ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-11OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 963

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 12:50

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018

תקציב משרד הבריאות לשנת 2019

בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

איתן ברושי

אחמד טיבי

מיקי לוי

עודד פורר

מיקי רוזנטל

מוסי רז

סתיו שפיר

ג'מעה אזברגה

יעל גרמן

מרדכי יוגב

חיים ילין

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

ודים פרמן - סמנכ"ל תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות

חיים הופרט - מרכז שכר וכ"א ותקציבי בריאות הנפש, משרד הבריאות

אופיר אביב - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

אדוה קליין - כלכלנית בכירה, משרד הבריאות

גילה ליאור - כלכלנית בכירה, משרד הבריאות

אורן גבע - אגף התקציבים, משרד האוצר

לימור קוטלר - אגף התקציבים, משרד האוצר

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ד"ר זאב פלדמן - יו"ר ארגון רופאי המדינה, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר אסף טויב - מזכ"ל ארגון רופאי המדינה, ההסתדרות הרפואית בישראל

אלעד גודינגר - עו"ד, תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' יונתן הלוי - מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק

רות רלבג - סמנכ"ל כספים, המרכז הרפואי שערי צדק

ישי נאמן - מנהל מחלקה, כללית שירותי בריאות

רות פרמינגר - ארגון נפגעי פעולות איבה

שגיא צבע אהרן - התנועה המסורתית

חובב ינאי - המשמר החברתי

דבורה סמוטני - מוזמן/ת

לוטם בכר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את ההסתדרות הרפואית בישראל

עופרה שקד - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: שראל)

עינת גלילי - שדלן/ית (כהן רימון כהן) מייצג/ת את Abbvie

טל נחום - שדלן/ית (כהן רימון כהן), מייצג/ת את Abbvie

שושי שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את חטיבת אחיות בריאות הציבור

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, התשע"ח-2018

תקציב משרד הבריאות לשנת 2019

בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן שמופיע כאן בוועדה בהקשר לתקציב לשנת 2019, את המנכ"ל משה בר סימן טוב, ואת אנשי המשרד שנמצאים כאן.

אני רוצה להגיד לך שמשרד הבריאות בראשותך נמצא כאן בקונצנזוס בכל הדיונים שהתקיימו עד היום. עוד הייתה הצעה לעשות תקציב לאומי לבריאות. אני מברך אותך על ההישגים שלך במשרד ומאחל לך המשך הצלחה.

הבמה לרשותך, בבקשה.

תודה רבה. אולי אני אתחיל קודם כל בסרטון שיש לנו על 2017.

(הקרנת סרטון).

אני הייתי אומר לך וואלה, אבל זה עכשיו בחקירה.

מה בחקירה?

וואלה, זאת מילת התפעלות אבל זה גם שם של אתר.

באופן כללי, עם השמות של החקירות ושל המפלגות, נגמרו המלים בשפה העברת שאפשר להשתמש בהן.

המצגת יפה אבל המציאות קצת פחות. המציאות לצערי קצת פחות יפה מהמצגת.

רבותיי, תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני שמח להיות כאן בדיון על משרד הבריאות. יש לנו ברוך השם הרבה עשייה. לא נדבר על שנה שעברה אלא נדבר על 2019, בעיקר על 2019, והכותרת כמובן היא סיעוד שזה מיליארד ו-400 מיליון שקלים אבל אני אומר מיד שיש לנו ויכוח עם שר העבודה והרווחה חיים כץ ועם שר האוצר. אני חתמתי על הסכם עם שר האוצר ואני שלם עם זה. לא קיבלתי את כל מה שרציתי במאת האחוזים, אבל 70 אחוזים קיבלתי. אני דיברתי על ציוד, כאשר אף אחד מהקובעים לא נגע בזה, אבל שר האוצר החליט שהוא רוצה לגמור ולכן הוא קרא לי וקיבלתי 70 אחוזים ואני מרוצה. בכל מקום אפשר לשפר אבל אני חייב לומר שאני מרוצה. אם שר האוצר או שר הרווחה ישנו כל מיני דברים, כפי שחיים כץ רוצה, אני אברך אותם. אני חלילה וחס לא נגד אבל אני סיכמתי וזה מה שקיבלתי. זה עושה שירות טוב למבוגרים, זאת התפתחות לקראת סיעוד ממלכתי.

תסלחו לי, אני קצת מצונן. החיסון השנה קצת צולע.

אומרים שפוליטיקה היא אומנות להאשים את האחרים. אני מבין שהחיסון לא משהו.

אני אומר לך מה שאמרתי בתחילת החורף ותתפלא לשמוע. החורף מתחיל באוסטרליה. כשאנחנו כאן בחורף, שם קיץ. אמרתי למשרד הבריאות בתחילת החורף שיבדקו לי איך היה החורף שם כי זה אותו חיסון. החיסון ניתן בתחילת השנה. התברר לי שזה נורא ואיום ולא שווה כלום.

אני מציע לך שתשאל על דרום אפריקה.

אמרתי שהולכת להיות בעיה עם החיסון ולצערי די צדקתי.

פעלנו גם בנושא טיפול שיניים למבוגרים בסכום של 400 מיליון שקלים. יש כאן כל מיני דברים אחרים שעוד מעט נציג לכם אותם. אנחנו ממשיכים בזה שאנחנו עוזרים לבתי חולים ציבוריים לא ממשלתיים. לפני שנה עזרנו להם ב-200 מיליון שקלים. גם לניאדו קיבל תכנית הבראה. השנה הסכום ירד.

חבל שכאשר נותנים ללניאדו כסף, לא דורשים שיעמוד בתנאים, למשל לעשות טיפולי פוריות.

אם את רוצה לדבר על פוליטיקה, אני אדבר אתך בסוף כשתהיה לך רשות הדיבור אבל כרגע אני מדבר על בתי חולים. השנה אנחנו נחלק כנראה את ה-260 מיליון שקלים. קיבלנו 300 מיליון שקלים מהשנה וגם לשנה הבאה שהם לפיתוח ובניית בתי חולים, דבר שהוא מאוד חשוב. חלק גדול הוא לחדרי מיון. אני הבטחתי לפני כמה ימים בפוריה לחדש להם את הטיפול נמרץ והתחייבתי להם לסכום של 25 מיליון שקלים.

106 מיטות לשיקום בפוריה?

שלוש מחלקות. חוץ מזה.

אם כבר הזכרת אדוני את פוריה, מה עם השיקום?

רבותיי, תאפשרו להציג את התמונה ברצף.

אנחנו לא מפריעים, אבל כבר הוזכרה פוריה ולכן אנחנו מבקשים לדעת. זה חשוב לי מאוד.

בפוריה אנחנו נעמוד על כך. זה בית החולים היחיד בצפון שהולך לקבל שיקומי והוא יקבל את זה.

מתי?

עכשיו.

הבטחה שלטונית. רשמתי אותה.

הם עדיין צריכים להביא 40 מיליון.

למעשה חסרים 57 מיליון.

רשמתי את זה. זה רשום בפרוטוקול.

ה-57 מיליון סגורים?

אנחנו דואגים להם מול תורמים ומול העיזבון המרכזי של מדינת ישראל וכל מה שאפשר כדי שיהיו כל המשאבים. זאת אחריות שלנו.

יכול להיות שיש ירידה בתקציב הקניות שלהם? של פוריה. זה מה שנראה בסעיף התקציבי.

לא. אחד הדברים שנצטרך לבדוק הוא בזיו. האונקולוגיה. הרדיותרפיה. זה הולך להיות. זה התעכב קצת בגלל שלא היו רופאים מתאימים אבל אנחנו משתדלים לעזור להם לקיים את זה. יש שם גם בעיה במיגון, בזיו. אנחנו בהחלט נשתדל לעזור יחד עם משרד הפנים ומשרד האוצר. זה לא דבר פשוט אבל גם זיו צריך מיגון.

יש לנו כל מיני התפתחויות ושיפורים. השבוע יש גם בבית חולים אסף הרופא, גם שם הנחנו אבן פינה לחדר מיון חדש.

איכילוב מסיים את הבנייה בעוד חצי שנה. לתל השומר כבר יש את זה. רמב"ם פתח את המרכז ואנחנו נחנוך אותו. אם כן, יש פעילות.

יש דברים שהסכמתי ויש דברים שלא הסכמתי ואני רוצה לומר למה לא הסכמתי עם האוצר. זה לא סוד שאני בעד שר"פ. האוצר נגד שר"פ.

באמת הגיעו ימות המשיח.

האוצר נגד שר"פ ואני בעד. הלוואי שזה יביא משיח.

מבחינתי זה הכי קרוב שיש.

אני בעד פול טיימרים בשלוש דרגות ואני עובד על זה עם הרופאים בשיתוף פעולה אתם. שלוש דרגות של הבכירים ביותר. לא יהיו יותר מ-15-10 רופאים ברחבי הארץ שאנחנו יודעים שהם באמת הכי בכירים במערכת, שחלקם כבר הסכימו אתי לעבור לפול טיימרים, שיהיו רק כאן ולא יעשו שר"פ אלא כל היום יפעלו בבית החולים. הרופאים הכי בכירים. כרגע אני עוד לא רוצה לפרט את השמות ולפרסם אותם אבל בהחלט הם הסכימו והם הכי בכירים. יש גם את נושא דרגה 2, שזה באמצע, בינוני, ויש את היותר פשוטים. הם לא פשוטים, אם בכירים, אבל פחות מהדרגה הראשונה. זו דרגה שאני יודע שאני אוכל להעביר אותם לפריפריה ואני מוכן להוסיף להם כסף. אני רוצה בעיקר בכירים.

יש לי חילוקי דעות עם האוצר כי האוצר רוצה פיקוח על הרופאים ואני לא בעד זה. לא צריך לפגוע ברופאים. הם רוצים להרוויח כסף, למדו קשה מאוד במשך שבע-שמונה שנים, כל אחד לפי דרגתו, ואני לא חושב שצריך פיקוח.

אלה בעיקרון הדברים הגדולים. אני לא רוצה כרגע להמשיך אלא מציע שניתן את המצגת ואולי תוך כדי הצגתה, אני אתערב.

אנחנו נציג את התכניות של המשרד בסקירה כללית. זה חזון המשרד. אני כמובן לא אקרא אותו. אתם תקראו אותו. אלה הם הדגשים של המשרד. אלה הם עמודי האש שלנו.

שלחנו את המצגת לוועדה כדי שידפיסו אותה. שלחנו עכשיו. עשינו את זה מאוחר.

אלה הם בעצם ששת המאמצים העיקריים של המשרד שסביבם אנחנו עובדים, לא לפי סדר החשיבות. הראשון שנדבר עליו הוא חיזוק היסודות, איתנות מערכת הבריאות, לראות שבעצם למערכת יש את היכולת כשאנחנו מסתכלים 20 ו-30 שנים קדימה לעבוד גם מבחינת המשאבים שיש לה, גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת תשתית פיזית.

השני הוא חיזוק מערכת הבריאות הציבורית בהיבטים של זמינות, אמון ומובילות, אמון של הציבור במערכת, זמינות כך שהמערכת הציבורית תהיה המערכת הזמינה יותר, ושהיא תוביל את הטון.

עיצוב מערכת הבריאות בהתאם לאתגרי העתיד. דיבר קודם הרב ליצמן על הסיעוד וזה אתגר מרכזי אחד. הזקנות האוכלוסייה. תכף נדבר על עוד אתגרים. כמובן גם כל השינויים הטכנולוגיים שקורים.

איכות ושקיפות. אנחנו עובדים הרבה במשרד על מדדי איכות ומדדי איכות בראי המטופל. את כל הנתונים האלה אנחנו גם מעבירים לציבור שידע את הדברים בעצמו. לאחרונה הכרזנו גם על פרסום כל נתוני הזיהומים בבתי חולים, בלי פילטרים, בלי ועדות, בלי שום דבר באמצע. הכול יצא.

קידום אורח חיים בריא, כמובן, והכול עבור המטופל במרכז.

כאן אתם רואים את ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל. אתם רואים שהממוצע בעולם הוא סביב ה-9 אחוזים, 9.5 אחוזים. ישראל מוציאה 7.4 אחוזים ומתוך זה ההוצאה הציבורית שלנו היא 62 אחוזים.

החלק הציבורי בישראל הוא מהנמוכים ביותר בעולם כאשר אנחנו משקללים את שני הנתונים האלה ביחד ביחס למדינות מפותחות. אנחנו לא מודדים את עצמנו ביחס לאינדונזיה, תורכיה והודו. אתם רואים לעומת זאת את ארצות הברית שמוציאה יותר מפי שתיים מאתנו.

מה הם האתגרים שלנו בשנים הקרובות. האתגר הכי גדול, דיבר עליו הרב ליצמן, הוא הזדקנות האוכלוסייה ואנחנו תכף נציג אותו. אחר כך עלייה בתחלואה הכרונית. יש עלייה בתוחלת החיים למרות העלייה בתחלואה הכרונית. אנחנו רואים יותר אנשים חולים ביותר מחלות כרוניות, בגילים יותר צעירים. אנחנו רואים ילדים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת ודברים אחרים, דברים שראינו רק בגילי 60 פלוס והיום אנחנו רואים אצל ילדים בני שש.

אתגר נוסף הוא העלייה בעלויות הטכנולוגיות. תרופות שפעם היו הרבה יותר זמינות והיום אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מתקצבים בוועדת הסל תרופה במיליון שקלים למטופל לשנה, למאה מטופלים. לא היו לנו דברים כאלה, שמתוך ה-460 שלנו, 100 מיליון מוקצים לקבוצה מאוד מצומצמת באוכלוסייה בעלות אדירה.

מהי המחלה הזאת?

ה-SMA. אתה ניהלת כאן דיונים. בסוף אלה מיליון שקלים למטופל לשנה.

אני חייב לומר לגבי זה עוד נקודה. יש לנו כמה מחלות שיש להן תרופות. ועדת הסל נותנת את המענה ואני לא הכתובת לכך. יש דברים שהם לא ממש הסל. זה הרבה כסף. אנחנו יודעים שה-FDA אישר את זה כאילו זאת רפואה. יש כמה מחלות, אני לא רוצה להזכיר אותן כרגע, שיש לנו בעיות עם קבוצות הורים ונצטרך לחפש פתרון.

מתברר, וגם על זה צריך לתת את הדעת, שברגע שקופת חולים אחת נתנה תרופה מסוימת לחולה SAM, היא חייבת לתת לכולם חולי ה-SAM. לא חייבים לתת אותה כי היא לא בסל.

אם הוא נתן לאחד, הוא צריך לתת לכולם.

ברגע שהוא נתן למישהו אחד, הוא צריך לתת לכולם. למשל קופת חולים מכבי הכניסה כמה, יכול להיות בגלל שהיא רצתה למשוך מבוטחים.

ביוזמתה.

ביוזמתה. עכשיו זה נטל גדול כי היא חייבת להכניס את כולם ואנחנו מדברים על מיליון או שני מיליון שקלים בשנה לחולה. אנחנו נקיים דיון, לא עכשיו, בנושא הזה כדי לראות מה עושים במקרים כאלה. צריך לחפש דרך ופתרון.

כמה שהעלויות עכשיו גדולות, אנחנו לפני העלויות הגדולות באמת. ברגע שאנחנו מגיעים לרפורמות, טיפול גני, רפואה שהיא תרפיה גנטית, אנחנו נגיע כאן למספרים בסדרי גודל אחרים.

זו השיטה החדשה לסרטן שהיא בעיקר בבתי החולים הגדולים. זה המון כסף. נצטרך לתת את הדעת גם על זה כי לא בטוח שוועדת הסל הבאה תוכל לתת.

אלה אתגרים בינלאומיים. הרב ליצמן העלה את זה גם במפגש השרים ב-OECD. אלה אתגרים באמת קשים מאוד. לצד כל האתגרים האלה, הציפיות של הציבור מאתנו הולכות וגדלות. אנשים רוצים מענה מהיר ואיכותי.

ולא להיות במסדרון.

ולא להיות במסדרון.

דיברנו על הגידול באוכלוסייה. אנחנו מנסים קצת להמחיש את זה. אם אנחנו נסתכל על שנת 2015, הגידול נטו בבני ה-75 פלוס עמד על 5,000 אנשים. כלומר, בכמה גדל קבוצת האוכלוסייה של גילי 75 פלוס – זה עמד על 5,000 אנשים.

זה תיק 5,000.

בשנת 2021, ופעם היינו אומרים שזה עוד הרבה שנים אבל זה כבר לא עוד הרבה שנים אלא זה ממש עכשיו, זה יעמוד על 22,000, כמעט 20,000 בשנה הבאה. אם אנחנו מסתכלים על 2025, המספר הוא כבר 30,000. ישראל היא המדינה עם קצב הזדקנות האוכלוסייה השני במהירותו בעולם. היינו מדינה צעירה, הסתדרנו איכשהו - - -

זה הגידול בתוחלת החיים?

זאת עלייה בתוחלת החיים. אפקט ה-בייבי בום בישראל היה הרבה יותר גדול. הדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה היה בישראל הרבה יותר גדול כי לנו לא הייתה מלחמת עולם שנייה אלא הייתה לנו שואה. הפיצוי שיצרנו אחרי כן היה הרבה יותר גדול. קמה מדינה שגם היא הובילה לדור בייבי בום והייתה לנו את העלייה מרוסיה בשנות ה-90. הם כולם יוצאים עכשיו משוק העבודה, כולם מזדקנים. החל -2014 אנחנו בתהליך מואץ מאוד של הזדקנות האוכלוסייה. האתגר הדמוגרפי הזה יעצב את מערכת הבריאות בשנים האחרונות והוא אדיר.

רק כדי שתראו את זה, לצורך העניין, חמישה אחוזים מהאוכלוסייה של בני ה-75 פלוס, עליהם הולכת כמעט שליש מההוצאה. הם צורכים הרבה יותר תרופות, הם הולכים הרבה יותר לבתי חולים. בסוף כשאתה נכנס למחלקות פנימיות, אתה לא רואה שם בני 30 ו-40 אלא אתה רואה שם בני 75 פלוס. זאת הולכת להיות קבוצה אדירה והם באים אלינו למערכת הבריאות.

תעשה להם מועדון המתנה כדי שיוכלו לשחק שח.

אנחנו עובדים בכל הממדים. לטפל בחדרי המיון, לטפל במחלקות הפנימיות, לטפל בקהילה, לקחת עובדים, לחסן אנשים נגד שפעת.

איך אתם מתכוונים לסגור את הפער?

יש הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים למנוע מאנשים שלא צריכים להגיע לבתי החולים, שלא יגיעו לבתי החולים. יש הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים.

אני חייב לומר לכם, בלי לנקוב בשמות. יש קופת חולים מסוימת שהאשפוזים שלה הם פי שניים מכל קופות החולים האחרות.

הפניה למיון.

זה נורא. אנחנו בודקים את זה עכשיו.

איך אתם מתכוונים לסגור את הפער בכמות המיטות, האחיות וכולי?

רגע. אני ביקשתי קודם שנאפשר להם להציג את הדברים ברצף. אחרי כן יהיו שאלות.

צריך לומר על מערכת הבריאות הישראלית שהיא מצוינת בכל קנה מידה. ביטוי אחד לזה היא תוחלת החיים בישראל שהיא מהגבוהות בעולם. אין אף מדינה שמגיעה לביצועים כל כך טובים, בטח לא ברמת משאבים כמו שלנו.

אנחנו דיברנו על הזדקנות האוכלוסייה. אתגר נוסף הוא התחלואה הכרונית. אנחנו רואים כאן את בעיית ההשמנה גם בקרב ילדים, גם בקרב מבוגרים ואנחנו כבר מגיעים למספרים מאוד גדולים. אתם מכירים את המאמצים שלנו בנושא. אנחנו אומרים שזאת לא רק בעיה בריאותית אלא זו גם בעיה חברתית. כאן לשם ההדגמה אנחנו מראים שככל שהמעמד החברתי-כלכלי יותר נמוך, כך שיעורי ההשמנה הם יותר גבוהים. אנחנו רואים את זה גם בסוכרת לצורך העניין. אתם יכולים לראות כאן ששיעור התחלואה בקרב האוכלוסייה החזקה בסוכרת הוא 7.5 אחוזים כאשר בקרב האוכלוסייה החלשה יותר הוא מעל 25 אחוזים. זה מראה שהבעיות החברתיות והכלכליות הן כמובן בעיות שזורות אחת בשנייה.

דיברנו על מה עשינו. אנחנו לא נפרט יותר מדי אבל תכף ניכנס לכל אחד מהדברים האלה. אלה הן התכניות הלאומיות שהרב ליצמן הכווין אותנו ולפיהן אנחנו עובדים. המלר"דים, חדרי המיון, מניעת זיהומים, חיזוק מערך הדימות, MRI ועכשיו גם PET CT התכנית הלאומית לקיצור תורים, אורח חיים בריא, בריאות דיגיטלית. אלה הם עיקרי העשייה.

ב-MRI קיצרנו את זמן ההמתנה ל-21-20 ימים. בחלק מבתי החולים יש תור ברמה של באותו שבוע ואז יש בעיות של הסדרי בחירה שגם בהן אנחנו מתעתדים לטפל. אם בשנת 2009 היו בישראל עשרה מכשירי MRI, היום יש 46 מכשירי MRI. אנחנו מכשירים רופאים, אנחנו מכשירים טכנאים, אנחנו מכשירים כל מה שצריך עבור זה.

הבעיה האחרונה היא ה-PET CT. לקראת התקציב ביקשנו עשרה מכשירים. מלחמת עולם עם האוצר. בסוף קיבלנו חמישה. שאלתי אותם למה הם מתנגדים, הרי לא ביקשתי כסף אלא ביקשתי רק רישיון. לצערי אני צריך לקבל רישיון.

אתה תלוי ברפרנט באוצר לנהל את המשרד שלך.

אני צריך חתימה שלו.

שכולם ידעו על מה אנחנו מדברים.

אמרו לי שזה עולה להם 25 מיליון שקלים. אני רוצה להבין למה PET CT בלי כסף – ולא ביקשתי כסף - אלא רק רישיון, קיבלתי אישור ובהסכם תקציבי עם האוצר יש לי חמישה PET CT. על פי האוצר זה יעלה להם 25 מיליון שקלים. היום גרורות, זה רק PET CT. מי שצריך את זה, לא יקבל את זה? את החמישה נחלק.

פעם בשביל MRI היה צריך אישור של משרד האוצר.

צריך רישיון. כדי לקבל רישיון, שר האוצר ואני צריכים לחתום ולפנות לוועדת הבריאות של הכנסת ואז מאשרים את זה, אם הם מאשרים.

מה קורה עם התקציב למתמחים? עסקנו בזה.

בסדר. הוא יתייחס לזה אחר כך.

אנחנו נציג את הכול.

אורח חיים בריא, אתם מכירים את הדברים שאנחנו עושים. יש פעילות ענפה מאוד שאנחנו עושים גם עם משרד החינוך.

חדרי מיון, יש לנו תכנית תמריצים.

יש לנו 50 מיליון שקלים לצמצום הזיהומים.

אפשר לפרט על ההישגים וההתקדמות מהשנים הקודמות בהקשר של הזיהומים?

אנחנו מוציאים, אני מקווה במהלך שבוע הבא, סיכום שנת 2017 ושם יהיה רשום הכול. גם במשרד ראש הממשלה מוציאים עם יעדים לשנים הבאות. אנחנו הורדנו את הזיהומים בפגיות ב-50 אחוזים, הורדנו בצורה משמעותית את הזיהומים בטיפול - - -

אני מציע לחכות. אנחנו מוציאים את זה באופן מסודר בשבוע הבא, בעוד שבועיים, חכו לזה. אין לי בעיה שיקיימו על זה דיון.

כולל יעדים מדידים?

רגע. נמשיך.

אנחנו הולכים לפרסם את כל הנתונים לציבור באופן מלא.

בריאות דיגיטלית. יש לישראל יתרון אדיר בזה שיש לנו את נתוני המידע במערכת שהם באינטגרציה. אין את זה כמעט באף מערכת בריאות אחרת בעולם ואנחנו משתפים מידע בין קופות חולים לבתי חולים למטרות טיפול.

תכנית קיצור התורים. הכסף כבר עבר לקופות החולים.

איך זה ימומש דה פקטו?

הכסף עבר לקופות החולים. הן הגישו תכניות על פרוצדורות שהן יקצרו וקיבלו את הכסף כמקדמות. תהיה התחשבנות סופית בסוף השנה. יש פרוצדורה. כל קופה, יש לה את התכנית שלה. מעקב צמוד שלנו.

רק לראות שהבנתי. כל אחת מהקופות הגישה לכם תכנית על פרוצדורות שהן הולכות לקצר לזמנים כאלו וכאלו. הן מתגמלות בכסף שהם קיבלו מכם את תוספת כוח האדם שהן צריכות כדי לקצר את הפרוצדורות.

הכסף הלך לקופות החולים כדי שיקנו שירותים מקופות החולים והכסף הלך גם ישירות לבתי החולים כדי שהם יהיו ערוכים לעשות את הפעילות, אם זה באמצעות כוח אדם ואם זה באמצעות בינוי חדרי מיון, ניתוח ודברים אחרים.

דיברנו גם על חדרי המיון. נדבר קצת על מה הציפיות שלנו בשנים הקרובות. דבר ראשון, מה הם העקרונות שלפיהם אנחנו עובדים. דבר ראשון, התמודדות עם בעיות העומק של המערכת. אנחנו מדברים על הזיהומים, מדברים על המיונים, מדברים על התורים ולא בורחים משום דבר. אומר את זה הרב ליצמן כל הזמן, הבוקר טוב במשרד הוא מה אנחנו עושים היום כדי לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. בכל דבר שאנחנו עושים, תכנית המיטות, מיונים, כספי פיתוח, מכשירי MRI, מכשירי PET CT, כל דבר, אנחנו משקיעים בחוסר פרופורציה לטובת הפריפריה. בכל דבר. כל תוספת שיש לנו, גם לדוגמה בתכנית המיטות, אנחנו מורידים את מספר המיטות לאלף נפש במרכז, כדי להעלות את מספר המיטות לאלף נפש בצפון. זו פעולה קשה מאוד כי יש גם אוכלוסייה במרכז שמזדקנת ואין לה פתרונות אחרים, אבל זה יעד לאומי שאנחנו עושים אותו.

תוחלת החיים יותר גבוהה ולכן אתה מתמודד עם בעיה כזאת.

כן, ועדיין אנחנו צריכים לתת מענה גם לחולה בוולפסון וגם לחולה באסף הרופא וגם לחולה באיכילוב ובתל השומר.

גם לחולה.

נכון. אף פעם לא דיברו על הזקן במסדרון אלא תמיד מדברים על הזקנה במסדרון.

כי הוא לא היה שם .

על האוכלוסייה הקשישה דיברנו. אוכלוסיות חלשות, גם הן במיקוד שלנו ואנחנו עוסקים הרבה מאוד בבריאות הנפש.

כאן אני מוכרחה לשאול שוב על המתמחים.

אני אומר שני דברים. ראשית, יש לנו תוספת תקני מתמחים. המספר הוא 170?

אפילו יותר.

170 או יותר תקנים ב-2017, 2018 ו-2019 לטובת תקני מתמחים. מענקים למתמחים יימשכו באותו היקף שהיה ב-2017, גם ב-2018 ו-2019.

זה היה 30 מיליון.

35 מיליון.

אלה העקרונות שלנו. אני אתקדם.

טיפול באוכלוסייה הקשישה, זו הרפורמה בסיעוד שהרב ליצמן הוביל שכוללת את התקציבים האלה. דבר ראשון, להעלות את שעות הסיעוד לאוכלוסייה. אנחנו בסוף מגיעים לקצבה שיכולה להגיע ל-5,000 שקלים ברמות התלות הגבוהות. זאת בשורה משמעותית מאוד מבחינתנו. יהיה יותר קל לקבל את הקצבה. גם אצלנו בקוד הסיעודי אנחנו עושים הקלה דרמטית. הורדנו את כל ההליכים הבירוקרטיים שהיה אפשר להוריד.

טיפולי בית. אנחנו צפויים להשקיע בין 300 ל-400 מיליון שקלים בטיפולי בית. זו בשורה מאוד מאוד חשובה. קופות החולים תגענה לבתים של הקשישים ולא רק המטפלים הסיעודיים.

כמובן טיפולי השיניים לקשישים ואנחנו עובדים על כך שזה יתחיל ברבעון האחרון של השנה הזאת. גם זאת בשורה חשובה.

צריך להזכיר טיפולי שיניים לילדים. אנחנו הולכים להרחיב את זה מ-16 עד 18, להכניס שני שנתונים.

הרב ליצמן דיבר על מכשירי PET CT שאנחנו מוסיפים חמישה וגם כאן יינתן תעדוף לפריפריה.

במערך האשפוז יש לנו את תוספת המיטות הרב שנתית, 1,200 מיטות כלליות, 750 מיטות סיעוד גריאטריות, סיעוד אקוטי ושיקום, ו-150 מיטות במשק של בריאות הנפש.

איפה זה בהשוואה ל-OECD?

אנחנו מהנמוכים בעולם.

מה אנחנו מתכוונים לעשות כדי לצמצם את הפער?

סתיו, לא עכשיו. משה, תסיים.

פסיכיאטריה. יש לנו תכנית. אחד הדגשים שלנו לתקציב 2019 היה פסיכיאטריה. אנחנו סיכמנו עם האוצר על מיליארד שקלים לטובת בינוי בבתי החולים הפסיכיאטרים - כ-400 מיליון ילכו להעתקה של בית החולים באר יעקב לתוך קמפוס אסף הרופא. זאת לא תהיה רק העתקה של בית החולים אלא שילוב שלו בבית החולים הכללי וזאת בשורה מאוד גדולה, ו-600 מיליון שקלים ילכו לבינוי ושיפוץ של המחלקות הקיימות. בעינינו זה אחד הדברים החשובים שאנחנו עושים.

אנחנו נמלא גם את השורות במתמחים בפסיכיאטריה באמצעות מענקים.

אנחנו שמים דגש גם על השנים הראשונות ול-2019 תהיה לנו תכנית - אנחנו מקווים שאולי כבר ב-2018 אבל בהחלט ב-2019 – בהתפתחות הילד. אחד הנושאים הכואבים ביותר ואנחנו מודעים לבעיה הזאת ואנחנו נתמודד אתה. זה ייקח זמן אבל אנחנו נתמודד עם זה ונשפר את השירות בטיפות חלב. אנחנו עושים מוקד טלפוני להורים ונשים שם גם תזונאיות ואחרים.

אנחנו מרחיבים את חיסוני השפעת לילדים. אם בעבר ילדים היו מתחסנים בשיעור של 10-5 אחוזים, עברנו את ה-60 אחוזים. זה דבר מאוד מאוד חשוב. שפעת היא מחלה מסוכנת וכך מונעים תחלואה גם שלהם וגם של ההורים שלהם ושל הסבא והסבתא שלהם. זה מאוד חשוב.

בין הפריפריה למרכז, יש לנו את בית החולים השיקומי בפוריה עליו דיבר הרב ליצמן. הוא יקום ויהיה ואנחנו כמשרד נדאג שיהיו לו המשאבים. יש את בית החולים השיקומי בדרום בעלי נגב. אנחנו נמשיך את תכנית המענקים. יש בית חולים חדש שאושר בקריות, הוותמ"ל אישר אותו לפני כשבועיים. בהקצאת מיטות - - -

הוותמ"ל מאשר קרקע. לא כסף.

הוותמ"ל הוא תחנה מאוד מאוד חשובה.

חשובה.

לבנות בית חולים אורך עשר שנים. עברנו תחנה חשובה. עוד לא הגענו ליעד. צריך לעבור את כל התחנות בדרך.

המאיץ הקווי שנפתח בזיו הוא בשורה גדולה ואחרי שהם יתייצבו, יהיה עוד מכשיר.

עד כאן.

תודה רבה. אני מודה לכם. אני מודה לסגן השר ואני מודה למנכ"ל. אני מאפשר לחברי הכנסת. אני מבקש, אם אפשר, לדבר בקצרה כי יש לנו דוברים רבים. לפני כן אני רוצה לאפשר ליעל גרמן כי יש לה דיון מהיר בעניין הזה ואני ביקשתי ממנה להמתין עד שיגיע סגן השר. אחריה איתן ברושי ואחריו חיים ילין.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש.

אם אפשר רק בתמציתיות.

בהחלט. אני אשלב את זה בנושא שאנחנו כרגע דנים בו.

אני לא כל כך מבינה כיצד מתוקצבים בתי החולים בכלל. אתה זוכר בוודאי אדוני סגן השר שאני כתבתי לך ורציתי לדעת על סמך מה התקבלה תוספת למעייני הישועה ואין לזה שום קשר כפי שאתה אמרת שכאילו בגלל זה שזה בית חולים חרדי. אני מאוד מעריכה את מעייני הישועה. אני מאוד מעריכה גם את בתי החולים האחרים החרדים אבל הייתי רוצה לדעת על סמך מה זה כך.

מעייני הישועה לא קיבל תוספת. את כנראה לא מדברת על מעייני הישוע.ה

סליחה. אני מתכוונת ללניאדו. נכון. רציתי לומר שאני מאוד מעריכה את מעייני הישועה.

מעייני הישועה באמת צריכים לקבל אבל הם לא קיבל.

נכון. הוא לא קיבל. דרך אגב, אדוני היושב ראש, אתה צודק. אני התכוונתי ללניאדו. אני רוצה לדעת איך זה. כאשר אני מסתכלת על בתי החולים הממשלתיים, ובוא נראה למשל ב-2019, אני אקח בית חולים אחד, אני אקח את נהריה, מסתבר שהמימון שאתה במשרד שלך נותן לנהריה ב-2019 הוא קטן - - -

בדקת כמה נהריה מקבל?

כן. אני עומדת מול הנתונים שלך. ההוצאה שמיועדת לנהריה היא 749 מיליון ו-745,000 שקלים ב-2019 כאשר ההוצאה למעשה, זאת אומרת, בפועל ההוצאה ב-2017 הייתה 767 מיליון שקלים. איך זה יכול להיות? ב-2018 התקצוב היה 702 מיליון שקלים, עוד פחות מהביצוע של 2017. זאת רק דוגמה אחת.

אני רוצה לומר שאני לא יכולה להבין על סמך מה ואיך מתוקצבים בתי החולים. אני לא מבינה איך אפשר לתקצב ב-2019 כשאין לנו את הביצוע של 2018. השאלה העיקרית היא כלהלן. אנחנו שמענו שוב ושוב בשלוש השנים האחרונות שאחת המטרות היא לקצר תורים ושיש כספים מיועדים לקיצור תורים. אני מבינה שהכספים אמורים לעבור דרך קופות החולים אבל חלק מהכספים, אם לא יגיעו לבתי החולים לתוספת של מיטות, לתוספת של כוח אדם, איך אפשר יהיה לקצר תורים?

עשינו.

אני רואה שהתקציבים יורדים ולא עולים. אם כן, איך יהיה קיצור תורים?

תודה רבה. אתה רוצה להשיב?

כן. אני אענה. בית החולים נהריה הוא בית החולים שמסובסד בשיעור הכי גדול מכל בתי החולים. הסובסידיה שלו בשנת 2017 עמדה על כמעט 300 מיליון שקלים או אפילו יותר.

כמה זה עם הפצועים הסורים?

זה בלי הפצועים הסורים.

זה כסף קטן.

הפצועים הסורים, זה מסך עשן.

כן. אומרים שזה תירוץ.

הפצועים הסורים במשק נפרד. זאת לא סובסידיה. אני מדבר על סובסידיה שניתנה מאתנו. זה כלום.

300 מיליון שקלים סבסוד.

כמעט 300 מיליון שקלים סובסידיה לנהריה. אנחנו אומרים לאורך כל הדרך, לניאדו קיבל 55 מיליון שקלים.

כמה בסך הכול על פני השנים?

לניאדו, יש לו תכנית חמש שנתית. אנחנו אומרים לאורך כל הדרך שצריך לסדר את התקצוב של בתי החולים הלא ממשלתיים. לא יכול להיות שלממשלתיים תהיה סובסידיה כל כך גדולה וללא ממשלתיים לא.

על הדסה לא שאלת, על המיליארד ו-300 מיליון שקלים.

הדסה, זאת תכנית הבראה מלפני ארבע שנים.

גם זאת תכנית הבאה.

אותו דבר.

זה אותו הדבר.

תכנית הבראה.

אותה תכנית הבראה לגבי לניאדו כמו לגבי הדסה.

הדסה לא מפלה אנשים.

על זה את רוצה לקיים דיון?

לניאדו נותן שירות של בית חולים באזור.

אין למדינת ישראל את הפריבילגיה שבית חולים כלשהו בה ייסגר.

תענה לה בפירוט כשתענה לחברים.

אם אתה נותן, שלא יפלו אנשים על רקע העדפות דתיות.

בתכנית לקיצור תורים יש 180 מיליון שקלים ישירות לבתי חולים.

תודה רבה. איתן ברושי ואחריו חיים ילין.

אדוני היושב ראש, אנחנו בוועדת כספים.

אני אאפשר לך אחר כך לדבר שוב.

גם אני מתנצל על שלא אוכל להישאר לאורך כל הדיון. אדוני סגן שר הבריאות, יושב ראש הוועדה וכל השותפים. קודם כל, אני רוצה לומר לך שלא פעם אני רואה אותך בהתפעלות כי אני זוכר שנים שאף אחד לא רצה להיות שר הבריאות.

נכון.

אני רק סגן שר.

על זה נדבר פעם אחרת. אני קודם כל מברך אתכם ומאחל בהצלחה. אני רוצה לומר משהו גם לגפני וגם לך ואמרתי את זה אתמול לשר האוצר. לפי דעתי יעדי תקציב המדינה הם יעדים לאומיים ולא יעדי משרד האוצר. אם אני הייתי קובע, הייתי אומר דבר ראשון מהו יעד גידול האוכלוסייה של מדינת ישראל אליו צריך להיערך בכל התחומים והבריאות היא אולי התחום הראשון. היעד הוא תוספת האוכלוסייה שהיא דבר שאפשר לתכנן אותו. היעד הזה מורכב מהרצון להשאיר כאן את הבנים ולהיות אבן שואבת ליהדות בכל העולם ולהביא לכאן עוד ועוד יהודים, ותוחלת החיים שעולה. מערכת הבריאות, כמו השיכון, כמו התעסוקה, צריכה להיערך בעשור הקרוב על פי תחזית גידול האוכלוסייה שכוללת יותר שנות חיים. זה לא קיים. לכן ישראל מפגרת בכל התחומים כי היא לא נערכת על פי מה שמצפים מכל ראש עיר וראש מועצה קטנה.

אני חושב שזאת טעות ועוד לא מאוחר לתקן אותה. אני חושב שהדבר העיקרי הוא גידול האוכלוסייה ולזה הממשל הצריכה להיערך. זה התפקיד שלה. שרוב היהודים יהיו כאן, שלא יעזבו הצעירים ולאפשר כאן חיים עד 120. מזה נגזר כל היתר.

הדבר השני. אין ספק שהדבר המרכזי הוא היכולת לתת מענה למקומות הרחוקים ולחלשים וזה קודם כל פיתוח הנגב והגליל. אתה יודע, וזאת לא אשמתך, שבצפון – ואני בא משם – משלמים יותר ומקבלים פחות. הפער הזה לא יכול להישאר. כאשר מדברים על פערים בחברה הישראלית, זה אולי הפער הכי גדול וישראל צמצמה אותו הכי פחות. אמרתי אתמול לשר האוצר, ואני אומר לך כי אני חושב שאני אומר דבר נכון שהוא גם נכון פוליטית, שהבריאות יותר מכל דבר נוגעת לכל אחד מאזרחי ישראל וילדיה, גם למי שהיום בריא. לכן ישראל זקוקה לתכנית לאומית לבריאות. היום כאשר ממשלת ישראל דנה במפת העדיפות הלאומית, היא לא דנה במפת עדיפות לבריאות כי אין מפה כזאת. אני אומר את זה מאז אני כאן, מהיום הראשון. חייבת להיות מפה ועוד לא מאוחר. ישיבת הממשלה נדחתה, למה? כי כרגיל הוויכוח הוא על יהודה ושומרון ולא על הנגב והגליל. אלקין תוקע את הדיון כי יש לו ויכוח על מאחז לא חוקי. אני אומר לך שאתה תתקע את הדיון בגלל הנגב והגליל כי הממשלה הזאת חייבת לחזק את הנגב והגליל.

אתה לא יכול לנהל, והייתי אתך גם בביקורים בלילה, ולחלק מתנות. אתה צריך לנהל מדיניות שמציגה יעדים בהתאם לפיזור אוכלוסייה וגידול האוכלוסייה ולכן אני חושב שישראל צריכה לפעול עם תכנית.

שר האוצר אמר כאן אתמול דבר מדהים. לא הייתה כותרת. ניסיתי עם הכותרת אבל לא הצלחתי. הוא אמר לנו שפעם ראשונה הוא שר האוצר מודיע החלטה לציבור לפני שהוא קיים ישיבה עם הצוות שלו. הוא אמר לי שהוא מסכים אתי שצריכה להיות תכנית לאומית לבריאות.

אני מציע אדוני סגן השר שתשתית של העניין תבוא כבר לקריאה שנייה ושלישית של התקציב, כדי לסמן את הכיוון, שהולכים לתכנית לאומית בבריאות והנושא הזה לא פחות חשוב מתחבורה ומתעסוקה. תודה.

לא ראיתי שפקידי האוצר מוטרדים.

בגיל שלהם הם לא מוטרדים מזה. זאת אחת הבעיות שלהם. הם לא מסוגלים להבין – פקידי האוצר עם הניסיון שלהם והגיל שלהם – שאלות מרכזיות.

איתן, הם טובים.

הם טובים.

אני רוצה לומר הפוך. לכל פקיד באוצר יש גם אבא, אימא, סבא וסבתא.

ושר.

אין מצב כזה שהם לא יודעים מה זה לסעוד. אל תזלזל בזה כי אני חושב שאתה גם פוגע בעצמך וגם פוגע בהם.

אני רוצה להתמקד בשתי נקודות. הראשונה, מרכזי חוסן. משרד הבריאות שם כסף על מרכזי חוסן. היה דיון בוועדת העבודה והרווחה יחד עם הרווחה והביטוח הלאומי. הם מחזיקים את מרכזי החוסן. מ-2007, ב-1 בינואר 2008, הם הוקמו. פרופסור גרוטו בדיון היה לפני שנה הבטיח שהתקציב הזה – כי כבר היה סגור תקציב 2017 ו-2018 – ב-2019 ייכנס לבסיס התקציב כי זאת החלטת ממשלה. כל שנה מחדשים את החלטת הממשלה. אי אפשר כך לבנות כלום. למה? כי עד שיש החלטת ממשלה, ואם היא מגיעה בזמן, לפעמים אין איך לשלם משכורות לעובדים. העובדים הם עובדי עמותה שכל מועצה פתחה בעוטף עזה. חמישה מרכזים כאלה, חמישה מרכזים באיו"ש.

אתה מדבר על הדרום.

רק על עוטף עזה ועל איו"ש. בצפון יפתחו. זה רק עניין של זמן.

רק הבהרתי.

רוב הכסף מגיע מכם. אתם מוציאים אותו אבל לא רואים את זה בבסיס התקציב. אני אומר גם לאוצר שלא רואים אותו ואנשים לא יודעים להתנהל.

אנחנו מבטיחים להם כל הזמן. אנחנו מודעים לבעיה.

תשים את זה בבסיס התקציב ואז הכול ייראה אחרת.

לא הכול תלוי בנו.

אז תגידו לי איך כי הבטיחו לנו.

היו גם ענייני חשבות ורצו שנצא לסוג של משהו נפרד.

לא, לא קשור. אני לא מערבב שמחה בשמחה.

אנחנו אומרים לך לפרוטוקול שמרכזי החוסן בדרום יישארו.

זה לא העניין.

משרד הבריאות אומר שמרכזי החוסן יישארו. אתה דורש שזה יהיה בבסיס התקציב.

חייב. אי אפשר כל שנה להילחם וללכת לדיונים.

תכף נשאל את נציג האוצר למה הוא מתנגד.

ממילא הכסף יוצא.

הדבר השני. אני מברך על סיום המיגון שנעשה בבית החולים באשקלון. לקח לא מעט שנים, שמונה שנים, מאז ההחלטה. אתם מגדילים בתי חולים, אתם מגדילים מיטות בבתי החולים, מתוך ניסיון, תעשו את זה כבר ממוגן.

כל החדש ממוגן.

יפה. אלה שני הדברים היחידים שיש לי לומר. תעשו לי טובה, אני רוצה תשובה על מרכזי החוסן.

מיקי לוי ואחריו מיכל בירן.

תודה רבה אדוני. אדוני סגן השר, ב-2016 לראשונה המדינה הכירה בצורך לתמוך בבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים. אני הייתי בקטע מביך יחד עם המנכ"ל באירועים אחרים בבתי חולים ציבוריים. בשל שחיקה במקורות תקציביים ובמערכת האשפוז יש כשל בשיעורי ההנחה כתוצאה מחוק ההסדרים.

בנוסף, נוצרה פגיעה בשל שחיקת מחירים שתוקנה אחרי זמן מה על ידך. אתה סייעת, אדוני סגן השר, לעשות את זה, אבל הותירה את הגירעון בבסיס. בתי החולים הממשלתיים מ-0.5 מיליארד שקלים לפני חמש שנים, הסבסוד הגיע כבר לשני מיליארד שקלים ואני בהחלט מברך על כך. עיני לא צרה בעניין הזה. בשנת 2016 הקצתה המדינה מחדש 200 מיליון שקלים, למיטב ידיעתי וזיכרוני, שמחולקים, אם אני לא טועה ותקנו אותי, לשמונה בתי חולים, בתוכם בית החולים הנצרתי או הנצרתיים. זה לא מספיק כי הגירעון נשאר בבסיס. אני מאוד חושש אדוני מכיוון שהייתי בסרט הזה.

אתה מדבר על הציבוריים.

כן. בוודאי. אני אומר שבממשלתיים עלה התקציב לשני מיליארד שקלים מ-0.5 מיליארד ואני מברך על כך.

על זה אני אענה לך בקיצור. היה לנו מאבק גדול עד אור הבוקר על תקציב בתי החולים הציבוריים. גם אני אומר במפורש כאן לכולם שזה לא מספיק כסף וחסר כסף. ביקשנו אפילו סכום כפול. אחד הדברים שסיכמנו עליהם הוא שיהיה דיון משותף עם האוצר ואנחנו נבדוק את מה שקורה בבתי החולים הציבוריים.

זה בסדר, זה נחמד, אבל אני אומר שה-200 מיליון שקלים שמחולקים לכלליים ולשמונה בתי החולים האחרים, בתוכם הנצרתיים, הסכום לא מספיק. ביוזמתך, אתה הבאת את הכסף בפעם הקודמת אבל לא תיקנו את הבסיס.

לא היה בסיס.

אדוני, אני אומר לך כדי שלא תמצא את עצמך בבתי החולים הכלליים, אל מול שמונה בתי החולים האלה עם הנצרתיים. צריך לתת להם כסף. לא יעזור כלום. אנחנו נגיע למצב קטסטרופלי ואוי ואבוי. הייתי בסרט הנוראי הזה של הדסה. אני לא רוצה לחשוב ואפילו לא לחלום על העניין הזה. אדוני צריך לעשות תיקון ואתם מסתכלים בעיניים כלכליות, אתם והמנכ"ל, אני מכיר אתכם היטב, וצריך לתקן את זה.

זה לאוצר.

לא. אני מסתכל על החבר'ה בבריאות והם מהכלכלה. לא מהאוצר.

אני מדבר על פקידי האוצר.

לא. האוצר יודע היכן ללחוץ. הוא היה שם יחד אתי. הוא יודע. אני מבקש ממך לפתור את העניין הזה בדחיפות.

אני מבקש עוד פעם שהמנכ"ל יגיד את הפירוט לגבי – אני מעריך את מה שאמרת אבל לא קלטתי – מחלקת השיקום בבית החולים פוריה, בכמה תעזרו מה-40 מיליון שהם צריכים ללקט. קשה להם. אני הייתי שם ואני יודע.

אני התחייבתי בטקס השבוע שביחד משרד האוצר, בריאות ובית החולים, אנחנו נסיים את בית החולים.

זה נרשם בפרוטוקול.

נרשם.

תודה אדוני סגן השר. יש מלחמת עולם בין קופות החולים בנושא גיוס רופאים. נוצר לנו מחסור בגיוס רופאים. זה לא יאומן. שמעתי על שכר מטורף של חלק מהם, משהו לא מהעולם הזה. הלוואי עלי בגלגול הבא. באמת הדבר נובע ממחסור ברופאים. עשיתם איזה שהם צעדים. באילת אין רופאים והמלחמה היא מטורפת. דיברתי עם ראש העיר אילת בעניין הזה. אם לא תהיה תכנית חומש - אני לא יודע מה לעשות, אני מודה - לא רוצה להגיד של גניבת רופאים - - -

מה זאת אומרת? אתה צריך להגביל את שכר הרופאים.

אני לא רוצה להגיד מה כי בסוף זה יבוא לוועדה הזאת.

צריך לשפר את ההיצע.

אדוני היושב ראש, בסוף זה יבוא לכאן.

יש את חוק אמסלם אותו הוא העביר ואני תמכתי בו. החוק מגביל את שכר הרופאים. אמרתי במפורש שאני לא הולך לתמוך בזה עד הסוף. לקחתי את זה כמקל ביניים, כך שאם קופות החולים לא יבואו לקראת ההסדר בעצמן - - -

איזו ברירה יש להם? הם רוצים לתת טיפול טוב.

זה לא בא דווקא בגלל מחסור. לקופת חולים יש רופא מצוין בעיר העתיקה או לא משנה היכן, ולקחו אותו עם הבניין של קופת חולים. הסתיים החוזה והעבירו 7,000 מבוטחים.

בעניין הזה הדלקתי לכם פרוז'קטור שהוא מוכר לכם.

יש קנס על זה.

מיקי, אמרת דברים חשובים ובזה אתה צריך לסיים.

סיימתי.

לי אין התנגדות שהמדינה מתערבת ומפעילה את לניאדו.

מה התלבשת על לניאדו?

זה הכול קשור. ראית אותי פעם שאני מלהגת או מבזבזת זמן? תן לי שתי דקות בשקט. לי אין התנגדות לזה שהמדינה שמה כסף לא על הדסה ולא על לניאדו. בסופו של דבר במקום שאין בו תחליף, שיש בתי חולים גדולים, אין לי בעיה והמדינה צריכה לקחת על זה אחריות. אבל אני חושבת שבאמת ההפרדה הזאת שנוצרת בין הממשלתיים לבין הציבוריים לבין הפרטיים שבסופו של דבר המדינה מממנת אותם, צריך לעשות כאן רפורמה הרבה יותר גדולה שמביאה בסופו של דבר לקנה מידה אחיד שעל פיו מתקצבים. אבל כאשר נכנס כסף מכספי משלם המסים, אני גם מצפה שלניאדו לא ייקלע לתביעות משפטיות ויפסיק להפלות נשים רווקות למשל שמגיעות לטיפולי פוריות, אם הוא מקבל כסף מהמדינה. אגב, גם אם הוא היה פרטי, אם מישהו היה אומר שהוא לא מקבל אתיופים, זה מקום פרטי אבל יש להם חלופות אחרות בהמשך אלנבי, אף אחד לא היה אומר שזה בסדר. אני אומרת שצריך לעשות קנה מידה אחיד, לדרוש שלא תהיה אפליה ויהיה טיפול שוויוני לכולם.

אני רוצה לדבר על העניין של המתמחים. בסחוף כל הדברים שהצהרתם כאן, כולם מסכימים שזה איום ונורא שתינוקות מתים יותר בפריפריה, אבל בסוף, אם אין יותר רופאים בפגיות – זאת המשמעות של זה. אנחנו היינו כאן בוועדת הכספים אתכם כבר כמה שנים בדיון על המענקים למתמחים. היינו עכשיו בבית חולים העמק ואמרה מנהלת בית החולים שהיו לה שני אנשים טובים שהיא רצתה, אבל בגלל שהיא לא ידעה להגיד להם אם יהיה תקן או לא יהיה תקן, לא רק התקן אלא הוספתם תקנים, אנשים לא רוצים ללכת להתמחות בפריפריה גם אם יש שם תקן.

התכנית המקורית הייתה גם לפריפריה אבל גם למקצועות שאף אחד לא רצה להתמחות בהם כמו הרדמה. איפה זה עומד עכשיו? אני אשמח להבין.

אם אין אנשים ואין כוח אדם, וכשאני מסתכלת על סעיפי התקציב, בסוף אתה מסתכל על הגידול הטבעי באוכלוסייה, הכסף שמשקיעים בכוח אדם הוא קטן.

משפט אחרון. אנחנו כל הזמן בדיונים על תקציבי קופות החולים ובתי החולים וכל הזמן עושים מזה משחק סכום אפס, שולחים אותם לזירת גלדיאטורים להתמודד אחד עם השני כשבעצם זה גירעוני ובעצם המערכת שלנו היא כזאת שהמדינה ממילא מגדירה מה חייבים לתת והתחרות היא בעיקר על השירות. בתוך הדבר הזה של התקציבים האלה, אני מאמינה שזה חייב להיות בבסיס התקציב ואנחנו צריכים לפתור את זה ולא לזרוק את זה לקופות החולים ובתי החולים ובסוף להאשים אותם בהרצחת וגם ירשת, למה הן גונבות רופאים אחת מהשנייה כאשר אנחנו לא דואגים לזה שיהיה כאן מספיק כוח אדם איכותי.

כמה דברים. קודם כל, באמת להודות לך סגן השר על העבודה. אתה באמת מתייחס לפרטים ונענה לפניות ציבור בשפע והצוות שלך עושה עבודה מדהימה. באמת תודה על הדבר הזה.

אני חייבת לומר שתוך כדי הדיון אני מסתכלת על הפרוטוקול של הדיון בוועדה הזאת לפני שנתיים וזה נשמע ממש כמעט אותו הדבר. אני רוצה לשאול אותך לגבי כמה פרטים. קודם כל, בתכנית שהצגתם לנו עכשיו, בניגוד לפעם הקודמת, לא הצגתם את כמות המיטות ומה השאיפה להעלות. בזמנו דיברתם על 2,100, לא כולל אשדוד. נכון? לפני שנתיים.

אני אומר לכם מה יש לנו.

תוספת של 2,100. זאת הייתה להיות האמורה התוספת ומעניין אותי לדעת האם עמדנו בתוספת הזאת, היכן זה קורה ומה התוספת לשנה הקרובה. מיטות בישראל הן 1.8 לאלף נפשות לעומת הממוצע ב-OECD שהוא 3.5 לאלף נפשות. זאת ממש התנהלות של מדינת עולם שלישי. באחיות אנחנו בממוצע חמש לעומת תשע ב-OECD. אותו דבר, התנהלות של מדינת עולם שלישי. תוחלת החיים שאנחנו מתפארים בעלייתה, היא תוחלת החיים שעולה בעיקר במרכז. בפריפריה, בנגב ובגליל, תוחלת החיים נמוכה יותר.

היא עולה.

עדיין היא נמוכה יותר.

הפערים מצטמצמים.

עדיין היא נמוכה יותר ב-שלוש-ארבע שנים בממוצע.

למעלה מ-80 אחוזים מההשפעה על תוחלת החיים ועל מצב הבריאות לא נמצא במערכת הבריאות.

חלק מהם נמצא ברפואה הפרטית.

לא. לא בבריאות. אני לא מדבר על פרטי או ציבורי. ב-20-15 אחוזים שלנו מצמצמים פערים. אנחנו המערכת הציבורית היחידה שמצמצמת פערים. אגב, זה לא משהו שאני ממציא. זה עולמי. השכלת אם, זה המשתנה המשפיע ביותר על תוחלת חיים, על רמת שכר, על הצלחה בחינוך ובכל דבר אחר. השכלת אם לא נמצאת במגרש של משרד הבריאות. רמת תברואה ורמת עיור, לא נמצאת במגרש של משרד הבריאות. אנחנו מצמצמים פערים.

השכלת אם קשורה גם בשכר של המשפחה שמאפשר גם שירותי רפואה פרטית. זה חלק מהעניין. יש לכם מחקר שמראה את הקשר בין תוחלת החיים לבין שימוש ברפואה פרטית? בדקתם את זה?

זה זניח שבזניחים. רמת הרפואה הציבורית במדינת ישראל היא מצוינת והיא זמינה. השימוש ברפואה פרטית לא נותן ערך בריאותי.

תקציב בריאות הוא תקציב מאוד חשוב וצריך להשקיע בישיבה הזאת זמן. לכן אנחנו כאן.

זה הזמן שאנחנו מקדישים לזה. יש עוד כמה דברים שהם מאוד חשובים, אבל אין זמן. אנחנו צריכים להעביר תקציב בשלושה שבועות.

הצגתם לפני שנתיים 50 מיליון שקלים לטיפול בזיהומים, אני רואה בתקציב שבעצם 41 מיליון שקלים.

אני לא מסכים לדבר הזה. יש כאן אורחים שצריך לתת להם לדבר.

אני אשלים את השאלה.

תענה על הכול יחד בסוף.

אני אשלים את השאלה. אני רואה תקציב של 41 מיליון שקלים. לפני שנתיים אמרת שזה צמצם את הזיהומים אצל פגים בחצי. אז החצי שדיברת עליו בישיבה הזאת הוא חצי מהחצי או זה חצי של מה שאמרת לפני שנתיים? כלומר, מה המספרים המוחלטים?

תענה אחר כך. יש עוד אנשים שצריך לתת להם רשות דיבור ואין לנו הרבה זמן.

לגבי סגירות פערים. שוב, מה התקציבים של מיטות, אחיות וימי אשפוז? מה התקציבים המושקעים? מה היעד שלכם לשנה-שנתיים הקרובות, ל-2019? גם מה היעד כדי להקטין את ההוצאה הפרטית. אצלנו זה 36 אחוזים וב-OECD אלה 30 אחוזים. פחות מ-30 אחוזים ברוב המדינות. מה היעדים לגבי כל הדבר הזה?

רק לסכם. ליצמן, המנכ"ל המצוין שלך אמר כבר לפני שנתיים בכנס שזה שמערכת הבריאות שורדת כאן עם התקציבים הקיימים, זה נס רפואי. זה אדם שגדל באגף התקציבים והגישה שלו היום, אפשר להגיד, מאוד שונה מהגישה של האגף. נס רפואי. ליצמן, אתה עזבת את הממשלה בגלל עבודות בשבת. האם פיקוח נפש ומה שקורה בשירותי הבריאות זאת לא הצדקה מספקת כדי להילחם על התקציבים האלה? אני יודעת שיש בך את הכוח ויש לך את היכולת להילחם על התקציבים האלה. אנחנו שומעים כבר שנתיים על תוספת מכשירי MRI. זה נפלא וחשוב. יש כאן מגמות שהולכות להפוך אותנו למערכת רפואית של מדינת עולם שלישי בניגוד ליכולות המדהימות שכבר יש בישראל. לא כדאי עכשיו לעשות על זה מהומה כדי שתקבלו את התקציבים כך שתוכלו לתפעל את המערכת?

תודה רבה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הדיון הוא דיון חשוב מאוד. רציתי להעלות כמה שאלות. אני בא ממערכת הבריאות. אם אתה רוצה להוריד את הלחץ מבתי החולים, אתה צריך לחזק את המרפאות בקהילה. לצערי זה לא קורה הלכה למעשה, במיוחד במוקדי לילה, במיוחד בפריפריה. אחד העקרונות של חוק בריאות ממלכתי הוא שאתה צריך לעשות בין הפריפריה למרכז, לפחות לתת שירות מונגש כמה שאפשר. אני מכיר את המגבלות של המערכת.

רציתי לשאול כמה שאלות. לגבי המענקים של המתמחים. אין לנו פירוט היכן אתם משקיעים יותר, האם במרכז או בפריפריה.

המענקים הם בפריפריה.

האם תוכל לומר לי אדוני סגן השר כמה פסיכיאטרים השקעתם בפריפריה, במיוחד בנגב.

שמעת שאנחנו הולכים להשקיע מיליארד שקלים.

לא אמרתי את זה. אני אומר לך שהיום בכל המגזר הערבי יש לנו שבעה פסיכיאטרים לילדים. האם יש לך תכנית להוסיף עוד פסיכיאטרים? זו שאלה שחשוב לנו לקבל עליה תשובה.

מיטות. המנכ"ל אמר שהחלוקה של המיטות, תוספת המיטות, לצפון – פריפריה נחשבת צפון ודרום – והשאלה היא האם תוכל לומר לי, אדוני המנכ"ל, כמה מיטות לדרום? זה מידע שחשוב לנו לדעת אותו.

לגבי קיצור התורים, אותו הדבר. קיצור התורים, אתה יכול לקבל קיצור תורים במרכז אבל בדרום אתה לא מרגיש בפועל את קיצור התורים.

לגבי סל הבריאות. סל הבריאות מחייב את כל הקופות לתת את אותו סל. האם זה קורה בפועל? יש קופה שנותנת קצת יותר ודיברת על זה.

כל קופה, מה שוועדת הסל מאשרת, היא חייבת לתת. נקודה. אם היא רוצה לתת משהו בוועדת חריגים, היא יכולה, אבל תנאי ראשון הוא שכל מי שיש לו את אותה מחלה, גם הוא יקבל את הטיפול הזה.

אלה השאלות שחשוב לי לקבל תשובות עליהן.

אני רק רוצה לשאול את השאלות. ברור לי שהתשובות לא יינתנו היום.

מערכת הבריאות היא המערכת הכי חשובה כפי שנאמר כאן כל הזמן, שנוגעת לכלל האזרחים. אני זוכר את השנים בהן משרד הבריאות היה משרד זניח. לפני הרבה שנים זה היה משרד שלא היה משאת נפשו של חבר כנסת, של מי שהיה חבר בממשלה. מאז הרב ליצמן נמצא במשרד, זה הפך להיות משרד שתקציבו גדל באופן דרמטי. יש הרבה דברים שנאמרו כאן שצריך לשפר.

אני אשאל את השאלות שלי במהירות. אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול.

תמתיני בבקשה. אני רוצה לתת לשניים-שלושה גורמים לדבר ואחרי כן אני אתן לך.

כל חברי הכנסת דיברו ושאלו את השאלות. אני חושבת שגם זכותי לשאול את השאלות.

לא אמרתי לך לא. אני אתן לך.

בעוד מספר דקות אנחנו מתחילים ישיבת סיעה. אני מבקשת לשאול את השאלות.

בסדר. תשאלי בקצרה.

תודה רבה. ממש בסטנוגרמה אבל אני מבקשת לקבל את התשובות, לא כמו שקרה לפני שנה. הבנתי שיש לנו תקציבים לקיצור תורים. אני רוצה לדעת כמה הגיע בסופו של דבר לבתי החולים ולקופות החולים ודרכם. כמה הגיע ב-2017, כמה אמור להגיע ב-2018 וכמה ב-2019.

אני רוצה לדעת האם באמת קם צוות שפעל במסגרת תת ועדת מחירים והאם הוא הגיש את המלצותיו לוועדת המחירים הבין-משרדית, מה שצריך היה לעשות עד אפריל 2017. אם כן, אני חושבת שמגיע לנו לקבל את ההמלצות כאן.

לא עכשיו.

לא, לא עכשיו אבל מגיע לנו לקבל כאן לוועדה את ההמלצות.

בסדר.

אני מבקשת לדעת האם באמת יושמה התכנית להרחבת מיטות שהוצגה לנו בשנת 2017. האם הייתה תוספת של 150 תקני מתמחים כפי שהבטיחו לנו. אני מבקשת לדעת האם הייתה הגדלה הדרגתית של מספר הסטודנטים בהתאם למה שנאמר ב-2017ט, כמעט לפני שנה. אני מבקשת לדעת מהו התקציב להתפתחות הילד לאור העובדה שהיום נסגרים כל המרכזים של התפתחות הילד.

היית בחוץ כשהוא ענה על זה.

אני מבקשת לדעת מדוע הפיקוח והמעקב על פרוצדורות פרטיות ירד. אני מבקשת לדעת האם התכנית הלאומית - - -

למה לא אמרת את זה לפני כן? מה קרה עכשיו? מישהו הכתיב לך את זה עכשיו?

לא אדוני. אני יודעת להכין לבדי. אף אחד לא צריך להכתיב לי.

את שואלת על כל המשרד, האם לדעתך וכולי.

לא. אני מבקשת לדעת האם התכנית הלאומית למניעת התאבדות תוקצבה כפי שהיא תוקצבה. אני רוצה לדעת מה הסכום של התמריצים למומחים בפריפריה ובעיקר אני מבקשת לדעת היכן והאם יש תקצוב מיוחד לתכנית של גרוטו לחיזוק מערכת הבריאות בצפון.

תודה רבה. שערי צדק.

שלום ותודה רבה על ההזמנה. מנכ"ל שערי צדק. אני אהיה מאוד מאוד קצר. אני חושב שמלאכתי קלה מכיוון שגם סגן השר, גם המנכ"ל וגם חבר הכנסת לוי – ואני מודה להם על זה – עמדו על הקיפוח הזועק לשמים של בתי החולים הציבוריים. אני רוצה להסביר בתיקון קל לדבריך חבר הכנסת לוי. בתי החולים הציבוריים שאינם ממשלתיים, אלה שמונת בתי החולים של שירותי בריאות כללית, הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת הנצרתיים. הדסה ולניאדו בתכנית הבראה. אנחנו מדברים על בתי החולים הנותרים. בעוד שבתי החולים הממשלתיים בסביבה הכלכלית בה אנחנו עובדים נזקקים ל-2,1 מיליארד שקלים לסגור את תקציב. שמענו מהמנכ"ל על 300 מיליון שקלים בנהריה. בתי החולים שאת שמותיהם הזכרתי, אלה שלא בתכנית הבראה, ואני חושב שיש אינטרס לוועדה שלא ייכנסו לתכנית הבראה, נזקקים להעלאת הסכום הזה של 200 מיליון שקלים. כבוד סגן השר אמר שיתקיים דיון באוצר ואני מבקש מהוועדה הזאת לא להעביר תקציב לפני שיתקיים הדיון הזה ושה-200 מיליון השקלים האלה, אם הם יהפכו ל-500, גם שערי צדק, גם מעייני הישועה, גם שלושת הנצרתיים - ובזה מדובר. לא מדובר באחרים, ושמונת אלה של שירותי בריאות כללית – יבואו על סיפוקם. אנחנו לא צריכים מיליארד ו-300 מיליון שקלים, גם לא 500 מיליון שקלים וגם לא את ה-300 מיליון שקלים שלך נהריה. 90-80 מיליון לשערי צדק ובפרופורציה לנצרתיים ולאלה של שירותי בריאות כללית, יספיקו. בלי זה גם אנחנו נצטרך להיות במורד שהוא מאוד לא רצוי.

דיברו כאן על תקני מתמחים. כשזה בבית חולים ממשלתי, המשרד נותן, האוצר נותן. אנחנו בשערי צדק הבאנו לאוכלוסיית ירושלים מיליארד ו-200 מיליון שקלים מכספי תרומות בעשור האחרון. כשאנחנו מוסיפים מתמחים, אנחנו מוסיפים אותם מתקציבנו. הגירעון שלנו הוא זניח יחסית לבתי החולים הממשלתיים. חייבים לתקן את העוול הזה. תודה.

תודה. משרד האוצר.

זה הדבר הכי חשוב, משרד האוצר. תנו לנו בבקשה תשובות על כל מה שאמרנו.

יש גם דברים חשובים על הבסיס.

אגף התקציבים, משרד האוצר.

יש בעיה מובנית והיא עולה כאן כל הזמן. הנושא הזה של בתי החולים הממשלתיים לעומת בתי החולים הציבוריים שצריך אותם. את שערי צדק צריך, את לניאדו צריך. הרי אין לך תחליף לבית החולים הזה. אין לך. אז תמונת המצב היא שאי אפשר כך לתפקד. סגן השר צריך להתמודד אתך בהרבה בעיות. זאת לא הבעיה היחידה אבל הבעיה הזאת היא בעיה קריטית.

מה תעשה המדינה?

המדינה שילמה להדסה, מעל מיליארד שקלים.

1,2 מיליארד.

אני גם רוצה שתסבירו למה הדברים האלה שנאמרו כאן קודם, למה הם לא בבסיס התקציב. למה צריך אישור של שר האוצר יחד עם שר הבריאות. תגיד, בבקשה, הבמה לרשותך.

זה צריך ללכת יחד עם דיווחים. זה גם דיווח.

צריך ללכת ביחד או לא ביחד, אבל בינתיים זה לא הולך לשום מקום.

זה ילך, כשזה ילך ביחד.

דיווח. אני מוותר על הכול.

הממשלה הזאת שמה את תקציב הבריאות ואת משרד הבריאות בסדר עדיפות מאוד מאוד גבוה. התקציב של משרד הבריאות גדל בשנים האחרונות בשיעורים שהם הרבה יותר גבוהים מהגידול הכללי של תקציב המדינה. בממוצע כשבעה אחוזים בשנה שזה יותר מהגידול באוכלוסייה, יותר מהגידול בתקציב המדינה, בכל השנים האחרונות.

בכמה גדל ב-2019 אם תוריד את הסיעוד?

אני לא יודע למה להוריד את הסיעוד. התקציב גדל בשבעה אחוזים בשנה.

הסיעוד זה גם האוצר וגם הרווחה.

מ-2018 ל-2019 זה לא עלה כך.

כמה עלה משרד הבריאות בתקציב בלי הסיעוד?

ובלי המחירים.

אני יכול להגיד לך גם בלי טיפולי שיניים למבוגרים אבל נניח שאת זה אני כן כולל. בכמה הוא עלה? קיבלתי תשובה, למה להוריד. בסדר.

ההוצאה הציבורית נשארה אותו דבר. נמוכה מאוד ביחס לעולם.

הפרטית גבוהה.

אני לא מבין במקרו. אני שיבחתי את סגן השר. אתם יכולים לקחת את התשבחות האלה גם לעצמכם. תקציב משרד הבריאות גדל בשנים האחרונות באופן דרמטי. בסדר גמור. תענה לי בבקשה נקודתית. בתי החולים הציבוריים לא יכולים להתקיים מ-200 מיליון שקלים. הם לא יכולים. אתם רוצים שהם ינטשו את בתי החולים ואתם תצטרכו לקלוט אותם? מה אתם רוצים שיקרה? זה סתם להכניס סכום שאין אתו כלום.

בסוף זה יגיע להדסה. 1,2 מיליארד שקלים. אני הייתי שם.

כן. למה אתם לא יכולים להגדיל את זה? הרי צריך לפתור את הבעיה.

דבר ראשון, גם הסכום הזה שאומרים 200 מיליון שקלים, זה סכום שהוא עבור מבחן אחד ספציפי. צריך להבין שבתי החולים הציבוריים, כמו גם יתר בתי החולים, נהנים ממגוון גדול של תכניות שהממשלה מקדמת, אגב, ביניהן לדוגמה התכנית הגדולה של קיצור התורים. אני מניח שחלק משמעותי גם משם יגיע לבתי החולים הציבוריים.

הדברים האלה שאתה אומר, גם הממשלתיים נהנים. לא נעים לי להגיד לכם, אני מגן עליכם תמיד אבל בעניין הזה אני לא הולך לוותר.

זאת לא תשובה. הם לא נותנים תשובה.

בסופו של דבר משרד הבריאות מפעיל הרבה מאוד תכניות, אם זה הזיהומים, המיונים, קיצור תורים שחלק ניכר מהתקציבים שלהם מגיעים לכל בתי החולים. אנחנו כמשרד אוצר כן חושבים שיותר נכון שתקציבים יגיעו לגופים במערכת הבריאות בגין שיפור השירות ובגין הגדלת פעילות כזאת או אחרת מאשר תקציב שמגיע שהוא לא מיועד למטרה.

זה לכולם באופן שווה.

רבותיי, אין לנו את הזמן הזה. הבנתי. למה הדברים האלה לא נכנסים לבסיס התקציב? הדברים האלה שהוספתם.

מרכזי חוסן?

כן. למשל.

שם אנחנו מתקצבים בהתאם להחלטת הממשלה שכל פעם היא לתקופה קצובה.

האמת היא שאני מתחיל להתעצבן. יכול להיות שכאשר נאשר את התקציב, אני אגיד להכניס את זה בבסיס ולהכניס עוד כסף. יכול להיות שאני אגיד את זה. יבואו אלי ראשי הקואליציה ויצעקו עלי.

במידה והממשלה תחליט.

מה הממשלה תחליט? אנחנו יושבים כאן ודנים. הממשלה צריכה אותנו. הממשלה תחליט? תבואו עם תשובות יותר טובות.

משרד האוצר מתקצב לפי החלטות הממשלה.

בסדר. אני מבקש ממך שתאמר לאנשים במשרד האוצר, לאנשים שקובעים, שאני עלול להגיע למצב שבו נגיע לתקציב ואני אבקש בשם כל חברי הוועדה לשנות את התקציב של משרד הבריאות, להוסיף עוד כסף לבתי החולים הציבוריים ולהכניס את מרכזי החוסן למשל לבסיס.

אדוני היושב ראש, אפשר לקבל מהאוצר בכלל איזשהו נתון גדול?

לא. אי אפשר. אין לנו זמן. אי אפשר.

ההסתדרות הרפואית. ד"ר פלדמן.

ארגון רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית. הפעם זה ביחד. תרשו לי שלוש דקות ברצף.

שלוש דקות זה הרבה, אבל בסדר.

כדי להגיע לממוצע של ה-OECD אנחנו צריכים 16,000 מיטות. כדי להגיע לישראל 1995, אנחנו צריכים היום 4,000 מיטות. אנחנו מדברים על תקציב. תקציב משרד הבריאות, אני מברך, באמת בפוקוס בשנים האחרונות, הוא עולה ועולה ועולה אבל ההוצאה הלאומית לבריאות דורכת במקום. אנחנו לא זזים לשום מקום.

שאל אותו מה אחוז מהתמ"ג זה.

אני לא מסכים לדבר הזה. יעל, אי אפשר כך.

אבל זה העיקר.

כאילו לא היית שרת הבריאות וכאילו לא היית בקואליציה וכאילו לא היה לך שר אוצר וכאילו היה אז מצב שונה.

אדוני היושב ראש, היו צריכים להיות כאן היום עוד שלושה מיליארד שקלים אם התקציב כשאני הייתי שרת הבריאות היה מאושר.

על זה אמר שלמה המלך יוסיף דעת יוסיף מכאוב. אם לא הייתי יודע את הדברים, היה יותר טוב.

הייתי בנהריה. הסתובבתי בבית החולים ושם המסדרונות חשוכים כי הם חוסכים בחשמל, המעליות לא עובדות כי חוסכים בחשמל ואני שומע שהוא מסובסד ב-300 מיליון שקלים כאשר ראיתי שבסך הכול עושים בבית החולים הזה דבר אחד, מטפלים בחולים. כלומר, לא עושים שם אקסטרות.

אני מציע, לפני שאתה מדבר. אתה לא בדקת את הנתונים הכספיים. אנחנו רצינו להכניס שם, והיו לנו בעיות. יש לנו בעיה גדולה מאוד עם נהריה שהיא לא מהווה דוגמה לבתי חולים.

הרב ליצמן, אני לא נגד. אני בעד ואני רוצה לעזור.

הוא היה בגירעון שלושה חודשים ב-100 מיליון שקלים.

ניהול, ניהול וניהול.

רק בניהול. אני לא רוצה להיכנס לזה.

לא, אל תיכנס לזה.

אני רוצה רק לעזור ורוצה להגדיל את התקציב של משרד הבריאות. כאשר מדברים על תקציב שכל שנה אנחנו בסופו של דבר צריכים להוסיף 2,1 ולסבסד את בתי החולים הממשלתיים ולסבסד את קופות החולים, אז התקציב בבסיס הוא לא ריאלי והוא לא מתאים לצרכים של הבריאות במדינת ישראל.

יושבים היום רופאים בבית ומחכים לתקנים להתמחות. אין תקנים., אני שמח לשמוע על 170 תקנים אבל האם הם יגיעו לבתי החולים? יגיעו לקהילה? זה לא מספיק. אנחנו צריכים יותר. אנחנו צריכים את המענקים. המענקים הראו שהם גורם פנטסטי להזיז אוכלוסיות ממקום א' למקום ב' ולבחור במקצועות. הייתי בפסיכיאטריה בתקופה האחרונה, אין להם מתמחים. כרגע יש מאה תקנים פנויים בפסיכיאטריה, חסרים רופאים לפסיכיאטריה. היה מבצע של מענקים לפסיכיאטריה לפני שנתיים ורופאים זרמו לשם אבל פתאום זה נעצר. למה זה לא ממשיך? הדברים הטובים האלה חייבים להמשיך וחייבים לחשוב על כך שכרגע השמיכה מאוד קצרה. החולים במסדרון, זאת לא אגדה אלא זאת ההוויה שלנו כל יום. העומסים בחדרי מיון, זו הוויה ואני שמח שיש את הראיה ואת הפנים לשפר אבל אנחנו לא עושים את זה מספיק מהר ולא עושים את זה מספיק בגדול וחסר תקציב.

אני קורא לוועדת הכספים ולממשלה להגדיל את תקציב הבריאות בעוד שלושה מיליארד, עשרה מיליארד, כמה שצריך. להתאים את התקציב לצרכים של האוכלוסייה במדינת ישראל.

תודה רבה. מי משיב?

תקציב בתי חולים ציבוריים. דובר עליו כאן רבות. אנחנו סיכמנו עם האוצר על עבודה במהלך 2018 לקראת 2019 כי אני חושב שגם באוצר מבינים שהדרך בה אנחנו מתקצבים את משק האשפוז היום, לא יכולה להימשך.

בנוגע לרופאים. מדינת ישראל התחילה בשנת 2005-2006 להעלות את מספר הרופאים במדינת ישראל. אם עד אז היו בכל שנתון בבתי הספר לרפואה 350 סטודנטים, היום אנחנו כבר מגיעים ל-800 ואנחנו נעלה גם ל-1,000. אחרי שנים מאוד מאוד קשות – יושב כאן דוקטור פלדמן שהיינו ביחד ב-2011 – היום אנחנו מגיעים למצב שיש תור של מתמחים לבתי החולים ועל כן התוספת, שכמובן תמיד אפשר וצריך יותר, של מתמחים שכבר מחכים להתמחות. הגענו למצב של ברכה במערכת שזה מאפשר לנו עכשיו לנתב את הרופאים למקצועות ולאזורים.

הוא לא משיב לשאלות.

אז הוא לא משיב. הוא ישיב בכתב.

הוא מדבר ומדבר ואני לא מבינה מה התקציב שמיועד לזה.

היינו צריכים לסיים את הישיבה כבר ב-2:00.

עם כותרות לא נעשה כלום.

לגבי אחיות. אם היינו ב-1,000 אחיות לשנה, היום אנחנו ב-3,500 ובשנה הבאה נהיה ב-4,000. כלומר, אנחנו מכירים את הבעיות ומתמודדים אתן.

שנה הבאה זה 2019?

שנת הלימודים הבאה שתתחיל בספטמבר-אוקטובר. אנחנו עכשיו ב-3,500 וזה הישג אדיר.

מתמחים. יהיו 35 מיליון שקלים למענקים.

מיטות, יש לנו 1,200 מיטות.

אדוני, זו ועדת כספים או ועדת דיבורים?

אני לא מסכים לזה. אני אנעל את הישיבה.

בוא נשמר מספרים. אפילו מספר אחד הוא לא נתן.

הדבר הזה לא ייעשה. הוא המנכ"ל, הוא ישיב מה שהוא יודע.

הוא צריך להשיב לנו על שאלות והוא לא משיב אפילו על שאלה אחת.

תמשיך.

מיטות. 1,200 מיטות כלליות, עוד 300 מיטות של אשדוד, ביחד 1,500 מיטות. 750 מיטות גריאטריות.

לאיזו שנה זה?

בחומש הקרוב.

זה כולל את ה-2,100?

כך מורכבות ה-2,200.

2,100 של לפני שנתיים.

כן.

אז זה 1,000 עכשיו. ה-1,000 כבר היו? אני מנסה פשוט להבין את זה מסודר.

אבל אני לא יכול יותר. ב-2:00 היינו צריכים לסיים את הדיון. אני אבקש ממנו שיענה לך מסודר אבל לא בוועדה.

שהוא יענה מסודר אבל במספרים.

משה, תענה להם מסודר, לא בוועדה.

אנחנו רוצים מספרים. כמה כסף ייועד לכל אחת מהכותרות האלה.

ברשותכם, אני אומר משהו. כל הדיבורים האלה על המערכת קורסת, המערכת תקרוס, הם המנוע הכי גדול לכך שאם יום אחד יקרה משהו למערכת, זה בגלל זה. אם יש סיבה שאנשים הולכים לפרטי, כי הם שומעים כל היום אנשים בכירים שאומרים שהמערכת קורסת.

אז למה ביטלת את הפרטי?

רוב האנשים לא יכולים ללכת לפרטי.

אדוני המנכ"ל, אני מבקש לענות את התשובות בכתב. רק תשובה אחת לגבי בתי החולים.

הוא היה באמצע תשובה.

אני לא אתן יותר. עם כל הכבוד, אני לא מסכים לדבר הזה. לא מסכים וזה לא יהיה. אני מבקש בכתב. לגבי בתי החולים הציבוריים, ה-200 מיליון שקלים.

לגבי בתי החולים הציבוריים, אמרתי. אנחנו נותנים 200 מיליון שקלים.

זה לא מספיק.

אנחנו חושבים שצריך לתת יותר. השקילות שיש בין המערכת הציבורית למערכת הממשלתית לא יציב לאורך זמן וצריך לטפל בזה. ה-200 מיליון הם הישג אדיר. לא הייתה אף פעם תמיכה שוטפת. היא לא מספיקה.

אני מבקש שהמשרד ייתן תשובות בכתב על השאלות שנשאלו כאן. גם מספרים.

אנחנו נבקש תשובות בוועדת השקיפות על המספרים האלה כי אנחנו לא מצליחים להבין.

בוועדת השקיפות, תענה לה. כאן אני מבקש את התשובות בכתב עם המספרים. אני מתנצל שלא הספקנו כי הדיון היה דיון מעניין וארוך, היה צריך להסתיים בשעה 2:00. אני מבקש, את מה שאפשר לענות בכתב, לענות. מה שאי אפשר לענות, לומר שאין לעניין הזה תשובות וכי אנחנו נמצאים בדיונים.

אפשר לוודא שהתשובות יגיעו לפני התקציב?

סתיו, משרד בריאות היה אצלך בדיון של שלוש דעות וקיבלת את כל התשובות.

דיון מצוין.

עם כל הכבוד, זה מאוד מדאיג אותי שהשרה הקודמת עזבה כי בחצי הדיון הראשון היא בכלל לא הייתה כאן ולא שמעה מה אמרנו.

ליצמן, על השאלה הכי מרכזית לא ענית לי. למה על הדבר הזה לא מפרקים ממשלה.

אם את רוצה, זה ייקח לי שעה אבל אני אסביר לך.

אני מבקש מהאוצר, תעבירו מסר למשרד האוצר.

בדיוק. אני מסכים.

אם לא תהיה תוספת לציבוריים, אני אומר לכם שיש לנו את היכולת לעשות בלגן בוועדת כספים עם התקציב.

יש לך את הקול שלי.

בסדר גמור. אמרתי את זה. אני מודה לך אדוני סגן השר על הדיון המעניין. אני מצטער שזה נמשך יותר זמן ממה שתכננו. המציאות היא שתקציב הבריאות הוא תקציב מאוד משמעותי מבחינת אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו מודים לך, למנכ"ל שלך והצוות שלך על שאתם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. למזלנו זו תמונת המצב כי יש חסר תקציבי דרמטי במערכת הבריאות על אף שאני משבח את העובדה שבתקופה שלך התקציב גדל באופן משמעותי. אני מסכים עם האוצר בעניין הזה אבל עם הנושא של הכספים עליהם דובר בדיון, אני מבקש שתפנה לממונים עליך במשרד האוצר. יכול להיות כאן מהלך שעדיף שנעשה אותו בהידברות מאשר שנעשה על הראש שלכם.

תודה רבה אדוני סגן השר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:18.