ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-13OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 152

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, כ"ז בשבט התשע"ח (12 בפברואר 2018), שעה 12:00

הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

רועי פולקמן

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן

עו"ד, משרד הכלכלה - שדי מנשהאוף

הממונה על התקינה, משרד התמ"ת - יעקב וכטל

עו"ד לשכה משפטית, משרד התמ"ת - גלית יעקובוב

דוברת מכון התקנים, משרד התמ"ת - ורד אורן

מנכ"ל מכון התקנים - אילן כרמית

סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים בישראל - יהודה הימן

מנהל אגף יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר - רז הילמן

מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות - אתי פלר

יועץ בנושא תקינה , אכיפת תקנים רשמיים, מ, התאחדות התעשיינים - גרישה דויטש

נציגת ארגון להב, מלכ"ר - לילי לאה בורוכוב

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מכון התקנים הישראלי (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד לשכות המסחר) - יעל שילוני

איתי עצמון

אריאלה מלכה

יפה קרינצה

הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018, מ/1188

שלום, אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018, מ/1188. זה הדיון השני, עם הצבעה.

אפתח ואומר ששוחחתי עם השר – הנה, חבל שלא דיברתי על המשיח. שלום לך. ברוך הבא, אנחנו שמחים שאתה פה. אני בדיוק מעדכנת את כולם על השיחה שלנו, שהיתה פנייה ממכון התקנים שביקשו תוספת של 30 יום. שוחחתי עם השר וסיכמנו שיהיה.

נתת שתי חלופות. מה עמדת יעקב וכטל?

יש תיקון שעונה על הבעיה.

אפשר לקבוע את תאריך התחילה של החוק ל-1 באפריל.

אין בעיה.

זה פותר את זה?

אין בעיה.

ואתם מעדיפים את זה ככה? כי אמרתם שאתם מעדיפים לא לדחות כדי שכל השאר יוכל להתחיל.

אנחנו מעדיפים את זה כך, כי אנחנו עדיין במסגרת לוח הזמנים של החוק.

איך שאתם רוצים, בכיף. אז אנחנו מסיימים את ההקראות שיש ועוברים להצבעה.

אגיד מספר דברים. בישיבה הקודמת הוועדה קראה את נוסח הצעת החוק. נשמעו הערות בכמה נושאים, ובהתאם לכך הופץ נוסח מתוקן ומעודכן, בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והתעשייה. מכיוון שמדובר על תיקונים נקודתיים, ניתן יהיה לקרוא את אותם תיקונים תוך הסבר ולאחר מכן הוועדה תוכל להצביע על כל הצעת החוק.

התיקון הראשון הוא בסעיף 1. מחקנו את ההגדרה של "תקן מקורי" ואחר כך זה נכנס לתוך הנוסח של הסעיף הבא.

אני מציע שתקראי את הנוסח של הסעיף הבא.

"(2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) ובסעיף 8א, תקנים רשמיים המהווים אימוץ של תקן בין-לאומי, שהאכרזה לגביהם פורסמה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות אם המכון עדכן אותם לאחר המועד הקובע כך שיאמצו תקן בין-לאומי (בסעיף קטן זה - תקנים רשמיים קיימים) ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין-לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של תיקון מס' 13 ותושלם בחינתם לא יאוחר מיום י"א באב התשע"ט (12 באוגוסט 2019), ובהתאם להוראות אלה:"

הנוסח הזה נתן מענה, להבנתנו, גם לעניין ההגדרה – לפשט את ההגדרה – וגם להבהיר שכל תהליך התקינה אמור להסתיים ב-12 באוגוסט 2019.

יש למישהו הערות? לא? בסדר גמור.

הפסקה הבאה שיש בה תיקון היא פסקה (2).

שלום, אני מבינה שאתם מתיכון אנקורי בראשון לציון. אתם לפני הבגרות באזרחות? אה, אחרי. ברוכים הבאים. שמי רחל עזריה, אני חברת כנסת ממפלגת כולנו של משה כחלון ואני יושבת-ראש ועדת הרפורמות. ועדת הרפורמות זו ועדה שמעבירה כל מיני רפורמות – גם בנושא של דיור, גם בנושא של בנקאות. האמת היא שהגעתם לדיון די מגניב, כי אנחנו מחוקקים חוק שיקל על ייבוא וככה נוזיל את יוקר המחיה, כי תהיה יותר תחרות בשוק. פעם היו הרבה מאוד כללים לייבוא והם גרמו לכך שהרבה מאוד דברים לא אפשר היה לייבא. אתם בטח רואים כשאתם מזמינים באינטרנט שיש הרבה דברים בחו"ל שאין בארץ, ואתם גם רואים שיש הרבה דברים שהם הרבה יותר יקרים בארץ מאשר בחו"ל. יש לזה כל מיני סיבות, והיו פה הרבה מאוד חקיקות כדי לגרום לכך שיהיו פה את הדברים שיש בחו"ל וגם שהמחירים יהיו יותר זולים, כי אם יש פחות מבחר בארץ אז ברור שגם המחירים גבוהים יותר, כי יש פחות תחרות. החוק הזה, אפילו שכאשר תשמעו אותו הוא יישמע לכם מאוד יבש, הוא מוריד הרבה מהכללים שמנעו את הייבוא כדי לאפשר לכם ליהנות מכל המוצרים שיש בכל העולם וליהנות במחירים זולים יותר.

עוד מעט יצטרף שר הכלכלה, השר אלי כהן, שגם הוא מהמפלגה שלי, שהוא הוביל את המהלך. נמצא פה גם חבר הכנסת רועי פולקמן, שגם הוא במקרה מהמפלגה שלי. אבל זה לגמרי מקרי, בדרך כלל הכנסת היא הרבה יותר מגוונת מפלגתית.

יש פה נציגים של הממשלה, הם קוראים את הסעיפים של החוק שעבדנו עליהם במפגש הקודם, ואז נעשה את ההצבעה. בבקשה.

התיקון הבא הוא ב-(2)(א)(2). "סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה – שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מביניהם שיש אי-התאמה בין הדרישות הקבועות בהם, לרבות ערכים (בסעיף קטן זה – דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי;"

זה תיקון שנועד לענות על הקושי שהיה, להבנתי, בקביעה שמדובר על ערכים או דרישות; המונח הסטטוטורי המוכר הוא "דרישות תקינה". התיקון הזה עובר כחוט השני לאחר מכן ביתר הסעיפים. אני חושב שאין צורך לקרוא את התיקונים בעניין הזה מכיוון שנתאים את הנוסח בכל מקרה.

מעולה. התיקון הבא הוא ב-(ב)(4). נתחיל ב-(ב)(3), כי עשינו את התיקון גם שם.

"(3) הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד והמשרד ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה;

(4) הממונה ישלח הודעה על פרסום הודעת הממונה כאמור בפסקת משנה (3), לנציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, כמפורט להלן:

(א) נציג ציבור שהוא נציג ארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק האמור, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;

(ב) נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל;

(ג) נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר;"

איתי, כאן רצית להוסיף משהו.

אסביר על מה מדובר. מדובר על ההודעה של הממונה לעניין הסעיפים בתקנים שכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים. אתם מציעים כאן, במסגרת הליך העבודה שמוסדר בהצעת החוק, לקבוע שההודעה תפורסם לציבור באתר האינטרנט של המשרד, וכן לשלוח הודעות ספציפיות לכמה וכמה גורמים, בין היתר, לממשלה ולשר שממונה על ביצוע החוק הספציפי, שההודעה מתייחסת לאותו תקן. בנוסף, לחייב את הממונה לשלוח הודעה גם לכמה גורמים מעוניינים בציבור.

חשבתי שצריך לנקוב האן ספציפית בארגונים שאליהם תישלח ההודעה. אכן כאן, לפי ההצעה שלי שסוכמה עם המשרד, מדובר כאן על נציג ארגוני צרכנים, נציג התאחדות התעשיינים ונציג איגוד לשכות המסחר. אני מניח שיהיה צורך להבהיר בנוסח שמדובר על נציגים - אנשי קשר - שהארגונים הרלוונטיים ימסרו הודעה לממונה מי הם אותם אנשי קשר. זה דבר שצריך יהיה לחדד בנוסח.

נקודה שניה היא לעניין ארגוני צרכנים. אני מבין שאתם מדברים על ארגון צרכנים אחד, שייבחר על פי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן. השאלה היא אם ההוראה הזאת מקובלת, כי אני מניח שיש יותר מארגון צרכנים אחד.

ההודעה מפורסמת הרי לכל הציבור. היא מפורסמת בפרסום פומבי כללי. הרי ביטלנו את ועדת האימוץ בהליך המהיר כי אמרנו שאנחנו לא עושים ועדת אימוץ, אבל אותם ארגונים שנמצאים בוועדת האימוץ, אנחנו רוצים לשלוח להם בשליחה יזומה את הפרסום. זו בדיוק העתקה של מה שנמצא שם. כל היתר רואים באופן מאוד חשוף את ההודעה ואין צורך בדיוור ישיר נוסף. זה מסרבל את התהליך, מסרבל את הרשימות, מסרבל את השליחה.

את אומרת שלהם את חייבת להעביר - - -

אני חייבת, כי אמרנו שאם אנחנו מבטלים את ועדת האימוץ אז ניתן להם מקום של כבוד ברשימת התפוצה, כי ככה אנחנו נותנים להם את אותו מקום.

אבל את אומרת שאם יש ארגוני צרכנים אחרים - - -

אז הם רואים את הפרסום הציבורי המלא, שהוא פרסום פומבי לחלוטין. הוא מפורסם לכל הציבור באופן מלא באותו אופן.

אוסיף עוד נקודה כאן. לפי חוק הגנת הצרכן יש ארגון צרכנים, שהוא המועצה הישראלית לצרכנות, ויש ארגונים נוספים ששר המשפטים קובע או מפרסם הודעה לגביהם.

יש רשימה כזו? אז למה לא נעשה לפי הרשימה הזו? אני מבינה שאת לא רוצה שבסוף יוכלו לומר שלא שלחת לאיזה ארגון שלא ידעת עליו, וזה יעצור את החוק. אני מבינה. אבל אם יש רשימה סגורה של משרד המשפטים, אז למה לא פשוט לעבוד לפיה?

זו גם רשימה שיכולה להסתרבל בזה שאני צריכה כל פעם להתעדכן עם הרשימות - - -

לא, רק אם הם מסרו לכם הודעה. אם אותו ארגון מסר לממונה הודעה - - -

זה נותן להם גם איזשהו מעמד שמעולם לא היה - - -

אבל יש להם מעמד.

אבל יש להם מעמד על ידי משרד המשפטים.

נכון, אבל אצלנו, בכל ועדות התקינה, זה ארגון אחד שאמור לייצג את כולם. ברגע שאנחנו פותחים ואומרים שנשלח עכשיו לכל ארגון צרכנים, זה עלול - - -

יש את הארגון שהוא פה ברשימה, שזה סגור, אבל יש רשימה של משרד המשפטים. אני לא חושבת שזה אותו דבר ארגון שעוסק בצרכנות לעומת כל העולם. לכן אני חושבת שהאבחנה הזאת סבירה.

אני מסכימה שהיא סבירה, אבל קשה לי אתה בגלל שממילא אנחנו מפרסמים לכל הציבור. זאת אומרת, אין פה שום עניין של חוסר דיוור או חוסר מידע, כי כל המידע מפורסם.

אני מניח שמדובר על משלוח בדואר אלקטרוני.

ברור. זה דואר אלקטרוני, אבל זה דואר אלקטרוני שאנחנו רוצים לוודא שהוא נעשה כמו שצריך והתקבל.

אבל את שולחת לכולם, אז מה זה משנה לשלוח לעוד שני ארגונים, אם במשרד המשפטים הגדירו אותם כארגונים יציגים או ארגונים לפי הנוסח המדויק?

לפי חוק הגנת הצרכן.

אני ממשרד המשפטים. הנוסח הזה מקובל עלינו.

בסדר, אבל יש לכם רשימה במשרד המשפטים - - -

אני יודעת, אבל עדיין ההסדר ככה.

זה בסדר גמור. אבל יש לכם רשימה במשרד המשפטים; מבחינתכם יש מניעה שיישלח? לא. לכם יש מניעה?

זה יפתח פתח לעוד ארגונים, כמו ארגוני יצרנים שונים.

הבנתי למה סגרתם, לא רציתם לפתוח את זה ואז איזה ארגון לא ידוע יוכל לבוא בטענות שהעבודה לא נעשתה כמו שצריך כי הם לא קיבלו את העדכון. אבל פה יש רשימה סגורה של משרד המשפטים, אז אפשר לעשות את ההתאמה לרשימה במשרד המשפטים, וזה נראה לי לגמרי סביר. נושאים של צרכנות רק ילכו ויצברו תאוצה, בטח בנושא כזה שהוא צרכני במהותו.

החשש האמיתי הוא מפתיחת פתח אחר כך לדברים אחרים שמתבצעים על פי החוק התקנים שבהם, בהגדרה, יש את המעמד הקבוע שניתן לאותו ארגון יציג.

רק בוועדת האימוץ. במקומות אחרים כתוב "נציגי צרכנים".

גם כשאנחנו מדברים על הפרסום שאנחנו מפרסמים לנציגי יצרנים, צרכנים ויבואנים אנחנו - - -

יש רשימה סגורה של משרד המשפטים, אני חושבת שאפשר לעבוד לפי הרשימה של משרד המשפטים. אני לא רואה שזה פותח פתח למשהו אחר.

אנחנו דווקא כן חוששים מזה שייפתח פתח למשהו אחר, אנחנו גם חוששים שזה עלול לסבך את הרשימה. אבל אם זה מה שיוחלט - - -

האמצע זה משרד המשפטים. לא אומרים לכולם; אומרים למי שנמצא ברשימה הסגורה של משרד המשפטים.

אבל זה רק לגבי הצרכנים.

נכון, זה רק לגבי הצרכנים. כי הצרכנים בסוף באים לידי ביטוי בציבור.

אבל אז יבואו דרישות מיצרנים ויש גם תעשיינים ויש גם אחרים. זאת אומרת, זה עלול לפתוח את הפתיחה הכללית והרשימה תהפוך להיות רשימה שהיא פחות רלוונטית.

אבל נקבתם ספציפית בארגונים.

גם התאחדות התעשיינים מייצגת מספר ארגונים.

אבל יש גם איגוד לשכות המסחר, שהוא כן נמצא בנפרד, ונציג ציבור. יש גם את היבואנים, גם את התעשיינים.

יש לי רעיון. אפשר לכתוב שמדובר על המועצה הישראלית לצרכנות ואולי עוד ארגון צרכנים מתוך הרשימה. תשלחו לשני ארגוני צרכנים, זו גם אפשרות.

מי יבחר?

לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, מתוך הרשימה.

אני חוששת שזה עלול לסרבל דווקא יותר. אם אני צריכה לבחור עוד אחד זה כבר הופך את זה להרבה יותר מסובך.

אז עדיף לך לשלוח לכולם. אני גם חושבת. את ההודעה עדיף לכם לשלוח לכולם, כולם יודעים על זה, אף אחד לא יכול לומר, לא יבואו בטענות וזהו. בסדר? תודה.

בסעיף (5) יש תיקון קטן של הפנייה אז לא אקרא אותו.

מחקתם את ההפנייה לציבור התעשיינים, מכיוון שמדובר כבר על ציבור יצרנים ואין צורך לכתוב שוב את התעשיינים.

נכון.

בפסקה (4)(א): "(א) רשאי השר, במקרים חריגים ולאחר קבלת המלצת הממונה, אם מצא כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), שלא להכריז על ביטול רשמיות - - - "

אין צורך לקרוא את כל הסעיף, רק תסבירי במשפט על מה מדובר.

התוספת היתה מה שנאמר כבר בדברי ההסבר מלכתחילה, לבקשת הוועדה, להבהיר שבמקרה הזה השר יפעיל את סמכותו לאחר שהוא יקבל את המלצת הממונה על התקינה.

זה מבהיר את מה שנאמר כבר בדברי ההסבר.

בדיוק. בפסקה (5) בסופה יהיה: "על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג)." זה היה (ב) עד (ד), וזאת היתה טעות.

"רשאי הממונה על התקינה להחליט על השלמת בחינתו של אותו תקן לפי הוראות סעיף 8(ה5) לחוק העיקרי". זה הסיפור שאמרנו שיש שני תהליכים: התהליך הישן של 8(ה5) והתהליך החדש. הכוונה היא שכולם יעברו את התהליך החדש המקוצר והטוב יותר, למעט מקרים שזה כבר ממש בסוף התהליך, שעדיף כבר לסיים את התהליך מאשר להתחיל אותו מחדש, והוספנו את שיקול הדעת של הממונה במקרים האלה.

התיקון של מה שדיברנו בתחילת הישיבה: "תחילתו של חוק זה ביום ט"ז בניסן התשע"ח (1 באפריל 2018)." זו דחיית החוק, שמאפשרת את העמידה במועדים.

הערות נוספות?

אני מאיגוד לשכות המסחר. לבקשת הוועדה, שלחתי פנייה עם דוגמאות שממחישות את המקומות שבהם לא פורטו הנסיבות המיוחדות שבגללן בחרה הוועדה להכניס דרישות ייחודיות לישראל. אני רוצה לשמוע מה התייחסות המשרד לנושא הזה.

ביקשנו שבנימוקים צריך לכתוב את הנסיבות. טענו לשכות המסחר שלכאורה זה קורה תמיד. גם מכון התקנים טען את זה. בואו נציין את זה – לא סתם למה פסלנו, אלא את הנסיבות הדרושות להתאמה הישראלית.

עשינו בדיקה וגם ענינו לוועדה – אני מתנצלת שלא העברנו עותק. זה לא בדיוק ככה, לא תמיד יש נסיבות מיוחדות. בדרך כלל יש נימוק מקצועי, נסיבות מיוחדות בדרך כלל קשה למצוא, ואנחנו לא רוצים לעכב את כל התהליך. ברגע שנתחיל לבקש שעכשיו, במסגרת - - -

אני רוצה להבין: אין נסיבות מיוחדות שאומרות למה ספציפית צריך לשנות תקן בגלל ישראל? אז מה זה נסיבות מקצועיות?

כשיש נסיבות מיוחדות - - -

לא מיוחדות – מותאמות לישראל. זה המיוחדות.

כשיש נסיבות שדרושות על מנת להתאים את זה למה שקורה בישראל, מכון התקנים מציין את זה. יש מקרים שהוועדה מחליטה, משיקולים אחרים, להכניס שינוי בתקן, ואז היא לא יכולה להפנות לנסיבה כזאת, שהיא מותאמת רק למדינת ישראל, אלא היא סוברת - - -

אפשר לוודא שיציינו נסיבות מיוחדות במקרה שיש כאלה?

כן, זה קיים.

הם טוענים שזה לא קיים.

אז תסביר שוב את הטענה.

כבר היום יש בחוק סעיף 7(ב)(3) – הוא צוין במכתב שלי – שכתוב בו כך: בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי ההסבר". אני לא מבין, וכטל, באיזה אופן הם יכולים לקבוע דרישות ייחודיות לישראל אם הם לא מבססים את זה על נסיבות מיוחדות. איפה הסמכות לזה?

ועדת האימוץ?

אני לא בוועדת האימוץ, אני עדיין בוועדת התקינה. אין לה סמכות לעשות את זה.

אבל זה לא קיים בכל תקן. ממה שאנחנו ביררנו, מה שנמצא היום בסעיף 7(ב) לא תמיד מתקיים בכל התקנים שעליהם המכון צריך לעשות את המיפוי. אם עכשיו נגיד למכון שבנוסף למיפוי הוא גם צריך לכתוב את הנימוקים האלה, אנחנו לא נעמוד בלוחות הזמנים שאנחנו מדברים עליהם. זה לא יקרה. זה או שהוא צריך להמציא נימוקים - - -

זה לא הסבר.

זה לא נמצא שם, כי ועדות התקינה, כשהן עובדות על התקן הן עובדות על התקן והן מבקשות להכניס כל מיני שינויים לאומיים.

לפי נסיבות מיוחדות.

לא תמיד מדובר בנסיבות מיוחדות למדינת ישראל.

לא אמרתי למדינת ישראל. צריכה להיות סיבה שוועדת התקינה - - -

התשובה היא תשובה מקצועית.

לא, אין תשובה כזאת.

זה מה שקיים.

אין תשובה כזאת, כי מקצועית גם התקן האירופי וגם התקן האמריקני תקפים, וזו מטרתו של השר כאן. ועדת התקינה אומרת שיש פה תקן אירופי, ואנחנו משנים אותו בגלל שיש נסיבות מיוחדות. לא כי בדקנו את התקן והחלטנו - - -

אבל זאת מטרת התיקון הזה. מטרת התיקון היא שברגע שיש תיקון מקצועי שכזה, שהוא לא בגלל התאמה למדינת ישראל, יכול לבוא השר, אחרי שהוא מקבל המלצה מיעקב, ופשוט להסיר את הרשמיות מהשינוי הזה. זאת המטרה.

מה שבלשכות המסחר מבקשים זה שזה ייעשה בצורה הרבה יותר ספציפית.

אז צריך לחייב אותם לרשום נסיבות מיוחדות. אם אין – שיכתבו שאין נסיבות.

מהיום ואילך צריך.

אז מה ההבדל? לא ממש ירדתי לסוף דעתך. מה הנקודה החשובה?

נאמר בדיון הקודם שזה לא קורה, שהמכון מקפיד לציין את זה תמיד, ושלחתי שלוש דוגמאות שלא ציינו מה הנסיבות המיוחדות. יש שני דברים: יכול להיות שזה בכלל לא בסמכות הוועדה לקבוע דרישות שהן לא בהתאם לנסיבות מיוחדות, כי זה מה שהחוק אומר כבר היום; אבל יותר מזה - אם לא נכתוב להם באקסל שהם ממלאים ביחס לכל תקן שהם צריכים לרשום מה הנסיבות, אנחנו עלולים לפספס ואז נצטרך להחזיר להם את זה עוד פעם ולהגיד: שכחתם, לא כתבתם את זה ואנחנו לא יכולים לקבל החלטה. הממונה על התקינה יצטרך להגיד להם: אני לא יכול לקבל החלטה בלי המידע הזה.

אז בואו נשמע את הממונה על התקינה.

מזה כשנה, מאז התיקון הקודם לחוק, מול כל תקן שמוגש לוועדת האימוץ יש פירוט של כל השינויים עם הסיבות ונימוקי הוועדה לשינויים. אנחנו בוחנים את השינויים האלה, ובמידת הבנתנו, מחזירים לוועדת התקינה או ממליצים לשר לאשר את השינוי. חלק מהשינויים שמופיעים הם שינויים שלא מותאמים לדרישות מיוחדות למדינת ישראל, כמו חוק חשמל, איכות המים, רמת הקרינה במדינת ישראל. אבל חברי ועדת התקינה חשבו שזה תיקון חשוב, לפעמים גם משרדי ממשלה ממונים עומדים ודורשים את התיקון הזה, ואז הנימוקים מופיעים. כל מטרת התיקון הזה, שרץ כאן עכשיו, זה להסיר רשמיות מסעיפים כאלה, שאין עליהם הכרח לדעתנו, למעט שינויים ששרים ממונים עדיין ידרשו כי לשרים ממונים יש עדיין את הזכות לדרוש שינויים כאלה.

הדרישה של הפירוט הזה, לדעתנו, היא רק תעכב את התהליך. ממליא אנחנו יכולים להמשיך עם הסרת הרשמיות, ונתנו בתשובה גם לדוגמה למצב שבו היה מצב שהיה ויכוח אם זה נדרש או לא נדרש, ובסופו של דבר הוויכוח הוכרע בזה שהכרזת הרשמיות שהשר חתם עליה רשמה: הכול רשמי, למעט סעיף וזה שמבחינתנו לא צריך להיות רשמי כי הוא מהווה שינוי לאומי לא מתחייב וגם השתכנענו בצורך שלו. זה הפתרון ולא לעכב את כל התהליך בזה שיצטרכו עכשיו להוסיף נימוקים שלא היו שם קודם.

אני מזכיר עוד שבכל שינוי כזה נדרש אישור של שר האוצר וראש הממשלה.

אוקיי. הערות? התייחסויות? טוב. כבוד השר רוצה להגיד כמה מילים.

אני רוצה להגיד כמה מילים לפני ההצבעה. אמנם החוק הזה, מבחינת ההיקף שלו, הוא לא ארוך, אבל מדובר במהפכה. אם ועדת הרפורמות מקדמת רפורמות, אז מדובר ברפורמה משמעותית מאוד. הרפורמה הזאת עושה סוף לכל הנושאים של קומבינות, עושה סוף לגורמים אינטרסנטיים שראינו לא אחת בעבר, שהכניסו תיקונים מחייבים לישראל באופן שהעלה את יוקר המחיה, פגע ביכולת לייבא מוצרים למדינת ישראל. החוק הזה עושה השוואה של מדינת ישראל מול העולם. אין שום סיבה שטלוויזיה שנמכרת באירופה לפי תקן אירופי תצטרך להגיע למדינת ישראל עם תקנים ספציפיים ועם תקנים ייחודיים.

לפעמים התיקונים המשמעותיים הם התיקונים הפשוטים. זה תיקון שהוא יחסית פשוט והוא בהחלט תיקון משמעותי, שבסופו של דבר הצרכנים יוכלו להרגיש אותו בכיס. ללא ספק, מי שירגיש אותו יהיו גם העסקים הקטנים והבינוניים, שלא יצטרכו לראות דברים ספציפיים, תיקונים והתאמות ספציפיות, ולכן אני חושב שיש כאן מהפכה אמיתית.

החוק הזה הוא הנדבך האחרון ברפורמה שעברה בעניין של התקינה, מכון התקנים בישראל. היא עומדת בפני עצמה והיא גדולה ומשמעותית. היתה את הרפורמה שקידם שר האוצר וחבר הכנסת פולקמן, גם אני הייתי שותף לה בתור יושב-ראש הוועדה, שבה פתחנו את מכון התקנים לתחרות, כאמור מה שהתחיל ב-1 באוקטובר. זה מצד אחד פתיחה לתחרות ומצד שני זו סטנדרטיזציה גלובלית, שהיא נכונה ומחויבת ומוציאה אותנו לדרך חדשה. אני חושב שיש בשורה אמיתית לצרכנים, לעסקים הקטנים והבינוניים, ללשכות המסחר. רז, 70 שנה דיברו על זה ואנחנו מעבירים. ואגיד לך משהו: לא היה פשוט להעביר את זה.

אתה צודק במאה אחוז. בדיון הראשון בירכתי מאוד על היוזמה החשובה הזאת.

תודה. אבל לא היה פשוט להעביר את זה בגלל שיש לא מעט גורמים שהיו שמחים שהרפורמה הזאת תישאר במגירה ולא תצא לפועל. לכן אני אומר שמדובר כאן במהפכה צרכנית, עסקית, חשובה מאוד במדינת ישראל.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת רחל עזריה, על ניהול מרשים, ענייני ומקצועי של הוועדה. אני מאוד מעריך את זה. וכמובן, לכל צוות הוועדה – לאריאלה, ליועצת המשפטית ולכולם. אני רוצה להודות לאנשי משרד הכלכלה: ליעקב וכטל שעשה עבודה - - -

גם ליועץ.

בהחלט. לאיתי, שבהחלט יש לי אתו ניסיון עשיר ומצוין. איתי, בהחלט, כל התשבחות. בכל מקום שהיית נעים לעבוד אתך, אתה מקצועי, ותמשיך כך. יעקב וכטל, שאני חושב שמאז שנכנסת לתפקיד שדרגת את מינהל התקינה ברמה אחת - גם ברמת המקצועיות, גם ברמת השירות וגם בהורדת הרגולציה. יעקב, אני חושב שאתה שומע את זה לא פעם ראשונה, אני בהחלט מלא הערכה. גם למחלקה המשפטית – לגלית ולאיילת ולכל מי שעבד. עשיתם עבודה מקצועית, רצינית וטובה ואני רוצה להודות. כמובן, לשאדי ולכולם.

אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת פולקמן שמלווה את הוועדה. אני יודע שהנושא של הסרת חסמים ושחרור המשק זה דבר שכולנו חרתה על דגלה, ולא בכדי יש כאן את חבר הכנסת פולקמן ואת יושבת-ראש הוועדה ואותי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולאחל לאילן כרמית בהצלחה לקראת כניסתו לתפקיד. אני מאחל לך הצלחה, אבל אני גם מנצל את הבמה להגיד: 1 באפריל זה 1 באפריל. אני אומר את זה בצורה ברורה, גם בפני יושבת-ראש הוועדה וגם בפני מינהל התקינה. התאריך כתוב. אתם לא מגיעים, ולא יהיה את הגיבוי או תמיכה שלי לדחייה ביום אחד. זה נכנס לתוקף ב-1 באפריל, מה-1 באפריל יש את ה-90 יום. אנחנו רוצים לראות את הדברים האלה קורים.

אני רוצה לומר לאנשים שיושבים כאן, שיש תיקון שהיתה לו מטרה להשיג את הייעוד הזה - לעבור לתקינה בין-לאומית. זה תיקון שאמור היה להיות על פני מספר שנים, והפך את יעקב, שהוא גם איש מקצוע אבל גם איש בעל נימוסים, לרוץ אחרי השרים. הפכנו את המטוטלת – הכול הופך להיות בין-לאומי, למעט מקרים חריגים. לכן, מכון התקנים, הצד שלכם, תשלימו אותו ובזמן.

תודה לכולם. אני מודה ליושבת ראש הוועדה. מדובר במהפכה. תודה.

תודה רבה. לפני שאנחנו מצביעים אני רוצה לומר שאני חושבת שהחשיבות של החוק הזה היא להקל על היבואנים. כל מי שמשוטט באינטרנט או משוטט בעולם ונכנס לחנויות, אנחנו רואים את התופעה המוכרת שיש הרבה דברים שאין בארץ או שיש והם הרבה יותר יקרים, וכל העבודה הזו באה כדי לפתור את העניין הזה. באנו לפתור את הפערים האלה כדי להוזיל את יוקר המחיה.

אחד הדברים המאוד משונים – אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כעל מדינה מאוד מיוחדת; יש דברים שבהם אנחנו מיוחדים, אבל אם מוצרים הם לגיטימיים באירופה או בארצות הברית, אין שום סיבה שכשהם מגיעים לארץ הם צריכים לעבור איזשהו תהליך מיוחד ורק אז הם ייחשבו מיוחדים. זה בדיוק מה שאנחנו משנים; אנחנו אומרים שאם יש אישור במקום אחד לא צריך לעבור אישור נוסף. ברור שזה מה שמוזיל את העלויות, כי אם צריך לעבור שוב בדיקת תקינה זה מייקר וכמובן שזאת הזדמנות לומר מה כן ומה לא.

קיבלתי את הצעת החוק בשבוע שעבר, הבטחתי להעביר אותה כמה שיותר מהר כדי לאפשר לציבור ליהנות מההוזלה הזו ביוקר המחיה. ובאמת סיימנו בשני מפגשים. אני חושבת שהיה פה מאמץ משותף לעשות את העבודה מהר. אני מקווה שבמכון התקנים ובמשרד הכלכלה, תדעו לתקתק את העבודה באותה זריזות גם אצלכם, כדי שהציבור יוכל ליהנות מהשינוי הזה.

אני מביאה את החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הוועדה מתבקשת להצביע על נוסח הצעת החוק כפי שהוא מונח על שולחן הוועדה, עם התיקונים, לרבות התיקון שנוסף בדיון, שהודעת הממונה תישלח לנציגי ארגוני צרכנים, כהגדרתם בסעיף 31ג לחוק הגנת הצרכן. וכמובן, אותם גופים יידרשו למסור הודעה לממונה מי הם אותם נציגים, מי הם אותם אנשי קשר.

אז מי בעד הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018, כנוסח הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 13), התשע"ח-2018, נתקבלה.

תודה, הצעת החוק התקבלה. יישר כוח. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.