ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 570

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ו' באדר התשע"ח (21 בפברואר 2018), שעה 9:34

מעמדם ושכרם של הקב"סים - דיון המשך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

מאיר כהן

סעיד אלחרומי

ג'מאל זחאלקה

חיים מויאל - מנהל אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

רפאל בטיט - ממונה ביקור סדיר ומניעת נשירה, משרד החינוך

קובי אייזדורפר - ראש ענף באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

עירית ורונין - ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי

ד"ר נאוה קרניאל - ממונה קב"סים, הסתדרות המורים

אורלי טרי - יו"ר, ועד קב"סים ארצי, הסתדרות המורים

מאור צמח - קצין ביקור סדיר, מינהל החינוך, עיריית ירושלים

דוד אטיאס - קב"ס, עיריית ירושלים

מאיר אסרף - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסדרות המורים

טל ברונשטיין - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

מירב ישראלי

אתי דנן

א.ב, חבר תרגומים

מעמדם ושכרם של הקב"סים - דיון המשך

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-21 בפברואר 2018, ו' באדר התשע"ח. הנושא: מעמדם ושכרם של הקב"סים – דיון המשך.

אני אומר למה כינסתי את הדיון הזה, כי סוגיית הקב"סים התגלגלה לפתחי עוד בתחילת הקדנציה על ידי נציגות של הקב"סים, וכבר אז נחשפנו למצוקה האמיתית של מחסור לא בתקנים, מחסור בקב"סים, באיוש המשרות המתוקננות. כשיש בעיה, מנסים לזהות מה מקור הבעיה, אז אני חושב שיחד עם כולם, זה לא שהיה לי איזה גילוי. הבנו שתנאי השכר של הקב"סים הם נמוכים, תנאי העבודה הם שונים, מצד אחד. מצד שני, גם תנאי הקבלה שלהם למשרה הזו חייב להיות עובדי הוראה עם ניסיון בהוראה.

אדם, ובמיוחד אחרי הרפורמות שהיו, מורה שנמצא ב"אופק חדש" עם כל הוותק וכל הזכויות כמורה, צריכה להיות סיבה מאוד אישית כדי שהוא ירד בשכר, יעזוב סביבת עבודה נוחה יותר, מאתגרת יותר, להיות קב"ס עובד עירייה בשכר נמוך יותר.

אני הגעתי למסקנה קודם כול, לא רק בגלל שהשכר שלהם נמוך, בגלל שאני מכיר את עבודת הקב"סים. אני חושב שבזמנו מי שחשב בשעתו שצריך בתנאי הסף שיהיה ניסיון בהוראה, יכול להיות שהוא צדק בזמנו. בתנאים שנוצרו היום וסוג העבודה של הקב"ס, היא לא חייבת להיות עם ניסיון בהוראה. זו לא עבודת הוראה. צריך להכיר את המסגרת במערכת החינוך. תעשה ככה עד מחר. אתן לך את רשות הדיבור. זו דעתי ואני אומר אותה ואני אאבק עליה גם, כי מה לעשות, כשחולה מגיע לרופא ושם לו אנטיביוטיקה ולא עזר וחבישה ולא עזר והנמק הולך וגדל, מה עושה בסוף? הוא מפחד על כל הגוף. לא רוצה לומר שהוא עושה קטיעה.

סמכנו עליכם עם כל הגאונים והמומחים והמנוסים שהבעיה תיפתר, והיא לא תיפתר וזה לא מפריע לאף אחד במערכת. שלוש שנים מנסה לדחוף את העגלה הזו יחד עם נציגות של הקב"סים. זה לא מפריע לאף אחד שחסר קב"סים, למה? כי זה לא בא במדד של ה-5 יחידות, זה לא בא במדד של חמישה כוכבי היופי של העיריות. זה אפילו לא פרמטר באיזו התמודדות של בחירות או משהו כזה, אבל לנגד עינינו אותם ילדים שצריכים את הקב"סים, אותן משפחות שכן צריכות את הטיפול, לכן אנחנו נטפל בזה כמו כירורג שדוחף ידיים, ואם צריך לגרד, לגרד, ואם צריך לקטוע, לקטוע, אין מה לעשות, לכן אני מרים את הטונים כי אני מבין את הגישה.

אני קיימתי ישיבות. אני הגעתי למסקנה, בגלל שאנחנו מדברים על הרבה אקדמאים מובטלים שהשקיעו בלימודים שלהם. אנחנו לא רוצים תעודת זהות ודופק כדי שהוא יהיה קב"ס. יש הרבה אקדמאים בתחומים רחבים, מובטלים. יש לנו הרבה מורים שעוד לא התחיל הניסיון שלהם בהוראה, שגם מובטלים.

חשבתי שצריך לשנות את תנאי הסף. קיימתי שיחות עם בכיר בממונה על השכר באוצר. לקח את הנושא לבדיקה. על פניו בדיון ראשוני, חזר אלי ואמר לי, יעקב, אני לא חושב שתהיה בעיה מבחינתנו בשינוי תנאי הסף. אני צריך לגרור למגרש הזה את משרד החינוך, את הרשויות המקומיות. הקב"סים מאורגנים בהסתדרות המורים, נכון?

הם חלק מההסתדרות של המורים.

הרוב בהסתדרות המורים.

תודה. מי הדוברת?

ד"ר נאוה קרניאל, ממונה על הקב"סים בהסתדרות המורים.

תודה רבה לך. צריך לגרור את כולם לדיון הזה, דיון מקצועי. לא יעשה דבר בצורה שרלטנית או שטחית. אנחנו נקיים דיון יסודי, נבחן את זה לעומק. זו התחלת הדיון. מכאן אנחנו ניכנס. אם צריך את השר, אם צריך את המנכ"ל, כל מי שצריך כדי שאנחנו לקראת שנת הלימודים תשע"ט נמגר את המחסור או לפחות נצמצם אותו למימדים אפסיים.

חברי הכנסת, לפי סדר ההגעה. מי הראשון? יוגב, בבקשה.

אני אומר דברים קצרים מאוד. הקב"סים מטפלים באלה שקשה להם יותר, איך להחזיר אותם לתוך החדר, לתוך מערכת הלימודים, איך לשמר אותם, איך להביא אותם למסגרות שבהם אולי כן נצליח להנחיל להם ערכים ולא לראות אותם מתרוצצים והופכים לכאלה שהם אחרי זה נטל על החברה ולא נכס לחברה.

התפקיד שלהם הוא חשוב ביותר. אנחנו גם נוכחים לכך שיש מחסור ובכל החברות. אני פחות מכיר את החברה הערבית, יושבים פה חבריי, אבל יודע בנתונים מדויקים כמה בירושלים המזרחית חסר, למשל. חסר. אין. נתונים מאוד נמוכים. גם בחברה היהודית ובכל החברות.

ראשית, אני לא בטוח שאני מסכים עם פתיחתך לגבי האם הקב"ס צריך להיות בוגר מערכת החינוך או לא.

ככה צריך להיות דיון. אני זורק, מציף. זה הדיון. מגרה. הרי אם אני אלטף את כולם, זה ימשיך ליטוף ומחסור. אני רוצה להתגרות, רוצה לתקן.

לגמרי. כשם שאני חושב שיועץ חינוכי, ויש כזה דבר שיועץ חינוכי יכול להיות בלי שהיה מורה בכיתה, אני חושב שזה לא נכון, ואני חושב שיועץ חינוכי צריך לעבור לפחות שלוש שנות הוראה וקב"ס צריך לעבור לפחות שלוש שנות הוראה וגם מנהל צריך לעבור שלוש שנות הוראה, כי ההתמודדות בתוך הכיתה - - -

לגבי יועץ חינוכי, המנהל מסכים איתך, אפילו יותר.

אוקי. יש צורך להבין מה זו המסגרת הזאת ומה יוצא ממנה ומה צריך להכניס לתוכה, ואולי זה לא מתאים, לכן כאשר הנורמה היא המסגרת, טוב שכל מי שהולך אחר כך לעסוק בתפקיד צד שנוגע בתלמידי אותה מסגרת שנושרים או לייעץ להם, יבין גם את הקושי של המורה ואת הקושי של ההתמודדות בתוך הכיתה. עד כאן מיציתי את העניין הזה.

לעניין השכר, לא רק בגלל שהוא יורד ממורה, שזה עושה 7,000 כפי שהזכרת, ועם "אופק חדש" ואז אומרים לו, רד ל-5,000, ואז למה ללכת לזה? אולי זה מתאים לו יותר, פחות בארבע קירות, יותר בשטח. עדיין זה לא שכר מספיק בכדי לתגמל בו איש מקצוע חשוב במערכת שנוגע בילדים שהם העתיד, לכן אנחנו צריכים שמשרד החינוך, אם זה הגורמים שיושבים פה, בין אם זה המנכ"ל ובין אם זה השר, בין אם זה משרד האוצר. יש פה רפרנט אוצר?

יש.

שיבינו שבעלי התפקידים הללו כמו בעלי תפקידים אחרים, שהם חשובים. בסוף צריך כסף ויש תקרה.

אין בעיה. אם תוכל להביא לי עכשיו הסכם קיבוצי חדש שנותן להם תוספת של 3,000 ₪, אני איתך. אני גם מבקש תנאי סף בפסיכולוגיה עם ניסיון שלוש שנים בטיפולי כורסא גם. אני מוכן להתפנק.

אנחנו יודעים שגם בעבודה סוציאלית צריך להעלות את הדברים, אבל פה הדיון עוסק בקב"סים ובחשיבות שלהם.

אני מסיים בסיפור קטן. גם בכמות ובתקן, בכמה הם עוסקים? התוודעתי כשעסקתי בנוער בסיכון בירושלים לפני למעלה מעשור, לפני כ-15 שנה. עסקתי בנוער סיכון פה בירושלים. מצאתי קב"ס במגזר החרדי שאחראי על למעלה מ-200 נושרים. זה הרבה. הוא עבד בארבע מסגרות ככל שאני זוכר, וכאשר הסבתי את תשומת ליבו למישהו שוודאי שהיה גם נכה בנפשו, גם נכה בגופו, גם עם קשיים ובעיות והתעללו בו בבית הספר, אז הוא תינה את צרותיו. הוא אמר לי, אני לא מצליח להגיע לזה. אני לכיתה הזאת אולי אכנס פעם בשנה.

תודה. חבר הכנסת ג'מאל. בבקשה אדוני.

קודם כול, לא צריך להפריז במילים על חשיבות המשרה הזאת והאנשים האלה שעושים עבודה חשובה מאוד. הם יכולים להציל אלפי ילדים, אז אני רוצה קודם כול להגיד שמבחינה עקרונית אני נגד ירידה ברמה בכל מסגרת שהיא, אם אנחנו רוצים רמה גבוהה, אבל רמה גבוהה זה לא אומר שמשרד החינוך והרשויות המקומיות, לא יהיה אכפת להם איך תגיע לזה. אנחנו עומדים בשער, אתה מוכשר, תיכנס, לא מוכשר, אל תיכנס.

אולי לא פירטתי, אבל הם עוברים הכשרה ייעודית. ביקשתי תואר אקדמי. הפוך, אני לא מוריד את הרמה.

אני חושב שצריך לעשות כמה מהלכים. קודם כל, בחברה הערבית יש מחסור בקב"סים במיוחד בנגב וצריך לטפל בזה. נשירה של בנים מבתי הספר היא גבוהה מאוד. של בנות, פחות, אבל הנשירה של בנים זה דבר מסוכן לחברה. בהמשך זה כר נרחב לעבריינות שצומחת בחברתנו, לצערי, לכן צריך קודם כול יותר משרות. אין עודף של משרות בחברה הערבית. אולי צריך לעשות חלוקה מחדש של המשרות על פי הצורך, כלומר איפה שיש בעיה גדולה יותר, אתה מציב יותר אנשים. בית ספר שיש בו נשירה של 10% או ישוב, הוא לא כמו ישוב שיש בו - - - .

אתה אומר, התקינה היא לא תכלית הכול. יכולה להיות גם אם לא תקינה, גם לפי צורך.

זה הצורך ויש מחסור במשרות של קב"סים ביישובים הערבים בנגב. זה אחד.

שניים, אני חושב שצריך שתהיה הלימה והתאמה בין שכר מורה לשכר של קב"ס, באיזה מובן? עבודה שוות ערך. אלה שעושים את השכר יודעים לחשב זאת. אם אתה עושה עבודה שוות ערך, אתה מקבל אותו שכר, ככה שגם יהיה שקוף ואנשים יראו שלעבור לעבוד בקב"ס זה לא הרעה בתנאים.

גם סביבת העבודה, עם כל הכבוד. סביבת העבודה בבית הספר נוחה יותר, ידידותית יותר מלהיות עובד עירייה ולחפש לפעמים כיסא ושולחן איפה לשבת או לנוע ולנוד.

אני אומר מה זה שווה ערך. שווה ערך זה אומר, אם הקב"ס עובד יותר או תנאי העבודה שלו קשים יותר, הוא צריך לקבל יותר תגמול על זה. זה עניין שווה הערך, כשמעריכים את העבודה שאתה עושה. אתה מדבר על אותו אדם שהוא עובד בהוראה, בתנאים מסוימים מתגמלים אותו על פי שעות, על פי מאמץ, על פי הכנה, כל מיני פרמטרים. אתה מעביר אותו להיות קב"ס, הוא לא צריך שתהיה לו הרעת תנאים בשום פנים.

מסכים איתך. זה המצב האידיאלי.

לא, לא, זה אנחנו רוצים לשמוע מהם.

הלוואי וזה יהיה.

זה לא בשמיים, זה הדבר שהם יכולים לעשות.

הלוואי וזה יהיה.

כלומר, הטענה, אנחנו צריכים להוריד מהשולחן, לבטל את זה, ואני דורש ממשרד החינוך, ממשרד האוצר שלא יהיה מצב שלעבוד כקב"ס זה הערה בתנאים. שלא יהיה מצב כזה, זה העניין, אז אני חושב שיתחיל מצב של משיכה, ואפילו אם אתה עובד יותר קשה, מתגמלים אותך יותר. צריך שיהיה משהו הגון בעניין הזה. זה אחד.

שניים, אני חושב שצריך, ואם יש עוד מחסור, אז אפשר להתאים את המערכת. לא להשאיר אותה בלי קב"סים כי אין מועמדים. אפשר לעשות תקנות מעבר שבהן תהיה הכשרה של קב"סים לתקופה מסוימת ואז יקלטו במערכת. המצב שיש תקן לא מאויש, זה דבר חמור ביותר. אני חושב שזה צריך להדיר שינה מהעיניים של האחראים על המערכת וצריך למצוא את הדרכים. נגיד אף מורה לא רוצה להיות מועמד לעניין הזה, אז בסדר, אז פותרים את הבעיה כפי שאמרת בדיוק, אז אין, אתה על השער, אתה אומר לו בסדר - - -

משם אני בא.

לפני שאתה מתחיל לעבוד אנחנו מכשירים אותך, נותנים לך את כל הכלים ואז אתה תוכל להיכנס.

ודאי. יש קורס הכשרה.

לא, אני אומר, מורה מתחיל ללמוד בלי שתהיה לו הכשרה, כלומר, הוא לא עבד כמורה קודם. תמיד יש התחלה.

נכון. תודה. מסעוד גנאים, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש ותודה על קיום הדיון. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים במעמדם ותנאי עבודתם של הקב"סים. אני גם לא אאריך באבחון המצב, על המחסור ועל החשיבות של עבודתו של הקב"ס. בקיצור, יש תקנים לא מאוישים בגלל שזו משימה, זה תפקיד לא אטרקטיבי, לא רווחי, לא משתלם למי שרוצה לאייש אותו.

שניים, יש לנו כמה תפקידים. יש מגזר, שבלי המגזר הזה ובלי השכבה הזו אי אפשר שמערכת החינוך תתקיים ובית ספר יתקיים - מזכירות או מנהלניות, פסיכולוגיים חינוכיים, יועצות או יועצים וקב"סים. ארבעת אלה, יקרה שיתהפך העולם, היו לנו רפורמות, "אופק חדש", "עוז לתמורה". הכול השתנה, העומס גדל ועלה, הניירת, העבודה, האחריות. קרו דברים ושום דבר לא קרה עם מעמדם של אלה שהזכרתי או תנאי עבודתם. הם לא עלו ולא תוקנו בהתאם לכל השינויים שקרו במערכת החינוך.

אני חושב שעבודתו של הקב"ס חשובה מאוד. גם קראנו שאחוז הנשירה הוא אחד הפרמטרים בלדרג בית הספר להצלחתו במיצ"ב או לא יודע באיזה - - -

בתמונה החינוכית.

כן. אני חושב שאם תהיה בשורה בקשר למשכורת של הקב"סים, גם אני מסכים ולא מסכים איתך בקשר לנגיעה או העבר החינוכי או הניסיון.

הלוואי.

נכון, זה עניין ניהולי יותר אולי, ארגוני יותר. אני מאמין שכל אחד שעבודתו נוגעת למערכת החינוך, מתעסק עם תלמידים, עם מערכת חינוך, צריך שיהיה לו ניסיון וידע חינוכי. אני מקווה שנשמע בשורה אפילו חלקית. תודה.

בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני לא מסתכלת על הנושא הזה מהזווית של תנאי העבודה של הקב"סים, אלא מהזווית של תופעת הנשירה כשלעצמה, שהיא תופעה מאוד חמורה. אנחנו מלינים הרבה על זה שרמת הדיווח שמגיעה ממשרד החינוך לא משקפת את המציאות. אנחנו אומרים שבבתי ספר הערביים, וכבר שלחנו שאילתות וביקשנו מידע. יש לנו בסיס אובייקטיבי לחשוד שהנתונים של משרד החינוך אינם מדויקים. הנשירה הסמויה בבתי הספר הערבים היא הרבה יותר מאשר המדווחת או אפילו ההערכה שיש למשרד החינוך.

לכן קוראים לה סמויה.

גם יש הערכה לסמויה. נותנים הערכה לסמויה.

מסכים איתך. להעריך, לזהות.

אני חושבת שצריכים לעשות כמה שינויים, שינוי פרספקטיבה, לא תנאי עבודה. התפקיד הזה הוא לא רק תפקיד חינוכי, הוא גם תפקיד יעוץ, סוציולוגי, כלומר הוא לא טכני. הוא לא נכנס וסופר תלמידים, לכן צריכים הכשרה מתאימה. אני לא חושבת שההכשרה החינוכית, אפילו להגדיר שהכשרה היא הכשרה חינוכית, היא כל כך מתאימה.

אבל גבירתי, מה שאמרת זו גם הגדרה של מחנך.

תודה. תרד לסוף דעתה.

אז אתה מסכים. הוא צריך יותר מיומנות. הוא נכנס לבתים, הוא נפגש עם ההורים, הוא רואה אם יש בעיות, אז דווקא צריך לבסס - - -

הוא צריך להכיר את האווירה הבית-ספרית, את המסגרת, את כל החיים החינוכיים. הוא לא חייב שיהיה לו ניסיון בלעמוד בכיתה ולהעביר חומר, עם כל הכבוד.

כישורים סוציולוגיים, של ייעוץ סוציולוגי הרבה יותר מאשר מורה לפיזיקה.

אתה אמרת שהתנאים אינם אטרקטיביים, לכן אנחנו נשנה את הכישורים. לא, אנחנו נשנה את התנאים עצמם, נחזק את התנאים.

אם את יודעת להביא אותם, תפדלי.

אתמול בוועדת העבודה והרווחה משרד החינוך היה אמור לתת דיווח על יישום המלצות דוח העוני. אחד הסעיפים של יישום דוח העוני, שהוקצה לו תקציב, סעיף שקוראים לו "צמצום נשירה גלויה או סמויה בבתי הספר". יש תת סעיף חדש. כמו שהבנו אתמול, זה מלפני חודשים או שנה, מתוך ההמלצות והתוקף של דוח העוני, סעיף מיוחד. אין הרבה סעיפים - - -

היית אתמול בדיון של מרום?

לא. יש סעיף על צמצום נשירה גלויה. מה אומרים? תקציב קיים, לא מנוצל. כלומר, אין בעיה עם התקציבים. הבעיה עכשיו, יש שלושה צעדים שאנחנו צריכים אותם: קודם כול אנחנו רוצים דיווח יותר מדויק ממשרד החינוך על אחוז הנשירה. אנחנו רוצים הערכה על הצורך בקב"סים, כמה יש מחסור בקב"סים. אנחנו צריכים להתחיל משתי ההערכות האלה ואנחנו צריכים להגדיר את היעד של הפחתת הנשירה כיעד מרכזי. אם אנחנו מתייחסים ליעד של הפחתת הנשירה כמו שהכריז משרד החינוך, אז אנחנו נתחיל להתייחס לקב"סים, גם לתנאי העבודה שלהם, אבל גם לצורך החינוכי והחברתי.

תודה.

גבירתי, זה יעד מרכזי של המשרד.

סליחה אדוני, אני אתן לך. אין קריאות ביניים.

אם יש יעד מרכזי, אז הוא לא מיושם. דווקא אתה נותן לי יותר להדגיש את הנקודה, כי אם זה יעד מרכזי, אז כנראה אין אסטרטגיה הולמת.

צודקת. אם זה היה יעד מרכזי, הבעיה הייתה נפתרת.

ואין השקעה גם מבחינת התכנון וגם מבחינת התקציב ליעד הזה.

תודה, חנין. יוסף ג'בארין, בבקשה.

האמת היא, זה דיון המשך שאנחנו מקיימים, לדעתי מאז שהיושב ראש בוועדה הזו, מ-2015, לכן אנחנו עוקבים אחרי המאטריה הזו. הנציגים שאמורים לקבל את ההחלטות הרי נמצאים כאן. מה שאנחנו בעצם אומרים, שחשיבות הנושא איך שאנחנו רואים אותה לא מתבטאת בשטח. מחסור באיושים, מחסור בתקנים ותנאי עבודה קטסטרופאליים. מי השכבה שנפגעת כתוצאה מהמציאות הזאת? זו בדיוק השכבה המוחלשת.

ברשותך, משפט. אתמול צוין יום העוני בכנסת. ההתמקדות הייתה במיצוי זכויות. האוכלוסיות האלה לא מצליחות למצות את זכויותיהן. זו אחת הדוגמאות. זה לא שעכשיו התעורר המחסור ואנחנו עכשיו קיימנו דיון.

לא, בטח שלא.

שנים מלווים ודוחפים ומקווים לשינוי שהוא יעשה משהו ולא מצליחים. כשלא מצליחים, מזהים את נקודת השבר ואת נקודת הכשל, מנסים לפתור. מנסים לפתור, זה להביא כסף. אי אפשר בלי כסף. מנסים ליצור חלופות.

והאמת היא שהציפייה שלי הייתה גם ממשרד החינוך וגם מהאוצר, שזה אחד הנושאים הכי חשובים. כשאני שומע את השר מדבר על שצריך להבטיח הישגים גבוהים ואיכות גבוהה של החינוך וכדומה, איך זה שלא מטפלים בבעיה הכי מרכזית, אנשים שנושרים מהמערכת? בלי עכשיו להיכנס לסוגיה של מגזרים. תלמיד הוא תלמיד, לכן אני באמת לא מצליח להבין מדוע אחד הנושאים הכי מרכזיים במערכת החינוך שאמורים לקדם את המערכת ולהרים גם את ההישגים, לא מטופלים כראוי. אני מדבר עם קב"סים. בטח שלא תמצאו אנשים להיות קב"סים. עם תנאי השכר שלהם הם ירצו להיות קב"סים? עם העומס שיש להם?

זה בהרבה מערכות. דרך אגב, פקחים על הבניה, כשאנשים מתים, בגלל השכר אין פקחים.

לא אטרקטיבי.

אבל ג'מאל, זה תנאים אל מול הצרכים בשטח. אני מכיר ישובים שיש לך קב"ס בחצי משרה, שבקושי מספיק בית ספר אחד או שניים ושאר בתי הספר כמעט לא זוכים לכל טיפול.

כבוד היושב ראש, איך שאני מכיר אותך, הנושא הזה באמת בר השגה.

לא ירד מהשולחן.

ואנחנו יכולים גם. קצת לחץ וזה יתקדם.

במיוחד כשאנחנו עוד מעט מתפנים מהלחץ והעומס של החינוך המיוחד לאור חלק מהשינויים שנעשה בחודש הקרוב, אז יהיה לנו יותר זמן לטפל בזה.

סעיד אלחרומי.

תודה כבוד היושב ראש, בוקר טוב לחברים. אני לא אחזור על מה שאמרו החברים. אני רוצה לדבר מהצד האחר, במבחן התוצאה.

אני הייתי מפטר קב"ס שיושב שלוש או ארבע שנים והתוצאה של הנשירה אותה תוצאה. בית הספר לא צריך להיות ברשות המקומית ואני חושב שיש כשל בממשק היחסים בעבודת הקב"ס בין בית הספר לבין הרשות המקומית. איפה הוא יושב? איפה המשרד שלו? הוא לא פקיד, הוא לא פקידה. בשביל לדעת אחוזי נשירה בכל בית ספר, הפקידה שלי, אני הייתי ראש רשות, הייתה עושה את זה. בשתי דקות היא הייתה מתקשרת למנהל בית הספר ומביאה את התוצאות. השאלה מה הוא עושה שם בתוך הרשות המקומית ומי הבוס הישיר שלו, אם זה מנהל בית הספר או ראש הרשות המקומית או מנהל מחלקת החינוך.

רואים שהוא היה ראש רשות. הוא נוגע בנקודה הכי חשובה.

אם ניתן לו שכר של מנהל בית ספר אבל התוצאה תישאר אותה תוצאה, זה יהיה עוד ג'וב מיותר ברשות המקומית, אנחנו לא נגיע לשום מקום ולכן זו נקודה עיקרית, חברים. מי שאחראי על הקב"סים, תבחנו את האנשים האלה.

אני מכיר קב"ס שעובד אולי בחמש עבודות והתוצאה אותה תוצאה.

אתה מביא דוגמא מאוד בעייתית, קיצונית. זה פיקציה.

זה קיצוני. יש כאלה.

משרד החינוך כאן נרדם בשמירה. מי שמשלם את השכר שלו נרדם בשמירה. אדוני, בסוף שנה צריך להיות מבחן תוצאה, מה אחוז הנשירה, כמה ביקורי בית, מי חתם לו שהוא ביקר בבתי התושבים ועקב אחרי הילדים. זאת הנקודה העיקרית.

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

תודה רבה אדוני. סליחה שאיחרתי.

רק אתן משפט קדימה. הדיון הזה הוא דיון שלישי או רביעי בסוגיה של הקב"סים. אני שמתי בפתיח שלי, זיהינו כשל, וחשוב לי להביא לך את ההקדמה כי היית שם, היית כמנהל בית ספר, כראש רשות. זיהינו כשל שלא מצליחים לאייש. עזוב אם התקינה מספיקה, לא מספיקה, איך מחלקים את התקנים. גם תקנים שמתוקננים, לא מאוישים כי זה לא אטרקטיבי. זה משיחות שקיימתי, בדקתי, פגישות אישיות מחוץ לוועדה.

אחד מתנאי הכסף של הקב"ס, שהוא בסיסי, זה ניסיון בהוראה. היום לאור הרפורמות המצוקה החמירה עוד יותר. שכר המורה עלה. שכר קב"ס לא התעדכן. הוא לא אטרקטיבי גם. אין קופצים על המשרות האלה. צריך להיות אחד עם סיבה מיוחדת. ודאי שהיה עדיף שאנחנו ניתן לקב"ס שכר כמו עובדי ההוראה. הלוואי ונעלה לו את השכר ושנשאיר לו את תנאי הסף של ניסיון בהוראה. על ידי זה הוא הכיר את הסביבה הבית-ספרית והסביבה החינוכית. באתי ואמרתי, יש לנו אקדמאים, אל תרד ברמה, אקדמאים מובטלים שרוצים לעשות הסבת מקצוע. הרי ממילא הקב"ס עובר הכשרה. הרי מורה, אתה לוקח אותו מבית הספר, עושה אותו קב"ס, הוא עובר הכשרה, עובר קורס. ריבונו של עולם, צריך להיות אמיתי, מה עושה הקב"ס? גם להגדיר לו מחדש. אולי התפיסה שהייתה לפני 30 שנה כבר פאסה? צריך להגדיר מחדש. אז לא, מחכים, למה? כי על זה ראש עיר לא נופל, אם יש לו קב"סים או אין לו קב"סים. שר החינוך לא נמדד, כי זה אותם 7% מסכנים שלא ממצים את הזכויות שלהם. מי רואה אותם? אפשר למנוע. אפילו אם נמנע אחוז אחד, הרווחנו, זה היה שכרנו.

אני קיימתי שיחה גם עם בכיר בממונה על השכר באוצר. הוא אמר, מבחינתנו אפשר להתקדם בקטע הזה של לשנות את תנאי הסף. מבחינתם לא תהיה בעיה. אני רוצה בדיון הזה לגרור את כל השותפים, לא לעשות את זה בצורה חד צדדית. אני יודע להביא את משרד החינוך, את השלטון המקומי, את הסתדרות המורים, להידברות כדי להביא מודל חדש של קב"ס שמתאים לשנת 2018, לכן הבאתי לך את ההקדמה.

תודה רבה אדוני. א', הדיון הזה הוא מאוד חשוב. אני שמח שהוועדה מדליקה אור חזק מאוד במקומות שאנחנו כמורים או כראשי רשויות זועקים כבר הרבה מאוד שנים, מה זה בעצם קב"ס בבית הספר.

קב"ס, יש לו ארבעה תפקידים עיקריים. אני אדבר על התפקיד העיקרי בעיניי כמנהל בית ספר וכראש עיר. התפקיד העיקרי שלצערי הגדול משרד החינוך זנח את ההיגד הזה שתיכף אני אגיד, הוא יזמות למניעת נשירה. ההיגד הרביעי של קב"ס זו יזמות למניעת נשירה. בזה הוא לא נבדק. הקב"ס הופך להיות למשרתם של מנהלי בתי ספר, שהוא מגיע לבית הספר, אומר לו, שמע, יש לי את אלה שלא באים, תחפש להם מקום, ואז הוא הולך לבית הספר הזה והולך לבית הספר הזה ומוצא את עצמו מאוד לא - - -

תלוש. אני תמיד מקיים איתם שיחות.

אני קורא לזה לא משמעותי. שמעתי את מה שאומר הבחורצ'יק הזה, אני לא יודע מי זה.

אתה רואה? אם היית מקבל רשות דיבור, היה מתייחס.

בדימונה אנחנו הגדרנו בניגוד למשרד החינוך, אני כראש עיר, אני כמנהל בית ספר, והפכנו את הקב"ס לחלק אינטגרלי מתוך בית הספר. קב"ס ישב בכל הישיבות הפדגוגיות של בית הספר.

אתה יודע, כשמשרד החינוך, אני עבדתי אתכם ואצלכם 30 שנה. סיימתי להיות ראש עיר לפני חמש שנים. שום דבר לא השתנה במשרד החינוך. אני יודע על קב"סים יותר ממך למרות שאתה אחראי במשרד החינוך, אז אני רוצה לשמור על כבודך.

היו לי שיחות כמעט עם כל ראשי המערכת, כולל עם שרי חינוך, משי פירון ועד ליולי תמיר, שבאתי ואמרתי, חבריה, אתם יודעים להגדיר. אתם לוקחים משאב יוצא מן הכלל שהוא חשוב מאוד במיוחד בפריפריה, במיוחד במגזר הערבי, ואתם הופכים אותו לכלום, כי אתם לא יודעים לקרוא לקב"סים, לקרוא לעצמכם, לשבת ולהגיד, בוא נגדיר מחדש. אמרת בדיוק את הנושא, אדוני היושב ראש, בוא נגדיר מחדש. יש משאב מצוין. עזוב שצריך לשפר את השכר, אין שום ספק, אבל האם הקב"סים היום מקבלים ממשרד החינוך, לא תוכנית עבודה שתעשה א', ב', ג', ד' דברים, אלא תעשה א', ב', ג', ד' דברים ואנחנו בודקים אותך באבני דרך.

עם יעדים.

קב"ס לא נותן שום דין וחשבון על שום דבר. קב"ס הופך להיות לאחד שבא למאיר, מאיר אומר לו, יש לי כמה חבר'ה עם בעיות נשירה, לך תחפש להם מקום אחר.

אני חייב להגיד בענווה רבה, אנחנו בדימונה קראנו לקב"סים ואמרנו, חבריה, בואו אתם תכתבו את התורה שלכם. תגידו אתם מה מרחב העבודה הכי נוח. בסופו של דבר כשאתה בא לקב"ס, הם בדרך כלל אנשים נהדרים, אנשים באמת אקדמאיים, ואתה אומר לו, תשמע, תכתוב אתה לא את תנאי העבודה שלך, תעזוב, גם את זה שינינו. תכתוב אתה מה מרחבי העבודה שאתה רוצה. לבוא למנהלים ולהגיד להם, חבריה, זה כוח עזר מצוין.

משרד החינוך לא מחזק את יוקרתם. משרד החינוך לא בודק אותם, ויגידו ככל שיגידו. הייתי יושב ראש הרשות לפיתוח הנגב. אדוני, הייתי יושב עם ראשי הערים בנגב והייתי שואל אותם, תגידו, מה הקב"סים אצלכם עושים? ראשי ערים לא ידעו להגיד לי מה הקב"סים עושים.

תיתנו לי לדבר.

תגיד לי, אתה רוצה כדור הרגעה? אני יכול לתת לך. אתה לא מסוגל לשמוע בהקשבה? קח חמש דקות, תתאוורר ותחזור.

אני שומע דברים שכל כך לא מדויקים ולא עומדים עם המציאות.

אדוני, אתה לא יכול להיות חבר כנסת אם אתה לא מסוגל לשמוע דברים. אני אוכיח לך אחר כך שגם הראייה שלך סובייקטיבית. גם הראייה שלי היא סובייקטיבית. זו דרכו של דיון. אפשר לזרוק פה סיסמאות, לעשות שוק ולגמור וללכת הביתה. זה לא אצלי. פה אתה תשמע, אני אשמיע, הוא ישמיע, גם אתה תשמיע, ותסתור. אין לי בעיה שתבוא ותגיד לי, שמע, אדוני היושב ראש, קשקשת, דיברת דברי הבל, אין בהם טעם. תוכיח. איך תדע להוכיח? איך תדע לבוא ולומר את הדברים אם לא תשמע את כל הדעות? בבקשה אדוני.

במציאות שאתה מכיר הם לא מדויקים. במציאות שאתה לא מכיר, הם מדויקים.

רפי, א', למרות שהדברים נשמעים לא לרוחך, אני לא מרגיש את עצמי כחבר ועדת החינוך כאחד שבא לבקר את משרד החינוך. אנחנו לא הניצים שלכם. משרד החינוך הוא הגוף שבעיניי הוא הגוף החשוב ביותר במדינת ישראל, אז כל מה שאני אומר, מתוך ניסיוני ויכול להיות שמישהו אחר יגיד שזה לא. אני חושב שניסיוני הוא לא דל בנושא הזה.

אתם איבדתם שליטה על קב"סים במקומות קשים. אתם לא מתעסקים איתם. קל לכם להתעסק עם קב"סים שנמצאים במקומות שהם מבוססים. במגזר הערבי איבדתם שליטה לחלוטין. אני בא מדימונה כל יום. במגזר הבדואי איבדתם שליטה לחלוטין ואת זה לא יכול להכחיש. אני מוכן שתבוא לכאן בפעם הבאה אם ירשה היושב ראש, ותביא את ההשתלמות האחרונה לקב"סים ותציג כאן. מה היו הנושאים, אני יודע. אני אביך אותך. הנושא של יזמות למניעת נשירה לא היה, כי קב"סים לא יושבים, כי אתם לא נותנים להם מספיק יוקרה ולא אומרים למנהלי בתי הספר, רבותיי, הקב"סים, תעלו אותם דרגה כי הם חשובים יותר מהמורים, כי אם אתה תשב עם קב"ס ותעשה איתו יזמות איך למנוע נשירה, אז אתה תהפוך את הבחור הזה שמקבל 5,000 שקל, לפחות אתה תיתן לו כבוד. אם אתה תבוא לראש המועצה במגזר הערבי או במגזר הבדואי ותגיד לו, אדוני, אם אתה לא תמנה במשרה מלאה לתיכון הבעייתי הזה, אני אעצור לך את התקציבים. אתם לא עושים את זה.

תודה. הסתדרות המורים, נציגות הקב"סים.

עורך דין מאיר אסרף, אני מייצג את הסתדרות המורים.

קודם כול, יש בעיה עם הקב"סים ואני מודה ליושב ראש הוועדה.

לא עם הקב"סים, עם איוש משרות הקב"סים.

אצלנו יש בעיה עם הנושא של הקב"סים. הנושא הוא בעייתי מכמה סיבות.

אני מודה ליושב ראש הוועדה שכינס דיון מעקב. זו אחת הוועדות היחידות שאני מכיר בכנסת שמכנסת דיוני מעקב על דיונים שלה. בדרך כלל מקבלים החלטה ופעמים רבות אנחנו שוכחים ולא רואים דיוני המשך. כאן יש דיוני המשך עקביים. בדקתי גם באתר של הכנסת. היו כמה דיונים על הנושאים האלה, על נושאים של מזכירות בתי הספר, על הנושאים של תנאי עבודה ושכר של אנשים שמטפלים בילדים שלנו.

לגבי ההגדרה של התפקיד של הקב"ס, הנושא הזה הוא נושא שהוא נושא מקצועי וכל הדברים שנאמרו הם דברים שצריכים להיאמר, צריכים להישמע, וגם במידת הצורך, אני אומר למשרד החינוך, יכול להיות שאנחנו צריכים באמת לבחון לאור הדברים שנאמרו אחרי שנשמע את תגובתך, אולי צריך כן לתקן חלק מהדברים, לא לדחות מייד על הסף. זה דבר ראשון.

דבר שני, לגבי השכר של הקב"סים. נחתם הסכם קיבוצי ושיתוף פעולה שהוא חריג בין שני ארגוני עובדים: בין ההסתדרות הכללית החדשה ובין הסתדרות המורים, למדינה, ביחד, ולשלטון המקומי ביחס לתנאי עבודה ושכר של הקב"סים. זה חריג כי זה תוצר של האמנה הבין-ארגונית שיש בין הסתדרות המורים להסתדרות הכללית, וזה כדי באמת לשפר את המעמד ולא רק את המעמד של אלה שמועסקים על ידי גוף זה או על ידי גוף אחר, אלא לעשות שינוי ענפי-רוחבי בנושא של הקב"סים.

לגבי השכר של הקב"סים, אני שמעתי כאן כל מיני אמירות שמבקשות לקשור את השכר עם התפוקה. יותר נכון, את השכר עם אחוזי ההצלחה.

לא זיהיתי.

מאחר ששמעתי את המנגינה, אני רוצה מראש לומר, לא לזה אנחנו מכוונים.

כל עובד, כל בעל תפקיד, צריך להציב לו יעדים. לא לקשור.

בהחלט, אבל לפני שמציבים יעדים צריך לאייש את התקנים. לא נצליח לאייש את התקנים אם לא נעלה את השכר של הקב"סים. ההסכם הקיבוצי שנחתם בעניינם הגיע לתום תוקפו מבחינת מיצוי התביעות. הוא ממשיך לעמוד בתוקפו, אבל מבחינת מיצוי הזכויות - - -

מרגע שנחתמו הרפורמות האחרות, ההסכם הקיבוצי אפילו לא מדגדג בפער. הפער גדל. אתה יודע מה? גם אם נעצור את המורים מקידום בשני העשורים הקרובים, נעשה הסכמים קיבוציים, כמו שזה קורה, לא נגיע לפער הזה. הבעיה היא אמיתית. לא הייתי מגיע לדיון הזה עם המסקנה הזו אם לא הייתי מבין - - -

אני מהנהן בהסכמה וגם חשוב לי לומר את זה, שזו גם עמדתנו. עמדתנו היא שצריך לשפר את תנאי העבודה של הקב"סים ואנחנו עמלים על כך. מבחינתנו הנושא הזה הוא אחד מהנושאים שאנחנו מנהלים עליו משא ומתן עם משרד החינוך.

תודה.

יש את הנציגות מהשטח.

בבקשה.

אורלי טרי, יושבת ראש ועד קב"סים ארצי.

בגללה אני סובל מהמפגש הראשון, שלוש שנים.

תודה על הסבל הזה, בסוף יצא משהו טוב.

אני שמח שאת לא מתייאשת.

לא, ממש לא, עד שלא נגיע להצלחה הזאת.

אני חושבת שהדברים כל כך ברורים וכבר ישבנו בשתי ועדות קודמות ודיברנו. עכשיו זו השלישית. דיברנו והבהרנו. אין צורך לחזור חזרה. ההגדרה היא הגדרה שכבר ישבו איתה במשרד החינוך, ועדות מקצועיות ובין-מקצועיות וברור מאליו שהקב"ס הוא איש חינוך, וזה כתוב ומוזכר בחוזר מנכ"ל החדש, הגדרה שנקראת, כי הקב"ס איש חינוך, ככה זה מתחיל, אז זה מעבר לחרישה החדשה והחזרה אחורה.

אנחנו צריכים להתקדם כדי להגיע לזירוז התהליך ולסיום העוול הזה של כל הנושא. השכר מגיע להם, אנחנו לא מבקשים פה שכר בשמיים. אנחנו מורים, תנאי הקבלה שלנו הם תעודת הוראה, תואר ראשון ושלוש שנות ניסיון בהוראה. איך זה יתכן שיום אחרי העברה במכרז, קבלה לתפקיד, אנחנו פתאום לא מורים ופתאום השכר שלנו לא שווה כמורים? זה כל הסיפור. לפחות כמורים לחינוך מיוחד. אנחנו עובדים הרבה יותר קשה מהמורים לחינוך מיוחד. אנחנו מסכנים את חיינו בביקורי בית, שאף מורה לא עושה את זה. גם בחוזר מנכ"ל החדש מצוין שהחובה היא על הקב"ס ולא על המורה. אנחנו אלה שסובלים ועובדים קשה ולא מקבלים.

יש בעיה, יש קושי אמיתי, מבני. צריך להתמודד עם זה.

הבקשה היא לזרז את התהליך. פה אני נמצאת.

בבקשה.

אני מאור צמח, קצין ביקור סדיר שש שנים במינהל החינוך בירושלים. אני אחראי על 14 בתי ספר, כ-5,000 תלמידים.

סליחה, לפני כן, אתם יודעים לומר לי כמה קב"סים יש במדינת ישראל?

יש 583 מאוישים.

לא משרות.

לא משרות, ו-623 תקנים.

בבקשה, תמשיך.

אני אחראי על 13 בתי ספר, חלקם בתי ספר שנמצאים בקצה הרצף החינוכי-טיפולי, חלקם בתי ספר יוקרתיים. אני חייב להגיד שהנשירה היא לא הדבר הכי חשוב כרגע. הנשירה הסמויה היא הדבר המאוד חשוב שאנחנו מטפלים בו. אנחנו הגורם המקצועי אולי מספר 1 בבתי הספר - - -

הנשירה הסמויה זו בעיה של מנהלים שלא עובדים על פי חוק. מנהלים רושמים ב-1 בספטמבר 80 תלמידים. אני הייתי מגיע באמצע השנה, יש להם 40. הם לא מדווחים כי הם מקבלים על זה תקציב.

תודה.

זה דיון נוסף.

כשאתה אומר נשירה סמויה, זה לא רק היעדר נוכחות.

נשירה סמויה זה תלמיד שמגיע לבית הספר, מסתובב במסדרונות, או תלמיד שיושב בכיתה ושם את הראש על הכרית וישן. זו בעיה שהיא לא פחות חשובה.

אשאל אותך שאלה. מאחר והעלית את זה, אני לא מדבר על התפקיד שלך אל מול אותו אחד שנפקד מבית הספר. דווקא בגלל שהעלית את זה, אני רוצה להתמודד עם זה, עם אותו תלמיד שמגיע לבית הספר תמידין וסדירין ויושב בכיתה, לא פותח מחברת. יושב בכיתה, כשמו כן הוא. איזה כלים יש לך? איך אתה בכלל נכנס לסוגיה הזו ואיך זה מגיע אליך?

בכוונה אני חושב שאת הדיון צריך לפצל לשניים, אחד, זה על השכר שלנו, ושניים, זה באמת על התפקיד שלנו. היות וזה קצת מעורבב פה, אז אני גם כן אענה לך.

אבל על רגל אחת.

זה קשור, נכון, אבל אני כן רוצה להגיד שאני באמת באתי לפה להשמיע את הצעקה ואת הזעקה. אני אבא לשישה ילדים שצריך להביא פרנסה הביתה. בסופו של דבר הערבוב הזה שאנחנו עושים פה בדיון בין השכר לבין התפקיד, הוא לא פייר. הוא לא פייר, כי אם אני ב-23:00 בלילה מסתובב ומחפש את התלמידים שלי ואני יושב איתם לשיחות ואני מגיע הביתה ב-24:00 וב-1:00 בלילה, ואם אני צריך לקום בבוקר ולהעיר תלמידים, ואם אני צריך אלף ואחד דברים, ואם אני צריך להחזיק גם מנהל בית ספר שיש לו תלמיד מאוד קשה שהופך לו את בית הספר, אתם מכירים את המושג הזה? התלמיד הזה, קח אותו, הוא הופך לי את בית הספר, ואני צריך להיות הגב של המנהל הזה ולהסביר לו ולהגיד לו ולהכיל את המנהל ואת הצוות ואת היועצת ואת הפסיכולוגית, זה לא פייר - - -

איך אתה עושה את זה עם השכר שאתה מקבל?

א', אמר חבר הכנסת מוטי יוגב, יש פה שליחות וכך אני מאמין.

לכן הייתי צריך לשמוע את זה.

כן, יש פה צדקת הדרך. יש פה משימה לאומית ואני חושב שהיא מספר 1.

כמה שנים אתה בוותק?

אני שש שנים קצין ביקור סדיר. לפני כן הייתי חמש שנים זוג בבית הילד. לפני כן הייתי מנהל פנימייה טיפולית. עם כל הניסיון הזה באתי להיות קב"ס ואני לא מגיע ל-7,500 נטו בבנק, ואני אבא לשישה ילדים. אני חושב שזה לא פייר בכלל לדבר על תנאי התפקיד. זה יפה וזה נכון וזה חשוב וזה קודם כול, אבל זה דיון אחר. חשוב לי לדבר על השכר שלי - - -

היו פה דיונים סוערים על הנכים והיו פה דיונים סוערים אחרים. קשה לי לראות שלא יושבים פה כל חברי הכנסת של הבית הזה. כנראה זה לא פופולרי. כנראה שאם נצא רק 600 קב"סים לרחובות זה לא ידגדג שום דבר במדינה.

אתה יכול לומר את זה גם על שר החינוך, ראשי רשויות, על כולם.

על כולם אני אומר את זה. היו צריכים להיות פה 300 איש כרגע ולצעוק את הצעקה הזאת.

עוד דבר אחד, אני רוצה לדבר דווקא על המגזר הערבי. ישבתי פה בדיונים אחרים בתפקיד אחר ודיברנו על הנושא של מזרח העיר. אין קב"סים. אני חושב שהתפקיד שלכם, חברי הכנסת מהמגזר, זה לתת לגיטימציה לתפקיד הזה, כי אין לגיטימציה לתפקיד הזה. הוא תפקיד מגזרי ולא באים אליו וזה אסון.

אתה יושב במחלקה לביקור סדיר בעיריית ירושלים?

כן.

המחלקה, אתם נפגשים כל יום, פעם בשבוע?

בוודאי, יש לנו מנהל.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

שמי דוד אטיאס, אני קב"ס בעיריית ירושלים. אני מתעסק הרבה שנים בחינוך אבל לא הרבה שנים קב"ס.

כמה שנים אתה קב"ס?

זו השנה החמישית שלי.

מה עשית קודם?

התעסקתי בחינוך. כמה שנים לימדתי וגם הייתי בייעוץ לרשויות בתחום איכות סביבה.

אז אתה גם דוגמא לכך שהשכר שלך ירד כשעברת מהוראה?

ירדתי מאוד. אני רואה בתפקיד הזה שליחות גדולה.

אני חייב להציל פה את הכבוד של כל הקב"סים פה. פה יושב החבר שלי. יעקב קטן ז"ל שנרצח בהר חומה, אנחנו ישבנו פה קב"סים עד 24:00 בלילה במשך חודשים הסתובבנו בהר חומה. יעידו על זה המינהל וכולם. אף אחד לא הוסיף לנו שקל על זה. ראינו בזה שליחות, לחפש את הילדים האלה, ותבוא איתי הוועדה.

רבותיי, ירושלים זה מקרה ייחודי שלא מעיד על כל הארץ.

יכול להיות.

עם גודל התופעה, עם כיכר החתולות.

אני אפילו מזמין את חברי הוועדה לבוא לשוק מחנה יהודה ולראות חלק מהתלמידים שבבוקר הולכים לעבוד.

מה אתה אומר לגופו של עניין?

כשניגשתי למכרז של הביקור הסדיר, עליתי לוועדת המכרזים. אני רואה שלושה חבר'ה יושבים, מאוד מבוגרים, מחכים לגשת לוועדת המכרזים. לא הבנתי מה הקשר. ציפיתי לראות מורים.

לא ידעת שאתה יורד בשכר?

לא ברמה הזאת.

לא ידעת שאתה מפסיד שנת שבתון?

לא. אני אומר שוב, כן, חלק מהדברים לא ידעתי ואני לא מצטער. ברוך השם אני עושה.

אני רק רוצה להגיד לכל חברי הכנסת. זה מה שאתם רוצים, שהם יגידו לוועדות, שלושה חבר'ה מאוד מבוגרים? לדעתי שלושתם עברו את גיל 65. זה החבר'ה שאתם רוצים?

לא. תודה. מכובדי, בבקשה.

חיים מויאל, אני מנהל את האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. בעצם זה האגף שאמור לטפל בנשירה גלויה, נשירה סמויה וכל הדברים, וכמובן הקב"סים תחת האחריות שלי.

קודם כול, אני מאוד מסכים עם רוב הדברים שנאמרו בהקשר של המעמד הבעייתי של הקב"סים. צריך לראות מה הדירוג שלהם, על איזה דירוג הם יושבים. צריך לזכור שני דברים מרכזיים: קב"סים הם עובדים של רשויות מקומיות. אנחנו מנהלים אותם מקצועית.

מכובדי, אני לא רוצה שתעשה את הטעויות שעושים פקידים בכירים במשרדי הממשלה שמגיעים לכאן ומציירים לי את המצב.

לא, לא, לא.

המצב הזה נוצר על ידי בני אנוש מפה. כתבו אותו בשנת איקס. אני יודע שאתה פועל, הכול לפי הספר. עכשיו צא משם.

לא, לא, אני לא עובד לפי הספר. זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד.

אדוני, מייד אני אתן לך. אני נותן לך הכוונה, שלא תקפיץ אותנו פשוט. תקפיץ אותנו, אנחנו נוציא ואחר כך נרגיש לא נוח. אני נותן לך הכוונה לדיון. אני אגיד לך מה אני מצפה לשמוע ממך. יש את המצב הבעייתי. אני מצפה את תרומתך לדיון. לו יצויר, אתה, שר האוצר ושר החינוך ויו"ר ועדת החינוך ורוצה לפתור את הבעיה, זה מה אני מצפה את תרומתך לדיון, לכן מעבר לזה, לפני כן, אני מבקש ממך לתת לנו נתונים כדי שנעשה את הדיון כמו שצריך. תן לנו נתונים על איך קובעים תקן של קב"ס. תן לנו את המצבת בארץ. פחות או יותר אתה יודע להצביע על אזורים בחוסרים והאם עשית משהו? הרי המצוקה הזו לא נולדה היום. האם עשית משהו כמנהל המחלקה? כשהייתי מנהל אגף או מחלקה, כשמשהו לא זז, הלכתי לבוס ואמרתי לו, תקשיב, יש בעיה, מה עושים? הנה, נתתי לך תאום ציפיות.

אני אתן סקירה כללית ואחרי זה רפי, שהוא מנהל את המחלקה לקב"סים, ידייק את העניין.

יש לו סבלנות לשמוע אותך?

אני מקווה. יש לנו 623 תקנים, מתוכם מאוישים 583 ועובדים בפועל 710 קב"סים.

חלקם בחלקיות.

בדיוק, ועדיין יש 40 תקנים בעודף, שאנחנו לא מצליחים לאייש אותם מכל הסיבות שנאמרו.

אתה יכול להגיד איפה לא מאויש?

בסוף. תרשמו לכם.

מה שנאמר פה, במגזר הערבי, במגזר הבדואי. מה שחבר הכנסת כהן אמר בהקשר למזרח ירושלים, אז אנחנו עושים שם מאמץ יתר כדי להכניס, כי יש שם באמת מצוקה.

כמה בחברה הערבית?

לא אמרתי עדיין.

יש חוסר ב-40 משרות לא מאוישות.

אני אומר, חלק גדול בוודאי שבמגזר הבדואי ובמגזר הערבי. נתתי את הדוגמא של מזרח ירושלים.

מאז כניסתי לתפקיד לפני כתשעה חודשים ועוד לפני כן, קודמי נתן עדיפות במקום מאוד מרכזי, וזה על השולחן של המשרד, גם הנושא של הכשרת קב"סים, גם הנושא של תאום ציפיות ותוכניות עבודה. פיתחנו עוד לפני מספר שנים את כל הסוגיה של הקב"סנט, זאת מערכת ממוחשבת שדרכה אנחנו מקבלים דיווחים על העבודה ועל הילדים שהקב"סים נוגעים בהם, ועוד הרבה דברים אחרים, כולל השתלמויות לקב"סים חדשים בתוך המכללות והדרכות לקב"סים ותיקים ועוד הרבה מאוד דברים אחרים.

היה לפני שבוע כנס גדול של כל הקב"סים, כנס ארצי.

אני זוכר כשפעם הייתי מנוי באחד התפקידים שלי על חוברת המכרזים של המרכז לשלטון מקומי. בכל חוברת כל חודש הייתה השתלמות לקב"סים, קורס לקב"סים, קבוע. השתלמות, קורס, השתלמות, קורס.

לא, אבל אנחנו מנסים גם לדייק את העבודה של הקב"סים ולייצר שם אותם - - -

היו"ר יעקב

רגע, רגע. ברגע שיש לי אורחים חשובים, אני עוצר את הדיון, מקבל אותם בברכה. בית ספר "בני ברית", ירושלים, כיתה?

חטיבת ביניים.

אז קודם כול ברוכים הבאים. אתם הגעתם אלינו באמצע דיון על תפקידם, מעמדם ושכרם של הקב"סים. קב"סים, אתם לא מכירים אותם.

מכירים.

הם יודעים מה זה קב"סים?

הם כולם פה התנסו.

כן? חשבתי שהם לא יודעים. אנחנו עכשיו דנים במעמדם ושכרם של הקב"סים.

בבקשה, סליחה על ההפרעה.

הסוגיה של הנשירה זה לא הדיון, אבל מאוד חשוב להסתכל לאורך השנים על צמצום הנשירה. לא שהנשירה עכשיו, אני מאוד גאה בה. כל נושר זה עולם שלם, לכן אנחנו עושים מאמצים לגעת בראשים של הילדים האלה. אנחנו עושים מאמץ אדיר בכל הכלים שיש לנו, וזה תקציבים מאוד גדולים. עדיין בחלקם אנחנו רוצים יותר, רוצים יותר להשקיע בעניין, אבל גם במניעת נשירה. בתוך בתי הספר ככל שאנחנו יכולים לעשות את הפעולה הזאת, היא הפעולה המרכזית שאנחנו רוצים לעשות, אבל אם נשרו, אז גם אותם אנחנו רוצים, לטפל בהם, תוכנית היל"ה, קידום נוער וכל מה שאנחנו עושים מסביב לזה, וכמה שיותר ילדים שנמצאים במצב הנוראי הזה, אנחנו רוצים לגעת בהם.

לקב"סים יש תפקיד מאוד מרכזי וחשוב והם ציר מאוד מרכזי בתוך האגף הזה. הם נוגעים בכל המחלקות שלו, לכן החלק הזה שבו ההשקעה המקצועית שלנו וההשקעה - - -

מר מויאל, תקשיב, אין ספק בתחנות שציינת אותן, היל"ה, הקב"ס הוא דומיננטי. סלח זה, זה כבר אחרי הניתוח ובאגף השיקום. כבר שלחת אותו לאגף השיקום. מה ששמעת פה מהחברים, אף אחד לא זלזל. הפוך, אם לא היינו מייחסים חשיבות לפונקציה הזו, לא היינו מקיימים שלושה דיונים, לא הייתי מנסה למצוא פתרון יצירתי. אנחנו באמת חושבים שמה שהם עושים במצבים שכבר נחשפו, הוא חשוב. אל תביאו לי דוגמא ספציפית, נקודתית, כמו שאני לא אוהב קיצונית.

יכול להיות שהחטא הקדמון, הקב"ס היה צריך להיות עובד משרד החינוך או עובדי המחוזית.

זה חטא קדמון מאוד.

זה החטא הקדמון. אנחנו באים מהפרקטיקה. אנחנו מדברים עם קב"סים, שומעים את התחושות שלהם. הם בנים חורגים למערכת. אנחנו רוצים לראות אותו דומיננטי ובין השמשות, בסמויה, לפני שהוא הגיע למצב שהוא צריך להיות בהיל"ה.

מעמדו של קב"ס צריך להיות כמו מעמד של יועץ בית הספר.

יותר.

מתי אנחנו רואים אותם דומיננטיים, במעמד שווה? מאיר, תודה על ההערה, יועצת וקב"סית, לצערנו הרב כשהם מגיעים לנקודת שבר. בוועדות השמה אתה רואה שהם אותו סטטוס, יושבת פה ויושבת פה - - - . כשהיועצת היא דומיננטית, אתה שומע ממנה שהיא עושה שיקוף לתלמיד. היא רואה אותו, יודעת אותו, מי הוא, מה הוא, איך הוא. כשהיא לא דומיננטית, אז הוא עוד איזה נתון סטטיסטי במצבת. הקב"ס, לא שאין לו מוטיבציה, הוא עובד בתנאי עבודה קשים, שונים. אתה צריך לתת לו את המוטיבציה, את הכלים. לצערנו הרב זה לא תחושות. אנחנו יודעים שאין להם, לכן אם אתה שואל אותי, מר מויאל, יכול להיות שצריך לכנס ועדה במשרד החינוך, לבוא לבחון מחדש את הגדרת תפקידו, איזה כלים לתת לו, את תורת העבודה שלו ולהביא איזה מודל. תאמינו שהשלטון המקומי לא טריטוריאלי. הוא לא יגיד לכם, לא, זה שלי, תעזרו לי. יכול להיות שהאוצר לא יאהב את זה שעוד פעם בא לשכונה בחור חדש, שנחזיר לו עובדים, אבל צריך לייצר משהו אפקטיבי.

אבל אדוני היושב ראש, אנחנו עושים את כל העניין של הפרופסיה והדיוק של הפרופסיה עם אשלים. יש מחקרים שאנחנו מבצעים על עבודת הקב"סים ומייצרים כמו שאמרתי, תוכניות ישירות, תוכניות של הדרכה וליווי.

שאלת לגבי ישיבות. יש ישיבות בינינו, בתוך ההקשרים של מפקחים שלנו, מפקחי קב"סים בתוך המחוזות ובתוך הרשויות ויש עבודה מאוד מעמיקה בחלק הזה. תמיד זה לא מספיק. תמיד צריך להשקיע יותר, להעמיק יותר, לראות יותר ולדייק יותר.

יש לי ויכוח יסודי כבר הרבה שנים, כי אני חושב שהפורמולה שבה אתם עובדים עם קב"סים היא לא נכונה. לא צריכים להיות מפקחי קב"סים. הוא צריך להיות כפוף למפקח בית הספר. הוא לא צריך להיות כפוף למפקח של קב"סים. לבית הספר.

אדוני חבר הכנסת, אבל הנושא של הנשירה ועם כל העומס שיש על המפקחים הכוללים, הם לא מגיעים לשם ולכן אנחנו צריכים ליצור מנגנונים.

אני חושב שבחלק הזה, אפרופו יזמות למניעה וכו', יש תקציב שהוא תקציב ישיר לקב"סים, ליזום וליצור יזמויות אישיות ופרטיות בתוך החלק הזה, שניתן לרשויות מתוך הצורך ליזום יוזמות פרטיות.

אני חושב שהשכר הוא לא ראוי. אני חושב שקב"סות זה פרופסיה ולכן זה מאוד חשוב לשמר את העניין. זאת סביבה לימודים, זאת שפה שצריך להיות נוכח בה ולהכיר אותה ואני מאוד חושש מלהכניס גורמים אחרים לתוך המקצוע הזה.

יש פה מצב שהוא בעייתי כשלעצמו. אף אחד לא רוצה לשנות שזה לא יהיה פרופסיה. אמרתי מהתחלה, רוצים להעלות את הרמה. זה לא תעודת זהות ודופק. פרופסיה יכולה להיות לאו דווקא כעובד חינוך. להגדיר אותה.

כרגע לפי הנתונים, לפי המצב הנוכחי, יש פער בין שכר המורה ובמיוחד לאור ההסכמים החדשים של המורים, לעומת הקב"סים. צריך להפוך את המקצוע הזה למאתגר, כי גם האובייקטיבי, זה מקצוע שונה מעובד הוראה בגלל תנאי הסביבה שלו. דבר שני, בסוף אדם הולך גם בשביל לפרנס את ביתו מעבר לשליחות ואני לא מאמין רק בשליחות. אני מאמין בשליחות ו - - -. יש מצב שנוצר, השאלה אם אתם יודעים להתמודד איתו. בבקשה, אדוני.

שלום, רפי בטיט, אני מנהל את המחלקה לביקור סדיר מזה שלוש שנים.

מה עשית קודם?

הייתי באגף שח"ר בתפקידים נוספים. עוסק בחינוך. ניהלתי מוסדות חינוך, ניהלתי בית ספר.

אני רוצה להגיד שהתמונה שצייר פה חבר הכנסת כהן היא מאוד נכונה ומדויקת ללפני שלוש שנים.

זה נשמע לא טוב, יענו, עד שבאתי.

לא, לא, לא.

רפי, אני שמח.

אני אגיד למה אני מתכוון. אנחנו עושים היום הכשרות לקב"סים במכללות.

אני יודע שבאחווה יש.

באחווה, יש לנו בסמינר דוד ילין. אנחנו עושים הכשרות בנושאים שנוגעים בפרופסיה של הקב"ס, דבר שלא היה בעבר.

אתמול הזמינו אותי לטקס חלוקת תעודות ל-200 בוגרות חרדיות לתואר ראשון בחינוך במכללת לוינסקי, אפרופו שילוב חרדים באקדמיה. זו יוזמה שעכשיו הצליחה, אבל למישהו זה הפריע, הפסיקו אותה. בבקשה.

אנחנו עושים הכשרות במכללות גם לקב"סים חדשים, גם לקב"סים ותיקים. חלק ההכשרות שלהם זה הכרת פסקי דין בנושא קב"סים, הכשרת עבודה מול הורים, עבודה מול ילדים בסיכון, עבודה במצבי סיכון. ישבנו על הסילבוס של זה עם טובי המוחות במדינת ישראל, על כל קורס וקורס. אין קב"ס חדש שנכנס למערכת לעבוד ובשנה הראשונה שלו לא עובר קורס הכשרה במכללות. זה דבר שלא היה בעבר והוא קיים נכון להיום.

הדבר השני, יצא חוזר מנכ"ל עב כרס, משמעותי מאוד, שנאמר על ידי בכירים מהמשרד, לא על ידי, שהוא משנה את תמונת מערכת החינוך של מדינת ישראל בהיבט הילדים הנושרים במדינת ישראל. חוזר מנכ"ל שנוגע בכל ילדי מדינת ישראל עד האחרון שבהם, כולל תפקידי האחריות, איפה מנהל בית ספר בתוך הסיפור הזה. אני יכול להגיד לכם היום שמנהל שרוצה להנשיר ילד מבית הספר, זאת משימה קשה ביותר בשבילו. הוא צריך לעבור את כל תהליכי חוזר מנכ"ל, ומי שבסוף עומד בפרץ ואומר לו, שנייה, תעצור, בוא נבדוק אם מבצעים את כל המשימות שצריכים לבצע, זה אותו קב"ס שמקבל את השכר הרעוע שהוא מקבל, שאומר לו, שנייה, והוא - - - בישיבות שהוא יושב בהן, נגד - - -

אמרתי לך, שם הוא משמעותי, אין לי בעיה.

אני לא יודע אולי לנסח את זה כמו שצריך. אני בא לומר לך, תן לי את הקב"ס משמעותי לא כשהמנהל קורא לך, הצילו, הנשרה, לא בהיל"ה. תן לי את הקב"ס משמעותי בשגרת בית הספר, לילדים המתקשים.

אחד הדברים שעשינו, וקראתי לזה היפוך פירמידה, אני אמרתי לקב"סים שאם בעבר טיפלתם ב-90% מהזמן בנשירה גלויה, ו-10% מהזמן בנשירה סמויה, אנחנו עושים היפוך פירמידה. אני רוצה שתטפלו 90% מהזמן בנשירה סמויה ו-10% בנשירה גלויה. המשמעות של הדבר, אני שאלתי את כל מוסדות החינוך בארץ, מגני הילדים ועד לעל יסודי, קב"ס משויך לבית ספר. כל מוסד חינוך בארץ, יש לו קב"ס שהוא מכיר את המנהל, את היועצת.

וכל קב"ס, יש לו כמה בתי ספר, כדי לאזן את התמונה.

בין שישה לעשרה בתי ספר יש לכל קב"ס. יש כאלה שזה טיפה יותר.

זה, יש לו 13.

הקב"סים האלה מחויבים להגיע לבית הספר, לשבת עם צוות היגוי של בית הספר ולבנות תוכנית התערבות לילדים בסיכון לנשירה סמויה בתוך בית הספר. אני אפילו הגדרתי את זה יותר. אמרתי, תקשיב, קח מנהל שיש לו 1,000 תלמידים והוא לא רואה את הילדים האלה שהם נקראים שקופים, שהם לא בדיוק מגיעים לבית ספר כל יום. התפקיד שלך, אדוני הקב"ס, זה לקחת את הפרוג'קטור, לשים על הילד הזה ולהגיד למנהל ולצוות בית הספר, מה אנחנו עושים עם הילד הזה? מה אנחנו מטפלים בו? איזו תוכנית אנחנו עושים לו? זה נקרא יוזמה.

מה עם המחסור באיוש תקנים?

שנייה, אני אגיע גם לזה.

עכשיו תגיד לי בכנות עם יד על הלב.

עם יד על הלב אני אגיד לך - - -

אתה באמת חושב שהיום קב"ס נכנס למנהל בית הספר ואומר לו, אדוני, אני מצווה עליך, תן לי - - -

אני אענה לך. חבר הכנסת כהן שאל האם אני חושב באמת שקב"סים מגיעים לבית הספר ופוגשים עם המנהלים - - -

לא את זה שאלתי. האם הקב"ס דואג שכשהוא אומר למנהל שתהיה תוכנית התערבות, תוכנית ההתערבות מושמת על השולחן? התשובה שלי, אני אומר לך, היא לא החלטי ולא משנה מה הוא יגיד ולא משנה מה היא תגיד. אני בא מהשטח. המנהלים לא "שמים" על הקב"סים, אלא אם כן הקב"ס משרת את המנהל ודואג להעביר ילדים ממנו.

אתה בא מדימונה.

לא, לא, לא, אני בא מירושלים, הייתי שר רווחה. אל תבלבל את המוח. אני הייתי בירושלים. אני הייתי שר רווחה. אני מכיר לפני ולפנים, וכשאני הגעתי לבתי ספר תיכון ושאלתי מה כוחו של קב"ס, המנהלים הסתכלו עלי ואמרו לי, תגיד לי, מה אתה רוצה? ילד שנושר, אנחנו מריצים את הקב"ס. מה יש לכם אתם? אתם באים לכאן לתת איזה מצג שווא?

יש לחברי הכנסת שאלות, לחנין ולמוטי.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו, אחרי ששמענו אתכם, הקשבנו, באמת יותר מודאגים מנקודת ההתחלה.

לא נתתם מענים.

לא רק. תראה, צורת ההצגה שלכם לנתונים אומרת איפה אתם שמים דגש.

אני אזמין אותך לדימונה ללמוד איך עובדים קב"סים.

אתם עשיתם הצגה של ארבע דקות. אתם לא נתתם את הסטטיסטיקה, שום עובדה ספציפית על המגזר שהבעיה הזאת של הקב"סים והמחסור במשרות הכי מתייחסת אליו ונוגעת אליו וחשובה לו.

אבל הדיון הוא מעמדם ושכרם.

השאלה שאני שואלת אותך אחרי תשע שנים, מה מספר הקב"סים בחברה הערבית, ואין לך סטטיסטיקה, אתה לא זוכר את הסטטיסטיקה הזאת, זה מעיד על החשיבות של הסטטיסטיקה הזאת, החשיבות של העובדה הזאת בעבודה שלכם.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו כאשר גם מתייחסים לזכויותיו של הקב"ס, אנחנו צריכים לתת משמעות חינוכית. אנחנו כן נותנים משמעות חינוכית. אנחנו רואים חשיבות. אני חושבת שאתם צריכים לתת מענה ספציפי למחסור בחברה הערבית, להדגיש את החסר ולא לדבר שלוש-ארבע דקות בלי אפילו להתייחס לבעייתיות.

אנחנו כרגע, מעמדם ושכרם והמצוקה באיוש משרות.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך שאתה עושה את דיוני המעקב. רק על הדרך הזאת, דברים, מניסיוני, מתקדמים, גם בוועדות אחרות.

אני חושב שלפעם הבאה אנחנו צריכים לקבל ממשרד החינוך, ואני מצטרף פה לחברתי, נתונים, אבל לא רק נתונים מספריים באמת בפילוח מדויק, שתהיה מצגת גם קשיחה שתגיע, פעם אחת, של ההשתלמות, פעם שנייה, של הגדרת תפקיד, מרכיבי תפקיד, השתלמויות תוך כדי והתדירויות שלהם ברמות השונות, ארצי, מחוזי, נוהל דיווח תוצאות, מדדים בטיפול בנשירה, מחקר מדידי אם יש כזה. יתכן שיש עוד נושאים.

הדבר השני, להיכנס לעומק ולבקש את תשובת משרד החינוך לאחר דיון פנימי על החטא הקדמון שאתה הזכרת, איפה מיקומו של הקב"ס. יכול להיות שיש פה דילמות לכאן ולכאן, אני לא בקיא בהן, אני מודה. הדיו הזה האיר את עיניי, האם בתוך מערכת החינוך עם צמידות יותר גבוהה למנהל, או עירוני או למנהלים או למנהלת המחוז.

הדבר האחרון, ופה אני מבקש את נציג האוצר. יש סעיף כפי שהוזכר גם פה על ידי המשרד, על ידך, של צמצום נשירה. כמה כסף יש שם באמת? יכול להיות, ואין לי מושג כמה יש שם, יכול להיות שחלק ממנו, ואני מבין שגם לא מנוצל דיו, צריך ללכת לכיוון שכר לקב"סים, כי בסוף זה הבן אדם שעובד. הוא מוסר את כל נשמתו, אם זה לפעילות, ונשאר ולא מנוצל, יכול להיות שבאוצר בלי תוספת תקציבית. צריך לעשות פשוט הסתת תקציב לפעילות - - -

תודה, מוטי. בטיט, אתה רוצה לסכם לפני שאני נותן לאוצר?

אני רוצה לסכם, לחזור לשכר. אני רוצה להגיד שבמגזר הבדואי לדוגמא, אני יכול להגיד שמות של קב"סים.

בלי שמות. מצב.

אני יכול להגיד שיש לנו קב"סים טובים שעוזבים את התפקיד.

אתה מזהה למה?

בגלל השכר. זה הביטוי שחז"ל אמרו, "צבת בצבת עשויה". אם נעלה את שכר הקב"סים, גם נקבל קב"סים אמידים וחזקים כנגד המנהלים ונגד כולם.

תודה. נציג האוצר, אתה מאגף התקציבים או הממונה על השכר?

שכר.

הרי המצוקה ידועה לכם. היה הסכם קיבוצי. הרי אתה לא תבוא ותגיד לי, אני מתנדב, אני פותח את ההסכם הקיבוצי ואני לא מתייחס להשלכות רוחב וצווי הרחבה, אני הולך להיות נדיב לאור המצוקה. אם כן, תאמר את זה. אם לא, אז אני אשאל אותך שאלה. אתה רואה מציאות שבטווח הקרוב שכרם של הקב"סים עולה בדרך כלשהי?

אפשר לדבר על זה והכול במסגרת של הסכם קיבוצי.

תודה. זה סיסמאות של ועדי עובדים וארגוני עובדים.

הארגונים גם יודעים את זה וגם הנציגים - - -

הבנתי אותך. אני לא דן אותך, אני מבין שזה המנדט שלך.

רבותיי, תקשיבו, הסתדרות המורים היא הנותנת וזה חוזר לנאום פתיחה שלי. מה שקרה זה שלושה דיונים זהים אבל אני לא פראייר. סלחו שאני 'רמבו'. לא פראייר. הדיון הזה, הבאתי אותו כדי שהוא לא יחזור להיות כמו הדיון הקודם. זה לא דיון מעקב. הדיון מעקב, הסיכום הוא לא מעקב. הסיכום יהיה תכליתי. מי שידע להביא פתרון אחר ממה שאני אמרתי, קדימה. הלוואי והייתי יכול לבוא ולשפר את שכרם של הקב"סים, להגיד לכם, מהיום אתם מקבלים כמו המורים ב"אופק חדש" ו"עוז לתמורה", המקסימום. אתם לא שם. לצערי הרב אני אומר לכם, אתם לא שם. אתם יכולים להגיד, אנחנו עובדי חינוך ועובדי הוראה, אז בואו אגלה לכם סוד, אל תספרו את זה לחברים שלכם. אתם לא עובדי הוראה. מרגע שהלכתם למכרז וזכיתם במשרת הקב"ס, אתם אנשי מערכת החינוך. בצער אני אומר את זה.

גם יועצות הן לא עובדות חינוך.

מסכים איתך. נכון, המנהל לפעמים ברוב מצוקותיו מכניס אותה לכיתה או שהמשרה שלה בנויה חצי-חצי, אז לכן היא עובדת הוראה. אתם לא עובדי הוראה לצערי הרב. השקפת עולמי, הקב"ס צריך להיות עובד משרד החינוך, עובד חלק מצוות החינוך וכל ההסכמים שחלים על עובדי הוראה מרגע שאני מבקש ניסיון בהוראה, מבקש הכשרה של עובד הוראה, אני צריך להתייחס אליו במערכת כמו עובד הוראה. זה לא המצב.

מי מתנגד?

האוצר.

גם משרד החינוך מתנגד.

הסיכום הוא כזה, אני לא מרפה מהנושא הזה. אני אבקש לדיון הבא או את שר החינוך או את מנכ"ל משרד החינוך, אחרי שהוא יתמודד, ואני גם אדבר איתם או שאני אעשה אפילו שולחן עגול.

לפני כן, אני אומר את האמירה הכללית.

הוועדה רואה במצוקתם של הקב"סים, הן במעמדם, שכרם, הן בקושי באיוש תקנים של הקב"סים, בעיה מרכזית בטיפול מניעת נשירה וטיפול בנושרים.

הוועדה תקיים שולחן עגול של מנכ"ל משרד החינוך או שר החינוך, יושב ראש המרכז לשלטון מקומי, מזכ"לית הסתדרות המורים, כדי להוביל לכך שתהיה הגדרה חדשה של מעמדו של הקב"ס, תפקידו של הקב"ס ושכרו של הקב"ס. גם נציג האוצר יהיה שותף לדיונים האלה.

תודה רבה. בזה אני מסיים את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.