ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 701

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018), שעה 10:30

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

רועי פולקמן

מימון שמילה - המנכ"ל בפועל, משרד התקשורת

גדעון שטרית - מנהל אגף בכיר, רישוי, משרד התקשורת

דנה נויפלד - עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

נתי שוברט - סגן מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

אורנן שטיינברג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

רועי ברית - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר, טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

שירי נוימן - מנהלת תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

טלי ארפי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עידו שלמה סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה דימניק - רפרנטית בצוות תמ"ס, אגף התקציבים, משרד האוצר

יערה למברגר - עו"ד, משרד המשפטים

אלישבע לסרי - עו"ד, משרד המשפטים

אנואר חילף - מנהל יבוא וסחר, משרד הכלכלה והתעשייה

רון חובב - מפקח מערכות תקשורת, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור - עו"ד, רשות התעופה האזרחית

דוד אלימלך - רע"ן תקשורת אלקטרו מגנטית, משרד הביטחון

מירה ברנבר - עו"ד, יועצת משפטית אגף תקשוב והגנה בסייבר, משרד הביטחון

אופיר ביתן - עו"ד, היועץ המשפטי בפועל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

רויטל קדם - עו"ד, הלשכה המשפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

רז הילמן - מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

כפיר זק"ש - מנהל צוות ציוד קצה, הוט מובייל

איתי עצמון

לאה ורון

אהובה שרון, חבר תרגומים

פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

בוקר טוב לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, הרשם, הדובר, חבר הכנסת פולקמן, אורחים נכבדים. יש לנו במסגרת חוק ההסדרים את פרק ד' כולו (טלגרף אלחוטי), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.

אני רוצה להזכיר שהפרק הזה הוא פרק עם הרבה מלל. אני מקווה שגם עם הרבה תוכן. לא אמרתי שלא. עברתי, ראיתי הרבה בשורות, חלקן אפילו קצת באקסטרים אבל נגיע לזה.

אי אפשר לשנות את השם?

לא.

כבר קראנו את זה, רפורמת ה-WI FI.

זה יותר מרפורמת ה-WI FI. גם הבריטים, כאשר עשו רפורמה, הם עדיין השאירו את זה בשם.

זו המשמעות של זה. טלגרף הוא העברת מידע בתדרים.

כפי שאמרתי, מה שחשוב גם לומר זה שיש הרבה מלל שתומך בעניין הזה.

בוקר טוב אדוני המנכ"ל.

נאפשר את הצגת הרפורמה ולאחר מכן אנחנו צוללים לתוך ההקראה. אם אין כאן משהו שמישהו קם ובגופו אומר שהוא צריך לעצור את ה-WI FI, את הרפורמה, אנחנו כבר היום יוצאים לדרך.

מי מציג?

אני. רכז תעשייה ומסחר באגף התקציבים. תודה אדוני היושב ראש. כפי שגם אמרתי לך לפני, אנחנו שמחים מאוד שהרפורמה הגיעה אליך. היא משלבת פתרון של שני דברים שנדונים רבות בוועדה ויקרים ללבך וגם לרועי פולקמן וזאת הפחתת יוקר המחייה והפחתת הנטל הרגולטורי שהולכים יד ביד ולכן זה המקום הטבעי בו היא צריכה להיות.

אני אומר בשתי מלים שמדובר בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה, היחידה של עמיחי פישר שעוסקת באופן רוחבי בסוגיית הפחתת הנטל הרגולטורי וגם עם משרד הכלכלה שלא נמצא כאן.

נתחיל באמת הנוכחית. פעמים רבות, כאשר אנחנו מסתכלים על חסמים ליבוא, עושים איזשהו ניתוח תהליכי, מהזמנת המוצר עד שהוא מגיע לצרכן, מה הוא עובר בדרך ובפרט איזו דרך הוא עובר אצל הרגולטור בהשוואה לרגולטורים אחרים ובהשוואה למה שקורה באירופה. אפשר לומר שמשרד התקשורת במצב הנוכחי נמצא במצב אולי הבעייתי ביותר לעומת הרגולטורים השונים. מדובר בשוק שצומח בקצב משמעותי וברגולציה שהיא לא מעודכנת לרגולציה האירופאית.

מה גודלו של השוק?

10 מיליארד. עוד רגע אני מגיע לזה. אני רק אומר שהרפורמה היא רצון שלנו, היא רצון של משרד ראש הממשלה, היא רצון של המחוקק אבל אנחנו יודעים שהיא לא תעבוד מחר בבוקר אם המשרד עצמו לא יהיה מחויב לדבר הזה. כאן אני רוצה לתת הרבה קרדיט למשרד התקשורת, לצוות המקצועי, ובפרט למנכ"ל המשרד שהרים את הכפפה, לקח אחריות ואנחנו מתקדמים יחד לשיפור המצב הקיים ולקחת אותו למקום הראוי. שוב, כל הכבוד.

נציג בקצרה את עיקרי הרפורמה.

אתה לא חייב להתייחס לכל העמודים.

נעשה את זה קצר. השוק, כאמור, מוערך בין 8 ל-10 מיליארד, המוצרים שמגיעים בסופו של יום לאישור משרד התקשורת. אנחנו מדברים על הרבה מוצרים שהם גם לשימוש מסחרי אבל הרבה מאוד גם לשימוש ביתי, מוצרי צריכה, הדוגמאות מופיעות. אנחנו מדברים כאן על יותר מ-15,000 אישורי התאמה בשנה ממשרד התקשורת. העומס הולך וגובר ולכן גם יבואנים קטנים ובינוניים נדחקים מהשוק, נפגעת התחרות.

רק בשביל להסביר את המנגנון, בסוף, כאשר נדרש זמן רב לקבל אישור, אנחנו מדברים כאן על הצורך במלאי יותר גדול של היבואן, אנחנו מדברים כאן על ביטוח למלאי, על הון חוזר וכולי, ובסופו של דבר גם כוח אדם הנדרש כדי לעמוד בבירוקרטיה, דבר שדוחק את היבואנים החוצה.

איזה חסמים יש לנו כיום. אנחנו מדברים על עיכובים משמעותיים, על חוסר בהירות, היעדר מודל ניהול סיכונים. הכול חשוב והכול דחוף והכול בעייתי. גם שירות בעייתי עבור היבואן וגם עבור הצרכן כאשר מדובר ביבוא אישי.

אנחנו מדברים כאן על כך שהיות והשוק הזה הולך ומתפתח עם המוצרים החכמים לבית, הבעיה הזאת צפויה להתעצם וכאן המטרה היא לעשות איזושהי עצירה.

תוך כמה זמן אתם מעריכים שבית ממוצע בישראל יהיה כולו חכם או רובו?

שאלה טובה. משרד התקשורת יענה.

זה חשוב מאוד. זה מתכתב לגמרי עם העניין הזה.

אגב, זה מקרה שהרגולציה, סביר להניח, תרוץ אחרי שהדבר הזה כבר יקרה בשטח.

זה א'-ב'.

שוק התקשורת, חברות התקשורת מבינות שהן צריכות לפתח לעצמן גם דברים עסקיים חדשים כמו הבית החכם. גם אצלנו במשרד, הצגנו כאן בתכנית העבודה ל-2018 את מה שאנחנו מביאים כאן בחבילה הזאת.

נכון, זה לגמרי מתכתב עם העניין הזה.

היום במקרה יש בברצלונה כנס שיראה איך עושים ערים חכמות ואנחנו שם. זה הכיוון. זאת הדרך.

טלוויזיות מתקפלות.

הכוונה בערים החכמות היא לריבוי חיישנים וזה לא קשור לטלוויזיה.

אמרתי מה שאמרתי. רק קראתי מהכותרת.

יש כאן בעיות – זאת לא מהות הדיון היום – לא פשוטות שקשורות באבטחת מידע ופרטיות. יש היום תופעה גדולה מאוד של אתרים שמתחברים למצלמות האישיות שיש לאנשים בבתים. אני התלבטתי אם זה רגולציה עודפת, לרשום לחייב את היבואנים לשים מדבקה שאומרת שאתה חייב לשים סיסמה. יש שם אתרים שפורצים. אתה יכול להיכנס לאתרים באינטרנט – וראיתי אתרים כאלה – ונכנסים למצלמות של אנשים בבתים ופשוט משדרים אותם. הרבה אנשים לא מודעים. הם קונים בכמה שקלים בחנות אלקטרוניקה מצלמה, שמים אותה בבית, רוצים לראות מטפלת או ילדים ואפשר בדקה לפרוץ למצלמה הזאת, משדרים את התמונות האלה באינטרנט. אנשים לא מודעים לכך שהם צריכים לשים סיסמה. יש שם אתרים שתופסים מצלמות כאלה, יש להם אופציה לתפוס אותן, ופשוט משדרים כל מיני דברים. מצלמות שאנשים התקינו בגינה ובבית. זה חופשי לכל דורש וזאת שאלה האם זה רק עניין של מודעות ציבורית.

כן, אדוני צודק. אין ספק שהעולם החדש מייצר עבורנו אתגרים מטורפים. הרגולציה והחקיקה מדביקה אבל לא מצליחה.

זה תמיד ויכוח בין עודף רגולציה לשמירה על הציבור.

מה אנחנו עושים ברפורמה הזאת לעניין היבוא. קודם כל, מתחילים בהרחבת הפטור מהצורך בקבלת אישור. מוצרים שיש להם סיכון נמוך, פוטרים בכלל את הצורך מהגעה למשרד התקשורת, שזה הבסיס בשביל לפתור את נושא המלאי, נקרא לזה כך. צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הולך לרכז את זה ולבחון אילו מוצרים ניתן לפטור בכלל.

לגבי המוצרים שכן נדרש אישור, שהיום יכול לקחת גם חודשים, אנחנו מדברים כאן על אישור על בסיס הצהרה באופן אוטומטי ומקוון, שלאחר מכן פקחי משרד התקשורת יבצעו בדיקה בשווקים על בסיס מודל ניהול סיכונים. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על זה, אם היום המודל הוא של השוער ששומר בשער, נקרא לו כך, שמונע מכל המוצרים לעבור עד שזה בסדר מבחינתו וכמה זמן שזה ייקח, ייקח, אז המודל מדבר על כך שיבואן יוכל לספק הצהרה ומסמכים נוספים שנדרשים ולקבל אישור אוטומטי , שיוגברו סמכויות האכיפה והפיקוח בשווקים כדי שיהיה אפשר לבצע מהלך משלים וכולל.

מעבר לכך, עוברים לממשק מקוון. פרסום דגמי המוצרים באינטרנט.

בסופו של יום, כאשר אנחנו מסתכלים על מה זה הולך להביא לצרכן ולמשק, אומדן משוער יחסית שמרני מדבר על מעל 350 מיליון שקלים בשנה לפי בדיקות סטנדרטיות שאנחנו עושים ברפורמות כאלה ובמונחים פחות שמרנים אנחנו מדברים גם על סכום כמעט כפול.

מעבר לכך, היות ומדובר בפקודה שהיא יחסית מיושנת, נדרש לעגן לא מעט סוגיות ולכן מדובר כאן גם בהסדרה ובשקיפות.

דנה תציג את עיקרי תיקוני החקיקה.

אם היושב ראש רוצה שנתחיל להקריא, אין בעיה.

אפילו עדיף אבל לפני כן אני רוצה לשאול שאלה. האם יש למישהו, לפני שאנחנו יוצאים לדרך ודנה תתחיל את ההקראה, איזו אמירה מיוחדת שראוי להתייחס אליה?

איגוד לשכות המסחר. אני אומר אמירה של ברכה. אנחנו מאוד מאוד מרוצים מהרפורמה הזאת. רפורמה מאוד חשובה. זה נושא שקיבלנו בו תלונות רבות בשנים האחרונות והוא מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר מזל טוב לגדעון שטרית, מנהל אגף בכיר רישוי במשרד התקשורת שחוגג היום יום הולדת. הרפורמה היא לכבודו.

גם אני סבור שיש כאן מהפכה ואנחנו נתייחס אליה. לפני שאנחנו מתחילים, תני את הכותרות של החקיקה הזאת ואז נצלול פנימה.

חשוב לי לומר כמה דברים. קודם כל, תודה לוועדה. ההצעה הזאת, אני רוצה להניח את דעתכם, היא לא חקיקת הסדרים קלאסית. הנושא הזה מתחיל בעבודה של משרד התקשורת בשנתיים וחצי האחרונות. זה התלבש והתיישב עם הרפורמה שביקשו להביא מאגף התקציבים אבל ההצעה עצמה ברובה הוכנה בלי קשר לחוק ההסדרים. אחת הסיבות שאני סבורה, יושב ראש הוועדה, שלא תמצא כאן הרבה הערות מהנוכחים היא כי כל הדברים לובנו טרם ההצעה הובאה לכאן.

מה שתמיד נכון לעשות.

מה שנכון לעשות. הייתה כאן עבודה ממשלתית טובה ומסודרת להבדיל מהצעות אחרות.

היא רומזת בעדינות לחוק ערוץ 20 למשל.

לא.

אפשר גם לדבר על חוק ההסדרים הקודם.

אנחנו רומזים.

מה אנחנו מביאים בפניכם היום. כמו שחבר הכנסת פולקמן רמז בתחילת הדברים, החקיקה שאנחנו נסמכים עליה היום היא למעשה גלגול קודם של פקודה מנדטורית מ-1924 שנעשו בה התיקונים האחרונים בשנות ה-70 ואם הוועדה, אני מקווה, תסיים את עבודתה, סוף סוף יהיה לנו חוק שהוא מעודכן לשנת 2018.

לכן אנחנו מבקשים לעגן בתיקון לפקודה הסדרים שנמצאים היום בתקנות ובנורמות יותר נמוכות, לעגן אותם בחקיקה ראשית ולעשות את זה בצורה שנהוג בחקיקה מודרנית.

דבר ראשון שנבקש זה לעגן את הסמכות למתן רישיון. אני אתן אולי הקדמה. כל נושא ההקצאה של תדרים, זה מה שלמעשה מסדירה הפקודה. תדרים אלחוטיים, זה משאב שנמצא במחסור. זה משאב ציבורי לאומי ולכן צריך לנהל אותו. מי שמנהל אותו, גם בעניין של הועדה והקצאה – אנחנו נדבר על זה – זו ועדת התדרים ואת הרישיונות לעשות שימוש בתדר על ידי ציוד תקשורת או על ידי שימושים בציוד תקשורת, זה משרד התקשורת. לכן, כאשר מדובר על רישיון ואישור התאמה, אלה מסלולים שהם למעשה מסלולי רגולציה על מנת שיהיה ניתן לעשות שימוש בציוד תקשורת.

חוץ מזה, יש גם מסלול של פטור שאנחנו מקווים לעשות בו שימוש רחב ולפטור כמה שיותר ציודים מהצורך לבוא לקבל אישור מה שבהחלט יקטין את התורים עליהם דיבר עידו.

אנחנו נבקש לעגן בפקודה את ועדת התדרים שהיא הגוף שאמרתי שמועיד ומקצה תדרים במדינת ישראל. זאת לא עבודה של פקיד יחיד במשרד התקשורת אלא יש ועדה שעושה את זה ומעליה יש ועדה עליונה. אנחנו נסביר ונפרט את ההרכב של הוועדות ומה עושה כל ועדה. בצד זה שאנחנו פותחים ורוצים להכניס כמה שיותר ציודים לפטור, אנחנו גם ניתן סמכויות בכל זאת לפקח על כך שלא נעשה שימוש לרעה ולא מכניסים ציודים שפוגעים בשימוש בתדר לכל הציבור שמשתמש בתדרים במדינת ישראל ולשם כך אנחנו צריכים אמצעי פיקוח ואכיפה מינהליים וגם סמכויות מיוחדים עליהן נדבר בהרחבה בהמשך.

דרך אגב, המכשירים האלחוטיים, כל הרחפנים נכנסים כאן בתוך התהליך הזה?

כן. לגבי רחפנים לדוגמה, יש היום מספר תדרים.

אני רואה אותם כאן בשני מעגלים.

הרחפנים, מתעסקים בכמה תדרים כדי להפעיל רחפן. יש תדרים שאין לנו בעיה להכניס למדינת ישראל ומכניסים ויש תדרים שהם עושים... במדינת ישראל ויש קושי להכניס אותם. לכן כל רחפן שמגיע למדינה, אנחנו צריכים לראות מאיזה דגם הוא ואיזה תדרים.

שלא יהיה לכם כמו עם האופניים החשמליים, שתתחילו להתעסק עם זה כאשר כל הסוסים ברחו מהאורווה.

גם אם נכנס אחד או שניים - - -

לדעתי כבר חצי אורווה יצאה.

מאחר שאנחנו בשידור, בחלק מהדברים יש קושי להגיב עליהם.

אם אפשר להוסיף הערה. כל מכשיר אלחוטי שאתה יכול לחשוב עליו נופל בתוך זה.

זה ברור לי. לא כולם כאלה מגניבים, אני מדבר על הרחפנים שזה עולם הולך ומתפתח בצורה יוצאת מן הכלל. פעם שנייה, הסכנות. היה סרט באחד מערוצי ההיסטוריה שצפיתי בהם, שכולו הוקדש לסיפור שקוראים לו הרחפנים ואיזה כלי. שמע, זה כלי מלחמה לכל דבר ועניין. זה רק להסתכל על השעון ולשאול את עצמך מתי יגיע לצערנו האירוע הראשון. השאלה היא רק מתי ולא האם.

לפני 40 שנים, בסיס צה"ל.

אני יודע למה אתה מתכוון. זה ליל הגלשונים. זה משהו אחר. אלה היו השלבים הראשונים לפני התפתחות המל"טים.

הלשכה המשפטית, משרד התקשורת. ברשותכם, אני אקריא את הנוסח ונעבור עליו.

כן. נכנסים להקראה. אני לא עוצר. אנחנו נתקדם. אם אין הערה יוצאת דופן, נצביע. כל מי שמסביב לשולחן יש לו הערה או משהו לא ברור לו, להרים את היד. אם צריך, נחזור לאחור.

לא צפויות דרמות.

לא. יהיו אבל לא עכשיו.

הנוסח שאני מקריא עכשיו הוא הנוסח שהועלה לאתר. יש בו תיקונים בעקוב אחר שינויים. אלה תיקונים שכמעט כולם נעשו לאחר שיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה והוסכם עליהם.

טלגרף אלחוטי

9. תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי

בפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (בפרק זה – הפקודה) –

לפני סעיף 1 יבוא:

הגדרות".

בסעיף 1 -

""אישור התאמה" – אשור התאמה על פי הצהרה שניתן לפי סעיף 4י או אישור התאמה מאת המנהל שניתן לפי סעיף 4יא.

"אמצעי שליטה" "החזקה", של אמצעי שליטה ו"שליטה" – כהגדרתם בחוק התקשורת.

בהגדרה "טלגרף אלחוטי", במקום "ידיעות או תקשורות אחרות על ידי אותות חשמל" יבוא "ידיעות, מסרי תקשורת או אותות אחרים, על ידי שימוש בגלים אלקטרומגנטיים".

ההגדרות "מקלט רדיו" ו"קים" – יימחקו.

"ועדת התדרים" – הוועדה להועדת תדרים ולהקצאת תדרים שמונתה לפי סעיף 5ה.

"הוועדה העליונה" – הוועדה העליונה שמונתה לפי סעיף 5יא.

"חוק הטיס" – חוק הטיס, התשנ"א-2011.

"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

"יבוא אישי" – כמשמעותו לפי פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט-1979.

בוא נעצור כאן. יש כאן כמה דברים שבכל זאת צריך להבין על מה אנחנו מדברים בהמשך. מה זה אישור התאמה?

אם אתה רוצה, אני יכול לעשות קצת סדר במונחים.

כן. אני רוצה כדי שנבין על מה אנחנו מדברים כי זה ילווה אותנו לאחר מכן.

כמו שאמרתי, כל המכשירים האלחוטיים נופלים תחת הפקודה אבל יש כמה קטגוריות או מסלולים הסדרתיים נפרדים שהם שונים לגמרי ביחס למכשירים אלחוטיים. הפקודה קובעת ברירת מחדל שכל מכשיר אלחוטי וכל תחנת אלחוט - או המונחים המיושנים שהיום קוראים לזה, זה מכשיר לטלגרף אלחוטי או תחנת טלגרף אלחוטית - כל מכשיר כזה מצריך רישיון וכל פעול במכשיר כזה צריכה רישיון. אם אתה רוצה להחזיק את זה, למכור את זה, צריך רישיון.

זה אישור התאמה.

לא. זה רישיון. תכף נגיע לזה. זה המסלול הכי מחמיר.

אל תספר לי מה נגיע. תתייחס למה שקראנו.

יש כמה מדרגות.

את זה כבר הבנו עת עידו הסביר את זה.

בסדר. לגבי אישור התאמה. מרבית המכשירים האלחוטיים שנכנסים לישראל ומיוצרים בה ומופעלים בה, בפרט לשימוש ביתי או משרדי, נופלים בקטגוריה הזאת. המשמעות היא שהחובות חלות על יבואן מסחרי או על יבואן אישי ועל מי שמייצר את המכשירים האלה בישראל והכוונה להבטיח שלא ייכנסו מכשירים שהם מפריעים. אחר כך, בעלי החנויות בארץ, סוחרים בישראל, מי שמחזיק את זה בבית או במשרד, הוא לא צריך רישיון, הוא לא צריך שיקצו לו תדר. בעצם כל החובות הרגולטוריות מכוח הפקודה לא חלות עליו. החובות חלות על היבואן המסחרי והן נועדו להבטיח שלא ייכנסו לישראל מכשירים - - -

ברור. שלא ייכנסו. העניין ברור. משהו שלא מתאים למערכת החשמל הישראלית או דברים מהסוג הזה.

מה אומר החוק על יבוא אישי?

במרבית המקרים חלות אותן הוראות כמו ביבוא מסחרי. אם לצורך העניין זה מכשיר שמצריך רישיון, אם אתה רוצה מכשיר טלפון לווייני, גם כשאתה תייבא אותו ביבוא אישי, אתה תצטרך רישיון כדי להפעיל אותו.

יש קטגוריות של מכשירים שאנחנו נקבע פטור לגביהן.

סליחה שאני מתפרץ. הוא שאל שאלה שלכאורה היא נראית קטנה אבל בוודאי כאשר השוק ייפתח, המשמעות היא שכל אחד מאתנו יכול להביא אתו במזוודה שלו כמעט כל מוצר. כאן עוד בודקים אם נפלת על המסלול האדום או הירוק ואולי יגידו לך להצהיר, אבל צודק רועי, אם אתה מזמין באינטרנט, אפילו לא יודעים שהזמנת. בטוח שיש כאן רשימה של מוצרים. אני לא יודע אם יצא לכם לקרוא השבוע על סרטן חדש – בעל חיים – וזה קטע מטורף לגמרי, שהוא מאיים להשתלט על כל העולם והכול מתחיל לכאורה כשמישהו קנה באקווריום בגרמניה סרטן והיו שני סרטנים, אחד מכאן ואחד מכאן, ונוצרה מוטציה. אמיתי. להבדיל או להבדיל, כאילו אתה לוקח את זה למקומות של דברים שאתה לא מודע להם. המוטציה הזאת פתאום התחילה להשריץ לבד, היא לא צריכה בן זוג, ושחררו אותה לנהרות והיום היא משתלטת. זה מה שנקרא העתיד, שנשים לא תצטרכנה גברים. אותו דבר כאן, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אתה מייצר ואתה לא מודע בכלל לעניין של מה מותר ומה אסור. איך אתם מתמודדים עם זה?

בצו יבוא חופשי, לפי פקודת יבוא-יצוא, כתוב שכל מכשיר אלחוטי או מכשיר תקשורת שאתה רוצה לייבא לישראל, אתה צריך לקבל אישור ממשרד התקשורת. לצורך העניין, כך זה נעשה. החבילות נעצרות במכס או בדואר ואנשים יודעים.

איך אתה יודע בכלל בדואר שזה מכשיר אלחוטי? האם חייב להיכתב שם.

היום במודיעין עובר כל מה שנכנס בדואר, גם ציוד מסחרי, עובר שיקוף. ברגע שהם רואים מוצר אלקטרוני, שמים בצד. אתה בא לדואר, אתה רואה הרבה דברים תקועים, משרד התקשורת.

אבל הצרכן יודע שיש תדרים שאסור לו להביא?

כשערכנו את הדברים, אנחנו צריכים מפקחים שישבו בדואר ויפקחו וגם אם מישהו בסוף הכניס במזוודה דברים שאסור לו להכניס ופתאום הוא ישדר ויתחיל להשתמש במכשיר ואנחנו נעלה עליו כי צפויות להיות הפרעות ולא משנה למי, אנחנו נצטרך להגיע אליו וגם להחרים לו את הציוד או לקנוס אותו.

זו הסוגיה המשפטית שבסוף אם אני מביא רחפן מאוד יקר וגדול ומיוחד בדואר, ואתה יכול לקנות את זה ויש אנשים שעוסקים בזה, אז בסוף צריכה להיות הגדרה ברורה של משרד התקשורת מה מותר ומה אסור ואז מה האחריות שלי. אני יכול לעשות את זה לא מסחרי אבל אני הזמנתי לחברת הצילום שלי רחפן מאוד יקר שלא עובר דרך שם מערך בקרה בישראל ויכול להית שיש לו השלכות דרמטיות על מערך תדרים בישראל.

זה אולי היה צריך להיאמר בפתיחה. אנחנו הולכים כאן למהלך שהוא לא פשוט. לפני ארבע שנים כאשר כחלון היה שר התקשורת, הוא רצה להכניס את מכשירי הסלולר, שגם היו עוברים את המסלול הזה אחד לאחד. גם סלולר רגיל היה צריך לעבור מנגנון של בדיקות במשרד התקשורת והוחלט לשחרר ואמרו שאם זה טוב באירופה, זה טוב גם כאן.

העליתם את המהפכה של תיקון מכשירים מתוקנים.

אנחנו כל פעם משחררים אבל מצד שני לוקחים סיכונים מחושבים ולא סתם יש כאן חבר'ה שמוטרדים ולא רק הם כדי שלא יהיו כאן תקלות גדולות. לכן את החקיקה הזאת שמנו שלייקעס, אך אפשר להגן עליה, ואם חלילה יקרה איזה אירוע, נדע לטפל בו ונדע להגיע אליו. אי אפשר מצד אחד לסגור את המדינה לגמרי ומצד שני לפתוח.

ברור. אי אפשר לדבר על ביטול רגולציה ולשים עוד רגולציה.

בדיוק.

בסדר. הבנו.

אני כן רוצה לומר משהו. הדילמה שאתה העלית עכשיו, היא בדיוק הדילמה, שמת את האצבע על הנקודה הכי משמעותית כאן. יש כאן דילמה של איך מצד אחד לפתוח כמה שיותר ומצד שני שיהיו לנו את הכלים להתמודד עם אותן בעיות שעלולות להתעורר כך שבמידה ויתעוררו, נוכל לטפל בהן.

זה מצריך עוד תקנים?

כן.

אנחנו מקבלים אותם במנות קטנות.

יש לך חבר'ה שפורשים מהאגף.

גם הם יצטרכו לבוא.

נמשיך בהקראה.

בהגדרה "כוחות הביטחון", במקום "כמשמעותם" יבוא "כהגדרתם", ובמקום "לחוק הבזק, התשמ"ב-1982" יבוא "לחוק התקשורת".

""מכשיר אלחוטי" - כל מערכת, מנגנון, מכשיר, מיתקן, ציוד או אביזר אחרים העושים שימוש בתדר רדיו לטלגרף אלחוטי או מיועדים לעשות שימוש כאמור או שיש בהם רכיב העושה שימוש או מיועד לעשות שימוש כאמור".

בהגדרה "מכשיר עזר לתעופה", בסופה יבוא "לרבות מערכת הקולטת נתונים מכלי טיס או משדרת אליהם נתונים לצורך ניהול תעבורה אווירית".

אחרי ההגדרה "מכשיר עזר לתעופה" יבוא:

בעקבות שיחה עם היועץ המשפטי של הוועדה, הוסכם על ההגדרה הבאה:

""המנהל" – עובד משרד התקשורת הממונה על ניהול תדרי רדיו וכפוף במישרין למנהל הכללי או עובד אחר במשרד התקשורת שהוא אצל לו סמכות לפי פקודה זו כולה או חלקה.

התחולה תפורסם ברשומות.

כן.

היועץ זוכר את זה מחוק שירותי רכב. יש את המנהל. נכון. מישהו בסוף צריך שתהיה לו האחריות לעניין. גם אתה יעקב אשר זוכר את זה. עסקת בזה אתנו. בסוף אתה צריך לדעת על מי אתה "צועק". צריכה להיות אחריות.

"מנהל רשות התעופה האזרחית" – כמשמעותו בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005.

"מעבדה בישראל" – מכון התקנים או מעבדה שהוסמכה לעניין זה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997.

אפרופו הסעיף הזה, האם הסעיף הזה מכסה ומתכתב עם כל החקיקה החדשה? מה שנקרא חקיקת פולקמן?

רפורמת היבוא.

כן. שלא פתאום נצטרך עכשיו להוסיף עוד.

משרד המשפטים. מדובר בהגדרה רחבה שיש לה שני חלקים. החלק הראשון הוא מכון התקנים או מעבדה שהוסמכה. מכון התקנים כשלעצמו או מעבדה שהוסמכה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וזאת הגדרת מעבדה בישראל. כאשר נגיע לסעיף המהותי, נראה שהוא גם נותן אפשרות לעוד מעבדות שהוסמכו על ידי רשות אחרת בעולם.

זה מה שבין היתר ביקשתי להבין כי אם אתה לא פותח את זה, חלקים שלמים הופכים לאות מתה.

אני אתייחס. מנהלת הוועדה העבירה לי התייחסות של מעבדת חרמון לסוגיה הזאת והם התייחסו לשני דברים. האחד, בקשה לצמצם את כמות הבדיקות שיהיו.

יש כאן מישהו ממעבדת חרמון?

הם לא כאן.

רק שאלתי.

הם שלחו מכתב לוועדה.

הם הוזמנו לדיון בוועדה על מנת להציג את הדברים.

הבקשה ההיא שלהם הייתה לא רלוונטית אבל כאן מה שהם מדברים על מעבדה בישראל, הם טוענים שיש מעבדות בישראל שהן לא מוכרות על ידי רשות להסמכת מעבדות אלא קיבלו הסמכה מגוף אחר מקביל באירופה. לכן יכול להיות שכן יש צורך בשינוי ההגדרה הזאת.

זה לא בהכרח בהגדרה הזאת. אפשר להגיע לסעיף המהותי ולראות אם יש צורך.

בואו נסכם בינינו. מה שעידו אמר, במקומו. מה שאת אומרת, במקומו. מה שחשוב זה שהעניין הזה, אנחנו צריכים לתת לו מענה או כאן או בהמשך.

זה לא שיש מחלוקת בין הדברים. זה פשוט אומר שאנחנו צריכים לעשות עוד איזשהו שיח קטן האם זה מכסה את הכול או שצריך איזשהו שינוי.

כל אשר אני אומר ולא סתם התפרצתי בעניין הזה. הייתה כאן חקיקה מאוד מאוד משמעותית בתחום.

הכוונות זהות.

"מפקח" – מי שמונה לפי סעיף 11א.

"מפרט טכני" – לרבות תקן כמשמעותו בסעיף 6 לחוק התקנים, התשי"ג-1953, שאינו תקן ישראלי כמשמעותו סעיף 8 לחוק האמור ולרבות תקן של מוסד תקינה בין-לאומי או תקן המקובל במדינה מפותחת בעלת שוק משמעותי.

"משרד" – משרד התקשורת.

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

"סחר" – קנייה, מכירה, שיווק, השכרה או השאלה או יבוא, דרך עיסוק, וכן יבוא לרבות יבוא אישי".

"רישיון" – רישיון שניתן לפי סימן א' לפרק ג'.

"רישיון לתחנה בכלי טיס" – רישיון שניתן לפי סעיף 4ח.

"השר" – שר התקשורת.

"תחנת אלחוט" – תחנה הכוללת מכשיר אלחוט אחד או יותר המחוברים לצורך פעולתם לאמצעים נוספים ובכלל זה לאנטנה ולספק כוח".

יש כאן שתי נקודות שאני רוצה לוודא אותן. ראשית, את העניין הזה של מתן רישיון, להסביר מה זה. לא סתם אני רוצה לחזור ולהדגיש את העניין של כלי הטיס, הרחפנים. החקיקה כאן יודעת לכסות נכון לרגע זה את כל מה שאתם עומדים לראות.

אני אזכיר שלפי חוק הטיס כלי רחיפה איננו כלי טיס.

אז בכלל. אפילו לא ידעתי את זה. הדברים המוכרים, אנחנו יודעים. כאן אני רוצה לוודא כיוון שאני אומר לכם שזה אחד העניינים היותר מרכזיים שנצטרך לתת עליהם את התשובה, והאם זה באמת יודע לכסות - - -

אני לא בטוח שצריך.

אני לא יודע. כשאני אומר לכסות הכול, יש נושא על סדר יומנו ואנחנו עדיין לא מבינים את כולו עד הסוף. אבל לפחות את מה שאנחנו יודעים, שהחקיקה הנוכחית יודעת להתכתב אתו. לא כל יום נתכנס כאן. אתה זוכר באיזו שנה פעם אחרונה תיקנו את הדברים האלה.

הנושא של הרחפנים הוא בפנים. אנחנו שולטים בו ואנחנו יכולים לטפל בו. השינוי שאנחנו עושים כרגע הוא לא רלוונטי בעת הזאת לרחפנים כי אנחנו צריכים ללמוד אותם. מנגנון הכנסת רחפנים יעבוד על פי המודל הקיים היום. הוא יצטרך לעבור את הבדיקות הקפדניות של המשרד וזה לא שכל מי שרוצה מכניס משהו איך שהוא רוצה. בשקפים הראשונים הצגנו איך זה הולך לעבוד.

נכון להיום, בעצם כל אחד יכול להכניס רחפן.

לא. אסור להכניס רחפן בלי אישור.

מה זה אישור?

צריך לבוא למשרד התקשורת ולהביא את אישור הקנייה ולהראות את המפרט הטכני של הרחפן, ונותנים לו אישור או לא נותנים לו אישור להכניס. זה ימשיך לעבוד כך עד שנסדר את התדרים של הרחפנים שיהיה אפשר להכניס כי אנחנו מבינים היכן זה יכול לפגוע בחלק מהרחפנים. אנחנו עושים עכשיו פעילות עם המערכות אולי עלולות להיפגע מהימצאותם של רחפנים בספקטרום ואני לא מדבר על מצלמות שמצלמים וסייבר אלא לגבי הספקטרום. יש שם דברים נוספים. לא מזמן היה דיון על רחפנים במדינת ישראל והסיכונים. זה מתאפיין בספקטרום. הדברים הללו, אנחנו מתכוונים בהיבט הספקטרום לפנות את הספקטרום שהיום עלול להיות מושפע מהרחפנים כדי שאפשר יהיה להכניס את הרחפנים למדינת ישראל ביתר שאת.

מה זה רישיון לתחנה בכלי טיס?

אלה דברים אחרים.

איך זה מתחבר לכאן?

יש לך מזל"ט או יש חברה שמפעילה מזל"טים והיא צריכה רישיון להפעיל.

מי נותן את הרישיון היום?

המשרד.

אתם עם מערכת הביטחון?

לא. עם רת"ע.

רת"ע נותנים רישיונות לתחנות לכלי טיס, למטוסים, מגדולים עד קטנים אבל לא כולל רחפנים.

מי נותן?

מנהל רת"ע. זה קיים כבר היום.

סגן מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת. רק להוסיף לעניין כלי טיס. הרישיון שניתן על ידי רת"ע לתחנה האלחוטית, הוא ניתן רק כאשר כל המכשירים שבתחנה קיבלו אישור שוב ממשרד התקשורת.

תודה.

עוד הערה ברשותך. לגבי המונחים שהוספנו. אלה בעצם מונחים שנעשה בהם שימוש בפקודה. מגדירים אותם כאן. חלק מהמונחים, היה צריך לעשות בהם התאמת נוסח. חלק מהמונחים, נעשה בהם שימוש היום כמו תחנת אלחוט ומכשיר אלחוטי או טלגרף אלחוטי. פשוט באנו להגדיר את זה.

חשוב לי לציין לגבי יבוא אישי, כתוב כאן כמשמעותו לפי פקודת היבוא-יצוא. בצו יבוא חופשי לפי הפקודה נקבע שיבוא אישי הוא כמות סבירה לשימוש אישי או משפחתי של היחיד. זאת הכוונה גם כאן.

אני מזכיר שההסדר הזה אמור להשתנות לפחות לפי תיקון שגם כלול בהצעת חוק התכנית הכלכלית ונדון במקביל בוועדת הרפורמות.

מה שיש שם, יחול גם כאן לעניין יבוא אישי.

הוא לא אמר שזה לא יהיה בצו יבוא. הוא התייחס לעובדה הזאת.

הערות לפני שאני מעלה להצבעה.

הוועדה מצביעה על פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 9.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 9 נתקבלו.

פסקאות (1) ו-(2) לסעיף 9 אושרו.

אתה רוצה רביזיה כדי שנחזור למעבדה?

בוא נעשה סדר. כיוון שמדובר כאן בעיקר בנושאים מקצועיים, יכול להיות שיהיו דברים שיעלו כתוצאה מהדיון עצמו. אין שום בעיה שאני אעשה רביזיה.

אחרי סעיף 1 יבוא:

תחולה".

בסעיף 2(א), במקום "תחנת טלגרף אלחוטי" יבוא "תחנות אלחוט".

בסעיף 3, במקום הרישה עד המלים "גם על ההתקנה וההפעלה של" יבוא "ההוראות לפי פקודה זו החלות על מכשירים אלחוטיים יחולו גם על".

עד כאן, זאת התאמת נוסח.

מה שחשוב לי, כיוון שמדובר בעניינים מקצועיים מאוד מאוד, אני יכול עכשיו לעצור אתכם על כל דבר ולומר לכם תסבירו. המהות ברורה לנו. אם יש משהו שלדעתכם הוא כבר עליית מדרגה במובן הזה, אנא תאמרו ואז תסבירו הסבר קצר. הרעיון ברור אבל אם יש משהו שהוא מאחורי הרעיון, כדי שנוכל להתקדם ואני לא אעצור אתכם על כל דבר.

אתה אומר שעד עכשיו אלה היו התאמות נוסח.

כן.

אחרי סעיף 3 יבוא:

"3א . מכשירים להעברת אותות תקשורת באמצעות תיל חשמלי

השר רשאי לקבוע כי ההוראות לפי פקודה זו, כולן או חלקן, יחולו בשינויים המחויבים גם על מכשירים להעברת ידיעות, מסרי תקשורת או אותות אחרים, באמצעות תיל חשמלי, אם הפעלתם גורמת לשיבוש או הפרעה לפעולתם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין וכן רשאי הוא לקבוע כי הוראות כאמור יחולו בשינויים כפי שהוא התווה".

הפקודה חלה על מכשירים אלחוטיים. כאן אנחנו מדברים על מכשירים שהם בעצם מכשירים חשמליים, מכשירי תקשורת לא אלחוטיים. הם פועלים על גבי רשת החשמל הביתית.

כמו מה? תן לי דוגמה.

קוראים לזה פיל סי.

לא ביקשתי שתגזים.

אני אסביר. בוא נלך לרקע. בממ"ד, אם לא עלינו צריכים להיות בממ"ד, ממ"ד אמור להיות סגור ומסוגר ולמעשה שום דבר אלחוטי בעיקרון לא אמור להיכנס בו. בכל זאת אנשים רוצים להמשיך להיות מעודכנים ומחוברים לאינטרנט, ואז מה עושים? יש מכשירים היום שמחברים אותם לקו ביתי באמצעותו גם כך באופן רגיל מתחברים אליו. מצד שני מחברים אותו לרשת החשמל ואז הוא שולח אותות של הנתב, שולח אותם על גבי רשת החשמל הביתית ואז בממ"ד שמים את המכשיר הנגדי, הוא מקבל את אותן אותות דרך החשמל ומקרין אותן ומשדר אותן בתוך הממ"ד. כיוון שזה עובר דרך רשת החשמל ורשת החשמל היא תיל, מבחינה זאת התיל עצמו מתחיל להקרין את האותות האלה ולמעשה להפיץ את האותות האלקטרומגנטיים שכך מועברים באוויר, מוקרנים ממנו. לכן צריך גם כאן לוודא שלא יהיו הפרעות.

מכשירים שהם לא אלחוטיים אבל יכולים לגרום להפרעה אלחוטית. מכשירי תקשורת. להחיל עליהם את הוראות הפקודה.

במקום סעיף 4 יבוא:

"4. סייג לתחולה לעניין כוחות הביטחון

ההוראות לפי פקודה זו, למעט פרק ה' וסעיף 12א(ב), לא יחולו לגבי מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט המוחזקים או מופעלים בידי כוחות הביטחון או הנמצאים בפיקוחם".

מה זה אומר?

גם הסעיף הזה הוא התאמת נוסח. גם היום כוחות הביטחון, שזה צבא, משטרה, שב"כ, מוסד וכולי, הם פטורים מחובת רישיון. הם לא צריכים לקבל רישיון למכשירים האלחוטיים. הם לא צריכים לשלם אגרות בעד תדרי הרדיו שהם משתמשים בהם. מה שכן, הם צריכים לפעול על פי החלטות ועדת התדרים. זאת אומרת, שיועידו את התדרים לשימוש מסוים ושיקצו להם את התדרים. הם לא יכולים להשתמש בתדרים שלא הוקצו להם לצורך העניין. זה בעצם שינוי נוסח של סעיף שכבר היום קיים בפקודה.

אפשר להצביע על פסקאות (3) עד (7).

אנחנו מצביעים על פסקאות (3) עד (7) לסעיף 9. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פסקאות (3) עד (7) לסעיף 9 נתקבלו.

פסקאות (3) עד (7) אושרו פה אחד.

גם בפסקה הבאה נראה שינויים קטנים שהיו בעקבות שיחה עם היועץ המשפטי לוועדה.

אחרי סעיף 4 יבוא:

רישיון, אישור התאמה ופטור

רישיון

4א. חובת רישוי

לא ייצר אדם, לא יחזיק, לא יפעיל ולא יתקין מכשיר אלחוטי, לרבות בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל, ולא יסחר במכשיר אלחוטי אלא אם כן בידו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי פקודה זו.

לא יקים אדם, לא יחזיק ולא יפעיל תחנת אלחוט לרבות בכלי שיט או בכלי טיס הרשומים בישראל אלא אם כן בידו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי פקודה זו.

גם כאן מדובר בניסוח מחדש של חובה שקיימת היום לפי הפקודה. החובה שהבריטים קבעו כבר בשנות ה-20. ברירת המחדל לפיה יש לך מכשיר אלחוטי, אתה צריך רישיון כדי להחזיק אותו וכדי להפעיל אותו. כאן אנחנו מפרטים בדיוק איזה פעולות מצריכות רישיון. בהמשך נגיע להוראות שקובעות מתי יש פטור.

אבל אני רוצה שוב להדגיש. אין לי כאן את ההוראות הקודמות. הנחת העבודה שלי, אדוני המנכ"ל, אני אומר את זה לכולם ואני אומר גם לך עידו, היא שברור שיש כאן הקלה משמעותית ברגולציה. אני לא רוצה עכשיו להתחיל לעבור ולקרוא כדי לראות שבסוף עשינו כאן מעשה. לא רק התאמנו את הצרכים אבל הרגולציה נשארה אותו דבר כי מה שאמור להביא את ה-350 מיליון שקלים חסכון. אני לא מנסה כל הזמן להעמיד זה מול זה אלא אני רואה את זה מבחינתי, לפחות מבחינת הוועדה, כראה וקדש.

אתה רוצה שאני אענה? זאת התשתית המשפטית. כל הצעדים שעידו דיבר עליהם התאפשרו ומתאפשרים. תכף נגיע לתשתית המשפטית שמאפשרת לתת את אותן הקלות מבחינת הכנסת הציוד, אבל צריך להתחיל בברירת המחדל ורק אחריה אפשר ללכת להקלות.

הכול בסדר. אני אומר שלפני שאנחנו נכנסים פנימה - ואנחנו פשוט לא בפתחו של התהליך – אני רוצה לוודא, כי אם לא, זה לא ייגמר, אם תתחילו להראות לי כל סעיף וסעיף איך היה ולאן אתם הולכים. אני רוצה שנזרום עם זה, שהנחת העבודה היא שזה אכן כך.

כשנגיע לסימן ב', אנחנו נפרט קצת על ההסדר. זה בדיוק הלב של אותה סוגיה של הקלה רגולטורית.

מילת הסבר אחת, ברשותך. שלא נחשוב שבגלל שהבריטים התקינו כאן משהו בזמן המנדט, אנחנו ממשיכים ללכת כמו הסוס ששמו לו מול העיניים והוא הולך רק בדרך הזו. מה שהתייחסנו כאן קיים בכל העולם ואנחנו לא יוצאי דופן. יש תדרים שבעיקרון חייבים לקבל רישיון על כל הפעלה של מכשיר אלחוטי למעט מה שפוטרים.

4ב. בקשה לרישיון

המבקש רישיון יגיש בקשה לכך למנהל באופן ובמתכונת שיורה עליהם (בסימן זה – המבקש). המנהל יפרסם הוראות והנחיות לפי סעיף זה באתר האינטרנט של המשרד.

המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה ובכלל זה -

דרך אגב, קוראים לזה שקי עיניים.

מפרט היצרן של המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש הרישיון. אין אמור כדי לגרוע מסעיף 12 לחוק התקנים, התשי"ג-1953.

בדיקת מעבדה המעידה על התכונות הטכניות של המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש הרישיון אשר בוצעה על ידי מעבדה בישראל או מעבדה שהוסמכה על ידי גוף החבר בארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח.

על זה דיברתם קודם?

כן.

תסבירו ונתקדם.

אני אסביר בקצרה. היום הנושא הזה מוסדר בתקנות הטלגרף האלחוטי שנקבעו מכוח הפקודה. זה מסדיר את הסעיף המסמיך למי אתה מגיש את הבקשה לרישיון, מי מוסמך לתת לך את הרישיון ואיזה מסמכים משרד התקשורת יכול לבדוק כשהוא רוצה לבדוק את זה. אחד הדברים שאנחנו תכף נגיע אליהם הוא שאתה לא יכול לקבל רישיון אלא אם כן קודם המכשיר האלחוטי נבדק על ידי משרד התקשורת והמכשיר עצמו או הדגם שלו קיבל מה שנקרא אישור סוג. אישור סוג, גורמי המקצוע נותנים רק אחרי שהם משתכנעים שהמכשיר הוא מנצל באופן יעיל את תחום התדרים המוגבל ושהוא לא גורם להפרעות אלחוטיות. המסמכים שנדרש לצרף כאן לבקשה, בעצם נועדו לאפשר לנו לעשות את הבדיקה הזאת לגבי המכשיר עצמו. ברגע שהמכשיר מאושר, אפשר לתת רישיון לאחזקה שלו, להפעלה שלו, לסחר שלו.

סתם שאלה. אתם הרי לא ממציאים את הגלגל. הנחת העבודה היא שרוב המוצרים מגיעים ממקומות שאנחנו יודעים, אני לא מדבר אתך על כל מיני מקומות בסין שאין לך מושג מהם. אם הגיע מחוץ לארץ וזה עובד שם, אתם בודקים את הכול במכון התקנים? מ-א' ועד ת'?

כן. משרד התקשורת.

אבל אתם עושים אישור בדיקת דגם.

אם זה כך, כל דבר יהיה יום לימודים ארוך. מגיעים גם דברים חדשים כל הזמן ונכנסים פנימה.

אני אתן הסבר. לדוגמה מכשיר שעובד בארצות הברית ועובד מצוין, במדינת ישראל הוא לא יעבוד טוב והוא יפריע כי חלוקת התדרים בארצות הברית ובאמריקה היא שונה מהרגולציה של כל אירופה. אני בודק את ההתאמה לתוך הגיאוגרפיה של מדינת ישראל.

השאלה מי בודק.

אני אסביר. חברי הכנסת עושים בצדק השוואה לחוק התקנים.

ברור, כי בסוף זה ייתקע שם.

נכון. בדיוק. אבל כאן המצב הוא שונה. מה שבעצם משרד התקשורת צריך, זה לדעת מה הם בדיוק התכונות הטכניות של אותו מוצר והם יכולים לקבל את זה באחת מכמה דרכים. כאן, אם זה מפרט יצרן מה שנקרא, שזה אותו מסמך שיצרן מספק ויש שם את כל הנתונים הטכניים שבעצם משרד התקשורת צריך או לחלופין בדיקת מעבדה שאומרת בדקנו אותו, אלה הנתונים הטכניים שיש. המעבדות שיכולות לבדוק את הדבר הזה, אגב, זה מאוד רחב. כאן אפשר להביא גם בדיקות מאירופה כמו שאמרת. איי-לק הוא ארגון גג שמסמיך מה שנקרא רשויות להסמכת מעבדות.

בוא נבין כי הנוסח קצת מעורפל. כשכתוב "או מעבדה", זה אומר מעבדה בחוץ לארץ?

כן. כולל.

זאת לא מעבדה ישראלית שהוסמכה.

יש לנו את איי-לק שהוא הארגון הבין-לאומי שהוא מסמיך בכל מדינה.

אני מביא מוצר ויש לי מעבדה בהולנד שבדקה את המוצר וזה המפרט הטכני שלו. זה מספק מבחינת משרד התקשורת לפי החוק?

כן.

לא מחייבים אותי ללכת למכון התקנים.

בפרט שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות בהולנד אישרה.

גם מעבדה בישראל שבוחנת פיזית בישראל אם הוא הוסמכה.

זה גם ברור אלא שיש בעיה עם ההסמכות האלה, אבל לא משנה כרגע. אני יכול להביא אישור מחוץ לארץ.

אם היא הוכרה על ידי הגוף שאיי-לק הסמיך – כן.

ואלה תנאים מצטברים בפרט היצרן ובדיקת מעבדה?

אני רוצה להתחבר לשאלה שלך שהיא שאלה נכונה לעניין הנוסח. לפי סעיף קטן (ב), המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע ובכלל זה. הוא רשאי לדרוש מפרט יצרן, הוא רשאי לדרוש בדיקת מעבדה אשר בוצעה על ידי מעבדה בישראל או מעבדה שהוסמכה על ידי גוף החבר ב-איי-לק. השאלה, וזאת שאלה במקומה, מתי ידרשו כך ומתי ידרשו כך.

האם זה מצרפי או בנפרד?

גם לא ברור מה גדר שיקול הדעת. האם מבקש שיביא בדיקה ממעבדה שהוסמכה על ידי ה-איי-לק, זאת תהיה בדיקה לגיטימית לעניין הבקשה.

אם זה או, אז תגדירו בנוסח שזה לא גם זה וגם זה וגם זה.

אני רוצה לסכם את זה ולומר שיש כאן שתי נקודות. יש את הנקודה של המפרט הטכני של המוצר, מהו המוצר, מי הוא, איך הוא ולמה הוא. יש את מה שאתם בודקים, האם הוא מתכתב עם התקשורת הישראלית מבלי שניכנס לזה. במנעד הרחב של המילה. אני אומר את זה כי אם הוא צריך גם להגיע למכון התקנים או לעבור את אחד המכונים, זה יום לימודים ארוך. אם הוא רק מביא את האישור נניח מהולנד או לא חשוב מהיכן, מאותו ארגון איי-לק, וכאן אתם רק בודקים את התאמתו למרחב התקשורתי הישראלי, אלה שני דברים שונים לחלוטין.

כאשר אנחנו מקבלים מפרט טכני, מה שאנחנו מסתכלים בו זה רק לעניין התדרים. אנחנו לא מסתכלים על כל יתר הדברים כי זה לא מענייננו וגם אין לנו סמכות בהקשר הזה. אלא מה, יש לא מעט ציוד שמגיע - והיושב ראש ציין את זה – מסין. נראה לנו שאנחנו לא צריכים לדבר על סין אבל אני נותן את זה כדוגמה.

לא אמרתי שלא.

אני מציין שדווקא משם יש הרבה מאוד יבוא וכאשר לא מגיע מפרט טכני, ובכל זאת רוצים לייבא את המוצר, ולנו אין מושג האם זה כן או לא מתאים לתדרים שמותר להפעיל בישראל, אז אנחנו אומרים לאותו יבואן שיתכבד, לך תבדוק את זה במעבדה בישראל. אנחנו אפילו לא שולחים אותו לאיזו מעבדה בחוץ לארץ. אז הוא יבדוק במעבדה בישראל, יביא את תוצאות הבדיקה. נראה שזה מתאים.

מה שאתה מתאר, זה ברור.

אנחנו לא מבקשים גם וגם. אם המפרט מכיל את הכול, אנחנו לא נשלח אותו מעבדה.

זו השאלה שלדעתי בנוסח לא ברורה. זה ברור במקרה שאני מקבל מוצר לצורך העניין חשוד, שלא ברור לי מהיכן הוא הגיע ואז אתה אומר שאתה הרגולטור מבקש שתראה לי מעבדה ישראלית שבדקה. אבל אני אומר הפוך. אני מביא מוצר ואני מביא מעבדה אירופאית, יפנית, אוסטרלית, אמריקאית שמוכיחה את זה. צריך להיות ברור שלא ידרשו ממני גם וגם גם. הגיע מוצר ממדינה שיש ספק, בסדר. הגיע מוצר ממעבדה מוכרת, לא יצטרכו.

ראשית, מה שאמרת זה נכון אלא אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. זה לא משנה לנו מהיכן מגיע המוצר ובלבד שהמידע הרלוונטי שמסופק יהיה, בין אם הוא מפרט ובין אם הוא תוצאות בדיקה של מעבדה בחוץ לארץ.

ברור, אבל זה לא ברור בנוסח.

גם היועץ המשפטי רוצה לחדד. אני מבקש שבנוסח העניין הזה יובהר.

אם אני מבין נכון, צריך יהיה להבהיר בנוסח של פסקה (2) שלצורך העניין בדיקה שבוצעה על ידי מעבדה בישראל או בדיקה שבוצעה על ידי מעבדה שהוסמכה על ידי גוף החבר באיי-לק, זה היינו הך. כלומר, לא ניתן לדרוש ספציפית בדיקה שבוצעה על ידי מעבדה בישראל. אם אני מבין נכון. אני לא יודע בדיוק כרגע איך לנסח את זה אבל זאת הכוונה שנצטרך להבהיר.

אבל בעצם הנוסח לא נותן עדיפות כאן למעבדה בישראל.

אבל הוא מסמיך את המנהל לדרוש ספציפית בדיקה של מעבדה בישראל.

הוא יכול להגיד גם וגם. שיהיה ברור שזה חלופי.

ושגם לא ניתן לדרוש ספציפית רק בדיקה שבוצעה על ידי מעבדה בישראל. זאת השאלה.

השאלה היא עם לא ניתן. מה שבטוח, צריך להיות ברור שאלה חלופות.

זה תלוי בנסיבות העניין.

לכן אנחנו כאן. אני מבקש שבנוסח העניינים האלה יובהרו. יש כאן שתי נקודות שצריך להבהיר אותן. אם הוא הגיע והביא את כל האישורים הנדרשים, הוא לא צריך גם וגם. בנוסף, שאין חובה לשלוח אותו דווקא למעבדה בישראל. יש עוד נקודה שהיה צריך להדגיש אותה?

אני רוצה לומר לעניין הזה שמאוד יכול להיות שתהיה לו בדיקת מעבדה אבל בדיקת המעבדה כשנעבור עליה, נגלה לצורך העניין שהיא חלקית וחסר בה משהו. אפילו במפרט יצרן יכול להיות שחסר משהו. לכן יכול להיות שנצטרך פרטים משלימים.

בסדר. זה ברור.

אני לא מדבר על המקרים האלה. אנחנו מדברים על זה שראית אישור מעבדה, אומר שבסך הכול בסדר.

אם כך אדוני, אם מה שאתה אומר זאת הכוונה, אין מה לשנות בנוסח כי הנוסח מסמיך את המנהל שבודק את הבקשה לבחון איזה מידע רלוונטי, איזה מידע הוא צריך. אם כך הנוסח צריך להישאר כפי שהוא. אם הכוונה היא לא לאפשר, לדרוש דווקנית דווקא בדיקה של מעבדה, צריך לשנות את הנוסח. זה מה שאני אומר. הנוסח הזה מאפשר שיקול דעת.

אמרתי קודם ושאלת גם על הרחפן. אנחנו רוצים לשחרר כאן הרבה ומצד שני אנחנו לא רוצים שייכנסו לנו לכאן דברים ונאבד שליטה.

זאת אומרת, להוריד רגולציה ולהוסיף.

לא. אנחנו לא מוסיפים. במצב הקיים היום יש רגולציה מאוד כבדה ומכבידה. אנחנו אומרים שאנחנו משנים.

אני לא רוצה שבסיום החקיקה יהיו מאכערים חדשים שכבר מתאמנים על החוק החדש.

נכון.

יכול להיות שכן צריך להתאים כאן את הנוסח. הכוונות ברורות. משרד התקשורת צריך מפרט או בדיקה או לא משנה מה, שיש שם את התכונות האלחוטיות הנדרשות וזה יכול להגיע, לא משנה מה המקור. נתי, תקן אותי אם אני טועה. זה יכול להיות עם מעבדה איקס או ואי או מפרט יצרן ובפרט שהתכונות קיימות.

זה לא עניין של לחדד את הנוסח. זה עניין מהותי וצריך להבין על מה הוועדה מצביעה. אם המנהל יכול לדרוש, למשל אם מביאים לו אישור ממעבדה שהוסמכה על ידי גוף באיי-לק והמנהל מבקש בכל זאת אישור של מעבדה בישראל, אז צריך להשאיר את הנוסח כפי שהוא.

המהות צריכה להיות ברורה, שאלה חלופות. אני חושב שזה מה שהובהר כאן קודם. זה חלופי. אם אני מביא מעבדה מחוץ לארץ, בבסיס לא יכול לבוא משרד התקשורת ולהגיד לי שאני חייב ללכת למעבדה בישראל. זאת בירוקרטיית יתר ואת זה שבחוק הזה משרד התקשורת לא יכול לדרוש. הטענה שרק בתנאי שמשרד התקשורת מנמק שיש ליקוי במסמכים. אם אין, מה שאנחנו רוצים להבהיר בחוק, שמשרד התקשורת לא יבוא ליבואן ויגיד לו נכון שהבאת לי מעבדה מגרמניה, אבל אני רוצה גם כאן.

תקשיבו, פשוט מאוד. אני משאיר את זה כמו שזה. תשבו ביניכם ואם תחשבו שעדיין נדרש חידוד, נחזור ונתקן. כל המשמעות שחבר הכנסת פולקמן, אנכי והיועץ המשפטי מבקשים שזה יהיה ברור. זה לא שאם פתאום ראה המנהל שהמסמכים לא מספיקים, זה כתוב וזה ברור. אנחנו מדברים אתכם שהסעיף הזה יודע להגיד שאם הגיע מוצר מחוץ לארץ עם כל האישורים הנדרשים וזה מחוץ לארץ, לא צריך לשלוח אותו עוד פעם.

אבל זה ברור.

איך תתקן את זה?

רביזיה. אמרתי כבר בסעיפים הקודמים שכל דבר שילכו הביתה, יחזרו ויגידו שינוי, נעשה רביזיה ונתקן.

שנזכור לבדוק את זה.

אל תדאג. הכול רשום.

מי בעד אישור סעיפים 4א ו-4ב? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 4א ו-4ב נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

4ג. תנאים למתן רישיון

המנהל רשאי לתת רישיון בהתקיים כל אלה:

קיים אישור סוג ביחס למכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש הרישיון או ביחס למכשיר האלחוטי שייכלל בתחנה שלגביה מתבקש הרישיון לפי העניין. לעניין זה, "אישור סוג" – אישור מאת המנהל לדגם מסוים של מכשיר אלחוטי או למכשיר אלחוטי מסוים שלפיו המכשיר מאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו ואין בהפעלתו כדי לשבש או להפריע לפעולתם של מכשירים אלחוטיים אחרים הפועלים כדין.

מתקיימים לגבי המבקש התנאים שקבע השר לפי סעיף קטי (ב).

השר רשאי לקבוע תנאים למתן רישיון או לחידושו, בין השאר כדי לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו ולמנוע שיבוש או הפרעה לפעולתם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין, ובכלל זה בעניינים אלה:

תנאים לעניין היעדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד לגבי המבקש, ואם הוא תאגיד – גם לגבי בעל שליטה או נושא משרה בו. השר רשאי לקבוע תנאים כאמור אם סבר כי בשל אופייה של הפעילות שלגביה מתבקש הרישיון ראוי להביא בחשבון את עברו הפלילי של אדם הנוטל בה חלק וזאת כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור או כדי לאפשר ניצול יעיל של תדרי הרדיו וכדי למנוע שיבוש או הפרעה משמעותיים לפעולתם של מכשירים אלחוטיים הפועים כדין. ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

תנאים שמטרתם להבטיח שמירה על ביטחון המדינה.

תנאים לעניין חובת התאגדות וכן תנאים לעניין דרישת תשובות או אזרחות לגבי מבקש שהוא יחיד.

תנאים לעניין ניהול עסקים בישראל.

הגבלות ותנאים לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון.

תנאים לעניין קיומם של אמצעים וכוח אדם הדרושים לשם עמידה בחובות בעל הרישיון שנקבעו לפי פקודה זו.

לעניין רישיון לעיסוק בהפעלת תחנת אלחוט מסוג שיקבע השר, הכשרה, מיומנות, ידע וניסיון מקצועי הנדרשים לצורך קבלת הרישיון ובכלל זה בחינות שעל המבקש לעמוד בהן ותשלום בעבורן. הוראות לעניין התשלום ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אני מבקש שתעצור כאן. האגרות היום מובאות לאישור איזו ועדה בכנסת מכוח הפקודה?

ועדת הכספים.

אני קורע את התחת כדי שתעבור את זה לכספים?

כתבנו ועדת כלכלה.

ראיתי.

אני שואל עכשיו לגבי כלל האגרות כי זה נראה לי מצב קצת מוזר שרק לגבי האגרות בנושא הבחינות יידרש ועדת הכלכלה ולגבי יתר האגרות בוועדה אחרת מוועדות הכנסת.

ועדת הכלכלה מתעסקת באגרות גם בדברים אחרים?

בוודאי.

בהרבה מאוד תחומים שהוועדה דנה בהן, מובאות האגרות לאישור ועדת הכלכלה. אפשר כבר עכשיו לשלב את התיקון.

נגיע לסעיף 13. יש לנו עוד תיקונים לסעיף 13.

השאלה אם יושב ראש הוועדה מבקש שכל האגרות יהיו באישור ועדת הכלכלה.

כל מה שאנחנו מתכתבים בעניין הזה, זה בוועדת הכלכלה.

השר רשאי לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לסוגים שונים של רישיונות.

אם אפשר, הסבר קצר.

יש כאן עיגון של המצב הקיים. כמו אמרתי, רישיונות למכשירים אלחוטיים, אלה שנמצאים בקטגוריה הזאת, יינתנו רק אחרי שמשרד התקשורת יבחן את המכשיר או דגם של המכשיר וייתן לו את אותו אישור עליו דיברנו קודם. בנוסף יש תנאים נוספים למתן רישיון. התנאים האלה קבועים כבר היום בתקנות הטלגרף האלחוטי ובעצם אנחנו מעלים את זה עכשיו רמה אחת בתוך החוק הראשי וקובעים את הסעיף המסמיך שבו אפשר לקבוע את אותם תנאים שכבר קבועים היום. אלה התנאים למתן רישיון. אני רק אוסיף שתנאי למתן רישיון זה גם תנאי שצריך אחר כך להמשיך ולהתקיים.

אם כן, זה סעיף מסגרת שבעצם מסמיך את השר לקבוע את כל ההסדרה בעניין סוגי הרישיונות השונים.

אדוני מבקש להצביע על הסעיף?

אני מעלה להצבעה את סעיף 4ג.

לפני כן, אם אפשר הערה. אני מרשות תעופה אזרחית. אני רואה שבין העילות לאי מתן רישיון, יש התייחסות כמובן להיעדר הרשעה פלילית. מהניסיון שלנו יש לפעמים מקרים בהם בעל רישיון, הרישיון שלו מבוטל או מותלה בגלל התנהגות מקצועית שלא עולה כדי התנהגות פלילית בגינה הוגש כתב אישום וכולי. השאלה היא האם רוצים לכלול עילה כזאת. אפשר לומר שיצרתי תנאים, כי עשיתי שימוש "פירטי", אז זאת לא עילה לסירוב לתת רישיון. השאלה אם רוצים את זה או לא.

אני מבקש להתייחס. העליתי את השאלה הזאת עת דנתי עם נציגי הממשלה בסעיף שנוגע לסמכויות המינהליות, לביטול, התליה של רישיון. בהרבה דברי חקיקה שאני מכיר יש גם עילה של סירוב לחדש רישיון. יכול להיות שהמקום הנכון להתייחס להצעה שלך היא דווקא בסעיף ההוא ולא כאן.

ואני מניח שנגיע אליו.

למרות שאם הרישיון בוטל, אין מקום לחדשו. יכול להיות שיש שני רישיונות, האחד בוטל והשני לא בוטל אבל באים לחדש. אם אפשר לשקול את ביטול הרישיון האחד במסגרת חידוש הרישיון השני, זו שאלה אחת. אבל מה לגבי הרישיון שבוטל?

אבישי, לתשומת לבך, הרישה היא רחבה וזה לא בכלל הזה. זה לא כתוב כרשימה סגורה.

כיוון שאבישי שאל את השאלה, למה לנו להעסיק עורכי דין?

אני מנסה להראות שיש פתרון.

כנראה שזה לא מספיק. לדעתך זה מספיק חד?

אני חושב שאפשר לפרש ולקבוע שלפי סעיף קטן זה ניתן לקבוע את זה.

זאת לא הסמכה ספציפית.

הפתיחה של אדוני היא כבר פתיחה לא טובה. אם אתה אומר ניתן לפרש, זאת אומרת שאפשר גם לפרש אחרת.

זה לא מחייב. בוא נגיד שהסמכה לא מחייבת להתייחס להערה של עורך דין פדהצור.

אנחנו נצביע. עורכת דין למברגר ועורך דין פדהצור, אני מבקש שתבואו בדברים ביניכם. אם זה בסדר מבחינתך.

אדוני, אני רק רוצה להבהיר. זאת הייתה רק איזושהי הצעה לשיפור הנוסח. אין לי עמדה. אני בוודאי לא מתנגד לזה. אני חלק מהממשלה.

זה בסדר. כל העניין בדיון הוא שעולות נקודות שעם כל הכבוד לממשלה, היא גם מוגבלת במחשבתה, מסתבר, הרבה פעמים. לכן אנחנו כאן. אני מבקש, גברת למברגר, דנה, ואני אומר את זה גם לך, אם זה לא מספיק חד, אנא. אם דעתכם נחה בהקשר הזה, בסדר.

נדבר על זה.

מי בעד אישור סעיף 4ג עם שני השינויים לעניין אישור ועדת הכלכלה?: מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ג נתקבל.

הסעיף אושר.

4ד. תוקף רישיון

רישיון יינתן לתקופה קצובה כפי שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של רישיונות.

4ה. איסור העברה

רישיון אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

למעשה תקופות הרישיונות, בכל תקופה ליחיד סוג הרישיון, כל הנושא הזה ייקבע בתקנות.

4ו. חובות, הגבלות ותנאים החלים על בעל הרישיון

השר רשאי לקבוע בתקנות חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל הרישיון ובכלל לזה בעניינים שלהלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של רישיונו ת או בעלי רישיונות -

תנאים והגבלות לעניין החזקה, העברה ורכישה של אמצעי שליטה בבעל רישיון.

הוראות לעניין אופן ביצוע הפעולות המותרות על פי הרישיון.

הוראות לעניין תחזוקה של המכשיר האלחוטי שלגביו ניתן הרישיון.

חובות לעניין ניטור הספק השידור של המכשיר האלחוטי או תחנת האלחוט שלגביהם ניתן הרישיון, בידי בעל הרישיון, ומסירת נתוני הניטור למנהל, ובלבד שחובות כאמור ייקבעו רק אם מצא המנהל כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

אני לא בטוח שהסיפא עכשיו מתאימה, מכיוון ששיניתם את המודל לעומת הצעת החוק שפורסמה בכחול. כרגע מה שמוצע כאן זה שהשר יקבע בתקנות את ההוראות האלה ולא המנהל. אתם מבקשים להשאיר את הסיפא הזאת?

לא. אתה צודק. נתאים אותה.

חובות ייקבעו רק אם מצב השר?

כן.

חובות דיווח לעניין פעילותו של בעל הרישיון במסגרת רישיונו, לעניין זהותו ופעילותו העסקית של מי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל הרישיון ושיעורי ההחזקה שלו, לעניין רכישה או העברה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון ולעניין זהותם ופעילותם העסקית של נושאי משרה בבעל הרישיון.

תנאים וחובות לעניין רישום מלאי של המכשירים האלחוטיים שלגביהם ניתן הרישיון.

מתי הוא יעבוד אם הוא צריך לעשות את כל זה?

חלק מהנושאים מוסדרים כבר היום בחקיקת משנה.

אם כך, אני רגוע. בסדר.

חובת שמירת מסמכים הנוגעים לפעילותו של בעל הרישיון במסגרת הרישיון ובכלל זה מסמכים לעניין יצרן המכשיר שלגביו ניתן הרישיון, לעניין הספק שממנו נרכש ולעניין עמידת המכשיר בדרישות הטכניות שנקבעו ברישיון או לפי פקודה זו.

הוראות בדבר הניסיון וההכשרה של כוח האדם המועסק בידי בעל הרישיון.

ברישיון יפרט המנהל את סוג הפעולה המותרת לפי הרישיון ואת המכשיר האלחוטי, תחנת האלחוט או סוג המכשירים או התחנות כאמור שלגביהם מותרת הפעולה, ורשאי המנהל לקבוע ברישיון דרישות טכניות לרבות מפרט טכני, שעל המכשיר או התחנה שלגביהם ניתן הרישיון לעמוד בהן.

המנהל רשאי לקבוע ברישיון חובות, הגבלות ותנאים שיחול על בעל הרישיון ובכלל זה בעניינים המנויים בסעיף קטן (א).

ברור שכל החובות שהוא יקבע כפופות לתקנות.

אנחנו נצביע על סעיפים 4ד עד 4ו עם השינוי הקל בנוסח שנעשה בסעיף 4ו.

הערה כללית. זאת בעצם הסמכות של השר לקבוע הוראות בתקנות וסמכות דומה של המנהל לקבוע הוראות ברישיונות. לגבי מתי יעשו אחד על השני, כשאלה יהיו כמה סוגים של רישיונות או רישיונות שניתנים ואז יותר הגיוני שזה ייקבע בתקנות. אבל יכול להיות שיהיה איזה רישיון מסוג מסוים או שניתן למעט גורמים ואז נכון יהיה לקבוע את ההוראות האלה ברישיונות.

ברישיונות ולא בתקנות.

נכון.

משהו אחד לעניין הניטור, הדבר שדיברנו עליו. שינינו רק אם מצא המנהל מטעמים מיוחדים, זאת בעצם גם הסמכות של השר לקבוע הוראות בתקנות וגם הסמכות של המנהל לקבוע הוראות ברישיונות. אולי צריך להיות כתוב שם רק אם נמצא כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

אני לא בטוח שזאת הדרך הנכונה. אנחנו נבדוק בנוסח איך נכון להטמיע את השינוי הזה.

מבחינת התוקף של הרישיון, נתנו כאן איזושהי סמכות שהיא לא מוגבלת לשר לקבוע את התוקף. הנושא של הוודאות, כשנותנים רישיון, הוא מאוד חשוב והיינו רוצים שתהיה איזושהי תקופת מינימום, למשל לא יפחת משנתיים אלא בנסיבות חריגות. שמראש יגבילו את האפשרות לתת רישיונות לתקופה שהיא מאוד קצרה. הנושא הזה שייקבע על ידי השר, זה יגיע לאישור ועדה וזה משהו שיהיה בתקנות ללא אישור ועדה.

תקנות תמיד מובאות לאישור.

התקנות האלה לא מובאות לאישור.

כמו שאמרנו, משך הרישיון ייקבע בתקנות ויש רישיונות מסוגים שונים. רישיון סחר מאוד שונה לצורך העניין מרישיון סוג. אני לא חושב שצריכה להיות ברירת מחדל שכל הרישיונות באשר הם, הם לפחות שנה או לפחות שנתיים. אנחנו נקבע את הכול בתקנות. גם היום רישיונות סחר נדמה לי שניתנים לשנתיים. זה קבוע היום בתקנות.

יש אישורי סוג שניתנים לשנה, אישור התאמה שניתנים לשנה כי זה מאוד מאוד מגביל.

זה סעיף הרישוי. זה לא הסעיף של אישורים.

אני חושב שבסוף מישהו צריך להיות אחראי על משהו. אני לא רואה בעיה עם זה.

אנחנו גם נלמד, אם נראה שעשינו תקלה. לאור הניסיון שייצבר, אנחנו נשחרר ונשנה את התקנות הללו. כרגע אנחנו רוצים להיות על הצד הבטוח.

בסדר. מי בעד אישור סעיפים 4ד עד 4ו? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 4ד עד 4ו נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

4ז. ביטול, הגבלה או התליה של רישיון

המנהל רשאי לבטל רישיון, להגבילו, או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהתקיים אחד מאלה:

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי.

חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 4ג.

בעל הרישיון הפר הוראה מהותית מההוראות לפי פקודה זו או הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון.

טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.

אני מבקש שתעצור כאן ותיתן הסבר קצר, בין היתר בהתייחס לטעמים שבטובת הציבור.

אלה העילות שמאפשרות למשרד התקשורת או למנהל לבטל רישיון שניתן. אני חושב שהעילות הראשונות ברורות. אם נתת מידע כוזב לגבי המכשיר האלחוטי או לגבי דבר אחר שנתבקשת לתת עליו מידע – זאת עילה לביטול. אם אחד מהתנאים שנקבע על ידי השר בתקנות כתנאי למתן רישיון, אם התנאי הזה חדל להתקיים – גם זו עילה לביטול הרישיון או להגבלתו, התלייתו. גם הפרה של הוראות מהותיות בפקודה עצמה או הוראות שנקבעו בתקנות מכוחה, בצווים או בתנאי הרישיון עצמם.

לגבי טעמים שבטובת הציבור, זה משהו שיש לנו בחקיקת התקשורת בחוקים אחרים.

זו יכולה להיות שמירה על הבטיחות של הציבור, זה יכול להיות ביטחון הציבור, יכול להיות שיש הפרעה אלחוטית שמחייבת.

סעיף סל מאוד רחב.

עוד שאלה. האם אין מקום להתייחס כאן לנושא של סירוב לחדש רישיון? אני מניח שרישיונות ניתנים יינתנו לתקופות קצובות. השאלה אם בעל רישיון שמבקש לחדש את הרישיון, האם אתם מבקשים להקנות כאן סמכות גם לא לחדש בשל העילות האלה.

אם הוא לא עומד בתנאים למתן הרישיון, אני לא חושב שאפשר לחדש לו את הרישיון.

יכול להיות שהוא עשה איזושהי פעולה כפי שציין עורך דין פדהצור, איזושהי פעולה שהיא לא עולה כדי הפרה ממש אבל איזושהי פעולה שבשלה לא ראוי לתת לו שוב את הרישיון לתקופה נוספת.

אולי לאור ההערה של אבישי אנחנו נחשוב על עילת סירוב לחדש ויהיה אפשר להוסיף את זה כסעיף נפרד.

זה לא קשור לביטול או להגבלה.

בדרך כלל הסירוב לחדש בא בכפיפה אחת עם העילות האלה של ביטול, הגבלה או התליה.

אתם חשבתם מה תהיה התוצאה של הביטול? למשל, היום ביטלו לי את הרישיון כי הפרתי את ההוראות, מחר אני מגיש בקשה חדשה. אם הפקידות מאוד יעילה, אז תוך שבוע אני מקבל בחזרה את הרישיון. יוצא שאני שהפרתי הוראה מאוד חמורה וביטלו לי את הרישיון מקבל ביטול.

יש חוקים בהם נאמר שאם בוטל הרישיון, לא ניתן יהיה להגיש בקשה.

אלא בתוך שנה.

יש הרבה דוגמאות כאלה.

אפשר לקרוא לזה תקופת צינון.

אנחנו יכולים לקבוע את זה בתקנות. למעשה כבר היום קבוע שאם נרשמו לך שתי הפרות, זה פוגע בכשירות שלך לקבל רישיון סחר. לצורך העניין אפשר לקבוע את זה גם ביחס לרישיונות אחרים ושם זה ייקבע.

אני חושב שמכיוון שעכשיו אתם מציעים להסדיר את כל נושא הרישוי, אם אתם חושבים שיש מקום להתייחס לזה, צריך להתייחס לזה במפורש, לסמכות הזאת לא לתת רישיון למי שבוטל רישיונו.

בדיוק. זה לא עניין של מה בכך.

בסדר. מקבלים את ההערה.

דנה, את מתרככת עם השנים.

איך אתם רוצים להתייחס לזה?

אולי לקבוע הסמכה?

אנחנו נקבע הסמכה לזה.

נקבע הסמכה מפורשת כפי שהציע קודם אבישי.

תביאו הצעה לדיון הבא.

זה יתווסף לסעיף שמסמיך את השר לקבוע תקנות.

אני מציע שבכל זאת תביאו נוסח לדיון הבא.

בסדר. אני אצביע וכשתביאו את הנוסח נעשה רביזיה.

לא צריך רביזיה. אני מציע שזה יהיה בסעיף נפרד.

עוד יותר טוב.

רק שיביאו הצעת נוסח.

אנחנו מצביעים על סעיף 4ז.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ז נתקבל.

הסעיף אושר. תודה.

4ח. רישיון לתחנה בכלי טיס

בסעיף זה, "תחנה בכלי טיס" – תחנת אלחוט בכלי טיס, לרבות תחנת הטסה של כלי טיס מוטס מרחוק, שהמכשירים האלחוטיים הכלולים בה מדרים או קולטים בתחום התדרים המשמש לתעופה אזרחית, בלבד.

על אף הוראות סימן זה, רישיון לעניין הקמה, החזקה והפעלה של תחנה בכלי טיס, יינתן בידי מנהל רשות התעופה האזרחית, ובלבד שלא ייתן רישיון כאמור לגבי תחנה הכוללת מכשיר אלחוטי שלא ניתן לגביו אישור סוג כהגדרתו בסעיף 4ג(א)(1). רישיון לתחנה בכלי טיס יראו אותו כרישיון להחזקה ולהפעלה של כל המכשירים האלחוטיים הכלולים בתחנה בכלי הטיס, המפורטים ברישיון.

לעניין רישיונות לתחנה בכלי טיס -

הסמכויות הנתונות למנהל לפי סימן זה יהיו נתונות למנהל רשות התעופה האזרחית, למעט סמכות המנהל לתת אישור סוג לפי סעיף 4ג(ט)(1).

הסמכויות הנתונות לשר לפי סימן זה יהיו נתונות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים בהתייעצות עם השר.

הסבר קצר. יש כאן עיגון של מצב קיים. כבר מזה עשרות שנים משרד התחבורה או רת"ע נותנים את הרישיונות לכלי טיס. אנחנו עושים כאן מהלך קצת יותר משלים. לרת"ע או למשרד התחבורה יהיו את כל הכלים הרגולטוריים בהקשר הזה, גם התקנות שאין להם היום וגם הסמכה של מפקחים וגם סמכות להטיל עיצומים כספיים מתוך ראייה שהם בעצם הרגולטור בתחום שלהם.

שאלה. למיטב ידיעתי, לפי דיני הטיס, תקנות שקובע שר התחבורה והבטיחות בדרכים בנושאים האלה, בנושא טיס, הן או בהתייעצות עם רשות התעופה האזרחית או ביוזמת הרשות.

כן. אני חושב שכן. מבחינת הקוהרנטיות, ברגע שהמנהל והשר הם שמופקדים ונושאים באחריות, כדאי שתישמר הלימה בין ההסדר שיש היום להסדר לפי חוק הטיס.

צריך יהיה להוסיף את זה כאן.

זה רעיון טוב.

תודה. אני מעלה להצבעה את סעיף 4ח עם התוספת. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ח נתקבל.

הסעיף אושר.

סיימנו עם הרישיונות ועכשיו עוברים להתאמות.

סימן ב': אישור התאמה

4ט. חובת אישור התאמה

על אף הוראות סעיף 4א, השר רשאי לקבוע כי ייבוא וייצור של מכשירים שמתקיימים לגביו או לגבי הייבוא או הייצור שלו התנאים שקבע, ובכלל זה עמידה במפרט טכני מסוים, לא יהיו טעונים רישיון לפי הסעיף האמור ויהיו טעונים אישור התאמה (בסימן זה – מכשיר במסלול אישור).

לא ייבא אדם ביבוא שאינו יבוא אישי, ולא ייצר דרך עיסוק, מכשיר במסלול אישור, אלא אם כן בידו אחד מאלה:

אישור התאמה על פי הצהרה שניתן לפי סעיף 4י.

אישור התאמה מאת המנהל שניתן לפי סעיף 4יא.

לא ייבא אדם ביבוא אישי ולא ייצר שלא דרך עיסוק, מכשיר במסלול אישור, אלא אם כן בידו אישור התאמה מאת המנהל שניתן לפי סעיף 4יא.

אני אגיד לך מה מטריד אותי כאן. הבנתי את העניין הזה. הנקודה שמטרידה אותי. הבנתי שמה שמגיע בדואר, מודיעין, עוצרים, משקפים והכול בסדר. העניין הוא איך אני יודע מה מותר לי ומה אסור לי כשאני עומד בחנות בחוץ לארץ ואני רואה משהו חמוד כזה, שנראה לי חמוד ואין לי מושג שהוא עלול להפיל מטוסים או עלול לעשות כל מיני מרעין בישין. אני שם אותו בתיק. רוב הסיכויים שבכניסה, אפילו במכס, לא ישימו לב לעניין הזה. איך מתמודדים עם זה?

יש לזה כמה תשובות. תשובה אחת היא שאם אתה מהנדס יודע חן ואתה קורא את התקנות עם כל התנאים הטכניים שקבועים בהן, אתה תדע. התשובה הפרקטית היא שמשרד התקשורת מפרסם גם היום ויפרסם בעתיד רשימות מפורטות של כל הדגמים במכשירים האלחוטיים שאושרו ואז אתה יכול לעיין באתר של משרד התקשורת.

דרך אגב, אני מציע הצעה. כדי שלא תיפול שגגה, אני כבר אומר לכם, לפחות לתקופה עד שהחוק ייכנס לתוקף, תצטרכו לעשות הסברה לעניין הזה. אני אומר לכם שאני מאלה שסבורים שרוב האנשים אם פועלים בחטא, עושים את זה בשגגה. הרוב המכריע. למה לייצר להם את אותה סיטואציה? לוקחים לך את זה ולא נעים לך כי אם היית יודע, לא היית מביא את זה.

אתה צודק לחלוטין. בוא נפריד רגע בין יבוא מסחרי לבין יבוא אישי.

יבוא מסחרי, אני לא מתעסק בזה. זה ברור לי.

נכון.

אני מדבר על האישי. עזוב מסחרי. מסחרי, ברור. מי שהביא, הוא יודע, הוא אמור להיות אמון על כל הכללים וכאן ידיעה אינה פוטרת.

יש סוחרים קטנים שכדאי שידעו.

הנחת העבודה שלי היא שכל מי שהוא סוחר, לא נכנס לתחום, הוא לא קם בבוקר ואמר שהוא ייבא מכולות עם מכשירים. הנחת העבודה שהוא פלוס-מינוס ילך וידע את הדברים. אני מדבר על האזרח הפשוט ויכול לקרות לכל אחד ואחד מאתנו.

נכון. לגבי יבוא אישי, התמונה היא קצת שונה ויש כאן מהלך שהוא יותר רחב מבחינת מספר משרדי הממשלה. לגבי משרד התקשורת, קודם כל יש מוצרים שצריך לפטור אותם. מוצרים שמהווים סכנה נמוכה, פשוט פוטרים אותם מהחובה שיגיעו למשרד התקשורת. אגב, ההנחה היא, אם אתה מכניס 50,000 יחידות ממוצר מסוים או כשאתה מזמין אחד באינטרנט, הסיכון הוא אחר וההפרעה היא שונה. קודם כל, את רוב המוצרים צריך לנקות. מעבר לכך, זה ברור שהנטל על הצרכן לא יכול להיות אותו נטל שיש במסחר.

לא ביקשתי סיפור. תגיד לי את השורה התחתונה.

השורה התחתונה. אחד, לקחת כמה מוצרים שאפשר ולפטור אותם מהחובה, ושנית, יהיה אתר אינטרנטי ממשלתי עם כל הדרישות.

אני עוצר אותך. אני רוצה לדיון הבא – זה הולך להסתיים הרבה יותר ממה שנדמה. אני לא אאשר את זה אלא אם כן אני אראה מכם נייר עבודה מסודר שנקרא אותו לפרוטוקול כדי שאני אדע להגיד את זה גם מעל הבמה בדברי ההסבר. רוב הציבור, אלה לא סוחרים. כשאנחנו מוציאים מחר את ההודעה או אני עומד מעל הבמה ומקשיבים לי, אנשים רוצים לדעת איך הם מתנהגים עכשיו הם, לא הסוחרים שיש מתוך שמונה מיליון אזרחים במדינת ישראל. אם בסוף אני מספר להם סיפור שבשורה התחתונה הם עלולים להבין מזה שהם הולכים עכשיו, לא עשיתי כלום.

תחדד את הבקשה לך.

הבקשה שלי פשוטה. אתם תכינו לי מסמך שמסביר לי איך אתם מתכוונים להתמודד.

יידוע לציבור.

יידוע הציבור הרחב לגבי היבוא האישי. שלא נמצא את עצמנו נכנסים לכל מיני פינות שלא צריך להיכנס אליהן.

משרד הכלכלה. השאלה הזאת עולה בכל תחום. יש גם תקינה, אותן שאלות, מוצרי תחבורה, אותן שאלות, ותקשורת, אותן שאלות. קודם כל, החקיקה הזאת של כל המשרדים אמורה להיות מעוגנת בצו של שר הכלכלה שמשקף מול כל המשרדים. שר התקשורת יעביר את הרשימה המותרת ביבוא אישי ואחר כך יהיה השר. אמור להיות הכי פשוט שאפשר, שלוקח את הצעדים קדימה.

מה שאמרת, כבר הבהיל אותי.

לא התכוונתי.

אני יודע שלא.

יושב ראש הוועדה, אנחנו נגיש מסמך.

עידו, זה באחריותך מבחינתי.

מקובל. תקבל את זה.

אני רוצה מסמך מסודר שאני יודע להקריא אותו בוועדה ויודע אחר כך להוציא בהודעת דובר. תודה.

על מה אנחנו מצביעים.

על סעיף 4ט.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4ט נתקבל.

הסעיף אושר.

4י. אישור התאמה על פי הצהרה

המבקש אישור התאמה על פי הצהרה יגיש למנהל, באופן ובמתכונת שיורה עליהם המנהל, בקשה מקוונת ובכלל זה הצהרה שלפיה המכשיר שלגביו מתבקש האישור עומד בתנאים שקבע השר לפי סעיף 4ט(א) להיותו מכשיר במסלול אישור (בסימן זה – תנאים למסלול אישור). המנהל יפרסם הוראות והנחיות לפי סעיף זה באתר האינטרנט של המשרד.

בהצהרה לפי סעיף קטן (א), יצהיר המבקש, בנוסף לאמור באותו סעיף קטן, על אלה:

כי הוא מודע למשמעות של הגשת הצהרה כוזבת או שגויה.

כי הוא צירף מסמך נלווה והתחייבות כנדרש לפי סעיף קטן (ג), ואם המסמך הנלווה שצירף הוא מפרט היצרן של המכשיר האלחוטי – גם כי במכשיר שלגביו מתבקש האישור לא נעשה כל שינוי ביחס למפרט כאמור.

אחד מהמסמכים כמפורט להלן המעיד על כך שמתקיימים במכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש האישור, התנאים למסלול אישור (בסעיף זה – מסמך נלווה).

מפרט היצרן של המכשיר האלחוטי, ובלבד שבמכשיר לא נעשה כל שינוי ביחס למפרט כאמור.

בדיקה שבוצעה בידי מעבדה בישראל או בידי מעבדה שהוסמכה על ידי גוף החבר בארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח.

מסמך אחר שקבע השר.

הערות? תמשיך.

התחייבות שלפיה -

הוא מסכים להעמיד את המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש האישור, לבדיקה מדגמית בידי מפקח, במחסניו, בנמל או בכל מקום שבו מצוי המכשיר האלחוטי, בטרם ייסחר בישראל, בלא קבלת תמורה, ככל שהדבר יתבקש על ידי מפקח ובאופן שיורה לו.

הוא מסכים להעביר את המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש האישור מעבדה בישראל, בהתאם להנחיות המנהל, לצורך בדיקת עמידת המכשיר בתנאים למסלול אישור, וכן לשאת בהוצאות הבדיקה ולהעביר את תוצאותיה לבחינת המנהל, ככל שהדבר יתבקש על ידי מפקח ובאופן שיורה לו.

אני מבין שמפקח זה מפקח משרד התקשורת בהקשר הזה.

כן.

או מפקח רת"ע.

לפי העניין הזה.

בסימן הזה, זה לא רלוונטי.

עכשיו אנחנו במקום אחר לגמרי.

(ד) מבקש שהגיש בקשה כנדרש לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יקבל אישור על קליטת ההצהרה במערכת המקוונת, אשר יונפק באופן אוטומטי (בסעיף זה – אישור התאמה לפי הצהרה).

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), היה למנהל חשש כי לא מתקיימים במכשיר שלגביו הוגשה ההצהרה התנאים למסלול אישור, רשאי הוא להורות על אחד מאלה:

ׁ(1) כי לא יונפק אישור התאמה לפי הצהרה וכי יראו את ההצהרה כבקשה לקבלת אישור התאמה מאת המנהל כאמור בסעיף 4יא.

כי יוגש תצהיר לעניין הפרטים הכלולים בהצהרה.

(ו) הוראת המנהל כאמור בסעיף קטן (ה) תינתן בהתבסס על ניהול סיכונים, או על מידע הנמצא בידי המנהל לגבי המבקש, לגבי המכשיר האלחוטי שלגביו מתבקש האישור, לגבי יצרן המכשיר או הספק שממנו נרכש המכשיר או לגבי המדינה שממנה מיובא המכשיר או שבה הוא מיוצר, ובכלל זה מידע שהתקבל ממדינה אחרת און מארגון בין-לאומי.

מה הכוונה בניהול סיכונים בהקשר הזה?

אני אומר ברשותך יושב ראש הוועדה שתי מלים על ההסדר שמוצע כאן. אם סימן א' דיבר על רישיון, שאלה מוצרים כמו טלפון לווייני וכולי, כאן אנחנו מדברים על הרובד השני של מה שנקרא אישורי התאמה, מה שלא דורש רישיון אלא אישורי יבוא. המודל מדבר כאן על שני מסלולים. המסלול כמו היום, כאשר אתה נדרש להגיש בקשה ולקבל אישור פוזיטיבי, או להגיש הצהרה עם המסמכים, אחד מהמסמכים שצוינו, בדיקת מעבדה וכולי שאומר שאני עומד ואני מבין ולקבל אישור אוטומטי.

אתם רשאים לעשות בדיקות? הוא תמיד יקבל או שאתם עושים בדיקות מדגמיות מעת לעת?

נכון.

אני מבין שזה ניהול הסיכונים.

ניהול הסיכונים אומר גם משהו אחר. קודם כל, יש כאן איזשהו מדרג. במידה ומשרד התקשורת סבור שדיש כאן איזשהו חשש, הוא יכול לבוא ולומר לאותו יבואן שהוא לא יכול להגיש רק הצהרה ולקבל על פי זה אישור, אלא נדרש אישור פוזיטיבי שלו. שנית, הוא יכול גם לדרוש שזה יהיה תצהיר ולא הצהרה. כלומר, הוא יצהיר בפני עורך דין ולא רק הצהרה שלו. הדבר האחרון, בהתבסס על ניהול סיכונים. עמיחי ושירי יכולים לתת כאן הרצאה על ניהול סיכונים אבל במלים שלי, בסופו של דבר אתה כן עושה איזושהי בדיקה מדגמית. לדוגמה, יבואן מסוים או יצרן מסוים או דגם מסוים או ממדינה מסוימת, אם יש חשש שהמוצרים משם יכולים להוות בעיה, שם תשים את מרב תשומת הלב שלך על מנת לבדוק שהמוצרים האלה עומדים בזה בעוד שכל שאר השוק, אתה יכול לשחרר אותו קדימה. זה הרעיון.

זאת מדיניות ניהול סיכונים.

אני מזכיר שזה מודל דומה למודל בפקודת היבוא והיצוא, באותו תיקון.

חוק מקורות אנרגיה שאמור להגיע לכאן.

זה כבר חוק שקיים.

ניהול סיכונים הוא גם הניסיון המקצועי של הרגולטור.

ברור. אני מבין את המושג ניהול סיכונים במובן הזה שאם אתה תתחיל לבדוק את הכול ולהתחיל את הכול מהתחלה, לא עשינו כאן כלום. בנושאים מסוימים יכול המנהל להתנהג במדיניות של ניהול סיכונים. זה ברור לי.

ברשותך, הקלה מאוד משמעותית שאנחנו נותנים כאן והיא חלה לגבי יבואנים מסחריים, זה מה שמחייב מצד שני כמובן גם הגברה של כלי האכיפה והפיקוח שנגיע אליהם בהמשך.

זה ברור. עידו, תכין את הצ'ק.

הצ'ק מוכן.

מי בעד אישור סעיף 4י?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4י נתקבל.

הסעיף אושר. תודה.

4יא. אישור התאמה מאת המנהל

המבקש אישור התאמה מאת המנהל יגיש בקשה לכך באופן ובמתכונת שיורה עליהם המנהל. המנהל יפרסם הוראות והנחיות לפי סעיף זה באתר האינטרנט של המשרד.

לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצרף המבקש מסמך נלווה כאמור בסעיף 4י(ג)(1). המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לו לצורך בדיקת הבקשה, ורשאי הוא לדרוש, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי מידע או מסמך כאמור יאומתו בתצהיר.

הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), ייתן המנהל אישור התאמה, לאחר שבחן את הבקשה ואת המידע והמסמכים שהוגשו לפי סעיף זה, אם מצא כי במכשיר האלחוטי שלגביו הוגשה הבקשה מתקיימים התנאים למסלול אישור.

כלומר, בכל מקרה הוא צריך לצרף את אחד מהמסמכים שקבועים בסעיף 4י(ג)(1).

כן, בין אם הוא הולך למסלול הפוזיטיבי ובין אם המסלול שהוא מתבסס על הצהרה. הוא צריך לספק לנו את המסמכים כדי שנוכל לבדוק את זה בין אם מראש ובין אם בדיעבד.

באופן רנדומלי.

מי בעד אישור סעיף 4יא? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4יא נתקבל.

הסעיף אושר.

4יב. שיבוש או הפרעה שמקורם במכשיר במסלול אישור

על אף הוראות סעיף 4ט(ב), נודע למנהל על קיומם של שיבוש או הפרעה משמעותיים בפעולתם של מכשירים אלחוטיים הפועלים כדין והתעורר בשל כך חשש משמעותי ומידי לביטחון המדינה או לשלום הציבור, והיה לו יסוד סביר להניח שמקור השיבוש או ההפרעה כאמור הוא במכשיר במסלול אישור מסוג מסוים, רשאי הוא להורות בהוראה מנומקת בכתב כי אישור ההתאמה שיידרש לגבי מכשיר כאמור יהיה אישור התאמה מאת המנהל לפי סעיף 4יא. הוראה לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה עד לסיום הבירור בדבר המקור לשיבוש או להפרעה כאמור, ולא יותר מ-14 ימים.

למה אתם מתחייבים שלא יותר מ-14 ימים? מה קורה אם לא?

בתוך 14 ימים אנחנו אמורים לבדוק את הנושא.

עזוב מה שאתה אמור. אתה יודע כמה מלים כתובות בחוקים? בעיקר כשזה נוגע ללוחות זמנים. הנקודה שאני שואל היא מה קורה.

אני מעריך - - -

לא שאלתי אותך כדי לבקש אותך להעריך. להעריך, זאת אומרת שהוא יכול עכשיו לשבת בבית ולחכות עד שהוא יקבל את התשובה. אם אתה אומר לי שיש חשש לסיכון של ביטחון המדינה, מצד אחד אתה אומר לי ש-14 ימים במשמעות שאתה רואה את הדחיפות של העניין. אבל אם אתה לא עומד ב-14 ימים?

אנחנו מדברים על אירועים קשים. לא על כל אירוע. פתאום יש באמת פגיעה בביטחון המדינה שגורם כאן למשהו רציני ואז המנכ"ל באותו העת יצטרך לתת את כל המשאבים שעומדים לרשותו כדי לטפל בבעיה הזאת. מניסיוני בתחום הזה, יש לי ניסיון יותר מתחומים אחרים בהם אני עוסק במשרד, תוך 14 ימים אפשר.

בסדר. גמרנו. אם 14 ימים, האיש יכול ללכת לבית משפט ולהוציא צו אם אתם לא עומדים ב-14 ימים. זו המשמעות.

כן. אם טעינו תמיד אפשר לבוא להאריך או לקצר.

מה היה כשהוא דווקא היה בחוץ לארץ ועברת על הערוץ, השידור הלווייני? הפיצול.

יש דברים שיודעים לעשות אותם כמו מרוץ. ייאמר לזכותו של היושב ראש.

תודה רבה. אם נסתמך על הדוגמה שנתת, אנחנו בצרות צרורות. לא חשוב. בואו לא ניכנס לנושא. עדיף שלא. דוגמה רעה. ההליך היה מצוין אבל יותר טוב שלא נרחיב בו.

אני רוצה להסב את תשומת הלב. לפי ההגדרה שהוועדה אישרה קודם לכן, הגדרת המנהל, המנהל יהיה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי פקודה זו. השאלה אם גם את הסמכות הזו ראוי שהוא יאצול או שראוי שהוא יפעיל אותה בעצמו. הסמכות שניתנת למנהל, לפי הנוסח המקורי של הצעת החוק, זו סמכות שניתנה לשר. אני חשבתי שראוי שגורם מקצועי יפעיל את הסמכות הזאת ולכן זה שונה למנהל. השאלה אם המנהל, בהתחשב בהגדרה שהוועדה אישרה קודם לכן, שמאפשרת אצילת סמכויות, השאלה אם ראוי שהסמכות הזאת תואצל לעובד אחר של המשרד.

לדעתי זה צריך להיות המנהל או סגנו.

הבכיר ביותר.

ניתן לכתוב שהסמכות הזאת לא ניתנת להאצלה.

בסדר.

ואם הוא איננו, מה יהיה?

אם הוא לא נמצא, יש לו ממלא מקום.

שיהיה גם מנהל האגף. שיהיה עוד אחד.

את זה הוא לא רוצה.

שיהיו שניים.

השאלה מי. אפשר לכתוב שהוא רשאי יהיה לאצול מסמכויותיו רק לגורם בכיר שנגדיר אותו.

גורם בכיר שנגדיר אותו.

צריך להגדיר אותו.

אני אומר, מנהל אגף הספקטרום או הסגן.

הבעיה שהתחבטנו בה יחד עם איתי נגעה להגדרות כי שמות האגפים יכולים להשתנות. לכן ניסינו לתת לזה סימנים ולא לקרוא לזה בשם תפקיד. זאת אומרת, הסמנכ"ל שממונה על.

בכיר שעוסק ב-. בלי שם.

בדיוק. מה שאיתי אומר, ואני חושבת שאני מסכימה אתו, זה שראוי שזה יהיה בידי הגורם הבכיר ביותר. בגלל שזאת הוראה מאוד יוצאת דופן, ראוי שהיא תהיה בידי הגורם הבכיר ביותר שעוסק בתחום. עכשיו השאלה אם צריך למנות עוד מישהו או שמספיק להשאיר את זה בידי הגורם הבכיר ביותר.

בגלל שגם קיצרנו את לוחות הזמנים - - -

אתה רוצה להגיד או סגנו?

או סגנו.

איתי, אם נכניס או סגנו?

או בכיר אחר שעוסק בזה.

או עובד בכיר אחר?

או סגנו.

לעניין זה המנהל.

המנהל, אותה הגדרה.

אבל המנהל לא יכול לעשות את ההגדרה מכיוון שכבר בתוך ההגדרה מוצמדת הסמכות.

הגדרה מיוחדת לסעיף הזה.

מה את מציעה?

מה שכתבנו. עובד שכפוף במישרין למנכ"ל.

עובד משרד התקשורת הממונה על ניהול תדרי רדיו.

אני רוצה את זה בצורה מסודרת כדי שיהיה גם בפרוטוקול.

במקום המנהל, אנחנו מציעים את ההגדרה הבאה: עובד משרד התקשורת הממונה על ניהול תדרי רדיו וכפוף במישרין למנהל הכללי או סגנו.

או עובד בכיר שעוסק בספקטרום.

הוא אומר שאת זה הוא לא רוצה.

שעוסק בתחום.

זה לא עניין של בכירות, זה עניין של מישהו שעוסק בתחום.

יכול להיות שבעוד שנה המבנה הארגוני יהיה אחר והפונקציה הזאת לא תהיה.

אני מסכים אתך. זאת הייתה ההערה שלי. אני חושב שלא נכון לנקוב במפורש בחקיקה ביחידות או בתואר.

שיהיה או סגנו או בכיר שעוסק בתחום.

בכיר אחר שעוסק בתחום. לדעתי אין בעיה.

צריך לראות איך מנסחים את זה.

השאלה אם זאת של נוסח או של מהות.

זו שאלה של מהות מבחינת איתי. איתי רצה שזה יהיה בן אדם אחד ספציפי.

הוא צודק בעניין הזה. מצד שני, בואו לא נכבול את עצמנו. ההוא יצא לחופשת לידה ובסוף לא יהיה לנו אף אחד. דרך אגב, אני ביקשתי חוק וזרקו אותי מהמדרגות. ביקשתי לתקן את המילה חופשת לידה. אני חושב שכתבתי תקופה. את יודעת איזה צחוקים היו עלי? לא משנה, בסוף רחל עזריה הביאה את זה בדרך אחרת. אני הבאתי את זה שתי קדנציות קודם.

אם כן, יש שניים שיוכלו לעשות את זה ונראה איך לנסח את זה באופן מדויק לגבי העובד הבכיר.

אגף תקשוב. לגבי סעיף 4יב. אין כאן התייחסות למצב של הפסקת ההפרעה או הפסקת ביטול.

נכון. גם אני שמתי לב לזה.

בעת שמוצאים פעולה כזאת. השאלה איך אנחנו מתייחסים או מנסחים את זה.

אני חושבת שיש סמכויות אחרות לזה.

עזבי מה את חושבת. יכול להיות שיש מקומות אחרים בהמשך כי אין כאן התייחסות לזה שאתה עוצר את זה ואתה מפסיק את זה או כל פעולה אחרת אלא אם כן זיהית ואתה מכניס את המכשיר, ואומרים לך 14 ימים נעצור את זה.

זיהינו שמקלדת מסוימת היא זאת שגורמת להפרעה. באותו רגע מוציאים אותה מהרשימה של הציוד שמותר להכניס למדינת ישראל.

זאת פעולה ראשונה.

כן. הדבר השני, אותו אחד שהכניס את המקלדת, לוקחים לו את המקלדת.

השאלה אם אתה לא רוצה להסמיך כאן את המנהל גם להורות על הפסקה.

אולי זה נכנס קודם להתליה, ביטול, הגבלה וכולי לטובת הציבור.

לא. אנחנו מצביעים על הסעיף כפי שהוא עם התוספת שהצענו להגדרה. אם נמצא שתוך כדי תנועה ועד סוף החוק לא מצאנו סעיף שיודע לתת תשובה למה שאדוני שואל, נתקן את זה.

למעשה הוועדה יכולה להצביע על הסעיף כפי שהוא בתוספת ההגדרה לעניין המנהל כאשר למעשה לא תהיה אצילת סמכויות בהקשר הזה. יהיו שני גורמים שיהיו מוסמכים לתת הוראה לפי הסעיף.

בסדר. תודה. אנחנו מצביעים על אישור סעיף 4יב. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 4יב נתקבל

הסעיף אושר עם התוספת והתיקונים.

4יג. תוקף אישור התאמה

אישור התאמה יינתן לתקופה קצובה כפי שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים על מכשירים במסלול אישור.

4יד. איסור העברה

אישור התאמה אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאים שנקבעו באישור.

4טו.חובות, הגבלות ותנאים על בעל אישור התאמה

העוסק בייבוא או בייצור של מכשיר במסלול אישור, שקיבל אשור התאמה בהתאם להוראות סעיף 5ט(ב), ישמור מסמכים שהגיש לפי 4י(ג) או 4יא(ב). בנוסף ישמור העוסק בייבוא גם מסמכים המפרטים את זהות יצרן המכשיר והספק שממנו נרכש ואת המדינה שבה יוצא המכשיר או שממנה יובא או נרכש. מסמכים כאמור בסעיף קטן זה יישמרו תקופה של שלוש נשים מיום מתן אישור ההתאמה. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שמירת מסמכים כאמור, לבות לעניין אופן שמירתם ולעניין סוג המידע שיש לשמור.

מי שקיבל אישור התאמה לא יבצע פעולות במכשיר האלחוטי שלגביו ניתן האישור אשר יש בהן כדי לשנות את תכונותיו האלחוטיות ובכלל זה החלפת אנטנה מקורית או הוספת אפשרות לחיבור לאנטנה חיצונית, אלא אם כן קיבל אישור לכך, מראש, מאת המנהל.

השר רשאי לקבוע בתקנות חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על בעל אישור התאמה בין השאר בעניינים כמפורט להלן:

הגבלות ותנאים לעניין סחר במכשיר שלגביו ניתן האישור.

חובות דיווח על פעילותו של בעל האישור ביחס לייבוא, לייצור, ולפעולות סחר במכשיר שלגביו ניתן האישור.

תנאים ודרישות לעניין רישום מלאי של המכשירים שלגביהם ניתן האישור.

חובה למסור מידע לרוכשי המכשיר שלגביו ניתן האישור לעניין מגבלות הנוגעות לאופן הפעלתו.

חובה להדביק על המכשיר שלגביו ניתן האישור או להציג סמוך אליו תווית הכוללת מידע כפעי שקבע השר.

השר רשאי לקבוע לפי סעיף קטן (ג) הוראות שונות לסוגים שונים של מכשירים במסלול אישור. ההוראות לפי סעיף קטן (ג) יקבעו בשים לב לנהוג במדינות מפותחות ובשים לב לכך שלא יהוו חסם בפני ייבוא.

הערות.

גם הסבר קצר.

הסבר קצר. תוקף אישור התאמה וביצוע העברה, זה בדומה למה שקבוע ברישיונות. חובות, הגבלות ותנאים, אישור התאמה, כפי שאמרנו במסלול הזה, הגורם האחראי מבחינתנו, מי שבא ומקבל אישור התאמה, זה היבואן או היצרן כדי שאחר כך נוכל לאכוף את הדין ונוכל לברר אם מתגלית הפרעה אלחוטית או כל בעיה אחרת. צריך לקבוע חובת שמירת מסמכים. למעשה זה כבר קבוע היום באישורי התאמה ואנחנו מעלים את זה וקובעים את זה במפורש בפקודה. חובה עליך לשמור מסמכים שיאפשרו לעשות את הבירור בדיעבד, אם תתגלה בעיה. כמובן לקבוע הוראה שאסור לך לשנות את התכונות האלחוטיות של המכשיר.

ברור.

בנוסף אנחנו מסמיכים את השר לקבוע הוראות נוספות שיחולו על היבואנים והיצרנים.

עזוב. אל תקריא לנו מחדש את הנוסח שכאילו אתה מחדד אותו. תמיד כשאני מבקש, או הוא מבקש, להבהיר, זה משהו שלא עולה מהטקסט. כשאני לא מבין, אני לא מתבייש לשאול. אני מתכוון אם יש משהו שאנחנו צריכים לדעת אותו ולהתכתב אתו.

אפשר להצביע?

כן. סעיפים 4יג, 4יד ו-4טו כפי שהוקראו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיפים 4יג, 4יד ו-4טו נתקבלו.

הסעיפים אושרו.

4טז. ביטול הגבלה או התליה של אישור

המנהל רשאי לבטל אישור התאמה, להגבילו או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם ולאחר שנתן לבעל האישור הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

האישור ניתן על סוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי.

בעל האישור הפר הוראה מהותית מההוראות לפי פקודה זו החלה לגביו.

טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.

אני כן רוצה להסב את תשומת הלב שבניגוד להוראה הקודמת, המקבילה, לעניין ביטול הגבלה או התליה של רישיונות, כאן מדובר על אישורים. השאלה אם גם בהקשר הזה ראוי להקנות שיקול דעת כה רחב ולאפשר ביטול התליה או הגבלה גם בשל טעמים שבטובת הציבור ולא לחדד יותר את הסמכות.

כמו שהסברנו קודם, רוב המכשירים האלחוטיים שנכנסים לישראל, הם נופלים בקטגוריה הזאת של אישור התאמה ולכן כל אחד מהשיקולים שאנחנו שוקלים יכול להיות רלוונטי ואנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו רק לשיקול בטיחותי או רק לשיקול ביטחוני. אנחנו חושבים שיש שיקולים נוספים שנכון שנראה את הצורך.

מסכים.

זו הוראה שתחול גם על יחידים שמביאים את המכשיר.

לגבי יחיד שכבר ייבא את המכשירים, אין לזה שום משמעות לגבי ביטול בדיעבד של אישור ההתאמה.

אפשר להחריג?

אם ניתן לך אישור ליבוא אישי, אבל טרם הכנסת את המכשירים לישראל ועכשיו התברר שאלה מכשירים שיש בעיה אתם, אין סיבה שלא תהיה, לא רק הפרעות אלחוטיות – אז כן, אנחנו נרצה לבטל גם אישורים ליבואנים יחידים.

השאלה אם זה עולה מתוך הסעיף או שזה בהמשך.

לטעמנו זה כולל גם יבוא אישי.

אני אומר למה מתקשרת השאלה שלי, לעילה המאוד רחבה.

אני הבנתי בדיוק מה שאדוני שואל. האם לדעתך זה מתייחס גם ליבוא אישי? אם הנחת העבודה שלי היא שמחר אני ייבאתי והסתבר שאותה מקלדת עליה דיבר בסעיפים הקודמים המנכ"ל, מסתבר שהיא מייצרת בעיה כזו או אחרת והיא לא באה במכולה אלא היא באה במזוודה של לאה.

שמאוד אוהבת מזוודות.

הסתבר שהיא הפעילה אותה והיא גרמה כאן לשיבושים באזור. אני מניח שזה עומד בדיוק באותו מקום.

לאה כמובן שומרת חוק וכשהיא תביא את זה במזוודה היא תביא את זה למשרד התקשורת לאישור.

לא, למה?

אם היא תדע.

בדיוק. אם היא תדע. זה אחרי שעשיתם קמפיין וכולי. לא שהיא ראתה מקלדת ואמרה איזו מקלדת יפה וקנתה אותה.

גם ביטול בדיעבד, הכוונה לא שעכשיו יש איסור להשתמש והשאלה מה המקרה. האם אנחנו מגלים שהמקלדת האלחוטית גורמת להפרעות אלחוטיות, ואז יש לנו סמכויות להתמודד עם זה. הכוונה כאן למנוע המשך יבוא גם ביבוא אישי וגם ביבוא מסחרי של מכשירים שנמצא שיש בהם הפרעה.

לא לגמרי הבנתי מה הכוונה שלך. אם בן אדם יחיד הביא מכשיר וקיבל אישור, באיזו קונסטלציה - - -

מי שבקטגוריות של אישור, אין בעיה. דרך אגב, במקומות אחרים עשינו את זה. עשינו את זה ברכב. נפתח עולם ומלואו. אותי מעניין האיש הקטן שלא עובר דרכך.

הקטגוריה של האיש שלא עובר דרכנו, זה הפרק הבא. זה הפטור. זה הפרק של אישור התאמה ולכן הוא כן עובר דרכנו. זה פרק אחר.

אני אחדד. העילה שעניינה טעמים שבטובת הציבור, זו עילה מאוד רחבה. בחוקי רגולציה אחרים היום, אני לא מכיר כזו עילה. זו עילה שקיימת בעיקר בחוקי תקשורת.

חברים יקרים, זה רחב מדי. אני הבנתי מה אומר היועץ המשפטי.

אני כן אומר למען הדיוק שבחקיקת תקשורת בתחומים אחרים, הסמכות הזו קיימת. השאלה האם נכון גם עכשיו בחוק שמחוקק היום, להוסיף.

אני רוצה להגיד לך שהבסיס של החוק הזה, עוד עת הבריטים היו כאן.

זה כאן אישור התאמה. זה לא רישיון. אני מתחברת למה שאיתי אומר.

אם אנחנו מתחברים, כשאנחנו נחזור מההפסקה אתם תתנו לנו נוסח יותר מרוכך.

מצומצם.

מצומצם. התכוונתי מרוכך במובן הזה של מצומצם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.