ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 288

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"א באדר התשע"ח (26 בפברואר 2018), שעה 12:23

אי העברת התקציב למעטפת קליטה רוחנית לעולי אתיופיה במרכזי הקליטה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

לאה פדידה

יואל רזבוזוב

יצחק פרץ - ראש מערך הגיור. משרד ראש הממשלה

ירון קטן - עו"ד, מנהל מערך הגיור, משרד ראש הממשלה

רחמים בלטה - רכז בכיר עולי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

שמעון שטרית - מנהל אולפן גיור מחוז דרום וירושלים, משרד החינוך

אפרים נגוסה - ממונה תכניות בין משרדיות לעולי אתיופיה, משרד הקליטה

אדנה טדלה - מנהל מרכז קליטה, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עליה, הסוכנות היהודית

בועז אורדמן - עוזר נשיא, בית מורשת בירושלים

ידידיה אלנה - רכז בכיר עולי אתיופיה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

אי העברת התקציב למעטפת קליטה רוחנית לעולי אתיופיה במרכזי הקליטה

שלום לכולם, שלום לכבוד הרב, ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. אנחנו היום החלטנו לדון בנושא אי העברת התקציב למעטפת קליטה רוחנית לעולי אתיופיה במרכזי הקליטה. אני מחזיק בידי את החלטת הממשלה מס' 911 מ-11 לאוגוסט 2016, אני מפנה לסעיף 10, בטבלה יש תקציב שמוגדר "מעטפת רוחנית", אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, מעטפת רוחנית, 2.6 מיליון ₪.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת לאה פדידה חברת ועדה וגם היא הצטרפה לסיור ביום חמישי באזור חיפה. אנחנו מקיימים דיון בנושא, אותם הדברים ששמעת שם במרכז הקליטה.

התקציב לדברים הרוחניים.

נכון. הזכרתי את החלטת הממשלה מס' 1911 שהתקבלה ב-11 לאוגוסט 2016 סעיף 5 שאומר כי לאגף הגיור במשרד ראש הממשלה יש תקציב לצורך מעטפת רוחנית לעולים חדשים בסך 2.6 מיליון שקל. העולים כבר מזמן הגיעו או יותר נכון העלייה החלה, קבוצת העולים הראשונה הגיעה באוקטובר 2016 ומאז ועד סוף דצמבר היטה עליה בסדר גודל של כ-1,400 נפש.

היושב ראש, העולים התחילו להגיע מיולי 2016.

המסה הגדולה במחצית השניה של 2016.

על פי ההחלטה, 63 עולים הגיעו בנובמבר 2016. אז אני מתחיל משם. גם הם צריכים את המעטפת.

התקציב עוד לא עלה.

כן. ונכון להיום התקציב, 2.6 מיליון, אגורה לא עברה לסוכנות היהודית להפעיל את תכניות הקליטה הרוחנית במרכזי הקליטה.

הזמנו את מערך הגיור שבראשו יושב כבוד הרב פרץ וגם מר ירון קטן וכמובן הצוות. בסיור שקיימנו לפני כמה שבועות בדרום וגם בצפון, התרשמנו שהעולים האלה נמצאים בשלבים מתקדמים בלימודי היהדות שמשרד החינוך עושה. היינו בכיתות בבאר שבע, הייתי בכיתות לימודי יהדות גם. שמענו גם מהעולים וגם מהצוות שתי בעיות בתחום הזה. בעיה אחת של חוסר מורים ליהדות והדבר השני חוסר תקציב למעטפת הרוחנית שהיא כל כך חשובה לחזק ולגבש את העולים ולהכינם.

לכן זימנו את הדיון מדוע הכסף תוקצב באוגוסט 2016 ואיך יכול להיות שעד 2018, לאור העובדה שהעולים כבר כאן, עדיין לא הועבר הכסף. אנחנו רוצים לשמוע את ראש מערך הגיור בנושא הזה וכמובן גם נשמע את אנשי הסוכנות.

אולי היה צריך להיות נציג של שר האוצר.

לא, אם זו בעיה של האוצר אנחנו - - -אבל אני דווקא לא חושב שזה מהאוצר כי האוצר תיקצב ונתן את הכסף. זו בעיה של ההפעלה.

השאלה אם כן או לא ולמה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חברי הוועדה. חבריי חברי הכנסת אתם רוצים לדבר בשלב זה?

בואו נשמע קודם.

אם כך, אנחנו נותנים את רשות הדיבור לרב פרץ בבקשה.

צהריים טובים לכל המכובדים, לחברי הכנסת. למעשה אנחנו שמחים מאוד מאוד שהכנסת היא שיוזמת מעטפת רוחנית. ממש שמחה גדולה. כי למעשה חמש שנים לא היטה מעטפת רוחנית. היה מדובר שמערך הגיור ייתן חצי והסוכנות תתן חצי, והסוכנות לא נתנה במשך חמש שנים את החצי שלה ואז האוצר עצר אותנו מלהשתתף, בשום פנים ואופן לא להשתתף במעטפת הרוחנית, היות והסוכנות לא נותנת את החצי שלה.

אתה מדבר לפני 2013 או אחרי?

מ-2013 עד 2016.

מ-2013 לא היטה עליה עד 2016.

היו עדיין בתוך מרכזי קליטה שרצו תגבור.

למיטב ידיעתי העלייה החלה כפי שאמרתי באוקטובר 2016.

כן אבל היה מבצע משה, היו כל המבצעים ונשארו במרכזי הקליטה.

כבוד הרב, ברשותך נבהיר את העניין.

הוא מדבר מ-2016 ואילך.

אני לא רוצה שעכשיו תגררו אותנו להיסטוריה. אני מדבר נקודתית.

אמרתי מה שאמרתי על העבר. התחננו ליו"ר הסוכנות אז, והוא אמר "אני לא יכול, אין לי כסף", ואז המעטפת הרוחנית נפלה. ב-2016 באמת הממשלה החליטה, אבל למעשה כמו שחברת הכנסת פדידה אמרה, רק בנובמבר 2017 היה אישור.

אישור ממי?

אישור העברת הכסף מהאוצר.

אותה החלטה שהממשלה החליטה?

כן. שלא יחשבו שאנחנו יושבים בחיבוק ידיים, 12 בנות שירות שזה על חשבון מערך הגיור, נמצאות בכל מרכזי הקליטה. באיבים, בחרוב, בצה"ל 2 בצפת ובכנען ובקרית גת. וזה על חשבוננו, 2,500 שקל לכל בת שירות לכל חודש. זה כבר על חשבוננו. האנשים שלנו הולכים כל הזמן למרכזי הקליטה, הרב רחמים נמצא בצפון בכנען ובצה"ל והרב ידידיה נמצא באיבים ובחרוב. אז אנחנו למעשה עושים עוד, כדי כך שעצרתי את הרב רחמים אמרתי לו "תפסיק, אני לא רוצה שתמשיך להתעסק עם הגיור עד שתהיה מעטפת רוחנית" לכן אמרתי אני מאוד שמח - - -

מה ההבדל בין מעטפת רוחנית וגיור? גיור זה חלק ממעטפת רוחנית?

זה תוספת.

זה תוספת כי במהלך הגיור יש לימודי יהדות, זה שמשרד החינוך נותן, ויש בית הדין הרבני שזה משהו אחר.

אני אסביר. למעשה יש אנשים מבוגרים שלא מסוגלים לשבת בכיתה ויש לימוד פרטני, יושבים איתם לומדים איתם, ויש גם כן הווי רוחני למשל סעודה שלישית, מלווה מלכה, לפני שמגיע פסח עושים להם פסח, עושים סדר לכל העולים, וזה עולה ועולה המון כסף. חגים, שבתות, עושים את כל הדברים האלה. זה תוספת. לא העיקר, העיקר קיים. תשמישי קדושה גם כן, ספרים.

טלית - - -

המעטפת הרוחנית עוזרת לעבור את התהליך הרוחני.

הרבה יותר קל. לכן אני כל כך שמח, אדרבה, אשריכם שאתם עוזרים לנו בדבר הזה.

אני חייבת להבין משהו. אמרת שבתחילת 2017 הגיע האישור התקציבי.

בנובמבר.

אוקיי. בנובמבר. לקח לאוצר שנה, בנובמבר 2017 הוא העביר. ובאמת, שמחתי לשמוע שיש רבנים שמסתובבים ומטיילים. אבל השאלה הפשוטה ששאל כבוד היושב ראש, מנובמבר האם הכסף ירד למטה למרכזים למעטפת הרוחנית או לא, בסיור ואחרי הסיור שהייתי גם הרמתי כמה טלפונים וקראתי שלא התקבל הכסף בשטח למעטפת הרוחנית, אז איפה זה עומד?

האם אתם הבנתם מה הסיבה שהאוצר עיכב יותר משנה?

יישום ההחלטה ידענו שהיא תתעכב מאוד. יישום החלטת הממשלה ידענו שיתעכב מאוד.

למה? אמרתי, יישום ההחלטה - - -

אני נותנת לילד שלי 100 שקלים הוא יודע לבזבז אותם. תאמין לי.

בכוונה ציינתי את יישום החלטת הממשלה באוקטובר 2016. ואחר כך נושא מספר העולים, התיגבור שנעשה מיוני או מיולי 2017.

רגע, כבוד היושב ראש. הגיע הכסף. בוא רגע נדלג על האוצר.

הגיע במאוחר. לכן רציתי - - -

בסדר, אני רוצה רגע תשובה - - -

אני חושב שחברי הכנסת וכל היושבים פה יודעים מה זה לעשות הסכם עם הסוכנות. הרי צריך לעשות הסכם אצלנו במשרד ראש הממשלה, ואחרי שהחשבים מאשרים אותו צריך להעביר את זה לסוכנות והעברנו את זה כבר לסוכנות.

ביום חמישי בשעה 16:00.

הכסף או ההסכם?

טיוטת ההסכם.

טיוטת ההסכם הגיעה כשהיינו בצפת.

נכון. ב-16:00.

היינו שם בכל מרכזי הקליטה.

בדיוק אני ארבעה וחצי חודשים בכנסת. אם הייתי רק עושה הסכם, היו מפטרים אותי.

אולי הרב ירון יסביר את בעיות ההסכם, מה זה ההסכמים, כמה טיוטות הולכות וחוזרות.

אני שמח על הדיון כמו שאמר הרב פרץ, באמת זה חשוב לנו.

אתה מהסוכנות?

לא, אני מנהל מערך הגיור. אנחנו נלחמנו ונאבקנו במסגרת החלטת הממשלה הזאת שיהיה סעיף מפורש למערך הגיור לתקציב, כי כמו שאמר הרב כבר מ-2014 לא היה פרויקט כזה, ב-2014 עוד היה ויכוח כשהאגף עוד היה במשרד הדתות, כי 10% מהפרויקט משרד הדתות, משרד האוצר התעקשו שהסוכנות גם יתנו והסוכנות לא נתנה. בזמנו נפגשנו עם יו"ר הסוכנות והוא אמר "לא יכול להיות שבגלל הסכום הזה לא יהיה, אני אדאג שיעבירו" וזה לא עבר, ואנחנו התעקשנו לאור הוויכוחים האלה שהכל יעבור דרכנו, שהכל יהיה דרך מערך הגיור כי בסופו של דבר זו אחריות שלנו שהעולים האלה יהיו מוכנים לקראת הגיור. כמו שאמר הרב פרץ, הכסף הגיע ואישורי ועדת המכרזים, ועדת הפטור, מי שיודע זה לא שמגיע הכסף ואנחנו הולכים לשפוך אותו לסוכנות. גם לא קיבלו החלטת ממשלה שזה עובר לסוכונת. היינו צריכים לבקש פטור ממכרז שיעבור דרך הסוכנות, זה היה נראה לנו טבעי שזה יעבור דרך הסוכנות כי הם אחראים על הפעילות במרכזי הקליטה. גם בעבר זה היה דרך הסוכנות. ועדת המכרזים אישרה, ועדת הפטור במשרד האוצר אישרה. ב-2017 מסיבות טובות מאוד, גם חשוב - - - הקליטה והעליה, היטה עליה מאוד גדולה במספר המתגיירים בכלל במערך הגיור, מספר הלומדים לקראת גיור, כמעט הכפלנו את מספר הלומדים ובעצם היינו צריכים תגבור תקציבי. התקציב של אגף הגיור בקושי מספיק לפעילות השוטפת אז דרשו מאתנו את כל הפרויקטים – זה לא הפרויקט היחיד – לדחות ל-2018 כדי שהתקציב שנשאר, לנו נשאר 2 מיליון ומשרד האוצר נתן לנו עוד 4 מיליון כדי שנוכל לתגבר את הכיתות ברחבי הארץ, שיש לנו אלפי אנשים שלומדים לקראת גיור.

10,700 היום רשומים.

10,700 שלומדים לקראת גיור. שכל שנה היה רק 5,000.

אבל זה לא קשור להחלטה הזאת.

לכן התחלנו לעבוד על זה רק מתחילת 2018. כמו שציין הרב, אנחנו לא יכולים לבוא ולהחליט בעצמנו שהסוכנות תהיה זאת שתקבל את הכסף, צריך להכין תכנית עבודה. ישבנו עם הרכזים שלנו. חשוב גם לדעת שלמרות בהעברת התקציב ובהתחלת הפרויקט המוגדר הזה, אנחנו מלווים את המתגיירים כל הזמן. יש לנו ארבעה רכזים של העדה האתיופית במערך הגיור שמטפלים בהם בכל רחבי הארץ, שניים מהם נמצאים פה היום. התקנים של בנות שירות בתוך מרכזי הקליטה הם תקנים של אגף הגיור. פעם גם התקנים האלה היו מחולקים בין אגף הגיור ובני עקיבא והסוכנות, היום אנחנו מתקצבים אותם באופן מלא, זה כמה מאות אלפי שקלים בשנה. אנחנו מלווים אותם, קיימנו פגישות, לא ישבנו בחיבוק ידיים, ישבנו בפגישות גם עם משרד החינוך ועם הסוכנות ועם מרכזי הקליטה ועם המתגיירים והיו פעילויות, היה לאחרונה גם חידון חנוכה מאוד יפה שעשו בצפון והיה גם מפגש באזור הצפון.

אז איך מונעים את זה שאדם שעבר גיור והולך לבית הכנסת ואין לו טלית, ואין לו כסף לקנות טלית.

אנחנו עוד בתהליך.

אבל אנחנו מדברים על תקציב שצריך להעביר למעטפת, זה גם כולל כסף לדברים האלה.

לא, התקציב של המעטפת זה הכנה לקראת גיור, התפקיד של מערך הגיור זה לדאוג שאנשים יהיו מוכנים לגיור ולכן התקציב הזה נועד כדי להכין אותם, הוא תחת האחריות של הרכזים שלנו וכמו שאמרתי הם כבר התחילו את התהליך. משרד החינוך התחיל ללמד, משרד החינוך הוא זה שמתקצב את המורים, אנחנו מתקצבים את התוספת. דרך אגב, זה משהו ייחודי לכל העולים האלה במרכזי הקליטה, זה לא פרויקט שאנחנו עושים לכל המתגיירים שלנו בכל רחבי הארץ, זה פרויקט ייחודי שאנחנו עושים. כמו שאמרתי, גם אנחנו היינו רוצים כבר לבוא וליישם אותו, אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים - - -

לא הבנתי, האוצר, הסוכנות, מי לא העביר את הכסף?

הכסף הגיע אלינו למערך הגיור בסוף 2017. זה מה שאמרנו. בנובמבר 2017 העברנו את ועדת המכרזים. הרי אי אפשר - - - ועדת מכרזים, אין את התקציב, ועדת המכרזים שלנו אישרה, ועדת הפטור במשרד האוצר כי זה פטור ממכרז. חשוב לדעת, יש תהליכים שצריכים לעבור.

אז היום יש כסף, אין בעיה?

היום יש כבר חוזה ששלחנו לסוכנות.

ועדיין הסוכנות, אני לא מבין למה המדינה מערבת פה את הסוכנות, בגלל שהם מפעילים, אבל למה המדינה רוצה מהם כסף?

לא, היא לא רוצה שישימו - - -

לא, זה היה עד 2013.

עכשיו יש החלטת ממשלה. אותו דבר אגב לגבי נתיב בצבא, אנחנו צריכים גם לראות שזה בבסיס התקציב - - -

גם שם יש בעיה.

נתיב בצבא גם היינו צריכים תוספת תקציב כי גדל מאוד מספר הקורסים. אנחנו מאוד שמחים על זה, בעבר היו 2,000, 3,000 תלמידים בצבא, היום זה כבר עלה ל-5,000 ומעלה, וגם אנחנו צריכים לזה את תוספת התקציב. כרגע אמרנו שבפרויקט של - - - אנחנו לא נוגעים, למרות שגם, שוב משרד ראש הממשלה אני לא יודע מבחינת המשאבים שיש לו, אבל הוא דורש מאתנו לבוא ולקצץ פרויקטים כדי שנוכל להגדיל כי עיקר הפרויקטים שלנו הגיור ברמה הארצית ושל הצבא, אנחנו מגדילים לזה תקציב, אבל שוב, כיוון שהתקציב הוא דו שנתי ב-2018 לא קיבלנו תוספת, צריכים לנסות ולהסתדר עם כל הפרויקטים האלה.

כרגע הפרויקט, תכנית העבודה של - - - בנויה על פני שישה מרכזי קליטה שאנחנו רוצים לבנות את זה לפי תכנית, היא מבוססת על מה שהיה בעבר עם הסוכנות אבל עם הרבה שינויים שאנחנו רצינו להוסיף לאור ההערות של הרכזים שלנו. ושוב, בגלל שהאחריות היא שלנו שהעולים האלה יהיו מוכנים לקראת גיור, אנחנו יודעים מה בדיוק הם צריכים לקבל, איך זה צריך לעבוד, ושוב, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה. הסיבה שזה הועבר אליהם רק בשבוע שעבר כי אז קיבלנו את כל ההערות מהחשבות לגבי תכנית התקציב ולגבי ההערות על ההסכם. לטעמי, ברגע שנקבל תשובות חזרה, תוך כמה ימים כבר אמור להיחתם. זה לא משהו שמתעכב, כמו שאמרתי התקציב קיים, הערות קיבלנו. חשוב לציין שיש לנו שיתוף פעולה מבורך עם הסוכנות, אנחנו באים לביקורים ואנחנו בהחלט מקבלים מהם עדכונים על מה שקורה, הרכזים שלנו נמצאים בשטח ובסך הכל הפרויקט הזה, גם האינטרס שלנו כמו שאומר הרב, אנחנו לא רוצים שהעולים יגיעו לבתי הדין בסוף בלי שעברו את המעטפת כי חשוב לנו שהם יגיעו מוכנים.

יש לי כמה שאלות. שאלה אחת, שלא שכנעתם, לפחות אותי, הסיבה שזה התעכב עד נובמבר 2017. כי לא מדובר בהחלטת הממשלה על מצ'ינג של הסוכנות היהודית. הסיבה של המצ'ינג לא יכולה להיות כי בסכום הזה אין מצ'ינג. לכן אני לא יודע מה הסיבה שזה התעכב עד 11 לנובמבר. זו שאלה אחת שלא שכנעתם אותי. שתיים – למה התעכב, גם מאז שהתקבל, מנובמבר, עד עתה, אנחנו נמצאים בסוף פברואר.

אדוני יודע שאסור לנו לעשות הסכם עם הסוכנות. אנחנו לא בעלי בית - - -

למה לוקח ארבעה חודשים כדי לשלוח טיוטה או לשלוח הסכם ולעשות הסכם?

חודשיים וחצי.

לא. נובמבר, דצמבר, ינואר, אנחנו נמצאים בסוף פברואר. שלוש - אנחנו יודעים עכשיו שטיוטת ההסכם נשלחה ביום חמישי, טוב שהחלטנו לקיים את זה כאן בוועדה כי אם לא היינו מקיימים גם ביום חמישי זה לא היה מגיע. אני מכיר את משרדי הממשלה. לכן אני רוצה לדעת עכשיו מתי הכסף יגיע, לעבור לסוכנות.

התקציב הוא כל שנה? או שזה תקציב לכמה שנים?

חד פעמי 2.6 מיליון.

חד פעמי 2.6 מיליון לאותם עולים כי מוגדר כמה עולים יגיעו, 1,300. כדי לתת מעטפת ל-1,300 עולים, זה התקציב. לכן אנחנו רוצים לדעת מתי יגיע סוף סוף.

ברגע שהסוכנות יתנו לנו תשובות נעביר את זה לחשב שלנו, הוא יחתום ויקבלו את הכסף.

ובא לציון גואל וגואל לציון.

אני רוצה להגיד משהו אחד, לזכותו של הרב פרץ. הלחץ שלו על הפרויקט הזה לא התחיל בגלל הדיון בוועדה. מאז החלטת הממשלה, לפחות שנה וקצת, הרב פרץ מאוד שותף למרות שלכאורה כראש מערך הגיור הוא אמור להתעסק רק בענייני תוכן, הוא מאוד שותף בלחץ על קבלת התקציב, על ארגון הדברים, על תכנית העבודה. זה לא שחיכינו עד שיהיה הדיון בוועדה ואז התעוררנו, אנחנו בקשר גם עם הסוכנות בעניין הזה. היו כל מיני עניינים, כמו שאמרתי, בתחילת 2018 היה אפשר להתחיל לעבוד על זה מחדש כשידענו כמה תקציב יהיה כי בהתחלה גם היה תכנון לקצץ לנו את התקציב לפרויקט הזה ולא הסכמנו, הרב פרץ ממש נלחם שיישאר התקציב שהובטח לנו כדי שנוכל לקיים.

דרך אגב, גם בהקשר לשאלה של חברת הכנסת, התקציב הזה הוא חד פעמי. אנחנו חוששים שאמנם בתכנית העבודה הוא יספיק לנו לשנה, אבל מה יקרה אחר כך אם תהיה עליה נוספת או אם יהיו עולים שיצטרכו - - -

אם תהיה עליה אני בטוחה שייכנס - - -

אז תהיה התייחסות תקציבית גם. בלי התייחסות לא יעשו - - -

הכל זה כיבוי שריפות. גם בנתיב בצבא, כל שנה אנחנו מבטיחים, זה לא נכנס לבסיס התקציב, דברים שהם מהותיים ואם באמת נלחמים ואנחנו רואים - - -

אדוני אולי באמת יעזור לנו בצבא. יש לנו עכשיו בעיה בצבא.

אני מציע ליושב הראש לקיים - - -

אנחנו נקיים דיון בנושא.

מה שהיושב ראש אמר על כך שרק יום חמישי, הרב רחמים, אני חושב שאתה יודע שלפני חודשיים אמרתי לך לעצור עד שלא תהיה מעטפת רוחנית.

בסדר, זה שהדברים נעצרו אנחנו יודעים, לכן אנחנו מקיימים את הדיון. סוני בבקשה.

כמו שנאמר, קיבלנו את הטיוטה הראשונה ביום חמישי אחר הצהריים. זה צריך לעבור אצלנו את המחלקה המשפטית ואת הכספים. אני מאוד מקווה שזה יהיה שיותר מהר, אנחנו בעצם פוגשים את העולים ורואים אותם יום-יום עם הציפיה של באמת לעשות את הכל ולא רק את שיעורי היהדות שהם מקבלים באופן שוטף ממשרד החינוך.

אנחנו גם יודעים וזו דאגה שאני חייבת לשים על השולחן, שבגלל העיכוב ובפועל המסה הגדולה מתעכבת חצי שנה. עולים שעלו מיוני עד דצמבר נמצאים פה כבר חצי שנה, ולא התחילו במהלך הגיור עם כל המעטפת. ואלה דברים שבאים אחר כך לידי ביטוי גם במבחן הסופי שהם צריכים לעבור. כי שואלים אותם מבחינת המעטפת על תפילין ותפילות וכולי, ועל ליווי רוחני. הדברים האלה נשאלים. לכן אנחנו חוששים מאוד שהתהליך לא ייגמר בתוך שנה כפי שהיה עם העולים בעבר, וזה מאוד בעייתי גם מבחינת העולים עצמם, שזה סוג של איזה שהוא סבל אישי ומשפחתי, ודבר נוסף, גם מבחינת המקומות במרכזי הקליטה. ככל שהם לא יסיימו את תהליך הגיור בזמן סביר הם יישארו במרכז הקליטה וזה לא טוב, קודם כל לא לעולים וגם לא לנו.

השאלה שלי לסוכנות, שאלה שאני רוצה שגם נציג משרד הקליטה יתייחס, אתם כפה של העולים, אתם קולטים את העולים, והדבר הזה מתעכב, ומצד שני כשאתם רואים את הצורך, איזה צעדים עשיתם?

תראה, אני לא הבאתי לפה את כל ההתכתבויות ואת כל הטלפונים שנעשו, כמו שנאמר באמת היה שיתוף פעולה וכל הזמן היינו בקשר וישבנו ועשינו ביחד גם תכניות עבודה. אבל בסוף בסוף אנחנו יכולים רק להפעיל, אנחנו לא יכולים להביא את הכסף. מה שאנחנו יכולנו לעשות מבחינת חגים וחברה ותרבות מתקציבים שמשרד הקליטה נותן, עשינו. העולים יודעים מה זה חגים, הם מקבלים את השיעורים של משרד החינוך, אבל שוב – בסוף בסוף חוץ מלהתריע ולצעוק ולהביא את זעקת העולים אנחנו לא יכולים לשים כסף שאין לנו אותו, במקום הממשלה.

טוב. משרד הקליטה, אנחנו רוצים הבהרה בנושא כי קליטת עליה היא מערכתית. אנחנו לא רואים את הכישלון במשרד מסוים. כיוון שזה מערכתי, אתם המשרד שמופקד במדינת ישראל כמשרד שקולט את העלייה ודואג לעליה ולקליטה, ואתם גם יודעים על קיומו של התקציב, כי זה חלק ממערך הקליטה. לכן למה לא פעלתם מול האוצר לזרז לשחרר את הכסף, כפי שפעלתם בתחומים האחרים שיצא הכסף?

אני ממונה תכניות בין משרדיות לעולי אתיופיה במשרד הקליטה.

שואלים אותי אם אנחנו קרובי משפחה ואם אני עושה פרוטקציה. לפרוטוקול, אין קשר.

אז ככה, לעניין הסעיף של החלטת הממשלה על התקציב, נכון, ככל שידוע לי באמת לא היה לנו יד בדבר, ולא יכולנו גם לדרוש - - -

איך למשרד הקליטה אין יד בדבר? אתם בעלי העניין הגדולים ביותר.

הסוכנות היא קבלן משנה. אתם בראש קליטת העלייה.

אבל התקציב אמור לעבור למשרד הגיור, לא משרד הקליטה. למי שיש את הכוח לבקש ולקבל את הכסף זה משרד הגיור. אנחנו יכולנו רק להגיד בסיפא שזה תקציב שאמור לעבור לעולים וכן הלאה, אבל אין לנו את הכוח באמת להגיד למשרד האוצר להעביר את הכסף.

כבוד היושב ראש, התשובה ממש - - -

אפרים, אני בכוונה אמרתי שקליטת עליה היא מערכתית. מי שמתכלל את קליטת העלייה במדינת ישראל זה משרד העלייה והקליטה ולכן כפי שאתם דואגים בתחומי הדיור, ההכשרה, החינוך לעולים חדשים, כך גם אתם יכולים להפעיל את מערך הגיור. למה אתם לא עושים, איפה הבעיה? אתם יכולים לעשות עם האוצר, בתיאום כמובן עם מערך הגיור. כפי שאתם עושים, כמתכלל. זו השאלה.

יכול להיות שלא עשינו מספיק בשביל, כפי שאמרת, על מנת לדרוש וכן הלאה, אבל שוב פעם אניא ומר, אנחנו נותנים בעצם את המעטפת המלאה לעולים במרכז הקליטה, גם תקציבים אנחנו נותנים כפי שסוניה ציינה בתחום חברה ותרבות, לימודי דת, חוגים, ועוד.

ספציפית להחלטת הממשלה של 2.6 מיליון ₪, אני יכול לומר לך שיכול להיות שאולי ידנו לא היטה על העליונה ולא דרשנו מספיק, יכול להיות שזה משהו שצריך לעשות - - - עוד פעם, נסיק מסקנות.

ברשותך רק דקה. אני רוצה להגיד תודה על הסיור הקצר, כבוד היושב ראש, שהצטרפתי אליו, כי פתאום הבנתי כמה מורכב להיות עולה וכמה מעטפות וכמה דברים צריכים לנגוע באותו עולה על מנת שבאמת יהיה לו לפחות את הסיכוי הקל ביותר להשתלב. לכן אני שמחה שגם משרד הגיור וגם משרד הקליטה והסוכנות היהודית, הם חייבים לעבוד בסינכרון ובשיתוף פעולה כי הקושי כל כך עצום. אם אנחנו רוצים לקלוט אותו במדינה בצורה המיטבית. אז ראשית תודה על הדיון ותודה על הסיור המרתק שיכולתי להצטרף אליו.

תודה רבה. אנחנו נשמע עכשיו את משרד החינוך שמפעיל את אולפני הגיור במרכזי הקליטה. בבקשה.

אני נציג האגף לחינוך מבוגרים, מנהל אולפני גיור. אני שמח שהדיון הזה מתקיים ושהתקציב אכן יועבר. אנחנו, כמי שמתפעלים כ-40 כיתות בכל הארץ, הרגשנו ודרשנו וצעקנו שהנושא של המעטפת הוא קריטי. אני זוכר שאמרתי לרב פרץ בסיור בחרוב או באיבים, אני כבר לא זוכר, שהתקציב צריך להיות הרבה לפני.

אנחנו מתפעלים כיתות עם מורים שלא היו לנו וגייסנו אותם במיידי עם התראה מאוד קצרה. חלק מהמורים פרשו והחזרנו אותם לעבודה, כל הכיתות מאוכלסות במורים, כיתות גדולות, ואנחנו מכינים אותם לקראת גיור כמיטב מסורתנו, כפי שאנחנו יודעים. הקושי הוא כמובן – ונתתי את זה כדוגמה בסיור – זה ללמוד נהיגה, ללמוד תיאוריה בלי ללמוד מעשי. כשאין מלווה למקוואות, כשאין שבתות, אין מתנדבים, אין שבת זכור שמישהו יקרא להם והחבר'ה יודעים על מה אני מדבר. פסח בפתח, ואין מי שמלווה אותם. הדיינים שאלו אותי ואמרו "תשמע, אישה שלא טבלה, עולה שלא ביקר בבית הכנסת, שאין מי שידריך אותו בשבתות, מה עושים?"

אז כפי שאמרתי קודם, אני מאוד שמח. אנחנו, המורים שלנו גם, עושים מעל ומעבר. מעבר לשעות ההוראה שאנחנו מחויבים לתת ואנחנו נותנים הם בעצמם אלה שנשארים במרכזי הקליטה ומלווים את העולים בחגים לפעמים, כמתנדבים. עושים סדר עם ההורים, המורים שלנו, למרות שהם לא מחויבים.

אני מקווה שבאמת זה לא יפגע בתהליך הגיור של העולים.

הוא יעכב.

הוא יעכב. הדיינים אומרים את זה. אנחנו לא נמשוך אותם עוד חודשיים-שלושה כדי שתהיה להם האווירה, ההווי היהודי, המשמעות האמתית של היהדות. ההסכם הזה ייחתם, יירד לשטח, אנחנו נשים יד ונטה כתף ונשתדל להעביר אותם כמה שיותר מהר.

אחר כך משרד הקליטה בא ומאשים את העולים שלא זזים ממרכז הקליטה, הם תקועים.

משרד הקליטה אף פעם לא מאשים את העולים.

אנחנו יודעים, הם לא יוצאים, הם לא זזים. אפרים, יש לי שאלה שבמהלך הסיור למדנו דבר חמור מאוד, ואני רוצה את תגובתך או הסבר לנושא. ראינו שהעולים החדשים בגיל 21 פלוס, מקבלים תעודת עולה בנפרד, אבל הם נאלצים לגור עם הוריהם גם בגיל 30 ו-40. יש לנו מקרה אחד במבשרת. אני שואל על איזה חוק אתם מכריחים אותם, אחרי שנתתם להם תעודת עולה בנפרד, למה משרד הקליטה מכריח אותם לגור עם ההורים?

לשאלתך, אני לא יודע אם משרד הקליטה מכריח אותם לגור ביחד אבל אני יכול להגיד - - -

שאלנו את מנהלי מרכז הקליטה שאמרו לנו.

זאת הנחיה, זה לא מכריח, זו הנחיה.

כן, זו הנחיה שקיבלו ממשרד הקליטה.

יש שתי אפשרויות - - - ההורים שלהם והם גרים עדיין. אנחנו מתייחסים אליהם כיחידים. זאת אומרת שבסופו של דבר כשהם ירצו לצאת הם יוכלו לקבל שכר דירה של 1,500 ₪ לחמש שנים, או לחלופין אם הם רוצים לרכוש דירה, לקבל הלוואה של 281,000 ₪ בריבית מאוד נמוכה יחסית לשוק הישראלי. זו בעצם ההתייחסות שלנו ואין איזו שהיא הנחיה.

השאלה שלי היא בהתחלה, אתה הלכת לסוף, כשהם עוזבים את מרכז הקליטה מה הם צריכים לעשות. מה שאתה אומר, המוטיבציה שלנו כדי שאחר כך אם הם יגורו ביחד, אז אנחנו נכריח אותם לצאת. זה לא הולך ככה. כי אנחנו חיים במדינה מתוקנת. למה צריך לעשות את זה? אני לא בא באופן אישי אליך, אני מדבר על משרד הקליטה. אם משרד הקליטה שמצא לנכון לתת תעודת עולה בנפרד, אז מגיע לו גם בית בנפרד. אתה יכול לשים ביחד את הרווקים, שניים, שלושה, ארבעה ביחד. אבל אחרי שנתת לו את תעודת העולה אתה לא יכול לשים אותו עם הצפיפות, אדם בגיר, לא משנה אם בחורה או בחור, מעל 21, לחייבם לגור עם ההורים.

התעודה הזו זה בעצם בנפרד, מי שמקבל זה כל מי שמעל גיל 20 באופן אוטומטי מקבל תעודת עולה נפרדת, בלי קשר אם הוא גר עם ההורים או בלי ההורים. לגבי ההנחיה אם מחייבים אותם לגור עם ההורים או לא, זה דבר שאני אצטרך לבדוק את זה ולתת תשובה, אבל כרגע אני לא יכול לתת תשובה.

אני רוצה לדעת על מה התבסס משרד הקליטה כשנתן את ההנחיה, על חוק או הוראת שעה או החלטת הממשלה. אם לא, יש כאן עבודה שלא על פי החוק.

ברשותך כבוד היושב ראש, אני אבדוק את הדברים ואתן תשובה, אבל כרגע אין לי איזו שהיא תשובה לתת לך.

אני מבקש שתבדוק את העניין ותעדכן אותנו בכתב. האם מישהו רוצה להתייחס?

אני עובד במערכת כבר 13 שנים. המעטפת התחילה בשש-שבע השנים האחרונות, לפני כן לא היטה מעטפת רוחנית. המעטפת מסייעת, לא מעכבת את הגיור אלא מסייעת. סוניה - - המערכת עצמה מתגברת מעבר לאולפן שמשרד החינוך נותן.

ברשותך, אני רוצה להזכיר את הנקודה שהוא אמר. הדיינים אומרים שאם הוא לא מלווה למקווה, לזה ולזה - - -

הרב פרץ אמר את זה.

אנחנו יודעים את זה. אי אפשר להתכחש.

הדיינים אומרים "אתה עוד לא מוכן" ודוחים את זה. "תשלים ותבוא". זה לא משפיע?

אדוני היושב ראש, אני מדבר על ה- - - שלי. מה שאני אחראי, מה שנמצא במחוז צפון. אני לא יודע מה קורה במחוז דרום, הוא מייצג את הדרום. אני אף פעם לא שומע מהדיינים אמירה כזאת ואני לא חושב שאמירה כזאת נאמרה. בין אם נאמרה מהדיינים, זה קצת קשה לי להתייחס.

זה מדרבן. בשביל לעשות מעטפת רוחנית.

אני ראיתי תוצאות ואני לחצתי על הרב פרץ, דיברנו, אנחנו לוחצים ואני חושב שורד גם תעיד שבכל מקום שאפשר, דיברנו כי זה מאוד חיוני ומאוד חשוב. העולים מקבלים שעות לימוד בצורה מצוינת, לומדים ואני כאחראי מבקש מהמורים במחוז צפון וגם מאלה שנמצאים במרכז, הוותיקים, לסייע מעבר למה שאפשר והם עושים את זה, והעולים ברוך השם הם ממושמעים ואנשים טובים ועושים את מה שצריך לעשות. נכון שהמעטפת יכולה לעזור למשפחות יותר מבוגרות, לאנשים עם צרכים מיוחדים, עם ליווי לבית הכנסת. נמצא איתם שם רכז דת וזה יכול סייע לסיום ההליך שלהם הרבה יותר טוב ממה שהיה, נכון, אבל זה לא מעכב אותם כי אני יכול להגיד לכם שבאמת לפני שש שנים - - -

אני חולק עליך. ברשותך, אני מאוד חולק עליך. אני אגיד לך, אתה מכיר את הפעילות הרב שנתית בנושא הזה, הרבה שנים מלווה את העולים, אני יודע על מקרים שנדחו בבית הדין, דחו אותם, אחד שלא היה לו תפילין, לא הלך להתפלל שלוש פעמים ביום. אני מכיר מקרים כאלה שנדחו. ידעו את החומר, ענו על השאלות לדיינים, אבל הכשילו אותם בגלל שאין לו תפילין. שואלים אותו "יש לך תפילין", "אין לי תפילין", "אז אתה לא מניח תפילין כל בוקר, אתה לא יכול לעבור את הגיור". אני מכיר את המקרים.

העולה צריך לקנות את התפילין מכיסו, דרך אגב.

בסדר אבל אני אומר את זה כדוגמה, שזה שלא התפלל, לא הלך לבית הכנסת, גם על זה נכשלו. אז תסביר לי.

אני מתחבר אליך, עם האמירות שלך אני מתחבר למה שאתה אומר, כשעולה נכנס לכיתה ולומד, המורה אחראי מעבר לאולפן הגיור שהוא מלמד אותו, הוא משתף אותם על נושא של תהליך חוויה של ליווי תפילה, ובית כנסת שלוש פעמים ולא רק לוקח אותם. אגב, אני לחצתי על משרד החינוך בצפון, שחייבת להיות, לא הצלחנו את המעטפת, ברוך השם עכשיו אנחנו נצליח, שתהיה משפחה, מישהי שתלמד את המשפחה. אני חושב שמשרד החינוך, כמו שיש לו מורים לאולפן יהדות, שחלק מהיהדות היה צריך לדאוג להם. זה הפך להיות נטל עכשיו על ה- - -, עוד שנתיים תהיה החלטת ממשלה שאין מעטפת רוחנית. אז מה אנחנו נעשה? כל פעם אנחנו נאבקים.

יש לנו בצפון מישהי שמלווה אותם ומדריכה אותם. אני לפחות מנסה תוך כדי לנסות לכסות על המשפחות האלה שלא זה מה שיעכב אותם. עוד פעם, אני רוצה להדגיש שהמעטפת סייעה, אני יכול להגיד שהיא מסייעת מצוין, אבל לא לקחת את זה כאילו זה מעכב, כי העולה בדרך כלל, הצעירים, כן המעטפת - - - אגב, גם הסוכנות בעבר, לפני - - - הסוכנות רכשה להם את התפילין, אחר כך אבל המעטפת הרוחנית, הם מיד רוכשים ואין להם בעיות כאלה.

הממשלה ראתה שיש צורך בזה ולכן היא הקציבה את זה.

מצוין.

כן, היא הקציבה את זה. אבל הבעיה פה היא הבירוקרטיה, שהכסף לא הגיע. אני גם אומר שמשרדים שמטפלים בנושא, אם זה משרד החינוך לחינוך מבוגרים, אם זה משרד הקליטה, אם זה הסוכנות היהודית ואם זה מערך הגיור, יש פה כישלון מערכתי שלא דרשו את הכסף המאושר. לא היה ויכוח ולא היה תנאי, הובלתי לכך שתהיה החלטה כזאת על הכסף. לכן אני יודע את כל הפרטים. לא היטה סיבה לעכב את זה. פשוט נרדמנו בשמירה. משרדי הממשלה נרדמו בשמירה. זה מערכתי. בראש ובראשונה מי שאחראי על התקציב ומבצע, זה מערך הגיור. לכן אני אומר שכאן יש את העניין - - -

אנחנו נשתדל לגמור את זה כמה שיותר מהר.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעלות נקודה שאם כבר הסוכנות כאן וכבודו נמצא כאן, אני במקום שהעולה יצליח, אני נאבק כבר הרבה שנים ואני לא מצליח. אני חושב שהגיור זה הדבר הכי חשוב, מהכל. מאולפן העברית, הכל. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו בצפון אצלנו בעבר וגם היום, אנחנו שיתפנו עם אולפן העברית שהעולים ייכנסו כעולים - - - ויכול לברוח מהכיתה, אולפן היהדות מגיע ונוכח בכיתה. לכן לנו אין את הפריבילגיה לעזור להם שהם יהיו, אנחנו נשתף פעולה, שגם העולים יבואו ללמוד אולפן עברית כי זה - - -.

אני ביקשתי שלימוד אולפן היהדות יהיה לפחות פעם אחת בשבוע, שמשרד החינוך יקצה. כי העולה אחר הצהריים, אם זה משפחות עם ילדים זה קשה להם.

מה אתה אומר, יש יום שלם?

אני אומר שהייתי רוצה שבאולפן יהדות, זה אחרי הצהריים, בשעות הכי קשות והאנשים קצת עייפים ולא מרוכזים ויש להם ילדים וזה מאוד מטריד אותם. לפחות פעם או פעמיים בשבוע שהאולפן יהיה - - - בשעות הבוקר, הראש צלול יותר, הם יותר מרוכזים, הילדים נמצאים במעון או בבית הספר, למשפחות יהיה קל לקלוט. למה לא עשו שימוש מערכתי מצד משרד החינוך, והסוכנות יכולה לדחוף את זה כי הסוכנות יודעת וכולם יודעים שהיהדות מאוד חשובה להם. אז פעם בשבוע לא יקרה שום דבר שהמורה אחרי הצהריים ילמד אולפן עברית. אני מבקש בקשה. הם בראש צלול, יקלטו את זה, יהיה להם קל יותר ולא יהיו מוטרדים. זו הבקשה.

אתה צודק. אין ויכוח שלעולים החדשים הנושא של השלמה בלימודי היהדות הוא הכי חשוב וקריטי. הם רואים בכך חשיבות לעניין הזהות. סוניה יש לך מה להגיב על העניין הזה?

כן. כשנכנסתי לתפקיד לפני שבע שנים הבקשה הזאת כבר הונחה, אני פניתי למשרד החינוך שהוא בעצם הסמכות לוותר או להזיז או לשנות את מערכת הלימודים. משרד החינוך עומד כבר שנים על הרגליים האחוריות בטענה שזה בלתי אפשרי. אני אמליץ ואשמח אבל אני חושבת שמי שצריך לתת את התשובה זה משרד החינוך. אני לא יכולה להחליט בשבילם על שעות העבודה של המורים שלהם ועל שינוי מערכת השעות. צריך לפנות למשרד החינוך למגי, ולראות אם זה אפשרי או לא. הבקשות הועברו, אנחנו חושבים שיש בזה מן הטעם אבל שוב, בר הסמכא לענות הוא משרד החינוך ואם אתם תפנו גם, אנחנו נמליץ.

אני לא מוסמך לתת את התשובות במקום מגי אבל אני יודע מה חלק מהתשובות. מערכתית זה מאוד מסובך, בגלל המורים, מלמדים אחר הצהריים, אנחנו מלמדים נשים וגברים אחר הצהריים בנפרד, אי אפשר לעשות את זה בבוקר וללמד עברית אחר הצהריים כשזה כיתות מעורבות של גברים ונשים. זה מאוד מאוד מסובך ואני חושב שזה קשה ליישום, אבל שוב – אני לא הכתובת, מגי היא הכתובת, וניסו דרך אגב בשנים קודמות כפי שסוניה אמרה, זה לא צלח ואני מסופק אם זה יצלח.

יש אפשרות שתמסור למגי שתסביר לוועדה בכתב? זה מאוד חשוב לנו.

אני אשמח, אני אעביר לה את זה.

אדוני היושב ראש, היות ויש בקשות גם אני אבקש בקשה. אנחנו היינו במערך הגיור 36 דיינים. הגענו היום ל-22 דיינים. אלי גרונר מנכ"ל המשרד כבר חתם על ועדת איתור לבחור דיינים, אבל זה כבר שלושה או ארבעה חודשים שעדיין אין ואני מאוד חושש שכשיגיע זמן הגיור, ניתקל בבעיה של חוסר דיינים.

יש 22 דיינים?

היו 36 והיום יש 22. זאת אומרת כל כך הרבה חסרים.

אגב כבר היום יש לי בעיה של דיינים.

יש בעיה מאוד גדולה. אז אם אדוני יכול ללחוץ על משרד ראש הממשלה.

טוב. אנחנו - - -

עוד נקודה, חבר הכנסת נגוסה. לנו, לגייס מורים זה די מסובך. זה לא פשוט. אנחנו משתדלים לגייס את המורים הכי מוסמכים עם תעודות וכולי. אנחנו צריכים התראה של לפחות חודשיים, לדעת כדי לגייס מורים כי אנחנו היום במצבת מורים מלאה ונשמח, גם אם הסוכנות יודיעו לנו, גם אם החלטת ממשלה שמתקבלת או אמורה להתקבל, נדע פחות או יותר להיערך בצורה מיטבית על מנת לקלוט אותם ולא להגיע למצב שאין מורים ולא ניתן להתחיל לימודים במיידי. זה מאוד מאוד חסר לנו.

שמענו גם בסיור לגבי הבעיה הזאת בצפון. הצעתי ואני גם אבדוק, על פי החלטת הממשלה כרגע 250 מורים נמצאים בתהליך הכשרה. לא כולם יכולים ללמד כמובן יהדות, אבל אני בטוח שמתוך ה-250 יהיו כמה שיוכלו ללמד יהדות. השאלה, גם לאותם אנשים שנמצאים בתהליך ההכשרה תהיה להם גם הכשרה מעשית והאם אפשר לשלב אותם כיוון שגם לימודי היהדות הם אחר הצהריים, יכול להיות שבשעות הבוקר הם לומדים את לימודי ההכשרה ואפשר לשלבם לאחר הצהריים להיות מורים ליהדות. האם אפשרות כזאת יכולה להיבדק?

מניסיוני, סטודנטים שסיימו 80% מהחובות שלהם במכללות, ניתן לשבץ אותם עם אישור חריג של הפיקוח. אם הם מומחים בתחום הדעת, קרי לימודי יהדות, בהחלט אפשר להכשיר אותם וקצת גם להכין אותם, להכיר להם את תכנית הלימודים, מה נדרש מהם ואיך ומה להכין. לכן אנחנו צריכים את הזמן הזה. בהחלט ניתן גם את המורים האלה שהם בדרך להיות מורים, לשלב.

בשאלה הזאת אנחנו נקיים מפגש מצומצם, לא דיון של הוועדה אלא מפגש עם משרד החינוך.

גם לעברית.

גם לעברית. אז איך משלבים אותם, כי זה גם לטובתם, כי הם עוברים סטאז'.

מה, שילוב סטודנטים לעברית ויהדות?

סטודנטים שנמצאים בהכשרה להיות מורים.

במכללות שלומדים לקבלת תעודות הוראה, ביהדות ועברית, תחום דעת שנושק לנושאים האלה.

לפי החלטת הממשלה משרד החינוך צריך להכשיר 300 מורים תוך ארבע שנים. אני יודע שלפחות 250 התחילו כבר לפני שנה או אולי שנתיים.

זו השנה השלישית.

הם לקראת סיום.

יש כאלה שהם לקראת סיום גם, שהתחילו לפני. אני בטוח שאפשר למצוא. אם לא, נבדוק מה - - -

ישמחו לשלב אותם, אדרבה.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

ברשות יושב ראש הוועדה, וברשותכם, כל האורחים, אני יכול להעיד מתוך השטח, גם במעטפת הרוחנית שניהלתי במרכזי הקליטה וגם בתור מורה, כמה שנים שלימדתי וגם כיום כרכז יהדות עולי אתיופיה באגף הגיור מחוז דרום, שזה מראשון לצין עד אילת, כל מי שמבקש, גם במגורי קבע, יש הרבה אנשים שלא סיימו. גם שהעולים לא הגיעו, אגף הגיור באמת, ולא בגלל שאני עובד שם, אבל לזכותם ייאמר פה, עזרו המון כי הבאנו עולים שנתקעו כמה שנים. כמו שאמר קודם היושב ראש, שנתקעו מכל מיני סיבות שונות או פחד מתהליכים שיש באמצע. ניסינו להסביר להם, עשר נפשות, 12 נפשות, עולי אתיופיה וגיור זה לא בודדים, זה משפחות. אחד לא סיים זה - - - באמת. אחד הדיינים שאל אותי, בדרך כלל כששואלים "למה אתה רוצה להיות יהודי", כמובן שיהודים, אנחנו לא מדברים על לא יהודים, אלא קצת יש פה ושם גם שבאו נשואים וכולי. "אני רוצה להיקבר בקבר יהודי". אז מה הקשר לקבר? הסברתי להם בהומור "העולם הזה הוא זמני, העולם הבא זה נצח ולכן הם דואגים לעולם הבא ולא לעולם הזה".

לכן ה- - - הזה שאנחנו מקרינים, כל אחד עוזר באמת בתפקידו שמאוד רואים אותנו גם ממשרד הקליטה, גם הסוכנות היהודית וגם משרד החינוך, כל אחד נותן באמת. אחד הדברים מדוע לא המשכנו את התקציב, ישר כשקיבלו את התקציב להפעיל אותו? משום שאני וכל האחרים עשינו עבודת שטח מה באמת צריך. יש לנו מלא כסף, אין בעיה, אבל יש סדרי עדיפויות לכסף. מה העולים צריכים, איך אנחנו נסייע להם. דנו בזה, בכל הדברים האלה והצענו להם מה באמת צריך לעשות. א. גם במגורי קבע נביא אותם, הם נותנים לנו, עכשיו פתחנו כיתות. בראשון לציון סיימו כמה, באשדוד היטה כיתה. זה מאוד מאוד מסייע ולכן אני חושב שכל הפתרון לעולים, מה שטוב לעולים זה שכולנו נעבוד ביחד. גם משרד החינוך צריך להתאמץ. עשיתי בחרוב מרכז קליטה מלא ועשינו ראיונות פתיחת תיק.

ראש מערך הגיור אמר גם בשיחה הזאת עם שלושה דיינים "יש פחד לעולים, כשאומרים להם 'גיור' הם מפחדים". מה זה דיינים? דיין זה בית משפט. לעמוד בבית משפט זה דבר קשה. אמרנו "תבואו, נעשה פגישה שתבואו אחרי שלושה חודשים - - - נדבר איתכם נעשה תיאום ציפיות, מה מצפים מכם ומה אנחנו יכולים לעשות" ברור להם ועכשיו הם לא צריכים להתרגש. אין בעיה. יורדים לשטח ועושים להם פתיחת תיק.

גם כשיש בעיות במרכזי קליטה באמת הדיינים באים לשם ובית הדין בעצמו, יש - - - כולם רוצים שיקבלו אותם, אבל לפעמים גם כשלא יודעים אנחנו מקבלים. אבל יש כאלה "תעשה וי" דיינים לא- - - לכן גם משרד החינוך צריך להתאמץ.

כשעשינו פתיחת תיק במרכז קליטה בחרוב, 12 תלמידים, זקנות, זקנים, עולים צעירים, שלא יכולים להימצא בכיתה וללמוד מבעיות בריאותיות. אמרתי לדיינים כי אני כאחראי, רכז בכל הגיור הזה, "אתם צריכים להגיד לי עכשיו מה עלי לעשות אחרי X זמן".

המעטפת לא נותנת פתרון.

אני לא רוצה, זה לא חכם לגלגל אחריות לאחרים. המעטפת הרוחנית יכולה לתת. מה זאת אומרת? אנחנו נתאר לך גיור בכיתות רגילות וכיתות מערביות. אגף הגיור לא הוקם רק כדי לגייר עולי אתיופיה. משם אנחנו מצפים, אם בחורה מרוסיה או מה שלא יהיה, מתגיירת, יש משפחה מלווה. מה זאת אומרת? אני הולך למשפחה הזאת, הם מאמצים אותי, באים לבית הדין ומעידים שהכל בסדר ומגיירים אותה. תפקידה של המעטפת הרוחנית תפקידה, העולים האלה, משפחות לא יכולים לשלוח אותם, ומה אנחנו עושים? אנחנו רוצים לתת לכם מישהו שיתפלל, מישהו שיסביר להם. לכן אגף הגיור במעטפת הרוחנית לא יכול להיות במקום מורה. שוב, הוא יכול לתמוך, הוא יכול להיות כמו משפחה מלווה, אבל הוא לא יכול להיות מורה. לכן אם נעבוד ביחד הכל יהיה בסדר.

תודה רבה. אתם רוצים לסכם?

כן. כמו שאמרנו בהתחלה, באמת הדבר החשוב ביותר הוא המעטפת הרוחנית. כבר ברוך השם ראינו כמה משפחות, הרב רחמים הביא לי זוג מאוד נחמד שאני מקווה שהסוכנות תסכים שהם יגורו שם ויהיו איתם 24 שעות. הם יהיו כמו אב בית ואם בית, האשה גם תעבוד במקווה והבעל ילמד, יעזור, יקח אותם לבית הכנסת ויעשה כל מה שצריך.

זו נקודה מאוד חשובה מה שהרב אומר, שמשרד הקליטה יאפשר מגורים במרכזי הקליטה.

הם מאשרים.

ידידיה הוא דוגמה לכך שבאיבים, כשהוא היה צריך להיות שם כשליח יהדות, עשו לו "בית ספר" כדי שהוא יגור במרכז הקליטה. - - - צריכים לקחת בחשבון.

דיברתי עם היו"ר בקשר לרב אדנה, אנחנו חס ושלום, הוא אמנם סיים את התפקיד שלו אבל הוא בשמחה רבה ימשיך ללוות אותנו בכל מרכזי הקליטה. גם הרב ראובן שנבחר, גם הוא בשמחה רוצה להתלוות, ולכן נביא בעיקר, כל המשפחות שילוו בעיקר מהעדה, הם יודעים את הדברים, א ת המנטליות ואני מקווה בעזרת השם, ובאמת אני רוצה לציין פה את הסוכנות. היינו במרכז הקליטה, אני ממש מתפעל מהמנהלות שם. באמת מנהלות נפלאות. עושים מעל ומעבר, יישר כח, ליושב ראש ולסוכנות וגם למרכז הקליטה.

תודה. אני מצטרף לדבריך, הייתי בדרום ובצפון התרשמנו מהעבודה הטובה שמנהלי מרכז הקליטה עושים, הצוות עושה, ואנחנו מברכים על העשייה.

משפט אחרון. אני רוצה להצטרף, אני חושב שיש פה שיתוף פעולה בהחלט יוצא דופן בין משרדים שונים, ארגונים שונים, דבר שהוא לא רגיל בהרבה מאוד פרויקטים בשירות המדינה ואנחנו בהחלט זוכים להמון שיתופי פעולה, למרות העיכובים בהחלט יש הרבה עשייה. שירותי הגיור זה אחד הדברים שאנחנו מביאים למרכזי הקליטה, גם הרכזים וגם בתי הדין מקיימים במרכזי הקליטה ועושים את זה בצורה מסודרת ומנגישים את זה כמה שניתן.

אם יש סיורים או ביקורים ששם עולה גם עניין הגיור, הבקשה שלנו גם שאנחנו נהיה מוזמנים ונוכל להצטרף, כי דברים ששומעים משם, אולי גם אנחנו נוכל לשמוע דברים אחרת כי כשאנחנו באים לביקור אנחנו שומעים דברים אחרים ממה שלפעמים אנחנו שומעים פה, אז כדאי שכל הגופים ביחד ישמעו יחד ואולי גם לקיים בקרה משותפת על מה שקורה בצורה משותפת. אם יש פגישות גם עם משרד החינוך וגם עם משרד הקליטה, נשמח להיות שותפים.

בסיורים הבאים תזכירו לי.

נשמח לצרף אתכם. יש מישהו שרוצה להוסיף לפני שאני מסכם?

משפט. ברשות היושב ראש, מאחר ואני ותיק במערך הגיור, אני רוצה להגיד לכם שברוך השם הסוכנות ואנחנו, אמנם זה שני ראשים שונים אבל אני חושב ש"ואהבת את הגר" גם הם וגם אנחנו עושים את העבודה בצורה - - - ואני יכול להעיד על הצפון שאנחנו לא כל אחד בראש אחר אלא אנחנו חברים כבר. כשזו חברות יש את כל הדרכים כל דבר שאפשר, יושבים ופותחים ושמים על השולחן ולא כמו בעבר, לפני שבע-שמונה שנים היו שמים מתחת לשולחן. היו בעיות שלא זה המקום להתחיל לפרטן, היו בעבר תקועים, היום אנחנו מצליחים לתת לדברים מענה, יש שיתוף פעולה בין כל הצוותים. אני מבקש שכל אחד יעביר את זה הלאה.

יועבר לשטח. תודה רבה.

תודה. אני אסכם את הדיון. אני מאוד שמח על שיתוף הפעולה בין המשרדים הרלבנטיים בקליטת העלייה, זה מאוד מעודד ומשמח אותנו כאן בוועדה ובכנסת. דבר שני, היו עיכובים קשים הייתי אומר, אבל עכשיו אני רואה שהכיוון הוא טוב וחיובי ולכן אנחנו צריכים לעודד את הכיוון שהכסף הגיע, יש טיוטת הסכם עם הסוכנות ומה שאנחנו קוראים פה בוועדה, לזרז לסיים את ההסכם, להעביר את התקציב כדי שיגיע לעולים החדשים.

דבר שני, כיוון שקליטת העלייה היא מערכתית, אנחנו לא צריכים לאמר "המשרד הזה לא פועל ולא אכפת לי, אני עושה את שלי" כי זה שרשרת. לכן חשוב שהמשרדים לא צריכים לראות את הדברים כך, צריך גם ללחוץ, לפנות ולדרוש מהמשרדים האחרים הרלבנטיים.

דבר שלישי, אנחנו רוצים לקבל את התייחסות כל המשרדים לשאלות שהועלו כאן. אני אפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה בעניין זירוז איתור דיינים. נכתוב מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה בעניין זה. אנחנו גם נקיים דיון אם זה רלבנטי מה שאני מציע, לעניין המורים הן לעברית והן ליהדות.

מעל לכל, אני חושב שחיבוק העולים החדשים צריך להיות הדבר הראשון לנגד עינינו. ראיתי בשטח את הדבר הזה מהצוות שמטפל במרכז הקליטה ואני רואה גם פה בדיון שכולם רוצים לעזור לטובת העולים ובעזרת השם אחינו יגיעו ונשלים את המשימה. תודה לכולם שהגעתם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:28.