ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 571

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באדר התשע"ח (26 בפברואר 2018), שעה 9:30

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח-2018, של חה"כ יעקב מרגי, קארין אלהרר, אלן גילאון, זוהיר בהלול, יואל חסון, מירב בן ארי

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון - הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ח-2017, של חה"כ אחמד טיבי

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מאיר כהן

יונס ואאל

דודי מזרחי - משרד החינוך

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

אשר וכיל - מרכז בכיר, ניהול פרויקטים, משרד החינוך

עדי נועם סביר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

יאיר חברוני - מינהל רפואה, משרד הבריאות

ענבר אליאסי - מנהלת תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

מיכל מנקס - סמנכ"ל חברה וחינוך, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

עופר בן אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי

זאב גולדבלט - פורום ועדי ההורים היישוביים

בועז אחד העם - המרכז הישראלי ללימודי

אברהם מיארה - איחוד הצלה

שרה בן צבי - אחראית על תכנית "הלב שלי" של איגוד הקרדיולוגים, בית החולים שיבא

רמי מילר - מנהל אגף רפואה, מגן דוד אדום

אבי חובב - סגן מנהל מרחב ירושלים, מגן דוד אדום

פיליפ מרכוס - שופט בדימוס

מאיר אסרף - משרד עורכי דין, מייצג את הסתדרות המורים

יהאל כלפא - מוזמן/ת

אדם אבזק - מוזמן/ת

ניבאל חסנין - מוזמן/ת

שושנה גולדשטיין - מוזמן/ת

זיסל בלאק - מוזמן/ת

צפורת שימל - מוזמן/ת

אורנית רייניץ - מוזמן/ת

ניר ישראל קלינר - שדלן/ית (קלינר אסטרטגיה ולובינג), אינו/ה מייצ/ת לקוחות בדיון סזה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ש.א.ג. שירותי רפואה בע"מ)

נעמה אלעזר - שדלן/ית (קלינר אסטרטגיה ולובינג), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ש.א.ג. שירותי רפואה בע"מ)

מאיר אסרף - שדלן/ית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח-2018

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון - הצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך), התשע"ח-2017

הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב. לפני שאני פותח את הדיון, תרשו לי להצדיע למד"א שמגיע גם לשולחנות העגולים וגם לחקיקה. חשוב שזה ייאמר.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום בה-26 בפברואר 2018, י"א באדר התשע"ח, על סדר היום הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח-2018, של יושב ראש הוועדה ושל קבוצת חברי כנסת, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

גברתי היועצת המשפטית,

מה שיש לפניכם זה נוסח הצעת החוק. המסומן בשחור הוא כפי שפורסמה לקריאה ראשונה והתיקונים באדום הם תיקונים מוצעים בעקבות דיונים פנימיים שהיו.

אני אקריא ונסביר את התיקונים שנעשו מאז הקריאה הראשונה.

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח-2018

תיקון שם החוק

בחוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר, התשס"א-2001 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק, אחרי "עזרה ראשונה" יבוא "והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה".

משרד החינוך ביקש להכניס גם את זה. אנחנו לא הכנסנו את זה בזמנו כי שם החוק יוצא מאוד ארוך. אני אתייעץ בעניין הזה עם הנסחית, לגבי שם החוק.

תיקון סעיף 1

בסעיף 1 לחוק העיקרי –

במקום "בא להקנות" יבוא "נועד לקבוע חובת החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר ולהקנות".

במקום "ובכך להגביר" יבוא "ובכך לתרום להצלת חיים ולהגביר".

זה תיקון המטרה של החוק בהתאם לתיקונים החדשים.

זה צמוד לנוסח החוק הכללי על מקומות ציבוריים.

כאן אנחנו נכנסים לתוך המטרה לחוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר שהוא קצת שונה. מעכשיו אנחנו נצמדים בתיקונים שאני אומר.

תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "בית ספר" יבוא:

""מכשיר החייאה" – דפיברילטור חיצוני אוטומטי המיועד להסדיר פעילות חשמלית של הלב במבוגרים ובילדים באמצעות העברת זרם חשמלי ללב, במצבים של הפרעה בתפקוד הלב - - -

כאן, בעקבות התייעצות עם מד"א.

סיכמנו בדיון הקודם.

נכון. מדובר במכשיר שמיועד גם למבוגרים וגם לילדים.

כתוצאה משיבוש פעילותו, העומד בדרישות שקבע השר, בהסכמת שר הבריאות, ואושר על ידי היחידה לאבזרים ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות".

כאן נצמדנו גם מבחינת ההגדרה, חוץ מהשר. השר הוא שונה בחוק הזה לבין החוק הכללי.

עכשיו מוסיפים סעיפים שבעצם קובעים חובה של הצבת מכשיר החייאה וערכת עזרה ראשונה וגם יש התאמות לחוק הכללי.

הוספת סעיפים 3א עד 3ד

אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

"3א. הצבת מכשירי החייאה

בכל בית ספר שלומדים בו יותר מ-500 תלמידים יציב המחזיק בו מכשיר החייאה אחד לפחות במקום מרכזי ונגיש. השר – כאן ביקשת שההוראות יהיו באישור הוועדה – באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת יקבע הוראות לעניין מיקום מכשיר ההחייאה והשילוט המפנה אליו וכן לעניין הדאגה לתקינותו. כמו כן, רשאי השר לקבוע בתי ספר שלגביהם תהיה חובה להציב יותר ממכשיר החייאה אחד.

אני לא זוכר שביקשנו שזה יהיה באישור הוועדה.

אין בעיה.

אתם ביקשתם? נשמע אחר כך את החשש שלכם.

בהתאם לדבר שנשאר להחליט בדיון הקודם לגבי מי אחראי.

סיכמנו שזה יהיה כמו הנוסח של החוק הכללי.

נכון. לכן יש את התיקונים של המחזיק.

3ב. החזקה של ערכת עזרה ראשונה

מחזיק – אחרי כן נקריא את ההגדרה שלו – ידאג לכך שבכל בית ספר בהחזקתו תהיה ערכת עזרה ראשונה אחת לפחות. השר יקבע הוראות לעניין החזקה של ערכת עזרה ראשונה, לרבות לעניין מיקומה ותכולתה. כמו כן, רשאי שר לקבוע בתי ספר שלגביהם תהיה חובה להחזיק יותר מערכת עזרה ראשונה אחת.

3ג. עונשין

התאמנו את זה לחוק הכללי.

מחזיק בית ספר שלא הציב מכשיר החייאה או שלא דאג לתקינותו, בניגוד להוראות סעיף 3א, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

3ד. הגדרות לסעיפים 3א עד 3ג

עשינו הגדרות מיוחדות לסעיף 3א עד 3ג מכיוון שלימוד עזרה ראשונה חל על בתי ספר מסוג מסוים וכאן רצינו להרחיב את זה.

"בית ספר" – לרבות מוסד חינוך שניתנה בעניינו הוראת פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

זה מוסיף על מוסדות רשמיים ומוכרים שאינם רשמיים גם את הפטור ופטור כולל – התבקשתי להבהיר את זה – זה כולל גם מקרים ייחודיים, כולל גם את הישיבות הקטנות.

"מוסד חינוך" "מוסד חינוך רשמי" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

זה לצורך הגדרת מחזיק.

בכל הארץ יש ישיבות קטנות, אולי אחת שהיא מעל 500 תלמידים, אם בכלל.

רק היא תצטרך.

"מחזיק" – במוסד חינוך רשמי – רשות החינוך המקומית, ובמוסד חינוך אחר – בעל הרישיון לקיומו ולהפעלתו לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1966.

זה לפי מה שביקש משרד החינוך.

החלה בהדרגה

הוראות החוק העיקרי כנוסחן בחוק זה יוחלו בהדרגה החל בשנת הלימודים התשע"ט, על בתי ספר לפי קביעת השר, ובלבד שהחלתן תושלם לא יאוחר מתחילת שנת הלימודים התשפ"א.

זה אומר שלוש פעימות.

התייחסויות.

אני מייצגת את האיגוד הקרדיולוגי. האיגוד הקרדיולוגי טוען שזה החוק הכי חשוב מבחינת הצלת חיים.

חשבתי שהם מתנגדים.

בהצעה הראשונה היה מדובר על 250 תלמידים במוסד והמספר עלה ל-500. זה אומר שהרבה ילדים לא יוכלו לקבל מענה בזמן אירוע.

תודה רבה על התמיכה והליווי. כשאני ניסחתי את החוק חשבתי אפילו על פחות אבל אמרתי שכדי לא להעמיס על קופת המדינה במכה אחת, כדי שתהיה היתכנות לאישור החוק בוועדת שרים, אמרתי 250 תלמידים. כאשר נכנסנו יותר קדימה להתדיינות עם המשרד ותמחור העלות, הגענו להסכמה שזה יהיה מ-500 תלמידים אבל אני לא הולך לישון אחרי חקיקת החוק אלא אנחנו נמשיך. השאיפה שלנו היא שבכל מוסד חינוכי זה יהיה. בסך הכול זה מכשיר ידידותי גם בהפעלה וגם בעלות התפעולית. כל החוק הזה, מ-500 תלמידים, חשוב שתדעי כי אני לא זוכר שהיית בדיונים הקודמים, הערכנו אותו בכ-18 מיליון שקלים והאוצר הסכים בהחלה של שלוש פעימות. אנחנו לא הולכים לפרוש בזמן הקרוב.

משרד הפנים. בתפקידי הקודם הייתי מפקחת צהרונים ארצית. מה שראיתי בהרבה מאוד צהרונים בהם ביקרתי בשבע השנים האחרונות זה שהרבה פעמים יש ערכת עזרה ראשונה אלא שהיא לא ממש נבדקה. התוקף שלה פג לפעמים שנים קודם לכן והצוות אפילו לא יודע לתפעל אותה. מי ערב לכך שמי שנמצא שם ידע לתפעל? כל כמה זמן תהיה בדיקת תקינות?

אני חושב שמשרד הפנים פעם ראשונה בדיון בחוק הזה. נכון?

כן.

התייחסנו לזה. בהמשך תקבלי גם התייחסות בסוגיה הזאת. המכרז יכלול החזקה.

אנחנו מברכים על היוזמה.

הלוואי ולא ישתמשו בזה, אבל חשוב שזה יהיה. ארגוני מד"א וארגוני ההצלה הודיעו שהם הולכים למפות כך שזה יהיה לשימוש. לרוב זה שימוש הצוות ואפילו לסביבה הקרובה של בית הספר. זה מציל חיים. אני חושב שקיבלנו היום תימוכין ורוח גבית. תודה על שבאתם לדיון.

לנו לא נותר אלא לברך על הצעת החוק הזו. אנחנו חושבים שמדובר בהצעת חוק חשובה. אין שום ספק שהצבת מכשירי החייאה במוסדות חינוך, כמו גם במקומות נוספים אחרים הומי אדם, היא חשובה מאין כמוה. מדובר במכשיר בהחלט מציל חיים. אין שום ספק שצריך לעקוב גם אחרי ידיעת האנשים בתפעול המכשיר ובתפעול ערכות העזרה הראשונה על מנת שבעת הצורך נדע לעשות את זה בצורה נכונה וראויה. תודה רבה.

איך תעשו את זה? תבצעו הדרכה?

גם בעניין הצבת המכשירים והמעקב אחריהם, אנחנו מסוגלים לעשות את זה היום באמצעות מכשירים חדשים שאנחנו רכשנו ויש לנו כוונה גם להציב אותם במקומות ציבוריים שירצו את המכשיר הזה. יש לנו יכולת לעקוב אחרי המכשירים שלנו באמצעות המוקד הרפואי.

הכוונה מבחינת תקינות? לא תהיה נחוצה בדיקת תקינות נוספת?

באופן עקרוני, כן. המכשירים שאנחנו רכשנו לאחרונה, מדובר במכשירים שניתן לשלוט בהם מרחוק. זאת אומרת, יש לנו חיווי קבוע של מצב הסוללה, יש לנו חיווי קבוע של מצב המדבקות והתקינות שלהן. כל עדכון של תוכנה, אנחנו מסוגלים לבצע מרחוק במה שנקרא ענן והמכשיר גם מתריע באופן עקרוני ברגע שהוא נשלף, כאשר מיד מתקבל חיווי במוקד הרפואי שלנו שהמכשיר הזה הוצא.

ויוצא צוות לכיוון?

ויוצא צוות לכיוון באופן אוטומטי. באותה מידה גם על העניין של ערכות העזרה הראשונה, לא בכדי נאמר כאן על ידי החברה שבאמת יש ערכות עזרה ראשונה שהן מיושנות, שהן לא ברות תוקף, וחשוב לדעת לטפל בהן.

מרכז השלטון המקומי. מספר הערות ברשותך אדוני. בהתייחס לסעיף 3א. אנחנו ביקשנו את אישור ועדת החינוך מכיוון שהשר צריך לקבוע הוראות בין היתר לעניין הדאגה לתקינותו של המכשיר ולכן ביקשנו שיהיה פיקוח פרלמנטרי.

יפריע לך אם זאת תהיה התייעצות ולא אישור? אני אגיד לך מה קורה. את משפטנית ויש לך פז"ם בוועדות הכנסת יותר מהרבה חברי כנסת. ברגע שמשרד ממשלתי כותב הוראות שצריך אישור ועדת חינוך, זה מסרבל את זה עוד יותר. זה משרד המשפטים, לך ותבוא. התייעצות והיוועצות היא יותר פשוטה. זה לא חוק שאנחנו עכשיו חוששים שמא המשרד יכניס לנו כל מיני דברים. אני חושב שהיוועצות גם תניח את דעתך כי זה עוד כמה עיניים שבודקות.

מה שתחליטו. תרצו להתייחס לכך בהמשך, תוך כדי הדיון, אין בעיה.

בסעיף 5, בעניין ההחלה בהדרגה, אנחנו נבקש גם כאן פיקוח של הוועדה. אני מבקשת להזכיר שמדובר בהחלה בהדרגה, נאמר כאן לפי שיטה של בתי ספר, לפי שיטה של מחוזות והיינו רוצים לוודא שלא תהיה מסה קריטית של מוסדות חינוך כבר לתחילת שנת הלימודים הקרובה באופן שיקשה על הרשויות המקומיות להיערך.

כמו כן, היינו מבקשים לקצוב בזמן קביעה של הפעימה הראשונה בשים לב להיערכות שנדרשת לקראת שנת הלימודים הקרובה.

שייתנו לכם זמן למכרזים וכולי.

הייתי ראש עיר עשר שנים. מה זה שייך לכך שמציבים משהו מציל חיים? עם כל הכבוד לראשי הערים חבריי הטובים, למה אני כל כך מפחד ליצור מעמסה?

אני אשיב לאדוני.

את לא תמצאי ראש עיר אחד שיפקפק ושלא ירצה.

אדוני צודק. אנחנו לא מתווכחים על הצורך. אנחנו מבקשים שייקבעו הוראות בפעימה הראשונה באופן שיאפשר לנו זמן היערכות ליציאה למכרזים כדי שבמועד פתיחת שנת הלימודים התשע"ט אכן כבר יוצבו מכשירים והכול ייעשה באופן התקין ביותר. אנחנו לא מתווכחים על עצם הצורך. אדוני צודק.

צריך לשאוף שבפעימה הראשונה ייכנסו כמה שיותר בתי ספר.

אני אומר לך שיותר מסובך לחלק ציוד, את המנה החודשית של נייר טואלט, קפה וכולי, מאשר ליישם את החוק הזה.

אני שוב מזכירה, אדוני - - -

אני שומע אותך. תקשיבי טוב. השאיפה שלנו הייתה לא שלוש פעימות. תאמיני לי, 500 בתי ספר בפיזור של מחוזות, זה ידידותי לראשי הרשויות ולעתים זה בית ספר אחד או שניים או שלושה. אני לא מדבר על תל אביב, רמת גן, חיפה ובאר שבע. ברוב המקרים אלה בתי ספר בודדים. תסלחי לי שאני אומר לך אבל את רואה צל הרים כהרים. זאת לא מסה. אם כל החוק הזה מכניס בתוכו כ-500 או 600 בתי ספר, חלקי את זה לשלוש פעימות, פזרי את זה לרשויות מקומיות.

השאלה אדוני מתי אנחנו נדע מה הפעימה הראשונה כדי שנוכל להיערך מבעוד מועד.

נשמע את משרד החינוך. דיברנו על זה בדיון הקודם אבל נחדד את זה. לכן לא אמרנו מתשע"ח אלא מתשע"ט. משרד החינוך מחכה לחוק, מחכה שנאשר לו את זה. הכסף מוכן בתקנה.

הסוגיה האחרונה אדוני שאני מבקשת לדבר עליה היא סוגיית התקצוב. אנחנו מבקשים שהתקצוב של הנושא יהיה לפי עלויות בפועל ולא לפי תקן נורמטיבי ויכלול הן את מרכיב האספקה והן את מרכיב התחזוקה.

אפילו זה שהמציא באוצר את הנורמטיבי לא חשב שזה יחול על מכשירים כי אין זכויות פנסיה ואין ותק על המכשיר. בוודאי יהיה תקצוב בפועל.

אנחנו נתקצב את הנורמטיבי.

על מכשיר? תרשום את זה. בהמשך.

אני אתחיל בשתי מחמאות ואחרי כן שתי הערות קטנות. קודם כל, תודה רבה ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת שתמכו בחקיקה הזאת, בתיקון לחוק. אנחנו עוסקים בחיי אדם ובניסיון ובאפשרות להציל אותם. לכן שאפו ענק.

דבר שני. אני רוצה להעלות על נס, וזה דווקא טוב שמיכל יושבת לידי ומירה מצד שמאל שלי, כי לא מעט רשויות מקומיות כבר התחילו ליישם את זה. התחילו לרכוש על חשבונן את המכשירים ולצייד את בתי הספר ועל זה שאפו ענק. לא תמיד צריך לחכות לחקיקה כדי ליישם כי מדובר בחיי אדם.

שתי הערות קטנות. חסרה לי כאן במה שהונח על שולחננו התייחסות לכל נושא ההכשרה, התרגול והתחזוקה של המכשירים. הדגש בעיקר על ההכשרה והתרגול ועל זה אני מאוד מאוד אשמח לשמוע אחרי כן את נציגי ארגוני המורים או במקרה הזה זה רק ארגון אחד שנמצא כאן - - -

זה לא ארגון. זאת הסתדרות.

אמרתי ארגוני. תאמין לי, אני סובל מיהודית מאותה מחלה על בסיס קבוע. כל שבוע יהודית כותבת ארגוני ההורים למרות שיש רק אחד.

אני מאוד מאוד מקווה שישתפו פעולה עם בנושא ההכשרה והתרגול, ומה נקרא הרחבת האחריות או שיהיה מישהו שהוא אחראי לעשות שימוש במידת הצורך.

ההערה השנייה. מה שמופיע כאן כ-3א, במקום שיהיה כתוב 500 תלמידים, אני מאוד מאוד מבקש שיהיה כתוב 500 תלמידים וסגל. שבסך הכול במוסד יהיו 500 אנשים, בדיוק כמו שיש בכל, נקרא לזה, מתקן ציבורי אחר בו החוק אומר 500 איש. צריך להתייחס לא רק לילדים אלא גם לסגל.

משרד החינוך ומשרד האוצר יתייחסו לכך לאחר מכן.

אני רוצה לברך את יושב ראש הוועדה. הכנסת את נושא הביפרין, המזרקים, והשאלה שלי, אני רוצה לדעת מה קורה במקרה של גניבה או נזק למכשיר.

שאלה. אין בית מדרש בלא חידוש. כל התכנסות מייצרת חידוש. נשמע אחר כך תשובה.

אני אומר את זה מניסיון מתחומים אחרים, שם, ברגע שנגנב משהו, משרד החינוך הפיל את האחריות על המוסד או הפיל את האחריות על אנשים אחרים ואז לא חידשו את אספקת המכשיר.

משרד החינוך ומשרד האוצר.

מינהל כלכלה ותקציב.

שמעת את כל ההתייחסויות?

שמעתי.

תתייחס.

אני אתייחס לעניין התקציבי. אנחנו נתקצב את הדבר הזה בשלושה שלישים. אני אומר בכנות שאנחנו עדיין לא יודעים כמה בדיוק עולה המכשיר. אנחנו הערכנו שהוא עולה בסביבות 6,000 שקלים אבל אנחנו עדיין לא יודעים.

החבר'ה מד"א יודעים כמה המכשיר עולה?

פחות. יהיה מכרז מרוכז.

אני אומר שהתקצוב מבחינתנו הוא תקציב נורמטיבי, כמו שאנחנו מתקצבים עוד נושאים כאלה.

תסביר. מה זה נורמטיבי? זה לא לשנים הראשונות.

אני אסביר למה אני מתכוון.

אני מבין שכאשר זאת עלות של תקן עובד, אני מבין מה הנורמטיבי עושה לכם. במכשיר, בחוק שהוא מחייב הצבת מכשיר שעולה היום איקס ומחר יעלה ואי.

אני אסביר. כשאני אומר נורמטיבי, הכוונה שאני לא מתכוון לחכות לחשבוניות או קבלות של הרשות או של הבעלות כדי לתקצב אותם. להפך, זה מייעל את העסק ונותן את הכסף די מהר ולא מסרבל את הסיפור.

זאת אומרת, מחר-מחרתיים אצלכם ביחידה עושים בדיקה לפי החוק וזה חל על רשות מקומית מסוימת, כך וכך מכשירים, אתם מעבירים את התקציב.

זה יהיה ברמה של מוסד. כמה תלמידים במוסד, מי יקבל את המכשיר הזה, מה הצינורות.

מה זה מול מוסד? מאחר ולא ליווית אותי במשך כל הדיונים, תקשיב. אנחנו בחוק הטלנו את החובה על מחזיק בית ספר.

בעלות.

מחזיק בית ספר, לעתים זו רשות מקומית.

נכון.

אם עוד לא הפרטתם את הכול. זאת רשות מקומית. אתה לא יכול להגיד פר מוסד. כשאתה אומר פר מוסד, אתה מקפיץ לי את החוליה הזאת.

אני אסביר למה אני מתכוון. התקצוב תמיד מגיע לבעלות ולרשות.

בחישוב לפי מוסד.

ברור. בחישוב.

היה חשוב שתבהיר כי זה לא מה שנשמע מדבריך קודם.

חד משמעית. התקצוב והתקשורת תהיה רק מול הבעלות מול הרשות. כמו שאמרתי, שלושה שלישים. אנחנו רוצים מבחינתנו כבר ב-2018, בספטמבר, שהכסף יהיה אצלם.

כי הם צריכים להיערך למכרזים.

שאלה בהקשר הזה. אני לא מבינה למה למרות תכניות שנעשו כאן ועכשיו – בתי הספר של החופש הגדול, צהרונים, בתי הספר של החגים – יודע האוצר לתת מקדמה ולתקצב על פי חשבונית של ביצוע בפועל. למה עכשיו יקרה מצב שהרשויות גם יכניסו יד לכיס מעבר ליתר המטלות והאחריות החדשה שיש להן? לא מבינה את שיטת התקצוב.

שאלה במקום.

התקצוב הוא תקצוב כדי למנוע את כל הסיפור הזה של קבלות.

כי אתה רוצה לחסוך מאתנו בירוקרטיה? אנחנו נסתדר.

לא. לא רק זה.

שמור על מסגרת התקציב. אתה עשית את החישובים. ברור שיספיק לך הכסף, במיוחד שזו פריסה של שלוש שנים.

למה את חוששת?

תנו לי להתערב. כמי שהיה בוורסיה אחרת בפלנטה הזו, אני תמה. אנחנו תמיד התלוננו על הסרבול כגוף מתוקצב, ומה אתה דורש ממני עכשיו להגיש חשבוניות ותצהירים? אתה יודע מה אני הולך לעשות, תן לי את זה כיחידה ואני מבצע. תמיד המשרד אומר, לא, אני רוצה לראות שאתה מבצע. כאן אני שומע דו שיח הפוך. יש כאן משהו מוסתר וסמוי שאני לא מבין אותו.

ברגע שהאוצר לא רוצה בירוקרטיה, אני דואגת.

למה? תסבירי למה.

כי זה עולה יותר. זה יעלה יותר. הביטוח במוסדות החינוך ובכלל ברשות המקומית, זו סוגיה בפני עצמה. הפרמיה מאוד גבוהה. כשיש לי ביטוח על תכולה של מוסד חינוכי והשתתפות עצמית גבוהה ממחיר המכשיר, המשמעות של גניבה של מכשיר כזה היא שלא יהיה יותר מכשיר בבית הספר ולא לילד הזה פיללנו. כדי שאני אבטח את המכשיר משום שחשוב שהוא יישאר שם ואכשיר את הצוות משום שבלי הכשרה לא עשינו שום דבר, בדרך כלל משרד החינוך לוקח את ההכשרה על עצמו או משרד הבריאות. יותר מזה, ברגע שאני מכניסה למכרז גם את פרמטר התחזוקה השוטפת או האחריות השוטפת של היצרן או המוכר, הרי המחיר יעלה הרבה מעבר ל-6,000 שקלים. לא מקומה של הרשות המקומית מעבר לכך שהיא לוקחת על עצמה אחריות כי עוד לא דנו בשאלה של מה קרה לו קרה מקרה והנוכחים לא ידעו להשתמש במכשיר וחלילה קרה משהו לחיי אדם. על הסוגיה הזאת עוד לא דיברנו. זו סוגיה עתידית אבל היא בהחלט על השולחן וזו אחריות שהרשות המקומית לוקחת על עצמה.

הבנתי. משרד החינוך.

אם אפשר להשלים עוד מילה, ברשותך.

קחי משפט כי במילה לא תעמדי.

תודה אדוני. אדוני מכיר אותי כבר היטב. ניסיון החיים מלמד שברגע שיש חובה שמוטלת על גוף מינהלי לעשות רכש, המחירים של אותו מוצר עולים. אנחנו מכירים את זה משלל תחומי החיים של הרשויות המקומיות. לכן החשש שלנו מקביעת תקציב נורמטיבי שלא יתאם את המציאות בפועל.

אם אפשר, עוד מילה כיוון שסמנכ"לית חינוך התייחס לזה. אנחנו בדיונים הקודמים חזרנו ואמרנו, ואני מבקשת להבהיר את זה גם לפרוטוקול, לעובדי הרשויות המקומית במוסד החינוך על הפעלת המכשיר בזמן חירום. יש אחריות כללית על כל מי שנמצא בסביבתו מכוח הדין הכללי ולא מכוח סמכות שמיוחדת כאן בחוק.

מאוד יכול להיות שבתוך ה-6,000 שקלים שאנחנו עכשיו מעריכים – ואני אומר בכנות שאנחנו צריכים לבדוק את זה – כלול בתוכם גם התפעול. צריך לבדוק את זה יותר לעומק ולראות את זה. מבחינה תקציבית, מה שאנחנו יכולים לתת, כפי שאמרתי, זה סדר הגודל פחות או יותר. התקצוב הנורמטיבי, זה גם פותר.

אני אשאל אותך שאלה ותפשט את זה הכי פשוט. אתם משרד החינוך מקבלים מהאוצר את ה-18 מיליון שקלים או כמה שזה יהיה?

לא. מתוך התקציב.

מתוך התקציב שלכם. אתם עובדים מול הבעלויות. זאת אומרת, ב-1 לספטמבר הבא אתם יודעים ששליש מבתי ספר עם 500 תלמידים, אתם מורים ב-1 לספטמבר הבא לתת לבעלות את הכסף?

כן.

הבעלות קונה.

כן.

מי מפקח על זה? מי מפקח על כך שב-1 לספטמבר יש את זה? ראשי הערים? מנהלי בתי הספר?

האחריות היא על הבעלויות.

זה לא ילך. אחריות על הבעלות, זה לא ילך. מי מדווח שאין או יש את המכשיר בבית הספר? אתם חייבים לבדוק את הדברים הקטנים האלה.

לפני כן. בואו נחזור לקטע הזה של התקציב. משרד החינוך, אני חושב שאתם צריכים להיות קשובים לרצון של הרשויות המקומיות שבסוף לרוב הן הבעלויות. זה חוק חדש. אנחנו הולכים להחיל אותו.

אפשר לתת זמן היערכות ולדחות את התחולה כך שבעצם החובה החוקית תתחיל נניח רק בעוד שלוש שנים.

מה את אומרת?

מה פתאום?

כמה אנשים ימותו בינתיים?

אני מבין את הרציונל שאת מעלה. אנחנו עשינו את החוק הזה בהסכמה וכשהערכתם אותו בסכום, לא הלכנו לבדוק. סיכמנו שזה יהיה שליש-שליש-שליש. שלוש פעימות. שנה ראשונה היא שנה שמה לעשות, בכל נושא היא שנת ההטמעה. הסטיות יהיו באחוזים בודדים. אם נהיה קשובים לכל התרחישים שהציג השלטון המקומי, זה לא הולך לגרום לכך שהסטייה של מסה קריטית תגרום לכך שהחוק הזה מזעזע את המשרד או משהו. לכן הדקדקנות כאן לפעמים, אלא שהיום אני מנומס כי במקרים אחרים אני צועק וחותך. אני רואה שהשעון נותן לי עוד זמן להיות מנומס אבל בסוף אני אכריע כי אני לא יכול לשחק את הפינג פונג הזה. מישהו צריך לקבל החלטות. כאשר השר הסכים להחיל את החוק הזה, הוא הסכים. יש את ה-18 מיליון שקלים, בין 15 ל-18 מיליון שקלים. זו ההערכה שניתנה לי. אל תטעי, כי אני יודע שעבדו עלי. אני לא רוצה להרגיש שעבדו עלי. קחו את זה איך שזה, תבצעו את זה. אני אומר לכך בסך הכול הכללי, חלקו את זה בשלוש פעימות. יש לכם כל כך הרבה התחשבנות עם השלטון המקומי וההפך הוא הנכון, כי אין כאן חשש אלא אתם רוצים לתת בלי בדיקה, בלי חשבונית.

כאן אומר לך חבר הכנסת מאיר כהן שאתה מרוויח שני דברים. האחד, אתה מרצה את השלטון המקומי כי הוא רוצה לדעת פר ביצוע בפועל. דבר שני, זאת גם הבקרה שלך שאחרי כן זה בוצע. אל תשכח גם שיש ראשי רשויות, בלי לעשות הכללה, שב-DNA שלהם אובייקטיבית כל דבר לוקח להם כמה שנים או להזיז אותם, צריך מישהו שידחוף אותם כי יש להם עניינים אחרים בראש ובדרך כלל אלה המוחלשות או החלשות, תקראו להן איך שאתם רוצים. יש כאן וין-וין.

לכן אני קורא לכם. בהמשך ההתייחסות תקבלו את ההחלטה ביניכם.

אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה ולוועדה הנכבדה על הצעת החוק החשובה. מדובר באמת בהצעת חוק חשובה שהמטרה שלה ראויה, הצלת חיי אדם. מעבר לכך, העמדה של הסתדרות המורים היא – ואנחנו שמחים שהוועדה קיבלה – שהצעת החוק המדוברת לא מטילה אחריות נוספת על עובדי הוראה מעבר לחובות שיש להם והיא בעצם מושתתת על רצון טוב של עובדי ההוראה וגם של התלמידים להפעיל את מכשירי ההחייאה המוצבים בבית הספר בלא שתוטל אחריות כלשהי במצב שבו הם משתמשים או לא משתמשים וזה היה לנו מאוד חשוב ואנחנו מבקשים להודות ליושב ראש הוועדה שקיבל את עמדתנו.

אנחנו חושבים שראוי שזה יעוגן גם במסגרת החוק או לפחות באמירה של המחוקק שזו כוונתו, שאין לו כוונה להטיל אחריות נוספת על עובדי ההוראה מעבר למה שחל היום.

אמרנו זאת בפעם שעברה כאמירה. לא ייכתב בחוק אבל כאמירה.

זו כוונת המחוקק. כמובן.

החוק הזה לא מטיל אחריות על מורים. יש דברים אחרים בחוקים כלליים.

בעקיפין?

גם לא. אין כאן אחריות למה לא. בכוונה. גם בחוק המרכזי.

אני אומר שבעקיפין יש אחריות ושזה יהיה ברור. כשאני יצאתי לטיול ומורה הלך עם ערכת עזרה ראשונה וילד שבר רגל, ההורים תבעו את בית הספר והמורה הוזמן לבית המשפט להסביר מה היה חלקו, איך הוא תפקד, לא תפקד ומה היה. אין אחריות ישירה אבל אין שום ספק שאם יש מכשיר בתוך בית הספר, ונניח קורה משהו, והמכשיר נתן הוראות ואותה מורה או אותו מורה או אותו מנהל לא פעלו על פי ההוראות ויש איזו חריגה, הם ימצאו את עצמם בבית המשפט לפחות על תקן של מעידים ולפחות על תקן כאלה שיצטרכו לתת תשובות. יכול מאוד להיות שבסופו של יום האחריות לא תהיה ישירה אבל צריך לקחת את זה בחשבון.

גם עובר אורח שעבר.

זה שונה מעובר אורח. אתם טועים. הסתדרות המורים לא עשתה כאן שיעורי בית. אתם טועים., זה שונה מעובר אורח. כשאתה אחראי על טיול או כשאתה אחראי על כיתה, כשאתה אחראי ואתה אומר לילדים בטיול מכאן עד כאן אתם, ה-18 תלמידים הם שלי, גם אם אתה לא חותם על טפסים, אתה הופך להיות אחראי. אני שבע מניסיונות כאלה ובמקרים כאלה של מורים שמצאו את עצמם נתבעים בדין על ידי הורים. ברוב המקרים הם לא הורשעו אבל התהליך לא היה קל.

אחד הדברים שחשוב לי לומר. אני לא אגיב לכל הדברים שנאמרו אבל אני אגיב רק לעיקריהם. היה מקרה של עובדת הוראה. הם יצאו לטיול ותלמידה שלה נתקעה במשהו ויצאה לה העין מהמקום. פשוט יצאה מארובת העין. אותה מורה, עם כל הזעזוע של מנהלת הוועדה, זה מזעזע מאוד, הילדה הגיעה עם העין בכף היד למורה והמורה התעלפה והיא לא הושיטה לה עזרה כי היא התעלפה. היא לא הייתה מסוגלת להושיט לה עזרה. המורה הזו נתבעה בבית משפט בעילה נזיקית והיא נאלצה מספר שנים להתמודד עם הליך סרק הזה. החוק הזה, אם מה שהוא מקדם זה עוד הליכי סרק, צר לי, החוק הזה הוא לא חוק טוב.

לא. הוא חוק מצוין.

החוק הזה הוא חוק מצוין.

אתם צריכים לחפש איך אתם מכניסים את זה בחוזר מנכ"ל.

אנחנו גם מתנגדים לכל חוזר מנכ"ל שלא עבר בדרך המקובלת כלפי הסתדרות המורים.

תמיד הוא עובר כלפיכם.

ולא נוהל לגביו משא ומתן כי ככל שעבר חוזר מנכ"ל כזה, אנחנו לא קיבלנו. אנחנו מבקשים שידונו אתנו לפני כן.

זאת הוראה קבועה.

השאלה היא אם כל המורים עוברים הכשרה להשתמש במכשיר כזה. אני חושב שתקנה בחוק לא תפריע לכך שהמורה לא אחראי אם חס וחלילה קורה משהו.,

אני אענה לך. בדיונים הראשונים הבאנו לכאן מכשיר. אפילו לא צריך הדרכה. חושבים שמפעם זה אותו מכשיר עם מכות חשמל אבל זה לא זה. זה מכשיר שאתה פותח את הרוכסן, הוא אומר לך פתח את הרוכסן, תוציא אותי מהשקית. אני מקצין. תלחץ על הכפתור הזה וזהו. זה המכשיר. הוא ידידותי, מדבר אליך. אפילו אנשים לא טכנולוגיים יכולים להפעיל אותו.

השאלה שלי היא אם המורה עבר הכשרה, הוא ידע שזה המקרה שצריך את המכשיר או שסתם ילד התעלף בגלל שהיה לו חום גבוה ולא בגלל משהו בלב.

המכשיר לא טועה.

אמרו שזה לא יכול לגרום נזק.

חבר הכנסת יונס הוא חבר כנסת חרוץ שהצטרף אלינו לוועדה. תשובה. בדרך כלל כשקורה מקרה כזה, מיד מרימים טלפון למד"א ויש הדרכה בטלפון. לא מזעיקים מיד טיפול נמרץ.

אדוני היושב ראש אמר את הדברים שאני התכוונתי לומר. הדרך הנכונה ביותר היא להתקשר מיד 101, תורן המוקד שהוא איש מקצוע נותן הנחיות מדויקות על פי התיאור של אותו מתקשר מה יש למטופל. הוא נותן את ההנחיות הברורות כולל זה שהוא מדגיש שאם הוא מזהה מצב של דום לב לצורך העניין, הוא מיד מבקש מהמתקשר לחפש את הדיפברילטור הקרוב ביותר.

אני אשאל שאלה שלא נשאלה. חטפתי שפעת והתעלפתי בגללה. בא מישהו והצמיד לי את המכשיר. גורם לי נזק?

לא יקרה שום דבר.

תודה רבה. זה מה שרציתי לדעת.

הוא לא נותן כלום. אם הוא לא מזהה הפרעה, הוא לא נותן שום דבר.

העיקר שלא יזהה את הפרעות הקשב והריכוז שלי. לכל אני מוכן.

בנושא הכשרה, אני רוצה להוסיף. מורים עוברים הכשרה במסגרת חוק עזרה ראשונה. מורים, במסגרת ההכשרה הבסיסית שלהם, במסגרת לימודי ההוראה, מחויבים בקורס עזרה ראשונה. אני לא יודע במדויק מה משכו של הקורס. 60 שעות. מד"א בחלק מהפרויקטים האלה מעביר את הקורסים האלה. כך שבהכשרה הבסיסית הם מקבלים את ההכשרה ולפי דעתי גם לפי חוזר משרד החינוך הם מחויבים בריענון פעם בכמה שנים. הדברים, גם אם הם לא מעוגנים בחוק הזה, הם מעוגנים, לא יודע אם בחוק אחר, אולי בחוזר משרד הבריאות, והם בהגדרתם מגישי עזרה ראשונה ברמה הבסיסית.

כדי להפיג את החשש. אותו מכשיר שבמסגרת חוק אחר של חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים כבר קיים מספר שנים ועוד לפני עיסוק החוק הקודם, כבר קיים מעל 15-10 שנים במקומות ציבוריים ואנחנו מכירים אותו. ברמה כזאת, באמת הייתה כאן הדגמה אבל הוא באמת ברמה כזאת שההפעלה, גם אם נתקלת בו בפעם הראשונה והגעת כרגע לא יודע מהיכן, ההפעלה היא מאוד מאוד פשוטה, מאוד מאוד בסיסית והכי חשוב, לא עושה נזק. לא לחצת את הכפתור הנכון, אין נזק. אני מבין את כל הדיון כאן שמתמשך בנושא האחריות ובנושא נזק וזה בסדר. כל עורך דין כאן מייצג את הארגון ממנו הוא בא אבל בסוף בנושא היישום, המכשיר פשוט, היישום פשוט ובל נשכח, כמו שאמרתם בכל הסופרלטיביים המקדימים, מדובר כאן בהצלת חיים.

המכשיר לא טועה, נתחיל בזה, והוא לא יכול לגרום נזק. אבל אני אומר כדי לעזור למורים, זה צריך להיות בתכנית הלימודים. אני עשיתי סקר לאיזה ארצות יש. גרמניה, אנגליה, מתחיל מגיל 13. לומדים החייאה וחוזרים על זה פעמיים בשנה כי בדקו שהידע יורד. אם המורה לא מתפקד, הילד מתפקד. זה חייב להיות בתכנית הלימודים.

החוק לימוד עזרה ראשונה, החוק שאנחנו מתקנים אותו, ההוראות העיקריות שלו הן שהשר מכין תכנית ללימוד עזרה ראשונה למורים ולתלמידים. אם זה לא קיים בתכנית, אני לא יודעת.

יש בכיתה י' אבל זה לא מספיק.

החוק מחייב את השר להכין.

אפשר לעדכן את התכנית.

את רוצה להצעיר את הגיל.

ודאי.

זה סמכות של שר החינוך להחליט.

אם תדעי כמה שערות לבנות שייכות לחוק הזה עד שקיבלתי אישור.

אני עושה תכנית ארצית שנקראת הלב שלי עם משרד החינוך. לפני שנה נתנו הרצאה שכל אחד יכול להציל חיים כאשר ילד בן 13 הציל את אביו שהוא פרופסור לפיזיקה על סמך התנסות אחת, ביקור אחד של מד"א בבית הספר אוהל שם. זה אפשרי.

נכון, אבל לאט לאט.

תמליצו למשרד החינוך.

תמליצו למשרד החינוך. איגוד הקרדיולוגים הוא יותר מאשר פוליטיקאי שממליץ.

אני חייב להזכיר שהחוק הזה, עוד מהקדנציה הקודמת ניסיתי להעביר אותו אחרי פגישה עם לימור אימא של בר. היא ישבה אתי והסבירה את הסיפור של הבת שלה שנפטרה מהפרעות קצב ואמרה שיכול להיות שאם היה מכשיר - אני באופיי תמיד משאיר איזה פתח של הסתייגות – בסביבה, בר הייתה אתנו היום. מאז אני מחויב לחוק הזה. אני יהודי מאמין ומי יודע אם לא בגלל זה מכל התפקידים, משלל התפקידים הפוליטיים, דווקא כיושב ראש ועדת חינוך אני פועל. למרות שהעברנו חוקים עם סכומי עתק שהיו יותר כבדים בשלוש השנים האחרונות, ודודי יודע, ועוד היום נתחיל את הרפורמה בחינוך המיוחד שגם היא תעלה הרבה כסף. לא כואב לנו שזה עולה כסף למדינה כל עוד הילדים מקבלים את מה שצריך. הייתי חייב את הדקה-שתיים הזו ללימור שנאחל לה רק אושר ועושר ושתמשיך להפיץ את התפיסה הזו של הצלת חיים. היא לקחה את הטרגדיה האישית שלה וממנפת אותה לטובת הכלל ואני מודה לה. אם היא שומעת אותנו, מה טוב, ואם היא לא שומעת אותנו, זה נרשם ונחתם בדברי הימים של הכנסת.

אנחנו אחרי התייעצות ושקלנו מה נכון יהיה יותר, אם משרד החינוך יצא למכרז, אם אנחנו נצא למכרז, אם נשאיר את החופש לבחירת הרשות, והמחשבה היא שאנחנו נשאיר את החופש לבחירת הרשות. המכרז, אם יצא, משרד החינוך באמת יכול לעכב את התחלת יישום החוק ולכן אנחנו לא רוצים לעכב אותו.

אני כן פונה לבקש את התאריכים ואת סד הזמנים שמירה דיברה עליו כדי שנוכל להיערך בהתאם.

עוד הערה. היות והתקציב מחולק לשלוש שנים, כמובן שאנחנו צריכים להיות בקשר עם השטח ולראות שלא הייתה איזושהי העלאה או שינוי ולהתאים אותו בהתאם, לאחוז היחסי של ההתייקרות.

דרך אגב, סתם שאלה שהיא הייתה צריכה לשאול. האם רשויות שכבר רכשו את זה מקבלות החזר כי הן רכשו את זה על חשבונן?

למה לקחת את הזכויות שלהם? הם עשו משהו טוב. אל תקלקל להם את הזכויות.

לא הבנתי. מה הסיכום?

הנה, דודי יאמר.

אנחנו נעביר תקצוב לכל הבעלויות על בתי ספר בהתאם לקריטריונים וכפי שמוגדר בחוק, מי שיש בהן יותר מ-500 תלמידים ללא קשר לסוג הפיקוח בכל מדינת ישראל. נפרוס את זה על שלוש שנים, שליש-שליש-שליש. התקצוב שלנו יהיה נורמטיבי, כ-6,000 שקלים עבור כל מוסד כזה ואנחנו נעמוד בקשר שוטף עם השלטון המקומי ככל שיתעוררו בעיות כאלה ואחרות ונדע לפתור אותן.

מיד בתחילת שנת הלימודים הקרובה, אנחנו נקיים ישיבת מעקב כדי לראות איך השושבין מתנהג לאורך כל הדרך. אם לא, אנחנו כאן. אני מודה לכולם.

עוד התייחסות?

אני חושב שאנשים יתחילו להעביר את הילדים שלהם לבתי ספר שיש בהם 500 ילדים ומעלה.

עד עכשיו לא היה כלום. התחלנו ואנחנו מודים למי שנתן לנו מ-500. הנה, דודי מכיר אותי. הוא יודע שבסיבוב הבא ניפגש. אנחנו ניפגש בסיבוב הבא. השולחן הוא עגול ואין לי אלא רק להודות למשרד החינוך שלא הלך והתבכיין וביקש תקציב תוספתי מהאוצר אלא שם את זה מתוך ראייה חשובה ואני שוב מודה ומודה ומודה והם יודעים את זה. אנחנו נריב אתם על הדברים הכבדים ולא על הדברים האלה.

אני מודה לכולם.

אני מביא את הצעת החוק להצבעה.

רגע. יש שני דברים. יש תיקון קטן שמשרד החינוך הפנה את תשומת לבי. צריך להוסיף בהגדרות של מחזיק - לפי חוק פיקוח על בתי ספר וחוק מוסדות חינוך תרבותי כי הרישיון שלהם הוא לפי החוק.

אמרנו, ספק אם יש מוסד תרבותי מעל 500 אבל בסדר. שיהיה. משרד החינוך מקיים פתגם במרוקאית שאומר שנימוס שלא עולה כסף, תרבה ממנו.

צריך להצביע על המיזוג.

אנחנו מצבעים על מיזוג ההצעות. חבר הכנסת אחמד טיבי הגיש הצעת חוק דומה, זמן רב אחרי שהגשתי את הצעת החוק שלי, וביקש להתמזג עם ההצעה הזו.

מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק?

הצבעה

בעד המיזוג – פה אחד

שתי הצעות החוק מוזגו.

שתי הצעות החוק מוזגו.

אנחנו צריכים אישור ועדת הכנסת, כך שזה בכפוף.

בכפוף לאישור ועדת הכנסת. אין מתנגדים, אין נמנעים, המיזוג אושר.

עכשיו אפשר להצביע על הצעת החוק.

אנחנו מצביעים על כל החוק, הצעת החוק הממוזגת.

מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון) (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק הממוזגת אושרה פה אחד והיא תוכן לקריאה שנייה ושלישית. מאחר ואין לי ספק שלא יקום איזה חבר כנסת אחד ויגיש רביזיה, אנחנו לא מגישים רביזיה.

מה עם כל התיקונים וההערות שעלו כאן?

הכול נכנס. מה שאמרנו שייכנס, נכנס.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.