ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 960

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ח (14 בפברואר 2018), שעה 10:00

סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד, הצעה לסדר של חברי הכנסת אילן גילאון, אורי מקלב, מירב בן ארי ובצלאל סמוטריץ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

יוסף ג'בארין

אחמד טיבי

בצלאל סמוטריץ

יואב קיש

מוסי רז

יעקב אשר

מירב בן ארי

אורי מקלב

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

איתי קלטניק - מנהל תחום בכיר, זכאויות השתתפויות ושב"ן, משרד הבריאות

ליאור קוטלר - רפרנטית בריאות אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

שלום בן משה
סיגל שיינמן

–
-

ראש עיריית ראש העין
סגנית ראש עיריית ראש העין

גיא יפרח
ד"ר דורית שמואלי

–
-

סגן וממלא מקום ראש עיריית מעלה אדומים
נוירולוגית ילדים, מנהלת מערך התפתחות הילד בירושלים, כללית שירותי בריאות

ערן הכהן - מנהל כספים, מחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות

פניאל רוזנטל - ממונה על תחום קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

חנניה צולק - מנכ"ל עמותת עזר מציון

שרגא יעקובסון - סמנכ"ל עזר מציון

שיר גור - מנהלת הפורום הארצי של היחידות להתפתחות

ד"ר קרן גונן - מנהלת היחידה להתפתחות הילד, חולון

עליזה נבו - מנהלת היחידה להתפתחות הילד, מועצה אזורית מטה בנימין

משה סביל - סמנכ"ל רשת מעונות על"ה

הניה מרמורשטיין - מנהלת על"ה, עזר לילד המיוחד

אהלה שר מנחם - מנהלת היחידה להתפתחות הילד, על"ה, ירושלים

קלאודיה כהן - מנהלת היחידה להתפתחות הילד, על"ה, רחובות

יצחק לוין - מנכ"ל "אחיה ללמוד שאתה יכול"

תרצה שרייבר - מנהלת טף לטף, מודיעין עילית

נחמה שיינפלד - מנהלת כספים, טף לטף, מודיעין עילית

מעין כהן - מרכז התפתחות הילד החרדי, שכונת גאולה, ירושלים

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את מכבי שירותי בריאות

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אחיה

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד, הצעה לסדר של חה''כ אילן גילאון

סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד הצעה לסדר של חה''כ אורי מקלב

סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד הצעה לסדר של חה''כ מירב בן ארי

סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד, הצעה לסדר של חה''כ בצלאל סמוטריץ

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד, הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת אילן גילאון, אורי מקלב, מירב בן ארי ובצלאל סמוטריץ שנמצא אתנו.

בהתאם לסעיף 60(ג)(1) לתקנון הכנסת, החליטו יושב ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת הכספים את הצעתם של חברי הכנסת שציינתי בנושא סכנת קריסה של שירותי התפתחות הילד.

כאמור, נמצא אתנו בצלאל סמוטריץ. לאחר מכן אני אשאל מי נמצא ממשרד הבריאות ושאר המשרדים ושאר הגורמים שצריכים להיות כאן.

בצלאל, תציג את הנושא ואחר כך ניכנס יותר לעומק.

תודה רבה אדוני היושב ראש וכל החברים הנכבדים סביב השולחן. השירותים להתפתחות הילד נמצאים בתוך סל הבריאות. מדינת ישראל החליטה שהיא מעניקה את השירות הזה לאזרחיה במסגרת חוק בריאות ממלכתי. לא עושים טובה לאף אחד. מדינת ישראל, כמו בתחומים נוספים, מי שמעניק את השירותים הללו לאזרחים אלה קופות החולים וכאשר מדובר על המרכזים להתפתחות הילד, את רוב שירות הזה נותנים מרכזים, שאגב, התחוור לי, להפתעתי הרבה, שמדובר בעמותות שחיות במידה רבה מאוד מכספים או של רשויות מקומיות בשטחן הן פועלות או מתרומות. שירות ממלכתי שמדינת ישראל חייבת לתת לאזרחיה במסגרת חוק, בסופו של יום חלק גדול ממנו נשען על פילנתרופיה ותרומות. זה כשלעצמו בעיני דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת.

כאשר חפרתי עם אנשים שמתעסקים בתחום, הסתבר שיש שתי בעיות עיקריות. ראשית, תעריף הבסיס שמשרד הבריאות קבע לכמה עולה שעת טיפול, לא עודכן מזה שנים רבות והיום עומד על 211 שקלים או משהו כזה.

214 שקלים.

אבל הוא כבר לא עודכן במשך הרבה מאוד שנים וכידוע שכר המינימום עולה, השכר הממוצע במשק עולה והתקורות וכולי. הכול עולה. אבל, וזאת הנקודה המרכזית, השוק הזה מנוהל בסוג של התמחרות בין קופות החולים לבין המרכזים באופן שבו באופן קטיגורי וגורף, קופות החולים משלמות הרבה פחות – אני מקווה שנמצאים כאן נציגי קופות החולים ושבסוף הם יאמרו לנו את הסכומים – מהסכום שקבע משרד הבריאות. כשאני אומר הרבה פחות, אני מתכוון לכך שמדובר בפחות מחצי לשעת טיפול. יש פער בלתי מתקבל על הדעת, ולדוגמה ילד ירושלמי או תל אביבי יהודי שהקופה תשלם למרכז בגינו 100, 120, 140 שקלים, אבל עבור ילד ערבי או חרדי הקופה תשלם למרכז 60 שקלים לשעה. למה? כי המרכז שיושב בכפר הערבי הוא חלש, יכולת המיקוח שלו חלשה ולכן קופת החולים יכולה לנצל את זה.

המצב היום הוא שיש למעלה מ-20,000 ילדים שמחכים בתור לקביעת תור לטיפול. צריך להבין, ילד שאבחנו אצלו בעיה בגיל שלוש, אם מטפלים בה, פותרים לו את הבעיה והוא נכנס אחר כך לגן חובה ולכיתה א' כמו ילד רגיל. ילד שלא מטפלים בבעיה שלו, הוא מתחיל להסתבך. אם זו בעיה קטנטנה, התפתחותית, מוטורית, חציית קו אמצע או כל מיני דברים כאלה שלא פתרת לו את זה בריפוי בעיסוק, הוא יכול לסחוב את זה אחר כך עד התיכון ועד הצבא ובתחושה שלו כלפי עצמו הוא דפוק והוא מוגבל וכולי, למרות שיכולת לפתור את זה ברגע אחד.

ברור שכאשר יש תורים ארוכים כאלה, אנחנו לא מצליחים לתת מענה.

בצלאל, אנחנו מעדיפים לשמוע תשובות כדי שנוכל לקבל כאן החלטה סבירה. אם אנחנו נדבר ולא נשמע תשובות, נפספס.

אני מסיים. באופן מעשי צריך לעשות שלושה דברים: לעדכן את התעריף, לייצר איזושהי רגולציה מול קופות החולים כדי לוודא שקופות החולים משלמות משהו שהוא לפחות קרוב לתעריף הזה ולא מנצלות את החולשה של המרכזים, ובמקביל לייצר תמיכה של משרד הבריאות ועל זה שמעתי כבר שיש כוונה כזאת. לא פילנתרופים אמורים לממן שירות שהמדינה חייבת לתת לאזרחיה. משרד הבריאות ייתן את הפער הזה למרכז.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה רבה אדוני היושב ראש.

אם אפשר, תקצרו. עדיף שנגיע לנקודה שנוכל להועיל בה.

שמעתי מה שאמר בצלאל ואנחנו גם מדברים על זה. אני לא רוצה להרחיב. אני חושבת שהוא אמר את הכול. אני אשמע ואני אעיר את ההערות שלי לאחר מכן.

תודה. מי עוד בין המציעים?

אני לא בין המציעים אבל אני מבקש לומר מילה. אני לא יודע מי מהנציגים היה בדיון שקיימנו לא מזמן בוועדה לזכויות הילד ושם נחשפו נתונים מדהימים על תורים שאורכים חודשים ואולי שנה. לפעמים חצי שנה עד שהילד מגיע לאבחון ואחרי האבחון צריך לחכות שנה עד שהוא מתחיל טיפול. זה פשוט בלתי ייאמן שזה המצב.

גם אני מכיר את הנושא מהדיון שהיה בוועדה לזכויות הילד שאני חבר בה ואני מכיר את הנושא גם בגלל פנייה ספציפית של סניף ראש העין שם יש בעיה ומצוקה אמיתית. אני אומר שאנחנו לא יכולים להתנער מהאחריות שלנו. אנחנו כאן רוצים לשמוע גם ממשרד הבריאות, מהאוצר, מקופות החולים, איך הם הולכים להתמודד עם זה. אני אומר לכם שאני בזמנו, כמשפחה, נזקקתי לשירותים שלהם במקום אחר אמנם וקשה לי לחשוב מה עושה משפחה שצריכה ועכשיו אין כי לא מצאנו את המימון.

ואין לה כסף לפרטי.

לא מדובר בסכומים שאי אפשר להביא. אני אומר שיש לנו אחריות ציבורית וחובה עלינו לדאוג שזה יקרה.

לפני שאני אפנה למשרד הבריאות ולשאר הגורמים, ראש עיריית ראש העין, אתה רוצה להתייחס?

אני מודה לכם על הדיון. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. אני מצטרף לכל מה שנאמר כאן. בראש העין אנחנו קולטים היום אלפי זוגות צעירים עם ילדים קטנים. המרכז שלנו שהתרגל לקבל מספרים קטנים, צריך להיערך למספרים גדולים מאוד. העירייה נותנת את המרכז, מחזיקה את המרכז, משלמת חלק מהשכר של האנשים, אנשים שעובדים שם הם אנשים טובים מאוד והשכר שלהם הוא שכר נמוך, הם עובדי בחצאי משרה ועובדים גם במקומות אחרים. לכן חלק מהאנשים אחרי זמן רב מאוד התפטרו לצערי. אנחנו מנסים לגייס אחרים במקומם. אסור שהמרכז הזה ייסגר. זה ברמה המקומית.

הבעיות שהועלו כאן הן נכונות. אתן לך אדוני היושב ראש דוגמה קטנה. אם אדם פרטי הולך למוסד פרטי, ההחזר שהוא מקבל מקופת חולים הוא גבוה מאוד. אם הוא בא למרכז שהוא מרכז רשמי, הוא מקבל פחות. קיימנו דיון עם קופת חולים ותבענו מהם לשלם יותר. זו חובתה של קופת חולים. זה מה שמוגדר כטופס 17. הגופים שאחראיים על העניין ברמה הארצית, אלה קופות החולים שעושים עם זה דברים, אני לא רוצה לומר מילה גסה

המשרדים הרלוונטיים צריכים לעשות רגולציה, להעלות את התקציב ולדאוג לשכר של העובדים שנמצאים שם כי השכר שלהם ממילא נמוך. אלה עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק וכדומה.

אני מבקש מהוועדה להמליץ המלצות. תודה לכם על הדיון.

תודה לך. אני אאפשר לעוד אחד ואז אני אפנה למשרד הבריאות.

גם לקופות החולים.

את רוצה תכל'ס, ואני יודע איך להגיע לזה.

גיא יפרח, סגן ראש עיריית מעלה אדומים.

תודה רבה. שלום לכולם. אדוני היושב ראש, אני אקצר כי אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו על ידי אחרים. מעלה אדומים החליטה לפני כמה שנים לפתוח מרכז להתפתחות הילד בגלל הפער שיש היום, ואנחנו מכירים את המצוקות שיש במדינה כאשר למעלה משנה מחכים הורים וילדים בתור כדי להכניס ילד למרכז כזה. המשמעות היא, מי שיצא לו להיות במרכז התפתחות הילד מבין שבזכות המרכזים האלו הילדים האלה יכולים בסופו של תהליך לחזור לכיתה שלהם או לגן שלהם ולהיות שווים. מצמצמים פערים משמעותיים מול הילדים האחרים. הדבר הזה הוא בנפשנו. אנחנו היינו בטוחים שבמוקדם או במאוחר המדינה תיכנס לעובי הקורה ולא תיתן לרשות מקומית לקבל החלטה בהקשר הזה כאשר ברצותה יהיה מרכז להתפתחות הילד, וברצותה לא יהיה. היום אנחנו מסבסדים את זה במאות אלפי שקלים. אני מודה ומתווה שכל שנה אנחנו במסגרת קיצוצים וכולי שוקלים כל פעם מחדש האם אנחנו מסוגלים לעמוד ולתקצב את זה או לא. לדעתי אסור שזה יהיה המצב.

אני מבין שסגן שר הבריאות צריך לקבל החלטה בתקופה הקרובה האם הוא משפה את הרשויות המקומיות או את קופות החולים בעניין הזה. האמת היא שלא זה לא חשוב אלא מה שחשוב לנו זה שהמדינה תיכנס לסיפור הזה.

שמי שצריך לקבל טיפול, יקבל את הטיפול.

ויקבלו את התקציב.

דבר אחרון שאני רוצה לומר הוא העובדה – וחבר הכנסת בצלאל דיבר על כך – שיש איזושהי התמחרות מול קופות החולים, אין איזשהו תעריף.

גם לזה אנחנו תכף ניכנס.

אני רוצה לשמוע את המרכזים. מעין כהן.

אני נותנת את הכבוד לשיר.

אני מנהלת את הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד. אנחנו מאגדים 100 יחידות, שליש מהן הן יחידות שבאמת נתמכות על ידי עמותות, מופעלות על ידי עמותות, שליש על ידי רשויות מקומיות ושליש על ידי החברה למתנ"סים. כולן יחידות ציבוריות.

אנחנו נמצאים היום במצב שבו יש לנו, מו שאמרנו, 20,000 ילדים בתורים. היחידות, או נסגרות או מצטמצמות. אנחנו רואים את התהליך הזה קורה בשנה האחרונה בצורה דרמטית. אנחנו דואגים מאוד שלאחר בחירות לרשויות המקומיות ייסגרו עוד יחידות. ראשי הרשויות הודיעו שאין בכוונתם להמשיך ולתמוך ביחידות. המצב הזה מדאיג אותנו כי כל יחידה שנסגרת, משמע עוד ילדים בתורים.

חשוב לי לומר עוד דבר אחד. היחידות הן המקום הכי טוב לקבל טיפול. זאת לא רק שאלה של כסף. נמצאת כאן הדר ירדני ממשרד הבריאות והיא מפקחת על היחידות והביאה אותן לרמה מקצועית מעולה. לכן חשוב שהיחידות יתקיימו ושהילדים יקבלו טיפול ביחידות ולא טיפול פרטי.

התייחסות אחרונה.

סמנכ"ל רשת מעונות על"ה. כולם מדברים כאן על החשש מפני הסגירה ואנחנו לצערי נמצאים אחרי. יש לנו מרכז בבני ברק שנתן 1,800 טיפולים בחודש והוא נסגר. פשוט נסגר כי לא יכולנו לעמוד בעומס. כמו שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', אנחנו נאלצים להביא כסף, לקושש כסף, להסתובב בעולם כדי להביא כספים, לגייס כספים ובנושא הזה לא הצלחנו להביא עוד כספים ולכן נאלצנו לסגור מרכז שנותן שירות ל-1,800 מטופלים בחודש, שיכולי לחזור לקהילה, שיכולים להיכנס לתלם ולמסלול כמו שנאמר כאן. הסכין מונחת על מרכז נוסף בירושלים כי אנחנו לא עומדים בעומס, מרכז שנותן 600 טיפולים בחודש. הביקוש עולה. יש 100 אנשים שממתינים בתור ואנחנו לא רק שלא מצליחים לצמצם את התורים אלא בחשש מסגירת היחידה.

תודה. אנחנו רוצים תכל'ס. אני יכול לאפשר לכולכם לדבר ואנחנו נצא מכאן, ננעל את הדלת ונגיד להתראות. אני חושב שצריך לפתור את הבעיה ולראות איך אנחנו יכולים להביא את הנושא לפתרון.

מי נציגי משרד הבריאות? שאלות למשרד הבריאות. אני יכול להבין למה יש כאן תעריף כזה שזז איך שמתחשק לו? למה אין תעריף קבוע? ילד מגיע, מקבל טיפול כאשר במרכז בשפרעם הוא יקבל מחיר כזה, בירושלים יקבל מחיר אחד וברעננה יקבל מחיר אחר. איך זה נקבע? הקופות קובעות או משרד הבריאות קובע פרמטר? לפי מה נקבע המחיר? אתה יכול לתת לי תשובה לזה?

אני אתן סקירה קצרה. אני מנהל תחום בכיר זכאויות והשתתפויות בשב"ן, אגף לפיקוח על קופות חולים, משרד הבריאות.

רציתי להתייחס לכל נושא התפתחות הילד. אני אתייחס ספציפית לגבי התעריף. תעריפון משרד הבריאות. תעריפון משרד הבריאות נקבע אצלנו על ידי תחום תמחור וועדת מחירים. הוא כמובן תמחור מלמטה. כלומר, הולך על השירותים ועל הממוצעים.

התעריפון שנקבע במשרד הבריאות הוא תעריף מקסימום. כלומר, התעריף הזה נתון למשא ומתן בכל תחום .

גם המינימום נקבע או רק המקסימום?

אין מינימום.

יכול להיות גם שקל אחד. אם יתחשק לקופה לתת שקל אחד, היא תיתן שקל.

יש משא ומתן בין שני גורמים.

אני אומר לכם שהמציאות הזאת שקבעה מחיר מקסימום ובזה אתם סוגרים את העניין והקופות יתנהלו איך שהן רצות מול הלקוח בקצה, זה בלתי אפשרי. אין מציאות כזאת. תבינו, אתם יוצרים כאן בעיה. הרי אתם צריכים להבין שברגע שאתם נתתם את הרף העליון ובזה גמרתם, הם יתמקחו גם על עשרה שקלים לילד בטיפול. זו מציאות שיכולה לקרות ואני אומר לכם שאני מתפלא על איך שאתם מתנהלים בצורה הזאת. אתם מבינים את הפרצה שקוראת, אני לא רוצה להגיד לגנב אבל זו המציאות. ההתנהלות הזאת שאתה מתנהל ומתמסחר, למרכזים אין ברירה, הם עם אקדח על הרקה. חלק מהמימון של הפעילות הזאת, זה הכסף הזה.

העיריות לא יכולות לשאת על הגב שלהן את כל הדבר הזה. גם כך הן נותנות את המרכז, אם אני לא טועה, את המבנה, לטובת הדבר הזה. חבר'ה, אני חושב שהדברים האלה הם בנפשנו ואני לא אומר את זה סתם אלא אני אומר את זה מתוך ניסיון. האמינו לי, יש לי קצת ניסיון מתוך מה שיש לי בתוך המשפחה שלי. אני יודע מה היעילות של הטיפול לילד בגיל הצעיר, אבל אם ילד צריך לחכות שנה לטיפול, אתם כנראה לא מבינים מה זאת שנה. אני אומר לכם שזה לדיראון עולם לילד. אני אומר את זה בלשון הכי עדינה שאני יכול לומר.

אשמח להתייחס לזה.

אתה מקצה כסף. אם אתה רוצה לחסוך כסף על חשבון הילדים, תגיד את זה מראש.

לא.

אם אתם לא רוצים לתת טיפול, עדיף שתגידו את זה. אל תזרקו את האנשים למים והם יצטרכו להסתדר.

שאלת לגבי התעריף.

אתה אומר שאתה נותן תעריף מקסימום. אתה צריך לקבוע הפוך. לא אכפת לי שהוא גם יגיד מקסימום וגם יגיד לי את המינימום, אבל אם הוא אומר לי רק את המקסימום, אנחנו במדרון חלקלק למטה.

מתי עודכן התעריף הזה בפעם האחרונה?

אני מבין ש-14 שנים הוא לא עודכן.

התעריף מ-1997 צמוד מדד האשפוז.

אם כן, מ-1997 לא עודכן התעריף.

שלא תטעו, הדיון יכול להיגמר אבל אנחנו כאן בוועדת הכספים לא ניתן לדבר הזה להתמסמס בשום פנים ואופן. אני מתכוון להביא את זה ליושב ראש הוועדה. אני לא יושב ראש הוועדה אבל אני יכול להגיד לכם שאני נמצא כאן בכל הדיונים. ב-99 אחוזים מהדיונים של ועדת הכספים אני נמצא ואני מאוד פעיל. אני לא אתן יד אם הדבר הזה לא יבוא על פתרונו, גם אם אני צריך לפתור את זה במסגרת הדיונים על תקציב המדינה. הדבר הזה הוא בעוכרינו. יש כאן הזנחה. אני לא רוצה לפגוע בקופות כיוון שאני חושב שאתם צריכים להגיד תודה רבה למרכזים האלה. אתם כנראה לא מבינים כמה כסף הם חוסכים לכם והחיסכון הוא לא היום אלא הוא מה יהיה בעוד כמה שנים עם אותו ילד, כי אם טיפלת בו היום, אתה תחסוך לעתיד ומדובר במאות אלפי שקלים של אשפוז שאתם תצטרכו להוציא אותם. אני אומר את זה באחריות.

לכן חברים, דבר אחד, אתם תצטרכו לקבל כאן ולהביא לנו תשובה, להביא תשובה לוועדה איך אתם מתכוונים לטפל בתעריף הזה, לגבי המינימום שלו וגם לגבי המקסימום וגם העדכון שלו. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שההוראה הזאת תחלחל למטה לקופות בהוראת מנכ"ל ולא באיזו שיחה אקראית במסדרון. אלה דברים שצריכים לצאת בחוזר מנכ"ל. הרשויות צריכות לקבל את החוזר הזה, המרכזים צריכים לקבל אותו, כולם צריכים לדעת עליו. אין אפשרות להמשיך לנהל את העסק הזה כמו עסק. אנחנו מתעסקים כאן בילדים, בבני אדם.

יש הנחיות שמדברות על שלושה חודשים אבל זה לא מיושם.

כבוד היושב ראש, אני כן אשמח להציג נתונים.

אני אתן לך להציג את הכול אבל אני רוצה תשובות לדבריי.

משרד הבריאות מכיר בבעיה. כמובן דוח מבקר המדינה התייחס לכך. אנחנו עושים עבודה וכמו שאתם יודעים לפני מספר חודשים הוקמה ועדה בראשותו של המשנה למנכ"ל פרופסור איתמר גרוטו. פרופסור גרוטו הקים שתי ועדות משנה, כלכלית ומקצועית, אחת בראשותה של דוקטור הדר ירדני שיושבת כאן לצדי, ואחת בראשותי. אנחנו נפגשים עם גורמי שטח, נפגשים עם קופות החולים, עם אנשי מקצוע, במטרה לפתור את הבעיה.

אתה יכול לומר לי כמה בסך הכול התקציב לנושא הזה אצלכם במשרד?

הם לא משלמים כלום.

המשרד נותן כסף לקופות.

אנחנו עדיין שוקדים על זה ועובדים על קביעת תחומים לתקציב.

אתה יכול להגיד מה גובה התקציב היום? מיליון, חצי מיליון, שני מיליון?

כרגע לצערי אין תקציב.

אין לך תקציב בכלל. זאת אומרת, היום אתם מנחים.

אחת המסקנות שעולות היא שבאמת אנחנו רוצים להביא תקציב ייעודי לנושא הזה.

אתה יודע מה גובה התקציב שחסר לך שם?

על זה אנחנו עובדים כרגע.

יש לנו כאן דיונים על תקציב 2019. אם הוא יגיד שחסרים לו 10 מיליון שקלים, 5 מיליון שקלים, זה כסף קטן להביא אותו.

אני חייבת משפט אחד. עם כל הכבוד, אני גם הגשתי את הדיון הזה ואני חייבת לומר משפט אחד. אני לא מצליחה להבין. אתה מתייחס לזה כאילו המרכזים להתפתחות הילד זה משהו חדש שנוצר אתמול. איפה הייתם כל השנים? סליחה, אני באמת רוצה להבין איפה הייתם כל השנים. כל השנים קופות החולים באו ונתנו את המענה. מה עשיתם? אתה אומר שפרופסור גרוטו שאני מעריכה מאוד הקים ועדה ואז הוא הקים עוד שתי ועדות, ואין לי בעיה עם ועדה אבל מה אתם עושים? איפה הייתם בשנים שהמרכזים פעלו? המרכזים האלה באו לכאן ועד שהם לא קרסו, לא התערבתם. אני באמת רוצה להבין. אמר היושב ראש שאלה ילדים. אנחנו לא מדברים כאן על בטטות אלא על ילדים. מה עשיתם עד עכשיו? אם קופות החולים נמצאות עכשיו במצוקה, למה אתם לא נותנים תקציב ייעודי לקופה לסגור את הפערים? בסוף הרי, אם לא יהיה את הקופה, אם לא יהיה את העניין הזה, לאן אתם רוצים שהילדים ילכו?

מי שיש לו כסף, הולך לפרטי.

לפני שתמשיך, נציגת משרד הבריאות, תוכלי לומר לנו כמה מלים?

כן. אני מנהלת המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. אני רוצה לומר שבמשרד הבריאות יש מחלקה מיוחדת לנושא התפתחות הילד, כך שמשרד הבריאות רואה את החשיבות.

מחלקה יכולה להיות אבל השאלה אם מטפלים בזה.

אני מקווה שאני עושה את עבודתי נאמנה.

את צריכה כלים.

אנחנו עובדים עכשיו בניסיון לגייס את הכלים כמו שאמר כאן איתי. המשרד רואה את זה ברצינות רבה, את התחום. ההידרדרות של היחידות או הקריסה עליה מדברים עכשיו זה משהו שהוא התחיל להיות בצורה מואצת לאחרונה. אני יכולה להגיד לכם שמהיחידות המוכרות על ידי משרד הבריאות, היחידות שנסגרו הן ספורות ביותר. מדברים כאן על חלק מהיחידות שאינן יחידות מוכרות על ידי המשרד והמשרד לא יודע ולא מכיר אותן. משרד הבריאות דרך התכנית הלאומית מתקצב 31 יחידות מתוך היחידות שציינו כאן, מתוך ה-93 המוכרות. זה סכום כסף שיכול להיות גם 425 אלף שקלים בשנה. אנחנו עושים עכשיו איזה שהם תהליכים.

סך הכול או שלכל מרכז?

לכל מרכז. 425 אלף שקלים. כל פעם שוכחים להגיד את זה. אנחנו באמת עושים בקרות על היחידות, אנחנו עוסקים בהכשרות של היחידות, של אנשי המקצוע ביחידות, אנחנו נמצאים בקשרים הדוקים עם הקופות גם לנושא של ההסכמים והתקציבים במסגרת האפשרויות שלנו להשפיע על הסכם שחותמת קופה עם ספק שלה כמו כל ספק אחר. כמו שאמר לכם איתי, המשרד לא מתערב בהסכמים שחותמת קופה עם ספק.

אבל אתה קובע מקסימום ולא קובע רף מינימלי. אז אתה מאפשר לאותה קופה לנהל את המסחור הזה איך שבא לה.

זה לא שאתם לא מתערבים בכל. אתם מתערבים אבל היכן שאתם רוצים. היכן שאתם לא רוצים להתערב, אתם לא מתערבים.

מעבר לזה, אם יש שאלות ספציפיות, נענה עליהן.

אני הולך לקבוע כאן דד ליין בנושא כי אנחנו בדיונים על התקציב ואני מעדיף שהדברים יהיו ברורים לנו. לפחות בצלאל ואני חברים בוועדת הכספים, מיקי לוי חבר ועדת הכספים, אחמד טיבי חבר ועדת הכספים.

אני אקצר. משרד הבריאות רואה באמת חשיבות בהקצאת תקציבים ייעודיים שיגדירו תפוקות, שיתמכו בתשתיות, ייעודיים רק להתפתחות הילד. לעשות דברים כאלה זה דרך מבחני תמיכה. אנחנו באמת הולכים בדיוני התקציב הקרובים לייעד תקציבים לתחום הזה. אנחנו נתמוך בקופות החולים, כמובן להעלאת התפוקות כלפי ההסדרים, מה שצפוי גם להעלות את רמת השכר במשק. כשנקבע תעריף מקסימום, אמנם תוקפים אותו אבל נקבע תעריף מקסימום שלוקח בתוכו גם עניין של מורכבות וגם עניין של כל הנלווים, כל התעריפים הנלווים לזה. תעריף שנקבע בשוק פרטי הוא בעצם תעריף פרוץ ולא בהכרח מייצג את העלויות.

דובר כאן על הפריפריה, גם על התפוקות וגם על התשתיות. אנחנו רוצים לתת תעדוף לפריפריה. אנחנו מודעים לבעיה, בעיקר בצפון ובדרום. אסור להפקיר את הפריפריה ואנחנו לא נפקיר אותה.

מתי יהיו מסקנות הוועדות האלה?

ממש בקרוב.

אותי לא מעניין מתי יהיו המסקנות. לדיון הזה אותי מעניין לקבוע את התעריף המינימלי ולעשות זאת בהקדם האפשרי. הם צריכים לשבת ולקבוע אותו. שנית, הם צריכים לומר לנו בתוך שבועיים מה התקציב שהם צריכים לטובת התפתחות הילד לכל המסגרות. במידה שהם יביאו את זה, אנחנו כאן. אני אומר לכם, אני מתחייב בעזרת השם שהתקציב כולו יתווסף לטובת הפרויקט הזה, גם אם נצטרך כל חברי ועדת הכספים לעמוד על הדבר הזה.

לא אמרתי דברים סתם אלא אמרתי אותם מכל לבי. העניין הזה של טיפול בילד כשהוא קטן, יחסוך אלפי שקלים. גם הצלנו את הילד בבריאות שלו, בהתפתחות שלו, בכל מה שקשור עד שהוא מגיע לגיל שהוא יצטרך גם להתגייס לצבא או לכל מסגרת אחרת. לכן טובת המדינה, טובתכם אתם. בסופו של יום זה יחסוך אלפי שקלים למדינה.

מיליוני שקלים. אלפי שקלים לילד.

כן. אלה מיליונים. אני אומר את זה על עוד מסגרות אחרות. את הביקורת שלנו קבלו כביקורת בונה. אין כאן עניין של לתקוף אתכם אבל אתם חייבים לומר לנו כמה כסף אתם צריכים. אני מבטיח לכם, הנה, אני אומר לך, גם אם תאמר לי ולבצלאל ולכל חברי הכנסת בוועדה, אנחנו נעמוד על כך בדיונים על התקציב די שזה יתווסף למסגרת הספציפית הזאת בתוך המשרד על מנת שתוכלו לתפעל את כל המרכזים האלה.

אתה תתייחס בוודאי למשפט שנאמר לפיו הכול יעבוד לפי מבחן הכנסה. איך אנחנו יכולים לקבל דבר כזה? מבחן הכנסה, אתה תוציא ממעגל הזכאים הרבה ילדים.

אתה לא היית כאן. יש כאן בעיה אחת והבעיה היא שיש התמסחרות מול קופות החולים.

נכון.

קופות החולים יכולות לקבוע שילד בשפרעם יקבל 30 שקלים וילד ברעננה יקבל 120 שקלים או 240 שקלים. הם קבעו רף עליון.

זה גם לא נכנס למבחן הכנסה.

לוח הזמנים הוא קריטי בעניין הזה. אין מילה שיותר משקפת את ממד הזמן כמו התפתחות הילד שזו שאלה שכל יום שעובר, אי אפשר להחזיר אותו. כל תקופה שעוברת, אי אפשר להחזיר אותה. אנחנו נמצאים היום בהתמודדות מול צרכים שאין ויכוח עליהם לבין תקציבים, לבין התנהלות שחוסמת את האפשרות.

אני אשמע גם את הקופות. הקופות לא סתם יושבות בשקט. יש להן עניין.

אני מנהלת יחידה התפתחותית בחולון שזאת יחידה שהיא בין הגדולות בארץ. אני גם נציגת הרשות המקומית. אני חייבת לציין שחולון יחסית היא עיר שמסבסדת את היחידות האלה בצורה מאוד מאוד יפה ועדיין גם קופות החולים, אני חושבת שההסכמים שלנו בחולון הם ההסכמים הטובים ביותר שיש בארץ ועדיין, למרות שההסכמים שלנו הם הכי טובים שיש בארץ – מכל היחידות כאן אני אמורה לשתוק – המצב הוא לא טוב. גם כשיש את התעריפים הגבוהים ביותר, ואני נציגה של אחד הפורומים האלה, עדיין אנחנו לא עומדים בתקציבים האלה. הרשות מממנת המון כסף. מבחינת הרשות, כל שנה אנחנו בדיונים מה קורה עם היחידה הזאת, גם כשזאת היחידה הכי עשירה בארץ.

אני רוצה לומר – ואני כרגע מדברת בשם היחידות הקטנות יותר - שזה בלתי אפשרי להתמודד עם קופות החולים. ההסכמים הם לא הגיוניים בעליל.

הבנו. אני רוצה לשמוע את קופות החולים. הקופות לא דיברו והן חלק מרכזי בנושא.

יש כאן מישהו מאגף התקציבים? כן. זה חשוב לנו. אם לא שמעת מה אמרתי במשך הדיון, אני אחזור על זה.

אנשי אגף התקציבים מקבלים הנחיה לשבת מאחור?

אני לא צריך להגיד, אתם מכירים, משה גפני הוא יושב ראש הוועדה ואני לחשתי לאוזנו מה שצריך לעשות. אני אומר לכם שבאמת בדיוני התקציב ניתן לזה את מלוא כובד המשקל כדי לפתור את הבעיה.

שלום רב. אני מנהל כספים של מחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות. במקרה גם תושב ראש העין ואני שמח לראות את נציגי העירייה כאן.

נמצאים כאן ראש העיר וסגניתו.

האמת היא שראש העין רלוונטית כאן כי כתושב השכונה החדשה הייתי מאוד גאה לראות את הקופה שלי ובכלל את שירותי הבריאות בשכונה החדשה נפתחים, כמעט השירות הציבורי הראשון שנפתח ברצינות, בלי תלונות, עם פריסה מצוינת ועם שירות מצוין. אני אשמח אם תאשרו את זה. זאת אומרת, ממש במרכז הראשון שהיה אפשר לספק שירות, קופת חולים מכבי ואחריה קופת חולים כללית, נראה לי לאחרונה, סיפקו שירות. בשירות הזה אנחנו מרגישים שיש לנו משבר ורציתי להסביר למה זה קורה ובמה זה שונה משאר השירותים.

אתה יכול להגיד לי משהו על התעריפים?

אני מיד אתייחס לזה.

הם היחידים שלפחות נותנים תעריף קבוע. הם היחידים שנותנים 147 שקלים.

אני כאן בסיטואציה אולי נוחה בהקשר של התעריף כי כמו שנציגת עיריית חולון אמרה, אלנו אין את האפליה הזאת בין ישובים כאלה וישובים אחרים. אנחנו משלמים תעריף אחיד של 147 שקלים. התעריף הזה הוא תולדה של הגדלה משמעותי, הגדלה ועוד הגדלה ועוד הגדלה של התעריף של כמה הגדלות כאלה כהחלטת מנכ"ל בשנים האחרונות. בצורה אבסורדית אנחנו רואים שאנחנו מעלים ומעלים את התעריף ובצורה אבסורדית מגיעים אלינו פחות מטפלים. אנחנו פחות אטרקטיביים למטפלים. רק בשנה האחרונה העלינו בכ-10 אחוזים את התעריף וכל כלכלן, כל עובד יכול לומר לך שאם הגדלת את התעריף ב-10 אחוזים, יגיעו אליך כנראה יותר מטפלים אבל לא, בנטו בסוף השנה אצלי במחוז לפחות יש יותר מטפלים שעוזבים אותנו לפרטי מאשר כאלה שמצטרפים אלינו.

לפרטי אתם משלמים 211 שקלים.

בפרטי לא משלמים 211 שקלים. בפרטי המדינה משלמת 211 שקלים.

משתתפת ב-211 שקלים.

לפני כמה שנים היה חוזר שהוא מאוד מאוד שונה. זה קורה רק בהתפתחות הילד. בהתפתחות הילד, הקופות מחויבות לתת ואוצ'ר. זה אומר שהן מחויבות לתת כסף מסוים אבל הן לא מחויבות לספק את השירות בעין. זאת אומרת, בעצם מה שקורה כאן זה המודל האמריקאי של אספקת השירות. רק בהתפתחות הילד. זאת אומרת, הקופות משתתפות ובעצם המטפל יכול לקחת כמה כסף שהוא רוצה. מה זה עושה? אינפלציה משמעותית במחירים והקופות עומדות בפני משבר ולא מסוגלות, גם קופה שהעלתה והעלתה את התעריף, להתמודד.

אבל משרד הבריאות קבע לפני 20 שנים 211 שקלים ואתה היום אחרי העלאה ב-147 שקלים.

הוא לא קבע. מדובר כאן בתעריף מקסימלי, כמו שציין נציג משרד הבריאות, וזה לא היה התעריף לפני 20 שנים אלא הוא התעדכן במחיר יום אשפוז שזה עדכון מעבר לריאלי במחירים. זה לא היה תעריף של 211 שקלים שלא התעדכן. כמו שאמרתי, אנחנו מעלים ומעלים את התעריפים ואתם מכירים את זה.

רק בהתפתחות הילד השיטה היא שיטה שלא קיימת בשום מקום במשרד הבריאות. הכנסת לפני שנה וחצי אסרה על השיטה הזאת גם בשב"ן. בכל הדיונים על החזר והסדר, הכנסת בעצם אסרה על מתן החזרים. היא אמרה שכל ההתקשרויות יהיו בהסדרים כי זאת מערכת הבריאות.

זה מה שיהיה.

מבחינה שוויונית, המצב הזה של מתן החזרים הוא נוראי. אני בדקתי אצלנו בקופה. תושבים ממעמד סוציו אקונומי חזק מנצלים את ההחזרים ותושבים מערים שהם במעמד סוציו אקונומי נמוך - - -

לא מקבלים את הטיפול. אין לו גם את המצ'ינג הקטן הזה.

אנחנו מאוד כואבים את זה. כשיש לי החזרים, קשה לי לפקח על איכות הטיפול כקופה. שורש הבעיה כאן היא המודל. אתם לא שומעים את הבעיה הזאת בשאר השירותים כי המודל כאן צריך - - -

לא נכון. בשאר השירותים גם לפעמים מחכים חצי שנה ושנה לטיפול.

משפט אחרון. התפתחות הילד היא דוגמה לשחיקת המקורות של הקופות. זה משהו שהגידול בשימושים שלו עולה הרבה מאוד על הדמוגרפיה בישראל. אנחנו מקבלים כשני אחוזים רק בשנים האחרונות גידול דמוגרפי והגידול בכמויות בתוך הקופה מחייב להעלות את התקציב. תודה רבה.

דברים ברורים.

אני יושב ראש עזר מציון. אנחנו מטפלים ב-1,700 ילדים בחודש. כואב הלב שאנחנו צריכים היום לחפש כספים. בשנה האחרונה היינו צריכים כ-900 אלף שקלים וחבל. אנחנו צריכים לעזור לעם ישראל.

שתי הערות קצרות. העניין הזה של השלושה חודשים שצוין כאן, שאם ילד מחכה שלושה חודשים, הוא יכול לגשת לשירות פרטי ולקבל החזר. זה נקבע בגלל התורים. יש 20,000 ילדים בתור ובגלל המצב הזה משרד הבריאות שם איזה סוג של שוט על הקופות כי אחרת לא אכפת להן, יכולים לחכות גם שנה ושנה וחצי. אם יורידו את שלושת החודשים, אנחנו חוששים שנראה תורים יותר ארוכים.

אני מבקשת לשקול אפשרות לתקצוב באמצעות הרשויות המקומיות ולא באמצעות קופות החולים כי אנחנו רואים איך הגענו עם קופות החולים. אנחנו נאלצים, אנחנו אנשי הגיל הרך, זה חינוך ועבודה סוציאלית ואנחנו נאלצים לעמוד מול אנשי הכספים בקופות ואנחנו מנהלים משא ומתן גרוע והקופות לא משלמות לנו.

אני מבין מה את רוצה. גם אם הרשויות ייכנסו לזה, צריך לקבוע לזה תעריף מינימלי.

אנחנו ביקשנו תעריף מינימלי. כבר שנה וחצי.

בלי שייקבע תעריף מינימלי ותקצוב של כל הפרויקט הזה, לא יעזור כלום, גם אם הרשויות יקבלו. גם הן יכולות להיכנס לגירעון בתקציב הזה. הן לא יכולות לתת מה שאין להן. גם הן מוגבלות בתקציב. לכן אני חושב שהדבר הזה חייב להיות מבוסס על אנשי משרד הבריאות מבחינת היקף הטיפול שצריך בכל הארץ, תעריף מינימלי חייב להיות כאן והתקצוב הזה צריך להיקבע במסגרת תקציבית שאנחנו כחברי כנסת נוסיף אותו לתוך הסעיף התקציבי הזה. אני אומר לך שזה יתבצע. לא יעבור תקציב מדינת ישראל בלי שתיפתר הבעיה הזאת כי הבעיה הזאת, אני חוזר ואומר ועוד פעם אני חוזר ואומר, היא לא בעיה שאנחנו יכולים לטאטא אותה מתחת לשולחן. הבעיה המרכזית היא שהילד הזה צריך לגדול ולגדול בריא והחיסכון של המדינה בסופו של יום יהיה פי עשרות מונים מאשר ההפסד בזה שהיא לא תתקצב את התקצוב הראוי לסעיף הזה.

מנהל עמותת אחיה ללמוד שאתה יכול, מפעיל שתי יחידות להתפתחות הילד. במדינת ישראל יש 500 אלף טיפולים חוץ קופתיים כאשר אחיה מקיים עשרה אחוזים מהם בשנה, 50 אלף טיפולים בשנה.

בהתייחס למה שאמר היושב ראש ולא אכביר מלים. אני חושב שהתקצוב צריך לבוא, אם מסתכלים בדוח שהוגש לוועדה כמה פעמים, שם כתוב 260 שקלים מינימום. להביא את הכספים לרשויות המקומיות, זה בעייתי כי יש רשויות שהן גרעוניות ואז הכסף ייתקע. לעומת זאת אפשר לקיים רעיון נוסף, כמו שיש במשרד הרווחה, מרכז זכיינים בקול קורא ואז משרד הבריאות מקבל אותם וקובע את הרף.

לגופו של עניין, אני חושב שליצור מחיר מינימום, זה הכרחי. מה שהקופות טוענות לגבי הטיפול הפרטי, הן הקימו בעצמן את הגולם לפני עשר שנים. אני הייתי מציע לעצמי כיועץ כלכלי לסגור את היחידה ולהקים אותה כפרטי, לקלוט את כל אלה שמחכים שלושה חודשים ומעלה ואז הקופות יראו את הרף של ההצעה הכספית עולה. אז אני ארוויח הרבה יותר ואני אסבסד את עצמי. תודה.

אני רוצה להעלות נקודה נוספת שלא עלתה כאן. לא מדובר רק על תעריף אחיד אלא על כל אותן שעות שהן שעות השתלמות, הכשרות, פגישות, ביקורים בגני הילדים.

ביטולים.

זה נעשה ברשויות המקומיות. אחת הסיבות שהמטפלות אוהבות לעבוד ברשות המקומית, במרכז לגיל הרך ברשות המקומית, היא כי הן מקבלות הרבה מאוד הכשרות וליווי. מה שקורה בפועל זה שהרשות המקומית סופגת את זה. עיריית ראש העין נמצאת בגירעון של כמעט 400 אלף שקלים בקשר למרכז לגיל הרך בגלל הפער בין השעות המשולמות על 1,700 או על 2,700 שעות משולמות לבין בפועל 4,500 שעות שאנחנו שילמנו למטפלות עבור כל מה שמסביב. אי אפשר לבוא ולומר שאנחנו רק נעלה ונקבע איזשהו רף אחיד. לא. צריכים להסתכל על המרכז הזה בראייה כוללת, איזה שעות, איזה הכשרות הן מקבלות. אני חושבת שהייחוד או הבנפיט של מרכז שיהיה ברשות המקומית על מכון פרטי זה בדיוק הקשר עם הגן ועם בית הספר. המטפלת מגיעה לגן, מישהו צריך לשלם על זה. בפועל הרשות המקומית משלמת.

בדיוק מה שמשרד האוצר לא רוצה שיהיה.

הדבר הנוסף הקריטי הוא ביטול תורים. זה שהמטפלות לא מקבלות את המחיר המלא או אפילו 80 אחוזים מעלות ביטול התור, על זה הן לא מוכנות לעבוד. במקום 60-50 שקלים, הן מקבלות 30 שקלים והן לא מוכנות לעבוד והן צודקות.

בצדק.

אדוני היושב ראש, אני אקצר מאוד כי אני מבין שכבר נאמרו הדברים. אין שום ספק שהעלויות למדינת ישראל באי טיפול נכון בילדים האלה, הן לאין שיעור אלא שהבעיה היא שאין מחלקה סטטיסטית שצופה פני עתיד במשרד האוצר, וחבל.

מה שאמרה סגנית ראש עיריית ראש העין הוא נכון. איגום המשאבים והסתכלות אחת של רשות מקומית על כל הדברים הללו, היא גם כלכלית יותר נכונה, היא גם פדגוגית יותר נכונה ואומר לך את זה אחד שהיה ראש עיר ומכיר את הדברים הללו, וגם האינטרס הגדול שהדברים ירוצו יותר מהר הוא לא של הקופות. לקופות יש את התורים היותר גדולים בגלל בעיות כאלה ואחרות. האינטרס הגדול הוא של הרשות, לקדם יותר מהר. אלה דברים שמשליכים לגבי ועדות השמה, הם משליכים לגבי לאן הילד הולך, אם הוא הולך לחינוך מיוחד או לא ושם העלויות גבוהות יותר מאשר כל דבר רגיל.

כמו שאמרת אדוני היושב ראש, חייב להיות תקצוב, תעריף מינימום ומקסימום, ושנית, לתת אחריות בעניין הזה לרשויות המקומיות בהסכם הזה או בהסכם אחר אבל משהו שהוא לא גמיש. משהו שהוא לא יכול לברוח ובסופו של דבר גם המדינה תרוויח יותר כסף כי הרבה פחות יגיעו לחינוך מיוחד או יגיעו ללקויות כאלה ואחרות שלא מטופלות בזמן. לדעתי זה האתגר שעומד בפנינו. אם יושב ראש הוועדה הרב גפני יוביל את זה יחד אתך, אני חושב שכולנו צריכים להצטרף ואולי ללכת על איזושהי חקיקה בעניין הזה.

לא צריך חקיקה. אני חושב אפשר לגמור את זה במסגרת התקציב, לקבוע את הדברים.

זה נכון שיש הסדר ייחודי לסוגיה הזאת של התפתחות הילד, שהקופות מחויבות לתת טיפול תוך שלושה חודשים, ואם לא, הן מחויבות לאפשר לצאת החוצה. לנו יש אינטרס גדול שזה יהיה בתוך המרכזים או קופות החולים וזאת משלוש סיבות: האחת, זה יותר זול. השנייה, זה שוויוני וזה לא רק טיפול לעשירים בלבד. שלישית, כמו שדיברנו קודם, הרבה יותר נכון מקצועית בגלל המענה הכולל. זה גם אינטרס שלכם קופות החולים כי אתם הרי משלמים בכל מקרה יותר כשזה יוצא החוצה.

לכן אני חושב שצריכים להיות שני דברים עיקריים: האחד, לקבוע תעריף מינימום והוא צריך להיות ריאלי וכמובן לשקלל את כל הפרמטרים שאתם דיברתם עליהם עכשיו שיש במרכז ולא רק את העלות הישירה של שעת הטיפול. זאת אומרת, תעריף מינימום. דבר שני, ברור, ואני אומר שהקופות לא אשמות כי הרי גם הקופות בגירעון, זה נכון, נדמה לי שזאת הנקודה המרכזית עליה דיבר נציג קופת חולים מכבי, הגידול בקטע צריכת השירות הזה הוא הרבה יותר גדול מהגידול בקצב האוכלוסייה ולכן הקופות לא משופות על הגידול הזה, למה? כי יש יותר מודעות וטוב שכך. האוצר לא רוצה את זה. האוצר מבחינתו שלא תהיה מודעות, שלא נטפל והוא לא יודע אחר כך, בעוד עשר שנים, הוא ישלם הרבה יותר.

יש יותר מודעות וטוב שכך. מה שתופסים היום בגיל צעיר, פותרים הרבה בעיות בגיל מבוגר ולכן משרד הבריאות/משרד האוצר חייב לשפות את הפער הזה או לקופות או לרשויות המקומיות. נדמה לי שכאן סביב השולחן רוב היושבים חושבים שנכון יותר הוא שהמשרד יעבוד מול הרשויות או מול המרכזים ולאו דווקא דרך הקופות אבל אנחנו נחייב את הקופות לשלם קצת יותר מכפי שהן משלמות היום דרך תעריף מינימום, את הפער בין זה לבין העלות האמיתית נצטרך אנחנו, מדינת ישראל, האוצר והבריאות לכסות.

קופת חולים כללית.

אני קודם כל רוצה להודות לחברי הכנסת הנכבדים שהציגו מאוד יפה את הנושא. אני נוירולוגית, אני מנהלת את מערך התפתחות של הכללית בירושלים. פרופסור מאירוביץ שאחראי על התפתחות הילד לא נמצא בארץ ולכן אני נשלחתי כנציגת הקופה.

אני באמת מודה לכם שאתם הצגתם מאוד נכון את הבעייתיות של התחום הזה, בעיקר הדברים שאמר עכשיו חבר הכנסת סמוטריץ' שהם דברים בסלע. יש עלייה של מאות, אם לא אלפי, אחוזים בדרישה במהלך 20 השנים האחרונות. רק במכון שלי, בין 2011 ל-2013 הייתה עלייה של למעלה מ-100 אחוזים בשנתיים. זה הקצב שאנחנו רואים והוא לא נגמר אלא זה ממשיך ועולה כל הזמן.

אני רוצה להעלות כאן עוד נקודה אחת והיא כמות הפניות הלא מתאימות. חלק גדול מהעומס עלינו הוא בגלל שמופנים אלינו ילדים שאינם צריכים להיות מופנים להתפתחות הילד, או ילדים שיש להם בעיות רגשיות התנהגותיות שמופנים להתפתחות הילד וצריכים להיות מופנים למערכים אחרים, או למערכת בריאות הנפש או להיות מטופלים בקהילה בתוך המוסדות שיודעים לעשות את זה.

מי מפנה?

בדרך כלל מערכת החינוך.

מערכת החינוך, הרשויות המקומיות.

הרופאים שלך מפנים.

על הרופאים שלי אני עובדת שהם לא יפנו את מי שלא צריך.

אלה הרופאים. גם הרופאים מפנים. אתה הולך לרופא משפחה, הוא נותן לך הפניה.

זה מתחיל מהגננת וזה ממשיך הלאה.

הפניות מתוך מערכת החינוך שנמצאת באי ספיקה, כי כשיש גננת עם 40-30 ילדים, אין לה הכשרה בתחום, היא לא יודעת בכלל, אין אנשי מקצוע שנכנסים לתוך הגנים, לתוך בתי הספר, לא במספרים מספיקים, כדי לתת מענה לכל הבעיות האלה, אז היא לא יודעת מה לעשות ולכן היא מפנה. כל הילדים האלה מופנים אלינו. מדובר היום במשהו כמו 40-30 אחוזים מההפניות להתפתחות הילד שיכולות להיות מטופלות בתוך מערכת החינוך ובתוך המערכים הקהילתיים שיודעים לעבוד אתם.

בשעתו קיבלנו כסף להתפתחות הילד ממשרד הבריאות כאשר פרופסור ארנון אמר שכל יחידה, יש לה 25 אחוזים חסר בגלל הביטולים וכולי והוא נתן. שנים אחרי כן הגיע אלינו הרב ליצמן - - -

את רוצה ללכת להיסטוריה?

אני רוצה להגיד שזה לא קרה. אני שואלת שאלה אחת ויחידה, איך כל הפורום הזה יהיה אמיתי וייושם?

את זה תשאירי לנו.

בשביל זה אנחנו כאן. משרד המשפטים.

מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. השירות ביחידות המכונים להתפתחות הילד, זה שירות משלים. חלק מהשירות ניתן גם דרך מערכת החינוך. מערכת החינוך לא עומדת בעומס בגלל מחסור במטפלים ולכן חלק מגיע ליחידות התפתחות הילד. העניין הוא שילדים שנמצאים בבוקר במערכת החינוך, לא יכולים להגיע לטיפולים בשעות הפעילות של היחידות להתפתחות הילד. חלק מהנושא הזה הוא תקציבי כי צריכים יותר שעות כדי לפתוח את היחידות לשעות יותר ארוכות, לשעות אחר הצהרים ושעות הערב, וזה לא אופטימלי אבל אני חושב שאם מדברים כאן על נושאים תקציביים, מן הראוי שתינתן תשומת לב לכך שיקצו תקציבים לפעילות של היחידות בשעות אחר הצהרים והערב.

משרד האוצר, אגף התקציבים. לא היית מהתחלת הדיון ואני חושב שכדאי שנשמע דברים טובים.

את צריכה לאשר עכשיו 50 מיליון שקלים ובזה זה נגמר.

אגף התקציבים, משרד האוצר. כפי שנאמר כאן, אכן במצב הדברים היום בהסדרה רגולטורית שקיימת, נוצר מצב שההוצאה הפרטית עלתה. כפי שצוין כאן, ההוצאה הפרטית פוגעת במשקי הבית, פוגעת בשוויון, היא מביאה למצב שבו יש גידול בהוצאה הלאומית ללא הגדלה של השירותים הניתנים.

בדיונים התקציביים לתחילת שנת 2019 ובהתאם לבקשות של משרד הבריאות עצמו הוקצה סכום לטובת הנושא בהתאם לתעדוף המנכ"ל. ניתנו 100 מיליון שקלים לתעדוף מנכ"ל משרד בריאות כאשר אחד הנושאים המרכזיים בהם הוא ביקש להשתמש הוא נושא התפתחות הילד. התקציב הזה יושב יחד עם עבודה רגולטורית ובהתאם לתכניות עבודה של משרד הבריאות. אגף התקציבים של משרד הבריאות לא נמצא כאן היום אבל אני יודעת שהם התחילו לעבוד על זה.

אנחנו שומעים דברים טובים. אני רוצה לעזור ואני חושב שאני גם שומע את זה ממך, שאת מבינה את הבעייתיות שיש כאן ומס ערך מוסף שלנו בטיפול בזמן באותם ילדים. אני חושב שהחיסכון בסופו של יום יהיה קודם כל לטובת מדינת ישראל, לטובת התפתחות הדבר הזה לכיוון החיובי ולא שחלילה וחס אנחנו נצטרך לטפל בדברים האלו בגיל הגבוה בהרבה יותר משאבים.

אני רוצה לסכם את הדיון כדי שנוכל להתקדם הלאה. אני מבקש ממך, אתה בעצם חלק מהוועדה שהוקמה כדי להגיש למנכ"ל או לשר, אני לא יודע למי, את הממצאים. אני מציע ואני אומר במלוא הרצינות שאם אתם רוצים שהבעיה תיפתר, אני מבקש ממך תוך שבוע-שבוע וחצי לומר לנו מה הסכום הנדרש לכם לטובת הדבר הזה.

אנחנו מתחייבים כאן שאנחנו נשב עם הרפרנטית. אני מעדיף לעשות את זה עם הרפרנטית ולא ללכת יותר גבוה כי אני חושב שמה ששמעתי כאן, יש רצון טוב. אם יהיה חסר עוד סכום מסוים, אחרי שנשב עם מנכ"ל משרד הבריות ונראה מה הוא מתכוון להקצות לסעיף הזה. במידה ויהיה חוסר מסוים, אנחנו נעשה את כל המאמצים להשלים אותו על מנת שהנושא הזה יקבל את הטיפול המלא והשלם לו הוא זקוק. אני חושב שאז הכול יבוא על מקומו בשלום. אין מציאות אחרת.

אני חושב שאתם חייבים לשים את היד על הדופק בתעריף מינימלי ושגם יהיה הוגן ואחיד לכל הקופות. לא אחת תקבע 20 וההיא 50 וההיא 80 אלא תעריף אחיד. בלי תעריף אחיד כאן, אנחנו נמשיך להיות בעולם אקראי.

אני מודה לכל המשתתפים. אני מבקש ממך שתוך שבוע-שבוע וחצי נקבל את מה שביקשתי. אנחנו נעשה מעקב. אני אבקש מיושב ראש הוועדה שיהיה מעקב אחרי ההחלטה שלנו על מנת שכבר בתקציב, אם נוכל לעשות עוד משהו בשנת 2018 – אני לא בטוח אבל לפחות ל-2019 יהיו דברים ברורים.

תודה. אני מודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.