ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 702

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018), שעה 13:15

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

מימון שמילה
נתי שוברט
גדעון שטרית

-
-
–

המנכ"ל בפועל, משרד התקשורת
סמנכ"ל, ספקטרום, משרד התקשורת
מנהל אגף בכיר, רישוי, משרד התקשורת

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

אורנן שטיינברג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

רועי ברית - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר, טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

שירי נוימן - מנהלת תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

טלי ארפי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עידו שלמה סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה דימניק
יערה למברגר

–
-

רפרנטית בצוות תמ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד, משרד המשפטים

אלישבע לסרי - עו"ד, משרד המשפטים

אנואר חילף - מנהל יבוא וסחר, משרד הכלכלה והתעשייה

רון חובב - מפקח מערכות תקשורת, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור - עו"ד, רשות התעופה האזרחית

דוד אלימלך - רע"ן תקשורת אלקטרו מגנטית, משרד הביטחון

מירה ברנר - עו"ד, יועצת משפטית אגף תקשוב והגנה בסייבר, משרד הביטחון

אופיר ביתן - עו"ד, היועץ המשפטי בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

רויטל קדם - עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

כפיר זק"ש - מנהל צוות ציוד קצה, הוט מובייל

איתי עצמון

לאה ורון

אהובה שרון, חבר תרגומים

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

אנחנו מחדשים את הדיון.

לגבי טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת, אמרנו שאנחנו רוצים לתחום או להבחין בין יבוא מסחרי ליבוא אישי. אנחנו רוצים לעשות כאן נקודה-פסיק בסוף הסעיף ולהגיד: "לעניין אישורי התאמה ליבוא אישי, אם היה למנהל יסוד סביר להניח כי המכשירים מסוכנים לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של הציבור או לביטחון המדינה". כלומר, לגדור את זה לכך.

אתה יכול לחזור על הנוסח?

כן. "לעניין אישורי התאמה ליבוא אישי, אם היה למנהל יסוד סביר להניח כי המכשירים מסוכנים לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של הציבור או לביטחון המדינה".

אני מציעה שתיתן לנו אחר כך הנוסח שאתה מקריא.

אין בעיה.

זה מתכתב עם הנוסח שבסעיף 5יד אליו נגיע אחר כך לעניין הפסקת סחר.

אישור התאמה ביבוא אישי, מדובר רק על האישורים שנינים מאת המנהל.

נכון.

בכל מקרה אני מעלה להצבעה את סעיף 4טז עם התוספת. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4טז נתקבל.

הסעיף אושר.

4יז. פטור לפעולות נוספות במכשיר במסלול אישור

החזקה, הפעלה או התקנה של מכשיר במסלול אישור, סחר במכשיר כאמור וכן הקמה, החזקה והפעלה של תחנת אלחוט הכוללת מכשירים מהסוג האמור בלבד, פטורים מההוראות לפי פקודה זו לעניין חובת רישוי, הקצאת תדרים ואגרות.

4יח. תנאי לעניין עמידה במפרט טכני

קבע השר, לפי סעיף 4ט(א) כי אחד מהתנאים למסלול אישור הוא עמידתו של המכשיר האלחוטי במפרט טכני מסוים, יראו את המכשיר העומד בתנאי האמור, גם אם הוא עומד במפרט טכני אחר שאישר המנהל לעניין זה. המנהל יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת על אישור מפרט כאמור בסעיף זה.

הסעיף הראשון נועד להבהיר.

זה ברור.

הסעיף השני, כמו שאמרנו השר יכול לקבוע בתקנות תנאים לכך שמכשיר נמצא במסלול אישור התאמה ואחד התנאים שהוא יכול לקבוע זאת עמידה בתקן או במפרט מסוים. משעה שהדבר נקבע והמנהל מגלה שיש מפרט חלופי שעומד באותם תנאים שהשר קבע בצו, זה כלי שמאפשר איזושהי גמישות מסוימת למנהל ולא צריך ללכת ולתקן את התקנות אלא מפרסמים את קיומו של מפרט נוסף שעמידה בו היא תנאי לאישור התאמה.

שאלה. כשאתה אומר אתר אינטרנט, האם האתר שלכם משוכלל מספיק או שהוא סודי?

לא. הוא לא סודי.

הוא בסדר גמור. הוא סטנדרטי. הוא בממשל זמין.

כמו כל משרדי הממשלה.

אמרת לי את כל הדברים שאני לא רוצה שייאמרו - שהוא סטנדרטי, שהוא ממשל זמין.

מנהל אגף בכיר רישוי במשרד התקשורת. האתר הוא אתר ממשלתי לכל דבר.

התחלות רעות.

אני יודע. בתוך האתר יש את הרשימות, יש את כל הפרטים.

אני מאוד מבקש. חברים, לא סתם אני אומר את זה. אנחנו מתקנים את החוק, עושים לו התאמה, אנא, טפלו גם בצד הזה של האתר. הוא צריך לעבור שדרוג. עידו, אני חושב ששווה תתנו איזה תקציב קטן לעניין.

אתה מדבר על הסברה לציבור?

לא רק הסברה לציבור. אני אומר שאתר האינטרנט הוא חלק מההסברה. אתה לא יכול להוביל מהפכה כזאת ולהשאיר אותו במכונית רנו 1950.

בעניין הזה, כמו שהיינו אומרים בצבא, זה מה שצה"ל מנפק. זה מה שמנפק ממשל זמין.

חברים, עידו, אותי לא מעניין. אתם מביאים כאן חוק, אתם מדברים אתי על עשרה מיליארד, ואני מבקש שדרוג של האתר שידע להתכתב עם רוח הדברים שאנחנו מביאים כאן.

אתה מדבר גם על יבוא מסחרי וגם על יבוא אישי.

בוודאי. זה נראה לי א'-ב'.

בגדול רוצים לייצר את האתר לפחות מבחינת יבוא מסחרי. בסדר. הבנתי.

אני לא כותב לך איך זה ייראה.

אנחנו נעדכן.

מי בעד אישור סעיף 4יז ו-4יח? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4יז וסעיף 4יח נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סימן ג': פטור

4יט. סמכות לקביעת פטור

השר ראי לקבוע בתקנות פטור מהוראות לפי פקודה זו לעניין רישוי הקצאת תדרים או אגרות, כולן או חלקן, לגבי מכשירים אלחוטיים או תחנות אלחוט, מסוג מסוים, או לגבי פעולות מסוימות במכשירים או בתחנות כאמור, ובלבד שנוכח כי קביעת הפטור כאמור לא תפגע בניצול היעיל של תדרי הרדיו ולא תביא לשיבוש או להפרעה משמעותיים בפעולתם של מכשירים אלחוטיים אחרים הפועלים כדין.

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ועל אף האמור בסימן א' לפרק ג', רשאי המנהל לתת לבעל רישיון שביקש זאת, פטור איש מהוראות לפי פקודה זו לעניין רישוי, הקצאת תדרים או אגרות, כולן או חלקן, לגבי מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט מסוימים או לגבי פעולה מסוימת בהם, אם שוכנע כי החלת חובת הרישוי לגביהם בנסיבות העניין אינה סבירה או אינה מתאימה וכן כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א) סיפה.

פטור לפי סעיף קטן (א) לעניין מכשיר אלחוטי המיועד לשימוש בכלי טיס בלבד, ייקבע לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. פטור לפי סעיף קטן (ב) לעניין מכשיר אלחוטי כאמור יינתן לאחר התייעצות עם מנהל רשות התעופה האזרחית.

פסקה (ד) קשורה לוועדת התדרים ונבקש לדון עליה בהמשך, אחרי שנסיים את החלק הזה.

אני מניח שההחלטה על מתן פטור אישי, זו החלטה מנומקת בכתב.

היא תהיה החלטה מנומקת ובכתב.

הפטור האישי.

כן.

זה ברור לי. על זה נאמר שכם אם לא כתוב, פשיטה. לדעתי.

למעשה למעט סעיף קטן (ד), אתה יכול להצביע על כל סעיף 4יט עם התוספת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4יט, למעט פסקה (ד), נתקבל.

הסעיף אושר.

עם התוספת.

דרך אגב, ביררתי. כבר מתכניות בוקר ביקשו שנבוא לדבר. "כן לזקן" הגישו עתירה לבית המשפט שהתעודה מספיק טובה כדי שיקבלו את ההנחה והם הפסידו. בית המשפט קיבל את עמדת משרד התחבורה שהפטור, הסבסוד, יהיה ברב-קו. זה כל הדיון.

השאלה אם אתה צריך רב-קו כדי לקבל הנחה. בן אדם שנוסע ברכבת פעם בשנתיים ויש לו תעודה של קשיש, לא יכול לקבל הנחה.

אני לא יודע אם זה נכון לרגע זה, אבל זה מה שבית המשפט פסק. זה היה בפסיקה של בית המשפט.

(9) בסעיף 5 –

במקום כותרת השוליים יבוא "פטור לעוסק בסחר בציוד קצה רט"ן".

סעיף קטן (א) – בטל.

בסעיף (א1), בכל מקום, במקום "שר התקשורת" יבוא "השר", במקום "סעיף קטן (א)" יבוא "סימן א' לפרק ג'", המלים "לפי סעיף קטן (א) – יימחקו, ההגדרה "סחר" – תימחק, ובהגדרה "ציוד קצה רט"ן, במקום "חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 יבוא "חוק התקשורת".

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.

אני מבין שאלה התאמות.

מה מהות התיקונים?

כל התיקונים כאן הם התאמות נוסח. בגלל שאנחנו קובעים את חובת הרישוי עכשיו בסעיף 4א(ב), זה לא נדרש כאן.

מי בעד אישור פסקה (9)?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (9) נתקבלה.

הפסקה אושרה.

(10) אחרי סעיף 5 יבוא:

איסור שידורים מכלי שיט".

(11) בסעיף 5א, בכל מקום, במקום "יקיים" יבוא "יחזיק".

(12) בסעיף 5ב(א), במקום "מקיים" יבוא "מחזיק".

(13) בסעיף 5ג, במקום "שר התקשורת" יבוא "השר".

התאמת נוסח ומתן כותרת לרשימה של עבירות שקבועות היום בפקודה.

מצביעים על פסקאות (10) עד (13).

מי בעד אישור פסקאות (10) עד (13)?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות (10) עד (13) נתקבלו.

הפסקאות אושרו.

פסקה (14) מתייחסת לוועדת תדרים. אמרנו שבינתיים נדלג על זה. אם תוכלו לעבור לפרק ו', סמכויות מיוחדות. סעיף 5יד.

סמכויות מיוחדות

5יד הפסקת פעולות סחר

המנהל רשאי להורות למי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים, בהודעה בכתב, על הפסקה זמנית של סחר במכשירים מסוג מסוים או על תנאים מסוימים להמשך הסחר במכשירים כאמור שיחולו באופן זמני (בסעיף זה – הוראה זמנית), אם היה לו יסוד סביר להניח כי המכשירים מסוכנים לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של הציבור או לביטחון המדינה.,הוראה זמנית לפי סעיף קטן זה תעמוד בתוקפה עד להשלמת הבדיקות בידי המנהל וקבלת החלטה סופית לעניין המשך הסחר במכשירים האמורים, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

נכון לרגע זה, אלה 14 ימים.

לא.

יש הוראה נוספת בסעיף קטן (ב).

מה ההבדל? למה שם אתה נותן 14 ימים על ביטחון המדינה וכאן יש גם ביטחון המדינה ואתה לא מגביל את זה בזמן?

זה ב-(ב).

למה זה 30 ואחר כך אורכה של 15? מה ההבדל בין זה לזה?

כאן ההנחה היא שיש יותר מכשירים אלחוטיים. לדעתי הכוונה בראש וראשונה - - -

זאת לא דעתך. אתם תיקנתם. אני רוצה להבין את הסיבה. מה הרציונל בשוני.

כאן מדובר על העוסקים בסחר שהם לא רק מי שקיבל אישור התאמה אלא גם מי שקיבל רישיון סחר על מכשירים שהם צורכים רישיון.

הכוונה שלי היא למה כאן אתה מקל יותר? המשרד מקל. שם אתה לוחץ את המשרד אל הקיר. גם שם יש עבירות ביטחוניות וגם כאן.

לא בהכרח ביטחוני אלא כל שיבוש.

ברור. אני הלכתי כבר לקצה.

אנחנו מעריכים שהדבר הזה צריך למשל בדיקות מעבדה.

אתה אומר לי שהכוונה היא ששם מספיקים הימים כדי לבדוק את מה שנדרש וכאן זה כבר סיפור שמצריך בדיקות יותר רחבות?

כן.

בסדר.

המנהל יודיע על החלטתו הסופית לעניין הפסקת הסחר או המשך הסחר במכשירים האלחוטיים שלגביהם ניתנה הוראה זמנית בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים מיום מתן ההוראה הזמנית, ואולם אם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות או משלימות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה ב-15 ימים נוספים.

המנהל לא ייתן הוראה זמנית ולא יקבל החלטה סופית לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אלא לאחר שנתן למי שרואה עצמו נפגע מההוראה או מההחלטה כאמור הזדמנות לטעון את טענותיו, ואולם אם סבר המנהל כי קיים חשש מידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו שלן הציבור או לביטחון המדינה, רשאי הוא לתת הוראה זמנית לאלתר, ובלבד שייתן הזדמנות לטעון טענות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.

המנהל רשאי שלפרסם את החלטותיו לפי סעיף זה באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

למה רשאי?

יש כאן החלטה שאולי היא פגיעה בשמו הטוב של עוסק.

אפשר לקבוע סייגים לחובת הפרסום.

גם מטעמים של ביטחון.

יש הוראה סטנדרטית בעניין הזה שמפנה לסעיף 9 לחוק חופש המידע וניתן להפנות אליה גם כאן. שם יש עילות מתי יש להימנע מפרסום ומתי יש שיקול דעת להימנע מפרסום.

אתה הרי רוצה ליידע את הציבור לגבי מכשירים כאלה. אין הכרח לכתוב את השם. אתה צריך להביא לידיעת הציבור את המהות ולא את השם. אם אחר כך יש סוחר מסוים שמביא ובעלי החנויות ירצו לדעת, אני מניח שהם ידעו במי מדובר.

אפשר לקשור את זה לעילות שבחוק חופש המידע רק אם יש טעמים שלא מאפשרים פרסום.

לאיזה חלק? לאיסור לפרסם בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע?

יש את ההפניה הסטנדרטית שם. אני לא זוכרת אם זה סעיף 9(אט) או 9(ב).

גם וגם. סעיף 9(ב), זה שיקול דעת לרשות. בסעיף 9(א) יש סמכות, יש הוראה שאסור לפרסם פרטים מסוימים וסעיף 9(ב) מסמיך את הרשות לשקול אם לפרסם.

גם כאן נרצה שיקול דעת.

נכון. אנחנו רוצים מעשה גם את 9(א) וגם את 9(ב).

ברירת המחדל תהיה פרסום אלא אם כן.

אני חושבת שזה לא פרסום, אם אני זוכרת נכון. אין מולי את חוק חופש המידע. יש עילות שלא צריך וסעיף 9(ב) מדבר על מתי הוא רשאי.

זה מה שאמרתי.

באותן עילות שלא רשאים לפרסם, אני חושבת שזה ביטחון המדינה.

נכון. פגיעה ביחסי החוץ של המדינה.

נכון. כאן אני לא יודעת אם יש יחסי חוץ אבל העילות שאסור.

אפשר להחיל את הסעיף בשינויים המחויבים.

ברירת המחדל תהיה פרסום, המנהל יפרסם את החלטתו לפי סעיף זה באתר האינטרנט של משרד התקשורת אלא אם כן התקיימו הסייגים כאמור בסעיף 9(א) ו-(ב) לחוק חופש המידע בשינויים המחויבים.

בסדר.

עוד כמה מלים ברשותכם. הוראות דומות קבועות גם בחוק התקנים ויש לנו את זה גם בחקיקת התקשורת שעשינו כאן בעניין ציוד תקשורת קווית וציוד סלולר.

בסדר. על מה אנחנו מצביעים?

על סעיף 5יד כאשר בסעיף קטן (ד) תיווסף התוספת עליה דיברנו לעניין החלת סעיף 9 לחוק חופש המידע.

מי בעד אישור סעיף 5יד עם התוספת בסעיף קטן (ד)? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5יד עם התוספת בסעיף קטן (ד) נתקבל.

אושר.

5טו. סמכות לדרוש מידע

השר, המנהל, או מי שהשר הסמיך לכך ומתקיים בו האמור בסעיף 11א(ב)(1), רשאי לדרוש מבעל רישיון, מבעל אישור התאמה וממי שעוסק בסחר במכשירים אלחוטיים, למסור לו, במועד, באופן ובמתכונת שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר או המנהל לפי פקודה זו או כדי להקל על ביצוען".

שאלה. אני חושב שיש כאן איזשהו כפל. הסמכות לדרוש מידע כבר מוקנית למפקחים. נראה את זה עוד מעט בהמשך. יש סמכות כזו במסגרת סמכויות הפיקוח. לשם מה חזרתם על זה שוב כאן?

אלה לא סמכויות לדרוש מידע לצורכי פיקוח. זאת יכולה להיות גם דרישת מידע לצורכי הסדרה. יש לנו הוראות דומות בחוק התקשורת.

אין כאן כפל?

לא. זה בדיעבד וזה מראש. זה מראש לפני ההסדרה והפיקוח הוא לבדיקת יישום הוראות החוק.

מי בעד אישור סעיף 5טו?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 5טו נתקבל.

הסעיף אושר.

(17) בסעיף 6, במקום "שר התקשורת" יבוא "השר".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (17) נתקבלה.

הסעיף אושר.

(18) לפני סעיף 7 יבוא:

אמצעי אכיפה מינהליים

הטלת עיצום כספי

כל זה עד הסוף, אלה עיצומים?

לא. כמעט.

חלק גדול.

יש עוד את ועדת התדרים עליה דילגנו.

ועדת תדרים, אלה שלושה עמודים.

יש עוד העסקת מפקחים.

אני שואל כי עד עכשיו סיימנו עניינים של מהות.

כמעט. יש עוד הוראות נוספות.

יש הוראות בסוף.

עוברים מהסדרה לאכיפה, לפיקוח על האכיפה.

6ד. הגדרות

בפרק זה –

"בעל אישור התאמה" – מי שמייבא בייבוא שאינו יבוא אישי מכשיר במסלול אישור או מי שייצר דרך עיסוק מכשיר כאמור, וקיבל אישור התאמה לפי סעיף 4ט.

זו בעצם הגדרה שקובעת את התחולה של הפעלת אמצעי אכיפה מינהליים שהם בעצם לא יחולו על יחידים שמייבאים ביבוא אישי.

נכון מאוד.

נכון.

"המנהל" – המנהל הכללי של המשרד או סגן המנהל הכללי שהשר הסמיכו לעניין פרק זה, ולעניין רישיון לתחנה בכלי טיס – מנהל רשות התעופה האזרחית.

כאן מדובר על הסמכה או על אצילה?

כתוב הסמיכו.

אני שואל כי אתם אמרתם לי בישיבה פנימית שאתם רואים הסמכה כאצילה.

זאת הסמכה. זה מתן הסמכות.

זאת הסמכה.

אני שואל שאלה אחרת. המנהל הכללי של המשרד או סגן המנהל הכללי שהשר הסמיכו. כאן זה ממש ברמה של מינוי?

כן.

נצביע על אישור סעיף 6ד. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6ד נתקבל.

הסעיף אושר.

6ה. עיצום כספי

מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 70,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 140,000 שקלים חדשים.

מה גובה העיצום היום?

היום אין עיצום כספי.

אם תוכלו לומר במשפט מה התפיסה שעמדה לנגד עיניכם עת קבעתם את המדרגים של העיצומים, כדי שיהיה לנו פתיח לפרק.

כבר היום , כמו שציינו, הפקודה נוקטת באכיפה פלילית.

ברור. מכיר את זה.

האכיפה שם קובעת שזה מאסר או קנס של 140,000 שקלים. זו הייתה נקודת המוצא שלנו, מה שקבוע היום בפקודה.

ומבחינת החומרה של ההפרות?

חילקנו את זה לשני מדרגים. יש את ההפרות הקלות יותר ואז יש עיצום כספי בסכום של עד 10,000 שקלים ליחיד או 20,000 שקלים לתאגיד. יש את ההפרות החמורות יותר של ההפרות המהותיות לפי הפקודה, שם העיצום הוא 70,000 שקלים ליחיד ו-140,000 שקלים לתאגיד, וזה בעצם הסכום המרבי. אני מזכיר שאלה גם סכומי מקסימום, כסף שנקרא תקנות הפחתה, תוספת הפחתה, ובסופו של דבר הסכומים שמוטלים בפועל הם נמוכים יותר.

אתם גם בדקתם את עצמכם אם יש מצב שעלול להיות מה שנקרא הפרה משתלמת?

זו סיטואציה. החשש הוא תמיד כפול. או שהסנקציה כבדה מדי או שהסנקציה קלה מדי.

אני אומר את זה כיוון שבנושא תקשורת, הפרה משתלמת היא - - -

אדוני, זה לא הסכום שיש לנו בחוק התקשורת. חוק התקשורת, זה יכול להגיע למיליוני שקלים וגם שם ההפרה יכולה להיות משתלמת.

כבר קרה לנו.

נכון. בסוג החברות שם מדובר.

כל מה שאני אומר גברתי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אני רק אומר שעניין כזה של הפרה משתלמת נמצא אצלכם.

קבענו סעיף שתכף נגיע אליו של נסיבות מחמירות שנועד לתת מענה גם לעניין הזה.

בסדר. כדי שלא ייווצר מצב שיש מוצרים שאתה מייבא אותם בסדרי גודל של מיליוני שקלים ואתה קונס אותו ב-140,000 שקלים.

תכף נגיע גם לזה.

מי שייצר, החזיק, הפעיל או התקין מכשיר אלחוטי, או סחר במכשיר כאמור, בלי רישיון לכך, בניגוד להראות סעיף 4א(א).

מי שהקים, החזיק או הפעיל תחנת אלחוט, בלי רישיון לכך, בניגוד להוראות סעף 4א(ב).

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין החזקה או העברה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון, שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(1) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין ניטור של הספק השידור של המכשיר האלחוטי שלגביו ניתן הרישיון או לעניין מסירת נתוני הניטור, שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(4) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

מי שייבא ביבוא שאינו יבוא אישי, או שייצר דרך עיסוק, מכשיר במסלול אישור, בלי שבידו אישור התאמה, בניגוד להוראות סעיף 4ט(ב).

בעל אישור התאמה שמסר פרטים לא נכונים בהצהרה או בתצהיר שמסר לפי סעיף 4י, במסמכים שמסר לפי הסעיף האמור.

בעל אישור התאמה שביצע פעולות במכשיר האלחוטי אשר יש בהם כדי לשנות את תכונותיו האלחוטיות, בלי שקיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל, בניגוד להוראות סעיף 4טו(ב).

מי שהשתמש בתדר רדיו שלא לפי הקצאה שקיבל או בניגוד לתנאי ההקצאה, בניגוד להוראות סעיף 5ד.

עוסק בסחר במכשירים אלחוטיים שלא קיים את הוראת המנהל שניתנה לפי סעיף 5יד.

אלה ההפרות היותר חמורות שדיברנו שהעיצום הוא 70,000 שקלים או 140,000 שקלים. זה יכול להיות מי שיש לו רישיון.

זה ברור. הבנו. קראנו.

לשכת המסחר. אני רוצה להציע. סעיפים קטנים (5) ו-(6) מתייחסים למצב בו יבוא מסחרי נעשה כשלא היה ליבואן אישור התאמה או כשהוא מסר פרטים לא נכונים בהצהרה. אני רוצה להציע שנפצל אותם לשניים, גם את (5) וגם את (6) כאשר בשני המקרים, במידה ובכל זאת המוצר עומד בדרישות של משרד התקשורת, זאת תהיה הפרה מהסדר הקל יותר. במידה והוא גם מסר מידע לא נכון וגם המוצר עצמו לא עומד בתנאים של משרד התקשורת, רק אז זה יהיה בהפרה החמורה יותר.

אתה בונה את הפלטפורמה להפרה משתלמת.

לא. ממש לא. כאשר המוצר עומד בדרישות משרד התקשורת, לא נגרם שום נזק.

אני מבין מה שאתה אומר, רק בלי משים, על זה נאמר טובל ושרץ בידו, אבל אתה כבר מסדיר את זה בחוק.

לא. הוא יהיה מפר אבל בסנקציה המקלה יותר.

ברגע שאתה נותן פתח כזה, בעיקר לסוחרים. אם היית בא ואומר לי את זה לגבי אזרחים, הייתי הולך אתך.

על אזרחים אין בכלל סנקציה.

ברור לי. אני יודע. לכן עצרנו כאן. הכול ברור. דרישתך לא מתקבלת. מכיוון שאני כאן לבדי, אני מחליט לבד.

אפשר להצביע?

על סעיף קטן (א) בסעיף 6ה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף קטן (א) בסעיף 6ה נתקבל.

הסעיף אושר.

אני רק אומר שכמובן אם יהיה צורך, נערוך את התאמות הנוסח. אם יש שוני בנוסח בהוראה המהותית לעומת סעיפי הפרות, אני מבקש להסמיך אותנו.

בסדר גמור.

מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 20,000 שקלים חדשים.

למה זה כל כך קרוב תאגיד ואזרח מן השורה?

זה פי שניים.

זה לא אזרח. מדובר על עוסק.

יחיד עוסק?

כן.

ברור. תמשיך.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין תחזוקה של המכשיר האלחוטי שלגביו ניתן הרישיון, שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(3) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין דיווח, שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(5) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין רישום מלאי של המכשירים האלחוטיים שלגביהם ניתן הרישיון, שנקבעה לפי סעיפים 4(א)(6) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין שמירת מסמכים שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(7) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל רישיון שהפר הוראה ברישיונו לעניין ניסיון והכשרה של כוח האדם המועסק על ידו, שנקבעה לפי סעיפים 4ו(א)(8) או 4ח(ג)(1), לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4א.

בעל אישור התאמה שלא שמר מסמכים בהתאם להוראות לפי סעיף 4טו(א).

בעל רישיון, בעל אישור התאמה או עוסק בסחר מכשירים אלחוטיים שלא מסר מידע שנדרש למוסרו לפי סעיף 5טו.

בעל רישיון, בעל אישור התאמה או עוסק בסחר מכשירים אלחוטיים, שלא מסר מסמך שנדרש למסרו, בניגוד להוראות סעיף 11ב(א)(2).

בעל רישיון, בעל אישור התאמה או עוסק בסחר מכשירים אלחוטיים שלא קיים הוראה מהוראות המפקח שניתנה לפי סעיף 11ד(א).

יש הערות?

אם אפשר על אותו דבר לומר עוד משפט אחד. אתה מדבר על הפרה שהיא משתלמת. אני מדבר על מצב שמישהו בתום לב טעה והמסמך שצירף היה מסמך אחר.

אם זה בתום לב, ממילא יוותרו לו.

הוא יקבל על זה עיצום של 140,000 שקלים?

עוד פעם אתה תרתי דסתרי. אם זה בתום לב, הוא הצליח לשכנע שזה בתום לב, ממילא לא יקנסו אותו.

אם המוצר שהוא הביא בסופו של דבר הוא מוצר שעומד בדרישות של משרד התקשורת, זאת אומרת שלא נגרם סיכון ואין לו שום רווח מזה. לכן במצב כזה 140,000 שקלים זה עיצום מאוד מאוד גבוה.

לא. כאן זה 10,000 שקלים.

אני מדבר על הקודם.

הסעיף הקודם כבר אושר.

אני יודע שהוא אושר.

אתה יכול לבקש מהבוס שלך לחזור לכנסת ולהגיש בקשה לדיון מחדש.

אם אפשר שלפחות במדיניות האכיפה ייתנו לנושא של תום לב התייחסות במדיניות האכיפה של משרד התקשורת.

זה לא עניין של תום לב. הרשות המינהלית מפעילה שיקול דעת לפני שהיא מפעילה צעד אכיפתי. בנוסף יש מה שנקרא תקנות הפחתה, שיקולים שמביאים בחשבון לפני שמטילים על אדם עיצום כספי, אם זו הפרה ראשונה, מה הרקע, מה הנסיבות.

אני מזכיר שאין עניין של יסוד נפשי באכיפה מינהלית.

זה לא מחשב. זה לא שבאת והכנסת נתונים. העניין הוא אחרי שהמנהל ראה, השתכנע, לא השתכנע, יש אלף ואחד דברים. אתה יודע את זה.

אני אוסיף ואומר שזאת גם הסמכות של מנהל רת"ע להטיל עיצומים כספיים בכל מקום שהוא מופיע כאן, במקום 4ו - 4ח. זו הסמכות של מנהל רת"ע.

בהתאמה. בסדר.

מי בעד אישור סעיף קטן (ב) בסעיף 6ה?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף קטן (ב) בסעיף 6ה נתקבל.

הסעיף אושר.

מי שהפר הוראה מהוראות לפי פקודה זו כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב לצד ההפרה בטור ב' בחלק א' לתוספת הראשונה.

רגע. אני עוצר אותך. כאן עוברים למדרג אחר, הפרות של הוראות שנקבעו ברישיונות.

כן. זה לא מדרג לפי חומרה. זה פשוט מדרג חקיקתי.

מדרג חגיגתי אחר. אלה לא הוראות שקיימות בחקיקה ראשית אלא מדובר כאן על רישיונות.

נכון.

בעל רישיון שהפר הוראה שנקבעה ברישיונו לפי סעיף 4ו(א) ואינה בעניינים המנויים בפסקאות (1) עד (8) לאותו סעיף, המפרטת בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה.

בעל רישיון שהפר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיפים 4ו(א) או 13, המורטת בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה.

עוסק בסחר בציוד קצה רט"ן הפטור מרישיון לפי סעיף 5(א1), שהפר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי הסעיף האמור, המפורטת בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה.

בעל אישור התאמה שהפר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיף 4טו(ג), המפורטת טור א' בחלק א' לתוספת הראשונה.

כרגע התוספת הזו היא ריקה.

נכון.

נעביר בהמשך השבוע.

יש לכם כבר גם את ההפרות שקבועות בתקנות וברישיון?

כן. יש לנו רשימה כזאת.

יפה.

כבר היום יש הסדרה קיימת של תקנות ורישיונות.

אני תוהה. מכיוון שאתם בכל זאת מתכוונים להביא את התוספת הזו לאישור הוועדה, השאלה אם לא נכון שהדברים האלה יאושרו בכפיפה אחת. בעצם אין לנו כרגע את עצם ההפרה, רק את הסנקציה.

אני מציע שקודם כל אנחנו נאשר. אם נסבור אחרי שהם יביאו את התוספת הראשונה שזה לא מתכתב, נתקן את זה.

התאמנו את זה. אם זאת הפרת חובה של רישום מסמכים.

לא משנה. העניין הוא שאתם תצטרכו להביא לנו ולומר כמה מלים על כך. אם יהיה צורך, נתקן את זה.

אתה יכול להצביע על סעיף קטן (ג) בסעיף 6ה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף קטן (ג) בסעיף 6ה נתקבל.

הסעיף אושר.

הפר בעל רישיון לתחנה בכלי טיס הוראה מההוראות לפי פקודה זו כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות התעופה האזרחית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום הנקוב לצד ההפרה בטור ב' בחלק ב' לתוספת הראשונה:

הוראה שנקבעה ברישיון לפי סעיף 4ח(ג)(1) ואינה בעניינים המנויים בפסקאות (1) עד (8) של 4ו(א), המפורטת בטור א' בחלק ב' לתוספת הראשונה.

הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיף 4ו(א) כפי שהוחלו בסעיף 4ח(ג)(2), המפורטת בטור א' בחלק ב' לתוספת הראשונה.

זה מנגנון דומה של הפרות בתוספת. כאשר רת"ע ומשרד התחבורה יקבעו תקנות ויקבעו הוראות שונות ברישיונות, הם יצטרכו לקבוע תוספת מתאימה עם הפרות.

בסדר. שוב אני חוזר על הדברים ואומר שכאשר תביאו את התוספת, נבצע את ההתאמות אם יידרשו.

אנחנו מצביעים על סעיף קטן (ד) בסעיף 6ה. מי בעד?

הצבעה

עד – פה אחד

סעיף קטן (ד) בסעיף 6ה נתקבל.

הסעיף אושר.

השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לשנות, בצו, את חלק א' לתוספת הראשונה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לשנות, בצו, את חלק ב' לתוספת הראשונה. סכום העיצום הכספי שייקבע בתוספת הראשונה לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 70,000 שקלים חדשים, ולעניין מפר שהוא תאגיד – על 140,000 שקלים חדשים.

זה מנגנון השינוי.

אנחנו מצביעים על סעיף קטן (ה) בסעיף 6ה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף קטן (ה) בסעיף 6ה נתקבל.

הסעיף אושר.

6טו. הפרה בנסיבות מחמירות

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 6ה, בנסיבות מחמירות, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי אחד וחצי מהסכום הקבוע לעניין אותה הפרה בסעיף 6ה או בתוספת הראשונה. בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – הפרה שלנוכח התמשכותה, עוצמתה או היקפה עלולה לגרום להפרעה אלחוטית משמעותית לתדרי רדיו שהוקצו למערכת הביטחון או לשימושי תעופה אזרחית, או שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור.

אני מבקש לשאול לעניין הגדרת נסיבות מחמירות. האם לא כל הפרה יכולה לכאורה לסכן את שלום הציבור?

כן, אבל העניין כאן הוא גם ההיקף. אם אתה מייבא מכשיר אלחוטי שלא כדין ואתה יכול גם לסכן תעופה.

ההתמשכות, העוצמה וההיקף רלוונטיים גם לעילה הזאת.

כן. לפי מספר המכשירים שהבאת.

כאשר הפר אדם כאן, זה עוסק או צרכן רגיל?

אדם כאן זה מי שעוסק בסחר. יבואן.

רק עוסק.

כן. לא אדם פרטי.

איך אנחנו יודעים את זה?

ההגדרה הייתה בתחילת הפרק והיא קבעה את התחולה.

אם תסתכלי בסעיף 6ה כאשר סעיף 6ו מתכתב אתו, שם לא כתוב אדם אלא שם כתוב מי אותם האנשים שאפשר להטיל עליהם עיצום כספי.

אנחנו מצביעים על סעיף 6או. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6ו נתקבל.

הסעיף אושר.

6ז. הודעה על כוונת חיוב

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 6ה (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף או לפי סעיף 6ו, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצועו.

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני המנהל, לפי הוראות סעיף 6ח.

פירוט נסיבות מחמירות בביצוע ההפרה, ככל שהיו נסיבות כאמור.

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 6י.

ולעניין מפר שהוא יחיד – כוונה לפרסם את שמו לפי סעיף 6כא.

אני מציע לגבי פסקה (5) להוסיף: והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת.

בסדר.

מה זה סעיף 6כא?

זה פרסום שמות. לאחר שמוטל עיצום כספי, יש סעיף שמסמיך את המנהל בסייגים, כפי שנראה, כמקובל במודל, לפרסם את שם המפר.

משרד המשפטים. המחלקה הפלילית ביקשה שאני אומר את עמדתם לפרוטוקול הן לעניין כוונת חיוב והן לעניין הפרה נמשכת והפרה חוזרת. לעמדתם הפרה חוזרת היא ממועד ביצוע ולא ממועד הודעת המנהל. המנהל יודיע למפר.

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שהתיקונים שאני גם ביקשתי בישיבות פנימיות עולים בקנה אחד עם פרקי האכיפה המינהלית שאושרו בחוקים השונים והרבים שנדונו כאן בוועדה ואני מבקש לא לחרוג מהמודלים המקובלים בעניין הזה.

לאחר התייעצות עם עצמי, קיבלתי את עמדתו של היועץ המשפטי לוועדה.

שאלה לעניין הפרסום. רק ליחיד בעצם מביאים לאפשרותו להתייחס לזה?

לפי מה שאני יודע, כן.

בסדר.

זה בסדר.

אני מוכן לבדוק שוב.

לא. ראינו. זה בסדר.

אני זוכר שזה מה שהיה כתוב במודל, אבל אפשר לבדוק.

לא. הוא הקריא את זה. זה בסדר.

אני מצביע על סעיף 6ז עם התוספת בפסקה (5). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6ז נתקבל.

הסעיף אושר.

6ח. זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 6ז, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

לעניין זכות הטיעון, אני מבקש שייכתב בכתב או בעל פה לפי החלטת המנהל. כלומר, לאפשר גם מתן זכות טיעון בעל פה, שוב, כאמור, בהתאם למודלים.

לפי החלטת המנהל.

כן. בכתב או בעל פה לפי החלטת המנהל.

אני מציע על סעיף 6ח עם התוספת. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6ח נתקבל.

סעיף 6ח עם התוספת אושר.

6ט. החלטת המנהל ודרישת תשלום

המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 6ח, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 6יא.

החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (פרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.

בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 6ח בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הערות?

אני מצביע על אישור סעיף 6ט.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6ט נתקבל.

הסעיף אושר.

6י. הפרה נמשכת והפרה חוזרת

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

אני עוצר אותך כאן. אני מבקש להעיר לגבי סעיף קטן (א) בסעיף 6י ולהוסיף כאן שהפרה נמשכת תיחשב כהפרה נמשכת רק לאחר שהמנהל הודיע למפר על אותה הפרה. התוספת הזו אושרה בחוקים קודמים.

נכון.

חוקים שנדונו כאן כמו חוק נתוני אשראי, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב ועוד ועוד. יש רשימה ארוכה.

אין שום בעיה עם זה.

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו כאמור בסעיף 6ה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

הערות?

אני מצביע על סעיף 6י.

הצבעה

עד – פה אחד

סעיף 6י נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 6י אושר עם התוספת בסעיף קטן (א).

כן. עם התוספת.

6יא. סכומים מופחתים

המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 6ה או בתוספת הראשונה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השנייה ובשיעורים הקבועים בה.

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות או בתוספת השנייה מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיף 6ה או בתוספת, ובשיעורים שיקבע.

אני חושב שזה לא כל כך מותאם למה שהצעת בסעיף קטן (א). אם אני מבין נכון, קיבלתם את ההצעה שלי ובעצם כל נסיבות ההפחתה ייקבעו בתוספת וניתן יהיה לשנות אותה בהסכמת שר המשפטים או באישור הוועדה.

צריך לעשות שינוי מסוים לעניין ההפרות של רת"ע. שם זה יהיה שר התחבורה שיקבע את התוספת.

לא יהיו תקנות הפחתה? הכול יהיה בתוספת.

יהיה בתוספת אבל בהסכמת שרת המשפטים.

כן, בהסכמת שרת המשפטים בכל מקרה.

אני אומר שבסעיף קטן (ב), מדובר כאן לא על קביעת נסיבות ושיקולים אלא על שינוי התוספת. בתקנות לעניין זה, ככל שמדובר על רישיון לתחנה בכלי טיס יותקנו בידי שר התחבורה בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה.

אתה מדבר על התקנות. זאת תוספת.

לא. יש תוספת שבה ייקבעו כל השיקולים והנסיבות. כדי לשנות את התוספת תידרשו להגיע לכאן לאישור הוועדה. אלה יהיו תקנות שמשנות, או צו, מה שמחלקת חקיקת משנה במשרד המשפטים תחליט. חקיקת משנה שתובא לכאן לאישור הוועדה. ככל שמדובר על תחנה בכלי טיס, התקנות האלה, השינוי של התוספת אמור להיות בידי שר התחבורה בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה.

התוספת תהיה במקום תקנות הפחתה?

כן.

המושג תקנות ההפחתה אמור בעצם לבטא את אותם נסיבות ושיקולים. רוב המודלים באמת מובאים לכאן כחקיקת משנה. כדי לחסוך בהליך הזה המשרד יביא לכאן את השיקולים האלה בתוספת לחוק. כלומר, הדברים ילובנו כאן כבר בחקיקה ראשית. ניתן יהיה לשנות אותם בחקיקת משנה באישור ועדה.

זה יהיה חלק מהחוק שיאושר? כבר בחוק ההסדרים יהיו כל הנסיבות של ההפחתה?

כן.

נכון.

הערות?

פסקה (ב) לא הוקראה עד הסוף. תוכל להקריא את סעיף קטן (ב) עם השינוי?

אני מצביע על סעיף 6יא. מי בעד?

תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין רישיון לתחנה בכלי טיס יותקנו בידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים בהסכמת עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אני מצביע. מי בעד אישור סעיף 6יא?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6יא נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 6יא אושר, כמובן בכפוף לכך שתביאו לאישור הוועדה את רשימת נסיבות ההפחתה.

6יב. סכום מעודכן של העיצום הכספי

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף 6ט(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב. הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 6כ, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומי המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 6ה ובתוספת הראשונה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שניה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמשפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

שאלה לגבי הסכומים המעודכנים. העדכון הראשון למעשה יהיה ב-1 בינואר 2019?

כן. השאלה מתי תהיה התחילה שלו. מבחינתנו זה גם יכול להיות ב-1 בינואר 2020, מועד העדכון הראשון.

התחילה של החוק הזה, לפי הנוסח הנוכחי, גם עם שתי הארכות - - -

מה מועד התחילה? יוני?

יוני ועם שתי הארכות של שלושה חודשים.

אז לא צריך כבר עדכון.

אפשר לדלג על העדכון.

אם אני לא טועה, אני מבקש להסמיך אותנו לבדוק אם לא צריך לשנות את הנוסח ולכתוב הוראה מיוחדת לגבי יום העדכון הראשון.

בסדר גמור. אתם מוסמכים.

שאלה נוספת. מדוע לא לפרסם את ההודעה על סכומי העיצום המעודכנים גם באתר המשרד?

באתר האינטרנט. ודאי.

אנחנו מפרסמים ברשומות, גם לפי חוקים אחרים.

אינטרנט היום הוא כלי בסיסי. אתה תשלח אנשים לרשומות?

נצטרך לשים שם את כל החקיקה שלנו.

בסדר.

זה היום כלי הכי בסיסי.

בעיני זה ברור ולכן לא נדרש אפילו לכתוב את זה.

לא. צריך.

עוד כמה שנים אתה מתכוון להיות בתפקיד?

הרבה.

גם אחרי ההרבה.

אפשר להצביע על סעיף 6יב עם שתי התוספת.

אני מצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6יב עם שתי התוספות נתקבל.

הסעיף אושר.

6יג. המועד לתשלום העיצום הכספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 6ט.

6יד. הפרשי הצמדה וריבית

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

6טו. גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

אפשר להצביע על סעיפים 6יג עד 6טו.

אני מצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 6יג עד 6טו נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סימן ב': התראה מינהלית

6טז. התראה מינהלית

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 6ה, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה. בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר עי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 6יח, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 6יז.

הערות?

אני מצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6טז נתקבל.

הסעיף אושר.

6יז. בקשה לביטול התראה מינהלית

נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 6טז, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

המפר לא ביצע את ההפרה.

המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה. החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

6יח. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סיימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 6י(א).

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 6י(ב), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 6ז בשל ההפרה החוזרת.

האם לא ראוי לתת זכות טיעון למפר כאן לעניין הימשכות ההפרה והסכום המעודכן שעומדים להטיל עליו?

למעשה כבר ניתנה לו פעם אחת הזדמנות לטעון את טענותיו עת נקבע שיש הפרה. הוא לא חדל ממנה. למה לעשות לו שימוע נוסף כי אתה בא ואומר, רגע, הוא לא חדל, עשיתי לך שימוע ואתה ממשיך את ההפרה.

כאן מדובר על הליך של התראה מינהלית. זה לא ההליך העיקרי. זה לא המסלול הקודם. זה מסלול אחר.

גם במסלול הזה, פעם אחת עשית לו שימוע, הוא טען את טענותיו, נתת לו התראה מינהלית, אתה רואה שהוא בעצם ממשיך בהפרה, הוא אפילו לא חדל ממנה.

מה שהוא אומר, זה כבר חלק ב'. זה אחרי ההפרה הראשונה. ואם הוא עשה כבר פעם, אתה לא כל פעם תעשה לו שימוע.

בניגוד להפרה חוזרת, הפרה נמשכת זה לא נדרש.

אם אני לא טועה, בחוקים קודמים שמסדירים הליך כזה, יש איזושהי פעם נוספת. אני יכול לבדוק.

אנחנו נאשר את זה כמו שזה. אם יסתבר שאיתי יבוא עם שלל, נפתח את זה ונסדיר את זה בהתאם.

המנגנון הזה של התראה מינהלית הוא מנגנון שאנחנו חושבים שהוא מאוד שימושי. הוא מאפשר למשל להתמודד עם אותה סיטואציה שדיברו עליה קודם של הפרה בתום לב שאתה יכול להטיל על בן אדם התראה מינהלית מבלי להטיל עליו עיצום כספי בפועל.

אפשר להצביע על סעיף 6יז ו-6יח בכפוף לצורך להתאים.

בסדר. אני מצביע.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 6יז וסעיף 6יח נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

סימן ג': שונות

6יט. עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 6ה או בתוספת הראשונה, ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

אני רוצה לשאול ויכול להיות שזאת שאלה מיותרת. יש חלק מהחובות שיהיו, שהיו קבועות גם בתקנות וגם ברישיון, אני מניח. זה המש הצגתם בדיון הקודם. הכוונה כאן שלא יטילו כפל עיצום על אותו מעשה ולא משנה היכן הוא מוסדר. נכון?

לא.

6כ. ערעור

על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

אפשר להצביע.

אני מצביע על אישור סעיפים 6יט ו-6כ.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 6יט ו-6כ נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

6כא. פרסום

הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

דבר הטלת העיצום הכספי.

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

סכום העיצום הכספי שהוטל.

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה.

פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין.

שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. ומפר יחיד, אם סבר המנהל שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור.

הוגש ערעור לפי סעיף 6כ, יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

על אף האמור סעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

אני רוצה רגע לעצור אותך. זה עניין של נוסח. התוספת שלכם בסעיף קטן (א)(6), ומפר יחיד אם סבר המנהל שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, לא מופיע בחוקים קודמים במודל העדכני. זה עניין של נוסח אבל אני כן רוצה שהנוסח יהיה אחיד. אני חושב שצריך לוותר על התוספת הזו ולהשאיר את סעיף קטן (ג) כפי שהוא כתוב. כלומר, על אף ההוראה שקובעת שניתן לפרסם שם של מפר ככל שהוא תאגיד, ניתן לפרסם שם של יחיד אם המנהל סבור שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור.

בסדר.

בסדר.

אני חושב שההצעה הזו הגיעה ממשרד המשפטים.

זה לא לפי המודל.

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שבסעיפים האלה, בחוקים האחרונים שאושרו, נקבעה הוראה שקובעת שבאותו פרסום על המנהל ליישם אמצעים טכנולוגיים לשם מניעת אחזור הפרטים. כלומר, שלא ניתן יהיה לעיין בפרטים באתר האינטרנט לאחר שתמה תקופת הפרסום. אני מבין שהנושא הוא בהרבה חוקים אחרים.

עשינו את זה לגבי הרכב.

בכל החוקים האחרונים שאושרו בוועדה. העניין הוא שהנושא הזה, כפי שהבנתי בשבוע שעבר, נמצא כרגע בבחינה בקרב משרדי הממשלה שהגיעו למסקנה שלא ניתן ליישם את ההוראה.

זה לא ישים.

אני כן מבקש שאנחנו בייעוץ המשפטי של הוועדה נבחן את העניין הזה שוב מכיוון שהוא מופיע בכל החוקים האחרונים שאושרו בנושא של עיצומים כספיים. אני מציע אדוני כן לבחון את העניין הזה. אולי כרגע לא לאשר את סעיף קטן (ה) כדי לאפשר, אם נחשוב שבכל זאת יש צורך לכתוב את זה גם כאן.

להפך. אני רוצה שנעשה את זה הפוך.

אני רוצה לומר שגם פה ביקשו ממני לציין לפרוטוקול שהמחלקה הפלילית מתנגדת להוראה כי כרגע אין לה את הכלים ולא ידוע לה שיש את הכלים לעשות את זה.

יש בעיה עם הסעיף הזה. גם אצלנו יש את זה.

בעיה רוחבית.

בעיה רוחבית בכל משרדי הממשלה, שאי אפשר לקיים את הוראות החוק. אנחנו לא רוצים להיות מפרים של הוראות החוק כשאנחנו יודעים מראש שאי אפשר.

ברור כשמש. אנחנו נאשר את זה כמו שזה.

אם נהיה צורך, נביא הוראה כתוספת.

אין בעיה.

בסדר. אני מצביע על סעיף 6כא עם התוספות ותיקון הנוסח.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6כא נתקבל.

הסעיף אושר.

6כב. שמירת אחריות פלילית

תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 6ה או בתוספת הראשונה, המהווה עבירה.

שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

אני מצביע על אישור סעיף 6כב.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 6כב נתקבל.

הסעיף אושר.

פרק ח': עונשין

(19) בסעיף 7

בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילה "דינו" יבוא "המייצר, מחזיק, מפעיל או מתקין מכשיר אלחוטי או הסוחר במכשיר כאמור, בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, או המקים, מחזיק או מפעיל תחנת אלחוט, בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 4א, דינו", ובמקום "מכשיר לטלגרף אלחוטי שהותקן, שהופעל או שקויים" יבוא "מכשיר אלחוטי שנעשתה בו פעולה כאמור".

בסעיף קטן (ג), במקום "מכשיר לטלגרף אלחוטי" יבוא "מכשיר אלחוטי" ובמקום "תחנת טלגרף אלחוטי" יבוא "תחנת אלחוט".

(20) בסעיף 7א, בכותרת השוליים וברישה, במקום "מכשיר לטלגרף אלחוטי" יבוא "מכשיר אלחוטי".

(21) בסעיף 8, במקום "מכשיר לטלגרף אלחוטי" יבוא "מכשיר אלחוטי".

זו התאמת נוסח. התאמה של המונחים.

תודה. אני מצביע על סעיפים (19) עד (21). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות (19) עד (21) נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

גם את (19) וגם תוספת פרק ח': עונשין.

כן.

דיברנו עם היועץ המשפטי של הוועדה. יש כאן בעצם עבירות שקבועות היום בפקודה שמי שפועל בלי רישיון - - -

על מה אתה מדבר עכשיו?

על העבירות שכרגע תיקנו את הנוסח שלהן, בפסקה (19). העבירה היום קובעת שאם אתה מחזיק מכשיר אלחוטי בלי רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון, זו עבירה פלילית. אנחנו רוצים לתקן את העבירה ושהעבירה תהיה רק מי שפועל בלי רישיון. כל מי שפועל ללא רישיון, זו תהיה אכיפה מינהלית, עיצומים כספיים.

כלומר, למקד את הענישה רק בפן החמור ביותר שזאת פעולה ללא רישוי.

כן.

ולהסיר מהעבירה את הפעולה בניגוד לתנאי הרישיון.

נראה לי מקובל.

זה מצריך תיקונים נדמה לי גם בסעיף 7א הקיים בפקודה.

תוכל לומר מה הנוסח שאתם מבקשים שיאושר?

כן. בסעיף 7א צריך למחוק את המלים "או שלא בהתאם לתנאיו".

בסיפא של סעיף קטן (א), נכון?

זה בסעיף קטן (א).

זה בסעיף 7א.

ברישה, למחוק את המלים "או שלא בהתאם לתנאיו".

אני לא מבין. הרי את הרישה אתם מחליפים.

הוא מדבר עכשיו על 7א.

את התיקון לסעיף 7א הקראתם כבר?

הקראנו עכשיו את כל תיקון סעיף 7.

אבל בספקה (20) יש תיקון ל-7א.

זה בנוסף. אנחנו רוצים להוסיף לשם.

נכון.

המלים "או שלא בהתאם לתנאיו" – יימחקו.

בפסקה (19), בתיקון של סעיף א, היכן שכתוב או בניגוד לתנאיו, צריך למחוק את זה. נדמה לי שזה מופיע פעמיים.

בסדר. בעצם כל הנוסח יותאם כך שהעבירות הפליליות יחולו רק על פעולה לא רישומית.

תודה. אושר.

(22) לפני סעיף 12 יבוא:

פיקוח

11א. הסמכת מפקחים

השר רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו.

לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח.

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, והכשרה מקצועית בתחומים הנוגעים לפקודה, כפי שהורה השר.

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

אני מבקש להפנות את תשומת הלב לשתי נקודות. נקודה אחת היא שיש דברי חקיקה שבהם אחד מתנאי הכשירות היא גם אי הגשת כתב אישום נגד המועמד לשמש בתפקיד מפקח.

הערה שנייה. לא מעט דברי חקיקה, כולל אלה שאושרו כאן, מחייבים פרסום ברשומות של שמות המפקחים שהוסמכו. זאת אומרת, הודעה על הסמכת המפקחים אמורה להתפרסם ברשומות.

לגבי כתב אישום, אנחנו מקבלים את ההצעה. לגבי פרסום השמות של המפקחים, אנחנו עד היום לא עשינו את זה. יש לנו מפקחים גם מכוח חוק התקשורת וחוק הדואר, וגם היום יש מפקחים מכוח תקנות.

מה הבעיה לפרסם אותם?

יהיה חוסר אחידות מסוים כי לפי חוקים אחרים אנחנו לא חייבים לעשות את זה.

יש נוהל במשרד שלא מפרסמים את השמות.

זה נשמע קצת מצחיק, אבל אם אנחנו נפרסם, אנחנו חייבים לנהוג לפי הנוהג הזה בכל דבר ועניין. אנחנו לא מפרסמים לגבי אחרים.

זה משפיע לנו על התקשורת באופן ישיר, על כל המפקחים שכרגע יש לנו בתחום התקשורת.

עשינו את זה כבר בכל החוקים שעסקתי בהם. זה א'-ב' של מידע לציבור.

אני יכול להגיד לכם שיש חוקים שלא חייבו פרסום ברשומות אלא פרסום באתר האינטרנט של המשרד.

באתר האינטרנט. למשל חוק רישוי שירותים לרכב. זה א'-ב' היום.

גם התיקון בגפ"ם.

בגפ"ם הכנסנו את המפקחים.

גם פיקוח בפליליות או רק פיקוח מינהלי?

יש שם סמכות אכיפה, בגפ"ם?

אני לא זוכר. אני לא חושב שיש להם סמכויות אכיפה פליליות. אני רוצה שזה יהיה חלק.

השאלה איפה זה יהיה.

באתר האינטרנט.

אבישי, זה חל גם עליכם.

הם מחויבים בלי קשר.

להפך, היינו שמחים אבל זה לא רלוונטי לפרסם את זה רק באינטרנט כי אדוני דיבר קודם על כמה הרשומות זמינות לאזרח וכמה הן לא זמינות.

אדוני, זה כבר מחייב תיקון בחוק הטיס.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. אני לא הולך להתעסק עם זה עכשיו ולהוריד. אבל מה שבטוח שזה יהיה באתר האינטרנט.

אנחנו נפרסם באינטרנט.

אם אינני טועה, התיקון האחרון שאושר בנושא הגפ"ם, החובה לפרסם באתר האינטרנט גם חייבה פרסום שיאפשר מעקב אחר שינויים בהסמכות. זה מה שאושר. זה מה שקיים בנוסח החוק. אני חושב שזה דבר שנכון לעשות.

אבל ההסמכה היא סטנדרטית. תמיד היה לנו אותו סט.

אם למשל בוטלה ההסמכה, שאפשר יהיה לראות מה היה גם בעבר. כי הרי ברשומות אפשר לראות היסטוריה. מה שכתוב באינטרנט, אי אפשר לראות.

למחוק את השמות?

שיתאפשר איזשהו מעקב אחר השינויים בהסמכות. אם למשל בן אדם רוצה לדעת מי המפקח ששימש בתפקיד לפני שנתיים, שהוא יוכל לראות. אם יש פרסום ברשומות, אפשר.

נכון. אתה צודק. המעקב יותר קשה.

זאת אומרת שהפרסום יהיה בכל שלב ותהיה רשימת כל המפקחים המוסמכים ואז אתה יכול ללמוד מי מוסמך ומי כבר לא מוסמך?

כתוב מתי ההסמכה כבר לא בתוקף.

בהנחה שאתם תעדכנו.

אולי עדיף ברשומות.

כתוב שאושר בתאריך והסמכתו היא עד תאריך.

למה זה כל כך משנה מתי בוטלה ההסמכה?

יכול להיות שלציבור המפוקחים זה כן חשוב לדעת מי המפקח שהפעיל כלפיהם סמכויות.

הוא מזדהה בשמו.

נכון, אבל יכול להיות שהוא לא זוכר או שהוא רוצה לבדוק מי המפקחים שההסמכה שלהם הייתה בתוקף.

ממילא הם נדרשים להזדהות בפניו.

לא נעים לי להגיד לכם אבל אני לא מבין מה הבעיה. אתם מסתכלים עלי כאילו כפיתי עליכם הר כגיגית. זה א'-ב'.

אני מפקח, הייתי בפיקוחים. בפיקוח אתה בא ואתה מציג את התעודה כמו כל בעל סמכות אחר. מוציא דוח עם השמות.

עמדתך נעצרה באמצע. אני אסביר לך גם למה. זה ההבדל בין איפה שאתה יושב לבין היכן שאני יושב. אתה כבר בתוך התפקיד. כל דבר שאני אומר לך נראה לך כמטלה. אני מסתכל על זה מהמקום בו אני נמצא. אני זוכר שלפני שנה איבדתי את האישור וזה עלה לי בהקשר אחר ואני רוצה להיזכר מי היה הפקח בתקופה בה קיבלתי את הדוח. אני אתקשר אליכם, אף אחד לא יענה לי עד ביאת המשיח וגם אחרי הגעת המשיח. במקום זה אני נכנס באייפון שלי ואחרי דקה אני יודע. זה א'-ב'. על הדבר הכי פשוט, אנחנו מדברים כבר עשר דקות, מה שאמור להיות ברור מאליו. זה לא מקובל עלי. קדימה. סגרתי עניין.

ברשומות. אנחנו נפרסם ברשומות.

תודה.

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי מנהל רשות התעופה האזרחית למנות, מבין עובדי רשות התעופה האזרחית, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו בכל הנוגע לרישיון לתחנה בכלי טיס. על מינוי מפקחים כאמור יחולו, על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוראות סעיף 94(ג) לחוק הטיס, בשינוים המחויבים, ואולם ההכשרה לפי פסקה (2) של הסעיף האמור תהיה בהתאם להוראות מנהל רשות התעופה האזרחית שיינתנו בהסמכת השר.

תודה. אני מצביע על סעיף 11א עם שתי התוספות.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11א נתקבל.

הסעיף אושר.

11ב. סמכויות מפקחים

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו, רשאי מפקח -

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי פקודה זו או להקל על ביצוען. בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מתבצעת בו פעולה במכשיר אלחוטי או בתחנת אלחוט כאמור בסעיף 4א, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפשט השלום.

לערוך בדיקת או מדידות של מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט ושל אופן השימוש בתדרי רדיו.

ליטול מכשיר אלחוטי לשם בדיקתו במעבדה. על נטילה כאמור יחולו הוראות אלה:

מכשיר אלחוטי שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח לבעליו של המכשיר או למי שהמכשיר ניטל ממנו (בפסקה זו – בעל המכשיר) כי באפשרותו לקחת בחזרה את המכשיר ממקום כפי שיודיע לו.

על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יהיה חייב להשיב מכשיר אלחוטי לידי בעל המכשיר, אם המכשיר אינו עומד בהוראות לפי פקודה זו בהתאם לבדיקת המעבדה, או אם מצבו של המכשיר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר. במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המכשיר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג). המפקח יודיע על החלטתו לפי פסקת משנה זו לבעל המכשיר בהודעה מנומקת בכתב.

בעל מכשיר הרואה עצמו נפגע מהחלטת המפקח שלא להשיב לידיו את המכשיר האלחוטי בשל אי עמידת המכשיר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על החלטת המפקח לפני המנהל, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההחלטה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), למפקח שמונה לפי סעיף 11א(ג) יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף 96(א)(1) עד (4) לחוק הטיס, ובלבד שהסמכות לפי סעיף 96(א)(4) לא תופעל לעניין תחנת הטסה של כלי טיס מוטס מרחוק אלא בתיאום עם הטייס המפקד.

הערות.

אני מצביע על אישור סעיף 11ב.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11ב נתקבל.

הסעיף אושר.

11ג. זיהוי מפקחים

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו.

ביום חמישי אני הייתי בסיטיפס, ברכבת הקלה של ירושלים. היה שם קטע, התחפשתי.

פיקוח סמוי.

כן. היה משהו מגניב.

היה דיון בוועדה והיו הרבה מאוד תלונות מצד הנוסעים ברכבת על התנהגות לא ראויה של הפקחים ועל קשיים נוספים. אז הוא החליט לעשות סיור באופן אישי.

ולא זיהו אותך?

תראה איך נראיתי.

היה לו תג והתג, צריך מיקרוסקופ אלקטרוני.

תראה את התג של המשרד.

צריך להיות תג שאתה יכול לקרוא מה שכתוב.

אני רוצה לומר שהפרסום של השם שלו כמפקח לא היה ברשומות ולא היה באתר האינטרנט שלש המשרד.

אני שואל על התג.

יש לכם תג?

עם זה הולכים. זה כמו בסרטים.

אבל זה קטן מדי. אני מעדיף שכל מה שכתוב כאן, תעודת מפקח, מדינת ישראל, יהיה אפילו יותר קטן כי מה שחשוב בסוף זה השם.

אבל חשוב שידעו שהוא מפקח.

אתם רוצים לעשות לנו עיצוב לדוגמה ולשלוח לנו?

עכשיו ברצינות. זה צריך להיות גדול, והשם. בסוף מה שחשוב מכל זה, זה השם.

הפיקוחים שלנו הם יותר מחברות תקשורת.

זה לא משנה.

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

דרך אגב, זה השר. גם אם השר מתחלף, זה השר.

הערה. אולי צריך גם את זה להתאים לתהליך המינוי של מפקחי רת"ע. מפקחי רת"ע לא ממונים על ידי השר אלא על ידי המנהל.

נכון.

אני מצביע על סעיף 11ג.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11ג נתקבל.

הסעיף אושר עם התוספת של רת"ע.

בהסכמת היועץ המשפטי של הוועדה אנחנו נמשיך לסעיף 23.

אנחנו מדלגים.

למה?

כי יש לנו עוד שיחה לנהל עם איתי בעניין הזה.

אני כבר אומר לכם שאני בצד שלו.

אני יודעת. לכן אמרתי שאני רוצה לדבר אתו.

אני אומר לכם את האמת. יש לי עמדה בעניין הזה ממקומות אחרים. אני כבר ידעתי שאתה רוצה לדבר. כבר סיפרת לי את עמדותיך האחרות. אני לא נגד אבל חברים, כל אחד צריך לעשות את המקצוע שלו. אני לא רוצה להגזים, כאן בוועדה אנחנו מייצרים לא מעט תקדימים. אנחנו כאן אלה שקבענו את הפיקוח על הסמכות לעיריות וכולי, אבל כל הזמן בתוך מסגרות שכל אחד יודע בדיוק את מקומו. אני לא רוצה עכשיו לאבד את הכיוון. בכל הכבוד.

אנחנו מבקשים את השהות לנסות להגיע לנוסח מוסכם.

בסדר. אני מעדיף שתגיעו אתו לנוסח מוסכם. תודה. לאן מדלגים?

פסקה (23).

(23) בסעיף 13, במקום "מטעם גוף פיקוח" יבוא "מטעם מפקח", במקום "מכשיר לטלגרף אלחוטי" יבוא "מכשיר אלחוטי" והסיפה החל במילים "לעניין זה" – תימחק.

שוב, זו התאמה כמו בפעם הקודמת.

נכון.

זה תיקון נוסח.

כן.

אני מצביע על סעיף (23).

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (23) נתקבלה.

הסעיף אושר.

(24) אחרי סעיף 12 יבוא:

"12א. פיקוח במערכת הביטחון

הוראות פרק זה לא יחולו לגבי מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט המיוצרים, מוחזקים או מופעלים בידי גוף ביטחוני.

השר הממונה, בהסכמת השר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו בגוף ביטחוני, ולעניין כוחות הביטחון – על אופן הפיקוח על ביצוע ההוראות לפי פקודה זו לעניין הועדת תדרים והקצאת תדרים.

בסעף זה –

"גוף ביטחוני" – כל אחד מהגופים המנויים בהגדרה "מערכת הביטחון" שבחוק הגנת הסביבה.

"חוק הגנת הסביבה" – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011.

"השר הממונה" – כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה".

אני מבקש שתסבירו את הסעיף הזה ובעיקר אילו הוראות כן יחולו על מערכת הביטחון ברמה המהותית מבחינתכם.

אנחנו מנסים לשקף כאן את הרצון גם של מערכת הביטחון וגם של משרד התקשורת בהתאם למודל. זה ניסיון לבטא את הסטטוס קוו הקיים וגם את ההסכמות בין מערכת הביטחון למשרד התקשורת. מבחינתנו, מבין המודלים הקיימים – יש כמה מודלים – זה המודל המתאים לבטא את ההסכמות ואת הסטטוס קוו בתחום הזה.

אני מבקש להזכיר שזו הסוגיה של תחולה על מערכת הביטחון בכלל והתחולה לעניין סמכויות מפקחים בפרט, היא סוגיה רוחבית שנדונה בפורומים שונים, בין היתר גם נערכו דיונים בעניין הזה בפורום של כל הלשכה המשפטית של הכנסת עם נציגי מערכת הביטחון. בחוקים שונים נעשו התאמות. כלומר, נקבעו הוראות שונות בהתאם למאפיינים של כל תחום. אני אזכיר תחום שאני מכיר היטב, בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הוועדה הוסיפה פרק שלם תוך עיגון בחקיקה ראשית של כל הסמכויות, ההתאמות הנדרשות וסמכויות המפקחים כלפי מערכת הביטחון כדי לוודא שאכן יש למחוקק הראשי איזושהי שליטה על איזה הסדרים נקבעים כלפי מערכת הביטחון בעניין הפיקוח.

לכן ביקשתי לשאול ברמה המהותית איזה סוג פיקוח יופעל על מערכת הביטחון, אם יופעל, מכיוון שכרגע מה שמוצע כאן זה שההוראות לא יחולו או שיחולו בהתאם לאיזשהו נוהל שייקבע. אני חושב שזה נכון יותר וראוי יותר שהדברים האלה יעוגנו בסעיפים יותר מפורטים בחקיקה ראשית ולא להסתפק בנוהל כפי שמוצע כאן.

כאילו מערכת הביטחון היא אקסיופיציו. היא מחוץ לתחום. לא אצלי בוועדה. אנחנו עשינו את זה בשום שכל. אם אתה מביא כאן, צריך גם לדעת באיזו מסגרת מערכת הביטחון פועלת.

ברמת המהות.

ברמת המהות.

הפרקליטות הצבאית, צה"ל, משרד הביטחון. אני אזכיר כאן שמבחינת החוק עצמו, הוא חל על כוחות הביטחון רק לגבי הועדת והקצאת תדרים. כלומר, כאשר אנחנו מדברים על סמכויות פיקוח בגלל סוגיית הרישיונות וסוגיית היבוא וכל הדברים האלה, זה לא חל. נשאר לנו רק את הפרק של הועדה והקצאת תדרים. למעשה הסעיף הזה, בדומה לסעיף בחוק של איכות הסביבה, בגלל שהפיקוח הוא באמת בתחום הזה, מדבר על הצורך לקבוע את הנוהל הזה ביחד.

כמה שנים – סליחה שאני קוטע אותך – לקח לקבוע את הנוהל הזה של הגנת הסביבה? שש-שבע שנים?

כן.

משרד הביטחון, צה"ל. אדוני היושב ראש, אני חי את זה ביום יום. הסוגיה של פיקוח בתוך מחנות צבאיים, יש כאן שני אלמנטים. האלמנט הראשון הוא כל המערכות שפועלות בתוך בסיסים או מחנות צה"ל, היכולת להגיע פנימה ולאכוף אותם, גם בהיבט סיווג ביטחוני וגם בהיבט כל הדאתא בייס של מה שקיים לנו במערכות שלנו. האלמנט השני, אגב, היא היכולת עצמה. היכולת שלנו לבצע את האכיפה מבלי להגיד מה היכולות, היא הרבה יותר גדולה. לכן היא גם יותר מיידית. בתיאום, כמו שאנחנו עושים היום עם משרד התקשורת. ברגע שיש איזושהי השפעה או איזושהי הפרעה לביטחון ציבור או כל דבר אחר, משרד התקשורת פונה אלינו במיידי ואנחנו מטפלים בזה בצורה מיידית. יכולת האכיפה שלנו היא מבוצעת כבר היום.

אני לא קובע מסמרות מה ראוי שיהיה, האם ראוי שיהיה פיקוח של משרד התקשורת או פיקוח שלכם. אני רק אומר שברגע שמחילים את ההוראות לעניין סמכויות הפיקוח בשינויים כאלה, כלומר, הוראות שקבועות כאן בחקיקה ראשית ובכל זאת מחילים אותן כלפיכם, אני חושב שהוועדה צריכה לדעת מה בדיוק יחול. אפשר גם להגיד שלא יהיה פיקוח של משרד התקשורת וזו עמדה שהוועדה תצטרך לקבל בהכרעה. אפשר לקבוע דבר כזה. יש דוגמאות לכך - יושב כאן אבישי – בתחום התעופה האזרחית. גם שם נקבעו הוראות מפורטות שבעצם מכפיפות את מערכת הביטחון לנהלים שלה בתחום בטיחות התעופה והנהלים צריכים להתאים ככל האפשר להוראות שנקבעו בחוק הטיס. אבל נקבע מודל אחר. ככל שקובעים מודל שהוא מין מודל ביניים שלא ברור איך הוא בדיוק ייושם, והיישום שלו אמור להיות בנוהל שאנחנו לא יודעים מתי ייקבע ואם ייקבע. כפי שאמרתי, בנושא הגנת הסביבה לקח המון זמן לקבוע את הנוהל וזה תחום לא פחות חשוב מטלגרף אלחוטי. אני לא מזלזל בטלגרף אלחוטי אבל זה חוק מסגרת, חוק הגנת הסביבה שבעצם כולל את האכיפה של כל החוקים הסביבתיים במדינת ישראל וגם את הנוהל בעניין הזה לקח שבע או שמונה שנים לקבוע אותו.

לגבי לוחות הזמנים, אני מבין שזה הדבר שמטריד.

לא.

לא.

לגבי לוחות הזמנים, אין לי בעיה שתגדירו תוך איקס זמן.

לא. עשה לי טובה. כמה פעמים עמדתם בכל מה שהתחייבתם? הרבה. הרבה זה לא הכול.

כמעט הכול.

הדגש הוא על ה-כמעט.

ניוד המספרים לקח לכם שנים למרות שזה היה בחקיקה.

לא. זה כפו עלינו בחוק ההסדרים. לא ולא.

אני עונה לכם. אני לא מקבל שום התחייבות שלכם. אף משרד. כל הטענות למה הם לא עמדו, הן נכונות. אם היה מצב שהטענות למה הם לא עמדו לא היו נכונות, זה משהו אחר. עוד לא קרה לי שבאו ואמרו למה הם לא עומדים וזה לא היה נכון. תמיד יש את המשהו היותר דחוף, את המשהו שמעכב, את המשהו הבעייתי. תמיד יש. למה להיכנס לזה? מה שאומר לך איתי, אתם רוצים, מצדי תוציאו את זה, זה לא מעניין אותי. נריב על זה אם זה צריך להיות בפנים או לא. אתה לא יכול לכתוב בחוק משהו כזה. זה כמו העתק-הדבק. עכשיו עשינו מצוות אנשים מלומדה. זה סעיף מצוות אנשים מלומדה. לגמרי. לכדרר אותנו. אני לא מקבל את זה כך. או שנסדיר את זה וניתן לזה את המענה הנכון. דרך אגב, לא מבקשים לקבוע לכם כלום. לא מבקשים עכשיו לומר לכם איך אתם עושים.

יכול להיות שהאכיפה הפנימית שלכם טובה.

אולי אפילו יותר טובה. לא אמרתי. אני לא רוצה לקבוע מסמרות במשהו שאני לא יודע ואני לא מבין בו אבל אני מבין בחקיקה ואני מבין בתהליכים ואני מבין בדברים כאלה. אני לא מנסה להתחרות בך או במשרד התקשורת במי אוכף מה או איך אוכפים. ממש לא. אבל אם זה כתוב, יום אחד יגידו איך לא עושים חוק. אני לא רוצה.

אנחנו רוצים לבדוק את הנושא הזה. בסדר?

תודה. בסדר. אני רק אומר שוב שאני לא רוצה, אלימלך, ולא מבקש להתערב בעבודתכם אבל אם כן, בוא נעשה כך שתהיה חקיקה יפה ומכובדת. זו כוונתי.

פסקה (24) טרם אושרה.

נכון. נמשיך ל-(25).

(25) לפני סעיף 13 יבוא:

שונות".

(26) בסעיף 13 -

במקום כותרת השוליים יבוא "ביצוע ותקנות".

במקום הרישה יבוא "השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה לרבות תקנות ".

בפסקה (1), במקום הרישה יבוא "הקובעות את התנאים למתן רישיון או למתן אישור התאמה ואת האגרות שישתלמו בעד הגשת בקשה לרישיון או לאישור התאמה.

פסקה (2) – תימחק.

בפסקה (3), במקום "מכשירי טלגרף אלחוטי" יבוא "מכשירים אלחוטיים".

רישה כותבים עם הא?

כן. אפשר גם כך.

רישה בא מארמית ובארמית זה עם אלף.

כן, אבל יש הנחיה בנוסח החוק שרישה, סיפה, כל הדברים הללו יהיו עם הא בסוף.

הערות?

קודם כל הסבר.

בסעיף (13) הראשון כתוב שר התקשורת רשאי להתקין תקנות. אנחנו מוסיפים כאן את הביצוע, את השר ממונה על ביצוע פקודה זו. בהמשך, היום יש סמכות לאגרות, אנחנו מחדדים את זה.

יש גם טופס.

נכון. הורדנו את הטופס כדי שלא יהיה טופס.

וחידדנו שהאגרות ישתלמו בעד הגשת בקשה לרישיון באישור התאמה, מושג שלא היה קיים קודם.

ואת הסיפה אתם משאירים? תקנות לפי פסקה זו יחולו על אף האמור בכל דין והוראת מינהל עלה מדינה?

לא שינינו את החלק הזה.

אין סעיף כללי שקובע שהפקודה חלה על המדינה?

לא. אנחנו החרגנו את האגרות. לא כולם מוחרגים מאגרות, רק כוחות הביטחון. זה כן חל על המדינה. יש כאן עניין של הקצאת תדרים. זה לא נכון לפקודה הזאת.

וכאן נכון לשלב את ההוראה שקובעת שהאגרות יובאו לאישור ועדת הכלכלה.

כן. כמו שדיברנו קודם.

אני מצביע על פסקה (25) ועל פסקה (26). מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקה (25) ופסקה (26) נתקבלו.

אושר. עם התוספת של האגרות?

עם התוספת של האגרות.

כן. התוספת כבר אושרה.

אישרתם את זה קודם.

נכון, אבל כאן אנחנו נשלב אותם.

בסדר גמור. את זה רציתי לוודא.

גם האגרות לפי פסקה (1)(א) של אגרות התדרים?

כל האגרות לפי הפקודה. התקנות לעניין אגרות טעונות תמיד אישור ועדה מוועדות הכנסת. כל התקנות לפי הפקודה יובאו.

אתה מתקן גם בפסקה (1)(א)?

אני יכול לקבוע את זה כהוראה כללית. שכל התקנות שעניינן אגרות לפי הפקודה, יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה.

נמשיך בפסקה (27).

רצינו להציע לוועדה שאולי תיתן לנו חצי שעה הפסקה ואנחנו נביא את שתי התוספות.

לדיון הבא.

אנחנו מדלגים על פסקה (27).

האמנתם שנגיע היום עד כאן?

לא.

מדלגים על כל פסקה (27) ועוברים לסעיף 10.

10. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט 58, בסופו יבוא:

"(3) החלטה של רשות לפי פקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972, למעט החלטה שעניינה הועדת תדרים או הקצאת תדרים".

אפשר להסביר מדוע מיעטתם את ההחלטה של ועדת התדרים? בעצם מה שאתם אומרים בתיקון הזה הוא שכל החלטה של רשות לפי הפקודה, ניתן לערער עליה לבית משפט לעניינים מינהליים. זה אומר שהחלטות של ועדת תדרים זה רק לבג"ץ?

עוד לא הגענו לזה.

אני יודע, אבל זה התיקון.

יש מנגנון של השגה, אנחנו נגיע לזה, מוועדת תדרים לוועדה העליונה.

אם רוצים לערער על הוועדה העליונה?

בג"ץ.

לדעתי גם תדרים זה ברמה של בג"ץ. זה משאב בחוסר, ולמה לזה כן לתת ולזה לא? אנחנו מכירים את זה מהדיונים שלנו. זה נושא שיש לו משמעויות מעבר לעניין המסחרי הרגיל. אני סבור שראוי שזה יהיה עניין כזה שיידון באינסטנציה הגבוהה ביותר.

אני מצביע על אישור סעיף 10.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 10 נתקבל.

הסעיף אושר.

11. תיקון חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל

בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994, בסעיף 65(ז), במקום "לרבות לעניין ציוד הקצה האלחוטי, ובכפוף להחלטותיה של ועדת התדרים שהקימה הממשלה" יבוא "נוסח חדש), התשל"ב-1972, לרבות לעניין מכשירים אלחוטיים ובלל כך ציוד קצה, ובכפוף להחלטותיה שלש ועדת התדרים שמונתה לפי סעיף 5ה לפקודה האמורה".

זאת התאמת נוסח לחוק אחר.

אני מצביע על סעיף 11.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 11 נתקבל.

הסעיף אושר.

12. תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים)

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 51ג(א), בהגדרה "סחר", במקום "כהגדרתו בסעיף 5(א1) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972" יבוא "ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה".

היום בחוק התקשורת יש את מה שנקרא סעיף הניטרליות שהוא חל גם על מי שמוכר ציוד קצה סלולרי וגם על מי שמוכר ציוד תקשורת בכלל. כאשר הסעיף נקבע במקור, הוא נעשה תוך כדי הפניה לפקודת הטלגרף האלחוטי, לסעיף שאנחנו שינינו אותו. אנחנו עושים כרגע גם שינוי נוסח וגם האחדה בסעיף הניטרליות בחוק התקשורת, כך שיחולו אותן הוראות על אותם סוחרים, גם של מכשירי טלפון סלולרי וגם של ציוד תקשורת באשר הוא.

הערות?

למעשה מה משמעות התיקון? אני רואה שאין הפניה לפקודה.

כן. יש שם הבדלים בין מהו סחר לעניין מכשיר, לעניין ציוד קצה רט"ן, ומהו סחר לעניין ציוד תקשורת. אנחנו בעצם מבטלים את ההבחנה הזאת.

כלומר, יהיה סחר שהוא יבוא, הפצה, השכרה, השאלה או תחזוקה. לא כתוב במה, או שזה משתלב אחר כך בסעיף?

נכון. אם אתה סוחר בציוד קצה רט"ן, זה אותו סחר, ואם אתה סוחר בציוד תקשורת, זה גם כן בהגדרה של סחר. לא צריך להפנות לפקודה.

אני מצביע על סעיף 12.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 12 נתקבל.

הסעיף אושר.

13. פרק ד' – תחילה

תחילתו של פרק זה ביום ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018) (בפרק זה – יום התחילה). שר התקשורת רשאי לדחות, בצו, את יום התחילה בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.

למה לכם? בואו נלך לקראתכם. אדוני המנכ"ל, למה לקבוע יעד שברור שלא תעמדו בו? אפשר כבר לקבוע בחוק את המועד של הדחייה הראשונה.

אני אומר את הדברים לאשורם היות וגם הגענו לכאן השנה לבקש דחייה.

זה סתם לבזבז את זמננו.

נכון.

אני רוצה להציע הצעה. אני אתן לך לפחות עוד שלושה חודשים. אם תצליחו לגמור את זה ביעד שלכם שקבעתם, טוב. אם לא, לפחות חסכתם לי כשתבואו אלי בעוד שלושה חודשים.

אדוני, אני רוצה להסב את תשומת הלב. מכיוון שהמועד כאן הוא 18 ביוני, עוד שלושה חודשים יביא אותנו ל-18 בספטמבר שזו תקופה שלדעתי מלאה בחגים. אני לא בטוח שזה מועד טוב מבחינת הדחייה שבטח תגיע.

נכון, ואז הרצים יצאו דחופים.

אני אומר מה הדילמה. משרד התקשורת עצמו כן יכול להיות מוכן בתאריך. יש שאלה לגבי ממשל זמין היות והם צריכים מערכות מחשוב. כמו שאתה יודע, זה מתעכב וכולי. אני חשבתי שיהיה אפשר להעניק להם שלושה חודשים באישור של השר ללא הוועדה ושלושה חודשים נוספים עם הוועדה.

אתה מנסה להגניב כאן הוראה חדשה. בלי אישורנו זה לא עובר. פעם אחת עשיתי את זה. זאת הצעתי. אם תשאירו את התאריך, תשאירו. אני לא אריב אתכם. אני חושב שנובמבר הוא זמן נכון.

אחרי דחייה.

לא. מועד התחילה.

הכול צריך להסתיים השנה. אם זה לא מסתיים השנה, זה לא יסתיים. אם היושב ראש מוכן, ספטמבר ועוד שלושה חודשים באישור הוועדה.

כרגע אמרו לך שבספטמבר הכנסת מצויה בפגרה וכולכם בחגים.

אחרי החגים.

לכנס את הוועדה במיוחד בפגרה של הכנסת, לא.

בכנסת יש חופשה מרוכזת של שבועיים בסוף אוגוסט ולאחר כבר בתחילת ספטמבר יש לנו את החגים. אתם קובעים מועדים שאי אפשר יהיה לעמוד בהם.

נובמבר.

נחזור לזה עוד רגע.

אתה יודע מה? 1 באוגוסט עם ארבעה חודשים דחייה.

דחייה אחת.

כן. דחייה פעם אחת. אני לא נותן לכם יותר.

1 באוגוסט עם דחייה אחת של עד ארבעה חודשים באישור ועדה?

כן.

הזמן שלכם חשוב ושלנו לא?

בטח חשוב.

כבוד היושב ראש, אני הייתי רוצה שזה יהיה מחר כי זה יפנה לי המון זמן לעשות דברים אחרים יותר חשובים.

לא אכפת לי שזה יישאר כך אבל אני אומר לכם שזאת אות מתה. זה פשוט מביך.

מי שצריך לעשות את השינוי זה מסלול. שם זה לפחות שישה-שבעה חודשים.

זה לא אותו דבר. מכון התקנים, זאת סוגיה אחרת. גם שם יש עיכובים וזו סוגיה אחרת שלא קשורה לממשל זמין.

הבנו. העניין ברור. ה-1 באוגוסט ודחייה ארבעה חודשים.

הדחייה באישור ועדה.

כן. פעם אחת.

אני מצביע על סעיף 13 עם התיקון.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 13 נתקבל.

הסעיף אושר עם התיקון.

דחייה אחת באישור ועדת הכלכלה.

כן.

14. פרק ד' – הוראות מעבר

רישיון או תעודה שניתנו לפי סעיף 5 או 13 לפקודה, לפני יום התחילה, והיו בתוקף ערב היום האמור, יראו אותם כרישיון שניתן לפי סעיפים 4ג או 4ח לפקודה, כנוסחם בסעיף 9(7) לחוק זה, לפי העניין, עד תום תקופת תוקפם, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

אישור סוג שניתן לפי תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (בסעיף זה – תקנות הטלגרף) לפני יום התחילה, והיה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כאישור סוג שניתן לפי סעיף 4ג(א)(1) לפקודה, כנוסחו בסעיף 9(7) לחוק זה, אלא אם כן בוטלו קודם לכן.

אישור שנתן המנהל לפי סעיף 1 לצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה) (מס' 2), התשמ"ב-1982 (בסעיף זה – צו אי תחולה מס' 2), יראו אותו כאישור התאמה שניתן לפי סעיף 4ט לפקודה, כנוסחו בסעיף 9(7) לחוק זה, וימשיכו לחול על בעל האישור ההוראות שנקבעו באישור, והכול אלא אם כן בוטל האישור קודם לכן.

מכשיר אלחוטי שמתקיימות בו התכונות הטכניות המפורטות בסעיף 1 לצו או תחולה מס' 2, יראו אותו כמכשיר במסלול אישור שנקבע, לפי סעיף 4ט(א) לפקודה, כנוסחו בסעיף 9(7) לחוק זה.

מפקח שהמנהל אצל לו את סמכויותיו לפי תקנה 9 לתקנות הטלגרף האלחוטי והסמכתו עמדה בתוקף ערב יום התחילה, יראו אותו, לתקופה של שנתיים מיום התחילה, כמפקח שמונה לפי סעיף 11א לפקודה, כנוסחו סעיף 9(20) לחוק זה.

חברי ועדת התדרים שכיהנו ערב יום התחילה בהתאם להחלטת ממשלה שניתנה לפי סעיף 5ד(ג) לפקודה, כנוסחו לפני יום התחילה, יראו אותם כחברי ועדת התדרים שמונו לפי סעיף 5ה לפקודה, כנוסחו בסעיף 9(15) לחוק זה.

על סעיף קטן (ו) אני מציע כרגע לדלג.

אבישי, אתה רצית הוראה גם לגבי הפקחים שלכם?

אין לנו היום מפקחים שמונו לפי הפקודה שלכם.

אם אתה רוצה להוסיף.

השאלה אם אותם מפקחים קיבלו את ההכשרה המתאימה.

זו למעשה המהות של הוראת המעבר. לפשר להם לעשות את זה עד יעברו את ההכשרה.

אני מציע לך כן. נותנים לך – קח. אם לא, אז לא, אבל אם כן, אז יש לך את זה.

כן ותודה.

התיקון הוא בסעיף קטן (ה)?

מפקחים שמונו לפי סעיף 94 לחוק הטיס, יראו אותם לעניין פקודה זו. אותו נוסח.

אני שואל שאלה מהותית. אותם מפקחים לא קיבלו את ההכשרה.

לא קיבלו את ההכשרה. אמרתי.

איך הם יפעילו את הסמכות?

אנחנו הבנו מרננה שאתם עושים את זה.

אבל אין לנו סמכויות פיקוח פורמליות. הם יודעים מה הם עושים. הם לא קיבלו את ההכשרה הפורמלית שנדרשת לפי התקנות.

לא פורמלית אבל הם עוסקים בזה.

צריך שנתיים עד להשלמת ההכשרה שלהם?

את ההכשרה הזאת אני צריך באישור השר. אכלנו מספיק מירורים כשהיינו צריכים את אישור השר לביטחון פנים בהסמכה של המפקחים שלנו.

אתה עושה לנו עכשיו יום לימודים ארוך. אנחנו כולה רצינו לבוא לקראתך.

כן, אדוני.

שאלה. מפקחים שפועלים היום, יש להם את ההכשרה המתאימה?

כן. המפקחים שלנו הוסמכו לפי תקנות הטלגרף האלחוטי.

אנחנו מעלים להצבעה את סעיף 14(א), (ב), (ג),(ד) ו-(ה).

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 14(א), (ב), (ג), (ד) ו-(ה) נתקבל.

הסעיף אושר עם התוספת של רת"ע.

ברשותכם, בואו נעשה סיכום של מה שעומד בפנינו. למה אי אפשר לעשות עכשיו את התדרים?

מכמה טעמים. יש לנו עוד לסגור עניינים פנימיים.

בסדר. בואו נסכם את מה שנשאר לנו. קודם כל, כל הכבוד. הקריין היה אחלה.

אתה יודע לעשות לנו סיכום של מה שנשאר לנו?

סעיף 4ט. אתה ביקשת את תכנית העבודה על אופן היידוע.

זה אושר. אמרתי שאני אבקש לראות תכנית עבודה.

מה שלמעשה נשאר בגדול זה נושא ועדת התדרים, הסמכויות המיוחדות למפקחים והשלמות לעניין ועדת התדרים והוראות המעבר.

ומערכת הביטחון.

כמובן הנושא של פיקוח במערכת הביטחון. זה קשור לוועדת התדרים.

סעיף קטן שקראנו, שזה לא יעמוד בסתירה להחלטות של הוועדה, נדמה לי בסעיף 4ט.

אני רוצה לוודא שאני מאשר גם את סעיף 4ט, למען הסר ספק.

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ט נתקבל.

סעיף 4ט מאושר.

ביום שלישי הקרוב יש לנו ישיבה מ-9:30 עד 12:00 ואני מקווה מאוד שנסיים את זה עוד אפילו לפני. אני כבר אומר שיש לנו שני סיפורים מרכזיים: תדרים ואין שום בעיה, אלא בסך הכול צריך לראות שם - - -

שזה עולה בקנה אחד עם המודלים המקובלים של הסדרת פעולת ועדות.

נכון. הבעיה הגדולה לשיטתי, זה העניין של הסמכויות של המפקחים.

מה הבעיה אדוני היושב ראש? אתה יכול להסביר בשני משפטים מה הבעיה?

אני לא נותן סמכויות יתר למי שלא צריך לקבל אותן. יש כאן כללים שכל אחד אמור לעשות את תפקידו. תאמין לי, אני מאלה שהכי פרצו אבל גם אני יודע שלשיטתי אני לא צריך להגזים עם העניין הזה.

מה שיש שם היום, אתם רואים בעיה?

זה תקדים. זאת פעם ראשונה.

תקדים, עשינו תקדימים. אני לא פוחד מתקדימים.

אני יודע שאתה לא פוחד. אני רוצה לגלות סוד. אני לא מאחל לך שתהיה כל חייך בתפקיד. אני רוצה שגם תצא יום אחד ותרוויח כסף. אבל אני כן יכול לומר לך, ברצינות, תמיד בחקיקה זה כלל ברזל אצלי שאם אני יודע שאנשים שיושבים ומקבלים את ההחלטות הם אלה שיהיו ויישארו ויפעלו, ניחא. אבל אני מספר לך מהחיים שלי כאן, לפני חודשים. אתה יושב עם אנשי האוצר או עם מישהו אחר, אתה מגיע אתו להבנות, להסכמים, התקדם, עזב, הלך, הוא מפנה אותך לדבר עם מישהו אחר. יש דברים שאני יודע שהם הרבה מעבר לאיפה אתה תהיה, איפה אני אהיה, איפה הוא יהיה, איפה כל אחד מאתנו יהיה. אני רוצה שזה יהיה דבר דבור על אופניו.

יש מודלים מקובלים.

נכון. יש גם מודלים. אל תדאג, הכול יהיה בסדר.

אני שוב מבקש, ביום שלישי בבוקר תבואו מוכנים, בבקשה. אני לא רוצה שנשרוף עוד זמן לאחר מכן.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.