ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-25OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 561

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ח (14 בפברואר 2018), שעה 9:30

יישום ההסכם הקואליציוני בנושא תקנות המוכש"ר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

סגן שר במשרד הפנים משולם נהרי

מיכל חורין - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

סיגל אלה - אגף תקציבים, משרד החינוך

חלי גיא אלדר - עורכת דין, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

אהוד מזרחי - רמ"ט סגן השר הפנים

שי בן שלום - מנהל בית ספר

אינסה ליאחוביצקי - רכזת גני ילדים, איגוד מורים עולים

קונסטנטין שווביש - מנכ"ל, איגוד מורים עולים

דוד שרפר - פורום מוכש"ר

הניה מרמורשטיין - נציגת עמותת "עלה''

משה סוויל - עמותת "עלה

טקשה דוד הלוי - יו"ר מוסדות תורת אליהו

מירב ישראלי

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

יישום ההסכם הקואליציוני בנושא תקנות המוכש"ר

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ה-14 בפברואר 2018, כ"ט בשבט התשע"ח. הנושא: יישום ההסכם הקואליציוני בנושא תקנות המוכש"ר.

אפשר להגדיר את הישיבה הזו, ישיבת המשך מתאריך שאני לא זוכר אותו, בתחילת הקדנציה, שניסינו להעביר את התקנות. היה ויכוח והחזרנו אותם למשרד החינוך כדי לעמוד בהסכם הקואליציוני.

נמצא איתנו סגן השר, משולם נהרי, שחוקק את החוק שלימים נקרא "חוק נהרי". גם יש לו כמה קילומטראז' בחינוך. יש לו גם רזומה במשרד החינוך ובחינוך בכלל ובמוכש"ר בפרט.

אחרי שאומר את דברי הפתיחה, אתן גם לסגן השר, גם ליועצת המשפטית של הוועדה ונשמע את משרדי הממשלה.

הרציונל כפי שאני כיו"ר ועדת חינוך הבנתי מההסכם הקואליציוני, בשורה אחת, לחזור למצב של 2012. היה מי שבמשרד החינוך חשב לעשות, אם כבר הולכים לשינוי, בואו נעשה סדר פסח. זה כמו אישה, בהתחלה צריכה לנקות את הארון הזה, אחר כך זה, אמרה, זה מיותר, הורידה את כל הארון, תקעה לך חצי יום. זה בדיוק מה שעשו במשרד החינוך על התקנות. העמיסו עליהן את כל השינויים, אז חזרנו לכאן.

כפי שנאמר לי על ידי סגן השר, כנראה מישהו סוף סוף הבין שזה מה שצריך להיות. אני לא הבנתי למה לא, אם יש הסכם קואליציוני, זו סוגיה קואליציוניות. אם זה לא פוגע בחוקתיות ומערער את יסודות המשפט או יסודות החקיקה ולא מאיים על בית המשפט העליון, אז למה לנו לנסות לחפש חידוש? כי בסך הכול זה תיקון מהותי, משמעותי, פשוט לפי ההסכם הקואליציוני.

סגן השר.

תודה. כבוד היושב ראש, כל המשתתפים, בוקר טוב לכולם. בשנת 2007 חוקק החוק שמסדיר את השתתפות הרשויות המקומיות בתקציבי מוסדות המוכר שאינו רשמי, מה שמכונה "חוק נהרי". החוק חייב גם כן התקנת תקנות, כי לשון החוק בעצם אומרת, קבע השר, הכוונה, הוא צריך לעשות זאת בתקנות כדי להגדיר את התנאים ואת שיעור ההשתתפות במוסדות המוכש"ר.

בינואר 2008 הותקנו תקנות שמסדירות גם את התנאים וגם את שיעור התקצוב. אני חייב לציין שהתקנות שהותקנו ב-2008 לחוק, מי שיזם אותן היה משרד המשפטים. משרד המשפטים הוביל את כל הנושא של התקנות ואת ניסוח התקנות. התקיימה ישיבה בכנסת בהשתתפות שרת החינוך יולי תמיר, יועצים משפטיים של משרד המשפטים ברשות עורך דין אמנון דה-הרטוך, הלשכה המשפטית במשרד החינוך ואנוכי. כמעט כל מילה נקבעה על ידי משרד המשפטים, באמת מתוך כוונה טובה כדי שהחוק הזה ייושם ושלא נגיע לא לבית המשפט ולא לוויכוחים, אלא שהכול יהיה ברור ונכון ושוויוני, ואז כל הזמן דיברו כל משפט שני, שוויון, שוויון, שוויון ולתת להם, למוכר שאינו רשמי את התקציב הראוי להם, פחות מהממלכתי, אבל מה שראוי להם. הכול הוסדר והובהר כמו שצריך והתקנות אושרו ופורסמו.

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013 ו-2014, ממשלה חדשה, שר חינוך חדש, אג'נדה חדשה, החליטו, ואני לא רוצה לחלק מחמאות, לבטל את החוק של ההשתתפות של הרשויות המקומיות, מה שנקרא "חוק נהרי", וממילא ביטלו גם כן את התקנות. תחת זאת הותקנו תקנות אחרות שהן פשוט פוגעות במוכר שאינו רשמי.

ממשלה הולכת וממשלה באה. הממשלה הזו, ה-34, שאנחנו גם שותפים בה, דבר ראשון שביקשנו זה להשיב את החוק ולהשיב את התקנות כמו שהיו אז, בלי לשנות אות או פסיק בתקנות, כמות שהן, לצלם תמונת מצב שהייתה ערב הממשלה ב-2012, אותו מצב, אנחנו רוצים להשיב אותו היום.

את החוק השבנו, את התקנות לא השבנו. פניתי לשר החינוך, למשרד החינוך מייד אחרי שההסכם הקואליציוני נחתם והדבר נמשך ונמשך, והנה, בשנה האחרונה יש הרבה שתדלנים שדואגים למוכר שאינו רשמי.

זה נקרא הרבה דרכים למקום.

כן, והנה אנחנו הגענו למצב של בוקה ומבולקה. זה מקיים דיון בוועדה הזו, זה מדבר עם השר מפה והיועץ המשפטי של משרד החינוך כבר מנסח תקנות ומקיימים דיונים אין-סופיים איזה תקנות להתקין. רבותיי, איבדתם את הדרך. לאן הגעתם? לאן הלכתם? אנחנו מדברים על הסכם קואליציוני. הסכם קואליציוני יש רק אחד והוא ההסכם הקואליציוני של ש"ס, וזה המקום היחיד שמוזכר הנושא הזה, להשיב את התקנות כפי שהיו ב-2012. גם את החוק באותו סעיף. גם את החוק וגם את התקנות. כך נאמר.

במסגרת חוק ההסדרים הקרוב יבוטלו סעיפים 2,3 לחוק שינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב לשנים 2013 ו-2014), ששינו את סעיף 11א' לחוק חינוך ממלכתי התשי"ג, 1953, באופן שנוסחו של הסעיף יהיה לפני התיקון הנ"ל, כולל התקנת תקנות שהיו בתוקף, 2012. אני ניסחתי את זה. אני ידעתי למה אני מתכוון. אני ידעתי שנתברבר. אני ידעתי שיבואו כל מיני חכמים ונבונים, זה בחוק וזה בחוק, בוא נוסיף את זה, בוא נגרע את זה, בוא נזיז את זה, בוא ניצור את זה. לא מבקש.

אתם יכולים לבקש מה שאתם רוצים. אנחנו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כל אחד שיבקש מה שהוא רוצה. כל אחד יכול לקיים דיון מעכשיו לעוד 40 שנה. כל אחד יכול להוריד את השמיים. אין בעיה, אני לא מפריע לאף אחד. אני מבקש רק דבר אחד, יש הסכם קואליציוני, רוצים לקיים אותו או לא רוצים לקיים אותו. אם יבואו ויגידו, אנחנו לא רוצים לקיים אותו, יש כתובת אחרת, אבל לפחות להיות הגונים ולהגיד את האמת, כי רוצים לקיים? אנא קיימו אותו. לא רוצים לקיים? נביא אותו לממשלה, אבל אז זה יהיה גרוע מאוד. מה זה כל הברברת הזאת? כל אחד מקיים דיון וועדת הכספים, וזה בא אלי כבר עם נוסח כזה. מי ביקש ממך? אני ביקשתי? מי שביקש ממך, לך תדון איתו. אנחנו, יש לנו הסכם קואליציוני. רוצים לקיים או לא רוצים לקיים אותו. יש גבול לכל דבר. אנחנו בשנה השלישית אחרי שקמה ממשלה. כולם כבר קיימו את ההסכם הקואליציוני שלהם, ואנחנו, דבר שהוא אקוטי, דבר שסובלים ממנו מוסדות.

שליש המוסדות היום במדינת ישראל בחינוך היסודי זה המוכר שאינו רשמי. יום יום עוברים סבל בלתי יתואר ואנחנו יושבים ככה וכל אחד מסתכל על השני בפנים תמימות כאלה, הוא לא יודע על מה הוא מדבר. הנה, אני מציג את זה בפניכם. יש הסכם קואליציוני, בואו נקיים אותו ככתבו וכלשונו. אין מקום לדיונים, אין מקום לפתיחה. גם אני לא מנסה לתפוס את ההזדמנות הזאת ולהביא שינויים. כמות שהוא, ככתבו וכלשונו וכפי שהוא כתוב.

תודה. אני אחרוג ממנהגי. בדרך כלל, מי שמכיר אותי, סליחה על הצרידות, חברות כנסת נכבדות גרמו לכך, חנין זועבי וענת ברקו. לא הייתי אומר אותן בנשימה אחת, אבל ההתנהגות שלהן בנשימה אחת. האמירות שלהן לא בנשימה אחת.

לא שמעתם אותי לא קדנציה חמישית, לעולם, במאבקי קרדיט או לקחו לי סמכויות מהוועדה או נתתי או לקחתי, אבל נעשה מעשה שלא ייעשה. אני עד עכשיו לא התבטאתי. אתם יודעים מה? בין חברי כנסת, ראינו אצל חברי כנסת. אני לא אקח לאלי אללוף נושאים ששייכים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני לא אקח לניסן סלומינסקי נושאים ששייכים לחוקה, ואנחנו מקפידים, תעיד היועצת המשפטית, מה שלא שייך לשולחן הזה, לא יהיה כאן. מקפידים הקפדה רבה.

מתקיים מסלול מקביל בוועדת כספים. מילא, חבר כנסת, ניחא, התרגלנו. מכיר את האג'נדה שלו בנושא קרדיטים. היועצת המשפטית של הוועדה לא תאיר את עיניו שזה לא התחום שלו? לא תפנה את תשומת ליבה של היועצת המשפטית של ועדת החינוך? אני גם תמה על משרדי הממשלה. נכון, אין להם 'סיי' מול יו"ר ועדה שהוא במיוחד, אם הוא גם יודע לנאום בפאתוס וגם יודע לשחק טוב, קשה, והוא מחזיק גם תקציבים של משרדי ממשלה. ודאי קשה לעמוד מולם. גם אני סבלתי מנחת זרועו ארבע שנים כשהייתי שר, אבל לא נכנעתי לו.

נבדוק את זה מולם.

בסדר, אני הייתי חייב שזה יאמר לפרוטוקול ושהמחאה שלי תישמע, כי זו הדרך היחידה שזה יגיע לאוזניו, כי אני לא אומר לו, לא אוכיח אותו בפניו. לא באתי לחנך אחרים.

לגופו של עניין, משרדי הממשלה. משרד החינוך, משרד המשפטים. אחרי נאום כמו של נהרי אני חושב שמה שנותר, להצביע על הנוסח שהוא מציע.

אם אתם רוצים, אני אתחיל, משרד המשפטים.

כן. רק כל אחת, שתציג את עצמה.

לי יש משפט קצר. מיכל חורין, לשכה משפטית, משרד החינוך.

אני הגעתי לפה עם אמירה שאנחנו לא מתנגדים לתיקון התקנות בהתאם להסכם הקואליציוני ובתנאי שלא תהיה לזה השלכה תקציבית מתוך תקציבי המשרד, זאת אומרת שמאוד ברור - - -

עד כאן. התקציב לא שייך רק למגזר מסוים. התקציב הוא כל ילדי ישראל. ממתי מדברים על חסר תקציב לאלה, ולאלה יש?

לא, חס וחלילה. התיקון של התקנות כמו שהוא מבוקש בשלב הזה - - -

גם אם הוא יעלה מיליארד. מה זה משנה? מגיע להם. יש הסכם קואליציוני.

סגן השר, תן לה להתבטא.

זו בעיה פנימית, אני אמרתי גם למשה שגיא. אני עבדתי במשרד, אני לא בא מבחוץ. אני גם תקצבתי בתוך המשרד.

אין בעיה אדוני, רק פשוט - - -

זו בעיה של משרד החינוך בינו לבין האוצר. שיחליטו מאיפה להביא, מהרזרבות או מהמחבואים שם או להביא כסף תוספתי ולא להחזיר. זו בעיה שלהם פנימית. ילדים לא צריכים להיות כלי סחיטה בדבר הזה. יש הסכם קואליציוני, צריך לקיים אותו וזה לא מעניין אותי, לא רוצה לשמוע - - -

אני אשאל שאלה. אגיד לך למה ההערה שלך חשובה אבל לא רלוונטית. קיבלנו לכאן תקנות שעולות תקציב. לא היה חשש על זה. המשרד הביא פה תקנות אחרות שיש להן השלכות תקציביות ולא הייתה הטענה הזו. הטענה הזו לא עומדת, כמו שהיא לא עמדה בתקנות המקוריות. זה עניין של פרשנות של אותם סעיפי תקנות.

את צריכה לומר את עמדת המשרד. תאמרי אותה. אני לא אחסום אותך. תאמרי אותה בצורה ברורה.

הפרשנות שלנו לתיקון המוצע, מעבר לזה שיש קושי משפטי שחלי תדבר עליו, יש לזה השלכה תקציבית, זאת אומרת, זה ידרוש איזושהי תוספת תקציבית. במשרד עומדים על זה שהתוספת לא תגיע מתוך הכספים של המשרד, זאת אומרת שזה יבוא לידי ביטוי בתוספות תקציביות.

אני רוצה רק להבין, מכיוון שמדובר בעצם על השתתפות של הרשויות המקומיות, הכוונה היא בגלל שתצטרכו לשנות את תקן הבסיס, אז זה ישליך גם על מה שהמשרד משתתף? אני מנסה להבין איפה העלות.

ככה אנחנו מבינים את הביטוי - - -

זו המטרה. הרי הפגיעה של השר הקודם הייתה - - -

סליחה, אני רוצה לשאול שאלה. מאז שבוטלו התקנות הללו ושונו התקנות שבעצם לפי דברייך הכניסו לכם תוספת תקציבית, התקציב של משרד החינוך לא ירד בגלל זה, בוודאות. משרד החינוך, התקציב הולך ועולה עם הגידול הטבעי והכול, ופתאום אלה מקבלים פחות. נוצר לכם איזשהו עודף. הורדתם אותו, גרעתם אותו? לא. פתאום עכשיו כשכמה שנים נהניתם ממנו, זה כבר לא שייך אליכם.

זה נגרע. זה תקציבים שלא עשו בהם שום - - -

זה לא נגרע. אני אביא לך את כל השנים בתקציב. אם היו קיצוצים רוחביים, זה קשור לשעות ולא קשור לזה.

אני לא נכנס לזה אפילו, סגן השר.

כן, לא קשור.

אמרת את עמדתך. תודה. בבקשה.

חלי גיא אלדר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים.

זה רק אומר שהניסיון להעביר את התקנות בנוסח שאתם הצגתם היה מעשה מרמה. הרציונל של ההסכם הקואליציוני, לתקן את שעות הבסיס כפי שהיה בתחילה.

על איזה נוסח אדוני מדבר?

הנוסח המקורי, המורחב יותר שהוגש אלי לפני כשנתיים, פה לוועדה.

אני מצטערת, אני לא זוכרת את הנוסח הזה.

הוא עבר דרך המחלקה המשפטית. לא אני כתבתי אותו.

ברור לי.

לא יתכן שאז הסכמתם לנוסח ועכשיו הנוסח המצומצם שסך הכול מצלם מצב מ-2012, פתאום יש סוגיה של עלות תקציבית. אם יש סוגיה ואת צודקת, סימן שהמשרד ניסה לעשות רמייה מול הוועדה ומול ההסכם הקואליציוני. אין לי פרשנות אחרת. אני אדם לא מעמיק מחשבה, אבל יש דברים בסיסיים שאני קולט, מה לעשות.

שוב, אני לא מכירה את הנוסח.

אני לא בא אליך בטענות, אני חייב שהדברים ייאמרו. את יושבת פה כיועצת משפטית של המשרד. תאמרי את המנדט שקיבלת. אני חייב שהדברים יאמרו ושתעבירי אותם. היה פה מעשה רמייה.

אני פשוט חייבת להתייחס לאמירה הזאת. אני לא מכירה את התקנות.

סליחה, אני אעצור אותך. אם את לא מכירה את התקנות, לא היית צריכה לבוא לדיון היום.

לא, את הנוסח של לפני שנתיים. היום אנחנו דנים - - -

סליחה, לא היית צריכה לבוא לדיון. עושים שיעורי בית. אשאל אותך שאלה. בדרך כלל, במדינה מתוקנת, במשרד מתוקן, המשרד מביא את התקנות, לא אני צריך לגרור אתכם למגרש. במקרה הזה אני גררתי אתכם למגרש. התקנות שאתם הבאתם, את צריכה לדעת. יש תקנות אחרונות שאתם התעסקתם איתן. התקנות האחרונות שאתם התעסקתם איתן, זה התקנות שהיית צריכה להכיר. אם את הגעת לדיון על תקנות המוכש"ר ואת לא מכירה אותן, חבל שבאת.

אני מכירה את הנוסח שנמצא עכשיו על השולחן בדיון לגבי שעות לימוד. את הנוסח הזה אני מכירה. שוב, האמירה "מעשה רמייה" היא פשוט - - -

זה שלי. אל תסכימי איתה.

אני חייבת להגיב לעניין הזה.

תגיבי. אמרת, את לא מסכימה. זו אמירה שלי ואני חוזר עליה, מעשה רמייה. לא רוצה להוסיף עוד מילה, עוד ביטוי נוסף. אני חושב שמעשה רמייה הוא די חזק וחמור בפני עצמו.

חלי, בבקשה.

אני לא אתן יותר מדי רקע לדיונים. אני רק אציין, קודם כול מאוד מבינה את הדברים שנאמרים על ידי סגן השר. זה נאמר מדם ליבו על ילדים, אני יודעת את זה, ומאוד כואב לי שהדברים האלה נגררים בסופו של דבר ואני מבינה שזה גם נובע מההערות שלנו, אז בואו ננסה לראות מה אנחנו עושים עם הדבר הזה.

אנחנו לא נכנסים לגופו של עניין, להסכמים הקואליציוניים. ההערה שלנו היא הערה משפטית שמעלה איזשהו קושי. התקנות שהיו בזמנו הגיעו ונבחנו על ידי בג"צ במסגרת שהייתה, שאמר, הוא לא פסל אותן, אבל הוא אמר, הנוסח שלהן עמום, הוא מאפשר לקבל כל מיני קריטריונים שנכנסים תחת המושג שעת לימוד. המושג שעת לימוד כמו שכתבנו אותו פה, הוא לא לחלוטין ברור והוא מאפשר לנו ללכת על פרשנות מרחיבה יותר או פרשנות מצמצמת, מה שהביא את בית המשפט באותו מקרה לקבל החלטה על דעת עצמו מה בעצם כלול בדבר הזה. אני חושבת שכשניסחו את זה בזמנו, הדבר לא היה לפתחם, כלומר לא חשבו על העמימות של המושג. היום אנחנו כבר יודעים שיש עם זה קושי. להגיד שזה עולה כדי מניעה, אני לא יכולה להגיד עכשיו. אני אומרת שהדבר הזה מעורר קושי שאנחנו צריכים להתמודד איתו. אנחנו נדרשנו לדבר הזה, נתנו את ההערה הזאת. ישבנו גם בדיון בוועדת הכספים, שאני מבינה את ההתרעמות על זה, ואמרנו את ההערה הזאת. ניסינו לשבת ביחד עם היועצת המשפטית שלהם ועם משרד החינוך כדי להגיע לאיזשהו נוסח מוסכם. שם זה בעצם נעצר, הדבר הזה. חיכינו בעצם עם משרד החינוך לנוסח הזה של שעת לימוד, שאני מבינה שלא הצלחנו להגיע אליו עדיין. פה זה עומד. אין לי עמדה חדשה של משרד המשפטים לדבר הזה.

הקושי הוא לא מניעתי.

הקושי הוא קושי משפטי שצריך להתייחס אליו. אנחנו נידרש אליו. הרי יבואו בתי ספר מסוגים שונים וידברו על מה נגזר ומה מגיע להם ואיך אנחנו מפרשים את שעת הלימוד הזו. אנחנו מכירים הרי את הדבר הזה. אני מניחה שכל הנוכחים בחדר גם מכירים את הבעיה הזו.

חלי, אני מאוד מעריך אותך ואני חייב להגיד לך כמי שמכיר את משרד החינוך, הגדרה בכלל של שעה זה דבר חשוב מאוד וזה דבר שרצוי שיהיה. זו שקיפות, אבל משרד החינוך, קשה לי להאמין שאי פעם הוא יבוא ויגדיר שעה, ואם הוא יגדיר אותה, היא תהיה נכונה לאותו זמן והיא תשתנה, כי זה משהו שמשתנה. זה כמו אקורדיון. שעת חינוך במשרד החינוך זה תלוי. משרד המשפטים הוא זה שקבע את זה בלשון הזו בגלל הדבר הזה, כי משרד החינוך כל הזמן בורח מהדבר הזה ולא יבוא ויציג לך מה כוללת שעת חינוך. אין קשר בין שני הדברים. התקנות הללו כמות שהן, אפשר לתפקד איתן ואפשר לתקצב איתן גם חוקים. במקביל, משרד החינוך רוצה לבוא ולהגיד לכל עם ישראל מה כוללת שעת חינוך, יבורך. אני אהיה הראשון שיברך אותם, אבל אין לזה קשר בין שני הדברים. זה צריך להיות כדי שהם יוכלו לתפקד במוכר שאינו רשמי ואחר כך כל מערכת במדינת ישראל תתבשר בשורות טובות, כולנו נשמח. עכשיו זה פשוט לקיים את ההסכם הקואליציוני. כל זמן שההסכם הקואליציוני, אין התנגדות משפטית וכל ההתנגדויות הן רק מנהליות, אז לא נוכל לעבור לסדר.

אני בעצם מבקש הגנה ממשרד המשפטים. בזמנו משרד המשפטים העמיד את משרד החינוך על הרגליים ברגע שהוא האמין, וכך צריך להיות, וזו שוויוניות וזה הצדק. לא עזר למשרד החינוך שום דבר. גם מני עמד מאחוריי בנושא הזה.

מי זה מני?

מני מזוז שהיה היועץ המשפטי לממשלה, ועם אמנון דה-הרטוך שהיה המשנה שלו, והם עמדו כחומה בצורה ואמרו, כך יהיה, ואת חושבת שמשרד החינוך היה נדיב? מה, חשבת שיולי תמיר פרסה לפנינו שטיח? היא הרי התנגדה גם לחוק. היה מאבק, לכן אני זה שהגשתי בממשלה כשר את החוק הזה. היא לא רצתה. זה היה התפקיד שלה. היא התנגדה והם התנגדו לכל דבר, אבל משרד המשפטים עמד כחומה בצורה ולא עזר לאף אחד שום דבר. אני מבקש, תחזירו לכם את הכתר ותובילו ותחליטו. זה הסכם קואליציוני. אין מניעה משפטית, בואו נקיים אותו וזה הכול.

סגן השר, אני רוצה להיות פרקטי. מאחר וגברת מיכל חורין אומרת שהיא לא מכירה את התקנות.

לא, סליחה, את הנוסח הזה אני מכירה, של שעת לימוד.

הייתה יועצת משפטית שהובילה קו עם יולי תמיר. עזוב.

אני לא מאשים את מיכל. מיכל עושה את תפקידה נאמנה. היא באה עם עמדת השר.

היא לא שם.

להיפך, עמדת השר תומכת בתקנות.

היום יש אחד שהשקיע לילות כימים בניסוח חדש.

תן לי לשמוע את משרד האוצר. אתה מכיר את ההסכם הקואליציוני?

מכיר את ההסכם הקואליציוני.

כי הכותרת של הדיון הפעם, כשהתלבטתי כדי שלא נשחק מחבואים - יישום ההסכם הקואליציוני לנושא תקנות המוכש"ר. שלא תהיה טענה לאף אחד שהוא לא הבין על מה מדובר.

היית מביא את צוות מקרו.

הם גם מכירים את הסיפור.

לקראת כל תקציב שאנחנו מאשרים, אנחנו לוקחים את ההסכמים הקואליציוניים ומתרגמים אותם להחלטות ממשלה שיש להן משמעות תקציבית. יש מסגרת תקציבית לכל אחת מהחלטות הממשלה האלה, והסיעות שחתמו על ההסכם צריכות לעשות את סדרי העדיפויות שלהן. כרגע, בהחלטת הממשלה לא מופיע שינוי התקנות שעלותן 120 מיליון שקל. כרגע אין לנו מקורות תקציביים לזה. ככל שיירצו לאשר את התקנות, יצטרכו להצביע על מקור תקציבי.

הנה, אני מודיע לך, אני לא בריון רשת ולא בריון חקיקתי פרלמנטרי.

אתמול בלילה עסקו בפיצול סעיפים. אני אומר לך, לא יהיה שום דבר במשרד החינוך לקראת התקציב הקרוב בוועדה הזו, לפני שהסוגיה של ההסכם הקואליציוני תסתיים. בזה אני נועל את הדיון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

תודיע את זה לכל מי שצריך. תודיעו בבקשה, משרד החינוך, לא לפנות, לא להגיע. אני אנסה להיות גפני, נראה כמה זמן זה ייקח לי. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.