ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-27OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 972

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"א באדר התשע"ח (26 בפברואר 2018), שעה 9:30

הצעת החוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 17) (שיעור הגירעון בשנות התקציב 2019 ואילך וסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

דוד אמסלם

דוד ביטן

מיכל בירן

עמר בר-לב

איתן ברושי

מיקי לוי

רועי פולקמן

יעקב אשר

יונס ואאל

אכרם חסון

שולי מועלם-רפאלי

מיכאל מלכיאלי

מוסי רז

הממונה על התקציבים, משרד האוצר - שאול מרידור

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - איליה כץ

יועץ משפטי, משרד האוצר - אסי מסינג

רפרנט מאקרו ותרבות באג"ת, משרד האוצר - עידו שוואב

רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר - תמיר כהן

עו"ד, משרד האוצר - אסתר פלדמן

ראש פורום קהלת לכלכלה, פורום קהלת - מיכאל שראל

משקיפה, המשמר החברתי - תיקי וידס

מוזמן/ת - מיכאל שיזף

שגית אפיק

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט

הצעת החוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 17) (שיעור הגירעון בשנות התקציב 2019 ואילך וסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת החוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. אנחנו נצביע בסוף הדיון הזה, בעזרת השם. אנחנו צריכים להביא את זה למליאה, ולכן נצטרך להצביע על זה היום. איתן, בבקשה, בקצרה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעה לסדר או שאלה – ואני שמח שיושב פה גם ראש אגף התקציבים. בימים האחרונים התפרסם בתקשורת דבר שמזמן יש החלטה – שמפנים 15 בתים, נדמה לי, בנתיב האבות – חלק של ישוב לא חוקי בגוש עציון. אני לא נכנס לעניין. התקשורת דיווחה, שהעלות היא 50 מיליון שקלים, של הפינוי והפיצוי. לפי התיאור של הפינוי, זה יעלה הרבה יותר.

אני רוצה לשאול, אדוני היושב-ראש – מאיזה מקור תקציבי, ואיפה אושר התקציב? היו פה דיונים על עמונה. שלוש פעמים מימנו את עמונה. עכשיו אני שואל, מאיפה המימון ומי אישר, ומאיזה סעיף תקציבי מדברים על סכום כזה גדול של פינוי והעתקה של בתים מנתיב האבות. אני מבקש שהוועדה תתייחס לזה לפני שנקבל דיווח, שהכפילו את ההוצאה.

תודה. יש מישהו שיכול לענות לו בדקה?

הממשלה קיבלה החלטה אתמול, בין היתר גם על מקור. הוא יבוא מקיצוץ רוחבי מהמשרדים, ובין הסתם הוא יגיע גם לפה, אבל הממשלה קיבלה החלטה.

על ה-50 מיליון היתה ההחלטה?

כן.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, הוא מדבר על קיצוץ תקציבי- - -

הוא אמר, שיעשו קיצוץ פלאט.

מתקציב 2018?

זה ב-2018.

אבל הקיצוץ הוא מתקציב 2018 - עוד פלאט אחד. שיידעו – שמשלמים בבריאות בשביל הפינוי של הבתים האלה. אוקיי.

תודה. מי מציג? בבקשה. ביקשתי לא לעשות את כל המצגת. הבנתי שהיא ארוכה, אז רק את החלקים העיקריים.

נעשה את זה מאוד קצר.

לא אמרתי מאוד קצר, אבל לא את כל המצגת.

רק אחזיר אותנו - אני ממשיך בעצם, יואל נווה פעם שעברה הציג לכם את תמונת המקרו, ולא נחזור עליה. אני רגע מתייחס לנומרטור ולמה שפורסם והיה הבסיס לעבודה שלנו – הגיע גם לפה. התחלנו את העבודה עם תחזית ל-19', שמדברת על צעדי התכנסות בגובה 10.5 מיליארד שקלים, חלקם במגבלת ההוצאה וחלקם בגירעון. הדבר הזה היה מאוד קרוב לפרסומים הקודמים בהקשר הזה, לא היה שינוי מהותי. זה אפרופו מראה כמה החוק שהעברתם, חוק הנומרטור, עובד ומייצר משמעת פיסקלית לאורך השנה לגבי השנים הבאות.

רק אומר, כשאנחנו מדברים על שני כללים עיקריים, שמובילים את התקציב הזה – אחד הוא מגבלת ההוצאה והשני הוא חוק הפחתת הגירעון. בצד ההוצאה אנחנו רואים פה תוספת של כמעט 20 מיליארד שקלים. התוספת בגין הכלל הקיים כיום בחוק, קרי 2.8 בערך ו-2% שכבר קיימים בחוק הם 18 מיליארד. המחירים עודכנו כלפי מטה במיליארד, ואנחנו עדכנו במסגרת ההוצאה בעוד בערך אחוז, 3.9 מיליארד. בסך הכול מגבלת ההוצאה ל-2019, כפי שהוצע בהצעת החוק שעומדת בפני הכנסת, היא 397 מיליארד ו-400 מיליון שקלים.

לגבי הפחתת הגירעון, רק אומר שמה שעשינו – הזזנו בשנה את המתווה שהיה, שקיים כיום בחוק. אנחנו ממשיכים עוד שנה אחת ב-2.9% יעד גירעון, ויורדים עד 1.5% ב-2024 במקום ב-2023, בדיוק באותו מתווה. לאורך ארבע השנים האחרונות חווינו גירעון בפועל, שהוא נמוך משמעותית מהגירעון המתוכנן – עומד על כ-2% גם ב-2017 - מה שמאפשר לנו לדעתי, להיות במתווה החדש. יש לומר, שהמתווה החדש הוא משקף את רצון הממשלה שלא להטיל עוד מסים רבים לצד הרצון להגדיל הוצאה ציבורית. בעצם מה שאתם רואים פה הוא שיקוף של מדיניות הממשלה. אנחנו חושבים שלאור ההתנהלות בשנים האחרונות ותחזיות התמיכה כפי שהוצגו בישיבה הקודמת, 2.9 זה סביר, אבל זה הגג העליון של הסביר. אנחנו חושבים שאי-אפשר לחצות קידומת של 3% ואילך – זה יהיה לא אחראי.

מה אתה משבח את הנומרטור? מה היה בלי הנומרטור ומה קורה עם הנומרטור? מה ההבדל?

אסביר. מה שאתה רואה פה זה שנת 2019 – מה ההתחייבויות של הממשלה לשנים קדימה. אתה רואה שאנחנו הולכים ויורדים בגירעון תוצאתי לאורך השנים. מה שקרה בדרך כלל, שבשנת תקציב שוטפת הרבה מאוד החלטות התקבלו לגבי השנים הבאות, כי בשנה השוטפת לא היו מקורות. בשנים הבאות לא היו מגבלות. לכן היינו מגיעים לבנות תקציב ב-2019, נניח, או 2020 עם חוב או עם בור מאוד-מאוד גדול בגלל התחייבויות גדולות שהתקבלו בלי מקור. מה שעשה הנומרטור, משנה שעברה אמר: לא עוד. אם מישהו רוצה לקבל החלטה על תוכניות להבא, הוא צריך להביא גם מקורות. לכן אנחנו רואים התכנסות הולכת וגדלה – מה שמגדיל את היכולת או את מרחב הפעולה של הממשלה בקביעת סדרי עדיפויות לקראת התקציב הבא – בעצם הוא מאפשר לעשות פחות קיצוצים ולנייד כספים בין מקומות ביתר קלות, בניגוד לשנים עברו. זה מה שעושה הנומרטור.

בעניין הנומרטור – הרי בסופו של יום אתם מחליטים מה נכנס לחישוב של הנומרטור ומה לא. אדגים. לא כל דבר נכנס אוטומטית לנומרטור. אני אדגים. חלק מתקציב הביטחון לא נכנס לנומרטור, מההתחייבויות העתידיות.

לא.

אני אומר שכן, אבל עזוב. בוא נתווכח על דברים שהם גלויים. למשל, הפעימה השנייה של הנכים היא בנומרטור? לא. למה היא לא בנומרטור? הרי זו התחייבות ממשלתית.

אסביר. שאלה מעולה. אין התחייבות של הממשלה שהיא התחייבות חלוטה, שלא נמצאת בנומרטור גם בביטחון וגם בנכים ובכל דבר אחר. בחקיקה, שקשורה לקצבאות הנכים – אם תשים לב, ומי שקרא, יודע, ואתה קראת – יש שני סוגי התחייבויות שם: יש התחייבות אחת חלוטה, והיא התוספת של 2.2 מיליארד שקלים לקצבה עד 2019. לגבי התוספות העתידיות ב-20', 21', אין התחייבות של הממשלה. יש התחייבות להקים ועדה ולהביא לממשלה תיקון, כולל המקור, כלומר כשהממשלה תקבל החלטה ב-2020, להעלות שוב קצבאות לפי מה שנקבע, היא לא תצטרך להביא רק איך היא מחלקת אלא גם את מקור הכסף הזה. ברגע ששני הדברים הללו נמצאים בחקיקה, זה לא קיים בנומרטור לא כי אני החלטתי לא לשים את זה, אלא כי החוק אינו מוחלט והוא לא חלוט במובן הזה שיצטרכו להביא מקור.

היא הנותנת. זה בדיוק העניין. בחוק שחוקקנו בחודש שעבר אכן כתוב שהפעימה השנייה לא תקטן מסך של 3,700 שקלים. כלומר בחוק יש פעימה, יש סכום. אתם רק החלטתם בניסוחים מעורפלים, שזה לא יהיה בנומרטור. לכן זה לא בנומרטור. זאת הטענה שלי. אתם בסוף מחליטים – לא יודע לפי איזה שיקול - מה יהיה בנומרטור ומה לא. יש התחייבויות ממשלתיות, שהם לא בנומרטור, והראיה היא הנכים. אני לא רוצה להיכנס לעניין של הביטחון, כי אי-אפשר לדבר על זה.

אני אומר בצורה מאוד ברורה וחדה: אין התחייבות של הממשלה, ואנחנו מלווים בזה על-ידי יועצים משפטיים - אין התחייבות של הממשלה שהיא בבחינת התחייבות בלתי-חוזרת, שלא משוקפת בנומרטור, נקודה. לא משנה באיזה תחום זה. לא משנה אם מדובר בנכים או בביטחון המדינה או בכל דבר אחר. בחקיקת הנכים באמת יש – ותראו את החקיקה – היא מיוחדת. הפעימה השנייה בחקיקה הזאת, היא פעימה שלא רגילה בחקיקה. לא כתוב שם שהקצבה תהיה כך וכך, כמו שבדרך כלל כתוב בחקיקה. כתוב שהממשלה תביא הצעה כולל מקור לתיקון חקיקה ב-2020. אגב, זה יעבור פה בכנסת בשלוש קריאות. זה לא יכול לעבור אחרת.

יכול להיות שלא תכבדו את ההחלטה הזאת עם הנכים?

אין שום סרט כזה. צריך להביא מקור. בלי מקור אין החלטה.

מר מרידור, זו בדיוק הטענה שלי – שאתם לא רוצים שזה יופיע בנומרטור, ואתם מנסחים את זה בצורה כזאת, שזה יהיה- - -

הנומרטור הוא תירוץ. כשמגיעה הצעת חוק ציבורית, רצינית, שאתם לא רוצים לתת כסף, אתם אומרים: נומרטור. כשיש מצב שאין לכם ברירה, ואתם צריכים לתת כסף, כמו הנכים, שיש החלטה בעניין הזה, אתה אומר: זה יעבור בחוק, בשלוש קריאות, מקור. זה בסדר. זו שאלה טכנית. כן, איתן.

אני מכבד את הכנסת. שלוש קריאות זה לא טכני.

זה טכני. הפירוש הוא שהממשלה, כפי שאמרת - אין שום סרט כזה שהיא לא תכבד את ההחלטה הזאת.

אבל היא תביא מקור.

בסדר. מה שאני אביא, לא יהיה מקור. מה שאתה תביא, יהיה מקור.

היושב-ראש, אם לא יהיה מקור, הממשלה לא תוכל להביא.

מאה אחוז.

אם לא יהיה מקור, עושים קיצוץ רוחבי. אבל אני מתנצל - יש לי דיון מהיר בוועדת המדע. אני רוצה להרחיב במשפט. שאול, אני מבין שבסוף יתרות תקציב 2017 היו העברות משמעותיות להקטנת הגירעון.

היה עודף הכנסות.

אבל העבירו להקטנת הגירעון. היתה גם המלצה של הנגישה. גם בירכו על זה.

אני לא בירכתי.

לא אמרתי שאתה. אמרתי שפה.

אני לא בירכתי. אז מה אם הנגידה אמרה? היא תיתן משכנתאות לנכים, אז שהיא תברך.

לא אמרתי מה דעתי. רק רציתי להבין – אל"ף, כמה העבירו להקטנת הגירעון – אם אפשר לומר משפט. בי"ת, אם זה משפיע על נתוני הפתיחה של הדוח שלך. כי בעצם עכשיו זה חוזר אליך למקור. אם הגירעון יותר קטן בזכות – חלק זה אירועים חד-פעמיים כמו מוביליי ודברים כאלה, וחלק גם בזכות משה אשר. הוא יקבל, משה אשר, את פרס העובד המצטיין. הוא הצליח לעשות יותר מאחרים. בכלל, הממשלה טובה במיסוי. עכשיו ראינו שהיא רוצה לקחת מהמלט מיסוי. השאלה, מה נתוני הפתיחה - לא עם הנומרטור; עם העברות יתרות להקטנת הגירעון.

סיימנו את שנת 2017 ב-2% גירעון תוצאתי במקום תכנון של 2.9. העברנו כ-11 מיליארד לכיסוי גירעון. שאר הדברים עברו לכל מיני התחייבויות אחרות. בסופו של דבר אנחנו מדברים - ולכן אמרתי כשמסתכלים ארבע שנים אחורה, לא רק שנה, ורואים שכל הגירעונות שהיו לנו הם באזור 2.2 עד 2%, הם אלה שאפשרו לנו להיות בשנת 2019 בגירעון שבעינינו הוא יחסית גבוה. כדי להסביר - גירעון שמאפס את יחס החוב-תוצר, בהינתן הצמיחה שאנחנו חוזים, הוא באזור 2.5%. זה אומר שמעליו, אם באמת נעמוד בו, נראה גידול מסוים ביחס החוב-תוצר בישראל. לכן זה גירעון יחסית גבוה.

אחרי הקטנה.

לא. ל-2019. הגירעון הוא שנתי. ההקטנה הקטינה את יחס החוב-תוצר לסוף שנת 2017. הגירעון היה יותר נמוך, שאפשר הקטנת יחס חוב-תוצר.

כן.

היושב-ראש, בהמשך למה ששאול אמר, רואים פה למטה - הפרסום הקודם של הנומרטור היה במאי. הפרסום לפניו היה בנובמבר 2016. זה היה הפרסום שהיה אגב אישור תקציב המדינה ל-18'-17'. רואים שהפער בין הפרסום של נובמבר להיום הוא מינוס 0.2%, כלומר הגירעון הצטמצם ביחס לפרסום של נובמבר 2016. היושב-ראש בישיבה הקודמת שהיינו, סיפר שמדובר בתקציב שמתוך היכרותו ההיסטורית מתקציבים אחרים, הוא תקציב יחסית קל. פה רואים את הסיבה לזה, שיחסית לפרסום הקודם- - -

אני לא מקבל את כל ההסברים האלה. אתם יכולים לעשות עם זה תעמולת בחירות ולרוץ לפריימריז. לנומרטור אין שום ערך. זה מגבלה שהממשלה לוקחת על עצמה, שיכולה לקחת את המגבלה הזאת עם חוק ובלי חוק, וגם נומרטור ובלי נומרטור. הנומרטור הוא רק תירוץ למה לא לאשר הצעות חוק פרטיות.

אנחנו לא חושבים כמוך.

אז מה? אני לא מכיר את הפריימריז האלה? הרי זו החלטה של הממשלה. הנומרטור הוא גם החלטה של הממשלה, שאני ברוב תמימותי העברתי את זה. אם זה היה בא היום, לא הייתי מעביר. אבל לא משנה. עבר הנומרטור. מה הנומרטור אומר – שלממשלה יש מגבלה. אם היא רצה להביא חוק שיש בו הוצאה לשלוש שנים, היא צריכה להביא מקור. היא יכולה להחליט את זה גם בלי הנומרטור. למה הנומרטור בא לעולם – כדי שאם אנחנו באים ואומרים שצריך לתת כסף להעלאת גיל פרישה, אני צריך נומרטור. בדיחה עצובה.

ומאיימים עלינו בפלאט כל שנה.

בדיוק.

באופן עקרוני זה נכון גם לכלל ההוצאה.

מה זה משנה? הממשלה לא יכולה לשים על עצמה מגבלה?

יש משמעות לזה שזה חוק.

המשמעות שזה חוק - כדי למנוע מאתנו חוקים.

כדי לייצר- - -

לא לייצר שום דבר.

אני רוצה להקריא מחוק התקציב, אפרופו הגירעון, תקציב המדינה, סעיף 3ב. הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני תחילת שנת הכספים, ואולם כאמור בסעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת תונח הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר מ-45 יום לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף.

לא עמדתם בסעיף הזה של החוק, ולפיכך אנחנו יכולים לפזר את הכנסת עכשיו? אין לנו 45 ימי דיונים כנדרש בחוק – אחת. אני מבקש גם, גברתי היועצת המשפטית, שאת תתייחסי לזה. אני מתייחס במלוא הרצינות לדבר הזה.

למה רק על זה? אתה יכול לדבר גם על תקציב התאמות. גם יש תאריך.

יש לי כמה דברים לומר.

הוא שואל האם אפשר לפזר את הכנסת על זה.

לא. האם הממשלה עמדה ברוח ובלשון החוק? אני רוצה לטעון שני דברים – אחד טכני ואחד מהותי. מהותי – לקבוע יעד גירעון שנה לפני תחילת שנת התקציב הרלוונטית זה כמו בדיחה של שופטים שמתמסרים עם פרקליטים. זה אותו דבר. זה חמור מאוד, כי אין לנו שום תוכנית. אנחנו לא יודעים שום דבר, מה יהיה בעוד שנה. זה לשחק במספרים. זה דבר אחד.

הדבר השני הוא לשון החוק. לשון החוק ברורה בעניין הזה. לא עמדתם. אני רוצה לומר- - -

אנחנו יודעים את הבעיות, שעוברים על החוק. מה אתה רוצה לומר בזה?

שאול התהדר בזה שבחוק – אז אמרתי: בוא נבדוק כמה הם עומדים בלשון החוק. באמת אני מבקש את ההתייחסות.

אוקיי. אני מבקש להצטרף לשאלה הזאת, ולשאול גם - יש תקציב ההתאמות. אנחנו קבענו בחקיקה, שזה יגיע לפה ב-10 בדצמבר. ועברתם על החוק. מה מונע מכם לעבור על החוק בנומרטור, אם זה יהיה נוח לממשלה? הרי אתם עוברים על החוק באופן סדרתי. אני לא מבין גם איך זה עובר את הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. אני לא מבין איך זה עובר את היועץ המשפטי של הממשלה. אתם עוברים על החוק כל הזמן, באופן שיטתי. מילה זה לא מילה, חוק זה לא חוק, החלטה זה לא החלטה, אז פתאום הנומרטור. לכן זה מחזק את הטענה שלי, שאני בטוח שזה נעשה אך ורק למנוע הצעות חוק פרטיות. תשובה.

היות שחילקת ציונים כל כך טובים לייעוץ המשפטי.

זה כל משרד האוצר. מאגף התקציבים ועד רשות המסים ועד הייעוץ המשפטי. איך אפשרת להם דבר כזה? אם אני הייתי יועץ משפטי של משרד האוצר, הייתי מרים מייד שלט אדום.

ברשותך, אתייחס קודם להערה הקודמת לעניין של עצם הנחת התקציב ואז לעניין הזה. ראשית, הסעיף שחבר הכנסת רוזנטל ציטט מחוק יסוד: משק המדינה מתייחס למגבלות שקיימות על הממשלה בהנחת תקציב, בניגוד לסעיפים אחרים שקיימים – חוק יסוד: משק המדינה, לסעיף הזה אין סנקציה של פיזור הכנסת. המקום היחיד שבו יש סנקציה שבה מפזרים את הכנסת הוא במצב שבו- - -

אתה מודה שעברת על החוק, ואומר שאין סנקציה.

לא אמרתי. תן לי להשלים את הדברים.

אסי, יש לי אליך בקשה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל ואני תמימי דעים במה שנעשה בעניין הזה. אנחנו חולקים אחד על השני ב- האם צריך לפזר את הכנסת או לא. חבר הכנסת רוזנטל סבור שצריך לפזר את הכנסת. אני סבור שלא. יש לנו מחלוקת בתוצאה. הדיון הוא לא התוצאה. אנחנו תמימי דעים בבעיות. הבמה לרשותך. את פיזור הכנסת – תשאיר בצד.

אני קודם כל רוצה להסיר את כל עניין שאלת הסנקציה, כי נדמה לי שהוא לא נמצא בדיון כאן בכלל, כי המקום היחיד שבו יש התייחסות- - -

אני רק רוצה לומר לך, לגבי נושא הסנקציות – זה לא הדיון. השאלה, למה- - -

אמרתי – עלה פה עניין פיזור הכנסת. אמרתי שזה עניין שלא רלוונטי בכלל.

אם עוברים על הנומרטור, גם יש סכנה של סנקציות? מזה זה התחיל.

אני יצאתי מאיזה נמל. אמר שאול ידידי, שאנחנו עומדים בלשון החוק. שאלתי, האם אתם עומדים בלשון החוק?

תנו לי לסיים בבקשה, שתי דקות בלי הפרעה. קודם כל, כפי שאמרתי, כל שאלת פיזור הכנסת אינו רלוונטי למועד הנחת התקציב באשר הוא. שאלת פיזור הכנסת רלוונטית לשאלה מתי מאושר תקציב המדינה.

משק המדינה. סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, אותו קראת, מתייחס למועדים המאוחרים ביותר שבהם הממשלה יכולה להניח את התקציב בכנסת. המועד ברירת המחדל הרגיל הוא לא יאוחר מ-60 ימים לפני תחילת שנת הכספים. אני חושב שאין שאלה שבענייננו במועד הזה הממשלה עמדה. הסיפא שאליה התייחסת, מתייחסת למצב מיוחד שבו יש בחירות באמצע, ואין תקציב, ומונח תקציב בעת פיזור הכנסת.

אנחנו לא נמצאים במצב הזה, לכן אנחנו נמצאים רק בחלק הראשון. בחלק הראשון הממשלה עומדת. אפשר להעלות טענות שונות ומשונות, כמה זמן לכנסת יש לדון, כשכנסת גוזרת על עצמה בסופו של דבר את המועד שבו היא מעלה את התקציב לדיון במליאה בשנייה ושלישית - האם היא צריכה לקחת פרק זמן ארוך יותר, קצר יותר. אני חושב שאנחנו לא נמצאים בדיון הזה המדינה. לכן אין שאלה שהממשלה עמדה פה בחוק יסוד: המדינה. זה לחלק הראשון.

לשאלת הנומרטור ולשאלת סעיף 40א והמועדים שנקבעו הן לעניין תקציב ההתאמות והן לעניין תקציב הנומרטור בהתייחס לעובדה שמדובר בתקציב דו-שנתי 18'-17'. תקציב דו-שנתי 18'-17' הוא כזכור הועבר בסוף 16', תקציב מלא דו-שנתי. התייחס בו – למרות ששמעתי בחלק מהדיונים הקודמים טענות בדבר המנגנון שנקבע בכל הקשור לתקציב 18' – גם כך נאמר בפסק הדין של בית המשפט העליון, שדן בנושא התקציב הדו-שנתי – מדובר היה במנגנון חדיש שלא היה קודם לכן בתקציבים הקודמים, והוא יועד לייצר פתרון לבעיה פיסקלית משמעות ככל שתיווצר לשנת 2018. המנגנון הזה כלל ביצוע של דוח הפרשים, ולאחר מכן שורה של התאמות אוטומטיות, במידה שיתגלה שיש בעיה פיסקלית.

בהקשר הזה ציינתי בפעם הקודמת – והתנפלתם עליי התנפלות רבתי בכל הקשור לאישור דוח ההפרשים והעובדה ש-300 מיליון מתוך דוח ההפרשים הוקצה מתוך רזרבת ההתאמות שיועדה.

נותר המנגנונים של הן הפעלת הנומרטור לעניין תקציב 2018- - -

אבל אתה לא יכול ככה.

רגע. עכשיו אני מגיע למועדים. הרי שאלת לגבי המועדים.

10 בדצמבר הבאתם תקציב התאמות או לא? כתוב בחוק. שיגיד לי את המועדים, שאבין במה מדובר. הוא משפטן.

בעת הדיון בממשלה בדוח ההפרשים, שהוא למעשה המועד שהניע את ההקצאה של תקציב ההתאמות, התקבלה החלטה, שמניחים – יש כוונה להניח את תקציב המדינה לשנת 2019 בתחילת 18'.

נכון.

היתה גם ידיעה, שהממשלה הולכת לדון בתקציב המדינה לשנת 2019 בתחילת ינואר. במצב הדברים הזה הגיעו למסקנה גורמי הממשלה השונים, שלא נכון לנהל שני דיוני תקציב במנותק.

נכון. החלטה טובה.

אגב, לא בממשלה, וגם לא נכון לעשות זאת בכנסת.

כן. ואני חושב שלא צריך לנהל נומרטור, כי הוא עושה נזק בלתי-רגיל. אפילו שזה כתוב בחוק. כמו שכתוב מועד בחוק על ההתאמות. לא באתם לפה להגיד משהו.

גם אין בעניין הזה שום דחיפות בסופו של דבר.

שאלנו על ההיבט החוקי. לא על הפרקטיקה. אתה מדבר על הפרקטיקה. יש ראוי ויש מצוי ויש חוק.

אין גם שום דחיפות לקיים את הדיון בתקציב ההתאמות לשנת 2018 לפני המועדים- - -

אין דחיפות לקיים את הנומרטור.

לכן הממשלה הפיצה תזכיר חקיקה לתיכון חוק יסוד- - -

זה מתאים לי לומר את זה, שלא למדתי משפטים. מה זה הפיצה תזכיר חוק? יש חוק, 10 בדצמבר לא מתקיים, אז באים עם חוק.

לכן, כדי להשלים את הדיון כפי שצריך בתקציב ההתאמות, ועל אף שיש מי שיטען שעל אף מועד, בסופו של יום גם אם מפרים את המועד, יש לזה משמעויות – אין לזה משמעות שלא ניתן לבצע את ביצוע תקציב ההתאמות, בכל זאת למען הסדר הטוב, והגם שהממשלה מקיימת חוקים באופן מלא, הוצעה הצעת חוק לתיקון החוק. היא נמצאת כרגע בפניכם. ודאי שהכנסת יכולה לאשר את ההצעה, ויש לזה ודאי כרגע במתכונת הנוכחית משמעויות שלא ניתן יהיה להשתמש בתקציב- - -

האמת שאם הייתי בן אדם, הייתי מצביע נגד, אבל אני לא בן אדם.

זה לעניין תקציב ההתאמות. התיקון השני שיש לעניין פה זה עניין המועד לביצוע הנומרטור לשנת 2018.

טוב. אני רק רוצה לסכם את דבריך, כפי שהבנתי אותם, ואני מתנצל אם לא הבנתי במדויק, אבל כך אני הבנתי. אני הבנתי שמה שכתוב בחוק, הוא הצעה. הוא המלצה.

לציבור זה חובה. לאגף התקציבים או לחשב הכללי- - -

שברנו את הראש כשעשינו את סעיף ההתאמות, אדוני היועץ המשפטי, כי היתה בעיה גדולה עם הנושא של התקציב הדו-שנתי. התקציב הדו-שנתי, אמרנו בו לאחר משא ומתן ודיונים ארוכים – יהיה תקציב התאמות שיהיה בדצמבר, כי תקציב דו-שנתי הוא בעייתי. וקבענו את המועד.

אני באתי מהכולל, אז לא כל כך הבנתי במשפטים, אבל כשבאתי לכנסת אמרו לי שאם כתוב משהו בחוק, צריך לכבד אותו. אז אם כתוב בחוק שצריך להביא תקציב התאמות ב-10 בדצמבר, אלא אם כן תגיד לי שאני טועה – שחוק לא צריך לכבד – ב-10 בדצמבר צריך לבוא לפה תקציב התאמות, או שינוי בחקיקה, שהחוק משנה אותו בשלוש קריאות, ואומר שבגלל שיש תקציב – ואני מסכים לסברה הזאת – היות שיש תקציב שמביאים בינואר 2018 על תקציב 2019, תקציב ההתאמות שדובר עליו שנה קודם הוא לא רלוונטי – לא מביאים שני תקציבים. זה בסדר, כפי שהסברת. אבל מה עם החוק? אני יכול לומר את זה, כי אני פוליטיקאי, אז אני אומר סברות. אבל אתה יועץ משפטי. איך נתת למשרד האוצר לעבור על החוק? איך? אני שואל, האם צריך לשמור על חוק – כן או לא?

אדוני, לא נחה דעתי מהתשובה, כי בעצם אסי אומר – בקונסטלציה שנוצרה, זה לא היה ראוי שנשמור על הוק, כי היו דברים אחרים. זו המשמעות של הדברים שהוא אמר.

אבל אני מבקש את הדבר הבא. לא נחה דעתי מהתשובה גם לגבי ההתאמות; ודאי לא לגבי ה-45 יום, שלא נמסרה בכלל שום תשובה. זה לא שייך לבחירות, זה לא שייך לשום דבר, כפי שאמרת. כתוב בחוק: 45 ימים, נקודה. שום דבר אחר. אני רוצה לשמוע מה אומרת היועצת המשפטית של הוועדה על זה, כי אם לא תנוח דעתי, אבקש גם חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת לעניין הזה, ואבקש לדחות את ההצבעה בעניין הזה. אני חושב שיש פה בפירוש דריסת החוק.

בבקשה.

לעניין 60 הימים שמופיעים בסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה, לכאורה הממשלה עומדת בתנאי הסעיף היבשים, כי היא מגישה את התקציב שמונה חודשים לפני שנת הכספים 2019, ולכן לכאורה 60 הימים מתקיימים.

יחד עם זאת, אני חושבת שהתכלית של 60 הימים – וזה מופיע גם בדברי ההסבר להצעת חוק יסוד: משק המדינה – התכלית הזאת היא לאפשר לכנסת 60 ימים לדון בתקציב ובחוק ההסדרים ובכל הנלווה לזה, וזה במקרה הזה לא מתקיים. אמר אסי - בוחרת הכנסת מתי לסיים את התקציב, ומתי להעביר אותו למליאה, והיא רשאית לספור את 60 הימים הללו לפי ראות עיניה. אני חושבת שזה לא מדויק במציאות של ימינו. אני חושבת שהמועדים די הוכתבו לכנסת, אבל מבחינת החוק היבש, יש פה לכאורה עמידה בתנאי החוק.

יחד עם זאת, יש שאלה שנוספת שאסי, לא התייחסת אליה. אני אשמח שתתייחס אליה. 45 ימים מתייחסים לשנת בחירות. אנחנו לא בשנת בחירות. אנחנו ב-60 ימים כרגע. אין לכנסת 60 ימים להכין את חוק התקציב הזה; יש לה שבועיים וחצי. זו הסיטואציה שאנחנו חיים בה. החוק עצמו מדבר על מועד ההגשה. במועד ההגשה הם עמדו, כי הם מגישים את התקציב שמונה, תשעה חודשים לפני תחילת שנת הכספים. זו הסיטואציה.

בהקשר הזה אני רוצה שאלה לאסי ואולי גם לשרית משרד המשפטים. אתם מגישים פה תקציב שמונה, תשעה חודשים לפני תחילת שנת הכספים בהתבסס, ככל הנראה, על תחזיות שעשיתם לשנת 2017, כי גם תקציב 17'-18' הוא תקציב דו-שנתי. איך זה מתיישב עם בג"ץ דו-שנתי, שאתם מביאים לנו תקציב? זה כאילו הופך להיות תקציב תלת-שנתי, שנת התקציב השלישית הזו שאתם מביאים. זו שאלה אחת שאני מבקשת שתתייחסו אליה.

לעניין תקציב ההתאמות, אתייחס. אנחנו כן סברנו כמוך, חבר הכנסת רוזנטל, חבר הכנסת גפני, שככל שלא מתקיימות ההוראות בחוק, הוועדה לא רשאית להצביע על תקציב ההתאמות, ככל שעבר המועד. לכן לא הצבעת על תקציב ההתאמות, בין יתר הסיבות שבגללן לא הצבעת עליו. הרי הוא הובא לוועדה לאישור. אבל בהצעת החוק שכרגע בפניכם נמצאת, ואתם רשאים לאשר או לא לאשר את זה, יש שינוי המועד בחוק. זה סוג של ריפוי בדיעבד של הפגם של הממשלה.

השאלה שלי, בניגוד למיקי רוזנטל - מה שהוא אמר, הוא אמר דברם נכונים. אני שייך לקואליציה – אני אצביע בעד. אני שואל שאלה אחרת. זה התחיל בדיון אחר לחלוטין. שאל חבר הכנסת מיקי רוזנטל לגבי הנומרטור. אם שאול מרידור אומר – ואני מאוד מכבד את מה שהוא אומר – שהחוק מאפשר לטבלה הזאת להתבצע, כי אנחנו רואים כל הזמן את הפחתת הגירעון. אני חולק על כל העניין הזה. אני חושב שהממשלה מתנהגת אחרת. השאלה כתוצאה מהנומרטור היתה, אם באמת מקפידים על חוק - הממשלה יכולה להגביל עצמה בלי, שיהיה חוק נומרטור שבסוף מגביל את חברי הכנסת. השאלה היתה, אם באמת מקפידים כל כך על החוק, למה לא הביאו תקציב התאמות ב-10 בדצמבר, שזה החוק? האם זו עבירה על החוק? אם זו עבירה על החוק, יכולים לעבר על החוק גם בנומרטור. זו היתה השאלה.

אמרתי שאני חונכתי שחוק צריך לכבד, ומשרד האוצר לא כיבד את החוק. זו היתה השאלה. זו עבירה על החוק?

כן. יש פה הפרה של החוק. אני לא חושבת שאסי אומר שאין פה הפרה של החוק. זו הפרה של החוק שאין בצידה סנקציה.

לגבי הסנקציה, אמרתי. כן, מיקי.

אני מבקש לברר אתכם את הנדבך הנוסף. הרי בחוק נקבעו ימים קצובים לדיון בכנסת כדי שיהיה דיון כהלכתו.

נקבע מועד להגיש. לא נקבע- - -

אני לא מדבר על ההגשה. אנחנו מדברים על מועד ההצבעה. מועד ההצבעה נקבע או 45 יום או 60 יום בהתאם, כדי לאפשר לכנסת לדון בחוק התקציב. הדבר הזה לא התקיים.

בבקשה, תענו.

אני שואל, איזה מזור אני יכול לקבל פה?

רק מילה אחת על התחזיות, כי אמרת משהו לא נכון. צריך לדייק אותו, ואז אסי יענה על הצד המשפטי. התקציב הזה נעשה על-פי תחזיות עדכניות שיש לנו ביום עשיית התקציב, קרי בסוף 17'. בתקציב דו-שנתי שאישרתם לפני שנה וחצי, התחזיות ל-18' הוי כמעט שנה לפני במועד פה. במובן הזה תקציב 19'- - -

לכן בג"ץ- - -

רגע. התקציב הזה מסתמך על תחזיות הרבה יותר עדכניות.

של שמונה חודשים לפני? מה זה עדכניות?

ינואר 2018.

שנה לפני תקציב 2019.

אבל זה לא פתרון בית ספר. עכשיו אתה לוקח את הדוגמה של תקציב דו-שנתי- - -

בסדר. הוויכוח הוא ברור.

בדרך כלל תחזיות הן בין אפריל ליוני. לכן במקרה הרע זה חצי שנה מראש; לא שנה מראש. נשים את זה במקום. לכן השאלה על תלת-שנתי בעיניי אינה במקומה.

(היו"ר מיקי רוזנטל, 10:18)

יש פה כמה שאלות שנשאלו. ראשית, לעניין הבג"ץ הדו-שנתי, הוא עסק בשאלה, האם ניתן לעשות שימוש בהוראת שעה בכל הקשור לבג"ץ דו-שנתי. בכל הדיון החוקתי שהיה במסגרת אותו פסק הדין שמשתרע, למיטב זיכרוני, על עשרות עמודים, היה בשאלה, האם ניתן בהיעדר יסוד חקיקה ובמתכונת הקיימת, להשתמש בהוראת שעה בפעם החמישית או הרביעית כדי לחקוק תקציב דו-שנתי. התשובה היתה: בסופו של דבר פסק הדין, הסעד שניתן שם, שזו הפעם האחרונה שניתן לעשות שימוש בהוראת השעה. זה לא רלוונטי בעניין שלנו, ולא ניתן לגזור לטעמי מאותו פסק דין דבר וחצי דבר על מועד ביצוע תחזיות בעת תקציב חד-שנתי, ובהתחשב בכל מה ששאול אמר קודם לכן בעת ביצוע התחזיות.

הדבר השני הוא בכל הקשור לשאלה של הפרת הוראות החוק. הממשלה כמובן מחויבת, ואין פה שאלה, לביצוע הוראות חוק. אין פה שאלה בעניין. כפי שאמרתי, וזו לא הפעם הראשונה וגם לא הפעם האחרונה, שלעתים יש צורך להתאים את הוראות החוק למציאות מסוימת, בעיקר בכל הקשור לשאלת מועדים. כאן אף אחד לא ביקש להצביע על תקציב ההתאמות וביצועו בכנסת לפני שמתוקנות הוראות החוק. הממשלה לא ביקשה, למשל, לא עלה על דעתו של מאן דהוא, לא להגיש הצעה לתיקון החוק, לשנות את המועד, ולהתייחס למועד ההוא כהמלצה בלבד. לכן בקונסטלציה שנוצרה, כפי שאמרתי, ולפני שהגענו למועדים שנקבעו, הפצנו תזכיר חקיקה, ואנחנו מקדמים אותו במסגרת הזו. הוא מונח בפניכם.

(היו"ר משה גפני, 10:20)

אדוני, אני מבקש כדלקמן – לא נחה דעתי. אני מבקש לפנות ליועץ המשפטי של הכנסת, לבקש חוות דעתו, כדי לקבוע מושכלות בעניין הזה, וכדי שלא נמשיך את הוויכוח הזה עד אין סוף.

רק עוד משפט אחד בנוגע למועדים. לעניין הגשת התקציב, קודם כל, החוק אינו קובע מועד שבו על הכנסת להצביע בקריאה שנייה ושלישית. כזכור, לפני שנה, ואפשר לעבור שנה-שנה מבחינת מועדי ההצבעה, נכון שבדרך כלל בשנה רגילה יש כוונה להצביע על חוק התקציב ב-31 בדצמבר, אבל שנים רבות יש לא מעט פעמים שבהן הכנסת מצביעה על התקציב הרבה לפני 31 בדצמבר.

אתה חוזר על זה. אני לא מקבל את מה שאתה אומר. הרבה פעמים יש לי ויכוח פה עם הלשכה המשפטית בוועדה – דברים שאני חושב שהם נכונים, ברגע שהם אומרים לי שזה לא נכון, אני פועל לפי זה. ברגע שאומרת לי היועצת המשפטית שזה לא בסדר כך, אני משנה את זה. אתה היית צריך לומר במשרד האוצר, שזה לא בסדר שלא מגישים בזמן.

פספסת את מה שהתייחסתי בעניין הזה.

רק כדי למנוע אי-בהירות בסוגיה הזאת – יש פה מחלוקת משפטית. אני מבקש להפנות את השאלה ליועץ המשפטי של הכנסת. אני מבקש שנדחה את ההצבעה.

לא אדחה את ההצבעה.

ומה אם הוא יקבע שהדבר לא תקין?

אז יתברר שההצבעה לא טובה – אחזיר את זה. אבל יש פה יועצת משפטית. אי-אפשר להצביע? יש מצב שאי-אפשר להצביע? תגידי. אי-אפשר להצביע – לא אצביע. אם הייתי באופוזיציה, הייתי אומר אותו דבר. מיכאל שראל, בבקשה, בקצרה.

הייתי עד לדיון מרתק על הפרוצדורה, אבל לא שמעתי אף מילה על המהות, והמהות היא שינוי במדיניות, שהוא שינוי לא טוב ולא נכון מבחינה כלכלית, ויכול לגרום נזקים מאוד קשים. מה שבעצם מציעים פה זה להעלות, ללא שום סיבה הגיונית - לא כלכלית ולא חברתית - את יעדי הגירעון גם ל-2019 וגם לשנים הבאות.

בדרך כלל ממשלה וכנסת צריכים לעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו בחוק, אלא אם כן יש סיבה מאוד טובה, להעלות אותם ולא לעמוד ביעדים. מתי זאת סיבה מאוד טובה לא לעמוד ביעדים – אם יש משבר כלכלי, אם יש מיתון, אם יש משבר זמני פיננסי או משבר ביטחוני שהממשלה צריכה פתאום להוציא הרבה הוצאות. היום לא מתקיימת אף אחד מהסיבות שבגללן ראוי להגדיל את יעד הגירעון. אי לנו מלחמה, אין לנו מיתון, אין לנו אבטלה גבוהה, אין לנו ירידה בצמיחה, אין לנו חוסר בהכנסות ממיסים. אם כבר, להפך – המצב הביטחוני טוב, המצב הפיננסי טוב, השווקים נמצאים בשיא, הנדל"ן נמצא בשיא. המדיניות ההומניטרית מרחיבה, אין לנו מלחמה, ויש לנו שיא בהכנסות ממיסים. במצב הזה- - -

אתה נגד הגדלת הגירעון, כי המצב הוא טוב.

אני רוצה להסביר מה הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך, כי חשוב שחברי הכנסת יידעו. במצב הזה הממשלה יכולה לנקוט בשני מתווים אפשריים הגיוניים מבחינה כלכלית וחברתית: אחד זה להישאר עם יעדי הגירעון, כפי שנקבעו בחוק. האפשרות השנייה זה ללכת ליעדים שאפתניים יותר. לנצל את המצב הטוב שהמשק נמצא בו, שהמצב הפיננסי, הכלכלי, הביטחוני, הוא טוב, ושההכנסות ממיסים הן בשיא והאבטלה בשפל, וללכת ליעדי גירעון שאפתניים יותר. הממשלה עושה לא את זה ולא את זה, אלא מעלה את יעדי הגירעון.

הסכנה שטמונה בכך היא שבעוד שנה, שנתיים, שלוש או ארבע, כשיבוא המיתון הבא או המשבר הבא, ואנחנו לא יודעים בדיוק מתי הוא יבוא, אבל אפשר לומר בוודאות שהוא יגיע מתישהו, כשניכנס למצב המשברי הבא או של מלחמה או של מיתון או של ירידה בהכנסות ממיסים מסיבה כלשהי, הממשלה במקום לבצע אז הרחבה תקציבית, תצטרך להנחיל תוכנית צנע, וראינו הרבה מדינות שהתפתו לעשות הרחבה תקציבית בזמנים טובים, ולאחר מכן היו צריכות לבצע תוכניות צנע בזמן משבר. דוגמה קיצונית זה יוון, אבל יש הרבה דוגמאות אחרות של מדינות שלאחר מכן במחיר כלכלי וחברתי מאוד קשה נאלצו לבצע תוכניות צנע, כי בזמנים טובים לא השכילו לעמוד ביעדי הגירעון.

תודה רבה. מי מקריא את החוק? בבקשה.

הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 17)(שיעור הגירעון בשנות התקציב 2019 ואילך וסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.

1. תיקון סעיף 5. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5 – (1) בפסקה (14), במקום "2.5%" יבוא "2.9%";

זה ביחס לשנת 2019. תסבירי מה שאת קוראת. זה ביחס לשנת 2019 – במקום 2.5, 2.9% שיעור הגירעון.

נכון. פסקה (15).

שנת 2020. במקום "2.25%" יבוא "2.5%";

(3) בפסקה (16), לשנת 2021 – יעד הגירעון, במקום "2.0%" יבוא "2.25%";

(4) בפסקה (17) - במקום "1.75%" יבוא "2.0%"; זה לשנת 2022.

(5) במקום פסקה (18) יבוא: (18) בשנת התקציב 2023 – באופן שלא יעלה על 1.75%;

(19) בשנות התקציב 2024 ואילך – באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%."

עד כאן תיקון תקרת הגירעון.

כמה כסף מתבטא השינוי הזה באחוזים, בגירעון ב-19' בין 2.5 ל-2.9?

ב-2019 זה כ-6 מיליארד שקל.

עוד כ-6 מיליארד של גירעון? לעומת כמה במקור?

ההבדל בין 2.9 ל-2.5 הוא כ-6 מיליארד שקל.

כמה הגירעון סך הכול?

סך הכול 40.2.

הלאה.

2. תיקון סעיף 15. בסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום "שלא יעלה על 2%" יבוא "שלא יעלה על 3%". מדובר באחוז מההוצאה הממשלתית, בהגדלת האחוז הזה.

כמה זה יוצא?

3.9 מיליארד שקל.

3. תיקון חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה). בחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה),התשע"ו–2016‏ – (1) בסעיף 2(7)(ב) בסופו יבוא "והוראות סעיף 40א(ב) לחוק יסודות התקציב, לא יחולו לעניין התוכנית האמורה.

סעיף 40א לחוק יסודות התקציב, זה סעיף הנומרטור, שקובע שיחד עם הגשת תקציב- - -

אתם מבטלים אתו ב-2018? כלומר אם אגיש עכשיו הצעת חוק, תגידו לי: נומרטור?

לא. אנחנו לא מתקנים את חוסר יסודות התקציב. אנחנו מתקנים את חוק ההתאמות, שהוא החוק שמתייחס- - -

שעברתם על החוק.

לתקציב הדו-שנתי של שנת 2017-2018.

פה את מתקנת את הנומרטור.

אני לא מתקנת את סעיף 40א. אני מתקנת את חוק תקציב המדינה, שקובע בסעיף 2(7) שלו שלעניין סעיף 40א לחוק יסודות התקציב- - -

הנושא המשפטי הוא מאוד חשוב, כי הוא מאוד גמיש. זה יפה.

לעניין גמיש או לא גמיש – רק להסביר.

אל תסביר. אני צריך להצביע.

צריך להסביר.

בסופו של יום, הוראות סעיף 40א לחוק יסודות התקציב קובעות את המגבלות לעניין קבלת התחייבות נוספת במהלך השנה, וכן הן קובעות פעם אחת, בעת הנחת התקציב, התכנסות של המשלה. כאן התיקון הזה קובע שהתכנסות הממשלה לעניין תוכנית 2019 עד 2021 התבצעה פעם אחת בעת דיוני התקציב בממשלה בתחילת ינואר 2018, ולא היה צורך לעשות זאת פעם נוספת גם בנובמבר 2017 לאור סמיכות הזמנים. זה הכול.

הלאה.

(2) בסעיף 3(ג), במקום כ"ב בכסלו התשע"ח (10 בדצמבר 2017), יבוא "י"ג בניסן התשע"ח (29 במרס 2018).

בבקשה.

לגבי האמירה של ד"ר שראל קודם. בסוף זה לא דיון מקצועי אלא דיון של תפישת עולם כלכלית. האמירה שאומרת שאם יש לך עודפים, הכסף הזה צריך ללכת בכל מחיר להקטנת הגירעון והחוב תוצר של ישראל – שהוא במצב מצוין – היא תפישת עולם כלכלית אידיאולוגית.

רועי, אני מסכימה אתך. זה לא קרה מזמן.

אגב, גם פה האופוזיציה אמרה שזו עמדתה. אנחנו חושבים שהכסף הזה צריך לחזור להגדלת השירות לאזרח, הגדלת המשרדים האזרחיים והחזרת כסף לציבור, תוך מידתיות שגם נשמר כסף למקרה של משבר, אבל זו תפישת עולם חברתית שהממשלה דוגלת בה.

תודה.

ד"ר שראל התייחס לזה אבל אמר שאין פה מהות.

הסתייגויות. אני רק מבקש שזה לא יהיה ב-29 במרס אלא שיהיה ב-15 במרס. לא כל כך מאוחר.

גם אני תומך במה שאמר פולקמן. אי-אפשר לשנות את תקרת ההוצאה. צריכים להשאיר פתח לשנות.

יש הסתייגויות שמוסי הגיש בכתב. יש נוספות?

זה הסתייגויות בשם מרצ, המחנה הציוני ויש עתיד. כל הקבוצות. תקריא את ההסתייגויות.

טוב. תקריאו את ההסתייגויות.

גם יש עתיד בהסתייגויות.

יש עתיד גם בהסתייגויות.

סעיף 5(1) לחוק העיקרי – בפסקה (14) במקום 2.9 יבוא 2.95.

מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. אגב, זו הסתייגות של כל מפלגות האופוזיציה, גם המחנה הציוני.

גם המחנה הציוני, מרצ, יש עתיד והמשותפת.

באופן כללי אני רוצה לומר – אנחנו בעד מדיניות מרחיבה. אנחנו בעד הגדלת הגירעון, ובאחריות כמובן וכו', אבל בגלל הבעיות החוקיות שנוצרו פה, נצביע נגד זה, וכאמור נבקש חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת.

זה בסדר. תכף אומר משהו על זה, לטובתך.

סעיף 5.2 לחוק העיקרי. פסקה (15). במקום 2.5 יבוא 2.55.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

לא התקבלה.

רביזיות על הכול.

בסדר.

סעיף 5.3 לחוק העיקרי. פסקה (16). במקום 2.25 יבוא 2.3%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 5.4 לחוק העיקרי. פסקה (17). במקום 2% יבוא 2.05%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 5.5 לחוק העיקרי – במקום פסקה (18) יבוא: (18) בשנת התקציב 2023 באופן שלא יעלה על 1.8%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

עוד שתיים. 17. בשנות התקציב 2024 ואילך באופן ש- - - לא יעלה על 1.55%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 15 לחוק העיקרי.

הכול על דעת כולם.

סיימת הסתייגויות לסעיף 1. אתה עובר לסעיף 2. אתה רוצה הסתייגות לסעיף 15? אז תצביע על סעיף 1.

מי בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – 7

נגד - 6

נמנעים – אין

סעיף 1 נתקבל.

הסעיף התקבל כהצעת הוועדה.

סעיף 15 לחוק העיקרי – במקום שלא יעלה על 3%, יבוא: שלא יעלה על- - -

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 6

נגד – 7

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רק שתדע – אנחנו פה 7-6. אם אתה מגיש הסתייגות, היא מתקבלת.

עכשיו ההסתייגות שלך לסעיף 2, שמדבר על סכום ההוצאה הממשלתית.

זו הסתייגות טובה.

אז תעלה אותה. ממה אתה פוחד?

מי בעד סעיפים 2 ו-3 כהצעת הוועדה – ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיפים 3-2– 7

נגד – 6

סעיפים 3-2 נתקבלו.

האוצר מקבל אצלנו מתנות חבל על הזמן.

כמו שעשינו טעות עם הנומרטור.

הסעיפים עברו כהצעת הוועדה.

רועי, תאמין לשי שאני צודק ולא הם, אבל לא חשוב. מה זה משנה? הכול בסדר. אגב, אני מסכים עם המדיניות הכלכלית הזאת. גם הוא מסכים.

אז מה הבעיה?

לא היית פה בדיון.

יש הרבה בעיות.

אני כבר שעה כאן.

אתה אמרת, חבר הכנסת רוזנטל, שלפי דעתך, יש בעיות משפטיות. מבחינתי מקובל מה שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה. אני אף פעם לא הלכתי ליועץ המשפטי של הכנסת, אבל זכותך. שאלתי אותה אם אפשר להצביע. היא אמרה שכן. אבל מכיוון שאתה אומר שאתה רוצה ללכת ליועץ המשפטי של הכנסת, אני היום לא מעלה את זה למליאה. אני מבקש שבשעות הקרובות תדבר אתו, ואם הוא יגיד שההצבעה לא נכונה, נדבר. ויש גם רביזיות. תעשה את זה עכשיו. הפסקה שלוש דקות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.