ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-09OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 568

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ה' באדר התשע"ח (20 בפברואר 2018), שעה 12:12

הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח-2017

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עודד פורר

מיכאל מלכיאלי

אלעזר שטרן

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דפנה גוטליב - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירון ספרד - לשכה משפטית, משרד החינוך

זהבה פוזננסקי - מדריכה מחוזית להוראת היסטוריה, משרד החינוך

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

ענבל קויתי בן דב - מנהלת אגף הנצחה וקשרי קהילה, מוזיאון יד ושם

חיים ארז - יו"ר עמותת הלוחם היהודי, מוזיאון הלוחם היהודי לטרון

חנן ברנשטיין - מנכ"ל, עמותת יד לשוויון בלטרון

מאיר כחלון - יו"ר מועצת יהודי לוב

משה פרידמן - ועד רבני אירופה

מיכאל גורן - עמותת יהדות ללב

שחף פורטנוי - מתאמת פעולות כנסת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

דועאא ג'זמאוי - מזכ"ל הפורום לקידום החברה הערבית

גילי ברנר - מוזמן/ת

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הדס לוי, חבר תרגומים

הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, התשע"ח-2017, פ/4798/20, הצעת ח"כ יואב בן צור

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-20 בפברואר, 2018, ה' באדר תשע"ח, שעה 12:00. הנושא - הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית, תשע"ח - 2017. ויש לי תחושת דה ז'ה וו, היינו בחוק הזה וגמרנו אותו, יש פה איזה תיקון שמתבקש. פה נשמע לאיזה הבנות הגיעו משרדי הממשלה. ועדת שרים לענייני חקיקה, משרדי הממשלה, חנן, גברת גוטליב, בבקשה, את היית בוועדת שרים לענייני חקיקה?

לא אני אבל - - -

מי יציג את עמדת ועדת השרים?

אנחנו מוכנים להציג.

בבקשה, מה שתחליטו.

הממשלה תומכת בהצעת החוק.

רגע, רגע - - - בבקשה.

הממשלה תומכת בהצעה, אבל בסייג אחד שאני אקרא אותו.

מה הסייג?

הסייג הוא שזה בכפוף לכך שסעיף 3 ב' בהצעת החוק שעוסק במערכת החינוך ייגרע מנוסח הצעת החוק ולכך שהעלות התקציבית שכרוכה ביישום החוק תושט על המשרד לשירותי דת.

אה, רק העלות?

העלות התקציבית.

למה זה במשרד לשירותי דת?

זה לא במשרד לשירותי דת.

האחריות על הטקס, ככה כתוב, "השר לשירותי דת ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא אחראי להתיק תקנות לביצועו".

אנחנו צריכים לדבר על היחס של החוק הזה לחוק הקיים.

אז בוא ניתן לכם, למי שלא היה בדיון, הוא לא עומד בפני עצמו, התיקון הזה לא עומד בפני עצמו.

בסדר זה אני מבין - - -

אז לכן היועצת המשפטית את - - - בבקשה.

אני מזכירה שבסוף המושב הקודם, לדעתי, ממש לקראת הסוף עברה הצעת חוק - - -

חוקקנו את החוק.

חוקק חוק, חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית שבעצם נקבע שזה סעיף שכבר היה בחוק יד ושם אבל הוא נמצא בחוק יד ושם והוא הורחב לחוק מיוחד שנקבע בו שב-9 במאי, שזה ניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית הוא יצויין במחנות צה"ל ובבתי הספר, בכנסת, בממשלה, טקס מרכזי. והחוק הזה הוא באחריות שר העלייה והקליטה - - -היה שם גם עניין של רשויות מקומיות וחדרי זיכרון, אני מזכירה. וכאן החוק הזה הוא בא להוסיף בעצם קביעה של יום בתאריך עברי שיש לו אזכור מסוים גם בחוק יום הניצחון עם גרמניה הנאצית וההקשר של המוסדות חינוך נקבע בחוק: "שר החינוך רשאי להורות כי בבתי ספר מסוימים - - -

זה מורידים אותו.

את מה?

את שר החינוך.

לא, לא, רגע, אני מדברת על החוק הקיים עדיין. אני אומרת שבחוק הקיים כבר יש אזכור לנושא הזה של כ"ו באייר ונאמר שלגבי הפעילות בבתי הספר - - -

בתי ספר מסויימים.

נכון, נכון, הרעיון היה שבאמת בבתי ספר דתיים, חרדים, יקויימו - - - סליחה, כי בבתי ספר מסויימים יום הניצחון על גרמניה הנאצית יצויין ביום כ"ו באייר.

זה בחוק העיקרי.

נכון.

מה התיקון הזה בא לעשות?

החוק הזה, המוצע, בא להוסיף שיהיה יום בכ"ו באייר שייקרא יום השחרור והצלה מגרמניה הנאצית, לא יום הניצחון על גרמניה הנאצית, וביום הזה, אם אני מבינה את עמדת הממשלה נכון, הדבר שיתקיים בו זה טקס אזכרה ותפילה לזכר הלוחמים היהודים שלחמו בנאצים ברחבת הכותל המערבי שינוהל על ידי המשרד לשירותי דת ו- - -

אז אם ככה זה חוק בפני עצמו.

נכון.

אני לא יודעת למה - -

זה חוק בפני עצמו.

- - להכניס את זה פה.

לא, זה כי כוונת המחוקק בחוק העיקרי הייתה לשמר את ה-9 במאי, לא לגעת, לא לערבב. זו ההבנה. אני לא רוצה ש- - -

אם זו ההבנה, מבחינה משפטית או לא משפטית, מבחינה של חקיקה הרמונית, נגיד ככה, שיהיה, חוק יום הניצחון וחוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית זה קצת מצב מוזר, אני יכולה להגיד - - -

אנחנו במדינה מוזרה.

בסדר, אבל אם זה ההסכמות אז - - -

בעצם יווצר מצב של שני חוקים מקבילים?

כן, כמעט.

כן.

אחד ב-9 במאי, מדיי שנה, והשני בכ"ו באייר.

רגע, כ"ו יש לו משמעות מסויימת שונה.

לא, כ"ו באייר כי מבחינה היסטורית ה-9 במאי 1945 היה בכ"ו באייר.

היה חשוב לחברי הכנסת שהביאו את התיקון הזה של לתת לזה משמעות שמבחינת היהודי המאמין שזה יום השחרור וההצלה. נעשה לעם ישראל - - -

אבל זה לא של הלוחמים. אז זה לא של הלוחמים צריך להיות. אם זה יום השחרור וההצלה - - -

של העם היהודי.

של העם היהודי אז זה לא של הלוחמים היהודיים.

לא של הלוחמים.

אז זה צריך לרדת מפה.

זה נמצא ב- 3 א' כרגע הלוחמים.

"לזכר הלוחמים היהודיים שלחמו בנאצים"

לעשות באותו יום באזכרה מה הבעיה?

לא, אבל החוק הזה עוסק בהם, החוק הזה בדיוק עוסק בהם.

איזה הצלה, איזה לוחמים הם לוחמים, איזה הצלה?

באותו יום שהייתה הצלה עושים - - - רוצים אזכרה.

אני רוצה רגע להגיד שמבחינת יד ושם ההסבר - - -

אז בואי נעשה ככה, רגע, כדי שגם הפרוטוקול ישתלט על הדיון הפתוח המעורבב הזה שאני לא נוהג לעשות אותו אז בוא נעשה ככה. קודם כל בואי נתמקד עם משרדי הממשלה. תקשיבו, הח"כ המחוקק לא כאן, שבדרך כלל דבר כזה הוא זורק אותו מכל המדרגות, לא נוגע בו, כי אני לא הייתי בסוד הדיונים והמשא ומתן. כדאי שיבדקו איפה נמצא חבר הכנסת בן צור. אני לא הייתי בסוד המשא ומתן ואני הגון עם הליך החקיקה שלי בוועדה והוגן גם ולא רוצה לעשות דבר שלא סוכם עליו. לכן, אתם משרדי הממשלה, נציגי הוועדה, אמונים לומר לי מה היו ההבנות והסכמות.

אני אמרתי. הממשלה תומכת. שני דברים - אחד להוריד את סעיף 3 ב' שמדבר על מערכת החינוך. שתיים, שהעלות התקציבית הכרוכה ביישום תושט על המשרד לשירותי דת. זה עמדת הממשלה. נכון הדבר, ופה אני מוסיף, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, שלמעשה מדובר על חוק שיווצר מצב של שני חוקים מקבילים - -

שהוא אחר בכלל מה - - -

- - אבל הוא שונה, נכון, כי אחרי הורדת 3 ב' - - -

הוא לא יושב עליו בכלל. אני חשבתי שזה תוספת.

הוא מתכתב איתו.

הוא מתכתב איתו, הוא חי לידו, תנסחו את זה איך שאתם רוצים.

אחרי הורדת 3 ב' למעשה הפעילות היחידה שתוותר לפי החוק כפעילות חובה זה קיום טקס אזכרה ותפילה לזכר הלוחמים היהודיים מנוהל על ידי המשרד לשירותי דת.

אוקיי, זו ההסכמה אז זו ההסכמה. התייחסויות, עכשיו, בבקשה גברתי, יד ושם.

מבחינת יד ושם אנחנו קיבלנו וקראנו גם את דברי ההסבר. אני חושבת ואני מציעה לדייק גם מבחינה היסטורית. ההסבר שכתוב כאן, "ביום כ"ו באייר, התש"ה, 9 במאי 1945, הכניעו בעלות הברית את גרמניה הנאצית במלחמה עקובה מדם וכך ניצלו 12 מיליון יהודים מידי הנאצים". מבחינה היסטורית יש כאן בעיה כי יהודי ארצות הברית לא היו בסכנת השמדה ו-12 מיליון זה בעייתי. לכן אנחנו מציעים לשנות את המשפט.

לא, יגידו לך אלה שיתפלמסו איתך, אם הם לא היו נעצרים שם אז היה כבר - - -

אם ואם, אתה יודע, אפשר להגיד ש- - -

לא כשאת מדברת - - - תקשיבי, התכנית של הצורר הנאצי הייתה לחסל את העם היהודי.

אז לכן אנחנו מציעים לנסח משפט עם אותה כוונה אחרת.

איך, מה ההצעה שלך?

הצעתנו היא: ביום כ"ו באייר, התש"ה, 9 במאי 1945, הכניעו בעלות הברית את גרמניה הנאצית במלחמה עקובה מדם והמלחמה באירופה הסתיימה. תכנית הפתרון הסופי להשמדת העם היהודי חוסלה.

מקובל עליי, עם דבריי ההסבר.

אני פשוט אומרת שדברי הסבר אנחנו לא מעתיקים אותם מהטרומית לראשונה, אני יושבת עם הנסחית, אנחנו מנסחים את זה יותר ביחס ל - - -

אז הנה, היא תקח את זה לתשומת הלב.

מאה אחוז, אבל מבחינתנו לדברי ההסבר יש חשיבות - - -

אני מסכים איתך. מקבל. בבקשה אדוני.

אני חושב שצריך להוסיף בנושא של דברי ההסבר: ה-23 בינואר 1943, הוכרעו הגרמני באל עלמין בלוב. זאת אומרת, בעצם הכרעה ראשונה של גרמניה הייתה ב-23 בינואר 1943.

עדיין לא הוכנעו, המלחמה - - -

לא - - - או נגמרה, האנגלים - - - נכנסו, יצאו - - -

מאיר, אבל בא בשעה בברית המועצות ובאירופה המשיכו לחסל - - -

נכון, המשיכו.

המשיכו לפעול בברית המועצות. השאלה אם אנחנו מוסיפים את זה או לא.

מאיר, זו עובדה חשובה היסטורית. השאלה אם בחוק שבא לייחס את כ"ו באייר לטובת טקס תפילה יהודי להכניס עכשיו את כל הסיפור ההיסטורי ודברי הסבר שהם לא נכנסים בכלל לחוק. אבל העובדה שציינת נרשום לפרוטוקול.

עוד התייחסויות, בבקשה אדוני.

אני מבין שהחוק הזה - - -

אתה חושב שכולם זוכרים מי אתה, תציג את עצמך.

חיים ארז - - -

האלוף במילואים, שזכיתי לקרוא את הספר שהעניק לנו בלטרון בטקס.

כדאי לכולכם לקרוא.

אני חושב שכדאי לקרוא. כל ספר שמתחיל במלחמת העולם השנייה והולך גם כן לתקומה של עם ישראל בארצו. הוא ערוך טוב.

תודה. אני יושב ראש העמותה להקמת המוזיאון ללוחמים היהודיים במלחמת העולם השנייה. הייתה הפסקה קטנה, אנחנו עכשיו, כנראה, בהסכמה מחדש עם נציגי הממשלה נחדש את הבנייה. זה מוזיאון שיספר את סיפורם של מיליון וחצי חיילים יהודים שלחמו מול הנאצים שמתוכם כ-250,000 נהרגו.

אני מבין שהחוק הזה הוא חוק נוסף על החוק של ה-9 במאי. זה חשוב להבין את זה. אני רק אומר שנדמה לי שבישיבות שהיינו פה על ה-9 במאי היו שתי כוונות. הייתה כוונה אחת להעביר את זה למערכת החינוך. זאת אומרת, שהנושא הזה, 9 במאי, זה לא רק יום של הלוחמים, זה יום שבו צריכים ללמוד מה הלוחמים עשו למען מדינת ישראל במלחמת העולם ואחר כך פה בארץ, במלחמת השחרור, שהם הגיעו לארץ והם הקימו את צה"ל ולמעשה בנו את צה"ל וניצחו את מלחמת השחרור.

הכוונה הייתה שביום הזה מי שילמד וישתתף באירועים זה לא רק הלוחמים, הלוחמים לאט לאט נגמרים, אלא עם ישראל, בני הנוער, החיילים. העסק הזה כרגע, בצורה מסוימת, לא מקיימים אותו. דיברנו עם שרת הקליטה והיא אמרה שזה מסיבות תקציביות, החוק הזה אין לו כסף כנראה, אז עושים מצעד בכנסת - - -

סליחה, תקציב 2018 עכשיו ו-19' שמוגש, היא לא הכניסה את עלות החוק הזה בפנים?

זה מה שנאמר על ידי עוזרים שלה שאם הכוונה הייתה שיעשו עצרת, אנחנו הצענו שזה יהיה בלטרון כמובן, עצרת שבה נביא חיילים, תלמידים, אלפי אנשים כדי לציין את החוק הזה, לעניין הזה אין תקציב, ולכן מה שעושים זה מצעד בכנסת. וגם האירוע שהיה כל שנה ביד ושם, שגם כן היה אירוע רציני, גם כן לא מתבצע. ולכן זאת נקודה שלדעתי צריך לבחון אותה אחרת החוק הזה של ה-9 במאי למעשה הוא מסורס.

לא רק זה הוא גם מזיק יכול להיות.

בוודאי. התוצאה מזיקה לתהליך שיתקיים - - -

צריך לדבר עם מי היה, עודד פורר נכון? צריך לדבר עם עודד פורר.

פורר יודע מהדבר הזה.

אוקיי.

בעניין של הטקס של יד ושם אנחנו היינו בדיונים עם משרד העלייה והקליטה ומכוון שחוק יד ושם השתנה בעקבות חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, הוסכם שהטקס, שרת העלייה והקליטה רוצה לעשות גם את מצעד הוטרנים, גם את הטקס וגם את ישיבת המליאה, כל בכנסת באותו היום, כדי להקל על הוטרנים שכבר חלקם הם למעלה מגיל 90. ומשרד החינוך, כפי שאנחנו זוכרים בדיון לא רצה לקחת על זה אחריות.

עוד משפט בבקשה. זה בדיוק מנוגד לרוח החוק. הנושא הוא לא על הוטרנים, הנושא הזה זה יום למען חינוך הדור הצעיר - - -

דור ההמשך שיידע - - -

הוא צודק. לכן התפיסה של השרה פה - - -משהו השתבש בדרך בין הכוונה הטובה לבין תהליך היישום.

הוטרנים מבחינת נוחות וטרנים הכנסת או לטרון זה היינו הך, מביאים אותם עד הכיסא, בזה אין בעיה. וכדי להמשיך את הדברים שאמר האלוף חיים ארז, אין ואסור, אנחנו עכשיו קוטעים פעילות שהייתה הרבה שנים באמצעות חוק ולמעשה מורידים את זה למחתרת - - -

אני אדבר עם עודד פורר, זה לא הייתה הכוונה - - - עם כל הכבוד.

באופן מעשי לעסוק במסגרת החינוך, והצגנו את הנושא דרך אגב לשר החינוך לפני כשבועיים, כולל ביקור בתערוכה הזמנית של מוזיאון הלוחם העברי. מערך החינוך, אני מניח שיכנס לתהליך כזה או אחר, ואנחנו רואים את ה-9 במאי כיום שיא שבו מביאים את מירב התלמידים לעצרת של אלפים באמפיתיאטרון לטרון, 9000-10000 תלמידים - - -

כדאי שגם אתם תדברו עם עודד פורר, אני אדבר עם עודד פורר.

האלוף במילואים אלעזר שטרן, בדרגות עסקינן, אני לא יכול לדלג על הדרגה של כבודו.

אני כבר מודה לך אני יכול ללכת.

יש כאלה שסובלים מהדרגה שלך פה בכנסת, לא אוהבים, אבל אני נהנה ממנה. אני נהנה מכל מה שעשית וכל מה שאתה עושה.

תודה. יש אמירה כזאת, שיר כזה, שאומר הוא "טקסים טקסים על קולר וגיא כי לעם נבחר אין דקה של פנאי". אתה מכיר את זה? ואז ההמשך "וככל שפחות שמחים כך יותר חוגגים". תגיד אתה הבנת? - - -

אני אגיד לך למה לא הבנת. את מה שאתה עובר עכשיו אני עברתי כבר לפני שני מפגשים.

אני אגיד לך מה הם לא הבינו. הם לא הבינו שפה יש הרבה חברי כנסת שחושבים שאם הם לא עושים חוק וזה שתי כותרות בעיתון אז הם לא עשו שום דבר בכנסת ולא משנה מה אחרי זה יהיה. מה אני רוצה לומר, ואולי צריך להגיד את זה קודם, אכן לא היה מקום מספיק בתודעה הציבורית הישראלית לתרומתם של מה שנקרא הוטרנים, של הגיבורים, של אלה ששיחררו את ההורים שלנו, את אבא שלי שחרר הצבא האדום, את אמא שלי שחררו האמריקאים. אנחנו לוטרנים היהודים בתוך זה, ודרך אגב בצבא האדום היו הרבה יותר מפקדים יהודיים והרבה יותר גיבורים, לטרון נותנת לזה, מנסה לתת לזה את המקום הראוי.

אני חושב שבין יד ושם לבין לטרון עובדה שלא היו התנגשויות על הדברים האלה מה כל אחד עושה. תראה, הרי להוציא עכשיו חוק שהטמעת מורשת של הנצחון על הנאצים זה עניין של משרד הדתות. אני כאדם דתי - - -

רק מימון.

לא, לא, לא, לא רק מימון.

איפה?

תסתכל - - -

סעיף 5 להצעה.

סעיף 5: "השר לשירותי דת ממנה על ביצוע" תגיד לא נצחק?

אתה יודע מה החוק הזה בכלל? מה מכיל בתוך החוק אלעזר?

מה?

תפילה בכותל.

אני אשאל אותך שאלה - - -

אני הסכמתי איתך בפתיח - -

בוא נתקדם הלאה.

- - הסכמתי איתך בפתיח שיש דברים שלא צריך חוק - - -

מרגי, תשמע, מזל שלא שומעים אותנו. אנחנו שנינו לבד פה.

תן לי רגע, הסכמתי איתך בפתיח. אם שר הדתות היה רוצה לעשות תפילה וזה היה כותב תקנה.

כן.

מה לעשות שיש חבר כנסת שרוצה שזה יהיה דווקא בחוק וזה התגלגל אליי לוועדה, נכון, מסכים.

אז מה, אתה מריונטה?

לא - - -

אתה לא מריונטה, אני מכיר אותך.

אני אסביר לך למה. היה ניסיון, אתה לא היית בחלק הראשון, היה ניסיון לבוא בחוק הקודם שהובא של ה-9 במאי, להכניס את הסממן העברי, את התאריך העברי ויום תפילה.

אני בעד.

לא, אז אתה בעד, אחרים היו נגד. אז החוק לא היה עובר.

אני לא מכיר מי שצריך חוק בשביל להתפלל אבל יכול להיות שיש כאלה.

לא אם כבר עושים חוק אמרו בוא נעשה את זה - - -

כדי שיתפללו.

מסכים איתך, בשביל להתפלל לא צריך חוק.

נכון, בשביל להגיד תודה לקדוש ברוך הוא כן צריך חוק?

אז באו, כמו שאמרת, ובצדק, לא ידעו, כמו שלא ידעו לספר את הסיפור השלם של השואה גם לא ידעו ללמד אותנו, אנחנו, אני מודה, אני במערכת החינוך של מדינת ישראל הממלכתית, שהגיעו בשנת ה-90 הוטרנים, אליי לבאר שבע, והייתי בעל תפקיד, והייתי צריך גם לעזור להם בחגים ובזה, אמרתי מה כל התחפושות האלה. בשנות ה-90. אני לבושתי וחפתי הודיתי בדיונים הקודמים כי המדינה לא ידעה להנחיל לנו את זה כי לקחו את הסיפור של השואה במשבצת מסויימת ועליה גדלנו. אז היום, ברוך השם, בשנת ה-70 של מדינת ישראל בגרנו ואנחנו יותר פתוחים ולא פוחדים גם לגעת בנושא הזה של השואה. ופתאום מרגישים צורך לדבר גם על עוד כמה צדדים שהיו במלחמת העולם השנייה. אז בא הצורך שנגיד, רבותיי, בוא נוקיר את תרומתם של הלוחמים האלה שחלקם גם נפלו בלוחמים היהודיים, וציון של 9 במאי על תאריך זה יום ניצחון שלנו על גרמניה הנאצית.

באותו קונטקסט באו ואמרו אם כבר עושים את זה זה גם יום שהעם היהודי ניצל בו. היום שהעם היהודי, אנחנו חוגגים את העצמאות, את זה, זה שייך לומר תפילה, זה לא מפריע לאף אחד. לא רצו בחוק ההוא, התעקשו ששום סממן עברי, לא תאריך עברי ולא הסוגייה של התפילה תכנס כי רצו לתת לזה קונטקסט מיוחד, פחדו או לא רצו, לא מעניין, לא נכנסתי לראש שלהם, אני זרמתי עם זה. הנה שבוע, שבועיים, שלוש, מגיעה אלינו הצעת חוק שמופיע הסיפור הזה רק של התפילה והתאריך העברי שזה קרה. ואני חושב, אתה יודע מה, כמו שתשאל אותי מה הקשר למשרד העלייה והקליטה לחוק המרכזי, גם אין קשר, כי מישהו היה צריך לעשות את זה, או שרת התרבות או שר החינוך או שר הביטחון.

אתה מבין תאריך עברי?

כן.

גם אני.

נו?

תשמע, ראית מה התאריך העברי שמוצע פה?

כ"ו באייר. ו-?

מה זה כ"ו באייר?

מה?

יום לפני יום השואה.

לא ניסן- - -

אה, כ"ו אייר. אוקיי, שנייה, בסדר, סליחה, זה כאילו צמוד - - -

זה התאריך העברי של ה-9 במאי 1945.

זה התאריך שהיה בפועל - - -

כן, בסדר, אבל ככה נקבע. למה רציתי להגיד לך על יום השואה? תגיד, יום השואה, אתה יודע איך עוד קוראים לו?

יום השואה והגבורה.

נכון. אנחנו לא מודים על ההצלה הזאת?

אנחנו עסוקים בלהנחיל - - -

בלי הקדוש ברוך הוא כאילו?

את הגבורה של הלוחמים לא הזכרנו. אמרנו את זה כמס שפתיים, יום השואה והגבורה.

רגע, שנייה, אז בוא נזכיר את זה ביום השואה, מה - - -

מי אתה בכלל, מי אני, יש טקסים, מדינת ישראל קבעה - - - אנחנו פותחים דיון - - -

רגע אבל למה אתה אומר - - -

אלעזר- - -

אבל יום הזיכרון לשואה הוא התייחדות עם הנספים.

התייחדות עם הנספים, היא צודקת.

- - - לשואה והגבורה - - -

גם אבל רובו - - -

בסדר, ברור שהוא עם הנספים - - -

לא עם הלוחמים היהודיים- - -

את לא מבינה את לא הקשבת לי. שאלתי למי מתפללים, לא מתפללים לניצולים - - -

אלעזר רגע, אני הולך איתך למקום אחר. אני כיהודי דתי, ציוני, ציוני חם, מה לעשות אני גם שחרחר, נקרא חרדי בקונטקסט הישראלי - - -

הלאה, תתקדם, כל אחד והבעיות שלו.

אני, מדינת ישראל, בכללי, איך שהיא שקבעה את יום העצמאות הדירה אותי בחגיגות. אתה יודע איך אני חגגתי את זה? בחיק משפחתי בלבד. הדירה אותי כי אני לא יכלתי להשתתף.

תגיד לי אתה השתגעת? לא נעים לי, תבוא להושעיה, תראה תפילה חגיגית עם מאות אנשים - - -

אל תקח את זה לאן שאתה רוצה, חכה.

לאן אתה רוצה לקחת את זה?

אל תזלזל, באת עם טיעון, תן לי לענות לך. המדינה קבעה איך מציינים את יום השואה ואמרה לך בצדק ענבל מיד ושם, זה יום של התייחדות עם הנספים וככה הוא, וטוב שכך, וטוב שאנחנו שקועים בו. אז לא נערבב. אני באתי ואמרתי לך- - -

אז מה עם ענבל אמרה.

רגע, מה זה אמרה, יש לך פה במדינת ישראל, יש טקסים - - -

חוק גם הגבורה, ככה הוא נקרא.

אבל מי עסק בגבורה, מי עסק בגבורה, תן לי רגע. למה הלכתי איתך לעצמאות? כי התפרצת לי לפצע פתוח. ודווקא משם אני רוצה להכנס לדיון הזה. תקשיב, זה לא שמישהו רוצה לנכס לעצמו משהו. אני, יעקב מרגי, אם אתה שואל אותי, כן אני חושב שהחברה החרדית בהתייחסות שלה למדינה ולסמליה הציונים לא רק היא אשמה, לא היא לבד קבעה את ההדרה שלה משם כי גם המדינה לא הכניסה אותה להוויה הזו. והיום אחרי 70 שנה פתאום יש דיבורים - - -

לשמחתנו.

אז ברוך השם. אבל למה, אז היום כבר חוקקו חוק, היה ניסיון, באו בצדק המחוקקים, אל תערבב, אמרו לו אל תערבב, יש לנו את ה-9 במאי, זה יום הניצחון על גרמניה הנאצית. באה בהבנה ובהסמכה, מדינת ישראל, יש חלק - - - אתה יודע מה, ואני גאה שחלק מהעם היהודי שיושב בישראל רואה בזה הצלה של עם ישראל, של העם היהודי כולו ורוצה לעשות בר מינן, סליחה, תפילה בכותל שמשרד הדתות יארגן אותה. הרי אם היינו מסודרים עם חוק - - -כמו שצריך זה לא היה במשרד הקליטה, עודד, לפני שבאת. זה היה צריך להיות או משרד הביטחון או משרד החינוך או משרד התרבות שאחראי על סמלים וטקסים. אבל מה לעשות שכל אחד חושש וכל אחד לא רוצה אז זה מצ'וקמק מההתחלה. אז זה הברירת מחדל שהייתה.

אתה מלין למה שר הדתות, נו, בחייך, זה הבעיה? אני בכלל הייתי - - - הבעיה היא מעיקרה.

תשמע, תן לי להגיד לך, יום השואה והגבורה, ככה הוא נקרא, נקרא קודם יום השואה ומרד הגטאות בחוק שעשו בשנת 53'. הוא נקבע בכ"ז בניסן בגלל מרד גטו ורשה, לא בגלל כמה נספים ולא בגלל מי הגיע לאושוויץ בתאריך הזה, אלא בגלל הלוחמים שמרדו בנאצים. ולכן עם כל הכבוד, ככה נקרא היום הזה. מי שרוצה - - -

אתה הפסדת את הדיון הקודם.

שנייה רגע. אני דרך אגב אמרתי לעודד, עודד גם יודע, אני בעד היוזמה הזאת שלו. אני חשבתי ואני חושב גם עכשיו שלצערנו הרב כמוך כמוני לא נתנו מקום ראוי לגיבורים, אמרתי את זה קודם גם לפני שעודד - - - מה דרך אגב, סוג של תיקון זה מה שעושים בלטרון, במקום אולי הכי מתאים לעשות את זה, מחבר גבורה לגבורה בהקשרים האלה. דרך אגב- - -

ואמרתי בפתיח בהקשר של הספר שלך.

נכון. גם המקום הגיאוגרפי מבטיח שיגיעו לשם המון. זאת אומרת, על צומת דרכים - - -

על אם הדרך מכל הכיוונים.

בדיוק. עכשיו מה אני אומר? על 10 בטבת לא על הגיבורים, על יום תפילה, על יום תענית, יש לנו את 10 בטבת, חיברנו את זה ליום הקדיש הכללי בעיקר לנספי השואה שאין לנו יום זיכרון, בעיקר אלה שלא יודעים את התאריך המדוייק של מתי הם נספו.

תראה, הרי את הגבורה הזאת, כשאתה סוחב לכותל, אתה ואני יודעים מי יבוא - - -

זה לא גבורה, הגבורה אצלו, הגבורה בחוק של עודד פורר - - -

זה סתם דיון אחר על עוד יום בכותל?

תפילה. רוצים לעשות תפילה בכותל במנותק מהחוק הזה.

למה צריך חוק?

החליט. בא לו. הקואליציה בא לה חוק.

אני יכול לענות לו בעניין הזה - - -

רגע, רק רציתי שנגיע איתו לשאלה המרכזית כי לא הבנתי. עכשיו הבנתי- - -

עכשיו כאדם דתי אני נעלב.

למה?

צריך חוק בשביל להודות לקדוש ברוך הוא?

לא, זה אמירה, דקלרציה. אנחנו 50% מהוויכוחים בבניין הזה הם על דקלרציה.

אני אגיד לך עכשיו על דקלרציה - - -

האם ספר החוקים של מדינת ישראל לא ראוי שבטרגדיה הכי גדולה שהייתה יכולה להיות לעם היהודי שהייתה ושיכולה להיות עוד יותר - - -

תן לי להגיד לך משהו עכשיו. אתה ואני יש לנו כל אחד כיפה אחרת, ציציות לא השווינו את האורך. לצערי אני אומר לך, כשאתה תצבע את היום הזה בכותל איבדת 60% מהעם.

איזה יום? תגיד לי איזה יום.

את הניצחון על הנאצים.

לא אני לא שם, אתה לוקח את זה לשם.

אלעזר, ואני חייב גם להגיד שמאחר והייתי מעורב - - -

אני מודה לך שבאת עודד כי אני לא הייתי שם.

אני יודע. פשוט היה דיון בכספים שהייתי חייב - - -

אם זה לא היה החוק הזה הייתי מגלגל אותו מהמדרגות כי המציע לא נמצא.

תראו, יש בנושא הזה שאנחנו מדברים עליו, איך אומרים, אם צריך עוד יום או פחות יום, בואו נסכים דבר אחד, גם 365 ימים בשנה לא יספיקו בשביל לציין את מה שקרה שם, לטוב ולרע. זאת אומרת, הדברים הטובים של השחרור וההצלה והניצחון ואת הזוועות שהיו שם. אבל צריך לציין וצריך בסוף לבחור ימים מסוימים ובחרו. ומדינת ישראל בראשית קיומה ציינה את זה עם יום השואה והגבורה שהתייחס לנושא מסוים שאירע שם.

קודם כל השואה, כל החוויה הטראומתית הזו של האנושות כולה, ובהקשר של העם היהודי בפרט, והגבורה שהייתה מתוך השואה, הגטאות, וזה בדיוק הסיפור של הגטאות, זה סיפור אחד של הגבורה. וזנחו, ולצערי, אנחנו גם דיברנו על זה פה בוועדה כשחוקקנו את ה-9 במאי, שזנחו את נושא הניצחון והגבורה היהודית, לא הגבורה היהודית בשואה שכבודה במקומה מונח, ופה, אתה יודע מה, זכרו את אנילביץ', שכחו את אטצי, עכשיו קצת את אטצי שזה - - -

כמו שאמרתי, שנת ה-70 מתחילים - - -

עכשיו מתחילים קצת - - -

למה לא נתתם תאריך עברי?

רגע, יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא לא רק יום הניצחון, הוא בינלאומי, הוא יום בינלאומי, זה לא היה - - -

אתה היית צריך להיות בדיונים הקודמים.

זה גם יכול לצאת בשבת ה-9 במאי.

ויש התייחסות לזה בחוק. ואני אגיד לך יותר מזה, אלעזר, מדובר פה על חצי מיליון לוחמים יהודים בכל צבאות הברית.

מיליון וחצי.

סליחה, מיליון וחצי, חצי מיליון הרוגים.

רבע, רבע.

רבע מיליון נפלו ומיליון וחצי - - -

סליחה, סליחה. מדובר על מיליון וחצי לוחמים יהודים. 40,000 מתוך היישוב היהודי בכלל בארץ ישראל. חצי מיליון אמריקאים ועוד חצי מיליון של צבאות ברית המועצות. ועוד כל השאר בשאר הצבאות. בסוף, את החלק הזה של הלוחם היהודי לא ידעו ועדיין לא יודעים ולא לומדים אותו בבתי הספר. עכשיו לומדים אותו. פעם ראשונה השנה, ב-9 במאי, מערכת החינוך כולה, ואגב אני באתי מהצד של משרד הקליטה עם כל זה ואמרתי צריך להעביר את זה למשרד החינוך. ומשרד החינוך ביקש להשאיר את זה במשרד הקליטה. ביקש להשאיר את האחריות על החוק במשרד הקליטה. כן השארנו שם אחריות למשרד החינוך ללמד ולחנך. וקיבלנו את זה כדי להעביר את החוק. ומשרד החינוך שלא הסכים לקבל את זה על עצמו, יכול להיות שבעוד 10 שנים הוא יקח את זה על עצמו, מטבע הדברים, כי אלה השינויים.

עכשיו באו ואמרו יש עוד עניין שקרה. הייתה גבורה של הלוחם היהודי, הייתה השואה והגבורה בתוך הגטאות, אבל יש גם איזשהי חגיגה שהיא לא אוניברסלית, שהיא לא לכל העולם כולו שחוגג את הניצחון על גרמניה הנאצית, יש פה גם את השחרור וההצלחה של העם היהודי שניצל. בין אם זה אגב העם היהודי שישב פה עם התכניות שהיו עם רומל ומה יעשו פה והרעלת מי השתייה וכל הסיפורים של אל חוסייני והתכניות, ובין אם העם היהודי בכלל בכל אירופה, שוחרר וניצל. ואת זה, דווקא את זה צריך לציין. כן, כמו שאתה אומר, בתאריך העברי. ומה יותר מלציין את השחרור וההצלחה מתפילה בכותל ומאמירת קדיש שם ומכל הטקס כפי שהוא מובא פה וזה כל הסיפור - - -

הייתי בטוח שברבע שעה אני נועל את הדיון - - -

בסוף אני אומר לך, אלעזר, בעניין הזה, כמו שאמרתי לך, אין מספיק ימים, השלושה ימים האלה סוגרים לך את כל המעגל כולו יחד, השואה והגבורה, הניצחון על גרמניה הנאצית ו - - -

אני שמח שהחוקים הופרדו, זה לא בחוק אחד, זה נושאים אחרים.

כי זה שלושה נושאים נפרדים שבאים לכדי עניין אחד שכולו קרה באיזשהי תקופה שאני לא יודע אם האנושות ידעה עוד תקופה כזו. וזו המטרה של זה - - -

אני דרך אגב אומר לך, משפט אחד רק, זה היה צריך להיות אם כבר יחד מופרדים כדי שכל אחד תהיה לו הצעת חוק שהוא רשום עליה, ולכן הבלאגן - - -

אתה רוצה שאני אגיד לך משהו - ניסינו להכניס את זה בחוק הקודם, ניסינו להכניס את זה בחוק הקודם וזה לא הלך לנו מבחינת ניסוחים.

למה?

כי לא הצלחנו מבחינה משפטית בגלל שהעניין של תפילה בכותל הוא דרש הסכמות החוק - - -

- - - של יש עתיד - - -

ואתם יודעים מה זה לוחמים?

אתה יודע מה זה הכותל המערבי?

תעשו את זה בחוץ, לא מתאים לפה, לא מתאים לנושא הזה. עוד משפט אחד - - -

שלא יתחיל עם יש עתיד.

דיי, עזבו אותי מזה. לא יש עתיד ולא ש"ס.

אני מרגיש גננת עכשיו.

אני מבקש עוד מילה אחת להגיד בהקשר הזה וזה לגבי מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון שגם אליו נתנו התייחסות וגם אתה התייחסת אליו בדבריך, אלעזר. גם פה יבוא עוד חוק. מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון צריך להיות מוצדע בהצעת חוק שאני עובד עליה היום בהקשר הזה שהיא תבוא לפה ואני אבקש גם לצרף את הוועדה להצעת החוק הזה בדומה למה שעשינו בגבעת התחמושת, צריך לעשות שם, כי זה בסוף לא צריך להיות לא על הכתפיים של חיים ולא של צביקה שלא נמצא פה, צריך להיות על הכתפיים של מדינת ישראל.

אני רק מבקש עוד פעם לוודא שסעיף 3 ב' יורד מהצעת החוק. ועניין נוסף, אני לא יודע אם זה בכוונה אבל בעצם בהצעת החוק הזאת, זה לא חוק שלנו, אבל אני רק אומר, החוק הזה הנוכחי, לא בכלל הוזכר החוק העיקרי וזה חוק - - -

יש פה איזה עניין שהחוק הזה - - - כי החוק - - -

התנו את זה לחוק ותיקי מלחמת העולם השנייה אבל מאז זה פוצל ועבר.

כי ההצעה הונחה כנראה לפני, זה לא אנחנו - - -

היא תעשה את העבודה שלה. אוקיי. תודה. כן גברתי, בבקשה.

אני נציגת הפיקוח על הוראת לימודי ההיסטוריה במשרד החינוך. אני רוצה להגיב על הדברים שנאמרו כאן. הנושא של הלוחמים היהודים נלמד לא רק בשנה האחרונה אלא מתחילת המאה ה-21. אני הבאתי כאן לדוגמה את החוברת שיצאה ב-2005, חיילים יהודים בצבאות בעלות הברית, היא הופצה לבתי הספר, בעיקר בתיכון, אבל נעשות פעילויות גם בכיתות חטיבות הביניים והיסודי. בנוסף לכך אני רוצה להגיב על דברי חיים ארז. אני ממודיעין, השתתפתי לפני כשלוש שנים בטקס הגדול שהיה והגיעו כל תלמידי התיכון במודיעין, וזה היה בהחלט טקס מרשים ביותר.

אבל זה רצוני.

כן. עיריית מודיעין התגייסה לעניין הזה.

אנחנו לא רוצים טובות, אנחנו רוצים שזה יהיה בדין.

אני רוצה לומר שמכאן אני יוצאת להשתלמות מורים במודיעין, אני מדריכה את המורים במודיעין וזה אחד הנושאים שהולך כל הזמן בהשתלמויות מורים.

אני שמח, ועכשיו מועצם עוד יותר. מלכיאלי רצה.

עניין אותי למה - - - מ-3 ב', שר החינוך שיהיה רשום.

לא, לא, בוא, אני אחרי הבנות. עד כאן עשיתי לדיון, אחרי הבנות, המציע הסכים לזה, מה אתה רוצה להיות יותר צדיק מהמציע.

זה גם מקביל לחוק אחר.

עזוב. זה מופיע בחוק השני - - -

איך זה מסתדר שיש שתי הצעות על שני ימים עם אותה כותרת.

זה לא אותה כותרת.

למה? אני אקריא לך.

רגע, משה, בבקשה.

אנחנו התחלנו עם הציון של כ"ו באייר כיום השחרור וההצלה עוד לפני חמש שנים, לפני שחוקקו את החוק הזה ומציינים אותו בעולם, וכמובן עושים טקסי אזכרה לאותם רבע מיליון יהודים שנספו, הלוחמים היהודים. אני כן הייתי רוצה ברשותך שוב להתייחס לסעיף 3 ב' ולנסות להציע אולי ניסוח שיהיה מקובל עליכם, משרד החינוך: "שר החינוך רשאי להורות על קיום פעילות לציון יום השחרור, בלי ימי לימוד" - - -

זה כבר מופיע - - -

זה מופיע הוא אומר לך, זה לא שלא, שר החינוך מתנגד. זה מופיע בחוק יום הניצחון.

צודק, צודק.

גם אני בהתחלה חשבתי שלא מנימוקים אחרים, אבל זה מופיע בחוק.

צודק.

תודה. אני רוצה סיכום, בבקשה.

חבר הכנסת פורר דיבר על שלושה ימים שיוצרים איזון. אז אני רוצה להסב את התשומת שליצור איזון זה לבצע את האירוע המרכזי בלטרון. כמו שעושים ביד ושם את האירוע של הזיכרון, את הגבורה חייבים לעשות - - -

עודד, מה שנוצר היום בעקבות החקיקה - - -

אני שוחחתי עם שרת הקליטה על העניין הזה, נוצרה איזשהי בעיה תקציבית - - -

ביד ושם הפסיקו לעשות בעקבות - - -

הייתה בעיה תקציבית השנה, אגב, עושים השנה גם בגלל שזו שנת ה-70, וזה מה שהם סיכמו - - - פה בכנסת עושים את הטקס. אני לא יודע מה הסיכום שהם עשו עם יושב ראש הכנסת - - -

אני חושב שצריך להעביר ללטרון.

אני חושב שזה צריך להיות בלטרון.

יד ושם תומך בהעברת הטקס ללטרון.

אני חושב שזה צריך להיות בלטרון, אני מעריך שזה גם יהיה בלטרון. בלוחות הזמנים התקציביים, שוחחתי על זה בעקבות הפנייה שלכם גם, עוד לא הספקתי אפילו לעדכן אתכם עם סופה. היא אומרת שלוחות הזמנים והתקציבים הם כאלה שאין לה את היכולת התקציבית לקיים את זה בלטרון. אין לי מה להגיד - - -

ספציפית השנה.

רק בשנת ה-70, זה המקום.

אז אפשר לסגור את זה אחרי הדיון, נמשיך לראות איך להתמודד עם זה.

שנת ה-70 הנושא הזה לא מוזכר בכלל. פנינו לשרת התרבות - -

היא עסוקה עם אביב גפן.

- - זה לא מעניינה, ולכן התרומה של אותם לוחמים יהודים שחזרו לארץ, הקימו את צה"ל ויש להם חלק מרכזי בניצחון מלחמת השחרור חייב להיות אירוע מרכזי כזה בלטרון כפי שהיה לפני שלוש שנים.

ב-9 במאי 15' היה אירוע. יותר מזה, צה"ל עושה השנה 70 לצה"ל ב-7 במאי בלטרון. זה קלאסי להלביש ל-9 במאי את יום הניצחון על הנאצים. זאת אומרת, הצבא יצא מהלוחמים האלה.

הצבא לא יתן לכם.

מי לא יתן?

לא יתנו לך לערבב שמחה בשמחה.

זה לא שמחה בשמחה, זה שביעי וזה תשיעי.

אוקיי, נדבר אחר כך. אני אדבר עם עודד לראות איך אנחנו אחרי החקיקה מנסים לפתור את זה.

- - - משרד הביטחון.

שמעתי, מקווה שנצליח. היועצת המשפטית, הקראה.

טוב, כבר הקראנו למעשה חלק.

אני בחיים לא השקעתי אנרגיה על חוק- - -

אני מבקש לפרוטוקול משפט אחד.

כל מה שאמרת נכנס לפרוטוקול.

אני יודע, אבל אתה יודע - - -

גם זה, זה בדגש.

יהיו עכשיו יומיים-שלושה, אבל אני אומר לך שיהיה יום לדתיים ויום לחילונים- - -

לא נכון, זה - - -

אני אשאל אותך אם אתה רואה בית ספר בהושעיה או בתל אביב שנוסע יום אחד לטקס בלטרון או בכנסת, איפה שיהיה, ויש להם עוד אוטובוס יום אחר כך לכותל על אותו נושא. מה שאני אומר לך באמת, ואני אומר את זה בכאב גדול, השכלנו לא לעשות את זה ביד ושם, אין ביד ושם תפילת זיכרון ביום השואה, בכותל, בכ"ח או בכ"ו בניסן. למה? בגלל שזה כולנו. כשאתה לוקח את אותו יום ומשיקולים של קרדיטציה מפצל אותו בין תפילה על אותו עניין לבין טקס על אותו עניין, לצערי הרב, ובכאב גדול, אתה קובע ישר. ואתה הרי יודע שעכשיו רבים איתך פה על גרושים מי ישלם את זה. אני שאלתי באמת, אתה לא נתת לי תשובה, אתה יושב פה ימים ולילות, מתעסק בנושאים תקציביים. אתה באמת חושב שיש בית ספר אחד שיסע לשני הטקסים האלה?

לא.

לא. ולכן מה שאני אומר לך שלפני מנהל בית ספר - - -

אתה יודע שיש גם בתי ספר שלא נוסעים בכלל לא ללטרון ולא ליד ושם.

על אחת כמה, אתה רק מחזק את דבריי.

אז עכשיו אולי נתת להם עוד אפשרות לנסוע לכותל ולהחשף - - - עם כל הכבוד למשרד החינוך, ואני אומר לך, התלמידים שלנו בולעים בולעים, מקיאים ולא ממשיך.

לא אצלנו.

אשרייך. אני לא רוצה חס ושלום לומר. תקשיב, אלעזר, אני פעם אחרונה שמתייחס כי זה היה לפרוטוקול. אתה רואה הכל שחור לבן ואני לא מוכן.

אתם עושים פה שחור או לבן, השחורים לשם והלבנים לשם, זה מה שאתם - - -

בוא תקשיב, קודם כל זה לא לש"ס, תקשיב - - -

לא אמרתי ש"ס.

סליחה - - - בוא תקשיב טוב טוב. כפי שהתחלתי לומר לך, אתה חושב שכולם חוגגים את העצמאות וכולם אומרים את ההלל וכולם הולכים ליד ושם, לצערי הרב לא - - -

- - -בכותל - - -

וכולם מכירים את הסיפור של ה-9 במאי? בוא אני אגיד לך - - -

ביום העצמאות יש תפילה בכותל? למה לא נקבע עוד יום, י' באייר, תפילה בכותל, למה לא נקבע, על זה צריכים לקבוע עוד יום? אתם לא שומעים מה אתם עושים.

אני לא אתן לך תשובות לכל המאוויים שלך - - -

תצא טיפה החוצה, תסתכל על הדיון הזה, אתה מרגי, חבר הכנסת הכל כך מוערך על ידי כל הכנסת, תשאל את עצמך אם יש עוד דבר כזה. בוא עכשיו גם נעשה יום עצמאות לדתיים ויום עצמאות לחילוניים. זה מה שאתם עושים.

באותו יום נעשה שני מסגרות, כן שהמדינה תתקצב יום עצמאות, כן, כן, אני רוצה לחגוג כפי שאני אוהב לחגוג, לפי ההלכה. אין לי. אייל גולן - - - להתפלל זה לא חגיגה - - -

יד ושם אייל גולן - - -

לא, יום העצמאות - - - סליחה, אייל גולן לא עושה לי את זה.

מישהו מפריע לך בכותל?

סליחה, לא, אני רוצה חגיגה - - -

תלך ביום העצמאות לכותל. בכותל זה מקום של חגיגות?

אני רוצה חגיגה - - -

פה יש חגיגה בכותל?

סליחה, סליחה, אתה דיברת על יום העצמאות. אלעזר אתה לוקח ושוכח את מה שאתה אומר.

אני מזמין אותך באמת, יום העצמאות בהושעיה, אני אספר לך, כדאי לך. ביום העצמאות בהושעיה זה הפעם היחידה שתפילה חגיגית, להבדיל מחגים ושבתות, אפשר להשתמש בה עם כלי נגינה ועם רמקולים. תבוא להושעיה לבית הכנסת - - -

זה תפילה.

תפילה. אין לך מושג איזה תפילה יפה.

תודה, יפה. לא כולם הושעיה, מה לעשות. אז בוא תקשיב, זה לא מה ש- - - הייתי מוחק עוד הרבה דברים מספר החוקים של מדינת ישראל, זה לא שמעיב עליו ולא עושה עליו צל, מוסיף לו עוד נקודה איכותית - - -

אני לא אצביע נגד, זה חוק שמעמיק את הפיצול בין דתיים לחילונים.

תודה, שמעתי, נרשם בפרוטוקול. הקראה בבקשה. רצית להוסיף משהו לפני הקראה?

ביום הזיכרון לחללי צה"ל לצערנו הרב הוספנו גם כן את נפגעי פעולות האיבה לאחר מכן, עושים את זה פחות או יותר משולב בשינוי. לדעתי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, כשאנחנו מדברים על הגבורה, בדגש על הגבורה, אני חושב שאפשר להכניס כאן את הקטע של הניצחון גם על הנאצים בגבורה. נאמר יש גבורה של - - -

לא, זה משבש את המשמעות. סליחה. אני מבין את המיד של יד ושם. הגבורה שמדברים עליה זה הגבורה בתוך - - -

חברים, טייס שנהרג במהלך מילוי משימתו בצבא האדום הוא לא נספה בשואה.

תודה. האבחנות צריכות להיות ברורות, ולכן פה יש את ההפרדה.

וצריך להכיר - - - ובשביל זה יש את לטרון.

אני מסכים איתך ותודה רבה לך. הקראה בבקשה, גברתי.

טוב, אני עושה את זה במקביל לחוק יום הניצחון כדי שנראה שאין לנו כפילויות. אז לחוק יום הניצחון קוראים חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית - זה הצעת חוק יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית.

מטרה

1.

מטרתו של חוק זה לקבוע יום שנתי לציון שחרור והצלת העם היהודי, לאזכור נרדפי הנאצים ולציון כניעת הנאצים לבעלות הברית.
לציון כניעת הנאצים לבעלות הברית זה למעשה מקביל ליום הניצחון.

יש בעיה שזה? הלאה תתקן.

אני רק אומרת שיש שני חוקים ש- - -

זה באמת יוצר את ה- - -

אז אין בעיה תקן - - -

- - -לפרוטוקול.

זה הוקלט. מלכיאלי אתה עכשיו, תן לנו, יש לי יום עמוס היום, אני אחד מהמובילים של יום העוני ויש לי עוד - - -

אז מחקתי את הסעיף.

אוקיי הלאה.

איזה סעיף מחקת?

את לציון כניעת הנאצים לבעלות הברית.

אנחנו רוצים פשוט לעשות הפרדה שלא תהיה כפילות.

זה מסתיים במרדפי הנאצים.

אף אחד מהמהציעים לא בא?

אני, למה, סליחה.

אפשר למחוק את נרדפי הנאצים כי זה מופיע בחוק יום השואה והגבורה.

לא אבל היא אומרת על החוק המקביל.

זה צריך להיות יום השחרור והצלת העם היהודי מהנאצים, זה לא צריך להיות מרדפי הנאצים.

אני חושב שלא צריך למחוק כלום כי סך הכל זה מתאר מצב. זה לא בא להחליף משהו אחר או בא להוסיף על משהו אחר.

לא, אבל אם מדברים על כפילות בחוק אז יש פה כפילות בחוק - - -

מטרתו של חוק זה לקבוע יום שנתי לציון שחרור והצלת העם היהודי מידי - - -

אולי הייתי כותב מידי הצורר הנאצי.

כן, אוקיי.

אז אני מוחקת את מרדפי.

זה העיקר.

כן, מידי הצורר הנאצי.

כן אבל למה בחרו את היום הזה - - -

כי זה היום שהוא שוחרר.

כי ביום הזה הנאצים נכנעו.

נכון.

לא נלמד ספר היסטוריה על שתי השורות האלה.

זה יהיה בדברי הסבר אנחנו נציין את זה.

מועד ציון יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית

2.

(א) יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית יצוין מדי שנה ביום כ"ו באייר (להלן – יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית).

(ב) חל יום השחרור וההצלה מגרמניה הנאצית ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני או אחרי אחד הימים כאמור, רשאית הממשלה לקבוע שיום השחרור וההצלה יחול סמוך ליום כ"ו באייר.

ב-3 זה הפעילות, כבר הקראתי את 3 א', בעצם אמרנו שזה יהיה בטקס אזכרה ותפילה ברחבת הכותל המערבי שינוהל על ידי המשרד לשירותי דת. את ב' אנחנו מוחקים.

ב' מוחקים.

כן. מה שהוער פה גם על ידי משרד החינוך - - -

אפשר להוסיף מאחר וכן יש פירוט וכתוב "במסגרת בעלות הברית והפרטיזנים" אפשר להוסיף גם לוחמי הגטאות?

כן.

בעלות הברית, הפרטיזנים ולוחמי הגטאות.

כל הכבוד. זה דיון משמעותי, הערות - - -

אוקיי. אז זהו, מה שנאמר גם קודם – החוק הזה לא מאזכר את החוק החדש אלא איזשהו אזכור אחר לחוק אחר, אז לכן אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מציון יום הניצחון. אנחנו ננסח את זה - - - כמשמעותו בחוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית. אין בזה לגרוע מהחוק הזה.

אם אפשר בטקס האזכרה, תפילה והודיה, הרי אנחנו עוסקים פה - - - מיותר?

אין בעיה. לומר תודה, נכון, הודיה.

לומר תודה ללוחמים וגם לומר תודה ל- - -

הודיה.

אוקיי. "אין בהוראות חוק זה", את תנסחי את זה.

"אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית" - - -

ולהתאים את דברי ההסבר לאור ההערות שנאמרו.

את זה אנחנו עושים - - -

חברי הכנסת שיכולים להצביע.

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה. אני מודה לכל החברים. אנחנו לקחנו לתשומת לבנו, עודד ואני ננסה לסייע בנושא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.