ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-05-16OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 126
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
יום שלישי, ה' באדר התשע"ח (20 בפברואר 2018), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/02/2018
פרסום נוהל חו"ל הנוגע לפונדקאות ישראליים מחוץ לשטחי מדינת ישראל ושקיפות בוועדה להשמה מגדרית במשרד הבריאות – לציון יום זכויות הקהילה הגאה
פרוטוקול
סדר היום
פרסום נוהל חו"ל הנוגע לפונדקאות ישראליים מחוץ לשטחי מדינת ישראל ושקיפות בוועדה להשמה מגדרית במשרד הבריאות – לציון יום זכויות הקהילה הגאה
מוזמנים
¶
מרב מרקס - עו"ד משפט דיפלומטי, משרד החוץ
סטלה ראפ - ר' האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
בת שבע ביטון - רע"ן קש"ח וזרים לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
רינה נשר - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
אלי לוי - מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין וההגירה
תמי אזרזר - מרכז ראש צוות מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין וההגירה
מצדה מדלאוי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אתי דקל - אחראית פונדקאות, רישוי מוסדות, משרד הבריאות
רויטל עמיעז - יו"ר הוועדה להתאמה מגדרית
נינה הלוי - חברת הוועדה להתאמה מגדרית
עדי חן - יו"ר ועדת אימוץ ופונדקאות, לשכת עורכי דין
אורי סבח - מנחה הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית
איריס שינפלד גרמן - חברת ועד מנהל, ארגון אבות גאים
עידו קטרי - יועץ משפטי, פרויקט גילה
לי אילן - מנהלת ענף פניות, האגודה לזכויות הלהט"ב
גל רבינר יפה - ראש תחום פונדקאות ויוה פונדקאות
אלישע אלפנדר - מנכ"ל עמותת מעברים, שינוי בר קיימא לקהילה
דורון ממט מגד - מייסד תמוז פונדקאות
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל., חבר תרגומים
פרסום נוהל חו"ל הנוגע לפונדקאות ישראליים מחוץ לשטחי מדינת ישראל ושקיפות בוועדה להשמה מגדרית במשרד הבריאות – לציון יום זכויות הקהילה הגאה
היו"ר סתיו שפיר
¶
שלום לכולם. צהריים טובים לכולם ולכולן, אני שמחה מאוד לפתוח את הדיון הזה של ועדת השקיפות שמתקיים ביום זכויות הקהילה הגאה בכנסת כבר השנה השלישית, או הרביעית ברציפות?
היו"ר סתיו שפיר
¶
בדיון כמובן יהיו נוכחים נציגים של הקהילה, הרשויות של המדינה, משרד הפנים בפרט, שחייב לנו כמה תשובות, ומשרד הבריאות, בנושאים שהעברנו אליהם כבר בדיון הקודם ואנחנו נדבר על שני נהלים במיוחד, שני נהלים חשובים. הדיון בעצם מתחלק לשניים, שני נהלים חשובים שאמורים היו להתפרסם מזמן. אם נפתח את הפרוטוקול של הדיון שערכנו ממש לפני שנה כאן בוועדה בנושא של נוהל הפונדקאות נגלה שהובטחה לנו שורה של הבטחות שהיו אמורות להגיע לוועדה כבר לפני חודשים ארוכים, ועם זאת, למרות ההפצרות של מנהלת הוועדה ומזכירת הוועדה בחודשים האחרונים עדיין לא קיבלנו ולו תשובה אחת. אנחנו נברר את התוצאות של הדבר הזה היום.
נוהל פונדקאות חו"ל, שעליו ניהלנו דיון גם בשנה שעברה וגם לפני שנתיים, בית המשפט העליון דרש לחשוף את הנוהל הזה וזה עדיין לא נעשה, נוהל שעוסק בפונדקאות ישראלים מחוץ לשטחי מדינת ישראל, נוהל חו"ל. התוצאות של היעדר פרסום הנוהל הזה, ואנחנו כמובן נשמע על זה, נשמע את ההורים, אנשים שמנסים לעבור את התהליך פשוט לא מקבלים שום הכוונה לגבי מהו התהליך שהם אמורים לעבור, שקועים בבירוקרטיה איומה, נאלצים להשתמש בעורכי דין ולהוציא גם הרבה מאוד כספים בשעה שהם פשוט לא מבינים ולא יכולים להבין, בהיעדר נוהל שקוף, לאיפה הם אמורים ללכת, עם מי הם אמורים לדבר, מה הזכויות שלהם, דבר נורא נורא פשוט. נהלים אמורים להתפרסם לפי חוק. איזו סיבה יש בעולם כדי שהנוהל הזה לא יפורסם ושאנחנו, ועדה בכנסת, אחרי שאנחנו מבקשים את הנוהל, מקבלים החלטה בסוף דיון מעמיק שנעשה בנושא שהנוהל חייב גם להיות מועבר בתוך חודש ימים ועדיין שנה חולפת ולא מקבלים את התשובות.
אני רוצה לפתוח בנושא הזה ואחר כך נעבור לנוהל השני. מי פה ממשרד הפנים שיכול להתחיל? כמובן מי שרוצה לדבר ולהשתתף, תעבירו לי פתק עם השם.
רינה נשר
¶
בכל מה שקשור לנוהל משרד החוץ פה יוכל לעדכן, אני רק יכולה להגיד באופן עקרוני, וגם משרד המשפטים יכול לעדכן, שהמדינה עושה מה שהיא יכולה כדי לקדם באמת קודם כל את ההסדרה של הנושא הזה באמנה מכיוון שלא יעזור רק מה שאנחנו נסדיר בתוך המדינה שלנו, כמובן הנושא שלא מוסדר בחקיקה, אבל מעבר לחקיקה, מכיוון שמדובר פה בפונדקאות בינלאומית זה צריך להיות מוסדר באמנה. נציגי המדינה, דווקא בתקופה האחרונה, נמצאים בפורומים בינלאומיים, זה משרד הרווחה, משרד המשפטים, והשאיפה, וכך זה צריך להיות, כך זה גם בהמלצות של ועדת מור-יוסף, זה להסדיר את הדבר הזה באמנה בינלאומית, אבל אנחנו צריכים פרטנרים, צריך שמדינות העולם יסכימו להתקשר באמנה כזאת. זה לא משהו שיכול להיות תלוי רק במדינת ישראל. מבחינת האמנה באופן ספציפי, אז משרד החוץ יכול לעדכן.
רינה נשר
¶
החקיקה, השאיפה היא, וכך זה צריך להיות, זה הסדר ראשוני, צריך להיות מוסדר בחקיקה. זה לא במגרש שלנו כאנשי המקצוע, זה בבית המחוקקים. אנחנו בינתיים עובדים עם הכלים המשפטיים שיש - - -
רינה נשר
¶
אז התנאים ידועים ומפורסמים ולאו דווקא בהקשר של פונדקאות. אחת, יש את הנושא של משרד החוץ, שמשרד החוץ יוכל להרחיב בדבר הזה שכמובן זה חייב להיות חוקי במדינה שזה נעשה. שתיים, בהיעדר חוק שמסדיר אחרת או דרישה, מה שיש לנו זה הכלים מבחינת מתן המענה לילדים של אזרחים ישראליים והוכחת הלידה והקשר הגנטי בפונדקאות, זה גם מוגדר בפסיקה, וזה גם המצב לגבי כל ילד שנולד לאזרח ישראלי בחו"ל, הוא צריך להוכיח את הקשר הגנטי, זה לא דבר שהוא ייחודי בהקשר הזה. הסכמה מדעת של הפונדקאית, זה גם משהו שהוא לאו דווקא קשור להיבט הזה, אלא דרישת ההסכמה מדעת, שאישה שמעורבת באיזה שהוא תהליך תהיה מודעת לכל מה שנעשה או תיתן את ההסכמה המלאה שלה. זה כלל בסיסי והוא לא קשור דווקא לפונדקאות.
אותו דבר לגבי הנפקת מסמכי נסיעה. כשיש לילד הורים, אז אחרי שמוכיחים את הזכאות לאזרחים, זה שצריך את הסכמת ההורים לצורך הבדיקה הגנטית, זה מוסדר בחוק מידע גנטי, זה שצריך לצורך הנפקת מסמכי הנסיעה את דרישת ההסכמה, זה מוסדר בחוק הדרכונים וחוק הכשרות. זאת אומרת אין פה עניין ספציפי לנושא הזה. עד שזה לא יוסדר בחקיקה, למעט הדבר הספציפי שמשרד החוץ יוכל לעדכן.
היו"ר סתיו שפיר
¶
מה עשיתם מאז פסיקת בית המשפט העליון? הייתה פסיקה, הוחלט שאתם צריכים לפרסם את הנוהל, מה עשיתם מאז?
רינה נשר
¶
יש פה נציגה של משרד החוץ שיכולה לעדכן. את מפנה שוב את השאלה אליי ואני אומרת לך שיש פה נציגה שיכולה לעדכן.
מרב מרקס
¶
אני מהלשכה המשפטית של משרד החוץ. היינו פה גם בוועדה הקודמת. אין מחלוקת שצריך להיות נוהל או מה החשיבות של הנהלים, הסברנו גם בפעם הקודמת שנוהל מכוח תקנות מידע גנטי שמחייב את משרד החוץ לכתוב נוהל לבדיקות גנטיות כתוב וקיים כבר שנים, זה נקרא נוהל חו"ל. הוא מפורסם, מכירים אותו, הוא נמצא בתקנון הקונסולרי של משרד החוץ, והעניינים ידועים. אני חולקת על האמירה שאנשים נתקלים, לא יודעים מה לעשות, לא מכירים את התהליך, זה מפורסם כבר שנים. מי שיש לו שאלות יודע לשאול את השאלות, יש פרקליטה שמטפלת בתיק - - -
מרב מרקס
¶
אלה תיקים שנפתחים בצו של בית משפט, יש פרקליטה מטעם המדינה, שניתן לפנות אליה בשאלות. עורכי הדין, לא בגלל שאנחנו דורשים עורכי דין או בגלל שאין נוהל, עורכי הדין זה בגלל שנפתח הליך שהוא הליך משפטי ומדובר בהליך שהוא הליך משפטי ולכן יש עורכי דין.
ושוב, אני לא פה באה לחלוק על הצורך בנוהל, אני באה לעדכן שיש נוהל, שנמצא בישורת האחרונה בתקווה שבעוד שבוע הוא יוכל לעלות לאתר, שמסביר למעשה את הפרקטיקה שכבר קיימת. זאת אומרת כשאת אומרת שיש היום בירוקרטיות נורא ארוכות וכו', הנוהל לא בא לשנות את הפרקטיקה הקיימת, הנוהל בא להעלות אותה על הכתב, כדי שבאמת, לא רק אגב האזרחים הישראלים שמשתתפים בזה יידעו, גם הקונסולים שלנו בחו"ל שבאים לעסוק בדבר הזה יידעו בדיוק מה הדרישות ושזה יהיה כתוב בצורה מסודרת. יש פה גם אינטרס של המדינה בנוהל הזה, הסברנו בוועדה הקודמת שהיו לא מעט מכשולים בדרך לכתיבת הנוהל הזה, גם פסיקות של בג"צ שהמתנו להן, שהיינו אמורים כן או לא לשנות סדרי עולם בעולם של הפונדקאות והיו סיבות אובייקטיביות שעיכבו את כתיבת הנוהל.
כמו שאמרתי, יש נוהל מאוד מפורט, הנוהל הזה מסדיר את כל תחום הבדיקות הגנטיות ואני כבר אדגיש את העניין הזה. הנוהל הזה מאגד את כל התצהירים, את כל ה - - - של אם פונדקאית בניסוח של המדינה, עד היום הם היו צריכים להביא מסמכים משלהם והיום זה יהיה מוסדר בנוהל הזה. ואני אומרת שוב, ממש נשארו שניים-שלושה סעיפים שצריך ליישר קו מול המשרדים הרלוונטיים ואני כולי תקווה שתוך שבוע-שבועיים זה יהיה מפורסם ויוכלו לראות את זה.
מרב מרקס
¶
חשוב מאוד להדגיש רק שהנוהל הזה בא להסדיר את ביצוע הבדיקות הגנטיות בחו"ל. הנוהל הזה לא נוגע, לא לענייני רישום, לא לענייני הנפקת דרכונים, לא לענייני צו הורות פסיקתי. כל הדברים האלה, כמו שרינה אמרה, נסמכים כיום על חקיקה קיימת במדינת ישראל וככל שרוצים לשנות אותם בעולם הפונדקאות באופן ספציפי זה דורש שינוי חקיקה. ופה אולי זה המקום להזכיר את תזכיר החוק שממתין כבר המון זמן לקידום כדי להסדיר את כל עולם ה - - - בחקיקה ראשית. אבל לפחות לעניין הבדיקות הגנטיות - - -
מרב מרקס
¶
לא למותר להגיד שהנוהל נעשה בשיתוף עם כלל המשרדים הרלוונטיים, בעבודה משותפת של כל המשרדים, זה יהיה מפורסם בתקנון הקונסולרי, נוהל פנים משרד חוּצי, אבל זה בתיאום עם כל המשרדים.
עודד
¶
זה חדשות נהדרות. תוך שבוע, גג שבועיים, נראה לי שאנחנו יכולים להמתין גם שלושה שבועות וזה אומר שיהיה בסדר, חדשות טובות.
אני אגיד רק בקצרה תודה על קיום הדיון הנוסף הזה ועל ה-follow up גם בעניין הזה וגם בנושא הבא שהוועדה תעסוק בו. אני מעדיף לתת, יש פה אנשים שהם אנשי מקצוע, איריס בוודאי יודעת יותר טוב ממני בדיוק את הבעיות, יש פה נציגים שנתקלו בבעיות האלה בשטח, גם לגבי מה שאמרה נציגת משרד החוץ. יש פה דקויות, אם זה לגבי הבדיקות הגנטיות ואם זה לגבי הדברים האחרים, אז אני רק אומר תודה רבה על קיום הדיון. בשורה משמחת, אני מקווה שבאמת נראה את הנוהל הזה תוך שבועיים עד שלושה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תודה לכם ותודה על היוזמה של הדיון הזה. אני אשמח לשמוע גם לגבי הפרטים האחרים בנוסף על מה שמרב ממשרד החוץ אמרה וגם נראה שאנחנו לא כל כך מסונכרנים מול משרדי הממשלה פה על הקשיים שעומדים בפני הורים שניגשים להליך של פונדקאות, אם אפשר לחדד את זה.
איריס שינפלד גרמן
¶
אני עורכת דין איריס שינפלד, אני חברת ועד מנהל של עמותת אבות גאים, אנחנו מכירות מכל מיני הליכים משפטיים כאלה ואחרים. אני אשמח לדעת מה הנוהל לא כולל כדי שאז נתמקד באמת בבעיות שתישארנה לנו. כמובן שזה חדשות טובות, רק צריך להבין מה הוא לא כולל ולמה עדיין אנחנו נצטרך את השקיפות.
מרב מרקס
¶
אז אני חוזרת ואומרת, המנדט של משרד החוץ לכתוב נוהל בעניין הזה הוא מתוקף תקנות מידע גנטי, לכן הנוהל הזה בא להסדיר בדיקות גנטיות. באתי ואמרתי לפני כן, יש כבר נוהל חו"ל, כידוע, שנמצא בתקנון הקונסולרי, שבא להסדיר בדיקות גנטיות בכלל כי משרד החוץ עושה בדיקות גנטיות גם לא לעניין פונדקאות בחו"ל וזה כבר קיים. הנוהל הזה בא לעמוד על הדקויות הספציפיות של עולם הפונדקאות, כפי שכולם מכירים אותם, הצגה של תעודת לידה, תצהיר של הפונדקאית וכו' וכו', אלה לא דברים חדשים.
מרב מרקס
¶
הנוהל הזה מלווה אתכם מהרגע שבו מוגש צו, יש צו של בית משפט לביצוע בדיקה ועד השלב שבו יש - - -
מרב מרקס
¶
נלקחה דגימה ונשלחה ל - - - כל מה שקורה לאחר מכן, ענייני פסק דין על אבהות והתוצאות שלו, של הרישום והאזרחות או דרכון או מסמך נסיעה אחר או כל הנהלים, בוודאי ההליכים המשפטיים אחר כך בישראל של צווי הורות פסיקתיים וכאלה, זה לא מוסדר בתקנות. זה לא סמכות המשרד.
איריס שינפלד גרמן
¶
נכון, לגבי הנושא של הדרכונים זה בעצם משרד הפנים? אז גם לזה אנחנו כן צריכים שקיפות, לגבי הדרישות. זה באמת מסדיר את השלב הראשון, שהאמת היא שהוא פועל בצורה הכי עניינית שיש היום בעצם, כי באמת זה דרך בית משפט, מגישים את הבקשה לבית המשפט עם המסמכים שנדרשים ואחרי זה משם זה באמת כבר שופטים מנהלים את זה ונותנים את פסקי הדין וזה הולך בדרך כלל בצורה יעילה ומהירה. השלב הבא, שהוא של הדרכונים, הוא הרבה פעמים יותר קשה, אז נשמח לקבל גם עדכון לגבי זה.
סטלה ראפ
¶
שמי סטלה ראפ, אני סמנכ"ל באגף הקונסולרי במשרד החוץ. אם יורשה לי עוד משפט אחד, מטבע הדברים, כל הנושא הזה הוא לא נושא ליבה של משרד החוץ, אבל לקחנו על עצמנו לתכלל את עבודת רשויות הממשלה האחרות מן הצורך שנציגי משרד החוץ נמצאים באותם מקומות ולמול אותם אזרחים ונתקלים - - -
סטלה ראפ
¶
ובסוף זו התמודדות שלהם ולכן היועצת המשפטית שלנו מתכללת מובילה, אבל זה בפירוש עבודה של משרד המשפטים, משרד החינוך, רשות האוכלוסין ומשרד החוץ להגיע לנוהל הזה.
רינה נשר
¶
הסברתי שהרלוונטיות של משרד הרווחה, גם בהליכי הפונדקאות ולא רק בנושא צווי ההורות, היא בכל מה שקשור לאִם עולות שאלות במעמדה של האם בנוגע לילד שנולד, האם הנושאת, אלה שאלות שהמומחיות שלהם זה משרד המשפטים ומשרד הרווחה ולכן הם גם רלוונטיים. מדובר פה בקטינים, לכן הם רלוונטיים לתהליך הזה ובעצם משרדי הממשלה, שככה מגבשים ופועלים ביחד כל הזמן זה כמובן משרד המשפטים, משרד החוץ, רשות האוכלוסין, משרד הבריאות ומשרד הרווחה.
איריס שינפלד גרמן
¶
אז יהיה רק את הנושא של עד התוצאות של הבדיקה הגנטית בין האבא לילוד, השאלה מה לגבי נוהל ההמשך והכניסה לארץ.
מרב מרקס
¶
זה קצת מורכב. זה נושא שהוא מאוד מאוד מורכב, כידוע לכל מי שעוסקים בו - - - כידוע גם בשלב הדרכונים, אם יש בעיות משפטיות במדינה הזרה או אם יש בעיה עם המעמד של האם הפונדקאית, אז אנחנו יודעים שגם בשלב הדרכונים מעורבים כלל משרדי הממשלה שצריכים לשקול בין היתר גם שיקולים של יחסי חוץ, גם שיקולים של מדיניות, גם שיקולים משפטיים אחרים, של מה המשמעות - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
כן, אבל מה שאני שואלת זה אם יש גוף אחד שמרכז את זה. יש פה הרבה מאוד משרדי ממשלה, לאזרח הסביר זה שלא מכיר ולא מתמחה באיך עובדת הממשלה, ואפשר להגיד שרוב האזרחים הם כאלה, שלצערם או למזלם לא מכירים את עבודת הממשלה כל כך לעומק, והאזרח הסביר שצריך עכשיו להבין מה קורה, מה הוא אמור להבין מכל מקום, אצל מי הוא אמור לאסוף מסמך כזה ולמי הוא אמור להעביר מסמך אחר. יש משהו אחד שמתכלל? גוף אחד שיכול לדאוג לזה?
רינה נשר
¶
אני חושבת שכשתראו את הנוהל אז תראו שהוא בעצם, למרות שהוא נוהל קונסולרי, יש בו את התמונה המלאה מצד אחד ומצד שני, מכיוון שמדובר בהליך משפטי ולפני שמגיעים עוד לקונסול ומתחילים בהליך משפטי יש הרבה דברים שיעלו כבר בשלב נטילת הדגימה. מה שאנחנו נוהגים, כמדינה, בתהליך הזה, שבדרך כלל יש פרקליט מטעם המדינה שעובד מול המבקשים, הוא מתכלל את הדברים עוד בשלב הבקשה ואם אנחנו צופים שתהיה נקודה שיצטרכו להתמודד איתה בשלב יותר מאוחר אנחנו מציפים את הכול כמה שיותר מוקדם כדי שבאמת כבר בהליך המשפטי אפשר יהיה להתמודד עם כל הדברים.
בשלב של הסכמה מדעת, ההסכמה של הפונדקאית, או מעמד הפונדקאית, הוא רלוונטי גם בשלב נטילת הדגימה והיא תהיה רלוונטית גם בשלב הבא וככל שאפשר להסדיר את זה לפני כן, קצת קשה, בלי שבנוהל הדברים מקבלים ביטוי, אז עם האפשרויות השונות בנוגע למעמדה של האם, זה כבר יקרין לשלב הדרכונים.
איריס שינפלד גרמן
¶
השאלה אם יהיה לנו נוהל שמי שעבר את השלב של ההוכחה הגנטית, מה הוא עושה הלאה. הוא אמור לפעול לפי איזה שהוא נוהל. אתם תאשרו או לא תאשרו את הדרכון ואת הכניסה לפי נוהל מסוים, לא רק לפי פסק הדין, אז גם על זה אנחנו צריכים נוהל ושקיפות של הנוהל.
מרב מרקס
¶
ברגע שיש הוכחה שהילד הוא גנטית שייך לאזרח ישראלי, אז הוא אזרח ישראלי ואז נכנסים למשחק ההסדרים הקיימים בחקיקה. רישום, אנחנו יודעים מי המשרד האחראי ואנחנו יודעים על פי איזה חוק הוא עובד. הנפקת מסמכי נסיעה, אנחנו יודעים - - - מה שרינה ניסתה להגיד זה שבמקרים שבהם הכול בסדר, כמו שאנחנו רואים בגיאורגיה ובקייב ובהרבה מאוד מדינות, אז הרישום והכול נעשה לפי הנהלים והקונסול יודע והוא פועל לפי הנוהל הקונסולרי ולפי הנהלים של רשות האוכלוסין וזה עובד בסדר. מה שרינה אמרה זה שבמקרים שידוע לנו מראש שיש בעיית חוקיות, כמו שהיה במדינות רבות, ואנחנו יודעים שבשלב הדרכונים אנחנו נצטרך הוכחות מעבר להוכחות הרגילות שקיימות בחוקים הקיימים, זה כבר עולה מול בית המשפט בהתחלה וכבר מובא לידיעת עורכי הדין שלצורך הנפקת הדרכון יהיה מקום להמציא אחת, שתיים, שלוש.
זאת אומרת אין מצב שבו, לי לא זכור, מצב שבו הייתה בדיקה גנטית ונקבע שהילד הוא אזרח ישראלי ואז אמרו לאזרחים הישראליים, 'מעכשיו תסתדרו לבד'. זאת אומרת לרוב השלב הבא כבר ידוע עוד מהשלב הקודם. אבל אין נהלים, שוב, בחקיקה ראשית שמסדירה את זה.
דורון ממט מגד
¶
אני התבקשתי לספר קצת על הבעיות שההורים נתקלים. קוראים לי דורון ממט, אני אב לשני ילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בארצות הברית ואני גם בעל סוכנות תמוז, שאחראית למאות ילדים שנולדו בארץ בתהליכי פונדקאות.
אגב, בשנת 2008 אני פניתי לגב' רינה נשר במקור על מנת לשאול למה יש הבדל בין התהליכים שעוברים זוגות חד מיניים והתהליכים שעוברים זוגות שאינם חד מיניים. זה היה בהיותי הורה שפשוט נתקל בזמנו בשוני בתהליך שאני עברתי לעומת התהליך שעברו אלה שהיו לידי בקונסוליה. אני רוצה להדגיש מספר נקודות שאני מקווה שהנוהל שאתם מדברים עליו נתן עליהם את הדעת ופתר או לא פתר, או יפתור או לא יפתור.
דבר ראשון, המדינה עד היום התנתה את מתן האזרחות שתתבצע בדיקה גנטית בחו"ל ורק לאחר שהתקבלה התוצאה וכו' אפשר היה לקבל דרכונים ולחזור לארץ עם הילדים. אני מדבר על המדינות שלא מנפיקות דרכונים מתוקף העובדה שהילד נולד שם. בסוגריים לא ארצות הברית, בארצות הברית הילד מקבל דרכון מתוקף היותו נולד בארצות הברית והוא יכול להגיע לארץ עוד לפני שבכלל הוכחה הזיקה הגנטית שלו. ביתר המדינות המדינה ממתינה לזיקה הגנטית שלו. בג"צ קבע בפסק דין בשנת 2013 שניתן להוכיח זיקה גנטית גם לא באמצעות בדיקות דנ"א, באמצעות מסמכים וכו'. אנחנו יודעים שלאחרונה בתי משפט בישראל אפשרו מתן צו הורות פסיקתי לילדים טרם לידתם ורציתי לוודא רק שהנוהל הזה מסדיר את נטילת הדגימה הגנטית, אבל פותח ומאפשר הוכחה גנטית גם שלא באמצעות הבדיקה הגנטית, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון. זו שאלה אחת.
שאלה שנייה שאם אפשר לתת את הדעת, לגבי הקשיים שהמעורבים בתהליך נתקלים בהם. אני מדבר כרגע ספציפית על ארצות הברית, יש איזה שהיא דרישה שהפונדקאית תגיע לקונסוליה, תתייצב מול הקונסול ותחתום שם שהיא מוותרת, הצהרה שהיא מוותרת על ההורות וכו' לאחר הלידה, אלא אם כן ניתן צו לאחר הלידה. בארצות הברית יש הרבה מקרים, רוב המקרים בארצות הברית, באופן שבארצות הברית הליך פונדקאות מתרחש הוא שבית המשפט בארצות הברית נותן צו עוד טרם הלידה, מה שנקרא pre birth order, וקובע שהילד שייוולד הוא הילד של ההורים המיועדים. כלומר ברגע שהילד נולד הילד מבחינה חוקית בארצות הברית לא שייך לפונדקאית, יש כבר צו בית משפט כזה שככה אומר. מדינת ישראל, משום מה מחייבת את הפונדקאית אחרי לידה, אחרי ניתוח קיסרי לפעמים וכו', לקחת מטוס ולהגיע לקונסוליה הישראלית הקרובה ולחתום ויתור על ילד שבעצם מעולם לא היה הילד של הפונדקאית. ותהינו האם הנוהל מאפשר לקבל את פסק הדין של ארצות הברית שמודיע מראש שהפונדקאית אינה האם של הילד ואפשר יהיה לחסוך מהפונדקאיות את הטרטור הזה לקונסוליות וכמובן גם לחסוך את העלות שכרוכה בזה, מדובר על טיסות, ימי עבודה וכו'.
דורון ממט מגד
¶
ב-99.9, זה דבר שהוא ידוע מראש וקבוע בחוק. יש אפשרות חוקית בארצות הברית לעשות תהליכים שבהם הביצית היא של הפונדקאית, אבל זה ממש לא קורה. אני בקושי מכיר מקרים כאלה, זה מאוד מאוד נדיר וזה ידוע מראש, זאת אומרת זה משהו שאפשר לבדוק, אני מדבר על מה שנקרא gestational surrogacy, שהפונדקאית אינה האם הגנטית של התינוקות או של התינוק.
אני רק אחדד, מה שאמרתי קודם, הדרישה לאפשר לנו להכיר בהורות, כפי שבית המשפט קבע, באמצעות מסמכים וכו' בזמן ההיריון. אם דרישה כזו באמת תתקבל אפשר יהיה לקבל צו עוד לפני הלידה ומיד אחרי הלידה יגיעו ההורים, הצו כבר יגיע לקונסוליה והם יקבלו מיד את ההכרה בהורות על התינוק, וזה, שוב, בכפוף למה שבג"צ קבע.
רינה נשר
¶
לי חשוב להגיד שני דברים. אחת, בהערה שככה הובלעה, המדיניות של הממשלה בכל מה שקשור בהליכי פונדקאות בחו"ל שוויונית לחלוטין בין זוגות שהם גבר ואישה לבין זוגות שהם מאותו מין ויחידים. הנתונים, אני יכולה להביא, של כל השנים האחרונות, יש לא מעט מדינות שאזרחים ישראלים עושים שם פונדקאות, שזה רק גבר ואישה, ולהיפך, בשנתיים האחרונות אני חושבת שאפשר להגיד שזה אפילו יותר, כמחצית מההליכים זה גבר ואישה, היתר זה או שני גברים או מבקש או מבקשת יחידה. זה חשוב שהאמירה תהיה מאוד מאוד ברורה, אין לנו שום נוהל ולא יהיה לנו נוהל ל - - -
רינה נשר
¶
בערך, שנה אחת קצת יותר, שנה אחת קצת פחות, אבל הנהלים וכל התנאים המהותיים הם אותו דבר בין אם מדובר בזוג שהם גבר ואישה לבין המדובר בזוגות - - -
רינה נשר
¶
זה במדינות עצמן. זאת אומרת יש מדינות שבהתאם לחוקים שלהן הם מוכנים שזה יהיה רק גבר ואישה, או רק גבר ואישה נשואים, אבל על זה כבר אין לנו שליטה. מה שבשליטה שלנו וזה התנאים שלנו אין שום הבדל - - -
דורון ממט מגד
¶
אני רק רוצה להגיד שאני לא חולק על זה. זה נכון, ההבדל היה קיים בשנת 2008 הלכה למעשה, זה מה שהיה - - -
דורון ממט מגד
¶
אף אחד לא הערים, לא הערימו, פעלו לפי הנוהל ובזמנו למדינה לא היה נוהל ש - - - הם באו ואמרו שנולד להם ילד בארצות הברית ונרשמו כהורים שלהם. זה מה שהיה.
רינה נשר
¶
עכשיו, בעצם מה שגלשנו פה, לדיון מהותי על התנאים ולא על השקיפות. התנאים ידועים, במובן הזה שהדרישה של המדינה שזה יהיה קשר גנטי ושיוכח באמצעות בדיקה גנטית זו דרישה שנסמכת על המלצות ועדת מור-יוסף, זה שצריך קשר גנטי זה גם הוכרע בפסיקה, אבל זה שההוכחה תהיה באמצעות בדיקה גנטית, זו העמדה של המדינה. גם אם בית המשפט העליון אמר שייתכן שיהיו נסיבות שבית משפט לענייני משפחה ימצא ראיות אחרות שמעידות על קשר גנטי אנחנו עוד לא מצאנו את המקרה הזה.
רינה נשר
¶
הוא אמר שזה יוחלט על ידי בית משפט לענייני משפחה. אנחנו עדיין לא מצאנו את התיק שבו יש מספיק ראיות כאלה ולכן העמדה של - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא, כאילו זה בסדר, אתם יכולים - - - אבל אני אשמח גם להבין. איך מוכיחים קשר גנטי ללא - - -
דורון ממט מגד
¶
באמצעות מסמכים רפואיים. בעצם הליכי פונדקאות הרבה יותר מפוקחים מכל היריון אחר. הליכי פונדקאות, הליכי IVF, יש מסמכים רפואיים שמעידים איזה זרע נלקח, איזה ביצית נלקחה, מה הייתה ההפריה - - -
דורון ממט מגד
¶
רק עוד מילה אחת. זה להבדיל מזוג רגיל שמגיע לקונסוליה, זוג לא בפונדקאות, ואומר 'שלום, אני האבא, זאת האמא' ופשוט מקבלים את דעתם וזה בסדר.
רינה נשר
¶
זוג שחי בארצות הברית, הם צריכים להוכיח שהאזרחית הישראלית ילדה את הילד והם צריכים לשכנע שהיא זאת שילדה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אם מגיעים עם מסמכים שמראים שהזרע הוא מאחד הצדדים והביצית היא תרומה של והפונדקאית, הושתל בה זה וזה ביחד, איי ובי ביחד יצא סי, אז מה עוד צריך?
רינה נשר
¶
אני אסביר. יש ועדה מקצועית, שלא אנחנו ישבנו בה, אלא בזמנו מינה מנכ"ל משרד הבריאות, ועדה שכללה הרבה אנשי מקצוע, מעט משפטנים, לא אנחנו אפילו ישבנו בה, אלא משפטנים שזו ההתמחות שלהם, ואנשי מקצוע שדנו בכל נושא - - - הם נתנו המלצות בכל מה שקשור לפונדקאות בחו"ל והם נתנו המלצות על הרבה נושאים, אבל ההמלצות בנוגע לפונדקאות בחו"ל היו שנדרשת הוכחת הקשר הגנטי באמצעות בדיקה גנטית וזה כדי למנוע, מכיוון שאין למדינת ישראל שליטה על מידת הפיקוח בכל מדינות העולם, איך נערכת שם פונדקאות, ולכן הדרישה הייתה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא מדברים על כל מדינה, אבל יש מדינות שבהן יש הליך מסודר ויש מדינות שבהן אין הליך מסודר, מה הבושה בלהגיד את זה?
רינה נשר
¶
גם בארצות הברית, אי אפשר להגיד ארצות הברית, ארצות הברית זה פדרציה, בכל מדינה יש דין שונה, הליך פיקוח שונה, או לא קיים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
רגע, מה עם להגיד מה היא רשימת המדינות שבהן ההליך מספיק מסודר כדי שלא יידרשו האנשים לעוד בירוקרטיה?
רינה נשר
¶
את שואלת שאלה מקצועית שהיא לא במגרש שלנו במובן הזה. כשתהיה אולי אמנה בינלאומית אפשר יהיה להסדיר את הסטנדרטיזציה - - -
רינה נשר
¶
אז אני מסבירה מה המלצת הוועדה המקצועית שישבה, מכיוון שפונדקאות גם כך - - - אנחנו פה מדברים על פונדקאות כאילו זה דבר מאוד מאוד שגרתי וברור. צריך להבין שפונדקאות - - -
רינה נשר
¶
אוקיי, אז פונדקאות זה עולם מאוד מורכב שמעורבים בו אינטרסים מאוד שונים, גם של האם הנושאת ושל משפחתה - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא, ברור, אין ספק, כולם פה בהבנה מלאה וברור שהדיון המוסרי, כל זה נמצא במקומו, אני שואלת שאלה מאוד פשוטה, במדינות שבהן כן יש הליך מסודר, מדוע אי אפשר שם לפחות להקל את הבירוקרטיה המיותרת. היא לא משרתת עוד שום מטרה מאחר שיודעים בעצם מאיפה הגיעו המקורות - - -
רינה נשר
¶
מכיוון שאנחנו לא עושים נוהל שהוא מותאם למדינה, אלא אנחנו אומרים בתפיסה של מדינת ישראל הכרחי שיהיה קשר גנטי, כדי לקבל את המחיר שיש פונדקאות ובפונדקאות יש מחירים, אז המדינה אומרת, כדי לקבל את המחיר נדרשת בדיקה גנטית - - -
היו"ר סתיו שפיר
¶
אבל אנחנו לא מדברים על מצב שבו אתם לא יודעים את הקשר הגנטי, אנחנו מדברים על מצב שאתם כן יודעים.
רינה נשר
¶
הבדיקה הגנטית היא מאוד פשוטה, ההמלצה של הוועדה המקצועית זה שברגע שהפונדקאות תהיה מוסדרת ניתן יהיה אפילו להסתפק בבדיקה גנטית בלי הליך משפטי, זאת אומרת לפשט את זה עד כמה שיותר - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זאת אומרת במדינה שהם נמצאים? שאני לא יודעת איך אתם סומכים על הבדיקות הגנטיות שם אם אתם לא סומכים על - - -
רינה נשר
¶
לפי חוק מידע גנטי הבדיקה הגנטית היחידה שיש לה תוקף משפטי בארץ זו בדיקה שבהתאם לחוק מידע גנטי וזה אומר שהבדיקה מתבצעת פה במכון מוכר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אז איך אתם מספקים דרכונים שהם יביאו את הילדים, אם הבדיקה נעשית פה? איך הם מגיעים לארץ?
מרב מרקס
¶
התהליך מתחיל בצו של בית המשפט לענייני משפחה כי אי אפשר לעשות בדיקות גנטיות ללא צו של בית משפט. בת שבע שלנו פה מקבלת את הצו, היא שולחת אותו לנציגות, מגיעים לנציגות, יש ערכות ללקיחת דגימה מהתינוק, שולחים את הדגימה ל - - -
מרב מרקס
¶
- - - המעבדות בישראל, מוציאות חוות דעת גנטיות שמוגשות לבית המשפט בישראל. ככל שהן אכן מראות שיש זיקה מאוד חזקה לאזרח הישראלי יוצא פסק דין שקובע אבהות של האזרח הישראלי כלפי התינוק. וזה הקשר הגנטי - - -
בת שבע ביטון
¶
תודה רבה. אנחנו הגענו בשנה שעברה ל-600 בדיקות, גם פונדקאות וגם בדיקות גנטיות נוהל חו"ל שזה טיפול נדרש וכל אחד מקבל את היחס שלו. ההליך הוא כזה, ברגע שאני מקבלת את הצו מהפרקליטות הרלוונטיות, צו של בית משפט לענייני משפחה, אני מתחילה להיות בקשר עם עורכי הדין להמשך תיאום. האבא נבדק פה בישראל בדיקת דם, אנחנו לוקחים בדיקת רוק באמצעות משטח מהלחי, גם לתינוק. יש מקרים בארצות הברית שהאבות לא הספיקו להיבדק פה בארץ, אנחנו מעבירים ערכות דרך הדואר הדיפלומטי. הדואר הדיפלומטי של משרד החוץ לא יוצא כל יום למדינה הרלוונטית, הוא יוצא פעם בשבוע ימים, הווה אומר שזה לוקח עוד שבוע ימים עד שזה מתקבל. בגלל שאני מתעסקת בזה עשור וראיתי את הסבירות, אנחנו מאיישים את המדינות הגדולות האלה בערכות רזרבה, הווה אומר שלא נתקעים, אין כזה דבר. יש לי ערכות רזרבה בארצות הברית, יש לי ערכות רזרבה בטביליסי ויש לנו ערכות רזרבה גם במקסיקו ובכל המקומות שנעשים בהם הליך פונדקאות.
הבדיקה נשלחת, אני שולחת את הערכות, הכול נעשה בתיאום מלא עם המעבדה בתל השומר. יש לי מלאי של מבחנות בחדר, כפפות, ואני מצרפת לכל מעטפה את הצו ועם מברק הנחיה שיוצא ממני. יש לנו מערכת קונסולרית שבנינו, פיקוח ובקרה מתחילת התהליך ועד סופו.
רינה נשר
¶
אני יכולה להגיד שפונדקאות, בפריסה של שנים, יש לי עד 2016, מה שאצלי הרישום, לפי ההליכים בבית משפט, 2017 עדיין אין לי, ב-2016 221 הליכים, ב-2015 292, ב-2014 232.
רינה נשר
¶
הנתונים שיש למשרד החוץ אלה כל המקרים שבהם הבדיקה הגנטית באמצעות נוהל חו"ל, תקנה 4 לתקנות מידע גנטי, נדרשת גם בנסיבות אחרות ולא של פונדקאות. שאזרח ישראלי, שנולד לו ילד בחו"ל ואנחנו דורשים בדיקת קשר גנטי - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
לא, גם אם הוא הגיע עם ילד שלו אחרי חודש, גם אז אתם מבקשים בדיקה גנטית ואנשים אפילו עוזבים את הארץ מרוב שהם נעלבים. ישראלים. גם את זה אני מכירה.
דורון ממט מגד
¶
מה לגבי טרטור הפונדקאית לקונסוליה? לא התייחסתם לזה בתשובה שלכם. יש צו של בית משפט שקובע - - -
מרב מרקס
¶
אל"ף, המצב בארצות הברית לא שונה מרוב המדינות שבהן יש פונדקאות. ברוב המדינות אפילו לא נדרש הליך משפטי, זה דווקא תוספת של ארצות הברית. ברוב המדינות החוק קובע שמלכתחילה מהרגע שהילד נולד הוא לא שייך לאם הפונדקאית ואין לה זכויות עליו ואפילו לא נדרש הליך משפטי כמו בארצות הברית. המצב הוא אפילו קל יותר אולי במדינות אחרות ועדיין הפונדקאית נדרשת לבוא. אגב, בארצות הברית זה המקום היחיד שבו לפעמים זה לא נדרש במקרים שפסק הדין ניתן אחרי הלידה ואז באמת מתייתר הצורך בהגעת הפונדקאית והרבה אזרחים ישראלים לא צריכים להביא את הפונדקאית כדי להחתים אותה בנציגות.
הסיבה לזה, מעבר לחוק של המדינה שבה עשית את הפונדקאות, קיים חוק של מדינת ישראל וקיימות ההשלכות של המעמד של הפונדקאית במדינת ישראל.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אנחנו מוכרחים לעבור לנושא הבא, אז אני אשמח לתשובתכם המסודרת לעניין הזה בכתב. ופרסום הנוהל עוד שבועיים, אמרנו? תבורכו. יפה, ובאמת תודה לכל העוסקים, העוסקות, במלאכה הקשה וברגישות, וזה ברור לכולנו.
אני רוצה, הייתי צריכה לקרוא את זה בתחילת הדיון ופספסתי את זה, רק לידיעת כל הנוכחים, כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת למקרה שלא שמתם לב לכל המצלמות בחדר. והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון, בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר. אבקש להודיע שככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של הדוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול.
שוב, זה הפרוטוקול, כל עוד העניינים משודרים והשידור כמובן נשמר באתר האינטרנט. שתדעו שהדברים האלה מפורסמים ותוך כדי זה משודר בשידור ישיר.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
סתיו, רק אם תרשי לי. אני ממש מתנצלת, קודם כל אני רוצה להגיד לך תודה שקיימת את הדיון הזה, יש דיונים היום בכל הכנסת, יום הגאווה, יום קהילת הלהט"ב השלישי בכנסת ואנחנו גאים בו ואנחנו גאים שיש הרבה מאוד דיונים ומתקדמים בדברים, זה לא מובן מאליו, יש התקדמות, כל ועדה כזאת שדנה גם עושה דיוני מעקבים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
ביוזמתך וביוזמת חברות וחברי כנסת נוספים, ובזכות המעקב הזה שאתן עושות גם מצליחים - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
יושבות ראש הפורום. תודה. ואני מתנצלת על הריצה, הלוואי שהייתי יכולה להיות היום בכל הדיונים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
ועכשיו לנושא שהוא באמת נושא מאוד כאוב, הנוהל של הוועדה להשמה מגדרית. כאן מדובר באוכלוסייה שנפגעת, ממש כמעט לכל אורך חייה, היא גם סופגת הכפשות ואלימות לא פעם ונאלצת לפגוש את הצדדים הקשים ביותר של החיים ותוך סיבוכים בלתי פוסקים מכל בחינה אפשרית ובטח ובטח מול משרדי הממשלה ומול המדינה. ודווקא במקום הזה של הדברים שהיא נאלצת לספוג מול המדינה, אני מדברת על הקהילה הטרנסית, שם אני הייתי מצפה שהבירוקרטיה תרד לאפס, שהמדינה תיקח את הנושא הזה ותטפל בו מבלי שתהיה שום בעיה ומבלי שאנחנו ניאלץ לחזור פה לשולחן הדיונים פעם אחר פעם כדי לשאול מדוע נוהל כזה לא מתפרסם ומדוע הדרך שם לא ברורה. המדינה צריכה לעשות הכול כדי לחסוך עוד עוגמת נפש מהקהילה הזאת, עוגמת נפש שהיא חוטפת מהחברה הישראלית כל כך הרבה פעמים בחייה, זה לא אמור לקרות מצד המדינה והמשרדים שאמונים על ביטחונה ועל זכויותיה.
הוועדה להשמה מגדרית שהוקמה בבית החולים שיבא, על פי חוזר מינהל רפואה, שמסביר את נוהלי הניתוחים לשינוי מין בישראל. החוזר הראשון יצא ב-86', עודכן ב-2014 ביוזמת השרה גרמן ובשיתוף פעולה צמוד עם נציגי הקהילה הטרנסג'נדרית וחוזר מינהל רפואה קבע ב-2014, 'הוועדה תגבש ותפרסם נוהל פנימי לפעילותה'. בכתב המינוי התבקשה הוועדה לכתוב נוהל על פעולתה ולהציגו בפני שר הבריאות בתוך 45 ימים. הנוהל הושלם ממש לפני שנתיים וחודש, בינואר 2016, אך מאז לא נמסרה תגובה של משרד הבריאות ממש עד היום והוועדה פועלת עדיין בלי שום נוהל תקף. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה לא זמינים ואין אפשרות לערער על ההחלטות שלה, ההחלטות לא מנומקות.
בקיצור, אין שום דרך להסביר את ההליך הזה ואני מצפה שאנחנו כאן נצליח לייצר התקדמות עד כמה שרק ניתן. אני אתן קודם כל לנציגים האזרחיים לדבר. עידו קטרי מפרויקט גילה להעצמה טרנסית, שלום.
עידו קטרי
¶
כן. אז אני רק אספר קצת על מה קורה עם הנוהל הזה. בכלל אני אגיד שלוועדה להשמה מגדרית, שמענו פה מספר של 54 מקרי פונדקאות בשנה, פונים מאות אנשים בשנה והמספרים הולכים וגדלים כל שנה.
עידו קטרי
¶
כן, אז אנחנו רואים גידול והגידול הזה קשור כמובן לעלייה בנגישות של השירותים ובנכונות של באמת רופאי הוועדה לעבוד עם הקהילה, לכך שיש נציגת הציבור וכמובן לעלייה בכלל של כל הנושא הטרנסי בתקשורת, בציבור ובכל מקום. בחוזר, כפי שאמרת, נקבע ב-2011 שיהיה נוהל. נציגת הציבור בוועדה, שכך גם נקבע בחוזר, עבדה על החוזר הזה עם יו"ר הוועדה, שגם יושבת פה.
עידו קטרי
¶
בדיוק, חברי הוועדה ויו"ר הוועדה שיושבת פה, ונינה הלוי, נציגת הציבור, עבדו על נוהל פנימי לעבודת הוועדה שבאמת מסדיר את כל הנושאים שדיברת עליהם ואחרים, שהוא הגיע להסכמה והנוהל הזה גם היה מקובל על הקהילה הטרנסית, שזה לדעתי דבר שלא קרה מעולם. ב-15 בינואר 2016 הוא נשלח למחלקה המשפטית של משרד הבריאות ונעלמו עקבותיו. כמו דברים אחרים שנעלמו במשרד הבריאות לאחרונה, כמו תקציב של חצי מיליון שקל לקהילה הטרנסית, שנעלם במשרד הבריאות, נושא קטן בצד, אבל הנוהל הזה נעלם ובימים האחרונים שמענו שחוזרים להתעסק עם הנוהל הזה ואני אגיד את האמת, גם החדשות האלה קצת מטרידות אותי.
אנחנו, מבחינתנו העקרונית, לא רוצים לפתוח מחדש את השאלות מה יהיה בנוהל הזה, מה לא יהיה בנוהל הזה, איזה סטנדרטים יחולו עליו, איזה סטנדרטים לא יחולו עליו. יש נוהל שהוסכם עליו, שמקובל עלינו, שמקובל על נציגת הציבור, אני מתאר לעצמי.
עידו קטרי
¶
ואנחנו לא רוצים עכשיו לפתוח דיון מחדש ושזה ייקח עוד שנתיים. אנחנו רוצים שהנוהל שהוסכם עליו, שהיה אמור להתפרסם תוך 45 יום, יאומץ עכשיו על ידי הלשכה המשפטית של משרד הבריאות ואנחנו נסיים עם הסיפור הזה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
תודה רבה. לי אילן, ראש ענף פניות באגודה למען הלהט"ב וגם, גילוי נאות, מתמחה אצלי בלשכה.
לי אילן
¶
כן. העניין הוא שיש המון בעיות של שקיפות בוועדה הזאת, יש המון גם בעיות תפקודיות, בעיות של בירוקרטיה, יש מין תחושה שבעצם מדובר בשומר סף יותר מגוף שבא לתת שירות והיעדר נוהל מאוד מעשי לזה, כי מדובר בהליך מאוד משמעותי, מדובר בעצם בבן אדם שצריך את הניתוח הזה, שהם ניתוחים מצילי חיים, שהניתוח הזה הולך לשנות את כל המשך חייו והוא לא יודע למה לצפות, הוא לא יודע - - -
רויטל עמיעז
¶
יש נוהל מנחה, שזה נוהל מינהל הרפואה. יש נוהל תפעולי, שזה משהו אחר לגמרי, איך פונים לוועדה, איך - - - זה משהו שכן כתבנו ואנחנו עובדים פנימית לפיו, אבל הוא לא קיבל אישור של משרד הבריאות.
לי אילן
¶
אבל מה שמשנה לנו ש - - - בוועדה, שזה גם מה שמרתיע אנשים מלבוא לוועדה, בסופו של דבר רק 12% מהקהילה הטרנסג'נדרית מגיעים אליה ואני לא חושבת שה-88% האחרים יש איזה שהוא רצון לשלם עשרות אלפי שקלים על ניתוחים.
נינה הלוי
¶
אני נינה הלוי, אני נציגת הציבור בוועדה לניתוחי התאמה מגדרית של משרד הבריאות. אני רוצה להגיד שמבחינת ניתוחים פרטיים, גם בארץ וגם בחו"ל, אין שום אפשרות לעקוב. אני מבחינתי, כמי שפוגשת את הקהילה בהרבה מאוד מקומות, רואה רכבת אווירית לתאילנד שפשוט עובדת מאוד מאוד חזק. וגם אנשים שעושים ניתוחים בחו"ל וסובלים מכל מיני סיבוכים רפואיים מגיעים אלינו בסופו של דבר לתל השומר ומגיעים אל הרופאים של הוועדה ואנחנו רואים נפח מאוד מאוד מאוד גדול של אנשים שהם בעצם לתיקונים בארץ על - -
נינה הלוי
¶
מאוד מאוד מאוד שונה. זאת אומרת יש שם רופאים מאוד טובים, הרופאים המובילים בעולם נמצאים בתאילנד היום, תאילנד היא הבירה של הניתוחים שלנו, לפחות של ניתוחי זכר ונקבה, מצד שני יש גם הצעות זולות יותר שהן בדרך כלל פחות טובות. בכל מקרה הנושא של ניתוחים בחו"ל הוא מאוד בעייתי כי בעצם אנשים עוברים ניתוח, חוזרים לארץ, הם לא כל כך יודעים, אין להם מי שידריך אותם, אין להם מי שיעקוב וילווה. היעדר המעקב והליווי הוא נכון גם לגבי הניתוחים שנעשים בארץ, אבל קל וחומר שאנשים ממש אין להם שום קשר ואאוט אוף דה בלו הם נוסעים לחו"ל, חוזרים לארץ, מסתבכים, לא תמיד יודעים למי לפנות, חלקם מגיעים אלינו וחלקם לא מגיעים אלינו.
למשל גם אנשים שעברו ניתוחים בארץ, מישהי הייתה לא מזמן, היא עברה ניתוח בתל השומר, הגיעה שנתיים אחר כך עם איזה שהיא בעיה גניקולוגית לבני ציון או לרמב"ם בחיפה ואמרו לה 'אנחנו לא מבינים, לא יודעים, שלום ותודה, סעי לך לתל השומר למי שניתח אותך' וכבר שבוע אחר כך היא הגיעה עם הדלקת והחום והכול לתל השומר. זאת אומרת יש בעיה אמיתית גם עם ניתוחים שנעשים בארץ, קל וחומר עם ניתוחים שנעשים בחו"ל ובעצם אין עליהם שום מעקב. גם אם הניתוח הוא טוב, הליווי והמעקב אינם והכול בעצם מאוד מאוד פרוץ וסיכוני מאוד מבחינת סיבוכים רפואיים.
עידו קטרי
¶
אני רוצה להוסיף מילה לגבי החשיבות של הנגישות של הוועדה והניתוחים. נינה לא ציינה את זה, אבל הרבה מהרכבת האווירית הזאת לתאילנד, במיוחד כשמדובר בבחורות מאוד צעירות שנזרקו מבתיהם, הדרך לממן את זה עוברת הרבה פעמים בזנות ובפלילים כי מדובר בסכומים מאוד מאוד גדולים ולכן בעצם החשיבות שהוועדה תהיה נגישה, כמו שרופאי הוועדה יודעים, היא באמת מאוד קריטית.
הנוהל הזה הוא בהחלט חלק, הוא אמנם נוהל פנימי, אבל אנחנו יודעים שהוא מכסה הרבה מאוד נושאים שבאמת קשורים לאיך ההליך הזה הולך להיות יותר פשוט וקל וברור לפונים.
רויטל עמיעז
¶
הנוהל זה רק סמנטיקה, בעצם הוועדה לא מתוקצבת מבחינת הרופאים, זה חלק מהרופאים ששייכים לבית חולים שיבא, שהרבה מקצועות הם במצוקה. כמו שאלון לירן אמר פה בוועדה, בכמה ועדות נוספות פה, גם בעבר, שאמרנו שיש מנתח אחד שעובד, יש לו יום ניתוחים פעם בשבועיים. אני פסיכיאטרית של הוועדה שהמטרה שלי זה לתמוך בפונים. אנחנו לא מדברים על שומר סף יותר, זה משהו שהיה אולי נכון למאה הקודמת, אבל כרגע אנחנו מדברים על זה שאנחנו תומכים בוועדה. למה את עושה ככה, נינה?
אני לא זוכרת מתי דחינו מישהו מהוועדה, זה משהו שהוא מאוד נדיר, הקביעה של הטרנסג'נדר זה משהו שאדם יודע בערך מגיל שלוש. המטרה שלנו זה לתמוך ולראות שיש כוחות נפשיים. זה ניתוח מאוד מורכב, אדם צריך להתמודד עם כאבים, יש לנו עכשיו במחלקה פלסטית מטופל טרנסג'נדר שסובל מכאבים וסובל מבעיות נפשיות כתוצאה מניתוח קודם שהיה טראומטי והוא מתמודד עם קשיים והוא צועק שם במחלקה והמערך הפסיכיאטרי צריך לתמוך בו.
אני רוצה להזכיר לכולם שפסיכיאטר זה מקצוע במצוקה, חסרים לנו פסיכיאטרים וחסרים פסיכולוגים וחסרים הרבה גורמים שצריכים לתמוך באדם שעובר את הניתוח. יש קשיים נפשיים וצריך לתמוך, זה לא מובן מאליו. בתאילנד יש אחרי ניתוח תקופה שממשיכים לתמוך באדם ועוזרים לו לשמר את התוצאות של הניתוח, כי ניתוח ללא הרחבות בעצם נהרס. יש הרבה נושאים והרבה - - - הפרוטוקול זה רק סמנטיקה שאנחנו צריכים להתאים את מה ש - - -
נינה הלוי
¶
כן. רופאים מובילים בתאילנד וגם במקומות אחרים בעולם מציעים איזה שהיא תכנית מאוד מוסדרת של חודש שהייה עם הכנות לפני הניתוח ואשפוז ו - - -
נינה הלוי
¶
כי פה זו רפואה ציבורית. התשובה הקצרה זה שפה זה רפואה ציבורית וצריך להגיד שאני והרופאים של הוועדה מנסים לתת את הליווי וההדרכה שנדרשים. אני עושה את זה בלי תקן ובלי תקציב וגם הרופאים בעצם - - -
רויטל עמיעז
¶
אז כשאני כותבת נוהל אני לא יכולה לכתוב שאני מזמינה מתנדבים אם צריך, כל הנושא הזה הוא מאוד בעייתי.
עידו קטרי
¶
אני רוצה להגיד שהחשיבות של הנוהל שבסופו של דבר ברגע שיהיו סטנדרטים באמת לפעולת הוועדה אז גם אני, בתור ארגון של הקהילה, בתור עורך דין, אני יכול ללכת ולאכוף את זה באמצעים מנהליים, אני יכול לבקש מהמדינה לעמוד בדרישות שהיא העמידה לעצמה.
רויטל עמיעז
¶
אנחנו לא מפרסמים. דובר על הקמת אתר אינטרנט, אני לא יודעת, יש פרטים חסויים של מה שקורה בוועדה - - -
רויטל עמיעז
¶
כן, אבל יש בוועדה נבדקים שהם מגיעים ואנחנו משוחחים איתם על דברים אישיים. אנחנו רושמים פרוטוקול, אנחנו רושמים בתיק המטופל לגופו, אבל אנחנו לא מפרסמים את זה לציבור.
היו"ר סתיו שפיר
¶
שוב, ברור שלא את הפרטים האישיים, אבל את החלק של ההחלטות בלי הפרטים של הבן אדם, זה מובן מאליו.
לי אילן
¶
הקליניקה לרב תרבותיות ומגוון הגישה בקשת חופש מידע בנושא הזה, דווקא בנושא של הפרוטוקולים אף אחד לא ידע מה להגיד לה, כאילו שלא יודעים מה קורה עם זה בכלל.
רויטל עמיעז
¶
אז בעצם החלטות של ועדות בבתי חולים לגבי - - - אנחנו לא פוסלים מישהו מוועדה, זאת אומרת זה משהו שאני לא זוכרת מתי הוא קרה, אולי לפני שנתיים היה לנו - - -
רויטל עמיעז
¶
אבל אחר כך העברנו את המטופלת. הייתה מטופלת שדחינו את המעבר לוועדה בגלל מצב נפשי סוער, אבל אין מישהו שאנחנו אומרים לו 'לא, אתה לא טרנסג'נדר', אבל התפקיד שלנו זה לתמוך בו בניתוחים ובפעולות. בגלל זה יש טיפול פסיכולוגי ובגלל זה יש מעקב פסיכיאטרי, כי מגיעים לוועדה אנשים שסובלים מסכיזופרניה ואנשים שסובלים מתחלואה נפשית מגוונת והמטרה זה לתמוך בהם סביב הניתוח.
נינה הלוי
¶
הנוהל שישנו היום, הדבר היחיד שישנו היום ופורסם ברבים זה חוזר מנכ"ל 16/2014 שמגדיר את הוועדה בקווים כלליים, את תפקידה, את הרכבה וכו'. אין נוהל פרט לזה, נכון להיום.
אלישע אלפנדר
¶
הנוהל הקיים הוא מאוד מאוד עמום, כתוב שאפשר לקצר את משך הוועדה, אני לא יודע על מקרה שקוצר - - -
אלישע אלפנדר
¶
כתוב שם שאפשר להסתמך על חוות דעת של מטפל חיצוני ולדעתי, אני לא יודע כמה זה קרה. אמורות להיות מספר פגישות עם הפסיכולוגית, לא ברור כמה פגישות זה. אומרים שאתם מאוד עמוסים ולעזור לטרנסים במצוקה, אז למה צריך לפגוש טרנסים נורמטיביים שש פעמים? זה בזבוז של זמן. למיטב ידיעתי מעולם לא אושרו ניתוחים ללא טיפול הורמונלי למרות שברמת העיקרון בנוהל זו אופציה. במקום לדחות את הפונים - - -
קריאה
¶
אוקיי, אז אני אשמח לדעת, ומה הקריטריונים של זה. דבר שני, אין פה עניין של לא לאשר, משום שפשוט דוחים להם את ה - - -
עידו קטרי
¶
גברתי, מה אורך הזמן עד שבן אדם עבר ניתוח ונמצא בהחלמה? כמה זמן זה לוקח מרגע הפנייה לוועדה?
רויטל עמיעז
¶
התור לניתוח הוא מן הסתם ארוך, אנשים שעברו בוועדה הקודמת היה להם תור לניתוח שנה וחצי מיום הוועדה, אפילו יותר.
נינה הלוי
¶
צוות של שניים. אבל הם מוסמכים לנתח רק בבית חולים אחד בארץ וזה שיבא ותעדוף חדרי הניתוח, אני חייבת להגיד פה, הקצאת חדרי הניתוח זה לא דבר שהוא בידיים של הוועדה, הוא החלטה של שיבא כמה ימים - - -
עידו קטרי
¶
חלק מההליכים בכלל לא מתבצעים, אין לנו רופא שיודע לבצע ניתוחים מה שנקרא מנקבה לזכר בכלל בישראל.
רויטל עמיעז
¶
אני רוצה להגיד, מה שאלון לירן אמר בוועדה הקודמת, שהוא עשה את ההכשרה על חשבונו. הוא נסע לחו"ל על חשבונו ועשה את ההכשרה. אנחנו רוצים ללמד, יש ניתוח שקוראים לו - - - שהוא עם פחות סיבוכים והוא יכול לתת מענה טוב לאנשים שחפצים בכך, אבל, עוד פעם, אני לא יכולה לבוא ולבקש מכירורגים שיממנו לעצמם את ה - - -
נינה הלוי
¶
צריך תקציב, בעצם לקחת רופאים שמעוניינים להיכנס לענף הזה, לתקצב להם השתלמויות בחו"ל של שנתיים או שנה לפחות - - -
נינה הלוי
¶
אחת הבעיות שלנו כוועדה, ואני אומרת את זה לא בהנגדה לרופאי הוועדה, אלא כאחת מהצוות, אני חושבת שאנחנו גוף די יתום במשרד הבריאות, אני לא חושבת שהצרכים שלנו מקודמים, אני לא חושבת שאנחנו באיזה שהיא נראות בתוך משרד הבריאות. אנחנו קצת מסתובבים במעגלים ומהיעדר המענים אנחנו מנסים לתת מענה לאנשים, שזה דבר שהוא באיזה שהוא אופן מאוד מאוד רוחבי ומשקף את היעדר המענים המוחלט לקהילה הטרנסג'נדרית.
נינה הלוי
¶
עוד פעם, באיזה שהוא אופן מאוד מאוד עמום הניתוחים שלנו מוגדרים כניתוחים מצילי חיים שנכללים בסל הבריאות. למעשה, ההגדרה של מהו שינוי לניתוח מין, איזה ניתוחים, כי היו יש סל מאוד מאוד גדול של ניתוחים שאנשים רוצים והוא לאו דווקא ניתוח אברי המין, כמו שהיה לפני 40 או 50 שנה, לא מוגדר בדיוק מהו ניתוח לשינוי מין. זה אומר שכל בן אדם שמאושר לו, נניח ניתוח פנים או ניתוח גרוגרת או ניתוח שינוי קול, בעצם צריך ללכת ולהיאבק מול קופת החולים שלו שאומרת 'זה לא בסל, אנחנו לא מכירים, זה לא ניתוח לשינוי מין, זה סתם ניתוח פלסטי'.
נינה הלוי
¶
ניתוחים לשינוי מין מוגדרים כניתוחים מצילי חיים, אבל מה הם ניתוחים לשינוי מין לא מוגדר בשום - - -
רויטל עמיעז
¶
כי הרפואה הפלסטית מתקדמת. בחוזר של 86' היה מוגדר שכל ניתוח שהמטרה שלו לשנות את המין מוגדר כניתוח לשינוי מין ובחוזר מנכ"ל של 2014 נישוי פנים הוצא החוצה ואז - - -
נינה הלוי
¶
זה לא מדויק. בעצם אין הגדרה, ההגדרה המאוד מאוד עמומה היא ניתוחים לשינוי מין וזה בעצם פותח פרצה מאוד מאוד גדולה לקופות החולים שכחברות ביטוח עניינן העיקרי הוא לחסוך כסף ולאו דווקא לתגמל את המטופלים.
רויטל עמיעז
¶
כן, שהן לא צריכות לממן. הם הראו לי את הניסוח ואמרו שזה לא כל ניתוח, אלא רק ניתוח באיברי המין.
נינה הלוי
¶
זו מאוד מאוד בעיה. עוד פעם, כאשר הם טוענים כנגד נושא, למשל הכללת ניתוחי נישוי פנים שהם ניתוחים קריטיים לנשים טרנסג'נדריות הם אומרים אוקיי, ביום הקובע, בשנת 1994, כשחוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לתוקפו בדקנו את סל השירותים של כללית ולא נכלל הניתוח הזה. בסדר, אבל עברו 20 וכמה שנים. יש פה משהו שאני חושבת שאם באונקולוגיה מישהו היה אומר הבה ניתן את התקן של 1994 יסקלו אותו באבנים בכיכר העיר. יש פה משהו שמערכת מרשה לעצמה מולנו, כי אנחנו באמת מעטים ומוחלשים.
עידו קטרי
¶
הם נתנו את אותם דברים, היו כאילו חלק, יש איזה אלסטיות של סל הבריאות בכל הנוגע בהליכים להתאמה מגדרית, לפי מה שהקופות מחליטות באותו רגע. הם כבר נתנו, הם כבר הכירו בזה, יש לי מכתבים שאני רואה שאומרים לאנשים שזה חלק מזה ואז אנשים אחרים, אומרים להם לא, זה בעצם לא חלק מזה. יש פה איזה - - - זה לא שזה אף לא ניתן גם.
רויטל עמיעז
¶
אני חושבת שיש שיפור מאוד גדול בהנגשה, אם פעם היו 14 ועכשיו מגיעים 110 אנשים, זה נתון שהוא בעלייה, אבל אני חושבת שצוואר הבקבוק זה הניתוח, שאין תורים. אני חושבת שאם היו יותר ניתוחים זה היה עוזר. יש עוד נושא, שזה הוועדה ללא ניתוח, ששם הבעיה זה שאדם שבא לוועדה צריך לחכות שנתיים.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אבל שאלתי שאלה אחרת, לא בהקשר של מתי מקבלים את הניתוח, אלא מה אפשר לעשות בהליך. כשבן אדם נכנס, ניגש לוועדה, אנחנו יודעים שזה בן אדם שמלכתחילה עובר הרבה מאוד קשיים, עד הרגע שהוא מגיע לוועדה הזאת, כנראה לאורך כל חייו או חייה.
רויטל עמיעז
¶
מאיזה בחינה להנגיש? יש נוהל מסוים לוועדה שאנחנו צריכים לראות אנשי מקצוע, אנדוקרינולוג, כירורג פלסטי, גניקולוגית, אורולוג, הם צריכים לראות את המטופלים. אדם, מאז שהוא מגיע לוועדה ועד שהוא עובר ועדה צריכה לעבור שנה. אני לא חושבת שיש תור בכניסה לוועדה, נינה, תקני אותי אם אני טועה, התור הוא בניתוח.
רויטל עמיעז
¶
אנחנו מיד מקבלים את האדם, אבל הבעיה זה שאחרי שהוא מסיים את הוועדה הוא מחכה עוד תקופה ארוכה לניתוח. זו הבעיה, שאין מספיק - - -
עידו קטרי
¶
מה העמדה העקרונית שלי לגבי הוועדה, העמדה העקרונית שלי זה שיש חוק זכויות החולה בישראל, יש הסכמה מדעת, אנשים טרנסים, אין להם בעיה נפשית מיוחדת שמונעת מהם לתת הסכמה מדעת. רופא מקצועי, גניקולוג או אורולוג או פלסטיקאי, יכול, כמו שבן אדם עובר הליכים אחרים רפואיים, רופאים מוסמכים, לדעת אם בן אדם יכול לתת הסכמה מדעת או לא. אם הם רואים שבן אדם לא במצב שהוא יכול לתת הסכמה מדעת אז שיתכבד ו - - -
רויטל עמיעז
¶
אני רק רוצה לדייק את מה שהוא אמר. יש ניתוחים, כמו קיצור קיבה, או ניתוחים אחרים, שצריכים גם בדיקה של פסיכיאטר, אני רק רוצה לסייג, וזה משהו שהמדינה החליטה. זה נוהל של משרד הבריאות שהוא מחליט איזה ניתוחים הוא רוצה - - -
עידו קטרי
¶
בשורה התחתונה, יש נוהל פנימי לפעולת הוועדה שקובע סטנדרטים שאני אוכל אחר כך ללכת ולאכוף אותם. הוא תקוע במחלקה המשפטית של משרד הבריאות, עכשיו - - -
עידו קטרי
¶
כן, עכשיו אני שומע שיפתחו אותו מחדש ויכתבו אותו מחדש וכל מיני דברים, לא מעניין אותי, יש נוהל, סיכמו אותו עם הוועדה. הנוהל כבר שם, הוועדה הסכימה עליו, הציבור הסכים עליו, יאללה - - -
רויטל עמיעז
¶
זה לא ש - - - במשך השלוש שנים אנחנו כל הזמן מעדכנים. מדי פעם אנחנו מעדכנים את הנוהל בהתאם ל - - -
רויטל עמיעז
¶
אני צריכה להבהיר שהנוהל הפנימי של הוועדה כל הזמן הוא משתנה כי זה נושא שהוא יחסית חדש ואנחנו כל הזמן משפרים את התהליך. לדעתי אנחנו משפרים. מה שקורה כרגע זה שכל הזמן אנחנו מוסיפים דברים והוא משתנה. בהתחלה, כשהתחלנו לכתוב, לא היו לנו פסיכולוגיות ולא הייתה מזכירה, היה ויכוח אם עובד סוציאלי כן או לא. זה כל הזמן משהו שמשתנה תוך כדי תנועה. בכל מקרה, לא אכפת לי שהיום זה יאושר, אבל אין לי כרגע מי שיאשר את זה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
הבנתי. אני אפנה למנכ"ל משרד הבריאות בעניין הזה, אני לא מצליחה להבין איך דבר כזה מתעכב שנתיים כי הם החליטו שזה לא בסדר העדיפויות שלהם. מרגע שהנוהל הזה גובש כבר פועלים לפיו, הם אמורים לאשר אותו.
רויטל עמיעז
¶
אני לא חושבת שזה רק בעיות בסדר העדיפויות, אולי אלה הם היו דברים שלא היו מוסכמים על משרד הבריאות.
רויטל עמיעז
¶
כי ברגע שאני כותבת נוהל הוא מחייב אותי, זה משהו שמשרד הבריאות צריך לתת אולי תקנים בנושא, הוא צריך לקבל החלטות לגבי איזה ניתוחים כן ואיזה לא.
היו"ר סתיו שפיר
¶
ברור. אוקיי, אני אפנה למנכ"ל המשרד ואבקש לפרסם את הנוהל הזה. אם יש עוד שאלות למנכ"ל המשרד בהקשר הזה תעבירו לי את זה עכשיו, בהקשר של שקיפות הנוהל ונבקש את זה. באמת שאין דרך להסביר מצב כזה ששנתיים שלמות הדבר הזה מחכה לאישור. אין שום דרך להסביר את זה. ממשלה לא אמורה לעבוד כל כך לאט בצורה כל כך מקולקלת.
עדי חן
¶
המצב היום שחסרים רופאים, זאת הבעיה. הבעיה העיקרית שצריכים רופאים ובעוד 20-30 שנה יהיה עוד יותר.
עדי חן
¶
עורכת דין עדי חן, יושבת ראש הוועדה לאימוץ ופונדקאות, לשכת עורכי הדין. זאת הבעיה. הייתי שמחה להעיר שתי הערות, אם אפשר גם על הדיון הקודם.
רינה נשר
¶
זה לא מה שאמרתי. השאלה שנשאלתי האם הדרישות שאנחנו דורשים זה בגלל דרישות שנוגעות ליהדות ואמרתי לא. אבל זה לא - - -
עדי חן
¶
נכון, אבל יש עוד מידע שצריך לחשוף. אמת, התוצאה של הבדיקה הגנטית היא בפני עצמה. יחד עם זאת בגלל שיש מחלוקת בפסיקה, השאלה היא מי האמא, האם האמא היא בעלת הביצית או האמא הפונדקאית, זו השאלה שבמחלוקת. רוב הפוסקים מבחינה הלכתית, אם אנחנו מדברים על יהדות, סבורים שהאמא האמיתית היא האמא שהיא בעלת הביצית, יחד עם זאת יש חילוקי דעות ולכן יש נוהל שמגיירים לחומרה. את זה הציבור צריך לדעת.
עדי חן
¶
והערה שנייה, אנחנו הערנו לפני כמה חודשים על הצעה לתיקון חוק לנשיאת עוברים ושם הפוקוס, לדעתנו, צריך לפתוח את נושא הפונדקאות גם ליחידנים וגם לחד מיניים, כאן בישראל.
אלישע אלפנדר
¶
שלושה דברים של שקיפות. האחד זה באמת פרסום הנוהל. על הדרך דיברנו גם על נושא של מה זה ניתוח לשינוי מין. הוא אמור להיות בסל, אבל אנחנו צריכים לדעת מה זה כי אחרת לא מממנים לנו את זה. דבר שלישי, יש חצי מיליון שקל שהיו אמורים לעבור למרפאת לוינסקי כדי לטפל באנשים טרנסג'נדרים, הם גם נעלמו.
עידו קטרי
¶
התקציב הממשלתי הראשון שנועד לקהילה הטרנסית, הועבר כבר למשרד הבריאות, היה אמור לעבור - - -
נינה הלוי
¶
היה מין סכום חצי מיתולוגי כזה של עשרה מיליון שקל שכבר שנתיים מרחף באוויר והיה אמור להיות מועבר מהאוצר - - -
נינה הלוי
¶
עשרה מיליון לקהילת הלהט"ב, בין השאר הוועדה לניתוחי התאמה מגדרית הייתה אמורה לקבל עוד תקנים מתוך הסכום הזה וארגוני הקהילה וכו'. ספציפית סכום של, בהתחלה זה היה 750,000, אחר כך זה עבר תספורת והפך לחצי מיליון, היה מיועד למרפאת לוינסקי לשם הרחבת תחום להט"ב והתאמה מגדרית, בעצם לתת מענה הרבה יותר עמוק ורחב לנשים טרנסג'נדריות בזנות ולגברים בזנות. הסכום הזה, שאנחנו עוקבים אחריו וחרדים לראות לאן הוא יילך ומה יקרה איתו, הגיע כבר ממשרד האוצר למשרד הבריאות.
נינה הלוי
¶
אני לא כל כך מבינה בתקנות, אני יודעת מה הן התחנות, כמו מעקב כזה אחרי חבילה בדואר. אני יודעת שהסכום - - -
נינה הלוי
¶
לפני כמה חודשים. הועבר לאיזה שהוא מכרז בין קרנות המחקרים השונות, איזה שהיא קרן מחקרים, היא הייתה אמורה לשמש כצינור של העברת הכסף למרפאת לוינסקי וממש לאחרונה, לפני שבועיים שלושה, התבשרנו שנעשה קיצוץ רוחבי בתקציב של משרד הבריאות וחצי מיליון השקל הללו - - -
נינה הלוי
¶
אז הכסף הזה, שגם נאמר לנו שהוא יהיה בבסיס התקציב ויהיה סכום שנתי, לפחות אנחנו הצלחנו - - -
נינה הלוי
¶
והוא כסף שעבר מהאוצר אל משרד הבריאות, היה אמור לעבור דרך קרן מחקרים כלשהי, כנראה קרן המחקרים וולפסון, אל מרפאת לוינסקי, והתבשרנו לאחרונה שנעשה קיצוץ רוחבי במשרד הבריאות וסכום הכסף הזה, שמלכתחילה בא חיצונית למשרד הבריאות ורק הועבר דרך משרד הבריאות עבור הקהילה, בעצם נעלם ואיננו. זה כל מה שאני יכולה להאיר בנושא הזה.
היו"ר סתיו שפיר
¶
450 מיליון שקל שהזכרתי, זה לא היה רוחבי, זה היה פשוט קיצוץ שכמובן מסרו לגביו מידע שונה בוועדה.
נינה הלוי
¶
אני לא כל כך מבינה את משמעות המילה רוחבי, אבל ככה אמרו לי, אז אני פשוט מביאה דברים בשם אומרם.
היו"ר סתיו שפיר
¶
אני יכולה לפתוח על זה דיון מאוד ארוך, אני ממש אתאפק עכשיו לא לעשות את זה. כשביקשתי פירוט, היו שם שלוש העברות תקציביות עם קיצוצים במשרד הבריאות בלי פירוט מספק, 450 מיליון שקל בסך הכול, שזה סכום אסטרונומי, בטח ובטח למשרד כזה שהוא גם מתוקצב מאוד בחוסר לעומת מה שצריך. ההוצאה הציבורית בישראל על בריאות היא נמוכה מאוד מול כל העולם המערבי וכל השאלות לגבי מה טיב הקיצוץ הזה של 450 מיליון שקל נענו על ידי הנציגים של המשרד ונציגי האוצר כאילו לא מדובר באמת בקיצוץ וכל מיני דברים מהסוג הזה. זה היה הז'רגון, לא התקבלו תשובות אמיתיות בעניין הזה. אנחנו נזמן לכאן את משרד הבריאות.
גם אתמול היה דיון על תקציב משרד הבריאות של 2019 בוועדת הכספים שהיה, לדעתי, מאוד לא מספק וכמעט לא נעשה בו דיון תקציבי. היה שם שעה וחצי של דיבורים על משרד הבריאות עם אפס מספרים. ולכן אנחנו נבקש לקיים גם דיון כאן בנושא של שקיפות התקציב הזה מאחר שהוא משפיע על ממש חייהם של כל כך הרבה אנשים, של כל אזרחי המדינה ולא יכול להיות שלא נוכל לקבל תשובות על מה שקורה שם.
כמה דברים, בקשות לסיום. הבקשות ממשרד החוץ והפנים, אני חושבת שהן הובנו, דיברנו עליהן קודם ואנחנו נשלח לכם את זה גם מסודר בסוף הדיון. ממשרד הבריאות אנחנו מבקשים לפרסם את הנוהל הזה שנמצא בידייך.
היו"ר סתיו שפיר
¶
לא ממך, תהיה פנייה למנכ"ל משרד הבריאות, אל דאגה. לפרסם את זה, לפרסם כמובן פרטים על מה קרה לתקציב הזה, איפה הוא אמור להיות מונח, ננסה לברר גם באיזה תקנה זה ואיך הוא אמור להיות מועבר.
היו שאלות נוספות בהקשר של השקיפות שרציתם?
היו"ר סתיו שפיר
¶
נכון. וגם מה היה הנוהל בעבודה מול קופות החולים בהקשר הזה. כשקופת חולים מסרבת לכלול את זה מה עשה משרד הבריאות בעניין וכיצד הוא מפקח על זה. אנחנו נקיים על זה מעקב, נבקש את התשובות האלה בתוך חודש ונקיים על זה מעקב כאן בוועדה.
אני רוצה באמת להודות לכם מכל הלב, מאוד ברור שחברות הוועדה מנסות לעשות עבודה טובה ככל האפשר ובכלל, במשרדי הממשלה שנוגעים לסיפור. אני מבינה ורואה שאתם מבינים את הרגישות ומבינים לליבם של האזרחים שבהם אתם מטפלים, אני מודה לכם מאוד על כך ואנחנו נקווה לתשובות בהקדם. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.