ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 970

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018), שעה 12:45

פרק ב' (רשות שדות התעופה), סעיף 2, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

תיקון חוק רשות שדות התעופה

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

איתן ברושי

עמר בר-לב

מיקי לוי

רועי פולקמן

עודד פורר

מוסי רז

יעקב אשר

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ניסים נעים נאור - ממונה כלכלה ותכנון, משרד הפנים

ששון דקל - מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים

גלית כהן - ממונה מיסוי עירוני, משרד הפנים

עדי חכמון - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר

דור בלוך - משרד האוצר

אלי מורגנשטרן - אגף התקציבים, משרד האוצר

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דודי קופל - עו"ד, המחלקה המשפטית, משרד האוצר

יעקב גנות - מנכ"ל רשות שדות התעופה

צחי חבושה - סמנכ"ל כלכלה וכספים, רשות שדות התעופה

נועם אברהמי - עוזר סמנכ"ל רשות שדות התעופה

יאיר רביבו - ראש עיריית לוד, מרכז השלטון המקומי

משה אלון - עוזר ראש עיריית לוד

יעלה מקליס - ראשת העיר יהוד מונוסון, מרכז השלטון המקומי

גיל ליבנה - ראש עיריית שוהם, מרכז השלטון המקומי

דוד יפרח - ראש מועצת עמק לוד, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, מרכז השלטון המקומי

ליאת שוחט - ראשת עיריית אור יהודה

שיר שפר

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

פרק ב' (רשות שדות התעופה), סעיף 2, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

שלום לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. חבר הכנסת גפני, יושב ראש ועדת הכספים, מיד יגיע. הוא נאלץ לצאת להלוויה והוא בדרכו לכאן. אנחנו נתחיל את הדיון כדי לא לעכב את הנוכחים.

האוצר, תציגו לנו את כוונת האוצר, מה אנחנו רוצים להשיג בחוק הזה וכולי.

משרד האוצר. עמדת הממשלה היא שעודפים צבורים כתוצאה מהפעילות המסחרית של הרשות, נכון שיחזרו לציבור באמצעות תקציב המדינה. בהתאם לאמור הממשלה מבקשת להחליט על העברת 1.2 מיליארד שקלים בשנת 2019.

זאת הפעם השלישית שאנחנו מגיעים לוועדה על מנת לתקן את החוק בנושא הזה ולאור זאת במטרה לייצב מנגנון יציב עבור הרשות, כדי שהיא תוכל לבצע את הפעולות החשובות שלה בצורה יציבה וברורה, מוצע לקבוע כי בעתיד 50 אחוזים מהעודפים שיצטברו ברשות מדי שנה, יועברו למדינה כתמלוג, כמובן בהנחה שהסכום הזה לא יעלה על ההכנסות המסחריות.

בהמשך למטרה זו ומאותה מטרה של יצירת ודאות ויציבות לרשות בהתנהלותה הפיננסית, מוצע לקבוע כי המצב הקיים היום, לפיו הרשות לא משלמת ארנונה בהיותה שטח גלילי, ישומר וייקבע כך בחוק.

לבסוף, על מנת לאפשר את העברת התמלוג כאמור, מוצע לקבוע כי השרים ימנו לרשות רואה חשבון מבקר ויינתנו לו כל הסמכויות לדרוש כל מידע שרלוונטי על מנת לעמוד על מצבה הפיננסי של הרשות.

זאת הצעת הממשלה.

היו כל מיני תהליכים בו זמנית. הייתה ועדה במשרד הפנים, למיטב זיכרוני, והייתה גם פנייה לבית המשפט. האם הדברים נעשו בהסכמה? מה אתה יכול לדווח לנו על זה?

הנושא הזה אושר בממשלה והוא בהסכמה עם משרד הפנים וכלל הגורמים בממשלה כמו כל הצעה אחרת שמובאת במסגרת התקציב.

תודה לך. רשות שדות התעופה, אתם רוצים להגיב על כך שלוקחים לכם את הכסף? או שאתם מאושרים מזה?

אדוני, אנחנו חברה ממשלתית. אני רוצה להציג את העובדות כפי שהן. בקופת רשות שדות התעופה כ-2,6 מיליארד שקלים, מזה 1,2 מיליארד שקלים – למעל הדיוק, מיליארד ו-190 מיליון שקלים – שייכים למשרד האוצר ובשנה הזאת, ביוני, במחצית השנייה של השנה, זו היתרה. היתרה, זה הכסף שאנחנו מדברים עליו, 1,2 מיליארד שקלים.

נכון להיום אנחנו נבצע מה שמשרד האוצר ומשרד התחבורה החליטו. אנחנו נבצע אבל אנחנו נמצאים כיום במצב שיש לנו תכניות פיתוח בעלות של 4,6 מיליארד שקלים. תקציבים לתכנית פיתוח שאושרה כדי לתת מענה לגידול הלא צפוי של 17 אחוזים בשלוש השנים האחרונות. כמעט 40 אחוזים בשלוש שנים. כדי לעמוד בכל תכניות הפיתוח שהן תכניות הכרחיות, כי אחרת נצטרך להגביל. במה שסוכם, אנחנו נעמוד ובזה למעשה אני מבקש לעבור לשנים הבאות. זה מה שאנחנו מסוגלים. זאת אומרת, הגענו היום למצב שבקופה יש כיום סכום מסוים מינימלי לניהול הרשות. לא יכולים להוסיף. לראיה משרד האוצר קיבל את עמדתנו ולאור עמדתנו הנחושה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בתכניות הפיתוח שהן תכניות הכרחיות להמשך גידול או לפחות לשמירת המצב הזה, הוריד מעל הפרק את כל נושא הארנונה ונאמר לנו שהנושא הזה יועבר לטיפולנו, לטיפול משרד האוצר. עד כאן.

אדוני המנכ"ל, לגבי תכניות הפיתוח. אני מבקש פירוט יתר, וזה מה שמטריד אותי. זה נחמד להגיד שיש לנו תכניות פיתוח של 4,5 מיליארד שקלים או 4 נקודה משהו, איני זוכר מה אמרת, אבל לכמה שנים? איזה כסף? מה אתה אמור לפתח ומה יקרה אם לא תקבל את הכסף כי אתה מעביר אותו עכשיו לאוצר?

אני עונה. לא. זה לא הכסף הזה. שאלת אותי ואני אענה לך בצורה הכי ברורה. בשלושה תחומים – בטיחות, ביטחון וקיבולת – יש איסור של משרדי הממשלה לעשות שינוי. למה? אלה נושאים שבליבת העשייה ואנחנו לא יכולים, לא השאירו לנו, ובצדק, את האפשרות לעשות שינוי, להקפיא או להזיז. כמה שנים? כארבע עד חמש שנים, אני לא זוכר במדויק. עלויות פרויקטי הפיתוח, החיים היום יומיים, זאת אומרת, משכורות ותכניות התפעול היום יומיות, הן בדיוק ההכנסות שלנו בהנחה שהתנועה תישאר כפי שהיא היום או קצת פחות.

גם לי יש שאלה, ברשותך. מגיעים למדינת ישראל כשלושה מיליון תיירים ואנחנו מצפים ומקווים שיגיעו הרבה יותר. גם תנועת הישראלים בגלל הוזלת מחירי הטיסות הולכת וגוברת כל הזמן. אני באמת לא מבין את הסיפא ואת הרישא. ברישא אתה אומר שזה בהסכמה של הממשלה ובסיפא אתה אומר שיש לכם תכניות פיתוח. האם תכניות הפיתוח הללו עונות על הגידול בתיירות? על הגידול בנסיעות הישראלים? יש בכל סוגיה שלמה של הקמת שדה תעופה נוסף או שזה לא בתקציב. שדה התעופה הנוסף שיקום, לא חשוב היכן הוא יקום, הוא בכלל לא בתקציב.

אני עונה לך מהסוף להתחלה. שדה התעופה החדש שאמור לקום לא קשור לרשות שדות התעופה בשלב זה. שנית, תכניות הפיתוח שלנו, של 4,6 מיליארד שקלים, אלה תכניות הפיתוח שנבנו על הנחה שהגידול יהיה 4,5 עד 5 אחוזים. אנחנו היום מכינים תכנית. כלומר, יש תכנית של מגרשי חניה ב-1,2 מיליארד שקלים, יב"ר – יחידת בקרה מרכזית – לאור העובדה שרשות שדות התעופה, יחידות הבקרה של הרשות, אינן יכולות לתת מענה משתי הבקרות החיצוניות שאנחנו יושבים יחד עם חיל האוויר, בקרה מרכזית בנתב"ג, ואנחנו חייבים , וזה ייקח לפחות ארבע שנים. השלב הזה של מגרשי החניה, של יב"ר, של 300 מיליון שקלים להפוך את המבנה הקרקעי שאנחנו מתוקצבים לתוספת קיבולת ולהפוך אותו לעצמאי מול טרמינל 3, והעברת טיסות פנים ארציות למיקום החדש – כל הדברים האלה לא מתוקצבים. זה אנחנו עושים במסגרת שלב א' של שלב ב'. זה לא מתוקצב ואת זה אנחנו עושים בימים אלה.

מבחינת תקציבים, מה שסוכם עם משרד האוצר ומשרד התחבורה, אנחנו עומדים בזה.

יש לי עוד שאלה אחת. אתם משלמים ארנונה בכל המתקנים להוציא נתב"ג. זה נכון או לא נכון?

לא.

בשדה דב שאתם מפעילים, אתם משלמים ארנונה?

אנחנו משלמים סך הכול 25 מיליון שקלים לרשויות הביטחון על הזכות של השימוש, ראשית, בשתי הבקרות, כולל ישיבה שם, כולל השימוש שלנו – שירותים, לא שימוש – של הבקרה העצמאית בשדה דב.

ארנונה לעיריית הרצליה אתם משלמים או לא משלמים?

כן.

(היו"ר משה גפני)

אני מבקש לא לנהל דיאלוג.

השאלה הייתה האם אתם משלמים ארנונה במקומות אחרים, כן או לא. יכול להיות שלו, אז גם טוב. באילת?

באילת עוד לא.

אתם לא משלמים ארנונה?

משלמים היום.

אני שואל האם אתם משלמים ארנונה במתקנים אחרים של הרשות.

כן.

התשובה היא כן.

כן. יתר המתקנים שלנו הם לא שטחים גליליים מאז תקופת הבריטים. אבל, רגע, רק שנייה.

אני חייב להגיד שהוא היה המפקד שלי ואני מפחד ממנו.

הוא רצה להדגיש שאני מבוגר ממנו.

אדוני, אנחנו ביתר המקומות מקבלים ניקיון, תאורה, כל יתר השירותים. כאן, בנתב"ג, אף אחד לא מעלה על דעתו להיכנס או לעשות או לתת שירות.

תכף נשאל אותם אם הם מוכנים, כן או לא.

הם יכולים להיות מוכנים. אנחנו לא מוכנים.

נצטרך לעשות סדר.

אני חייב אדוני לפתוח במחמאות וזה לא דבר שאני עושה כל יום. אתה מכיר אותי. מר גנות, אני חייב לפתוח במחמאות וזה לא קורה כל יום. אחרי שניהלתי שנה שלמה מאבק עם מר גנות וטענתי שהנוסעים בנתב"ג הם נוסעים שבויים, אתה לא יכול לקחת מהנוסעים האלה 23 שקלים עבור קפה ו-18 שקלים עבור עוגייה ו-14 שקלים עבור מים. אחרי שהם החליפו את הזכיין, רשות שדות התעופה עמדה בהבטחה שלה ויש חמישה מוצרים מוזלים לטובת אזרחי מדינת ישראל. היום בנתב"ג לא משלמים מחירים מופקעים ועל כך תודה רבה. הנה, מגיעה לכם גם מחמאה.

עכשיו נראה מה תאמר.

אבל. העברה של כסף לאוצר, אני בעד. לפני חמש שנים אני הייתי הראשון שאמר שאנחנו בגירעון של 39 מיליארד שקלים, רשות שדות התעופה, בואו ניקח ממנה כסף. אני הייתי הראשון שאמר את המשפט הזה. ראש אגף התקציבים קפץ על זה כמוצא שלל רב. אבל מה שהביא האוצר היום, דעתי לא נוחה וזה בלשון המעטה.

אני קודם כל מצהיר שלא נפגשתי עם אף ראש רשות ולא שוחחתי.

למה? זה לא חוקי? מותר להיפגש עם כולם.

נכון, אבל גיבשתי דעה עצמאית. הפטור מארנונה, חברים, עד קץ הדורות – דעתי לא נוחה מכך בלשון המעטה. מר גנות, זה נחמד שהם לא נותנים לך שירותים אבל כאשר מגיעים אליכם לשדה התעופה, עוברים דרכם, שוחקים אותם, זורקים את הלכלוך מהחלון של הרכב אצלם, משתמשים בפנסי הרחוב שלהם, המטוסים מזהמים את האזור וגורמים לצמחייה למות והם צריכים להשקות אותה. מה זה לא נותנים שירותים? אני לא בא בטענות אלייך אלא בא בטענות לאוצר. זה שיש להם נזקים סביבתיים רציניים, עזבו, אני כבר לא מדבר על הרעש שהתושבים חווים ועל הזיהום שהתושבים חווים.

לכן אני חושב שהולכים לדפוק – אין לי מילה אחרת, אני מתנצל – את הרשויות המקומיות.

תסכם.

אני מסכם. מי קבע, למה 100 מיליון שקלים לתת לרשויות ולא 300 מיליון שקלים? מי יחלק את הכסף? הנה, אני אומר לכם שאני לא מאמין לשר הפנים. סליחה, לא בגלל שהוא אריה דרעי, אלא גם מחר, אם יהיה מישהו ממפלגת יש עתיד. 100 מיליון שקלים שמעבירים לשר הפנים כדי שיבצע חלוקה.

זה לא בחקיקה.

זה לא בחוק. לא רק שזה לא בחקיקה כי אפשר לשים בחקיקה סעיף כזה, אז מחרתיים הוא עלול להשתנות. אם אתם מביאים הצעה כמו שצריך, בואו נכניס לחקיקה. אתם תקבעו על פי מפתח שמגיע לרשויות המוניציפאליות מה מגיע להן מתוך התקציב ואז דעתי תהיה נוחה.

תודה רבה. עמר בר-לב.

תודה רבה אדוני היושב ראש. גם אני בעד זה שכסף לא סתם ישב ולא ייעשה אתו כלום, בוודאי שלא ישב סתם ברשות שדות התעופה ובוודאי שלא ישב סתם באוצר. זה ידוע שגם חברות כלכליות, ברגע שמצטברים להן מזומנים גדולים, יש להן בעיה.

אני שואל את מר גנות. אמרת שיש לכם תכנית ויש דברים שהם בתכנית של 4 ומשהו מיליארד שקלים ויש דברים נוספים. אם כך, איך זה שהצטברו לכם 2.6 מיליארד שקלים? זה לא טוב. זה אומר שהכסף שנמצא, לא משתמשים בו. הוא לא משועבד ולא משתמשים בו.

מהצד השני, לקבוע שבאופן קבוע, נדמה לי 50 אחוזים מהרווח השנתי, יעבור – גם זאת בעיה כי יתכן שישנן שנים שלאור זה שאין התכנית פיתוח אפשר להעביר 75 אחוזים ולעומת זאת יש שנים שיש תכנית פיתוח, נתב"ג 2050, וצריך הרבה פחות מזה להעביר.

לסיכום, מה שמאוד מטריד אותי זה שהצטברו כספים., זה אומר שלא השתמשתם בהם. ושנית, ההחלטה השרירותית יעבירו מעכשיו 50 אחוזים מהרווחים ויכול להיות שבשנים מסוימות זה יתאים ובשנים אחרות זה לא יתאים.

אני אהיה מאוד קצר. אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. הדיון הוא לא על הרשות עכשיו אלא לטעמי הדיון היחידי המשמעותי – והממשלה, זכותה למשוך כסף מהרשות, אין שאלה ואני אפילו לא רוצה להתווכח על גובה הסכום אלא רק על העיקרון.

מה שקרה כאן זה שהייתה ועדה במשרד הפנים שפיזרו אותה. היו צריכים להגיש את ההמלצות וההמלצות ש הוועדה הזאת אמרו שצריך לפצות את הרשויות המקומיות הגובלות, חמש רשויות, בנתב"ג. למה צריך לפצות אותן? הרי זה שטח גלילי כמו שנאמר. ובכן, מהטעם הפשוט שיש להן הוצאות אחרות או נזקים אחרים שנגרמים כתוצאה מנתב"ג. למשל הן לא יכולות לבנות לגובה, בניגוד לרשויות אחרות, בגלל תנועת המטוסים. או למשל נושא הזיהום. אבל זה הרבה יותר חמור מזה, אדוני. לרשות שדות התעופה יש תכניות פיתוח ויבורכו על כך. הם הולכים לעשות קניון, בית מלון, הם הולכים לעשות אזור תעשיה, יש להם כל מיני תכניות פיתוח אבל הדבר הנורא פשוט הוא, אדוני, אתה יודע שתחנת הדלק שנמצאת בכניסה לנתב"ג לא משלמת ארנונה? האם ידעת את זה? בעוד שתחנת דלק שנמצאת ביהוד, משלמת ארנונה. למה? ככה. בגלל שזה שטח גלילי. בית הקפה שייפתח ביהוד או בנווה מונוסון או בלוד, הוא משלם ארנונה, ובית קפה שנמצא בשטח הגלילי משלם רק זיכיון לרשות שדות התעופה. יש כאן עיוות מטורף ובלתי נסבל.

לכן אני מציע, הסתייגות, ואני חושב שזה על דעת כל חברי הכנסת.

לא. עוד אין הסתייגויות. נראה לאן נגיע.

אני חושב שמה שצריך לעשות זה להקצות חלק מהכסף בחוק לרשויות הגובלות. שנית, לקבוע קריטריונים ברורים. לא שר הפנים יקבע למי הוא יחלק את הכסף הזה אלא לקבוע קריטריונים ברורים. באזור הזה יש 250,000 תושבים, הם צריכים ליהנות כי הם משלמים בעקיפין בגין קיום נתב"ג וכולנו משתמשים בנתב"ג. אנחנו רוצים שדות תעופה אבל בחוק צריך להיות כתוב מי יחלק את הכסף, כיצד יחולק הכסף וכל חלוקה עתידית של הכסף, איך הוא יגיע לרשויות ולנו יש רעיונות בעניין.

תודה. דיבר אתי שר הפנים. הוא רצה שהישיבה תידחה כי הוא אומר שיש להם תכנית שהם רוצים להביא אותה לכאן. הוא גם יהיה כאן ביום שלישי ואנחנו נשמע מה הוא אומר.

אם אפשר להתייחס בקצרה כי נמצאים כאן חמישה ראשי רשויות ואני רוצה לשמוע אותם.

היינו תכליתיים.

הכול בסדר.

אני רוצה לסייג את דבריי ולומר גילוי נאות. אני גר באחת משש הרשויות.

אתה לא יכול לדבר. עוברים לדובר הבא.

אני דיברתי בשמך.

מיקי דיבר בשמי. אגב, אני לא אצביע, אם תהיה הצבעה על כך בהמשך, אבל אני מבין שהיום לא תהיה הצבעה.

למה?

הוא בניגוד עניינים.

עדיף שלא אצביע. בכל מקרה, אני כמובן מצטרף לדעה.

אתה חייב להצביע.

אולי לא נצביע על שום דבר כי אנחנו תושבי מדינת ישראל? בסדר, תעשו מה שאתם רוצים. אם אני הייתי תושב אחת הרשויות האלה, הייתי מצביע.

אני גם מאמין שיהיה פה אחד. אני רק רוצה להוסיף לדברי קודמיי שאמרו את זה מאוד יפה ומאוד נכון. הרשויות בסופו של דבר משלמות בעיקר בתחום הגבלות הבנייה, זיהום אוויר ורעש. מיקי רוזנטל דיבר יפה על הבדלי ארנונה אבל יש יותר מזה. שם יש פטור בכלל ממס בדיוטי פרי, שזאת תולדה של דברים אחרים שרק מחמירים את המצב הזה. זהו. לא אוסיף.

אני אהיה קצר. ברמה העקרונית, הרי ברור לחלוטין שזה כסף ציבורי ואין שום בעיה. משרד האוצר יכול לקחת את הכסף הזה ולעשות אתו מה שצריך. לדעתי גם היה מקום להוזיל חלק מהעלויות שנתב"ג גובה על אגרות למשל. עדיין הקפה שם יקר.

כמה עולה קפה?

שבעה שקלים.

בכל מקרה, זה לא הדיון.

אני הייתי אצלכם וקיבלתי קפה בחינם.

אוי ואבוי. אל תגיד את זה.

אבל לא שתיתי אותו.

הסיפור הוא לאן ילך הכסף הזה והאם הוא יוקצה לרשויות הסמוכות או לא. מניסיון, אנחנו ישבנו כאן לפני קצת יותר משנה וחוקקנו גם את הנושא של עיר קולטת עלייה ומנגנון ההקצאה לרשויות המקומיות. עשו כאן פעולה מאוד פשוטה. רימו אותנו. פשוט רימו אותנו.

לא. הם באים לכאן מחרתיים.

מה שכתוב בחוק, זה לא מה שקורה בחלוקה לרשויות. זה פשוט לא יאומן. יעידו על כך ראשי הרשויות שנמצאים כאן.

בשורה התחתונה, גם בעניין הזה, אם אנחנו לא נפתור ברחל בתך הקטנה שהרשויות הסמוכות מקבלות פיצוי, איזה פיצוי ואיך הוא יהיה, בסוף ימרחו אותנו.

אני רוצה להתייחס לנושא של סעיף 47(א). הסעיף הזה לא יכול לעבור. אני מסכים עם מיקי ומסכים עם כולם. זה לא צריך להיות על חשבון הרשות, על חשבון הכספים שגם כך אתם מעבירים למדינה. צריך להיות איזשהו סכום שיועבר לרשויות. זה סעיף אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להעביר אותו. קחו את זה בחשבון. קח את זה בחשבון כשאתה מגיש את הנתונים, לפני שמצביעים.

יש לנו הסכמה של קואליציה-אופוזיציה בעניין.

את סעיף 47(א) צריך לבטל.

זאת אומרת, אין מציאות כזאת שיהיה בחוק שכל תשלום אגרה, כל מה שנלווה לעניין הזה, לשלם לרשויות המקומיות שיהיו פטורים מזה – למחוק.

לא לתת לרשויות. לקבוע מקסימום סכום.

אנחנו רוצים לקבוע סכום שיעבור לרשויות האלה הספציפיות. לא למשרד הפנים.

לקבוע סכום אבל מהכספים שגם כך הרשות מעבירה ולא בנוסף לכספים האלה.

לשם הגילוי הנאות, אני לפעמים כן נוסע במטוס. אני רוצה להתייחס לא לעצם העניין כי עצם העניין נמצא בצורה כזו או אחרת בהחלטה של מי שהיה צריך להחליט, אבל ההסתכלות לגבי הנושא של ראשי הרשויות צריכה להיות באמת הסתכלות מקצועית שבאה עם קריטריונים נכונים. הרי אנחנו יודעים היום כמה מקומות עושים כל מיני שינויי גבולות, כמה ערים מתרחבות וכמה הארנונה מתרחבת וכמה עסקים גדלים בזכות הדבר הזה. לעשות את החישוב הנכון ולראות, אותם אלה שנמצאים מסביב, לפי ההיגיון ולפי הדבר הנכון, את הפיצוי שהם צריכים לקבל ולא לזרוק להם את המילה פיצוי כזה או אחר. זה לא על חשבונך.

בימים אלה יש רשויות שמתרחבות, יש רשויות שאין להן הגבלה על גובה בניינים, אין להן הגבלה על אזורי תעסוקה.

גם לרשויות האלה.

תודה רבה. יאיר רביבו, ראש עיריית לוד.

צהרים טובים. אני אדבר ארבע-חמש דקות. אני וליאת מייצגים את ראשי הרשויות ומדברים בשם שש ראשי הרשויות שנמצאים כאן. אם ירצו להוסיף, בסדר, אבל בגדול את עיקר הדברים אנחנו נאמר.

כל חמשת ראשי הרשויות ידברו.

בסדר. אני רוצה להשתתף בצער עולם התורה והעולם היהודי על לכתו של הרב אורבך. אבדה גדולה מאוד.

תודה רבה.

גם לזה יהיה קשר בהמשך דבריי כי אני עיר קולטת אוכלוסייה חרדית היום ואדבר על זה בהמשך.

משפט אחד שמתעלמים ממנו. שדה התעופה הוקם ב-1937 על ידי הבריטים ובמשך 40 שנים נקרא שדה התעופה לוד. הם יכחישו את זה ואולי זאת ההזדמנות להוציא מהארכיונים כי אני הייתי בן שנתיים ב-1977, מה קרה עד שהוקם חוק רשות שדות התעופה. אני חושב שהם שילמו ללוד. הם טוענים שלא שילמו לאף אחד. משהו קרה עת חוקק החוק הזה. להיסטוריה יש כאן חשיבות.

מה קרה מאז. מאז יש כאן מפעל שאין חולק על כך שהוא מפעל מצליח. יש כאן מפעל מצליח ואני אומר קודם כל שאפו. יש כאן אנשים יקרים שאני מכיר אותם באופן אישי. יש כאן מפעל מצליח. שלוש בעיות יש עם המפעל הזה. האחד, הוא לא משלם ארנונה. שנית, הוא מזיק לסביבה שלו, ורעש הוא החלק הקטן. שלישית, הוא כל הזמן מתחרה בנו בהקמה של שטחי מסחר, בתי מלון וכל הזמן אתה מרגיש שהוא נאבק בגוף ענק שהוא לא סופר אותך. הוא לא קורא לך לדיונים בוועדות המחוזיות. הוא מדינה בפני עצמה ואתה פתאום שומע שמקימים מלון, פתאום אתה שומע שמקימים קניון.

תקימו את בית המלון בלוד.

אני מאוד רוצה.

אני מכיר אותו. יש לו אופי סוער אבל הוא איש טוב. לכן אני אומר לך שלא תעשה את זה אישי. זה לא אישי.

כאן אומרים כל מה שרוצים. בכניסה בפולומבו אין שלט האומר מדבר שקר תרחק. אין.

אולי הגיע הזמן.

אתה חושב שאם יהיה שלט, זה יעזור?

אני רוצה להודות לכל שישה או שבעה חברי הכנסת שדיברו. מעולם לא הייתי בדיון בו כולם תומכים בעמדה שאני בא לייצג, אבל אני רוצה לצנן את ההתלהבות ולומר בהערה טכנית שכל עוד הסעיף הזה לא יוחרג מחוק ההסדרים, תהיה כאן משמעת קואליציונית והקואליציה לצערי תצטרך להצביע בעד החוק הזה. לכן אני מבקש קודם כל, בראש ובראשונה, שהחוק הזה יושם בצד כמו שעשינו לגבי עיר עולים בשנה שעברה. החוק יוחרג ונדון בו.

עיר עולים עבר בחוק ההסדרים.

אם זה יוצא, זה לא יהיה. אם הוא יוציא את הארנונה וייעלמו 1,2 מיליארד, נגמר הסיפור.

אני אומר להוריד את הסעיף הזה וזהו.

לגופם של דברים. יושב ראש הוועדה, עוד כמה נתונים שחשובים לדיון. כאשר רשות שדות התעופה התעצמה ופיתחה את עצמה כל הזמן, ישבנו בצד ולא הפרענו. ב-2006 עברו בשדה תשעה מיליון נוסעים, ב-2016 עברו 20 מיליון נוסעים וב-2022 יעברו 25-23 מיליון נוסעים. לפני שבוע חנך שר התחבורה וראש הממשלה את השרוול הרביעי. אולי ראיתם ידיעה בעיתון. היו שלושה שרוולים ובכל שרוול שמונה מטוסים זה 24 מטוסים בו זמנית. עכשיו יש עוד שמונה מטוסים. כלומר, גדל בשליש. עכשיו יכולים להמריא מהשדה 32 מטוסים. זה אומר שאם חמש רשויות רואות היום מטוס כל שלוש דקות מעל הראש, מחר הן יראו כל דקה וחצי. אבל מה שבאמתך חשוב זה שמדיון לדיון בתכניות בנייה מגדילים את הרדיוס שלי. אם פעם האזור הצפוני בלוד או האזור הדרומי באור יהודה היה מוגבל, עכשיו נכנסים פנימה. איך אני אבצע התחדשות עירונית בעיר שאני לא יכול לבנות לגובה? איך אני יכול לעשות דבר כזה? לכן האובדן מהנזק הוא יותר גדול. הארנונה היא חלק חשוב אבל אובדן ההכנסות שלנו הוא יותר גדול.

בשעה 2:00 בלילה הודיעו לנו שהממשלה החליטה שיזרקו לנו 100 מיליון. אנחנו לא רוצים שיזרקו לנו 100 מיליון. אנחנו מבקשים שתהיה כאן נוסחה.

מה זה 2:00 בלילה?

היה דיון בממשלה. אני רוצה להודות לשר הפנים שהתחיל אתנו את המאבק, אבל אני רוצה לחזק כדי שלא יקרה מצב שעכשיו יאמרו לו שהוא קיבל 100 מיליון, לך אחורה. שר הפנים הקים ועדה. הוא זה שיזם את הקמת הוועדה אחרי פנייה שלנו. יש רשויות שהן בתוך הוועדה. מה כתוב במכתב שהפיץ השר דרעי? בין היתר לרשויות שגובלות בנתב"ג. בין היתר, זה עוד עשרים רשויות שנמצאים כנראה במרחב הזה. היינו בסרט הזה בעיר עולים כאשר פתאום מחלקים את זה איך שנוח. אנחנו רוצים שהדברים יהיו ברורים. כאשר יצאנו למאבק הזה, אני אומר לך מה הייתה הציפייה של פשרה – 300 מיליון לחלוקה לשש הרשויות על פי מפתח של סוציו אקונומי, גודל רשות וכולי. עכשיו הם אומרים 100 מיליון ואנחנו נחלק את זה ל-30-20 רשויות כראות עינינו.

מה זה 30-20 רשויות?

הם אומרים שיחולק בין היתר לרשויות.

כמו שהם עשו עם עיר עולים.

צריכים להיות בחוק קריטריונים ברורים.

דיברתי עם מרדכי כהן והוא אמר שעכשיו עובר מטוס גם מעל אזור, מעל בני ברק, צריך לחלק לכולם. בסוף זאת היה עוד קופה קטנה של משרד הפנים ואנחנו לא נראה מזה כלום.

אני אומר שיש לנו כאן הזדמנות. ידברו ראשי הרשויות האחרים אבל אני מדבר על עיר מוחלשת שהולכת להכפיל את עצמה. זה מכעיס אותי כי נמצא כאן דור בלוך נציג האוצר והוא יודע ששנה וחצי לא רציתי לחתום על הסכם הגג כי אמרתי שיום אחרי שאני אחתום, הממשלה – כפי שאומרים בשפת העם – תעקוץ אותי. באמת לקח חודש והביאו לי כפר לא חוקי ואחרי חודשיים אמרו לי שיש כאן את הנושא הזה של המועד. כלומר, הם אומרים לך לקחת את התושבים כי אין להם היכן לשים אותם, תביא עוד 80-70 אלף תושבים חרדי, זוגות צעירים, משפחות. הרשות שלי רוצה לעמוד על הרגליים. אני לא רוצה לבוא לשולחן הזה, ולומר כמו שהייתה כאן ועדה קרואה, תביאו לי 100 מיליון, 200 מיליון להבריא את העיר. היום העיר לוד מאוזנת, מקבלת פרס על ניהול תקין, זכתה בפרס חינוך ארצי. כלומר, העיר מאוזנת אבל אני צריך להתמודד כאן עם קליטה של אוכלוסייה עם משבר הדיור ואומרים לי שלא תהיה לי החכה להתמודד בעצמי. אני רוצה שהרשויות האלה, שהן רשויות טובות – נמצאים כאן רוב ראשי הערים באזור וכולם ראשי ערים טובים – שיקבלו את האמצעים.

לכן בהקשר הזה אין לנו מאבק עם הרשות. אנחנו גם הודענו מהרגע הראשון שאנחנו רוצים רק מהרווח. לא רוצים לפגוע לא בבטיחות, לא בעובדים, לא בנוסעים אלא רוצים מהרווח. יש רווח, במקום שילך לאוצר, שיבוא חלקו אלינו.

תודה רבה. ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה. לאחר מכן יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד.

צהרים טובים לכולם. קודם כל, תודה על ההזדמנות ותודה לכל חברי הכנסת שתומכים בהצעה אבל אנחנו רוצים לחדד.

כל החוק הזה הוא בניגוד למינהל תקין. אם נצטרך להגיע לבג"ץ, אנחנו נגיע לבג"ץ.

לא. לא. כאן אי אפשר להגיע לבג"ץ.

גם לא מאיימים עם בג"ץ.

זה לא איום.

אם בג"ץ, אפשר ללכת לכתחילה לבג"ץ.

לכי לכיוון אחר.

אני משנה כיוון.

לא אומרים דבר כזה כשאני היושב ראש. אני רוצה שתדעו גם ראשי הרשויות. הסדר במדינה, במשטר דמוקרטי, הוא שאנחנו מחליטים. אנחנו גם מצביעים, לא הממשלה ולא בג"ץ. אנחנו צריכים לקבל החלטה. לבוא אלינו ולהגיד שתלכו לממשלה או לבג"ץ, מבחינתנו הסתיים הדיון. אנחנו בעלי הבית. זה המשטר שאנחנו חיים בו. הממשלה לא מצביעה על חוקים ובג"ץ לא מצביע על חוקים. מי שמצביע על חוקים, זאת הכנסת ובמקרה הזה ועדת הכספים. לכן אמירה של בג"ץ לא רלוונטית מבחינתנו כי אז אנחנו לא נושאים באחריות. יש שופטים חדשים, אפשר ללכת אליהם. כאן לא אומרים בג"ץ.

קודם כל, באמת תודה על ההזדמנות. אני רוצה לסבר את האוזן. מיקי הזכיר את זה אבל אנחנו היינו בעיצומה של ועדה גיאוגרפית כאשר שש רשויות נכנסו לתוך הוועדה הזאת שהמנדט שלה היה באמת בדיקה של סיפוח שטח גלילי לאחד הישובים וחלוקה. צדק חלוקתי. מהפה אל הפועל. כל הנושא של צדק חלוקתי ואת זה הרים גם שר האוצר וגם שר הפנים.

לצערנו במשא ומתן על התקציב החל מהלך של האוצר מול רשות שדות התעופה. אני לא יודעת אם מול ההנהלה או מול ועד העובדים אבל נסגר הסיפור של החלוקה ובעקבות זאת קיבלנו הודעה על הקפאה של ועדה גיאוגרפית שאנחנו בשלבים הסופיים שלה. הוגש לוועדה דוח של פרופסור ירון זליכה על הפגיעה הכלכלית. אנחנו חוזרים ואומרים שהפגיעה היא כלכלית. לא רעש ולא זיהום. אני באור יהודה, יש לי שכונות דרומיות, 2,300 יחידות דיור, שהמדינה שלחה לשם בשנות ה-50 תושבים בדיור הציבורי והיום אני לא יכולה לקדם שם התחדשות עירונית ולפתח בגלל מגבלות הגובה. אין כדאיות כלכלית. אותו הדבר בנושא המסחר והתעסוקה. אותו דבר לעניין פיתוח מסחר ותעסוקה.

גנות, מה אכפת לך לאן הולך הכסף? אתה נותן את הכסף ומה אכפת לך לאן הוא הולך?

זאת לא בעיה שלו. זאת בעיה של האוצר.

האוצר, ניחא, הם רוצים לקחת את הכסף. אנחנו רוצים לצבוע אותו.

תפנו 200 מיליון שקלים.

אנחנו בתקציב.

שלא יהיה בתקציב. תפנו 200 מיליון שקלים. לא יקרה לכם כלום בעניין הזה.

זה לא יעבור. אנחנו מאוחדים.

200 מיליון ניתן לרשויות.

אנחנו מאוחדים. תגידו לנו איזה רשויות.

100 מיליון כבר חילקתם. אז עוד 100 מיליון.

החלק הזה הסתיים. עכשיו נחזור לרצינות.

בדרום העיר יש לי אזור מסחר ותעסוקה. מגבלת הגובה שלי היא ארבע קומות כאשר תל אביב ובני ברק עולים ל-30 ו-40 קומות במסחר ותעסוקה. כל אחד מבין שהארנונה מתעסוקה ומסחר היא זו שמחזיקה עיר ומנהלת. מצד אחד רוצים שאני אפתח דירות ויחידות דיור, אבל מצד שני לא נותנים לי את הכלים להחזיק את זה.

דבר נוסף הוא כל התחרות המסחרית והעסקית עם נתב"ג. אמרו חברי הוועדה ואני רוצה לחדד. לא יכול להיות שבונים בית מלון בתוך נתב"ג ואני לא יכולה לבנות באור יהודה כך שהם יהוו מתחרה. זאת בכלל לא תחרות. לא תחנות דלק, לא בתי קפה, אפילו לא בית לשירותי קייטרינג או כל ההסעדה שבתוך נתב"ג פועלת. הם יכלו לצאת מעבר לכביש לאזור התעשייה באור יהודה והיינו מרוויחים מזה.

רשות שדות התעופה משלמת ארנונה כל הערים שנמצאות בה, חוץ מנתב"ג שהוא האתרוג של המדינה. זו רשות שיש לה מדינה ולא מדינה שיש לה רשות שדות תעופה. לצערי כך זה מתנהל. הם גם הגורם היחיד שמקבל פטור מארנונה. היום יש ועדה גיאוגרפית על בז"ן שהם האחרונים שעדיין לא משלמים ארנונה. בז"ן בחיפה. לוועדה הגיאוגרפית יש מנדט להגיע לשפרעם, לחיפה ולכל האזור. גם שם נגמר הסיפור של פטור מארנונה. רק את נתב"ג מבודדים על חשבון 250,000 תושבים בעוטף נתב"ג.

תודה רבה. יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד מונוסון.

צהרים טובים. אני מבקשת להצטרף לתודות לחברי הוועדה היקרים על התמיכה ועל ההבנה למצבנו כישובים עוטפי נתב"ג. אני כמובן מצטרפת לדברי חברתי ואני לא אחזור עליהם. אני רק רוצה לספר בכמה משפטים על מצבה של העיר יהוד מונוסון והמשמעות של נתב"ג והנזקים שנגרמים לה. לכן הפיצוי שאנחנו מבקשים.

יהוד מונוסון עוברת תהליך של התחדשות עירונית מאוד מאוד מסיבי והכפלת כמות יחידות הדיור במרכז העיר. כתוצאה מכך אנחנו צריכים גב כלכלי כי ידוע שמגורים יוצרים עומס על התקציב העירוני והרשות מאזנת את זה על ידי תעסוקה. לצורך קיום ההתחדשות העירונית ושמירה על התקציב העירוני מאוזן כמו שאנחנו עושים מאמץ במשך השנים האחרונות, אנחנו חייבים לפתח את אזור התעסוקה שנמצא בצמוד לגדר עם נתב"ג. מה שקורה זה שמעבר לעובדה שבעצם היכולת שלנו לממש את השטח הזה היא מוגבלת, כי השטח הזה קרוב לשדה, ולכן מוגבל במספר הקומות, החל משתיים עד ארבע קומות, ובמקומות מסוימים קצת יותר.

מדינת ישראל רוצה להעביר שם כביש ולהעתיק את הכביש שהיה אמור להיות בתוך נתב"ג לתוך לב אזור התעסוקה שלנו.

תשמעו מה היא אומרת. אם זה נכון, אנחנו בחגיגה.

אין בעיה. זה לא נכון.

תכף אתה תדבר.

את אמרת שרוצים להעביר כביש ובמקום להעביר בשדה התעופה, מעבירים אותו במרכז התעסוקה של יהוד מונוסון.

כדי להסביר, תמ"א 4, מופיע שם כביש בין-עירוני. כרגע המועצה הארצית רוצה להעביר את הכביש בתוך לב אזור התעסוקה שלנו, כך שבמקום 650 אלף מטרים תעסוקה, אנחנו יורדים למשהו כמו 80 עד 100 אלף מטרים. מדובר בנזק שמוערך בקיבולת מלאה בין 63 מיליון שקלים לשנה ארנונה ל-103 מיליון שקלים בשנה ארנונה. כלומר, הפיתוח של העיר שלנו ושמירה על איזון תקציבי, נגרע ונפגע כתוצאה מהשותפות הזו.

ברור לנו שאנחנו צריכים להתקדם ולהתפתח אבל אנחנו רוצים את מה שאנחנו מבקשים, שהשותפות הזאת גם תשלם את הנזקים שהיא גורמת. אנחנו גם לא המצאנו את הגלגל. מעבר לדוגמאות שנתנה חברתי מאור יהודה, כל אחד שבונה בעיר ומשביח את הנכס שלו, משלם נזקים לשכנים שלו, לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה. לפי אותו עיקרון. לכן אנחנו מבקשים כאן משהו מוכר וידוע. מי שגורם את הנזק, שישלם גם את הפיצוי ויאפשר לנו להמשיך לפתח ולקדם את העיר.

תודה רבה. דוד יפרח, ראש המועצה האזורית עמק לוד.

צהרים טובים לכולם. אדוני היושב ראש, חברי הוועדה. האמת היא שהוויכוח הוא לא עם גרנות. אני חושב שלכתחילה הסכמתם על 1.190 מיליארד שקלים ושם זה הוויכוח. על מה שנותר בקופה – תפתח, תעשה מה שאתה רוצה ואף אחד לא מדבר על זה.

לא שמעתי כי דיברתי עם דוד ביטן. רבתם?

לא. חלילה וחס. אני לא רב עם אף אחד.

אתה לא רב עם אף אחד? כך אתה רוצה להיות ראש מועצה?

אני חושב שבאמצע הדיון הלכנו לאיבוד כי מדובר ב-1.190 מיליארד ולא ב-2 נקודה, מה שיש להם בקופה. הם כבר הסכימו להעביר לאוצר ואנחנו מדברים על הכסף הזה, כך שאנחנו מול האוצר ולא מול רשות שדות התעופה.

אני חושב שכל מילה שנוסיף, שמענו כאן מחברי הוועדה, מיותרת ואני לא רוצה להוסיף על מה שאמרו חבריי. אני ראש מועצה שגובל, שלפחות 30 אחוזים מנמל התעופה יושב על האדמות שהופקעו מהאזור שלי, מהמועצה שלי. לא שאני לא יכול לבנות לגובה, אני גם קומה אחת לא יכול לבנות. יש לי קטע שמשתרע על כמה אלפי דונם שאני לא יכול לבנות עליו ולו רק יחידה אחת.

למה?

כי אסור. כי זה תחום טיסה, זה גובה הטיסה.

גם בגלל שדה התעופה?

רק בגלל שדה התעופה. שלא תהיה אי הבנה, אנחנו לא מדברים על רעש, לא מדברים על זיהום, אלא אנחנו פשוט מדברים על משהו אחר.

אני אומר עוד דבר. ברגע שאנחנו פוטרים את נמל התעופה, מחר-מחרתיים זה יחול על כל מתקן אחר ועל כל גוף אחר. אני חושב שפעם אחת ולתמיד צריך לעשות סדר ולא חלילה וחס שיש לנו נגד הרשות אלא אנחנו מול האוצר.

תודה רבה. יש לנו עוד ראש מועצה אחד, ראש מועצת שוהם, גיל ליבנה.

אדוני אולי שכח, אבל אנחנו עסקנו בלא מעט עניינים במהלך 15 השנים שאני בתפקיד ובמהלך השנים הארוכות האלה היו שתי ועדות חלוקת הכנסות אליהן היו שותפות הרשויות הללו – ועדת גיבשטיין וועדת מימון. באמת הגיעה העת שהדיונים האלו יגיעו לכלל - - -

שתי ועדות של משרד הפנים?

שתי ועדות שמינה משרד הפנים. אני מספיק ותיק כדי להיות שותף ולהשתתף בוועדות הללו. במסגרת כל הוועדות הללו, כל הרשויות נדרשות ופורסות את ההפסדים שנגרמים להן, לקופת הרשות המקומית עצמה, מעבר למטרדים ולמפגעים בתושבים כמובן. ידידי גנות זוכר איך לפני שנים אחדות התנחלתי אצלו בלשכה כאשר במשך שלוש שנים עשו שיפוצים ומדינת ישראל תפקדה עם מסלול אחד. כל ההמראות וכל הנחיתות על הראש של שוהם.

מעבר לעניין של המפגעים שזה עניין משמעותי ומהותי, צריך לזכור שכאשר מדברים כאן על הפסדים מתוקף מגבלות שנקבעו בתב"עות, מדובר במגבלות שחלות על התב"עות הקיימות. גם אם היום יבואו ויאמרו שהפשירו את הגבהים, לך תגיד עכשיו למפעל שהגבלת אותו מראש לגובה של ארבע קומות, תגיד לו שעכשיו הוא יכול להוסיף עוד ארבע-חמש קומות כי הפשירו את הגבהים. לכן הדבר הזה הוא חסר משמעות, גם אם היום יבואו ויאמרו שניתן לבנות לגבהים קצת יותר גבוהים לעומת ההגבלה שהייתה קיימת בעבר. עובדתית, בתב"עות של שוהם, הואיל ושוהם היא בגובה של 100-80 מטרים מעל פני הקרקע, מעל פני הים, מלכתחילה אנחנו יותר גבוהים ומלכתחילה בכל התב"עות של שוהם היו מגבלות של גובה, גם בתעשייה, גם במגורים וגם אם היום יאמרו שיכולים להפשיר ולבנות יותר לגובה, זה חסר נפקות וחסר משמעות.

כאשר דנים בעניין נתב"ג, זה לא רק העניין של הטרמינל שכולכם בוודאי ביקרתם בו, אולי לא אדוני היושב ראש אבל היתר.

איך אתה יודע שלא ביקרתי בו?

לא יודע. אמרו שאתה לא טס.

אבל אני הולך לראות את כל המסכנים האלה שטסים.

אחוז גדול מנמל התעופה הבינלאומי של מדינת ישראל מתפקד כאזור לוגיסטי, אזור תעסוקה לכל דבר ועניין. פועלים שם מרכזים לוגיסטיים אולי מהגדולים ביותר במדינת ישראל, של חברות בינלאומיות, והן נהנות רק מתוקף העובדה שהן נמצאות בתוך השטח הגלילי, נהנות מתנאי תחרות לא הוגנים, עם התעשייה והלוגיסטיקה והמסחר שפועל ברשויות מסביב לכן, כאשר יש לחברה אפשרות להרחיב את המחסנים שלה בשטח אזור התעשייה לעומת להקים באזור התעשייה לוד או להקים באזור התעשייה אור יהודה – ברור לחלוטין מה תהיה הברירה. לנתב"ג יש – מאחר ואני חבר ועדה מחוזית, אני מכיר את תכנית הפיתוח של נתב"ג על בוריה – תכנית להרחיב את כל טווח המחסנים הואיל וכל המסחר במדינת ישראל הופך להיות למסחר אלקטרוני. זאת אומרת שכל החברות של המסחר האלקטרוני יעברו כולן דרך נתב"ג ומשם יצאו ישירות לבית הלקוח. לא יצטרכו בכלל שטחי תעסוקה ברשויות המקומיות. צריך להכיר בהפסדים האלה של כל הרשויות שנמצאות בטווח הרדיוס של שלושה-חמישה קילומטרים מנתב"ג.

בדבריי שכחתי לתת תשובה לגנות. שכחתי לציין נקודה אחת. על פי החוק לא צריכה להיות הלימה בין מתן הארנונה למתן השירות. הכור בדימונה, עיריית דימונה שעכשיו קיבלה 20 מיליון שקלים בשנה, לא נותנת שירות ואפילו לא אומרת שלום. יש לי קריית בנקים בלוד, אסור לי להיכנס אליהם חוץ מאשר לשים פנס בחוץ. זה אומר שלא חייבת להיות הלימה. אגב, אם כן רוצים, ניתן שירותים אבל זה בכלל לא חייב להיות חלק מזה.

תודה רבה. אני רוצה שתבין שמה מדברים כאן על רשות שדות התעופה, זאת מעלה בשבילך. זה אומר שרשות שדות התעופה מתפתחת. עשיתם שדה תעופה בעבדה וכמה ששאלתי למה לא עושים שרוולים, לא קיבלתי תשובה. זה הפך להיות שדה תעופה בינלאומי. לא חשוב, הכול בסדר. אתה לא צד בעניין אלא יש כאן צד אחר שזה התפקיד של הוועדה. באה הממשלה ואומרת שרשות שדות התעופה נותנת סכום מסוים לקופת המדינה. אני מבקש לדעת מהממשלה, לא מרשות שדות התעופה, למה לא נותנים לרשויות שצריכות לקבל כסף. צריכות לקבל ארנונה. אני לא מדבר על הכביש של יהוד מונוסון כי הכביש צריך להידון בוועדת הפנים, אבל נניח לעניין. היות וזה הולך לרשות שדות התעופה, אני רוצה לקבל תשובה למה הרשויות לא מקבלות - מה שכל חברי הוועדה אמרו – מזה כסף. למה אתם לוקחים את כל הכסף? הדבר הזה לא הוגן. הממשלה תענה. לא רשות שדות התעופה.

אני מבקש לענות לחלק מהדברים.

אני אתן לך. אני לא הולך הביתה בלי שאתה מדבר.

למה אתה צריך את זה?

כן, אתה מכניס את עצמך כאן לוויכוח אבל לא חשוב. אני אאפשר לך.

אתה נותן את הכסף. מה אכפת לך מה עושים אתו?

מי משיב על השאלה המעצבנת הזאת?

אני משיבה. סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר. הייתה שאלה למה לוקחים את הכסף מהרשויות המקומיות. אי אפשר לקחת את מה שלא קיים. מאז תקופת המנדט, הרשויות המקומיות האלה לא משלמות ארנונה, וכמו שנאמר היו כאן כל מיני ועדות ובסופו של דבר הוועדות האלה לא הסתיימו בכך שרשות שדות התעופה משלמת ארנונה. זאת אומרת, החוק כרגע מבקש לתת ודאות לרשות שדות התעופה.

זה לא ודאי? יופי.

ובסך הכול לקבע את המצב הקיים.

מהי הוועדה של זליכה בעניין הזה?

זליכה הוא לא איש ממשלה בפעם האחרונה שבדקתי.

אמרת שלא היו ועדות.

זליכה מגיש הרבה דוחות.

אני רוצה לשמוע את מה שהיא אומרת. נצטרך להתמודד עם זה, או להסכים כחברי קואליציה, ולהצביע בעד, או לא להסכים כחברי קואליציה ולהתמודד עם זה.

הם אומרים שכל הוועדות לא המליצו על זה.

לא חשוב. בסדר. תמשיכי.

אמרתי. דבר ראשון, לא נלקח שום דבר כי הוא לא קיים היום. הרשויות המקומיות האלה לא מקבלות ארנונה מרש"ת, לדעתי מאז תקופת המנדט הבריטי. מאז שהשדה הזה הוקם, הוא לא משלם ארנונה לרשויות המקומיות.

בתקופת המנדט הוא כן קיבל?

אני לא יודעת. לא בדקתי. אפשר לשאול. אפשר לשלוח שאילתה ללונדון.

את רוצה להתבדח עם חברי הוועדה? אני נותן לזה עכשיו שעה.

לא. עוד משפט.

במשרד האוצר, באגף התקציבים, הם עושים סדנה איך להסביר לכנסת מה שבלתי ניתן להסבר ואני רוצה לשמוע. קודם כל, אמרת שזה אף פעם לא היה. אגב, אני לא בטוח שכל הרשויות האלה היו קיימות בזמן המנדט.

לוד הייתה קיימת.

אבל זה לא משנה. מאז שכל רשות מקומית הוקמה, מאז שהיא הוקמה – לא

בנוגע לכסף.

בנוגע לפיצוי אחר שמגיע להם.

את יודעת שחברי הוועדה מבינים יותר ממני ואת צריכה להסביר גם לי. אני לא דיברתי ואני שואל אותך שאלה. יש רשויות שעוטפות את שדה התעופה בלוד. למשל לוד את נתב"ג.

בבקשה, תמשיך. טוב מאוד.

אני לא נכנס לעניין הזה. יש להן בעיות, גם לתושבים וגם לרשויות. יש להן בעיות. אם אין כסף, אין כסף. יש אמרה בגמרא שאם אין כסף, אין כסף. להם יש טענות ויש כסף. רשות שדות התעופה מתבקשת עכשיו על ידי חקיקה שאתם הבאתם לכאן להעביר מיליארד ו-200 מיליון שקלים. אני לא מתנגד. אני חושב שזה בסדר. אפילו עם קק"ל העברנו.

אף אחד כאן לא מתנגד.

נכון. אף אחד לא מתנגד, אבל למה לא לקחת מהכסף הזה 300 מיליון שקלים ולתת לרשויות? למה 300 מיליון שקלים? אני אתן לך את הרשימה.

אני אתייחס לכסף.

בבקשה. זה שזה לא היה בזמן המנדט הבריטי, יש עוד כמה דברים שלא היו בזמן המנדט הבריטי ואנחנו משנים את זה. מה דעתך?

כל מה שרציתי לומר זה שהחקיקה הזאת לא משנה ולא מחסירה כסף מהרשויות המקומיות האלה כי היום הרשויות המקומיות האלה לא מקבלות.

אבל היא מקבעת שלא תשולם ארנונה. כתוב בחוק.

לא היה כלום ולא יהיה כלום.

את המשפט הזה אל תגיד כי אנחנו יודעים מה היה. אנחנו יודעים בדיוק מה היה והיה.

אני כבר מחקתי את הסעיף האחרון בחוק שלכם כי זה לא היה. אז לא היה. מה שהיה, את הסעיף הזה נוריד. אתם מסכימים?

לא, אנחנו לא מסכימים.

למה אתם לא מסכימים? אמרת שמה שהיה הוא שיהיה.

אתם לא נותנים לי לדבר.

זה לא בסדר שלא נותנים לך. זה לא בסדר. אני אגן על זכותך לומר את הכול. מי שיפריע לה יצא החוצה. מיקי, אתה מפריע לה.

איך מפריע? אתה הפסקת אותה.

גם אותי צריך להוציא.

בנוגע לכסף. במסגרת תקציב 2019 סוכם עם משרד הפנים ש-100 מיליון שקלים יוקצו בין היתר גם לרשויות האלה.

מה זה בין היתר?

אני סגנית הממונה על התקציבים לענייני תשתיות. אני לא מטפלת בענייני פנים. אמרת שדיברת עם שר הפנים. משרד הפנים לא יכול היה להגיע לכאן. אני מציעה שהם יתייחסו.

משרד הפנים כאן.

התכוונתי לומר שר הפנים. סליחה. הוא ביקש לבוא ולהסביר.

אני רוצה שתבינו דבר אחד. אנחנו בקדנציה הזאת חברי כנסת. אני באופן זמני יושב ראש הוועדה ואני נוהג לעשות שיעורי בית ואני יודע על מה מדובר. מה לעשות, היה יותר טוב אם לא הייתי יודע. תאמינו לי.

בעניין הזה, להסביר איך יחולק הכסף ועל מה מדובר, אני מציעה - - -

100 מיליון שקלים, אבל תגידי דברים ברורים ולא רמזים.

אמרתי.

100 מיליון שקלים לא יינתנו רק לששת הרשויות הללו.

נכון.

אלא יינתן לעוד רשויות.

נכון.

שהן רחוקות משדה התעופה מרחק גדול.

לא יקום ולא יהיה.

חבר הכנסת גפני, על זה אני לא יודעת לענות. אני לא יודעת לומר לך מה הכוונה.

אבל יש דברים שאת כן יודעת לענות. למה זה לא נכנס לחוק? למה ה-100 מיליון שקלים לא נכנסו לחוק? נאמר שאנחנו לא מסכימים שזה יחולק לכל הרשויות אלא אנחנו רוצים שזה יהיה רק לרשויות האלה וה-100 מיליון זה מעט מדי. למה לא להכניס את זה לחוק? זה בסמכותכם. למה לא צבעתם?

אין דרך לקחת את זה אלא בדרך של חוק.

למה לא צבעתם את הכסף בחוק?

דור בלוך, תאמין לי, בסדנה של אגף התקציבים, אתה למדת עשר. את המיליארד ו-200 מיליון שקלים אי אפשר להעביר רק בחוק ואת ה-100 מיליון, לא צריך חוק. זה מה שאמרת.

שאל חבר הכנסת מיקי לוי למה 1.2 מיליארד בחוק. עניתי על השאלה הזאת.

ולמה ה-100 מיליון לא בחוק?

לא עניתם על השאלה למה הארנונה או החלוקה לא בחוק.

אני רוצה תשובה למה הם לא בחוק.

כי אנחנו לא נוהגים להכניס דברים כאלה לחקיקה.

אבל אנחנו נוהגים.

מיקי, תשמע דבר תורה. היא אומרת שהם לא נוהגים לשים את זה בחוק ומנהג ישראל תורה היא. הם לא נוהגים. בסדר.

אנחנו כן נוהגים וזה ייכנס לחוק ואפילו יותר מזה.

לא הסכום הזה.

יותר ממנו.

ברוח טובה.

הכול ברוח טובה. תמיד כשבאים לוועדה הזאת, הכול תמיד ברוח טובה. עניתי על השאלה?

לא.

למה זה לא בחוק?

התחמקת.

בגלל המנהג?

את לא רצינית. אנחנו מחבבים אותך.

זה לא עוזר לי כרגע.

לא, זה עוזר לך. יש כאלה שאנחנו מתייחסים אליהם בחומרת יתר. אליך אנחנו מתייחסים בחביבות.

הבנתי. יעקב גנות, בבקשה. אני רוצה שתדע שמה שמעניין אותי כוועדה לא מה אתה מעביר למשרד האוצר, שזה בסדר, זה הסכם ביניכם ואני לא מתערב בעניין, להפך, אני גם משבח את העבודה שלך ברשות שדות התעופה. השאלה שעומדת על סדר היום היא למה מהכסף הזה האוצר לוקח מיליארד ו-100 מיליון שקלים ולמה הוא לא לוקח רק 900 מיליון ונותן לרשויות 300 מיליון וכותב את זה בחוק.

ולמה זה עניינך.

אני רוצה קצת רקע. רבותיי, אני – ויש לי מספיק ותק בוועדות האלה – בחיים לא עמדתי במצב שמדברים כל כך הרבה על נושאים שהם כל כך רחוקים, אני לא רוצה לומר אמת, מהמציאות. בדקתי. לכן הוצאתי את ראש המטה שילך לעשות בדיקה. לא הגברת ולא האדון, פעם אחת לא הגישו בקשה לאפשר להם במסגרת הסמכות שיש לנו לבנות לגובה מעבר למה שאישרנו באופן אוטומטי. נכון שאני פקיד ממשלתי אבל גם לי מותר לדבר.

גנות, תרגיע.

אני אשמור על זכותך לדבר.

אתה יודע שאני כבר הדחתי מנכ"ל אחד של הרשות.

אין לי בעיה. אני מוכן ללכת.

אחד הלך בגללי. אתה זוכר.

אני מוכן ללכת בלי פנסיה. אף אחד מאלה שיושבים כאן, בדקתי, לא הגישו בקשה. שר התחבורה קיים דיון לפני שלוש שנים ובאתי אליו עם רשימה, הנה אדוני השר רשימה של אפשרויות של מאות אישורים שאנחנו עומדים לרשות הרשויות המקומיות הגובלות בנתב"ג. שיבנו לגובה. יגישו בקשה. הוא לא הסתפק בזה. גם שר האוצר, אביגדור יצחקי קרא להם, נתנו להם ובקשה אחת לא אושרה לא על ידי לוד, לא על ידי אור יהודה ולא על ידי מישהו אחר.

באו וכל הזמן אמרו שהם לא יכולים לבנות ומונעים את ההתפתחות שלהם. גם אני הלכתי לעשות בדיקה. בכל הישובים האלו לא בנו מבנה אחד. למה? זה לא היה. בלוד, בית המשפט גלגל אותם בחזרה לגבי בניית בית המלון. בית המשפט, לא אני. אמרו, איפה הייתם עד עכשיו? מה אתם מתעוררים? מזל שאני לא חושב בקול רם כי מחר בבוקר הם יאמרו שיש לי עוד איזשהו רעיון. כמעט ואין שדה תעופה בעולם, אולי במדגסקר, שאין בו מלון כדי לתת שירות. זה שירות שאני צריך. בשלוש-ארבע השנים האחרונות ירדנו במתן שירות לאזרחים בגלל הגידול הבלתי רגיל שקיים בתנועת הנוסעים.

מה עם הכסף?

לגבי הכסף. פעם אחת ולתמיד, אין לנו כרגע יכולת לתת מענה אם לוקחים לנו מעבר למה שלקחו עד עכשיו.

שקל לא ייקחו יותר.

אני אומר למה אין.

אתה מתלהב כמו גפני. רגע.

לפחות משווים אותי למישהו טוב.

תודה רבה. אף אחד מחברי הוועדה לא דיבר על הוספת עוד כסף שתתנו לממשלה. מה שעומד כאן לדיון, מתוך ה-1.2 מיליארד שקלים שאתה בכל מקרה מעביר על פי החוק לאוצר, 300 מיליון ילכו לרשויות.

אדוני, כדי לתת מענה לשירות לציבור, ומיקי לוי, רציתי לומר בשפה משפטית אבל חזרתי בי, אחד הגורמים.

אחד החשודים הטובים.

אחד הגורמים.

הוא חבר שלי. אל תטיל בו דופי.

אנחנו בירידה דרמטית בהכנסות ממסחר. ירידה דרמטית. אנחנו הורדנו את העלויות כדי לתת מענה - - -

אנחנו מוכנים - - -

לא, לא. תאמיני לי, אנחנו מיצינו את הדיון אני עכשיו נותן לו בגלל שהוא חייב לומר את הדברים האלה. מיצינו את הדיון.

כדי לתת מענה לא רק לשש הישובים מסביבנו. אנחנו נתנו מענה לכל עם ישראל שהכסף בא ממנו.

אתה הולך לכיוון לא טוב.

כל עם ישראל. אני בעד עם ישראל, אז זה בסדר.

אני אומר שהורדנו בצורה דרמטית את ההצמדה לכל הזכיינים כדי להוריד מחירים, כולל לא רק חמשת התחומים. ריצ'רדסון עמדו במצב גרוע כשהורדנו. זאת אחת ההכנסות המרכזיות בתחום המסחר. אנחנו במצב שכדי לתת מענה לגידול, אנחנו חייבים להתפתח וכדי להתפתח חייבים כסף. המון. בעוד כמה חודשים יתחילו לפעול - - -

שרוולים אין לכם שם.

נכון. אנחנו ביטלנו את האגרות ואנחנו באים לבטל אגרות בחיפה. זה המצב.

תודה רבה.

אני חושב שמר גנות צריך לבדוק את עצמו מחדש. יש מגבלות גובה מפורשות באזור התעשייה בלוד. תבדוק את הנושא. אדוני, בבקשה תבדוק את עצמך. אני הרי לא אומר שאתה לא אומר אמת.

בדקנו כל מבנה. אתה צודק.

אני יודע שאני צודק. תאמין לי, אני רק מדבר נתונים. באזור התעשייה בלוד.

זו הסיבה שלה"ב עם ארבע קומות. הוא רצה יותר.

אפשר היה לבנות שם יותר מארבע קומות. הם היו יכולים להכפיל את אזור התעשייה.

מיצינו את הדיון. ליאת, בבקשה ואחרי כן יעלה.

אני רוצה להתייחס לדברים של עדי. ועדת מימון שמונתה לבדוק כוועדה גיאוגרפית הופסקה באמצע בגלל ההסכם של ה-100 מיליון. היא לא נתנה המלצות וההמלצות היו ברורות לאיזה כיוון הם הולכים.

סליחה. לא נכון. לא מדויק. זה לא נכון.

מותר לה להגיד דברים לא נכונים. מותר לה. אני מרשה לה. אנחנו בסוף נברר מה נכון.

אני שמחה שמר גנות שלח את ראש המטה לבדוק לפני שלוש שנים. אני מכהנת בתפקיד שנתיים וחצי. מה לעשות, כשהגעתי לתפקיד, ראיתי מה קורה לרשות שדות התעופה באור יהודה ומה המגבלות. לא דיברתי על מגבלות בנייה. יש לי אזור שבכלל אסור לבנות בו כמו שאמר ידידי מר דוד יפרח.

את מערבבת דברים.

לכן כל הנושא של בית מלון ושל פיתוח אזור התעשייה בא עכשיו לידי ביטוי בתכנית המתאר ובהסכם הגג שאור יהודה חתמה עליו.

אני רוצה לומר שני דברים בקצרה. האחד, כן ביקשנו אבל מה שקורה זה שבמגורים יוצר בעיה נוספת. אנחנו מדברים על חוסר בתעסוקה ולכן תוספת מגורים לא תעזור לנו. חוץ מזה, אני רואה כאן את ההסכמה שבעצם אין לנו מחלוקת עם מר גנות למרות שהוא פועל. בסופו של דבר אנחנו רואים שיש כאן הסכמה ולא מחלוקת עם אדון גנות שישובים עוטפי נתב"ג צריכים לקבל פיצוי.

משפט אחד. צודק חבר הכנסת רוזנטל. אני אתן דוגמה שתסביר את העניין. בנק מזרחי טפחות החליט לחזק ולהעביר את ההנהלה שלו ממגדל משה אביב ברמת גן ללוד. יש לו בניין של שמונה קומות. היה מאוד מאוד רוצה לבנות עוד שמונה קומות אבל הוא לא יכול ולכן הוא קנה אדמה בעשרות מיליוני שקלים מגד זאבי ובונה עוד בניין של שמונה קומות.. כלומר, במקום לנצל את השטח על מגדל אחד של 20 קומות או כמו שידידי יעקב אשר עשה בבטר בצורה יפה, לכן תשובה אחת לא קיבלנו כאן.

אנחנו לא רוצים לקחת כסף מהרשות. רק מהעודפים שהולכים למדינה, משם נתחלק. אנחנו לא רוצים מסחר כמו סחר סוסים אלא רוצים שתהיה כאן נוסחה אחוזית. פעם אמרו לי מה יקרה אם חלילה יהיה כאן כמו צוק איתן שלא ינחתו מטוסים. לא רוצה באותה שנה שקל אבל אם יש רווח, מהרווח הזה אנחנו רוצים להתחלק בנוסחה שתפצה אותנו.

אני מבין שאתם ראשי הרשויות באתם לכאן עם דעות מוקדמות על חברי הכנסת, שצריך להסביר להם 16 פעמים כי אחרת הם לא יבינו. אני יודע. זה בסדר. זה כתוב בעיתונים ואתם ניזונים מהם.

חס ושלום.

אני רוצה להגיד לכם שחוץ ממני יש כאן חברים בוועדה שעוד לפני שהתחלתם לדבר, הם כבר ידעו. לא סיכמו כי עכשיו אנחנו הולכים לזה.

אנחנו נלך הביתה ונחשוב על נוסחה איך לפצות אותם ולא על חשבונך.

עדי וכל החברים האחרים מהממשלה. אנחנו נקריא עכשיו את החוק. אני מודיע לכם שיהיה בחוק כסף שהולך לרשויות האלה, אפילו שהמנהג שלכם הוא לא לכתוב. מעניין שהמנהגים שלכם הם כאלה שהיכן שאתם מקבלים, כותבים, ואיפה שאתם נותנים, לא כותבים. אני מבין את זה. זה בסדר. זה המנהג. אנחנו את המנהג הזה הולכים לשבור.

זה לשבור מסורת.

לא. את זה כבר שברנו במקומות אחרים. כל פעם זה כך. המנהג הזה הוא מנהג שאין לו הסבר. זה מנהג בלי הסבר.

יש הסברים.

ברור, ההסברים הם שאתם רוצים כסף ולא רוצים לתת. זה הסבר מצוין.

היא תכף תגיד לך פלט ונומרטור.

אני רוצה להגיד לכם כדלהלן. אנחנו את הסעיף הזה לא נשאיר בחוק. עם כל הכבוד, אין מציאות של עוד רשויות מקומיות. אתם רוצים לתת כסף לבני ברק, תנו מאיזשהו מקום אחר שאתם נותנים. יעקב אשר היה ראש עיר והוא בנה שם את ה-BBC, בנה שם מגדלים עד לשמים. לבוא ולהגיד שהם יכולים לבנות גבוה, זה באמת להחשיב אותנו שאנחנו אנשים שלא מבינים כלום. איך אפשר לבנות באור יהודה בתים גבוהים? איך אפשר לבנות בלוד בתים גבוהים? איך אפשר כאשר המטוסים טסים שם? אי אפשר. אני לא למדתי הנדסה אבל אני יודע שאי אפשר. אם אפשר, אז אמרתי דבר שיש עליו חילוקי דעות.

אם את אומרת שאין להם נזק, למה נותנים להם 100 מיליון שקלים? למה הסכימו לתת להם?

לא נותנים רק להם. עם כל הכבוד, זה לא נושא הדיון. נושא הדיון הוא שהרשויות הללו נפגעות וברור גם למה. הן נפגעות. יש ויכוח רק על כמה לתת להן. אתם אומרים 100 מיליון ואנחנו אומרים 300 מיליון. זה ויכוח על כמה כסף צריך לתת להן. אתם מודים בעובדה שצריך לפצות אותם. אתם לא תורמים כסף לרשויות האלה או לרשויות אחרות כשאין נזק. יש נזק וצריך לפצות אותן.

אנחנו לא אמרנו שיש נזק. ציינו עובדה.

אני אמרתי שאמרתם?

אני אמרתי.

כך השתמע ממני?

כן.

אתם לא נותנים כסף סתם. אתם נותנים כסף כשיש טענות צודקות. אני אומר לכם שיהיה כאן שר הפנים ביום שלישי ויהיה כאן מנכ"ל משרד הפנים לדיון על קרן הארנונה. יהיה כאן דיון בנושא הזה. אנחנו נשנה את החוק הזה. נשנה. אם אתם רוצים לשתף פעולה אתנו, הנה מה טוב. אני אוהב תמיד שהשינויים יהיו בסיכום אתכם. תמיד. אבל לפעמים אם זה לא בשיתוף פעולה אתכם, אז זה יעבור בניגוד לדעתכם. כאשר אין מחלוקת של קואליציה ואופוזיציה, כאשר ההיגיון אומר חד משמעית שזה המצב, אני מבקש שתחזרו הביתה ותעשו עוד הפעם חשבון. תבואו ותגידו שאתם מסכימים להתפשר, שאתם מסכימים לתת כאן יותר וכאן פחות, אבל לא יכול להיות, זה לא הגיון ואני לא נוגע ברשות שדות התעופה ואני לא נוגע בכל הדברים האחרים. יש לכם את הכסף לתת להם במיוחד שאם יבוא לכאן שר הפנים ויבוא מנכ"ל משרד הפנים, בעוד יומיים, והוא יגיד כך שיצא שאתם הרעים והם הטובים. למה אתם צריכים את זה? תהיו גם אתם הטובים.

זה לא הולם אותנו.

זה נכון.

זה מקלקל את המוניטין.

את לא רוצה להרוס את הדימוי. את זה אני מבין.

זה המנהג.

מי מקריא את החוק?

אתה רוצה שאת כל ההסתייגויות נציג באמצע או מה ששלחנו?

לא. קודם כל, שלחת אבל עוד לא סיימנו. הם צריכים לחזור.

אתה לא רוצה שנגיש עכשיו הסתייגויות.

כן. הם צריכים לחזור. לפי דעתי מהחיוך של עדי אני מבין שהם הולכים להתפשר ואז ההסתייגויות משתנות. אם אתם לא הולכים להתפשר, ההסתייגויות שלהן הולכות לעבור. האיום היה ברור?

ראשית, היה ברור כשמש. שנית, אני מרבה לחייך.

זה בסדר גמור. את צודקת. דבר שני, נראה מה יגיד שר הפנים. הרי הם שלחו, בצדק, למשרד הפנים. נראה מה הם אומרים. יהיה כאן גם המנכ"ל וגם השר.

פרק ב': רשות שדות התעופה

2. תיקון חוק רשות שדות התעופה

בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 –

בסעיף 19 -

בסעיף קטן (א), אחרי "שר התחבורה" יבוא "או שר האוצר" ובסופו יבוא "או לפי סעיף 38ב(ז)".

במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד) החלטות המועצה יובאו לידיעת שרי התחבורה והאוצר ללא דיחוי".

סעיף 19 לחוק רשות שדות התעופה מדבר על מתי נערכות ישיבות המועצה. מוצע לחייב עריכת ישיבת מועצת רשות שדות התעופה גם לפי דרישה של שר האוצר.

בסעיף 38 -

בפסקה (1), המלים "מאזן שנתי לרבות" – יימחקו.

בפסקה (2), במקום "הכנסות והוצאות, כולל" יבוא "בעניין".

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) דוחות כספיים כאמור בסעיף 38א".

כאן מדובר על התאמות נוכח ההוראה שאנחנו נקרא בהמשך לגבי הגשת דוחות כספיים והתאמה בסעיף שעוסק כיום בהגשת דוחות שונים בידי רשות שדות התעופה.

שאלה לגבי (1)(ב). סעיף קטן 19(ד) היום מדבר רק על מתן דיווח על החלטות מועצה שהתקבלו רק בעקבות דרישה חריגה לכינוס המועצה. זה לכל החלטה של המועצה ולא רק דרישות חריגות ששר התחבורה, שר האוצר ושלושה מחברי המועצה העלו ממצאים של רואה החשבון. זה על כל דבר. כל החלטה של המועצה תצטרך להיות מובאת לידיעת השרים.

נכון.

כל החלטה גם אם היא לא קשורה לעניין הזה.

כל החלטה.

כל החלטה תובא לידיעת השרים. רק לידיעה.

למה? אני מנסה להבין את הרציונל. אין שום בעיה שהם ידעו אבל מה הרציונל? שלא יתקבלו החלטות שלא ידעו עליהן?

לשרים הממונים תהיה ידיעה על מה שמתקבל במועצה. זה מאוד סביר.

אין לי בעיה עם זה אבל למה צריך לכתוב את זה בחוק? הרי לשר האוצר ולשר התחבורה יש נציגים במועצת רשות שדות התעופה. יש לו רגל בפנים, אז מה?

בסך הכול מבקשים להביא לידיעת השרים.

אין לי בעיה עם זה. אני מנסה להבין את הרציונל. הרי יש לו אנשים שם, הוא לא יודע?

לא תמיד הנציג נמצא. לפעמים לוקח זמן עד שממנים נציג.

הבנתי. בסדר. אנחנו מוחקים את זה. לא עושים צחוק מהחקיקה. עם כל הכבוד, שהנציג שלו יהיה.

אנחנו לא עושים צחוק מהחקיקה.

זה לעשות צחוק. יובא לידיעת שרי התחבורה והאוצר? לא יהיה.

זה קיים כבר כיום.

אם קיים, נמחק גם שם. אנחנו מדברים על חקיקה ראשית. חקיקה ראשית, יובא לידיעת שר האוצר ושר התחבורה? זה יהיה כתוב? לא יהיה כתוב. חבל על הזמן

עדי, גם אם לא יהיה כתוב, אתם לא יכולים להביא לידיעתם? מה זה צריך להיות כתוב בחוק?

אפילו בתקנות לא כותבים דבר כזה.

אבל זה נמצא בהרבה חוקים.

רבותיי וגברתי, אני מבקש, עם כל הכבוד, זה נמחק מהחוק. אפשר לעבור הלאה?

עובר הלאה.

אתם יכולים למשוך את החוק. זה מה שתעשו בסוף.

תנסו לשכנע אתכם.

אנחנו מנסים לשכנע אבל לא נותנים לי אפשרות. חבר הכנסת גפני, זה נמצא בהרבה מאוד חוקים. זה לא החוק היחיד שזה נמצא בו. זה בסך הכול חובה להבאה לידיעה לשני השרים שהם השרים המפקחים הרלוונטיים. עכשיו אנחנו גם מקבלים בשגרה כספים מהרשות ורוצים שתהיה אפשרות לעקוב אחרי מה שקורה שם. זה רק הבאה לידיעה וזה משהו מאוד רגיל שקורה בהרבה מאוד חוקים ואין כאן שום כוונה לעשות צחוק מהחקיקה.

תודה רבה. תמשיך. זה נמחק. אני מבקש למחוק את הסעיף הזה.

אחרי סעיף 38 יבוא:

"38ג. דוחות כספיים

המועצה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים המפורטים של הרשות ולאישורם. הדוחות הכספיים ייערכו בהתאם לנדרש לפי כללי חשבונאות מקובלים.

למה צריך לכתוב את זה, לפי כללי החשבונאות המקובלים? זה לא ברור?

לא.

דווקא את זה צריך.

בסדר. לכו תתנגדו לחוקים שלי בוועדת שרים ואחרי כן תבואו לכאן. חוקים טובים לעם ישראל. תתנגדו. תבואו לכאן ותקבלו אישורים. הכול הדדי.

הוראות סעיפים 171 ו-172 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות) לעניין עריכת דוחות כספיים, החלות על חברה שאינה תאגיד מדווח, יחולו בשינויים המחויבים על הרשות, בכפוף להוראות חוק זה.

הדוחות הכספיים של הרשות יאושרו בידי המועצה, ייחתמו בשמה ויוגשו לשר התחבורה ולשר האוצר, לא יאוחר מהמועד הקבוע בסעיף 38.

38ב. רואה חשבון מבקר

שרי התחבורה והאוצר ימנו לרשות רואה חשבון מבקר (להלן – רואה החשבון המבקר) לפי המלצת הוועדה שמונתה לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), ככל שתמליץ, שיבקר את הדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולות ביקורת). על מינוי רואה החשבון המבקר ועל שכרו יחולו כללים לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים. הרשות תישא בעלות שכרו של רואה החשבון המבקר.

אני רוצה לומר משהו באופן כללי. אנחנו ועדת כספים וזה לא חשוב מה יקרה בעתיד, או הכנסת, מהרגע שהצבענו – זהו. אין כאן מילה אחת על דיווח לוועדת הכספים ועל אישור ועדת הכספים. אין מילה אחת. הכול זה שני שרים. מחרתיים ממשלה מתחלפת או לא מתחלפת, זה לא משנה כלום. לכו הביתה ותראו איך הכנסת מפקחת על הממשלה. זה תפקידנו. אין כאן מילה אחת ואני קראתי את זה בבית פעמיים.

צודק. יהיה. תחשבו באיזה סעיף לשים את זה בגלל שזה יהיה. צודק במאה אחוזים.

רואה החשבון המבקר רשאי לעיין בכל עת במסמכי הרשות הדרושים לו לשם מילוי תפקידו ולקבל הסברים לגביהם.

אני שוב חוזר ושואל למה כל הפרטים האלה צריכים להיות בחוק ראשי.

וועדת כספים לא בחוק.

אניח באמת שואל.

יש לנו רואה חשבון.

זה לא נוגע אליך.

זה קיים בהרבה חוקים.

באיזה חוק למשל? תני לי דוגמה.

חוקים של תאגידים סטטוטוריים אחרים, ברשות לחדשנות וחוקים אחרים, יש סעיפים כאלה שעוסקים בשאלה.

אבל למה הקדוש ברוך הוא נתן לנו שכל? אם אתה תבוא ותגיד כל הזמן שזה מה שהיה פעם, אז היה פעם. אנחנו שואלים אותך שאלה הגיונית.

כי אחרת לא תהיה לו סמכות.

למה זה צריך להיות בחוק? תסביר לי. אל תגיד לי שזה היה פעם. היה פעם, אני תכף מגיש הצעת חוק לבטל בכל המקומות האלה. למה צריך את זה?

אני מחדד עוד דבר ברשותך. עד היום רשו שדות התעופה העבירה כסף למדינה. לא היו טענות שהם מרמים במאזנים שלהם.

אבל לא היה לפי אחוז מהמאזן.

עכשיו נקבע מנגנון של ה-50 אחוזים שהוא אמור להיגבות מתוך דוחות כספיים. בגלל שזה נגזר מתוך דוחות כספיים, אנחנו צריכים להיות בטוחים שהדוחות הכספיים נכונים כדי שלא יהיו לנו אחר כך ויכוחים עם הרשות. אנחנו צריכים שיהיה רואה חשבון מבקר שיוכל לעבור על זה ולעדכן את הממשלה בדברים האלה. מבחינת הנוסח, למה זה כאן? כי אם לא נכתוב את זה כאן, לא תהיה לנו אפשרות לעשות את זה.

למה? רואה חשבון שמונה, שהוא צריך להביא דוחות מסודרים ואמיתיים, אם זה לא יהיה כתוב, הוא לא יכול לעשות את זה?

לא.

זה מקובל עלינו.

בסופו של דבר, רק אם יהיה קבוע בחוק ותהיה מחלוקת, למבקר תהיה סמכות לפי החוק. אם לא תהיה מחלוקת, הכול בסדר.

זה נראה קצת מוזר. אני אומר לכם, ואני לא מאתמול כאן, לא ראיתי פירוט כזה. יש כאן עיקרון, צריכים להעביר כסף, יש מנגנון איך מעבירים את הכסף, רואה חשבון, והוא ייקח והוא יחזיר.

מה שהיה צריך לכתוב זה ששרי התחבורה והאוצר ימנו לרשות רואה חשבון מבקר וכולי, כל מה שכתוב בהתחלה, והוא צריך למסור דוחות מבוקרים והוא צריך להודיע לממונים עליו – שאלה שרי האוצר והתחבורה – אם יש בעיות עם הדוח הזה. זה הכול.

הוא חייב את הסמכויות.

לכתוב את זה.

זה מה שכתוב.

לא. לכתוב בשני משפטים.

לא כתוב הרבה יותר מזה.

כתוב בשבע סעיפים. תבדקו את זה. אנחנו מציעים למחוק את כל הדברים. אם הממונים עליכם אמרו לכם שזה החוק ותעבירו אותו כמות שהוא, מהמילה הראשונה עד המילה האחרונה – אין לי טענות. אבל אם מאפשרים לכם גם לחשוב, אז תחשבו על מה שאנחנו אומרים. אפשר לעשות את זה בקטע אחד משפטי נקודה.

בשתי פסקאות. זה נראה כמו תקנות מהמאה הקודמת.

מימי המנדט.

לא. מימי התורכים.

דווקא במנדט הדברים היו מאוד קצרים.

אנחנו מבקשים שתחזרו למנדט.

לגבי מקור הסמכות לפיה יהיה פיקוח, מקובל. הפירוט הזה הוא נראה מגוחך.

לנו אין עניין לכאן או לכאן. תבדקו את זה שוב.

רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבת מועצה או ועדה מוועדותיה הדנה בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת או בישיבת מועצה המתכנסת לפי סעיף קטן (ז).

תעבור ישר לסעיף (4). תבואו אחרי כן ותגידו שהחלטתם כך, אז נקרא את הסעיפים. רשאי להשתתף בכל ישיבת המועצה וועדה מוועדותיה.

אני מציע גם לכתוב את מגילת אסתר. מה רע במגילת אסתר? צריך לכתוב את זה בקטע אחד. צריך לשים את זה בקטע אחד. אל תעשו צחוק.

אנחנו ננסה לקצר.

תקצרו את זה. זאת חקיקה שיקראו אותה תלמידי תיכון, אם יעברו על החוקים שעשתה ועדת הכספים, יגידו שבוועדת הכספים היו כאלה שלא למדו ליבה.

אנחנו נדאג שלא יקרה. נראה לי שמבין החוקים זה לא החוק הכי מרתק.

אלה חוקים מיותרים. תעבור לסעיף (4).

בסעיף 39 -

בכותרת השוליים, אחר "שר התחבורה" יבוא "או שר האוצר".

במקום "שר התחבורה רשאי" יבוא "שר התחבורה או שר האוצר רשאים".

מה זה?

השתלטות משרד האוצר.

קבלת דינים וחשבונות ומידע מהרשות. התוספת כאן היא שלא רק שר התחבורה יהיה רשאי לקבל אלא גם שר האוצר.

הבנתי. אתם עשיתם באריכות כדי שנתעייף ועכשיו לא נשים לב שאתם מכניסים גם את שר האוצר.

הכול בפירוט. לא מסתירים כלום.

למה שר האוצר נכנס פתאום? מה עד היום לא היה טוב?

משרד האוצר מקבל באופן קבוע עכשיו 50 אחוזים מהרווח של רשות שדות התעופה.

משרד האוצר? הממשלה מקבלת.

משרד האוצר.

בשם הכללי הוא אחראי על הנכסים שלנו. הוא לוקח את הכסף. כך זה בחוק. אגב, כמה הרווח המוערך בשנה?

בשנה הזאת 90 מיליון.

אבל אחרי שלקחנו את הכסף.

לא. אני שואל על לפני שהם לקחו את הכסף. כמה היה הרווח השנה?

הרווח שלנו לפני שלוקחים את הכסף, כ-600 מיליון שקלים וגם לפני הוצאות פיתוח שהם מעל מיליארד שקלים.

אני לא רוצה לדבר על המינוסים.

זה לפני ההשקעות בפיתוח שהיו מעל מיליארד שקלים.

אז איך אתם מעבירים 1.2 מיליארד שקלים?

למה אתם מסכימים לתת כסף? בתחילת הדיון שאלתי אותך.

איך אתם מעבירים 1.2 מיליארד שקלים כשאתם מרוויחים רק 600 מיליון?

אלה עודפים שהצטברו.

זה מה שיש כרגע בקופה.

רק שתדעו, חברי הכנסת, ששר האוצר נכנס לעניין. שלא יחשבו שהתעייפנו. אנחנו יודעים שהכניסו את שר האוצר אחרי שהביאו לנו שבעה סעיפים כדי לעייף אותנו.

בכל התיקון.

בסעיפים החדשים שר האוצר נכנס. בסעיף קיים הכנסנו גם את שר האוצר. לא הסתרנו את זה.

אחרי סעיף 40א יבוא:

"40א1 תמלוגים מהרווח הנקי

נוסף על התשלום לפי סעיף 40א(ב), תשלם הרשות למדינה בעבור כל שנה החל משנת 2020, תמלוגים בשיעור של 50 אחוזים מהרווח השנתי הנקי, ובלבד שסכום התמלוגים לא יעלה על סכום ההכנסה החייבת השנתית.

תמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) יועברו עד יום 31 ביולי של כל שנה, בעד השנה הקודמת.

סברה המועצה בשנה מסוימת, כי קיים חשש סביר שתשלום התמלוגים כאמור בסעיף קטן (א) ימנע מהרשות לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות או הצפויות, תפנה המועצה לשרי התחבורה והאוצר, עד יום 30 ביוני של אותה שנה, בבקשה להפחית את שיעור התמלוגים הקבוע בסעיף קטן (א). פנתה המועצה כאמור, רשאים שרי התחבורה והאוצר להורות על הפחתת שיעור התמלוגים האמור, אם שוכנעו כי קיים חשש כאמור. ניתנה הוראה כאמור, יפרסמו שרי התחבורה והאוצר הודעה ברשומות בדבר שיעור התמלוגים המופחת.

תסבירו את העניין הזה. אתם מדברים עכשיו על 50 אחוזים. אז מה פירוש פתאום סברו שיהיה פחות? אם יהיה פחות, יהיה פחות. זה החוק.

מדובר כאן על פחות מ-50 אחוזים. מדובר כאן על לקחת פחות מ-50 אחוזים.

למה?

ניתנו כאן כל מיני דוגמאות. אם פתאום יש איזו תכנית פיתוח מאוד גדולה, אם יש איזשהו שינוי.

אני רוצה לשאול שתי שאלות. שאלה אחת את גנות. אם אלה לא היו רווחים מצטברים, אני מנסה להבין את סדרי הגודל. הרווחים בניכוי ההשקעות. כמה היו לכם השנה או בשנים קודמות? אתה יכול לסבר את האוזן כדי שנבין מה אנחנו עושים כאן?

כל הרווחים שלנו מחויבים לתכניות הפיתוח.

כל הרווחים?

כל הרווחים שלנו מחויבים לתכניות הפיתוח ואם אנחנו לא נבצע את תכניות הפיתוח, אני מכריז כאן שלא נוכל לתת מענה לגידול בתנועת הנוסעים.

זה עניין שלנו מול האוצר. אם לוקחים לכם את הכסף ואתם לא תוכלו לתת מענה, אתם תסגרו את מדינת ישראל.

לא כך אמרנו.

אני אשאל אחרת. מה הרווח הנקי ומה הרווח התפעולי? תגיד לי את המספרים. אפשר לקבל אותם? בלי ההשקעות העתידיות והפיתוח. תן לי מספרים. מה היה ב-2016, מה היה ב-2017.

הרווח הנקי שהיה לנו לפני התמלוגים הוא כ-600 מיליון שקלים.

בשנה.

בשנה.

זה נכון ל-2016 ו-2017?

ל-2017 עדיין לא סגרנו דוחות.

כמה זה היה ב-2015?

370.

וב-2016 זה גדל ל-600.

אלה סדרי הגודל.

והשנה אתה מעריך שאלה יהיו אותם סדרי גודל? בערך.

קצת פחות. יש לנו עוד פרויקטים שנכנסים לשוטף.

זאת אומרת, תכנית הפיתוח שלנו והמשך ביצוע, מציאת מקורות תקציביים.

ברגע שיש מצב כזה, אתם צריכים גם להודיע על כך לוועדת הכספים. לא רק לשרי האוצר והתחבורה אלא גם לוועדת הכספים.

באישור ועדת הכספים. זאת הייתה ההערה שלי.

אמרת להודיע.

כן. תכף נדבר על אישור. בינתיים הודעה. אחרי כן נדבר על אישור. בהמשך.

אני הייתי מת לדעת מה אתה אומר לה בסוד.

אתה יודע כמה פעמים אתה מסתודד ואני מתה לדעת מה אתה אומר?

תשאלי אותי, אני יודע. אני יודע כל מה שהוא אומר. אנחנו מתואמים.

עכשיו, ברצינות. התמלוגים בשיעור 50 אחוזים, על סמך מה הם נקבעו? למה לא קבעתם 60 או למה לא 40? למה דווקא 50?

50 אחוזים היה נראה לנו סכום סביר שמשאיר עדיין כספים ברשות ונותן לה תמריץ להתייעל ולא שהיא יודעת שכל כסף שהיא מרוויחה, נלקח ממנה. מצד שני, מעביר לקופת המדינה סכום שלדעתנו שייך לכלל האזרחים. זה היה נראה לנו האיזון הנכון.

בסדר. רציתי לדעת.

בסעיף זה -

"ההכנסה החייבת השנתית" – סך כל ההכנסות השנתיות של הרשות, ובכלל זה הכנסות מהשכרת שטחים לצרכים מסחריים, ולמעט הכנסה מאגרות ושירותים למטוסים ומאגרות ושירותים לנוסעים.

"הרווח השנתי הנקי" – הרווח אחרי מיסים על ההכנסה, כפי שנקבע בדוחות הכספיים כאמור בסעיף 38א".

יעקב, אתם עוקבים אחרי מה שכתוב בסעיפים האלה? זה נוגע אליכם.

בסעיף 40ג -

בכותרת השוליים, במקום "בשנים 2017 ו-2018" יבוא "בשנים 2017 עד 2019".

ברישה, במקום "בשנים 2017 ו-2018" יבוא "בשנים 2017 עד 2019".

בפסקה (2) -

ברישה, במקום "1.190" יבוא "940".

בפסקת משנה (א), במקום "595" יבוא "470".

בפסקת משנה (ב), במקום "595" יבוא "470".

אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) בשנת 2019 – סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים אשר ישולם באופן הזה:

עד יום כ"ז בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019) – סכום של 600 מיליון שקלים חדשים.

עד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) – סכום של 600 מיליון שקלים חדשים.

תסביר.

כאן יש לנו תיקון של הסכומים שהרשות תעביר לקופת המדינה בשנת 2018, הפחתה מ-1,190 ל-940 והוספה שבשנת 2019 הרשות תעביר סכום נוסף של 1.2 מיליארד לקופת המדינה.

רשות שדות התעופה, אני מבקש את ההתייחסות שלכם לסעיפים האלה. תדעו שעל פי תקנון הכנסת, בניגוד למה שאומרים לכם כל הזמן, אתם חייבים להגיד אמת מקצועית לוועדות. אנחנו ועדה של הכנסת. אני יודע שלכם יש הסכמים עם משרד האוצר. אני יודע. לנו אתם חייבים להגיד את האמת. אני שואל האם הנתונים הללו הם נכונים, הם על דעתכם, זה יאפשר לכם להמשיך את הפעילות. אני מבקש לא להסתכל עכשיו על אנשי האוצר אלא רק עלי.

אדוני, אני כבר עברתי כמה שנים כאן בפרוזדורים. קודם כל, ברגע שבאנו לכאן, הנושא הזה נדון. ישבנו עם משרד האוצר יש הבנה בינינו לבין משרד האוצר לגבי הכספים הללו. אין בינינו ויכוח.

אני אבל שואל שאלה. אני יודע שזה לא נוח לכם מכיוון שלוקחים מכם כסף. אני שואל האם לאחר שהחוק הזה יאושר וייקחו מכם את הכסף הזה, כפי שמופיע בסעיפים האלה, האם זה יאפשר לכם להמשיך את הפיתוח של רשות שדות התעופה, את הטיפול השוטף. אל תסתכל עליהם, תעשה לי טובה.

אדוני, יש לי עין אחת. אני לא רואה טוב. אני מסתכל עליך.

אני יודע. אני מבקש שעם העין הזאת תסתכל עלי. אני רוצה לדעת האם זה יאפשר לכם את המשך הטיפול השוטף ואת הפיתוח.

בתנאים שקיימים היום עם סיכומים שסיכמנו עם משרד האוצר על כל מיני דברים ללא שום שינויים. אם יהיו לנו שינויים בהמשך, אני אמרתי שאם יהיו שינויים, לדוגמה, על ה-50 אחוזים, אם 50 אחוזים אני בא ואני אומר רבותיי משרד האוצר, 50 אחוזים אני מבקש להקטין אותם למצב של כמעט כלום כיוון שאנחנו זקוקים לכסף לפיתוח. אם מחר יגידו שלא מעניין פיתוח, תביא 50 אחוזים, 300 מיליון. נתתי את הדוגמה.

נתת תשובה. לגבי הנושא הזה של ההפחתה של ה-50 אחוזים או שאתם לא יכולים בשנה הזאת להעביר, אתם תצטרכו בכל מקרה לבוא לוועדת הכספים ואנחנו נעזור לכם. זאת אומרת, נעזור למשרד האוצר ונעזור לרשות שדות התעופה.

שאלה. לפני התיקון, בסעיף הרלוונטי, בסעיף (6), הסכום היה 1.2 מיליארד שחולקו 600 ו-600. עכשיו בתיקון הבאתם 900.

השינוי שנעשה בסכומים הוא שינוי לשנת 2018 כשאת הסכום בשנת 2018 אנחנו מקטינים ב-250 מיליון כדי לאפשר לרשות שדות התעופה לעמוד בהפחתה ב-2019.

האם התחייבתם לרשות שדות התעופה לממן משהו אחר בתמורה להסכמתם? משהו שהוא לא בתקציב השוטף.

לא הבנתי.

האם התחייבתם לרשות שדות התעופה לתקצב פרויקטים שלהם כאלה או אחרים במסגרת ההסכמות שלהם לקבל את הכסף.

אנחנו התחייבנו שבמידה ובעוד כמה שנים לא יהיה לרשות שדות התעופה תקציב לעשות כביש מסוים.

ביהוד.

רק הכביש?

כן.

ושום פיתוח אחר לא. שדה התעופה החדש יהיה מתקציב המדינה בכל מקרה.

עוד חזון למועד. נראה איך יהיה שדה התעופה החדש.

לא היה דיון על הדבר הזה.

לא.

עוד חזון למועד, זאת תשובה טובה.

לגבי סעיף 40ג(3), אם יהיה צורך להפחית תמלוגים של 2019, תצטרכו לעשות על זה תיקון חקיקה.

ודאי.

זה ברור.

אני לא מוצא משהו אחר ולכן מה שהוצע כאן לגבי הפחתת התמלוגים, תצטרכו אישור של ועדת הכספים ולא רק הודעה. צריך אישור של ועדת הכספים. ועדת הכספים צריכה לאשר שיש בקשה להעלות תמלוגים, להוריד תמלוגים, כל מה שנלווה לעניין הזה. זה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה. יצטרכו את האישור של ועדת הכספים.

טוב. כמו כל הדברים שביקשת מאתנו לחשוב עליהם, נחשוב עליהם.

אחרי סעיף 47 יבוא, אני מבקש לא להקריא את זה. אנחנו לא נאשר את זה. בינתיים אנחנו גם נשמע את שר הפנים ואני אבקש מכם להתחיל לדבר או על פשרה או לקבל את העמדה שלנו.

את פסקה (7) החדשה לא קראנו.

אחרי סעיף 40ג יבוא:

"40ד ניכוי של תגמול או תשלום לעניין פקודת מס הכנסה

בחישוב ההכנסה החייבת כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לשם תשלום המס, תמלוג או תשלום ששילמה הרשות למדינה לפי סעיפים 40א עד 40ג לחוק זה, יותר בניכוי בשנת המס שבה שולם".

מדובר בהוצאה מוכרת.

עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו. שני דברים. קודם כל, לגבי הרשויות, דיברנו. אנחנו מדברים על שש רשויות.

שישה ישובים. שש רשויות.

לגבי שש הרשויות האלה, יש כאן בוועדה קונצנזוס שצריך למצוא לעניין הזה פתרון. הרשויות הללו ואזרחיהן, גם הרשויות וגם האזרחים, סובלים מהעניין שהם סמוכים לרשות שדות התעופה, לנמל התעופה - - -

שעושה דברים טובים.

לקחת לי את המשפט. שכולנו מברכים על מה שהם עושים אבל צריך להיות נורמלי. אנחנו מדינה מתורבתת. אנחנו רוצים את שדה התעופה ואנחנו מברכים על ההגדלה של ההמראות והנחיתות, אנחנו מדינה שרוצה להיות בעולם הגדול, הכול בסדר, אבל צריך לדעת לא להזניח את הרשויות שגובלות שם בתוך רשות שדות התעופה.

דבר שני. אתם יכולים להתנגד לאישור ועדת הכספים אבל תדעו שבסוף אתם צריכים את האישור שלנו בכל מקרה. כאשר יגדילו את המספר בשנה הבאה, אתם תצטרכו לבוא עם חקיקה לכאן. אתם תהיו חייבים להגיע. עדיף שכאשר יש את הדיון הזה ואתם מגיעים להסכמה עם רשות שדות התעופה, להביא את זה לאישור ועדת הכספים ואז אתם חוסכים לעצמכם את הוויכוחים שמתנהלים אחרי כן. אנחנו בסוף אנשים נורמליים. זאת עובדה. עם כל הכבוד, אנחנו בוועדת הכספים אישרנו 130 חוקים בתהליך הדיון כאן בוועדה מאז תחילת הקדנציה. יותר מכל ועדה אחרת שלא לדבר על לחבר כמה ועדות יחד. בסוף אישרנו בקשות שלכם. אישרנו כי לפעמים היו אנשים נורמליים שבאו לכאן מאגף התקציבים וידעו להסתדר אתנו ולפעמים באו כאלה שהם לא נורמליים ונשארו בלי חוק. את רוצה שאני אביא דוגמאות?

לא.

תודה רבה. סיימנו.

שתי דקות הפסקה וממשיכים בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:34.