ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 978

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 13:06

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018

תקציב משרד החינוך לשנת 2019, בהשתתפות שר החינוך מר נפתלי בנט

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

עמר בר-לב

יוסף ג'בארין

יצחק הרצוג

ג'מאל זחאלקה

בצלאל סמוטריץ

רועי פולקמן

עודד פורר

מוסי רז

סתיו שפיר

מירב בן ארי

מסעוד גנאים

יונס ואאל

חנין זועבי

מרדכי יוגב

יוסי יונה

חיים ילין

שולי מועלם-רפאלי

יוליה מלינובסקי

שר החינוך נפתלי בנט

שמואל אבואב - מנכ"ל משרד החינוך

תמיר בן משה - סמנכ"ל פיתוח, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

דור שלום כהן - מנהל אגף אכיפה, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

אילת מלקמן - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד החינוך

מורן כהן - יועץ מנכ"ל משרד החינוך

מיכל צדוקי - משרד החינוך

איתן פזלשטיין - משרד החינוך

הילה פאר סיקרון - משרד החינוך

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד החינוך

נעה היימן - רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד החינוך

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

גדי פניגשטיין
הרב דוד טקשה

–
–

מנהל איגוד הת"תים
מנהל פורום מוכש"ר, בית שמש

דוד שרפר - נציג עמותת למרחב

אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

הרב שאול אריה מורגנשטרן - מנהל בית ספר

הרב ציון גז - מנהל ת"ת רוממה

יצחק זר - עוזר ת"ת רוממה

אליהו נוימן - מנהל אדמיניסטרטיבי, תלמוד תורה

גיתית ויסבלום - החברה להגנת הטבע

עידית שבת סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את חינוך לפסגות (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אוניברסיטת חיפה, ועד ראשי האוניברסיטאות)

גל גולן - שדלן/ית (ברדוגו יועצים) מייצג/ת את פורום כפרי הנוער

משה ברדוגו - שדלן/ית (מייצג/ת את פורום כפרי הנוער)

טל ברונשטיין - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו''ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

מאיר אסרף - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו''ד) מייצג/ת את הסתדרות המורים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018

תקציב משרד החינוך לשנת 2019, בהשתתפות שר החינוך מר נפתלי בנט

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018, תקציב משרד החינוך לשנת 2019.

אני מקדם בברכה את שר החינוך נפתלי בנט. כבוד לנו אדוני השר שאתה כאן. אני מקדם בברכה את המנכ"ל המצוין שיש למשרד החינוך שמואל אבואב ואת הצוות הבכיר של המשרד.

אדוני השר, אנחנו נמצאים ערב אישור תקציב. בגלל הזמן הקצר שעומד לרשותנו בנושא התקציב – יכול להיות שהוא יתארך, יכול להיות שנדחה את ההצבעות לקיץ אבל לפי התכנית כרגע אנחנו צריכים לאשר את תקציב המדינה בתוך פרק זמן של שבועיים וחצי – והבאנו את המשרדים הגדולים בעיקר שיש חשיבות רבה בהצגת התקציב שלהם ואחד מהם הוא כמובן תקציב משרד החינוך בראשו אתה עומד. אני מברך אותך על הפעולות שאתה עושה במשרד, אתה והצוות הבכיר של המשרד, המנכ"ל, ואני מעביר את הבמה לרשותך על מנת שתציג את הנושא של משרד החינוך. בבקשה.

צהרים טובים לכולם. קודם כל, תודה ליושב ראש הוועדה ידידי חבר הכנסת משה גפני. מילה לפני שאני אכנס לעניין עצמו. שינוי אחד משמעותי ביחס לשנה שעברה. אני שמח על הגעתו והצטרפותו של מנכ"ל המשרד שמואל אבואב. אני לא אפריז אם אומר שלפחות לתפיסתי או לטעמי הוא המנכ"ל הכי טוב שאני מכיר היום במשרדי הממשלה וזכינו. תדעו שזכינו בענק. רק לספר קוריוז אחד ואז אני ניגש לעניין.

מנכ"ל טוב, זה חלק מהעניין.

זו אחת ההחלטות הכי משמעותיות. חוץ מזה שכל יום הוא קם ב-4:30 ומתחיל להתכתב אתי, אני אומר לו שאני רוצה לישון, שיתחיל ב-6:00 ולמה ב-4:30, כל יום שישי מאז כניסתו לתפקיד – עוד מעט נסגור שנה – הוא כבר בשטח בערך ב-7:00 בבוקר מסייר פעם אצל הבדואים, פעם אצל החרדים, פעם בצפון, פעם בבנימין, כל פעם במחוז אחר, באזור אחר, כדי להביא כל הזמן התרשמות בלתי אמצעית. אני חייב לומר שאנחנו עובדים בשותפות ואני גאה מאוד וזאת זכות גדולה.

חברים, לפני שנתיים ישבתי כאן והכרזתי על ארבעת היעדים אותם הגדרתי למערכת החינוך וכשאני בא להציג דין וחשבון, אני צריך לומר היכן עמדנו, היכן לא עמדנו, היכן הבעיות אל מול היעדים. לא עכשיו לשנות.

ארבעה יעדים שהצגתי לא משתנים. לאורך הקדנציה אנחנו מתמידים כי האויב הגדול בחינוך הוא תזזיתיות. כל יום לצאת עם תזזית אחרת, זה משגע מערכת. צריך להחליט על היעדים הנכונים ולהתמיד בהם עד לביצוע.

יעד ראשון, היפוך הפירמידה והשקעה וחיזוק הגיל הרך.

יעד שני, מהפך. היעד היה להפוך את הדעיכה במתמטיקה, במדעים ובאנגלית לזינוק.

יעד שלישי, התחום הערכי והחינוך הלא פורמלי.

יעד רביעי והקשה מכל, צמצום הפערים וחתירה לשוויון הזדמנויות. אני אומר חתירה כי זה המאמץ הגדול.

אני אתן לכם דין וחשבון טלגרפי על היעדים.

חיזוק הגיל הרך. יש כיום 5,112 סייעות שניות בגני ילדים ברחבי הארץ. זאת המהפכה הכי גדולה בגיל הרך שאפשר להעלות על הדעת. יתרה מזאת, מינינו כ-1,000 גננות מובילות, קרי, גננת שהיא מנטורית, שהיא חונכת פר 15 גננות, דבר שלא היה קיים. עד לפני שלוש שנים, כל גננת הייתה עם עצמה, לבד, עם כל העומסים, עם כל הלחצים, בלי הרבה שיתופיות בידע. כיום, גם התנאים לגננת וגם הידע והחניכה משפרת דרמטית את איכות החינוך, את הפדגוגיה. גן ילדים הוא לא בייבי-סיטר אלא זה מוקד לחינוך. אני מאוד מאוד שמח על כך.

אנחנו נתמיד בדבר הזה כי עכשיו זאת התשתית וכל הזמן אנחנו נכנסים וגם בוחנים הכנסה של תכנים בצורה מאוד מאוד זהירה כי אלה הגילאים.

אני כן אומר מה לא הצלחנו. לא הצלחנו להעביר את גיל לידה עד גיל שלוש למערכת החינוך, שם זה צריך להיות. נדמה לי שאני השר היחיד בתולדות המדינה – שהיה שר עבודה או שר כלכלה ומיד אחר כך שר חינוך – אז אני השופט הכי טוב בעניין הזה. ראיתי והיום מבפנים אני יכול להכריע בצורה חד משמעית שהמעונות צריכים לעבור לאחריות משרד החינוך לא כי אני רוצה אימפריה יותר גדולה, זה לא מעניין, להפך, זה רק כאב ראש, אלא כי באמת משרד החינוך יודע לחנך, יודעים מה זאת איכות בחינוך, יודעים מה זה פיקוח איכותי, יודעים לבצע בצורה הרבה יותר מהירה גם בתחום הבינוי. יושב כאן תמיר בן משה שגם בו זכינו, ביצועיסט שבונה לנו את החינוך בארץ ברמה הפיזית. זה צריך לעבור אלינו. זה לא יקרה בקדנציה הזאת אבל אני בהחלט חושב שהרבה שותפים כאן.

למה את הקייטנות נתתם למשרד הפנים?

מה זאת אומרת?

היה כאן קודם שר הפנים ואמר שהקייטנות אצלו. לא הבנו.

לא. מה פתאום? הקייטנות הן אצלנו. הרשויות הן המבצעות. העברנו את הכסף. אגב, הרוב המוחץ של הרשויות נרשמו. לא קל לגייס כוח אדם לחמישה ימים בלבד. הרבה מורים אומרים שהם יוותרו על הכסף והם רוצים את השבוע לפני פסח, כך שהרבה יותר קשה לנו.

לא הקייטנות של חופש פסח אלא הקייטנות של החופש הגדול.

שום דבר לא השתנה.

צמצמנו גודל כיתות. אני יכול לדווח. אמרתי בשנה שעברה שאנחנו נעלה גם לכיתות ג' והיום אני יכול לדווח על ביצוע מלא ולמעשה קרוב למושלם גם בכיתות ג', כיתות א' עד ג', כיתות קטנות.

אדוני, יש מספרים?

כן. אני אומר מספרים. אנחנו ב-27 ילדים בממוצע. הרף העליון באזור סוציו אקונומי חזק ירד מ-40 ל-34 ילדים בכיתה. באזור סוציו אקונומי חלש, קרי, פריפריה חברתית או גיאוגרפית, הרף העליון הוא 32 ילדים בכיתה. כלומר, אפילו יותר נמוך. אם לפני שלוש שנים רק ב-40 אחוזים מהכיתות היו 29 ילדים או פחות, היום אנחנו ב-68 אחוזים מהכיתות עם 29 ילדים או פחות. אנחנו עוד לא ברמה של חלק מהמדינות עם 14 ילדים אבל זה שינוי דרמטי. הבת שלי אביגיל בכיתה ג' היא בכיתה עם 27 תלמידים. לולא הרפורמה היא הייתה בכיתה עם 38 ילדים.

זה בשלוש שנים?

זה בשלוש שנים. מכיוון שהממשלה בוודאי לא תאריך מעבר לסוף 2019, הפרויקט הזה הוא אל חזור.

אתה אופטימי.

כלומר, בלי קשר לממשלה והוא לא רוורסבילי. אחד הפרמטרים שנצא לרפורמה, אני גם מנסה דברים שככל האפשר לא יבוא מישהו ויבטל. גם זה, גם הסייעת השנייה וגם מתמטיקה ומדעים, להערכתי לא רוורסבילי. הנושא בתחום זהות יהודית ותרבות, כן יכול לבוא מחר שר חינוך ולשנות.

נרגענו.

אני לא חושב שיש לי מונופול על זהות יהודית ואני מופתע על שהיית רוצה לבטל דבר כזה.

לא את הזהות היהודית. רק את המונופול שלך עליה.

אין לי מונופול.

לא הבנתי.

אמרתי שחלילה לא הייתי רוצה לבטל את הזהות היהודית, רק את המונופול של הבית היהודי שחושבים שהם מחליטים לנו.

לא, חלילה. אני שר החינוך של כל ילדי ישראל. להפך. הרעיון הוא להפקיע את המונופול. אני ממליץ, קחי שעה, לכי לאינטרנט, תעברי על החומר, תגידי לי אם יש לך איזושהי בעיה עם חומר הלימודים.

כל ספרי הלימוד.

הכול, הכול, הכול. הכול שם. תחזרי אלי ותגידי לי אם משהו לא מוצא חן בעיניך. אני אופתע.

אם אין לך בעיה, לי מתחילה להיות בעיה.

גם אתה תעבור על זה ואתם תראו שלך אין בעיה ולך אין בעיה.

אם לכם אין בעיה, מה נגיד אנחנו?

היעד השני, מצוינות ומתמטיקה. רבותיי, אנחנו היינו בדעיכה כאשר מ-13,000 מסיימי חמש יחידות מתמטיקה ב-2006 המספר ירד ל-12,000, ל-11,000, ל-10,000, ל-9,000, ל-8,500 ב-2013-2014. היינו בדעיכה שהייתה נראית בלתי נמנעת במדעים ובמתמטיקה. סימנו יעד. אני לא זוכר הרבה משרדים שמסמנים יעד כל כך אמביציוזי ותחום בזמן. אמרנו שתוך ארבע שנים נכפיל פי שניים את מספר מסיימי חמש יחידות מתמטיקה ל-18,000. אני יכול לדווח לכם שהיום אנחנו שנתיים ושישה חודשים בתוך התכנית ואנחנו עומדים על 16,664 תלמידים שניגשו לחמש יחידות והשנה בעזרת השם ייגשו מעל 18,000 תלמידים.

יש לך פריסה שלהם?

כן. יש לי. חשוב לי לומר ששמנו יעד בארבע שנים ועכשיו אני מודיע שאנחנו מצמצמים את היעד לשלוש שנים ולמעשה עד סוף השנה הנוכחית אנחנו נגיע ל-18,000.

אנחנו רואים את הזינוק הגדול ביותר במדד טיפוח שבע עד שמונה, שזה מדד הטיפוח מהקשים ביותר, עלייה של 74 אחוזים. רואים זינוקים בנתיבות, באופקים, ברהט, בחורה, בקריית שמונה. רואים עלייה יפה גם באזור המרכז אבל הזינוקים הגדולים ביותר מטבע הדברים הם בפריפריה כי התחלנו מנקודה לפעמים קרובה לאפס. רק לסבר את האוזן, באופקים לפני הרפורמה הזאת פחות משני אחוזים מהילדים עשו חמש יחידות מתמטיקה. עזבו אותי רגע מהמספרים. אני רוצה לחדד את המשמעות.

אם אלה ארבעה אחוזים, זאת עלייה במאה אחוזים.

נכון.

אז זה לא יהיה מרשים במיוחד.

קודם כל, זה מרשים.

אי אפשר לקחת את זה. יש כאן הישג.

אני רוצה להסביר את עיקר העניין. אלוהים לא חילק יותר שכל במרכז מאשר בצפון ובדרום והיה כאן מחדל של מדינת ישראל - אין לי מילה אחרת – שפשוט אמרו שאם נולדת במקום הלא נכון, אנחנו ויתרנו עליך. אנחנו דורשים מהילדים לעבוד מאוד מאוד קשה. אין ארוחות חינם. אין דרך לעבור חמש יחידות מתמטיקה בלי לקרוע את עצמך. אנחנו לא מוכנים לוותר לאף ילד וזה מקרין לפיזיקה, לכימיה, לאנגלית ולהיסטוריה. אנחנו רואים שברגע שאנחנו מציבים ציפיות גבוהות, מחליפים מנהלים שאינם מוכנים להציב ציפיות גבוהות, וכאן עוד אחד מהדברים ששמוליק עשה. הוא מוציא מהמערכת מנהלים כושלים. אסור לנו להשלים עם זה. אנחנו רואים שבדרך הזאת זה בהחלט אפשרי.

פתחנו מעל 130 מגמות חדשות של חמש יחידות במקומות שמעולם לא היו. מיסדנו פורום לאומי יחד עם ההיי-טק, יחד עם ארגונים שלא למטרות רווח, יחד עם צה"ל לעניין הזה. רוב המיקוד שלנו הוא על הפריפריה. הרבה מאוד שימוש בטכנולוגיה וירטואלית, קרי, מורה מתל אביב עובד מול שלושה ילדים דרך מעין סקייפ. לא סקייפ אבל כמו סקייפ.

השורה התחתונה. החזקים התחזקו, החלשים התחזקו עוד יותר. זה מסכם את העניין הזה.

אנגלית מדוברת. היעד שהצבתי כאן כעת חיה לפני שנה היה באנגלית לעבור לקו המדובר, לאנגלית מדוברת. זה יותר קשה. זה לא עניין רק מספרי אלא אנחנו רוצים לצייד ילד בישראל בכושר לנהל שיחה אינטליגנטית באנגלית. לכן אנחנו מביאים לכל תלמיד בכיתה י' קורס לאנגלית מדוברת. בחינות הבגרות בעל פה שהיו, אנחנו בעצם מקשים על עצמנו, הרבה פעמים היו לא בחינות ברמה גבוהה, נאמר זאת כך.

גם המורים.

נכון. אנחנו בעצם יוצרים פיקוח על הבחינה בעל פה כי אנחנו עושים אותה דרך סקייפ אבל על הסקייפ יש פיקוח כי אותו מבקר איכות יכול לראות 20 בחינות ולעבור ביניהן ולראות שהבחינה היא ברמה.

הוספנו בכיתות ז' שעת לימוד לאנגלית מדוברת. הרחבנו את מועדון הדיבייט בעיקר בפריפריה. הגדלנו ספריות כיתתיות והתמקדות של מורים. אני יכול לומר – כאן עוד מוקדם לבשר על תוצאות – ולדווח על פעולות. הרבה מאוד עבודה על חיזוק איכות ההוראה. גייסנו 1,000 מורים מקצועיים לאנגלית מהארץ ומחוץ לארץ או אנגלו-סקסים בארץ כי יותר קל ללמד אנגלו-סקס להיות מורה מללמד מורה אנגלית ברמה גבוהה. עוד 1,000 תומכי הוראה מהארץ ומחוץ לארץ. מלגות.

נושא שלישי, ערכים. אני רוצה לדהור כדי להספיק.

כן, אם אפשר, כי חברי הכנסת רוצים לשאול שאלות. החינוך מעניין את כולם.

בצדק. ערכים. אנחנו יצאנו עם תכנית יהדות ישראלית ואני רוצה לחדד כאן. התכנית היא תכנית חובה מכיתה ג' ועד כיתה ט'. היא ספירלית, היא נוגעת בכל ארון הספרים היהודי-ישראלי. היא גם נותנת מהרמב"ם וגם מביאליק. היא גם מספרת את סיפורי המכבים וגם את סיפורי הפלמ"ח. לפחות לתפיסתי אין הפרדה. אנחנו עם ישראל, היינו עם ישראל בגולה, היינו עם ישראל בארץ ישראל לפני אלפיים שנים ואנחנו רצף.

זה שאני שותק, זאת לא שתיקה כהודאה.

למה? אנחנו לא רצף?

אנחנו רצף. הרמב"ם וביאליק, זה לא אותו דבר.

למה לא?

בגלל שלא אותו דבר. מה לעשות? רק אמרתי שהשתיקה היא לא כהודאה.

ספר האגדה היה של ביאליק.

ביאליק לא היה בפלמ"ח.

מותר לי להגיד את זה?

מותר.

במסגרת חופש הביטוי, מותר לך.

אני עדיין בחופש הביטוי. אנחנו מתקדמים לזה שעוד מעט גם חופש ביטוי לא יהיה לי. לא רציתי להגיב, אבל לא נצליח בשום דבר בלי שיהיו לומדי תורה.

בוודאי.

זה גם ביאליק אמר.

ביאליק למד בישיבה.

מה אתם רוצים? לא אמרתי כלום.

הרב גפני, מילא תנ"ך אתה לא יודע, אבל גם ביאליק אתה לא יודע.

נורא ואיום. תנ"ך אני יודע. ביאליק, אני רוצה להגיד לך שאני גם יודע. אני גם יודע מה אמר עליו הרב שהיה ראש הישיבה שלו. גם את זה אסור לי להגיד?

מה אמר עליו הרב?

סליחה, נמשיך.

מזלך שאנחנו לא לוקחים אותך ברצינות.

אני אומר את זה בבדיחה.

בעניין התכנית הזאת אני באמת מזמין כל אחד לגשת. הכול שקוף, הכול פתוח. מי שמלמד את זה, אלה המורים בכיתה ואני מאוד מאוד גאה בזה שידעו מי דוד המלך, מה זה ליל הסדר ועל מה חרבה ירושלים. אנחנו לא מלמדים מה חובה ומה צריך אלא פשוט להכיר את המורשת שלנו.

עם ניחוח גזעני פה ושם.

לדעתך.

קידום החינוך הבלתי פורמלי. אני מאמין ענק בחינוך הבלתי פורמלי. אני חושב ששם אפשר לראות זינוקים בצד הערכי, בתחושת המסוגלות של ילדים. לכן הגדלנו את מספרי החניכים בתנועת הנוער מ-120,000 חניכים בשנת 2014 ל-180,000 בשנת 2017. בתנועות הנוער, בארגוני הנוער ובחינוך הלא פורמלי.

ורואים את זה גם בישובים סוציו אקונומי חלשים יותר?

בעיקר. למשל במגזר הערבי אנחנו הכנסנו.

זה כלי אדיר לצמצום פערים.

הגדלת פרויקט מסע ישראלי. אנחנו הגדלנו בצורה משמעותית. יצאנו לתכנית לעידוד המוטיבציה לגיוס, תוספת של 33 מיליון שקלים בעניין הזה. בסיסים קרביים מאמצים בתי ספר לעודד גיוס משמעותי. כניסת קצינים לבתי ספר להרצאות, חניכי פו"ם, קצינים באים ואנחנו רואים שצריך להשקיע בעניין הזה.

אני רוצה לבשר כאן על משהו מעניין. אני הנחיתי את מנכ"ל המשרד שמוליק אבואב לבחון בהקדם את האפשרות לקיים בחינות בגרות במקצועות מסוימים עם חומר פתוח, קודם כל בהיסטוריה. אנחנו לא מדברים על השנה הקרובה אלא על השנה הבאה. אני רוצה להסביר מה המשמעות.

היסטוריה נחלש.

חומר פתוח במבחן?

כן. הבגרות. זה מאוד קשה. הרעיון לעבור משינון להעמקה ולימוד. לכן זה מורכב כי התלמידים החלשים יותר, יהיה להם קשה להתמודד עם זה אבל אני מאמין שהמהלך הזה בהיסטוריה תחילה הוא בשורה. אני אומר עוד פעם שאנחנו בוחנים שבשנת הלימודים הבאה בהיסטוריה יקיימו בחינת בגרות עם חומר פתוח על אותו חומר אבל זאת ליגה אחרת וזה מה שנקרא באמת למידה מעמיקה עם הבנה. אנחנו בוחנים את כל ההשלכות ובחודשים הקרובים נקבל החלטה בעניין.

גם לא יהיו העתקות.

נכון. תדעו לכם שזה אתגר מאוד גדול. אנחנו בוחנים איך לעשות את זה כדי לא לפגוע בתלמידים הפחות חזקים. זה מאוד מאוד קשה אבל זאת הדרך הנכונה. אני די מתפלא שעוד לא עשו את זה עד היום.

נקודה אחרונה. צמצום פערים. זה היעד הכי קשה. אמרתי כאן, ואני עומד מאחורי זה, לפני שלוש שנים ולצערי עדיין זה כך, המנבא הכי טוב לסיכויי ילד להצלחה בחיים הוא היכן הוא נולד ורמת ההכנסה של הוריו. אני לא סוציאליסט. אני איש שוק חופשי, אני מאמין בשוק חופשי אבל – יש שני אבל, אבל האבל הרלוונטי כאן – הוא שוק חופשי בתנאי שבתחילת הדרך יוצאים מאותו קו והיום אנחנו לא במצב הזה.

רחוקים מזה.

מאוד מאוד רחוקים מזה. כל הרפורמות שלנו, כל המהלכים שלנו בשלוש השנים האחרונות, תמיד היה בהם מרכיב דיפרנציאלי.

אדוני, הערה. אם אתה לא תעצור תשלומי הורים, הם היום לא מבוקרים, ויש לנו כאן גם הצעת חוק שנמצאת בכנסת על לימודי תל"ן, אתה אומר משהו אבל אתה עושה משהו אחר. לכן בהזדמנות הזאת אני מבקש ממך לתמוך בהצעה הזאת כי אתה יודע, שם ההפקרות.

יוסי, תכף תוכל להתייחס.

לכן כשהקטנו כיתות, הקטנו עוד יותר כיתות של חלשים.

אנחנו בדיון בוועדת כספים. אתה יכול להגיד לנו כמה כסף מיועד לצמצום פערים בתך התקציב הגדול הזה?

אנחנו נענה. אני אומר את הפעולות המעשיות.

אם זה הכי חשוב בעיניך, ואכן זה הכי חשוב ואנחנו מסכימים, כמה כסף אנחנו משקיעים בדבר הזה?

תכף ישיגו לי את הנתון. הרי זה בא לידי ביטוי. צריך לאגם את זה בצורה הזאת. אני אתן לכם כמה דוגמאות שאנחנו מצמצמים בין המגזרים. הפערים הכי גדולים היו היסטורית בין הערבים ליהודים ואני שמח מאוד לדווח על צמצום משמעותי שהוא לא כרוך בהחלשת המגזר היהודי אלא בחיזוק תלמידי המגזר הערבי. במתמטיקה הפער הצטמצם בכיתות ה' מ-32 נקודות ל-23 נקודות. אני צריך לבדוק את זה כי זה נראה לי מהר מדי.

לא הגיוני.

אני מסכים. אני אבדוק את זה. נעביר לכם את זה כתוב.

הדבר הנוסף. יצאנו וביצענו את תכנית צפון. לצערי ברמה הלאומית עוד אין מספיק תכנית צפון, בוא נגיד כך. במערכת החינוך ביצענו בצורה מלאה חוג לכל ילד בכיתה ד' ו-ה' בצפון. זה מבוצע. כרגע בעודנו מדברים, כל ילד - - -

גם בישובים הערביים?

גם בישובים הערביים.

יש נתונים על אחוז מימוש?

אם יש תשובות, אני רוצה לתת, אבל תרשמו. אחוזי היענות גבוהים אבל אנחנו נבדוק כי עשינו גם פרסום די אגרסיבי.

ועדת ביטון. בוודאי על רקע הסרט סאלח כאן זה ארץ ישראל, אני חושב שכולנו חזינו בסרט המאוד משמעותי הזה. ממש מטלטל. אני מעדיף שנעסוק בחיוב ובתיקון קדימה ולא בהכאה עצמית כי אנחנו צריכים לבנות את העתיד אבל חלק מהעתיד הוא ללמוד את העבר. אני יכול לדווח שהתכנים של ועדת ביטון נשזרו ונכנסו לתכנית הלימודים ובעיקר, יותר חשוב, לבגרויות. בבגרויות בהיסטוריה וספרות בשנה שעברה כבר היו השאלות. למה זה כל כך חשוב בגרויות? כי בגרויות מכוונות את הילדים. אתה יכול ללמד מה שאתה רוצה, אבל אם לא שואלים על זה בבגרות, הם לא לומדים לזה. הכנסנו את זה.

כמו לימודי שואה.

לימודי השואה, זאת באמת החלטה של קודמי שעכשיו נבחן ואני יכול גם להסביר את הדילמה, אם את רוצה, אם ירשה לי כבודו.

אני מרשה אבל בקצרה. יש כאן מספר שיא של משתתפי חברי הכנסת בדיון.

אני מברך אתכם.

אמרתי את זה כמחמאה ואמרתי את זה גם כדי להגיד לך לקצר כדי לאפשר התייחסויות.

עוד חצי מילה. אני רוצה לומר כאן תודה לנועה היימן, לאלון מסר, לשאול ודניאל מאגף התקציבים.

על מה הברכות?

הם שותפים. הם באים לשם שמים.

בוועדת הכספים, ברכות לאגף תקציבים – צריך אישור היושב ראש.

זאת ברכה בהוראת שעה.

כן. אנחנו מכבדים אותם. זה בסדר. אני מודה לך אדוני.

הם חבר'ה נהדרים.

אני עוד לא יודע הכול אבל אני עוד לומד לאט לאט.

לגבי לימודי השואה. אני אסביר בתמצית את הדילמה והיא דילמה ואני אשתף אתכם בהקשר הזה. קודם כל, כגישה, אני באתי ואמרתי שאני לא מיד משנה את כל מה שקודמי עשה כי אוהבים לעשות את זה. אני לא בגישה הזאת. זה מטלטל ולפעמים הקודם צדק. אני חייב לומר שחלק ניכר מהדברים הנפלאים, עשו קודמיי, אם זה שי, אם זה גדעון, אם זאת יולי. באמת, אני יכול להצביע על כל אחד והתרומה שלו. אם כן, קודם כל, אני לא בא והורס. אני בודק.

אנחנו שלוש שנים או שנתיים וחצי בתוך העניין. שי פירון בא ואמר דבר נכון, שאני בתחילה חשבתי שזה הזוי אבל שיניתי את עמדתי ב-180 מעלות. הוא אמר שחייבים לעבור ללמידה יותר משמעותית, פחות שינון וכולי. אני חושב שכולם יסכימו לזה. הקונספט היה בוא נצמצם את היקף החומר בכל תחום ב-30 אחוזים, זה מאוד כואב כי תמיד הכול קריטי, מה תוריד באנגלית, מה תוריד באזרחות וכולי, בוא נפנה את ה-30 אחוזים ללמידה שונה, ללמידה של פרויקטים, ללמידה מתוך עשייה ובוא גם נבחן ב-30 אחוזים לא במבחני בגרות רגילים בטפסים אלא במה שנקרא הערכה חלופית.

בתפיסה זה דבר נכון. הביצוע היה רחוק מהרצוי אבל אני עדיין לא מוכן לזנוח את החזון. אני קונה את החזון למרות שהייתי הכי ציני בעניין הזה. אני קונה את החזון ואני אומר שעוד לא הצלחנו. בהרבה מקומות זה חרטה, בהרבה מקומות הערכה חלופית זה קשקוש, אבל בהרבה מקומות זה מדהים. הרבה פרויקטים. עכשיו בלימודי ההיסטוריה. קודם כל, מלמדים את זה כלימודי חובה. מה שכן, בבגרות הוציאו את מרכיב השואה כחובה בחוברת והכניסו את זה כחובה בהערכה חלופית. אתה חייב לעשות פרויקט על השואה. לראיין ניצול שואה, לעשות עבודה וכולי.

נוצר מצב שהנוער שלנו לא יודע.

גם המבוגרים.

חברים, אני אתכם. אנחנו באותו מקום. אנחנו לא בצד שני. האמינו לי, אני רוצה בדיוק כמוכם שכל ילד יכיר עד הסוף את השואה.

ראינו דברים מופלאים אבל באמת אנחנו רואים שחלק מהילדים, את החומר הבסיסי לא שיננו כי בסוף אין את זה בבגרות. אנחנו בוחנים. זה תמיד יבוא על חשבון משהו. מה נוריד? את הציונות? את ימי בית שני? מה בדיוק נוריד? הלוגיקה הייתה ששואה ילמדו בכל מקרה כי זה הדבר הכי חשוב אבל אם נוריד למשל את החלוצים, אז אף אחד לא ילמד את זה. זאת לא חבורת אנשים טיפשים שלא אכפת להם מהשואה. להפך. אנחנו בדילמה אמיתית. אני הנחיתי את המנכ"ל, אנחנו הקמנו צוות לבחון את הנושא הזה אבל נצטרך לחתוך במשהו אחר. אין ארוחות חינם.

אז לא שינית את מה שעשה שי פירון.

בהקשר הזה עוד לא שיניתי.

לכן אתה גם לא משנה את התקנות שהוא עשה על המוכר שאינו רשמי?

על התקנות אני אומר לך במילה אחת. הכול מוכן, רק תביא את הכסף ויהיה. ביום שאתה מביא את הכסף, לפי ההסכם הקואליציוני.

שי פירון עשה תקנות חדשות על המוכר שאינו רשמי, מה שסמוטריץ אמר לי, וירד התקציב שלהם ב-50 אחוזים.

אתה יודע שהאוצר צריך להביא את הכסף.

אנחנו השנה לראשונה יוצאים לבתי הספר של החגים. זה מאוד מאוד קשה כי ההיענות של מורים היא נמוכה מאוד לעומת הקיץ.

בפסח?

כן, בפסח. מדובר בחמישה ימים וזאת לא חופשה של חודשיים. אבל אנחנו הגענו להיענות מאוד מאוד גבוהה ברשויות ועכשיו אנחנו עוזרים לרשויות. שמוליק עובד סביב השעון על העניין הזה.

חתמנו הסכם חדש עם המורים ביסודי, עם הסתדרות המורים, שעיקרו היה, וזאת דרמה וחשוב שתבינו. הבעיה בישראל בשכר המורים היא שזה מתחיל נמוך מדי ובסוף זה בסדר. השכר הסופי, 20 שנים, זה בסדר. הבעיה היא איך אתה צולח את שש השנים הראשונות. הפעם שמנו דגש דווקא על הקפצת השכר התחילי ושם העליות הגדולות. עליות יותר קטנות, יותר מאוחר. לכן השכר התחילי יעמוד על 8,000 שקלים. העלינו במיוחד שכר למנהלים.

אם תרצו, אני אגע בחינוך מיוחד.

לא עכשיו.

משפט אחרון. יש את ארבעת היעדים ואנחנו לא מזגזגים אלא מתמידים. אני חושב שבגלל העקביות הזאת, בגלל הביצועיות היוצאת מן הכלל של שותפיי במשרד, אנחנו נעמוד ביעדים המאוד גבוהים שהצבנו. תודה.

תודה אדוני השר. אני אבקש שחברי הכנסת ידברו בקצרה וגם לשמוע כמה אורחים. אתה תשיב להם גם המנכ"ל ייכנס לפרטים.

יושב ראש האופוזיציה.

תודה רבה. קודם כל, מכובדי שר החינוך, אפשר לומר גם דברים בחיוב, לשבח, לך ולמנכ"ל שלך שאני מוקיר ומעריך מאוד. יש אפקט לסיורים שלך, יש דברים שהם מאוד בולטים בעשייה שלך שאני מאוד מסכים אתם ולא אפרט את הכול.

אני רוצה להעלות שלושה נושאים שכן מחייבים דיון עומק. בראייה ארוכת טווח, כל התלמידים שהיום נמצאים במערכת, אתה מבין שהם מפתחים את החברה של הדור הבא שהיא תהיה חברה שבטית. כלומר, אלה אותם ארבעת השבטים שמדבר עליהם נשיא המדינה. איפה משרד החינוך מתחיל מהגיל הרך ליצור חיבורים בין הקבוצות הללו? אין שום תקשורת היום, אין שום הבנה בין חרדי לחילוני, בין ערבי ליהודי. פעם היו מעגלים שהיו מייצרים יותר. שי פירון בזמנו ניסה את הדבר הזה. אותי מעניין לדעת האם אתם משקיעים גם בזה כי בסוף צריך לראות איך ייראה הדור הבא במדינת ישראל.

מכאן אני גם מגיע לנושא הבא, עידוד וחיזוק הלימודים של אזרחות ודמוקרטיה.

בכפר שלי לומדים יהודים.

בכפר שלך זה בעצם דו לשוני. יש לך בית ספר דו לשוני. יש שלושה כאלה בארץ.

אני מקווה שהם לא לומדים את מה שאתה למדת.

אתה צריך להתאמץ הרבה כדי להגיע למה שלמדתי.

אם כבר, אז גם המשחק הדמוקרטי. כלומר, אני רוצה לדעת שגם בחינוך העצמאי וגם ברשתות העצמאיות למיניהן וגם בכל הקבוצות מלמדים אזרחות ודמוקרטיה כדי שבדור הבא המשחק הדמוקרטי, החובה, הערך הבסיסי הזה, יילמד.

דבר אחרון הוא עידוד מקצוע ההוראה. הרבה שנים מדברים על זה. נכון שעשיתם כאן מהלך נכון בהעלאת השכר של המתחילים, אבל היות שיש צימאון, יש קבוצות צעירות גדולות שרוצות להיכנס למקצוע הזה ולא מצליחות, מנגד בציבור הערבי יש עודף מורים שלא משתלבים. השאלה היא איך אתם מתקדמים עם הסיפור של עידוד מקצוע ההוראה. תודה.

אדוני, מחמאות על מה שאתה כן עושה ואתה עושה לא מעט וכל הכבוד. יש יעד אחד שאני חושב שאתה חייב להוסיף אותו לארבעת היעדים כי הוא חוצה כאן את כל המדינה. קודם כל, אתה נקרא משרד החינוך ולא משרד הלימוד. הפרהסיה הישראלית היא איומה. די לנסוע כאן בכביש ואתה רואה איך אנשים מתייחסים איש לרעהו. כולנו תוצרים של מערכת החינוך ויש כאן בעיה אמיתית של חינוך. זה לא רק לפתחו של משרד החינוך אלא זה קודם כל לפתחם של ההורים, אבל היכן שהם נכשלים, אנחנו צריכים לתקן ומשרד החינוך עושה מעט מדי. עצם העובדה שאתה לא מכריז על זה כיעד לאומי, אני חושב שזאת טעות.

זה אחד מארבעת היעדים. ערכים.

לא, לא ערכים. דרך ארץ קודמת לתורה. חינוך הזולת הוא דבר שהוא איום ונורא בחברה הישראלית. יש לנו המון הישגים, יש לנו המון יתרונות. הדבר הזה, די לעמוד בתור ישראלי, להסתכל ולהבין איך אנחנו חיים. כולם אנשים טובים אבל לא מחונכים. אני חושב שזה יעד חשוב מאוד.

הנושא השני שחסר לי מאוד ביעדים, זה שיפור והעלאת רמת ההוראה. אני יודע שאתם עושים בדב הזה אבל אתם לא עושים מספיק כי בסוף בית ספר לא יכול להיות יותר טוב מהמורה שלו. רמת ההוראה במדינת ישראל איננה מספקת ויש הרבה מורים טובים במערכת וגם את זה צריך לומר, אבל הדרך בה הם משתלמים, שיטות ההוראה, אמצעי ההוראה, אנחנו חיים בעולם דיגיטלי שרוב המורים עדיין מרצים באופן פרונטלי, העולם השתנה וההוראה נשארה מאחור. הדבר הזה הוא הבסיס לכל שינוי. כאמור, תבורך.

שאלה אחרונה. מה עמדתם לגבי הטלוויזיה הלימודית? 297 מיליון שקלים.

זאת שאלה של כל הוועדה.

אדוני לא אומר את עמדתו. צריך להשאיר את הטלוויזיה החינוכית. אם אתה תעמוד מאחורי זה, זה גם יישאר.

אגב, מ-120 ויש תכנית ל-100.

אדוני השר, יש שבחים ואותם לא אומרים כאן.

מרצ קמצנים.

מאוד. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכמה נקודות.

אם יש לך ביקורת, תגיד אותה במזנון, ואם יש לך שבחים, תאמר כאן.

הפוך. שבחים אמרתי לו אתמול במזנון.

נתחיל מזה שנפתלי בנט גר בארץ ישראל.

הוא גר במדינת ישראל.

... כתיירת מחוץ לארץ שהגיעה לוועדת הכנסת. אמרת.

את עדיין לא גרה במדינת ישראל. זה לא השתנה.

כל פעם שאת מגיעה לירושלים, משרד התיירות סופר אותך כתיירת.

זה לא בסדר. יש הרבה חברי כנסת והם רוצים לדבר.

מוסי, בקשה, תגיד מה שאתה רוצה אבל קצר.

תשמור על זכות הדיבור שלי.

אני שומר.

אם כבר העלו את החוק שעבר אתמול, אדוני השר, ב-20 בדצמבר 2012 אתה אמרת שהיית מסרב לפקודה. לא נמשיך אותה. יכול להיות שגם אתה לא יכול להיכנס לבתי הספר.

אתה מדבר על חוק שוברים שתיקה?

כן. לפי החוק הזה אתה לא יכול להיכנס לבתי הספר. אני מבקש שתעצור את החוק.

אני חוזר לעניין אותו רציתי להעלות. חינוך ליהדות, ואני בעד חינוך ליהדות, השאלה איזה חינוך ליהדות, אני רואה שיש עלייה בתקציב של 21 אחוזים, 219 מיליון שקלים. יכולים להגיד לי שב-2017 ההוצאה בפועל הייתה יותר, אבל זה כתוצאה מהשיטה הזאת של תקצוב חסר ואחרי כן הוספה. אנחנו מכירים את זה מכל הסעיפים הרעים בתקציב. אני לא רצה לגעת עכשיו בסעיפים שלא קשורים למשרד החינוך.

חינוך התיישבותי. אני רוצה לשאול מה קורה עם המינוי של המנהל.

כיוון שהחינוך הוא דבר כל כך חשוב, ועל זה כולנו כאן מסכימים, למה לא להחליט שהחינוך הוא עבודה מועדפת ואז בוגרי צבא למיניהם, במקום לעבוד בתחנות דלק, יכולים לעבוד בהדרכה.

אחרי חצי שנה הוא עוזב.

יש עבודות הדרכה בחינוך שניתן ליישם אותן.

הפנימיות וכפרי הנוער.

אדוני היושב ראש, אני אעשה את זה באמת טלגרפית. לגבי הסכם המורים, זה שינוי מאוד מאוד מהותי ומאוד יפה. מגיעות לך מחמאות על כך ולכל הנוגעים בדבר, להסתדרות המורים, לשמואל אבואב. כל הכבוד. זה כיוון נכון.

משפט ביחס לטלוויזיה החינוכית. אדוני השר, קיים קונצנזוס מאוד מאוד רחב בכנסת ישראל. קיימת תמיכה שלך עקרונית אבל אנחנו צריכים ממך תמיכה יותר משמעותית ולא רק עקרונית. לבוא ולומר שאתה מוכן להילחם על כך. אתה יכול להגיע לאיזה שהם הסכמים עם ידידנו שר האוצר כדי שהטלוויזיה החינוכית תמשיך לעבוד. לכן אני מפציר בך לעשות מעשה.

אחד הנושאים שהשר דיבר עליו הוא הנושא של הפערים החברתיים. קיים פער כלשהו. יש דברים קונקרטיים שאתה יכול להניע ואני מתכוון לתשלומי הורים. אתה יודע ואתה ציינת את זה שקיימת קורלציה מאוד מאוד ברורה בין מקום מגוריו של הילד, השכלת הוריו והכנסתם לבין הישגיו, ועדיין זה קיים וזה קיים בצורה באמת מקוממת. יש דברים שנעשים, אני לא יודע אם באישורך, בהעלמת עין ממך, תשלומי הורים.

דבר מאוד ספציפי, הקרן למלגות. אנחנו ראינו שבין השנים 2016 עד 2018 חלה ירידה בתקצוב של המלגות לתשלומי הורים. האם ב-2019 אנחנו רואים תיקון של העיוות הזה?

דברים נוספים לפתחך. גני ילדים. היום בהמון ישובים מתנים את הרישום של ההורים לגני הילדים בכך שהם ייתנו את מספר כרטיס האשראי שלהם וישלמו תשלומים שהם תשלומי רשות. אלה הם הדברים הקונקרטיים שאנחנו בעצם מתמודדים אתם. אנחנו רואים את תשלומי ההורים בצורה מאוד מאוד גורפת ומשרד החינוך, אם אתה לא עושה דבר, הרי שאתה מסכים בשתיקה.

הדבר שציינתי בהערת ביניים, אדוני השר. על שולחנה של הכנסת מונחת הצעת חוק. הכנסת היא גוף מפקח וגוף מבקר. לא יעלה על הדעת שיש את הפרצה הענקית הזו של תשלומי הורים במערכת החינוך ואתה לא תומך בהצעת חוק שאומרת ועדת החינוך היא המוסמכת לאשר גם תקרה. אני הייתי רוצה, וגם אתה מן הסתם, שתשלומי ההורים ימוגרו כי הם אחד הגורמים המאוד מאוד מרכזיים לפערים במערכת החינוך, אבל גם אם אנחנו לא ממגרים אותם, הרי זה הדבר הכי מתבקש שכנסת ישראל תהיה המפקחת והמבקרת.

התכניות השתנו.

אנחנו רוצים תשובות. זה דיון חשוב.

לכן אני מנצל גם את ההזדמנות הזאת כאן לבוא ולבקש ממך לעשות את הדבר הנכון, לתמוך בחוק שבעצם מטיל ביקורת וקובע גם תקרה על תשלומי הורים במערכת החינוך.

דבר אחרון. אתה ציינת את החשיבות של לימודים הומניים. למעט המקצועות שאנחנו כן מחייבים כמו אנגלית ומתמטיקה. אבל מהי בעצם המדיניות מבחינה תקציבית של חיזוק המגמות הללו הן בבתי הספר והן במוסדות להשכלה גבוהה? תודה.

אין דיון עם שר – ואני לא הולך להיות שר ולא הייתי שר - - -

אולי עם משבר הגיוס, עוד תהיה שר.

לא. שר אני לא אהיה. אדוני השר, אין חשיבות יותר גדולה לשר בדיון כזה. זה דיון שחברי הכנסת באים וכולם באים כי הנושא הזה הוא חשוב.

גם הדיון הוא ענייני. הוא לא פוליטי.

ברגע שיתחילו דיונים לא ענייניים, אתה יכול ללכת.

בסדר. אנחנו מדברים כאן על ערכים. לפני שלוש שנים במהלך קמפיין הבחירות, המפלגה שלי ערכה בין השאר קמפיין נגד יוסי יונה. אני מצר על הקמפיין הזה.

הוא לא מתנצל.

הקמפיין הזה לא היה ראוי ואני מצר על זה.

השר מדבר מדם לבו ואתם צועקים באמצע.

השר עשה דבר ראוי לציון והיה צריך לאפשר לו לעשות את זה מבלי שיהיו רעשי רקע.

אנחנו בעזרת נשים ואנחנו לא שומעים מספיק. אתם רחוקים ואנחנו לא שומעים.

אצלי בבית הכנסת בעזרת נשים שומעים יותר מאשר אצל הגברים.

אדוני השר, אני מאוד מעריך את דבריך ומקבל את התנצלותך. אני מקווה שזה יהיה באמת פתיח לכל אלה ששומעים את הדברים.

גם לבחירות הבאות.

כל הכבוד אדוני השר. יופי. תודה.

אני מצטרף לברכות לשר על האמירה שלו. מאוד חשוב.

לפי מרכז המחקר הוצאה הלאומית על חינוך בישראל הייתה 5.8 אחוזים מהתמ"ג ב-2015 וב-OECD 5.2 אחוזים. זאת אומרת, אצלנו ההוצאה הרבה יותר גבוהה על חינוך ואני כמובן מברך על זה. לעומת זאת, באותו דוח של מרכז המחקר, ההוצאה הממוצעת על תלמיד הייתה 6,833 שקלים לעומת 8.733 ב-OECD. אלה נתונים של2014. זאת אומרת, אם גם כיום הנתונים הם כאלה, זה אומר שיש בזבוז גדול במערכת החינוך כי בסוף זה לא הולך לילד.

מכיוון שהנתונים האלה הם ל-2015 ו-2014, השאלה שלי היא איך הנתונים האלה נראים היום. אגב, בין הנתונים ל 2014 ל-2013 יש הרעה בהשקעה בתלמיד. גם אם אין לכם את התשובה עכשיו בשליפה, אני אשמח לשמוע.

נקודה שנייה. לגבי התכנית של אנגלית מדוברת. אני חושבת שאנגלית ספרותית הרבה יותר חשובה מאנגלית מדוברת. היום כל ההתכתבות המקצועית היא באנגלית ספרותית, ההתכתבות בוודאי בעולם התעשייה, בוודאי בהיי-טק, היא ספרותית למעט הקיצורים. לכן אני חושב שמבחינה חינוכית זה נכון שאנגלית מדוברת זה נורא חשוב להם אחר כך לטיול לתאילנד, אבל באמת עניינית, אם נשים דגש, דגש על אנגלית ספרותית כי היא הרלוונטית מבחינת מקורות המידע.

הנקודה האחרונה. אני רואה שתמיכה בנושא יהדות היא מיליארד ו-250 מיליון שקלים, מתוכם 38 מיליון שקלים תרבות ו-1.2 מיליארד מוסדות תורניים. המאזן הזה לא נראה לכם קצת קיצוני?

לא קיצוני ולא כלום. זה פשוט סעיף אחר לגמרי.

לא. אני קורא באותו מקום של התקציב.

זה סעיף אחר. הוא היה צריך להיות בנפרד.

זה ביחד. גם אם זה סעיף אחר, אני לא נגד לימוד תורני אבל - - -

רק אמרתי שזה סעיף אחר אבל זה לא משנה.

אנחנו מקדמים בברכה את יושב ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יעקב מרגי. ברוך הבא.

זה מופיע בעמוד י"א, קרי 54. יושב ראש הוועדה, זה מופיע בעמוד 54 באותו סעיף.

אני יודע.

מכובדי היושב ראש, כבוד השר, חברי הכנסת. למרות כל מה שנאמר כאן, יש פערים גדולים מאוד בחינוך ובהשקעה בחינוך. אני אקרא מנתוני משרד החינוך. בקבוצות הטיפוח החלשות שהן הרוב של הישובים הערביים, אנחנו רואים ששעות - - -

אני לא אתן לנשים לשבת יחד. אתן כל הזמן מדברות.

אנחנו עוסקות בתקציב.

אצלי זה נקרא מפריעות.

זה רק נתון אחד. זה לא משקף את כל המציאות. שעות הוראה – בחינוך היהודי יש 2.22 ובערבי 1.84, בחינוך היסודי. בחטיבת הביניים זה עולה פי שתיים, 2.5 לעומת 1.8. זה אומר שמדובר בעשרות אחוזים בהשקעה רק בעניין הזה. אם אנחנו נוסיף לזה את כל התוספות של המצב הפיזי של הסביבה הלימודית, את כל העניינים האלה, ,אני חושב שכאן לא נעשה דבר ולא נעשה מה שצריך להיעשות.

בחינוך יש ניסיון בינלאומי. השקעה בחינוך מניבה תוצאות. אנחנו יכולים ללמוד מהרבה מקומות בעולם שהייתה השקעה מסיבית בחינוך, ולא במקרה השר מתהדר בתוצאות כי כשמשקיעים יותר, מקבלים יותר. אנחנו רואים את הדוגמה של ארצות הברית.

זה לא מדויק.

אני מכיר את הוויכוח.

במחקרים הבינלאומיים אין קשר בין ההשקעה.

אני מכיר את האגדה הזאת. אגדה שקרית. אני מכיר את הוויכוח הזה. כבר עשר שנים מתווכחים. זה שקר גדול מאוד. זה לא נכון. בצפון אירלנד השקיעו פי שלוש בחינוך והביאו להשוואה בין עיר קתולים לפרוטסטנטים תוך חמש שנים. בארצות הברית החינוך היה על הפנים עד שקלינטון נחלץ בעקבות נאומו המפורסם אומה במשבר.

נשאר על הפנים. נשאר אותו הדבר.

לא. היה שינוי גדול מאוד.

לא להגיב. אין דיאלוג.

תגיד לה שלא תקטע אותי.

אתה לא חייב לענות.

אני חושב שזה בידי המשרד שיכול לקבל החלטות ולשנות את המצב.

שלוש נקודות מהירות. נקודה ראשונה היא פערים יש גם בין בנים לבנות. משרד החינוך בכלל לא מטפל בזה. בחברה הערבית זה אסון גדול. פשוטו כמשמעו וזה לא מטופל. אין תכנית.

הנקודה השנייה, עניין המנהלים. מספר המנהלים, אם אתה רוצה להביא לתוצאות, צריך לטפל במנהלים. גם קל יותר וזה יביא לתוצאות. אני הבאתי הצעת חוק לניוד מנהלים כדי לאפשר למשרד החינוך לקחת מנהל מצליח, מנהל טוב ולשים אותו בבית ספר חלש כדי שיביא שינוי. אני חושב שזה כלי שצריכים להשתמש בו.

הנקודה השלישית היא הספרים. ספרי הלימוד. הבת שלי למדה בבית ספר צרפתי. אני פעם אביא לכם כדי שתראו איך נראה ספר.

צרפתי, זה בית ספר נוצרי?

לא. צרפתי חילוני לגמרי. צרפתי של מדינה צרפתית. יש בית ספר כזה בירושלים ברחוב הנביאים. גרתי כאן. אתה רואה ספר, תאווה לעיניים. רוצים ללמוד. אני רואה את הספרים עכשיו, איך הם נראים. אני חושב שצריך להשקיע גם בתוכן אבל גם בצורה של הספר, בצבעים שלו, אפילו אם צריך – לסבסד את זה. אלה דברים שאפשר לעשות. כלומר, שינויים קטנים שיביאו לתוצאות גדולות.

אני מורה לשעבר ומאלה שמאמינים שמערכת החינוך ובתי הספר לא צריכים להיות בית חרושת, לא לציונים ולא לתעודות. אני מאמין שבסוף המטרה צריכה להיות לבנות את האדם, להכין אותו לחיים. זו המטרה של מערכת החינוך.

אני רוצה לברך על שני דברים, את המשרד ואת כבוד השר. הראשון הוא ההמשכיות. הוא לא בא עם כותרת בומבסטית שהוא רוצה אלא עם תכנית עבודה והוא ממשיך את הטוב שהיה לקודמו, במיוחד בקשר לתקציב הדיפרנציאלי והלימוד המשמעותי.

אתה מתכוון לזבולון המר.

לא. אני מתכוון לשי פירון. אני חושב שמבין כל היעדים שהזכיר השר, והם כולם חשובים, צמצום הפערים הוא המבחן. הוא בסוף המבחן של הצלחת השר והמשרד. לכן אני רוצה לשמוע במה צומצמו הפערים בין החינוך הערבי לחינוך היהודי.

בקשר לבינוי. יש את תכנית החומש של 17,000 הכיתות שמסתיימת ב-2021 ואני שואל כמה נבנו בחינוך הערבי.

צריך גם לציין את עובדות הסיורים בשטח של המנכ"ל בכל יום שישי. אנחנו מרגישים את זה ומעריכים את זה. זה חשוב מאוד שלא באים אל המנכ"ל אלא הוא בא כדי לבחון את השטח.

לידיעה, אני עושה ביקור פתע פעם בשבוע. ביקור פתע. פשוט בא עם הנהג שלי לתוך בית ספר.

תבורך. זה טוב מאוד.

אני מקווה שאכן הפערים יצומצמו. יש שני דברים חשובים שאני עובד עליהם. הראשון, מאחר וגם השר ביקר בג'לג'ולי כאשר קרה המקרה הזוועתי של חמושים שנכנסו וירו בתלמיד בתוך בית הספר, אבטחת בתי הספר, שמירה על בתי הספר הערביים, כל התקנים, 540 שהוקצו, אוישו. עכשיו חסרים 200 תקנים. הכוונה ל-200 בתי ספר ערביים שהם בלי שומר.

יש כמה תכניות כמו תכנית קרב שיש מכרז שהוא קרוב. אני חושב שחשוב מאוד שהשר והמשרד ייתנו ביטחון כלכלי לעובדים בתכניות האלה ולמדריכים שיש להם את הניסיון, שיהיו בקריטריונים של המכרז הבא. תודה.

אדוני יושב ראש, לא הייתי בתחילת הדיון אבל ראיתי שיש כאן דיון על משרד החינוך ולכן ביטלתי את מלאכתי ובאתי לומר לשר ולמנכ"ל וליושב ראש שמה שקורה כאן מתכתב עם מה שקורה בוועדת החינוך. אני רוצה לומר לכם שבשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו עוסקים בתוספות, בהזרמות של משאבים, בפרויקטים שאתם מכירים אותם ובטח מנו אותם, החל מצפיפות בכיתות, מה שהתחיל בתחילת הקדנציה, גננת מלווה, סייעת שנייה, בתי ספר של החופשות של החגים. עכשיו קיימנו דיון מעקב על היערכות בתי הספר של חופשות החגים. פרויקטים שהם מצמצמים פערים כמו התקצוב הדיפרנציאלי, מרום.

רק משפט אחד. למרות סיפור ההצלחה של מרום, תתפלאו לשמוע שגם בתי ספר האדומים שהם במדד טיפוח גבוה ואין בהם את המיזם הזה, את הפרויקט הזה של מרום, גם שם יש עלייה לא מבוטלת בזכות התקצוב הדיפרנציאלי. אני שמח שהמשרד מחויב לצמצום הפערים. עדיין הפערים הם גדולים אבל העשייה היא רבה.

אדוני יושב ראש הוועדה, רציתי רק לומר לשר, למנכ"ל ולחברי ועדת הכספים. לכם זה נראה מספר כמספר תקנה וסעיף תקציבי אבל אצלנו ובמשרד החינוך זו עבודה שגם השלטון המקומי, צריך לומר מילה טובה, באמת נענה לאתגרים האלה. תודה רבה.

השותפות עם חבר הכנסת יעקב מרגי, אנחנו פשוט ביחד עושים את המלאכה.

זה דווקא יפה מאוד אבל את הכסף אני מעביר לכם.

התכוונת לומר שאת הכסף אני לא מעביר לכם.

הביקורת היא רק בתוך ועדת החינוך?

אני כרגע בתהליך מאוד קשה ומאוד קריטי של החינוך המיוחד. רפורמה היסטורית בחינוך המיוחד.

תודה רבה לכם.

אדוני היושב ראש, אחד הנושאים המוצלחים יחסית מהשנים האחרונות בעבודה של משרד החינוך הוא הנושא של תקצוב דיפרנציאלי אלא שאני מזהה שני קשיים. קושי ראשון, ולדעתי הוא העיקרי, שעד עכשיו התקצוב הדיפרנציאלי לא הגיע לחטיבה העליונה למרות הפערים שמשרד החינוך עצמו מכיר בהם. אנחנו מדברים על השקעה של 24,000-25,000 בחינוך היהודי לעומת 17,000 בחינוך הערבי. זה פער אדיר. לדעתי זה עכשיו האתגר של משרד החינוך, האם ממשיכים את התקצוב הדיפרנציאלי גם לחטיבה העליונה. אני גם מוסיף שככל שזה נוגע ליסודי ולחטיבת הביניים, לפי המספרים שאני מכיר, גם בהסתמך על מרכז המחקר של הכנסת, בסוף 2019, גם אחרי סיום התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי ובחטיבת הביניים, לא נגיע לשוויון מלא ועדיין יישארו פערים. לכן נראה לי שכמובן צריך להגיע לחטיבה העליונה אבל גם לראות איך מתקנים את העיוות שנוצר ביסודי ובחטיבת הביניים ולהגיע שם לנוסחה שוויונית. אגב, המספרים ברורים ולא אחזור עליהם. למשל, בכל מה שקשור לחטיבת הביניים, כיום יש פער של 40 אחוזים בשעות ההוראה בין יהודים לערבים במדד הטיפוח החלש. אלה פערים מאוד גבוהים.

הצביעו חבריי על סוגיית המורים הערבים. יותר מ-15,000 מורים ערבים לא נקלטים למערכת. צריך לחשוב ביחד אתנו ועם הנהגת הציבור הערבי איך מתמודדים עם זה.

סוגיית השפה הערבית. אני מודע לכך שהייתה החלטה לתרגם את תעודת הבגרות וכמובן זה מבורך, אבל צריך להמשיך את המגמה. אני מצביע על כך שעד היום יש בחינות בגרות שהן בעברית ויש ספרי לימוד בעברית בבתי הספר הערבים. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת. לא יכול להיות מצב שעד היום עדיין מבחני בגרות וספרי לימוד בבתי הספר הערבים יהיו בעברית. זה נושא מאוד חשוב.

הערה אחרונה. היה לנו דיון מאוד חשוב, שצמרת המשרד לא הגיעה אליו, על קליטת מרצים ערבים בהשכלה הגבוהה. אנחנו מדברים על נתון של שניים עד שלושה אחוזים מרצים ערבים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. זה נתון מביש. השר כיושב ראש המל"ג נדרש כאן להיכנס לתמונה ולפעול כדי לשנות את תמונת המצב הזאת.

תודה רבה. אני רוצה לבקש ממשרד האוצר. השר דיבר קודם על המוכר שאינו רשמי ואמר שהוא חותם על התקנות כדי להחזיר את זה בחזרה אלא שהבעיה היא שמשרד האוצר לא נותן תקציב. אני אבקש בהמשך תשובה.

חבר הכנסת סמוטריץ, איפה אתה?

הוא מצייץ משהו נגד בג"ץ.

אדוני היושב ראש, אדוני השר. אני אהיה מאוד מאוד קצרה ותמציתית. אני לא אפתח כאן בנאום ארוך.

שאלה ראשונה. איך המשרד רואה ומה הוא עושה לצמצום עבודה קבלנית במערכת החינוך? היה על זה דיון מאוד רציני בוועדה לביקורת המדינה ונדהמנו לראות את מספר המורים שהם מורים לכל דבר ועניין ונקראים מדריכים. הם בדרך כלל בקרן קרב ובתכניות אחרות וכל חמש שנים יש להם זכיין חדש. בזמנו פירון שם את זה על סדר היום ואמר שהוא יפעל לצמצום המספרים אבל זה לא קורה. זה כואב וזה לא צריך להיות כך. אם אדוני ירצה, אני מוכנה להפיץ את זה בפורום אחר או להיפגש עם המנכ"ל. היה דיון שלא הייתי רוצה שיתקיים. זה לא היה נעים.

דבר שני. מה שמאוד מפריע לי במערכת החינוך זה נושא האלימות במערכת החינוך ולא דווקא כלפי מורים. רק לאחרונה פניתי לאדוני השר אבל משום מה לא קיבלתי ממך תשובה. היה מקרה של ילד – תושבים חוזרים אבל בגדול אלה עולים חדשים - שקיבל מכות מ-30 ילדים בבית הספר בנתניה בגלל שיש לו מבטא רומני. אני לא חושבת שמישהו מאתנו היה רוצה להיות בסיטואציה כזאת. בצפת היו חמישה מקרי אלימות של ילדים בגלל מבטא רוסי. להזכירכם, אנחנו מדינת עלייה, אנחנו מדינה עם מבטא ולכל אחד מבטא משלו. בעיני זה לא מקובל.

רק לפני כמה ימים נחשפתי בחולון לתושבים חוזרים שאנחנו רוצים שהם יחזרו לארץ. הם נכנסים למערכת החינוך ומגיעה להם עזרה, כבר חודש הם מחכים לאישור למרות שזה מגיע לילדים. לא אכנס לנושא הסעות. הלשכה שלי מפוצצת בפניות. כדי לקבל הסעה, אתה צריך להרים עולמות. אתם צריכים להיות נגישים. המשוואה משתנה. הפקידות במשרד החינוך חושבת שהיא עושה טובה שהיא מאשרת הסעה לילד אבל זה לא נכון וזה לא צריך להיות כך. אני טיפלתי בכמה מקרים של חינוך מיוחד שהיו צריכים עזרה וסיוע והסעות – נשברתי שם. כל הלשכה שלי עבדה על הסיפורים האלה. זה לא עובד כמו שצריך. חוץ מחינוך, מתמטיקה, אנגלית וספרות, יש עוד דברים אחרים בחינוך.

דבר אחרון אליו אני רוצה את תשומת לבך אדוני השר. שוויון מגדרי. צריך ללמד את הילדים מגיל קטן על שוויון מגדרי ועל הערכים. הבן שלי מספר לי שהבנות לא יכולות לעשות א', ב', ג'. אמרתי לו שהאימא שלו והבנות בבית הספר יכולות לעשות בדיוק כפי שהוא יכול ויכולות לעשות מה שהן רוצות. מה שנכניס להם היום לראש, זה מה שנקבל בעוד מספר שנים כשהם ילכו לצבא.

עוד דבר אחד אחרון אדוני היושב ראש.

גפני, יהיה לך זמן גם לעשות דיון תקציבי?

אני מסיימת. אתה דיברת על ביקורי פתע. לאחרונה משרד החינוך העניק פרס חינוך. במקרה העיר בחרה בית ספר הכי חדיש בתוכה, שבוע לפני הגעת ועדת הפרס צבעו את הדשא בירוק וניקו את הכביש ובסוף באה ועדת חינוך לאותו מקום. באותה עיר יש בית ספר שהוא על הפנים. אם אתה רוצה לדעת מה קורה במערכת החינוך, אדוני השר ואדוני המנכ"ל, תבואו לביקורי פתע ושלא יצבעו לכם את הדשא בירוק.

אני מקריא את רשימת הדוברים כי באמצע השר יצטרך לצאת אבל המנכ"ל נשאר כאן לתת את התשובות. בצלאל סמוטריץ, סתיו שפיר, מוטי יוגב, חנין זועבי, שולי מועלם, יונס ואאל, מיכל בירן ומירב בן ארי.

שלושה דברים קצרים, אדוני השר, מעבר לכל הדברים שנאמרו.

דבר בכל זאת על המוכשר. לא רק לכתוב לי מכתבים.

בטח. ראשית, אני מחזק את ידיך לא להיבהל מזעקות ההדתה. למדו יהדות והרבה בבתי הספר ויהדות אוטנטית. לא צריך לפחד מזה.

שמי שרצח את רבין. שבת מצווה - - -

מיכל, אני לא מסכים. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אני לא מסכים לזה. מותר לסמוטריץ להגיד כל מה שהוא רוצה, כמו שאני אאפשר לך.

אם נאמרים דברים שלא מגיבים עליהם, זה כאילו נורמטיבי אבל זה לא נורמטיבי.

לא. אני אאפשר לך להגיד מה שאת רוצה וגם אם אני לא ארצה לשמוע, אני אשמע.

אדוני השר, אתה יודע מצוין כמה סוגי יהדות. יש יהדות, יש איסלם, יש נצרות, יש בודהיזם. יש יהדות אחת אוטנטית מסורתית היסטורית ואותה צריך ללמד ולהנגיש למי שרוצה מקרב ילדי ישראל.

שתי סוגיות שאני לא בטוח שמה שאני אומר עכשיו יהיה פופולרי. אני חושב שאין מנוס מלפתוח את הסכמי המורים גם בחוק. בסוף סוגיית קיצור החופשות שאתם באומץ רב מאוד עסקתם בה עכשיו, אבל עשיתם תיקון קוסמטי כי בסוף זה כמו שאמרת קודם, זאת הרשות המקומית, זה למצוא עובדים מתנדבים, זה חצי בייבי-סיטר. צריך לחתוך חודש בחופש הגדול שהוא חופש ארוך מדי שפוגע.

דיברתם קודם על המשא ומתן המתיש שעשיתם עם ארגוני המורים כדי להגיע בסוף לתוצאה הטובה של שדרוג השכר התחילי של המורים החדשים. מה לעשות, מערכת חקיקה ישנה עם ארגוני עובדים. אגב, אני אומר את זה כבן לשני מורים וכאח לשני מורים. אני אוהב את המורים, מעריך אותם, מוקיר אותם, גדלתי בבית כזה ועדיין יש המון שינויים שצריך לעשות במערכת והסכמי המורים ההיסטוריים לאורך השנים מאוד מכבידים היום כאיזו משקולת גדולה על היכולת להתחדש ולהתאים. דובר כאן על הצורך להתחדש בשיטות ההוראה. אין מה לעשות, אם ארגוני המורים – אלה לא המורים, אני בטוח שהרוב המוחלט של המורים רוצים לשתף פעולה עם התהליכים האלה גם כשהם יודעים שהם צריכים לעבוד קצת יותר קשה בשביל זה – אבל אם יהיה מי שיבלום את זה מקרב ארגוני המורים, צריך יהיה להעביר את זה בחוק. לא צריך להיבהל. אתה איש של מהפכות ואל תפחד מזה. יהיה לך גיבוי גם בציבור ובטח בבית הזה.

תשלומי הורים. שוב, לא פופולרי. אני חושב שלא נכון לבטל תשלומי הורים. צריך להגביל, צריך לפקח, צריך לוודא שזה מאוזן. בסוף יש משהו מחנך. כשאדם מוציא כסף על משהו, הוא מעריך אותו. כך אני גדלתי, כך חונכתי, ואני רוצה שאנשים ידעו להעריך את החינוך שהם מקבלים במדינת ישראל. אז ההורים יגבו את מערכת החינוך ויגבו את המורים ויעזרו למאמץ הגדול שאתם עושים במערכת החינוך היום, לא לעשות הנחות לתלמידים ולדרבן אותם ללמוד. מה שמקבלים בחינם, לא מייחסים לו חשיבות.

מקבלים במחיר מופרז.

אמרתי. לפקח, לשים תקרה, לראות שזה פרופורציונאלי למה שהורים יכולים לשלם כדי שכמו שאמרנו קודם לא יהיה חינוך לעשירים וחינוך לעניים, אבל כן, אני רוצה שאנשים ישלמו על השירות הזה.

יש דבר אחד חשוב מאוד והוא תיקון התקנות של המוכשר. גפני, אתה יודע מצוין שכולנו מחכים שאתם תקיימו את ההסכם הקואליציוני והכסף הזה יבוא מהאוצר. זאת התחייבות עליה קמה הקואליציה. אתה צודק ואני מחזק את ידיך בעניין הזה. זה נמצא בהסכם הקואליציוני שלכם, לדרוש את הכסף הזה מהאוצר. ביום שהוא יהיה, משרד החינוך יחתום על התקנות.

כל הכבוד לכם. ממש כל הכבוד. אתם שולטים במשרד החינוך. בשנייה אחת זה נגמר. הוא אומר לאוצר. אתה יודע כמה כסף הוסיפו לחינוך? אני גם שיבחתי אותם על זה.

צריך להוסיף עוד כסף כדי שגם זה יטופל. אנחנו משלבים ידיים ביחד.

אני צריך ללמוד ממך פוליטיקה.

הייתה לי אמירה אחת קודם שרציתי לומר. אם היית שר חינוך כשאני הייתי תלמיד בית ספר, יכול להיות שהייתי יודע מתמטיקה ויכול להיות שלא היית סובל אותי היום כחבר כנסת כי הייתי מגיע לאפיקים אחרים. אם היית שר חינוך כשגפני היה ילד, יכול להיות שגם אותו היית מקבל בכנסת.

אתה מדבר על המוכשר בלהט.

חברת הכנסת סתיו שפיר, תשתדלי להצטמצם.

הסיכום היה שכאשר הדיון לא יהיה ענייני, נפתלי יצא. כדאי שהוא יישאר ענייני גם כשסתיו מדברת.

עזוב. זה מתנהל נורמלי. זה בסדר.

אני אשמח שהדיון יהיה תקציבי בעיקר מאחר ואנחנו אמורים לדון תקציב.

השר בנט, אתה היית איש עסקים ואתה מנהל ויש לך מנכ"ל מצוין שהוא עם ניסיון עשיר בניהול. מעניין אותי איך אתם מנהלים את התקציב. היום, על מנת לצמצם פערים, ואנחנו יודעים שהיום יש פערים עצומים עדיין במערכת החינוך, בחינוך הממלכתי-דתי ילד מקבל בין 3,000 ל-5,000 שקלים יותר פר ילד מאשר בחינוך הממלכתי הרגיל וזה יותר מאשר בחינוך החרדי ובחינוך הערבי שמקבל הכי מעט.

את היקף תשלומי ההורים, סל תלמיד, תשלומים שמגיעים מקרנות ומעמותות לבתי ספר, רשויות מקומיות, אתם לא יודעים לחשב. תשובה שהחזיר לי מנכ"ל המשרד ממש לא מזמן אחרי דיון בוועדת השקיפות אמרה שסל התלמיד משקף יותר משאבים שהרשות המקומית משקיעה בבתי הספר וכולי. הדברים האלה לא שקופים לנו משרד החינוך בהיעדר דיווח סדור ממשרד הפנים. הייתה כאן עכשיו התקדמות בדיון הקודם ואמר מנכ"ל משרד הפנים שבעקבות הדיון אצלנו אתם החלטתם להקים ועדה ולהציג את הנתונים האלה אבל בכל זאת אני מנסה להבין. כשאתם מנסים לנהל את תקציב 2019 מתוך מחשבה על צמצום פערים בין בתי הספר, בהיעדר הנתונים האלה, איך אפשר לצמצם פערים? אתם לא יודעים היום בפועל כמה מקבל בית ספר.

כשהצגתם את המצגת, אין לנו באמת נתונים אמיתיים לא על צמצום מספר התלמידים בכיתות, לא על תשלומי הורים, כל הדברים ההכרחיים כדי שנוכל להבין איך אנחנו יכולים להעביר משאבים לבתי הספר שמקבלים פחות ולצמצם פערים כך שגם נגיע להישגים.

אתם אנשים של יעדים, מדדים והישגים. אני חושבת שזה הדבר שבו הכי ראוי להראות את זה.

שאלות נוספות. תקציב של פרויקטים מיוחדים ברשויות המקומיות עלה ממיליון ב-2010 ל-33 מיליון בשנת 2016. אנחנו לא מקבלים את התקציב ברמת התקנות, אז אני לא יודעת מה התקציב ל-2018 ולא ל-2019. בבקשה, מה הוא ואיך הוא מתחלק בין הרשויות המקומיות.

האגף לתרבות יהודית שגדל מ-90 מיליון ל-168 מיליון שקלים, שוב, כמה הוא מקבל בדיוק בחלוקה, לא כולל את בתי הספר החרדים שמתוקצבים דרכו.

רק בהקשר של פעילויות בתוך הרשויות המקומיות. לא מזמן הייתה חשיפה בטלוויזיה שהרבה מהכספים האלה עברו לאירועים בשעות הערב או למבוגרים בהשתתפות חברי הבית היהודי. האם הדבר הזה טופל? איך מתחלק התקציב הזה גם ברמת התקנה? בכלל, אם אפשר להתייחס לנושא התקנות.

אנחנו כאן נדרשים להצביע על תקציב המדינה כשלא ראינו ביצועים ל-2017. אין לנו נתוני ביצוע של 2017, אין לנו תקנות של 2018 ואין לנו תקנות של 2019. האם אתה היית יכול להצביע על תקציב מדינה בהתחשב בנתונים האלה, אם היית עכשיו חבר כנסת שמצביע עליו?

דבר נוסף בהקשר לדיון הקודם שהיה. פיקוח על תכניות לימוד חיצוניות. נאמר על ידי נציגי המשרד שלא יודעים היום לפקח על מה מעבירות עמותות וכל מיני ארגונים חיצוניים בתוך בתי הספר וכי רק עכשיו התחלתם את התהליך. האם זה אומר משהו על התקציב והאם אתם מוציאים את הארגונים האלה מתוך בתי הספר? בהתחשב בזה שאתם לא יודעים לשלוט באיזה תכניות לימודים הם מעבירים לילדים.

סוגיה נוספת שעוד לא שמעתי את עמדתך לגביה. מהרבה מבתי הספר הדתיים לבנות מגיעות תלונות מתלמידות שלא נותנים לצה"ל ולא נותנים לארגונים לקידום שירות נשים בצבא. בתי הספר הדתיים, חלקם, לא מאפשרים לארגונים האלה להיכנס לבית הספר כדי להעביר הדרכה לקראת שירות צבאי לנשים. בחלק מהמקרים נשמעות טענות מצד נערות צעירות שמאיימים אליהן בבית הספר שאם לא ילכו לשירות לאומי אלא לשירות צבאי, זה יפגע בציונים שלהן. אתה מדבר הרבה בעד שירות משמעותי ומה לגבי השירות המשמעותי לנשים? האם הוא לא חלק מהעניין הזה? מה עמדתך לגבי כניסה של צה"ל לבתי ספר? למה צה"ל לא יכול לעשות הכנה לצו ראשון והכנה לגיוס כמו שהוא עושה בבתי הספר הרגילים?

דבר אחרון בנושא הזה. לאחרונה שמענו הרבה מאוד קריאות מצד רבנים מתוקצבים, קשתיאל, לווינשטיין וקרנר, דברים שנאמרים כמו נשים בימינו הן כלום, תבוא לשיעור של נשים - כולן או נרדמות או הולכות, אישה רוצה להיות אסטרונאוטית, עדיף שתלך להקים משפחה ולעשות ילדים, הומואים הם סוטים, והרבנים האלה מקבלים תקציב מדינה של כ-10 מיליון שקלים. איפה עמדת שר החינוך בעניין הזה?

אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות שלא הועלו כאן ואני חושבת שהן מאוד חשובות. כל מה שהועלה חשוב. הסוגיה הראשונה היא לגבי הנשירה. אנחנו סובלים בבתי הספר הערביים מרמת נשירה מאוד גבוהה ובמחסור בתכניות מניעת נשירה. היה דיון בוועדת החינוך על מפקחי סדר ועל מחסור בתקציב למפקחי הסדר ולתכניות האלה.

ברמה השנייה, כאשר לא מדובר בנושאים שקשורים בצורה ישירה לתקצוב אלא לתכנון ולאסטרטגיה, אבל גם התכנון וגם האסטרטגיה קשורים לתפוקה בסופו של דבר. כלומר, גם הם נושאים תקציביים. הסוגיה שאנחנו תמיד שמים במרכז הכשרת מורים ערביים, רמה של המכללות הערביות. אם אתם שואלים אותנו חברי הכנסת הערבים מה העדיפות הראשונה שלנו, יותר תקציבים או יותר מורים טובים, אנחנו לא רוצים תקציבים. אנחנו רוצים מורים יותר טובים. אנחנו יכולים לחסוך. האאוט-פוט של האימפוט התקציבי של משרד החינוך, התפוקה שלו בבתי הספר הערביים הרבה יותר נמוכה מאשר אותו אימפוט שאתה שם בבתי הספר היהודים. למה? למה אתה לא לוקח את אותה תפוקה? זה קשור לרמת המורים. הסוגיה הזאת לא נמצאת באג'נדה של משרד החינוך כי אין סוגיה כזאת בחינוך היהודי. כלומר, יש פרמטרים לחינוך היהודי והשאלה כמה החינוך הערבי לוקח מהסעיף הזה של החינוך היהודי. אנחנו צריכים שינוי פרספקטיבה. משרד החינוך צריך להגיד קודם כל, אולי לפני תקציבים, רמת המורים והמסחור של מכללות ערביות. מה אנחנו שומעים? אנחנו שומעים שמכרז של מכללה ערבית חדשה, רמת המכרז, רמת הסטנדרטים של המכרז הזה, זאת כאילו עבודה ערבית, מגיע לערבים סטנדרט ג' ו-ד', כאר המכללה שעכשיו דנים בה היא מכללה שהציון האקדמי שלה הוא 62 אחוזים.

לכן אני חושבת שזה לא רק ברמה התקציבית אבל זה קשור לתפוקה. אנחנו צריכים ועדה של חוקרים גם ערבים שיבואו וביוזמת משרד החינוך יגבשו נייר עמדה למשרד החינוך איך לעצב את הרמה האקדמאית במכללות האלה ואיך לא לפתוח עוד מכללה ברמה ג' ו-ד'.

הסוגיה האחרונה. כמעט ואין קשר בין המסלולים החינוכיים בחינוך העל יסודי לבין התעסוקה. אנחנו, הערבים במיוחד, צריכים התאמה אסטרטגית בין משרד הכלכלה אולי ומשרד החינוך על התאמה בין המסלולים בבתי ספר יסודיים לבין התעסוקה כי בסופו של דבר נפלטים מובטלים ממערכת החינוך. תודה.

אני חורג כבר בהרבה זמן. שמוליק נשאר.

זה התקציב הגדול במדינה.

זה לא בסדר. הדיון הוא ענייני.

הוא מאוד חשוב.

אדוני היושב ראש, השר, אני רוצה לחזק אותך ודרכך את המנכ"ל ואת כל צוות משרד החינוך. אני מבקשת לדבר על ארבעה דברים. ברור לחלוטין שמערכת החינוך, המטרה שלה היא גם השגיות וגם ערכים. אני רק חושבת שהשינוי שאתם מובילים בשלוש השנים האחרונות צריך להמשיך. היו כאן כמה שנים בהן מרוב שדיברנו על הכלה, את התלמידים המצוינים קצת השארנו בצדי הדרך ואני חושבת שצריך מאוד מאוד להסתכל על תלמידים חלשים אבל לגמרי לא להזניח את התלמידים שהם בעשירון העליון, במאיון העליון, של מדינת ישראל כי גם הם חשובים מאוד למדינת ישראל.

(היו"ר מיקי רוזנטל)

שולי, עוד הערה אחת כי אנחנו רוצים גם תשובה אחת מהשר. על אחת הוא יענה. בבקשה בקצרה.

צמצום הפערים מחייב גם מחשבה על הנגשה של השכלה גבוהה. אני רואה ברכה גדולה בתקציב הדיפרנציאלי. אני חושבת שההשכלה הגבוהה עדיין נמצאת באזורים מאוד מסוימים של החברה הישראלית.

אפשר לדבר על הרבה מאוד נושאים. אני אשים כאן את הנושא של זנות קטינים כיוון שאני עוסקת בזה ימים ולילות 80 אחוזים מהקטינים, צעירים וצעירות בזנות, הם תלמידי מערכת החינוך. אני חושבת שזאת אמירה שמשרד החינוך חייב לבדוק היכן היא מתכתבת עם היום יום של הנערים והנערות האלה. תודה רבה.

השר צריך ללכת. הוא יענה על שאלה אחת מכל השאלות לפי בחירתו. מנכ"ל המשרד נשאר אתנו והוא ימשיך לענות לנו על כל תהיותינו. תודה.

לשם מה אנחנו עורכים דיון תקציבי?

אנחנו ממשיכים כאן את הדיון. בבקשה אדוני. אף אחד לא יפריע. כולם יוכלו להמשיך לשאול שאלות. השר יענה.

אנחנו לפני תקציב, על התקציב הגדול שיש בממשלה ואנחנו רוצים לקבל את התשובות מהשר.

תודה לך. אדוני השר יענה על מה שהוא בוחר.

קודם כל, תודה רבה. זה לפחות אחד הדיונים היותר משמעותיים ושמחתי לגלוש הרבה מעבר לזמן שהוקצב. אני חושב שדיברו כאן הרבה דברי טעם. אני רוצה לציין בפרט את חברי הכנסת מהמגזר הערבי שעלו על הרבה נקודות אמיתיות, בעיקר הקו שעצם הפניית משאבים, זה לא מספיק. אנחנו שופכים המון על המגזר הערבי אבל האמירות שלהם הן מאוד נכונות. לשפוך כסף, זה קל. החלק הקשה הוא לנהל את זה בצורה נכונה ובעיקר בדגש על בחירת מנהלים.

דובר כאן על סוגיית המנהלים ואני אסביר לכם מה אנחנו עושים ולא עושים. זה גם מתכתב עם מה שבצלאל העלה. בצלאל דיבר על שינוי היחס לארגונים. אני קיבלתי החלטה אסטרטגית, אפשר לאוהב אותה או לא, שאני שם יעדים ברי השגה ולא רוצה לבזבז את כל הקדנציה על משהו אידיאלי שלא יקרה ואז באמת היעדים שפירטתי. אבל היכן כן אפשר לעשות פיצוח? אלה המנהלים. יש 200,000 עובדי הוראה אבל רק פחות מ-5,000 מנהלים. זה מספר נהיל. האסטרטגיה שלנו היא להתמקד בהם ואני חייב לומר שעל זה אני מתכוון לרכז מאמץ ביתרת הקדנציה שאני מקווה שתהיה מאוד ארוכה.

יש רק 5,000 מנהלים. החתירה שלי היא כל מנהל יהיה מעולה. בהינתן כל התנאים האחרים שווים לטוב ולרע, מנהל מעולה יגיע לבית ספר עם אותם אילוצים, ועדים וחלק מהמורים מצוינים וחלק פחות, הוא יזניק את בית הספר ומנהל בינוני יגרום לדרדור בית הספר. לכן על זה הדגש. לכן גם בהסכם השכר הגדלנו להם את המשכורת לראשונה אחרי הרבה זמן מעבר למורים. אנחנו גם מגדילים את הגמישות ומנהלים בצורה נכונה את העסק של לשחרר מנהלים לא טובים. אין מה לעשות. להיות "קשוחים" בעניין הזה.

גם הקביעות.

בזה אנחנו מסתדרים. הרי יש דרכים לשחרר מי שלא טוב, אם אתה נותן לו התרעה, אתה מודד את ההישגים. זה נכון שהארגונים נלחמים למען זכויות המורים אבל אתה מנהל את זה בצורה רצינית עם ראיות, עם עובדות אמיתיות, וגם הם מוכנים להחלפה.

דבר שני שמיקי דיבר עליו הוא שיפור איכות ההוראה. אנחנו הכנסנו לראשונה מבחני כניסה גם למכללות להוראה - לא היו מבחני כניסה קודם – וגם עוד נקודת בקרה לפני הכניסה להוראה, אז יש עוד מבחנים. אנחנו גם מרחיבים את היקף ההתמחות בזמן לימודי ההוראה. זאת אומרת, נראה הרבה יותר סטודנטים להוראה כבר בתוך הכיתות, חלקם יירתעו ויבינו שזה לא בשבילם, וזה בסדר גמור אבל עדיף שזה יקרה לפני.

מה עם מבחני התאמה?

בוודאי. המבחנים שאני מדבר עליהם הם בעיקר מבחני התאמה במכונים פסיכוטכניים, פסיכולוגיים, על הדבר הזה. אנחנו שואפים להגיע למאה אחוזים תוך שנתיים מהיום בעניין הזה.

נקודה אחרונה שאף אחד לא העלה וחשוב לי לומר. אני מגדיר כאן יעד. תוך ארבע שנים מסוף שנת הלימודים הנוכחית, אני רוצה שכל ילד שני במדינת ישראל ילמד בחינוך טכנולוגי מקצועי אבל איכותי. זה לא במקום בגרות, זה לצד בגרות. הנושא הזה, איבדנו אותו והחזרנו אותו.

לגבי נושא התקציב. יש בצורה מאוד מאוד מפורטת. אין לנו כמובן את 2019 אבל את 2017 ו-2018 יש באתר משרד האוצר.

את מה יש? אין תקנות.

כן.

אין תקנות, כולל הסיפור של ארגוני הנוער שהיום לא יודעים כמה תקציב יש להם.

לגבי הטלוויזיה החינוכית, נקודה אחרונה שעלתה כאן.

רגע. סליחה.

זה מפריע לי. אמרתי, הכול נמצא באתר ונשמח להושיב אותך.

המנכ"ל שלך אמר שאין לכם את הנתונים האלה.

אנחנו מאוד גלויים ומאוד גאים בהתנהלות.

אין לכם את הנתונים האלה. אתה יודע שאין לכם אותם. תשלומי הורים, השקעה של קרנות, עמותות – אין לכם את הנתונים.

כל הנתונים שיש לנו נמצאים באתר.

ברשויות מקומיות אין לכם.

אני רוצה מאוד שתתייחס לחינוכית.

אני אפרוס לכם את התמונה. בוודאי שאני בעד המשך קיום החינוכית אבל אני גם חבר בקואליציה שחתום על הסכם קואליציוני ואני מחויב להסכם הקואליציוני. החינוכית כפופה לתאגיד, לחוק התאגיד והיא בתוכו. אני חתום על הדבר הזה, אז אני לא יכול לבוא בדרישה אולטימטיבית ולהגיד. אני בהחלט אומר שאם יביאו את הכסף, חד משמעית אני תומך בזה. אם יביאו חוק לוועדת שרים לחקיקה, נתמוך בזה. אנחנו בעד העניין הזה אבל אני לא יכול במצפון שקט לבוא ולהילחם על משהו שאני חתום עליו בכניסה לממשלה. אני מאוד מקווה שנוכל לשמר. אני חושב שזה נכס שצריך להיות מנוהל קצת יותר טוב. הם גם עשו את העבודה שלהם ואני בהחלט תומך.

תודה רבה לך אדוני השר.

תודה רבה לכולם.

אנחנו מודים לך על השתתפותך. אנחנו מקווים שבפעם הבאה תבוא ליותר זמן. יש לנו הרבה סוגיות. אנחנו מבקשים תשובות על כל התהיות שעלו כאן ואני מקווה, מר אבואב, שהן רשומות לפניך.

אחרי שחברי הכנסת יסיימו לשאול את השאלות, נאפשר לאנשים שאינם חברי כנסת לשאול את השאלות.

אדוני היושב ראש, רציתי לפרגן כשהשר נמצא כאן ורציתי לומר שמבורך הביקור שעשיתם בבית ספר ג'לג'ולי אבל אנחנו לא רוצים לחכות לעוד מקרה טרגי חס וחלילה כדי שיתקיים ביקור נוסף.

האלימות בבתי הספר הערבים היא מעל ומעבר. כולם שומעים ורואים את זה. כנראה יש חוסר בחינוך בתוך בתי הספר. נכון שעשיתם רפורמה באנגלית, במתמטיקה ובמדעים אבל חינוך עדיין חסר. חסרים הרבה שיעורי חינוך והרבה הדרכה והשקעה בתחום הזה.

בבתי ספר טכנולוגיים, יש נשירה בהם והחברים דיברו כאן על נשירה רבה בבתי הספר הערביים. בתי ספר טכנולוגיים יכולים לקחת את הילדים האלה שנושרים ולשלב אותם בחברה תקינה עם מקצוע כך שלא יידרדרו לעולם הסמים ולעולם התחתון.

יש צפיפות בבתי הספר הערביים. קיבלתי כמה פניות בזמן הקצר שאני כאן. יש צפיפות רבה והיא גורמת לכך שהילד לא יכול ללמוד טוב וגם מתקיים חיכוך בין ילדים, מה שגורם בעיות ומקרין על בית ספר ואחר כך על השכונה.

הרבה מורים נוסעים מהצפון לדרום ומהדרום לצפון וזה אומר עלויות והשקעת זמן. הגיע הזמן לפתור את בעיית הצפיפות ולפתור את בעיית המורים שנוסעים הרבה.

תודה רבה לך. לדעתי זאת פעם ראשונה שאתה בוועדת הכספים.

לא.

לא ראיתי אותך. תבורך על כניסתך לכנסת.

אנחנו נאפשר אחר כך שאלות נוספות. אנחנו קודם כל רוצים לשמוע חלק מהתשובות, בבקשה מר אבואב.

שאלה ראשונה היא לגבי תנועות הנוער. השר דיבר על כך שהגדלנו בצורה משמעותית. פתחנו 93 סניפים. הנוער העובד, מאבו סנאן, אבן יהודה וגדרה. הצופים פתחו בעשרה מקומות – יבנה, ראש העין. השומר הצעיר פתח בשבעה מקומות. בני עקיבא בשבעה מקומות. הצופים הערבים והדרוזים. כאמור, 93 סניפים חדשים נפתחו ברחבי הארץ בכל המגזרים.

השאלה השנייה הייתה בהקשר לקייטנת הפסח וקיצור ימי החופש. המדיניות של השר, כפי שנקבעה, היא שמקצרים את ימי החופש באמצעות קייטנה בפסח וקייטנה בחנוכה. על אף סד הזמן ועל אף הקושי לגייס כוח אדם בזמן הקצר הזה, 94 רשויות נעתרו לקול קורא, נרשמו ומדי יום, קבוע, בשעה 7:30 בבוקר עד שעה 8:30 בבוקר, אנחנו עושים סבב ועוברים ישוב ישוב ובודקים כמה ילדים נרשמו, כמה כוח אדם גויס וכמה כוח אדם חסר. הוצאנו קמפיינים בתקשורת כדי לגייס סטודנטים. פנינו לכל המכללות. פנינו למדריכים בקרן קרב כדי ליצור גיוס רחב היקף. אני מאמין בהערכה צנועה שבסוף כמה מאות אלפי ילדים ייטלו חלק בקייטנת הפסח וזה יהיה המשך בחנוכה.

באשר לעניין של התקציב, שנאמר שרוצים בסוף לדעת במספרים מה התקציב לפערים. תכף אנשי המשרד ישיבו אבל אני רוצה לומר. בתקציב הדיפרנציאלי, שזאת הפעם הראשונה שהמשרד משנה את מדיניותו, סיימנו להעביר בשנה הזו ליסודי ולחטיבת הביניים. נשארה לנו עוד מנה אחת בשנה הבאה. ההיקף התקציבי הוא מיליארד ו-200 מיליון שקלים ואנחנו ניגשים, אני מקווה שנסגור את זה עם האוצר, בשנה הבאה, בעוד שנתיים ובעוד שלוש שנים לסיים את הפרק שדובר אודותיו, ובצדק, השלמת המהלך הדיפרנציאלי בתיכונים. אז נראה את התוצאה שלאט לאט הפער מצטמצם אבל בצורה משמעותית. חברי הכנסת הערבים שמלווים את זה מקרוב יודעים שמה שהיה, הוא לא בר השוואה למה שיש היום. יש תוספת משמעותית של שעות. תכף אני אגע בהרחבה.

נשאלה שאלה לגבי החינוך ההתיישבותי, מתי ימונה מנהל. אנחנו יצאנו למכרז, סיימנו פחות או יותר את הליך הפרסום. אני מעריך בהערכה זהירה שבתוך שבועות בודדים אנחנו ניגש למכרז ואני מעריך שחודש מהיום, חודש וחצי מהיום, ימונה או תמונה מנהל או מנהלת לחינוך התיישבותי.

אני רוצה לגעת בפערים בחברה הערבית ובכל השאלות שהעלו. נושא מספר אחד, המנהלים. רבותיי, אנחנו מיפינו - זה לא היה פשוט, זה מורכב, זה גם לא קל – את בתי הספר שבהם לא מגיעים להישגים. בנינו שבעה תבחינים כדי שזה לא יהיה שרירותי, כדי שזה לא יהיה מתלהם, כדי שזה לא יהיה מנטיית לבו של אדם כזה או אחר - מיצב שתכף נדבר על זה, בגרות, נשירה, תמונה חינוכית, תמונת המצב של הצוות.

כתוצאה מכך זיהינו עשרות מנהלי בתי ספר, עשרות בתי ספר שאני מעריך בהערכה זהירה וצנועה שבפעם הראשונה נצליח. אני מעריך שבשנה הזו נצליח להביא לסיום עבודה של עשרות מנהלי בתי ספר כדי שנהדק גם את המינויים החדשים. אנחנו הולכים השנה בארבע תחנות זמן למנות מנהלים. אנחנו ממנים ליושבי ראש אנשים מקצועיים. זאת תקופת בחירות. הלחץ הפוליטי על הוועדות והלחץ הפוליטי של הרשויות המקומיות להכניס אנשים פוליטיים הוא בהיקפים גדולים. לכן אנחנו ממנים אנשי מקצוע ואני חותם מינוי-מינוי. מה שלא ייראה, יבוא לדיון אצלנו. אנחנו סוגרים עד כמה שניתן את השער של לחצים פוליטיים וממשיכים למנות אנשי מקצוע.

אתם עושים זאת באזורים מסוימים, גיאוגרפיים?

דקה. את יודעת שאנחנו משקיעים מאוד בחברה.

בסדר, אבל אני לא צריכה לקבל את אותה תשובה כל פעם.

בפעם הראשונה בחברה הערבית חוג לכל ילד. אספנו את כל רכזי החוגים, ישוב-ישוב, כדי לבדוק כמה ילדים נרשמו ביסודי, כמה בחטיבות הביניים, כמה הולכים למנהיגות צעירה. אנחנו רואים היקפים שלא היה להם אח ורע בבני הנוער והילדים שמצטרפים לחוג לכל ילד בחברה הערבית. אנחנו רואים את המנהיגות הצעירה הולכת למשימות חשובות מאוד, להתנדבות, לעשייה חברתית. הכנסנו, גם כשזה שנוי במחלוקת, אני יודע שתכף יגידו לי את זה, יותר ויותר מורים לשל"ח בבתי הספר. הכנסנו את תרועת שזה החיבור של בוגרי י"ב לאקדמיה, ולמה? כי אלפי ערבים יוצאים מחוץ למדינת ישראל ללמוד לא משום שהם רוצים אלא משום שלא מתקבלים בגלל השפה ובגלל המבחן הפסיכומטרי. הכנסנו ל-50 רשויות ערביות, פי שניים מאשר בעבר. עובדים עם הילדים בכיתות י"א-י"ב ומחברים אותם לאקדמיה. אותו דבר נעשה גם בקרב המורים.

אני רוצה לדבר על עובדות בשנה האחרונה. צמצמנו את הפער בחברה הערבית באנגלית כיתה ה'. אם תרצו, אני אקריא את המספרים. במתמטיקה, כיתה ה'. המיצב עלה, הפער מצטמצם. במדעים כיתה ח'. הבגרות עלתה בשנה האחרונה ל-60 אחוזים. פער של תשעה אחוזים בין היהודים לערבים. פעם הפער היה עצום ואני מאמין בהערכה זהירה שנסיים עכשיו את מועד החורף. שלחנו לכל הילדים מכתב הביתה. עשינו ב-100 בתי ספר היערכות להשלים את המבחן האחרון ואני מעריך שבשנה הזו אנחנו מצמצמים בצעד נוסף את הפערים.

לכן, כשאני מסתכל מצד אחד על החינוך הבלתי פורמלי, מצד שני על המיצב, מצד שלישי על הבגרות, מצד רביעי על כמה הולכים בסוף לאקדמיה – לדעתי אנחנו בכיוון הנכון.

אני רוצה לעבור לעניין של הפערים בכלל בחברה ולאו דווקא בקרב הערבים. שלושה כלים אסטרטגיים מוליכים אותנו לעסוק בזה. האחד הוא התקציב הדיפרנציאלי עליו דיברתי. הדבר השני הוא תכנית חומש. לכל מגזר שיש בו פערים, הכנו תכנית חומש. בדואים, ערבים, דרוזים, מזרח ירושלים, יוצאי אתיופיה, עולים ולכן ההתמקדות הזאת פעם אחת בדיפרנציאלי ופעם שנייה באוכלוסיות ממוקדות מאפשרת לנו ליצור את החליפה המתאימה לכל אוכלוסייה. בתוך כך גם החרדים.

הכלי השלישי האסטרטגי הוא בתי ספר אדומים. מיפינו את כל בתי הספר. הגענו תמונת מצב שיש כ-500 בתי ספר שהם אדומים ובהם צריך לרכז מאמץ. עד כאן אמרנו דבר שהוא התגלה. כל בית ספר מקבל בין שלוש לחמש שנים, מנהל בית ספר שהצליח או מורה מצטיין – הוא מלווה את בית הספר על פי יעדים ומטרות.

נשאלה שאלה על ידי חבר הכנסת יוסי יונה שבא בטענה על קרן המלגות. אני רוצה להשיב נתונים עובדתיים. אנחנו חילקנו לכ-4,000 בתי ספר מלגות לתלמידים בהיקף של 108 מיליון שקלים.

בשלוש שנים הייתה ירידה. ב-2016, 2017 ו-2018 הייתה ירידה לפחות על פי הנתונים שנמצאים.

בביצוע לא ירד.

צריך לשפוט אותנו לפי מה בסוף החלק שחולק. השלמנו את החסר וחילקנו בשנה הזאת 108 מיליון שקלים לכ-4,000 בתי ספר, ל-230,000 ילדים. הסכום לא פחת משנה שעברה על אף שבספר זה כתוב. השלמנו את הפער כדי שנחלק את הסכום שחולק בשנה שעברה.

מאיפה לקחתם?

פשוט מאוד. לקחנו את סיום השנה, ראינו איזה סעיפים לא הגיעו לכדי ניצול ועשינו השלמות לפי סדר עדיפות.

ברשותך, אמרתי לשר שמונחת על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שבעצם קוראת לפיקוח ובקרה של ועדת החינוך של הכנסת על תשלומי תל"ן. השר נשאל האם הוא מוכן לתמוך. זו עבודה הכי בסיסית שאנחנו אמורים לעשות כוועדת חינוך.

אני אגע במשפט והשר ישיב את מה שהוא חושב מבחינת המדיניות שלו. אם אתה מסתכל בהתבוננות אובייקטיבית, בוא נתחיל עם זה שאני מסכים אתך.

בסוגריים. אתה יודע שבמקרים רבים בבתי ספר מממנים באמצעות התשלומים הללו גם שעות תקן. אתה מודע לבעיה הזאת?

רגע. אני מסתכל האם המשרד מתקדם שנה אחר שנה בצמצום תשלומי הורים ובהיקף האכיפה. התשובה היא כן. האם המצב טוב? לא. האם צריך לבטל תשלומי הורים? הלוואי שנהיה פטורים מהעניין הזה.

אנחנו לא יודעים מה הם היום. אין נתונים לגבי תשלומי הורים.

אני אגע בזה. זה משהו אחר. תכף אני אגע בזה. אני רוצה לסיים את העניין של האנגלית. אנחנו באנגלית רוצים להגיע מ-59 אחוזים, ארבע וחמש יחידות, ל-70 אחוזים. נשאלה השאלה על ידך ועל ידי אחרים האם זה גם בפריפריה או שאנחנו רק מחזקים את החזקים. התשובה היא כדלקמן: גם במתמטיקה. התחלנו ב-520 בתי ספר שהגישו חמש יחידות ואנחנו מגיעים ל-700 בתי ספר. לא הגענו למנוחה ולנחלה אבל הרוב הם בפריפריה. אני לא רוצה להשלות ולומר שהשלמנו את המערכה. הביטחון שנותנים, צמצום המגמה, פעם היה צריך להגיע למספר ילדים כדי לדרבן יותר ויותר ילדים בפריפריה להגיע לתוצאה הזאת.

חברת הכנסת יוליה שלא כאן שאלה לגבי אלימות בנתניה. צריך להשיב גם למי שלא כאן?

(היו"ר משה גפני)

כן, אם אפשר, בקצרה. לאלה שנמצאים יותר באריכות.

עלתה טענה על אירוע קשה של ילדים שהיכו עולה חדש בצורה קשה ביותר. המשטרה באה לשם, המשטרה עצרה גם חלק מהילדים, המשטרה מטפלת בזה וזה לא נסגר בין כותלי בית הספר. זה דבר חמור מבחינתנו ולכן זה מטופל ברמה הפלילית.

לגבי המורים. ההסכם שאנחנו עשינו הוא מעלה את השכר מ-6,400 שקלים למורה מתחיל ל-8,000 שקלים. למה זה שינוי כל כך משמעותי? למה זה לא דבר שולי? תמיד ארגוני המורים רוצים להעמיק בתוספת למורים הקיימים. אף אחד לא רוצה להוסיף שכר למורה שעוד לא נכנס בשערי המערכת. הפער בינינו לבין ה-OECD הוא עצום בקרב המורים המתחילים. בסוף יש 13,000 סטודנטים שאנחנו צריכים לשדר להם בואו למערכת. ב-6,400 שקלים אי אפשר לשדר להם לבוא. לכן העלאה ל-8,000 שקלים, זה שינוי משמעותי.

שיבחנו אתכם.

כרגע המשימה שלנו היא להעמיק את הטיפול במנהלים. התפקיד הולך ונעשה מורכב יותר, הפער בין המורים למנהלים הצטמצם ואנחנו צריכים לעסוק בזה.

שאלה חברת הכנסת סתיו שפיר כמה שאלות. לפני שהאנשים שלנו ישיבו על המספרים. עלתה טענה שגם עלתה בוועדת השקיפות שאתם לא יודעים את הנתונים של הרשויות המקומיות ולכן הדיווח הוא דיווח של חסר. השבתי אז שאת צודקת. מאז באנו בדברים עם מנכ"ל משרד הפנים ולפני ארבעה ימים סגרנו אתו שמקימים צוות שנותנים לנו את הנתונים מהרשויות. עד אז יכולנו לפנות אבל לא קיבלנו את הנתונים. זאת לא התחמקות. אני גם אמרתי לך את זה אז. אין דבר יותר חשוב מאשר שקיפות. ברגע שהמספרים משתקפים לציבור, זה עושה את כל העבודה. אין לנו שום עניין להסתיר את זה. לכן אנחנו משתפים. את רואה איך זה הולך ומתפתח בהיקפים.

נשאלה שאלה לגבי הפרויקטים.

בטח עשית אתמול הרבה מצוות מכיוון שהיום הולך לך. מנכ"ל משרד החינוך יגיד שהשקיפות זה הדבר הכי חשוב.

זה חשוב.

לא אמרתי שלא. גם אני חושב כך. היא יושבת ראש ועדת השקיפות.

רק לגבי ארגוני הנוער והתקצוב שלהם לשנת 2019. ארגוני הנוער, מכינות אופק, שנת שירות. הם מאוד מודאגים. קשה לתכנן לשנה הבאה בלי לדעת מה התקציב.

משה, יש את הפירוט של תנועות הנוער, ארגוני הנוער, המכינות לרבות אופק וגם שנת השירות?

גם מה שנמצא בתקציבים שמתחלקים בין האוצר, לביטחון, לחינוך. כל שנה זה יוצר תסבוכת שוועדת כספים נדרשת ברגע האחרון לתקן אותה.

אני אומר את זה בזהירות. על אף העובדה שיש לנו קיצוץ בסביבות 10 אחוזים, אנחנו עשינו כאן מיתון מאוד משמעותי כדי לא לפגוע ביחידות האלה של תנועות הנוער, ארגוני הנוער, המכינות הקדם צבאיות, שנת השירות ואופק. אנחנו מגיעים לדעתי באופק השנה ל-21 מכינות. תכף הוא ייתן את המספרים המדויקים.

אדוני, הבטחתי שתי שאלות למוזמנים.

כן, אני הולך לתת להם.

אני מסיים. לגבי המצוינות עליה נשאלתי. המצוינות מחולקת אצלנו לשלוש קטגוריות. בין אחוז אחד לשלושה אחוזים, אני מערך שיש לנו כ-17,000 תלמידים. בין ארבעה אחוזים לשמונה אחוזים ובין שמונה לעשרים אחוזים. בסך הכול להערכתי קרוב ל-100,000 תלמידים נמצאים אצלנו בתכניות של ברוכי כישרון ומצוינות וזה בהיקף הולך וגדל משנה לשנה. להערכתי יש היום כ-57 מרכזים כאלה. אנחנו בכל שנה פותחים עוד שני מרכזים ומרחיבים את ההיקף.

הדבר האחרון, הנושא הטכנולוגי.

גם לגבי הנשירה.

בטכנולוגי קבענו שלושה יעדים. היום יש לנו 151,000 תלמידים שנמצאים בטכנולוגי. אנחנו נעלה את המספר ל-171,000. המטרה השנייה, היום רק 35 אחוזים מוסמכים ואנחנו נעלה את זה ל-70 אחוזים בהסמכה. הדבר השלישי, תלמידים שיוצאים לחשיפה בתעשייה, היום אנחנו ב-11,700 ואנחנו נגיע ל-27,000. בכך אנחנו ניתן תנופה, כפי שהמדיניות של השר להגדיל את ההיקף.

נשירה. אנחנו זיהינו את הנשירה המרכזית בשבעה ישובים ערביים ובדרום בקרב הבדואים. בעיה מספר אחת של הבדואים היא שיש לנו היום 4,000 ילדים בגילי שלוש-ארבע שהם עדיין לא בגני ילדים כתוצאה מהיעדר יכולת ליצור בינוי קונבנציונאלי ואנחנו נגררים אחר הבנייה הארעית. אנחנו כבר הצבנו בשנה הזאת 50 גני ילדים. אני מעריך שעד סוף השנה אנחנו נגיע ל-80-90 גני ילדים ליד הפזורה כדי להביא יותר ויותר ילדים.

הבעיה השנייה שלנו בנשירה היא במעבר מכיתה ט' ל-י'. יש לנו נפילה ואנחנו מגיעים אצל הבדואים ל-30 אחוזים נשירה של ילדים של מגיעים לכיתה י"ב, ואת זה אנחנו חייבים להרחיב.

תודה רבה. הרב דוד טקשה, מנהל פורום מוכש"ר.

ברשות הרב גפני, אנחנו שומעים כאן על הישגים גדולים שמשרד החינוך עושה, פרויקט מנהלים, בתי ספר אדומים, רפורמת סרדינים, צמצום פערים במוסדות השונים ואנחנו מסתכלים ושואלים את עצמנו האמנם? אנחנו מייצגים למעשה, אולי אפשר לומר את האוכלוסייה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר במדינת ישראל ומזה חמש שנים קוצץ לנו התקציב ב-50 אחוזים. אנחנו, המוכר שאינו רשמי, קיצצתם לנו את התקציב ב-50 אחוזים. כבוד המנכ"ל קיבל משכורת החודש ולנו לא היה לתת למורים שלנו משכורת החודש והם קיבלו רק בסביבות 60 אחוזים או 70 אחוזים. זה מה שאתם עושים במדינת ישראל. ילדינו גם לומדים במסגרת משרד החינוך. אנחנו לא צריכים ליפול לכל הפוליטיקה שנמצאת בין משרד החינוך לבין האוצר. גם ילדינו לומדים כאן. אנחנו נמצאים במצב נורא ואיום. תודה.

אדוני המנכ"ל, כ-11 אחוזים מהתלמידים הם תלמידים עם מוגבלות. לאחרונה עוברת כאן רפורמה, יש לומר במהירות, במסגרתה תתאפשר או ימשיך להתאפשר מצב שבו רק למי שיש אמצעים, הוא יכול לשלב את הילד שלו ומשפחות שאין להן אמצעים כלכליים לא יוכלו לשלב את ילדם בתוך מערכת החינוך הרגילה, זאת כאשר המדיניות של משרד החינוך היא שילוב והכלה. ידוע לי על כל מיני תקציבים שחלקם אמורים להגיע לבתי ספר לתמיכה ולפיתוח מקצועי אבל גם אם התקציבים הללו יעברו, בהנחה שתלמידים רבים יגיעו למוסדות החינוך הרגילים, מאחר והם לא יקבלו זכאות לשירותי חינוך מיוחד, אם מחשבים, רואים שכל תלמיד עם מוגבלות בחינוך הרגיל יקבל פחות.

נקודה שנייה היא הנושא של ההנגשה. ללא הנגשה אי אפשר לשלב ילדים בבתי הספר. לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד החינוך צריך להנגיש את בתי הספר עד חודש מאי 2019. לא ראיתי לזה התייחסות בתקציב. כיום רק רבע מבתי ספר מונגשים.

נקודה שלישית הנושא של הנגשה פרטנית. ניתן לזה תקציב של כמיליארד שקלים שאמורים להתפרס על פני שבע שנים, כל שנה 135 מיליון שקלים. מהרגע שזה התחיל, היו עודפים ברשויות מקומיות שלא מימשו את זה. לא ראיתי שהתקציב הזה עבר משנה לשנה.

אשמח להתייחסות לגבי שלושת הנושאים.

לפני שמשרד החינוך משיב על ארגוני הנוער - - -

אנחנו צריכים לקבל כאן כל מיני נתונים שביקשנו.

גם על פתיחת בתי הספר לאוטיסטים ולאנשים עם מוגבלות.

כן, לפני שאתם משיבים אני רוצה לדעת ממשרד האוצר. השר אמר שהוא חותם על התקנות אבל את הכסף צריך להעביר ממשרד האוצר. אני רוצה לקבל תשובה על זה לגבי המוכש"ר.

התקציבים הקואליציוניים - - -

מה זאת אומרת קואליציוניים? מדובר על שינוי תקנות.

הנושא מעוגן בהסכם קואליציוני בין סיעת יהדות התורה. כלל התקציבים הקואליציוניים מעוגנים כולם, הסכומים שלהם מעוגנים בהחלטות ממשלה. כלל ראשי הסיעות חתמו בערב התקציב האחרון גם על כלל המקורות שיופנו לטובת נושאים קואליציוניים. סוכם כי כלל התקציב יהיה זהה למה שהיה בשנים 2017-2018.

אבל אתם התחייבתם על 2017 ו-2018 לתקציב הזה. זה נמצא בהסכם הקואליציוני.

בשנת 2017-2018, סך הסכום שמוקצה עבור תוספת שעות במוכר שאינו רשמי הוא 84 מיליון שקלים ו-84 מיליון שקלים עברו. עלות התקנות היא 45 מיליון שקלים מעבר למה שיש.

בסוף יש כאן תלמידים שהם אזרחי מדינת ישראל.

רגע. קודם כל עובדות.

הם עושים מילואים ומשרתים בצבא. מקובל עליכם כאוצר שיש תלמידים סוג א' במדינת ישראל ותלמידים סוג ד'?

זאת לא שאלה למשרד האוצר.

קודם כל, העובדות. אני ראש מפלגה, לא חתמתי על ההסכם הזה. לא חתמתי ואני לא מתכוון לכבד שם שום דבר. אני מתכוון לא לכבד עוד הרבה דברים שאתם מבקשים. עם כל הכבוד, יש ילדים במדינת ישראל. אמר את זה הרב טקשה. יש כאן עוד אחרים שיכולים גם הם לומר אלא שאין לנו זמן. הם מקבלים 50 אחוזים ממה שהם קיבלו ב-2012. 50 אחוזים כי שי פירון שינה את התקנות. השר היום אומר שהוא רוצה לשנות את זה וזה מה שאת אומרת? אני לא חתמתי על ההסכם.

פרק את הממשלה.

אני לא מפרק שום דבר. אני מבטל בשבוע הבא את ההצבעות. היו אמורות להיות הצבעות ביום שני, אני מבטל אותן. לא יהיו הצבעות. זאת התשובה, אלי? אני לא חתמתי על הדבר הזה. ומה פתאום לחתום? על הגב של מי? בסדר, אלה תשובות שגרתיות.

אני מתחבר לדברים שלך. אני בכלל לא מבין למה זה קשור לחתימות או להסכם קואליציוני. זה צריך להיות בתוך התקציב. אם יש לכם ויכוחים מקצועיים עם הדרגים המקצועיים של משרד החינוך, תשבו ותגיעו להסכמות בעניין הזה.

זה לא עלה מול הדרגים המקצועיים של משרד החינוך. אם זה היה עולה, הנושא היה עולה - - -

חבר כנסת מדבר.

בעיני זאת בושה וחרפה שזה בכלל מתגלגל למגרש פוליטי. זה לא אירוע אני צריך לנהל את הפוליטי, זה לא אירוע שגפני צריך לנהל את הפוליטי. משרד המשפטים בטח לא יושב כאן אבל זה אירוע שאם היה לנו משרד משפטים נורמלי, אם הייתה פרקליטות נורמלית, היא הייתה פוסלת את כל התקציב הזה מתוקף העובדה שהוא לא שוויוני. פוסלת את כל התקציב הזה. יש במדינת ישראל אזרחים סוג ד', ואמרו כאן נכון, אלה בדרך כלל החלשים ביותר. הם נמצאים בתוך מערכת החינוך.

אתה פונה - - -

למה את נכנסת לדבריו? הוא חבר כנסת. מספיק כבר עם ההתנהגות הזאת.

אלה אנשים שעושים צבא, עושים מילואים ומשלמים מסים, משלמים ארנונה ולא יכול להיות שהשכן שלו מקבל איקס. אמרה מדינת ישראל שהיא נותנת פחות למוכר שאינו רשמי כי היא רוצה לעודד אנשים להיכנס לחינוך הממלכתי. לגיטימי. אבל הפחות הזה הוגדר והפחות הזה צריך לאפשר קיום בכבוד. את יודעת מה? זה עוד הרבה יותר גרוע כיוון שהרגולציה על המוסדות העלה עולה וגוברת משנה לשנה ודורשים מהם לעמוד בסטנדרטים של המוסדות הממלכתיים. הם חייבים לשלם למורים את כל הסכמי השכר של ארגוני המורים.

למה אתם מסכימים? ממש מרגש לשמוע את הדברים האלה אבל למה אתם מסכימים? אתם חותמים על הסכמים קואליציוניים.

זה לא קשור להסכם קואליציוני. מה הסכם קואליציוני בזה?

הם יעברו כאן בצורה שונה לחלוטין אם זה יעוגן בבסיס התקציב. בואו נדרוש שיהיה תקציב שוויוני. אתם משחקים וכשנוח לכם - - -

כל התקציב יהיה שוויוני, בבקשה. תילחם על זה שבחינוך הממלכתי, בחינוך החרדי והערבי יקבלו כסף כמו שמקבלים בממלכתי דתי.

אני לא רוצה את הוויכוח הזה. אני מבקש להבהיר לחברי הכנסת.

אני רוצה להשלים.

אני אתן לך.

הוא מדבר בשם השוויון. פעם ראשונה.

אני רוצה לומר משהו. מדובר על המוכר שאינו רשמי שיש לו שתי קטגוריות, מאז ומתמיד. בין 55 אחוזים מהתקציב של הממלכתי לבין 75 אחוזים. מה שקרה זה ששר החינוך הקודם עשה תקנות שהורידו אותם ב-50 אחוזים. זאת אומרת, הם מקבלים 50 אחוזים ממה שהיו מקבלים על פי ההחלטות הללו. ביקשתי מהשר, וגם בצלאל ביקש, והיו עוד פניות אלי, להחזיר את התקנות בחזרה כמו שהיה ב-2012, לפני ששינו אותן ופגעו בהם. אני שאלתי את השר עכשיו והוא אמר שהוא מוכן לחתום על התקנות. התקנות מוכנות. הוא גם התייעץ עם משרד המשפטים והכול מסודר אלא שמשרד האוצר לא מוכן לתת את הכסף. אמרה נועה היימן שהיות וחתמו כולם, כל ראשי המפלגות, שהם לא מבקשים יותר כסף, אז הם לא מבקשים יותר כסף. אומר בצלאל, וגם אני אומר, ראשית, אני לא חתמתי, ושנית, מה זה קשור לכל העניין הזה? אין להם כסף לשלם משכורת למורים.

אנחנו לא בוויכוח.

אנחנו ממש לא בוויכוח.

אני אגיד את זה יותר ברור. אני חושב שכל ילדי ישראל צריכים לקבל בדיוק את אותו תקציב.

ברור. תקציב שוויוני וזה צריך להיות מעוגן בבסיס התקציב.

אין בכלל שאלה. אתה מכיר את עמדתי בעניין הזה.

בצלאל, תשלים את הדברים.

אני אשלים כי מיקי זרק תוך כדי הדברים סקטוריאלי, לא סקטוריאלי. רוב המוכר שאינו רשמי שלא מתוקצב היום, הוא בכלל ערבי. לדבר עלי כסקטוריאלי במונחים האלה, זה קצת בעייתי.

כן. באמת הרוב הם ערבים.

ודאי, מכיוון שהחרדים ברובם נמצאים ברשתות והרשתות כן מתוקצבות והדתיים הלאומיים נמצאים ב-99,999 אחוזים בתוך הממלכתי.

לא. גם אצלכם יש היום.

אבל רובם נמצאים בממלכתי וגם מקבלים 100 אחוזים תקצוב. שוב, לגיטימי שהמדינה אומרת שהיא רוצה לעודד את החינוך הממלכתי ונותנת לו יותר אבל אי אפשר לא לאפשר קיום למוכר שאינו רשמי.

נכון, בגלל איזו החלטה.

ואי אפשר להחמיר עליו את הרגולציה כל הזמן ולדרוש ממנו לשלם את ההפרשות הסוציאליות ולקנוס אותו אם הוא לא עומד בזה ולהגיד שאני לא נותן לך את המינימום שאני צריך לתת כדי להעמיד להם.

יש דבר פשוט והוא להגיד שאתם לא מצביעים על התקציב עד שלא נכנס כל הכסף לבסיס בצורה שוויונית לכל ילד בין אם הוא יהודי או ערבי, חרדי, חילוני או דתי, כך שבאמת יצומצמו הפערים במערכת החינוך.

אני חושב שיש כאן פוטנציאל לשיתוף פעולה חוצה מחנות. אני בעד.

זו הצעה מצוינת.

בואו נצביע עכשיו על ההצעה הזאת.

השר לא הספיק לענות על זה. אני רוצה לומר משפט אחד לפרוטוקול כיוון שהשר לא הספיק להתייחס לדברים. יש טענות כבר שנים כלפי החינוך הדתי שמקבל. תלמיד בקצה בחינוך הדתי מקבל פחות מתלמיד בחינוך הממלכתי הרגיל. מבנה מערכת החינוך הדתית, זה קשור לגודל הישובים, כיוון שאנחנו נמצאים בישובים קטנים לא בערים גדולות - - -

אני מציע לא להיכנס לזה.

הבן שלי – בעזרת השם יהיו לך ילדים והרבה, אני מאחל לך – לא מקבל היום שקל יותר אלא הוא מקבל פחות בבית הספר, פחות בשירותים, פחות במעבדות וכולי.

זה לא נכון. אלה נתוני מערכת החינוך. זה פשוט לא נכון.

בואו לא ניכנס למכלול.

זה לא נכון עובדתית. אלה נתוני מערכת החינוך.

הוא עולה יותר והוא מקבל פחות.

אני מבקש להפסיק את הדיון הזה. זה לא הדיון שעומד כאן. אני לא נכנס לדיון הזה. יש לי מה לומר בדיון הזה.

לבצלאל נתת את מלוא הזמן לומר את הדברים.

בסדר, הוא פנה אלי כמה פעמים.

אם נדבר בדיון הזה גם על התקציבים ממש, גם נוכל לפתוח את המספרים האלה. גפני, לכם יש דרך אמיתית עכשיו שאנחנו שבוע לפני ההצבעה ואפילו פחות, ההצבעה על התקציב בוועדה, להודיע למשרד האוצר הנכבד שהמשחקים האלה לא עובדים יותר וגם הפוליטיקאים לא משתפים אתם יותר פעולה ורוצים תקציב ענייני באמת. ההצבעה היא הצבעה של חברי הכנסת.

אני מבקש לדעת האם כולם במשרד האוצר אומרים את אותו הדבר, שזה המצב? שלא יעבירו את הכסף הזה?

אגב, מדובר על גרושים.

אני יודע. אני שואל אם זאת העמדה של כולכם.

ידעו להעביר לכנסייתי 50 מיליון שקלים.

עזוב, גם להם מגיע.

אין לי בעיה אבל עכשיו מדובר על סכום יותר קטן.

אתם רוצים לתת לי להשלים את העניין הזה?

עשו כאן העברות של מיליארדים מסעיף לסעיף.

בצלאל, אתה לא תורם עכשיו לעניין.

גם ההוא היה יהודי. הוא מומר אבל הוא היה יהודי.

אמר שר החינוך שהוא מושלם עם התקנות והוא יחתום עליהן. הוא סיכם עם משרד המשפטים. אני שואל האם זאת עמדתכם הסופית שאתם לא תעבירו את הכסף. נדמה לי שאלה 41-42 מיליון שקלים כדי להשלים את הפער הזה. האם זאת עמדתכם הסופית שאתם את הכסף הזה לא מעבירים?

אני רוצה לחדד את הדברים. הנושא לא עלה בדיונים המקצועיים של משרד החינוך. שר החינוך לא העלה את הנושא בדיונים המקצועיים של משרד החינוך.

כלל התקציב המועבר למוכר הרשמי, מועבר בהתאם לחוק, בהתאם לתקנות ואין כאן שום דבר שמשרד האוצר עושה בניגוד.

אם היה כאן בג"ץ נורמלי - - -

רגע. אני רוצה לשמוע.

עזוב את בג"ץ.

זה היה נפסל. אם היה שוויון אמיתי, זה היה נפסל מזמן.

הנושא היה בדיון בבג"ץ ובג"ץ לא מצא פסול באופן התנהלות הממשלה.

לא שאלתי אותך על בג"ץ.

ההחלטה היא של חברי הכנסת. כלל פעם אתה רץ לבג"ץ. ההחלטה היא של חברי הכנסת. אנחנו יכולים לא להצביע על התקציב הזה. אפשר לא להצביע על התקציב הזה.

אבל אמרת את זה. אני יודע, אני מכיר את זה בלעדיך.

אנחנו עושים כאן דיונים מרתוניים על התקציב בלי שום מספר באוויר. בכלל לא מדברים על תקציבים. תעצרו את זה כאן.

אני יודע. אל תעזרי לי בזה. אני יודע לעצור, אם צריך.

אחר כך מתפלאים שיש פערים.

אני אחזור למשרד.

בסדר. אני מבקש שתחזרו למשרד – כמעט כל האגף נמצא כאן – ותתנו לי תשובה כי השר אמר כאן באופן פורמלי שהוא חותם היום על התקנות. לא רלוונטי הדיון על התקנות אלא רלוונטי הדיון על הכסף. אני רוצה לדעת האם אתם מעבירים את הכסף הזה שלכל הדעות הוא פגיעה אנושה ממש במשכורות של המורים. אין דבר כזה. אף אחד לא החליט על דבר כזה. לא לתת לי תשובות על חתימות.

בקשה תקציבית חדשה. מעבר למתוקצב ב-2017 ו-2018. אין כאן פגיעה חדשה. יש כאן תקציב ל-2017 ו-2018 שעמד על 84 מיליון שקלים לנושא.

חמור מאוד שזה לא תוקצב.

כעת מבקשים עוד 45 מיליון שקלים.

עם כל הכבוד, אני מדבר על 2017 ונדמה לי את יודעת שאני מדבר על זה. אני מדבר על 2017, על 2018 ועל 2019. על זה אני מדבר. אתם יודעים שאני מדבר על זה וזה לא חדש לכם. תנו לי תשובה.

אני מבקש להוריד את ההצבעות מיום שני. אין הצבעות ביום שני, אני מודיע לחברי הוועדה. ביום שני היו צריכות להיות הצבעות על חוק ההסדרים ועל התקציב אבל אין הצבעות ביום שני. לא יישארו ילדי ישראל בצורה הזאת. אז לא יהיה תקציב, אז נלך לבחירות ואתם תהיו אשמים.

יש עוד שבעה-שמונה חודשים להעביר תקציב.

אני לא אביא את ההצבעות.

נמצאים כאן מנהלים של תלמודי תורה ושל מוסדות. ציון גז ואליהו נוימן רשומים. אם אפשר, משפט. העצבים שלי לא יכולים לעלות יותר. זאת אומרת, לא תצליחו להעלות יותר את העצבים שלי שהם כבר בשיא. אחרי כן משרד החינוך צריך להשיב על הדברים שדיברנו.

האמת היא שלא התכוונתי לדבר. אני מנהל תלמוד תורה בירושלים. אחרי ששמעתי את דברי הגברת הנכבדה נועה היימן, פשוט כל הקבס משנת 1970 עלה למעלה. נולדתי ב-1964 בטוניסיה, עליתי ב-1969 לארץ ובבית ספר סמילנסקי ברחובות לא קיבלו אותי. ב-1978, ספינת הדגל של הישיבות התיכוניות, נתיב מאיר, לא קיבלו אותי ואחר כך, ארבע שנים אחר כך, בגוש, ישיבת ההסדר, ולכן הלכתי למוכש"ר. את מדברת באותה התנשאות ובאותה - - -

עזוב אותה. היא לא קובעת.

ובאותה יהירות.

אל תתקוף אותה. היא לא אשמה.

הרב גז, מיקי רוזנטל צודק.

מה היא עשתה לך? היא עושה את עבודתה המקצועית. אני מבקש לא לתקוף אותה.

הרב גז, יש לי בקשה אליך. אל תתקוף אותה. זה לא רלוונטי. תקוף את הממשלה. הממשלה העבירה תקציב והיא מביאה אותו אלינו. תקוף את הממשלה. תחשוב בלב שאתה מתכוון אליה אבל אל תגיד את זה.

קיבלתי. אני מתנצל.

אמר שר החינוך, ואני באמת מעריך את השינוי ואת הרפורמות שהוא עושה, וגם המנכ"ל והסמנכ"ל, ממש, אנחנו רואים את השינוי ומרגישים אותו, אנחנו רוצים גם ליהנות מהשינוי הזה, אמר שהוא שר החינוך של כל ילדי ישראל. אני מרגיש, לצערי הרב, שהוא פספס אותנו. הוא שאל על מקור מהאוצר, ואנחנו כאן שמענו שני משפטים. ראשית, שהבת שלו אביגיל מקבלת כיתה של 27 תלמידים עם חמש יחידות מתמטיקה ועם אנגלית מדוברת ועוד כל מיני פרויקטים יפים. אז שייקחו קצת מהשמנת ומהדובדבן ויחלקו גם לכל האנשים, לכולם.

המצב הכלכלי של המדינה, לא צריך אפילו להגיד את זה אבל אני אומר לך והחברים כאן יעידו על כך, הוא ברוך השם מצב טוב היום. המצב הוא לא מצב רע. זה לא מצב שחסר כסף. אנחנו מדברים כאן על תקציב אפסי באופן יחסי. תקציב המדינה הוא 500 מיליארד שקלים ואנחנו מדברים על סעיף זניח שאין לו שום משמעות תקציבית. לא צריך להוריד את זה משום מקום.

שהוא לא פוליטי.

לא פוליטי.

יש כאן הזדמנות פז. כמו שאמרו כאן, רוב המוכש"ר הוא ערבי ונוצרי וחרדי.

יש היום גם ציונים דתיים.

יש כאן אפשרות להתאחד, כל הממשלה וכל חברי הכנסת, לעשות תיקון קל שהוא לא תיקון גדול והמנכ"ל יכול. אתה עשית עבודה נפלאה במקומות הקודמים ואתה תעשה גם כאן עבודה נפלאה, לתקן את העוול הזועק לשמים.

שלום. תודה. אני מנהל אדמיניסטרטיבי של תלמוד תורה. כמה דקות ברשותכם. צר לי מאוד שהשר לא נמצא כאן.

המנכ"ל כאן.

אני אפנה גם אליו. תודה לכולכם שהשקעתם. מעל עשרים מנהלים הגיעו לכאן ביום אחד העמוסים במערכת החינוך כי ראו לנכון שהקול שלהם יישמע. לצערי הקול כאן נשמע רק לאחר שהשר הלך וכנראה זה גם לא יגיע לאוזניו וחבל כי הפניות שלנו הולכות השכם והערב. אנחנו נפגשים כאן יותר מדי בכנסת בחודשים ובשנים האחרונות, הבטחות, הבטחות, הבטחות. הפער הזה, לפי מה שמשרד החינוך מציג בשקיפות תקציבית – וכולם כאן אוהבים שקיפות וידע – הוא בלתי נסבל והוא בלתי הגיוני. צריך לפתור את זה אחת ולתמיד.

גם למנכ"ל, אנחנו מעריכים את העבודות החיוביות, אבל קשה שלא להגיב ולומר. האגף המוכר שאינו רשמי, אגף זנוח, חלש, בלי מוטיבציה. כנסו היום ותראו מה זה החמד, איזה מיתוג, איזה פרגון, איזה משאבים. באגף המוכר שאינו רשמי, כלום. זו הכבשה השחורה של משרד החינוך. השקעה מינימלית. אני חוזר על רגולציה עצומה, על נהלי תקצוב, על פערים בטיחותיים בין המוסדות הרגילים לאחרים והפער הזה הוא בלתי נסבל. המון אנשים הגיעו לכאן להשמיע את קולם והלוואי שנשמע תשובה. אנחנו לא מקבלים תשובה. רק כדרור. האוצר, החינוך, החינוך, האוצר. כשנשמע שזה הסכם קאליציוני, זה בכלל הופך להזוי שזה לא קורה.

תודה רבה. תשיבו בבקשה, גם אם אפשר על זה וגם על הדברים שהועלו כאן קודם על ידי סתיו שפיר ואחרים.

לגבי דבריה של סתיו שפיר. תראו, קודם כל, תקציב 2019 עוד לא אושר ולכן מה שאני אומר זה בזהירות. הוא לא אושר.

מאוד נכון אתה עושה כי אף אחד מאתנו לא יודע איך הוא יאושר.

לכן הדברים יכולים להשתנות.

כן. אף אחד לא יודע אם הוא יאושר.

לכן אני אומר את הכול בזהירות יתרה. נשאלנו לגבי שנת השירות. אני מעריך שלא תהיה ירידה והתקציב יעמוד על כ-53 מיליון שקלים.

לגבי המחנכים הצעירים. התקציב יעמוד על 18 מיליון שקלים. אם נסכם, זאת תוספת בשנתיים האחרונות.

שנת שירות, 53 מיליון שקלים. מה זה הסעיף השני שאמרת?

לגבי מחנכים, צעירים שהולכים לפריפריה ומביאים אתם השתלבות במערכת החינוך, 18 מיליון שקלים.

אני שב ומחדד את דבריי. זה טרם אישור התקציב. זו הערכה שלי.

מה אתם מייעדים?

עוד לא נסגר התקציב.

לגבי מכינות אופק, שזאת הפריפריה. אני מעריך שזה יהיה 11.7 מיליון שקלים.

אתה אומר את זה בזהירות. עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר.

בדיוק.

ואני מסכים אתך.

זכותנו להעביר מסעיף לסעיף.

בסדר, אבל הוא צודק כשהוא אומר את זה בזהירות. הוא פשוט יושב לידי והוא אומר שעד שאין תקציב, אין תקציב.

אני אומר לך בנוסף לזה.

כן. יכולים להעביר.

מכאן אפשר להבין את מדיניות השר בעניין הזה.

תנועות הנוער כ-103 מיליון שקלים.

אלה התקציבים.

היה ארגוני הנוער.

אין לי את הכול.

הייתה שאלה לגבי ארגוני הנוער.

ננסה עד סוף הישיבה.

אני דיברתי אתכם. סתיו שפיר פנתה אלי.

אני אבדוק את זה.

לגבי המוכר שאינו רשמי.

למה זה לא בבסיס התקציב?

משה ישיב כי הוא מכיר את זה.

לגבי החינוך המיוחד. אני חושב שהניתוח שלכם הוא שגוי. אני חושב שיש כאן הזדמנות יוצאת דופן לעשות את מה שוועדת דורנר הציבה ועד היום לא עשו את זה, לשלב ילדים בחינוך הרגיל. היום אנחנו עם 19,000 ילדים וכל שילוב כזה מביא אתו סל שילוב אחר ושונה.

זאת הפעם הראשונה שבתי ספר יקבלו סל בית ספרי ומנהל בית ספר יוכל להתמודד עם הילדים המתקשים ששלחו אותם לחינוך המיוחד כי לא היו כלים להתמודד אתם.

בפעם הראשונה אנחנו נגיע להיקפים של כ-300 כיתות לימוד, פי שלושה ממה שהיה. היום אנחנו מסיעים ילדים שעה ורבע.

למה אתה מתרגז? אלה דברים טובים.

אני לא אומר את זה ברוגז אלא אני אומר את זה בלהט הדברים. יש כאן הזדמנות אמיתית. אנחנו לא יוצרים כאן איזושהי הסוואה למה שאנחנו לא מתכוונים. השר כיוון במדיניות שלו, אחרי שהוא העלה למעלה מ-300 מיליון שקלים תקציב של החינוך המיוחד שלא היה לזה אח ורע, ללכת לשינוי משמעותי, לשילוב וצמצום הפערים במוכר שאינו רשמי, לבנייה של 300 כיתות לימוד בשנה ולהביא את אותם דברים שעד היום לא באו לידי ביטוי כמו ליווי ילדים. אנחנו חושבים שהוועדות הממלכתיות הן הוועדות הנכונות, גם אם זה שנוי במחלוקת. זו דעתנו המקצועית. אנחנו חושבים שהוועדות האלה יהיו על ידי אנשים אמונים, מקצועיים, שקמים בבוקר למלאכת יומם שהיא לטפל בילדים בחינוך המיוחד. הם יוכלו ללכת ולייצג אותם בבתי ספר, הם ייצגו אותם בוועדות ולכן תהיה הכוונה נכונה. מי שבאמת צריך, ילך לחינוך המיוחד ומי שלא, יהיה בשילוב ונאפשר להם להשתלב בצורה נכונה.

כך עשינו בתנועות הנוער ותראו כמה ילדים משתלבים היום, תראו כמה ילדים היום מהחינוך המיוחד משתלבים במכינות קדם צבאיות, בשנת השירות ובארגוני נוער. הילדים האלה יכולים להיות חלק מהסביבה הטבעית.

עורכת דין אביבית ברקאי, אני רוצה להגיד לך שאני השתכנעתי מדברי המנכ"ל. יכול להיות שיש בעיות, יכול להיות שאת מכירה דברים יותר. אני מציע לקבל את הדברים שלו ואם אכן מתברר לך שיש בעיות, תגידי לי. אני בידידות עם המנכ"ל הזה. אני יכול גם לדבר אתו.

זה חשוב לנו, לוועדה כולה.

אני אומר את זה בשם הוועדה.

זו סוגיה מאוד מאוד חשובה. האם ההבטחות הן הבטחות על הנייר או יש סוגיות.

אלה דיונים בוועדת החינוך. לא כאן יהיו הדיונים האלה.

רק לגבי סוגי הנגשות, אם אפשר לקבל תשובה.

החוק הזה מאוד מטריד אותנו. אנחנו ממש לא מקבלים את זה.

את מה?

את הדחייה של ההנגשות.

אני רוצה להסביר. תכף ייתנו לי את הנתון הנכון ולכן אני מסייג את דבריי. להערכתי אנחנו הקצינו למעלה מ-1,800 בתי ספר להנגשה. כרגע הביצוע הוא ביצוע נמוך, הוא פחות מ-20 אחוזים ביצוע. זה כשל. אין מה לומר. הכסף הוקצה והוא לא מבוצע. למה הוא לא מבוצע? אני כרגע לא מייצג את הרשויות המקומיות אבל טענתן הבלתי קבילה כי בסוף יש חוק, אי אפשר יהיה להתחמק מהחוק, ב-2019 נופל דבר בישראל, צריך לסדר את ההנגשה. אנחנו העברנו להן את ההרשאות.

הן ביקשו לדחות.

אנחנו העברנו לרשויות בצורה שיטתית ומסודרת – תכף יאמרו את הנתון –

145 מיליון שקלים בשנה.

לכמה מוסדות?

300 מוסדות בהנגשה כללית ויש הנגשות פרטניות.

במצטבר. תגיד בסך הכול.

כמה העברנו עד היום? במצטבר. כמה רשויות קיבלו מאתנו הרשאה תקציבית אליהן לבתי הספר להנגשה? תבדוק את זה. להערכתי זה למעלה מ-1,000 אבל תבדוק.

מה הם טוענים, ואני לא כאן לייצג אותם כי זה לא התפקיד שלי. הם טוענים שהמצ'ינג שהם נדרשים לשלם, אין ביכולתם ולכן הם לא מבצעים את זה.

יש חוק במדינת ישראל. מה זה לא יכולים? אנחנו לא מקבלים את זה. בסוף זה יהיה בדיוק כמו יום לימודים ארוך. כל שנה ידחו את זה. אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו לא נאפשר את הדבר הזה.

אני מסכים אתכם.

אתה יכול להגיד משהו לא על העבר אלא על העתיד של המוכר שאינו רשמי?

העתיד יהיה טוב.

זה אני יודע. על אף מה שעושים, יהיה בעזרת השם טוב. מה הולך להיות בעתיד? עזוב את העבר. אני לא רוצה לדבר לשון הרע בחודש אדר. מה הולך להיות עם זה?

לגבי מה שהולך להיות, אני לא יודע. זה חלק מההסכמים הקואליציוניים.

מה זה הסכם קואליציוני?

זה לא משהו שמשרד החינוך יכול לתת עליו תשובה.

אבל לא קשור להסכם קואליציוני. אתם אחראיים על משרד החינוך, יש חלק מהמערכת במשרד החינוך שמקבלת מטבע בריאתה פחות. מטבע בריאתה ולקצץ את זה בחצי ואתם תשתקו על זה ולא תנהלו אתם דיונים? לא נראה לי. מה אתם מציעים?

אני מציע שאת הסוגיה הזו אנחנו צריכים לסגור, לראות מה המקור התקציבי. באיזושהי קדנציה הורידו את הסכום הזה והסכום הזה פחת.

בקדנציה שעברה.

הסכום הזה פחת מהתקציב של משרד החינוך. כרגע במדיניות של השר ובהכוונה שלו, הוא רוצה להשלים את הסכום הזה. צריך למצוא מהיכן המקור הכספי שמשלים את הסכום הזה כדי להחזיר למה שהיה.

אתם תדברו עם משרד האוצר?

השר בא בדברים עם האוצר ואנחנו נמשיך את הקשר הזה. אני לא רוצה לדבר בשמו. הוא יציג את דבריו. זו המדיניות שהוא הורה עליה ואנחנו צריכים לראות איך פותרים את הבעיה הזאת של חוסר הכסף.

מתי תתנו לי תשובה? אומר המנכ"ל שבאים בדברים עם משרד האוצר, צריך למצוא את המקור התקציבי ואני רוצה לדעת מתי אני מקבל תשובה שנמצא המקור התקציבי.

מה אכפת לך? לפני שאתה מקבל, אתה לא תצביע.

אני יכולה לצאת לדבר עם יוגב.

דברי עם יוגב ותחזרי אלי. בינתיים את ההצבעות אני ביטלתי. לא תהיינה הצבעות ביום שני. לפי התכנית היו צריכות להיות הצבעות ביום שני אבל לא תהיינה הצבעות. לא תהיה אפליה כל כך בוטה ועוד להכניס אותי לעסק הזה, שאני כאילו חתמתי על סיכום. לא חתמתי. שלא תגידו את זה עוד פעם כי זה פשוט שקר. לא חתמתי ואני לא התכוונתי לחתום כי אם הייתי חותם, הרבה דברים לא הייתי יכול לעשות בהם שינויים. אני יושב ראש הוועדה ואם לא יהיה את הכסף, אני מודיע קבל עם ועולם, אם לא יהיה את הכסף למוכש"ר, אין תקציב. אני לא מביא את זה להצבעות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30.