ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 969

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018), שעה 10:00

פרק ג' (מסים), סעיפים 6, 7, ו-8(ב) (הרחבת מענק עבודה להורים עובדים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

מיכל בירן

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

רועי פולקמן

עודד פורר

יעקב אשר

מוסי רז

ממונה מפקח ראשי, רשות המסים, משרד האוצר - אילנה ריבאני

מנהלת תחום בכירה שירות סניפי, רשות המסים, משרד האוצר - שרית פרסי

מנהלת תחום תכנון וכלכלה מכס ומע"מ, רשות המסים, משרד האוצר - נטליה מירוניצ'ב

מנהל תחום מענק עבודה, רשות המסים, משרד האוצר - יגאל ימיני

לשכה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר - ישי פרלמן

לשכה משפטית, משרד האוצר - דודי קופל

אגף תקציבים, משרד האוצר - אורי שיינין

רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר - ביאן ותד

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שרית פילבר

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי גלברג-סומך

מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - דפנה עין-דור

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת - עמי צדיק

יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי - מרים סלומון

ההסתדרות החדשה - אלי יריב

שגית אפיק

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

טלי רם

פרק ג' (מסים), סעיפים 6, 7, ו-8(ב) (הרחבת מענק עבודה להורים עובדים), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, (מ/1196)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו נעשה הפסקה בשעה 11:00. קודם כול, כפי שאתם רואים בסדר-היום, את הנושא של קרן למפעלים במצוקה אנחנו מעבירים למחר, על-פי בקשת מנכ"ל משרד האוצר. אני עושה הפסקה בשעה 11:00 למשך שעה וחצי בגלל ההלוויה של הרב שמואל אוירבך, זכר צדיק לברכה, שהיה גאון בתורה, תלמיד חכם גדול, ראש ישיבה, בעבר הוא גם היה חבר במועצת גדולי התורה. אני עושה את ההפסקה הזאת כדי להשתתף בהלוויה, אני גם חושב שלא מן הראוי להמשיך את הדיון כשההלוויה מתקיימת.

על כל פנים, אנחנו נתחיל מייד את הדיון על פרק ג': מסים, סעיפים 6, 7 ו-8, נושא מס הכנסה שלילי. מי מציג את החוק?

אורי שיינין, אגף תקציבים, משרד האוצר. בוקר טוב. בקצרה, החוק הזה הוא חלק מתוכנית נטו משפחה שהושקה במרס הקודם על-ידי שר האוצר, בעצם זה הצד המשלים של נקודות הזיכוי שניתנו להורים עובדים. כידוע, נקודות הזיכוי, כדי להיות זכאי להן אתה צריך להגיע לסף הכנסה מסוים, כשהורים עובדים שמרוויחים שכר נמוך לא מגיעים אליו.

הצעד הזה כולל שלושה שינויים, כשבעצם הוא נבחן אל מול חלופות אחרות שהוצעו על-ידי לא מעט גורמי מדיניות, בהם בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ועוד, שהתכלית שלהן הייתה לנסות להשיג כמה שיותר אימפקט בעשירונים 1 עד 4 – עשירוני הכנסה 1 עד 4, קרי עשירוני ההכנסה הנמוכים – ולהוציא כמה שיותר משפחות עובדות מהעוני, וכל זה תוך עידוד התעסוקה.

לצעד הזה יש שלושה מרכיבים. הרכיב הראשון הוא בעצם לעדכן את הפלאטו בטרפז מ-4,760 ל-5,000 שקלים, זאת אומרת מתי מתחילים לקזז מסכומי ההכנסה של מס הכנסה שלילי. עד היום זה היה 4,760, זה הולך להיות 5,000 שקל, זה צעד ראשון.

הצעד השני הוא בעצם להעלות את סכום המענק. בעבר, נשים היו מקבלות 50% יותר מגברים, פה בעצם עושים השוואה די דומה להשוואה שעשו נקודות הזיכוי, ומשווים את המענק גם לגברים.

זה צעד משלים. צריך לומר בהקשר הזה, כשבנו את מס הכנסה שלילי, במקור, בעיקר בשל היבטי מיסוי שולי, נאלצו לקבוע שהסכום של הגברים יהיה יותר נמוך משל נשים. מרגע שנתת נקודות זיכוי גם לגברים, ההיבטים האלה כבר לא כל כך קיימים, ולכן אין שום בעיה לבוא ולהגדיל את המענק גם של הגברים.

והצעד השלישי, שהוא בעצם ראשוני בהסדר הזה של מענק העבודה, במידה ושני בני הזוג עובדים, לתת אקסטרה מענק של 30% לכל אחד מהם במצב שכל אחד מהם מקבל מענק עבודה.

סליחה שאני קוטע אותך. אולי תדבר איתנו במספרים קצת? אכפת לך להדגים את זה קצת כדי שנדע?

אני אפרוט את זה מייד למספרים.

את השינויים בעיקר.

הצעד הראשון של הרחבת הפלאטו מ-4,760 ל-5,000 שקל.

זה 240.

אתה מרחיב ב-240 שקלים, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה. הצעד השני של להעלות ב-50% את המענק של הגברים, מ -330 שקלים בחודש ל-495 להורה לעד שני ילדים.

כמו לאישה.

כמו לאישה, נכון. ולהורה לשלושה ילדים ומעלה – שלושה, ארבעה, חמישה ילדים – הסכום יגדל מ-480 ל-720 שקלים.

איזה הכנסה נחשבת לצורכי החישוב הזה? רק הכנסה משכר או הכנסות נוספות? זה רק הכנסה משכר או נלקחות בחשבון הכנסות נוספות?

כמו מה?

שכר דירה. מהון.

ממניות.

קצבה, שכר דירה.

באופן עקרוני, כל המודל של החוק הזה הוא חוק לעידוד עבודה.

יגאל ימיני, רשות המסים. הכנסה המזכה במענק זו הכנסת עבודה.

שכיר?

רק עבודה. גם עצמאי.

עסק או משלח יד?

הכנסת עבודה.

אם מישהו מרוויח בבורסה?

זה לא נכנס לחישוב המענק, אלא אם כן זו הכנסה מעסק.

זאת אומרת, הכנסה מעסק, בין אם הוא עצמאי, בין אם הוא שכיר, אבל הכנסה רק מעסק.

רק מעסק, נכנסת. לא קשור להכנסת עבודה. עצמאי שיש לו מכולת, לצורך העניין, ויש לו הכנסה מעסק, זכאי למענק במסגרת החוק, בהנחה שנכנס לטווח הכנסה שמזכה במענק.

הכנסה מעסק או מעבודה אבל לא מהכנסות נוספות.

לא, הכנסות נוספות לא נחשבות אבל יש הגדרה של הכנסה נוספת בחוק מענק עבודה, שיכולה לפגוע בגובה המענק ואף שלילתו, הכוונה לפנסיה בעיקר. אדם שיש לו גם פנסיה בנוסף להכנסת עבודה, ייתכן במצבים מסוימים שהפנסיה תפגע בגובה המענק.

זה בדיוק מה שהטריד אותי, אדוני, אני לא סתם שאלתי את זה. אדם שהיום הוא נאמר בן 50, פוטר מעבודתו והולך לעבוד כשומר. עבד 30 שנה, חסך לפנסיה. לא היה לו ממה לחיות, הוא התחיל למשוך את הפנסיה מוקדם מגיל הפרישה, ועכשיו הוא משתכר 4,500 שקלים. אתם מחשיבים לו את הפנסיה והוא לא יכול לקבל את המענק, אם הבנתי נכון. זו תלונה שקיבלתי מאדם.

זה מאוד תלוי בגובה הפנסיה, לא בהכרח. לא תמיד זה פוגע.

איפה זה נחתך?

תגיד את ההבדלים.

הכנסה נוספת ממוצעת של 2,790 שקלים בחודש, הכנסה מפנסיה, יכולה לשלול לו את המענק.

2,700 לחודש?

כמעט 2,800 שקלים.

אבל אתה לא מעודד אותו לצאת לעבוד.

יש לזה גם צד שני. מה אם יש לו קצבה של 10,000?

אני לא מדבר על מצב כזה. אם יש לו קצבה כזאת, הוא לא ילך לעבוד. אני מדבר על מישהו שיש לו קצבה נמוכה ויש לו הכנסה נמוכה, האם שם לא כדאי היה להסדיר את זה?

החוק בא לעודד תעסוקה. אדם שיש לו פנסיה, פחות זקוק לתמיכה מההיבט של מס הכנסה שלילי, של מענק עבודה, כי החוק, הייעוד שלו, המטרה שלו לעודד תעסוקה. אדם שיש לו כבר פנסיה, אז יש לו הכנסה מסוימת.

כן, אבל הוא לא עובד, זה בדיוק העניין. זה סותר את מה שאתה אומר בעצמך.

עוד פעם, זה תלוי בגובה ההכנסה שלו. זה לא לגמרי נשלל.

אם אנחנו רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה, וטוב שכך – מצוין, זה אחלה תוכנית.

כשאתה סופר את הפנסיה אתה סופר גם את קצבת הזקנה?

אדוני, לצורך העניין זה כמו עם הנכים, באיזה סכום זה מתחיל לפגוע להם בקצבה, וזה אותו דבר. אם אנחנו רוצים שנכים ילכו לעבודה, אנחנו צריכים להעלות את הסכום.

קצבת הנכות גם נחשבת כהכנסה?

לא. לא נחשבת בחישוב הבדיקה.

קצבת נכות בשום מקרה.

לא נכנסת לבדיקת הזכאות.

והכנסה מהון?

הוא אמר שלא.

איזה גמלאות?

זאת אומרת, אם לבן אדם יש תיק מניות שמכניס לו סדר גודל של 20–30 אלף שקלים בחודש - - -

אם זה עסק.

- - -

הוא היה אדם נורמטיבי, הוא עבד וחסך, אם הוא מחזיק את זה בקרן פנסיה, אם הוא מחזיק את זה בבנק הוא מרוויח.

מי שעושה 20–30 אלף שקל בחודש במניות, הוא גם ידע לעמוד על הזכויות שלו.

אני מציע שתשקלו את העניין הזה.

אל תשכח שתיק הפנסיה שלך הוא גם תיק מניות.

לגבי הדברים האחרים אני מבין שאין בעיה מכיוון שרווח הון לא, קצבת נכות לא נחשב. מה שכן נחשב זה אם יש לו פנסיה, שהפנסיה הזאת היא עד סכום של - - -

2,800 שקלים.

2,800. אבל זה לפי דעתי נמוך מדי מכיוון שהמשמעות של העניין, שזה לא מעודד אנשים לצאת לעבודה. מיקי, אמרת שיש בעיה.

תסיימו את העניין הזה, אני רוצה לשאול על אחד שעבד שנה שלמה והלך מן העולם, נפטר, ומגיע למשפחתו – הוא עבד את אותה שנה; אני יכול לספור את המקרים האלה אולי על שתי ידיים, לא יותר מזה – אבל אז אלה שצריכים את הכסף לשבעה, להתאושש, לא מקבלים כי הוא הלך מן העולם.

זה המצב?

כן.

למה?

אני לא מוכן לזה.

זה סכום בטל בשישים.

זה מגיע לו. הוא הלך – לא הוא – אני הלכתי ב-1 בינואר לדרכי, עבדתי שנה שלמה. היורשים שלי – רעייתי, הבנים שלי שצריכים – בדרך כלל זה משפחות קשות-יום. תעזבו, זה כסף קטן, זה אולי חמישה מקרים בשנה. אל תתעסקו איתי בעניין הזה.

אני מסכים עם מיקי לגמרי.

מה אתם אומרים?

אגב, משפטית אני חושב שזה שלו בכל מקרה.

נכון. דווקא משלמים את זה בסוף השנה.

אני לא יודע על סמך מה אתם לא משלמים לו את זה.

אני אגיד מה הרציונל של החוק. אני כן אגיד כבר שזה משהו שנבחן אותו, אנחנו לא פוסלים אותו על הסף. הרציונל של החוק זה לעודד השתלבות בשוק העבודה.

הוא יצא לעבודה ב-1 בינואר בגלל שעודדו אותו כי הוא ידע שהוא יקבל את המענק.

כדי לצמצם את תחולת העוני, נכון שבהיבט הזה ברגע שמישהו נפטר - אני לא מתווכח כרגע על שאלה משפטית, אני גם לא משפטן, אם יש לו זכות קניינית או אין לו זכות קניינית בסכום הזה – אבל מהיבט התכליות של החוק, זה כבר לא מתקיים.

לא מסכים איתך.

האם הצדק או זכות הקניין, היא עומדת לזכותו, לא פוסל.

הנה הדוגמה, הנה תאריכים. עבדתי כל השנה, ב-1 בינואר הלכתי לדרכי. מגיע לי את כל שנה שעברה, המדינה נתנה לי. רק מה? הקדמתי את זמני. אני, אשתי ובניי ממילא - - -

אולי תפסיק לתת דוגמאות מעצמך.

משפחות קשות-יום.

מיקי, תעזוב את הדוגמה מעצמך, בוא נדבר על העניין. קודם כול, אנחנו לא מדברים על נושא שהוא ראוי בכלל לוויכוח. מדובר על סכומים קטנים ומדובר על מקרים בודדים בודדים. למה זה בודדים? א. מכיוון שהוא הולך לעולמו רק אחרי שהשנה הסתיימה.

לא, לא נכון. גם אם הוא עבד חצי שנה.

אם זה מעל חצי שנה - - -

באמצע יש בעיה משפטית, אבל נניח הוא עזב – המקרה הפשוט ביותר שעל זה דיבר מיקי לוי. השנה הסתיימה. מגיע לו מענק עבודה, מגיע לו מס הכנסה שלילי. מגיע לו.

אין להם סמכות בחוק לשלול את זה.

רבותיי, זה שלו. אתם בעצם באים ואומרים, או החוק בא ואומר שהיות והוא לא נמצא בעולם, כבר לא מעודדים אותו לצאת לעבודה מכיוון שהוא כבר לא יכול לעבוד, לכן הוא לא מקבל את הכסף. ועובדתית, זה לא נכון מכיוון שהוא יצא לעבודה בגלל מענק עבודה שלילי, בגלל מס הכנסה שלילי, והוא עבד כל השנה, והכסף הוא שלו, רק הוא היה צריך לקבל אותו בשעה הראשונה של השנה הבאה והוא מקבל אותו שבוע אחרי שמסתיימת השנה.

זה הדבר היחיד, ולכן לפי דעתי צריך להכניס את זה בפנים. אני לא מדבר אם הוא נפטר באמצע השנה. אם הוא נפטר באמצע השנה זה כבר דיון אחר, זה כנראה דיון משפטי שצריך לבדוק אותו.

אבל אם הוא עבד 11 חודשים, אדוני, לא מגיע לו?

לא יודע. משפטית צריך לבדוק את זה, אבל דבר אחד ברור.

אם הוא עבד כל השנה, לא צריכה להיות שאלה.

נכון.

זה בוודאי אין שאלה.

בסדר, אין שאלה אבל מיקי שאל, ואני לא ידעתי שיש בעיה כזאת.

אני חושב, אדוני, שתדבר איתם גם על הדיסריגרד.

על הפנסיה.

על הדיסריגרד של הפנסיה. צריך להעלות את זה. אם אתם רוצים לעודד אנשים לעבוד, אז יאללה. גם פה זה לא משמעותי.

זה כסף קטן.

אבל זה כן מעודד אנשים.

סתם לא יפה כלפי אותן משפחות, זה בדרך כלל משפחות חלשות. זה לא יעלה בשנה אפילו 60,000 שקל. כמה יש כאלה?

- - -

אנחנו נבחן את ההצעה בחיוב ואנחנו נעדכן את הוועדה.

לקראת ההצבעות? שנוכל אולי לתקן את זה בנוסח.

הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיקי לוי באותו נושא עולה היום בוועדת שרים לחקיקה.

אולי היא תתייתר, אם תבואו לקראתי.

נכון. אני לא חושב שצריך פה חקיקה.

אתם נותנים את המענק רק שנתי? אם הוא עבד חצי שנה?

הוא יכול לקבל.

הוא יכול לקבל, ולכן גם אם זה קרה אחרי חצי שנה - -

אני לא מבין למה צריך חקיקה פה.

- - לא צריך לחכות לסוף השנה.

גם למה צריך חקיקה פה, לדעתי.

לא. חייבים חקיקה.

אנחנו גם נבדוק אם אפשר - - -

למה חייבים חקיקה? אני לא רואה איפה בחוק העניין הזה נשלל.

לא, הבעיה היחידה היא ביישום, לא בחוק. למה ביישום?

אני אומר, זו פרשנות לא נכונה.

כי הם משלמים את זה בדיעבד, הם לא משלמים את זה און-ליין.

ועדיין הפרשנות היא לא נכונה.

וכיוון שהם משלמים בדיעבד, הם יכולים - - -

אני אשאל אותך שאלה אחרת, משפטית.

אני מסכימה איתך. משפטית אני חושבת שהוא זכאי לזה.

אני נתתי לך שירות, הוצאתי לך חשבונית בסוף השנה והלכת לבית עולמך.

משפטית אני חושבת שהוא זכאי לזה גם במהלך השנה וגם בסוף השנה. כל עוד הוא עבד וענה על תנאי הזכאות שבחוק, הוא זכאי לזה. זו דעתי.

מבחינה משפטית, הניתוח שלנו אומר – קודם כול, חלק מתנאי הזכאות שבחוק הם תנאים שמתקיימים רק בסוף השנה והם דורשים הגשת בקשה והם דורשים הבאת מסמכים והם דורשים - - -

יכולים להגיש את זה יורשיו.

כמו שאורי אמר, כמו שיגאל אמר, אנחנו לא שוללים את זה על הסף, אני מסביר את העמדה. זה דבר אחד, שחלק מהתנאים מתקיימים אחרי.

דבר שני, יש לנו בעיה מבחינת האחריות של מי שדורש. הנתונים שעל פיהם אנחנו נותנים את המענק הם נתונים שמתקבלים גם ממעסיקים אבל גם שנותן לנו אותו אדם עצמו. והיורש, הוא צריך להתחייב על מה שהמוריש עשה, שזה גם משהו שיוצר אצלנו בעיות.

אגב, זה קורה בכל דיני הירושה? זה המצב. כשמישהו יורש מישהו, זה המצב.

זה גם לא מדויק. יש דברים שאי אפשר להוריש – זכויות אישיות.

מה אמרתם? לא הקשבתי, היה לי פה דיון על הסעיף הבא שראשי ערים צריכים להגיע.

שלא צריך פה שינוי חקיקה.

אמרנו שנבדוק את זה.

על מה אמרתם שתבדקו את זה חיובית? על איזה חלק?

על הבקשה של היושב-ראש וחבר הכנסת מיקי לוי לגבי הקרובים של נפטר, האם הם יהיו זכאים למענק או לא יהיו זכאים למענק.

אני מבקש שתבדקו גם אם הם עבדו תשעה חודשים או שמונה חודשים.

ברור. זה לא משנה.

זה לא משנה. עודד, אפילו אם עבדו ארבעה חודשים, זכאים.

אז הם זכאים לחלק היחסי.

נכון.

מה עם הדיסריגרד?

רגע. זה תבדקו באופן חיובי. לגבי הנושא להעלות את הסכום של הפנסיה.

פנסיה, אני חושב שזה נושא טיפה יותר מורכב.

למה?

א. בשונה מהשאלה של חבר הכנסת מיקי לוי, שאנחנו יודעים מה העלויות של זה, לגבי הפנסיה אין לנו מושג בכלל, צריך לבדוק את זה. זה קודם כול אני שם על השולחן.

מעבר לשאלת העלויות, הרציונל של החוק הוא לעודד עבודה. בסוף, כשיש הכנסות מפנסיה, הן הכנסות שמגלמות הכנסות מעבודה. המענק הזה ניתן לאנשים ברמת הכנסה מסוימת מעבודה, עד גבול מסוים. מעבר לגבול הזה המדינה באה ואומרת – בסדר, כאן אני כבר לא מתערבת.

לכן, כשמישהו נגיד מרוויח 6,000 שקלים שכר, אבל יש לו עוד 3,000 שקלים מפנסיה, שזה בעצם הכנסת עבודה שרק דחית את התקבולים שלה למועד יותר מאוחר, אז יש לו סך הכול 9,000 שקלים.

נשים את זה בקונוטציה הנכונה. מדובר בבן אדם שמקבל פנסיה, ולא גבוהה, פנסיה סבירה.

בן אדם שמקבל פנסיה של 2,800 שקלים זה בן אדם שיש לו פנסיה מאוד מאוד נמוכה.

נמוכה. לא סבירה. פנסיה נמוכה.

נמוכה, אבל על כל פנים, זה נכון שהוא לא בלי כלום. המציאות הזאת שבה הוא מקבל את הפנסיה הזאת, אם אנחנו לא נותנים לו מס הכנסה שלילי, לא נותנים לו מענק עבודה, הוא לא ילך לעבוד. הרי אנחנו כאילו מתערבים בעניין של להוציא בן אדם לעבודה.

הוא לא בן אדם שמקבל 10,000 שקל פנסיה, שעליו אנחנו לא מדברים במס הכנסה שלילי. אנחנו מדברים על האיש הזה, שבמקרה הוא גם מקבל פנסיה. הפנסיה עד סכום מסוים, זה לא צריך להיחשב חלק מהעניין, ולפי דעתי זה צריך להיות יותר גבוה.

אבל אני שואל שוב.

אז יש לי הצעה בעניין הזה, הרי בסוף אתה רוצה שהוא יצא לעבודה כל זמן שהוא יכול לעבוד. גם אנחנו דנים פה על גיל הפרישה, אנחנו רוצים שגם מישהו שהוא מעל גיל 70, אם הוא יכול לעבוד, שיעבוד.

נכון.

למה לא? ברגע שאתה מתחיל לספור לו את המיסוי ולא נותן לו את ההטבות האלה בגלל פנסיה קטנה מאוד שיש לו, אתה מצמצם את האינסנטיב לצאת לעבודה.

אני גם לא רוצה לתת את האינסנטיב הזה למישהו שיש לו פנסיה באמת של 7,000 או 8,000 שקל, שהיא פנסיה ראויה ומכובדת, ואם הוא רוצה עוד כסף, מה שנקרא - - -

אנחנו רוצים שהוא יצא לעבוד, בקיצור מעודדים אותו.

אני חושב שאם אנחנו ניקח 70% משכר המינימום, זה הרף שעד שם צריך להגיד לו – אם אתה מרוויח עד 70% משכר המינימום כפנסיה, סדר גודל של 3,500 שקלים, והדיסריגרד - - -

כמה?

אני רוצה להצמיד את זה לשכר המינימום, 70% משכר מינימום. מי שיש לו פנסיה שהיא עד 70% משכר מינימום, לא צריך למנוע ממנו את מענק העבודה כי זה סימן שזה מישהו שאם כל חייו הוא עבד וחסך לפנסיה משכר מינימום, שם הוא נמצא.

מה אתם אומרים?

שיצא לעבוד, ירוויח עוד 2,000, 3,000 שקל. מה קרה?

לגבי ההצמדה כהצמדה, אנחנו לא נייצר פה שני סעיפי הצמדה. לגבי הסכום עצמו אנחנו נחזור עם תשובה.

הסכום היום מופיע בכלל בחוק או שזה מפרשנות שלכם?

זה נוסחה. מהבדיקות שעשיתי, פחות או יותר זה הסכום.

איזה נוסחה?

סעיף 5.

שמה?

זה מורכב מכמה פעולות של בדיקה.

מאיפה נובע הסכום הזה?

הכנסה נוספת. ככל שהיא יותר גבוהה, זה בהדרגה מוריד.

עד כאן זה ברור. נשאלה פה שאלה על מקרה שבו אדם מקבל פנסיה, כשהפנסיה הזאת היא לא פנסיה גבוהה, למה זה מוריד לו ממס הכנסה שלילי. הרי אנחנו רוצים לעודד אותו לצאת לעבוד.

הם דיברו אם יש לו פנסיה של 2,800 שקלים, שלדעתנו זה נמוך מדי ואנחנו רוצים להעלות את זה. מציע עודד פורר – לא יודע, אפשר לקבל כל הצעה אחרת, רק שתהיה סבירה – שזה יהיה 70%, אם הוא מקבל פנסיה, מהשכר הממוצע במשק.

שכר המינימום.

שכר המינימום, סליחה.

צריך לבחון את ההשלכות.

הרי בסוף, כפי שהמדינה קבעה שכר מינימום שהיא רוצה שאנשים ירוויחו - - -

עד ההצבעות אתם צריכים לתת לנו שתי תשובות. אחת, בעצם נתתם תשובה חיובית, ואחת אתם בודקים.

נבחן בחיוב.

אחת תבחנו באהדה ואחת תבחנו בסימפטיה.

לא, אבל אנחנו משבחים אתכם על החוק הזה. החוק הוא בסדר, הוא חוק טוב, הוא חוק שמעלה את הסכומים והוא בסדר גמור.

מצוין.

והמתחיל במצווה אומרים לו גמור. המציאות הזאת היא גם חסרת היגיון כי אם מישהו עבד חלק מהזמן ונפטר, אז היורשים שלו צריכים לקבל, זה כסף שלו. המדינה החליטה על זה בחוק, שמס הכנסה שלילי מגיע לזה שעבד. זה דבר אחד.

והדבר השני הוא שהסכום של מי שמקבל פנסיה 2,800 זה נמוך מדי וצריך להעלות את זה.

אז הצעה אחת שעלתה כאן – ואנחנו נקבל כל הצעה אחרת – הצעה אחת שעלתה על-ידי עודד פורר, אם זה 70% משכר המינימום, שאז זה נראה שהפנסיה היא באמת לא גבוהה ואנחנו מעוניינים גם אותו לעודד לצאת לעבודה. זאת מטרת הממשלה, זו המטרה בחוק הזה של מס הכנסה שלילי, וגם על זה אנחנו מבקשים שתתנו תשובה חיובית עם נוסחה שתחליטו אתם. אנחנו נקבל כל נוסחה, אבל להעלות את הסכום לסכום סביר. בסדר?

בסדר גמור.

מי מקריא את החוק?

ישי פרלמן, רשות המסים.

סעיף 6, אורי עוד לא דיבר עליו, זה משהו שאנחנו עושים בדרך אגב. קיבלנו פניות מצד אנשים שהעובדה שהמדד משתנה על-פי החוק באמצע השנה, זה יוצר איזשהו בלבול. הם מגישים את הבקשה לקבלת עבודה על סמך מדד ידוע, ואז המדד משתנה לפני שנקבע גובה המענק, לפני שנקבעים הדברים, וזה מבלבל ויוצר מצב שאתה מגיש, אתה לא יודע בדיוק מה התנאים. אנחנו רוצים להפוך את המדד לתחילת השנה כך שכשאנשים מגישים את הבקשה הם ידעו בדיוק את כל התנאים, והמדד ישתנה פעם הבאה בשנה הבאה. זה סעיף 6.

"תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)

6.

בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏ (בפרק זה – חוק מענק עבודה), במקום סעיף 8 יבוא:

"עדכון סכומים

8.

(א) הסכומים הנקובים בחוק זה, יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב) המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (א).""

סעיף 7 זה כבר מה שאורי דיבר עליו.

הסבר.

זה בעצם מעביר את העדכון של סכומי המדד לתחילת השנה במקום לאמצע השנה כך שכשאני מגיש בפברואר, במרס, בקשה לקבלת מענק עבודה, אני יודע מה הסכומים. היום מה שקורה זה שהסכומים מתעדכנים ביוני, אז במרס הגשתי בקשה על סמך סכומים X, ויקבלו את ההחלטה על סמך סכומים Y, קיבלנו פניות שזה יוצר בלבול ואנחנו רוצים לתקן את זה.

טוב.

סעיף 7 זה הסעיף שאורי דיבר עליו קודם, אני רק לא יודע אם אורי אמר שזאת הוראת שעה לשנה אחת.

"חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – הוראת שעה לעניין הגדלת מענק עבודה המשתלם בעד הכנסה שהופקה בשנת המס 2018

7.

בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), יקראו את חוק מענק עבודה, לגבי מענק עבודה המשתלם בעד הכנסה שהופקה בשנת המס 2018, כך:"

למה זה רק לשנה?

ראשית, כל התוכנית של נטו משפחה התחילה במקור כתוכנית שהיא הוראת שעה.

אבל עכשיו עשיתם אותה קבע בנקודות זיכוי.

כן, זהו.

בנקודות זיכוי. יש לנו בסוף את הנומרטור וצריך להתכנס למסגרות התקציביות, ולכן זה נקבע כרגע להוראת שעה לשנה.

(היו"ר מיקי רוזנטל, 10:26)

ואתם תשקלו הארכה של זה ככל שזה יצליח?

אני מעריך שככל שזה יצליח, קובעי המדיניות יצטרכו לשקול האם להמשיך או להשאיר את הוראת השעה לשנה.

כמה העלות התקציבית של הכול?

750 מיליון שקל.

בקיצור, אנחנו היינו שמחים שזה יעבור לקבוע. מאוד.

יש לך הצעה מאיפה?

תרשמו את זה כבקשה. אני יודע את הקושי, אנחנו מבינים.

אבל אפשר כמו בנקודות זיכוי. הכנסנו בנקודות זיכוי סעיף דיווח, שתדווחו לנו האם אתם מתכוונים לעשות את זה הוראת קבע, ולפני שהגענו לנובמבר 2018 הארכתם את זה להוראת קבע בעצמכם. אולי אפשר גם פה לנסות את זה.

החיוך שלך לא נרשם בפרוטוקול, לצערי, אבל הוא מקסים.

אפשר לעשות את הפטנט הזה שרושמים דיווח כי אם עושים את זה לתמיד יש כאן השלכות.

כן, יש נומרטור.

נכון. אנחנו נשים פה שלט גדול שיהיה כתוב: תדע כל אם עבריה שהנומרטור שומר על תקציב מדינת ישראל.

מה עשינו בלעדיו לפני שנתיים?

אני לא יודע, סוף סוף המדינה מתנהלת באחריות.

ממש.

כן, באמת, באחריות. לא בהפקרות של גחמות פוליטיות.

אתה צוחק?

אני מדבר ברצינות.

אתה רוצה לפתוח את הדיון הזה?

כן.

החלטה קפריזית להוריד אחוז במע"מ בלי לדבר עם אף אחד; החלטה קפריזית לתת את הרווחים ממובילאיי לחברות החזקות במשק.

- - -

לא. חסרי אחריות ממש, וכל השיטה הזאת שאתם מחלקים פה - - -

מאוד מתסכל אותה שהכול עובד פשוט.

מה זה עובד.

- - -

חברים, אני בכל אופן מעדיף שנחזור לחוק. תודה רבה לכם.

קשה להיות באופוזיציה.

לא, לא קשה.

לא, למיכל קשה.

איך אתה אומר את זה ביום כזה שכל כך בושה להיות בקואליציה, תגיד לי, אלוהים.

חבריי האהובים. מיכל, אני מבקש. בבקשה. כשגפני יבוא, תתחילו להפריע.

האופוזיציה מנהלת את הוועדה, מה אתם רוצים.

אני עוברת תכף לעבודה ורווחה אז יהיה לכם שקט.

היינו בסעיף 7(1).

"

(1) בסעיף 1, לפני ההגדרה "הכנסה חודשית ממוצעת" יקראו:
""בן זוג" – מי שהיה במשך כל שנת המס נשוי או ידוע בציבור, ובלבד
שהוא מנהל משק בית משותף עם בן זוגו;""

פה אנחנו מוסיפים באופן מפורש לתוך החוק ידוע בציבור. כמו שאורי אמר, יש פה מענק מוגדל למי שבן הזוג שלו עובד, אז גם אם בן הזוג שלך הוא ידוע בציבור והוא עובד, אז גם תקבל את המענק המוגדל. מן הסתם, זה גם משליך על כל שאר המקומות בחוק שכתוב בן זוג, שזה לרבות מקרים שבהם נשלל המענק לגבי בן זוג עם הכנסה מאוד מאוד גבוהה.

(היו"ר משה גפני, 10:29)

"

(2) בסעיף 2 –

(א) בכל מקום, במקום "4,780" יקראו "5,000";

(ב) בפסקה (1)(ג), המילים "ואינה עולה על 6,210 שקלים חדשים" – יימחקו;

(ג) בפסקה (2)(ג), המילים "ואינה עולה על 6,810 שקלים חדשים" – יימחקו;

(3) בסעיף 4, בכל מקום, במקום "4,780" יקראו "5,000";

(4) בסעיף 5(ב)(2) –

(א) ברישה, במקום "11,940" יקראו "12,380";

(ב) בפסקת משנה (א), במקום "4,780" יקראו "5,000";

(ג) בפסקת משנה (ב), במקום "4,780" יקראו "5,000";

(5) בסעיף 6, במקום "4,780" יקראו "5,000";"

כל התיקונים האלה שהקראתי עכשיו זה מה שאורי הסביר, זה העלאת הקצה של הטרפז מ-4,780 ל-5,000, ותיקונים נוספים שצריך לעשות בהמשך בסעיפים אחרים בחוק.

הדבר הזה גם מגדיל בעצם את טווח ההכנסות באופן כללי כי השיפוע, הסוף מגיע ליותר כסף, כך שהיום כשמישהו מקבל 6,210 שקלים והוא כבר מפסיק לקבל מענק, אחרי התיקון הזה אדם כזה יוכל לקבל עד 6,350 שקלים והוא עדיין יקבל מענק, ועוד תיקונים אחרים גם לגבי הכנסה של בן זוג ששוללת את קבלת המענק. אלה בעצם תיקונים משלימים לתיקון.

"

(6) בסעיף 6א –

(א) בכותרת השוליים, במקום "לאם עובדת" יקראו "להורה עובד";

(ב) בסעיף קטן (א), במקום "עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית" יקראו "עובד שלו ילד אחד או יותר בשנת המס, הזכאי למענק לפי הסעיפים האמורים, יהיה זכאי";"

שני הסעיפים האלה זה מה שאורי הסביר, זה השוואה של המענק להורה שהוא גבר להורה שהיא אם, בעצם בין אב לאם, שהאב יקבל 150% ממה שהוא מקבל היום שהוא המענק הבסיסי.

למה אתם עושים את זה הוראת שעה? זה חוק טוב.

הסברנו כשהיושב-ראש היה בחוץ.

זה לא היה משכנע.

לא, באמת. זה חוק טוב, אנחנו כולנו – גם הקואליציה, גם האופוזיציה - - -

אל תשתמש במילה שמתחילה בנו"ן. עכשיו תסביר.

גם הקואליציה, גם האופוזיציה, תומכים בתיקון הזה של הממשלה ואתם מציגים כאן דבר שהוא נכון. רוצים לעודד אנשים לצאת לעבודה, נותנים להם מס הכנסה שלילי, מעלים את זה באופן סביר. יש את שתי ההערות שאמרנו, והרושם שלי שאתם תקבלו את זה ותיתנו תשובה חיובית.

אז למה זה צריך להיות הוראת שעה, למה זה לא יכול להיות הוראת קבע? הרי אם לא יהיה כסף ופתאום המשק יקרוס ויהיו בעיות שיצטרכו כסף מן הגורן ומן היקב וגם מפה, אז אתם תוכלו להביא חוק במסגרת חקיקה כללית. אם המצב המשקי והכלכלי יהיה אותו דבר, אז זה יימשך, אף אחד לא יבטל את זה, לא יהיה שר אוצר שיבטל את זה אלא אם כן יקרה משהו. ואם יקרה משהו, זה לא יהיה הדבר היחיד מכיוון שאז יצטרכו להביא הרבה כסף מכל מיני מקומות. אז למה אי אפשר לעשות את זה נורמלי? למה זה צריך להיות הוראת שעה? ואל תגיד מילה שמתחילה בנו"ן.

נו"ו זה מחוץ ל - - -

מחוץ לא'-ב' של ועדת הכספים.

אין את זה באשרי יושבי ביתך, אנחנו לא נתחיל גם.

לא. אשרי יושבי ביתך יהיה חריג.

לא, אין שם נו"ן.

אין שם נו"ן, נכון. אם היה, היינו מחריגים אותו.

חוק יסודות התקציב מחייב את הממשלה ואת הכנסת כשמחוקקים חוק להיות ערוכים מבחינה תקציבית באופן תלת-שנתי ולא רק לשנה אחת, ולכן חלק מהמסגרות הפיסקליות שההוראה הזאת חלה רק בשנת 2019 - - -

קיבלת ממני כזאת מחמאה, אמרתי שיש לך כזה חיוך מקסים. אתה לא יכול לסרב עכשיו.

בסדר. אנחנו נבטל את הוראת השעה כי זה לא מחייב את חברי הכנסת. זה החוק. זה מחייב את הממשלה, לא מחייב את חברי הכנסת. מה שאמרת, אמרת ככה. אמרת שהדבר הוא נכון, הוא חיובי, וכו', כפי שהצגת את החוק. יש בעיה, אתם לא יכולים להביא את זה לשלוש שנים – הבנתי. אנחנו כן יכולים, ולכן אנחנו נעזור לכם ונעשה את זה לקבע.

צריך להבהיר שכדי להעביר את זה נצטרך להביא מקור לשנים 2020 - - -

אתם יכולים להביא, אתם יכולים לא להביא. הנומרטור מחייב להביא מקור – אתכם, לא אותנו. אנחנו לא חייבים.

זה אומר שהממשלה תתנגד.

לא, אל תגיד Flat, גם פ' אסור להגיד.

לא אמרתי שום דבר.

לא, הוא אומר שלפי החוק הממשלה צריכה להתנגד. זה בעצם מה שהוא רוצה לומר לכם.

נצור לשונך מרע זה באשרי יושבי ביתך, נכון?

לא.

שמישהו יביא סידור.

"מלכותך מלכות כל העולמים, ממשלתך בכל דור ודור, סומך השם לכל הנופלים."

אין נו"ן?

אני מכיר מדרש שאומר שדוד המלך, לא הייתה לו מילה בנו"ן. היה רק נפילה.

- - -

אז הוא לא שם נו"ן באשרי יושבי ביתך, ובסמ"ך הוא עשה סומך השם לכל הנופלים.

הדיון נהיה מעניין. אני חושב באמת שאם נעשה את זה לא בהוראת שעה זה יהיה שבעתיים מעניין.

הרב גפני, אמרו לי שזה גמרא, זה לא מדרש.

"פותח את ידיך", זה ברור, צריך לכוון בפסוק הזה.

כתוב בגמרא שבגלל "נפלה לא תוסיף עוד קום", בגלל זה לא נכנס נו"ן.

באיזה גמרא זה כתוב?

אני לא זוכר, אני יכול לבדוק.

אם אין נו"ן באשרי יושבי ביתך, אז אין.

אז זה יכול להיות לא כהוראת שעה, לפי רב רוזנטל.

כן, מאשרי יושבי ביתך יש לנו ראיה.

רעיון מצוין.

רב רוזנטל, אל תזלזלו.

באמת, זה צריך להיות קבוע. עכשיו אני מדבר מקצועית – תעזוב רגע את הנושא הציבורי ואת הסיוע לאנשים שייצאו לעבודה – אני מדבר עכשיו מקצועית. לא יבטלו את זה. כמו שלא ביטלו את מס הכנסה שלילי כשהתחיל – ואני הייתי שותף להתחלה – להיפך, זה כל הזמן משתכלל, עכשיו גם משכללים את זה. מוסיפים, מצמידים – גבר כמו אישה, וכו'. בסדר גמור.

אלא מה? יכול לקרות מצב שבו הממשלה תיכנע למצב כלכלי מאוד קשה והיא תצטרך לבטל את זה. הביטול של זה לא עושה הרבה, יצטרכו להביא עוד דברים.

זאת אומרת, אם יקרה, אנחנו כולנו מקווים שלא יקרה דבר כזה, לכן יש באשרי יושבי ביתך פותח את ידיך, שאם הוא לא כיוון בזה, לא יצא. אנחנו יודעים שהקב"ה יעזור שיהיה מצב כלכלי טוב. אם חס וחלילה לא, אתם תצטרכו להביא הרבה דברים, אז תבטלו גם את זה – כמו עוד דברים שיהיו קשים אז, אבל תהיה גם אווירה של מצב קשה. היום האווירה, בצדק, שהמצב הכלכלי הוא מצב טוב. לפי דעתי אנחנו נבטל את הוראת השעה.

זה 750 מיליון שקל.

מה 750 מיליון?

ההצעה הזאת.

מה זה משנה. ב-2019, 750, זה מה שאתם מביאים. אלא מה? ב-2020 זה יהיה גם כן 750? בסדר, אז אם לא יהיה כסף לממשלה, אז אמרתי, היא תבטל את זה.

כרגע, אין כסף. זה בדיוק הנקודה.

יש.

אני השתכנעתי מהנאום של שר האוצר במליאה.

שמה?

הוא אמר שיש הרבה הכנסות והמצב מצוין.

בלי שר האוצר אני אומר, המצב הכלכלי הוא מצב טוב.

ותקף אותנו שאנחנו משחירים את המציאות, אז הנה אנחנו מלבינים אותה.

מי אמר ששחור זה רע?

תשובה גם על זה. אתם לא יכולים להביא בגלל הנומרטור, זה מובן. זה לא מובן, אבל זה המצב. אבל התירוץ הזה לא אמור לגבינו. אתם קבעתם את החוק בנומרטור ושכנעתם אותנו בזה, מה שמיקי רוזנטל אמר לי שאני טועה, וכנראה הוא צדק, שאתם אמרתם לנו – אתם יכולים כן לחוקק, אתם לא מתחשבים.

הנומרטור לא חל על חברי הכנסת. אתה זוכר שהם הסבירו לנו את זה?

וגם המקור, אגב, ששאלת אדוני, זה ממסכת ברכות, כ"ד.

זה המקור? ללכת לחפש?

לא, אתה לא צריך לחפש אם אני אומר.

רב רוזנטל אומר.

אתה יודע שמה שאני אומר, זה בסלע.

אורי, תשובה.

התשובה היא שכרגע, כדי להכניס את זה אנחנו נצטרך להביא מקור אחר בשנים 2010, 2011 - - -

הוא הסביר לך, אתה לא צריך.

אתה לא צריך. אני לא מבקש ממך. תגיד אם זה נכון או לא נכון.

2020. לא 2011.

אל תגיד מקור. מקור – אנחנו נחליט. אתם אפשרתם לנו לקבל החלטה. בגלל שאנחנו תומכים בחוק בהתלהבות אנחנו אומרים, בואו נשאיר את זה ואם חס וחלילה המצב יהיה קשה, תבטלו.

טוב, תתנו לנו תשובה על זה. בסדר?

טוב.

יופי. הלאה, אפשר להמשיך.

אתם יכולים להוציא הודעה לעיתונות שכל חברי הוועדה – קואליציה ואופוזיציה – שיבחו את שר האוצר ואת הפקידים.

כן. בהחלט.

זה לא שווה 750 מיליון שקל ב-2020?

פסקה (ג) זה הסעיף שמדבר על המענק הנוסף למשפחה שבה שני ההורים עובדים.

"

(ג) אחרי סעיף קטן (א) יקראו:

"(א1)

(1) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן שיש לו בן זוג עובד, יהיה זכאי לתוספת מענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד כל חודש במקדם."

תסביר.

אני אקריא את ההגדרות, אי אפשר להבין את זה בלי ההגדרות.

"

(2) בסעיף קטן זה –

"בן זוג עובד" – בן זוג, שהוא עובד או עצמאי, שהכנסתו החודשית הממוצעת בשנת המס אינה נמוכה מסכום ההכנסה החודשית הממוצעת הנמוכה ביותר המזכה במענק לפי סעיף 2(1)(ב);

"מקדם" – התוצאה המתקבלת מהכפלת שיעור העבודה המשפחתית ב־30%;

"חודשי העבודה המשפחתית" – מספר חודשי העבודה בפועל בשנת המס, שבהם מקבל המענק לא קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו, או שבהם הבן זוג העובד של מבקש המענק לא קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו, לפי הנמוך;

"שיעור העבודה המשפחתית" – התוצאה המתקבלת מחלוקת מספר חודשי העבודה המשפחתית ב־12.";"

באופן בסיסי, מה שהסעיף הזה אומר הוא שאם עובד זכאי למענק ובן הזוג שלו מרוויח מעל הסכום המזכה במענק חודשי מלא, שזה היום 3,580 שקלים, אז אותו עובד שבן הזוג שלו מרוויח מעל 3,580 שקלים יקבל 30% תוספת על המענק שאותו הוא מקבל, כלומר הוא יקבל 130% מענק.

תגיד במספרים על מה אנחנו מדברים.

תגיד בשפת בני אנוש. תא משפחתי, שני בני זוג מרוויחים X, עכשיו תגיד את המספרים.

לצורך העניין, שניהם מרוויחים 5,000 שקלים, בעולם החדש, ויש להם שלושה ילדים. כל אחד מהם, עד עכשיו היא הייתה מקבלת 720, הוא היה מקבל 480 לחודש מענק.

480 זה אם אין לה ילדים.

לא. הוא – 480.

האישה הייתה מקבלת 720.

הוא – 480. בעולם החדש - - -

בעולם החדש, הכוונה אחרי חקיקת החוק.

אחרי שתאשרו את תיקון החקיקה הזה, מה שיהיה זה ששניהם יקבלו 930 שקלים, כל אחד מהם.

בתנאי ששניהם עובדים.

בהנחה ששניהם עובדים.

כן, אני מדבר על זה.

ברור. הרי זה מענק עבודה.

איך זה מתיישב שבסעיף 5 יש הפחתת מענק בשל הכנסות בן זוג? אתה יכול להסביר את היחס לסעיף הזה, כי היום יש את סעיף 5 שאומר שאם לבן הזוג הייתה הכנסה, אז יש הפחתה.

זה עדיין קיים. ברגע שההכנסה של בן הזוג יותר מדי גבוהה - - -

יותר מדי גבוהה זה מעל 3,500?

לא.

אז מה זה יותר מדי גבוהה?

זה תלוי בסכום שלך.

ברמת הכנסה של משק בית.

סדר גודל של 14,900 כמעט 15,000 שקל ביחד, זה שולל את המענק – של שניהם ביחד ברוטו.

זה שולל את המענק גם אם ההכנסה שלך נמוכה?

יכול להיות שהוא נניח מרוויח 9,000 שקל משכורת, היא מרוויחה 5,000 שקל, היא תקבל מענק. תהיה פגיעה חלקית.

מתי היא מפסיקה לקבל מענק?

בסביבות 15,000 ברוטו של שניהם ביחד.

פה אתם מסתכלים על התא המשפחתי. זה מעניין, כי בנקודות זיכוי אתם לא יכולים להסתכל על התא המשפחתי. נכון?

שזה לא חלק מהפקודה, אני מזכיר.

זה משהו אחר. פה אנחנו מסתכלים, לא המעסיק מסתכל.

אני מזכיר, זה לא חלק מפקודת מס הכנסה, זה חוק שהוא נפרד. זה מענק.

כל החישובים אצלנו.

אם אתם מקבלים את העיקרון של תא משפחתי, אני רגוע, אז עכשיו אנחנו נתחיל לדבר גם על נקודות זיכוי, אבל אם אתם לא מסתכלים על התא המשפחתי אז אתם לא מסתכלים גם פה.

זאת אומרת, אם הבעל מרוויח סכום שמוריד ממנו את מס הכנסה שלילי, האישה מרוויחה סכום שכן מזכה אותה במס הכנסה שלילי, אבל שניהם יחד יכולים להפסיד אם אנחנו מחשבים את זה כתא משפחתי, אז למה פה זה לא כל אחד בנפרד? האישה מרוויחה והיא זכאית; הבעל מרוויח והוא לא זכאי. למה פה אתם מכניסים את התא המשפחתי? אני מוכן לקבל את זה, זה בסדר, אני גם חושב שאידיאולוגית זה נכון אבל אז צריך להחשיב את זה לכל אורך החזית. את בטח תגידי שיש את הבעיה כי זה שני מעסיקים וצריך לראות. בסדר, אבל אתם פה נמצאים בשבילנו, אתם יודעים לעשות את החשבון.

יש כאן שאלה תפעולית.

יש כאן שאלה תפעולית ויש כאן היבט שהוא מהותי.

תפעולי, בסדר.

אני לא אתייחס לתפעולי.

בסדר. מדינה שיכולה לייצר מל"טים נגד איראן, לא יכולה לעשות תפעולי את מס הכנסה שלילי? אל תעבדו עלינו.

מהותית, לא בכדי החוק הזה הוא חוק שלא נכלל בתוך - - -

לא חשוב, אני שואל על העיקרון. החוק הזה, אני מקבל אותו, אבל אני מדבר באופן עקרוני.

כן, אבל באופן עקרוני יש הרבה מענקים – נגיד סבסוד מעונות יום מסתכל על ההכנסה של שני בני הזוג. יש הרבה כאלה ממשלתיים שבהם כן מסתכלים על הכנסת משק הבית ולא רק על הכנסה פרטנית.

מיסוי בישראל, השיטה – ויש פה את נטליה שהיא מומחית הרבה יותר גדולה ממני – מסתכל על היחיד. זה הבדל מהותי, זה לא הבדל סמנטי.

נכון. אז זה לא תפעולי.

זה מעבר להיבטים התפעוליים.

אבל נקודות זיכוי ומענק מס הכנסה שלילי, יש ביניהם דמיון.

אני לא אומר שזה משהו שהוא מאוד שונה.

זה לא אותו דבר.

גם סבסוד מעונות יום, יש דמיון בינו לבין - - -

לא, לא, לא. אני מקבל גם על סבסוד מעונות יום אבל זה משהו דומה לחלוטין. בסבסוד מעונות יום אנחנו הולכים לפי התא המשפחתי - כמה יש רווח לכל בני המשפחה, כולל הילדים, הבנים, האם יש להם רווח.

מסתכלים רק על ההורים.

אתם לא מדברים רק על ההורים, בחייך. סולם השקילות, אתם לא מדברים רק על ההורים.

לא, גם פה אתה מסתכל.

בסדר. אל תוריד לי את הבדיחה. סולם השקילות – הרי הבאתם החלטה לממשלה וקיבלתם החלטה. סולם השקילות הולך על כל בני הבית. נכון? סבסוד מעונות, סבסוד משפחתונים – זה הכנסה של כל הבית. נכון או לא? סבסוד מעונות – המשפחה שמרוויחה סכום מסוים מקבלת סבסוד עד סכום מסוים. על מה זה הולך? זה הולך על הבעל? האישה? הילדים? כל הבית? על מי זה הולך?

אנחנו צריכים להבחין בין מענקים שזה תשלומי העברה שניתנים. גם במס הכנסה שלילי, במקור המחשבה הייתה אגב ילדים, כלומר התכנון היה שזה מגיע למשפחות עם ילדים, אחרי זה הצטרפו גם אנשים מבוגרים מעל גיל 55, אבל זו המחשבה.

לגבי משפחתונים.

במהות, מדובר במענק – זה תשלום העברה, זה לא מס. זה פשוט לא מס.

על מה את אומרת שזה תשלום העברה?

אני מדברת על נקודות זיכוי שזה מס אישי של בן אדם, שאנחנו עושים חישוב באמצעות המעסיק.

לפי הסדר, אני כבר מתחיל להתבלבל. נטליה, יש לי ויכוח – אני רוצה קודם כול שתגידי שאני צודק.

החלק הזה של המשפחתונים, הסכום שהמשפחה מרוויחה, כדי לסבסד מדובר על הסכום שכל המשפחה מרוויחה.

ההורים.

זה מחולק לפי מספר הנפשות.

השיקול הוא תקציבי. אנחנו היינו שמחים לתת לכל המשפחות סבסוד או מענק או משהו.

לא אמרתי, לא ביקשתי כסף. אמרתי, רק החישוב הוא לפי מספר הנפשות בבית, מחולק לפי ההכנסה של כולם יחד.

לא. מענק עבודה לא עובד ככה.

בצהרונים הוא שואל.

שאלתי בצהרונים.

הוא לא שואל על מענק מס הכנסה שלילי. הם לא רלוונטיים לצהרונים.

לא רלוונטי.

מס הכנסה שלילי זה גם מס.

לא.

לא. זה מענק.

גם הוא משולם ליחיד.

אבל עם כל הכבוד, כשהסבירו לי את זה אתם עוד לא הייתם במשרד האוצר. הסבירו לי שמס הכנסה שלילי הוא מס, אבל הוא מס הפוך מהמס הרגיל. לכן קוראים לזה מס הכנסה שלילי, וכשהיה דיון להפוך את זה למענק עבודה, אז דובר על העניין הזה שוב.

מס הכנסה רגיל, עושים חשבון כמה אתה מרוויח, ואתה משלם לרשות המסים את המס לפי החוק. זה מס הכנסה רגיל. מס הכנסה שלילי, אותו דבר – תשמעו אותי, אפילו אם אני לא צודק – ככה הסבירו לי, לא אמרתי את זה מעצמי.

מס הכנסה שלילי, לוקחים בחשבון כמה אתה מרוויח, ולפי מה שאתה מרוויח המדינה משלמת לך. אם אתה מרוויח יותר במס הכנסה רגיל, אתה משלם יותר; אם אתה מרוויח פחות במס הכנסה שלילי אתה מקבל יותר. זה מס הכנסה שלילי, לכן קראו לזה מס הכנסה שלילי, הוא שייך לדיני המס, רק חיובי ולא שלילי. לכן קראו לזה מס הכנסה שלילי, עד שהגיעו למסקנה שהיות והמס הזה, הוא יוצר מצבים שבהם הבן אדם יוצא לעבודה, קראו לזה מענק עבודה. אז למה זה לא אותו דבר?

אני מציעה לפתוח את הפרוטוקולים וכל הדיונים, אני בעצם הייתי שותפה לתכנון מס הכנסה שלילי.

ומה אמרת? לא נפתח את הפרוטוקולים, נאמין לך. תגידי מה אמרת.

ואנחנו כל הזמן אמרנו שמדובר בקצבה שניתנת למשפחות עם ילדים. קראנו לזה איך שקראנו.

מה זה קראתם? קראתם.

מראש אמרנו שזה לא מס הכנסה עם סימן מינוס. אנחנו לא יכולים לעשות את זה דרך מעסיק, ותפעולית זה לחלוטין שונה.

טוב.

לא שינינו את השם למענק עבודה?

כן, שוּנה, אחרי כמה שנים.

הוא שוּנה, אבל הוא היה מס הכנסה שלילי. זה מה שהסבירו אז.

תמיד הוא היה חוק להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה ולצמצום העוני.

בסדר, אבל היה מס הכנסה שלילי.

מס הכנסה שלילי.

אני לא רוצה להתווכח עם נטליה, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. הרי לפי מה אתה נותן מס הכנסה שלילי? אתה בודק. זה לא מענק, זה לא שמשפחה מקבלת כך וכך כסף. אתה בודק כמה כסף האיש מרוויח, לפי מה שהוא מרוויח אתה נותן לו את מענק העבודה. אם הוא מרוויח יותר, אתה נותן לו פחות ואם הוא מרוויח פחות, אתה נותן לו יותר. כמו במס הכנסה רגיל – הפוך.

כמו בהבטחת הכנסה.

כמו במעונות יום וכמו בהבטחת הכנסה.

זה לא הבטחת הכנסה.

בהבטחת הכנסה ככל שאתה מרוויח יותר אתה מקבל פחות. אנחנו רואים את זה כתשלום העברה ולא כחלק מדיני המסים.

אתם טועים. זה מענק עבודה. זה לא תלוי במצבך, זה תלוי במה שאתה מרוויח מעבודה. בהבטחת הכנסה זה תלוי מה המצב הכלכלי של המשפחה.

פה אתה נשלל אם יש לך שתי דירות. יש כל מיני תנאים שגם שוללים פה.

אנחנו היינו שמחים לעודד את כל המשק לצאת לעבודה, ללא קשר לבן זוג. מכיוון שיש משקי בית שהם באמת מבוססים והם פחות נזקקים – ואנחנו, אם היינו מוותרים על התנאי הזה - -

בסדר. השאלה מה זה.

- - אז היינו יכולים לתת סכומים הרבה יותר קטנים לכל אחד. אז זה המצב.

אני בסוף רוצה להגיע לזה שהתא המשפחתי הוא הקובע. לזה אני רוצה להגיע.

התכלית פה היא זהה לתכלית של נקודות זיכוי. המטרה היא לעודד תעסוקה.

נכון.

גם בנקודות זיכוי וגם כאן, ובגלל זה ההתבוננות – כמו שכאן אפשר להתבונן על תא משפחתי, לכאורה אין מניעה להתבונן בנקודות זיכוי שמשרתות את אותה תכלית, גם על התא המשפחתי.

האם יש שיטות מיסוי בעולם שפועלות בשיטה הזאת? התשובה היא כן. האם שיטת המיסוי הישראלית לא עובדת בשיטה הזאת? התשובה, היא לא עובדת בשיטה הזאת.

גם התשובה כן. לא עובדת בשיטה הזאת.

היא לא עובדת בשיטה הזאת.

זה מה שהוא אמר. השאלה היא למה.

זו שאלה שהיא רוחבית. היא לא שאלה שאנחנו עכשיו על הדרך נבוא ונשנה את כל שיטת המיסוי הישראלית.

זה לא לשנות את כל השיטה, זה לשנות את השיטה לגבי נקודות זיכוי.

אם אתה משנה – אתה משנה. אי אפשר להחזיק את החבל משני קצוות.

יש אמצעים שונים לעודד תעסוקה, כגון: העלאת שכר מינימום מעודדת תעסוקה; סבסוד צהרונים, מעונות יום – מעודד תעסוקה; זה כלים מעולמות אחרים, עולמות שונים, אז אי אפשר להגיד שככל שזה משרת אותה מטרה, זה בא מאותו עולם. זה דברים שונים. משרתים אותה מטרה, זה נכון.

אני רוצה שתסכימו בסוף, זאת אומרת אני אסכים עם כל מה שאמרת, בתנאי שתסכימו בסוף שמה שקובע זה התא המשפחתי. לא שמסתכלים נקודתית על הגבר, נקודתית על האישה. זה גם עושה נזק.

גם פה, מה שקובע זה לא התא המשפחתי. מסתכלים נקודתית על הגבר, נקודתית על האישה.

מאה אחוז. בסדר, אני מקבל את זה. אז אם הבעל מרוויח יותר, והאישה מרוויחה פחות, האישה תקבל.

אבל בגלל שזה תשלומי העברה, אז בתשלומי העברה המדינה לא רוצה לתת כסף מהכיס שלה למשפחות עשירות.

אם אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו, אז למה לא.

גם אתם לא רוצים שהמדינה תיתן כסף למשפחה שאחד מבני הזוג מרוויח 40,000 שקלים.

זה מה שאני אומר כל הזמן, אתם מתווכחים איתי.

לא, הם רוצים את זה חד-כיוונית.

אני מסכים שאם אחד מבני הזוג מרוויח 40,000 שקל, גם אם האישה זכאית – לא תקבל. אבל אם הוא משתכר נורמלי, ומוריד אותו ביחד עם האישה, מוריד אותו ממס הכנסה שלילי – הוא לא מרוויח 40,000 שקל – אז הם יקבלו כן. אתם אומרים שלא.

אתם אומרים ששני בני הזוג, אפילו אם אחד מבני הזוג זכאי ואפילו אם בן הזוג השני מרוויח יותר, שגורם לכך ששניהם לא מקבלים, הם לא יקבלו שניהם אפילו שהאישה זכאית. עזוב 40,000 שקלים. מדברים על נורמלי.

שאלה מה זה נורמלי.

נקבע ביחד, נדבר ונקבע איפה הגבול.

מסים, מי שמרוויח 40,000 שקל, מקבל נקודות זיכוי כי זה משהו אחר.

צריך לזכור שנקודות זיכוי, זה מתחיל מהשלב שבו כבר לא זכאים למענק עבודה.

טוב. אני לא סבור שאתם צודקים, אבל בסדר. כבר בדיון הקודם אמרנו שאנחנו מבקשים לשנות את העניין של נקודות הזיכוי גם, שזה ילך על התא המשפחתי. אם האישה לא זכאית, אז שהבעל יקבל את זה. התא המשפחתי מקבל. פה אתם מסתכלים על התא המשפחתי.

יש לי עוד שאלה. אתם משנים פה את ההגדרה של "בן זוג" ומוסיפים את ה"ידוע בציבור". זה שונה מהפרשנות שנתתם עד היום?

כן.

למה? תסביר. זה יפגע? זה יחמיר לגביהם? זה ייטיב איתם, ומה הפרשנות היום גם?

החוק היום אומר שצריך להיות נשוי כדי להיחשב בן זוג לעניין חוק מענק עבודה, וזה בגלל שההגדרה אומרת באופן מפורש מי שהוא נשוי ומנהל משק בית משותף.

התיקון של ההגדרה הזאת, אנחנו חושבים שהיום הוא נצרך בגלל שאנחנו מוסיפים פה מענק נוסף לבני זוג ואנחנו רוצים שגם ידועים בציבור יוכלו לקבל את זה אם בן הזוג עובד. אנחנו חושבים שזה הכרחי להוסיף את זה פה כאשר כמו שאמרת, זה יכול לפגוע במקרים שבהם בן הזוג מרוויח את הסכומים ששוללים או שמקטינים את סכום המענק של בן הזוג הזכאי.

והיום לא שללתם.

היום לא שללנו.

הפרשנות שלכם הייתה כי כתוב נשוי? זה היה הדבר היחיד.

נכון.

וידוע בציבור לא?

היום לא.

אז למה אתם מוסיפים את זה עכשיו?

כי אנחנו מוסיפים עכשיו מענק למי שבן הזוג שלו עובד, אנחנו רוצים שגם ידועים בציבור יוכלו.

ומצד שני הם גם ישללו מענק.

זה מוסיף יותר אנשים מאשר גורע, אם אני מבין נכון.

אנחנו רוצים להתייחס אליהם אותו דבר.

כן. זה יותר מיטיב מאשר מחמיר.

זה יותר מיטיב מאשר גורע.

במיוחד שאנחנו לא יודעים.

אתם לא יודעים את הנתונים. זה גורע למי שההכנסה של הידוע בציבור תהיה גבוהה יותר, או הפוך, לא משנה, זה יוריד לו את מענק מס הכנסה שלילי. הם לא יודעים את הנתונים.

אבל סביר להניח שזה מיטיב עם יותר אנשים.

בדיוק.

אני מבקש להוריד את הסעיף הזה.

אתה רוצה שבני זוג ידועים בציבור לא יקבלו מענק נוסף?

אני לא יודע מה אני רוצה, אני רוצה שמה שהיה הוא שיהיה. אל תכניסו דברים עקרוניים פתאום עכשיו. אמרתם שאתם רק מוסיפים את הסכום. פה אתם לא מוסיפים את הסכום. אתם רוצים להעמיד אותי במצב של ידוע בציבור.

אמרתי את זה מלכתחילה, הסברתי את הסעיף.

ראית את הממשלה הזאת? אבל כל הזמן אמרתם שאתם לא משנים דברים עקרוניים. איך פתאום אתם משנים? אני מבקש שתורידו את זה. הלאה.

אבל היום ידוע בציבור, הוא נכלל?

לא, כי ההגדרה היום בחוק הזה היא נשוי.

אז איך זה שלא היה על זה בג"ץ? הרי היו כבר בג"צים על ידוע בציבור.

היה על זה בג"ץ? היה על זה דיון משפטי?

היה על דברים אחרים, וידוע בציבור התפרש.

אז כתוב נשוי, וכך מפרשים גם.

אז שיהיה בג"ץ. מה רוצים, שאני אאשר את זה? הם אמרו כל הזמן שלא משנים הגדרות. בבקשה, משרד המשפטים.

אגב הדיון שהתנהל פה קודם על איך בוחנים. כרגע הפקודה מאלצת לשונית להתייחס רק לבן זוג נשוי.

לא הפקודה. החוק הזה.

החוק הזה מפנה לפקודה והפקודה מדברת על נשוי, ולכן כרגע זו הדרך להסתכל על זה.

אבל בפקודה אתם מפרשים את הנשוי ככולל ידוע בציבור, לא?

לא. אני חושבת שמבחינת הרציונל, רציונל של לבדוק תא משפחתי, הוא מתקיים גם כשיש נשוי וגם כשיש ידוע בציבור, מעבר למה שישי אמר שרוצים להעניק את המענק הנוסף עכשיו גם לידוע בציבור. אם אנחנו מדברים על בחינה, אין לנו איזשהו קו שמבחין בין ידוע בציבור לבין אדם נשוי במובן הזה.

תעבירו את זה בוועדת עבודה ורווחה באיזה חוק אחר. הרי אמרתם כל הזמן שאין הגדרות. אם הייתי יודע, אז - - -

טוב, תחזרו. אתם צריכים לחזור עם הרבה דברים.

כיום, כמו שניסיתי לומר קודם, רשות המסים לא יכולה להסתכל על ידוע בציבור לצורך יישום החוק הזה. דיברתם קודם על איך בוחנים את הזכאות ואת הבחינה של הכנסת בן הזוג. מבחינת ההיגיון, הרציונל, אין לנו באמת איזשהו טעם ענייני להבחין בין זוג שהוא ידוע בציבור לבין זוג שהוא נשוי.

אל תבחינו.

אבל אנחנו לא יכולים לא להבחין.

אתם לא יכולים, אז לא. דרכי אתם רוצים להבחין?

כלומר, אם יש זוג שבחר לא להינשא אבל הם עדיין מקיימים משק בית משותף, ויש זוג שהוא פשוט נישא ונרשם, לכאורה - -

תגישו הצעת חוק על זה, תעבירו את זה לוועדה אחרת.

- - מקיימים לגביהם אותה בחינה.

הלאה. מי שמכיר אשרי יושבי ביתך בעל-פה, לא יכול להביא את הסעיף הזה. לא בוועדה הזאת, בוועדה אחרת. אחרת אני אגיש הסתייגות. הלאה.

תיתנו תשובה על זה. אמרתם בהתחלה ואני לא הבחנתי בשום דבר – אני מאמין לכם, כמו תמיד - אמרתם שלא משנים שום דבר, רק מוסיפים את הכסף, ואז הערנו כמה הערות על הוספת הכסף. אמרנו שאם יש פנסיה שהיא נמוכה מדי – להגדיל את זה, ושאם מישהו עבד חלקית ונפטר, אמרנו שתיתנו על זה תשובה חיובית. אתם אמורים לתת על זה תשובות חיוביות. אלה הסכומים שעליהם מדובר.

הגדרות חדשות, אני לא מסכים. הלאה. אני חייב לסיים.

אתה יוצא, אני מניח, להלוויה.

כן, להלוויה.

אז אולי בזמן הזה מיקי ינהל את הדיון.

לא, לא. אני מסיים את זה. שיחזרו עם תשובות. יכול להיות שאחרי זה נצטרך לעשות דבר כזה. הגדרות לא מוסיפים בחוק כזה. הלאה, תקריאו.

"

(ד) בסעיף קטן (ב), במקום "עובדת שהיא" יקראו "עובד שהוא";"

זה גם מתייחס להעלאה של האב.

"

(7) בסעיף 6ב(א), ברישה, במקום "בסעיף 2" יקראו "בסעיפים 2 ו־6א";"

זה גם טכני.

"

(8) בסעיף 17(ב)(1), במקום "גם לגבי עצמאית שהיא אם לילד אחד או יותר" יבוא "גם לגבי עצמאי שהוא הורה לילד אחד או יותר"."

זה מה שמעלה את הסכום להורה לגבי עצמאים.

"פרק ג' – תחילה והוראת מעבר

8.

(א) תחילתם של סעיפים 3 עד 5 לחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.

(ב) על אף האמור בסעיף 8 לחוק מענק עבודה, כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה, ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) יעודכנו הסכומים הנקובים בחוק מענק עבודה לפי שיעור שינוי המדד הידוע במועד האמור לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 ביוני של השנה הקודמת."

סיימתי את ההקראה.

הקראת את התחילה? לא שמתי לב.

כן. הקראתי עכשיו את התחילה. התחילה זה בעצם אומר שהשינוי של המדד בשנה הראשונה צריך להיות ביחס ליוני, זה יוצר רציפות. זה אומר שיהיה רצף בסכומים בין המדד שעכשיו ועד המדד שיהיה, למרות שהמועד של שינוי המדד משתנה.

אוקיי. בסדר.

יש בעיות עם זה?

לא. זה בסדר.

מיקי, רצית להתייחס? אני רוצה לסכם.

לא, הייתה לי איזו הערה, נעזוב. נגיע להצבעות.

בסדר. נדבר על העניין הזה. אני מבקש כך. אני אביא את זה להצבעה יחד עם כל ההצבעות. אני מבין שבאופן עקרוני יש הסכמה. החוק הזה הוא חוק טוב והוא מיטיב עם האנשים שיוצאים לעבודה וגם מעודד אותם, וזה בסדר גמור. אנחנו ביקשנו כמה דברים. אגב, עד ההצבעות זה כבר לא הרבה זמן.

כן, זה שבוע הבא.

אנחנו מדברים מייד אחרי פורים. עד ההצבעות אנחנו רוצים כמה תשובות. קודם כול, תשובה לגבי הנושא של מי שעבד במשך השנה ונפטר, לצערנו הרב, באמצע השנה או בסוף השנה, שבני משפחתו יהיו זכאים לקבל את מענק העבודה מכיוון שהוא עבד, הוא יצא לעבודה בגלל העידוד שהממשלה נתנה, וזה מגיע לו וצריך לתת את זה ליורשיו. מדובר על מקרים מאוד בודדים. אנחנו גם מתפללים שלא יהיו רבים כאלה ואנחנו מבקשים את התשובה החיובית.

האמת היא שאנחנו הרגשנו שהתשובה היא חיובית, הרגשנו, אבל אנחנו רוצים תשובה פורמלית, אנחנו רוצים לעשות את החוק יחד איתכם.

הדבר השני, מה שהעלה חבר הכנסת רוזנטל, לגבי הנושא של הפנסיה שהוא מקבל. אתם אומרים שאם הוא מקבל פנסיה של 2,800 שקלים בחודש, מכאן ואילך הוא מאבד את זכאותו למענק עבודה, למס הכנסה שלילי, ואנחנו טוענים שזה סכום נמוך מדי.

לכן, הייתה פה הצעה של עודד פורר או כל הצעה אחרת, להגדיל את הסכום למצב כזה שבו האיש הזה, אפילו שהוא כבר מקבל פנסיה ואפילו שהוא בגיל מבוגר, אנחנו רוצים לעודד אותו לצאת לעבודה ולכן אנחנו מבקשים להגדיל את הסכום הזה לסכום יותר גבוה.

שלא יוגבל בסכום, אדוני. יוגבל בחלק אחוזי משכר המינימום.

כן, כן.

אחרת, זה עלול להישחק.

כן, אמרתי. מה שאומר מיקי לוי עכשיו, ההצעה המקורית של עודד פורר זה 70% משכר המינימום, שאז זה באמת עומד במצב כזה שהמענק ניתן לבן אדם שהשכר שלו הוא שכר נמוך ואנחנו מעודדים אותו לצאת לעבודה.

והדבר האחרון – אני לא מבקש מכם רשות – שזה לא יהיה הוראת שעה אלא שזו תהיה הוראה קבועה. אם ההוראה הקבועה הזאת תגרום לכך שיגיע 2020 וב-2020 חס וחלילה המצב הכלכלי יחריף ויחמיר, אז אתם תבטלו הרבה דברים, זה לא יהיה הדבר היחיד. אז תבטלו. אנחנו אומרים את זה מראש, אני אומר את זה לפרוטוקול. אנחנו סבורים שהמצב הכלכלי יישאר אותו דבר ויהיה אפילו יותר טוב, ולכן אין שר אוצר שיבטל את זה כי זה חוק טוב. כל החוקים שאתם הבאתם על מס הכנסה שלילי, אחד מהם לא בוטל. להיפך, כל הזמן מגדילים אותו.

ולכן, אני מבקש בכל אופן, היות והיום אנחנו ביחסים טובים, אני לא רוצה לעשות דברים בלי שאנחנו מדברים, אז אני מבקש תשובה שלכם. אנחנו לא רוצים שאתם תסכימו. אתם לא יכולים להסכים בגלל המילה הזאת שמתחילה בנו"ן, אבל אנחנו יכולים – ככה הסברתם לנו – אנחנו יכולים לעשות את זה וההיגיון אומר את זה.

סיימתי את הדיון בעניין הזה. אני עושה עכשיו הפסקה עד 12:30, וב-12:30 אנחנו נדון בנושא של רשות שדות התעופה. אמרתי בתחילת הישיבה, אני עושה את ההפסקה לצערי הרב בגלל הלווייתו של הרב אוירבך, זכר צדיק לברכה. כפי שאמרתי, הוא היה תלמיד חכם גדול, היה חבר במועצת גדולי התורה וזו אבדה גדולה לעם היהודי, ולכן בזמן ההלוויה אני לא מקיים כאן דיון ואנחנו נחדש את הדיון ב-12:30.

אנחנו משתתפים בצער.

תודה רבה. אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.