ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 566

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"א באדר התשע"ח (26 בפברואר 2018), שעה 12:00

1. תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז-2016

2. תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

יוסף ג'בארין

יעל גרמן

רויטל סויד

מיכל רוזין

תמר זנדברג

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לימור תוסייה כהן

עו"ד, רשות התאגידים, משרד המשפטים - יפית בבילה שמר

סגנית ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים - אביטל שרייבר

עו"ד, רשות התאגידים, משרד המשפטים - גלי גרוס

מרכזת חשבון לוויין למלכ"רים, הלמ"ס, משרד ראש הממשלה - אסנת חזן

מנכ"לית עמותת מנהיגות אזרחית - ליאור פינקל-פרל

יו"ר, מנהיגות אזרחית - אופיר כץ

מנהלת המכון למשפט ופילנתרופיה, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים - גליה פיט

נציג ארגון שתי"ל-מייסודה של הקרן החדשה לישראל - חובב ינאי

נציג האגודה לשמירת זכויות הפרט - עודד פריד

המכון למשפט ופילנתרופיה, מנהלת פרויקטים - ענת קליגר

פורום עמותות ומלכ"רים, לשכת עורכי הדין - אופיר שער

ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין - פנחס מיכאלי

התנועה לחופש המידע - אור סדן

מוזמן/ת - עידן בנימין

נעמה מנחמי

אסף פרידמן

אסתר מימון

תקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז-2016

תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016

צהריים טובים לחבריי חברי הכנסת לכשיגיעו, אנשי הממלכה, אנשי העמותות, לשכת עורכי הדין וכל המצטרפים, כולכם מבורכים. אנחנו עוסקים - - -

תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התשע"ז-2016.

- - בתקנות העמותות. רק כדי לשחזר זה עוד עמותות, אני חושב, שנקבעו בקדנציה הקודמת, עוד בזמנה של השרה ציפי לבני. בעיקרון זה בקשה ורצון, מעבר לנושא של שרת המשפטים, גם של רשם העמותות ואנשיו, שבדקו, בחנו וראו שלטובת העמותות והיעילות שלהן והיעילות של כל מי שרוצה לצפות בעמותות, שיהיה גילוי נאות, יש צורך לעשות תיקונים מתיקונים שונים.

אנחנו עוסקים בזה. נמשיך מהיכן שהגענו. דבר אחד, יש כמה תיקונים שנעשו ונקרא אותם, דבר שני, קפצנו על סעיף 1. אמרנו שנשאיר אותו לסוף. אני רוצה לגמור את כל הקריאה, ואז נחזור לסעיף 7א, אם אני לא טועה.

תקנה 7א ו-7ב.

נחזור אליהן, כדי שנוכל לסיים, לטובת העמותות.

קודם אולי נעבור בקצרה על התקנות שבהן כבר נגענו בדיון הקודם ונחדד את התיקונים שתוקנו בעקבות הדיון. תקנה ראשונה שתיקנו בה מספר דברים – אנחנו בטופס המילולי, בטופס 7א. הכול במסגרת תקנה 10 כרגע.

בפרט 2, דרכי התקשרות אחרות עם העמותה, מופיעה כתובת דואר אלקטרוני, ובעקבות הדיון, הוסף אם העמותה מסכימה לקבל דיוור מרשם העמותות באמצעות הדואר האלקטרוני במקום באמצעות המען הרשום, לרשום כן/לא. כלומר, הפכנו מברירת מחדל שבה אם העמותה מציינת את הדואר האלקטרוני, אז היא מחויבת לקבל את כל הדיוור דרך הדואר האלקטרוני, למצב שבו היא יכולה לבחור האם כן או לא.

עוד תיקון, גם הוא בעקבות הדיון הקודם. בעקבות הדיון מיום 4 בדצמבר הוסף חידוד לנושא מתן המען של נושא משרה או מי שאינו נושא משרה לקבלת דיוור מהעמותה, בין היתר בשים לב לכך שהכתובת הזאת והשם שלו מופיעים בצורה גלויה לציבור. לכן נחדד באותו אזור, מתחת למילים "לתשומת הלב" – 1. ניתן לציין בשדה "אצל", את שמו של נושא משרה או את שמו ומענו של יחיד שאינו נושא משרה בעמותה, ציון שמו של מי שאינו נושה משרה, מחייב קבלת הסכמה מצדו לקבלת דברי דואר של העמותה ולכך שפרטיו יהיו גלויים לציבור ויתכן כי יפורסמו באמצעים שונים ובכללם ברשת האינטרנט; 2. אין חובה למלא את הפרטים שבפרט 2 של חלק א', כולם או חלקם. את 3 הסרנו, מאחר שכבר שילבנו את זה ב-1.

עוד תיקון, שוב בעקבות הדיון הקודם. בטבלה שבחלק ב, טבלה 1, פעולות עיקריות שבוצעו בשנת הדוח, תחת "יעדים שנתיים להגשמת מטרות העמותה הרשומות", חידוד רק להבהרה – "לשנה שלאחר שנת הדוח (קרי לשנה שבה מוגש הדוח) נא לציין אחד עד חמישה יעדים מרכזיים לפי סדר החשיבות". זה במקום מה שהיה כתוב שם קודם לכן.

עוד תיקון. תיקון הגדרה של "קרוב", גם זה בעקבות ההוראות גם לפני הדיון וגם תוך כדי הדיון. "'קרוב'- בן זוג, אח או אחות, הורה, הורי-הורה, צאצא וכן צאצא, אח, אחות או הורה של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה." זו הגדרה בהתאם להגדרה שנמצאת בחוק החברות.

בסוף הדיון הקודם הגענו למספר 7, בטופס 7א, טופס המילוי. נקרא את 7 שוב.

גם התווסף משהו בעקבות - - -

גם התווסף משהו, אז כבר נקרא הכול.

7. האם מכהנים או מועסקים בעמותה קרובי משפחה של נושאי משרה בעמותה?

"נושא משרה" - כהגדרתו בפרט 3;

"קרוב" - כהגדרתו בפרט 6;

___כן ___לא

שם נושא המשרה שקרובו מועסק או מכהן בעמותה

תפקידו של נושא המשרה בעמותה

שמו של הקרוב

תפקידו של הקרוב

מהות הקשר המשפחתי

שכר חודשי ממוצע ברוטו של הקרוב בשנת הדיווח (אנא סמן):

היקף המשרה של הקרוב (באחוזים)

( עד שכר מינימום*
(מעל שכר המינימום ועד 10,000
(10,000-20,000
(20,000-30,000
( מעל 30,000

היקף המשרה, כדי שלסכום שהוא משתכר תהיה משמעות אמיתית ואפשר יהיה להבין האם הסכום הזה גבוה או לא.

אנחנו בפרט 8.

8. האם העמותה הייתה צד לעסקאות, שלא פורטו בפרטים 6 או 7, עם צדדים קשורים בשנת הדוח, בכלל זה יש להתייחס להלוואות ולהתקשרויות לקניית או למכירת שירותים:

לעניין זה, "צד קשור" - כהגדרתו בפרט 6.

הערה: לעניין מכירת שירותים, אין צורך לפרט עסקאות עם צד קשור, אם השירות ניתן כאחד מציבור הזכאים ליהנות משירותי העמותה על פי מטרותיה.

____ כן _____לא

סוג העסקה

סכום העסקה בשקלים חדשים

שם הצד השני לעסקה

הקשר בין הצד השני לעסקה לבין העמותה

בפירוט של הארגונים היינו רוצים להוסיף גם את ארגוני הגג כסוג של ארגון שאפשר לציין בדוח המילולי.

קודם כול, הסיווגים האלה מבוססים על עבודה שנעשתה עוד ב-2012 בצוות בינמשרדי שבחן את הדיווחים השונים. עשינו עבודה כדי שהסיווג הזה יוכל להיות בסיס, אחר-כך גם בג"ץ עשה כל מיני חיפושים, מיונים, לגבי העמותה.

בשנה האחרונה עשינו עוד עבודה, גם מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על בסיס הסיווגים שלהם, וגם העברנו את זה עוד סבב של הערות הציבור, ועל בסיס זה עדכנו פה את הרשימה. אנחנו מנסים שתהיה כמה שיותר אחידות גם מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כך שגמישות גדולה מאוד תהיה גם בתתי-התחומים. תהיה רשימה וגם אפשר יהיה להוסיף כל תחום, וכמובן בתתי-תחומים יש ארגוני גג.

בצד של תחום הפעילות העיקרי, למיטב ידיעתנו יש שני גופים פחות או יותר שכתחום פעילות עיקרי זה יכול להיות רלוונטי אליהם, כי כל האחרים הם ארגוני גג שפועלים במסגרת תחום מסוים. זאת אומרת, ארגון גג בתחום החינוך למשל, ואז תחום הפעילות העיקרי שלהם הוא לא זה שהם ארגון גג, תחום הפעילות העיקרי שלהם הוא זה שהם פועלים למשל בתחום הבריאות, ואז תת-התחום שלהם הוא ארגון גג בתחום הבריאות.

חשבנו שבשביל האחד-שניים גופים הידועים לנו לא נכון לייצר תחום פעילות עיקרי והם יכולים להיכנס תחת קהילה וחברה, ואז תת-תחום יהיה להם ארגון גג. אופיר העלה את ההערה הזאת גם במסגרת ההערות האחרות שעלו מהציבור. שמענו, הקשבנו, זאת הסיבה שהחלטנו לא לייצר עוד תת-תחום שיהיה רלוונטי לבודד או שניים.

ואז איפה את מציעה להם - - -

אז הם יוכלו תחת קהילה וחברה כתחום פעילות עיקרי ותת-התחום שלהם יהיה ארגון גג, כשגם לפי תת-תחום, נגיד באתר הגיידסטאר, שבו הסיווגים האלה יעלו – באתר הגיידסטאר אפשר יהיה לעשות את החיפוש גם על בסיס תתי-תחומים, ואז כן אפשר יהיה להגיע אליהם כארגון גג. והארגון גג כסיווג שלהם או כסיווג משנה שלהם יופיע. אלה היו השיקולים. אין לי עמדה יותר מזה.

אופיר, אתה יכול להגיד שהיא לא שכנעה אותך?

כן. זה נכון. הערתי את זה בעבר ואת ההסבר הזה כבר שמעתי, אבל אני לא כל-כך משוכנע, כי, יש יותר מאחד או שניים שעוסקים במגוון יותר רחב של תחומים. נכון שיש לא מעט כאלה שעוסקים במטריה ספציפית, יש לא מעט ארגוני גג. אני חושב שקהילה וחברה זה לא בדיוק כל מה שאנחנו עושים.

לארגוני גג יש מאפיינים ייחודיים של קידום מדיניות וקשר עם ארגוני השטח, שהם לאו דווקא סביב תחום התוכן, אלא קשר יותר ברמת הייצוג וקידום מדיניות. ואני חושבת שהמאפיין הזה הוא כן חשוב להיות כסקטור ולא כתת-תחום.

לא הייתי בשיח הקודם ביניכם, אבל בהבנה שלי אתם נכנסים לארגוני סנגור, שינוי חברתי ופוליטי. אתם לא רואים את עצמכם כך?

לא.

למה?

אני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואנחנו עוסקים הרבה בסיווג. אכן סוג הפעילות שאתם עושים בקידום חברה אזרחית, מבלי להיכנס למטרות של הקידום – קידום חברה אזרחית כשלעצמו נמצא באמת בתוך ארגוני סנגור, בתוך תת-תחום. כל התחום של ארגוני סנגור גם מדבר על סנגור, אבל גם על פעילות אזרחית, פעילות של חברה אזרחית, קידום חברה אזרחית, ולכן יש לכם מקום מובנה בסיווג המקורי.

אני רואה שאנשי המקצוע, כולם חושבים כך. אתם נמצאים בפנים ולא מדירים אתכם חס ושלום, אז בואו נמשיך.

אזורי פעילות: אנא סמן אזור אחד או יותר בו פעלה העמותה בשנת הדוח מבין הרשימה המפורטת להלן; אפשר לסמן יותר מאזור אחד ;
ארצי;אזורי;
דרום;צפון;מרכז;תל-אביב;ירושלים;חיפה;יהודה והשומרון; מקומי (אנא בחר מתוך רשימת ישובים, ניתן לבחור יותר מישוב אחד אחר (אנא ציין את שם המקום באופן חופשי).

אולי זה הזמן לתזכר את מי שבמקרה שכח או לא מכיר, שכל הדפוסים האלה ייראו אחרת. הם ישבו באופן מקוון על אתר האינטרנט, וזה יהיה הרבה יותר ידידותי לקריאה ממה שכרגע אנחנו עושים.

(ג) קהלי יעד של העמותה בשנת הדוח:

ניתן לבחור יותר מקהל יעד אחד

אוכלוסייה מקומית;

אוכלוסייה ארצית;

שאינם אזרחי ישראל;

אנשים עם מוגבלויות;

ארגונים ללא כוונת רווח;

בלתי מועסקים;

בני ישיבות ואברכים;

בני עדה או דת מסוימת;

בעלי העדפה מינית מסוימת;

גברים;

הציבור הרחב;

חיילים, חיילים משוחררים, חיילי מילואים;

חולים;

ילדים ונוער;

ניצולי שואה;

נשים;

סטודנטים או צעירים;

עולים;

קהילה גיאוגרפית או שכונה;

קשישים;

תלמידי בית ספר;

אחר;

(ד) מתן שירותים על ידי העמותה:

אנא בחר מתוך הרשימה המפורטת להלן, את האופן או האופנים שבהם ניתן השירות או הסיוע בידי העמותה. בנוסף, אנא ציין במקום המתאים, אם הדבר נוגע לעניין, האם השירות ניתן בתמורה או שלא בתמורה; ניתן לסמן יותר מאחד, הן בעמודות והן בשורות.

ללא תמורה

הרעיון הוא להגביר את השקיפות גם בנושא קרקע.

הרבה פעמים זה נושא יותר כבד מהכול.

ברור שאם זה כבר הוקצה בעבר – הכוונה היא, כמו שאמרנו, שהדוח הזה ימולא באופן מקוון, שחלק מהנוחות המקוונת היא גם שנתונים משנים קודמות, שכבר מולאו, יופיעו. ואז צריך רק לסמן את הדברים ששונו. לא יצטרכו בכל שנה מחדש להזין את כל פרקטי הקרקע, אם היא כבר הוקצתה בשנים קודמות, אלא זה כבר יופיע וימשיכו הלאה לסעיפים הבאים.

פעם אחת עובדים, ואחר-כך זה קל. ברוך השם.

11. פירוט נתונים כספיים נבחרים לשנת הדוח

נתונים כספיים כלליים

מחזור הפעילות (הכנסות) בשקלים חדשים

מהמדינה

מרשויות מקומיות



מאחרים



סך הכול



תרומות

בארץ

מחוץ לישראל



סך הכול



הכנסות מפעילות לקידום מטרות העמותה

מתן שירותים למדינה



מתן שירותים לרשויות מקומיות

מתן שירותים או מכירות לאחרים

סך הכול

הכנסות אחרות

מדמי חבר




ממקור אחר (מימון, השכרה, פרסום וכיוצא באלה)

סך הכול

"מכירות" זו לא מילה כל-כך טובה לפי דעתי. אני חושב שמתן שירותים זה מספיק. אפשר "בתמורה".

כתוב "מתן שירותים או מכירות".

עכשיו יש סיפור חדש. מע"מ הוציאו הוראות חדשות שכל מי שמשתתף במכרז, כל ארגון חברתי שמשתתף במכרז, ברווחה למשל, יראו אותו כעושה עסק. זה דבר חדש לגמרי. כמובן הישגנו על זה, ועכשיו ברשות המסים מתעסקים בזה מחדש, כי זה אבסורד לקשור את העובדה שארגונים חברתיים נותנים שירותים ויגידו שהם עסק לצורכי מע"מ ויתחילו לשלם מע"מ. המילה "מכירות" לפי דעתי לא מתאימה. אפשר "שירותים בתמורה".

אני תוהה אם אין מכירות אמיתיות שהעמותות מבצעות כחלק מהפעילות שלהן.

מכירת כרטיסים.

למשל מכירת כרטיסים לתיאטרון. היית קורא לזה מתן שירות?

כל מתנ"ס.

זה פרשנות מוזרה להגיד שזה מתן שירות.

את יודעת שלדעתי התיאטראות לא צריכים להיות מלכ"רים, זה כבר סיפור אחר.

כרגע זה קיים. נכון, יש כאן מכירות, אז נשאיר את זה.

הכנסות אחרות

מדמי חבר




ממקור אחר (מימון, השכרה, פרסום וכיוצא באלה)

סך הכול

סך הכול מחזור הפעילות
למילוי על ידי עמותה שמחזור פעילותה אינו עולה על 500,000 ₪:

זה אמור להחליף את הדוח הכספי. הכוונה היא שהאזור הזה יחליף את הדוח הכספי.

לגבי עמותה שהמחזור שלה הוא עד 500,000. כל הדוח המילולי, כולל הפרטים שבסעיף הקודם אמורים להחליף את חובת צירוף הדוח הכספי לדוח המילולי. התוספת הזאת אמורה לתת יחד עם הנתונים הכלליים הכספיים תמונה כספית מספקת שתייתר - - -

היא תחליף מהותית את הדוח.

גם לגבי עמותה גדולה, שכן חייבת לצרף דוח מילולי יש חובה לצרף את החלק הזה, כי הרצון הוא לאפשר, באמצעות הדיווח המקוון על נתונים כספיים נבחרים, איזה חיפוש ופילוח יותר חכם אינטרנטי, שמאפשר יותר נתוני השוואה לגבי עמותות בנתונים הכספיים האלה שנבחרו. בחרנו אותם בצמצום כדי לא להכביד, מצד שני ניסינו לדלות את הדברים החשובים שיכולים להוות בסיס לחיפושים יותר מתקדמים לגבי הנתונים הכספיים של עמותה.

את אומרת ש-(1), שמתייחס לעמותה קטנה, יקל על העמותה ויחסוך לה את הדוח הכספי, ודבר שני, לא יקל על העמותה הגדולה, אבל יקל על החיפוש למצוא מידע רב יותר.

גם עליי זה יקל, פעם אחת ממלאים. לא את הדוח הכספי, אבל הדברים שמסביב.

בדוח הכספי יש את ארבעת מקבלי המשכורות הגבוהים.

חמשת - - -

חמשת מקבלי המשכורות הגבוהה הם בנספח לדוח הזה. הם לא חלק מהדוח הכספי החשבונאי, הם בנספח והם גם בנספח לטופס הזה, ושם באמת ימלאו את הפרטים של חמשת מקבלי המשכורת - - -

האם זה יהיה גלוי?

זה יהיה גלוי בתיק העמותה יחד עם השמות. באינטרנט זה יהיה גלוי עם התפקיד והמשכורת ללא השכר, כי זה מה שקבוע בסעיף 39א לחוק העמותות.

ללא השם.

זה החוק, ואנחנו עוסקים בתקנות. אסנת, רצית להגיד משהו?

כן. אני כאן בכובע הנתונים. מכיוון שאנחנו עסוקים לאסוף את הנתונים אודות העמותות ולהנגיש לציבור את הנתונים המצרפיים, אני פתאום מבינה שבכל העמותות הקטנות לא נוכל לראות את הדוחות הכספיים שלהן. צריך לומר שיש תחומי פעילות שבהם השיטה היא כזאת שיש מאות עד כדי אלפים ארגונים קטנים. זאת אומרת, זה אומנם המון ארגונים קטנטנים, אבל במצרפי זה מצטבר. ואז אם אין פירוט מספיק בדוח המילולי ואין לנו דרך לראות את הדוח הכספי, אנחנו מאבדים מידע משמעותי.

איזה מידע חסר לכם?

כבר היינו בשיג ושיח הזה לגבי פירוט ההכנסות, שאין הפרדה כל-כך בין מקורות התרומות למשל.

לחלק הזה של הדוח המילולי יש חלק משלים שהוא הניסוחים שנוגעים לפירוט של התורמים והתרומות מעל סכום מסוים, שזה עומד להיות עיקר הדיון כשנגיע לשם בהמשך, אבל במסגרת ההיא יש התייחסות, והיו לנו דיונים קודמים גם עם אסנת בהקשרים האלה, כן יש פירוט לגבי מקור התרומה, מישראל, לא מישראל, יחיד, תאגיד, קרן – הדברים האלה מופיעים במסגרת הטבלה בלי קשר לשאלה אם התרומה תהיה חסויה או לא חסויה. הפירוט הזה יופיע, הוא יופיע באופן מקוון, ואפשר יהיה לדלות אותו.

לגבי הדוח הכספי של עמותה קטנה, צריך להבין שגם היום עמותה קטנה לא חייבת בביקורת רואה חשבון על הדוח שלה. הדוח הכספי שלה גם היום הוא משהו כזה שהיא מייצרת לעצמה בכתב יד ומגישה לנו. זה לא פורמט מובנה, זה לא כללי חשבונאות מקובלים. היא כוללת שם מידע בסיסי שחשוב לה שנראה, אבל אין באמת הבניה.

להבנתנו מה שמופיע פה, לפחות מבחינתנו, אלה הדברים החשובים ויש פה גם הבניה מאוד מדוקדקת, שגם תאפשר לכם ולציבור להשתמש במידע הזה באופן מקוון. זאת אומרת, יש פה שיפור משמעותי בהיבט של איסוף הנתונים גם ביחס לעמותה קטנה. אם יש נתון אחד שחסר, אז בואו, אפשר לדבר על הנתון שחסר.

כבר דיברנו על זה. זה פירוט ההכנסות, לאיזה רמה נכנסים בפירוט ההכנסות. אני מבינה את השיקול שלכם שאתם אומרים שעמותה קטנה אחת - - -

למה רק ההכנסות?

הוצאות יש פה. אין פה התייחסות להכנסות של עמותות.

בפירוט?

מדובר על העמותות הקטנות, עד 500,000. מבחינת העמותות זו עזרה גדולה כי הן עמותות קטנות, וצריך להגיש דוח כספי, אז צריך לקחת רואה חשבון או מישהו וכו', וזה מסובך ומייקר אותן, ויכול להיות שזה יהיה.

יש הכנסות ב-11א, שזה כבר חל על כולם, בנוסף יש פירוט נוסף לגבי ההוצאות ביחס לעמותה קטנה, ולגבי תרומות יש עוד פירוט שמהווה את מהות התורם.

אני מבין שגליה שכנעה את אסנת.

אנחנו סומכים על גליה, אבל אני בכל זאת רוצה לשאול. סך כול ההוצאות על המשכורת, האם יש?

כן.

של הנהלה?

כן, כן. יש בעלות הפעילות.

אנחנו כבר נגיע לזה.

גם לגבי עמותה קטנה וגם לגבי עמותה גדולה, כי זה סוג הנתונים שהיינו רוצים באופן מקוון - - -

- - - עמותה קטנה שאין לנו את הדוח הכספי. אני ארצה לדעת.

אולי נקרא. אם תישארנה שאלות אז אחר כך.

עלות הפעילות (הוצאות)

הוצאות שכר ונלוות

יתר עלות הפעילות

סה"כ עלות פעילות
עודף או גרעון שנתי (סה"כ מחזור הפעילות פחות סה"כ הוצאות העמותה)

יתרה בבנק

האם העמותה לקחה הלוואות שטרם נפרעו בשנת הדיווח? ___ כן ___ לא
אם כן, אנא פרט (מטרת ההלוואה, סכומה ותנאיה ככל שישנם):

למילוי על ידי עמותה שמחזור פעילותה עולה על 500,000 ₪ (בהתאם לאמור בדוח הכספי של העמותה)

הוצאות

הוצאות הנהלה וכלליות

הוצאות שכר ונלוות



יתר הוצאות הנהלה וכלליות

סך הכול הוצאות הנהלה וכלליות

היא כן מצרפת דוח כספי?

היא כן.

הוצאות אחרות

סך הכול הוצאות העמותה

עודף או גרעון שנתי (סה"כ מחזור הפעילות פחות סה"כ הוצאות העמותה)

(ב) נתונים לגבי תרומות שקיבלה העמותה בשנת הדוח:

אני מציעה שנחזור על (ב) יחד עם 7א ו-7ב שהשארנו, כי זה הסעיף של - - -

תקפצי ל-(ג).

האם העמותה חילקה מלגות בשנת הדוח לנושאי משרה בעמותה, לעובדי העמותה או לקרוביהם?

___כן ___לא

מספר זיהוי

שם משפחה

שם פרטי

תפקיד בעמותה/פירוט הזיקה לבעל תפקיד בעמותה

סיבת קבלת המלגה

סך הכול הכספים שניתנו לאותו אדם כמלגה בשנת הדוח

לעניין פרט משנה זה -

"מספר זיהוי"- כהגדרתו בפרט 2(ב) בחלק ב';

"נושא משרה" – כהגדרתו בפרט 3;

"קרוב" – כהגדרתו בפרט 6;

(ד) האם העמותה שילמה במהלך שנת הדוח שכר, גמול והחזר ההוצאות, לפי העניין, למנהל הכללי (אם לא נכלל בחמשת מקבלי השכר הגבוה של העמותה), לחברי הוועד ולחברי וועדת הביקורת או הגוף המבקר?

___כן ___לא

אם כן, אנא פרט שכר, גמול והחזר הוצאות, לפי העניין, ששולמו במצטבר בשנת הדוח, למנהל הכללי, לחברי הוועד ולחברי ועדת הביקורת או הגוף המבקר:

תפקיד בעמותה

מספר זיהוי

שם פרטי ושם משפחה

גמול כולל ששולם במהלך השנה בשקלים חדשים (כולל שכר ששולם למנהל הכללי או לחבר הגוף המבקר)

החזר הוצאות בעד השתתפות בישיבות
החזר הוצאות אחר

מנהל כללי

יושב ראש הוועד

חבר ועד

חבר ועדת ביקורת

חבר הגוף המבקר

לעניין טבלה זו, "מספר זיהוי" – כהגדרתו בפרט 2(ב) בחלק ב'.

(ה) האם יש נושאי משרה או עובדים בעמותה שגורם חיצוני לעמותה משלם את שכרם בעד ביצוע תפקידם בעמותה, כולו או חלקו?

___ כן ___לא

מספר זיהוי של הגורם החיצוני

שם פרטי ושם משפחה/שם התאגיד

טיב הקשר לעמותה

כמות נושאי משרה או עובדים ששכרם משולם על ידי הגורם

לעניין טבלה זו, "מספר זיהוי"- כהגדרתו בפרט 2(ב) בחלק ב'.

12. פירוט אירועים חריגים או כל עניין מהותי אחר שאירע בשנת הדוח או עד למועד אישור הדוח באסיפה הכללית:

"אירועים חריגים" כדוגמת: התפטרות מוסד ממוסדות העמותה, התפטרות המנהל הכללי או נושא משרה* אחר, שינוי משמעותי בקהל היעד של העמותה או באזור הפעילות שלה, פתיחה בחקירה פלילית כנגד העמותה או מי מנושאי המשרה בה בקשר עם ביצוע תפקידו בעמותה, הגשת כתב אישום נגד העמותה או נגד מי מנושאי המשרה בה בקשר עם תפקידו בעמותה, גילוי של מעילה בעמותה וכיוצא באלה.

"נושא משרה – כהגדרתו בפרט 3.

תיאור האירוע והשפעתו על העמותה

מועד האירוע

בעלי התפקידים המכהנים בעמותה ביום שבו אישרה האסיפה הכללית את הדוח

לעניין חלק זה, "מספר זיהוי" – כהגדרתו בפרט 2(ב) בחלק ב'.

מספר זיהוי

שם פרטי

שם משפחה

כתובת דואר אלקטרוני

מספר זיהוי

שם פרטי/מספר התאגיד

שם משפחה

3. מורשי החתימה:

מספר זיהוי

שם פרטי

שם משפחה

תפקיד בעמותה

-

האם יש לעמותה אתר אינטרנט?

___כן ___לא

אם כן, על העמותה לפרסם את המידע לעניין תרומות מישות מדינית זרה באתר האינטרנט שלה.

אם לא. האם הכוונה שאתם תפרסמו?

כן. אם לא, זה מה שהחוק אומר. החוק אומר שאם אין לעמותה אתר אינטרנט, אנחנו מפרסמים. מעבר לזה, בנוסף לסעיף 36א לחוק העמותות יש גם חובת דיווח רבעונית מכוח חוק גילוי התרומות מישות מדינית זרה, כולל התוספת שהייתה בשנה האחרונה, שגם זה נמצא אצלנו באינטרנט. אלה שני דיווחים נפרדים משני מקורות חוק שונים, אבל בסוף הם מתכנסים לאותו דבר.

נעמה, עוד דבר אחד לפני שאנחנו עוברים לנושא של התרומות - - -

דווקא הייתי שמחה לדלג קודם לטופס 1.

לגמור את כל ההקראה.

אני חושבת שעל התיקונים הספציפיים האחרים דיברנו בדיון הקודם.

נריץ את זה ככל שאפשר. נוודא שבטופס העמותה נוסיף את פרט 3א.

באיזה עמודים את?

אנחנו עכשיו בעמוד 28, בטופס 1, בקשה לרישום עמותה, לפי סעיף 2 לחוק. כאן אנחנו מוסיפים את פרט 3א.

3א. האם בכוונתכם לנהל במסגרת העמותה פעילות המנוהלת או שנוהלה בעבר במסגרת תאגיד אחר, בין אם הוא רשום או שהיה רשום בעבר?

לא ___כן

אם כן, שם התאגיד __________; מספר התאגיד __________; סוג התאגיד (בחר את החלופה המתאימה: חברה ישראלית/ חברת חוץ / שותפות / שותפות חוץ / חברה לתועלת הציבור/ חברת חוץ לתועלת הציבור/ עמותה/ אגודה שיתופית/ תאגיד אחר שהוא __________ / הקדש ציבורי.";

ב-4 אנחנו רק מציינים שבהערה מתחת, "שימו לב: אם הנמען אינו בין המייסדים, נא לצרף את הסכמתו לכך שמענו ישמש כמען העמותה ולכך שפרטיו יהיו גלויים לציבור ויתכן כי יפורסמו באמצעים שונים ובכללם ברשת האינטרנט." זה אותו תיקון שעשינו גם בטופס 2.

גם, וגם בדוח המילולי. כבר עשינו את ההתאמות בכל הטפסים האחרים.

בכל הטפסים שנדרשת כתובת אלקטרונית זה אותו דבר, המע"מ וכו'.

העמותה מסכימה לקבל דיוור מרשם העמותות באמצעות הדואר האלקטרוני במקום באמצעות המען הרשום (נא לסמן): כן/לא.

___________________

______________

יתר הטופס נשאר כפי שהוא. הוא מולכם, אבל אין טעם לקרוא, כי אנחנו לא מתקנים אותו במקומות נוספים.

טופס 2, התיקונים שמוצעים לטופס 2 הם בעמוד 34. בהערה שנמצאת במרכז העמוד – "הערה: יש לצרף המלצת ועדת הביקורת או הגוף המבקר, לפי טופס 8 שבתוספת, לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט – 2009. אם נתמנה רואה חשבון, יש לצרף גם את חוות דעתו על הדו"ח הכספי (לפי סעיף 38 (א) (3) לחוק העמותות, התש"ם - 1980). יש לציין כי עמותה חייבת במינוי רואה חשבון אם מתקיימות בה הוראות סעיף 19(ג) או 37(ב) לחוק העמותות, התש"ם – 1980".

לאשר את הדו"ח המילולי והנספחים לדוח המילולי והכספי – מאחר שהוספנו אותם כרגע – לשנת _____ המצורף בזה.

מספר המצביעים בעד:

(נא לסמן ולמלא בהתאם)

פרוטוקול של האסיפה הכללית

דיווח על החלטה לשינוי מטרות (לפי טופס 4 שבתוספת לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט-2009)
דיווח על החלטה לשינוי תקנון (כולל נוסח תקנון משולב במקרים שבהם נדרש לצרפו לפי טופס שינוי התקנון) (לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט-2009);

דוח מילולי לשנת _____ ערוך לפי טופס 7א שבתוספת לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט – 2009 ונספחים לדוח המילולי והכספי;
דו"ח כספי יחד עם חוות דעת רואה חשבון אם נתמנה.

המלצת ועדת ביקורת/גוף מבקר לשנת ______לפי טופס 8 שבתוספת לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט-2009
בטופס 9 רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה – בוטל, מאחר שכבר הכנסנו את המידע הזה לדוח המילולי.

גם כאן אנחנו עושים את אותם שינויים שכבר קראנו. הנושא של הדואר האלקטרוני, האם העמותה מסכימה לקבל את המידע בדואר אלקטרוני במקום בנייר ובדרכי התקשרות נוספות. ההבהרה שמי שנותן את כתובתו זה יהיה גלוי לציבור. ובכך סיימנו את כל הטפסים.

עכשיו הולכים לעיקר.

אנחנו חוזרים לתחילת המסמך, לעמוד 2, לתקנה 4 לתקנות המתקנות, שזו תקנה 7א המוצעת.

ברשותכם, יש לי הערה לפני זה. ההגדרה של תרומה בסעיף 2, הסיפה שלה היא בעייתית. נאמר שם "ובכלל זה תרומה שייעד תורם לעמותה אך הועברה אליה באמצעות גוף אחר".

איפה אתה קורא?

בעמוד 2 למעלה. "'תרומה' – במישרין או בעקיפין" והסיפה אומרת "ובכלל זה תרומה שייעד תורם לעמותה אך הועברה אליה באמצעות גוף אחר".

אני רוצה להסביר את הדינמיקה ואת הבעיה בעניין הזה. ניקח למשל תרומות בארצות-הברית. בארצות-הברית יש גופים שמעבירים לישראל את התרומות. התורם תורם בארצות-הברית לגוף עצמו ומקבל שם את האישור שלו, ה-501c שלו. הוא מצרף לזה מה שנקרא "dinner advise". הוא אומר: אני מייעץ לכם לתרום את זה לעמותה כזאת או אחרת בישראל. הבורד של הגוף הזה, שיש לו - - -, הוא סוברני לחלוטין להחליט אם הוא מבצע את זה או לא מבצע את זה. זאת אומרת, ברגע שהוא עושה את זה, זה כבר הגוף התורם. לא התורם המקורי, אלא הגוף עצמו - - -

גם הסכום כבר לא יהיה אותו סכום, כי הוא מוריד לעצמו חלק.

או שהוא מוריד או שהוא לא מוריד, זה דבר אחר. אני מוכן ללכת אפילו למה שעשינו פה בישראל עם הקרנות לתועלת הציבור. אנשים ייתנו כסף לקרן לתועלת הציבור, כשעד היום אף אחד לא הקים כזאת, זה כבר סיפור אחר, אבל באופן תיאורטי אדם יכול לבוא לקרן לתועלת הציבור, לתת תרומה ולהגיד: אני מייעד את זה לחינוך למשהו. הבורד של החברה הזאת לתועלת הציבור, הוא צריך להחליט אם הוא מסכים או לא מסכים. ברגע שהוא הסכים, זה כבר תרומה שלו. לכן לבוא ולהגיד: תן לי את התורם המקורי, שזאת הכוונה פה, זה יכול להיות בעיה. באמריקה בכלל זה יכול להיות בעיה שזה מסבך אותו עם בעיות המס.

אין כאן תורם מקורי. אני לא רואה איך מה שכתוב כאן סותר את מה שאתה אומר.

אנחנו מסכימים. דיברנו על זה גם אתמול. מבחינתנו הפרשנות הנכונה לתרומה שלגוף שמעביר את הכסף לעמותה אין שיקול דעת. אם לגוף שמעביר את הכסף בסופו של דבר לעמותה יש שיקול דעת - -

צריך להבהיר את זה.

- - אז מי שהעביר את הכסף מבחינתנו הוא הגוף שהעביר ולא התורם שתרם. אם לעומת זאת, הוא אך ורק צינור, אותו גוף אחר, ואין לו שיקול דעת, אז הסעיף הזה יקבל ביטוי, ואז לדעתנו יש חשיבות גדולה לדעת מי עומד מאחורי התרומה, כי הגוף האחר הוא רק צינור.

אם נניח יש אפשרות לפרשנות כזאת או אחרת, והיא מפרשת שבאופן ברור כתוב כך, יש פרוטוקול ואפשר להסתמך על זה, וזה חוקי ולגיטימי. לא תמיד צריך לכתוב בפנים. יכול להיות ההפך, אם תכתוב יותר מדיי בפנים, תגיע למה שאתה חושש ממנו, ולא רוצה להגיע אליו. אם הפרשנות היא שלגוף המתווך אין בחירה חופשית, זה סיפור אחד. אם יש לו בחירה חופשית, זה סיפור אחר. אני מניח שזה ברור. לזה התכוונתם כאן? אם יש לו בחירה חופשית, לא צריך את "הגוף המקורי", מה שנקרא.

התורם הוא אותו הגוף האחר, ואז אותו כותבים. אם הגוף האחר הוא רק צינור, והוא מעביר כספים באמצעות גוף שלישי, זה באמצעות גוף אחר.

אני מודה שאני לא מכיר את המונח "צינור". אני לא מכיר את זה.

אני אסביר לך. נגיד עמותות מתאחדות ביחד - - -

הוא צוחק שהוא לא מכיר.

לא. אני לא צוחק. אני מתכוון ברצינות. אדם נתן תרומה לעמותה. צינור זו אמירה - - -

למה? יש בהחלט צינורות. אני יכולה להביא לך דוגמה שאני כראש עירייה קיבלתי תרומה להקמת מרכז למדעים, אבל התורם ביקש שזה יעבור דרך צינור של עמותה אחרת, כדי שהיא תפקח. לא הורידו שקל, לא הוסיפו שקל, זה היה צינור.

כשאתה אומר "צינור", אתה חושב שזה בא להסתיר משהו. כאן מדברים על צינור במובן שהכול גלוי וידוע, אתה רק מזרים - -

הכול גלוי וידוע, וזה מיועד לפקח שהתרומה באמת תלך למטרה - -

- - אתה יכול להזרים מים, אתה יכול להזרים נפט, אתה יכול להזרים גז.

- - לתורם אין זמן, הוא לא יכול לעמוד ולראות אם באמת אני מקימה, כמה, מתי ובאיזה שלב, אז יש צינורות.

יש הרבה גופים כאלה.

אפילו בתוך עמותה ספציפית תורם יכול להגיד: אני תורם את הכסף אך ורק לפרויקט א', והעמותה הולכת לפרויקט א'. אם העמותה הזאת היא קרן והוא אומר: אני רוצה רק לעמותה ב', היא תעביר לעמותה ב'. זה בסדר, זה לגיטימי, אין עם זה בעיה, אז המשמעות שהתורם זה ההוא שנתן את הכסף.

לצורך הבהרה במקרה הזה אני מבקשת לדעת אם הציפייה היא שהעמותה תרשום את התורם כמי שתרם לה או את הצינור כמי שתרם לה?

זה התורם. זה מה שנאמר פה.

זה למעשה עקיפה של המהלך התקין, כי מי שתרם לעירייה זו אותה עמותה שממנה הוא יקבל את הכסף. העמותה הזאת היתה יכולה לקחת את כספי התורם ולשים אותו בפרויקט אחר.

לא. היא לא יכולה.

בוודאי שהיא יכולה. בצורה הפורמלית ביותר, כשמדובר בגוף שמעביר כסף, הוא המעביר. מאיפה הוא קיבל? אין לנו שליטה על זה. ארגוני חברה אזרחית, כחוקרים, כאנשים שאוספים מידע, אנחנו לא באמת יודעים. אנחנו יודעים ממי באמת עבר הכסף. מאיזה חשבון בנק, אנחנו לא יודעים.

זה צריך להיות הגוף המקורי.

גליה עשתה הבחנה שנשמעת הגיונית. אם הגוף המעביר, "המתווך", נקרא לזה, אין לו זכות בחירה חופשית, הוא קיבל תרומה, אותה בדיוק הוא צריך להעביר לגוף הספציפי שאמרו לו, אז הוא לא רלוונטי. צריך לדעת מי התורם. רק הוא המעביר. לעומת זאת, אם לגוף המתווך יש אופציות, הוא אומר: אנחנו ממליצים, אם בסוף תחליט שלא, תיתן לגוף אחר, אין לנו מה לעשות, אולי בפעם הבאה לא נעביר דרכך משהו אחר, אבל זכותך, זה כבר משהו אחר. בסופו של דבר הגוף שתורם זה הגוף המתווך ולא הגוף המקורי, כי יש לו בחירה חופשית. זה נשמע סביר. אני חושב שזה הגיוני.

זו בדיוק הדוגמה שדיברנו עליה קודם.

זה הבדל תיאורטי או אנליטי שכולנו מבינים היטב. השאלה היא הפרקטיקה. זו דרך שעמותה תמיד יכולה להגיד: לא. הייתה לנו החלטה, ישבנו בישיבה והחלטנו שאכן נעשה את זה. אם עמותה, שהיא מהווה סוג של צינור, רוצה להסתיר את התורם המקורי, אין בעיה לעשות את זה.

את צודקת במאה אחוז. יש תורמים שרוצים להישאר אנונימיים.

ודאי, וזה מאפשר להם - - -

הם מעבירים את זה דרך הצינור, כדי שהשם שלהם לא יהיה.

לכן הבחירה של העמותה שקיבלה את הכסף אם לרשום את שם התורם X, שתרם דרך העמותה השנייה, או לרשום את שם העמותה השנייה, היא בחירה שרירותית או אינטרסנטית.

רוב העמותות הן נורמטיביות.

זה יכול לקרות בהחלט שהצינור יירשם כתורם, בעוד שהוא בכלל לא נתן שקל.

יכול להיות שבחלק מהמקרים, אם העמותה תדווח לא נכון, היא באמת מפירה את ההוראות שמסדירות איך היא צריכה לדווח, ואז יקרה מה שיקרה. אנחנו מכוונים למה שאנחנו חושבים שצריך להיות, ומנחים את העמותה איך היא צריכה לדווח על תורמים. אם העמותה תפר את ההוראות הנורמטיביות שמנחות אותה - - -

למה היא מפירה את ההוראות?

הם מקווים שהיא לא תפר.

הפרשנות של ההוראה אומרת שמבחינתנו היא צריכה לרשום את מי שהעביר לה בלי שיקול דעת. אם היא תעשה אחרת, היא תהיה חשופה לסנקציות על זה שהיא לא דיווחה נכון. אנשים שלא מדווחים נכון, צריכים לדעת שהם לא מדווחים נכון.

מה שעולה כאן מהדברים של נציגת הקליניקה של אוניברסיטת תל אביב שהפרשנות פה היא אצל העמותה שמדווחת. כביכול את אומרת שאת מצמצמת לה את מרחב הפרשנות, אבל הוא עדיין קיים. היא יכולה לדווח שהיא קיבלה תרומה מ-X, X החליט שהוא נותן לי, לא התורם השני, ועכשיו תתווכחי מי צדק. עד כמה למשרד המשפטים, לרשם העמותות, יש יכולת להיכנס לנבכי הרישום הזה ולברר? מי שירצה – ישקר; מי שירצה – ידווח אמת. יש פה מנעד שלא ניתן לפיקוח.

זה נכון.

מצד שני יעל אמרה שאם יש מצבים שהתורם לא רוצה, הוא רוצה להישאר בעילום שם, זו הדרך היחידה שלו להישאר בעילום שם. אם תמיד את חייבת לדווח עליו, גם כשהוא עושה את הדרך הזאת - -

אנחנו רוצים שקיפות.

- - תפסידי את התרומה לפעמים, וזה חבל.

מטרתנו לפתח כמה שיותר שקיפות.

אותו צינור שעליו אני מדברת, אני לא אומר, זו קרן מאוד מכובדת, היא בדרך כלל משמשת כצינור בדיוק למטרות האלה, אבל גם היא נתונה לפיקוח - -

היא צריכה לדווח על כל התרומות שלה.

- - זאת אומרת, שהיא חייבת לדווח, וכך אנחנו כן מגיעים למקור.

וזאת הדרך הראויה.

בינתיים נשאיר את זה כך, בפירוש שפירשת את זה, עם התורה שבעל-פה שנאמרה פה לפרוטוקול וכל הדברים האלה.

יש לי קושי רב בזה, כי אדם מקבל את סעיף 46, הוא קיבל תרומה, הוא קיבל מהעמותה אישור לפי סעיף 46. מה זה אומר? שהכסף עבר לבעלות העמותה. הוא הזדכה במס. עכשיו הכסף בעמותה. העמותה צריכה להחליט מה היא עושה עם זה. הבורד שלה יכול להישמע לבקשתו של התורם שרוצה, ולהגיד: אני אעשה את זה. מבחינה משפטית היא יכולה להגיד: לא, הוא קיבל אישור לפי סעיף 46, הוא הזדכה במס.

ולכן מה? אתה אומר שצריך לכתוב גם את התורם המקורי?

רק את העמותה, אני אומר.

אתה קיצוני על שני מצבים. מה שנאמר פה זה מעין פשרה בין רצון אחד, שירשמו תמיד את המקור, לבין מה שאתה אומר, שתמיד ירשמו רק את המתווך. הצעת הביניים היא שזה תלוי. אם המתווך הוא רק צינור, צריכים לרשום את המקור. אם המתווך, יש לו שיקול דעת, וכך ניתנה התרומה, רק עם המלצה, לא צריכים.

הפתרון שלי יבוא בדיון כשנדבר על סעיף 7, שעמותה שקיבלה את הכסף, שם חייב להיות גילוי מלא מי התורם. ואז אתה יודע מאיפה העמותה הזאת עשתה את הכסף. על זה נדבר תיכף. אני חושב שצריך לעשות גילוי מלא. בסוף הרגולטור ידע מי נתן את הכסף, זה בסדר.

ההנחה שזו עמותה ישראלית שנתנה את הכסף ולא עמותה מחו"ל, ואז הרגולטור בישראל - - -

זה נכון.

לכן אנחנו רוצים לדעת - - -

בהרבה מהגופים שמדובר בהם זה דווקא בחוץ-לארץ, שיש עמותה אחת שקשורה, עמותה גדולה שיש לה מערכת עם ארצות-הברית, היא מרכזת ואחר-כך מפצלת. כך ארגונים עובדים, כך הארגונים הישראלים.

יכול להיות שאותה עמותה מפורסמת היא לא תגיד אפילו - - -

נישאר כרגע עם הצעת הפשרה ונראה איך נפתור את זה בסעיף 7. אני קורא לזה "הצעת פשרה", זו לא הצעת פשרה. הצעת הביניים, כלומר, בין רצון אחד, שתמיד זה יהיה המקור, לבין הרצון שלך, שרק המתווך. אני חושב שההצעה הזאת סבירה.

לי זה נראה סביר, אבל אם זה מפריע למישהו, אפשר בהחלט לחדד. אפשר לחדד מיהו התורם, ואם התרומה נעשתה דרך מתווך שלא קיבל החלטה. לחדד את זה.

נכון. אנחנו גם נוהגים בהקשרים האלה כשיש באמת אי-בהירות, לכתוב בחוברת ההנחיות שלנו, שאנחנו מפרסמים באתר איך אנחנו רואים את הדברים. מכיוון שזאת התחלה, אנחנו גם נפרט יותר.

ניגש לסעיף 7.

אנחנו בתקנה 4 לתקנות שהוצעו.

חזרנו לעמוד 2.

הוספת תקנות 7א ו-7ב לתקנות העיקריות.

7א. סכום מרבי לדיווח על תרומה

עמותה תנהל רישום של שמות תורמים לעמותה שתרומתם השנתית המצטברת עולה על 20,000 שקלים חדשים.

הסכום המרבי לעניין תרומה שנתית מצטברת – אפשר להבהיר ולחדד שזה מתורם אחד – שרשאית עמותה שלא לרשום לגביה את שם התורם ופרטיו בדוח הכספי לפי התוספת השנייה לחוק הוא 150,000 שקלים חדשים לשנה.

על אף האמור בסעיף קטן (ב), עמותה תרשום בדוח הכספי שמו ופרטיו של תורם שתרומתו השנתית המצטברת עולה על 50,000 שקלים חדשים אם היא מהווה 20% לפחות מהמחזור הכספי השנתי של העמותה באותה השנה.

(ד) לעניין תקנה זו יראו כתורם אחד:

(1) יחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;

(2) תאגיד ובעל שליטה בו וכן תאגיד אחר המצוי בשליטת התאגיד או בשליטת בעל השליטה.

7.ב בקשת אישור מיוחד לחיסיון פרטי תורם

עמותה שתורם שהוא יחיד ביקש ממנה לחסות את פרטיו בנספח 3 לדוח המילולי והכספי בטופס 7א בתוספת, רשאית להגיש לרשם בקשה מנומקת בכתב שבה יפורטו: שם התורם, מספר הזהות שלו, מען התורם, סכום התרומה, הצורך בחיסיון פרטי התורם והאם קיים קשר בין התורם, עסקיו או ענייניו האישיים לבין פעילות העמותה.

לבקשה לפי תקנת משנה (א), יצורף תצהיר של חבר ועד בעמותה שיתמוך באמור בה; הבקשה והתצהיר יהיו ערוכים לפי נספח 4 לדוח המילולי והכספי בטופס 7א בתוספת; לבקשה כאמור לגבי תרומה שסכומה עולה על 500,000 שקלים חדשים, תצורף גם בקשה מנומקת של התורם לחיסיון על פרטיו.

(ג) הבקשה תוגש עד מועד הגשת הדוח הכספי והדוח המילולי של העמותה.

(ד) הוגשה בקשה לפי תקנה זו, יאשרה הרשם אם התורם ביקש לחסות את פרטיו מטעמים של הגנת הפרטיות או רצון למתן בסתר ורשאי הוא לאשר את הבקשה גם אם שוכנע מנימוקים אחרים כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; הרשם רשאי לדרוש כל מידע נוסף הדרוש לטיפול בבקשה לאחר הגשתה."

כבר היום יש הסדר שקבוע בתקנות העמותות, קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח כספי, התשס"ג-2002, שקובע שעמותה חייבת לצרף בנספח לדוח הכספי את רשימת כל התורמים שתרמו לה מעל 20,000 שקל, כשיש אפשרות גם לפי החוק, לפי התוספת השנייה לחוק העמותות, שהרשם ייתן אישור מיוחד שלא לפרסם את אותו תורם, גם אם הסכום עולה על הסכום המרבי שנקבע בתקנות האלה.

בפועל מה שקורה, שכבר לפני כמה שנים אנחנו פרסמנו נוהל להגשת בקשה לחיסיון תורמות, ועשינו שם כמה מדרגות. בין 20,000 שקל תרומה ל-150,000 שקל תרומה, ואז בין 150,000 שקל תרומה ל-500,000 ומעל 500,000, כשבעיקר מקשה פרוצדורלית על בקשת החיסיון.

בפועל יש משהו כמו 70 עמותות בשנה, בשנת 2016 לפחות, שהגישו בקשה לחיסיון פרטי התורם. זה יכול להיות יותר מתורם אחר. זה יכול להיות נוגע ליותר מ-70 תורמים.

כמה בקשות?

70 בקשות.

לא, 70 עמותות.

זה בין אחד לשלושה-ארבעה תורמים בממוצע. אין לנו תיעוד של כמה בקשות בדיוק. הרי היום אין טופס בדין, יש פרטים שצריך לדווח לפי חוק העמותות ויש טופס מומלץ שלנו. חלק ממה שנעשה כאן בטופס של הדוח המילולי, וזאת אחת הסיבות החשובות מאוד לעצם קיומו זה ההבניה של הדיווח במסגרת הדוח המילולי, שכבר עושה סדר, וגם תהיה חובה לציין, מה שהיום לא קיים – האם קיבלת תרומה, מה הסכום X שנקבע, אם כן או לא, האם אתה רוצה לחסות פרטי תורם, אם כן או לא, ותהיה טבלה מסודרת, שזה נספח 3, שעוד לא קראנו, וזה יהיה נתון גלוי לציבור, בין אם שם התורם גלוי ובין אם לאו, מה סכום התמורה, מה ייעוד התרומה, מיהו התורם, האם הוא תורם מישראל, מחו"ל, יחיד, תאגיד, קרן – כל הפרטים האלה יהיו הרבה יותר מובנים וידועים היום.

להערכתנו אחת הסיבות שיש רק 70 בקשות מתוך 13,000 עמותות שמקבלות אישור - - -

בואי נדייק, אמרת בין שניים לשלושה, זה עד 200 בקשות.

יש יחסית מעט. בכל זאת מתוך הסך הכול זה יחסית מעט בקשות. חיסיון התרומות זה גם בגלל שהדיווח על התורמים לא מובנה עד הסוף. היום אם עמותה קיבלה תרומה מעל 20,000 שקל היא צריכה לצרף כנספח בדוח המילולי את פרטי התורמים, אבל לנו, כרשם העמותות, אין באמת מידע אם היא קיבלה או לא קיבלה תרומות מעל 20,000 שקל. עכשיו זה הרבה יותר מובנה, כי היא תצטרך לציין במפורש אם היא קיבלה או לא קיבלה. אם היא קיבלה, היא תצטרך באופן מובנה לענות.

גם את הסכום?

רגע. זה מסגרת הדיון. מה שרצינו לעשות כאן זה אגב ההסדרה בהבניה של חובת הדיווח, ולאור הניסיון שצברנו ביישום הנוהל הזה של חסיון תרומות, וגם על בסיס משפט משווה שערכנו – תיכף אני אספר עליו קצת – הגענו למסקנה ש-20,000 שקל כברירת מחדל של דיווח, שעליהם אפשר לבקש חיסיון, הוא סכום נמוך מדי, וצריך להעלות את הסכום הזה. אנחנו חשבנו להעלות אותו למדרגה הבאה שבנוהל שלנו, שזה 150,000 שקל.

כמובן הסכום הוא משהו שאפשר לדבר עליו, אבל מהניסיון שלנו ועל בסיס היישום שעשינו וגם איזה הליך שיתוף ציבור קטן שעשינו במסגרת השולחנות העגולים שמנהל משרד ראש הממשלה, ושיחות עם פילנתרופים ועם גורמים נוספים, חשבנו ש-150,000 זה סכום שכבר משקף את הרף שצריך לגלות פרטי תורם, כשאנחנו מעלים גם את רמת הזיהוי של התורם וכוללים כאן גם את מספר הזיהוי של התורם, שזה לא יהיה סתם משה כהן, אלא שאפשר יהיה לדעת באמת מי זה אותו תורם שעומד מאחורי התרומה. נעשו כאן כל מיני איזונים.

לא כמה הוא תרם?

יש פה הליך שיש לו שני מישורים. במישור הראשון יש חובה בסיסית מאיזה רף סכום כספי צריך לדווח על פרטי התורם. בהקשר הזה רצינו להעלות את הסכום מ-20,000 ל-150,000 שקל.

זה הבדל משמעותי.

נכון, כשבמסגרת הדיווח, הדיווח הוא הרבה יותר מפורט. גם מראש אתה חייב לציין באופן מובנה כן/לא קיבלתי תרומה כזאת, ומעבר לזה, אתה צריך לציין פרטים הרבה יותר ברורים לגבי זהות התורם – מספר זיהוי, מהות התורם - - -

משהו שלא היה עד היום.

משהו שלא היה עד עכשיו. בכל מקרה, גם אם מבקשים בקשות חיסיון, המידע הזה מדווח לרשם העמותות. זאת אומרת, רשם העמותות בכל מקרה, את הפרטים האלה, הרחבים יותר, לגבי כל תורם ותורם, יודע.

מעבר לזה שהעלינו את הרף, שזה מתי כולם צריכים לדווח לנו, יש עוד כמה דברים מאחורי הקלעים שנשארו: האחד, שהעמותה כן חייבת לשמור תיעוד פנימי של כל תרומה מעל 20,000 שקל, זאת אומרת, שבתוך העמותה זה לא יכול להיות אנונימי. יש גם תקנות משלימות של רשות המסים, שקובעות חובת דיווח לרשויות המס על כל תרומה מעל 20,000 שקל. בבדיקה שלנו יש פה - - -

בצורה גלויה? אם הם מחייבים דיווח על כל תרומה מעל 20,000 שקל בצורה שמגלה את שם התורם, מה עשית פה בתקנה?

לרשות המסים בלבד.

כן, אבל זה גלוי.

לא. הדיווח לרשות המסים הוא לא גלוי בכלל.

גלוי.

הוא לא גלוי. יש פה הבחנה - - -

הדוח הכספי של כל עמותה גלוי.

אצלנו הוא גלוי, לא אצל רשות המסים. אצל רשם העמותות המידע גלוי. גם אני, כשאני רוצה כרשות מדינה לבקש מהם מידע, זו פרוצדורה מאוד מאוד מורכבת.

ממה שבדקנו במקומות אחרים בעולם, חובת הדיווח היא סביב ה-5,000 דולר, נגיד בארצות-הברית על תורמים, אבל אך ורק לרשויות המדינה. לא ראינו ברירת מחדל גורפת, כמו שיש פה, של כל המידע לגבי תורמים מעל X סכום, שהוא גלוי, אלא אם כן מבקשים בקשת חיסיון. במובן הזה ראינו שישראל הרבה יותר מחמירה. עכשיו אנחנו מדברים רק על חובת הדיווח החוצה, לציבור הרחב, לא פנימה לרשויות.

זה ממש לא פייר. לא הבאתם את הדוגמה - - -

יעל, רק תני לה לסיים, ואז אני אתן לך להגיב.

כן, אבל הדוגמה הזאת לא הוגנת. כאשר תיקנו את חוק העמותות, ואסרנו בכלל, או שמאפס אנחנו מדווחים על כל רשות ממדינה שמדווחת - - -

ישות מדינית זרה. זה משהו אחר.

זה לא קיים. שם זה דבר ידוע, באירופה. ובארצות-הברית כשאומרים לי על מה שיש זה דבר שונה לחלוטין. אתם רוצים לעשות כמו באירופה, יאללה, בואו נעשה הכול, גם רשויות מדיניות זרות. זה לא הוגן.

א', יש חקיקה ראשית שאנחנו כרגע לא דנים בה. אני באה מנקודת המבט המקצועית שלי ביחס לדיווח של 20,000 לעמותות. הכנסת בדיון הציבורי – הממשלה – עשתה הבחנה בין תרומות ממדינה ולא מדינה. אני שמה את זה רגע בצד, כי זה לא במסגרת המנדט שלנו לדון בו.

הבאת לנו את ההשוואה העולמית?

בהקשר של תרומות מתורמים פרטיים, לזה אני מתייחסת כרגע. תמיכות של מדינה, גם מדינת ישראל אגב, מהשקל הראשון ידועות. ועדיין יש על זה שקיפות מלאה.

אנחנו מדברים על תורמים פרטיים, ויש פה שני רבדים. הרובד הראשון זה מתי עמותה צריכה לגלות את הפרטים של התורם כחובה בסיסית, שזה חל על כלל התורמים מהסכום שנחליט עליו. השני, מתי עמותה יכולה לבקש חיסיון לגבי פרטי תורם. חיסיון לגבי פרטי תורם, וזה מתחבר קצת להערה שלך, אפשרנו בהצעה שלנו אך ורק לגבי תורם שהוא יחיד. גם תורם שהוא תאגיד, אם עושים לרגע את ההקבלה למדינה, לא יכול לבקש חיסיון מבחינת איך שבנינו את התקנות. אמרנו שתורם שהוא יחיד יכול. כדי שהדברים יהיו שקופים וברורים בצורה המרבית, גם הצענו הבניית שיקול הדעת של הרשם, שמעגן את המצב הקיים.

יש הליך פרוצדורלי, יש בקשה של העמותה, בין 150,000 ל-500,000 שקל, שנתמכת בתצהיר של הוועד שאותו תורם לא הונצח בעמותה, ואין שום אזכור של הפרטים שלו במסגרת התרומה. מעל 500,000 שקל הצענו שהתורם עצמו יבקש באופן אישי, לא דרך העמותה – באופן אישי מהרשם בקשה לחיסיון, וששיקול הדעת יהיה כזה שאם התורם מבקש לתרום בסתר או לשמור על פרטיותו, שמבחינתנו זה משהו שהוא לגיטימי מבחינת תורם להגיד "אני לא רוצה שהפרטים שלי יסתובבו", המידע הזה יהיה גלוי אך ורק לרשם העמותות ולא לציבור הרחב. זה האיזונים שעשינו.

שוב, נקודת האיזון היא קצת שרירותית. אפשר לחשוב אם 150,000 שקל זה גבוה מדיי או לא גבוה מדיי, זו בהחלט נקודה שרלוונטית לדיון הציבורי.

אלה השיקולים המקצועיים שהדריכו אותנו, כי ראינו על בסיס דיונים שערכנו עם פילנתרופים או על בסיס הניסיון שלנו. אגב, זה גם נתמך בסופו של דבר – נמצאת כאן גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – על בסיס איזה מחקר שהם עשו של ההתפלגות של גובה התרומה. זה היה נראה לנו כסכום שהוא סכום רלוונטי ברמת השיקול המקצועי שלנו וכדי לערוך איזון בין הוספת והבניית פרטים על התורם והוספת הפרטים של מספר תעודת הזהות לבין חובת הדיווח הכוללת. שוב, זו הצעה שגיבשנו אצלנו, ברשם העמותות, על בסיס מה שהיה בפנינו.

לפני שאני אתן רגע לחברותיי, רק שאלה אחת. מבחינת העמותות עצמן, טוב להן הנושא הזה? זה עוזר להן לאסוף תרומות?

אולי כדאי לשאול את נציגי החברה האזרחית.

רק דקה. החברה האזרחית זה גוף אחד.

להבנתנו כן.

נציגי העמותות.

גלי מכירה את העמותות ועובדת איתן. היא תגיד מה התחושה שלה.

היא לא עובדת בעמותה.

אין כאן נציגי כל העמותות.

לא, אבל יש כאן נציגות של מנהיגות אזרחית, שהיא ארגון גג של המון המון עמותות.

יש פה נציגי ציבור שיכולים להגיד את עמדתם, אני בטח לא צריכה לדבר בשמם. אני כן יכולה להגיד שבשלב של עבודת ההכנה שעשינו אצלנו, דיברנו גם עם פילנתרופים, גם עשינו סקר ציבור וגם על בסיס הניסיון שלנו מִבַּקָּשׁוֹת חיסיון, הסכום הזה היה נראה לנו סכום שהוא כן משקף הקלה יחד עם איזון. במסגרת האיזון בין האינטרס הציבורי שבגילוי שמות תורמים, לבין האינטרס הציבורי שבהקלה מצד אחד על עמותות בדיווחים שלהם, ומצד שני בלי לפגוע ברצון של התורמים לתרום למגזר השלישי, זה היה נראה לנו האיזון הנכון. יכול להיות שאחרים יחשבו אחרת. אני לא רוצה לדבר בשמם בשום פנים ואופן. מבחינת הניסיון שאנחנו צברנו והשיחות שערכנו עם גורמים שונים, זה היה נראה לנו סכום או איזון נכון שמשקף את טובת המגזר השלישי בהקשר הזה.

ברור שלנו, כרגולטור, שקיפות העמותות מאוד חשובה לנו, אבל יש פה שני מישורים. יש מישור אחד של מה שקוף כלפיי, כלפי הרשויות, שאני יכולה לבצע את הרגולציה ואת הפיקוח שלי, ומה ששקוף החוצה, כלפי הציבור הרחב, ופה חשבנו שנוכל לעשות נקודת איזון מסוימת, שתאפשר לתורמים, וזה היה נראה לנו לגיטימי, לבקש שהם לא רוצים שהציבור ידע, כדי שלא יציקו להם, כי הם רוצים לתרום בסתר או מכל מיני סיבות שלהם, שהם לא רוצים שהפרטים שלהם יהיו ידועים. ברור שיכולות להיות עמדות אחרות. יש פה דיון ציבורי. השאלה הזאת היא שאלה ערכית במידה מסוימת.

יעל, את ביקשת ראשונה?

האמת שיעל היתה פה לפניי.

אין בעיה.

אני רוצה להתחיל מהסוף. אם כבר מדברים על נקודת איזון, ודיברנו על נקודת איזון כאשר אנחנו מדברים על חמשת המשכורות הגבוהות, באנו ואמרנו שזה לא גלוי לציבור, אבל אפשר להגיש בקשה. זאת נקודת האיזון המינימלית שצריכה להיות. זה לא גלוי לציבור, אבל אם מישהו רוצה, הוא מגיש בקשה ונותנים לו את המידע. זה שהמינימום הזה לא קיים, זה מפתיע ביותר, כי אי-אפשר לבוא ולומר שאנחנו מאזנים פה, כשאין פה בכלל איזון. זה לא איזון שהציבור בכלל לא יֵדַע. התחלתי מהסוף, שזה המינימום. למזער, זה מה שהיה צריך להיות.

מבחינתי, אמרתי את זה לאורך כל הדיונים, גם בדיונים הקודמים, לציבור יש זכות אלמנטרית, הזכות הבסיסית, אפילו החובה, לדעת מי תורם. אנחנו הרי יושבים פה במדינה הזאת ואנחנו יודעים שיש קשר ישיר בין מספר עמותות לבין אנשים מסוימים, כשאותם אנשים שתורמים לעמותות מסוימות תורמים דרך אגב גם לאנשי ציבור.

אני עכשיו לא הולכת לקרוא הכול, ואני גם לא אומר שמות, אבל למשל, יש אחים, נגיד שהם מגיאורגיה, שתורמים לעמותות רבות ולמוסדות דת וגם תורמים ליושב-ראש של תנועה מסוימת, נדמה לי שאתה שייך לה. לא חשוב. זאת סתם דוגמה.

לא יודע. אני לא מכיר את זה, אבל יכול להיות.

לא חשוב. הבאתי דוגמה אחת, יש הרבה מאוד דוגמאות. אנחנו צריכים להבין שהציבור חייב לדעת מי תורם, למי תורם, לאן זה מגיע. קודם כול, זה ההקשרים הפוליטיים, אבל לא רק ההקשרים הפוליטיים. תתאר לך שלי ייוודע שלעמותת אדם טבע ודין תורמים חיפה כימיקליים.

לא. מדובר על תרומה של אדם פרטי.

תאגיד.

בנושא הזה דווקא כן כדאי לחדד.

יש פה שתי רמות. רמה אחת זה מה סכום התרומה הבסיסי שצריך לגלות. העלאה מ-20,000 ל-150,000 יכולה גם להשפיע, לצורך הדוגמה, על חיפה כימיקליים שנתנה פחות מ-150,000. הרמה השנייה היא לגבי תרומה שעוברת את הרף שקבענו, 150,000 שקל לצורך העניין. מתי אפשר לבקש חיסיון? פה אמרנו באופן חד-משמעי שתאגיד לא יכול לבקש חיסיון בכלל. מעל הרף הכספי שנקבע, התאגיד בהכרח - - -

פחות מ-150,000 שקל מתאגיד היא כן תהיה חסויה, כמו כל תרומה אחרת.

אפשר להחליט אחרת. כרגע זאת ההצעה.

אמרת משהו, ואז סתרת את עצמך. תאגיד לא יכול לבקש חיסיון?

מעל 150,000.

יש פה שתי רמות - - -

עד 150,000 הוא יכול.

יש פה שתי רמות - - -

בינתיים הדוגמה של יעל בעינה עומדת.

אז זה לא רק תאגיד. יש פה שתי רמות - -

נכון. השאלה למה לא להחריג תאגיד.

- - האחת, מאיזה סכום ואילך חייבים לגלות את פרטי התורם. פה דווקא לא מצאתי לזה אח ורע בעולם. והשנייה, ברגע שהגעת לרף שמחייב דיווח מלכתחילה, מי יכול לבקש שלא לדווח על הסכום הזה. פה, בחיסיון, אמרנו שתאגיד לא יכול בשום פנים ואופן. לא נעשתה הבחנה ברף הסכום בין תאגיד ללא תאגיד.

נתתי כרגע שני נימוקים.

למה לא עשיתם?

תורם זה כאילו מעגל חיצוני לעמותה. התפקיד של רשם העמותות זה לפקח על העמותה. זה התפקיד שלנו. אנחנו מפקחים על עמותות. אנחנו מרחיבים פה את המעגל, כי גם אנחנו מסכימים שלתורמים יכולה להיות השפעה על העמותה, בגלל זה מלכתחילה נקבעה חובת שקיפות, אבל עדיין זה המעגל הרחב יותר, ולכן ניסינו פה לעשות את האיזונים. בהקשר הזה אמרנו שאנחנו חושבים שתרומה לעמותה מתחת ל-150,000 שקל, ההשפעה על העמותה היא נמוכה, ואגב גם אמרנו ש-50,000 שקל - - -

את לא כוללת אחוז.

אם זה 20%.

50,000 שקל אם זה 20%. אנחנו אומרים שאם זה לא 20% ופחות מ-150,000 שקל, ברמה של האיזון בין הביורוקרטיה לבין הצורך של הציבור לדעת, היה נראה לנו שנקודת האיזון היא שאין חובת דיווח. באנו מהכיוון הזה, מהכיוון של הביורוקרטיה.

מאה אחוז. כן, יעל.

מה שנעשה כאן זה תרתי דסתרי. מצד אחד באים ומתיימרים לשקיפות, ואני חושבת שחלק מהדברים האלה יפים מאוד. מצד שני, הדבר האלמנטרי, החשוב ביותר, התרומה שנותנים בין אם זה אדם פרטי ובין אם זה תאגיד לעמותות, כשאנחנו יודעים עד כמה הן מעורבות בחיים שלנו, לרבות בחיים הפוליטיים, אבל בוודאי בחיים האזרחיים, החברתיים והכלכליים – את זה אנחנו לא יודעים. זה דבר בלתי נסבל. אי-אפשר לקבל אותו, גם ה-20,000 להערכתי. אם אנחנו אומרים שמדינה זרה, אנחנו יודעים מהשקל הראשון והסכנו עם זה, קיבלנו את זה, אין שום סיבה שדין מדינה זרה לא יהיה כדין אדם פרטי ותאגיד.

תודה. יעל ואחר-כך רויטל.

אני קצת מופתעת מגובה הסכום שעד אליו ניתן להסתיר את התורם, כי 150,000 שקל זה סכום לא מבוטל בכלל. זה ברור. השאלה היא למה בכלל להסתיר. הרי הכיוון צריך להיות שקיפות, שקיפות, שקיפות. אני חושבת כך, זו עמדתי. זה בסדר לא להטריח על סכומים קטנים, לפני כן היו 20,000 שקל, אולי אפשר להגדיל את זה במעט ל-50,000 שקל, אבל לעשות חיסיון כולל על תרומות עד 150,000 שקל, נראה לי שיש פה אלמנט של הסתרה, ואני תוהה את מי זה משרת.

האמירות הגדולות של השקיפות וכל חוקי העמותות האחרונים שעברו בשנתיים האחרונות, לאורם החוק הזה נראה שפשוט שיקרנו בחוקים הקודמים, כי אין מטרה של שקיפות, המטרה היא רק שקיפות מתורמים מסוימים מאוד לעמותות מסוימות מאוד. באופן כללי אנחנו לא בעד שקיפות, אנחנו בעד הסתרה, כי זה מה שיש פה.

הדבר היותר מאתגר הוא בעיניי הקריטריונים לחיסיון, כי החיסיון הוא על כל סכום מה-150,000 שקל וגם מעל 500,000 שקל.

מתחת ל-150,000.

לא. מעל 150,000. אתה יכול לבקש חיסיון על כל סכום, על מיליונים, על מיליארדים.

כן, אתה יכול לבקש.

ומה הקריטריונים שלפיהם תתקבל החלטה? זה חור שחור. זאת השאלה.

כשהצגת את הדברים אמרת ש-150,000 שקל היתה המדרגה השנייה שהיתה איפשהו בהיסטוריה.

בנוהל שלנו.

מה היה המקור שלה בנוהל הקודם? לא ברור לי - -

אני יכולה להסביר.

אני אשמח לשמוע. רגע.

- - והשאלה אם היא רלוונטית, כי זה סכום גבוה מאוד, כשכל התרומות מתחתיו מוסתרות, בעיניי זה לא מידתי. זה נועד להסתיר משהו.

אני באמת רוצה לשאול. האם זה בא מהכיוון הפוליטי או שזה בא מהכיוון המינהלי. זאת שאלה שאני שואלת פה לפתחכם. אני לא בטוחה שאתן יכולות לענות לי. אם זה בא מכיוון פוליטי, ברור מה הכיוון.

אבל זה לא.

אם זה לא, תסבירו לי מאיפה בא 150,000. זה דבר אחד. ודבר שני, איפה כתובים הקריטריונים, שאולי צריך להכניס אותם לחוק, הקריטריונים של החיסיון, כי חיסיון הוא עד מיליארדים? זה לא כתוב. יש פה חיסיון, אז בואו נברר לפי מה - - -

אני מציע שתרשמו. ידברו עוד שתי חברות הכנסת ואחר-כך תתנו תשובות.

קודם כול, העלית את זה בצורה מאוד תמימה ויפה - -

תמימה ונעימה.

- - אבל אין ספק שזה להשלמת החקיקה של תרומות מישויות זרות, ואין ספק - - -

השלמה מהצד השני.

זו השלמה, לא מהצד השני. זו השלמה, כיוון שאנחנו יודעים שרוב העמותות שמקבלות מישויות זרות הן שמאל, ולכן חוקק שהן לא יוכלו לקבל. הן יצטרכו להצהיר בכל מקום, על כל דבר, בישיבות ועדות וכדומה. לעומת זאת, אנחנו יודעים שרוב התרומות של עמותות הימין מגיעות מתרומות פרטיות. והנה באו בתמונת מראה הפוכה לחלוטין לכסות ולהגן על פרסום מי תורם למי.

אני לא מפנה אליכם את הסוגיה הפוליטית, זה לא עניינכם. הסוגיה הפוליטית על השולחן, שום היתממות, הכול ברור, רוצים להגן על עמותות הימין מול עמותות השמאל. הדברים ברורים לחלוטין. אנחנו גם יכולים להביא הוכחות איפה היו שחיתויות, איפה היו הסתרות ואיפה היה ניגוד אינטרסים, זה בדרך כלל היה בימין, אבל גם זה לא בשולחן הזה. זה לא מולכם, זה מול יושב-ראש הוועדה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות. הרי ברגע שאני רוצה להעביר תרומות פרטיות, אני יכולה להעביר תרומה של 150,000, אני מיכל, הבת שלי תעביר עוד 150,000, בעלי יעביר עוד 150,000 ואבא שלי יעביר עוד 150,000. הנה, הגענו לסכומים מאוד מאוד גדולים, מוסתרים מעיני הציבור ובכלל. הגענו לסכומים הרבה יותר גבוהים.

לא ברור לי מאיפה ה-150,000, זה סכום מאוד מאוד גבוה. אני ניהלתי עמותה. ותאמיני לי, היה קשה מאוד להתרים עבורה, כי חלק מהעניין שזה נושא מאוד מאוד רגיש, אנשים חוששים. ותמיד באים בשם הארגונים האלה, ארגוני חברה, רווחה. אנשים מפחדים לתרום לאקי"ם, לאלו"ט, למרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית, בעד המלחמה באיידס, כי הם מפחדים להיקשר בשם, כי יגידו להם: למה? איך אתם קשורים לזה? למה הנושא הזה מעניין אתכם? תמיד מביאים את העמותות האלה כדי להצדיק משהו הרבה יותר נורא. אני חושבת ש-150,000 שקל זה המון כסף.

הרי אני יודעת שגם אם היה עד היום 20,000 שקל, גם אם מישהו תרם תרומות, הוא יכול היה להגיש בקשה מיוחדת. זה קיים. גם היום, אם מישהו יגיש פחות מ-50,000 או מעל, הוא יכול עדיין לבקש. יש מנגנון. המנגנון הזה קיים. כן, הוא דורש אקטיביות, הוא לא דורש הסתרה והחבאה מראש. הוא דורש אקטיביות. לי נורא נורא חשוב שלא ידעו שאני תורם, אני באמת תורם בסתר ואני לא רוצה שאף אחד ידע שנתתי, אני יכול להגיש בקשה, ורוב הסיכויים, ממה שאני יודעת שדיווחתם בישיבות הקודמות, הבקשה תאושר. מה הדחף לשנות את החוק ולעלות מ-20,000 ל-150,000? זו קפיצה. אני חלשה במתמטיקה, אני לא יודעת כמה זה.

700 ומשהו אחוז.

יפה, בשביל זה יש לי את יעל. זו פשוט קפיצה מטורפת באחוזים. ממילא יש מנגנון שמאפשר לכל אדם, גם אם הוא תורם 5,000 שקל להגיד: אני מבקש שזה יהיה חסוי, וברוב המקרים גם נענים, ולכן לא ברור לי מה הדחף הזה, חוץ מאשר ההסבר הפוליטי.

צר לי, אבל זה לא פגיעה בשקיפות, זה הרבה יותר מפגיעה בשקיפות ובאינטרס הציבורי. יש פה משהו שהוא לא מובן. לא מובן למה הדחף, למה לשנות, מאיזה צורך זה הגיע.

עם כל הכבוד, אני גם ויתרתי על תרומות של אנשים שהתביישו להגיד "אני תרמתי", בעיקר תאגידים וחברות דרך אגב, שיכולים לתרום יותר, אבל איך זה יצייר אותם ואיך זה יציג אותם. זה אחד מהמחירים של להיות עמותה שפועלת, שנאבקת ציבורית. אנחנו רוצים שיתרמו, אבל אנחנו לא רוצים להתחבא מאחורי אף אחד, מאחורי אף שם, שוב כאשר החוק מאפשר לי להתחבא, הוא נותן לי את האופציה. מה הדחף? תסבירו לי.

רויטל – עד שהיא תחזור, מי ביקש?

אפשר לבקש תשובות קודם?

אולי תתנו גם להם תשובות ביחד.

אתה מצביע היום, ניסן?

נראה אם נספיק. אני לא יודע, יש לי עד 14:00.

מה קרה? איפה הגיוס?

יגיע. יגיע. אם צריך, יגיעו.

זה לא פוליטי. חשבנו שהשמאל רוצה את זה בכלל. חשבתי שהשמאל ביקש את זה. עוד מעט הם יסבירו. אין לי מושג.

אגב, אני חוששת שהתרומות מישות זרה לא פטורות מכל סכום.

זה לא קשור לפה.

ברור, רק כדאי שזה ייאמר פה על השולחן.

רבותיי. אור, בבקשה.

אני מהתנועה לחופש המידע. דיברנו על זה גם בדיון הקודם, ואני חוזר לזה היום. אנחנו מדברים על סכום של 20,000 שקל. דבר ראשון, אני לא מבין למה לצעוד צעד אחורה בעולם השקיפות. כשבוחרים לפני שנים מספר לדיווח, מסכום של 20,000 שקל, למה לחזור צעד אחורה בעולם השקיפות אם אנחנו הולכים כל הזמן צעדים קדימה בתחום השקיפות?

לפי התקנות יש ממילא רישום פנימי מעל 20,000 שקל, אז אני לא מבין מה זה חוסך בעצם. אני לא מבין מה זה מקל על העמותות, אם ממילא צריך להיות רישום של כל סכום תרומה מעל 20,000 שקל. מה החיסכון לעמותות עצמן? אם זה חשש של אותם אנשים מלתרום ושהשם שלהם יתגלה, הרי הם יכולים להגיש בקשה לחיסיון ממילא, כך שאני לא מבין את הרציונל.

אני רוצה לדבר לרגע על תרומה מישות מדינית זרה. אני מבין שזה לא המקום, בגלל שאנחנו בתקנות, אבל אי-אפשר לנתק את זה.

אור, אני מבקש. זה לא קשור. זה חוק, זה לא רלוונטי. חבל לנו על הזמן.

אנחנו מדברים פה על עמותות. עוד פעם, עמותות רבות עוסקות בנושאים שקשורים לציבור כולו ולא סתם יש חובות שקיפות על עמותות. חובות שקיפות מוגברות בדוח הכספי. מי שלא רוצה לתרום לעמותות, יכול להיות שיש לו סיבה טובה לזה, אז שלא יתרום. במצבים מסוימים שווה השקיפות את היעדר הכספים האלה, כמו שאמרה חברת הכנסת רוזין.

רויטל, רצית לדבר?

לא.

יוסף, רצית לדבר?

כן. סיימו? אני רוצה לשמוע.

אופיר.

אנחנו מדברים על שקיפות. החיסיון שמדובר עליו פה, הוא בא למנוע שקיפות. אנחנו ב-2018, הכול גלוי. הכול גלוי ואין שום סיבה לא לגלות בצורה ברורה את שם התורם. ככל שהתרומה גדולה יותר, היכולת של תורם להשפיע על החברה או על העמותה עצמה גדולה יותר, ולכן החיסיון צריך להיות קטן יותר, כדי שכולם יוכלו לדעת מה התורם הזה תרם, מה כוונתו לעשות ואיך הוא מנסה להשפיע על מהלכים כאלה או אחרים.

קודם כול, במצב הנוכחי, כל אדם שהגיש בקשה לרשם – תתקנו אותי אם זה לא נכון – וביקש חיסיון, קיבל חיסיון. זה מה שנאמר לי.

אם הוא - - -

תתני תשובה אחר-כך.

היו לו דברים טכניים, והוא קיבל חיסיון. ברור לגמרי שהדבר הזה לא יכול להיות, וברור לגמרי שזה לא יכול להיות לגבי תרומות גדולות. וצריך להגדיר מה זה תרומה גדולה. נאמר פה 150,000 שקל, אני מסכים. לא יכול להיות שמי שתורם יותר מ-150,000 יאמר: אני לא רוצה שידעו שתרמתי, זה לא יכול להיות. בעולם של 2018 זה לא יכול להיות. היום כשעמותה מקבלת כסף מחו"ל, הבנק לא מקבל את הכסף עד שהעמותה לא מודיעה מי התורם, והאם התורם שילם מס בארץ התרומה שלו. הבנק יודע, אבל אני לא יודע. זה נראה לי אבסורד.

לכן אנחנו חושבים שצריכים לצמצם עד אפס את החיסיון, ודאי לגבי תרומות גדולות. לגבי הוויכוח אם 20,000 או 50,000, אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע, זה טוב וזה טוב. ברגע שהחיסיון יצומצם, אין לזה כל-כך משמעות לטעמי.

תודה. מישהו עוד רצה?

סליחה, אנחנו הגשנו נייר מסודר לוועדה. הצענו שלוש חלופות: עד 50,000, מעל 50,000 ומעל 150,000.

תודה. גליה.

רק שתי הערות קטנות. אור סדן מהתנועה לחופש המידע אמר לגבי זה שממילא העמותות חייבות לנהל לעצמן, לפי התקנות האלה, רישום על כל תרומה מעל 20,000 שקל, לכן המהלך הזה הוא לא מהלך שמסיר מהן את הנטל הביורוקרטי, אלא רק מקשה על השקיפות.

אני רוצה לציין ולהגיד שאם מסתכלים בנוסח הדיווח שנדרש, אנחנו מגלים שמעבר לחיסיון השמי, הרשות דורשת, ובצדק, פירוט של מקור התרומה, אם זה יחיד, אם זה תאגיד או אם זה מלכ"ר. זה אני חושבת יכול להוות עבורנו כלי שיאפשר לעמותה מצד אחד לתת פירוט מלא על סוגי המקורות, ומצד שני להשאיר בסימן שאלה את הצורך בחיסיון עבור יחידים מסוימים.

אני, שאני עוסקת בתחום הפילנתרופיה והמחקר של פילנתרופיה, דווקא חושבת שיש ערך לפעמים לחיסיון של תורם ולצורך של תורם או תורמת להישאר בעילום שם, אבל נוכח הדיון הקודם שלנו, אפשר יהיה לעשות את זה שהכסף ייתרם דרך גוף, שלא קראנו לו צינור. מי שיהיה לו מאוד מאוד חשוב לשמור את פרטיו האישיים כדי שלא יתדפקו על דלתותיו עוד ועוד גורמים, או כדי שלא יזהו אותו עם ארגון כזה או אחר, יוכל לעשות את זה דרך אותם ארגוני צינור.

אני חושבת שאם אנחנו כבר דורשים מעמותה רישום לעצמה על כל תרומה מעל 20,000 שקל, חשוב שהדבר הזה יובא לציבור.

עוד דבר אחד בעניין של נתונים רק כדי לסבר את האוזן. אם אנחנו מסתכלים על תרומות, יחידים ומשקי הבית בישראל, החברה האזרחית בישראל, 70% מסך התרומות, מסכומי הכסף, הם פחות מ-20,000 שקל, הם באים במנות קטנות מאוד. אנחנו מגלים פה בסך-הכול חלק קטן מאוד מהתמונה. תודה.

תודה. יוסף.

האמת היא שההצעה מוזרה מאוד, אני חייב לומר, כי אנחנו בעידן של שקיפות, חשיפת נתונים והצגה לציבור של הידע הזה, ופתאום נתקלים במשהו הפוך לגמרי. לא רק משהו הפוך, אלא רוצים לקחת את הסכום של 20,000 ולהכפיל אותו פי שמונה, כשלכל הדעות זה משהו קצת קיצוני לחשוב עליו, בהתחשב גם בנתון ששמעתי כרגע, שאם יש בקשות של עמותות או של תורמים פרטיים להישאר בעילום שם, פחות או יותר יש הליך שמאפשר זאת. זאת אומרת, כיום יש אפשרות כזאת שמי שלא רוצה שהשם שלו ייחשף, זה אפשרי. אני לא שומע על תלונות, שדוחים את הבקשות וכדומה, ולכן צריך לחשוב על משהו אלטרנטיבי.

150,000 שקל מתורם פרטי לעמותה אחת זה סכום גדול, זה הרבה כסף. אני גם לא כל-כך מבין את השיקול של צנעת הפרט או הגנה על הפרטיות. בדרך כלל הגנה על הפרטיות, עולה המשקל שלה כאשר יש פגיעה בפרט, פגיעה בשם הטוב וכדומה. כאן זה לא ככה. מישהו חושב שיש כאן פגיעה בשם הטוב בגלל תרומה מסוימת?

בשקלול הזה בין הרצון לשמר את צנעת הפרט מצד אחד, מצד שני זכותו של הציבור לדעת, במיוחד כשמדובר בסכומים כה גדולים, ברור לי שהרצון של הציבור גובר. מה גם שיש הסדר שמאפשר פנייה לרשם העמותות והוא מטפל בכך. לכן ההסדר הזה לא מובן. אני לא שומע את השיקול. מישהו מנסה להסתיר כאן משהו?

החשש שהאיש פשוט לא יתרום, זה לא צנעת הפרט. ויש כאלה.

אמרתי שיש כיום אפשרות כזאת. לא עלה כאן הטיעון שרשם העמותות לא מקבל בקשות כאלה או לא מזדהה איתן.

אני רוצה להוסיף שהרבה מהעמותות שמקבלות כספים בסכומים כאלה הן עמותות פוליטיות, שיש להן הרבה פעילות פוליטית. זה לא פסול כמובן. זה לא פסול שתהיה עמותה עם פעילות פוליטית, אבל אם העמותה היא עם פעילות פוליטית שמשפיעה על השיח הציבורי, האינטרס של הציבור לדעת את זהות התורמים דווקא גובר, ואפשר לחשוף את הנתונים הללו ולראות איזה עמותות מקבלות כספים פרטיים.

אמרה כאן הגברת שהסכומים בדרך כלל מתחת ל-20,000. זה נכון בפעילות החברתית, אני מכיר את הנתון הזה. מדובר בסכומים גבוהים ככל שלעמותה יש נטייה לפעילות פוליטית ולהשפיע על השיח הציבורי, ולכן גם גובר הרצון של הציבור לדעת והאינטרס של הציבור לדעת מי הם התורמים הללו. ולכן אני מציע לא לאשר את הבקשה הזאת ולהסתפק בהסדר הקיים כיום.

תודה. אסנת אחרונה ואחר-כך נעבור לתשובות.

אני אסבר את האוזן מבחינת הנתונים. נכון שיש נראות גדולה יותר אולי לעמותות שעוסקות בפעילות פוליטית, אבל מבחינת הנתונים תרומות גדולות וגדולות מאוד מגיעות לכל העמותות מכל התחומים. אולי הציבור יודע עליהן פחות, אבל דווקא הארגונים הפוליטיים, או שתומכים באיזה פעילות פוליטית, או סנגור, או איזה אג'נדה בעלת אופי פוליטי, הם לא ארגונים שמקבלים – סכומי הכסף הגדולים מבחינה מצטברת, לא בהכרח מגיעים אליהם.

במובן הזה הייתי רוצה שהדיון לא יתמקד רק בעמותות הפוליטיות - - -

אולי האינטרס.

רגע. עוד נקודה. כשאנחנו מדברים פה על סך-כול התרומות, כפי שגם גליה דיברה על תרומות משקי הבית, אם אנחנו מסתכלים על תרומות משקי הבית בחברות ביחד, יותר ממחצית נמצאים מתחת לרף ה-20,000, מחצית מסך כל התרומות, ולכן אנחנו לא מדברים עליהן, עוד 40% נמצאות מעל ה-500,000 וגם עליהן אנחנו לא מדברים. כל הוויכוח שלנו פה הוא בין 20,000 ל-100,000, כשאני אדע בדיוק לגבי 150,000, יש לנו אינדיקציות למידות התרומות, אבל בין 20,000 ל-100,000 מדובר ב-10% לא ממספר התרומות, אלא מסך כל הכסף.

נכון, הקפיצה הזאת נראית לכם עצומה, ובאמת אפשר לדון בנושא שקיפות וכו', לא על זה אני נותנת פה את דעתי, רק בעניין הזה של כמה תרומות מדובר. קפצנו אומנם מ-20,000 ל-150,000, מבחינת הסך-הכול אנחנו מדברים פה על 10%.

אני מבקשת.

אבל ממש קצר, יעל.

אני חושבת שלא הסברתי את עצמי נכון. אני לא מדברת על העלאה, אני מדברת על העיקרון. והעיקרון שלי הוא מהשקל הראשון. ועוד דבר אחד אני רוצה לומר, אני הבנתי את יוסף טוב מאוד, אין הכוונה לעמותה פוליטית. כולכם מכירות את הפרשיות שהיו, שכאשר שר מסוים, בוא נאמר במשרד הפנים, היו לו קשרים עם עמותות נהדרות, שהיו עמותות למען חינוך דתי, חרדי, לא משנה, ומי שחפץ ביקרו, אדם פרטי שרצה לקבל המון היתרים באותו משרד שבו הוא היה, היה תורם לעמותות האלה.

באמת, חבר'ה, זה פוליטי, לזה אנחנו מתכוונים בהקשר פוליטי. לא שהעמותה היא פוליטית, שהתרומות הן למטרות פוליטיות. ואנחנו יודעים שזה קיים, ואני רוצה לדעת מהשקל הראשון כמה ומי תרם לעמותה הזאת שקשורה בצורה כזאת או אחרת לשר או למפלגה. אני חושבת שזה אלמנטרי. ועדיין לא קיבלתי תשובה מדוע - - -

אני רוצה לתת להם לענות תשובות עכשיו.

אני רוצה לחדד את השאלה, כי אני רוצה לקבל עליה תשובה. אני לא יודעת אם נקבל את מלוא תאוותנו, אבל לפחות כמו שאתם עושים בנושא של המשכורות, שלא כל אחד יראה, אבל שאפשר יהיה להגיש בקשה, והבקשה הזאת תהיה חשופה רק לעיני המבקש, לא לכלל הציבור.

עד איזה סכום?

מהשקל הראשון. מי שרוצה לבקש, צריך לקבל.

גלי או אביטל?

כבוד היושב-ראש, סליחה, עלה כאן נושא חשוב מאוד בדיון. האם הוא נכון? האם היו בקשות של חיסיון שנדחו על-ידי הרשויות או שמקבלים את כל הבקשות הללו ואז בכלל אין בעיה?

אני יכולה להוסיף משהו לפני שהם עונים?

מישהו יכול לענות?

אנחנו רוצים לענות על כל השאלות. אין בעיה. רשמנו לעצמנו.

תודה. קודם כול, סליחה על האיחור. נכחתי בדיון הקודם והיה לי רושם קצת שונה ממה שקורה פה כרגע, ואני רוצה רגע הבהרה. בדיון הקודם, ככה זה הוצג כאן לפחות, כאילו דובר בתקנות ישנות, מתקופת השרה ציפי לבני, מלפני כמה שנים, שנועדו כדי להקל באופן מאוד תמים על התורמים ועל העמותות, ויש עמותות כשבכלל אין שום בעיה, ולמה דיווח?

כאן בוועדה הוצגה מציאות. אגב, יכול להיות שזו המציאות, ואני לא יודעת אם השתנתה, אבל אולי קצת התחדדה בשנים האחרונות, מאז שהתקנות האלה נהגו בתקופת השרה הקודמת ועד היום, וכן, מציאות שהיא מאוד מאוד פוליטית, במיוחד בתחום התרומות החסויות.

כן הוצגו כאן עמותות שמקדמות חקיקה בכנסת, שרודפות אחרי ארגוני חברה אזרחית, דווקא מצד שמאל, ששם התרומות כולן שקופות וגלויות לציבור, ודווקא הן אלה שמבקשות חסיונות ומקבלות. היה כאן רשם העמותות שכמעט, אני חייבת להגיד, הופתע ואמר שעד היום היה להם מנגנון חיסיון אוטומטי.

הוצגה כאן מציאות מאוד מאוד טבולה בפוליטיקה של בקשות חסיונות מאוד מאוד בעייתיות, כמו למשל מקוקה קולה, שלא התקבלה, והייתה בין היחידות, כמו למשל מגורמים אחרים שקיבלו חיסיון, לא ברור למה, בלי שזה נבדק ובלי שיש לזה הצדקה, מעמותות מאוד פוליטיות, שמקיימות פעילות פוליטית, שמקדמות כאן חקיקה פוליטית בכנסת וכו'.

אני יצאתי מהדיון עם רושם, גם ממך, אדוני היושב-ראש, אני חייבת לומר, וגם מנציגי משרד המשפטים, שזאת מציאות שונה והם הולכים הביתה לעשות שיעורי בית ולחזור אלינו עם תיקונים, לפחות בתחום הזה של החסיונות, מכיוון שהובן כאן שאנחנו בעולם חדש, בעולם שבו השקיפות היא מאוד מאוד גדולה, בעולם שבו הכנסת קידמה כאן הצעות לשקיפות, בעינינו מיותרות ורודפות, אבל כל מיני תגים וחובת דיווח וזה, וביד השנייה, עכשיו, רוצים כאן, בהליך שלפי הדלילות סביב השולחן אין לתאר אותו אלא כמחטף, להעלות את הסכום החסוי, למרות כל מה שהוצג כאן ולמרות המציאות החדשה הזאת.

ולכן אני רוצה לומר שאם מדובר כאן במהלך פוליטי מטעם השרה, מטעם אני לא יודעת איזה גורמים שיש כאן, אין לזה שום הצדקה. אנחנו בעולם של עודף שקיפות, בפרט שהשקיפות הזאת, אנחנו רואים שהופכת להיות כלי פוליטי, שביד אחת רודפת אחרי ארגונים שהם שקופים לחלוטין, וביד השנייה, מסתבר פה שרוצים להגביר את החסיונות על הצד הפוליטי השני, שבמקרה מזוהה עם השרה ועם המפלגה של אדוני.

לכן אני רוצה להבין. אם זה המצב, תתנו גילוי נאות לציבור. אם זה לא המצב, ממש לא ברור לי מה מקורה בבקשה להעלות את הסכום שמותר בחיסיון, וצריך חד-משמעית מכל וכל לדחות אותה על הסף. תודה.

תודה. גלי.

אני אתייחס, אחר-כך אביטל תשלים. עלו פה כל מיני שאלות, אני רוצה לענות עליהן. אחת השאלות שעלתה כחוט השני זו השאלה האם זה בא מצורך מקצועי ואיך הגענו לסכום של 150,000 שקל. קודם כול, חד-משמעית זה בא מבדיקה מקצועית, אתם יכולים גם לראות, לא רק לקבל את מה שאני אומרת. כבר ב-2013 הרף של 150,000 שקל פורסם במסגרת הנוהל שלנו להגשת בקשה לחסיון תרומות. נעשה אז, בשעתו, דיון גם עם פילנתרופים וגם עם גורמים אחרים, במסגרת השולחן העגול שמתנהל במשרד ראש הממשלה, ושם הגענו לסכום של 150,000 שקל כסכום חותך בשאלה של מתי אנחנו צריכים להחמיר את התנאים – בהקשר ההוא זה היה אגב בקשה לפרסום תרומות – ומתי לא.

בעקבות זאת – וזה דבר שעולה ומתעורר בשנים האחרונות, כל הנושא של השקיפות והתורמים בפרט – אנחנו כל הזמן עושים חשיבה פנימית בשאלה מה תפקידנו בהקשר הזה, מה שיקול הדעת שאנחנו מגבילים במתן חיסיון, מה הסכומים שעליהם צריך לדווח לנו. בעקבות החשיבה והבדיקה הזאת הגענו למסקנה שאם בין 20,000 ל-150,000 כמו שנאמר כאן, ואנחנו גם לא מסתירים את זה, כמעט כל מי שמבקש חיסיון מקבל, אלא אם כן הוא תאגיד, ומבחינתנו אם תורם אומר שהוא רוצה לשמור על פרטיותו והוא לא הונצח על-ידי עמותה, הוא מקבל, במובן הזה זה שוויוני לחלוטין, לא פוליטי בכלל. יש מפלגות מכל הסקטורים שנמצאים ברשימה.

למה להפוך את זה לאוטומטי?

שנייה. אני אסביר. שמעתי את השאלה. קודם שאלתם איך הגענו לזה, אני מסבירה. יכול להיות שאפשר לחשוב אחרת. אנחנו באים לפה לא בשביל חותמת גומי של הוועדה, אלא בדיוק לדיון ציבורי, וזאת שאלה שיש בה - - -

בדיון הקודם הוצגו כאן דברים שונים מהחשיבה שלכם המקצועית.

תלוי מה. שמעו גם וגם.

בדיון הקודם בהקשר הזה לא הגענו לסוגיה הזאת, והיא גם לא חודדה, ולא נשמעו עד הסוף העמדות בשאלה הזאת, כי לא דנו בה, כי דילגנו עליה. נכון שאמרנו שברור שצריך לעשות הכנה נוספת בהקשר הזה לקראת הדיון, אבל עוד היה ברור שהדיון הנוכחי יתמקד בשאלה הזאת, ולכן לא עשינו איזה שינוי. בהחלט, הנה עכשיו המקום לדיון הציבורי בשאלה.

שאלתם איך הגענו לזה. נתחיל את הדיון מאיזה נקודה, ואז נקיים את הדיון. הגענו ל-150,000 שקל. עוד בשעתו, ב-2013, אגב הדיונים עם הפילנתרופים והשולחנות העגולים, כבר אז זה פורסם כמדרגה רלוונטית במסגרת הנוהל שפרסמנו באשר לבקשה לחסיון תרומות. באוגוסט 2014 שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, הגישה לראשונה את טיוטת התקנות הזאת לוועדה, שגם בה נקבע סכום של 150,000, על בסיס ההמלצה המקצועית שלנו, כי אנחנו הרגשנו לא נוח עם הסיטואציה שכל מי שמבקש, מקבל. אמרנו: רגע, בין 20,000 שקל ל-150,000 שקל, מכיוון שכל תרומה נענית והבקשה היא באמצעות העמותה, ואפילו לא מטריחים את התורם להגיש את הבקשה, זה משהו מאוד מלאכותי. אנחנו לא ראינו צורך, באיזון שבין הצורך הביורוקרטי לבין הצרכים האחרים, ומכיוון שכל בקשה ממילא נענית דרך בקשת העמותה, לבקש את ההקפדה הזאת שהתורם יבקש.

לא, סליחה, עדיין יש ערך לעצם העובדה שמוגשת בקשה, ועדיין יש ערך לעצם העובדה שהציבור ידע, ואת זה הוא יודע, שהוגשה בקשה. בסדר גמור. אנחנו נמצאים פה בדיון ציבורי, אפשר להגיע למסקנה. אנחנו, בגישה שלנו - - -

הטענה שלנו היא הפוכה. כשאנחנו בוחנים את החסיונות שניתנו עד היום, אמר כאן הרשם בדיון הקודם ביושר, שהוא נתן אותם בצורה אוטומטית ולא שם לב.

גם אני אומרת.

זה מה שבעינינו כרגע ראוי לבחינה. לא להרחיב את זה, אלא הפוך. ניתנו חסיונות לעמותות פוליטיות שאחר-כך נעשה בהם שימוש פוליטי, והפנייה שלנו אליכם היתה לבחון מחדש חסיונות שכבר הוטלו.

תמר, אני מבקש.

לא רק שאתם לא באים לדווח לנו שאתם עושים את זה, אלא שאתם גם רוצים להרחיב.

תמר, אני מבקש.

אני חוזרת ואומרת, עשינו בדיקה מקצועית בבסיס הבקשות והניסיון שיש לנו בהקשר הזה. המסקנה שלנו היתה שאם בין 20,000 ל-150,000 זו בקשה די טכנית, באמצעות העמותה עבור התורמים, רצינו לחסוך את הביורוקרטיה של הגשת הבקשה. אפשר להתווכח על זה. מעל 150,000 שקל החמרנו את הדרישות הפרוצדורליות, אמרנו שזה חייב להיות באמצעות הציר של חבר ועד של העמותה, שמסביר שהתורם אכן ביקש מהטעמים האלה והאלה, והוא מבקש להיות חסוי מהטעמים האלה והאלה.

- - - להחריג תאגיד גם עד 150,000?

אין חסיון של תאגיד.

עד 150,000.

שוב, דברים יכולים להתחדד.

זאת אומרת, קוקה קולה תתרום לתאגיד פרסום, תיקח חלק בקמפיין שתולים - -

לא, לא. תמר, אי-אפשר.

- - שבא לעשות רדיפה אישית ופוליטית אחרי אזרחים ופעילי זכויות אדם, ואתם ידכם לא במעל, זה לא מעניין אתכם.

תמר, אני מבקש.

אנחנו אומרים שוב, אנחנו לא חושבים שתאגיד צריך לקבל חיסיון. יש פה שתי שאלות נפרדות וכן כרוכות אחת בשנייה, אבל צריך לקיים את הדיון ביחס לשתי השאלות, כי יש פה כל הזמן ערבוב. שאלה ראשונה היא מה רף הדיווח. על בסיס הניסיון שלנו חשבנו מעל 150,000. אפשר להתווכח. שאלה שנייה היא - - -

פי שמונה ממה שקיים. לא חשבתם על עוד 5,000 שקל או 10,000 שקל?

יוסף, די. אני מבקש מחבריי, תנו להם לדבר. רציתם לשמוע תשובות, אתם לא יכולים כל הזמן להפריע.

אני מסבירה מאיפה הגענו לזה. כאן חברי הוועדה המכובדים יכולים לחלוק עלינו ויכולים להחליט אחרת, וזה בסדר גמור.

אנחנו חולקים.

בסדר, אז אתה חולק.

שאלו אותי איך הגענו, אני מסבירה. אתם יכולים להגיד: לא, עשיתם טעות. בסדר גמור, לכן אנחנו כאן. אתם שאלתם איך הגענו והאם זה היה שיקול פוליטי או לא, אני מסבירה את השתלשלות העניינים. לעניות דעתי המקצועית, מהדיונים שמתקיימים אצלנו, ב-2013 זה הובא לראשונה לציבור, ב-2014 זה הוגש לכאן, לא הושלמו הדיונים בתקנות האלה באותו מועד, ולכן זה הוגש שנית על-ידי שרת המשפטים עכשיו.

במהלך הדרך התחדדה שאלה, והיא עולה כל הזמן, וגם עלתה בזמנו בוועדה לביקורת המדינה ובכל מיני הקשרים, מה הקריטריונים שעל בסיסם הרשם נענה או לא נענה בבקשה לחיסיון, ומה צריכים להיות הקריטריונים.

ככה אנחנו תופסים את תפקידנו, אנחנו גם אמרנו את זה, וזה מאוד שוויוני וניטרלי, אפשר להתווכח שוב על אופן הפעלת שיקול הדעת. מבחינתנו ככה אנחנו מפעילים. לא רק שאנחנו אומרים את זה בצורה שקופה וברורה, גם ביקשנו לעגן את זה במפורש בתקנות, כפי שעלה כאן. שוב, אפשר להתווכח אם מקובל עליכם או לא, אבל אנחנו במפורש אמרנו וביקשנו שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה, שאם הוגשה הבקשה, יאשרה הרשם. אם התורם ביקש לחסות פרט מפרטיו, מטעמים של הגנת הפרטיות או רצון למתן בסתר, רשאי הוא לאשר את הבקשה גם אם שוכנע מנימוקים אחרים.

אנחנו עומדים מאחורי העמדה הזאת כעמדה מקצועית שלנו ואנחנו חושבים שלתורם כן יש זכות לבקש שפרטיו יהיו חסויים.

מאיזה טעמים?

מטעמים שהוא לא מעוניין שהפרטים שלו יהיו ידועים.

אבל את אמרת עכשיו - - -

לא, לא. תמר, אני מבקש.

יש הבדל בין מישהו שרוצה לתרום בגלל סיטואציה אישית או משהו כזה לבין מישהו שמתבייש בזה שהכסף שלו הולך לרדוף אחרי אזרחים רדיפה פוליטית.

תמר, אני מבקש.

זה חונה במגרש שלכם עכשיו.

אני לא יודעת להתחקות אחרי הכוונות.

לכן את נותנת לו להסתיר עוד יותר?

או למצוא חן בעיני שר שהוא זקוק לו.

אני דורשת ממנו כמה דברים. דבר ראשון שאני דורשת, שאיתי, כרשם העמותות, וגם אמרתי קודם לרשויות המדינה האחרות, אבל איתי כרשם העמותות, הוא יהיה גלוי. דבר ראשון. אם אני רואה במסגרת התפקיד הפיקוחי שלי על עמותה, שהייתה איזה בעיה עם התורם, הפרטים שלו כן ידועים כלפיי ואני יכולה להשתמש בסמכויות שיש לי.

מתי השתמשת בפעם האחרונה בסמכות שלך?

את לא צנזור, הציבור השופט.

אני לא רואה - - -

סליחה, את לא בוחנת את פעילות העמותה.

תמר, אני מבקש.

את לא צנזור מה העמותה עושה, זה הציבור שופט. בזה שאת נותנת יד להסתיר את זה מהציבור, את נותנת לו להסתתר מאחורי החיסיון הזה.

תמר, אני מבקש כבר פעם שלישית ממך. שאלתם שאלות, נתנו לכם לשאול. תנו לה לתת תשובות. אני לא מסכים. אני יודע מה את מתכוונת לעשות, אני מבקש. תנו לה להשיב את התשובות.

כולנו אמרנו את זה. זה מאוד ברור. אנחנו לא מסתירים.

מה זאת אומרת? מה יש פה להסתיר?

מי שמסתיר זה הצד השני שטוען בשם שקיפות.

לא זה. על זה אתם חוזרים עשר פעמים. אתם רוצים למשוך את הזמן, זה בסדר.

לא. היא לא עונה על זה.

תני לה לענות. שמעת אותה עד הסוף?

כן.

את המינימום אפילו לא שמעת.

אני מבקשת תשובה לשאלה שלי.

אנחנו ממש לא מסתתרים.

אתם יכולים לא להסכים איתי, אגב, זה לגיטימי, אבל כך תפסנו את תפקידנו בהקשר הזה.

ועכשיו, אחרי שראיתם איזה שימוש נעשה בזה.

גלי, תמשיכי את התשובות איך שאת יודעת, נקודה. לא חייבים להסכים איתה, בהחלט לא. את תמשיכי את התשובות שלך, ואני מבקש לא להפריע.

אנחנו גורם מקצועי שיש לו ניסיון בפיקוח על עמותות. יש פה, בנוסף לשאלה המקצועית, גם שאלות נוספות, ויש פה גם אחרים שהם מומחים בתחום הזה. בתפיסה שלנו, כשאנחנו רואים את העמותה במרכז, כגורם שעליו אנחנו מפקחים, אנחנו באים לוודא שהעמותה מתנהלת באופן תקין. זה תפקידנו, לוודא שהעמותה מתנהלת באופן תקין. השקיפות כמובן מאוד חשובה, אבל כמו שהסברתי קודם, התורמים זה מעגל שהוא מעבר לנושא המשרה של העמותה, העורך דין של העמותה, יש צדדים קשורים לעמותה, ואז יש את התורמים לעמותה. התורמים, על פני הדברים, הם - - -

תורמים שמקבלים סבסוד מטעם המדינה והציבור על התרומה שלהם.

המדינה יודעת מי הם אותם תורמים.

העמותה מקבלת על חשבונו של הציבור החזר מס.

מבחינתנו יש הבחנה, וזה גם עונה לשאלה של גליה בהקשר הזה – יש הבחנה בין מתי התרומה בעילום שם גם מבחינת העמותה, וזה גם נוגע לשאלות של שימוש במזומנים, הלבנת הון וכל מיני דברים אחרים, לבין מתי הציבור הרחב, לא רשויות המדינה – הציבור הרחב צריך לדעת מיהו התורם. אתם חושבים אחרת.

למה שהדיפולט לא יהיה שהציבור ידע אלא אם יש סיבה שלא?

הדיפולט במדינת ישראל , ובמפתיע לא מצאתי לזה תימוכין במדינות אחרות, הוא שהציבור יודע. מהו הסכום שממנו הציבור יודע? אף אחד לא יכול לעמוד ב-5 שקלים של מבצע "הקש בדלת", להתחיל לתעד את כל הגורמים.

את עכשיו מעלה ל-150,000 שקל.

אם נמשיך ככה, אני פשוט אפסיק את התשובות שלה וזהו. בין כה וכה אין טעם לתשובות.

- - - שאלה ששאלתי פעמיים.

- - - זו היתממות - - -

עוד הפרעה אחת ואני מפסיק את התשובות.

יש לנו ארבע דקות, ואנחנו צריכים ללכת.

אני לא חייב לעשות הצבעה עכשיו, לא צריך להיות בלחץ.

יש לנו עוד ארבע דקות לישיבות הסיעה, אני מבקשת לקבל תשובה לשאלה - - -

אתם לא נותנים לה לתת תשובות.

אני לא שמעתי מדוע לא בחרת באותה דרך שבחרת להסתיר את המשכורות הגבוהות?

יעל.

היא ביקשה לחזור על השאלה של יעל.

אתם חוזרים כל הזמן.

היא ביקשה לחזור על השאלה של יעל.

מה זה העניין של המשכורות הגבוהות? יש פה מערכת של איזונים, ואת נקודת האיזון אפשר לשים בכל מיני מקומות. ביחס לשכר וגם לגבי תרומות - - -

עזבי את השכר. למה שלא תעשי - - -

אני מסבירה. רגע, אני עונה. גם לגבי תרומות שהן לא חסויות, זה מתנהג בדיוק במנגנון של השכר. חוק העמותות בסעיף 39 קובע שהשמות של התורמים לא יפורסמו, הם כן מפורסמים בתיק העמותה, כמו לגבי שמות מקבלי השכר - -

אפשר לבקש את זה?

- - והציבור יכול לעיין.

למה שהכול לא יתנהל כך?

ככה הכול מתנהל, למעט במצב שבו מוגשת בקשת חיסיון. אם מוגשת בקשת חיסיון, המשמעות היא שהפרטים של התורם לא גלויים, גם לא בתיק העמותה, כי הוא ביקש חיסיון. מה שגלוי בתיק העמותה זו עצם העובדה שהיא ביקשה חיסיון, אבל אם נגלה את הפרטים של התורמת, אין משמעות לחיסיון. אפשר שוב להתווכח על - - -

את לא נותנת לנו תשובה.

שאלנו האם היו בקשות חיסיון שנדחו.

בגדול, המדיניות של הרשם היא, וגם על זה היתה ביקורת, אבל אנחנו עומדים מאחוריה, שאם תורם מבקש ממני, והוא לא מונצח על-ידי העמותה והוא לא גלוי בשום דרך אחרת והוא לא תאגיד, הוא בא אליי ואומר: מטעמים שלי שהפרטים שלי לא יהיו ידועים, אני רוצה לתת בסתר, אני רוצה לשמור על פרטיותי, אני לא רוצה שיציקו לי - - -

אז מה מטרת התיקון?

בשביל מה צריך את המגבלה אם כל מי שרוצה לשמור על חיסיון - - -

אם הרשם תמיד נתן - - -

יוסף, די.

נעשה פה איזה איזון.

איזה איזון?

אנחנו חוזרים על אותם דברים - - -

אז אל תעשי מגבלה.

נעשה פה איזון בביורוקרטיה.

יעל, כבר שלוש-ארבע פעמים אנחנו חוזרים.

אנחנו לא מסכימים.

בסדר. אני מסכים.

זה לא רק שלא מסכימים, הרושם שלנו שיש כאן היתממות, שהדרג המקצועי משמש כלי שרת בידי הדרג הפוליטי, שמנסה להביא כאן עמותות פוליטיות ולהגביר את החיסיון עליהן, בזמן שבצד השני של המפה הפוליטית רודפים עם חוקי שקיפות - - -

זה הוגש עוד על-ידי ציפי לבני, אני אדיש לזה. תודה. יש לנו כאן עוד חלק.

זה הרושם שלי, אני מצטערת.

אני רוצה להבין אם יש הבדל בין העמותות, עמותה שיש לה 46ב, או שהכול אותו דבר?

א'.

אין הבדל במובן של הדיווח לפי חוק העמותות. כל העמותות ורשויות המס כן נדרשות לדווח על כל תרומה מעל 20,000 שקל, ואלה שמקבלות 46, אז גם הצד השני, התורם גם מגיש בקשה אקטיבית לזיכוי, אז בוודאי שהפרטים שלו ידועים.

זה לא מפורסם.

זה חשוב, כי הוא מקבל הטבה - - -

די. יוסף, אני מבקש. קפצנו, אני מבקש שתקראי את זה. לא נעשה עכשיו הצבעה, רק תקראי את הדברים.

הדברים שעליהם דילגנו עד עכשיו קשורים לשני הסעיפים שדנו בהם. הראשון בעמוד 20 - - -

אני רואה גם את יועץ השרה פה. אני מבינה שזה נושא שהשרה מתעניינת בו באופן מיוחד.

מי יועץ השרה פה? אני לא מכיר כאן יועץ לשרה.

תתעדכן מה שקורה במפלגה שלך.

אני לא מכיר. אני לא יודע מי. תקראי בבקשה.

סוף עמוד 19, בתחתיתו ממש, (ב) נתונים לגבי תרומות שקיבלה העמותה בשנת הדוח, וההמשך בעמוד 20.

האם העמותה קיבלה תרומות לגביהן נדרש לציין בדוח הכספי את שם התורם לפי תקנה 7א לתקנות העמותות (טפסים), התשס"ט-2009 (תרומה שנתית מצטברת מתורם מסוים בסכום העולה על 150,000 שקלים חדשים או תרומה שנתית מצטברת של 50,000 שקלים חדשים לפחות והמהווה 20% מהמחזור הכספי השנתי של העמותה לפחות)

___כן ____לא

אם נתקבלו תרומות כאמור, יש למלא את נספח 3 לדוח המילולי והכספי שבטופס זה.

האם העמותה מבקשת חיסוי פרטי תורם לגבי תרומה שהתקבלה מיחיד?

____ כן ____ לא

לתשומת הלב, אם העמותה מבקשת חיסוי פרטי תורמים, על העמותה לציין זאת בנספח 3 לדוח המילולי והכספי שבטופס זה. כמו כן, עליה לצרף בקשה מנומקת בכתב בצירוף תצהיר של חבר ועד בעמותה, ערוכים לפי נספח 4 לדוח המילולי והכספי שבטופס זה.

לבקשה לחיסיון לגבי תרומה שסכומה עולה על 500,000 שקלים חדשים, יש לצרף גם בקשה מנומקת של התורם.

עמוד 25, הנספחים 3 ו-4, החל מתחתית עמוד 25, נספח 3 לדוח המילולי והכספי.

נספח 3 לדוח המילולי והכספי

(תקנות 7(ד), 7א(ד), 16א, 17 ו-19)

רשימת תורמים לשנת _____

יש למלא נספח זה, אם התקיים בעמותה אחד או יותר מאלה:

התקבלו במהלך שנת הדוח תרומות מתורם בסכום מצטבר העולה על 150,000 שקלים חדשים;

התקבלו במהלך שנת הדוח תרומות מתורם בסכום מצטבר העולה על 50,000 ₪ המהוות 20% לפחות מהמחזור הכספי השנתי של העמותה;

לעניין זה –

(1) יחיד ובני ביתו הסמוכים על שולחנו;

(2) תאגיד ובעל שליטה בו וכן תאגיד אחר המצוי בשליטת התאגיד או בשליטת בעל השליטה.

מספר זיהוי* של התורם

שם ושם משפחה של התורם

סוג התורם
(נא לסמן X עמודה המתאימה)

מקור התרומה (נא לסמן X בעמודה המתאימה)

סכום התרומה המצטבר

ייעוד התרומה

אם העמותה מבקשת אישור לחיסוי פרטי התורם, נא לסמן

אישור

אני החתום מטה, עורך דין _______________, בעל רישיון מספר _________, מאשר כי ביום ______________ הופיע בפניי במשרדי שכתובתו _________________, מר/גב' __________________________, המוכרים לי אישית/שהזדהו לפי תעודת זהות שמספרה _____________________________, ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת כולה ואת האמת בלבד וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפניי.

שם עורך הדין

תאריך

חתימה".

גמרנו את ההקראה כולה?

אולי רק נחדד את סעיפי התחילה שבעמוד 6.

יש לנו ישיבות סיעה.

אני לא חוטף הצבעה. עוד חצי דקה.

אנחנו מוכנים להצביע.

אנחנו מוכנים להצביע.

אם אתה מוכן, אנחנו יכולים בתוך חמש דקות להצביע.

יאללה.

בחמש הדקות האלה את יודעת שהמצב ישתנה.

עכשיו? עם ישיבות הסיעה?

ניקח את הצ'אנס.

אני לא הולך לחטוף. רציתי רק לגמור את ההקראה.

נסכם את סעיפי התחילה בפעם הבאה.

לא בפעם הבאה, עכשיו.

אוקיי.

תחילה ותחולה

11.

(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), עם כניסתם לתוקף של כללים לגבי הגשת בקשות ומסמכים באופן מקוון לפי סעיף 38ב לחוק העמותות.

(ב) תחילתן של התקנות המפורטות להלן 60 ימים מיום פרסומן -

(1) תקנות 1, 2, 5;

(2) תקנה 8, למעט תקנה 17(ב)(3) לתקנות העיקריות המובאת בה;

(3) פסקאות (1), (2)(ג), (ד)(1) ו-(2) לתקנה 10 לתקנות אלה.

זהו.

למעשה גמרנו את הדיונים, גמרנו את ההקראה. גמרנו הכול. בישיבה הבאה.

אלוהים גדול. אלוהים גדולה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:03.