית שלה היא בערך 30 מיליון שקל.

זה מענק או השתתפות שכר דירה?

השתתפות בשכר דירה, השתתפות חודשית.

זה התמריץ היחיד שהם מקבלים?

והחזר נסיעות.

את יודעת לומר לי מספר של מורים מהצפון?

אמרתי, 2,300 עובדי הוראה.

2,300 – 30 מיליון מול 240 – 20 מיליון.

פה זה רק שכר דירה.

כן, כן.

את צודקת, את יודעת למה? אני אסביר לך. הדברים על השולחן. לו יצויר, אני מקבל החלטות ולא היה עודף של מורים בצפון. כרגע יש מעל 10,000 מורים מובטלים. תוסיפי את ה-2,000 האלה. אני אומר לך, אני מוכן לקחת אותם ועוד נותן לכם כדי שתעברו לדרום, לא תהיו מובטלים, תקבלו גם השתתפות בשכר דירה והחזר הוצאות נסיעה, לכן פה יחסית למספר המורים זה נמוך, את צודקת. לו לא הייתה אבטלה של מורים ולא היה עודף של מורים בצפון, כדי לפתור את הבעיה של הבדואים בדרום המדינה הייתה צריכה לאתגר את המורה מהצפון לעבור, ב-2,000 ₪ של שכר דירה והחזר הוצאות היא לא הייתה מצליחה, אז היא הייתה שמה 4,000, 5,000.

אז המורה משלם את המחיר של האבטלה.

הלאה. סוניה, בבקשה.

התוכנית השלישית זו תוכנית שבעצם אין בה חדשים, אין בה נכנסים, זו אותה קבוצה שקיבלה עד החלטת בג"צ שינוי הקריטריונים לעדיפות לאומית - - -

את אומרת, אין חדשים שנכנסים. זה אזורים או אנשים?

עובדי הוראה. לא נכנסים חדשים. זו תוכנית שבעצם כשבג"צ קבע שמפת עדיפות לאומית היא מפה לא חוקית, אז אותם עובדי הוראה שנהנו עד אז מהתמריצים, ממשיכים לקבל אותם, אבל אין - - -

למרות שהמפה השתנתה.

נכון. הם ממשיכים לקבל אותם. התמריצים האלה הם בדמות קידום בוותק והשתתפות בחלקו של המעביד בקרן ההשתלמות. בתוכנית הזאת יש היום כ-9,000 עובדי הוראה. כמו שאמרתי, זו תוכנית שאט-אט מצטמצמת.

באיזו עלות?

בערך 160 מיליון שקל.

בשנה?

כן, כן, הכול לשנה.

התוכנית הרביעית זו התוכנית שבעצם היא החלופה לתוכנית של התמריצים שבוטלו באזורי עדיפות לאומית. זו תוכנית שנותנת חוזים אישיים למורים באזורי עדיפות לאומית במקומות במחסור מוכח של מורים בדגש על מקצועות המדעים, על המתמטיקה, על הכימיה, פיזיקה, ביולוגיה, מקצועות הטכנולוגיה. אם יש ערים שבהם יש מחסור גם במקצועות אחרים, אז העניין הזה נבחן. התוכנית הזאת היא תוכנית שניתנת למשך שלוש שנים. המטרה המרכזית שלה זה להביא באמת אנשים מהמרכז לאזורי הפריפריה.

מכיוון שראינו שפרק זמן של שלוש שנים הוא לא פרק זמן מספיק, עדכנו את התוכנית הזאת השנה יחד עם הממונה על השכר ויצרנו תוכנית נוספת של תוכנית מענקים, זאת אומרת, מורה יכול להחליט שהוא מצטרף גם לתוכנית המענקים לפרק זמן של בין שלוש שנים או ארבע שנים. תוכנית החוזים האישיים והמענקים זו תוכנית שכוללת היום בערך כ-1,000 עובדי הוראה בעלות שנתית של כ-60 מיליון שקל. אלה התוכניות שיש לנו היום במערכת.

מה סדר הגודל של התמרוץ?

80% משכר היסוד.

תלוי באיזה רפורמה.

כעיקרון, עד לפני הרפורמות, היות ואני עזבתי ב-2003, אני כמנהל בית ספר בדימונה, אדוני, קיבלתי 12 חוזים אישיים. אני התרעמתי על כך שאתה מביא מורה למתמטיקה ל-5 יחידות, נותן לו חוזה אישי, אבל בדימונה גדל אצלך מורה ל-5 יחידות במתמטיקה ואתה יוצר בתוך בית הספר שני מורים שמגישים בהצלחה גדולה מאוד, האחד מקבל את שכרו, השני מגיע מבחוץ ומקבל עוד 80% על שכר היסוד שלו, שזה בכלל לא רע. אגב, הדבר הזה הוא מצוין. אני מציע לכם את הכול לעשות משמש, לאגם את כל הכסף ולדבר רק בחוזים אישיים. זה יהיה הרבה יותר טוב.

אז זה מה שאנחנו עושים.

פנטסטי.

כל מורה שפורש מהתוכנית הישנה, התקציב שלו עובר - - -

אז עכשיו אני לא יודע מה קרה עם הרפורמות.

נראה לי, הרפורמות טשטשו את - - -

לא. הסכום הוא אותו סכום.

אין 'כפל מבצעים', את רוצה לומר.

לא, אין 'כפל מבצעים'.

אז זה כבר לא אטרקטיבי.

זו תוספת שנתית של 60,000 שקל.

תנטרלי את הרפורמה שהוא היה מקבל אותה בלי שום קשר, איפה שהוא לא היה.

בכל מקרה זה יפה מאוד.

בכל מקרה זו תוספת שנתית של משהו כמו 60,000 שקלים.

60,000 שקל שנתי - - -

5,000 שקל חודשית.

ברוטו. אתה רוצה להביא מורה איכותי מהמרכז.

אתה צודק, זה לא הדבר שיביא חבר'ה מהמרכז. חבר'ה מהמרכז באו, כי אני כראש עיר קיבלתי החלטה עם מועצת העיר, אני מביא מורה מאשדוד, אני משלם.

ושילמת לו?

כן.

ומשרד הפנים לא נזף בך.

לא. משרד הפנים אומר, אם יש לך וזה חוקי, תעשה.

משרד פנים על כל משרה נותן אישור.

זה היה אפשר לעשות רק בבעלויות. אתה לא יכול לעשות עם מורים שיעבדו במשרד החינוך, זאת אומרת, מורה שבא מאורט, מורה שבא מעמל, כן יכולת ללכת לבעלות, להגיד, אני נותן את חלקי דרך הבעלות, אבל במשרד החינוך אי אפשר היה לעשות את זה.

אני מחדד את זה, למה? כי זה מה שאותן רשויות פנו אלי.

ראש רשות היום בא ואומר, אני רוצה לפנות למשרד החינוך ולקבל כסף בכדי להביא.

אני לא חושד בכשרים. רוב ראשי הרשויות, הייתי חותם על זה, חלקם לא, כי זה הופך להיות לאיזה - - -

הרציונל, שזה יהיה כפוף לנהלים ולעשות סדר, עם שכל, איפה שהוכח הצורך ויקבלו כללים איך עושים את זה.

אני חושב שאם שר החינוך היה משתתף בדיון הזה, הוא היה קופץ על זה. נכון, אנחנו רוצים 5 יחידות ויש עלייה וזה טוב, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה נחלתם של הרבה רשויות מקומיות וכמה שיותר תלמידים, ואם ראשי רשויות פונים ואומרים, יש לנו את היכולת, אנחנו רוצים להצעיד את מערכת החינוך שלנו קדימה, צריך ליצור את המנגנון הזה. התמריצים הם חשובים, אבל זה לא תמריץ שיאתגר מורה לעזוב אזור מחייה, לנדוד לפריפריה ולתת את הנשמה שלו כשליחות עם המשפחה שלו כדי להרים את מערכת החינוך.

מה התפקיד של הרשות פה?

היא ממליצה.

היא משלמת?

אני מודה לך על השאלה. בואי תקשיבי, אנחנו פה מקיימים דיונים פעמיים בשנה על פערים בחינוך ואנחנו צועקים וזועקים. הרי הפערים בחינוך הם לא תוצאה של פרמטר אחד או של מאפיין אחד. אחד הדברים שיוצר את הפערים בחינוך זה הרשויות המקומיות. יש רשויות חזקות שלוקחות את החינוך ומוסיפים משאבים.

אבל התקציב בא ממשרד החינוך.

מה שבא ממשרד החינוך, הוא רוצה להוסיף הן באמצעות חוזה אישי - - -

אדוני היושב ראש, הרשות, אסור לה לשלם כסף למורים - - -

לכן יש דיון.

התמריץ צריך להיות משותף בין משרד החינוך לבין משרד הפנים, לחלק את זה.

תודה רבה, קלטת לכותרת של הדיון.

מסעוד גנאים.

תחילה, אני מברך על כל התמריצים, המענקים, משום שבסוף אם אנחנו רוצים מערכת חינוך מצוינת, מוצלחת, רוצים גם את הטובים שיהיו שם, אנחנו חייבים לתת להם את התמריצים האלו. יש מענקים למורים לפי אחוזי הצלחה בבגרות של בתי הספר שלהם.

זה ניתן לבתי ספר ובתי הספר מחלקים למורים.

כמה מדובר? כמה תקציבים יש לך?

6,000 שקל בשנה.

זה תלוי ברמת בית הספר. זה מתחיל מ-8,000 ועד נדמה לי 2,300. זה תלוי בסוג המענק.

זה דבר טוב, רק כדי להגיע אליו צריך את מה שאנחנו מדברים עליו, להביא כוחות הוראה חזקים, איכותיים.

נכון. זה עניין של הרשויות, לתת לרשויות את התקציבים - - -

החזקות והאיתנות, שמנהלות את מערכת החינוך גם טוב.

למה חשוב התפקיד של הרשות? סוניה אולי יודעת, כל שנה אנחנו מתערבים כחברי כנסת בקשר לילדים של המורים מהצפון שמלמדים בדרום, שרוצים לשלב את ילדיהם בגנים בבאר שבע. כל שנה אותה מלחמה.

שנה אחרונה היה פחות. לפני שנתיים הייתה כמות.

קבענו כללים - - -

נקבעו כללים.

בספטמבר האחרון זה עבר טוב.

אני חושב שתמריצים כאלה גם חשובים. אני לא אומר שזה יפתור את בעיית האבטלה של המורים.

לא, ודאי שלא.

אבל מורה או מורה ערבי שנותנים להם תמריץ ותמיכה כדי שיהיו בדרום או בכל מקום אחר, אני חושב שהם ישמחו על זה. אני מקווה שזו כבר תהיה אחת הדרכים לפתור את הבעיה הזאת.

לפני שאת עונה, אני רוצה להשלים, כי זה באותו תחום. היושב ראש עזר לכם אבל לא בצדק. הוא אמר, ככה ההיגיון שלו.

לא, זו הסברה שלי. אני לא עזרתי להם. יכול להיות שהיא כופרת בזה.

הוא אמר, יש לכם אבטלה, אתם, הערבים. אתם תשלמו שלוש פעמים על האבטלה.

איזו פרשנות יש לך.

פעם, אין לכם כיתות לימוד ובגלל זה נוצרה האבטלה. פעם, המורה שלכם מובטל, כאשר אנחנו נותנים לו ללמד בנגב, אז הוא גם ישלם מחיר ולא ניתן לו תמריצים.

לא הבנת אותי נכון, אבל מה השאלה?

אתה עכשיו לא מבין אותי. עכשיו אני אומרת לו ככה, למה להשוות בין המובטלים לבין הלא מובטלים? יש קריטריון של עדיפות לאומית. גם בעדיפות לאומית למה לא להכריז על הנגב?

זו שאלה.

זה באותם קריטריונים.

הקריטריונים ניתנים רק על פי המפה של אזורי עדיפות.

אדוני היושב ראש, מבחינה חינוכית הנגב הוא הכי, ב-ה' הידיעה, אזור עדיפות לאומית, לפני כולם. עכשיו הם נשארים שם, את יודעת, עשר שנים, והם עוזבים את המשפחה או שהם סוחבים את המשפחה. אני חושבת שדווקא בשביל לדחוף את משרד החינוך לבנות יותר כיתות לימוד וקצת לפתור את בעיית האבטלה, צריכים לתת יותר תמריצים למורים.

סוניה, תרשמי את שתי התשובות. אני רוצה לתת לנציגת מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

בהקשר הזה באמת, יש מורים ערבים שמקבלים תמריצים לפי חוזים אישיים?

יש, אני לא יודעת להגיד לך כמה. אני מזכירה שהעיקרון הוא מחסור מוכח במורים. ביישובים הבדואים יש תוכנית מיוחדת. נדמה לי שיש איזשהו בית ספר בדרום, אני צריכה לבדוק את זה, אבל בעיקרון מי שנהנה מהתוכנית של הבדואים לא נהנה - - -

אין כפל.

אני לא מבינה, עיקרון המחסור, הרי יש מורים ערבים מובטלים. מה זאת אומרת מחסור?

בנגב יש מחסור.

היא אומרת, יש מחסור גם בבתי ספר יהודיים לאיכות הוראה או למורים, אבל יש מורים ערבים מובטלים. למה להפריד ולהתייחס אליהם כשתי מערכות חינוכיות מופרדות זו מזו? פה יש מחסור ופה יש אבטלה. תתייחסי למערכת החינוך כמערכת חינוך אחת ואז את תפתרי גם את המחסור וגם את האבטלה.

חנין, הדיון היום על שיטת התמרוץ.

זו הלוגיקה של המחסור. אני רוצה לערער על הלוגיקה של המחסור כאשר יש עשרות אלפים מובטלים.

ברור. זה דיון אחר, זה דיון אחר.

זה לא דיון אחר.

בדיון אחר שקיימנו על מעקב אחר החלטת הממשלה לשלב מורים ערביים במערכת החינוך, זה דיון אחר.

ובחוזים אישיים.

בואי נעשה סדר. פרסת לנו את האפשרויות לתמרוץ. אני חושב שברירת המחדל צריכה להיות הגבוהה מביניהן. אם את הולכת לקטע של המגזר הבדואי, אם הוא נמצא בפרויקט הזה של מורים מהצפון בדרום, במגזר הבדואי והתמרוץ שלו הוא איקס - - -

הוא פועל יוצא של הסכם שכר.

הוא פועל יוצא של הסכם שכר, בסדר. הדיון היום, הבנתם אותו ומאיר חידד איך הוא עשה, אבל זה צריך להיות בצורה מוסדרת, לאו דווקא למי שיש לו בעלויות. אני רוצה לדעת קודם כול את העמדה של המשרד. העמדה של משרד החינוך, במידה ויתאפשר לך לייצר מסלול נוסף, לתת לרשויות חזקות בפריפריה או במקומות שאתם תצביעו על הצורך בכך, להעסיק מורים, נקרא לזה לצורך העניין, תוספתיים בחוזים אישיים כדי להרים את הרמה של אותם בתי ספר. קודם לך העמדה שלך. אם כן, אז אפשר להכין נייר עבודה. זה לא כסף של משרד החינוך, זה כסף רשותי שיעבור במידה ויוסכם על זה, תחת כללים מאוד קפדניים לאיתנות פיננסית וכל כללי המינהל. קודם כול העמדה המקצועית של משרד החינוך.

אני לא יודעת אם אני יכולה עכשיו להגיד משהו באופן נחרץ בעניין הזה. אני חושבת שהעניין הזה מחייב בחינה ובדיקה. בסך הכול התוכנית שיש לנו היא תוכנית שהיא נותנת מענה, אז אני לא יודעת להגיד לך כרגע לגבי אפשרות של כספים תוספתיים - - -

את אומרת לי, לא ברור שאנחנו נשיג את התוצאה מכספים תוספתיים.

אני איתך לגמרי. אני רוצה להגיד משהו מהניסיון שלי היות ושימשתי כיושב ראש הרשות לפיתוח הנגב. א', אני לא בדעה אחת עם חנין שצריך לשים את הכול בסל אחד. יש בעיות שהן מיוחדות למגזר הבדואי בנגב. אני כן בדעה ששם היה צריך לשים הרבה יותר כסף. זה אחד. זאת התפיסה.

אני עדיין חוזר ואני אומר לך, אני מבין את הבקשה של ראשי עיירות הפיתוח וראשי המגזר הבדואי. להערכתי, אני אז ביקשתי את זה משי פירון. באתי ואמרתי, יש פה המון כסף. אתה תעשה את החיבורים, זה המון כסף. בהנחה שמורידים את ה-40 מיליון שקל של אילת ואילות, כי גם שם זה מיוחד, צריך להכניס את - - -

אני וועדת החינוך היינו באילת לפני שבועיים, ירדנו ונכנסו לקרביים של מערכת החינוך. זה מביא תוצאות. הפער בין מערכת החינוך של אילת לבין מה שאילת נתפסת, הפערים מרשימים. זה מוכיח שיש תמרוץ נכון, כדאי לאנשים. רבותיי, אילת עם הבעיות האובייקטיביות, גם גיאוגרפיות, גם אקלימיות, גם הבידוד, ואת רואה מנהלים איכותיים, מורים איכותיים. גם האקדמיה שם תרמה. המכללה והאקדמיה תרמו לזה והתמרוץ הוא שווה. את רואה אנשים משתקעים שם לשנים רבות ויש תוצאות.

ברגע שמורה בא לחמש-עשר שנים, זה משנה את הכול. אין שם נדידה. הדבר השני שצריך לעשות ואם משרד החינוך היה מקשיב לנו, מקשיב - - -, זה לבוא לקחת את כל הכספים האלה, להכניס לקופה אחת, לייצר תוכנית אחת בשיתוף עם ראשי הרשויות. הרשויות החזקות יקבלו דיפרנציאלי ויוסיפו את חלקן, והרשויות החלשות יקבלו את אותו סכום.

היא אמרה לך משהו שהיא סיננה את זה בין השיניים, אבל יש לו משמעות כבדה. כשאני ניסיתי להיכנס לקטע של המגזר, נסוגתי אם שמת לב, בקטע של המגזר, לתת את האפשרות לקחת, אז היא אמרה לי, זו תוצאה של הסכמים קיבוציים. גם השינוי של מפת אזורי העדיפות הלאומית, גם אלה שהיו בה, לא שינו. המורים עדיין שם, מצב נתון. כל עוד הם לא פורשים, הם מקבלים אפילו שהם כבר לא נמצאים, כי הם לא יכולים הרעת תנאים. אני כן מכיר בצורך הזה. זו לא כמות גדולה אם ניקח בפריפריה וניקח רשויות חזקות מתוכן. אני מאמין שהוא ירצה לשים דגש, ראש רשות, או על כל בתי הספר או על חלק מבתי הספר, וזה במקצועות מסוימים שמצעידים, אז זה לא מי יודע מה. לא הולכת להיות פה איזו השתוללות.

אתן לחברי הכנסת. מוטי, בבקשה.

אני מבקש להדגיש דבר אחד מתוך הדברים שנאמרו על ידי חברי, חבר הכנסת מאיר כהן, והוא אמר אותם גם כמנהל לשעבר וגם כראש עיר לשעבר. אני כעוסק בפריפריה גם בדרום קצת, בעיקר בצפון, מוצא לנכון שלא יעלה על הדעת שאני מביא בייבוא מורה למתמטיקה או לפיזיקה מאיפה שאני מביא, ובמקום יש מורה למתמטיקה/פיזיקה. החיזוק של ההישארות שלו בפנים או לצורך העניין הדרך שאנחנו מצליחים להביא, זה בנים חוזרים למקום, באוריינטציה הזאת, וגם אז אין סיכוי שיישארו יותר, כי הילדים שיגדלו להם, יהיה להם סבא על יד הבית ועוד גורמים מחזקים, ולא כעבור שלוש שנים-ארבע שנים, מענק וילכו משם. לא יעלה על הדעת, אני חושב. פה צריך למצוא את הנוסחה שהוא מצא אותה כראש עיר וכמנהל, שזה היה בידו.

משרד החינוך היום מאפשר בתוכנית החוזים האישיים לתת גם לבני המקום. הוא לא מחייב אותך רק לחבר'ה שבאים. אתה צריך למצוא את האיזון הנכון.

לעיתים מאפשרים גם את זה.

זה צריך להיות לא לעיתים.

מה אתה אומר, שהיא עכשיו תפתח את הדלתות לכולם? היא אומרת לך, לעיתים.

גבירתי, זה קורה גם בירוחם, זה קורה גם באופקים, זה קורה גם בבאר שבע, תאמיני לי. מאה אחוז, בסדר, הבנתי.

מוטי.

אמרתי, הלעיתים והלא לעיתים, אם תהיה פה שחיתות בעניין, לא לזה התכוונתי. התכוונתי ליושר. אם אני מביא שני מורים למתמטיקה ויש לי פה מורה למתמטיקה מצוין, לא בדימונה, בערד, בירוחם ובשלומי, אז לא יעלה על הדעת שהוא בן שלומי, יסתכל ועיניו כלות והם יקבלו עוד 5,000 שקל למשכורת. זה לא רלוונטי. ברור לגמרי שהוא גם יברח משם.

סליחה, עם כל הכאב והפער, יש צורך. הצורך הוא כרגע לחזק. בסוף אותו בית הספר יעלה ברמות, תהיה הישגיות, יהיו מענקים. זה דוחף את כל המערכת כלפי מעלה. אם אני אבוא ואסתכל עכשיו, לא בגלל שאני מביא מורה אחד, אני איישר קו עם כולם כלפי מעלה, זה לא יהיה. עם כל הכבוד, אני מביא אחד שהוא עוקר עם המשפחה ממקום מגוריו, ממקור המחייה שלו הטבעי, אז צריך לתמרץ אותו, מה לעשות.

קשה מאוד בחדר מורים שיש מישהו מדימונה שמגיש 20 חבר'ה ל-5 יחידות מתמטיקה וכל ה-20 עוברים בציונים טובים, ולידו יש מישהו שבא מבחוץ ומגיש 20 חבר'ה למתמטיקה ויש ציונים - - -

קח קבוצות כדורגל, אתה רואה את הפערים, להבדיל. זה קורה.

סעד.

אדוני היושב ראש, תראו, הפריפריה סובלת מהרבה תחומים, על אחת כמה וכמה עכשיו בעניין המורים הנכונים.

אבל יש פיצוי. בצפון קיבלו ירוק, אנחנו קיבלנו חום.

אני מתחלק איתך בבקשה. אדוני היושב ראש, תאמין לי, לא רק אני, כל תושבי הצפון רוצים להתחלק איתך בירוק הזה. תביאו לנו את התעשייה הנכונה, אתן לך 70% בירוק.

אין ספק.

העניין הזה מאוד קריטי לדעתי, העניין של החינוך בפריפריה. גם אתה היושב ראש, מי כמוך יודע. גם מאיר היה ראש רשות בפריפריה. אנחנו חייבים למצוא את התמריץ הזה שייתן למורים להגיע לשם או לתמרץ אותם יותר, גם ליישובים עצמם. להגיד לך שמאות מורים מובטלים לא רק ברמה מקומית, זה ברמה ארצית במיוחד בצפון ובנגב, בני המיעוטים. מאות ואפילו אולי אלפים מסיימים הוראה ואין להם תעסוקה. תאמין לי, הם מקצוענים לכל דבר ועניין, אז צריך למצוא את הדרך איך לתמרץ אותם. אפילו אנשים שגרים במרכז הארץ יכולים גם לבוא אלינו עם מקצועות מיוחדים, מקצועות דרושים. לתגמל אותם. אני עדיין לא חושב איך לתגמל אותם, אבל יחד עם הרשות, עם משרד החינוך.

הדיון היום זה שמשרד החינוך יכין את התשתית, לשמוע את עמדת משרד האוצר, משרד הפנים, אם פה.

אנחנו חייבים לעשות הכול בכדי ממש לסגור את הדברים האלה בצורה יסודית.

תודה. עוד חברי כנסת?

אני לא מקבלת את כל ההיגיון בכל התמריצים האלה. אני עדיין חושבת שזה כיוון לא נכון. אם חבר הכנסת מאיר כהן היה כאשר הוא היה יושב ראש רשות, היה מכיר מורים ערבים מובטלים שלא צריכים אפילו תמריצים. הוא היה יכול לחסוך כסף, הוא היה יכול להוריד אבטלה, הוא יכול לתת מענה למורים הערבים. כל עוד אנחנו מדברים בקונספט של שתי מדינות, יש פה שתי מדינות ושני עמים. דווקא פה אנחנו רוצים מדינה אזרחית אחת. אין חשיבה אזרחית.

היו דברים שמנהיגי המגזר באו ואמרו, חבריה, בואו תתנו לנו, אנחנו מכירים יותר טוב מכם את מה שקורה אצלנו. אל תשפטו אותנו לפי הקודים. יש לנו מצוקה גדולה. באים חבר'ה מהצפון, אנחנו צריכים לתת להם תשובה.

אני לא מדברת על זה.

היא מדברת על השילוב של המורים הערבים.

השילוב, אין לי ויכוח איתך.

הלוגיקה של התמריצים, מחסור, ואני רוצה לתת לו תמריצים בשביל שיעבור לאילת. אתם עכשיו תמצאו מאות מורים ערבים שבלי תמריץ. תגידו, תבוא ויש לך משרה פה, בלי תמריץ, הוא היה מוותר על התמריץ והיינו מוותרים וחוסכים כספים. אין חשיבה של מערכת חינוכית אחת, יש חשיבה של שתי מערכות חינוכיות, שפה מחסור ואנחנו פה לבד נחשוב איך לפתור את המחסור, ופה אבטלה ולבד נחשוב איך לפתור את האבטלה. לא חושבים פעם אחת שיש אבטלה ויש מחסור באותה מערכת, אז צ'יק צ'ק אולי היינו יכולים לפתור. אני מאוד כועסת על כל ההיגיון הזה. אני לא חושבת שאנחנו בכלל יכולים להשתלב בהיגיון.

חנין, אני מבין אותך, מתחבר, אבל לא כפתרון כולל.

זה הבסיס. להפוך את הבסיס. הבסיס לשלב. אחר כך איפה שיש פערים, אנחנו נפתור.

אני משלב את האמירה של מאיר עם התסכול שלך מהקטע - - -

הבסיס צריך להיות מערכת אחת.

נכון.

אנחנו לא בכיוון של מערכת אחת.

חנין אומרת משהו מאוד צודק. אגב, אני תמיד אומר את זה. אם חסר מורה לפיזיקה של 10 יחידות באילת, יש במגזר הערבי. השאלה אם החבר'ה מאילת או ראשי ערים לוקחים היום - - -

למרות שנשברו לי השבוע כל מיני דברים שהסכמתי בהם וחשבתי ואני רוצה להאמין שאכן כך וזה חריג שבחריגים, אני בא ואומר, אם היה בא מורה איכותי, ואני לא רוצה לקבוע מסמרות, מהמגזר הערבי ורוצה להתמודד על משרה באילת, זה לא צבוע.

נחפש אותו. זה שינוי תפיסה. הוא לא יבוא, אנחנו נחפש אותו.

חנין, תודה. מסכים איתך.

נחפש אנחנו מורים ערבים. נמצא.

בבקשה.

שמי דועאא ג'זמאוי, אני מזכ"ל הפורום לקידום החברה הערבית, אבל היום אני אציג את עצמי בתור מורה מהצפון שמלמדת בבאר שבע במגזר הבדואי.

ברצוני להתייחס, אדוני היושב ראש, לתמריצים שניתנים למורים שעוברים מהצפון, מעתיקים את מקום המגורים שלהם לבאר שבע.

הסכום שניתן למורים זה בכלל לא מגיע למחצית שהמורה צריך לשלם כדי להשכיר דירה, כדי לעזוב את הבית.

כמה התמריץ שאתם מקבלים?

9,000 שקל בשנה למשרה מלאה, 750 שקל בחודש, כשהמינימום של שכר דירה זה 1,500 שקל במינימום של חדר זוגי.

זה יותר מחוזה אישי שמקבל מורה בדימונה.

בסדר, אתה מדבר על דימונה, אין בעיה.

המחסור של מורים במגזר הבדואי ובדרום זו לא בעיה של המורים בצפון, זו בעיה של המדינה קודם כול. עם כל הכבוד, אם אני רוצה להעביר מורה ואני אומר לו, תשכור דירה בבאר שבע בשכונות, מה לעשות, באר שבע היא עד לפי עשר שנים, בשכונות שכבר אנחנו לא רוצים לגור שם, שכר דירה הכי נמוך שאתה יכול להשיג שם לדירה קטנה לא מתוחזקת, 2,000-2,500 ₪. תוסיף שהמורים האלה, גם אם הם עוברים לגור, הם על הציר, כי מרכז החיים שלהם - - - . אתה לא יכול להגיד לו, שמע, 9,000 בשנה ו-750 בחודש - - -

זה רק למשרה מלאה. אם אחוז המשרה יורד, אז גם השכר - - - . זה מקומם.

זה כשלעצמו דיון בפני עצמו. שוב, אני ידעתי שהדיון הזה יתפתח היום. אני רציתי לקחת את זה לאקסטרה, שראשי רשויות יכולים ורוצים, שהמדינה צריכה לאפשר להם, אבל טוב שאתם שמים את זה. אני חושב שזה נכון. עם כל הכבוד, זה שאני עכשיו עונה לך ואת משהו לא הסכמת איתי כי אני תמצתי בארבע משפטים את הרציונל הקר כשעושים תעדופים, מה שיקול הדעת. זה שיש מורים בצפון, מובטלים, זו בעיה בפני עצמה של המדינה. זה שיש מחסור בדרום, זו בעיה של המדינה. זה שאנחנו עושים עכשיו איגום של בעיות, נקרא לזה, ועושים אחד פותר את השני, המדינה צריכה לתת את ההעדפה הזו. אין פה תמרוץ. אין להם ברירה. זה קהל שבוי. הם הלכו, למדו, השקיעו, שאיפת חייהם להיות מורים ועכשיו הם מובטלים, הם יבואו לדרום.

אם היו משבצים אותך בצפון בבית ספר יהודי - - -

היא לא רוצה את המענק.

בבית ספר יהודי?

כן.

למה, מה ההבדל בין בית ספר יהודי לבית ספר ערבי?

לא, אני הולך על חנין.

בטח שכן. למה לא? למה להישאר בבית מובטל ?

כי חנין אומרת משהו נכון.

תשמע, אני ראיתי את המוות בעיניים פעמיים בכביש 6 כדי לנסוע ולבוא כל יום, ומשרד החינוך לא משלם לי על הנסיעות. אמרתי, אני אשים את זה בצד מתוך שתי סיבות: קודם כל המצפון שלי אומר לי, הילדים צריכים אותך, אז את צריכה לנסוע ותשימי את זה בצד. מצד שני, כמו שאמרה חברת הכנסת, אני לא יכולה לשבת בבית. אני בת 30 ואני מובטלת ואני צריכה לחפש את הכסף מתחת לאבנים, כי כסף לא צומח על העצים.

חנין אומרת משהו צודק, שמשרד החינוך בעצם - - -

אז שלא יבואו ויגידו שמשרד החינוך נותן תמריצים - - -

רגע, אנחנו איתך.

חנין אומרת שמשרד החינוך בעצם לא מציע למורים ערביים מוכשרים, מצוינים, לבוא וללמד בבתי ספר יהודיים. מראש הוא מקטלג אותם כמורים במגזר הערבי, ואז שם יש מצוקה ושם יש מצוקה.

עם כל הכבוד, וחנין, תפקידה לשים את זה בקיצוניות של זה ובצדק. כדי לפתור בעיה, אתה שם אותה בקיצוניות, לחשוף אותה, אבל יש גם את הבעיות האובייקטיביות של החברה הישראלית, הפערים ותפיסות העולם והרתיעה גם כן. אני לא בורח מזה.

אבל צריך לפתור.

צריך להתמודד איתה, נכון, לכן הממשלה קיבלה החלטה מושכלת. לצערי הרב אנחנו זוחלים בה. את יודעת לומר לי כמה מורים במגזר הערבי השתלבו במערכת החינוך העברית?

במונחים של מערכת שמנהלת משהו כמו למעלה מ-180,000 עובדי הוראה, אז התוכנית הזאת היא תוכנית בוטיק, היא כוללת היום משהו כמו 800 מורים. יחד עם מנכ"ל משרד החינוך נפגשנו עם קבוצה של 30 מורים.

אין ספק שזה צריך להיות בהדרגה, בהתאמה, בשום שכל, אבל עדיין אם את שואלת אותי, אם יש מחסור בחינוך העברי וניתן, וזה סיפור הצלחה, צריך להאיץ את התהליך. זה מה שאנחנו קוראים לכם. הפסקתי אותך.

הבעיה פה היא לא רק בעיה של משרד החינוך אם משרד החינוך מציע למורה ערביה לעבוד בבית ספר יהודי. משרד החינוך מציע לך ונותן לך כמה אופציות. ברגע שאתה ניגש למנהל, זה סיפור אישי. ניגשתי למנהלת והיא אומרת לי, תשמעי, אל תחשבי שאני גזענית או לא, אבל כיסוי הראש שלך יעשה לי בעיות.

אל תדאגי, גם דתיות סובלות מזה, יהודיות.

תאמין לי, אני יודעת. אני לא נכנסת לזה כי זה גם כן 'ים' של דברים, אבל לבוא ולהגיד שאנחנו נותנים תמריצים למורים ויש עבודות אבל המורים לא באים - - -

לא אמרו את זה, אבל המצוקה היא מצוקה, מסכים איתך.

היא מצוקה.

אדוני.

משה אשכנזי, סגן יו"ר ועדת החינוך של מפלגת העבודה.

מי היושב ראש היום?

משה בן עטר.

נכון, שכחתי.

פה אנחנו שמענו על עשרות, 800 מורים, כאשר מאות מורים במקצועות ריאליים, מתמטיקה, במקצועות פיזיקה, אנגלית, חסרים, והם חסרים בבת ים וחסרים גם ברעננה. הם חסרים גם ברשויות החזקות וגם החלשות. זה דבר אחד.

הדבר השני, כל העניין של התמריצים זה בכלל דבר שצריך לעשות בדיקה מעמיקה, כי זה מעוות את המערכת.

למה?

תנסה לדרבן מורים. אני רואה את העיוותים בשטח. אני הייתי יו"ר נציגות הורים של בית ספר דגל של בת ים, 1,300 תלמידים, חטיבה ותיכון. שם אתה רואה איך המורים נדחפים על ידי המנהלים ואיזה עיוותים נוצרים בשטח בשביל להגיע להישגים. אתה פה בכלל חוטא לערכי החינוך.

לא שכנעת. לא הסברת לו. איך זה חוטא?

המורה יעשה את הכול בשביל שהממוצע או התלמידים שהוא מביא להישגים, ובדרכים גם לא דרכים.

אתה מדבר כרגע על משהו אחר שהוא לא ממין העניין. אדוני, לא בונים עולם, מתכננים מהלכים על המעוותים או על הגנבים או על השקרנים. כשאתה מתכנן מהלך, אתה מתכנן על הצד הזה. אני יכול להסכים איתך בקטע הזה שצריך לנסות לקחת מאותם מורים מובטלים איכותיים, לשלב אותם. אמרה באומץ וביושר דועאא מקרה שבאה מועמדת. לו יצויר שסוניה לקחה את המועמדת, הפנתה אותה לבית ספר הזה. בסוף מי שצריך לראיין אותה זה המנהל. המנהל, לא בא לו טוב בעיניים כיסוי הראש. לא בא לו בכלל שיהיה לו בן מיעוטים. אנחנו מתמודדים בתוך החברה הישראלית והיא כזו, צריך להתמודד.

כשזה שולב כבר 800, מתי קיבלנו את ההחלטה?

לפני שלוש-ארבע שנים.

למרות שזה מספר קטן, אני מעודד מזה שצריך להאיץ את זה, כי זה מורכב מתפיסות עולם, ממנטליות, טריטוריאליות של כל אחד, ולכן צריך להאיץ את זה, וזה בעייתי. גם צריך להתאים גם עם הרמות וגם עם הניסיון. לרוב המורים המובטלים הם חסרי ניסיון. הם גמרו הכשרת מורים ועדיין לא זה, אז אי אפשר לבוא ולהגיד, 500 פה חסר ופה יש 500 עודף, קח אותם ותלביש אותם. ככה עשתה מלכת שבא עם השידוכים שלה. מה יצא מזה?

אני אתן רק דוגמא קטנה. החוסר של המורים לאנגלית למשל, נובע בכלל שהתמריצים לא מדבירם אליהם. 4,000 או 5,000 או 8,000 שקל תוספת שנתית, האנשים האלה בשוק החופשי, מי שהיום בוגר תואר ראשון או שני באנגלית, לא הולך להוראה, כי הוא בחודש עושה את כל התמריצים השנתיים שאותו משרד חינוך מנסה לתת לו, לכן בכלל צריך לעשות חשיבה שונה.

תודה.

ד"ר חנן גינת, ראש מועצה אזורית חבל אילות. תשע שנים ניהלתי את התיכון.

התמריצים הם הכרחיים, חשובים ביותר.

היית בתחילת הדיון?

לא.

הפסדת את המחמאות.

רק להתנצל, כי הייתי בדיון בוועדת הכספים.

בסדר, אל תתנצל. אמרנו שהם אפקטיביים לאזור הזה. הם לגיטימיים.

אני חושב שכל דרך לחזק אותם, חשובה ביותר.

כל פעם כשאני נוסע מבאר שבע דרומה לאילת, אני בדרך כלל לא עושה את זה בטיסה, אני שואל את עצמי איך אלה חיים פה.

בעיה מספר אחת שלנו זה צמיחה דמוגרפית ובין השאר צריך עוד מורים, כי חסרים מורים למתמטיקה, לאנגלית, לפיזיקה ולמקצועות נוספים.

תודה. טוב ששמת את הפן הזה. אני חושב ששיטת התמרוץ לערבה, לחבל אילות ולאילת הוכיחה את עצמה וצריך לאמץ אותה בהתאמות למקומות שיש לנו חוסרים.

אבל גם חייבים לחזק אותנו.

בשמחה רבה. אנחנו עובדים על זה. בבקשה.

מאיר אסרף, הסתדרות המורים.

אין לנו שיח עם הרשויות המקומיות. השיח שלנו בעניין תנאי עבודה ושכר מתנהל מול משרד החינוך ומשרד האוצר.

אני חושב ששתי בעיות צפות כאן, הבעיה הראשונה היא הטענה לגזענות ולאפליה, לא עניינית. העמדה של הסתדרות המורים, שאנחנו מוקיעים כל גילוי של גזענות. שמענו כאן עדות אישית של מורה שאמרה דברים חמורים מאוד. אני חייב להוקיע את זה וכבר בראשית הדברים. זה דבר שהוא חמור מאוד.

אז זה לא שזה לא נכון.

הוא אמר, הוא מוקיע. הוא לוקח את הדברים כהווייתם והוא מוקיע.

זה דבר ראשון. אני חושב שחלק מהערכים של חינוך זה גם לחנך לסובלנות ולשוויון. אלה הערכים שהמדינה שלנו מושתתת עליהם וזה גם דבר שצריך לבוא לידי ביטוי בחינוך ואצל עובדי ההוראה.

בקשר לתמריצים ותוספות השכר. כשאמרתי שאנחנו מנהלים את השיח מול משרד החינוך ומשרד האוצר, זה על מנת להטיב את התנאים עבור כלל עובדי ההוראה ולא רק עבור 800 מורים או 1,000 מורים. אני חושב שהבעיה כאן נובעת מזה שהשכר של כלל עובדי ההוראה עדיין טעון שיפור. אנחנו בדרך. גברת יפה בן דוד התחילה דרך, היא תמשיך בדרך. זו עבודה שהיא מתמשכת, והסכמי השכר, אני מאמין, צריכים כל הזמן בגלל שהשכר נשחק ובגלל שיש דרישות חדשות, כל הזמן צריך לשפר את השכר של עובדי ההוראה גם ללא קשר לתמריצים האלה שאנחנו מדברים עליהם, ברשויות המקומיות.

תודה. אוצר.

אני יכולה להתייחס?

משפט.

זה משהו חדש ואני לא בטוחה שזה באמת התקבל. לגבי העברות מהדרום לצפון, שמורה רוצה לחזור צפונה הביתה, כי אחרי 15 שנה בבאר שבע הגיע הזמן לחזור הביתה.

גם על זה נדרשנו ודיינו, אבל זה לא הדיון.

רק שאלה קטנה. האם זה נכון, אם מורה רוצה לעבור מהדרום לצפון והוא ממלא טופס ההעברה, אם לא מקבל את העבודה, מוציאים אותו באופן אוטומטי לחל"ת?

סוניה, זה נכון?

אם המורה קבוע במחוז דרום - - -

והוא הגיש טופס העברה.

והוא לא ימצא עבודה בצפון.

הוא לא מוצא לחל"ת. כל עוד הוא לא מצא עבודה בצפון, הוא ממשיך במשרה שלו.

ברור, אנחנו מחויבים אליו.

אוקי, מאה אחוז.

תודה.

משרד האוצר, למרות ששמעת הרבה דברים, תנסה לנושא שאליו התכנסנו היום.

אני אנסה ממש בקצרה. אבי פרידמן, אני כלכלן באגף השכר, מטפל בשכר עובדי הוראה.

אני מאוד שמח על הדיון הזה, כי הדיון הזה באמת מעלה את הקשיים האמיתיים, שמצד אחד רוצים לתת תמריצים איפה שצריך, ומצד שני כמו שאמרו בהסתדרות המורים, פערי השכר יכולים ליצור לחצים, ופערי השכר זה נושא שמאוד מטריד אותנו במשרד האוצר. אנחנו חושבים שהפערים גבוהים מדי. מבחינתנו כשמדברים על תמריצים בפריפריה, אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק בשיתוף עם משרד החינוך. אם אתה הזכרת את עיריית אילת, רק לפני שלוש שנים לדעתי עדכנו את התוכנית באילת, הארכנו אותה, הרחבנו אותה. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק.

אתה מדבר איתי על אילת, עשינו, ואני נזכר שהעלמתם את התוכנית 100 מיליון, אבל לא משנה. היית צריך לקחת את זה בחשבון לפני שדיברת על זה. לימדו אותי להכין שיעורי בית, אבל זה לא הדיון.

אנחנו כל הזמן גם בקשר עם משרד החינוך. עדכנו השנה את התוכנית.

אבי, כל מה שאתה אומר כבר אמרת ברמה הכללית, עקרונית. אני מסכים איתך.

מה העמדה שלכם ליצור אפשרות לתת לראשי רשויות חזקות, איתנות כלכלית, בפריפריה, שרוצות בתנאים מסוימים או תחת מגבלות מסוימות לגייס כוח הוראה איכותי להצעיד את מערכת החינוך שלהם קדימה. האם אתם מוכנים לבחון תוכנית כזו?

בגדול, לגבי שכר, החוק מאוד ברור. יש חוק יסודות תקציב שהוא קובע שהשכר מוצע באופן מרכזי, זאת אומרת, אם יש תוכנית שרוצים לבחון, צריך לבחון אותה אצלנו באופן מרכזי. צריך להעלות את הצורך.

מעבר להסכם הקיבוצי, היא לא במסלול השכר?

אין דבר כזה. כל תשלום שאתה משלם לעובד הוא שכר.

לא הבנת אותי. צורת ההעסקה תהיה בחוזה אישי.

גם חוזים אישיים זה שכר.

בסדר, אני מסכים איתך. אין לך חשש שתהיה פה עכשיו איזו התפרצות.

אין דבר כזה. גם החוזים האישיים ברשויות המקומית עוברים דרכנו ודרך משרד הפנים. כל שכר שמשולם ברשות המקומית זה דרך התכנון המרכזי. אם יש צורך בתכנון מרכזי נוסף, בשיפור מערכת התמריצים הקיימת, אנחנו - - -

לא, אני לא שם. שיטת התמרוץ הקיימת טובה ליעדים שהגדיר המשרד והם טובים ומה שהיה היה, לא רוצים לעשות הרעת תנאים ולא רוצים לשנות. אנחנו לא שם. הדיון היה ממוקד, מקרים שאותם ראשי רשויות רוצים וצריכים ומרגישים את הצורך, וזו דלתא של כוח הוראה שיצעיד את מערכת החינוך, משרד הפנים יאשר להם לבצע את אותם חוזים. מאיפה יש להם?

כשאני מאשר דבר כזה, אני לא יכול לאשר לרשות אחת, להגיד שזה מותר וכל רשות תעשה את מה שאפשר. צריך לראות את הבעיה באופן רוחבי.

תחת מגבלות וכללים שהמשרד יקבע ומשרד הפנים יקבע גם כן.

אני אסכם. אני מבין שאתה לא יכול לשחרר את זה במעמד כזה, בישיבה כזאת.

בעקבות הדיון הזה, בסיכום אני אקרא לשלושת המשרדים, גם משרד החינוך, גם משרד הפנים, גם משרד האוצר לבחון את האפשרות לאפשר לראשי רשויות חזקות, איתנות כלכלית בפריפריה, תחת כללים ומגבלות שהמשרדים הנוגעים בדבר יקבעו ביחד, לאפשר העסקת מורים או בחוזה אישי או כל דרך שתיבחר כדי לאתגר את אותם מורים לעבור לאזורי הפריפריה ולשפר את מערכת החינוך שלהם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.