ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-26OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 553, 554

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, כ"ב בשבט התשע"ח (07 בפברואר 2018), שעה 9:30

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 21) (מוסדות להשכלה גבוהה באזור), התשע"ח-2018, של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מנחם אליעזר מוזס

סאלח סעד

נורית קורן

נאוה בוקר

דוד ביטן

דב חנין

אכרם חסון

שולי מועלם-רפאלי

חמד עמאר

אהוד לנדאו - עו"ד, משרד המשפטים

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

יעל טור כספא - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

עומרי גולן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

יגאל כהן אורגד - נגיד אוניברסיטת אריאל

נאוה מזון - עוזרת אישית לנגיד אוניברסיטת אריאל

מירב ישראלי

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 21) (מוסדות להשכלה גבוהה באזור), התשע"ח-2018, של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-7 בפברואר 2018, כ"ב בשבט התשע"ח. על סדר היום הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 21) (מוסדות להשכלה גבוהה באזור), התשע"ח-2018 של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ושל עבדכם הנאמן.

היועצת המשפטית, תעדכני אותנו.

בקריאה הראשונה היו כמה דברים שהשארנו לקריאה השנייה והשלישית. הנוסח בקריאה הראשונה היה מנוסח טריטוריאלית ולא פרסונלית כאשר העמדה של משרד המשפטים הייתה שבהצעת החוק הזאת אין בעצם חריגה מהנוסח הרגיל שבדרך כלל מחילים חקיקה ישראלית ביו"ש. לכן מונח כרגע נוסח אחר שמבטא את התיקון הזה מהחלה טריטוריאלית לפרסונלית על ישראלים באזור וגם הורחבה הוראת המעבר. עלו כמה דברים שהיה צריך לדייק בהוראת המעבר.

רוצים הקראה ואחר כך התייחסות? נעשה הקראה.

בחוק המועצה להשכלה גבוהה, במקום סעיף 28א יבוא:

המועצה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה כלפי ישראלי באזור והזכויות והחובות לפי חוק זה יחולו על ישראלי באזור.

זה התיקון.

כן.

לעניין זה, אזור וישראלי, כהגדרתם בתקנות שעת חירום יהודה ושומרון (שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.

צריך להגיד שההגדרה של ישראלי כוללת גם אדם וגם תאגיד בחוק האמור.

תחילה.

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

הוראות המעבר מתייחסות בעצם לארבע סיטואציות. האחת, מוסד שהמפקד אישר את ההכרה בו כמוסד להשכלה גבוהה ערב יום התחילה, יראו אותו כמוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק העיקרי ושההכרה בו אושרה על ידי הממשלה לפי סעיף 10 לחוק העיקרי במועד אישור המפקד. בסעיף זה – המפקד, כמשמעותו בתקנת שעת חירום.

זה מתייחס בעצם להכרה שכבר ניתנה קודם לכן. לא צריך הכרה חדשה.

אין בהוראות סעיף 28א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה כדי לפגוע בהכרה בתואר שניתנה לפי הוראות הסעיף האמור כנוסחו ערב יום התחילה.

את הדבר הזה יכול להיות שעוד נצטרך לדייק את הנוסח. אני רק אגיד מה הכוונה שלו. הכוונה היא שלמרות שהנוסח הקודם של סעיף 28א שאפשר למועצה להשכלה גבוהה להכיר בתארים שניתנו ביו"ש גם עבור התלמידים שלמדו שם, הביטול של הסעיף הזה לא מבטל את המעמד של התארים שניתנו בעבר.

מוסד כאמור בסעיף קטן (א) שהמועצה הכירה בתואר שלו לפי הוראות 28א לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו כמוסד שהוסמך להעניק את אותו תואר על פי סעיף 23 לחוק העיקרי.

זה אומר שאם התואר הוכר בעבר על ידי מל"ג ישראל, אין צורך שיהיה עוד הליך של הכרה בתואר.

מוסד כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל אישור לקיים לימודים לקראת תואר או הסמכה להעניק תואר ערב יום התחילה על ידי המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה על ידי המפקד והמועצה לא הכירה באותו תואר לפי הוראות סעיף 28א כנוסחו ערב יום התחילה, יוכל להמשיך לקיים לימודים לקראת תואר כאמור באישור או להמשיך להעניק תואר כאמור בהסמכה לפי העניין עד להחלטת המועצה לפי סעיף 23א לחוק העיקרי.

זה מטפל במקרים האחרונים שבעצם נותרו, שהתחילו לימודים אבל הם עוד לא קיבלו הכרה של מל"ג ישראל ובעצם אפשר לקיים אותם עד ההחלטה של מל"ג לכאן או לכאן. היא יכולה להחליט כך או כך.

עד כאן השינויים וההתאמות.

המועצה להשכלה גבוהה.

מבחינתנו, הנוסח מתואם אתנו ומקובל עלינו. הוא סביר וראוי. הדברים שעברו הכרה לפי 28א, אנחנו רואים אותם ודברים שעדיין לא עברו, צריכים לעבור אבל כמובן אנחנו רוצים שלא לפגוע לא באישורים שהמוסד קיבל עד עתה ולא בסטודנטים שקיימים במערכת ושקיבלו תארים. הנוסח מתואם אתנו ומקובל.

משרד המשפטים.

גם אתנו הנוסח הזה תואם. גם החידוד של היועצת המשפטית שזה יחול כלפי ישראלים, שזה יחול גם על אזרחים ישראלים באזור. זאת אומרת, העבירות שבחוק יחולו על אזרחים ישראלים וההכרה במוסדות וכל הרגולציה יחולו על מוסדות ישראלים באזור.

חברי הכנסת, התייחסויות.

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו כמובן מתנגדים להצעת החוק הזו. אנחנו רואים את המהלך הזה כמהלך מאוד מאוד מסוכן ומאוד מאוד פוגעני. אני אנסה להסביר למה הוא מסוכן ולמה הוא פוגעני גם מבחינת השיקולים הפוליטיים הכלליים וגם מבחינת השיקולים של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

מבחינת השיקולים הפוליטיים הישראליים, אני חושב שהתמונה היא מאוד מאוד ברורה. מבחינת השיקולים הפוליטיים הכלליים, אנחנו נמצאים בפני מצב שבו מתקיים מהלך של סיפוח דה פקטו, בפועל, של השטחים הכבושים. הסיפוח הזה דה פקטו של השטחים הכבושים הוא מהלך הרסני. הוא מהלך הרסני קודם כל מכיוון שהוא פוגע ביכולת להגיע להסדר שלום בין ישראל לבין העם הפלסטיני והעולם הערבי שנמצא סביבנו. הסדר שלום כזה יכול להתקיים רק על הבסיס של שתי מדינות שתחיינה אחת בצד השני. בצד מדינת ישראל צריכה לקום, בתחומים שהם היו השטחים הכבושים מדינה פלסטינית עצמאית ושתי המדינות האלה יצטרכו לחיות אחת בצד השנייה.

אדוני היושב ראש, זה לא רק ההיגיון הפוליטי, זה לא רק הקונצנזוס הבינלאומי הקיים בעולם, אלא זוהי גם דרכה של היהדות. כאשר באים להלל הזקן ושואלים אותו איך לומדים את כל התורה כולה על רגל אחת, הוא עונה להם: כל התורה על רגל אחת היא מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. היתר, זה פרטי. את הפרטים אפשר ללמוד. זה לא כל כך חשוב.

זו הגישה שצריכה להיות ביחסים שבינינו לבין העם הפלסטיני. מה שאנחנו מבקשים לעצמנו, עצמאות וצדק, את אותו דבר עצמו צריך לתת לצד השני, לעם השני שחי אתנו כאן בארץ הזאת, העם הפלסטיני.

גברתי חברת הכנסת מועלם, אני בטוח שאת זוכרת גם את פרק א' ב-בבא מציעא, אותה סוגיה הלכתית חשובה של שניים אוחזים בטלית, זה אומר כולה שלי זה אומר כולה שלי. יש הרבה מאוד חכמה בכתיבה ובמטרות הדתיות. אתה תמיד מלמד אותנו על הדברים היפים שיש במסורת המוסלמית וגם במסורת שלנו יש כמה רעיונות יפים והנה אני מביא אחד מהם.

חברת הכנסת מועלם, לך אני לא צריך לספר את זה אבל כל זאת. אני יודע שאת מכירה את הפסיקה הזאת היטב. שניים אוחזים בטלית. זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי. מה הפתרון של הגמרא? הפתרון של הגמרא הוא יחלוקו. זה נכון, אפשר היה להמשיך את המריבה, הם היו יכולים להמשיך ולהתווכח וגם נלחמים והורגים אחד את השני ובכל זאת הפתרון הוא לחלק את הטלית. לחלק את הטלית, אני רוצה לומר לכם, ובוודאי חברי הכנסת מרגי ומועלם יאשרו את דבריי, זה לא דבר פחות ערך. טלית היא בכל זאת חפץ שיש בו קדושה. לחצות את הטלית באמצע, זה לא דבר קל.

זה עדיף ממשפט שלמה.

זה עדיף ממשפט שלמה. בדיוק. זה עדיף ממשפט שלמה כי זו הגישה היפה והחכמה ארוכת השנים של המסורת היהודית שאומרת במקום להילחם, בואו נייצר פתרון של חיים שמאפשר לחיות ולתת לחיות גם לשני.

כשאני מתנגד לסיפוח הזה של השטחים, למהלך הזה שאתה אדוני היושב ראש וחברתי חברתה כנסת מועלם-רפאלי מקדמים הוא חלק ממנו, אני מתנגד לו. אני חושב שהדבר הזה בסופו של דבר הוא לא הדך הנכונה, הוא לא הדרך לקדם.

למרות שהבהירו המשפטנים בדיון הקודם שבמהלך הזה אין סיפוח.

לא. יש סיפוח. לגמרי יש סיפוח דה פקטו. כאן אני חייב לומר לך אדוני היושב ראש שכאן יש לי מחלוקת גדולה גם עם עמיתיי במשרד המשפטים כי יש שתי דרכים לעשות את הסיפוח. דרך אחת, ואני יודע שחברת הכנסת מועלם אולי אפילו הייתה מעדיפה אותה, היא לבוא ולומר לכנסת שאנחנו מאמינים בסיפוח, אנחנו מציעים לכנסת לספח את השטחים ובואו נספח את השטחים. אני אחלוק על הדרך הזאת, אבל אני לפחות מבין שהוויכוח נעשה מעל השולחן ובגלוי. הדרך היום שגם משרד המשפטים שותף לה היא הדרך של הגנבים בלילה. לספח אבל לא להגיד שמספחים. רק לספח במציאות ובפועל להתגלגל למציאות שהיא מציאות שמספחת את השטחים.

אני חושב שזה מהלך מאוד מאוד בעייתי לא רק מהבחינה הפוליטית אלא מהבחינה הנורמטיבית. אתם רוצים לקדם פוליטיקה מסוימת, לדעתי זו פוליטיקה שתוביל אותנו למלחמות, להרבה שפיכות דמים מיותרת, אתם רוצים לקדם אותה, זו זכותכם לקדם אותה אבל תגידו לנו בגלוי שאתם מעדיפים שהאנשים יהרגו על מזבח השטחים הכבושים מאשר שנגיע לשלום עם הפלסטינים. תגידו לנו את זה ואז העם יוכל לבחור.

אני רוצה אדוני היושב ראש לעבור לנקודה השנייה והיא הסכנה הגדולה שהצעת החוק הזו מייצרת על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אדוני היושב ראש, אני אומר לך את הדברים ואני אומר אותם כרגע ואני מבקש שתיקח אותם כפצעים. אני הגעתי לכנסת מהאקדמיה. האקדמיה הישראלית מאוד יקרה לי. אני לימדתי בפקולטה למשפטים בתל אביב ואני מאוד אוהב את האקדמיה ומאוד אוהב את האוניברסיטאות בארץ. אני רוצה להגיד לך שהאקדמיה הישראלית היום ניצבת בפני מציאות לא פשוטה בזירה הבינלאומית. היום, כאשר אני רוצה לפרסם מאמר בכתב עט בינלאומי, יש בהחלט אפשרות שהמאמר שלי לא יתפרסם למרות שאולי הוא מאמר מוצלח, מכיוון שאני מגיע מהאקדמיה הישראלית.

מה הטענות כלפי האקדמיה הישראלית? מה הטענות כלפי האוניברסיטאות בישראל? הטענות כלפי האוניברסיטאות בישראל הן שהאוניברסיטאות בישראל משתפות פעולה עם הכיבוש כשהוא בין היתר עבירה על הדין הבינלאומי. לכן אומרים שהאוניברסיטאות בישראל הן חלק מהמערכת הזאת שהיא מערכת לא לגיטימית מבחינת המשפט הבינלאומי ולכן האוניברסיטאות בישראל, בהיותן חלק ממערכת שהיא לא לגיטימית, גם הן בכללותן לא לגיטימיות.

בהצעת החוק הזו שלכם שאתם מערבבים מוסד שנמצא בתוך השטחים הכבושים, אני מתכוון למה שמכונה אוניברסיטת אריאל, אתם מערבבים אותו בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, אתם מסייעים באופן ישיר לטענה שאוניברסיטאות בישראל הן חלק מהמערכת שמקדמת את הכיבוש ומשתתפת בכיבוש. כאן אני רוצה לומר לכם את הערכתי המשפטית שבהחלט יתכן שמי שמעורב בחוק הזה ומקדם אותו, ייתפס כעובר עבירה גם מבחינת החוק הישראלי בזה שהוא מקדם חרם על מוסדות ישראליים כי התוצאה המעשית של החוק הזה היא קידום חרם על מוסדות ישראליים ואתם, גם אתם ששותפים בחוק הזה, צפויים בהחלט לפי פרשנות לגמרי לגיטימית של החוק להיתפס כמי שמסייע ומקדם את החרם הזה בעצם החקיקה הזאת.

לכן אדוני היושב ראש, אנחנו מציעים שורה של הסתייגויות לחוק הזה. אם אדוני רוצה להצביע עליו לקריאה שנייה ושלישית היום, אני אשמח לעבו על ההסתייגויות.

בבקשה.

ההסתייגות הראשונה שלנו היא לסעיף 1 שמתקן את סעיף 28א. אנחנו מציעים שתי הסתייגויות בסעיף הזה והן פעמיים להוסיף את המילה "לא". פעם ראשונה להוסיף את המילה "המועצה לא תהיה מוסמכת להפעיל" ופעם שנייה להוסיף את המילה לא "והזכויות והחובות לפי חוק זה לא יחולו על ישראלים".

אני לא חושב שזה שולל את הצעת החוק. אני רוצה להבהיר את עמדתי כיוון שאני מאוד מכבד את היועצת המשפטית של הוועדה. זה אולי שולל חלק מהכוונה של הצעת החוק, אבל הכוונה הבסיסית של הצעת החוק היא לייצר הסבר ברור של היחסים בין אוניברסיטת אריאל לבין מערכת ההשכלה הגבוהה ואני נמצא בשדה הזה. אני מציע הסדר אחר בפרטים שלו אבל אני לא מציע לא להסדיר. אני מציע כן להסדיר את היחסים, רק בצורה אחרת.

אנחנו נצביע על זה ואני אבדוק את זה.

איזה הסדר אתה מציע?

הוא לא מציע הסדר.

אני רוצה להבין.

לא הסדר. אל תיבהלי.

חברת הכנסת זועבי, האם יש בפניך את הנוסח?

לא. אין לי כלום בפני.

נא לתת לחברת הכנסת חנין זועבי את הנוסח.

אני אסביר לך. בסעיף 28א, שזה הסעיף הראשון, אני מציע פעמיים להכניס את המילה לא. פעם ראשונה: המועצה לא תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויותיה. פעם שנייה: הזכויות והחובות לפי חוק זה לא יחולו על ישראלי באזור.

ההסתייגות הבאה שלנו נוגעת לסעיף 3 וכל ההסתייגויות לסעיף 3 הן חלופיות להסתייגויות הראשונה והשנייה שהצגתי לסעיף 28א. אני מציע להחיל את החוק בעוד מאה שנים מיום פרסומו. לחילופין, להחיל אותו עשר שנים, עשרים שנים, שלושים שנים, ארבעים שנים, חמישים שנים מיום פרסומו. כל ההסתייגויות האלה הן חלופיות להסתייגות בסעיף 28א.

הפרשנות הנרחבת שלי, אני כבר מסיק מסקנה שבעוד עשר, עשרים, שלושים שנים ומאה שנים תסכים לסיפוח השטחים.

לא. אני בן אדם אופטימי ויכול להיות שהמהלך שלכם יוביל בסופו של דבר לכך שתהיה מועצה אחת להשכלה גבוהה, אולי היא תהיה לא בירושלים אלא ברמאללה או בירושלים המזרחית והיא תנהל את הנושא. יכול להיות. אני אומר שהתפיסה האופטימית שלי אומרת שבעוד שנה או שנתיים או שלוש אנחנו נהיה בעולם יותר הגיוני ולכן בכל זאת נתקדם.

אני מתקדם להסתייגות נוספת בסעיף 3, בשורה השנייה. מוסד שהמפקד אישר את ההכרה בו כמוסד להשכלה גבוהה ערב יום התחילה, לא יראו אותו כמוסד להשכלה גבוהה שהוכר.

הסתייגות נוספת בסעיף קטן (ב) לסעיף 3. אגב, גם זו הסתייגות חלופית. במקום מה שכתוב בסעיף הה יהיה כתוב: חוק זה מבטל כל הכרה בתואר שניתנה לפי.

בסעיף (ג) אנחנו מציעים גם כן להוסיף את המילה לא לפני המילה יראו אותו כמוסד שמוסמך להעניק את אותו תואר.

בסעיף (ד) בשורה הרביעית, לפני המלים יוכל להמשיך לקיים לימודים, יהיה כתוב לא יוכל להמשיך לקיים לימודים.

תודה רבה אדוני.

תודה. מסעוד גנאים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. כבר כאשר היה דיון בקריאה הראשונה אנחנו אמרנו שאנחנו מתנגדים לכלל החוק בגלל שעומדות מאחוריו כוונות פוליטיות. אני אמרתי בצורה ברורה שהעניין שלנו, אנחנו לא מתנגדים למוסד אקדמאי אלא למיקום שלו, להגדרה של המיקום שלו. המיקום שלו הוא שטח כבוש ולכן אנחנו נגד ההכרה במוסד הזה משום - אני מצטרף לחברי דב חנין – שזה הסיפוח הזוחל שאנחנו מזהירים מפניו שקורה דרך כל מיני חוקים שבסוף יגרמו או יביאו למציאות שהשטחים הכבושים יהיו חלק ממדינת ישראל ולזה אנחנו מתנגדים. תודה.

תודה. סאלח סעד.

אדוני היושב ראש, אגיד לך את האמת, קשה לי מאוד להתנגד למהלך שכזה, של מוסד אקדמי כלשהי בישראל. אבל הבעיה שלנו כאן היא עמוקה מאוד. גם הימין הישראלי וגם השמאל הישראלי רוצים לקדם משא ומתן. הרצון לעניין הזה של המשא ומתן על שלום קיים גם בממשלת נתניהו וגם האופוזיציה רוצה לקדם תהליך של שלום בכל הכוח וכל אחד בדרך שלו וכל אחד באמונה שלו. יש כאלה שאומרים שרוצים להחזיר איקס שטחים ויש כאלה שאומרים שרוצים להחזיר ואי שטחים אבל אני אומר שהמיקום הזה, יש לנו בעיה כי הוא יכול להוות מכשול רציני מאוד במשא ומתן עתידי.

אני אומר שאני מתנגד למיקום שלו מכיוון שהמיקום עלול להביא אותנו לתסבוכת עתידית במשא ומתן העתידי אשר יקום.

אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שכאשר החוק יעלה, יש לנו זכות להסתייגות דיבור סיעתיות. אני מצטרף להסתייגויות של דב חנין.

סיעתי או שלך?

סיעתי.

כי הם הגישו בקשות רשות דיבור. אז אני מבטלת את הבקשות לרשות דיבור.

אני רוצה סיעתית.

שר האוצר שלעבר.

קודם, אני שמח.

יש כאן צעירים שלא זוכרים את זה. תציג את עצמך.

אוניברסיטת אריאל, נגיד האוניברסיטה. אני שמח שידידנו דב חנין מקיים שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה דומה לשולחן שזבחו עליו זבחי מתים. אתה ממשיך מסורת מפוארת, ואני אומר את זה ברצינות ולא בציניות, שתבע יעקב חזן, אחד משני אבות השומר הצעיר שאמר: רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו בורים. כשדב חנין פותח את הדיון ב-בבא מציעא בשנים אוחזים בטלית, זה מצוין. זה טוב, זה אומר שאדם יכול להיות – לא אומר אפיקורס – לא שומר שבת ולדעת פרק במסורת ותרבות יהודית. אני באמת שמח.

אני רוצה לא להתייחס להיבטים פוליטיים אבל לתאר לחבריי חברי הכנסת הערבים, קולגים שלי לשעבר, מה המציאות. המציאות היא היום שסטודנטים יהודים וערבים שלומדים באוניברסיטת אריאל ומקבלים את ההכרה לפי 28א, שמכירים בתואר שלהם, אבל אומרים להם שזאת לא אוניברסיטה ישראלית. דוגמה קונקרטית. סטודנטית ערבייה נדמה לי מאזור נצרת שלמדה אצלנו נרשמה לבית ספר לארכיטקטורה בגרמניה לתואר שני. אמרו לה מצוין, הכול טוב ויפה, התעודה, הכול בסדר, התואר מוכר אבל את לא מאוניברסיטה ישראלית. סטודנטית שלמדה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בית לחם, וממשיכה אצלנו לתואר שני, הכול טוב ויפה אבל אומרים לה שזאת לא אוניברסיטה ישראלית.

לגבי הדאגות שלך, דב. חבר הכנסת חנין. השנה פורסמו כ-400 מאמרים בעיתונות בינלאומית שפיטה אקדמית של מחברים מאוניברסיטת אריאל, בדרך כלל בשותפות עם קולגים מאוניברסיטאות אחרות, זרות ולא זרות. כ-400 עיתונים שפיטים שבו היו שני מקרים בהם ביקשו מאתנו להשמיט את המילה אריאל. להשאיר את המאמר, להשאיר את המחבר ולהשמיט את המילה אריאל מפני שזה לא ישראל.

יש לנו שיתופי פעולה מקיימברידג' ועד אוניברסיטאות בצפון אירופה, ודאי בסין, במערב אירופה, בארצות הברית, בכל אותם מקומות. כאשר אריאל הפכה לאוניברסיטה, האזהרות שאתה הזהרת היום הופיעו באותה צורה לגבי זה שזה יפגע באקדמיה הישראלית. המציאות היא שהפגיעה באקדמיה הישראלית לא יותר טובה ולא יותר רעה. שיתוף הפעולה עם אריאל ממשיך להתקיים ואגב, מי שיפתח את ה-BDS, והאתר שלהם מופיע והוא נוהל בירושלים המערבית, ימצא שצריך להחרים את האוניברסיטה העברית בירושלים מפני שיש לה שיכונים בהר הצופים על חשבון עיסאוויה. באתר של ה-BDS יש סיבה למה להחרים את הטכניון, כיוון שהוא משתף פעולה עם פיתוח אמצעי לחימה על ידי צה"ל וכדומה. צריך להחרים את אוניברסיטת תל אביב מכיוון שהיא נמצאת בשייח' מוניס ואת אוניברסיטת בר אילן כיוון שהיא עזרה לטפח את אוניברסיטת אריאל.

הבעיה רבותיי היא לא הבעיה האקדמית. לשמחתי החיים האקדמיים ממשיכים להתפתח. נכון שנוצר האבסורד שדובר בו בישיבה הקודמת שמצד אחד מכירים בתארים שלנו כתארים ישראלים ומצד שני אומרים שזאת לא אוניברסיטה ישראלית. לכן אני חושב שהוויכוח הפוליטי הוא לגיטימי, מה הדרך להגיע לשלום, אבל הוויכוח לא עובר על הגב של הסטודנטים שלומדים ממערב לקו הירוק וממזרח לקו הירוק. אגב, זו הזדמנות עבורי, מי שלא רוצה לדעת, לא יודע. יש אצלנו שמחה ואין שום מניעה לסטודנטים פלסטינים שגרים בשטחי יו"ש ואין להם אזרחות ישראלית, אין שום מניעה מבחינתנו ומבחינתם ללמוד אצלנו. יש בודדים שלא מפחדים מהאיומים של הרשות הפלסטינית. כפי שאמרתי, אין כאן בעיה פוליטית.

יש היום כאלה שלומדים?

כן. בודדים. לתארים מקדמים.

תודה. חנין, בבקשה. אני מבין שהוא שכנע אותך.

אדוני היושב ראש, יש גבול גם לציניות וגם להסכמה שאתה חושב שהאנשים שלפניך הם אנשים טיפשים ויש גבול גם איך משתמשים בסטודנטים הערבים כאשר סוגרים בפניהם את האוניברסיטאות כאן ואז אומרים שהנה, הם לומדים באריאל. אני חושבת שאף סטודנט פלסטיני משני צדי הקו הירוק לא רוצה ללמוד באריאל. הם רוצים ללמוד באוניברסיטאות שקרובות לישובים שלהם וכאשר חוסמים בפניהם את הדלתות לאוניברסיטאות, אז הם עוברים לאופציות אחרות. מי שרוצה בטובת הסטודנטים, שישאל את עצמו למה אחוז הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות כאן הוא עשרה אחוזים במקום 25 אחוזים שהוא האחוז שלהם בשכבת גיל כזאת. למה 40 אחוזים מהסטודנטים הערבים לומדים בחוץ לארץ במקום ללמוד בארץ שלהם.

אל תשתמשו בסטודנטים. אני חושבת שהחוק הזה יותר מבהיר לעולם את הכוונות הפוליטיות של ישראל וזו הצלחה אדירה לא רק מפני הימין הקיצוני שמעביר חוק כזה, אלא בגלל שיושב ראש הוועדה יעקב מרגי מ-ש"ס חתום על החוק הזה. אני חושבת שגם ש"ס צריכה לומר את עמדתה הפוליטית, האם היא בעד סיפוח כי כאשר אנחנו רואים את השם של לא שולי מועלם, כי זאת תפיסת העולם, שהסיפוח, השתלטות על הגדה המערבית, אז זה מה שאת רוצה.

אני אפנה למטה ההסברה של תנועת ש"ס. היא כשלה.

שהיא תגיד שגם היא בעד הסיפוח. ש"ס בעד הסיפוח למרות שאני מכירה דברים אחרים. אני חושבת שהחוק הזה יותר יגיד לעולם למה נחוץ מאבק פוליטי נגד תכנית הסיפוח הזה. המאבק לא יהיה פרלמנטרי. אתם תעבירו את החוק. אדוני היושב ראש, החוק הזה יעבור. המאבק יחזק. החוק הזה יחזק את המאבק הפוליטי החוץ פרלמנטרי, גם החרם, גם המאבק הפלסטיני, כי אף חוק לא יעלים את המציאות של כיבוש. זה חוק של כיבוש, זה חוק של סיפוח. עכשיו אנחנו נתרגם את החוק הזה לאנגלית ואנחנו נפיץ אותו, מה שיתרום למאבק ולשאלה לאן ישראל מובילה את המציאות הפוליטית. אנחנו ניאבק.

תודה.

כמה מלים. לפני כמה שנים הוזמנתי לאריאל וביקרתי שם וגם מצאתי סטודנטים, גם ערבים וגם סטודנטים מדלית אל כרמל. היה שם בחור מדלית אל כרמל שלמד הנדסה שם. אני חושב שאסור לנו להכניס את האקדמיה לפוליטיקה. אריאל היא עיר ואם בישראל. אין מחלוקת על העיר הזאת ועל קיומה בעתיד. ולכן צריך לאשר לכל הסטודנטים מכל העדות ומכל העמים ללמוד שם. השכלה זה דבר שתמיד אמרנו שבפריפריה צריכה להיות ובכל מקום בו אין מענה ותשובה לכלכלה ולאקדמיה. צריך לעשות הכול כדי שהסטודנטים יקבלו ויהיה להם יותר נוח. להפך. אני אומר שאם יבואו הסטודנטים הערביים גם מהגדה וגם מערביי ישראל וילמדו שם, זה יהווה מודל לדו קיום, לאחווה ולידידות. יש לנו דברים יותר מורכבים ויותר חשובים. אני תומך בנושא הזה ומקווה רק לטוב.

תודה אדוני. אני רוצה להודות לכל מי שיזם את החוק הזה שהוא חוק חשוב מאוד. לענות לחברתי חברת הכנסת חנין זועבי. באוניברסיטת אריאל לומדים גם מכל הכפרים ולומדים שם מכל העדות, מכל המינים, מכל הצורות והכול. אם את חושבת שאתם תתרגמו את החוק ותלכו ותפיצו אותו תגרמו לחרם על מדינת ישראל בגלל אוניברסיטה שפותחת את הדלתות שלה, זה לבוא ולחבל ביחסי החוץ של מדינת ישראל וזה נורא.

אני רוצה לספר לנוכחים שבשבוע של יום השואה הבינלאומי הייתי בבלגיה. הגיע לשם חבר הכנסת יוסף ג'בארין ובא לדבר נגד מדינת ישראל כשאנחנו נמצאים במשלחת מהכנסת יחד עם היושב ראש. פעם ראשונה שבבלגיה מציינים את יום השואה הבינלאומי.

אין קשר בין השואה לבין האוניברסיטה.

מגיע חבר כנסת מהרשימה המשותפת ומדבר נגד מדינת ישראל ואנחנו עוד משלמים לו משכורת.

כיבוש.

זו דעה פוליטית ולא משהו אחר. אוניברסיטת אריאל קום תקום וגם המל"ג יהיה ממונה עליה.

אחרונת הדוברים, שולי מועלם.

תודה אדוני. אני אעשה את זה בקצרה. אין שאלה מה עמדותינו המדיניות. זאת ממשלת ימין לאומית. יש גם בתוך הקואליציה שיח אבל כיוון שאין שאלה מה עמדותינו המדיניות, החוק הזה, המטרה שלו היא לא סיפוח זוחל ולא מה נעשה שנפריע להתקדמות עם המשא ומתן שלא קיים כידוע כי מסיתים לרצוח אותנו, המטרה שלו היא ברורה והיא לאפשר הקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל. אחד. שנית, לאפשר סיטואציה בה כל המוסדות האקדמיים במדינת ישראל שבהם לומדים סטודנטים יהודים וערבים, שלצערי מי שאמור לייצג כאן את הסטודנטים הערבים חוטא בגדול לתפקידו. המטרה היא שכל מוסדות ההשכלה האקדמיים יעמדו תחת אותם סטנדרטים, יקבלו את אותם תארים ויוכלו גם בתוך מדינת ישראל וגם אחר כך בעולם כולו להתקדם.

אין ספק שכיוון שאנחנו פועלים ביחד לא מעט לצמצום פערים חברתיים, הנגשה של האקדמיה היא בבסיס הדבר הזה לכן קצת מפתיעים אותי חברי הכנסת שמתנגדים.

תודה. עכשיו ניגש לפרוצדורה של הצבעות על ההסתייגות.

לפרוטוקול. ליועצת המשפטית, הוגשו חתימות.

לא. לא הוגשו חתימות. הוגשו לרשות דיבור. אם אתם רוצים שזה יהיה סיעתי על ההסתייגויות, פשוט תגישו לי על ההסתייגויות חתימות. אם כל הסיעה רוצה להיות חתומה, פשוט תגישו לי חתימות.

אנחנו ניגשים להצבעות על ההסתייגויות.

יש את ההסתייגות להוסיף שני "לא" בסעיף 28א המוצע. מכיוון שחולקים כאן על פרשנותי, אנחנו נצביע על זה אבל אני אבדוק.

מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לסעיף 28א לא נתקבלה.

ההסתייגות לסעיף לא התקבלה.

על יתר ההסתייגויות שלאחר מכן אפשר להצביע ביחד.

בסדר.

יש לנו את ההסתייגות של מאה שנים, עשר שנים, עשרים שנים, שלושים שנים, ארבעים שנים וחמישים שנים, בסעיף 2.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 6

נמנעים – 1

ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רביזיה על הכול.

בסוף ההסתייגויות.

יש לנו את ההסתייגויות לסעיף 3.

מי בעד ההסתייגויות לסעיף 3? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגויות לסעיף 3לא נתקבלו.

ההסתייגויות לא התקבלו.

אנחנו מצביעים על כל הנוסח כפי שהונח והוקרא על ידי היועצת המשפטית.

מי בעד אישור הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 21) (מוסדות להשכלה גבוהה באזור), התשע"ח-2018? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 6

נגד – 4

נמנעים – אין

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 21) (מוסדות להשכלה גבוהה באזור),

התשע"ח-2018 - נתקבלה

הצעת החוק נתקבלה והיא תוגש למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

רביזיה.

חצי שעה מעכשיו, הצבעה על הרביזיה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:10 ונתחדשה בשעה 10:40.)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

אדוני, אנחנו נשמח ללכת להצבעה.

אין נימוקים לרביזיה?

לא חייבים.

חיכינו חצי שעה.

אתה רוצה? בבקשה.

לא יהיה דיון.

בניגוד למה שנאמר כאן קודם ואיזשהו ניסיון להציג פער ולדבר על אוניברסיטת אריאל כמי שמנציחה פערים בין הציבור היהודי לערבי במדינת ישראל - כך אמרה חברתך מהסיעה שלך אני עונה לך. חשבתי שעל זה אתה רוצה לדבר אתי - אוניברסיטת אריאל מוסד אקדמי שמנגיש השכלה גבוהה לכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, ולומדים שם אלפי סטודנטים שמגיעים.

גם פלסטינים מהשטחים?

כן. אמרנו את זה.

כמה סטודנטים פלסטינים יש שם?

לא פותחים דיון. אוניברסיטת אריאל, כמו כל המוסדות האקדמיים, תעמוד באותם סטנדרטים של המועצה להשכלה גבוהה ובעזרת השם ייפתח בה בית ספר לרפואה שאין שאלה, אחרי הדיון שהיינו בו אתמול, כמה אנחנו זקוקים לעוד רופאים במדינת ישראל.

תודה. אני מביא להצבעה. מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 6

נמנעים – אין

הרביזיה לא נתקבלה.

הרביזיה לא התקבלה ולכן הצעת החוק תעלה למליאה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.