ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-18OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 154

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 12:30

פרק ג' כולו (הסרת חסמים ביבוא אישי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

סאלח סעד

שירה גרינברג - אגף התקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים, משרד האוצר

שירה דימניק - רפרנטית תעשיה באגף התקציבים, משרד האוצר

איריס סעדון - חוקיות יבוא, מינהל המכס, רשות המסים

רקפת ישי - יבוא אישי, מינהל המכס, רשות המסים

שדי מנשהאוף - יועצת משפטית, משרד הכלכלה

תהילה ורון - מחלקה משפטית, משרד הכלכלה

אנואר חילף - מנהל יבוא וסחר, משרד הכלכלה

יעקב וכטל - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה

אלישבע גרשוני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעקב שם טוב - ראש תחום חדשנות, משרד התחבורה

דוד טמיר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

נינא כהן קרן - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

אתי פלר - מנכ״ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

דן כרמלי - משנה למנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

אביטל אפל פנקס - נציגת ארגון בטרם

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה-ארגון הנכים בישראל המיוחד

איתי עצמון

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר תרגומים

פרק ג' כולו (הסרת חסמים ביבוא אישי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

דיון ראשון. הצעת החוק מתייחסת ליבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר המחיה. היה חוק נוסף שהעברנו בשבוע שעבר בנושא של התקנים שעולה למליאה היום. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה בעניין הזה של לאפשר יבוא קל יותר, גם יבוא כללי קל יותר וגם יבוא אישי קל יותר, כי אנחנו מבינים שהשיטה של מדינת ישראל הפכה להיות סוג של כלכלת אי, היום כבר הכול פתוח, כל הגבולות פתוחים, אנשים נוסעים לחו"ל, רואים מה יש בחו"ל, רואים שאין בארץ, אתה אפילו לא צריך לקנות כרטיס טיסה, מספיק לשוטט באינטרנט ורואים מה האפשרויות ובעצם איך אנחנו מאפשרים את היבוא בצורה מסודרת יותר.

יש גם להסדיר את הנושא של יבוא אישי ויש גם את העניין של להקל ולהגדיר את הכללים, בעצם לתת את הפטור במכס. אני חושבת שזה משמעותי כשהמטרה היא בסופו של דבר לאפשר לאנשים לייבא לישראל ביבוא אישי ולהסדיר את כל הנושא הזה, מה שעד היום היה בעצם מאוד לא מוסדר. אני אבקש ממשרד האוצר שיציגו. שלום, שירה, טוב לראות אותך, ברוכה הבאה.

אז קודם כל תודה שהזמנתם אותנו ושאתם הסכמתם לחוקק את החקיקה הכול כך חשובה הזו בעינינו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2019.

כשאנחנו באים לעסוק בנושא של יבוא אישי אנחנו מגיעים בכלל ליבוא האישי לא מתוך ציר יחיד אלא מתוך ראייה רחבה שהממשלה רואה, שהאחד זה הנושא של עידוד התחרות בייצור המקומי, במתן כלים לייצור המקומי כדי להתחרות עם העולם, שתיים, ציר היבואנים שבו אנחנו פועלים גם בהקשר של עידוד התחרות בתחום היבואנים. אנחנו ביטלנו מספר רפורמות בתחום היבוא, גם הקלות של יבואנים, של רגולציה, של לעבור מרישיונות להצהרות, של אכיפה בשווקים וכו', וגם עידוד היבוא המקביל כציר להכנסת התחרות בתחום היבוא.

הציר השלישי, שעליו אנחנו מסתכלים זה ציר היבוא האישי, כי בסופו של דבר במשק שהוא משק קטן כשלנו אנחנו נתקלים בתחומים שבהם יש ריכוזיות, אם זה בתחום היבוא או אם זה בתחום הקמעונאות. הצרכן הישראלי, כחלק מהנושא של הפחתת יוקר המחיה והכנסת היכולת לייצר תחרות במקומות שבהם יש ריכוזיות, אנחנו בהחלט רוצים לראות את הצרכנים משתמשים גם בציר היבוא האישי, שבעצם עוקף, כפי שאתם רואים מהתרשים פה, את הנושא של ריכוזיות, במידה שקיימת, בתחום היבואנים, וריכוזיות בתחום הקמעונאים, מכיוון שהצרכן ישירות מזמין את המוצר מהקמעוני המקוון בחו"ל וקונה את זה לביתו ומקבל את זה דרך חברות השילוח, אם זה הדואר או אם זה חברות הבלדרות עצמן.

הנושא של יבוא אישי, שזה הנושא כרגע, אחרי שנתתי את הסקירה הכוללת, שהממשלה נמצאת בכל אחד מהצירים ומעוניינת לעודד את כל אחד מהצירים - - -

נכון, אחד מהם היה אצלנו בשבוע שעבר. בעצם עכשיו עובר החוק, תקינה. על התקינה, זה בדיוק זה, זה המשך של זה.

זה קשור גם. זה חלק מהמאמצים של הממשלה באמת להסיר חסמים, להפחית רגולציה, שלא יהיו חסמי סחר וכו'. זה צעד שנועד להקלה של היבואנים ולכן תיארתי מראש שיש פה סט שלם של פעולות שהממשלה עושה כדי להתייחס לכל אחד מהסקטורים. ועכשיו הגענו להתייחס לסקטור של היבוא האישי וזה מה שאנחנו נדון בו במסגרת הוועדה.

עכשיו, מהו יבוא אישי? כדי שנחדד רגע לכולנו. אז אני לא אקריא את כל ההגדרה, כמובן מי שרוצה רשאי לקרוא ואשמח להרחיב אם יהיה צורך, אבל מדובר על יחיד שרשאי לייבא טובין ללא צורך בהמצאת אישורים ואם הונח, להנחת דעתו של המנהל, המנהל זה מנהל המכס, כי הטובין לא יובאו באמצעות עוסק והם אינם מיועדים לצרכי אספקה, ייצור או מתן שירותים והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד. הדגש כאן, מבחינתנו, שנכנסת קודם כל כמות סבירה, לשימושו האישי או המשפחתי. במסגרת הצוות שהייתה לי הזכות לעמוד בראשו ושותפים לו באמת כל המשרדים שיושבים פה סביב השולחן, אלו פה שיושבים, שהם נציגי הממשלה, אנחנו גם נציג לאחר מכן את המשרדים השותפים, אנחנו בעצם נדרשנו, רצינו להבין מה החסמים היום שהציבור עומד בפניהם בנושא היבוא האישי ולתת מענה לאותם חסמים שמצאנו לנכון שצריך לתת להם מענה במסגרת הוועדה. אחד מהנושאים היה הנושא של השימוש האישי או המשפחתי, שכמובן זו המהות של יבוא אישי. כלומר יש כאן כמות שהיא כמות סבירה שנכנסת וזה בפן של ניהול הסיכונים, שיש סכנה שונה לראייתנו באופן כללי במידה שנכנסת כמות של עשרות אלפי מוצרים של יבואן או של קמעונאי שמוכר לציבור, לעומת יבוא אישי, שכל אחד מזמין עבור עצמו כמות שהיא כמות סבירה.

הנימוק השני שעמד לנגד עינינו, מלבד הנושא של ניהול סיכונים שונה, בגין הכמויות והסכנה שנגררת כתוצאה מהדבר הזה, זו הסוגיה של המומחיות. פרט, כשהוא עושה יבוא אישי, הוא מזמין מסל של מוצרים, זו לא פעולה שהוא כל הזמן מזמין אותו סוג של מוצר בפעולה חוזרת שחוזרת על עצמה בתדירות כזו שהפרט מפתח את המומחיות כמו שיבואן מסחרי בעצם מבצע. יבואן מסחרי מזמין, הוא בעסק הזה, זה העסק שלו, יש לו מומחיות, הוא יודע איזה אישורים צריך, הוא יודע למי צריך לפנות, איפה משיגים וכו'. כמובן שכמו שציינתי, גם פה אנחנו מקלים ועוברים מרישיונות להצהרות וכו', אבל יש לו מומחיות שמאפשרת לו לעשות את זה בצורה הרבה יותר קלה במובן הזה שהמידע קיים. הצרכן, וזה מה שעלה בצורה מאוד מאוד ברורה מהשימועים שביצענו והתגובות שקיבלנו, לצרכן פשוט אין מספיק מידע, הוא לא מסוגל להבין את החקיקה הקיימת, הוא לא מסוגל להבין איזה אישורים נדרשים ממנו, הרבה פעמים הוא נתקל, וראינו נתונים, שפשוט מגיעה סחורה ופשוט ברגע שהוא מבין שהוא צריך לקבל איזה שהוא אישור מאיזה שהוא משרד א' ומשרד ב' - - -

הוא מוותר.

הוא פשוט זונח את המוצר לעתים במכס. הוא נדרש לשלם עוד מאות שקלים, חברות הבלדרות דורשות, אם הן צריכות אישורים, מאות שקלים כדי שהצרכן הזה יוכל בסופו של דבר לקבל את המוצר.

אני צריכה לומר לך שאנחנו שקלנו להקרין את חלק מ'ארץ נהדרת' שהם קונים את כרטיס ה- low cost ואז הם מגלים שיש עוד עלויות ועוד עלויות.

בדיוק. האמת, זה היה רעיון טוב שהיינו מביאים ומקרינים, כי באמת זה הדבר שראינו כתוצאה מהשימועים - - -

שאתה כאילו מזמין משהו שעולה איקס ואז אתה צריך להביא את האישור של הזה שעולה וואי ואז הבלדר מבקש עוד זה ובסוף - - -

ואז זה פלוס פלוס פלוס.

בדיוק, ואם אתה רוצה לשתות - - -

ואז זה יוצא לא משתלם.

אז זה זה, זה האירוע.

ומה קורה? שהצרכן חשב שהוא קנה מוצר לדוגמה ב-50 דולר, ואז זה יותר משתלם לו, אבל אז הוא מגלה שהוא בעצם נדרש לשלם כפול או אפילו, לעתים ראינו דוגמאות של פי שלושה ופי ארבעה מעלות המוצר.

כן, כי אתה משלם לבלדרות ומשלם - - -

מה שהופך את המשלוח להיות לא כדאי ועל כן נדרשנו לכל הסוגיות שביצענו בהחלטת הממשלה ומה שמצריך חקיקה כמובן הגיע לכאן ואנחנו נסביר איזה שינויים נדרשים כאן כדי להשלים את התמונה שאותה קידמה הממשלה.

אז קצת נתוני רקע לגבי היבוא האישי. היבוא האישי הוא באמת במגמת גידול, אנחנו רואים את הנתונים מהדואר, שיש 61 מיליון חבילות ב-2017, ואנחנו רואים שכששואלים את הצרכנים מה הסיבות שהם מזמינים קניות און ליין אז אנחנו רואים ש-46% אומרים שהסיבה שיש פערי מחירים, 20% אומרים שזה פשוט יותר נוח להם לעשות את המשלוח באופן הזה. אנחנו גם נחשפנו לאחרונה גם לאנשים שעושים משלוחים אפילו של רטבים של פסטות או דברים כאלה, שאומרים 'יותר נוח לנו להזמין מגוון יותר רחב', שזו הסיבה האחרונה שמופיעה פה, של המבחר הגדול יותר, שזו אחת הסיבות שעלו שבגינן הם רוצים. אנחנו מדינת אי, יש לנו יכולת שהיא מוגבלת ויש מגוון של מוצרים הרבה יותר רחב בחו"ל. ויותר קל להשוות מחירים באתרים האלה. אלה הסיבות שהועלו ומה שהוצג.

הנושא של כמות הקניות. אנחנו רואים שכמות הקנייה הממוצעת לקונה און ליין בשנה, ישראל במקום יפה של 36 קניות און ליין בשנה, בארצות הברית יש יותר קניות, בבריטניה פחות, אבל אנחנו במקום יפה. קניות און ליין דרך אגב זה לא רק מחו"ל, זה גם און ליין ב - - -

זה מקומיות, זה גם הזמנה מהסופר. ואנחנו יודעים כמה מתוך ישראל וכמה מחוץ לישראל?

אין לנו כאן פילוח, לדעתי, של הנתונים. אנואר, תקן אותי אם יש לנו.

כי זה לא באמת היבוא האישי.

יש לנו השערה שמתייחסת לשיעור הקניות און ליין מחוץ לגבולות המדינה כשיעור מסל הצריכה של משק בית ושם התמונה קצת פחות אופטימית, אנחנו נמצאים בתחתית הרשימה.

באמת?

כן, כאילו מבחינת כמויות אנחנו קונים הרבה, אבל כשלוקחים את הערך שלו ביחס לסל הצריכה של משק בית אנחנו עדיין נמצאים סביב 4%.

לעומת קנייה מחו"ל?

זה קנייה מחו"ל, 4% מייצגת את הקנייה און ליין מחוץ לגבולות המדינה.

יש לנו את השקף פה?

לא.

איזה מדינות זה גבוה יותר?

נראה לי שיש שם מדינות עם נתונים כלכליים דומים שלנו או פחות כמו פורטוגל, ויש מדינות קצת יותר עם - - -

אז איך אתם מסבירים את זה? כאילו נדמה שבישראל כולם מזמינים כל היום, אז אתם אומרים שזה לא נכון?

קודם כל אם מסתכלים על הנתונים את יכולה לראות שהשוק הזה לא מיצה את הפוטנציאל שלו. הצמיחה השנתית של השוק הזה היא 22% בשנים האחרונות.

מאוד גבוה.

זה שוק שאומר שהוא עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו וזה בדיוק מה שמסביר - - -

אז אתה אומר שפשוט, נגיד בספרד וזה, התחילו לפנינו?

קודם כל זה שוק הרבה יותר מפותח, אמזון נמצאת שם, איביי נמצאת שם בצורה יותר אגרסיבית. גם יש לנו מרחק בשילוח - - -

נכון, זה גוש כלכלי.

השוק הזה עדיין בהתפתחות ולדעתי זה מה שמסביר את זה. אנחנו נגיע לשם מהר מאוד כנראה, אבל עדיין לא שם.

אבל כן חשוב, ולכן יש כאן את צד שמאל של השקף, שמדבר על שיעור יבוא מוצרים לצריכת משקי בית, שאנחנו רואים שאנחנו נמוכים ביחס ל - - -

אה, זה השקף.

לא, זה לא השקף, זה מכיל גם מסחרי וגם אישי ולכן הממשלה עושה הרבה מאוד צעדים גם להגדיר את הנושא של יבוא מסחרי וגם להגדיר את נושא היבוא האישי. וזה מראה שיש לנו עוד פוטנציאל גדול. הנתון שאנואר הצביע עליו הוא נתון נוסף, שבאמת לא הבאנו, אבל הוא מראה שיש עוד פוטנציאל רחב לאן לגדול בתחום של היבוא האישי.

הנושא של ועדת ההיגוי. כמו שאמרתי, ועדת ההיגוי שהתקיימה בראשות משרד האוצר, השתתפו בה משרד הכלכלה והתעשייה, שהיה שותף מאוד מאוד פעיל וחשוב, רשות ההגבלים העסקיים, רשות המסים ומינהל המכס, כל הגופים האלה היו קריטיים לקיומה של הוועדה, גם המכס ורשות המסים וההגבלים, ויש את כל המשרדים הרלוונטיים, משרד הבריאות ומשרד החקלאות ומשרד האנרגיה והתחבורה והתקשורת ומשרד ראש הממשלה. ואנחנו שוב מודים לכל המשרדים השותפים שסייעו לנו להביא את הרפורמה הכול כך משמעותית הזו בפרק זמן אינטנסיבי של חצי שנה שעבדנו על הנושא בצורה מאוד מלאה, כולל שימועים, מספר שימועים שהוועדה ביצעה, גם שימוע של שמיעת החסמים, לאחר מכן שימוע לכלל היבוא האישי, לאחר מכן שימוע על כל הדוח שבעצם בוצע, כך שהייתה באמת הזדמנות, רצינו לתת הזדמנות לכלל הציבור לחוות את הדעה. כמובן שדנו בוועדה על ההערות השונות וקיבלנו את ההחלטות בהתאם למה שסברה הוועדה המקצועית. ואני רוצה להודות גם למשרדים וגם לציבור על ההערות.

לגבי הנושא של מה שעלה לגבי החסמים הקיימים ביבוא אישי. קודם כל עלה שאין הגדרה של כמות סבירה, שהצרכן לא יודע, אם הוא צריך להזמין ארבעה לפטופים, אז הוא לא יודע אם במכס הם ייעצרו ויגידו שזה כבר יבוא מסחרי ולא יבוא אישי. הדבר הזה יצר הרבה מאוד בלבול שהוצף אלינו במסגרת השימועים לוועדה והצורך להגדיר מהי כמות סבירה ליבוא אישי. את זה עשינו בוועדה, כפי שנציג עוד מעט.

הנושא השני היה הכבדה בירוקרטית ורגולטורית. כל הנושא שתיארתי קודם לגבי אישורים, שאם מישהו מזמין עכשיו מקלדת אלחוטית או עכבר אלחוטי, אז הוא צריך אישור ממשרד התקשורת, ואם מישהו מזמין תוסף תזונה אז הוא היה צריך, עד הוועדה שהתקיימה ובמהלכה הוצא הנוהל, אישור ממשרד הבריאות וכו' וכו'. הדבר הזה יצר הכבדה, גם על הפרט, במובן שהוא פתאום הופתע כשהוא קיבל את ההודעה שהוא צריך להביא אישור, הוא בדרך כלל לא יודע איך להביא אישור, אם הוא מביא את זה דרך חברת הבלדרות זה עולה הרבה מאוד כסף וכמובן, גם אם הוא לא מביא את זה דרכם, האחסנה של ממ"ן עולה הרבה מאוד כספים.

את יכולה לתת דוגמה לאיזה פס כזה שבן אדם עובר?

מה שקורה זה שהפרט מזמין את המוצר. אם המוצר הזה נדרש להבאת אישור - - -

וקודם כל הוא לא יודע.

הוא לא יודע, אבל מה שקורה, אם עבור המוצר הזה נדרש אישור, ברגע שזה מגיע, נוחת בארץ, אם זה דרך חברת הבלדרות זה מדווח למכס, יושבות כאן גם הנציגות של המכס שיכולות לפרט על זה עוד יותר, אם צריך, אבל זה מדווח למכס. אצלם מופיע הדבר הזה 'מצריך אישור', עד שאין אישור של המשרד המכס לא משחרר את המוצר.

ואז איפה זה יושב?

ואז זה יושב בממ"ן מחכה עד שיהיו את האישורים באחסנה ו - - -

ומשלמים על האחסנה.

והצרכן משלם גם על האחסנה של הזמן שהמוצר יושב וגם לחברת הבלדרות, אם היא הולכת ומוציאה עבורו את האישורים, והדבר הזה מגיע, כמו שאמרנו קודם, למאות שקלים שהצרכן לא היה מודע להם כלל וכלל.

והצרכן צריך לשלם גם בעבור האחסון?

כן, הצרכן צריך לשלם על הכול, בלי שהיה לו מושג, הוא חשב שהוא מזמין - - -

הוא לא ידע מראש.

הוא ראה את המחיר - - -

והוא חשב שזה יגיע אליו הביתה וזה המחיר שהוא משלם, מ-א' ועד ת'. זה לא המצב. בפועל, במוצרים שמצריכים אישורים - - -

ואתה לא יודע מה המוצרים שמצריכים אישורים.

והצרכן לא יודע. לצרכן אין מושג, על אף שמנסים הרגולטורים השונים, רוצים להנגיש ורוצים - - -

לא, זה מסובך מדי. זה מורכב מדי.

בדיוק. בגלל שלצרכנים אין שום מומחיות בזה והם לא מפתחים את המומחיות הזו הדבר הזה - - -

צריך לדעת מראש שהמוצר - - - כל העלויות בנוסף גם לאחסון ולמסים, כל הדברים האלה, הוא צריך לדעת מראש.

אנחנו סברנו בוועדה שזה לא סביר לדרוש מהצרכן לדעת מראש כי צרכן, בסופו של דבר, על דברים יותר מהותיים בחיים - - -

הוא צריך לדעת מראש, הוא צריך לדעת מה עלות המוצר.

הצרכן, עבור דברים הרבה יותר מהותיים לחייו, במובן של קרן הפנסיה שלו, ביטוח הבריאות שלו, דברים שהם הרבה יותר משמעותיים משהוא יוכל לקבל מוצר מסוים שהוא הזמין בדואר, הצרכן, אם שואלים אותו, 'אתה יודע מה יש לך בביטוח הבריאות שלך? אתה יודע מה זה מכסה? אתה יודע מה קרן הפנסיה שלך, תקבל ממנה?' וכו', לצרכן אין באמת את המושג. הוא לא מסוגל, המחקרים הראו, ויש מחקרים על זה, גם על הנושא של קרנות הפנסיה וביטוחי הבריאות, המחקרים הראו שהצרכן לא מסוגל להבין את כל הדברים ש - - -

אנחנו צריכים להסביר לו, זה שהוא לא רוצה להבין זה משהו אחר.

לא, לא, מה שאנחנו בעצם רוצים זה שבדברים שלא חייבים שצרכן יהיה מומחה אנחנו פשוט נוותר עליהם. זה העניין.

אז נוותר על פנסיה?

לא, כשאתה מייבא פטיש אתה לא צריך לדעת בדיוק אם יש כללים או אין כללים.

אז צריך ליידע אותו.

מה בעצם הוועדה סברה? הוועדה סברה שיש מספר צעדים שצריכים לעשות בהקשר הזה. דבר אחד זה לייצר את השקיפות, שזה משרד הכלכלה, יושב פה אנואר חילף, גם בעזרת מחשבונים, יושבות כאן איריס ורקפת מהמכס, שאחראיות על המחשבון של רשות המסים, שבו תהיה שקיפות במובן של הנושאים שנדרשים לשלם ואנואר יעבוד בשיתוף עם כל המשרדים, יושבים פה כמה נציגי משרדים שישתפו את הנתונים האלה ויעדכנו את הנתונים האלה ומשרד הכלכלה מעלה צו יבוא חופשי, שעוד מעט נדבר על כך, שרצינו להעביר אותו לצו יבוא אישי, שעוד מעט נדבר על הסוגיה, אבל כל הסוגיות האלה נועדו לייצר שקיפות, קודם כל.

הדבר השני שסברנו, סברנו שרגולטור צריך לעשות ניהול סיכונים בראייה שונה במובן הזה בין יבוא מסחרי ליבוא אישי בשל נושא המומחיות ונושא ההיקפים שנכנסים במובן של הסכנה שזה מייצר. כשמישהו מכניס או מוכר כאן עשרות אלפי מוצרים, הסכנה בזה היא יותר גדולה מאשר אם מישהו מזמין פרט אחד לעצמו וזה מסכן את עצמו ואת משפחתו. לכן הוועדה סברה שיש כאן שימוש רלוונטי בין פרטים שמייצרים את המומחיות ויכולים ביתר קלות ולחסוך לעצמם את כל העלויות הנוספות הללו, כי הם יודעים מראש שהם צריכים להזמין אישורים, אז הם יקבלו את האישור לפני שהם מזמינים, אם הם פועלים בגדר גורם מקצועי שהוא מנוסה, לעומת פרט שלא יודע ופשוט יזמין ובעצם ייפול על כל הדברים האלה שהופכים את המשלוח להיות לא כדאי מבחינה כלכלית.

את שני הדברים האלה הוועדה סברה. אחת, עשתה רפורמה יחד עם המשרדים השונים, במובן הזה של הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות. יושב פה נציג משרד התחבורה, יעקב, שבאמת הם עשו רפורמה שעד היום יש מעל 20,000 מוצרים שהיו צריכים את האישור, שכל מוצר שהגיע היה צריך את האישור של משרד התחבורה, והם עשו ניהול סיכונים של המוצרים שבתחום אחריותו של יעקב והם הגיעו למסקנה שפחות מ-70 מוצרים - - -

והצו הזה עבר?

כרגע הוא מחכה להתקנה של צו יבוא חופשי וכן, ברגע שזה יותקן והדבר הזה הוא בתהליך ואמור ממש בקרוב להסתיים - - -

זה צו מוצרי התעבורה או צו יבוא חופשי?

לא, יש צווים מכוח חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב לגבי מוצרי תעבורה. הצו הזה, להבנתי, עוד לא נקבע.

לא, מדובר בצו יבוא אישי ש - - -

מה לדוגמה הוצאתם מהרשימה, שלא יזדקקו לאישורים?

למעשה השארנו בתוך הרשימה רק פריטים שאנחנו הגדרנו אותם כפריטים בטיחותיים, כמו למשל צמיגים, פריטים שקשורים לנושא של מעצורים. כל מה שלא מוגדר על ידי - - -

אז מה יצא?

כל הפלסטיקים למיניהם, כל הידיות למיניהם, כל הדברים שהם חלקי חילוף, אפילו של מנועים, שאין בהם כדי בעיה באותו פריט או בעיה במכלול שלו, הוא לא גורם לתאונה ישירה. רק כדי לקבל את הפרופורציה, זה 70 סוגי פריטים לעומת 20,000 סוגי פריטים שהם מחוץ לרגולציה שלנו.

אוקיי, תודה.

אז מה שהוועדה עשתה? היא חילקה את זה למדרג של חוקיות יבוא, לאור ההבנה של שני הדברים הללו שאמרנו. דרגה א', זה אומר אין חוקיות יבוא, מספיק הצהרת שימוש, במידה שתיקבע, ויש מקרים שגם בהם היא לא תיקבע, והמוצרים הללו יוכלו להיכנס בלי אישורים מכיוון שסבר הרגולטור שאין צורך באמת באישור שכזה. דרגה ב' זה הצהרה לרשות מוסמכת, שעל מנת להכניס את המוצר צריך יהיה הפרט להצהיר הצהרה לגבי שימושו וכו' ואז הוא יוכל לקבל. דרגה ג' זה ממש מוצרים שסבר הרגולטור שבהם צריך להינתן אישור או על ידי בדיקת מסמכים, של בדיוק מהו המוצר, כדי לוודא שהוא לא מהווה איזה שהיא פגיעה כזו או אחרת, לדוגמה אם זה בתחום מוצרי התקשורת, אז יש מוצרים שהם יודעים שזה על התקן האירופאי, שהם יכולים לעבור, ויש מוצרים על התקן האמריקאי, שלא. ואז הם בודקים את המסמכים, רואים מה המוצר ולפי זה מחליטים אם הוא מאושר או לא, או בדיקה פיזית ממש. לדוגמה, משרד התחבורה שרוצה אישורים של בדיקות על, אם זה רפידות בלמים או אם זה קסדות או דברים אחרים שסבר הרגולטור שיש בהם הצורך לכדי אישור.

כל המדרג הזה הוא מדרג שהרגולטור אמור לבחון. אחרי שהרבה מאוד שנים לא נבחן הנושא אצל חלק מהמשרדים, אז אצל חלק מהמשרדים בעצם בוצע מחדש, אני אומרת אצל חלק, כי למשל משרד התחבורה ביצע את הנושא הזה עוד טרם הצוות ופשוט השלמנו את הרפורמה הזו במסגרת הצוות, אך היו משרדים שבכלל לא שקללו את הנושא לפני, לדוגמה משרד התקשורת, שעד הנושא הזה לא נדרש לסוגיה לעשות את ההפרדה, וכעת, במסגרת חוק ההסדרים, נעשית רפורמה גם בתחום היבוא האישי בתחום מוצרי התקשורת וגם בתחום היבוא המסחרי כמובן, כי כש - - -

אז אתם אומרים שגם בוועדת הרפורמות עוסקים במשרד התקשורת?

סליחה, לא שמעתי, אז - - -

סתם. לא, יש אצלנו דרמה, אני אומרת שגם בוועדת הרפורמות עוסקים במשרד התקשורת.

בתקשורת, כן. אז לגבי הנושא הזה, למשל, הוועדה הזו גרמה למשרד התקשורת להתחיל לעשות את החשיבה וכמובן כאן אנחנו מביאים גם התייחסות, במסגרת חוק ההסדרים, בוועדה אחרת, גם לנושא של הקלות ביבוא המסחרי שגם נמצאו מוצדקות.

אז אמרנו, כמות סבירה שאנחנו מגדירים, אמרנו תכנית פרטנית על כל משרד ומשרד, מה הוא דורש לגבי מדרג חוקיות היבוא ולגבי אילו מוצרים הייתה דרישה, אילו מוצרים לא הייתה, אין צורך יותר לדרישה שכזו ופשוט לעשות איזה שהוא יישור קו לאור הנושא של ניהול סיכונים נכון.

הדבר הנוסף זה הנושא של צו יבוא אישי, שאמרתי קודם. בהיבט של שקיפות וכו', מכיוון שהיום הכול מעוגן בצו יבוא חופשי והצו הזה הוא צו לא פשוט למי שאין לו עין משפטית, רצינו כן לתת כלים לצרכנים שכן ירצו להבין לפני אילו אישורים נדרשים במקום שירכז את הכול. אז האחד זה האתר שדיברנו עליו ושתיים, מי שירצה לראות ברשומות, רצינו שיהיה צו יבוא אישי שישתדל להיות כתוב ומנוסח באופן הרבה יותר קל לקריאה ונהיר ופשוט עבור צרכן שהוא לאו דווקא עם יכולת להתייעץ עם גורם משפטי, שזה עולה כסף וכו'. לכן יש צו יבוא אישי שאמור לאגד את כלל הרגולציה כדי שזה יהיה נהיר וברור, ושתיים, לספק יותר שקיפות והנגשת מידע, הן על ידי זה והן על ידי אתר האינטרנט.

לגבי הנושא של כמות סבירה, רציתי להתייחס. מה שסברנו לגבי הנושא של כמות סבירה זה, אם לפני השינוי היה ככה, במשרד איקס אמרו שהצרכן יוכל להכניס חמישה מוצרים על מוצר איקס, שלושה מוצרים על מוצר וואי, איקס מוצרים על מוצר זד וכו', אמרנו שהצרכן לא מסוגל, אין לו בכלל את הידע להבין כמה מוצרים הוא יכול להכניס ומה ייחשב כבר יבוא מסחרי ומה יבוא אישי ולכן אמרנו שאנחנו חייבים לייצר כלל שהוא כלל אחיד, שיהיה כלל פשוט עד כמה שניתן עבור הצרכן. שיהיה לו ברור שהוא ישרוק את זה במובן הזה כמו שצרכנים יודעים שמע"מ עומד על כך וכך ושיש זה. אלה דברים שצרכנים הצליחו להפנים שקיימים ויש. אם לא תהיה כמות אחידה ופשוטה הצרכן פשוט לא יהיה מסוגל לדעת שעל מוצר איקס זה שלושה ועל מוצר וואי זה שלושה וחמישה ושבעה ועשרה. לכן עשינו כלל שהוא יחסית מאוד פשוט, הוא מדבר על חמישה במשלוח שעלותו מעל 1,000 דולר, שזה מוצרים יקרים, אמרנו עד חמש יחידות מאותו סוג מוצר, ומשלוח שעלותו נמוכה מ-1,000 דולר, עד 30 יחידות מאותו סוג מוצר וזה יהיה כלל שהוא כלל אחיד.

עכשיו נגיד למה בעצם תיקוני החקיקה. זה היה רקע לגבי כל הרפורמה ומה שהוחלט וכרגע, לאור הדברים הללו, איזה דברים הצריכו את החקיקה. יש לנו שני נושאים. אתה רוצה אתה להציג?

רק אנחנו צריכים להזדרז.

עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים. עיקרי תיקוני החקיקה, ראשית כל מדברים על תיקון בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. כיום מה שקבוע הוא שניתן לייבא עד ארבעה מוצרים בשנה והתיקון מדבר על חמישה מוצרים מאותו סוג במשלוח. מדובר בעצם על התאמה ככל הניתן לכלל היבוא האישי ששירה הציגה. בשתי מילים, להגיד רק על שוק מוצרי התעבורה, אנחנו מדברים כאן על שוק של כעשרה מיליארד, מדובר על שוק שנשלט על ידי היבואנים הרשמיים, יש פערי מחירים לעתים גם של מאות אחוזים וכאן מדובר באיזה שהיא בשורה לצרכן בהיבט הזה.

תיקון נוסף הוא בחוק התקנים. חוק התקנים קובע, מדובר בחוק יחסית ישן, הוא מדבר על כך שאדם לא ייבא ועל כן מתקיים כיום איזה שהוא אי אכיפה בפועל, אבל אנחנו במשרד הכלכלה סבורים שיש מקום להסדיר את הסוגיה הזו בתיקון החוק ומה שמוצע הוא שהממונה על התקינה יפרסם רשימה של מוצרים שיהיו פטורים מחובת עמידה בדרישות התקן הרשמי. הרשימה הזאת תפורסם לפני מועד קביעת צו יבוא אישי והיא תכיל רק תקנים שלגבי אותם מצרכים, לצורך הפעלתם ותחזוקתם, לא נדרש בעל מקצוע לפי דין וכנ"ל גם התקנתם לא דורשת בעל מקצוע לפי דין. אלה שני התיקונים כחלק מאותו מכלול ששירה הציגה. תודה.

תודה רבה. התייחסויות. איגוד לשכות המסחר, עורך דין דן כרמלי, בבקשה.

תודה, גברתי. קודם כל תודה, תודה על הישיבה החשובה הזו. חשוב לי, גברתי, לומר כשלב ראשון וגם לחברתי שירה ולעידו ולצוות הוועדה המכובד שאיגוד לשכות המסחר לא מתנגד, גברתי, ליבוא אישי. אין ספק, זה חלק מהעולם, זה חלק מהעולם החדש, כולנו, לרבות הקמעונאים המקומיים, צריכים להתאים את עצמם לעולם החדש הזה, צריכים לעשות כל מה שניתן להתחרות. יכול להיות שבאמת שר האוצר וקובעי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל צודקים, זה יוביל להורדת מחירים, אבל כל תחרות, כמו כל תחרות, צריכה להיות על בסיס שוויוני.

אני רוצה לתת רקע קצר, לא ארוך מדי, אבל להבין באיזו אווירה אנחנו נמצאים היום. הרי אנחנו שמענו כולנו, וזה חלק מראייה מקרו כלכלית, לכן דרך אגב, גברתי, אנחנו חשבנו שאין זה המקום לדון, ואמרנו את הדברים גם לחברינו במשרד האוצר, אין זה המקום לדון בתיקונים הללו שנראים כאילו תיקונים קטנטנים, אבל יש להם השפעה משמעותית מקרו כלכלית על המשק ולמה אני מתכוון? כבר היום קיים עיוות וחוסר שוויון ואפליה בין הקמעונאות המקומית לבין רכישות מקוונות בבסיס המס. הרי היום יש פטור עד 75 דולר לרכישות באינטרנט ללא תשלום מע"מ. נכון הוא, וייאמר לזכותו של שר האוצר וחבר הכנסת משה כחלון, שגם בדין ודברים יחד איתנו הגענו למסקנה והוא עשה צעד ראשוני ראוי וחשוב לקצת איזון באפליה וביטל בעצם את המכסים שחלים על מוצרים ושהיו עדיין קיימים ושממילא אין ייצור בגינם במדינת ישראל ובעצם חסך לציבור בעניין הזה גם ביבוא המסחרי וגם ביבוא האישי, אני אומר, מעל 75 דולר, כ-800 מיליון שקל.

זה יפה מאוד, אבל זה רק צעד ראשון, כי הפער המשמעותי הוא במע"מ. היום קמעונאי מקומי שאו מייבא בעצמו, יבוא מסחרי, או קונה מיבואן מסחרי, צריך להעמיס על הציבור את המחיר גם של המע"מ, כי היבואן המסחרי משלם מע"מ, הוא צריך לגבות את המע"מ מהצרכן ולהעביר אותו לקופת האוצר. יש כאן פער ויש כאן אפליה. מה התיקון הכאילו קטן, מאוד מתחשב, הלא משמעותי הזה עושה? הוא רק מעמיק את הפער ואת האפליה עם הקמעונאות המקומית.

אנחנו שמענו שלשום, לפני סוף השבוע, על קריסתה של רשת אופנה. נכון שזה לא כל כך רלוונטי לתיקונים הללו באופן ספציפי, אבל זה חלק מהסממן של הקמעונאות, מה הולך לקרות איתה. רשת הוניגמן, לפני כן רשת יפו תל אביב, וגם הגדולים והחזקים, שנחשבים לכאלה שהם גדולים וחזקים, כמו פוקס, ואני מרשה לעצמי לומר, הם נמצאים, הם חברים אצלנו, הם עומדים לקרוס, הם בוכים על כך, הם אומרים 'אנחנו נסגור חנויות, אנחנו נפטר עובדים, אנחנו נעביר מרכזים לוגיסטיים לקפריסין', זה מה שיהיה. הגדולים כבר מתחיל לעבוד על זה. כי אתם רוצים שנתאים את עצמנו? נתאים את עצמנו, אין בעיה, מאות, אני לא מגזים, מדובר על 256,000 מועסקים במדינת ישראל בקמעונאות המקומית שמפרנסים קרוב למיליון איש בתוך המשפחות, 256,000 משפחות במדינת ישראל מתפרנסות מהקמעונאות במדינת ישראל.

כן, אבל, סליחה, תרשה לי, זה לא כולם, זה קמעונאות מאוד מגוונת. יש קמעונאות - - -

אמת. את צודקת, גברתי, אני נותן את המספרים הכלליים, אבל גם אם תיקחי מתוך זה את מה שרלוונטי למוצרים בהם אנו עסקינן, ומיד אני אגיע לדבר עצמו ואיך הוא משפיע ואיך הוא מעמיק את האפליה, אנחנו מדברים על מספרים מאוד משמעותיים למשק במדינת ישראל. אם, גברתי, תוסיפי על זה במחשבה גם את כל המפעלים הקטנים היצרניים, שאני לא יודע מדוע הם לא כאן, דווקא היה לי שיג ושיח עם התאחדות התעשיינים בנושא הזה והתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, שרובם, דרך אגב 60% מהתעשייה היצרנית במדינת ישראל מייצרת לשוק המקומי, לא מייצרת לשם יצוא - - -

כן, למרות שאנחנו רוצים שהם ייצרו לשם יצוא, לזה נכון ה - - -

ולא ימכרו בכלל בשוק המקומי?

לא, שימכרו, אבל שיהיו אחוזים גבוהים יותר - - -

רק זה 60% - - -

נכון? זה מה שהמדען הראשי, זה המענקים שאנחנו נותנים, לא רק המדען הראשי, בכלל - - -

כן, המדינה מעודדת גם באמצעות חוק עידוד השקעות הון וגם באמצעות כלים אחרים כמובן יצוא כדי שהתעשייה תהיה עם פריון גבוה.

אנחנו צריכים להיות בתחרות מול העולם.

הכול בסדר, גברתי, אני מסכים לחלוטין, אני חושב שיצוא זה אחד ממנועי הצמיחה החשובים במשק.

כן, נכון, אני גם יודעת שאתם תמיד חושבים על זה. זה לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים על זה.

בדיוק, אבל בפועל, הנתונים הסטטיסטיים, 60% מהייצור, מכוח הייצור של מדינת ישראל, המוצרים שלו הולכים למכירה קמעונאית כאן, או כחומרי גלם, או מכירה קמעונאית של מוצרים מוגמרים כאן לשוק המקומי.

עכשיו, מה קורה כאן עם חוקיות היבוא? האבסורד פה, סליחה שאני אומר את זה, חברתי שירה וגם חברי עידו יודעים, כתבנו והתכתבנו, דעתנו לא התקבלה, דרך אגב, חשוב לי לומר שאמנם הקשיבו לנו, שימועים היו, הוועדה התנהלה בצורה מקצועית, עניינית, מכובדת, אין ספק בכלל, אבל תשובות ענייניות למה שאני אומר עכשיו לא קיבלנו, ומה אני אומר עכשיו? בדיוק אני אגע בנקודות ששירה, חברתי, דיברה עליהן, אחת לאחת ואציג לוועדה הנכבדה ולך, גברתי, את הנקודות כי אני אומר מראש, הכותרת שלי לעניין הזה, וזה לא בשביל כותרת, כי לא ראיתי הרבה עיתונאים כאן בוועדה, וחבל שלא, כי אני חושב שזה דיון מאוד חשוב, הכותרת מאוד פשוטה, הכתובת על הקיר.

מה זה תקן רשמי? אני מתחיל עם תיקון חוק התקנים. תקן רשמי, יושב כאן הממונה על התקינה, ראש מינהל התקינה במשרד הכלכלה, ידידי יעקב וכטל, הוא לימד אותי מה זה תקן רשמי. תקן רשמי זה תקן שישבו אנשים חכמים במדינת ישראל ועל פי סמכות שניתנה להם בחוק התקנים וקבעו שיש כאן באותו מוצר, בין אם לייצר אותו, בין אם לייבא אותו, בין אם למכור אותו לציבור, יש איזה שהוא חשש לבטיחות הציבור, בריאות הציבור או בטחון הציבור ולכן הממונה על התקינה הכריז עליו כתקן רשמי.

השר.

אתה הנחת את זה על שולחנו של שר הכלכלה, או שר המסחר והתעשייה בעבר, או שר המסחר והתעשייה בימים עוד קודמים, סליחה, שר התמ"ת בימים קודמים, והוא חתם על כך. אבל הרציונל הוא, ואגב שמירה על בריאות, בטיחות ובטחון הציבור. אז אני מנסה להבין, אם זה הרציונל, אז כשאני מביא את זה במסלול של יבוא מסחרי אני דואג לציבור וכשאני מביא את זה במסלול של יבוא אישי פתאום בריאותו של הציבור לא נחשבת? פתאום האינטרס הציבורי שהיה כל כך חשוב בהכרזתו של תקן כתקן רשמי הוא כבר לא קיים?

אבל, עורך דין דן כרמלי, סליחה, זה חלק ממה שעשינו בחוק שעולה היום במליאה. זאת אומרת גם ביבוא הרגיל אנחנו הסרנו המון המון מהתקינה. אנחנו אומרים שיש תקינה בינלאומית שהיא טובה, אז היא טובה גם לישראל, אפילו שאנחנו אולי קצת יותר צועקים, או קצת יותר, אנחנו עדיין רגילים כמו כולם.

נכון מאוד. לא, אתם עושים עבודה נפלאה בעניין הזה - - -

לא, אני אומרת, אנחנו לא כל כך מיוחדים, הישראלים.

אנחנו גם נתייחס לזה. אם את רוצה עכשיו או לכל טענה, או בסוף.

בסדר, אוקיי.

קודם כל, גברתי, באמת, אתם עושים עבודה נפלאה, גם השר אלי כהן וגם שר האוצר וגם צוות משרד הכלכלה ומשרד האוצר, שנאבקים גם בצד הזה - - -

נכון, זה גם מיטיב איתכם, שינוי התקינה.

אין ספק, אנחנו הופכים להיות חלק מעולם גלובלי, נכון, אבל התקן עדיין קיים.

אז מה הבעיה? אז הייתי בטוחה שאתם תבואו ותגידו - - -

אני מצטער שאני מאכזב קצת, אני מצטער, זו בטח לא הייתה הכוונה שלי, בטח לא את גברתי, אנחנו מאוד מיודדים, זה - - -

לא, אני יודעת, אני קראתי, אני ידעתי באמת מה זה, אבל אני אומרת, הרי אתה מבין שלשם אנחנו צועדים.

אבל, כמו שגברתי אמרה, ובצדק, לא אמרתם לא תקן, אמרתם רק תקן בינלאומי, כדי שנהיה חלק מהאומות הגדולות ומהעולם הגלובלי הכולל. מה אנחנו אומרים כאן? אתם, אם אתם תצביעו על זה ותאשרו את זה, מה אתם אומרים כאן? לא תקן, למה לא תקן? כי זה לא בא על כביש מספר 1 אלא זה בא על כביש 443. איפה ההיגיון בעניין הזה? בואו נבין רגע ואני אתן דוגמה פרקטית - - -

לא, אני אגיד לך למה, כי על כביש 443 יש הרבה מחסומים ופתאום המחסום יכול לרדת ואז אתה נשאר ומה שהזמנת נתקע בבלדרות ונשאר בזה, זה בדיוק זה. לכן יש הבדל בין המסלולים.

גברתי והסיעה, המפלגה שהיא קשורה אליה, עשתה עבודה מאוד גדולה בעניין הסרת רוב המחסומים האלה, יחד עם משרד האוצר, יחד עם משרד - - -

כן, המחסומים האלה הוסרו? עם הבלדרים והזה והזה?

מתחילים.

אלה לא, זה הסרת החסמים האלה. זה בדיוק - - -

השאלה איזה חסמים.

בכביש מספר 1 בנינו מנהרה.

זה השר ישראל כץ עשה, זה לא 'כולנו'.

אני צוחקת, אני צוחקת, בסדר, הכול בסדר.

שוב, כאן על איזה חסם, אם החסם הוא חסם, איך נקרא לו? מטריד, טורדני, חוסר נוחות, מילא, אנחנו מדברים על עניינים שקשורים לבריאות, בטיחות וביטחון.

רגע, אז איפה משרד הבריאות פה?

שאלה מצוינת, דרך אגב.

לא, זה לא מה שהוא עושה.

בסדר, בטיחות, מי זה - - -

זה הממונה על התקינה.

זה כל משרד וה - - -

גברתי, אוכל להשלים את הרעיון?

כן, בבקשה תשלים ו - - -

אשלים ואסכם ואני רוצה לתת דוגמה פרקטית, מוצצים. ילדים. דרך אגב, זה מאוד סמלי בעיניי, לא חשבתי על זה לפני כן שאנחנו יושבים באולם הוועדה לזכויות הילד, פתאום חשבתי על זה.

הזכות המרכזית זה הזכות של הורה שיהיה לו ילד ש - - -

מוצצים. כאשר אני אביא מוצצים ביבוא אישי, תחת התנאים החדשים, דרך אגב, יש תקן רשמי למוצצים, יעיד על כך הממונה על התקינה, ראש מינהל התקינה, כנראה שלא בכדי יש לזה תקן רשמי כי בחומרים שמשתמשים, הרי מדובר על מוצר שנכנס לפיו של הילד, אנחנו קצת מתבדחים פה וזה בסדר, אבל זה מטורף. תחשבו איזה אב ואם במדינת ישראל ירצו, אולי מפאת כך שהם מצליחים להביא 30 מוצצים, כי זה מה שיתאפשר בעצם בתיקון הזה, 30 מוצצים במשלוח אחד בודד, דרך אגב, בגדול כל 72 שעות, כי אין שום הגבלה על כמות המשלוחים שאני יכול ל - - -

אני מקווה שילדים לא מאבדים מוצצים כל 72 שעות, 30 מוצצים.

והנה הבעיה הגדולה האמיתית, התיקון הזה, אם הוא יעבור כפי שהוא, במינונים המוצעים כאן על ידי הוועדה וכפי שקיבלו ביטוי בהחלטת הממשלה - - -

ואם זה עשרה מוצצים?

יכול להיות, יכול להיות שפה לעשות רשימה - - -

רגע, ואז?

אז אנחנו עוברים למשטר של יבוא מסחרי בתחפושת של יבוא אישי כאשר כל השנה פורים. אני אומר את זה כמי שמייצג את הקמעונאים ואומר, אנחנו גם נגד הקמעונאים שישתמשו בצורה לא חוקית ולמכס, עם כל העבודה הנפלאה שהוא עושה, ויצא לי לשבת באופן אישי יחד עם רז אצל מנהל רשות המסים ואצל אבי ארדיטי, מנהל המכס, אנשים נפלאים שעושים עבודה נפלאה, דרך אגב, הם מאוד מתנגדים לתיקון הזה - - -

אז רגע, אז אתה אומר, המוצצים, אתה גם אומר שיהיה יבוא קמעונאי בפועל וגם אתה אומר שצריך לדאוג לבריאות.

יבוא מסחרי בתחפושת של יבוא אישי. פורים כל השנה, גברתי, סליחה על המליצה.

לא הבנתי את פורים כל השנה.

תחפושת, פורים.

בסדר, אוקיי. סיימת את הנקודות?

תבין את הכמויות. אני רק אתייחס לעוד שתי נקודות.

אבל בקצרה, אנחנו רוצים לשמוע תשובה.

בקצרה. חברתי שירה נתנה דוגמה נפלאה לעניין הפנסיה. התאפקתי, שם לא הצלחתי להתאפק, אז מה? אז בגלל שאנשים לא מבינים את הפנסיה אז לא - - -

לכן משרד האוצר העביר חוק בשיתוף הכנסת לפנסיית חובה, כי אנשים לא מבינים את החשיבות של הפנסיה ומה זה פנסיה ולכן יש רגולציה.

גם קרן ברירת מחדל. העברנו קרן ברירת מחדל, שבה אנשים לא צריכים לעשות את המשא ומתן על ה - - -

המדינה מחליטה. היא החליטה בעבר לעשות על שכירים ולא לעשות על עצמאים, עכשיו היא שינתה את דעתה, כלומר יש ניהול סיכונים שונה שהמדינה מנהלת ברגולציה בכשלים שונים, כנ"ל בנושא הזה. מכיוון שיש הבדל מהותי בין יבואן מסחרי ליבואן אישי יש נימוק - - -

אבל הוא אותו אינטרס, שירה, הבריאות, הבטיחות והביטחון זה אותו אינטרס.

לדעת הממשלה עברה החלטה שסברה שיש הבדל בין יבואן אישי ויבואן מסחרי.

עוקף חוק התקנים?

כן, זה עבר, הממשלה אישרה את זה. הממשלה סברה - - -

זה לא הופך את זה לנכון ולא הופך את זה לזה שהכתובת היא על הקיר.

אפשר להתייחס?

אני מסכם.

כן, ממש משפט אחרון.

מסכם. חברתי שירה דיברה על מדרג חוקיות היבוא שהוא דבר מאוד מאוד נכון שקיבל ביטוי, לצערנו, אך ורק במקום אחד, שאנחנו חושבים, דרך אגב, שהוא מאוד נכון ונותן כלים בידי השרים הרלוונטיים לבצע, רק שהוא נמצא בסך הכול ומעוגן, לא שאני מזלזל בזה, אבל נמצא בסך הכול בהחלטת ממשלה, אין לזה ביטוי אמיתי בחוק. זאת אומרת כשבאה שירה לסנגר על כך שבכל זאת, מטעם האינטרסים שאני מדבר עליהם, של בריאות, בטיחות ובטחון הציבור, תהיה אפשרות לשרים להטיל, או כן, או להחליט על כך שהם יתקנו וכן ישאירו תקן רשמי על מוצרים מסוג מסוים שיש בהם סוג של סיכון הציבור, הדבר לא בא לידי ביטוי בתיקון של חוק התקנים, אלא נשאר בצורת החלטת ממשלה ואנחנו כאן סביב השולחן הזה, בטח הוותיקים, יודעים כמה החלטות ממשלה יוצאים מן הכוח אל הפועל. אז זה נשאר שם, בינתיים אנחנו חושפים את הציבור לסיכון ופרשת רמדיה 2 בדרכה לשולחן הזה.

טוב, אז אל"ף, אני רוצה לומר לך שאני חושבת שאחד ההבדלים הוא שהיום אדם יכול לקנות מוצץ בחו"ל, אם אנחנו מגיעים לביקור, ואנשים קנו. ואני אגיד לך גם יותר מזה, מוצצים זה דווקא דוגמה מעולה, כי מוצצים בארץ כל כך יקרים וכולם רודפים אחרי מבצעי אחד פלוס אחד וכל המבצעים למיניהם כי באמת זה מאוד מאוד יקר ואנשים שנוסעים לחו"ל חוזרים הביתה לארץ עם מוצצים. זה מעניין שהבאת דווקא את הדוגמה הזו ואני חושבת שהרוב המוחלט קונים את המוצץ שכולם רגילים להשתמש בו הרבה פעמים גם בארץ, או מוצץ מוכר של חברה מוכרת.

זאת אומרת הורים שלא רוצים לקנות לילדים שלהם מוצץ מחברה מוכרת, אני לא יודעת מה לומר לך. אתה יודע, גם יש הורים שנותנים לתינוק שלהם דבש לפני גיל שנה, אתה יודע, אנחנו לא יכולים לאסור על מכירת דבש לאנשים שיש להם תינוקות עד גיל שנה. אני חושבת שיש איזה שהוא שלב שאנחנו אומרים שזה גבול האחריות שלנו כמדינה ויש את האחריות של ההורים.

אני מבין, גברתי, אבל כאן המדינה מתפשטת מאחריותה לחלוטין, לטעמי.

תודה, יו"ר הוועדה. צריך להגיד לידידיי מאיגוד לשכות המסחר להיזהר לא לירות לעצמם ברגל. יש כאן דיונים מקבילים על נושא התמרוקים ושם פרשת רמדיה מוזכרת, אבל שם עמדתכם היא עמדה אחרת שאומרת שהיבואנים המסחריים כן יודעים להתחשב בבטיחות ובבריאות הציבור.

ברור, מדובר על יבואנים מקצועיים, עידו ידידי.

מקצועיים זה נהדר, יש גם טענות על זה שההצהרה היא לא מספיקה ואז אנחנו נלחמים ביחד להסביר למה רגולציה לא נקבעת על רמאים, לפי הרמאים, ולכן הצהרה היא כן מספיקה ולא צריך אישור פרטני שלוקח שלושה-ארבעה חודשים ושם עמדתכם היא קצת שונה. אני מציע לזכור גם את זה.

בואו נשים רגע דברים בקונטקסט. מדינת ישראל מתאפיינת ברגולציה עודפת בכל מדד אפשרי ובכל מקום אפשרי, דבר שמביא גם לריכוזיות וליוקר מחיה. לא מזמן, תקן אותי אם אני טועה, דן, התקיים גם כנס על המפלצת הרגולטורית בראשות איגוד לשכות המסחר שדיבר על הדבר הזה, ולכן תרשו לי לא ליפול מהכיסא כשאיגוד לשכות המסחר טוען שהרגולטור בישראל, שכאמור הוא אחד הרגולטורים היותר אחראים, נקרא לזה, במדינות ה-OECD, בא ואומר 'מבחינתי הדבר הזה נכון', בפרט שכשמוצרים שחייבים בתקן כיום יש בפועל אי אכיפה.

לעניין המוצצים. אגב, ועדת השרים התייחסה לנושא הזה בצורה פרטנית, לאור בקשה של משרד הבריאות ובקשה של משרד המשפטים, וקיבלה את עמדתנו שגם כיום נעשה אי אכיפה בפועל וגם מדובר פה באחריות בסיסית של הורים לכך שהם כן קונים מוצרים והם אחראים להם. כאמור, אם זה מוצר שאתה יכול להביא אותו מחו"ל אתה יכול גם להזמין אותו ואין כאן הבדל ברמה המהותית מבחינת הסכנה לילדים. זה בעניין נושא המוצצים.

לעניין יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי. בסופו של דבר יש גם אכיפה בשווקים ובסוף, גם אם זה הממונה על התקינה, במידה שהוא הולך והוא מבקש את המסמכים הנדרשים או שזה פקחים של משרד הבריאות ולאותו ספק בנקודת המכירה אין את המסמכים, אז כל הדין, האחריות עליו לפי דין, אם זה אכיפה פלילית ואם זה אכיפה מנהלית והסנקציות הקיימות לפי דין.

איך אתה חושב שתהיה מכירה של המוצרים שאדם מייבא ביבוא אישי?

נורא פשוט. אני אמשיך רגע עם נושא המוצצים. אני בעל חנות למוצרי תינוקות, גברתי, ברחוב החשמונאים בתל אביב, נעשה את זה קרוב לבית - - -

שלך.

לאיגוד לשכות המסחר, לא לביתי האישי, לבית איגוד לשכות המסחר. יש שם, דרך אגב, חנות כזאת, שהיא לא חלק מרשת. הוא יזמין היום, אשתו שהיא גם עובדת איתו ושתי בנותיו שעובדות איתו בחנות, כל אחד מהם יזמין 30 מוצצים היום, בעוד 72 שעות יזמינו עוד פעם עוד 30 כפול - - -

ומה יקרה לו?

ובחודש הוא מכין לעצמו מלאי של שנה שלמה כאשר הוא פטור מחוקיות היבוא.

אני רוצה לחדד שהמצב היום שהחוק אומר, ולא שינינו, שזה ליבוא אישי ומשפחתי. זה המצב היום. היום לא הגדירו מה זה כמות סבירה, בפועל אנשים מזמינים בגדים בנקסט או באסוס והם מזמינים כמויות מאוד מאוד גדולות - - -

בגדים, לא מוצצים.

לא קשור. אני באופן אישי מכירה חברות שטסו לארצות הברית, חזרו עם מזוודה עם לא מעט מוצצים בתיק. וזו עוד נקודה, מה שאמרה היושבת ראש, הופכים את האזרחים להיות עבריינים בעל כורחם. אין מושג לאותו אדם שנכנס עם הדברים במזוודה שהוא צריך לבוא ולבקש אישור, ואיך הוא בכלל יידע אם זה עומד בתקן או לא עומד בתקן.

לכן יש יבוא מסחרי מומחה, מתמחה.

לשיטתך הכול צריך לעבור רק דרך יבוא מסחרי מומחה, אז אנחנו סבורים שגם נכון שיהיה פתח ליבוא אישי ויש גבול כמה המדינה יכולה לקחת אחריות על הפרט במובן הזה ש - - - אמרה לי כאן היועצת המשפטית שלנו, ותודה, טלי, על הדוגמה של החיסונים. המדינה אומרת שצריך לחסן, אבל היא לא מכריחה כל הורה לבוא ולחסן את ילדיו. בדיוק כמו שאמרה יושבת הראש על הנושא של הדבש. אנחנו לא יודעים אם כל הורה לא נותן לילד דבש עד גיל שנה, אנחנו לא יודעים אם כל הורה מחסן בפועל את ילדיו ויש כאלה שאנחנו יודעים שגם לא מחסנים ובסופו של דבר אנחנו לא לוקחים אחריות במקום ההורים.

אנחנו לא מגדלים את הילדים של ההורים.

וכנ"ל אם אמא מכניסה או אבא מכניס מוצצים במזוודה שלו, אנחנו לא יודעים ואנחנו לא יודעים אם זה עומד בתקן כן או לא, ואני חושבת שזה להפוך את כל האזרחים להיות עבריינים בעל כורחם. מתי שהוא המדינה צריכה לבוא ולהגיד - - -

הורים יידעו, הרבה הורים גם יידעו שאם הם קונים, כמו שאם קונים בגדים מאתר אינטרנט, את לא יודעת איך זה יושב עלייך, לעומת זאת אם את קונה בחנות, זה בדיוק זה. את קונה בחו"ל, את לא יודעת איך זה יבוא, את לא יודעת באיזה צבעים, את באמת לא יודעת, את הולכת לחנות, את רואה את זה. בעיניי זה - - -

גברתי, ההבדל המהותי, השיח פה לא מתקדם לשם, אני מנסה כל פעם ל - - - זה לא בגד, זה מוצר שהמדינה חשבה שצריך להיות לו תקן רשמי שמגן על הציבור.

אז בוא נשמע.

אני רק אגיד באמת משפט אחד למען שלמות התמונה. אני מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות.

כן, משרד הבריאות, טוב שאת פה.

היו לנו הסתייגויות לחוק, אני פשוט אגיד, שהוועדה תדע, שלא התקבלו, לגבי יבוא אישי פטור מתקן רשמי של מוצרי תינוקות, בטיעונים מאוד דומים לטיעונים שנשמעו כאן, וזה לא התקבל.

אז זו הייתה עמדתכם וזה לא התקבל בוועדת השרים.

רק אני אזכיר - - -

סליחה, עידו. תחזרי שנייה על הדברים שלך, תתקרבי, בבקשה, למיקרופון.

נדמה לי שפקידים כפופים להחלטת ממשלה.

נכון, אני לא הולכת - - -

אז אמרת את זה.

אני לא הולכת כמובן להתנגד לחוק, זה עבר בוועדת השרים - - -

תודה רבה לך, אנחנו מודים.

סליחה, אתה בזכות דיבור?

לא, מתנצל.

פשוט זה נשאל גם על ידי יו"ר הוועדה, 'איפה משרד הבריאות?' והוא נתן תשובה, אז אני כן רוצה להגיד שהייתה לנו הסתייגות בנושא הזה.

שמה?

אנחנו גם סברנו שלגבי מוצרי תינוקות, מכל מיני סיבות, כמו - - - תקנים רשמיים, סיבות התנהגותיות, פיזיולוגית וכו', ואנחנו חושבים ש - - - אנחנו גם לא ביקשנו להחריג אותם לחלוטין מהחוק, כן ביקשנו לגבי ההגדרה של מה הוא יביא ביבוא אישי במוצרים האלה, שתיקבע מכסה שהיא יותר סבירה, כי להביא 30 מוצרים עד 1,000 דולר בלי שתהיה שום מגבלה על כמות ההזמנות שניתן לבצע, כן נראה לנו בעייתי. גם החשש, כמו שהוא ציין, לגבי זליגה של כל מיני קבוצות רכישה פיראטיות למשל, זאת אומרת לא יבואן רשמי, אבל שכן זה יהיה לצרכי מכירה של המוצרים, וגם חלוקה של מוצרי תינוקות בלי תמורה, כשזה שימושים - - - ביותר, זה כבר לא יבוא אישי או משהו כזה.

כן, בבקשה.

אני רק רוצה להזכיר לחברתי ממשרד הבריאות שמדובר פה בוועדת היגוי שישבו שם נציגים ממשרד הבריאות שחתמו על הדוח, מדובר על החלטת ממשלה שנתמכה על ידי שר הבריאות, מדובר בעמדה שהובאה לוועדת השרים ולא התקבלה ואני רק רוצה להזכיר, ויו"ר הוועדה, במקומך, הייתי שואל את נציגת משרד הבריאות אם עד עכשיו לא נעשתה אכיפה כזאת על יבוא אישי של מוצצים ואם יש כזה חשש, איפה משרד הבריאות? היה פה - - -

מה קורה לכם, באגף התקציבים? אתמול גם היה לי. אתם הופכים להיות יועצים לכנסת ולממשלה?

אני שואל את עצמי, אם משרד הבריאות כל כך חושש איפה הוא היה עד אתמול בבוקר?

עזוב, בסדר.

אני לא בטוחה ששמעתם את המשפט הראשון, אנשי משרד הבריאות חתומים על הדוח שהמליץ את זה, הגורמים המקצועיים, זו החלטה שגובתה - - -

זה בסדר. שירה, זה גם לא נורא, הכול בסדר, אני כן רוצה לשאול, אני מבינה שלפי הצעת החוק הפטור הוא לא מלא מכל תקן רשמי, אלא יש רשימת תקנים, שקובע בעצם הממונה על התקינה. אז אני מתארת לעצמי שהכול ייעשה בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ברשימת התקנים.

אם זה היה כך - - -

אז איך קובעים?

ברשותך, אני טיפה רוצה - - -

רק שם מלא לפרוטוקול.

הסוגיה הזו היא מורכבת ובסוגיה הזו מתלבטים בכל העולם. תקן רשמי נקבע למוצרים שאם המוצר לא יעמוד בדרישות התקן קיימת פה סכנה פוטנציאלית למשתמש וזה נעשה על פי הערכת סיכונים שמתבצעת, כולל התייעצות עם הציבור, וכך נקבע תקן רשמי. לכן בבואנו לקבל את ההחלטה פה אין לנו כוונה לבוא ולהגיד שמה שנקבע כתקן רשמי הוא לא מסוכן. זה דבר אחד. מצד שני, אנחנו יודעים שיש מצב קיים, שבפועל אין אכיפה, כל אחד יכול להביא מה שהוא רוצה והוא לא נבדק. זה דבר אחד. דבר שני, אלה המגמות בעולם ומדיניות הממשלה היא לא להיאבק במגמה הזאת, כי אין סיכוי להיאבק במגמה הזו, ולכן צריך להסדיר את הנושא - - -

במדינות בעולם יש תקנים?

בוודאי. מה שאמר דן הוא נכון, זה שאימצנו את התקינה הבינלאומית זה לא אומר שהסרנו מאיתנו את הרשמיות או את החובה, התקינה הבינלאומית הפכה להיות התקינה המחייבת. מצד שני, ברור לכולם שאי אפשר להטיל על הפרט הרוכש את האחריות לעמידה בתקן, האחריות לעמידה בתקן צריכה להיות על העוסקים. אם יש עוסק ישראלי שגורם למכירה של כמות גדולה של מוצרים צריך למצוא את הדרך בפעולות משלימות לאכוף עליו.

כן, זה אני מסכימה.

אבל כאשר מדובר באתרים מקוונים בינלאומיים, שאין לנו סמכות אכיפה לגביהם, מה שקורה בעולם הוא שלמעשה - -

זאת השאלה, זה סימן שאלה.

- - שלמעשה יש פעילות משלימה, כשהפעילות המשלימה הזאת מייצרת שיתוף פעולה עם האתרים האלה על מנת שיפרסמו את המדיניות של המדינה שלנו, זו הגברת המודעות של הצרכן, שמי שנכנס לאתר הזה יקבל איזה שהיא תמונת מצב של מה נדרש במדינת ישראל, זה דבר אחד, וזה תלוי ברצון שלהם, אבל זה מה שקיים בעולם. צריך לייצר את שיתוף הפעולה. והדבר הנוסף, לייצר פה את המודעות של הצרכן, לייצר פעילות מאוד אינטנסיבית, להגביר את המודעות של הצרכן. אגב, במדינות ה-OECD החליטו הרגולטורים לענייני בטיחות מוצרי צריכה, בכל שנה הם יוצאים בקמפיין בינלאומי לעניין בטיחות במוצרי צריכה. השנה הקמפיין הזה, ב-2018, יהיה להגברת המודעות של הרוכשים ושל העוסקים לרכש המקוון. זה מה שהולך לקרות השנה. צריכה להיות פעילות משלימה, צריכה להיות הבהרה, על מי לא מוטלת האחריות ועל מי - - -

איך אנחנו יכולים לעשות פעילות משלימה כזו? אני פונה אליכם, אגף התקציבים, שמציגים, מה אתם חשבתם על עניין הפעילות המשלימה?

עוד דבר אחד, לשאלתך, רק להגדיר את ההיקפים שאנחנו מדברים היום. קודם כל אנחנו מדברים רק על תקנים רשמיים, אנחנו לא מדברים על תקנים רשמיים שחלים על מזון, אנחנו לא מדברים על תקנים רשמיים שחלים על ציוד רפואי ולא על מוצרי תעבורה. זה באחריות המשרדים הממונים ועל החלטות שהם יקבלו.

אז מה כן, מה נמצא על הגבול? מוצצים, הבנתי, זו דוגמה אחת. מה עוד נמצא על הגבול?

כל מוצר שהוא לא מה - - -

והתמרוקים, זה כבר היה - - -

זה מוסכם. זה משרד הבריאות - - -

זה מוסכם. אז בעצם רק מוצצים נשאר?

לא, מוצצים, צעצועים, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה קטנים, אני יכול לתת עוד רשימה.

לא, אני מתכוונת במובן הזה שאין - - - בסדר, מוצרי חשמל - - -

לא, גברתי שאלה על - - -

לא, אני אומרת מה עוד יש קבוצות סיכון.

קבוצות סיכון זה מוצרי חשמל, בייחוד מוצרי חשמל, מוצרי תינוקות וילדים - - -

תחפושות.

כלים קרמיים.

צעצועים.

תחפושות היום מייבאים מכל הבא ליד, דברים דליקים לגמרי.

ושמענו כבר על נזקים גדולים מאוד.

אבל, אני אומרת, זה מה שמיובא היום לא ביבוא אישי.

לא, יש פיקוח על היבוא המסחרי.

יש פיקוח על זה.

איזה פיקוח? כתוב 'סכנת חנק' ו'סכנת שריפה'.

לא, לא, לא. מר וכטל, בכובעו הקודם, יכול להגיד לך בדיוק מה עשה מכון התקנים בנושא תחפושות.

לא, אבל צודקת היושבת ראשית שאומרת שלמשל, וזה היה אחד הנושאים שדנו בו בוועדה, נניח תחפושות דליקות, אין תקן לכך שבגדים לא יהיו דליקים בישראל.

לא, פשוט כותבים עליהם 'סכנה'.

רגע, אין תקן, לעומת זאת יש תקן על צעצוע שילד משחק. האם באמת, ברמה הרוחבית, הממשלה סבורה או הרגולטור, אם הייתה איזה שהיא האחדה בין הרגולטורים והיו רואים את אותה תמונה הם היו סבורים שבגד דליק הוא פחות מסוכן מצעצוע ולכן אמרנו שיש כאן הבדל - -

לא, אבל בצעצועים רק כותבים 'סכנת - - -

- - שיש כאן מדרג - - -

לא, הם עוברים בדיקות. יעקב יכול - - -

אני רוצה רגע להזכיר שעשינו מדרג - - -

כולם נכנסים לתחום שלי.

נכון, אני לא רוצה ל - - -

לא, רק להגיד שעשינו מדרג והמדרג הזה אמור להביא לידי ביטוי את זה שיש דברים שהם מסוכנים יותר ולהם נכון שיהיה אישור - - -

שירה, בהחלטת ממשלה, לא בתיקון החוק.

הרגולטורים כפופים ועושים ופועלים בהתאם להחלטה.

יש לך משהו נגד הכנסת?

להיפך, אמרתי ממשלה.

אז למה לא בתיקון החוק?

כנסת, כולם יודעים שיש - - -

זה מה שדני מבקש.

שזה יהיה בחוק?

בדיוק.

סליחה. טוב.

רק עוד לדייק משהו שנאמר כאן. חוץ מזה הוחלט שלא יהיו ברשימת הפטורים מוצרים, כמו שאמר עידו, ש - - - התקנתם ותחזוקתם צריכים להתבצע על ידי בעל מקצוע. זה משאיר אותנו עם כל שאר המוצרים שחל עליהם תקן רשמי והם לא בקטגוריות האלה.

מוצצים, צעצועים, מוצרי חשמל - - -

רגע, חברים.

כל העולם, אמרתי לכם, לא יודע לחסום את היבוא האישי הזה באמצעות האתרים - - -

תשמעו את רז, הוא יגיד לכם איך - - -

לכן עושים פעילויות משלימות.

טוב. אנואר, חיכית הרבה זמן, בבקשה, נשמח לשמוע אותך.

קודם כל, כל הערה שעלתה בין משרדי הממשלה, שלא הייתה איזה שהיא הצבעה של חברי ועדת השרים, שלא הביאו את כל הטיעונים, התמודדנו איתם מקצועית ונשמח להתמודד איתם שוב, אם צריך. מה שבאמת מפריע לי, שכל פעם יש סוג של היתממות. שוק היבוא האישי כבר הקדים את הרגולציה בעשרה צעדים קדימה. כל הדברים שאנחנו מדברים עכשיו כבר מיובאים בפועל. מוצרי תינוקות, כאילו אנחנו הולכים לפתוח עכשיו ברפורמה הזאת יבוא אישי של מוצרי תינוקות. זה ממש לא כך. היום מיובאים מוצרי תינוקות ואם אנחנו נתחיל לבודד, זה מסוכן, יש פה זה נזק, יש נזק מיבוא אישי, אבל בן אדם, אף אחד לא מכריח אותו להביא יבוא אישי, יש לו את האופציה ללכת לשוק ולקנות מהרשתות האלה. אבל עם כל הכבוד, לאזרח יש את הזכות ללכת ולקחת את האחריות על עצמו ולהזמין באינטרנט.

תבקש מיעקב לבטל את התקן, אם זה לא חשוב כל כך.

אל תפריעו לי, תנו לי להשלים. כבוד היושבת ראש, צריך להבין, בירוקרטיה על יבוא אישי משמעותה שלא יהיה יבוא אישי. השוק הזה, מבחינה כלכלית, הממשלה החליטה, הוא חשוב, הרשות לאיגודים עסקיים, חבל שהם לא יושבים פה, הם יגידו לך בדיוק מה זה עשה בתחום הביגוד וההנעלה, לדוגמה. שם בדקנו את המחירים ויש לנו מספרים במשרד הכלכלה, נשמח להעביר, אנחנו לא שונים במה שקורה ברמת המחירים במדינות המפותחות, אנחנו נמצאים באותה רמה. אם יש רשתות שלא מצליחות להתמודד עם שוק תחרותי יש בעיה עם העוסק עצמו.

הן צריכות לשלם מע"מ.

השוק נהיה תחרותי בזכות היבוא האישי ואנחנו פה בעצם אומרים, במקום שיש לנו תחום תקינה שיש אפס אכיפה עליו היום וכל בן אדם יכול לייבא גם מערכות כיבוי אש וגם מעליות, אם ירצה, הגדרנו קריטריון מאוד ברור בחוק שאומר איזה תקנים הם לא יכולים לשמש, או מוצרים ששייכים לתקנים שלא יכולים לשמש למוצרי צריכה, הם יהיו מוגבלים ביבוא אישי, וכל מה שיכול לשמש למוצרי צריכה פשוט יהיה מותר. הדבר הזה גם קיים בפועל, זאת המציאות, אנחנו מקבעים אותה בחוק.

תהיה לנו מערכת להנגיש חוקיות יבוא לכל הצרכנים בצורה ברורה, כל רגולטור, אם שאלת איך יגבירו מודעות, תהיה להם תשתית להגביר מודעות.

מה זה אומר?

כל רגולטור רשאי, אם הוא מנהל תקינה, הוא רוצה להגיד 'שימו לב, ביבוא אישי כך וכך, שימו לב, זה מוצרים, צריך לקרות ככה', אתה יכול לכוון את הצרכן, אף אחד לא מונע ממך ל - - -

אבל איך הצרכן מגיע למידע?

יהיה אתר, הוא יעלה בחודש יוני, של משרד הכלכלה, הוא ידבר בשפה מאוד פשוטה. בן אדם יכול לשים מוצר, הוא יקבל את כל הרגולציה על המוצר, הכמות הסבירה שיהיה מותר לו ביבוא אישי, מה יחול עליו, נתאם את זה מול רשות המסים, שתהיה מסגרת אחת שתגיד לו גם כמה הוא ישלם מסים, תהיה הנגשת חוקיות כמה שיותר טובה, בהחלט זה ישפר את המצב הקיים.

אבל שום דבר מזה לא בחוק, אגב.

נכון, זה לא צריך להיות בחוק. זה משהו כללי, את מדברת עכשיו על שני תחומים נפרדים.

מה זה תחומים נפרדים? זה האירוע המשלים.

יש החלטת ממשלה שקובעת את זה בצורה חד משמעית, אם הממשלה לא תעמוד בהחלטה זאת בעיה של התנהלות ממשלה.

כן, אבל אנחנו לא בממשלה, אנחנו בכנסת.

אז הממשלה התחייבה עד חודש יוני, אם אתם רוצים שנעדכן אתכם בחודש יוני, נגיע ונעדכן. אם אתם רוצים שנראה לכם החלטה - - - אנחנו נגיע ונעדכן.

אני אגיד לך מה, אנחנו בעצם מנסים פה, המטרה היא לסגור את החוק ולהתקדם, אני חושבת שהחוק הזה הוא מאוד חשוב. אני כן מסכימה שיש פה איזה שהוא מהלך משלים שצריך לקרות ביחס לחוק הזה. מידע, גם להגדיר איפה. זה שיש אתר אינטרנט, אני לא יודעת, לא נעים לומר, זה נראה לי, מי ייכנס לאתר, באמת, אתה יודע, זה כמו לפתוח חשבון טוויטר בלי עוקבים.

כבוד היושבת ראש, יש כמה צעדים משלימים. אחד מהם זה יהיה מסגרת חקיקתית מאגדת - - -

הרי אתרי אינטרנט של המדינה, אנשים נכנסים כשהם צריכים משהו. אתה צריך לדווח על משהו, אתה צריך טופס מאיפה שהוא, אתה צריך משהו. אתר אינטרנט שנותן מידע, אני מנסה לחשוב מי נכנס לאתר אינטרנט של המשרד להגנת הסביבה לבדוק אם יש אובך או לא. אני לא חושבת שמישהו נכנס, גם כשאתה צריך אתה הולך ל - - -

את לא צריכה לשנות התנהגות של אנשים, אנשים היום גם ככה נכנסים ומזמינים ולא באמת צריכים את האתרים של המדינה. אנחנו עושים רגולציה כללית של - - -

לא, אבל, אנואר, אנחנו מדברים על מצבים שבהם אנשים גם לא חושבים על מה צריך לבדוק. כאילו הייתי, אני אקח את זה רגע - - - הרבה פעמים בחוקים שעברו פה אחד הדברים שאני מאוד מאוד מוטרדת זה איך זה לא עץ נפל ביער, זאת אומרת שברור שאנשים מצליחים ליהנות מהחוק, אני חושבת שהחוק הזה, אנשים יצליחו ליהנות ממנו, אני חושבת שמהר מאוד זה יעבור, כאש בשדה קוצים, אבל מעלים פה איזה שהיא מורכבות שאני הייתי רוצה לדעת איך אנחנו פרואקטיביים בתוך המורכבות הזו.

ספציפית לגבי הנושא של התקינה, לגבי זה שהציבור ייהנה, הציבור היום נהנה מזה, זה מעגן את המצב הקיים במובן הזה שאין אכיפה. היום אין אכיפה, כל אחד יכול להכניס את המוצצים ומכניסים, ויכול להכניס בקבוקים ומכניסים ויכול גם להכניס תחפושות דליקות כי בכל מקרה הוא יוכל, כך או כך, כי גם אין תקן - - -

אז לא צריך משטרה אם כך.

שנייה, ויש כאן אמירה - - -

המשטרה, יש לה נושאים יותר חשובים.

יש כאן אמירה ברורה שבאה ואומרת, אנחנו לא מסתתרים מאחורי זה שאין אכיפה וכו', אנחנו אומרים כממשלה, וזו הייתה ההחלטה והיו על זה דיונים ארוכים, כמו שאמרתי, הרבה מאוד זמן פעל צוות ולאחר מכן נתן דוח לשרים ולאחר מכן הגענו לממשלה והטיעונים נשמעו והתקבלה החלטה שהיא החלטה שאומרת שאנחנו יודעים שזה המצב הקיים, אנחנו רוצים לבוא ולהגיד שזו המדיניות שלנו, לא רק שזה המצב הקיים עכשיו. זו המדיניות שלנו ואנחנו סבורים שיש גבול עד כמה הממשלה יכולה לבוא ולקחת אחריות עבור הפרט הבודד.

אבל, שירה, אני חייבת לומר לך משהו. השיטה, יש שיטה של לקחת אחריות, זו השיטה היותר סוציאליסטית, והשיטה היותר קפיטליסטית אומרת שלכל אחד יהיה את המידע והוא יבחר בעצמו.

אנחנו התייחסנו לזה בזה שאחד החסמים שעלו שאין את המידע ויש גם גבול, וכמו שאמרתי, יש הרבה מאוד מחקרים שלא משנה כמה עושים פנסיות, קמפיינים, דברים, ביטוחי בריאות, גם כל החברות המסחריות, ועדיין אין לאנשים את המידע כי יש גבול כמה אתה יכול לתת את המידע. ולכן חוץ מלתת מידע, שזה חלק ממה שאנחנו עושים, שאנחנו אמרנו שיהיו מחשבונים ודיברנו עם החברות המסחריות שדרכן מזמינים, שהם אמרו שהם ישמחו לקחת את המחשבונים ולהכניס את זה בתוך האתרים שלהם, שמשם אנשים - - - ושמשרד הכלכלה יעשה ועשינו הרבה פרסום בכל מה שקשור בהמלצות הוועדה כדי שהציבור יהיה מודע ונמשיך ונעשה פרסומים, אבל בסוף, אחרי כל הדבר הזה, לנושא של הנגשת מידע יש כנראה גבול של כמה זה יכול עד הקצה להגיע בסופו של דבר להבנה והפנמה שהצרכן באמת יבין את הדברים.

לכן לצד זה, הוועדה סברה שלצד הנושא, שהוא אחד הנושאים שהצגנו פה, שהוא דגש על הנושא של השקיפות וההבנה, אמרנו שנעשה גם תיקון חקיקתי וגם כל מה שאמרתי עכשיו, שפירטתי, כנ"ל עם החברות המסחריות וכו' וכו', וכל הדברים האלה שכבר עשינו אותם במסגרת הוועדה ונמשיך ונעשה, כי יש כאן הרבה מאוד עשייה, הנושא במקביל זה זה שחייבים גם להקל במובן הזה בפן הרגולטורי על הציבור כי צריכים לעשות את שני הדברים יחד. זה לא יעזור לעשות רק צד אחד, כי כל צד לבד הוא כנראה מוגבל, צריך לעשות את כל הצדדים יחד ולכן יש פה סט שלם של הרבה מאוד פתרונות ודברים שנעשים, גם בדבר של השקיפות שכבוד היושבת ראש דיברה עליו וגם לגבי זה.

ודרך אגב, ככל שיש עוד רעיונות לגבי איך להנגיש בפן של השקיפות לציבור אנחנו יותר מנשמח לשמוע. זה היה אחד מהנושאים הכי מהותיים שעסקנו בו בוועדה לצד עוד מספר נושאים והעלינו את כל הרעיונות ואת כל הדרכים שאנחנו סברנו איך אפשר לבצע את הנגשת המידע והשקיפות. ככל שיש עוד רעיונות אנחנו באמת באמת נשמח לקבל ולבצע אותם כי זאת המטרה שלנו.

אוקיי, אז אני אבקש מכם לחשוב על רעיונות.

יש לנו.

אוקיי, אז בבקשה.

קודם כל תודה. רז הילמן, איגוד לשכות המסחר.

רק ממש בקיצור.

ממש אני אהיה קצר. קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו מאוד עקביים, המדיניות שלנו של אימוץ תקינה בינלאומית היא מאוד מאוד עקבית וגם כאן - - -

לא, אתה ברעיונות, אתה לא בערכים.

אני ברעיונות, למה אני ברעיונות? כי אני בא ואומר מה קורה בעולם כי זה מה שאני רוצה שיקרה גם פה. גם בעולם הם הלכו ובדקו וראו שאין אכיפה בעולם באמת, יש מעט מאוד אכיפה, בודקים באופן אקראי, אבל במדינות, שאנחנו בדקנו לפחות, באירופה, קנדה, ארצות הברית, לא קבעו בצורה פוזיטיבית שלא צריך לעמוד בדרישות רגולציה במדינה, זה משהו ייחודי.

זה לא רעיונות. אנחנו ביקשנו רעיונות לאיך אנחנו מפיצים את המידע.

יש רעיונות. הפתרון לדעתי הוא שלא יגידו שלא צריך לעמוד בדרישות, אלא שיגידו שיש דרישות שהן מהותיות ואותן אנחנו נאכוף, זה לא יהיה דרישות התקינה בישראל אלא זה יהיה דרישות, למשל משטח החתלה - - -

רז, אנחנו לא באותו עמוד.

אנחנו כן.

איך אנחנו כן?

תקשיבי עד הסוף.

באותו עמוד, בשני ספרים שונים.

בשני ספרים שונים, בדיוק, בשני חוקים שונים.

אני עוד לא מדבר 30 שניות אפילו.

אני שאלתי אותך פעם אחרי פעם, אני אמרתי שאני רוצה רעיונות, דיברנו על זה, אני באה לקראתכם, אני אומרת שאני רוצה לוודא שהמידע נמצא בידי הציבור.

המידע זה לא מספיק, לא מדובר רק על המידע.

אבל זה הספר שאני נמצאת בו, ספר המידע. אתה רוצה למנוע את החוק, זה לא רלוונטי.

אני לא רוצה למנוע את החוק, אני לא רוצה לא למנוע את החוק ולא למנוע יבוא אישי, אלה שני דברים ממש לא נכונים. יבוא אישי צריך להיכנס לישראל, צריך לייצר רק מנגנון אכיפה שהוא יותר חכם. מנגנון האכיפה של היבוא המסחרי לא מתאים ליבוא האישי, זה ברור.

אז מה אתה מציע?

צריך למצוא דרך, אני לא אומר שאני יודע בדיוק מה הדרך, אבל הדרך צריכה להבדיל בין הדרישות - - -

טוב, אז לדיון הבא - - -

לא, אני רוצה להשלים. סימון בעברית, ברור שלא צריך. אין בעיה, שיהיה פטור היבוא האישי מסימון בעברית, אבל למשל משטח החתלה, אם יש ממנו כימיקלים שעלולים לעבור לתינוק, את לא רוצה שמשטח החתלה כזה ייכנס לישראל.

רגע, מה העניין הזה של סימון המוצרים בעברית?

זו דוגמה של משהו שאין בעיה לפתור, אבל יש הרבה מאוד דרישות אחרות שהן בעייתיות.

רגע, מה העניין של סימון המוצרים בעברית?

אני אומר, סימון בעברית זה משהו שאין בעיה להגיד, יבוא אישי יהיה פטור מסימון בעברית.

אתה חושב שהיבוא הרגיל צריך שיהיה לו את ה - - -

בוודאי, בוודאי.

זו הקלה שאני אומר שהגיוני לתת ליבוא האישי לעומת היבוא המסחרי.

בוודאי שכן, בסימון יש הוראות אזהרה, יש הוראות הפעלה - - - שאם לא יעשו או לא יהיו קשובים להם עלולים להיפגע. אבל אני רוצה לחזור על מה שגברתי אמרה.

תודה על השאלה, גברתי.

גם דרישות יעילות אנרגטית, אפשר ל - - -

הוא לא מצליח להיות בספר איתי, אני מתה מזה. אני גם מחליפה ספר לספר שאתם אוהבים והוא עדיין נשאר בספר שהביא מהבית.

כי אני רוצה לתת לך עוד דוגמה.

לא, אני אעזוב פה. תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אבנר עורקבי, יושב ראש ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד. אני מדבר פה בשם הפורום. אני שומע אתכם מדברים על מוצצים, על החתלה, כל מיני דברים כאלה. אני רוצה לדבר איתכם על נושאים של משרד התחבורה. יש הרבה נכים שזקוקים לוואנים כמוני וכיום הגענו למסקנה שהוואנים שאנחנו נוסעים עליהם לא מתאימים לנו. בשיחות שלנו עם הביטוח הלאומי הועלה הנושא של יבוא אישי.

של מה? של חלקים או של הרכבים?

של הרכבים.

זה, נדמה לי, נפתר, לא?

אני מבקש לעשות דיון מיוחד בנושא הזה, שגם הנכים יוכלו להביע את דעתם בנושא הזה כי זה נושא מאוד מאוד כאוב. אני אגיד לך רק כותרת, במקום רכב נוסעים אני מקבל רכב מסחרי, ולהלן הנה כיסא הגלגלים שלי, שאני ממונע, הייתי בעבר עם כיסא גלגלים אקטיבי וכתוצאה מהקפיצות שלי עם הרכב יש לי פגיעה בעמוד שדרה צווארי. זה בגלל שזה רכב מסחרי.

איך זה קשור ליבוא האישי?

ברגע אני מייבא מחו"ל - - -

אז אתה יכול לייבא את מה שמתאים לך.

רכב נוסעים, שלא יעבדו עליי פה בעיניים.

אני אגיד לך, אל"ף, היבוא האישי של רכב, פה אנחנו מדברים על חלקים של רכב, אנחנו לא מדברים על הרכב עצמו.

כן, אני יודע.

יש מסגרת חוקית אחרת. אני אפנה ליושב ראש - - - זה ועדת הכלכלה, או עבודה ורווחה, יכול להיות שהם גם יכולים, בגלל שזה מול הביטוח הלאומי, יש איזה שהוא עניין מול ביטוח לאומי, לא?

הביטוח הלאומי, יש לנו שיג ושיח איתם, יש להם - - -

אבל את המימון? האם מאפשרים לך לבחור איזה רכב שאתה רוצה?

תהיה אפשרות, אנחנו כרגע בדיונים מתקדמים איתם גם בנושא של היבוא האישי. צריך לפתוח את היבוא האישי.

כי כיום אי אפשר.

כיום אי אפשר, בוודאי.

אני אדבר עם אלי אלאלוף, שהוא חבר סיעתי.

אני לא יכול להביא רכב אישי שהוא מותאם לצרכים שלי.

בכסף של הביטוח הלאומי אתה לא יכול?

אל תתקפו אותי, אני יודע שאני לא יכול. דרך יבואן אישי רשמי.

טוב, זה נושא מאוד מעניין והייתי שמחה אם זה היה נדון בוועדה, זה לא נושא שהוא קשור לחוק ולכן זה בעצם לפגוע בסמכות של ועדה אחרת. אני אעלה את זה בפני אלי אלאלוף ונראה איך מתקדמים, בסדר?

טוב, אנחנו נסכם. אני חושבת שהנושא המרכזי שעלה זה העניין של יידוע הציבור. אני אבקש גם מכם לבוא עם רעיונות וגם אתם בעצם תבואו עם איזה שהם אפשרויות ופתרונות.

הישיבה הבאה תהיה ביום שני הבא בבוקר, בואו תגיעו עם הדברים ואנחנו נוכל להתקדם עם ההקראה.

תודה רבה.

לפני נעילת הישיבה אני רוצה עוד משהו. הרבה מאוד מהחוק, ואנחנו נראה את זה כשנתחיל להקריא, הרבה מהנושאים נשארו להחלטת ממשלה, נשארו לתקינה, נשארו לתקנים, בואו תראו מה אתם יכולים להכניס לחוק כדי שהוא יהיה חוק - - -

חוק מסגרת.

כן. תראו מה אתם יכולים להכניס, אני חושבת שזה גם יקל פה על ההתנגדות. תשבו גם עם היועץ המשפטי של הוועדה.

הישיבה נעולה, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.