ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 956

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 12:00

חשש מפיטורי אלפי עובדים בעקבות תכנית "נטו הוזלות", של ח"כ מיקי לוי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

מוסי רז

רועי פולקמן

חיים ילין

קובי בוזו - מנהל תחום בכיר, תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

יוליה אונגר - מרכזת בכירה, כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

יאיר ביטון - ראש מטה מנכ"ל משרד האוצר

עידו סופר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה דומניק - אגף התקציבים, משרד האוצר

נעמה קאופמן פס - משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

רמזי גבאי - יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים

מיה הרשקוביץ - מנהלת איגוד הטקסטיל והאופנה, התאחדות התעשיינים

זאיד עבדאללה - מנהל מקט טקסטיל, התאחדות התעשיינים

מאג'ד קבלאן - יו"ר מקט טקסטיל

קנג' קבלאן - מנכ"ל מקט טקסטיל, התאחדות התעשיינים

יהונתן דבורקין - מנהל מפעל חברת אבגול, התאחדות התעשיינים

חיים רוזמן - מנהל לוגיסטיקה, חברת אבגול, התאחדות התעשיינים

אלי ג'ראדאת - מנכ"ל מתפרת רינאלים תשתיות בע"מ, התאחדות התעשיינים

אסף גוטריך - מנכ"ל חוטי טיב, התאחדות התעשיינים

דן אלחרר - מנכ"ל דניאל אופנת ניו יורק בע"מ, התאחדות התעשיינים

מיכל תוסיה כהן - דוברת התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

חשש מפיטורי אלפי עובדים בעקבות תכנית "נטו הוזלות", של ח"כ מיקי לוי

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום חשש מפיטורי אלפי עובדים בעקבות תכנית "נטו הוזלות", הצעתו של בר הכנסת מיקי לוי.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש.

אולי אני אקדים לפני כן כדי שאיתן ברושי יירגע. המדינה היא לא מדינה עקומה, מה שאמרת קודם. בשעתו הוזלות של מחירים או יותר נכון הפחתות מחירים, היו דבר חיובי. זה לא היה דבר שהיה נעשה כל יום. המושג של להוזיל וכל מה שנלווה לעניין הזה, הפך להיות דבר נדיר ולכן ההחלטה של מי שקיבל בתקנון אז בשעתו של הפחתות, לא צריך אישור של ועדת הכספים, היה נכון מכיוון שזאת טובת האנשים, הפחתות של מסים, של מכס – לא מסים כי במסים צריך אישור – לא היה צריך אישור. זה היה דבר חיובי והוא היה נדיר.

ברשות השנים, ועכשיו במה שאנחנו נמצאים, מתברר שיותר ויותר נכנס למודעות העניין הזה שהפחתות הן לא תמיד דבר חיובי. פעמים רבות הן דבר שלילי והדבר השלילי הזה גורם לכך שבסופו של דבר מפעלים ייסגרו, עובדים יפוטרו והתוצאה החברתית תהיה קשה מאוד.

אני רוצה לומר משפט.

לפני כן מיקי לוי. הוא הגיש את ההצעה לסדר.

בתגובה לדבריך.

בסדר. אחר כך.

המציאות הזאת התבררה כקשה מאוד למשל בטקסטיל. אנחנו הולכים עכשיו לדיון כאן - - -

לא רק עכשיו.

אני אתן לך אחר כך.

זה נושא שהתחיל בניסיון לעשות טוב, שלא יצטרכו לזה אישורים, אבל היום אני בדעה שצריך לשנות את זה וצריך לשנות בתקנון שגם הפחתה צריכה אישור.

תביא את זה לחוק ההסדרים.

בסדר. עכשיו מיקי לוי, בבקשה, הבמה לרשותך. אתה הצעת את ההצעה הזאת והיא חיובית.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מבקש להודות לך על הדיון הזה. בשלוש השנים האחרונות קיימנו כאן מספר דיונים לגבי עתידה של התעשייה הישראלית, סגירת מפעלים, חלקם הצלחנו למנוע בעמל רב וחלקם לצערי לא הצלחנו למנוע. תראה רק מה קורה במדינות אחרות. אחותנו הגדולה – אולי לא אחותנו, הלוואי והייתה אחותנו – ארצות הברית, מוציאה את כל היצוא שלה החוצה ומחזירה את כל היצוא אל תוך ארצות הברית כדי לבלום את כל הנושא של פיטורי העובדים. והנה אנחנו עכשיו נמצאים, ומדובר בתכנית כלכלית ל-2019, ומקודמת תכנית נטו הוזלות. אני לא נגד התכנית אבל אני נגד חוסר האיזון של האוצר. ללא שום שיח, לא שמעו תעשיינים, לא שמענו אפילו את היבואנים שכבר נמצאים בבעיה כי אין להם מוצרים מכאן, הולכים לפתוח את כל נושא היבוא של הטקסטיל בצורה חופשית לחלוטין על ידי ביטול גורף של מכסים והשוק הישראלי יתחיל להיות מוצף בסחורה תורכית, בסחורה סינית, תוך ריסוק של התעשייה הישראלית.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשנת 2014, הוציא חוות דעת שאומרת שבבדיקה שהם ערכו לא הוכח הקשר בין שינוי במכסים לבין שינוי בתמהיל היבוא אלא ממש בשוליים של מוצרים שנכללו ברפורמה ולא הוכח הקשר הישיר בין שינוי לשינוי במחירים לצרכן.

אדוני, היום כבר חברות ישראליות מתמודדות עם פתיחת השערים וחלקו מבורך אבל לא בצורה מוגזמת. תראה מה קורה בארצות הברית, שם נסגר הכול ורוב תעשיית הטקסטיל שנותרה בארץ נשענת על שירותים שרובם ניתנים בקרב יישובי המגזרים הלא יהודים ובפריפריה. מדובר במתפרות דרוזיות בבית ג'אן, בירכא, בג'וליס, בחורפיש, בפקיעין וביישובי הפריפריה כמו ערד, ירוחם, שלומי, כפר מנדא, ערד ועוד. כל העובדים האלה ייפלטו החוצה ומדובר ב-15 אלף עובדים. מדינת ישראל תצטרך לשלם להם דמי אבטלה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בסוף מהנטו נטו אני פוחד מאוד, יסלח לי יושב ראש כולנו, שבסוף נישאר עם ברוטו.

אין לי בעיה עם ההוזלה ועם יוקר המחייה, אני בעד, אבל אני בעד לא לאבד את הראש.

תודה.

איתן, רצית להתייחס.

כן. אני רוצה שגם פקידת האוצר תשמע אותי.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר שהאפשרות ששר האוצר יחתום לבד היא מ-1951 והיא לא נולדה רק מדאגה לאוכלוסייה אלא היא הייתה חלק מהתמודדות של מדינה עם בעיית ההדלפות ובעיה שיודעים מראש על שינויים שהולכים לגרום למלאים או לדברים כאלה. מאז 1951 מתנהלת המדינה בזכות לא מובנת לשר האוצר לחתום לבדו על צווים, כולל מע"מ ומכסים, והפחתת מכסים. פעמיים ניסיתי – גם חבר הכנסת גפני חתום – להגיש הצעת חוק מכס והבלו, גם חבר הכנסת ביטן עת היה יושב ראש וגם חברי כנסת אחרים, והחוק הזה אומר שכמו שאתם באתם לכאן חבריי מהאוצר לבקש רשות להעלות מכס, היה נכון שתבואו גם לבקש להוריד את המכס. לא יכולה להיות מדינה, כמו שאין משפחה בארץ, שיש זכות חתימה ליחיד. לפי דעתי אין שום גורם בארץ ובעולם שיש לאיש אחד זכות חתימה על צ'ק. כאן יש מעמד לשר האוצר, ואני אומר את זה באמת בחברות עם ראש מפלגת כולנו ועם שר האוצר שאני מכבד אותו. אין נורמה כזאת בעולם שאיש אחד, יהיה אשר יהיה, המוכשר ביותר, יכול - - -

זה אושר על ידי הממשלה.

איש אחד יכול להביא מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה? תן לי, אני בקיא בזה. פעמיים-שלוש שר החקלאות, שאין לו יכולת גדולה, מנע את ההתנגדות לסעיף שלי. בסוף שר האוצר קנה אותו באיזו הבנה ביניהם, כי כששר החקלאות אמר מעל דוכן הכנסת עת תקפנו אותו, הוא אמר: מה אתם רוצים? גם אני לא יודע שמישהו כאן עושה יבוא. מגדלי תפוחים מהגולן, מהגליל. יש כאן משהו דפוק בשיטה. התקלה טמונה בשיטה והיא לא קשורה כל פעם להחלטה.

אני אומר לכם, ואני אומר את זה גם לכחלון, מה, כל החיים תהיה שר אוצר? מחר הוא יהיה שר אחר והוא יבוא להתלונן. אבל אצלנו חושבים על הכול בטווח קצר.

אני אומר לך גפני, תעשה מאמץ. לא יכול להיות להימשך כך שמדברים והולכים, מדברים והולכים, וכלום לא קורה כאן. הרי כל החדר הזה חושב הפוך מכם אבל בסוף יש לכם עליונות לא מובנת לעשות מה שאתם רוצים ואין לכם את התשתית שיש לנו, להבין. כמו שבמים אמרו: גפני ואיתן ברושי הם לא ראויים לטפל במים, ומי כן ראוי? אלה שעשו משבר. עוד נטפל בשינוי הזה.

לכן אדוני היושב ראש, אני קורא לך, תביא את חוק המכס והבלו לחוק ההסדרים. אתה יודע איך עושים את זה. בוא נאשר בחוק ההסדרים ונראה מי מתנגד שהסמכות להוריד מכסים ומסים תהיה בידי ועדת הכספים והכנסת ולא בידי איש אחד, יהיה הטוב אשר יהיה.

לעצם העניין. שר הכלכלה נפגש אתמול עם חבר הכנסת סאלח סעד שביקש ממני לומר שבפגישה סוכם שמפעלים שעובדים עם משרד הביטחון, המשטרה והצבא לא ייפגעו. לגבי מפעלי טקסטיל, אם ייפגעו, משרד הכלכלה יפצה ויתמוך בהם.

אני רוצה לומר משפט שאלי כהן אמר לא פעם, שהוא מתחייב שעל כל מפעל שייסגר, ייפתחו שני מפעלים. אני מציע לעשות הפוך. על כל שני מפעלים שייפתחו, ייסגר מפעל אחד. בואו נאתגר אותו.

תודה רבה. רועי פולקמן.

תודה אדוני היושב ראש. איתן ברושי, המושג כולם חושבים אחרת, אתה רואה, יושבים כאן חברי אופוזיציה, זה טבעי, אבל בסוף, אתה יודע, זה לא לבד. יש ממשלה, יש קואליציה, מצביעים על החלטות, הן מגיעות לוועדות. זה בסדר שיש מחלוקות וברור שלא כל החכמה נמצאת במקום אחד אבל יש כאן מדיניות ממשלתית שמוביל אותה שר האוצר והיא זוכה לתמיכה.

ממש בקצרה לנושא שמעלה מיקי. מדינת ישראל יקרה יותר מהOECD-. עכשיו בדיוק פורסם מחקר חדש של מרכז טאוב וגם העליתי אל זה עכשיו בפייסבוק ואתם יכולים לראות את הנתונים.

לא בטקסטיל.

אני מאוד מבקש, אין לנו הרבה זמן. לא מתפרצים ומי שלא חבר כנסת גם לא יכול לקרוא קריאות ביניים. אני מבטיח לכם שאני אתן לכם לדבר.

ישראל יקרה משמעותית ממדינות ה-OECD. יותר מזה, מדינת ישראל מייבאת – שימו לב לדבר הזה, אני מכיר את נתוני המקרו כלכלה לא רע וזה הדהים אותי לראות – הרבה פחות ממדינות ממוצעות באירופה, מדינות ה-OECD. הממוצע ב-OECD הוא 50 אחוזים ממוצרי הצריכה, מהתמ"ג, הוא יבוא ובישראל הוא 30 אחוזים. במדינה כמו אירלנד, 90 אחוזים מהתמ"ג הוא יבוא.

בסוף כלכלה מודרנית, ברגע שענף נפתח ליבוא, יש בו שכר גבוה יותר, הפריון בו עולה ובסוף היכן שיש יבוא ויצוא, הכלכלה צומחת. כל מקום שהמדינה מגנה על המוצרים שלה, זה נחמד פוליטית אבל מה שקורה לאורך זמן זה שהדבר הזה לא מחזיק מים כי השוק הישראלי הוא שוק קטן. ברגע שאתה סוגר ומגן עם חומות גבוהות למעט בחריגים מסוימים במוצרי תוצרת חקלאית שיש לה יתרונות מסוימים, עשינו את זה בשמן זית, בכל תחום יצוא - - -

אני יכול לקרוא לך קריאת ביניים?

בוודאי.

אם תגיד לי לא, אני לא אפריע לך. אני רק רוצה שתדע שבדיונים כאן עלו כמה דברים. למשל, מפעלים שצריכים להתמודד עם תורכיה. תורכיה מסבסדת אותם. אנחנו לא.

נכון.

זה לא כמו שאתה אומר שזאת תמונת המצב. יש לנו תחרות.

ליצוא. גפני, אני אתך אבל שים לב להבדל.

תן לי להשלים. בכל הדיונים האלה עלו כל מיני נושאים. למשל ראש הממשלה היה בהודו וראש ממשלת הודו אומר שהוא רוצה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל אבל תייצרו כאן, בהודו. מדינה עם מיליארד ו-430 מיליון תושבים.

גפני, שים לב למה שאמרת. בייצוא, אם המפעל שלהם ייצא ואז המדינה אומרת שכדי שתוכל לייצא, אני אעזור לך במענקי מס ובהטבות, כדי שתהיה תחרותי - - -

רועי, אין דבר כזה.

מה שמדובר עליו כאן, זה משהו אחר. יש תעשיות בארץ שמייצרות בתוך הארץ וזה מייצר פעמיים נזק. למה זה מייצר נזק? פעם אחת כיוון שזה מעלה את יוקר המחייה כי בסוף יש מוצרים אלטרנטיביים לציבור הישראלי שהם זולים יותר וטובים לא פחות, ושנית, כי זה לא תחרותי, אז השכר שם נמוך יותר, פחות חדשנות, פריון נמוך. לכן תבחין בין יצוא. מפעל ישראלי שירצה לייצר בארץ ולייצא, צריך לעזור לו בהרבה מאוד כלים אבל זה דורש תחרותיות.

לכן צריך להפריד בין האמירה שמדינת ישראל היא מדינה יקרה. השיטה הנהוגה ברוב המדינות המקבילות לישראל היא לא בחומות אדירות של מכסים. בכל מקום שפתחנו את זה, המשק הרוויח. המשק והעובדים הרוויחו.

לגבי העובדים. נכון שהדבר הכואב בעניין הזה הוא השינוי. כלומר, יש אנשים ועובדים שמתחלפים וכמובן צריך לעזור לעובדים ולא לתעשייה הספציפית. צריך לעזור לעובד כי העובד על ראש שמחתנו. לכן גם בתכנית נטו תעשייה, ואני אומר לך שעל זה צריך להילחם גם בוועדת הכספים, זה העובד. היום לשמחתנו הכלכלה נמצאת בארבעה אחוזי אבטלה וזה אומר שצריך למצוא מפעלים מתאימים, תעשייה מתאימה ותוצרת. הסוד של כלכלה חזקה הוא לא לחפש מפעלים שאין להם יכולת להתחרות. שוב, אם למפעל יש, נעזור לו לייצא, אבל אם אין לו אפשרות, נעזור לעובדים. לאחרונה הייתי בגליל במכללה שעוסקת בהכשרות מקצועיות ליד נהריה. יש ביקוש עצום לעובדים שצריכים הכשרה בסיסית ומדובר בחודשים ספורים. כל אחד מהעובדים כאן, גם העובדות, כל העובדים, אם לא ימצאו, כפי שאמר שר הכלכלה, ייפתחו מפעלים נוספים. יש ביקוש עצום לעובדים. לא צריך לעזוב את זה על חשבון הצרכן הישראלי בחסמים.

תודה רבה. רמזי גבאי, יושב ראש איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים בישראל.

אני מלווה את הורדות המכסים 31 שנים. אני כבר הייתי אצלך אדוני היושב ראש במספר דיונים. כאשר המכסים באמת היו גבוהים והורדנו אותם, זה בהחלט היה נכון. אבל לפני מספר שנים הגענו למכס של 12 אחוזים ואז הייתה כוונה להוריד את המכסים. אני מדבר רק על הטקסטיל. המכסים בטקסטיל היו 12 אחוזים ואז אחרי מלחמה עם האוצר, רצו להוריד, השתכנעו להוריד בשישה אחוזים. הגענו לפשרה.

רבותיי, כמו שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, השישה אחוזים האלה לא הועילו בשום דבר והיום המכס על טקסטיל הוא בעצם שישה אחוזים ורוצים להוריד אותו.

ירד.

אני באתי והסברתי בכל מקום שרק יכולתי. לא קראו לי לשימוע כמו שהבטיחו לעשות. אתם יודעים מי לחץ הכי הרבה על ההורדה של השישה אחוזים? הרמי לוי שלנו. אחד היבואנים הגדולים.

ויזל.

לא נגיד שמות. הוא הסתובב במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה ולחץ להוריד את המכס. למה? הוא דאג ליוקר המחייה? למה? אני אסביר לכם למה. כי שישה אחוזים לא מגיעים לצרכן ואני אסביר למה. כאשר יבואן מביא חולצה ב-20 שקלים ומוכר אותה ב-69.90 שקלים, ואלה בדרך כלל המרווחים, כי יש לו הוצאות שיווק, קניונים וכך הלאה, המכס הוא 1.20 שקל. השישה אחוזים. אתם באמת חושבים שבמקום 69.90 שקלים הוא ימכור ב-68.70? הוא מבין את זה. זה פשוט ייכנס לו לשורת הרווח.

אני אתייחס לדבר אחר. רבותיי, ב-29 בינואר 2016 הדולר היה 3.98. הדולר היום, אחרי שהוא עלה עכשיו בעשר אגורות, הוא 3.5. ירידה של 15 אחוזים. מחירי ההלבשה ירדו ב-15 אחוזים בשנתיים האלה? איפה זה? נכון, יש ליבואנים בעיה עם הקניות באינטרנט, אבל לשם מה מורידים את השישה אחוזים האלה? אני פונה לאוצר. השישה אחוזים האלה עולים למדינה 400 מיליון שקלים בשנה. אין מה לעשות עם ה-400 מיליון שקלים האלה? כאזרח אני אומר את זה. אין מה לעשות עם ה-400 מיליון שקלים אלה? זה הרי הולך לכיסם של היבואנים, לרמי לוי שלנו. אז לשם מה עושים את זה? אם זה היה מוריד את יוקר המחייה, אני מבין.

אני רוצה לומר עוד דבר. כמה שאומרים שאין טקסטיל, לפי הלמ"ס יש יותר מ-900 עסקים שעוסקים בייצור של טקסטיל, הרוב קטנים מאוד שאתה לא שומע עליהם. יש כאן גם גדולים מאוד. יושבת כאן חברת ארגול שעכשיו הקימה מפעל בדימונה עם מאות עובדים, עם השקעה של עשרות מיליוני שקלים. ההורדה של המכס שלהם, כאן, במקרה, אני מוכרח לומר שפניתי למנכ"ל האוצר וביקשתי ממנו לטפל בסעיף הזה במיוחד. עוד לא קיבלתי תשובה. יש כאן מאות מפעלים קטנים וגדולים שהשישה אחוזים האלה סתם מזיקים להם. יושבים כאן כל האנשים מהעדה הדרוזית. כמו שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, בעדה הדרוזית, מה יעשו הבנות? רועי, לאן תסב אותן? אין לאן להסב אותן.

היום קונים בגדים באינטרנט.

נכון. אז תורידו להם את המע"מ.

רבותיי, אין דיאלוג. יש עוד אנשים רוצים להתייחס.

אני רוצה להסביר במשפט אחד. אדוני היושב ראש, מדינה היא לא פירמה. פירמה צריכה לראות דרך החור של הגרוש. המדינה היא מדינת כל אזרחיה. כל אזרחיה, זה גם אותם שוליים של אנשים שיושבים כאן, שיש להם עובדים שאין להם אלטרנטיבה תעסוקתית.

לכן אני מבקש את השישה אחוזים לגבי הטקסטיל לבדוק אפשרות לעכב ולהשתמש בכסף הזה למשימות אחרות שאתה צריך.

תודה. דן אלחרר. זה אתה? למה הצבעת כל הזמן? אתה רשום.

הוא לא מכיר את הנהלים. הוא איש יצרן. הוא לא מבלה בכנסת. הוא קם בבוקר לעבוד והם מפריעים לו.

אני חולק על איתן ברושי באופן חריג. אתה מכיר את הנהלים בכנסת.

הייתי כאן פעם אחת. כן. אני יצרן בגדים. יש לי מפעל בטמרה בגליל. חלק מפעולת ייצור.

למה קוראים לכם אופנת ניו יורק?

הייתי עשר שנים בארצות הברית. הייתי משווק שם, גם מייצר כאן ועושה יצוא. חזרתי לארץ. אי עושה ייצור בטמרה בגליל ותופרים בשטחים. חלק נתפר בשטחים וחלק בטמרה עצמה. יש כאן בחור נחמד שהוא התופר שלי בטמרה אבל חלק מהפעולה נעשית בשטחים. זה ג'וינט ונצ'ר.

מה זה השטחים? תגיד שם.

ג'נין, טול כרם, ענבתא. בשטחים.

הוא חוזר לארץ האבות.

50 אחוזים כאן ו-50 אחוזים שם. דרך אגב, הם רצים במקביל דרך הנושא שלהם, דרך משרד הביטחון.

לגבי מה שאמר חבר הכנסת פולקמן על עזרה. אנחנו לא רוצים מענקים ולא רוצים כלום. אני מדבר עם הסינים. אני מגיע לסין ואני מדבר עם סינים. הוא המתחרה שלי והוא בן אדם כמוני. יש לו ילדים ויש לו משפחה. הוא מקבל מהמדינה שלו 13 אחוזים דולר ייצוא, לדעתי גם בדגים זה כך. אני מתחרה שלו. הוא מתחרה אתי. אני לא מבקש שום טובה. הוא מקבל מהמדינה שלו 13 אחוזים דולר יצוא. בסופו של יום אני יודע להתחרות אתו בפייר פליי, אני יותר זול ממנו בחלק מהמוצרים כי אני תופר בשטחים ב-1,200 שקלים לעובדת. אני יודע להתחרות אתו. אני מעסיק גם ישראלים וגם עובדים מהשטחים. אחרי שהוא מקבל 13 אחוזים מהמדינה שלו, הוא שם את זה באינטרנט. היום עלי אקספרס וכל המקבילים עושים שני טון, כל שלושה ימים, לישראל באוויר. הם משלמים יותר זול. חבילה שאני מעביר מתל אביב לבאר שבע, הוא יודע להוביל אותה יותר זול.

מה אתם באתם ועשיתם? פטרתם אותם ממע"מ. על מה? איך הם פטורים ממע"מ ואני לא? באתי למשרד הכלכלה ואמרתי שיפטרו אתרים ישראלים ממע"מ. אתם לא רוצים לפטור את כל המדינה ממע"מ, אבל מה הבעיה לקחת דבר דואר ולפטור אותו ממע"מ? כשאתה הולך לאילת, הכול פטור ממע"מ בקניון. כשאתה הולך לחולון, כל הקניון עם מע"מ. למה בחורה שיושבת ביום גשם וגולשת באינטרנט, היא בתוך סביבה שחלק עם מע"מ וחלק בלי? למה? למה הם פטורים ואני לא? אני עושה צבא, עשיתי עד לא מזמן, משלם מסים, הבחור הזה מג"ד בגולני. אתם מפצים אותם על בריכות הדגים כי יש להם כוח בוועדות. הוא, שיש לו ירידה, מישהו פנה אליו? מישהו יפצה אותו בדולר?

כשבאתי למשרד הכלכלה ואמרתי להם שמדובר ב-15,000 אנשים בשטחים, 5,000 גברים ו-10,000 נשים בשטחים, מה יעשו החבר'ה האלה? מה הם יעשו אם אנחנו נסגור? הם יעברו את הגדר. בתי מלון, חקלאות, כל דבר. בוא נגיד שכאן אתה צודק, בישראל יש עבודה. אני אפתח מסעדה, אני אחזור לאמריקה, אתם תקלטו אותנו. נגיד שאתה צודק. איך תקלוט 15,000 בשטחים? אמרתי להם, חבר'ה, החברה במג"ב שיעלו לכם, זה יותר מ-400 מיליון שהוא עלה. מה ענה לי בחור מהכלכלה, סמנכ"ל משרד הכלכלה? אמר לי שהוא צריך להוריד את יוקר המחייה, זאת בעיה של השב"כ ומשרד הביטחון. אמרתי לו, תגיד לי, אתה שומע מה אתה אומר? אנחנו לא גרים באותה מדינה? הבחורה שמביאה 1,200 ו-1,500 שקלים הביתה, עוזרת לבעלה שמביא 3,000 שקלים בשטחים, עם שישה ילדים, כשהילד שלה מבקש ממנה לנסוע לירדן ללמוד ואין לה כסף – ואלה סיפורים אמיתיים – והיא בוכה לי למה אני לא נותן עבודה, מה אתה חושב שהוא לא יתאבד? לא יכאב לו? אתם חיים בללה לנד. אתם פוטרים מע"מ, אתם נותנים להם 13 אחוזים, אתה רוצה שאני אתחרה אתו, אני רוצה פייר פליי. אל תיתן לי עזרה, תן לי 13 אחוזים הגנה שהוא מקבל. הם חתומים ב-W על זה. תן לי פייר פליי. זה הזוי.

דברים כדורבנות.

מישהו מהמפעלים הדרוזיים רוצה להתייחס?

כן. אני מ-מקט טקסטיל מבית ג'אן. אנחנו מפעל שמעסיק 300 תופרות, נשים דרוזיות, בבית ג'אן. בתוך הכפר בית ג'אן. השישה אחוזים האלה, אנחנו באים לכאן כתעשיינים, זה לייבא לארץ ולשווק בארץ, אבל אותה עובדת שאני חושב שראיתם אותה בעיתון, שהיא עובדת אצלנו במפעל, היא חוששת מפיטורים. עכשיו היא לא באה אתנו לדיון כי היא צריכה להיות בבית המשפט עבור דיון על המשכנתא. היא צריכה להחזיר משכנתא.

אדוני, חבר הכנסת רועי אמר שיעשו הסבה. אני מוכן. אני תעשיין בתוך הכפר בית ג'אן, אני מוכן להעסיק עובדים. תביא לי מפעלים או יזמים שרוצים להשקיע בבית ג'אן. תביא לי. אני מוכן.

יש לנו רשימה ענקית במשרד הכלכלה.

הוא הולך למכולת עם הרשימות שלכם?

אני מכיר את זה. הייתי שם.

רועי פולקמן לא מביא מפעלים. עם כל הכבוד, הוא חבר כנסת.

תעשה הסבה לנשים הדרוזיות.

בבית ג'אן יש בית קברות גדול מאוד של חיילי צה"ל. הם לא מקבלים שם דבר במתנה.

ברור.

לא. זה לא ברור.

איתן, אתה מפריע לדיון. אני רוצה לשמוע את נציגי הממשלה.

הם משרתים בצבא ואתם זורקים אותם לכלבים.

איתן, אני רוצה לשמוע את נציגי הממשלה. הוויכוח הזה עכשיו כבר לא תורם כלום.

אדוני היושב ראש, השישה אחוזים פוגעים בנו. זה פוגע בתחרות שלי בשוק. שישה אחוזים, זה מאוד גבוה. במקום להסיר חסמים מתעשיית הטקסטיל. חברים, כן, יש תעשיית טקסטיל בארץ. אני מזמין את יושב הוועדה וחברי הוועדה לבוא לבקר בבית ג'אן. תראו את הנשים, תסתכלו בעיני הנשים העובדות. הן עובדות ועושות כדי להתפרנס בכבוד.

מה מצב המפעל עכשיו בבית ג'אן?

ברוך השם. היום נאמר לזכותו של משרד הביטחון שבאמת המדיניות שלו שומרת על קווי הייצור בארץ.

המשרד היחיד.

היחיד. התעשייה עדיין נושמת, חיה ובועטת ומתפרנסים בכבוד.

בשבוע הבא אני יושב עם מנכ"ל משרד הביטחון. אני אחזק אותו בעניין הזה כי הוא באמת עזר. המנכ"לים של משרד הביטחון לדורותיהם עזרו בעניין הזה.

אני הייתי שם. זה למרות הממשלה. זה לא בגלל הממשלה.

אני קצין בצבא. אני בן 53. אני עדיין ממשיך להתנדב וממשיך למלא את חובתי.

איפה אתה גר?

היום אני גר בעלבון. מחזיק מתפרה בטמרה. יש לי בין 15 ל-25 עובדות. אני בקושי מחזיק את עצמי. עם כל הכבוד לחבר הכנסת מכולנו - - -

חבר הכנסת פולקמן.

איפה הוא?

הוא הלך להתייעץ עם שר האוצר.

הוא רוצה להכשיר. העובדות שלי גרות בטמרה. הן לא יצאו מהכפר להכשרה בנהריה. הן מחפשות עבודה ליד הבית. אני מדגיש שאני בקושי שורד. יש כאן מצב שאו שאני מפטר אותן וכולן הולכות הביתה, וזה נטל על המדינה כי המדינה צריכה לשלם להן אבטלה ואחרי שיסיימו את האבטלה, צריכה לשלם להן הבטחת הכנסה. אם המדינה לא תעזור לו להוריד את המסים ולי תמיכות אחרות, אנחנו לא נשרוד.

אני מכפר בית ג'אן, מהמגזר הדרוזי. אני מעסיק היום כ-400 עובדות. אתם מוזמנים לבוא ולהסתכל לנשים בעיניים. שישה אחוזים אלה, משרד הבריאות הלך להביא את זה מסין. משמר הכנסת, את הבגדים הלכו להביא מסין. למה להביא את זה מסין? יש לי מחסן, יש לי פקידה ואני יכול לנסוע לסין להביא את זה. מה נעשה עם העובדים? בואו תסתכלו על העובדים בשטח, איך הילדים שלהם יורדים לסמים ולפשע. כל אחד מרוויח 3,000 שקלים או 4,000 שקלים. תעזרו לנו. בואו תסתכלו מה קורה. למה שישה אחוזים? איפה משרד הבריאות? איפה חברת חשמל?

תודה רבה. משרד הכלכלה, נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל.

ב-800 אלף שקלים קונים בחוץ שטיחים לנתב"ג במקום לקנות אותם כאן.

ובנושא הזה של השטיחים לנתב"ג פנינו לרש"ת.

הייתה הפחתה בצווים של בסביבות 800 מיליון שקלים לנושא של תמרוקים.

אני רוצה להתייחס רגע לרכש של מערכת הביטחון כי הרכש של מערכת הביטחון מחויב בדין. מערכת הביטחון מחויבת לרכוש כחול-לבן וגם המשרד לביטחון פנים וכל הגופים הביטחוניים. שם יש העדפה של 150 אחוזים. לכן אני חושבת שבהיבטים האלה לא תהיה השפעה על הנושא של המכס.

אני כן רוצה להגיד שכל מי שנפגע ברמה הספציפית - - -

אני ישבתי כאן בוועדה עם מתפרת מצפה רמון עם 50 בנות עולות מאתיופיה ומשרד הביטחון הזמין מבחוץ. הייתה העברה גדולה של משרד הביטחון ואני אמרתי כאן בוועדה לעיני כולם שאני לא מעביר את ההעברה הזאת עד שאני לא אקבל כאן הזמנה למתפרת העצמאות במצפה רמון. חוק, זה בסדר, החלטה, זה בסדר, אבל בפועל קורים דברים.

אבל אנחנו עוסקים באכיפה של זה כולל בנושא של רש"ת. זה בטיפול ביומיים-שלושה האחרונים.

התפקיד שלנו הוא לפקח על זה ואנחנו מפקחים.

בסדר גמור. אני אומרת לך שאנחנו עוסקים בזה ועומדים על הנושא של רכש כחול-לבן כל שבוע, בחודשים האחרונים., גם הנושא של רש"ת מטופל אצלי ברמה האישית. אני חתומה על המכתבים ואני מטפלת בזה.

טקסטיל.

הנושא של פגיעה במפעלים ספציפיים. אגב, גם הידברות שלנו מול משרד הביטחון מובילה לתוצאות חיוביות כמו שאתה אומר ואני חושבת ששם לא תהיה פגיעה.

בנוסף, אם יש מפעלים ספציפיים, כי אני לא חושבת שזה המקום לפתוח וגם בלוחות הזמנים - - -

אין מקום יותר טוב מאשר כאן.

אם יש פגיעה במפעלים ספציפיים, אני מבקשת שיבואו לשבת אתי ברמה האישית. אתי ועם המנכ"ל ועם השר. אני מבקשת ומפצירה שכל מפעל שמרגיש נפגע ברמה האישית, יבוא לשוחח אתנו ונבחן את הפתרונות.

היינו. מתי לבוא?

עד עכשיו אף אחד לא דיבר אתי.

את עובדת סוציאלית? במה אפשר לעזור לו?

לפני שבועיים אנחנו היינו במשרד הכלכלה בפגישה.

אני רוצה לבחון את הדברים ברמה הספציפית כי יש לנו תשובות אחרות. מבקשים לבחון את הבעיות ברמה הספציפית כי יש לנו תשובות אחרות, תוך תיאום ובדיקה ספציפית בכלים העומדים לרשותנו, איך אנחנו מטפלים בנושאים האלה ואנחנו יודעים לטפל בהם.

אנחנו באנו לישיבה.

לא, לא. מספיק. לא.

אבל היינו בפגישה.

אף אחד לא היה אתי בפגישה.

לפני שבועיים היינו בפגישה אצל מנכ"ל משרד הכלכלה.

אף אחד לא היה.

היינו בפגישה עם המנכ"ל שלך.

לא מנהלים דיאלוג. אני תכף אחזור אליך. אני אגיד לך מה הבעיה של המפעלים האלה. אני תכף, אחזור אליך כי אני ארצה לדעת מה עמדתך.

אני מבקש לדעת לגבי השישה אחוזים. כל המדיניות הזאת שמפחיתים את המכס על הטקסטיל גורמת לבעיה עד כדי הידרדרות ויכול להיות שעד כדי קריסה.

משרד האוצר, מה עמדתכם בעניין הזה?

תודה יושב ראש הוועדה. אגף תקציבים, משרד האוצר. קודם כל, צריך להגיד שפונקציית המטרה שלנו היא האזרח ורווחתו. אנחנו יודעים שלא ניתן להפחית את יוקר המחייה עם צעדים שכולם נהנים מהם. כמובן אנחנו לא מתייחסים לנושא הזה כלאחר יד כאשר מדובר בתעסוקה של עובדים וכאשר מדובר בסוגיות כמו עולות כאן. את זה צריך לומר.

מה נעשה מבחינה פרוצדורלית.

אני לא יודע אם אתה יודע אבל אני יבואן, הבאתי חולצות, אני מוכר אותן ב-69 שקלים, הורדתם את המכס, בכמה אני מוכר את החולצה? הורדתם את המכס ב-1.2 שקל.

לפני שאני אמשיך, אני אתייחס לטענתו של רמזי גבאי.

לא, רק תגיד לי כיבואן מה לעשות עם החולצה. בכמה למכור אותה?

אני אתייחס לטענתו של רמזי גבאי.

הבנתי. אתה לא רוצה לענות לי.

אני עונה. לטענתו של רמזי גבאי שסיים לא מזמן את עבודתו כיושב ראש מכון היצוא ואני מעריך אותו מאוד ברמה האישית. לטענתו הפחתת המכסים לא תתגלגל לצרכן. אגב, לעומת זאת, חומרי הגלם על הטקסטיל כן ירדו ולכן, אם זה לא יתגלגל לצרכן, לכן אין שום פגיעה בתעשייה המקומית. אם זה כן יתגלגל לצרכן, זה אומר שהמחירים ירדו. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו.

לא. חומר הגלם.

זה בסדר, אבל אם זה לא מתגלגל לצרכן - - -

עידו, דבר אתי. אתה רוצה לפתוח כאן דיאלוג?

במידה וזה לא מתגלגל לצרכן, הרי אין לנו כאן שום בעיה. בסוף השנה אנחנו נבחן את זה, נגיע למסקנה ונבטל ולכן המהלך לא הצליח אבל לא נעשתה פגיעה. במידה וכן, יש כאן באמת הפחתה של יוקר המחייה.

אני רוצה להתייחס למה שנעשה בשימוע שהתקיים. התקיים שימוע ברשות המסים ולאחר מכן התקיים דיון בראשות מנכ"ל משרד האוצר עם כל האגפים הרלוונטיים. נקבעו שני דברים. האחד, בקטגוריות מובחנות בהן יש יצרנים מקומיים שאלה שטיחים, טליתות, סדינים, מצעי מיטה, מפות ושמיכות, הדברים האלה יצאו החוצה והוחלט שלא להפחית עליהם את המכס בגלל ההערות שהתקבלו.

מעבר לכך, נקבע שההפחתה תהיה כהוראת שעה עד סוף 2018 כדי שאנחנו נוכל לעקוב אחרי ההתפתחות - האם המחירים ירדו, מה מידת הפגיעה בעוסקים – כדי שנוכל להחליט מה לעשות בהמשך. כמו שאמרתי, הופחת המכס גם על חומרי גלם כדי שהדבר הזה יוכל לסייע ליצרנים המקומיים.

לכן כן מדובר בצעדים מאוזנים, לטעמנו.

נקודה אחרונה שאני רוצה לומר. בסופו של יום השוק הזה מתפתח ולא ממתין לנו. היבוא האישי הוא מגמה. היום כשלושה מיליון ישראלים מזמינים בהיקף של כ-4 מיליארד שקלים. השוק הזה מתפתח ואין כוונה כמובן לעצור אותו. מעבר לכך, יש גם קמעונאים שנכנסים לשוק הזה. בסוף, הפחתת המכסים נועדה גם לעזור הן ליבואנים, הן לעסקים קטנים שהביעו את תמיכתם הגדולה במהלך הזה, וגם הכנסת חומרי הגלם כדי שיצרנים מקומיים גם כן יוכלו להתמודד. בסופו של דבר השוק הזה הוא שוק גלובלי, המחירים יורדים, וזאת המשמעות ועם זה צריך להתמודד. הדרך כמובן היא לסייע להקים מפעלים, ליצור מקומות תעסוקה. יושב מולי נציג ארגול שקיבלו מענק בהיקף המקסימלי שניתן להעניק במסגרת מענקי חוק עידוד השקעות הון בדימונה וזו הדרך ליצור מקומות תעסוקה חדשים. לכן זו עמדתנו.

בישובים הדרוזיים עובדות נשים דרוזיות במספרים מאוד גדולים. אף אחד לא מציע להן, גם לא משרד הכלכלה, הוא גם לא יכול להציע להן, מקומות עבודה אחרים. אם מפעלי הטקסטיל הללו ייסגרו, הפירוש הוא שאתה לוקח נדמה לי אלפי עובדות, בוודאי מאות, ואתה זורק אותן לרחוב והאבטלה שם הולכת וגדלה. אני לא מדבר על כל מה שאמרת כי על זה יש לי אתך ויכוח. יש לי ויכוח עם משרד האוצר. אנחנו רואים כאן כל הזמן איך מדינות אחרות מסייעות ואנחנו לא. אנחנו משאירים את האנשים לגורלם.

הם מקימים מפעלים בחוץ לארץ.

אנחנו משאירים את האנשים לגורלם. כך יש לנו עם חברת המחזור. בתורכיה הם יודעים לסבסד אותם. אנחנו לא יודעים אפילו להעביר להם כסף מקרן הניקיון. כך אנחנו נתקלים כאן במפעל סינרג'י בשדרות שהוא לא יכול להתמודד. חברת החשמל עשתה באמת הזמנות יותר גדולות מכפי שהייתה עושה במקרה הרגיל אבל הוא לא יכול להתמודד עם מדינות אחרות. אנחנו לא מסייעים לו. אתם כל הזמן שומרים על התקציב כאילו שהכול כאן רובוטים. מדובר באנשים בשר ודם שיש להם משפחות והם צריכים להתפרנס.

כאן אנחנו מדברים על מקרה ספציפי. מדובר על מקרה שבו יכול להיות שהתכנית שלכם תצליח ואני אטעה. יכול מאוד להיות אבל את הישובים הדרוזים הרסתם. התוצאה תהיה מאוד רעה מבחינת מדינת ישראל כמדינה. היא תהיה רעה מבחינה חברתית. אנחנו יודעים שנשים דרוזיות לא תצאנה לעבוד בנהריה. הן יעבדו בבית ג'אן, הן יעבדו במקומות בהם הם גרים. אנחנו יודעים שזאת הסיבה שכאשר אנחנו מסתכלים על הגרף של התעסוקה של נשים בכלל, נשים ערביות נמצאות בתחתית המדרג. כולנו בחנו את העניין ואנחנו יודעים.

אתם עומדים כאן בידיים שלובות, אתם אומרים שיש כאן מדיניות. על המדיניות אני חולק ועל המדיניות נעשה דיון אחר.

דרך אגב, הוא חלק מהממשלה.

זה לא קשור לעניין.

זה קשור.

לא קשור.

פולקמן הציג.

בסדר, הוא הציג. לי יש את העמדות שלי. אני לא בחנתי את זה אפילו בתוך סיעת יהדות התורה. אני חושב שהחברים שלי יסכימו אתי אבל זה לא דיון פוליטי אלא זה דיון מקצועי לחלוטין. אנחנו נמצאים כאן באופן קבוע עם המפעלים. אני בחנתי את זה, גם בקדנציה הקודמת שלי וגם היום. אני יודע מה המשמעות שעובד נזרק הביתה. זה פיקוח נפש. מה תעשו עם העובדות הדרוזיות? אתם רוצים לעשות מדיניות שהמדיניות הזאת אני חולק עליה אבל בסדר, אבל מה תעשו אתן?

אני מבקש ממך, אחרי מה שאמר עידו, לבחון עם האנשים, בעלי המפעלים שאומרים שהמפעל שלהם נפגע עד כדי סכנת סגירה. גם אם הם נפגשו עם המנכ"ל של משרד הכלכלה, גם אם היו פגישות שלא העלו דבר, אני מבקש דיווח בעוד שבועיים מה קרה עם הפגישות האלה. לומר את שמות המפעלים, להגיד מה הפתרון ולומר במה אין פתרון. מותר לראות שאין פתרון. אנחנו לא יכולים להשאיר את התופעה הזאת ולהיות שווי נפש כלפיה ולומר שיש מדיניות. יש מדיניות, אמרתי שנקיים דיון.

משרד הכלכלה הוא הכתובת. את המשנה למנכ"ל ואני מבקש שתשבי עם האנשים, עם כל מי שמבקש. מי שלא מבקש, לא מבקש. אני מבקש לשבת עם מי שמבקש ולהגיד לי בתוך שבועיים מה עלה בעניין הזה. אנחנו חוטאים למדינה אם אנחנו משאירים את הישובים הדרוזיים עם מפעלי הטקסטיל שעבדו כל השנים, פתאום יש מדיניות והם הולכים לקרוס. יש להם טענות צודקות. כולם מביניים את זה. יש התמודדות עם סין ואנחנו יודעים. מה אנחנו עושים עם ההתמודדות הזאת, זה סיפור בפני עצמו. מפעלים, אני כבר לא מדבר על הדרוזים, שנמצאים במצוקה בגלל שמדינות אחרות יודעות להתמודד עם זה.

אני רוצה לומר דבר אחד. אני מסיב טקסטיל. אני גם מביא בדים ואני מדבר בשם כל היצרנים. אני אומר לך דבר אחד שהיא לא אמרה. היה אתנו בחור בשם טל ממשרד הכלכלה, הוא הסתובב אתנו בתל אביב לפני כשבועיים וחצי וראה 100 יצרנים. לקחתי אותו לכולם. דיברו הערבים הישראלים, דיברו הפלסטינים, דיברו הגזרנים שלנו, כולם דיברו על המצב, על מה יקרה אם יסגרו.

עוד דבר. למה הם החריגו כאשר לחלק מהאנשים הורידו ולחלק לא? לזה אנחנו לא מסכימים.

על איזה בסיס?

על איזה בסיס הם עשו את זה? אני חושב שהבסיס הוא לא נכון.

מה זה הורידו להם?

לחלק השאירו שישה אחוזים ולחלק לא. לאופנת הנשים הורידו לאפס.

אופנת הנשים זאת המסה.

היא אומרת שלא נפגשו, אבל אנחנו כן נפגשנו.

היושב ראש, אני מקבלת את בקשתך והיא כפי שהצעתי גם אני, לשבת עם האנשים. מעבר לזה שלדעתי ברמה הפרטנית מי שמוכר למערכת הביטחון, שם יש קנייה מלאה - - -

לא לדבר כל הזמן על המטבע מתחת לפנס.

אני מקבלת את הצעתך.

אני רוצה שתדעי שאנחנו ועדה של החלשים. אנחנו לא ועדה של החזקים. אלה שנמצאים במשרד הביטחון, אנחנו מכירים את זה. אם יש שם איזו התרופפות - - -

לא. אין. הם בסדר.

אתה יכול להיות בחור ישיבה. אתה מתערב באמצע כל הזמן.

אני מוכן. תעזור לי.

נעמה, אל תחפשי את החזקים. את זה לא ביקשתי. אלה שבמשרד הביטחון, כשיש התרופפות, אנחנו כאן ואנחנו מדברים אתם. אמרתי שאני יושב עם מנכ"ל משרד הביטחון.

אני מדבר על החלשים. אני מדבר על אלה שבעקבות החלטות של משרד האוצר, הם עלולים להיפגע עד כדי קריסה, או עלולים להיפגע שלא לומר עד כדי קריסה. פגיעה במה שהעלה חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו מדברים על הטקסטיל בישובים הדרוזים. המפעלים האלה שביניהם יש גדולים וביניהם יש קטנים מאוד. אם הם קורסים, מדינת ישראל נכנסה למהלך נורא כי אני לא רוצה להרחיב מה המשמעות של העניין ומה ההשלכות. אני כבר לא מדבר על זה.

לכן אני מבקש ממך - אני מכיר אותך, אני סומך על היושרה שלך - שתבואי כעבור שבועיים ותאמרי רק שלושה מפעלים פנו אליך, אלה ואלה הבעיות שלהם, פתרתי את הבעיות האלה או לא פתרתי, הלכתי לעידו וקיבלתי תשובה שלילית כי באוצר מקבלים על פי רוב תשובה שלילית.

תלוי מי פונה. היבואנים הם בני בית שם.

נביא את זה לדיון, אם זה המצב.

תשאל כמה פעמים רמי לוי היה בלשכת שר האוצר. יותר מכל החקלאים ביחד.

אני מבקש ממך, נעמה, עבודה שנקבל כעבור שבועיים. יכול להיות שנצטרך לקיים דיון נוסף. זה יהיה במהלך דיוני התקציב ואולי נעשה משהו עם התקציב. עידו לא ייתן לך תשובות כמו שצריך, לא נאשר שם כל מיני סעיפים או נאשר כפול. עידו, זה רציני.

זה הנשק שלנו.

עידו, אני יודע שאתם עושים את מה שבסופו של דבר מדיניות המשרד אבל התפקיד שלנו הוא לומר לכם שתדעו שאתם משחקים כאן באש. נשמע אותה. תהיה אתה בקשר.

אין בעיה.

יכול להיות שאני אצטרך ללכת לשר האוצר או לשר הכלכלה ולומר להם שהמצב כאן הולך לקטסטרופה.

אני רוצה לומר לנעמה. אני עסקתי בנושא משרד הביטחון בו הייתי כמה שנים. מדוע האמירה הזאת – ואני לא רוצה להרחיב מה גם שרוב הישובים נמצאים באזורי העימות, באזורי עדיפות לאומית שגפני בקיא בזה – ומדוע את אומרת רק ביטחון פנים ומשרד הביטחון מחויבים לרכוש?

יש חוק.

לא אמרתי רק.

אין חוק שתהיה תחרות לא הוגנת. למה לא להחיל את זה על כל משרדי הממשלה? יש לי על זה חוק, הכנתי אותו.

מה אתה רוצה ממנה? תעביר את החוק.

אני שואל אותך מדוע את אומרת רק ביטחון פנים? למה לא תגידו את זה על כל משרדי הממשלה שהם חייבים לרכוש טקסטיל או גם דברים אחרים באזורי עדיפות לאומית?

יש לי שאלה לעידו. האם יכול להיות שמפעלים ביהודה ושומרון – תשמע טוב אדוני היושב ראש, אולי תהיה כאן כותרת - - -

אני לא רוצה כותרת.

אני רוצה. האם יכול להיות שמפעלים שנמצאים ביהודה ושומרון, שהם לא חלק מהסכמי הסחר, המדינה מפצה אותם על כך שהם לא נהנים מההטבות?

תודה. אחרון הדוברים יהיה מיקי לוי. עידו, רצית לומר משפט?

רק משפט. ראשית, אני לא חולק בתפיסה – אני מכיר אותה ואנחנו מכבדים אותה – לעניין הישובים הדרוזים. אחד הדברים שנעמה ציינה קודם הוא שיכול להיות שהעדפה תוצרת הארץ הקיימת תביא לכך שלא תהיה פגיעה גם בגלל הפחתת המכסים. זה אחד מהדברים שצריך לבחון.

תאשרו למשרד הביטחון לקנות.

אל תציע להם עצות.

הם רוכשים.

עידו, אני מבקש מנעמה שהיא תדבר אתך ותדבר עם בעלי המפעלים. אני רוצה בתוך שבועיים תשובות פרטניות. זה לא כמו שנאמר בהתחלה שאמרת שאנחנו מדברים כאן כללית ולא מדברים פרטנית. אנחנו ועדה שמדברת פרטנית.

אני ביקשתי לדבר פרטנית.

בסדר. אני מאפשר לך. אני מאפשר לך לעשות עבודה. את אומרת שלא פנו אליך, עכשיו זה לאור השמש ואנחנו לא נרד מהעניין הזה. הבעיה הזאת צריכה להיפתר כי אחרת אנחנו מדינה שהיא חסרת, לא חשוב מה.

נעמה, האם אתם כמשרד הכלכלה מסכימים עם המהלך של האוצר? אל תתני תשובה כי זה חצי פוליטי. עידו, האם אתם מתכוונים להוריד את המכסים, כן או לא? כי אז אני אדע מה אני צריך לעשות. אני רוצה תשובות. אל תמרחו אותי. אם אתם הולכים לפגוע בהם, תורידו.

מיקי, זה כבר ירד. לפני שבועיים. המכסים כבר ירדו.

ב-14 בינואר.

הוא לא צריך לשאול אף אחד.

עידו, שמעת את הדיון. אני לוקח את זה ברצינות.

עד שהוא יגיע למשרד, הוא ישכח.

ני מבקש שתהיו בקשר. אני רוצה תשובה כוללת על העניין בתוך שבועיים. מבחינת המפעלים. אם יתברר שהמדיניות הזאת נכונה והמפעלים לא נפגעים, הנה מה טוב. נברך אתכם. אם המציאות תהיה שיש מפעלים שנמצאים בקריסה, אנחנו נתערב בעניין הזה. אני מבקש שתהיה חלק מהעניין.

אין בעיה.

אפשר לבקש את זה?

ודאי.

תשובה חיובית ראשונה שקיבלתי מהאוצר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:44.