ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-10OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 708

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ב באדר התשע"ח (27 בפברואר 2018), שעה 9:30

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

חמד עמאר

לאה פדידה

עיסאווי פריג'

רפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר - רעיה עדני

רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר - שירה דימניק

רפרנט תעשיה ומסחר באג"ת, משרד האוצר - עידו סופר

מ"מ מנכ"ל, משרד התקשורת - שמילה מימון

היועצת המשפטית, משרד התקשורת - דנה נויפלד

ע. יועמ"ש, משרד התקשורת - אורנן שטיינברג

עו"ד, משרד התקשורת - יעל מלם-יפה

מנהל אגף ספקטרום, משרד התקשורת - נתי שוברט

מנהל פרויקט בלש' המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת - יונתן בייסקי

מרכזת בכירה כלכלה, משרד התקשורת - תמר ארז

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד התקשורת - זיו יצחק גלעדי

מנהל תחום רגולציות, משרד התקשורת - עדי קופלוביץ

יועץ השר, משרד התקשורת - אברהם שמידט

יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, משרד התקשורת - יפעת בן חי שגב

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יערה למברגר

יועמ"ש אגף התקשוב והגנה בסייבר, משרד הביטחון - מירה ברנבר

יועץ משפטי, משרד הביטחון - עומר בבלי

ראש ענף תקשורת אלקטרו מגנטית, משרד הביטחון - דוד אלימלך

משרד הביטחון - ט'

מנהלת תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה - שירי נוימן

עו"ד, רשות תעופה אזרחית, משרד התחבורה - אבישי פדהצור

רא"ג אלקטרוניקה מכ"מ וניווט, רשות שדות התעופה - יעקב סיוון

עוזרת ראשית ליועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - גילה ורד

עו"ד ברשות השנייה ויו"ר ועד העובדים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - מיכל גרוס

לשכה משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - רויטל קדם

מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר - רז הילמן

סמנכ״לית רגולציה, חברת הוט - מיכל פליישר

עמותת אנשים, ארגון לשיתוק מוחין - יצחק שמואלי

עמותת אנשים, ארגון לשיתוק מוחין - אברהם סלומה

מוזמן/ת

אלישבע גרשוני

מוזמן/ת

מירי נאור אליאס

מוזמן/ת

אסף אמיר

מוזמן/ת

יורם מוקדי

מוזמן/ת

שרית הכט

מוזמן/ת

אילאיל לבנת

מוזמן/ת

יעל קוברובסקי

מוזמן/ת

אורי בסט

מוזמן/ת

מיכל רפאלי כדורי

מוזמן/ת

איתמר חרמון

שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה - זכריה יחיאל רייך

שדלן/ית - ליאור חריש

שדלן/ית - אלעד כהן

שדלן/ית - מודי שרפסקי

איתי עצמון

לאה ורון

אושרה עצידה

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196

בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, פעמיים כי טוב. גברתי מנהלת הוועדה, יועץ משפטי, רשמת, דובר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני עובר לסדר היום אני רוצה להזכיר את מה שאנחנו עושים מידי שבוע. נמצא כאן חברי חמד. כבר הגענו ל-55 הרוגים. נכון שזה שיפור לעומת המועד הזה בשנה שעברה שהיו 63 הרוגים. פתחנו את השנה והיה נדמה לרגע שברוך השם יש ירידה יותר משמעותית. יש ירידה גם עכשיו, אבל היא בתחום ה - - -

בחודש ינואר היתה לנו ירידה דרסטית, ובחודש פברואר אנחנו כבר בעלייה.

נכון. בסוף הפערים האלה הם פערים שמראים שהמגמה הולכת להישאר, לצערנו - זו כוונתי. כל תאונה היא על כלום, אבל יש תאונות כמו זו שקרתה כאשר משאית עמדה בצד והיתה הרוגה. אלו דברים שהם פשוט משגעים, וזה כמעט קורה כל יום.

שוב, אני קורא לראש הממשלה להקים ועדת שרים שהוא יעמוד בראשה, ולו רק בשביל שזו תהיה הנפת דגל שיתכנסו מאחוריה.

במעבר חד, ברשותכם, כמדי יום אנחנו עוברים להקראת השיר של הבוקר. היום יום שלישי, בשבת נקרא את פרשת "כי תשא", וביום חמישי ושישי נחגוג את חג הפורים.

היום נקרא את שירו של גיורא פישר. פישר נולד בשנת 1951. הוא משורר, מורה לתנ"ך ורפתן ישראלי. נולד וגדל במושב אביגדור, שם הוא מתגורר עד היום עם אשתו ובניו. הוא בעל תואר שני במקרא ושימש כמורה לתנ"ך בבית הספר התיכון בבאר טוביה. במקביל לכך החזיק ברפת גדולה.

כילד וכנער כתב שירים ופזמונים, אך בבגרותו זנח את הכתיבה ושב אליה לאחר שבנו מרום נפל בשנת 2002 בעת פעילות צה"ל בג'נין. שיריו של פישר התפרסמו בהליקון ובמוספי הספרות של הארץ וידיעות אחרונות. כתב שלושה ספרי שירה כשהאחרון פורסם בשנת 2017.

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לָנוּ צִיּוּן לְשֶׁבַח.

לֹא בִּזְכוּת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד שֶׁעָשִׂינוּ

וְלֹא בִּזְכוּת מַה שֶּׁאוּלַי עוֹד נַעֲשֶׂה

בִּגְלַל הַחֲלוֹמוֹת -

מַגִּיעַ לָנוּ.

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְנוּ בַּלַּיְלָה

וְכִבִּינוּ בַּיּוֹם.

בִּגְלַל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁחָשַׁבְנוּ

וְלֹא הֵעַזְנוּ

לְהַבִּיט אַחַר כָּךְ בָּרְאִי

בִּגְלַל הַדָּבָר הַהוּא

שֶׁקָּרָה

וְקָבַרְנוּ אוֹתוֹ

מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר צִיּוּן

וּמִבְּלִי לְסַפֵּר לְאִיש

כָּל אֵלֶּה -

שַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל עַל רַגְלֵינוּ

שֶׁעִם מִשְׁקָלָן

אֲנַחְנוּ מַצְלִיחִים בְּכָל בֹּקֶר

לְהָרִים אֶת הָרַגְלַיִם,

לָלֶכֶת

לִפְעָמִים גַּם לִרְקֹד

בִּגְלַל זֶה.

בוקר טוב לכם, ושוב אנחנו עושים את המעבר אל הנושאים שעל סדר היום שלנו. אנחנו עכשיו ממשיכים ועוסקים בעניין חוק ההסדרים. אני מזכיר לכם שאנחנו עוסקים בפקודת הטלגרף האלחוטי, [נוסח חדש], התשל"ב-1972, מה שאנחנו קוראים חוק ה-WIFI כדי להתאים את עצמנו לקדמה ולמציאות של היום. 43 עמודים לפנינו, את רובם סיימנו, ברוך השם. בראש ובראשונה, נשארה לנו נקודה אחת מרכזית והיא קודם כל עניין ועדת התדרים. שנית, מערכת הביטחון. אני רוצה להניח את הדברים על השולחן.

כיוון שגם נשאלתי, אני רוצה לחדד את העניין. ברשותכם, אני רוצה שנבהיר. אין לנו כאן איזה עניין מול מערכת הביטחון. זה לא ברמות האלה, בוודאי ובוודאי שכשאנחנו מתקנים חוק פעם ב-. זה חוק פעם ב-, ואני רוצה להזכיר שמקורותיו הם משנות העשרים, והם מונחים על אדנים של חקיקה משנות העשרים, והחקיקה היסודית המשמעותית נעשתה בתחילת שנות השבעים. מאז החוק הזה לא טופל. אני לא צריך לחדש לכם כמה עולם התקשורת בכל הנוגע להתפתחות הטכנולוגית שלו עשה את קפיצת המדרגה הכי גדולה שמתקיימת אולי בכל המערכות, והחוק נשאר מאחור.

כל מה שביקשנו בכל הנוגע למערכת הביטחון הוא שאנחנו לא נכתוב משהו שהוא אות מתה. אני אומר שעדיף לא לכתוב. האם אני מרמה את עצמי בתוך התהליך הזה? חשוב לי שאנשי מערכת הביטחון יקשיבו לי בעניין הזה. אני לא בא לרמות את עצמי.

גם לא ביקשתי להשתלט עליכם או להכתיב לכם, זה לא במקום הזה. אני לא יודע איפה אתה תהיה, ואולי אני כן יודע. אלה שיבואו אחרינו בוודאי ל-30 - 40 השנים הבאות יצטרכו להתמודד עם מה שאנחנו חוקקנו ועם מה שאנחנו פה התכוונו. לכן, הדברים צריכים להיות מונחים על אדני ברזל.

מה שאני כיוונתי בכל הנוגע למערכת הביטחון הוא שתהיה קריאת כיוון ושזה לא רק יהיה מילים. כמו שעשינו בנושא רישוי שירותים לרכב - התמודדנו עם דברים כאלה. זה לא שאנחנו לא ידענו להתמודד. מערכת הביטחון הלכה איתנו בעניינים האלה לגמרי בשיתוף פעולה מלא, וכך אנחנו רוצים שהדברים גם יהיו הפעם.

אני מבין שעדיין לא סיימתם את ההידברות הפנים ממשלתית. אנא, סיימו אותה. אנחנו נמצאים בכל זאת תחת סד זמנים מאוד מאוד הדוק.

מה המחלוקות?

זה לא שיש מחלוקת, אלא זה איך ייכתב.

מדובר על הפעלת סמכויות פיקוח כלפי מערכת הביטחון.

האם הם דנים ביחד בכלל על נוסח חדש? לא הבנתי את העמדה שלהם.

אנחנו רוצים שזה יהיה ישר, מי אחראי, מי זה, סמכות של מי. לא ביקשנו שאנחנו נהיה הסמכות, אלא שנדע בדיוק. זה לא ככה - עשיתי לפרוטוקול דמות של מאחורי הראש.

בבקשה, דנה.

אנחנו כרגע לא נדון בסעיף. יש כרגע סעיף שהוא שנוגע לפיקוח על מערכת הביטחון. קיבלנו הערות מהייעוץ המשפטי של הוועדה ויו"ר הוועדה, ואנחנו רוצים להשלים את הדיון הפנים ממשלתי בעקבות ההערות של הוועדה ושל היועץ המשפטי של הוועדה. לכן, היום זה לא יידון.

בואו נסיים את התדרים.

אולי כדאי להזכיר שהישיבה בנושא תתקיים ביום ראשון אחר הצהריים. אנחנו מצפים מנציגי משרדי הממשלה לקבל נוסח מעודכן ומתוקן.

עומר בבלי, הלשכה המשפטית במשרד הביטחון. אנחנו כמובן נעשה את העבודה הפנים ממשלתית, אבל בעינינו הנוהל של הגנת הסביבה כפי שהוא עכשיו מנוסח בחוק הוא כן עונה על הצרכים. אנחנו לא נפתח את זה היום.

לא היית בדיון. התווכחנו, וזה ויכוח לגיטימי - זה בסדר גמור. הוא לא עונה. אם הוא היה עונה אז לא היתה לנו בעיה. אנחנו לא באים ממקום שאנחנו לא יודעים להתכתב עם מערכת הביטחון. לא היית בדיון הקודם שהיה דיון מקצועי.

עודכנו בנושא.

יש הבדל בין לקבל עדכון לבין לבוא ולהתייחס, לכן אמרנו את הדברים האלה. אין לנו שום בעיה. שבו בתוככם. תביאו לנו את ההצעה המיטבית. מקסימום נצטרך לקבל פה החלטה בוועדה לכאן או לכאן, וגם את זה אנחנו יודעים לעשות. בסדר? תודה.

אנחנו בסעיף 9 (14). קודם כל, תגידו מילה. נושא התדרים הוא אחד הנושאים היותר חשובים ומרכזיים. תדר הוא משאב מוגבל מאוד מאוד מאוד. קודם כל, יש את צה"ל. צה"ל הוא מאוד מאוד פעיל. מערכת הביטחון היא מאוד פעילה והיא שואבת חלק ניכר מזה.

זה הרבה יותר מצומצם מנדל"ן.

בדיוק. תחשבו על זה כאל נדל"ן באזור הביקוש הכי קשה שיש, כמו למשל, אזור התעשייה של כפר קאסם שיש עליו ביקוש. אי אפשר שלא. מ-100 שקל לחודש, זה עכשיו מיליונים.

אנחנו מסודרים, בלי עין הרע.

באנלוגיה לנדל"ן, אתה יכול לבנות גורדי שחקים, רבי קומות. בספקטרום אתה לא יכול.

נכון.

באנלוגיה לנדל"ן, גם שם יש את הקריה באמצע.

למה התדר הזה הוא מצרך נדיר? החלל הוא מלא.

אנשי המקצוע יסבירו את זה עכשיו.

החלל מלא, אבל הוא הולך לכיוון אחד. אם תרצו את ההסבר ההנדסי על התדר המוגבל אז מוני ייתן. כמו שאמרו פה, התדר הוא משאב ציבורי מוגבל, ולכן מי שמועיד אותו ומקצה אותו זה ועדת התדרים. הועדה זה לטווח ספקטרום מסוים. פורסים את העוגה לפרוסות. מחלקים את הפרוסה לעוגות ואומרים כל פרוסה למה היא מיועדת, ואחר כך בתוך הפרוסה לאיזה שימוש התדר המיועד, ואחר כך בתוך אותה פרוסה מקצים באופן ספציפי. זאת אומרת, אם יש יעוד מסוים לשימוש של נהגי מוניות אז בטווח תדרים מסוים, ואחר כך ההקצאה היא לנהג מונית פרטנית. לכל נהג מקצים תדר ספציפי. ועדת התדרים היא זו שמועידה, ואחר כך היא מאצילה את סמכותה להקצות באופן פרטני לשימושים אזרחיים ולשימוש צבאיים. בגלל שלתדר יש משמעויות בכל מיני תחומים, הוועדה מורכבת מאותם אנשי מקצוע שרלוונטיים להועדה ולהקצאה של תדרים, בעיקר להועדה שלה. זו ועדה מקצועית.

מעבר להוראות שמדברות על ועדת התדרים יש גם הוראות שמתייחסות לוועדה העליונה שהיא ועדה שמורכבת ממנכ"לים, ואליה מובאים נושאים מסוימים להכרעה. אנחנו מיד נפרד.

היא גם ערעורים? סוג של.

כן, סוג של השגה וערעור. אנחנו תיכף נסביר על זה כשנצלול לתוך הסעיפים.

עיסאווי, כשאתה שומע פה בדיונים ובוויכוחים, ואתה זוכר את השכן שלך מאזור התעשייה המקביל - - -

גם כשאנחנו מדברים על תדרים, זה כולל את כל מה שקיים בגלי האתר.

נכון. מה העניין? הרי כל אחד בא ויש לו את הפס שלו שעליו הוא משדר. לפעמים אתה נוסע באוטו שלך ואתה שומע משהו אחר. מישהו משתלט לך.

זה הפרעות.

ברור. זו דוגמה מצוינת. היה כאן דיון וויכוח שהיית בו. לרדיו אזורי יש תחומים והתדר שלו מוגבל לאזורים מסוימים. הוא אומר לך: מותר לך מפה עד לפה. כל אחד מנסה להרחיב את התדר שלו.

מי אחראי על הסנקציה ועל האכיפה?

משרד התקשורת.

יש מערכת אכיפה?

עכשיו בדיוק מסדרים את זה , על זה מדברים.

יש, אבל אנחנו הולכים לשדרג אותה ולעשות אותה טובה יותר. זה מהות ההצעה.

נניח ואני מקבל רישיון לרדיו אזורי ויש לי טווח אזור.

אתה מקבל אישור להקים אנטנה במקום מסוים, ואיזה כיוון תהיה האנטנה כי אתה צריך לשדר לאזור שאליו קיבלת זיכיון. כדי שלא תחצה את הכיוון גם אומרים לך באיזה הספק תשדר. אנחנו אוכפים את זה. במסגרת ההנחות שנתנו לאגרות לבעלי הרישיונות והרדיו הם מחויבים היום להרכיב מערכת שמנטרת ולשלוח לנו את זה למשרד ב-IP כדי שנראה את זה און-ליין.

נגיד בשטחים או ברשות?

ברשות יש סיפור שהוא סיפור קשה כי שם כמעט כל חמולה וכל משפחה מקימה רדיו משלה. אנחנו בתיאום עם המתפ"ש וכוחות צה"ל כל פעם צריכים לבוא בהידברות, קודם כל, עם הרשות הפלסטינית והתקשורת שם כדי שהם יטפלו בבעיות הללו. כשהם לא עושים וכשזה מזיק מאוד מבחינה ביטחונית או אזרחית, לדוגמה, בדוגמא ששאול מופז היה שר התחבורה לא היו נחיתות בנתב"ג הרבה פעמים בגלל רדיו פיראטי בתוך המדינה מסוג כזה וגם מהרשות הפלסטינית, היו פעולות לא מעטות. אנחנו עושים את הדברים בשיתוף עם הצבא.

איתן, אני מסובב את הרדיו ויש עוד עשרים תחנות רדיו.

זה בעיה, גם אני נוסע ב-443.

יש לנו את רדיו א-שאמס בצפון והוא מורשה לשדר עד אום אל-פחם, ואני שומע אותו בכפר קאסם.

רדיו א-שאמס - אני לא מציע לפתוח סוגיות כשאנחנו נמצאים בהליכי פיקוח. יש לנו איתם היום סשן פתוח.

אני רוצה רדיו אחר שישלים. אני רוצה תחנה אזורית נוספת לדרום, אני לא מסתיר.

צודק. עיסאווי, פתחת עכשיו תיבת פנדורה. הוא מנהל קרב על זה. אנחנו מחכים שאוה תקים אותה. לא סתם אמרתי "אוה", אוה התחייבה.

לא, לא. שי באבד התחייב ויש היתכנות כלכלית, לפני אוה.

עוד יותר טוב. אני הייתי בקטע של אוה.

אני הייתי כששי באב"ד היה מנהל הרשות.

חשוב גם להזכיר שזו הסדרה ראשונה מפורטת של הקצאת תדרים והועדת תדרים על ידי ועדת תדרים, הנושא היום מוסדר באופן מאוד מאוד מצומצם.

לא רצינו להיכנס לזה, אבל אם הוועדה רוצה הרחבה אז היום פועלת ועדת תדרים ויש ועדת תדרים עליונה. היא פועלת מכוח החלטות ממשלה שהן החלטות ישנות שמתגלגלות כבר משנות החמישים ואילך. לכן, ראוי ונכון להסדיר את זה בחקיקה. לכן, אנחנו מביאים את החקיקה הזו לפניכם היום.

חברים, בואו נתחיל.

אורנן שטיינברג, הלשכה המשפטית במשרד התקשורת.

"אחרי סעיף 5ג יבוא:

הועדת תדרים והקצאת תדרים";

(15) בסעיף 5ד -

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "שימוש בתדר בהתאם להועדה והקצאה";

(2) בסעיף קטן (א), במקום "שקיבל מאת הגוף שהממשלה הסמיכה כאמור בסעיף קטן (ג)", יבוא "שקיבל מאת ועדת התדרים לפי פרק זה";

(3) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "אך לא יחולו" - תימחק;

(4) סעיף קטן (ג) - בטל; "

מה מהות התיקונים האלה?

למעשה, התיקונים האלה הם בהתאמה לפרק שתיכף נקריא עכשיו והם מעגנים למעשה את הסמכות של ועדת התדרים להיות זו הגורם המקצה את התדרים. כרגע, כמו שאמרתי, זה מתבסס על החלטות ממשלה שהממשלה העבירה את סמכותה, אבל מעתה זה יהיה ועדת התדרים.

אני חושב שכדאי לשקול להגדיר מהי הועדה לעניין הזה.

היא מוגדרת, יש הגדרה, קיימת היום בסעיף 1 לפקודה: הועדת תדרים והקצאת תדרים, סעיף 1 הקיים היום.

אגב, זה מינוחים שאנחנו נצמדים לכללים בין-לאומיים של - - -

"הועדת תדרים - ייעוד תחום של תדרי רדיו לשימושים ולשירותים שונים". זו הגדרה שרלוונטית גם היום.

כן. למעשה, מקצים את הפרוסה לשימוש מסוים.

הועדה - אנחנו מסמנים תחומים. ועדת התדרים שהיא ועדה מקצועית מסמנת תחומי תדר. לדוגמה, לתחום הסלולר תחום ה-900 מגה הרץ, ואחר כך אחרי שהוועדה מאשרת, הצוות המקצועי עושה מכרזים, חלוקה פרטנית. אותו דבר מוניות או בצבא. אומרים שתחום מסוים, ואני לא אגיד אותו, הוא מיועד לשימושים צבאיים, ובתוך הצבא ראש ענף - - - בצבא מחלק לגדוד שריון את התדר הזה ולגדוד תותחנים את התדר האחר. זה ההבדל בין ההועדה, ומה שהוא עושה בפועל, החלוקה, זו ההקצאה. זה שני מושגים.

יש הערות לפסקאות 14?

15 - כפי שהוקראו?

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

פסקאות (14)(15) אושרו.

אושר.

" (16) אחרי סעיף 5ד יבוא:..." - פה בהמשך לשיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה הוכנסו תיקוני נוסח קלים.

זה תיקוני נוסח שיש בהם מהות כמובן, זה לא תיקוני נוסח.

ברור. "מינוי ועדת התדרים 5ה. תוקם ועדה להועדת תדרים ולהקצאת תדרים, בת שמונה חברים, והם:.."

כלומר, לא שר התקשורת ימנה, אלא היא למעשה תוקם, וכל גורם ימנה חבר מטעמו?

נכון.

חשוב להגיד שהוועדה לא כפופה לשר, ולכן גם תיקון הנוסח הזה בא לבטא את מה שהמשרד התכוון מלכתחילה. זאת אומרת, אין צורך שהשר - - -

ימנה.

אני הבנתי את הסעיף שהשר מכריז על הקמת הוועדה.

עכשיו החוק מכריז.

יפה.

זה עוד יותר מבהיר שזה לא - - -

אז למה השר?

זה לא מתוקן.

אני רואה תיקונים נוספים.

הוא מקריא אחרי התיקון.

זה לא תיקון סמנטי, זה תיקון מהותי.

זה אחד התיקונים היותר דרמטיים שראיתי לאחרונה בסמכויות בחקיקה.

נכתוב שתוקם ועדה, וכל גורם ימנה את הנציג מטעמו.

יש לו את הנציג מטעמו, בסדר גמור. האמת, זה גם הגיוני.

"(1) עובד משרד התקשורת האחראי על ניהול תדרי רדיו במשרד התקשורת, הממונה הישיר שלו, או סגנו של הממונה האמור, והוא יהיה יושב הראש שמינה;"

מכיוון שהנוסח שאתה מקריא הוא לא הנוסח שנמצא בפנינו, אני מבקש להקריא את הנוסח שבפני הוועדה, ולאחר מכן אפשר לתקן, בסדר?

בסדר. תקריא את הנוסח שהיה הכחול.

אפשר להקריא מהנוסח שנשלח לקראת הדיון בוועדה ביום ראשון, אבל לציין את התוספות אם יש.

" (1) מנהל היחידה האחראי על ניהול תדרי רדיו במשרד התקשורת, הממונה הישיר שלו, או סגנו של הממונה האמור, והוא יהיה יושב הראש;". אקריא עכשיו את התיקון?

תגיד מה השינוי, כן.

במקום "מנהל היחידה", אנחנו רוצים שזה יהיה עובד משרד התקשורת - -

- - האחראי על ניהול תדרי רדיו.

נכון, ואז הממונה הישיר שלו או סגנו של הממונה האמור, והוא יהיה היושב ראש שמינה השר.

איתן, אם זה מצרך כל כך חשוב, אתה מאריך את המשפט ומגיע למינוי השר.

לא, ההיפך. אני אסביר. יש כאן דרמה גדולה בחקיקה. תמיד הריב הוא מי מקים את הוועדה, למשל. הוא יכול לא להקים אותה מאינטרסים כאלה ואחרים. כמו בעניינים אחרים שנוגעים לנושאים אחרים, כשאתה נותן סמכות לשר להקים גוף כלשהו הוא מתעכב מסיבותיו. אתה מכיר כמה בג"צים כבר נהיו על דברים כאלה או על דברים מהסוג הזה. פה זה ללא מגע יד אדם.

לא, יש מגע יד אדם.

בוודאי, אבל החוק הוא זה שמקים את הוועדה. כל גורם ממנה בעצמו.

יש הרבה מודלים כאלה בחקיקה, זה מאוד מקובל.

החוק עכשיו לוקח, וכל גוף, אם זה משרד הביטחון או כל אחד אחר, צריך לתת את האנשים שלו. זה לא מרוח הקודש. בסוף מישהו צריך לשלוח אותם לשם. הכוונה פה היא לפי הרשימה כשמדובר באנשי המקצוע, וכל אחד בתחומו במשרד הרלוונטי. לדעתי, זה בסדר גמור. זה יותר טוב אפילו.

"(2) בעל תפקיד בכיר במשרד התקשורת בתחום ניהול תדרי רדיו;" - אנחנו מבקשים לשנות את "בעל תפקיד בכיר" לעובד משרד ראש התקשורת שהוא בעל תפקיד בכיר בתחום ניהול תדרי רדיו שמינה השר.

"(3) שני חברים בעלי תפקידים בכירים באגף התקשוב בצבא הגנה לישראל, שימונו לפי המלצת שר הביטחון;" - אנחנו מבקשים שזה יהיה שני עובדים בצבא ההגנה לישראל שהם בעלי - - -

הם לא עובדים.

שני בעלי תפקידים.

שני בעלי תפקידים.

בסדר גמור. שני בעלי תפקידים בכירים באגף לתקשוב בצבא ההגנה לישראל שמינה שר הביטחון.

הנחת היסוד היא שאלו יהיו אנשי קבע - לא? אין הכרח.

לא מגבילים את שיקול הדעת.

בסדר.

"(4) בעל תפקיד בכיר במשטרת ישראל בתחום התקשוב, הקשר והאלקטרוניקה, שימונה לפי המלצת השר לביטחון הפנים;" - אנחנו מבקשים לשנות את זה: בעל תפקיד בכיר במשטרת ישראל בתחום התקשוב, הקשר והאלקטרוניקה שמינה השר לביטחון הפנים.

"(5) בעל תפקיד בכיר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימונה לפי המלצת שר התחבורה;" - נבקש שזה יהיה עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוא בעל תפקיד בכיר שמינה שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

"(6) בעל תפקיד בכיר בשירות הביטחון הכללי, שימונה לפי המלצת ראש שירות הביטחון הכללי;" - גם פה אתם חושבים שזה יישאר בעל תפקיד או שפה זה יכול להיות עובד?

זה יכול להיות עובד.

אני לא בטוח שצריך להיכנס לזה. בעל תפקיד בכיר בשירות הביטחון הכללי שימנה ראש השירות.

למה לך להיכנס? בעל תפקיד בכיר. אתה לא ההסתדרות הכללית שאתה קובע עכשיו מערכות יחסי עבודה.

אין בעיה, יהיה בעל תפקיד בכיר.

אוקיי.

"(7) בעל תפקיד בכיר באגף הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שימונה לפי המלצת שר האוצר." - אנחנו נבקש שזה יהיה עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שמינה שר האוצר.

בסדר, אוקיי. הערות, תוספות, שינויים, הסתייגויות? תודה.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5ה, בכפוף לשינויים, אושר.

אנחנו מאשרים את סעיף 5ה עם כל השינויים, תוספות, תיקונים. תודה, אושר.

" סמכויות ועדת התדרים 5ו. (א) ועדת התדרים תהיה אחראית על הועדת תדרים והקצאת תדרים.

(ב) ועדת התדרים תפעיל את סמכויותיה כאמור בסעיף קטן (א), ובשים לב, בין השאר לאלה:"

פה אנחנו מבקשים בהמשך לשיחה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה שאחרי "כאמור בסעיף קטן (א)", יבוא : ובהתאם למדיניות הממשלה בשים לב, בין השאר, לאלה.

כן, זה נותן לזה יותר פוקוס. זה עוזר בבג"צים, זה יכול לעזור.

אני אקריא את הסעיף ואז אצביע על התיקון המוצע.

"(1) צורכי המגזר האזרחי וכוחות הביטחון בכל הנוגע לשימוש. . ."

מה זה "מגזר אזרחי"? אני מבין מה אתם אומרים פה - צורכי המשק האזרחי.

שימושים מסחריים, כי רוצים להבחין את זה מהביטחון כי גם הביטחון זה אזרח.

אני מבין, אני מחפש את המילה הנכונה. כי "מגזר" זה עושה את זה עוד יותר צר, זה גוזר את זה מדי.

אולי הנסחות של הכנסת יכולה לעזור לנו.

יכול להיות. צריך לבדוק בחקיקה מה המונחים המקובלים, אבל הכוונה ברורה.

אוקיי, בואו נשאיר את זה לנסחות. "החברה האזרחית" זה גם מצומצם. הכוונה היא ברורה וזה שזה כל המערכת שהיא איננה צבאית או ביטחונית צבאית.

יעקב סיוון, ראש אגף אלקטרוניקה ניווט מכ"ם, רשות שדות התעופה. אני חושב שצריך פה להגדיר גם גופים כמו רשות שדות התעופה שצריכה להיות להם רציפות תפקודית גם בשעת חירום. זאת אומרת, התפקוד של השדה. צריך להביא בחשבון בהכנה שבצורכי האזרחי, לפחות ברשות שדות התעופה שהוא גוף ציבורי לכל דבר, אבל גם בשעת חירום הוא צריך להמשיך ולתת מענה וצריכה להיות לו רציפות תפקודית גם בשעת חירום.

זה ברור כשמש לאור הירח. למה צריך לתת לזה כאן הועדה מיוחדת?

כי לא הדין של רשות שדות התעופה או ניהול שדות התעופה - - -

אגיד לך ממה אני מוטרד - כל אחד עם ההועדה שלו. אתה יודע כמה הועדות יש לנו פה בתוך המערכות האלה? ההבדל בינינו הוא שאתה בא מתוך המערכת ועולמך הוא בדין, ואני חס וחלילה לא אומר את זה בביקורת. לא כולם פה. לכל אחד יש בשעת חירום את הסיפור שלו ולמה הוא.

זה מה שאני אומר, לא הדין של רשות שדות התעופה - - -

אבל זה משפט שאחרים גם משתמשים בו. זה מה שיפה בזה - שכל אחד בשרשרת ההסברים עובר מדרגה ואומר שזה לא דומה לזה. אני לא חושב שאנחנו צריכים, אלא אם כן אנשי המקצוע או המשפטנים יאמרו לי או שהם יחשבו לנכון - - -

הוועדה היא ועדה מקצועית. בשל כך היא מורכבת מכל הגורמים הרלוונטיים והיא שוקלת את השיקולים. חזקה עליה שהיא שוקלת את השיקולים של כל הצרכים.

אבל הוא לא דיבר על העניין הזה פה, הוא רוצה ייעודיות בסעיפים האלה על רשות שדות התעופה.

בסוף גם צבא, גם רשות שדות התעופה, גם חברת החשמל יש לה רשתות שצריכים אותה בעת חירום. כשוועדת התדרים יושבת ומתכנסת, רון חובב שהוא הנציג שלכם בוועדה הוא יודע להדגיש שלדוגמה תחום המכ"מים שזה מאוד חשוב שיעבוד גם בחירום, נקבל עליו הגנות עד כדי שאנחנו לא מכניסים מערכות צבאיות לפעול כדי שהמכ"מים יעבדו גם בחירום. הדבר הזה נלקח בחשבון בצוות המקצועי ודנים בדברים האלה ברחל בתך הקטנה. יש מי שעושה את זה, ועושים את זה כמו שצריך. לא צריך את זה בחקיקה כי בסוף זה להיכנס לעבודה המקצועית, וזו בדיוק המהות של ועדת התדרים.

אנחנו בקשר טוב מאוד עם - - -

בקשתך נדחתה. היא התקבלה, השדרוג שרצית - - -. בכל מקרה יש מענה בחקיקה הקיימת לדרישות שלך.

יש מענה בסעיף.

אגב, זה אינטרס של המחוקק, לא שלי. באמת שלא, - - - שאני בפנים.

בסדר גמור. תודה, יקירי.

כמו שהיושב-ראש הצביע עליו, יש לנו את ההבחנה בין אזרחי וכוחות הביטחון, בין הצרכים של שני הגופים האלה. אנחנו חושבים שזה צריך לבוא לידי ביטוי בסעיף. במקום סעיף אחד שהוא מאגד את שניהם ביחד: צורכי המגזר האזרחי וכוחות הביטחון, אנחנו מציעים שאחד זה יהיה צורכי המגזר האזרחי ומימוש הפוטנציאל הנוגע לשימוש תדרים שזה אזרחי, ואז באמת משאירים צורכי כוחות הביטחון בכל הנוגע - - -

לא הבנתי מה זה "מימוש הפוטנציאל".

אני הבנתי. הוא אולי לא מבין מה שהוא אמר, אבל אני כן הבנתי. הוא שאל אותו והוא עשה פנים, הוא נתקע כזה. מימיקה היא גם לפרוטוקול.

לדעתי, השוק האזרחי הוא כל הזמן שוק מתפתח וכל הזמן נכנסים עולמות תוכן חדשים שלא חשבת עליהם כשאתה כתבת את החקיקה. הכוונה היא גם לפוטנציאל שכל הזמן מתחדש, לא תחזור כל הזמן לאחור.

אבל זה חלק מהצרכים, לא? אני רוצה להבין מה אנחנו מוסיפים.

לדעתי, זה חידוד.

שוב, שוועדת התדרים שהיא ועדה מקצועית, לפעמים כשגוף מסוים בא ומבקש את התדר למחר בבוקר למערכת שהוא מכין, הוא לא תמיד מסתכל בראייה ארוכת טווח. במשרד התקשורת יש ועדת מכרזים וגם האוצר איתנו ואנחנו יושבים על דור 5. אנחנו צריכים למפות מה יהיו הצרכים בדור 5, ולא להסתכל רק שלוש שנים קדימה אלא להסתכל 10 - 15 שנים, ו צריך להסתכל מה הפוטנציאל. לפני שאנחנו משעבדים תדר למערכת מסוימת אנחנו מסתכלים מה האופק באירופה.

אבל זה לא מימוש הפוטנציאל. מה שאתה אומר הוא שזה צורכי המגזר האזרחי.

להתחשב בגידול העתידי או בפוטנציאל העתידי של העולם האזרחי.

כן, זה מה שאני התכוונתי.

- - - טכנולוגיה עתידי, זה לא צורך של מגזר אזרחי.

אני לא בטוח שהניסוח הזה מבטא את מה שאתם אומרים. אני רוצה להבין. כשאנחנו כותבים בחקיקה ראשית את הדברים האלה צריך להבין למה. אם כותבים: צורכי המגזר האזרחי, להבנתי זה ברור שזה כולל גם את הצרכים היום וגם איזושהי חשיבה עתידית. אפשר לחדד, אבל "מימוש פוטנציאל" זה לא המילה הנכונה.

אפשר להוריד את זה, אני יכול לוותר על התוספת של מימוש.

אפשר: בשים לב להתפתחות טכנולוגית וצרכים עתידים, אין לי בעיה. אני לא רוצה שזה יהיה מצומצם.

מערכת התדרים היא מוגבלת? יש מלאי?

כן, לגמרי.

אם יש מלאי, מה הייעוד - - -?

בדיוק על זה עכשיו אנחנו מדברים. יש מערכת צבאית מאוד מאוד משמעותית. אם לא היתה מערכת צבאית ששואבת כל כך הרבה תדרים, היינו חיים בעולם סבבה פה ולא היתה בעיה.

אז יחסית למדינות אחרות, כאן יש - - -

במחסור מאוד גדול.

בגלל המערכת הצבאית.

בוודאי.

לא מדויק. לכל מדינה יש צבא והצבא הוא - - -

אגיד לך מה ההבדל. אתה לא יכול להשוות את בעיית התדרים של צבא הולנד. ברור שגם לשווייץ וגם לבלגיה יש צבא. אנחנו לא מדברים על המדינות שכל הזמן נמצאות על הגבול. בכל מדינה תדר הוא קודם כל משאב, כמו נדל"ן. יש גופים ששואבים יותר את המשאב הזה. מדינות שנמצאות במצב מלחמה או במצב של מוכנות כזו או אחרת - - -

יש צריכת יתר למשאב הזה.

בדיוק.

האם יש קשר בין ההתקדמות הטכנולוגית של המדינה הספציפית לבין צריכת התדרים - המשאב הזה?

התשובה היא חד-משמעית, כן. אנחנו עושים היו יותר עם פחות. דיבר קודם על בנייה גובה, ובתדרים אפשר בטכנולוגיות חדשות לעשות בנייה לגובה. בשביל להעביר תמונה היית צריך להעביר פעם קרונות, והיום אתה יכול דרך כזה דבר קטן לעשות ככה ולשלוח תמונות, מאנלוגי לעבור לדיגיטלי ולצרוך פחות רוחב סרט.

אז ניתן לייצר את המשאב.

בוודאי, כל הזמן. גם בנייה לגובה בסוף היא משאב מתכלה. גם אם תבנה את כל מדינת ישראל לגובה בסוף זה ייגמר יום אחד, וזה העניין.

חברים, בבקשה ניסוח מדויק יותר.

אני מציע שלפסקה (1) יהיה צרכים אזרחיים - אנחנו נבדוק איך לנסח את זה בצורה יותר מדויקת - לרבות צרכים עתידיים, בהתחשב, בין היתר, בהתפתחויות טכנולוגיות.

השאלה היא האם הסיפה "בעת רגיעה או בעת חירום" אמורה לחול גם כאן לגבי הצרכים האזרחיים?

כן, נכון. השאלה של עיסאווי בדיוק מתכתבת עם העניין הזה.

גם השאלה של רשות שדות התעופה.

נכון.

ופסקה (2) תהיה: צורכי כוחות הביטחון בכל הנוגע לשימוש בתדרי רדיו בעת רגיעה ובעת חירום - בסדר.

מאה אחוז.

" (3) ניצול יעיל של תדרי רדיו;

(4) מניעת שיבושים...."

לא, רגע. פסקה (1) - חילקנו אותה עכשיו. עכשיו פסקה (2) - ניצול יעיל של תדרי רדיו. המספור ישתנה, אבל - - -

לא משנה, ברור.

אוקיי.

"מניעת שיבושים והפרעות לפעולתם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין;"

אוקיי.

ב-(5) יש הערת נוסח בהמשך לשיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה: הוראות החוקה, האמנה ותקנות הרדיו של איגוד הבזק הבינלאומי ( ( International - - - , וכל הסכם בינלאומי אחר בנושא תדרי רדיו שישראל צד לו;

(6) - המספור לא משנה: "השיקולים המפורטים בסעיף 4(ב) לחוק התקשורת, בשינויים המחויבים.".

נעזוב עכשיו את המספור, ברור לנו.

מה הם השיקולים? צריך להגיד מה יש ב-4ב.

מדיניות הממשלה בתחום הבזק, שיקולים שבטובת הציבור, התאמתו של מבקש - אני מקריאה as is, זה ההתאמות - התאמתו של מבקש הרישיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רישיון, תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.

וכאן במקום רישיון, זה בתדר.

כן, זה הקצאת תדר. הרעיון הוא שהשיקולים האלה יובאו גם כאן בחשבון בהתאמות.

מה ההוראות שאתם רוצים להוסיף?

אקריא ואז נסביר את זה: "(ג) בשינוי של תנאי ההועדה וההקצאה או בביטולם יחול סעיף קטן (ב)". כלומר, זה גם חל על שינוי.

אבל למעשה זה כל הסמכויות. למה צריך את זה?

אנחנו היינו רוצים לציין את זה מפורשות.

יש הליך של ביטול תדרים?

כן, יכול להיות.

יש ביטול הקצאה, את התדר אי אפשר לבטל.

לזו היתה הכוונה.

יכול להיות מצב כזה כתוצאה מכל מיני שינויים טכנולוגיים שצריך לעשות כל מיני שינויים, יכול להיות.

אבל זה חלק מהסמכויות של הוועדה.

נכון.

אני רוצה להבהיר. זה לא יכול להיות, זה קורה. בוועדה מבטלים הקצאות שהיו קיימות.

אם לא צריך, אם רוצים לשנות מהקצאה א' ל-ב'.

אבל גם זה כפוף למדיניות הממשלה.

בוודאי, אז אמרנו: יחול סעיף קטן (ב).

אפשר היה לכתוב: תפעיל את סמכויותיה, ובכלל זה, לעניין תפעול ושינוי.

אפשר לשלב את זה אחר כך, אבל זה המהות.

אוקיי.

ואנחנו מוסיפים עוד סעיף אחד בהתאם להערת היועץ המשפטי של הוועדה.

"קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי בעת מינויו או בהמשך לכהונתו" - אפשר להוסיף את זה כהוראה חדשה, זה לא חייב להיות בהכרח פה. זה יכול להיות 5וא רבתי.

כמה חברים בוועדה יהיו? שמונה. אין מינימום?

עכשיו נגיע לסעיף של סדרי הוועדה.

אפשר לאשר את 5ו עם השינויים והתוספות.

כולל ההוראות לגבי תוקף פעולות כפי שהוקראה.

בדיוק. כולל גם סידור המספור.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5ו, בכפוף לשינויים, אושר.

אושר.

"סדרי עבודה של ועדת התדרים 5ז. (א) המניין החוקי בישיבות ועדת תדרים הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה."

"רוב חבריה" - אבל יש בעיה עם זה. "רוב חבריה" - אתה אמרת לפני כן במידה ומישהו הפסיק את חברותו. נניח ששלושה הפסיקו את חברותם אז רוב חבריה זה שלושה. אתה מבין? יש מצב שרוב חבריה הוא אחד או שניים.

אני חושב שנדרש מינימום מסוים? אתה מעלה משהו תיאורטי, אבל התיאורטי הופך למעשי.

כן, אתה נותן כלים לשר.

זה לא השר, מדובר פה על עובדי מדינה.

זה לא השר. אתה נותן פה פשוט יותר מדי כוח.

לא יפחת מארבעה. נשים גם: לא יפחת מארבעה.

בדיוק.

כלומר, שהמניין החוקי, הקוורום, לא יפחת מארבעה חברים?

כן. היושב-ראש - יש לו קול עודף כי זה זוגי.

צריך ללכת על היגיון מסוים.

אתה צודק.

שואלים אותי שאלה ואני אעלה אותה בקול. מחר מישהו רוצה להיות לעומתי ודווקא לא יבוא לוועדה כי הוא יודע שיש נושא שעלול לא להיות ואז הוא ידיר את רגליו, ואז יגיעו רק שלושה. האם לא נוכל לדון בזה? מה עושים במקומות אחרים? פה אדוני יושב לבד בוועדה גם אם לא באו כולם ומצביע. מה אצלנו?

זו שאלה שמתקיימת בכל מקום. אני מכיר את השאלה הזו כמעט מכל דיון שבו אתה מכתיב מינימום, אנחנו לא ממציאים את הגלגל ברגע זה. אני מניח שיש לזה תשובה.

לדיון הראשון לא יהיו ארבעה. יזומן דיון שבוע אחרי, כמו שעושים בעמותות, וגם יהיה ללא פורום. אם לא הגיע הקוורום ויש אנשים והם לא יגיעו בכוונה אז הדיון, יידחה במספר ימים, נניח, גם במספר פחות - - -

אבל אין הגדרה כזו "לא הגיעו בכוונה".

לא, לא הגיע.

קורה מכל סיבה שהיא.

עד היום זה לא קרה.

אין רוב להעברת ההחלטה.

זו שאלה. קודם כל, יש גבול לאיזה רזולוציות אנחנו יכולים להגיע בהתערבות שלנו כשמנהל משרד זה רב עם המשרד ההוא, ונכתוב בחקיקה צופה פני עתיד שלא יריבו.

לא, אבל יש כאן משרדים שיש להם יותר מנציג אחד ואתה נותן כוח ספציפי למשרד. אין פה משרדים מאוזנים. אם היתה חברות מאוזנת בין כל המשרדים ומשרד אחד רב עם משרד אחד, זה לא נורא. למשרד התקשורת יש שניים, למשרד הביטחון יש שניים.

אני לא בטוחה שהבנתי מה הקושי בנוסח הקיים.

הקושי הוא שכשאנחנו הגדרנו שלא יפחת מ-, שיהיו כאלה שלא יבואו בכוונה כדי להכשיל אפשרות להעביר החלטה מסוימת.

אבל אנחנו מדברים על רוב חבריה. זה קוורום סטנדרטי ואפילו יש ועדות שעושים יותר מזה. זה די הקוורום המינימלי שהולכים עליו. אני לא רואה מקום לשנות את זה.

גם אני לא חושב.

איתי, רוב חבריה. אבל בסעיף קודם אמרו שאם חבר מתפטר או עוזב את תפקידו מכל סיבה שהיא, הוועדה מתקיימת על פי המניין - - -

שזה לא פוגע בתוקף החוקי של ההחלטות שלה - זה משהו אחר.

אם התפטרו שלושה, אז מה?

המטרה בסעיף היא אחרת.

הסעיף שהקריאו קודם הוא סעיף שמנסה להגיד שאם יש איזה פגם, אפילו פגם טכני באופן המינוי, למשל, לא פורסם ברשומות כמו שצריך, משהו לא נחתם, זה לא ייפגע בהחלטות ובתוקף הפעולות של הוועדה. זה סעיף שאנחנו שמים באופן סטנדרטי בעקבות לקחים מהעבר כשעלו שאלות קשות לגבי החלטות ובמקרים שהיו פגמים טכניים.

מה זה אומר "רוב חבריה"? מי הם החברים?

השאלה שלו האם "רוב חבריה" זה תמיד מהשמונה?

כן, כן.

לא משנה אם התפטר.

אם התפטר אז הרוב הוא רוב משבעה.

זה מה שרציתי להבין.

זה גם הגיוני, אדוני. יש פה שרים שממונים. אם לשר אין מוטיבציה למנות נציג במקום הנציג שהתפטר או במקום הנציג שפרש אז בסופו של יום זו אחריות של השר. אם הוא מוותר אז הוא לא יכול לצעוק: גוואלד.

כתוב: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה". אני מציע שלא נעלה או נרד ברזולוציות יותר מדי. אנחנו לא יכולים כי גם אחרי שנכתוב יש כל מיני סיטואציות שמתקיימות, ובסוף בסוף זה מגיע או לממשלה או לבית המשפט. לא שאני רוצה להגיע לשם, אבל אני לא יכול בחקיקה, עיסאווי, לסגור כל סיטואציה אפשרית. החקיקה הזו מתכתבת עם חקיקה דומה לה בעניינים שכאלה בכל החקיקה הישראלית ואני לא רוצה לייצר פה איזה משהו שהוא דווקני ומיוחד.

אפשר לנסות לגדר את זה עם מינוי ממלא מקום, ואז יש לך שתי - - -

רעיה, למה לך להיכנס לזה עכשיו?

אנחנו לא רוצים את זה.

רעיה, אם הבעיה, כמו שאומרת כאן המנהלת, היא שהשר לא רוצה, גם המ"מ לא יגיע. אם הוא לא מרגיש טוב אז הוא לא מרגיש טוב. הוא יודיע להם שהוא לא יכול להגיע עכשיו כי הוא שוכב עכשיו.

אדוני היושב-ראש, אנחנו בעד להשאיר את הנוסח הקיים ונצביע עליו.

גם אני. עיסאווי, לא שווה לפתוח את זה.

אני מבקשת שנייה לחשוב על זה. אם אפשר לא להצביע, אני - - -

צאי החוצה ותחשבי על זה חמש דקות. מה יש לך עם זה?

פשוט הפרקטיקה של החיים. לנו יש נציג אחד בוועדה כמשרד אוצר, ויש לנו גם קשיים בלהגיע. אני לא מכחישה את זה. אני אתאמץ מאוד. אבל מאחר וגם אצלנו יושבים בחילופין נציג ביטחון ולפעמים נציג תקשורת. לכן, זמינות של בן אדם אחד זה מאוד קשה להתנהל איתו.

למברגר, בואו לא נהפוך את זה ל"היום הרת עולם". שבי במקומך. עידו, חאלס. על הסעיף החארטה הזה, שעות עכשיו?

זה חשוב.

הכול חשוב, יש משהו שהוא לא חשוב בסעיף? אם הוא לא חשוב, לא נכניס אותו. אני מדבר איתכם על משהו אחר. אני מכיר את זה. אני יותר ותיק ממך וישבתי במשך שנים הרבה בוועדות. זה עובד - מוטיבציה או לא מוטיבציה, הגדרת חשיבות או לא הגדרת חשיבות. בסוף בסוף אם ההגדרה היא שזה לא מספיק חשוב אז זה לא משנה מה יהיה. אם העניין הוא חשוב, אנחנו יודעים תמיד שמגיעים. אם פוליטיקה נכנסת לתוך התהליך אז הפוליטיקה מכתיבה כבר מראש אם תגיע או לא תגיע, וזה לא משנה אם זה מ"מ או לא.

דבר נוסף, אנחנו לא עוסקים פה בנושא של חלוקת תקציבים כזו ואחרת. החשיבות שמי שהוא החבר הקבוע, אני רוצה לגרום לך שהם יהיו בתוך הדיונים.

אתה צריך נוהל תקין וקבלת החלטה.

בגלל זה אני אומר.

אם רוב חבריה, רוב מהשמונה, אם כך משפטית משתמע, אין לי בעיה עם זה. אני מעלה סוגיה - - -

עיסאווי, זה לא נגמר. אני מכיר את זה מדברים אחרים. ואז מה זה רוב - - -? שלושה?

אם שניים לא מתנהגים כדין, איזה רוב יהיה? חבר הכנסת פריג', זו הוראה סטנדרטית שקיימת בהמון דברי חקיקה.

כן, זה לא משהו שהמצאנו אותו עכשיו. הם מתמודדים עם הבעיות האלה.

להוסיף את זה בנוהל פנימי של הוועדה, לא צריך חקיקה.

מוני, מוני.

- - -

מוני ורעיה, האם אני לא קיים פה? צאו שניכם מפה, עשו לי טובה. זה לא מכובד. מה, אני אוויר בשבילכם? אני מדבר איתכם ואתם מתייחסים אליי כאילו אני איזה עובר אורח פה. אני מכבד אתכם יותר מדי כנראה.

מתנצלים.

אם גברתי רוצה, אנחנו לא נצביע על זה. צאו החוצה, תחשבו על זה.

מקובל עליי, הניח את דעתי.

אנחנו לא ממציאים כל פעם את חקיקת הגלגל, בעיקר בדבר שהוא כל כך סטנדרטי. אין גבול לשאלות. ההבדל בינינו הוא שאני כבר הופעתי בדיונים אין ספור שההוא לא הגיע. בדרך כלל הבעיות הבעייתיות של אי-הגעה זה לא אם הוא חולה או לא הצליח להגיע כי היה פקק - הפוליטיקה, זה הכול. ואז זה לא מסתיים בדרכים האלה, זה מסתיים גם אחרי שהעבירו בג"צים, בתי משפט, ממשלה. זה בכלל לא קשור לרוב המתקיים בתוך התהליך, זה לא העניין. אני מכיר את זה. האם זה בעיות של רוב? את יודעת כמה פעמים ישבתי בדיונים? כתוב במפורש למי יש רוב ולמי זה ולמי פה. האם זה מנע את המלחמות? לא מנע אף פעם. כל אחד מאיתנו מכיר ועולה לו עכשיו סיטואציה כזו.

יושב-ראש הוועדה, אני רק מבקשת לתקן את הרושם שהתקבל כאן שהוא לא נכון. אני לא חוששת ממלחמות, להיפך. אני חושבת מהעבודה הסטנדרטית היום יומית של הוועדה, מהיכרותי עם עבודת ועדת התדרים ועם עבודת אגף התקציבים, זה מקשה מאוד מינוי אחד - מינוי אחד - בגלל שאנחנו עובדים בצוותים של רפרנט ורכז ואנחנו בדרך כלל מתחלפים אחד בשני בוועדות. אני אומרת לך, ברוב הוועדות שאני הייתי ממונית אליהן, היה גם ממלא מקום וגם - - -

רעיה, על זה אומרים: זה טיעון חלש.

אגיד בקול רם שהניח את דעתי מנכ"ל משרד התקשורת שאמר שנפתור את זה בנוהל פנימי של הוועדה.

נתי שוברט, אני מדבר בתור היושב-ראש של ועדת התדרים. מאז שמונה לאוצר חבר, במקרה הזה זו היתה חברה, היא הופיעה לכל הדיונים.

במזל טוב היא ילדה בן, ומאז אין אף אחד.

בתוך צוות הביטחון כבר זוהה המחליף שלה. אם מישהו מחברי הוועדה רוצה להביא איתו משקיף לדיונים הוא יכול לעשות את זה. אין שום בעיה שתמיד האוצר יבוא בזוגות.

חברים, סיימתי עם העניין הזה. אתם חפרתם בזה הרבה מעבר.

אתה יושב-ראש הוועדה היום, ומה קורה מהניסיון?

לא הגענו לפינות האלה אף פעם שפה אנחנו דנים בהן בכובד ראש.

זה ברור. בחייכם, יושב-ראש לא יגנוב תדר.

שוב, זו ועדה מקצועית ודנים שם בנושאים מקצועיים. יושבים שם אנשי מקצוע.

אדוני, אני רוצה בכל זאת להתייחס. יש דברי חקיקה שבהם כן נכתב במפורש שניתן למנות ממלא מקום. אני גם אזכיר שקיימת הוראה בחוק הפרשנות, בסעיף 16. אני לא בטוח אם היא חלה כאן כיוון ששם מדובר בהסמכה למנות גוף של מספר חברים, ומשמעה היא גם הסמכה למנות לו יושב-ראש ולמנות ממלא מקום לכל חבר שלו. עכשיו, מששונה המודל להקמה בחוק של הוועדה ולמינוי של כל גוף את נציגו, אני לא בטוח אם ההוראה הזו חלה. אבל אם אדוני שואל אם קיים בחקיקה, יש - - -

לא חשבתי שלא קיים. אני מתעקש שבמקום הזה. תדר - זה לא שכל אחד יגיד: אח שלי, אין לי חשק ללכת היום. לך אתה.

שלא יהיה ממלא מקום.

אני לא רוצה שיהיה ממלא מקום, לא כי אני לא חושב שאי אפשר שיהיה ממלא מקום. אם לא הבנתם אותי, אני מדבר מהותית. זה כמו בדירקטוריון של בנק, לא שמעתי שיש להם ממלא מקום. יש כן אולי בנושאים מסוים. כוונתי היא שבסוף בסוף היא שאני רוצה. זה משאב, וצריך להתייחס אליו כאל משאב, ולא עוד עניין. כשזה משאב שהוא במחסור, אני רוצה להתייחס אליו כך. אתה לא יכול להתייחס אליו בצורה אחרת. זה מה שהניע אותי, זה הכול.

"(ב) החלטות ועדת התדרים יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.

(ג) החלטות ועדת התדרים יועברו לעיונם של חברי הוועדה העליונה.

(ד) ועדת התדרים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה.". בהמשך לשיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה אנחנו מציעים להוסיף פה: ככל שלא נקבעו לפי פקודה זו.

אוקיי.

יש לנו הצעה נוספת: (ה) חבר ועדת התדרים רשאי לעיין בהחלטות שקיבלו הגורמים שנאצלה להם הסמכות לפי סעיף 5ח רבתי (א).

זה מתקשר לסעיף שעוד לא הגענו אליו.

כן.

לא משנה, ברמת העיקרון זה נראה לי הכי הגיוני. גם מבחינת שקיפות ראוי שכך ייעשה.

האם הכוונה בסעיף הזה שמרגע שהוקצה תחום מסוים, האם חברי ועדת התדרים מעוניינים לראות את אותה הקצאה בתוך אותו גוף? לדוגמה, רת"א קיבלו הקצאה לשימוש. מעניין את חברי ועדת התדרים, או האם נדרש בכלל שיראו איזה הקצאה פרטנית לכל תדר ותדר? כי גם לדוגמה, לתחומים מסוימים במערכות צבאיות, אני לא חושב שזה נדרש. לפעמים יש בעיית סיווג פה אם זה בקשר למערכות ביטחוניות. מה שכן נדרש בעיניי זה כן השקיפות המלאה כמובן של כל סיכום ועדת תדרים של אישור למערכת, ולכמה זמן האישור ומה התחום שזה משמש.

אני לא יודע אם אנשים ישתמשו בה.

הכוונה היא לחברי ועדת - - -

זה המשפט הבא. אבל בכל הכבוד, כשאני מקצה משהו וזה נתון לאצבע שלי ולהחלטה שלי, ובטח יש ויכוח האם להקצות את זה לזה או לזה, אם רוצה חבר ועדה לעלות או לרדת ברזולוציה של ההקצאה, אני חושב שזו זכותו. הרי גם כשאתה מציג בפניו, אתה אומר לו משהו שהוא בתחום הסודיות. הוא חבר ועדה לכל דבר ועניין.

בכל מקרה, גם אצילת סמכות לא גורעת מהסמכות של ועדת התדרים כגוף של כל חבר שבה. אצילה - משמעה שיש עוד גורם שהוא גם כן נושא באותה אחריות. כלומר, מקבל את אותה סמכות. ועדת התדרים לא מתפרקת מסמכותה באצילת הסמכות.

הדבר שמטריד אותי זה - - -. השקיפות נדרשת בצורה מלאה לכל חבר ועדה.

אתה מתכוון לזה שאולי יש דברים שהם סודיים.

בדיוק, שיש דברים בתוך אותה הקצאה. ביקשנו וקיבלנו - - -

דודי, אנחנו לא נצביע על 5ז עכשיו.

לא. על 5ז אפשר, למעט ההוראה שהם הוסיפו.

למעט (ה). אנחנו נצביע על 5ז, למעט על (ה). נאשר אותו. נקרא את 5ח שמדבר על אצילת הסמכות ואז בסוף התהליך נחליט האם (ה) נחוץ.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5ז, בכפוף לשינויים, אושר.

אני מאשר את 5ז. היו שם תוספות.

היתה תוספת בסעיף קטן (ד), ולגבי המניין החוקי - ההוראה נשארת כפי שהיתה.

כן, בדיוק.

הלאה.

"אצילת הסמכות להקצות תדרים 5ח. (א) ועדת התדרים רשאית לאצול את סמכותה להקצות תדרים כמפורט להלן, לגורמים המנויים להלן, ורשאית היא לאצול את הסמכות כאמור דרך כלל או לעניינים מסוימים:"

כאן אני מבקש להוסיף שהאצילה תפורסם ברשומות.

כן, הוספתי את זה ב-(ב) קטן.

אבל זה לא בפני הוועדה.

כן, אגיע לזה. יש לנו נוסח מוצע.

" (1) ליושב ראש ועדת התדרים – את סמכות ההקצאה של תדרי רדיו בתחומים שלא הועדו או לא הוקצו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון;

(2) לחבר ועדת התדרים המייצג גוף מכוחות הביטחון, או ליושב ראש ועדת התדרים לעניין גוף מכוחות הביטחון שאין לו נציג בוועדה – את סמכות ההקצאה של תדרי רדיו בתחומים שהועדו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של כוחות הביטחון, או שהוקצו על ידי ועדת התדרים לשימוש בלעדי של גוף מכוחות הביטחון באמצעות מכשיר ייעודי לו."

פה נבקש להוסיף את (ב), מה שהיועץ המשפטי הציע: (ב) אצילה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

כלומר, למעשה יושב-ראש ועדת תדרים יוכל לקבל את הסמכות, להפעיל את סמכות ההקצאה, בלי שהנושא חוזר אחר כך למליאת ועדת התדרים.

זה עיגון מצב קיים.

בסדר, אני מבין. בכל זאת אנחנו דנים כרגע בהצעת חוק.

אני רוצה להבהיר. בתור יושב-ראש הוועדה וזה שהואצלה לו הסמכות, ישנם תחומים, כמו שדיברנו בהתחלה, שהועדו לשימוש אזרחי, ואז אנחנו מקצים בהם תדרים מדי שנה לכל הגורמים שמבקשים בהתאם ליכולת. מדובר על מאות של הקצאות של תדרים, לרבות בתחומים שהם אזרחיים בהם גם פועלים כוחות הביטחון. למשל, גלי צה"ל שהוא פועל בתחום השידורים לציבור שיש בהם את תאגיד השידור הציבורי ואת כל תחנות הרדיו האזורי, אנחנו מקצים גם תדרים לתחנות של גלי צה"ל. זאת אומרת, ניהול המשאב שהוועדה הועידה לשימוש אזרחי הוא חל על כל הגופים, בין אם הם אזרחיים או בין אם הם צבאיים או ביטחוניים.

מה הבעיה עם זה?

עקרונית, אין בעיה אמיתית עם זה. המוטרדות שלי, ואפשר למצוא לזה פתרונות רק צריך לחשוב עליהם, איך מידע ביטחוני שכזה לא זולג.

הנחת העבודה שלי, אלא אם כן תתקנו אותי, שלא עושים סקר דעת קהל בקרב העובדים השונים של המשרדים. אני מניח, אני רוצה לקוות, שבנושא הזה יש איזשהו הליך שבודק את העובדים ונותן להם סיווג ואת הדברים האלה. אם לא, אז צריך לעשות את זה כי אתה פה נוגע במשאב מהמדרגה העליונה. זה כמו שתמיד אומרים לך שלא תיפול רשימת תדרים בידי - - -. זה כמו חברי ועדת החוץ והביטחון. נבחרים אנשים על ידי מפלגות שונות, ויש שם רמות סיווג. במליאה דנים עד X ובוועדות המשנה עולים מדרגה, במודיעין עולים עוד כמה מדרגות. אחר כך מעל זה יש את השפיץ של השפיץ. ברור הוא שהנחת העבודה היא שכל אחד מהם חותם על מסמכים. אני רוצה לקוות שזה כך, אני לא יודע. תגיד לי, אדוני היושב-ראש - או שאתה כבר מדליף את התדרים? תדר זה משאב. זה לא רק למערכת הצבאית, גם במערכת האזרחית זה מידע רגיש. ככל שידוע לך, האם אתם עוברים איזשהו הליך של חתימה על סודיות?

יש סיווג ביטחוני.

ברגע שאנחנו מגיעים עד לרמה מסווגת, אנחנו מציגים אותה תחת החתמת שותף סוד. אחרי זה אי אפשר לפרסם את זה. חשוב להבין שגם בקרב החברים רק מי שחשוף לאותה הקצאה - - -

ברור כשמש לאור הירח. תוסיף: בכפוף לרמת הסיווג שלו.

לכל חברי ועדת התדרים יש סיווג ביטחוני מהרמה הנדרשת. זו סמכות שהיא במהות שלה של ועדת התדרים עצמה. לא יכול להיות שהסמכות של ועדת התדרים שהואצלה, חברי ועדת התדרים לא יוכלו לראות מה - - -

גם משפטית זה לא תקף.

זה לא מה שאני מתכוון.

רעיה אמרה משהו נכון כי באצילה הסמכות נשארת גם אצל בעל הסמכות המקורית. לכן, אם מה שאתה מעלה הוא נכון אז יש לכם שאלה לגבי סיווג בכלל לחברים המקוריים.

לא, אני אבהיר. אני מסכים לגמרי עם מה שאתם אומרים. אין לי בעיה עם הסיווג של חברי ועדת התדרים. כל חברי ועדת התדרים חשופים לכל מה שאנחנו מעלים שם ורואים את הכול, וגם מקבלים את הסיכום של ועדת התדרים. אני צריך להבין מה המנגנון, ברגע שהופץ הסיכום של חברי ועדת התדרים, לאיזה מערכת משמש אותו תדר, לוודא שהמידע הזה לא נחשף עכשיו לאנשים אחרים שהם לא חברי ועדת תדרים, כי גם אצלי אני יוצר מנגנונים. אני לא אומר שזה יהיה בחוק, אבל אנחנו צריכים אצלנו להבין כדי שאני אהיה רגוע שהמידע הזה לא זולג למקומות אחרים.

אני רוצה להבהיר. אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לכם שאמונים על העניין, חייב שיהיו סדרי עבודה ברורים בשאלות האלה, ולא רק בהן. אני מניח שיש שאלות נוספות שנוגעות לסודיות ולביטחון מדינת ישראל. אבל זה לא רק, יש גם ביטחון אזרחי ועניינים מסחריים שהוא לא פחות בעניין הזה. צריכים להיקבע כללים ברורים שלא ייחשפו אליהם אנשים שאין להם את הסמכות ואת הרשות לעשות זאת.

רק הערה נוסח לגבי הסעיף שמדבר על האצלה לגבי הנציג מכוחות הביטחון. ביקשנו רק להבהיר שיהיה ברור שאותו נציג מכוחות הביטחון יוכל להקצות את התדרים רק לאותו כוח ביטחון. מהנוסח היום זה לא מספיק ברור לטעמנו.

זה יהיה בהוראות האצילה עצמן.

אבל אני חושב שזה דבר שכן. אם זו הכוונה אז צריך לכתוב.

לא, זה גם מצמצם יותר. זה הכוונה עכשיו. כשאת עושה חוק, אם תרצי לשנות את זה פעם תצטרכי שלוש קריאות. את תוכלי לצמצם את זה בהוראות האצילה, השאלה אם זה נדרש לעשות את זה בחקיקה ראשית. את מבקשת צמצום שיכול להיות שאחר כך תתחרטי עליו ותצטרכי לתקן חוק.

אני חושב שהגברת למברגר צודקת בעניין הזה. אם מחר אתם תתעוררו אז זה יצטרך להביא אתכם לפה שוב. זה כבר לא אני היושב-ראש, זה כבר פחות נעים.

בואו נתקדם.

אם כך, ההוראה לגבי זכות העיון של ועדת התדרים בהחלטות, הגורם שנאצלה לו סמכות, תיווסף?

כן.

תיווסף לכאן.

5ח אושר, ובנוסף גם ההוראה לעניין זכות העיון.

אוקיי. קודם כל, אני מצביע על 5ח.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5ח, בכפוף לשינויים, אושר.

מאשר עם התוספות ועם השינויים.

אנחנו גם מוסיפים את (ה).

זה יכול להיות כאן או שם, רק ברמה המהותית. אמרתי שההוראה הזו פלוס הזכות של חבר ועדת התדרים לעיין.

תודה, אז אושר.

"עיון חוזר 5ט - מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים או של מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף 5ח, רשאי לפנות לנותן ההחלטה בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו אם התגלו עובדות שלא היו בפני נותן ההחלטה או אם השתנו נסיבות, והעובדות או הנסיבות כאמור עשויות היו להשפיע על ההחלטה שהתקבלה."

אוקי. הערות? משהו?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5ט אושר.

אושר.

"בקשה לקיום דיון בפני הוועדה העליונה 5י. (א) קיבלה ועדת תדרים החלטה בעניין מסוים, רשאי כל חבר ועדת תדרים וכל חבר ועדה עליונה לפנות ליושב ראש הוועדה העליונה בבקשה לקיים דיון באותו עניין בפני הוועדה העליונה; פנייה כאמור תעשה בתוך 21 ימים מיום שנמסרה ההחלטה לאותו חבר.

(ב) קיבל יושב ראש הוועדה העליונה בקשה לפי סעיף קטן (א), יכנס את הוועדה העליונה לדיון באותו עניין.

(ג) ועדת התדרים לא תקצה תדר שהתקבלה לגביו החלטה בוועדה, עד תום 21 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) – עד לקבלת החלטה בידי הוועדה העליונה."

כאן אנחנו מבקשים להוסיף משהו וזה לבקשת מערכת הביטחון: הוראות לפי סעיף זה לא יחולו אם שוכנע יושב-ראש הוועדה כי קיים צורך מידי להקצאת התדר לפי סעיף קטן זה.

למה זה יושב-ראש הוועדה ולא הוועדה?

למה לא כל הוועדה? זה החלטה של ועדה, למה רק היו"ר?

זה - - - של המיידיות.

בואו נשאל את היושב-ראש איך זה עובד בפרקטיקה.

ראשית, זה מקרים יחסית נדירים. בפרקטיקה, ויש לנו מקרה כזה, אנחנו מכנסים - - -

אנחנו מתעסקים עכשיו בדיוק במי זה "אנחנו", אל תגיד "אנחנו".

מזכיר הוועדה זימן מאתמול למחר, זאת אומרת, תוך יומיים, דיון שלא מהמניין של הוועדה ודיון דחוף לצורך בהקצאה מידית. כשנשב בוועדה נשמע את הצורך ונחליט האם להקצות אותו מידי או לא. אומנם זה עוד טרום השינוי בחקיקה כי היום אין את כל המגבלה הזו, אבל אנחנו כבר ניקח בחשבון את החקיקה המתהוות. אם נגיע למסקנה שאכן הצורך הוא מידי ואי אפשר להמתין גם לא 21 יום אז נחליט להקצות את זה.

לפי מה שאתה מתאר זה החלטה של הוועדה, אז למה שזה יהיה היו"ר? זה החלטה בעת הקצאת התדר שהוא תדר דחוף ואז היכולת שלך לערור עליו צריכה להיות מוגבלת. לכן, זו צריכה להיות החלטה של הוועדה, לא של היו"ר.

אני שואל שאלה אחרת. האם כל אחד מחברי הוועדה יכול לדרוש את הזימון?

כן.

האם גם מהחקיקה הזו זה עולה כך?

לא בהכרח.

יש פה שתי שאלות: הרי מה העניין? יש הליך מהיר, ואני מניח שהליך מהיר הוא לא סתם כך. אומנם זה מסוג הדברים שהם נדירים, אבל בגלל שהם נדירים הם גם מביאים איתם סוגים של בעיות כאלה ואחרות. היושב-ראש לא נמצא, הוא בחו"ל, ולא משיגים אותו. אתה צריך לייצר את אותה דחיפות. קודם כל, אני סבור שכל חבר ועדה רשאי לדרוש את הזימון. אני רוצה שזה יהיה ברור קודם כל.

רק בהקשר הזה של המידיות?

לא. אני חושב שבכל דבר, אבל אני חושב שפה - - -

בהקצאה כזו זה יהיה מטעמים מיוחדים, ביטחון מדינה.

לא, מדובר על צורך מידי. אני לא יודע איזה צרכים - - -

למה רק ביטחון?

גם צורך אזרחי יכול להיות.

נכון. אגב, אני כבר אומר לך, עידו, שיש דברים ברמה האזרחית שהם לא פחות דרמטיים. חלק ניכר ממה שצה"ל או מערכת הביטחון מבקשת זה תלוי אירוע.

אדוני היושב-ראש, אני מציע להשאיר את זה. כשנקבע את זה בנוהל הוועדה נעשה את זה על דעת כל חברי הוועדה, וגם רעיה תהיה מרוצה וכל חברי הוועדה.

הבעיה שלי הוא לא רעיה. רעיה היא דבר זמני, אתה זמני, כולנו זמניים.

כל מי שיושב, חבר קיבל מינוי. נקבע נוהל איך מזמינים, איך מגיעים, מתי שותים קפה, איך מצביעים. לא צריך בחקיקה באמת לרדת לרזולוציות האלה.

בינינו, אני לא משתגע שבחקיקה ראשית אנחנו מכניסים את זה - -

אם נרצה לשנות את זה ימינה או שמאלה נצטרך לבוא לפה.

- - ופתאום קרו דברים, אני צריך להביא קריאה שנייה ושלישית מי מזמן מי.

נשאיר את זה לוועדה, תנו לוועדה.

בכלל את הנושא של הצורך המידי?

לא. כדי שלא נגיע למצב שיש עכשיו איזה אירוע. אגב, במלחמת לבנון השנייה היה אירוע צבאי שהייתי צריך להקצות תדרים למקורות, אגב, לאזרחיים, כדי שלא נחסום אותם ועשינו את זה באופן מידי. האם אנחנו נחכה עכשיו? את לא יכולה להגיע, הוא כן יכול. נזמן את כולם, אבל מי שלא - אפשר להחליט מידי. היושב-ראש יוכל. זה לא לגנוב סוסים. זה לא אני או את. צריך פה מנגנון שיודע לעבוד גם ב - - -

רעיה, אני חושב על הפרקטיקה. אני לא רוצה להיות דווקן, אני לא רוצה לייצר מצב שיש פה דווקנות ואחר כך: לא בדיוק, ואת זה יעלו לוועדת משמעת כי הוא לא עשה את זה בדיוק וההוא בדיוק ישן או נסע. אני מציע להשאיר את זה.

אני רוצה לחדד. מה שרשום פה זה לא לגבי ההקצאה עצמה, זה לגבי זכות הערר. ואם ההקצאה היא גם כך של ועדת התדרים וזה הקצאה בהולה, אז יחליטו בעת ההקצאה הבהולה, ועדת התדרים, שאי אפשר לערור עליה.

זה לא העניין של ערעור, זה עניין של עיכוב ביצוע.

זה עיכוב החלטה.

זה לא הקביעה שאי אפשר לערור, זה רק עיכוב ההחלטה.

אין בעיה, עיכוב ההחלטה. הרי ההקצאה גם כך מתקבלת על ידי הוועדה כולה. בעת ההקצאה אפשר להגיד שלא יהיה עיכוב. אני באמת לא מבינה למה זה יו"ר. אני לא חושבת שזה עניין של סדרי עבודה.

קודם כל, מצב כזה יכול להתקיים בוועדה רגילה ריבונית שמזומנת שנה מראש בהתאם לתאריך המיועד. הגענו - כל חברי הוועדה - וסוכמה הוקצאה. הסעיף הזה אומר שלמשך 21 ימים, למרות שכולם הסכימו, כולם הצביעו, 21 ימים אני או כל חבר ועדה אחר לא יכול להשתמש בתדר. זה משהו שהוא לא אפשרי כי יש הרבה מקרים שכבר המערכת נדרשת לשימוש מידי, ועכשיו צריך לתת לה את התדר והיא צריכה להתחיל לעבוד. היא לא יכולה לחכות עכשיו. הסכימו, קיבלו החלטה.

זה לא מה שאני אומרת, דודי. אני מסכימה, רק שזו תהיה החלטה של ועדת התדרים כשהיא מקצה את התדר.

בכל מקרה זה החלטה של ועדת תדרים, אבל זה עיכוב החלטה.

לא, כרגע כתוב שזה החלטה של היו"ר.

כשאני קורא שוב את הנוסח, הנוסח באמת לא כל כך ברור כי כתוב בסעיף קטן (ג): "ועדת התדרים לא תקצה תדר שהתקבלה לגביו החלטה בוועדה עד תום 21 ימים מיום קבלת ההחלטה.". זו הוראה קצת מרחפת שלא לגמרי קשורה לנושא הסעיף שהוא בקשה לקיום דיון בפני הוועדה העליונה. צריך להבין למה הכוונה. מדובר באופן כללי?

תסתכל על סעיף קטן (א): קיבלה ועדת התדרים החלטה בעניין מסוים, רשאי כל חבר ועדת תדרים וכל חבר ועדה עליונה לפנות ליו"ר בבקשה לקיים באותו עניין בפני - - -, ופנייה כאמור תיעשה בתוך - - -. נתנו 21 ימים בשביל לאפשר פנייה לוועדה העליונה. אם אתה כבר מתחיל להשתמש בתדר ומקצה אותו ויש איזשהו שינוי שמתרחש בוועדה העליונה אז זה יוצר מצב שיכול להיות בעייתי.

אם תקראי את סעיף קטן (ג) תראי שהנוסח שלו לא כל כך מתכתב: "ועדת התדרים לא תקצה תדר שהתקבלה לגביו החלטה בוועדה עד תום 21 ימים", וכתוב: "אם הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) עד לקבלת החלטה בידי הוועדה העליונה.".

נכון, כי ב-21 יום הוא קורא.

כי ב-21 יום מחכים לראות אם מישהו יפנה. אתה לא יודע ב-21 יום אם הוגשה בקשה או לא. אתה מחכה את ה-21 יום. אם הם עברו כבר אי אפשר להגיש בקשה.

זה כאילו עיכוב ביצוע אוטומטי של החלטה למשך הגשת, במירכאות כפולות, הערר.

העניין של יו"ר הוועדה גם מתכתב עם המידיות אבל גם בגלל שהסמכויות פה הואצלו. לכן, יש פה משמעות. כשאתה אומר: ועדת התדרים, זה גם מכניס לפה גם מי שהסמכות הואצלו לו.

זה לא נכתב במפורש, ועל זה רציתי להעיר. אני חוזר אחורה לסעיף קטן (א), להביל מ-5ט רבא: מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת התדרים או מי שנאצל לו, אז ב-5י(א) כתוב: קיבלה ועדת התדרים ולא כתוב מי שהואצלה לו. צריך לתקן את זה או להבהיר.

את זה צריך להבהיר.

חברים, קדימה. זה יותר ארוך מהדיון על התדר. זה נהיה חפירה.

נוסף בסעיף קטן (א): קיבלה ועדת התדרים או גורם שהואצלה לו.

כן.

או מי שהואצלה לו.

ומה לגבי סעיף קטן (ג)? יישאר כפי שהקראתם?

עם הגורם שהואצל לו. בעת ההאצלה צריכה להיות הכרעה.

אני לא מבינה את הפרקטיות איך זה יעבוד אפילו, רעיה. יש גורמים שהואצלה להם הסמכות. מה בעת האצילה? את יודעת מה יהיה דחוף מכל הבקשות שיגיעו? זה לא שאני לא מסכימה איתך עם מה שאת אומרת, אני לא מבינה יישומית איך זה יעבוד. בגלל שיש פה עניין של אצילה, אני לא רואה איך זה יעבוד.

חברים, אני לא מבין מה הבעיה. אני הבנתי שיש הליך להקצאת תדר. 21 יום זה הזמן שצריך להמתין עד ש-. אף אחד לא יכול לעשות שימוש בתדר. בינתיים נכנסה בקשה נוספת לדיון דחוף שזימן אותה היושב-ראש כי אחד האנשים ביקש או הוא עצמו ביקש. הסתבר שהתדר הזה נדרש בלוח זמנים בהול ממפעל א' למפעל ב'. הוא עכשיו יותר דחוף מאשר ה-21 יום וצריך להקצות אותו לזה.

ישבה הוועדה, דנה בעניין הזה, השתכנעה הוועדה, וזה למרות שהיא קבעה. אני כותב לעוזרים שלי: דחוף. אבל באותו רגע זה היה דחוף. בינתיים נכנס משהו שהפך את זה לפחות דחוף. הוא דחוף פה בהקצאה, בוודאי ובוודאי כשמדובר בהקצאה רגילה של ה-21 יום. אבל ברגע שנכנס משהו דחוף אז אתה מתייחס אליו כדחוף. אם הוא לא דחוף אז אתה לא מתייחס אליו ככזה. מה הדרמה? בסוף הרי אתם אלה שקובעים, לא אף אחד אחר. אתם החלטתם שהבקשה היא אכן בקשה שיש לה את הסיבות שתיקרא דחופה. אתם יכולים להגיד בסוף הדיון: תודה רבה, הבנו. בכל הכבוד זה לא עניין כזה חשוב. נדון בו בכללים הרגילים. אולי בגלל שהוא נראה קצת יותר מעניין אחר, נקדיש לו לוח זמנים יותר משמעותי. אבל לא חייבים לגעת ב-21 יום בתדר שכבר הוקצה במסגרת הזו. או לחלופין אתם יכולים להגיד: סליחה, זה משהו שאנחנו חושבים שצריך לטפל בו, ובדחיפות. ה-21 הוא כבר לא קודש.

לכן, בעינינו התיקון שבוצע הוא מספק ועונה לשתי הדוגמאות.

אז מה הבעיה?

אני אגיד מה הבעיה. אני חושבת שלא סתם יש סמכות לדיון מחדש בפני ועדת תדרים העליונה. לוותר על הסמכות הזה זה ויתור.

תדר לא נגמר.

קודם כל, ברגע שהוא מוקצה, מאוד קשה להחזיר אותו. יודעים זאת כל יושבי השולחן. אני מבינה מה שיערה אומרת לגבי אצילת סמכות שזה בעייתי. אפשר לגבי האצלת סמכות, מבחינתי, שזה יהיה היו"ר. אבל רוב ההחלטות מתקבלות על ידי ועדת התדרים. לכן, היא זו שצריכה להכריע אם זה נחשב 21.

ברור לי שהיא צריכה להכריע.

אבל רשום כרגע בנוסח שזה היו"ר. אני לא רוצה שזה יהיה היו"ר לבד. יכולה ועדת התדרים יכולה לקבל החלטה ואז היו"ר יגיד: - - -

אז אני לא הבנתי, אני רוצה להסביר. אין סרט כזה שיושב-ראש מקבל החלטה לבד, אין סרט כזה. צורך מידי – האם היושב-ראש הוא מלאך שקוראים סיימון טמפלר. האם הוא עם העיגול הראש ורק הוא יודע להגיע? ומה יהיה אם זה בהול והיושב-ראש לא נמצא? אי אפשר לעבוד כך. אי אפשר לייצר מצב שהיושב-ראש הוא לבדו. בכל הכבוד, הייתי במערכות. אתה יכול להגיד שההחלטה לא תתקבל בדיון בבהילות כמו אותם - - -. יכול להיות שאתה יכול לחייב שיהיה לפחות עוד אחד. אין מצב שיושב-ראש מקבל החלטה לבד, זה ברור לי.

זה כל מה שביקשתי.

דנה, אני אומר לך דוגרי, מצדי שיהיה עוד אפילו אחד - מי שאיתרו אותו.

אפשר להרים טלפונים, יש מיילים. לכולנו יש פקסים אדומים במשרד. זה כל הבקשה שלי - שזה יהיה הוועדה, לא היו"ר. אין לי בעיה, אבל שיהיה הוועדה.

חברים, שלום לכם. במה זכינו?

אפשר להתפרץ לדלת פתוחה?

כן, בטוח.

אני יצחק שמואלי, ונמצא פה גם אברהם סלומה.

אברהם חבר שלי הרבה שנים.

אנחנו עמותת אנשים שזה ארגון לשיתוק מוחין. אנחנו משתדלים לעזור ולקדם כל מה שאפשר לאנשים שזקוקים ומתקשים. באנו לבקש לרתום, במיוחד אותך. אני לא יודע אם זה נושא שנושק ישר לוועדה שלך, לגבי מיסוי.

איך שפתחת, זה כבר לא אני. המילה "מיסוי" זה בחדר הבא, בוועדת כספים.

לגבי אביזרי שיקום וניידות שמי שזקוק להם זה אנשים שלא עלינו.

אני יודע למה אדוני מתכוון. אחלק את זה לשניים: יש את כל העניין הטכני של יבוא, פתיחת שוק, תחרות, יבוא אישי, וזה פה. זה נכנס לתוך מה שאנחנו קוראים אביזרי רכב. הדברים האחרים של מיסוי על זה אמור להיות בחדר שליד.

אבל בוא נעשה בינינו הסכם כדי שתנוח דעתכם בעניין הזה. תוציאו אליי פנייה. אדבר עם משרד התחבורה, קודם כל. אתם מדברים רק על אביזרי רכב?

לא, אביזרי שיקום וניידות.

אז זה בוודאות כבר לא פה. לדעתי, זה ועדת העבודה והרווחה שהיא גם בקומה הזו. אם זה עולה מדרגה למיסוי אז זה ועדת הכספים. אבל זה ממש לא פה. חשבתי שאתה מדבר איתי כי אני מקיים בימים אלה דיון על אביזרים לרכב, ועוסק גם בעניינים שלכם. אנחנו מתכוונים לשפר.

את העניין של האבזור בכלי רכב.

כן, אבזור בכלי רכב. אברהם, אתה צודק.

לגבי הביטוח והאחריות של רכב של נכה - הרכב מגיע לארץ - - -

אני כבר אומר לך, ביטוח זה לא כאן. גם ביטוח רכב נמצא בוועדת הכספים. אבל יש היבטים מסוימים של ביטוח שכן אנחנו עוסקים בהם. תוציאו לי פנייה. הדבר הראשון שאני אעשה הוא שאני אבקש התייחסות של דורית סלינגר שהיא הממונה על העניין הזה. לפי זה אני אחליט האם זה בסמכות שנתונה לנו לעסוק בזה או סמכות של ועדת הכספים.

דיברתי עם נתנאל העוזר שלך ואשלח לו.

אליי, אתה לא צריך לנתנאל. על הכיפק, תודה רבה לכם, חבר'ה. יצחק, אברהם, באהבה. זה בסדר גמור. אתה רואה? בינתיים הם רבים עדיין. שלוש שנים כותבים חוק והם עוד רבים. יש חקיקה שאתה חייב לעשות מקרים ותגובות, איך זה מתקיים.

יש לנו הצעה.

מה ההצעה שלכם?

אם הנושא כבר הגיע לוועדה והוועדה קיבלה החלטה, הוועדה תקבל החלטה בעניין הזה של הצורך המידי. אם זו סמכות שהואצלה, יו"ר הוועדה יקבל החלטה.

לא משנה למי הסמכות הואצלה.

כן.

בסדר. אתם רואים? כשאתם מצמידים ראש לראש אתם מרכזים שכל.

בדרך כלל, אבל אנחנו צריכים את העזרה שלכם.

נכון, בשביל זה זה פה.

על מה מצביעים?

5י, עם השינויים.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5י, בכפוף לשינויים, אושר

5י, עם השינויים - אני מאשר.

הלאה.

מינוי הוועדה העליונה 5יא - בהתאם לשינוי שעשינו בוועדה שבמקום שהשר ממנה אז תקום הוועדה בחוק.

ברור, כן.

אין צורך להקריא כל פעם את הנוסח - - -, את השינוי : תוקם ועדה עליונה.

תוקם ועדה עליונה בת חמישה חברים, והם:

שהמנכ"ל מינה?

כן.

"(2) המנהל הכללי של משרד הביטחון או עובד משרד הביטחון שהוא מינה;

(3) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים או עובד משרד לביטחון הפנים שהוא מינה:"

זה התאמות כפי שקבענו אותם בסעיפים.

בכל מקום מדובר על מנכ"ל המשרד או עובד אחר, עובד המשרד שהמנכ"ל מינה.

כן.

"(4) המנהל הכללי של משרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה;

(5) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד משרד ראש הממשלה שהוא מינה."

אוקיי. אני מעלה להצבעה את סעיף 5יא.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5יא, בכפוף לשינויים, אושר.

מאשר, עם השינויים.

הלאה - סמכויות הוועדה העליונה.

"סמכויות הוועדה העליונה 5יב. (א) הוועדה העליונה תדון ותכריע בעניינים אלה:

(1) עניין שהופנה אליה לפי סעיף 5י;

(2) כל עניין הנתון לסמכותה של ועדת התדרים, שוועדת התדרים החליטה שיש להעבירו לדיון בוועדה העליונה; "

אני רוצה לעצור אותך כאן. מכיוון שהוועדה עליונה יכולה לדון בכל עניין שוועדת התדרים החליטה להעבירו לדיון בוועדה העליונה, אני חושב שצריך להבהיר שאותם שיקולים שמנחים את ועדת התדרים אמורים להנחות גם את הוועדה העליונה. למשל, מדיניות הממשלה וכל יתר השיקולים. כי באופן תיאורטי כל נושא שעומד לדיון בוועדת התדרים יכול לעבור לדיון בוועדה העליונה.

פשוט לא הספקנו להעיר לגבי הסעיף הקודם, אבל ביקשנו שזה יהיה עובד מקצועי.

ברור. זה מעמיד במבוכה את הסעיף. את כבר פוסלת את המנכ"ל, לא את העובד.

אותי לימוד להיות חשדנית כלפי כולם.

בסדר, אז אני חשדן כלפייך.

זה גם מקובל.

זה לא כתובים בחקיקה כזו. אפשר להגיד: המנכ"ל אחרי שנבדק בפוליגרף ווידאו שזה, ושניים שגם הם נבדקו בפוליגרף חתמו. הנחת העבודה היא שאנחנו עוסקים באנשים שראויים להיות ממונים.

אדוני, אני מציע להבהיר שאותם שיקולים שעומדים בפניה של ועדת התדרים בעת שהיא מפעילה את סמכויותיה, למשל, מדיניות הממשלה וכל יתר השיקולים, גם הוועדה העליונה תפעל בהתאם ל - - -

מאה אחוז, זה ברור. מבחינתי זה ברור. תודה, אוקיי.

הלאה, פסקה (3).

"(3) כל עניין הנתון לסמכותה של ועדת התדרים", ופה יש תוספת עם האוצר: "...שיש לו השפעה משמעותית על מצאי תדרי הרדיו שיושב ראש הוועדה העליונה או שניים לפחות מחבריה סברו כי יש לדון ולהכריע בו בוועדה העליונה. ואז הורדנו: "ובלבד שלא התקבלה לגביו החלטה בוועדת התדרים".

תוכל לחזור?

"כל עניין הנתון לסמכותה של ועדת התדרים שיש לו השפעה משמעותית על מצאי תדרי הרדיו שיושב ראש הוועדה העליונה או שניים לפחות מחבריה סברו כי יש לדון ולהכריע בו בוועדה העליונה. ואז להוריד את הסיפא של: "ובלבד... ".

כן, אני גם מבין את העניינים. בדרך כלל יש הרבה בעיות עם הרדיו.

" (ב) החלטות הוועדה העליונה יחייבו את ועדת התדרים.

ברור, אוקיי.

יש מניעה בפרסום הודעה על מינוי חברי הוועדה העליונה? האמת שהשאלה הזו נכונה גם לגבי ועדת התדרים. אני מדבר אם יש איזושהי מניעה לפרסם כמו שמודיעים או מפרסמים על מינוי של גופים, של מועצות.

זה לא מינוי קבוע.

אני לא חושב שזה נדרש. בשונה ממקומות אחרים, כיוון שכאן זה כל כך מקצועי, אלה שעוסקים בפנייה יודעים. הוא לא פונה ישר לוועדת התדרים. אם זה רדיו הוא יודע שהוא עובד מול משרד התקשורת והוא אומר לו: אדוני, תפנה לוועדת התדרים, אלה הפרטים של ועדת התדרים. זה יותר מדי - - -

- - - שקיפות, אבל - - -

להערכתי, אין כאן. זה לא משהו שאתה אומר: אני רוצה לדעת כי יש שיקולים - - -

במקרה הזה הוא יודע את הזהות שזה מנכ"ל משרד או נציגו. אפשר לשאול את מנכ"ל המשרד.

נכון.

דיברתי גם על ועדת התדרים, אבל בסדר.

לא משנה, מבחינתי זה לא - - -. לא אכפת לי שזה יהיה כתוב, אבל מבחינתי זה לא כזה.

לכם יש בעיה שהשמות שלכם יופיעו באינטרנט מי החברים? אני לא יודע.

- - - שכן.

לא, אבל הנציג שהוא מינה - - - . באופן עקרוני המנכ"לים זה המנכ"לים.

יש שם שב"כ.

אנחנו צריכים לבדוק את זה.

עזוב, זה לא כזה היום הרת עולם. בעיקר אנשי שב"כ וזה, ואני לא צריך שייכנסו לי.

כשאני ישבתי שם, לי היתה בעיה שיפרסמו את השם שלי. לא יכולתי להוציא את זה.

אז עזוב את זה.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5יב, בכפוף לשינויים, אושר.

אני מאשר את 5יב עם התיקונים.

עם שני התיקונים.

"סדרי העבודה של הוועדה העליונה 5יג.

(א) החלטות הוועדה העליונה יועברו לעיונם של חברי ועדת התדרים.

(ב) הוועדה העליונה תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה."

השאלה אם גם כאן צריך לכתוב: ככל שלא נקבעו לפי פקודה זו? גם זכות עיון זה חלק מסדרי העבודה. זה תוספת שנהוג לכתוב.

בסדר.

אוקיי.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5יג, בכפוף לשינויים, אושר.

5יג אושר.

יש הוראות שבדיון הקודם לא אושרו ורלוונטיות לוועדת התדרים. אמרנו שהוועדה תדון בהן ברגע שכל נושא ועדת התדרים יאושר.

נכון. בואו נעשה את כל מה שאפשר. חוץ מענייני משרד הביטחון, אפשר כבר עכשיו לאשר אותם.

אני מציע שקודם כל ההוראות שרלוונטיות לוועדת התדרים שטרם אושרו.

יש את הסעיף הזה בחלק של הפטור שעליו אנחנו עדיין מקיימים דיונים.

היו הוראות המעבר לגבי - - -

אני רוצה להזכיר לכם שעד השישי בחודש אנחנו צריכים ויש לנו לו"ז נוסף.

זה פסקה (14) פרק ד', הוראות מעבר, וסעיף קטן (ו) הוא בנוגע לחברי ועדת התדרים, זה הסעיף האחרון: "חברי ועדת התדרים שכיהנו ערב יום התחילה בהתאם להחלטת ממשלה שניתנה לפי סעיף 5ד(ג) לפקודה, כנוסחו לפני יום התחילה, יראו אותם כחברי ועדת התדרים שמונו לפי סעיף 5ה לפקודה, כנוסחו בסעיף 9(15) לחוק זה."

הכהונה שלהם לא קצובה, נכון?

לא.

השאלה אם לא צריך להוסיף כאן: כל עוד הכהונה שלהם לא הופסקה לפי דין או הוראה מעין זו? כי למעשה את מקבעת את הכהונה.

הם חברים. ברגע ששינו אותם אז היא משתנה.

- - - כי לא צריך מינוי מחדש. אני לא מכירה הוראות כאלה.

יש הוראות כאלה.

איך אתה מציע?

כל עוד לא הופסקה כהונתם לפי דין. פשוט שלא יהיה כאן קיבוע ספציפי ושאדם יוכל להגיד שיש לו זכות להיות חבר מעתה ועד עולם בגלל הוראת המעבר.

אוקיי, תודה. אני מעלה להצבעה את 14(ו) עם התוספת.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 14(ו), בכפוף לשינויים, אושר.

אושר.

יש עוד משהו?

יש.

לגבי ועדת תדרים - אני חושב שפה סיימנו.

חברים, כל מה שאפשר לסיים נעשה עכשיו, ושיישאר לנו רק את נושא מערכת הביטחון.

אדוני, יש חוב קטן שלי לוועדה בעניין אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיש בהם כדי למנוע את איחזור שמות המפרים, בפרק העיצומים הכספיים. בדקנו את הסוגיה, גם אגב התיקון האחרון בנושא הגפ"מ שאושר כאן בוועדה. אנחנו מבינים את טענות משרדי הממשלה שיש קושי ביישום ההוראה כפי שנכתבה, למרות שהיא מדברת על יישום אמצעים טכנולוגיים ככל הניתן או ככל האפשר.

אנחנו מציעים חידוד נוסף. בכל זאת להכניס את ההוראה הזו לפרק העיצומים הכספיים ולקבוע לעניין פרסום שמות שבפרסום כאמור יישם המנהל אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים ככל שיש אמצעים מקובלים המאפשרים זאת - וזה סייג חשוב - כדי למנוע ככל האפשר את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום.

כלומר, אם תקופת הפרסום היא ארבע שנים או שנתיים, בתום התקופה הזו, ככל שיש אמצעים טכנולוגיים מקובלים, זמינים, ניתן יהיה תמיד להפעיל אותם.

אנחנו הוספנו את זה בחוק נתוני אשראי.

נכון, אבל בחוקים האחרונים שאושרו בנושא עיצומים כספיים ההוראה שעוגנה בחוק היא ההוראה הזו בלי התוספת שהקראתי עכשיו. שמענו הערות לגבי הפרשנות שיכולה להיות מכבידה על הרגולטורים, ולכן אני מציע את התוספת הזו. האם אתה מאשר?

מאשר.

בהצעת החוק בפרק העיצומים הכספיים יש הפרות נוספות שהן הפרות בחקיקת משנה או הפרות של הוראות הרישיון, צווים או תקנות והוראות הרישיון. המשרד העביר נוסח מוצע לתוספת הזו שמונה את ההפרות ואת סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל כל אחת מההפרות האלה.

אנחנו שמחים לחסוך זמן לוועדה לעשות את זה כבר עכשיו עם החוק, ולא להביא עוד פעם תוספת.

מה שתרצו.

" התוספת הראשונה

(סעיף 6ה)

בתוספת זו –

"צו התקשורת" – צו התקשורת (בזק ושידורים)(פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012;

"תקנות הטלגרף האלחוטי" – תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987.

הפרה סכום העיצום הכספי

(1) לא דיווח למנהל בניגוד להוראות תקנה 8ב(ב), תקנה 8ג(ד) או תקנה 8ד(ב) לתקנות הטלגרף האלחוטי; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(2) לא רשם מלאי בניגוד לתקנה 8ג(ט) לתקנות הטלגרף האלחוטי; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים

(3) סחר במכשיר אלחוטי שאין לגביו אישור סוג בתוקף בניגוד לתקנה 8ג(ב) לתקנות הטלגרף האלחוטי; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים

(4) מכר או העביר לחזקתו של אדם מכשיר אלחוטי על אף שאין אותו אדם נושא רישיון מתאים בניגוד לתקנה 8ג(ג) לתקנות הטלגרף האלחוטי; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(5) לא מסר למנהל הודעה על שינוי בפרטים בניגוד להוראות סעיף 6 לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(6) לא ניהל רישום מלאי או לא שמר מסמכים ותעודות בניגוד להוראות סעיף 8 לצו התקשורת;

10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(7) לא מסר למנהל דיווח רבעוני בניגוד להוראות סעיף 8א לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(8) לא דיווח למנהל על תקלה אופיינית שהובאה לידיעתו בדגם מסוים של ציוד קצה שייבא, שיש בה כדי לסכן את בטיחותו של אדם או בריאותו, בניגוד להוראות סעיף 8ב לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(9) לא סימן ציוד קצה שאינו חדש בניגוד להוראות סעיף 8ג לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(10) לא מסר מסמך הנוגע לסחר שדרש המנהל, בניגוד להוראות סעיף 9(א)(1) לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(11) לא מסר ציוד קצה הנמצא בחצריו שדרש המנהל לשם ביצוע בדיקה מדגמית בו בניגוד להוראות סעיף 9(א)(2) לצו התקשורת; 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 20,000 שקלים חדשים.

(12) סחר בציוד קצה בניגוד להוראות שנתן המנהל לפי סעיף 9(ב) לצו התקשורת, לעניין הפסקה של הסחר או תנאים להמשך קיומו; 70,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 140,000 שקלים חדשים.

(13) לא מסר או פרסם הודעה או אזהרה בדבר מסוכנות או הסתברות גבוהה למסוכנות בציוד קצה, בניגוד להוראות שנתן המנהל לפי סעיף 9(ג) לצו התקשורת; 70,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 140,000 שקלים חדשים.

(14) הפר הוראת רישיון שעניינה חובת הפסקת פעולה של מכשיר אלחוטי שלגביו ניתן הרישיון, בשעת חירום או במצב חירום כהגדרתם ברישיונו, שנמסרה לו הודעה עליהם; 20,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 40,000 שקלים חדשים.

(15) הפר הוראת רישיון לעניין הפעלתו של מכשיר אלחוטי במקום מסוים, בתא מסוכך, בעומס דמה, או בתנאים הנדסיים או מגבלות אחרות שנועדו להבטיח כי המכשיר שלגביו ניתן הרישיון לא חורג מתנאי התדר שהוקצה לפעולתו, 20,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - 40,000 שקלים חדשים.

אם אפשר הסבר קצר גם לגבי סיווג ההפרות. לגבי פסקה (15) יש כאן מונחים שלא הגדרתם. ההגדרה של המונחים האלה אמורה להיות ברישיון?

ההפרות האלה מתכתבות עם מה שנקבע כבר בסעיף 6ה, מה שכבר הקראנו בפעם הקודמת. יש פה הוראות נוספות שחלות מכוח הצו, וכן הוראות נוספות שיש אותן בתקנות, ואלה מתייחסות להפרות שלא דיברנו עליהן בפעם הקודמות.

נכון. אני שואל, אבל יש כאן מונחים שלא הוגדרו. הפניתם להוראות רישיון. תא מסוכך ועומס דומה - ההגדרות האלה נמצאות בפקודה? מה עם תנאים הנדסיים?

לגבי סעיף 1 לפני זה של שעות חירום ומצב חירום, זה יש ברישיון.

זה מונחים מקצועיים.

אנחנו מבינים שאלה מונחים מקצועיים, רק שבחקיקה אנחנו בכל זאת מגדירים מונחים. זה משהו שעכשיו נכנס לחקיקה ראשית.

אם זה מונח שהוא לא מילוני או לא ניתן להבין מההקשר לעניין אז בדרך כלל מקובל להגדיר אותו.

זה מושגים בסיסיים למי שעוסק באלחוט, לא לאחרים. אפשר להגדיר.

אדוני נתן לנו תשובה לא טובה, ואגיד לך גם למה. לא כל מי שקורא חקיקה, בהכרח צריך להיות חבר הוועדה.

אז נגדיר.

תמיד אני מנסה כאן בחקיקה, ואני אומר את זה גם לצוותים שלי, אפילו בהודעה לעיתונות. האל"ף-בי"ת הוא שאתה צריך לדעת למי אתה פונה. אתה צריך לדעת שלא רק יקראו את זה יודעי ח"ן. הנחת העבודה היא שזה יכול להיות אפילו סתם תלמיד שיעשה עבודה. הדברים צריכים להיות כאלה שהם לא מצריכים מכל אחד תחום התמחות ספציפי. אם אתה רוצה אחר כך לעלות מדרגה ולשכור את שירותיו של מאן דהוא כדי שיעסוק בעניין הזה אז אתה כבר תלך למומחה. אבל שהאיש הסביר יודע גם בבית שלו לשבת ולקרוא חקיקה ולהבין במה מדובר.

מקובל.

תודה, אדוני.

תא מסוכך זה תא שכל דפנותיו - - -

נתי, דנה, זה אחר כך תעשו ביניכם בניסוח. אני לא מתכוון עכשיו שתגיד לי תלת-פאזי מפוצל שיצא מ- והגיע ל- ונגע בחוט נוסף. הכוונה שהאיש הסביר שקורא דבר כזה מבין פחות או יותר במה מדובר ולא שהוא הופך להיות איש מקצוע מרגע העניין. לא נדרש שהוא יהיה איש מקצוע כדי להבין במה מדובר, בסדר? תעשו את זה אחר כך.

בסדר.

יש שתי אופציות: אפשר להפנות להגדרות ברישיונות, ככל שיש הגדרות כאלה. אפשר גם לקבל הגדרה מקצועית ו - - -

תחליטו, מה שתחליטו אני - - -

או שאם מדובר בתנאים הנדסיים. אנחנו נבדוק אם אפשר אולי להשמיט את זה, ואז זה יישאר הכללי: תנאים הנדסיים. אנחנו נבדוק את זה, ואם אפשר נפשט את זה.

אם אפשר, אנחנו נבדוק האם זה נכנס לתוך תנאים הנדסיים. אם זה לא נכנס, אז - - -

בסדר.

העניין ברור. אני מצביע על כל התוספת. היו בה שינויים? שום דבר, להוציא (15) שבו אמרנו שנבחן את העניין הניסוחי.

ביקשתי גם, אם אפשר, הסבר קצר איך סיווגתם את ההפרות.

אני זוכר מהפעם הקודמת שיצרתם את הסיווג, זה דומה.

כמו תיקון 55. גם זה הוא מכיר כי ישבתי איתו על התוספת.

נכון, אתה צודק. אני זוכר את זה משם.

אנחנו צריכים להוסיף שם הפרות שחסרות לנו ואנחנו לא יכולים לתת. הוא שאל אותי איך זה נקבע.

ההפרות פה מתכתבות עם ההפרות שכבר הצבעת עליהן בפעם הקודמת. זאת אומרת, אם זה לא דיווח או הודעה או דברים שדומים להפרות שכבר הצבענו עליהן. אתה רוצה שנצביע ממש אחד לאחד את השינויים?

לא, את העיקרון - 10 - 20.

איך קבעתם את המדרג?

שוב, ההפרות שנראו חמורות פחות כמו שעשינו בהפרות שדיברנו עליהן אז. זה מתכתב עם זה. הפרות שנראו לנו פחות חמורות קיבלו את הסיווג הנמוך ביותר, וההפרות היותר חמורות קיבלו את הסיווג הגבוה יותר.

אני מבקש לשאול שאלה שעכשיו חשבתי עליה. ההפרות שהן לפי צו התקשורת, יש הוראות אכיפה אחרות בחוק התקשורת? כי למעשה צו התקשורת הוא צו שעודכן גם מכוח חוק התקשורת וגם מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי. יש שני מקורות סמכות.

אני צריכה לבדוק את זה.

אני מציע שנבדוק את השאלה הזו אולי עד יום ראשון, ואם יהיה צורך לערוך שינויים נשנה.

כן. בכל מקרה יש לנו הוראה שאי אפשר כפל - אתה יודע.

אני יודע.

רז הילמן, איגוד לשכות המסחר. מבחינת התוספת השנייה - עדיין לא ראינו אותה. היא חסרה.

היא תפורסם לקראת הדיון הבא.

היא תוכל להשפיע על התוספת הראשונה? זאת אומרת, ההפחתות בתוספת השנייה יוכלו להשפיע גם על התוספת הראשונה?

כן, זו הכוונה. זה לא משנה היכן קבועים סכומי העיצום. בין אם זה בתוך החוק או בתוספת, נסיבות ההפחתה יחולו גם כאן וגם שם.

תודה. אדוני, האם אני יכול להצביע?

כן.

הצבעה

בעד – פה אחד

התוספת הראשונה, בכפוף לשינויים, נתקבלה.

תודה רבה, אני מאשר את התוספת הראשונה, גם לגבי (15) וגם הבדיקה.

וגם את הבדיקה שביקשתי.

כנראה שאין, אבל - - -

תודה. מה עוד נשאר לנו?

בסעיף הראשון, בסעיף ההגדרות, אחרי ההגדרה "חוק הטיס", רק לשם הנוחות כי באמת המונח "חוק התקנים" מופיע מספר פעמים בחוק, אז אנחנו - - -

אבל זה תיקון שאפשר לעשות אותו כתיקון נוסח. בסדר, אין בעיה.

4ב - בדיון הקודם הקראתי את התיבה שאני אקריא עכשיו שאין באמור כדי לגרוע מסעיף 12 לחוק התקנים.

עדיף להגיד מה הנושא שעליו הוא מדבר ברמה המהותית.

בבקשה לרישיון יש מידע שהמנהל רשאי לדרוש מהמבקש, מפרט היצרן ובדיקת מעבדה. לעניין הזה הקראתי בפעם שעברה שאין באמור כדי לגרוע מסעיף 12 לחוק התקנים. הקראתי את זה במפרט, וזה אמור להיות בבדיקת מעבדה.

אוקיי.

אני צריך לאשר את זה?

לא, זה הבהרת נוסח בלבד.

בסעיף 4ג - תנאים למתן רישיון, בסוף הסעיף, וזה בהמשך לשיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה, אנחנו מציעים להוסיף סעיף קטן (ד).

הסעיף הזה אושר. אם אתם מבקשים להוסיף זה כמובן לא יהיה בסעיף הזה שכבר אושר בוועדה. זו תהיה הוראה חדשה שאנחנו נקבע. נבדוק איפה לשלב אותה. אבל כרגע אם אתה מבקש לתקן סעיף שכבר אושר, צריך בקשה לדיון מחדש, כפי שציינתי.

אז אנחנו מבקשים הוראה חדשה: אדם שהמנהל ביטל את רישיונו לא יגיש בקשה לרישיון חדש מסוג שבוטל כאמור, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול כאמור.

מה שנקרא: תקופת צינון.

בדיוק.

הוועדה מאשרת את התוספת לעניין תקופת צינון כפי שהוקראה?

מאשר את התוספת, כן.

4ו חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל רישיון - יש לנו את סעיף קטן (א): השר רשאי לקבוע תקנות לעניין הזה. בסעיף קטן (4) יש שם חובות לעניין ניטור הספק השידור של המכשיר האלחוטי או תחנת האלחוט שלגביהם ניתן הרישיון, בידי בעל הרישיון, ומסירת..., אני מוחק: נתוני הניטור למנהל, ובלבד שחובות כאמור ייקבעו רק, ואז פה כתוב: - - -

שוב אני מסביר, סעיפים שאושרו בוועדה אי אפשר עכשיו לתקן אותם, אלא אם כן הוגשה בקשה לדיון מחדש.

לא, אבל זה הבהרת נוסח של משהו שנאמר בוועדה.

אז צריך להגיד. אם זה משהו שכבר נאמר, אין בעיה.

זה הבהרת נוסח של משהו שדנו בו.

זה הבהרת נוסח. היה את המנהל וזה השר. עכשיו שמדובר פה בטכנולוגיות שקובע השר אז נכון שהוא יקבע את אותם טעמים מיוחדים המצדיקים באמת כל מה שקשור לחובות ניטור. זה היה המנהל. אם השר קובע את תקנות אז הגיוני שהשר יקבע גם את החובות לעניין הזה.

זה ייקבע - - -. זה המנהל או השר לפי העניין.

נכון, אבל זה אמרנו בדיון הקודם.

הוא רק הציע נוסח מתאים לזה.

בסך הכול הוא עשה התאמה בנוסח.

אנחנו העברנו את הסמכויות מסמכויות מהמנהל לסמכויות של השר. פה זה סעיף שנשכחה התאמה, לכן הוא אומר שזה נוסח.

בתיקון נשמטה ההתאמה.

לא, לי כתוב שהתאמנו.

מצוין, אז אין שאלה.

אצלי כתוב ששינינו את זה בדיון הקודם.

מה אכפת לך? עזוב. מה שבטוח - בטוח.

אז תגיד שוב ברמה המהותית מה התיקון.

אני הבנתי את העניין הזה של ביצוע ההתאמה.

שחובות כאמור ייקבעו רק אם מצא השר כי ישנם טעמים?

נכון, ואז ביצענו את ההתאמה שמהמנהל גם כן זה.

תודה, אני מאשר.

אז באותו סעיף, סעיף קטן (ד), אנחנו מציעים הוראה חדשה.

לא, זה רביזיה. או שאתה רוצה סעיף נפרד? זה יכול להיות סעיף נפרד.

אם מדובר על שינוי של הוראה מהותית שכבר הוצבעה כאן, לא ניתן לשנות. אם זה תוספת אז זה סעיף חדש. אחר כך נראה מה המספור שלו, אבל אל תוסיף לסעיף שכבר - - -

בדיונים שהייתי אמרו לי שאם מוסיפים פסקה חדשה אומנם לא צריך לפתוח את הסעיף, אבל אפשר להוסיף פסקה חדשה לסעיף שנכון שכבר הוצבע.

כן, אבל אפשר לבדוק אחר כך איך בדיוק נשנה את המספור. זה לא חשוב. מה שחשוב שמהותית זה הוראה חדשה.

זה הוראה חדשה.

בסדר, עדיף להגיד שזה הוראה חדשה.

רק אקדים ואומר שהוראה דומה כבר קבועה, כבר אישרת לפני יומיים, לגבי אישורי התאמה. לכן, זה נשמט בטעות מהחלק של הרישיון. למעשה, זה אותה הוראה. אני אקריא אותה: בעל רישיון לא יבצע פעולות במכשיר האלחוטי שלגביו ניתן הרישיון אשר יש בהן כדי לשנות את תכונותיו האלחוטיות, ובכלל זה החלפת אנטנה מקורית או הוספת תקשורת לחיבור לאנטנה חיצונית, אלא אם הדבר הותר לו ברישיון או שקיבל אישור לכך מראש מאת המנהל.

לא לגמרי הבנתי למה צריך את ההוראה הזו כי זה ברור שבעל הרישיון אמור לפעול לפי רישיונו, לא? כלומר, אם כתוב ברישיון שאסור לו לבצע פעולות מסוימות שיש בהן כדי לשנות את התכונות האלחוטיות, - - -

אני חושב שזה, בין היתר, לעניין ההפרה?

אני מנסה לשער. לשם הטלת עיצומים כספיים ההפרה צריכה להיות ברורה. לעיתים המחלקה הפלילית מעדיפה שיהיה טיפה פירוט יתר.

ברור מאליו.

וזו הפרה שיש לגביה סנקציה מינהלית? עיצום כספי?

כן.

רציתי רק להבהיר שברישיון קובעים תנאים שבהם מותר להפעיל את המכשיר. אם מישהו לוקח את המכשיר ומשנה אותו אז זאת העבירה.

אוקיי.

אתה מאשר?

אני מאשר.

ב-4ז, לאחר שיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה, קיבלנו את הערת הוועדה. לכן, אנחנו מבקשים להוסיף שהסעיפים הללו של ביטול, הגבלה או התליה של רישיון יחולו גם על אי חידוש רישיון.

אפשר לעשות את זה גם סעיף נפרד ש - - -

כן. כלומר, זה לא אי-חידוש. זה בעצם סירוב לחדש?

סירוב לחדש.

למעשה, כל העילות שיש כאן לעניין ביטול, הגבלה, התליה, יחולו גם לסירוב לחדש.

כן.

אני מצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ז, בכפוף לשינויים, אושר.

אוקיי. אושר.

סעיף 4י אישור התאמה לפי הצהרה - גם אם העניין הזה של: אין באמור כדי לגרוע מסעיף 12 לחוק התקנים, אז זה מופיע ב-(ג)(1)(ב): בדיקה שבוצעה במעבדה בישראל וכו'. בסוף אנחנו מציעים להוסיף: אין באמור כדי לגרוע מסעיף 12 לחוק התקנים.

אוקיי. זה היה הסעיף של פולקמן.

לא. זה ממש רביזיה.

אני זוכר שלא מתחייב שאם זה מובא מחו"ל ומעבדה מאושרת, אז לא צריכה לעבור - אוקיי.

נמשיך ל-(2)(ב).

לא. כמו שאמרתי, הנושא הזה כן דורש רביזיה.

של פולקמן.

ב-4י.

כן, 4י. את הקודם אישרתי.

רגע, אז זה נעלה ברביזיה ביום ראשון?

כן, אני אגיש רביזיה. אני מגיש אותה כבר עכשיו.

נשארו לנו מעט שינויים. "בסעיף 4טז(3) – טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת".

זה הוראה שאושרה.

אנחנו הבאנו את התיקון בדיון, אבל מאחר שזה באמת נעשה בצורה כזו חפוזה אז צריך משהו קטן משם.

אז צריך רביזיה. אם זה משהו חדש - - -

יקירי, רביזיה.

הלאה.

כמו שאמרנו, עכשיו צריך להתאים בסעיף של ההפרות את העניין הזה של שינוי בתכונות הטכניות של המכשיר, מה שעכשיו אישרנו. זה בסעיף 6ה(א)(7), וזה התאמה של התיקון שאמרנו עכשיו לעניין העיצום הכספי של מי שמשנה את התכונות של המכשיר האלחוטי.

בסדר.

הנושאים ההנדסיים שדיברנו קודם.

אמרתי בדיון הקודם שככל שיש צורך לשנות את הנוסח של ההוראה המהותית וההפרה, אנחנו נעשה את התאמות הנוסח, אין בעיה. זה התאמת נוסח.

אז אני מאשר או לא צריך וזה רק התאמות נוסח?

הוועדה רושמת לפניה.

הוועדה רושמת לפניה, אוקיי.

עכשיו הסעיף של רת"א.

אדוני, אנחנו נבקש להוסיף סעיף שמאפשר. מנהל רשות התעופה האזרחית מוסמך לפי התיקון לפקודה לתת רישיונות לגבי תחנות אלחוט בכלי טיס. בדרך כלל מה שקורה לפי חוק הטיס זה שהמנהל מוסמך לפי חוק הטיס לתת רישיונות לפי החוק, וסעיף 169 לחוק הטיס מאפשר לו להסמיך את עובדי רת"א בסמכויות האלה למתן רישיון. אנחנו רוצים לשמור על אחידות גם בהקשר הזה. זאת אומרת, להחיל את סעיף 169 לחוק הטיס על סמכויות המנהל לפי התיקון לפקודה, שלא תהיה שונות ושמפקחי רת"א או עובדי רת"א שיוסמכו - - -

נשמע לי הגיוני מאוד.

כל עובד של הרשות - ניתן יהיה להסמיך את עובד רשות התעופה האזרחית, מנהל רשות התעופה האזרחית כפי שנקבע בחוק הטיס, יוכל להסמיך בסמכויות גם עובדים לעניין פקודת הטלגרף האזרחי.

מאה אחוז.

בכפוף לשני סייגים שאמרנו: אחד, כמובן הסמכות להטיל עיצום כספי, לשלוח התראה, שהיא סמכות ייחודית - -

בוודאי.

- - והסמכות להטיל, או להטות או להגביל או לבטל רישיון שניתן מהעילה הכללית של סיכון הציבור או תקנת הציבור או טובת הציבור שזה עמום מאוד.

יש בזה הרבה - - -

אוקיי, הגברת למברגר. יש הערות? מישהו חושב שזה לא נכון למרות שהיושב-ראש חושב שזה נכון? תודה רבה, אושר.

עוד משהו?

רק דבר אחרון. לבקשת היו"ר העברנו אתמול מסמך לוועדה בנוגע לאופן יידוע הציבור. ככל שאדוני רוצה השלמות או משהו, תגיד לנו. זה נשלח אתמול בלילה למייל של הוועדה.

עוד לא ראיתי את זה. אני מקווה שהציבור יידע טוב ממה שאנחנו כבר יודעים עכשיו העברת לנו. תעשה לי טובה, תבדוק את זה מול הוועדה. חשוב שתוודאו שזה אכן מתקיים.

עוד משהו? שיחקנו אותה. כל מה שנשאר לנו זה רק ענייני סמכויות המפקחים. דנה, אני רוצה להבהיר וכבר לעשות ספוילר. אני רוצה להבהיר את עמדתי בעניין המפקחים והספוילר הוא שתתקרבו לעמדת היועץ המשפטי, בסדר? את יודעת למה אני מתכוון בדיוק. באמת אני גם אומר לכם בעניין מערכת הביטחון - אנא, אנא, אנא, תנסו להגיע ביניכם. זה באמת לא משהו דרמטי. יש מודלים מקובלים, בואו נתכנס פנימה ונסיים את העניין כמו שצריך.

אלו שני הדברים. יש לנו עוד משהו חוץ מזה?

יש רביזיות, סמכויות המפקחים ומערכת הביטחון.

אוקיי. תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.