ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה

לשרותי כבאות והצלה

יום שלישי, ה' באדר התשע"ח (20 בפברואר 2018), שעה 14:00

שילוב המגזר החרדי ברשות הארצית לכבאות והצלה

חברי הוועדה: נאוה בוקר – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

שמעון לייני - כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

שיקו בר-דב - ראש אגף משאבי אנוש, כב"ה, המשרד לביטחון פנים

שירה ברלינר - מנהלת תחום תעסוקת חרדים, משרד העבודה והרווחה

בלאל מוסא - ממונה מטה ותכנון, נציבות שירות המדינה

מוטי אלמליח - סמנכ"ל תקצוב ופיקוח, רשות השירות הלאומי-אזרחי

אלעד רדר - התאחדות התעשיינים

עוז כהן - ועד העובדים, ארגון הכבאים בישראל

איתמר פישר - ועד העובדים, ארגון הכבאים בישראל

יעקב וידר - יו"ר המטה החרדי בליכוד

נועה רוזנפלד - מנהלת תחום ממשל, המרכז להעצמת האזרח

עודד פריד - האגודה לשמירת זכויות הפרט

ליאת סעדון

ר.ל., חבר תרגומים

שילוב המגזר החרדי ברשות הארצית לכבאות והצלה

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של ועדת המשנה לוועדת הפנים והנושא שלפנינו הוא שילוב המגזר החרדי ברשות הארצית לכבאות והצלה.

חברים, בדצמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה שאימצה את המלצות הצוות הבין-משרדי לשילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה. ההחלטה התייחסה למשרדי ממשלה ויחידות סמך ספציפיות כולן וקבעה יעדים ברורים לשילוב חרדים, בין היתר ברשות הארצית לכבאות והצלה. לצערנו, למרות החלטת הממשלה, יש כיום 45 משרתים בלבד מהמגזר החרדי, מתוך 2,000 עובדים בארגון הזה. למרות שאני משוכנעת שכולכם קראתם את חומר הרקע לדיון ואת החלטת הממשלה בנושא הזה, אני רוצה לפתוח את הישיבה בהסבר קצר, עד כמה הנושא הזה חשוב, לאו דווקא לציבור החרדי אלא כמה הוא חשוב למדינת ישראל. מצער אותי מאוד שדווקא חברי הכנסת החרדים, שהנושא הוא בדמם, לא הצליחו או בחרו לא להגיע לדיון הזה היום. הם בוועדת חוקה ומשפט, אני אמשיך והם יבואו ויצטרפו תוך כדי. והנה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אני שמחה שהצטרפת. אני הזכרתי וחשוב שתדע שבדצמבר 2015 הייתה החלטת ממשלה שאימצה המלצות של הצוות הבין-משרדי לשלב חרדים גם במערך הכבאות וההצלה.

החברים פה מהכיבוי יודעים שבוועדה הזאת אני מרבה לעסוק בעניינים של שילוב רחב ככל האפשר של כל חלק וחלק מהציבור הישראלי. אני עושה את זה מתוך אמונה שאנחנו, כמחוקקים, צריכים לקרב ציבורים רבים יותר לארגונים, למוסדות ולחזק אותם באמצעות הענקת שוויון הזדמנויות מצד אחד ומצד שני, אנחנו בכך גם מחזקים את התרבות, את הכלכלה ואת הביטחון של המדינה שלנו.

בעשורים האחרונים היו כמה ממשלות, גם מהימין, גם מהשמאל, שהשמיעו את אותה סיסמה, פעם אחרי פעם, שחייבים לשלב את המגזר החרדי בשוק העבודה, אבל תמיד כשזה מגיע לפרקטיקה, לצערנו, לשילוב עצמו, תמיד יש עשרות סיבות למה הם לא מתאימים. פעם זה בגלל השבת, הם לא יכולים לעבוד בשבת, פעם זה בגלל שהזקן מפריע להם עם המסכות, פעם זה שירות עם נשים, תמיד יש חסמים. אז רבותיי, תמיד יהיו בעיות, במיוחד בשילוב מגזר שמעצם ההגדרה שלו לא תמיד הוא בנוי ורוצה את השילוב הזה, אבל עם זאת אנחנו חייבים לזכור שבמדינה מתוקנת, נאורה וליברלית כמו שלנו, קירוב כל המגזרים לא מקטין את החלק בו כל מגזר זוכה מהעוגה, אלא מגדיל את העוגה כך שכולם ייהנו ממנה. אני משוכנעת ששילוב המגזר החרדי, כמובן שצריך לבצע תוך כדי התאמות כאלו ואחרות לשירות בכב"ה, אבל לא רק שהוא לא יגרע מהשירות אלא גם ישפר אותו. אז אני חושבת שאנחנו חייבים לעודד את השילוב שלהם ולסייע ככל האפשר, גם לרשות וגם לגורמים המוסמכים על כך, כדי שיקבלו כמה שיותר חרדים לשירות.

חבר הכנסת מלכיאלי, אני מציעה שנשמע כמה נתונים. שמעון לייני, שהוא ראש אגף משאבי אנוש, אני צודקת? מגיע לך מברוכ. לא, אתה ראש ענף ואתה ראש אגף, טעות שלי, אז שמעון לייני, אני אשמח לקבל ממך נתונים.

אני אציג את זה.

אז שיקו בר-דב, בבקשה, ראש אגף משאבי אנוש.

קודם כל, אני שמח על הדיון הזה ואני שמח שאנחנו באים להציג פה תהליכים שאנחנו מבצעים בנושא שילוב. אנחנו קוראים לזה אוכלוסיות ייחודיות ואנחנו לא מסתכלים רק דווקא על החרדים, אלא אנחנו מסתכלים על חרדים, על בני מיעוטים, על אתיופים ועל פריפריה. אנחנו נציג פה תהליך שהתחלנו בו ונציג איך אנחנו רואים את הדברים האלה. אנחנו כארגון נעשה הכול, אבל יותר מכל האוכלוסיות צריכות לדאוג לעצמן. למה הכוונה שלי? אם אנחנו עושים מהלך שפורסם בכל הארץ, של גיוס לוחמי אש לכבאות ונרשמים 5,000 מועמדים ומגיעים למיונים 2,500, אתם רוצים לחשוב כמה חרדים הגיעו למיון הזה?

כמה?

אחד.

אחד?

אחד.

פרסמת בכלי התקשורת החרדיים?

חיובי.

בעיתונים חרדים?

חיובי. יותר מזה, יש לנו משרה של עובד במשרה מלאה, לשמחתנו אותו עובד עכשיו זכה במכרז של רב הרשות, חיים פרל, שבזה הוא עוסק כל יום מבוקר עד ערב, איך לגייס ואיך להכניס אנשים. אנחנו היינו בעבר, תיכף אני אציג את כל הנתונים, בעבר היינו עם 65 חרדים שעשו שירות לאומי אזרחי בכבאות. לא אלאה אתכם בסיפורים, ויכוחים עם המשרדים, עצרו לנו את הקליטה כי אנחנו ביקשנו להגדיל והם רצו להגדיל במקומות אחרים, עצרו לנו את הקליטה, קצת ירדנו ונכון, כמו שאת אומרת, היום יש לנו 45, אבל זה חלק שמבחינתי הוא חשוב - - -

45 לוחמי אש או שהם משולבים גם במנהלה?

אני אציג את הכול. בואו נעבור למצגת ואני אציג את הכול.

אוקיי.

כמו שאנחנו אומרים, רשות הכבאות רואה חשיבות מאוד גדולה בקידום סביבת חברה בטוחה ומסכנת אש, אנחנו רואים חשיבות מאוד גבוהה ליעדי המדינה לשילוב חרדים במגזר ודבר לא פחות חשוב הוא לעזור ולטפל בפערים חברתיים לחיזוק הפריפריה. אנחנו, לאור זה, רואים שילוב והעצמת אוכלוסיות ייחודיות תוך חיזוק מערך בטיחות אש ושיפור השירות לאזרח.

אחד זה להרחיב את יכולת הפיקוח והשירות לאזרח, פיתוח והעצמה אישית של המשרתים ויצירת פוטנציאל השתלבות איכותי בשוק העבודה. ואז בנינו מסלול צוערים, תיכף אתם תראו את המסלול הזה. בדקנו, אנחנו פרסמנו, אלה כל המשרות שאנחנו מאפשרים לאותן אוכלוסיות להשתלב אצלנו, עוזר מוקדן, רכז טכנולוגיה, בטיחות אש, רכז גבייה, לוגיסטיקה, רכז דת. יש לנו בחור ששלחנו אותו ללמוד השגחת כשרות והוא עובד אצלנו בחדר האוכל, עושה את התפקיד הזה, גם משתלם, גם עובד. רכז מבצעים וחומ"ס, הסברה, בייעוץ המשפטי וכמובן רכז מתנדבים. בעצם התקן שלנו הוא 65 ואתם רואים, היום אנחנו עם 45. אתם רואים כל חודש כמה עזבו וכמה נכנסו, כאשר אתם רואים את התהליכים.

בדקנו איפה אנשים הכי רוצים לעבוד אצלנו וראינו שרוב האנשים רוצים לעבוד בבטיחות אש. זיהינו שאנשים מאוד רוצים להשתלב בתהליכים האלה ורובם, למעלה מ-38%, כמעט 40%, באים ורוצים לעבוד בבטיחות אש ורואים בזה חשיבות מאוד גדולה, אם בהסדרה וגם בלוגיסטיקה. יש פה את הפריסה, מאיפה רובם באים. יש לנו בנציבות, במחוז דרום, ביו"ש, בדרום, כמעט כל המחוזות חוץ מצפון וחוף, ששם יש לנו הרבה יותר בני מיעוטים, אבל בכל המחוזות יש 14% או 15% שזו ההתפלגות של האנשים בכל מחוז.

מהו היחס בין לוחמי אש מבצעיים לבין - - -

תיכף אני אתן לָך את הדברים האלה. לאור זה אחרי החלטת הממשלה, פיתחנו מסלול לצוערים וגם לעוזר לוחם אש שישתלב בתהליכים ולעודד אותם להכשרה. למה זה טוב? מצד אחד אנחנו משפרים את הבטחת הנטל הרגולטורי, אנחנו מקדמים מיומנות תעסוקה איכותית לנשים, ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה. ואני אומר עוד פעם, גם כל הנושא של הפריפריה. כמובן שבסוף להוריד את היקף השריפות.

בנינו מסלול. מה זה אומר המסלול הזה? בשנתיים הראשונות, אותו מועמד, כשהוא בא לשירות הלאומי האזרחי, זה כל האוכלוסיות האלו, הוא בא והוא נקלט בשירות לאומי. אנחנו משלבים אותו כרכז שירות לציבור. הוא עובד ב"שלהבת", מכיר את המערכות, מתחיל להכיר את החוקים שלנו, עושה את כל התהליכים האלה במסגרת השירות האזרחי. אנחנו מכוונים אותו בזמן הזה גם לצאת ללימודים, לימודי הנדסאי. אנחנו גם דואגים למימון חלק נכבד משכר הלימוד באמצעות משרד הכלכלה, מכוונים אותם. הם מתחילים ללמוד, גומרים את השנתיים, אבל הם עוד לא גמרו את התואר, אני קולט אותו אצלי כסטודנט שנה שנתיים. אם זה בן מיעוטים או אתיופי או מהפריפריה אז אני קולט אותו ישר כסטודנט, קולט אותו אליי כסטודנט בזמן שהוא לומד את המקצוע הזה. אחרי שלוש ארבע שנים שהוא כבר עובד אצלנו, יש לו אפשרות להתמודד אצלנו במכרזים ואני מאמין שרובם גם ייקלטו.

אלה אנשים שהיו כבר בתהליך ועבדו, ראו אותם. גם מי שלא נקלט הולך לשוק האזרחי ויש לו מקצוע שהוא יכול להתקדם ולהתפתח בו. אני לא אומר שדווקא הוא חייב לעבוד אצלי, אני לא מחייב אותם, אבל אני כן פותח להם את הדברים האלה ואז הוא בא אלינו לפחות לשנתיים שלוש - - -

אבל החרדים הם 10% מהאוכלוסייה, אז איך זה שרק 2% מכלל - - -

מה אני יכול לשעות? כבאים, הגיעו אלינו 2,650, אחד חרדי, אחד הגיע רק. רק שיבואו, אנחנו לא עוצרים את הדברים. אנחנו עושים התאמות בתחנות, יספר עוז, שנמצא פה שבתחנת פתח תקוה, יש לו חבר'ה שם, עוזרים להם, הם עובדים במוקד. אם צריך להפריד שלא יישב עם בחורה ביחד אז מפרידים, מסדרים להם משמרות כדי להקל בתהליכים. אנחנו מבינים את הצרכים. והרב שלנו, חיים פרל, מסתובב בתחנות, מדבר עם המפקדים, מסביר להם, נותן את כל הכלים כדי לאפשר ולקלוט.

חבל שהרב לא הגיע לכאן היום.

אם אתם רואים את התהליך, זה התהליך, עד שלוש שנים. אנחנו פנינו לאוצר וביקשנו מהם 100 משרות. אמרנו, 25 משרות לכל תחום כזה. אני אומר עוד פעם, פריפריה – 25, חרדים, בני מיעוטים ואתיופים, כולם ייכנסו למסלול הזה.

כבר היום יש לנו שישה שבתהליך. כבר אחד נקלט לעבודה במשרת סטודנט בפתח תקוה ויש לנו בנתיבות, ברמת גן, שישה שהם כבר לומדים בתהליך הזה, לומדים הנדסאים ועוד לא קיבלנו, זה הכול מהתקציבים שלנו ובכללים שעבדנו איתם מול משרד הכלכלה. כל זאת כדי לקדם את התהליכים האלה. אם יבואו עוד נקבל אותם בשמחה. עד כאן.

כל זה כמובן קרש קפיצה לעבודה. זה גם מתאים מבחינת גיל, אלה גילאי 30-27 שנקלטים לעבודה והם יכולים להשתלב אחר כך. זה טוב לנו כי זה יפתור את כל בעיות המניעה, יש המון שירות שאנחנו צריכים לעשות. יש לנו אחד שהוא מצטיין נשיא, שהוא עכשיו בתחנת בני ברק, מצטיין מחוזי, שהוא פיתח תוכנה אצלנו בנושא של שעות נוספות. זאת אומרת שאנשים נקלטים אצלנו לתפקידים משמעותיים.

כן, אבל זה נראה כאילו זה בפינצטה ואתם כל אחד ואחד - - - כשתרצה להגיד משה, מלכיאלי, אז תגיד.

אחריו.

ה-100 משרות, כמו שאמרנו, 25 לכל מגזר ואלה כל התהליכים. בסך הכול כל זה מבחינתנו win-win situation, זה גם שירות לאזרח, גם שילוב תעסוקתי, רק שיבואו אנשים. אנחנו באמת מזמינים אותם ומוכנים לעשות כל דבר.

אני שמחה לשמוע שיש את הנכונות ואת הרצון. עוז כהן, ארגון הכבאים, שמעת את הדברים.

קודם כל אני רוצה לחזק את הדברים ששיקו אמר. אכן, האוכלוסייה החרדית בקטע של השירות הלאומי השתלבו די יפה. הם תורמים והם באים עם חדשנות. בכל מקרה בתחנה שלי יש לפחות 11 מהשירות הלאומי שהשתלבו בצורה יפה ואפילו, כמו שהוא אמר, אחד מהם המשיך לעבוד אצלנו ומרוצים ממנו. בעניין של הכבאים המבצעיים, אני חושב שלא מגיעים, אני לא יודע, לא ראיתי, הייתה שמועה שבגלל הזקנים, שלא יקבלו מי שבא עם זקן. אז הסוגיה הזאת זה משהו ש - - -

גם זקנים וגם אופי העבודה, שפחות - - -

יש דתיים ויש חרדים - - -

אני רוצה להבין, כמה לוחמי אש מבצעיים יש בקרב החרדים?

לוחמי אש, אין לנו אף אחד.

אף אחד?

אף אחד לא חרדי.

חשבתי - - -

יש לנו דתיים, מסורתיים - - -

כמה, שניים?

בפתח תקווה שניים.

שניים חרדים?

לא, לא, בהגדרה של חרדים.

זה שהיה את הסיפור עם הזקן ועוד אחד, חרדים, חב"ד.

גם אצל החרדים יש - - -אז אתה אומר שיש שניים בכל הארץ?

לא, לא, אצלי בפתח תקווה.

אנחנו לא מסווגים אותם.

זה משהו שאנחנו לא סיווגנו, אבל מהעבודה שעושה הרב חיים פרל בשטח, יש מקרים מאוד בודדים שמעוניינים להיכנס לתחום הזה של עוזר לוחם אש. הם לא מעדיפים את זה, הם מעדיפים את הדברים האחרים, גם מבחינת המצב האישי שלהם, מבחינת הנוחות וגם מבחינת המגבלות שקיימות ללוחם אש, כי זה משמרות, שבתות, זה משהו שלא כל כך מתאים להם, אז יש בודדים שרוצים. לכן רובם פונים לבטיחות אש, ללוגיסטיקה, למקצועות האלה. זה מסתדר להם יותר עם האופי - - -

הבנתי.

הדלתות שלנו פתוחות, אבל הם צריכים לבוא ולהשתלב ולעשות את התהליכים. יש מי שיקלוט אותם ומי שייתן להם את כל התנאים להשתלבות. אני לא מכיר אף משרד ממשלתי שלקח ביוזמתו ממשרות שלו, מתקציבים שלו וייעד תקציבים לעשות תהליך כזה של צוערים, לפתח את הדברים האלה ולפתוח להם כשאני בכלל לא מחייב אותו שמחר יעבוד אצלי. זאת אומרת, מבחינתי, מחר הוא יילך לשוק הפרטי ויהיה מהנדס בטיחות או הנדסאי בטיחות, you are more than welcome, זאת אומרת, זה בסדר מבחינתי.

בוא ניתן לעוז לסיים את דבריו. בבקשה.

אין לי יותר מדי מה להגיד מעל מה שאמרתי. זו יוזמה מבורכת. ככל שייכנסו יותר לכל התפקידים זה יעזור לנו ויסייע לנו. הייתי שמח אם היינו רואים עוד לוחמי אש חרדים, אבל כמו שאמר שמעון לייני, זה קשה, קשה לשלב, בתור אדם דתי, את העניין של המשמרות עם העבודה המבצעית, זה נורא קשה. לא יודע אם זה יתאים לכל אחד. אני מאמין שהדלת תהיה פתוחה לכל מי שיבוא וירצה לנסות להיכנס לזה.

יעקב וידר, יושב ראש מטה חרדים.

קודם כל אני רוצה להודות לחברת הכנסת בוקר, יושבת ראש הוועדה. כשפניתי אליה עם הנושא הזה היא התגייסה מיידית ורצה לקיים את הדיון הזה, אז יישר כוח, זה נושא חשוב.

תראו, אני שמעתי פה טענות על זה שלא הגיעו מועמדים לקורס, למעשה הגיעו מעט. יש לי פניות של חבר'ה שפנו אליי, הם טוענים שהם הגיעו ולא קיבלו אותם. היה סיפור בעבר של השר לביטחון פנים, לא הנוכחי, הקודם, שאמר שיש בעיה לקבל לכבאות בגלל הזקן. היה טיעון כזה.

אני אתייחס.

הוא עוד מעט ישיב לך.

הנושא הזה חשוב. יש החלטת ממשלה שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הזה.

נכון, אני הזכרתי אותה בתחילת דבריי.

למעשה החובה חלה עליכם לגייס חרדים. איך לעשות את זה? יש הרבה מאוד דרכים. אני מציע לכם להסתכל על המשטרה, על הצבא, יש שם - - -

הוא אומר שהיה פרסום בתקשורת החרדית.

אז אולי פרסום זו לא הדרך היחידה שצריך לגרום לזה לקרות. במשטרה ובצבא זה מצליח בצורה, חבל על הזמן, כמו שקוראים ברחוב. ובצבא ובמשטרה נלחמים נגד אותם מתגייסים, יש מלחמה והסתה נוראית נגד אותם מתגייסים ובכבאות אין את המלחמה הזאת ולמרות זאת ההצלחה היא קטנה, אם היא קיימת בכלל, כיוון שאין חרדים בכבאות.

אתה חושב שיותר קל להם להשתלב בכבאות?

בוודאי. אני מציע להסתכל על מה שקורה בארצות הברית.

מבחינה חברתית.

גם חברתית, כן. אני מציע לכם להסתכל מה קורה בארצות הברית. בארצות הברית יש הרבה מאוד, אם תסתובבו בברוקלין ובכל היישובים החרדים בארצות הברית, תראו כבאים חרדים עם פאות, עם זקן, זה דבר שמאוד מאוד נפוץ ומקובל. אין שום סיבה שבארץ הדבר הזה לא יצליח, שום סיבה בעולם.

אני רוצה לומר דבר נוסף, הנושא של חרדים בכבאות הוא חשוב לא רק בגלל הכבאות. כבאות היא נושא חשוב כיוון שלפי הלמ"ס אנחנו בעוד לא הרבה שנים, הציבור החרדי הולך להיות פה 50%. אם הכבאות לא תדע להיערך לקבל חרדים המצב שלה יהיה נורא ואיום.

היום זה 10% למיטב ידיעתי.

לפי הלמ"ס זה הולך וגדל ואני שמח ואני ממש שמח על כך. דבר שני, הוא חשוב בגלל שבסופו של דבר אנחנו מדברים על שילוב חרדים. אם גוף ממשלתי לא יודע איך לקבל חרדים או איך לעודד חרדים להגיע אליו, יכול להיות שיש אי אלו חסמים שנולדו, לא באשמת הכבאות, נולדו מהעבר בגלל כל מיני דברים. אם הכבאות לא תדע להתגבר על זה ולחשוב איך למנוע את המחסום הזה אז אני חושב שזה יפגע בנושא של שילוב חרדים באופן גורף באוכלוסייה וזה חלק חשוב בעידוד של ציבור חרדי לצאת לשוק העבודה.

ברשותך, יושבת ראש הוועדה, אני ארצה מאוד מאוד לשמוע מנציגי הכבאות מה נעשה עד היום, חוץ מפרסום. לשים מודעה בעתון זה לא מספיק כדי לגייס חרדים. אפשר לקחת דוגמאות מהצבא ומהמשטרה. דבר שני, מה אתם הולכים לעשות בעתיד כדי לגייס יותר חרדים לשירות הכבאות? אני חושב שבמידה וזה יצליח תהיה הצלחה מדהימה. אני לא הזכרתי את מד"א. במד"א יש כמויות חרדים לא פרופורציונליות ליחס של החרדים בחברה וזה יכול להיות דוגמה מצוינת לכך. אני אשמח לשמוע תשובות.

מד"א, זק"א, איחוד הצלה. הם עושים עבודת קודש שם.

זק"א, אלה כבר ארגונים פרטיים. מד"א, יש לה ממשק ל - - -

בהחלט, אז בואו ניתן קודם כל לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לומר כמה מלים.

קודם כל, חברת הכנסת נאוה בוקר, אני באמת רוצה להודות לך. זה נושא חשוב מאוד שאת מעלה אותו לסדר היום. אני יודע שזה מעסיק אותך הרבה שעות, גם הנושא של כבאות בכלל ושילוב החרדים בפרט ואני גם רוצה להודות לכם. תראו, אני אגיד לכם, כתוב בחז"ל - - - האמת, כשאתה רואה אדם מדבר אז אתה מבין שהוא לא, כלשון העם, לא מערבב אותך. אנחנו, כוועדות בכנסת, חברת הכנסת בוקר מכירה את זה, מכירים את משרדי הממשלה שמספרים כמה הם רוצים לבוא לקראת החרדים, כמה חשוב להם, ואתה מכיר את החסמים שהם שמים, אתה מכיר כמה שהם מקשים. אתה להיפך, אתה מגיע ואומר: "בואו תאתגרו אותי. אני פונה אליכם, אתם לא באתם" ובשיא הכנות אמרת את זה.

הייתי רוצה להציע לך משהו ויעקב ידידי דיבר על זה, אני חושב שזו נקודה מאוד מאוד חשובה. בעוד שלצבא ולמשטרה יש, אני לא רוצה לקרוא לזה הסתה, אבל יש התנגדות מאוד קשה, ודאי רבנית ופנים הציבור החרדי, אתם לא נמצאים במקום הזה. יש הערכה מאוד גדולה אליכם, האש שמכוונת אל הצבא והמשטרה לא נוגעת בכם. אולי כי אתם כיבוי אש, אבל אין לכם את זה. אני חושב שצריך לנצל את הוואקום החברתי פנים-חרדי שיש בשביל להישאב למקום הזה.

אתה שואל איך אנחנו עושים את זה. אתן לך דוגמה, בתי חולים שרצו לקלוט אחיות חרדיות, ישר צף נושא השבת, הרי מותר לה לנסוע בשבת, מצד שני, היות ושבת היא היום היחיד שאנחנו נפגשים עם הילדים ושולחן שבת הוא חלק בלתי נפרד מסדר היום ומהחיים הדתיים, או לאו דווקא, אז עשו להן פטור ממשמרות של שבת. אני חושב שאם אתם תצאו בקריאה שאתם עושים מסלול דתי ואתם תיתנו, כדי לבוא לקראת הציבור הדתי, פטור משבת, כמובן שהוא ישלים את זה בשאר השבוע, אבל גם הציבור יראה מכם שאתם מוכנים לבוא לקראת ואני חושב שבפרסום הבא, במסע הבא, אתם תִראו הרבה יותר נכונות, כי אני חושב שיש רצון של חרדים לבוא ולהשתלב. זה אחת.

שניים, יש לכם רב לכבאות, אני לא מכיר אותו ברמה האישית, אני בטוח שהוא עושה עבודה טובה, אני הייתי מציע לך, קח רבנים מתוך המגזר החרדי, שלא יהיו עובדי כב"ה, שום דבר, אבל סוג של מועצה מייעצת, בדיוק כמו שהצבא עשה בנח"ל החרדי. אגב, גם המשטרה עשתה את זה. שייתנו עצות, גם מבחינת ביטחון חברתי-חרדי, חרדי הרי יהיה לו יותר קל להתגייס כשהוא יודע שאתה ישבת עם איזה פאנל של רבנים שנתנו הנחיות, של צניעות, של זקן, של שבת ואם הציבור יקבל את זה מוכן על ההתחשבות שלכם ושוועדת רבנים עברה ואישרה את זה, אני חושב שגם תקבלו יותר פידבק מהציבור.

אבל, שוב, אני מודה לך, היה נשמע שדיברתם דברי אמת וטעם ותודות לך וליושבת ראש הוועדה.

תודה רבה. אתה תתייחס ואחריך נועה רוזנפלד מהמרכז להעצמת האזרח.

אני אענה קודם כל על נושא הזקנים, כי אני מבין שזו עננה שמרחפת. בכבאות, מעצם היותנו נכנסים לאש, אנחנו לובשים מסכה וחשוב שלא ייכנסו גזים רעילים שאנשים ינשמו ושלא ייפגעו. עשינו בעבר ועדה עם הרב הקודם, בחנו את הדברים האלה ובעצם הייתה בעיה. רק לא לפני הרבה זמן, שבוע או שבועיים, נציב הכבאות הלך לפגישה עם הרב הראשי, עמאר, ואחד הנושאים שנדונו, אפרופו ועדה מייעצת, כדי לראות את התהליכים האלה ולבחון איך להגדיר את הדברים וגם נושא הזקנים. והרב עמאר אמר, "חברים, בואו תעשו עוד בדיקה. אם באמת אתם תראו שבאמת יש פגיעה בכבאים, אני אתן על זה חוות דעת שבעצם אסור ללכת עם זקנים ומי שרוצה - - -

הזקן בעצם מה?

מכביד. זו מסכה - - -

הם לא יכולים לנשום או שדרך - - -

לא, דרך הזקן נכנס אוויר, הגזים נכנסים.

זה לא אטום.

אני לא מבינה מה הבעיה עם הזקן.

אני אסביר. בתוך המסכה, בפנים, איפה שאנחנו נושמים, אמור להיות לחץ חיובי, זאת אומרת יותר מאטמוספירה, יש שם 1.004, כך שעשן וגזים רעילים לא נכנסים פנימה, זה דוחק אותם החוצה. טוענים שהזקן מונע מהמסכה להיות אטומה לגמרי. אבל עשו כמה בדיקות, חלקן הצליחו, חלקן לא, אני חושב שזה צריך להיות משהו חד משמעי.

גם כשהזקן קטן - - -

הקטן יותר בעייתי.

גם בצבא, כשיש סיכון, אומרים לכולם להוריד זקנים.

זה מפחית מהחמצן - - -

הקטן יותר בעייתי מזקן ארוך.

גם בצבא כשיש סיכון לחל"כ אומרים לכולם להתגלח.

יש פתרון, בארצות הברית - - -

עוד פעם, אבל אתה נכנס לאש, אתה לא יכול להיכנס - - -

בצבא זה בחירום, בחירום אתה עושה את זה, פה זה יומיום.

תראו, אני אומר עוד פעם, דלתנו פתוחה. יש לנו משרה שלמה, עכשיו אנחנו נגייס, אותו בחור, כמו שאמרתי, הוא זכה במכרז הרב שלנו, הראשי, ועכשיו המשרה הזאת תצא למכרז, ייכנס עוד פעם בן אדם שהתפקיד שלו לפנות לכל הרבנים. גם בירושלים, כל המפקדים, אני לא זוכר איך קוראים לו, לרב, אני מתנצל, הוא ידוע כרב המזמר - - -

יש הרבה רבנים מזמרים.

לא, בירושלים, אני תיכף אזכר, שאין לו זקן. שכחתי, סליחה. לא משנה, באנו אצלו, התארחנו, אחרי פעילות מאוד מאוד גדולה - - -

האדמו"ר מקאליב?

כן. הוא הזמין את כולנו אחרי שהיו המון תהליכים לפני החגים, לפני חנוכה, וישבנו איתם. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה היא זאת, באמצעות הרבנים להגיע ליותר, לכן הנציב נפגש עם הרב הראשי כדי לקדם את התהליכים האלה ולפתוח את הדברים. אני אומר עוד פעם, גם בעבר אני נפגשתי עם הרב פרץ, הרב של צה"ל, כדי לחשוב. יש כל מיני תהליכים. בחלק מהמקומות אומרים, אתה נכנס לכבות שריפה בשבת אז מותר לך לחזור לתחנה, חלק אומרים, לא, לא, לא, אתה צריך להישאר, כבר אין סכנת חיים. לראות איך לעשות את התהליכים האלה כדי לאפשר את העבודה שהיא באמת מצילת חיים, כדי לעזור ולתת את השירות הכי טוב לאזרחים.

גם פה בתהליכים האלה שאנחנו מדברים, תהליך הצוערים, בעצם אנחנו פותחים דלתות אחרות. אנחנו אומרים, אוקיי, נגיד שיש פה בעיה עם לוחם האש, הם לא חייבים להיות לוחם אש. אם ימנעו את השריפות זה לא פחות חשוב, אולי אפילו יותר חשוב כדי לתת מענה. לכן אנחנו פותחים את הדלתות, גם במכרזים, גם לממן לימודים, גם לפתוח צוהרים אחרים וגם מבחינת אפשרות שלהם לשרת בלי שבתות, שלא לפגוע - - -

אולי שהרבנים יתירו את הסרת הזקן רק ללוחמי אש.

יש פתרונות - - -

לא, רק ללוחמי האש.

אז הרב הראשי אמר - - -

גם זקן קצר כזה מפריע?

כן.

כזה קצר מפריע?

כי זה לא אוטם. זו מסיכה שאוטמת שלא ייכנסו גזים מבחוץ. ברגע שהיא פתוחה אז זה נכנס פנימה והוא נושם את הגזים האלה, הנוראיים.

אז איך עושים בארצות הברית?

בארצות הברית כולם עם זקנים וכולם כבאים.

אלה שיושבים במוקדים ובמנהלה אין בעיה.

לא כל הכבאים בארצות הברית הם חרדים, אבל יש כאלה.

נכון. יש המון, כן.

אבל אצלם, מכירים את זה הכבאים יותר מאיתנו, אצלם העבודה היא שונה. לנו אין את הפריבילגיה ל-10,000 כבאים. אצלם זה מחולק לכאלה שהם רק חודרים לאירוע, כאלה שמגיעים וכאלה שמפעילים אמצעים. זאת אומרת, אם אצלנו באים שניים שלושה, אצלם באים שמונה תשעה לאירוע. אנחנו לא שם, לא במקום הזה. אז יכול להיות שבחלוקה הזו הם נכנסים.

המרכז להעצמת האזרח, נועה רוזנפלד.

שלום, שמי נועה, אני מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח, זאת עמותה - - -

דברי למיקרופון כי אני בקושי שומעת.

אוקיי. המרכז להעצמת האזרח זה עמותה שעוקבת אחרי ביצוע של מדיניות, החלטות, חוקים, תקנות וכן הלאה, כדי לוודא שמה שהובטח הוא מה שמקוים.

זו עמותה?

זו עמותה, כן. אני מנהלת פרויקט קטן שנקרא "המוניטור" שהוא פרויקט של מעקב. יש לנו 50 סטודנטים שעוקבים אחרי סדרה מאוד גדולה של החלטות ממשלה ולפני שלושה חודשים הוצאנו דוח על החלטת ממשלה 869, שהיא ההחלטה שהתקבלה בדצמבר 2015, לשילוב חרדים בשירות המדינה. צריך להגיד ביושר, יש חלקים מתוך החלטת הממשלה הזו שיושמו. יוצאת לדרך עכשיו תכנית משפיעים יחד עם קרן קמ"ח ויש דברים שבוצעו. הסעיף הזה הספציפי לא בוצע למיטב ידיעתנו, נכון ללפני שלושה חודשים כשהוצאנו את הדוח הזה.

החלטת הממשלה קבעה שתוך ששה חודשים, רשות הכבאות וההצלה יחד עם נציבות שירות המדינה, יגישו לוועדת ההיגוי תכנית. כפי שראינו פה, יש איזושהי תכנית, השאלה היא האם התכנית היא פועל יוצא של ההחלטה?

כן.

זה אל"ף. האם היא הוצגה לוועדת ההיגוי, זה בי"ת, והאם היא עוסקת, כמו שהתייחסו כאן חברי הכנסת, לפן של הביקושים, כי כפי שנראה זו הבעיה, כלומר איך מייצרים יותר ביקושים או איך עושים reach out יותר נכון. אנחנו מכירים את זה גם ממעקב אחרי החלטות ממשלה אחרות, בתחום של קידום ייצוג הולם לנשים בשירות מדינה, דוח ועדת שטאובר שמתקדם מאוד מאוד טוב. איפה שנציבות שירות המדינה רוצה היא יודעת להפעיל כלים מתקדמים, טובים, על מנת להגיע לאוכלוסיות האלו, על מנת לעשות reach out כדי לייצר רישות ודברים מהסוג הזה. אז זו הנקודה שרציתי להעלות.

נציבות שירות המדינה, רק תציג את עצמך, בבקשה.

בלאל מוסה, ממונה מטה ותכנון באגף ביטחון שדה. לגבי פעולות, אני אתחיל בזה שאני אתמוך בדברים של שיקו, זה צעד מאוד יפה, מה שהם עושים. אכן יש להם תכנית, אבל הם לא הציגו אותה לוועדת היגוי. לגבי התכנית של הצוערים שהוא קורא להם צוערים, הוא אומר שהוא מעסיק אותם אחרי זה כסטודנטים. נציבות שירות המדינה דאגה לרענן את הנוהל של העסקת סטודנטים, אחרי 18 חודשים יוכלו להתמודד במכרזים פנימיים, שזו עוד דרך להשתלב בשירות המדינה.

בחודש דצמבר 2017 הייתה החלטת ממשלה בנושא קביעת יעד לחרדים בשירות המדינה. היעד שנקבע הוא 7% מתוך הנקלטים לשירות המדינה, מכיוון שהיה לנו קושי לעשות מיפוי בכוח האדם הקיים, כי הדרך הייתה לפנות לאנשים וכשהם ייענו בודקים אם הוא עונה להגדרה או לא עונה. כמובן שאנחנו לא יכולים לחייב את האנשים. בגלל זה היה רעיון לקחת את היעד מתוך הנקלטים.

לגבי החוק, תיקון חוק שירות המדינה (מינויים), 15א', זה מקנה העדפה מתקנת בלי שום קשר לייעוד משרות, כי חרדי שמגיע למכרז בסופו של דבר בוועדת בוחנים אנשים נמצאים עם כישורים דומים, אותו חרדי יקבל את ההעדפה המתקנת וייכנס לשירות המדינה.

אנחנו פועלים, כמובן, כמו עם שאר האוכלוסיות, חשוב לנו להכניס כמה שיותר מהאוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם, ביניהן גם האוכלוסייה החרדית. כמובן שאנחנו מנסים כל הזמן לחפש כלים ולהתחדש בכלים שיגרמו לנו להגיע ליעד הזה.

זה אומר בעצם שהמצב לא מי יודע מה, אבל אתם עשיתם את כל מה שמבחינתכם אפשר.

אני לא יכול להגיד לך שהמצב הוא הכי טוב, כי אין לי את הנתונים האלה לגבי כמה חרדים יש בשירות המדינה, אבל על פניו, נראה שיש. כמה, אני לא יודע להגיד.

מי יכול להגיד?

אפשר להסתובב במשרדים של שירות המדינה ולחפש את החרדים, זה מאוד קל. דרך חשבות המדינה - - -

אולי במשרד הפנים נמצא אותם.

יש, יש. אני יכול להגיד לך שבנציבות שירות המדינה יש - - -

אני יכול לעזור לך. חפש את המשרות בין 4,000 ל-6,000 שקל, שם תמצא את החרדים.

זה לא כזה נכון.

קצת - - - לצערנו הרב לא הצליחו - - -

אגב, עוד משהו קטן לגבי מה שחבר הכנסת אמר פה, לגבי המשרות כשאנחנו משלבים את האנשים מהאוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם. אנחנו לא הסתפקנו בלעמוד ביעד שנקבע, אנחנו כן בודקים בתוך רמות המשרות באילו רמות הם משולבים. לא מספיק לנו שהם משולבים ברמות הזוטרות, אנחנו כן רוצים שהם ישתלבו ברמות ביניים ובכירים - -

זו ברכה.

- - חשוב לנו שהם יהיו גם בין אלה שיקבלו את ההחלטות ובעלי השפעה במשרדים.

בואו נעבור - - -

יישר כוח.

היושבת ראש, אני יכול להציע הצעה לסיכום שבטוח שתקבלי אותה? אתם תדאגו שהם יבואו, אנחנו נדאג לקלוט אותם.

לא, אני לא יודע ל - - -

אתם תעזרו לנו. אל תדאגו, תעזרו לנו. אנחנו באמת מוכנים.

אנחנו עכשיו עוברים לפרקטיקה, מה שנקרא יש לכם פה דלת פתוחה.

הצבא העמיד גייסים. אנשים שעל זה השכר שלהם, זה התפקיד שלהם, ללכת ולדאוג להביא חרדים והצבא מאוד מרוצה, הם עשו עבודה מאוד טובה.

מה אתם מציעים? מה אתם אומרים?

יש לנו גייס.

בפעם האחרונה הואשמנו שאנחנו גונבים מהשב"ס - - -

הגייס נכשל בתפקידו?

לא, הפוך, שאנחנו גונבים מהם את המשרות.

הגייס שלנו, שמשכנע - - -

מי זה, הרב? למה הוא לא הגיע לכאן?

היה לו כנס של החרדים, היה יום - - -

היה מביא את כולם לפה, היו מקבלים חשק להיכנס לכבאות.

חבל שלא ראית את כולם. החבר'ה כתבו ספר תורה. באמת, עושים עבודה - - -

אני אומרת, אם הם היו - - - בואו נחשוב איך אנחנו פועלים כדי להביא אותם.

אפשר להציע הצעה? לצאת בהצהרה מצדכם שזקן לא מפריע, שאפשר להתגייס עם זקן. הייתה הצהרה אחרת של השר, צריך לתקן את ההצהרה הזאת וליצור באמצעות זה שיח שיביא חרדים לכבאות.

יותר מדיון אצל הרב הראשי?

הרב הראשי, סליחה מכבודו של הרב הראשי, הוא לא רלוונטי. החרדים שבאו לא ישלחו לשאול את הרב הראשי, הם יחליטו, הם יתייעצו עם הרב שלהם בקהילה. הרב הראשי לא ייצא בהכרזה, "כולם להתגייס לכבאות" וכולם יבואו. זה לא יקרה.

לא, לא, לא. הוא ביקש להקים ועדה נוספת, לבחון את זה, ועדה מקצועית וזה גם מה שאנחנו נעשה עכשיו. אנחנו נעשה את זה עכשיו.

בואו, בואו נסכם דבר כזה. קודם כל, אני אשמח לקבל מידע על ההתקדמות של הוועדה בהמשך. אם יהיה צורך במושב הבא אנחנו נקיים דיון נוסף, דיון מעקב, לראות מה התקדם מהוועדה הזו.

נשמח.

נמצאת כאן נציגת משרד העבודה והרווחה, שירה ברלינר.

אהלן, שירה, אני מנהלת תחום תעסוקת חרדים במשרד העבודה והרווחה. אנחנו אחראים על מגוון שלם של פרויקטים שתכליתם עידוד תעסוקה בציבור החרדי ואנחנו מתקשרים פה לסיפור הזה בשלוש נקודות. הראשונה זה באמת שותפות והחלטת הממשלה המדוברת וביישומה, ואנחנו נשמח לקחת חלק בכל דבר שיקדם את הנושא.

השנייה, ואני יודעת שזה כיוון שהכבאות ניצלה בעבר, זה ניצול תשתית מרכזי ההכוון שלנו, שפרוסה בכל הארץ. היה פרויקט מאוד יפה במרכז ההכוון בירושלים, אני יודעת ש-20 מאותם 100 משרתים אזרחיים הגיעו דרכנו ואתם יותר ממוזמנים להיעזר בתשתית בשאר הארץ ולא רק בירושלים. זה באמת עובד נהדר. אנחנו יודעים להגיע לאוכלוסייה, לפרסם בצורה הנכונה, להגיע לקהילות, יש לנו יכולת יחסית רחבה להגיע לאוכלוסייה הזו.

הנושא השלישי זה הסוגיה של ההכשרה המקצועית. ראיתי שצוין פה נושא ההנדסאות שאנחנו תומכים כספית, בהנדסאים חרדים, משלמים לזכאים, למי שעומד בקריטריונים, משלמים את שכר הלימוד במהלך המכינה וההנדסאות. אני יודעת שאתם יודעים את זה כי ישבנו עם הרב - - -

משתמשים בזה.

אני יודעת שאתם משתמשים בזה והמשרד בהחלט תומך. אגב, גם בהנדסאים בצבא, גם בהנדסאים במשטרה, בכל הזרועות האלו מעורכת גם הכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה והרווחה. אנחנו מאוד תומכים בזה שכל מי שהולך לשירות אזרחי או צבאי יקבל הכשרה מקצועית, כדי שבעת שחרורו יוכל להתקדם, בין אם בתוך השירות ובין אם מחוצה לו, אבל בכל מקרה כשהוא מיומן. אנחנו נשמח להעמיד לרשותכם מה שצריך כדי לקדם את המטרה החשובה הזו.

חברים, זה נשמע טוב מכדי להיות.

זה צריך לקרות עכשיו.

זה צריך לקרות. אולי תרימו גם אתם את הכפפה, תעקבו אחרי הנושא, תהיו בקשר עם הגורמים הרלוונטיים ונתקדם הלאה, נראה מה קורה בעקבות הוועדה שהוקמה. זה חשוב מאוד.

יש ועדת היגוי בראשות נציב שירות המדינה.

זו הוועדה שהוא מדבר עליה.

זו לא אותה ועדה.

זו לא אותה ועדה?

לא, לא, אנחנו נבוא לוועדה ונציג בפניהם את התהליכים. ברור, קיבלתי את ההערה הזו. אנחנו פשוט פעלנו, לא חיכינו לוועדות.

אני יודעת אבל יש רעיונות טובים שהם - - -

מקובל, מאה אחוז, קיבלתי את ההערה, יבוצע. חברים, תודה רבה.

חברים, יש כאן שתי ועדות שהוקמו. אתה מסכם את הדיון במקומי?

לא.

יש לנו כאן פתח להביא את הציבור הזה, שישתלב במערך הכבאות וההצלה. בואו תעשו גם אתם קצת מאמץ, להביא למודעות את הנושא - - -

"אתם" זה הליכוד החרדי - - -

לא, לא, לא. אני מדברת על הכול, זה לא מפלגתי.

את לא מצפה מאיתנו לכלום.

לא. אני לא מצפה בהקשר המפלגתי מאף אחד, אני מצפה נקודתית להביא חרדים.

מניסיון עם המפלגה שלך את צודקת.

אני אוותר על התענוג להשיב לך עכשיו, חבר הכנסת מלכיאלי. אני מציעה, באמת, יש כאן שתי ועדות שהוקמו. אם תרצו לבוא, לשוחח, להיפגש עם הגורמים הרלוונטיים, הם עומדים לרשותכם. אני מניחה שבמושב הבא בקיץ נקיים דיון נוסף, נעשה איזשהו מעקב לראות האם דברים השתנו והתקדמו.

חברים, הישיבה הסתיימה, תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:46.