ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-02-25OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 704
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ז בשבט התשע"ח (12 בפברואר 2018), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 12/02/2018
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018
נכחו
¶
חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
אילן גילאון
עבד אל חכים חאג' יחיא
אכרם חסון
מירב בן ארי
קארין אלהרר
מיקי רוזנטל
שולי מועלם
דוד ביטן
יעל כהן פארן
יוליה מליקובסקי
מיכל בירן
מרדכי יוגב
יואב בן צור
נורית קורן
מוזמנים
¶
עו"ד, המוסד לביטוח לאומי - שלומי מור
מנהלת תחום זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי - מזל דהרי
רכזת ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר - יעל אגמון
יעוץ משפטי, משרד האוצר - אסי מסינג
אגף תקציבים, משרד האוצר - אלון מסר
יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי סומך
משרד המשפטים - הדיל יונס
קשרי כנסת שלטון מקומי, מ. שלטון מקומי - פנחס קבלו
יועמ"ש, המרכז למימוש זכויות רפואיות - מירב גמליאל אוהב ציון
ועדת ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין - אלי לוטן
יו"ר ועדת ביטוח לאומי, לשכת עורכי הדין - ענת קאופמן
מנכ"ל המרכז לעיוור - נתי ביאליסטוק כהן
נהג מנכ"ל המרכז לעיוור - יוסף לוי
יו"ר עמותת נכה לא חצי בן אדם - אלכס פרידמן
הנהלת מטה מאבק הנכים - שלומי מולכו
מטה מאבק הנכים - עופר בוחניק
מנכ"ל מטה מאבק הנכים - ניסים מורביה
מנכ"ל "נכה לא חצי בן אדם" - חנן טל
ארגון הגג של ארגוני הנכים - מינה אורקס
יו"ר אהב"ה, ארגון נכים בישראל - אבנר עורקבי
ניהול מיזמים, ארגון הגג של ארגוני נכים ונכים בלתי מאוגדים - מינה אורגד
חבר הנהלה, עמותת כנף - יגאל מסיקה
ממונת חקיקה, לשכת עו"ד - מזל נייגו
ארגון נכי הפוליו - חיה קינן
ארגון הנכים - אלכס סיגלוב
יו"ר ארגון נכי הפוליו - דורון יהודה
ארגון נכי הפוליו - חיה קינן
יו"ר מזור, נכים לטובת נכים - שמחה בניטה
נכים למען נכים - לבנה סבג
ארגון איל"ה - ששון עוזר
ועד מנהל, עמותת עצמה - רבקה צוק
יו"ר עמותת עצמה - סילביה מוניקור
יד שרה - גיל ברינגר
יו"ר הארגון לקידום זכויות הנכים - איל כהן
הארגון לקדום זכויות הנכים - חני דפנה
חברת הנהלה, אחווה - חני עקיבא
חברת הנהלה, עמותת צוות לעניין - רונית צרפתי
ארגון הנכים - דוד עמיחי תמיר
סמנכ"ל, נכים למען ארגון יציג - יעקב דהאן
ארגון הנכים, פתח תקווה - רמי קייסי
יו"ר ארגון נכי ישראל - שלמה נקוה
יו"ר מטה מאבק הנכים - נעמי מורביה
עו"ד, יועץ משפטי מטה מאבק הנכים - ליאור פישור
יו"ר המרכזי הישראלי לליקויי חרשים - בועז אחד העם
חברת הנהלה, ארגון מזור - שושנה ברוך
עו"ד, חבר הנהלה, אחווה - גיל גולדרייך
מנכ"ל, אהב"ה - דפנה אזרזר
מנכ"ל, עמותת בית חם לילדי SMA - משה רוטמן
מנכ"ל, "הכתובת שלנו" - ירון לוי
שומרי הסף, עיוורים - איציק ברנטריינד
שומרי הסף, עיוורים - ניסים דב"ח
עו"ד, המרכז למימוש זכאות - ענת שריקי
המרכז למימוש זכאות - הלה פלג
יועמ"ש, המרכז למימוש זכאות - מירב גמליאל
העמותה לקידום תיסמונות ומחלות - שמחה אמסלם
חבר ועד מנהל, עמותת "נכה לא חצי בן אדם" - אשר רוכברגר
סגנית דובר פורום הנכים בליכוד - אליס הימן
יו"ר צרכני בריאות ישראל - מידד גיסין
עמותת כנף - אברהם קבינו
נכים למען נכים - דן מיכאל קדרון
מוזמן/ת - משה ברי
מוזמן/ת - ארז כהן
מוזמן/ת - ישי כהן
מוזמן/ת - משה פריאל
שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את לבנת פורן זכויות רפואיות
–
גדעון זאגא
שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - פז אגמון
שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: לבנת פורן זכויות רפואיות) - רפאל גרסון
רישום פרלמנטרי
¶
אתי אפלבוים
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018
היו"ר אלי אלאלוף
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018.
אני מזכיר לכולם שאנחנו דנים בהצעת חוק של הנכים, אחרי שמוזגה עם הצעת הממשלה והצעות החוק הפרטיות. היות ואנחנו רבים וזה נפלא להיות ביחד, אני אבקש מחברי כנסת ומכולם לאפשר דיון שקט.
אני רוצה רק להגיד לכם מבחינה טכנית. אני אפתח את הדיון כדי להזכיר את הנקודות המרכזיות שהגענו אליהן. אני אאפשר לחמישה נציגי ארגונים להתבטא בין 2 ל-3 דקות בלבד. לאחר מכן אם יש חברי כנסת שרוצים להוסיף, הם יוכלו לעשות כן ומייד ניכנס להצבעה.
מטרת היום זה לסיים את הדיון בוועדה כדי שזה יעלה עוד היום למליאה ונוכל להשיג את אחד ההישגים המרשימים ביותר של המאבק שלכם.
אני אומר לכם מראש, לא השגנו את כל מה שרצינו.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי גם הצעה. או שיהיה סדר או שיהיה דיון ללא אורחים, שיהיה ברור. לא קל לקיים דיון. שלא תחשבו שרק מי שמתבטא מרגיש או לא מרגיש. אדוני, פעם שלישית אתה בחוץ. מה שאמרתי זה מה שיהיה. אם אתם רוצים להפריע, מי שרוצה להפריע לא ימצא את עצמו פה. אני אומר את זה למרות הכבוד האדיר שיש לי אליך באופן אישי. אני ראיתי את המאבק שלכם, כאב לי. אני לא יודע להיות במקומך.
שיהיה ברור, אם לא יהיה דיון מסודר, יתקיים הדיון ללא אורחים. אני לא רוצה להגיע לזה, לא אני ולא החברים. התייעצנו. יש כאלה שאמרו לי למה לך, שחרר את כולם. אבל לא, עשינו עבודה מאוד יפה השבוע בין כל חברי הכנסת מכל הסיעות. שלא תחשבו שמישהו לא היה פה בארץ כי שמעתי שמועות שלא הייתי בארץ. אני ביטלתי את הנסיעה ונשארתי פה. זאת זכות גדולה שלי להיות פה.
אז אני רוצה להגיד לכם, ההישג האדיר הזה הושג – אני לא אומר את זה מהפה לחוץ אלא מהרגשה – בזכות המאבק של הנכים. זה היה מאבק ארוך שנמשך מספר חודשים. המדינה הבינה שהצורך הזה לתקן את העיוותים מול הנכים זאת חובה לעשות את זה. לכן הממשלה, ראש הממשלה, שר האוצר, שר הרווחה, עם העזרה של אנשי ההסתדרות, עם כל חברי הכנסת, גם אלה שהופיעו וגם שלא הופיעו. תדעו שהצעת חוק של חברי הכנסת זה כמעט 90 חברי כנסת. לא היה דבר כזה, זה מהלך אדיר.
אני מודיע מראש שגם הסכום שעמד לרשותכם הוא לא מספיק להשיג את מה שכולנו היינו רוצים, דהיינו סכום מינימום. למרות זאת זה סכום אדיר. הוא סכום אדיר מפני שהוא מאפשר לא קצבת נכות בלבד, הוא מאפשר מהפכה בטיפול בנכים – מהפכה. אם ימשיכו ונמשיך ואני בטוח שיש פה עוד חברי כנסת שימשיכו את הדרך הזאת בעתיד, המאבק הזה לא ייגמר עד שתגיעו למלוא השירותים הנדרשים לכם.
כשהתחלתם בהתחלה המאבק היה כל כולו אך ורק על הקצבה. אנחנו פה הולכים לשנות את הנושא של הדיסריגרד בצורה משמעותית, מ-2,800 ל-3,700. תבינו, זה מעל הסכום שהממשלה מציעה. הסכום הגלובלי של 4.2 הוא כבר 4.341. זאת אומרת, ביקשנו תוספות מעל הסכום הגלובאלי שנאמר בהתחלה. הקצבה באיחוד המשולב, שזה גם מהפכה מנהלית וגם פחות תחקורים לכם, תשולב עם הקח"ן ואין יותר קח"ן, יש רק קצבה. תקבלו סכום מדויק. זאת מהפכה שדורשת לבד 240 מיליון שקלים, רק שתבינו.
מי שרוצה לדבר על עבודה בעיניים, שידבר על זה בחוץ. כל מה שאני אומר, תבדקו אותנו. לא תמיד זה נעשה בצורה שקטה. זה מאבק, כולל של חברי הכנסת אחד אחד.
אני גם רוצה לציין פה את ההצמדה. כל עוד שיש תוספות לקצבאות לא תהיה הצמדה. ברגע שההצמדה – סליחה, אני אתקן. תהיה הצמדה אם התוספות לא יהיו מספיק גבוהות כדי לעבור את ההצמדה. אבל מ-2022 יש הצמדה אוטומטית מלאה של השכר הממוצע במשק. חבר'ה, זאת פעם ראשונה שיש הצמדה כזאת. זה הישג אדיר. אני אומר לכם, זה בזכות המאבקים שלכם. זה שונה לגמרי. תבינו, זה מספרים עצומים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני ממשיך, תקשיבו בבקשה.
אנחנו רוצים בסוף תקופת החלוקה של הכספים של התקציבים להיות עם קצבה משולבת עם הקח"ן, לפחות 3,700 שקלים. אבל יכול להיות יותר בזכות זה שכל הרזרבות שנלקחו בגידול אוכלוסייה, בהתנהגות אוכלוסייה ודברים מסוג זה, יתווספו לתקציב, גם אם שריינו כסף עבורם כרגע.
אנחנו מאמינים בניתוחים הקרים שלנו, שהסכום יהיה גדול יותר מ-3,700. זאת אומרת, זה הישג לעומת 2,300 פלוס העובדה שרק לחלק היה קח"ן. הקח"ן מחולק בשלוש דרגות, כפי שאתם זוכרים.
אנחנו גם רוצים להתמודד עם הבעיה של שכר הטרחה של עורכי הדין. אני חייב להגיד שמיקי רוזנטל, שהציע את הצעה, אני הצטרפתי באופן אישי מייד, כי לצערי ראיתי את ההתנהגות של חלק מעורכי הדין, לא כולם, בנושא של לקיחת שכר טרחה מהקצבאות של הביטוח הלאומי.
אני יודע שלשכת עורכי הדין עושה מאמץ לבלום את התופעה, לצערי ללא הצלחה. ראינו את זה גם בקצבאות של השואה, שלקחו סכומים מטורפים בלי בושה מאנשים בני 80 פלוס, מעבודה של מילוי טופס של עמוד אחד סך-הכול.
אנחנו הכנסנו דבר שלא היה, למרות הבג"צ, הטיפול בקשישים נכים. לא יכולנו לתת להם את כל מה שמגיע להם, אבל 50% מהקצבה תובטח להם. אנחנו גם נהיה עם קצבאות לילדים. אנחנו נעשה הכול כדי להגיע אופטימלית.
איפה אבנר, אני מחפש את העיניים שלך? אנחנו ננסה להגיע ל-100 מיליון, אם לא יותר.
זאת אומרת, כל הסעיפים, אלה רפורמות, חברים. זה שינוי, זה לא רק תוספת לקצבה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש תוספת 200 שקלים לחלק מהאנשים.
אני רוצה להגיד. הכול זה מהלכים שונים שהם תוצאה של המאבק שלכם והאמונה של המערכת הציבורית, ראש הממשלה, שר האוצר, שר הרווחה, יושב ראש ההסתדרות, באמונה שלהם שיש צורך לתקן את העיוותים של שנים רבות, מ-2003 פלוס. גם אז לא היה צדק בחלוקה. פה יש ניסיון להגיע לצדק. זה לא מספיק, אנחנו יודעים איך אנשים חיים עם 3,700 שקלים, זה לא מספיק.
אבל זה מאמץ אדיר. נתפלל רק שהמדינה שלנו תמשיך ותתחזק כלכלית, למרות האיומים שיש עלינו והרגשתם אותם. אנחנו נעשה הכול כדי שתמיד השירותים החברתיים, החינוכיים ילכו לחברה ולחלק החלש שלנו. נמשיך וניאבק. אני בטוח שהיום ובכנסת הבאה יהיה תמיד אנשים שיבינו שיש זכות למאבק ויש הצלחה למאבק.
אני אומר לכם, שיניתם את הפאזה של תפיסת הציבור בזכות המאבק שלכם. באמת אני אומר לכם, בשיא הכנות. יהודה, כל פעם שאני רואה הפגנה שלך, אני מחפש אותך, רק שלא יקרה לך משהו. מה שעשיתם, אף אחד מאיתנו, גם מי שמתיימר להיות חברתי מאוד לא הצליח לעשות.
אבל תבינו, אי אפשר להשיג הכול. מה שהושג פה זה אדיר. באקדמיה כבר יעשו מחקר למה אלה הצליחו ואלה לא. למה אנחנו הפעילים החברתיים לא הצלחנו להשיג? כי עשיתם דברים מדהימים מבחינה זאת ותבינו שזאת התחלת הדרך. אתם תשנו את זה בעתיד. תמשיכו, אף אחד לא אוסר עליהם להמשיך להפגין ולבקש את מה שמגיע.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני לא מציע לצאת לכבישים, אני לא אמרתי את זה. אני רק אמרתי כמה שאני מכבד אתכם ולא משרטט לכם צורת המאבק.
אני מבקש מדורון יהודה, אחד מחמישה אנשים שידברו.
בבקשה.
דורון יהודה
¶
אני לא יודע אם כולם יודעים פה שהיו לנו מאבקים. ישבו עם שר האוצר ושר האוצר הודיע לנו - הגעתי לשלב שעם ראש הממשלה השגתי 250 מיליון תוספת ל-4.2, תוספת של 250 מיליון. זה על ידי קיצוץ רוחבי שראש הממשלה אישר לו. הוא אמר לנו את זה. הוא לא רק אמר, זה פורסם.
אני לא רואה את זה - - -
דורון יהודה
¶
תן לי לסיים.
אני לא רואה את זה.
דבר שני. ביום הצעת תקציב המדינה השר חיים כץ החליט שהוא לא מצביע כל עוד לא נותנים לנכים ולמטרות שהוא היה צריך תוספת תקציב. אושר לו תקציב לנושא של הנכים, ואת זה הוא אמר לנו, של 860 מיליון. גם את זה אני לא רואה. אם אני לוקח את שני הסעיפים האלה ומחבר אותם זה 980 מיליון שאנחנו לא רואים בסעיף שבו אנחנו דנים כרגע.
אני רק רוצה לדעת למה זה לא נמצא? לא אמרתי לך שכן או לא, אני רוצה לדעת מה קרה עם אותם סכומים?
דבר נוסף. נאמר לנו בישיבה הראשונה שהיה מאבק קשה עם האוצר לגבי הגמלאים הנכים לתת להם את החצי. למה לתת להם חצי? כי יודעים שאם הם ילכו לבג"צ הם יהיו חייבים לתת להם. כדי לשבור את הנושא של בג"צ, שיהיה לנו יותר קשה לקבל בבג"צ את המלא, הכנסתם לנו את הנושא של התשלום לגמלאים ב-170 שקלים שלב ראשון.
אני אומר שעדיף היה שלא תיתנו כלום, כי נלך לבג"צ ויהיה לנו יותר כוח אם אתם לא תכניסו את הגמלאים בשלב ראשון. ברגע שאתם מכניסים את הגמלאים בשלב ראשון, אתם גורמים לנו, כביכול, לצאת לא מחוזקים בתביעה. מי שעושה את זה, שם רגל לאותם קשישים ואת זה אני רוצה למנוע.
נעה בן שבת
¶
כשהוועדה יושבת היא לא חושבת מה יגיד בג"צ. היא שואלת מה שוויוני? האם בהתחשב באמירה של בג"צ שאמרה שיש כאן שתי קבוצות שהן קבוצה אחת ואנחנו צריכים לשמור במידת האפשר על השוויון. האם הפתרון הזה הוא מדתי או לא מדתי? זאת השאלה שהח"כים שואלים את עצמם. אני חושבת שברור שלא רוצים לעשות פה חקיקה מפלה. אני חושבת שזה ברור.
דורון יהודה
¶
אני חושב ואומר עכשיו, שהניסיון להכניס עכשיו את ה-170, הוא ניסיון למנוע מאיתנו להגיע לבג"צ ולנצח בבג"צ.
דורון יהודה
¶
יש עוד דבר. הכנסנו לתוך המתווה הזה את הילדים, או את האנשים שחוסים במוסדות. שימו לב, לאנשים שחוסים במוסדות משרד העבודה היה צריך לקחת כסף ולתת להם אם הוא רוצה לתת. הוא לא היה צריך להכניס את זה למסגרת הקצבאות. למה? אם אתה נותן תשלום מלא לאלה שנמצאים במוסדות, מדוע אתה לא נותן לבוגרים גם כן מלא? את אומרת, יש דברים שנכנסו לפה שלא היו צריכים להיכנס. אם כבר הם נכנסים, הם צריכים להיות שווים לכולם.
לכן אני אומר שהקצבה צריכה להיות משולמת לכולם בצורה שווה ולא להגיד אני נותן לך משהו כדי לסתום לך את הפה כדי שלא תוכל ללכת הלאה. יושבים פה חברי כנסת שיודעים את מה שאני מדבר.
אלכס פרידמן
¶
כבוד היושב ראש. אתמול בערב היתה לי שיחת טלפון עם אחד מנציגות הארגונים. היא שאלה אותי שאלה מעניינת. למה היה צריך משא ומתן? למה היה צריך הסדר, אם עכשיו בחוק הם כותבים מה שבא להם? למה עברנו שלוש שנים במאבק? למה עברנו 12 שעות בבית ההסתדרות יחד עם חברי אילן גילאון, דוד ביטן?
חבר הכנסת ביטן, אני אומר למה היינו צריכים לעבור את כל מסכת הזוועות הזאת כדי להגיע לפה היום ולראות קודם כל 3,700 במקום 4,000? אם אנחנו התחלנו במשא ומתן על 1,250 שקלים באופן שווה לכל הנכים, אנחנו רואים היום 1200 לקבוצה אחת, 1000 שקלים לקבוצה אחת ולנכים הקשים ביותר 900 שקלים בלבד. זה לא צודק, זה לא שוויוני, זה לא מוסרי.
אני פונה לכל חברי הכנסת שנמצאם פה היום. אנחנו מצפים מהם לא להצביע בעד הצעת החוק בנוסח המקורי. אנחנו בתור ארגון "נכה לא חצי בן אדם" רואים עצמנו כלא אחראים יותר להסכם בהסתדרות. אם הדבר הזה עובר, אנחנו רשאים להמשיך עם העתירה שהגשנו לבית המשפט העליון ועם כל המחאות שתכננו ועצרנו בחודש דצמבר האחרון. תודה רבה.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
אני מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל.
קודם כל, באמת תודה רבה על המאמץ. תסלחו לי שאני מדבר בנימה כזאת. חברי הכנסת, בכל הכבוד, אל תכופפו ראשכם לתקציבים של האוצר. תעשו את מה שנכון לעשות גם אם האוצר לא מסכים את זה. הייתי רוצה לראות החלטה על משמעת קואליציונית שתדחה את מה שאתם תוציאו מפה היום.
אני מבקש מכם לשים לב למספר נושאים. סך הכול גובה הקצבה, העובדה שחל ממקבלי השר"ם מקופחים, זאת אומרת, כל מי שמקבל 50%. אני שם זרקור על קבוצה של אנשים עם עיוורון שהם מקבלים 50% לא כי הם לא צריכים יותר, אלא משום שכל המנגנונים של הביטוח לאומי נוצרו בצורה כזאת שהם לא יכולים לקבל יותר.
כמובן שהדיסריגרד באמת זה לא דבר שמעודד תעסוקה. אני לא רוצה לגזול יותר זמן אז אני אחזור ואבקש מכם לקבל החלטות אמיצות גם אם זה לא מיושר היום בקו אחד עם האוצר. זה התפקיד שלכם.
נעמי מורביה
¶
אני יושבת ראש מטה מאבק הנכים.
אני לא אחזור על דברי חבריי. אני פשוט רוצה לא להיות היום פוליטיקלי קורקט. אני רוצה לומר לכל חבריי שיושבים כאו סביב השולחן ושפכו הרבה דם אש ונאצות וקללות. היום אנחנו כולנו נוכחים כאן מה שמה שהוסכם בהסתדרות, עם מי שהיה יו"ר הקואליציה לשער דוד ביטן. כשאני אמרתי שההסכם הוא טוב הוא לא מצוין, הוא טוב, היום מונח לעינינו מהו חוק רע. ההבדל הוא כל-כך גדול, כל-כך גדול, בין הסכומים שדובר בהם אז. הפלא ופלא, הם גם התכנסו ל-4.2 מיליארד. אני ממש לא יודעת. נכון, חבר הכנסת ביטן?
נעמי מורביה
¶
כן. הסכומים, הקצבאות, ה-4,550 לגבוהות ו-4,050, 3,800, 4000 דיסריגרד, הילדים היו מתוקצבים ב-150 מיליון שקלים. הכול התכנס והכול היה בסדר.
לגבי הנכים הקשישים. אני שמחתי באופן אישי ואני מכה על חטא. אני שמחתי שממשלת ישראל תכבד בג"צ, לכן לא אמרתי מילה באותו ערב מכיוון שבג"צ שושנה לוי מ-2009 אמר מפורשות. לא העליתי בדעתי שנגיע למצב שממשלת ישראל תעשה לנו חצי הריון - 50%. את זה לא לקחתי בחשבון, אני מודה. אני בניתי על זה שאני יושבת מול ממשלה שמכבדת בג"צ. אבל כנראה שכמו שלא מכבדים את הבג"צים ופסקי הדין של הגמלאים של משטרת ישראל ושירות בתי, גם את זה לא יכבדו.
אני מאוד מעריכה את המאמץ שנעשה כאן. אני מאוד כועסת על אגף התקציבים באוצר. הם עשו את כל מה שהם יכלו כדי שלא נגיע לסכומים שנקבעו, כדי להקטין סכומים, כדי להשאיר אותנו בתוך העוני, כיוון שיוצא שאנחנו עד שנת 2022 - אם והיה בכלל יצמידו אותנו, מי שיחיה עד אז . אני לא יודעת, אני חיה עם פצצה מתקתקת בגוף. אני חיה עם לימפומה הוצ'קין, אני לא יודעת. אני גם קשישה. מי שיחיה עד אז, אני באמת מבקשת, אם אני לא אהיה, תשימו לי פתק שאני אדע שאכן הצמידו את הקצבאות לשכר הממוצע במשק,. כי לאור ההתנהלות גם לגבי זה יש לי ספקות. אני לא יודעת אם הממשלה הבאה לא תחליט, כי זה הרי נתון להחלטות ותגיד לא מתאים לנו.
אני מאוד מצטערת שזה מה שיצא שזה התוצר. לא זה מה שרצינו, לא לזה התכוונו.
אבנר עורקבי
¶
אני יו"ר ארגון אהב"ה, ארגון הנכם בישראל המיוחד וחבר בפורום הנכים.
קודם כל, בקשר לישיבה שעברה. כן, התפרצתי כי זה חורה לי שפוגעים בילדים ואני מאמין שזה גם חורה לך. זה פגע בך ואני משלים עם זה ומקבל את זה. יחד עם זה, זה עדיין כואב בלב שילדים בעלי צרכים מיוחדים אינם נחשבים פה סביב השולחן כמקשה אחת. זה מאוד כואב, זה דבר שפוגע. אבל ישנן מגבלות.
אני רוצה לומר לכם כל חבריי חברי הארגונים שהיו במאבקים. הייתי ביום רביעי שעבר במקרה בכנסת וראיתי ישיבה שקטה פנימית של ועדת רווחה. שמעתי שם את כל הצעקות של כולם, של אנשי האוצר, אלאלוף, כולם, חיים כץ, כולם רבו בשביל לתת לנו להגיע לתוספות. אני פשוט הייתי נפעם. לא יכולתי להיכנס לישיבה כי זאת היתה ישיבה סגורה אבל שמעתי את הצעקות משם. הם נלחמו כאריות. אני בטוח לומר לכם את זה. הם נלחמו כאריות. גם אילן, גם קארין. כל מי שהיה בוועדה במעמד הזה נלחמו כאריות על מנת לתת כמה שיותר לציבור הנכים. אני יכול לברך על הדבר הזה, לפחות שהקצבה שלנו מהקח"ן ירדה לקצבה רגילה. זה הישג אדיר מאוד.
אני רק רוצה לומר דבר אחד. הילדים שלנו זה העתיד שלנו. אנחנו חייבים פה לראות את הילדים. אני מקווה שכמו שנתתם בפעימה הראשונה, כך תיתנו גם בפעימה השנייה והשלישית ואפילו יותר כי הילדים זה העתיד שלנו.
שושנה ברוך
¶
שלום רב מכובדיי. שמי שושנה ברוך בת 45. תיאורטית לא הייתי מצפה להיות איתכם כאן היום. מעשית, אני כאן חיה נושמת באמצעות פלאי הטכנולוגיה, רופאים ומטפלות סיעודיות מאוד מאוד מסורות. מידי יום יש רגעים בין שמים וארץ ואיכשהו אני חיה בזכותם. להם אני חווה את חיי ולהם אתם, האוצר והרווחה צריכים לשלם, את מה שאתם קבעתם, בערך 9000 שקלים בחודש לכל עובד.
מכאן בקשתי להעלאת השר"ם ב-1300 שקלים מיידית, כי להם מגיע ולי כנראה הזמן קצוב. חבריי מעסיקים עובדים קורסים תחת נטל התשלומים. כשעושים מהפך לא שוכחים את האידיאולוגיה לחיים עצמאיים בקהילה. אנשים חוזרים למוסדות סיעודיים בשל העלויות הגבוהות והלא ריאליות שך העסקה כדי לקיים את הצורך הבסיסי ביותר שלנו - חיים.
אנו מבקשים את העלאת קצבת השר"ם כדי שהנכים הקשים יוכלו לממן את הצורך הקיומי. אתם יודעים, מקלחת, האכלה, רחצה והטלת מימיהם. אותם דברים שלא מדברים עליהם ואנחנו לא יכולים לבצע בלי סיוע. בשבילכם זה הכי סתמי, הכי טבעי, בשבילי זה חיי התלויים לחלוטין באחרים. תודה על ההקשבה ומקווה מאוד שברור לכם שאנחנו הנכים הקשים לא עוד מספר, אלא אנשים שצריכים להתייחס אליהם בכובד ראש ולהבין שיש קבוצה גדולה בישראל שלא יכולה להסתדר אפילו דקה, אפילו דקה תמימה בלי סיוע של מטפלים, אם זה מונשמים ואם זה כל מי שבקטגוריה של 188% נכות והוא חייב מטפל או ישראלי או זר לידו בכל שעות היממה.
אז אם אתם רוצים שאנשים לא יתחילו לחזור למוסדות, כי זאת היום המגמה. הרבה מאוד מחבריי עוזבים היום כי הם לא מסוגלים לשלם יותר את העלויות הלא הגיוניות של אדם עם מגבלה כל-כך מורכבת, שברוב המקרים גם לא יכול לעבוד, יצטרך לשלם.
אז בבקשה, חברי הוועדה היקרים, אני מאוד מבקשת. אם אתם באמת רוצים לעשות מהפך, המהפך חייב להיות עם קצבת השר"ם. קצבת השר"ם היא חלק בלתי נפרד מקצבת הנכות. אי-אפשר לתת לנו מצד אחד מטרה אחת ומצד שני לגרום לנו לא לחיות יותר בקהילה כשווים בין שווים. תודה רבה לכולם.
אלכס פרידמן
¶
אני רוצה להוסיף, אם יורשה לי. אתמול בערב הגשתי בקשה גם אליך וגם למשרד האוצר. מדובר בקבוצה של 180 איש בסך-הכול שהם מונשמים. אם מוסיפים להם 1,300 שקלים לשר"ם, מדובר ב-2.8 מיליון שקלים. לדעתי למטרה חשובה זאת אפשר לעשות את המאמץ. תודה רבה.
.אייל כהן
¶
רוב חברי הכנסת מכירים אותנו. אנחנו כמו יתוש, קטן מרגיז ולפעמים גם עוקץ. היו לנו הרבה שיחות עם חברי כנסת. כסף יש, הוא מחולק בצורה לא נכונה. מעניין דבר אחד פשוט. כשאנחנו נמצאים אצלם בבית ומפריעים להם בחיים הפרטיים שלהם, הם מדברים אחרת וזה לא בסדר.
אנחנו מבקשים דבר פשוט. לנו אין את הזמן, 4 שנים, 3 שנים. אנחנו לא יודעים אם נגיע לשנה הבאה בכלל ואם נחיה בכלל. תתחילו לשחרר כספים לנכים, כי כסף יש.
מבחינתי, מבחינת הפנתרים שאני מייצג, המאבק עובר מהרחוב לבתים. אני מבקש ממך עוד פעם. בואו נימנע מזה. לא טוב לנו, לא טוב לאף אחד. אתם יכולים לשחרר כסף ולתת לנכים לחיות בכבוד. אנחנו לא מבקשים הרבה, לחיות בכבוד. עוד מעט מגיע פסח ואנשים לא יודעים איך לעבור את החג ועוד פעם יש התאבדות חדשה. כסף יש, הבנתי את זה משר האוצר וגם מכץ הבנתי את זה. כסף יש.
אני מבקש מכם פשוט לחשוב פעמיים. לסגור את הסוגיה הזאת בצורה נורמלית, נעשה את המאבק הזה לעוד הרבה הרבה שנים כי אנחנו לא נעצור.
אני מדבר בשם קבוצה גדולה מאוד שעומדת אחרי של אלפי נכים, אני מרגיש שאני מייצג אותם. אני אעשה הכול עד טיפת הנשימה האחרונה שלי כדי שהם יקבלו. תודה לכם.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רוצה בקצרה להגיד תודה רבה לכל הנציגים של ארגוני הנכים. אני חייבת לומר גם תודה רבה לחברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה.
אמר אבנר, אתם לא שמעתם, אבל היו פה שעות על גבי שעות של דיונים סגורים של חברי כנסת שנלחמו. נלחמו בשביל כל שקל שנוסף כאן, כולל התוספת.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
נכון. וזה לא היה רק יום אחד, זה ימים על ימים.
אני חייבת לומר לכם. שלוש שנים אני חברה בוועדה הזאת. באמת, אין ספק שמצוקת הנכים היא מצוקה חמורה, אבל עפים כאן מיליונים, עוד 150 מיליון, עוד 200 מיליון. אתה אומר שלאוצר יש כסף, תקשיב אדון הפנתרים. בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מתחננת ל-3 מיליון שקלים לסיוע בשכר דירה לצעירים חסרי בית. צעיר שגר ברחוב, שסיים שירות לאומי, שהיה חייל בודד. מתחננת ל-3 מיליון שקלים וגם זה בדיונים אז עפים פה מיליונים. על ה-150 מיליון הזה דוד ביטן, קארין, מיקי ואילן נלחמו. תאמינו לי כשקיבלנו את האישור מאוד שמחתי. כי אני פה שלוש שנים ואני רואה את עצמי נלחמת על הכי מוחלשים בחברה. אין לי ספק שמאבק הנכים מוצדק, אבל הכי מוחלשים, צעיר שגר ברחוב.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אין תחרות, אדוני. החברה הישראלית צריכה לסייע למוחלשים. שנייה רגע, הקשבתי לכולכם בשקט. הזלזול פה כאילו 200 מיליון שקלים זה איזה משהו – דוד ביטן נלחם בשביל זה. תבינו, זה מלחמות.
אני רוצה להגיד משהו אחד. יש כאן הישגים היסטוריים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מבקש, יש כללי משחק, כולל הח"כים. אמרנו שנאפשר לכל אחד להתבטא. אמרתם דברים קשים וחלקם גם לא מדויקים ולא תיקנו אתכם. תאפשרו בבקשה לכולם להתבטא באותה שיטה. אין לי היום שום פריבילגיה, אני רוצה לכבד את כולם.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
מה אתה בכלל מתערב? אתה היית בכלל בדיונים פה? אתה ישבת פה? פתאום נחתת בתוך הוועדה הזאת. אני שלוש שנים פה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
אני אסיים ואני אגיד, שמה שהוועדה הזאת עושה – כולל חברי כנסת מהאופוזיציה שהזכרתי בתחילת הדיון, יש כאן הישג היסטורי.
אילן גילאון (מרצ)
¶
תודה רבה אדוני. אני רוצה להצטרף לדברים שלך על כל דברי המחמאות שנאמרו כאן על האנשים שיושבים כאן. זה בהחלט מאבק. לפעמים אני שואל למה כל דבר צריך מאבק? לו היתה קצת יותר הגינות אולי היה פחות מאבק. מדוע החיים שלנו כל-כך תלויים במאבק?
זה מביא אותי למחשבה שאולי באמת התפיסה הזאת שאומרת שככל שאתה מתעמר ומענה, סימן שאתה ככה יותר שולט.
אני מראש רוצה לבקש בשם חבריי הטובים שיושבים כאן, סליחה ומחילה מכל מי שיושב כאן. סליחה ומחילה מכל מי שיושב כאן משום שבקליפת אגוז - מה שקורה כאן זאת המציאות שלנו פה, שמילה היא לא מילה והסכמה היא לא הסכמה. אני זה שבאתי לפשרה ראשון. הייתי עם דוד ביטן שנמצא פה. אנחנו חשבנו שאנחנו מתפשרים. דוד, כדאי שתשמע, כי זה נוגע לך.
אני מבקש מכולם כאן הקשבה. הדבר האחרון שאנחנו צריכים כרגע זה איזו התפרעות לא נכונה במקום זה. אני מבקש שזה לא יהיה. אנחנו לא סיימנו את העבודה. יש לנו עוד עבודה לבצע, יש עוד תהליך להעביר את ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת באופן היסטורי היא גבוהה מאוד לעומת מה שהיה, אבל אני הייתי יכול להחליף את זה ברעיון אחר. לבוא ולהגיד היום לכל הגורמים שמחלקים כסף – זה לא פקידי האוצר, זה גורמים פוליטיים. רבותיי, תתקנו את העוולה מ-2003. אותו אדם שיושב בראשות הממשלה היום אז היה שר האוצר. תעדכנו מ-2003 עד עכשיו ואנחנו לא צריכים שום דבר. זה לא כסף שנתתם, זה כסף שגנבתם.
אני אומר את הדבר הבא כדי שיהיה ברור לכולי עלמא. אני נמצא בין פטיש לסדן. מצד אחד, אני רוצה לא לחסוך אף שקל שיעבור לכל אחד לתוך החשבון שלו. מי אני בכלל שאני יכול להעז דבר כזה. יכול להיות שלפני שנה בכלל לא פיללנו שנגיע לרגע הזה.
מצד שני, המשא ומתן הה של פשרה על פשרה על פשרה, על עורמה, על עורמה, על עורמה, הוא בלתי נסבל. מה פתאום נכנסו פה הקשישים? מה זה שייך לעניין? לאנשים נכים אין גיל מבחינת הקצבה. אני רוצה שיהיה ברור לכולם. כאשר הקצבה היתה 2,342 זה היה בסדר שהם יבחרו בגבוהה מבין השתיים. אבל כאשר זה גבוה יותר לא קרה. התרגיל שקרה כאן לאותה חברת ביטוח שנקראת ממשלת ישראל, שנהגה כאחרונת חברות הביטוח, שמסתירה סעיפים בתוך תת הסעיפים כדי שאנחנו לא נדע ולא נבין. זה לא תפקיד של ממשלה. ממשלה צריכה בראש ובראשונה לא לטמון פח לאנשים שהיא צריכה לגונן ולגן עליהם.
מה קרה פה? אנחנו שמנו את החץ וסימנו את המטרה מסביב. שמנו 4.2 מיליארד שקל ומי שרצה להעמיס כאן סעיף אחר סעיף אחר סעיף, עוד אלמנט ועוד אלמנט ועוד אלמנט, מתוך החלוקה הכוללת, אז הוא פירק את העניין הזה לכך שאנחנו לא מגיעים לסכומים שקבענו
דוד, בפשרה השלישית שלנו, זוכר? אני חשבתי שמילה זאת מילה. בפשרה השלישית שלנו קבענו אותה.
אני בא ואומר לכם שהשיטה הזאת היא שיטת עבודה. לא של האנשים שיושבים כאן, שימו לב טוב, של כל מיני אחרים, כמו פרופסורים למיניהם שנשכרו לעשות הסחת דעת, לבלבל את כולם. אני מודה פה היום, אדוני היושב ראש, אינני מבין בכלל איפה אני חי. אני רוצה להזכיר לכולכם שהתחלנו מהקצבה. למה דיברנו עליה? כדי שיהיה ברור לגמרי למה אנחנו מתכוונים. זה היה 2,342, עכשיו זה 2,350, זה עלה בינתיים ב-8 שקלים. אנחנו ביקשנו בהתחלה שתהיה 5,300. הבנו שלא כל מבוקשנו יהיה בידנו. הלכנו לפשרה מפליגה ואתם כעסתם עלי בצדק. אני פגשתי סליחה ואמרתי שצריכים להיות כאן אחראים. אנחנו מביעים שבמציאות הפוליטית שלנו, במעמד שלנו, כשאנחנו לא משמשים פקטור כל-כך טוב. הרי אני כל פעם חוזר ואומר, אין דבר כזה אנשים מוגבלים, כל בני האדם הם מוגבלים. זה ביטוח הדדי לכולם. אי-אפשר לטמון פחים לעצמנו כי בסופו של דבר כולנו נצטרך את הדבר הזה.
לאחר שעשינו פשרה, גם לגבי הדיסריגרד וגם לגבי הקצבה, גם לגבי הפעימות וגם לגבי ההצמדה, פתאום אנחנו לאחר מכן מגלים דברים שאדם פשוט, אדם מהיישוב, אדם הגיוני, אדם הגון, איננו מאמין בכך. אנחנו קבענו קצבה של 4,500 שקלים בסוף התהליך, אחרי 4 פעימות שלאנשים שיש להם שר"ם היא תגיע ל-4,050 לרוב כלל הציבור ו-3,800 לקבוצה הרבה יותר נמוכה.
ההיגיון שלי והמוסר שלי אומר, שכאשר הבטחתם את הקצבה, עכשיו אני לוקח ועושה את המכפלה ומשיג לזה את התקציב. כאשר אני רוצה להוסיף אלמנטים נוספים לתוך העניין הזה, אני משיג לזה את התקציב, אבל מה שקובע זאת ההבטחה הראשונה לכל אדם נכה לקבל את הכסף. כך עושים חשבון ולא ההיפך מזה. אם אתה רוצה לשרת את האזרחים שלך. אם אתה נמצא שם כדי לשרת אותם ולא את עצמך ולא להיות פרת בשן ולא להעלות לך את המשכורת באותו מדד שהקצבה נשחקה.
לכן אני אומר לכם. אין לי ברירה, הרי הרוב יקבע מה שהוא רוצה לקבוע. אנחנו יכולים לדבר ללמפה עד מחר, לסכם סיכומים. אחרי זה אומרים שלא היה כלום כי אין כלום. 3,700 שקלים זאת קצבה משמעותית אבל היא איננה זאת עליה דיברנו ועליה סיכמנו אחרי הפשרות. שם צריך לבוא מפלס החרדה.
כל אדם צריך לדעת שלא יהיה לו יותר מידי קר בחורף ולא יותר מידי חם בקיץ. שהוא לא יצטרך להתלבט אם הוא צריך לקנות תרופה. יש למדינת ישראל את הכסף הזה, תלוי איפה היא שמה ובוחרות לשים אותו. אני לא קונה את הסיפור הזה של הדיון עם פקידי האוצר. פקידי האוצר, מבחינתי ומבחינת קבלת ההחלטות, אינם קיימים עכשיו. מי ששם היום פוליטיקאים ומקבלי החלטות להתווכח ולהתמקח כמה שקלים הוא יעביר מפה ואיך מגדילים את זה – רבותיי, לכו תביאו כסף ותעמדו בהתחייבויות שלכם, זה הדבר החשוב ביותר מבחינת ההצבעה.
אני מתכוון להשאיר את כל ההסתייגויות שהגשתי בדיון הראשון והיום להימנע מהצבעה, כי אני לא יכול להקל ראש במה שהיושב ראש. אני לא מקל ראש.
מצד שני, בדיון במליאה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נקבל כל פשרה שהרוב יקבל מתוך ותחת מחאה, מתוך אמונה שהדבר הזה חייב להשתנות לאותו מקום שהצדק צריך לקבוע אותו. תמיד הצדק צריך לקבוע אותו. המציאות הפוליטית היום יכולה להשתנות מחר. אני נורא מצטער, כי אני האחרון שיגיד לכם שתיאבקו. אני מאמין בחיים ללא מאבק. אנשים צריכים להרבות שמחה בחיים שלהם ולא להיאבק על דברים שהם מובנים מאליהם. הגינות, ככל שתהיה יותר הגינות, ככל שמילה תהיה יותר מילה ואנשים ישרתו את הציבור שהם אמורים לשרת, כך צריך להיות מאבק.
כולם כעסו על הנכים האלה שבלמו את המכוניות. אף אחד לא שאל את עצמו מי הביא אותם למצב הזה? איזו החלטה הביאה את האנשים למצב הזה?
לכן אני רוצה לסיים את הדברים במחילה ובסליחה, גם בשמי, גם בשם חבריי הטובים שנאבקו ונלחמו כל אחד ואחד מהם פה. אבל אתם שמעתם החלטות מיניסטריאליות משר כזה או משר אחר שהבטיחו ואז כאשר אלי או כל אחד מהחברים האלה מגיעים אליכם, אתם שואלים אותנו כאילו אנחנו באמת קיבלנו ונתנו את ההבטחות האלה. אני רוצה שתבחינו טוב טוב ותבינו טוב טוב מי בסופו של דבר צריך לקבל את ההחלטות? מי קובע מי מקבל כמה ומי משלם כמה? עליכם לשאול רק את השאלה כמה אתם מקבלים. כל אחד מכם צריך לשאול את עצמו את השאלה כמה אני מקבל בסוף בשורה התחתונה?
את ההסתייגות אני חייב להשאיר. בסופו של דבר ההחלטה הזאת תתקבל ברוב ומיעוט במליאת הכנסת, שגם העליתי הסתייגויות. ההצבעה תהיה על-פי רוב. כולנו בסופו של דבר נהיה כנועים להחלטת הרוב.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אני באמת רוצה הערכה שלמה לך. אתה הובלת פה מהלך. אני יודע באיזו מציאות אתה נמצא. בעומק הלב שלך אני יודע גם מה אתה מרגיש ברגע הזה. יש אילוצים, אני מבין אותם ואני יודע.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
ברשות היושב ראש, ברשות כל חבריי חברי הכנסת, בזכות כל חברי הכנסת שנמצאים פה.
אילן גילאון (מרצ)
¶
דרך אגב, שכחתי. הקח"ן הזה, קחו אותו לכל הרוחות מפה. מה אתם מסבכים איתו את כל העניינים? בשביל מה צריך את זה? למה אתם רוצים שהבור יתמלא מחולייתו?
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אני קודם כל רוצה לומר שבליבי אני חד משמעי, ואני מניח שלב כולנו לגמרי עם הנכים. בוודאי שהיתה צריכה להיות תוספת והצמדה גם לשכר המינימום וגם לשכר הממוצע במשק. אני מסכים עם כל דבריו של חברי, חבר הכנסת אילן גילאון.
אני רוצה לומר בהערכה גדולה גם ליושב ראש הוועדה וגם לחברי חבר הכנסת ביטן. כל מי שהתאמץ פה במאמצים להעלות את קצבאות הנכים – אני חושב שבהחלט צריך להכניס גם את השר"ם בתוך הדברים הללו.
אני חושב שבתחום הזה אין לי מספיק ניסיון ולא הייתי בעומקם של הדברים ולכן אני רק אומר את הכיוונים. אני חושב שצריך היום לקבל את מה שיש ולהמשיך להיאבק על היותר מכך. לזרז את קבועי הזמן שבהם יושלמו הקצבאות למעל 4,000 שקלים ולהמשיך את המאבק הזה אל מול האוצר.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
מתוך שאני מכיר במאבקם הצודק של הנכים, אני חושב שגם חבריי חושבים כך, אני חושב שצריך לקבל את מה שיש ולהמשיך להיאבק הלאה.
קריאה
¶
אבל למה להמשיך במאבק, למה לא להיות בבית? למה לצאת להיאבק כל הזמן? אתה היית רוצה כל הזמן להיאבק? אני לא הייתי רוצה להיאבק. אני רוצה להיות בריאה, לא רוצה להיאבק יותר. די, אין לי כוחות.
מרדכי יוגב (הבית היהודי)
¶
אנחנו כאן עם חבריי כדי להמשיך ולנסות להשתדל להביא את קצבה הזאת למקום גבוה יותר, מהר יותר בקבועי הזמן. גם לנכים מגיע לחיות נורמלי.
קריאה
¶
לא יהיו לי חיים, לא יהיה לאף אחד פה חיים. כל עוד לנו לא יהיו חיים, גם לכם לא יהיו חיים. אני מבטיחה לכל אחד ואחד מכם אישית את זה. לי אין חיים, גם לכם לא יהיו חיים. לי נמאס כבר ככה לחיות. אין לי כוחות. כל פעם שאני באה לפה, אף אחד לא משלם לי.
קריאה
¶
אני לא מאיימת, אני אומרת את מה שיש לי. אני מדברת מדם ליבי. לי אין חיים, גם לכם לא יהיו חיים. אני אומרת לכם את האמת שלי.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני רוצה לענות לנעמי.
אין פה תוספת של 150 מיליון, יש פה תוספת של 4.350 מיליארד שקלים לכל שנה. צריך גם לומר את זה. זה לא שעכשיו הוספנו 150. הבסיס זה תוספת של מעל 4.3 מיליארד, שזה כל שנה יתווסף למחיר. זה לא מספיק, אין ויכוח שזה לא מספיק. אין ויכוח שזה לא מספיק וצריכים יותר. אני לא מתווכח על זה, אבל לא סיימנו את הכול עכשיו.
הבעיה בהסכם עם ההסתדרות שהמספרים לא היו מדויקים. המספרים שהביאו מביטוח לאומי שונים מהמספרים שאז היו. התקציבים, ההוצאות שהאוצר חישב היו הרבה יותר גבוהים ממה שחישבו באותה ישיבה. לכן זה שינה את הפרמטרים.
דבר נוסף, את הקשישים לא לקחנו חשבון כי באמת אמרנו שזה לא עניין של ההסכם וזה עניין אחר. בסופו של דבר שר הרווחה הביא תוספת לכל הקשישים, 50% מהעלייה, וזה שינה עוד פעם את הפרמטרים לרעת הקצבה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
לא הוסיפו, הכניסו את זה ב-4.2. הוספתם את הגמלאים. הגמלאים לא היו. אתם הסכמתם להוסיף את הגמלאים. עם כל הכבוד, הנכים הסכימו להכניס את הגמלאים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני בהסתדרות הוספתי מ-4 מיליארד ל-4.2. לא שאלתי אף אחד, נכון? עכשיו הוספנו עוד 150 מיליון.
אבל זאת לא הבעיה, תקשיבו טוב. בגלל שבחוק, משיקולים של תקציבים, לא נקבע תקציב 2019 ו-2020, אז לא יכולים לכתוב את החלוקה כמו שכותבים את זה לגבי 2018. יש ויכוחים עם האוצר על הגידול בנכים שיהיה עד 2020. לא יכולנו לדעת מה יהיה גובה החלוקה ב-2020.
אבל, על-מנת להבטיח שבכל מקרה ובכל סיטואציה הקצבה לא תפחת מסכום מסוים, הכנסנו את ההבטחה הזאת של מינימום. זה לא אומר שזה יהיה המינימום. זה גם יכול להיות הרבה יותר מהמינימום וזה יהיה הרבה יותר. ב-2021 תהיה הצמדה. ההצמדה תהיה בין 2% ל-4%. זה יביא את זה בסוף 2021 בטוח ל-4,000 שקלים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
בסוף 2021, במדד שיהיה של תוספת השכר, זה יעלה בין 150 ל-200 שקלים. בגדול, בסוף 2021 בכל סיטואציה זה יגיע ל-4,000 שקלים.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אנחנו מבטיחים את ה--3,700 אבל זה יהיה הרבה יותר. אנחנו רק מבטיחים בחוק שבכל סיטואציה זה לא יפחת מזה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
זה לא נכון. קודם כל, ההבדל מכל ההבטחות שהיו עד היום, שכל הדברים אלה נכנסים לתוך חוק. זה לא משנה מה יהיה תקציב המדינה, זה יהיה בתוך החוק.
זה בסופו של דבר מסתובב סביב 3,900-4,000 שקלים, זה א יעזור לאף אחד, זה מה שיהיה בסוף.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי הרגשה שהגענו לשלב של המשפטים הדמגוגיים. אני מאחל לכולם בריאות מלאה. תפסיקו לאיים עם משפטים מיותרים.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
שלום לכולם. אני לא מבין למה הנכים צריכים להגיע למצב כזה. באמת, לי נמאס, או לנו נמאס, שמשרד האוצר מורח את הנכים. זאת פשוט מריחה מכוונת. תרשו לי לומר מכוונת, כי זה לא יכול להיות שמשרד האוצר וממשלת ישראל תיתן תשובות לא הולמות כמו שצריך לנכים האלה שנותנים את דם ליבם ונתנו את דם ליבם למדינת ישראל.
אני מציע שבסופו של דבר הסכום הכולל שיהיה מחוקק בחוק סעיף בתוך החוק, שהסכום הכולל בסוף התהליך צריך לראות אותו כבר מראש. אם אפשר שהסכום הכולל נראה אותו - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אם היית משקיע קצת זמן בלימוד החוק, זה כתוב. יש לי הצעה, תעשה שיעורי בית, חבר הכנסת ואחר-כך נדבר.
סאלח סעד (המחנה הציוני)
¶
אלי, אני ארבעה חודשים בכנסת, כבר השתמשתי הרבה ישיבות אצלם. כל ישיבה אצלם אני נמצא איתם. מגיע להם את הכסף שהם מבקשים בזכות ולא בחסד. בשביל כך אני אומר שהאוצר צריך להיות יותר הגון וצריך לשלם את מה שמגיע להם עם כל מה שמשתמע מכך.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד. תוספת במהלך הארבע שנים הקרובות של 4.35 מיליארד זה תוספת לתקציב הנכים של 50% וזה לא מספיק.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה א מספיק, זה מה שיש לי להגיד.
בבקשה, אנחנו עוברים להקראה. אני מבקש שקט מוחלט כדי שתקשיבו טוב כי אנחנו מצביעים על כל סעיף וסעיף.
נעה בן שבת
¶
סעיף 1 קראנו אותו כבר. סעיף 1 נוגע להצמדה. הצמדה משנת 2022 ואילך לשכר הממוצע ב-1.1 כל שנה.
יש גם שתי הסתייגויות. התייחסנו להסתייגות אחת של קבוצת יש עתיד, קבוצת הרשימה המשותפת, קבוצת המחנה הציוני וקבוצת מרצ. ההסתייגות שלהם הציעה שההצמדה תחל החל משנת 2019 ובשנת 2018 לפי השיעור כאמור - - -
נעה בן שבת
¶
קראנו את ההסתייגות שלהם והסברנו אותה כאן. היתה הסתייגות חלופית של המחנה הציוני שביקש שההצמדה לשכר הממוצע תהיה מחודש יולי 2019 ואילך. את ההסתייגות החלופית הזאת אתה מוריד?
נעה בן שבת
¶
אז יש לנו קודם הצבעה על הסתייגות לסעיף 1 של סיעת יש עתיד, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני וקבוצת מרצ.
קודם מצביעים על ההסתייגות ואחרי זה אפשר להצביע על הסעיף.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לא, אמרתי חלק.
אני מבקש להצביע על ההסתייגות של יש עתיד ושל מרצ.
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
בעד – 1
נגד – 4
ההסתייגות של סיעת יש עתיד וסיעת מרצ לסעיף 1 לא נתקבלה.
נעה בן שבת
¶
סעיף 2 גם אותו קראנו, סעיף 32 לחוק העיקרי. במקום הקטע החל במילים "סכום השווה" ועד המילה "אחוזים" יבוא "הסכום השווה לשיעור כמפורט להלן" ובסופו יבוא
"1. בשנת 2018 54.92%.
2. בשנת 2019 57.82%.
3. בשנת 2020 ואילך 56.19%. "
בסעיף הזה יש הסתייגות של קבוצת מרצ והרשימה המשותפת. הן מציעות שהחל משנת 2021 ישפה אוצר המדינה את המוסד בכל שנת כספים בסכום שלא יפחית מ-4.341 מיליארד שקלים חדשים בעד ההגדלות של הקצבאות לפי פרק ט' ולפי סעיף 251".
יעל אגמון
¶
צריך לתקן את המספרים. לאור השינויים הבאים צריך לתקן את המספרים. בתום הדיון של השיפוי נעביר את המספרים המדויקים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה עניין של התחשבנות בין האוצר לביטוח הלאומי.
אנחנו מצביעים על סעיף 2. בדרך-כלל בהצבעות אין הערות ביניים. אני מבקש שתכבדו אותנו, זה הרגע שלנו. כדאי שנצביע בצורה שקטה ומסודרת.
מי בעד סעיף מס' 2?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
היות והמציעים הורידו את ההסתייגויות, מי בעד סעיף 2? מי נגד?
הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 2 נתקבל.
נעה בן שבת
¶
עכשיו אנחנו בסעיף 2א.
"תיקון סעיף 186.
בסעיף 196ג(1) לחוק העיקרי, ברישא המילים: "וכן קצבה חודשית נוספת כמשמעותה בסעיף 200א(ב) יימחקו".
אפשר להצביע על הסעיף הזה. הסעיף הזה קשור בסעיף הבא. הוא קשור לאיחוד הקח"ן. סעיף 2א מתקן את סעיף 196. לפי מה שמוצע בנוסח הזה הקח"ן ייחשב כחלק מהקצבה החודשית המלאה.
נעה בן שבת
¶
הסעיף הבא שלנו הוא סעיף 200. הוא הסעיף שבו נעשה שינוי גדול לעומת הנוסח הקודם. הסעיף כרגע מציע שבקצבה החודשית המלאה ייכללו גם סכום של 107% מקצבת יחיד מלאה, כפי שהיה עד היום, אבל גם הסכום של הקח"ן בשיעורו הגבוה, זאת אומרת, 20.6%. זה לא חל לגבי מי שחלות עליו הוראות סעיף 307. זאת אומרת, מי שנמצא במוסד במימון ציבורי.
בנוסף לכך, ייכלל בו גם סכום התוספת. יהיה פה תיקון מסוים בסכום התוספת. לא הצבענו עדיין על הסעיף הזה.
אחר-כך פסקאות 2 ו-3 לסעיף הזה הן רק תיקוני ניסוח בלבד.
יעל סלנט
¶
"תיקון סעיף 200
בסעיף 200 לחוק העיקרי
3. בסעיף 200 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "29%" יבוא "35.33%" ובמקום הסיפה החל במילה "לקצבת" יבוא "לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים שלהלן מקצבת יחיד מלאה (להלן – קצבה חודשית מלאה):
(1) 107%;
(2) 20.6% למעט מי שחלות לגביו הוראות סעיף 307;
(3) 21.75";
נעה בן שבת
¶
אני רוצה להסביר על הסכומים שמדובר בהם. הסכומים של 29% שהופכים להיות 37.35% זה העלאת הדיסריגרד לסכום של 3,700 שקלים.
נעה בן שבת
¶
התחולה של ההוראה הזאת היא למרץ.
הסכום הנוסף זה ה-20.6%. זה מה שהיה הקח"ן, אבל בשיעור הגבוה שלו. אנחנו מדברים על סכום של 452 שקלים חדשים. זה אומר שזאת תוספת של עוד 300 שקלים, למי שקיבל בעבר את הקח"ן בשיעור הנמוך שלו ועוד תוספת של 100 שקלים למי שקיבל את הקח"ן בשיעור הבינוני.
פסקה 3 מדברת על התוספת החדשה שניתנת כאן לפי הצעת החוק. היא תוספת של 470 שקלים. השיעור, כמו שאמרנו, 21.47%.
יש כמה הסתייגות לסעיף.
יעל סלנט
¶
"(2) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "(לקצבה בשיעור זה" יבוא "(להלן – קצבת יחיד מלאה)";
(3) בסעיף קטן (ג), במקום הקטע החל במילה "בנוסף" ועד המילה "תוספת" יבוא "נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת".
נעה בן שבת
¶
אז הסתייגות על הדיסריגרד של קבוצת יש עתיד יורדת.
קבוצת המחנה הציוני, אתם מורידים את ההסתייגות?
נעה בן שבת
¶
יש לנו פה הסתייגות אחת שדיברה על 4,300.
הסתייגות שנייה דיברה על להשוות לשכר המינימום. בהסתייגות הזאת קבוצת יש עתיד הורידה את ההסתייגות שלה. קבוצת מרצ?
נעה בן שבת
¶
הסתייגות דיבור היא רק למי שאין לו הסתייגויות. לכן אנחנו לא יכולים לתת.
ההסתייגות מדברת על כך שבמקום 29% מהשכר הממוצע בדיסריגרד, יבוא שכר המינימום כמשמעותו לפי חוק שכר המינימום. זאת אומרת, הדיסריגרד יהיה בגובה שכר המינימום. זאת הסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצת הרשימה המשותפת.
נעה בן שבת
¶
כן. זאת הסתייגות ראשונה לסעיף הזה. אפשר להצביע על ההסתייגות הזאת. הסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצות הרשימה המשותפת, שהדיסריגרד יהיה בגובה שכר המינימום.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – 5
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת מרצ והרשימה המשותפת לא נתקבלה.
נעה בן שבת
¶
אנחנו בסעיף 3. הסתייגות נוספת בסעיף הזה לעניין הדיסריגרד של קבוצת הרשימה המשותפת ובמקור גם של קבוצת המחנה הציוני. ההסתייגות הזאת מבקשת למחוק לחלוטין את כל מבחן ההכנסה מנושא הנכות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – 5
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת מרצ והרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
נעה בן שבת
¶
הסתייגות נוספת לסעיף 3 של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת המחנה הציוני. הם ביקשו להכליל פה עוד שתי פעימות. אחת של 373 שקלים ואחת בסכום כפול ממנה. זאת אומרת, מ-1.1.2020 ועד 31.12.2020 373 שקלים. מ-1.1.2021 ואילך כפול.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני מבקש לעשות הפסקה. אנחנו חוזרים לשולחן ב: 11:45.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:30 ונתחדשה בשעה 12:25.)
נעה בן שבת
¶
הסתייגות של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת והמחנה הציוני. ההסתייגות דיברה על שתי פעימות.
נעה בן שבת
¶
ההסתייגות היא של סיעת יש עתיד, סיעת מרצ, סיעת הרשימה המשותפת וסיעת המחנה הציוני. מציעים שמ-1.1.2020 עד דצמבר 2020 תהיה תוספת של 373 שקלים ומ-1.1.2021 תהיה עוד פעימה בסכום כפול ממנה ותחליף את הפעימה הקודמת.
נעה בן שבת
¶
הסתייגות של סיעת יש עתיד, סיעת מרצ, סיעת הרשימה המשותפת וסיעת המחנה הציוני. היא אומרת בעצם עוד שתי פעימות. פעימה ראשונה בשנת 2020 של 373 שקלים ופעימה נוספת בסכום כפולה שתחל מ-1.1.2021 ואילך.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 6
נמנעים – 1
הסתייגות מס' 6 של קבוצת מרצ והרשימה המשותפת לסעיף 3 לא נתקבלה.
נעה בן שבת
¶
אנחנו בסעיף 3 שהצבענו על הסתייגויות לגביו. באותו סעיף הקראנו סכומים לגבי סעיף 200(א)(3) בו. כפי שמנסר לנו הסכום המעודכן צריך להיות 21.40 ולא 21.47 כפי שהקראנו קודם. זה מביא אותנו ל-470 שקלים.
אפשר להצביע על הסעיף הזה, סעיף 3.
נעה בן שבת
¶
עוד תיקון. הביטוח לנו קודם האוצר והביטוח לאומי להביא סכומים מעודכנים לגבי סעיף 2 שקראנו אותו קודם, לגבי סכומי השיפוי. הסכומים הם כלהלן: בשנת 2018 זה 55.83%. זה מתייחס לתקופה החל מ-1.3.2018. בשנת 2019 זה 58.04% ובשנת 2020 ואילך זה 56.41%.
נעה בן שבת
¶
עכשיו אנחנו בסעיף 4 שהוא ביטול סעיף 200א. סעיף 200א הוא הסעיף היום שעוסק בקצבה החודשית הנוספת. כיוון שהקבצה החודשית הנוספת עוברת לתוך קצבה חודשית מלאה, לכן הסעיף הזה מבוטל.
אני רוצה להזכיר ואמרנו את זה כבר בדיון הקודם, שיחד איתו מבוטלת גם ההוראה ששימרה בצורה מדורגת את הדיסריגרד למשך איזו תקופה בחלקים יורדים והולכים. אבל, לפי ההסבר שקיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי, המשמעות שאנחנו מכניסים את הדיסריגרד לתוך הקצבה החודשים ומגדילים את הקצבה החודשית המלאה, שגם אם הסכומים האלה עומדים לניכוי בגלל מבחן הכנסה, המשמעות היא שאמנם הם יעמדו לניכוי אבל הניכוי יימשך למשך תקופה הרבה יותר ארוכה ולכן אנשים ימשיכו ויקבלו את קצבת הנכות במשך תקופה יותר ארוכה. זה ההסבר שמסר לנו המוסד לביטוח לאומי.
שמחה בניטה
¶
הם עשו כאן דבר שבעיניי הוא חמור. עד עכשיו ב-2001-2002 לנכים קשים יש את הקצבה שנקראת קח"ן. אותה נתנו לפי דירוג של מגבלה. מה עשיתם? לקחתם את קח"ן, שלנו הנכים הקשים של 188%, היה איזה יתרון בהכנסה אבל לא יתרון בצרכים שלנו ואיחדתם את זה עם הקצבה החודשית. אז יצא, שכדי שכולם יקבלו באופן שוויוני אז לנו תיתנו 300 או 340 ולכל אלה שקיבלו 105 שקלים קח"ן או כלל לא קיבלו קח"ן, הם יקבלו בהדרגה כדי להיות מושווים לנכים הקשים. אני חושבת שהדבר הזה בעצם בא לתקוף את הנכים הקשים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני שוב מסביר. אני לא אומר מה שאת אומרת, אני מסביר מה המצב. אנחנו לא הורדנו מאף אחד. הוספנו למי שהיה עם קצבת קח"ן נמוכה. העיניים של מישהו צרות על חשבון של החלש יותר?
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אז אנחנו נשאיר את זה ככה. אדרבה, בקח"ן הוספנו לאנשים שהיו מוזנחים מאוד. זה לא לוקסוס. זה לכולם.
שמחה בניטה
¶
אבל זה לא יכול להיות שהנכים הקשים לא יקבלו יותר. ההוצאות הרבה יותר גדולות, אין מה לעשות.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אבל אדוני, זה נשאר באותה מסגרת של הקצבה שסיכמנו עליה, זה לא מעבר לזה. לכן יש בזה הרעת תנאים ולא הטבת תנאים.
שמחה בניטה
¶
אין מה לעשות, הצרכים הם שנים ובגלל זה הם נתנו את התוספת הזה. לא נתנו בגלל הפרצוף היפה שלנו. עם כל הכבוד.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
שמחה, את יודעת שאני מאוד מכבד אותך אבל את לא יכולה לדבר כל הזמן. אני מתנצל, אבל מספיק.
שלומי מור
¶
אני מהמוסד לביטוח לאומי.
האחדה של הקח"ן מבוססת על המלצה חד משמעית של הביטוח הלאומי שביקשה, כמו שאדוני אמר, לתת מענה לנכים שהיו הכי מוזנחים. לפי הנתונים שלנו היו ברף העוני הכי נמוך ובמצב הכי קשה. לצורך זה, בין היתר, בעקבות הלחץ של הוועדה וחברי הכנסת, האוצר הוסיף עוד 100 מיליון שקלים.
אילן גילאון (מרצ)
¶
אם אתה רוצה להגיד את זה, תתאר את התנהלות הקצבה באופן נומינאלי. עם הקח"ן ובלי הקח"ן לאן אני מגיע, כי אחרת מה הטעם להגיד את זה?
שלומי מור
¶
אז מי שהיום היה זכאי לקח"ן של 150 שקלים, הקח"ן שלו יעלה ויעמוד על 450 שקלים. זאת אומרת, 300 שקלים פלוס אותם 470 שקלים שיקבלו כלל ציבור הנכים. זאת אומרת שהוא יקבל 770 שקלים. מי שהיה זכאי לקח"ן של 350 שקלים, יקבל עוד 100 שקלים כדי להגיע ל-450 ו-470 שמקבלים כולם, הוא יקבל 570 שקלים.
מי שקיבל כבר היום את הקח"ן המלא של ה-450 שקלים - - -
שלומי מור
¶
נהפוך הוא. פעם ראשונה, אדוני, במקום שיהיה קח"ן בסעיף נפרד וקצבה בסעיף נפרד, הכול נמצא יחד בבסיס אחד. כבר אי-אפשר יהיה לזגזג בין מספרים. יש סכום אחד קבוע בסיסי וממנו בתקווה נמשיך ונעלה הלאה.
נעה בן שבת
¶
רק אולי סביר שהמשמעות של ההגדלה הזאת מביאה את הקצבאות כולן לסכום של 2,277 שקלים. אם הבנתי נכון, הסכום הזה נועד היה וחשוב בעיניי חברי הכנסת כהעלאה משמעותית של סכום הקצבאות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה להגיד לכם שהעלאת הקצבה בשיטות שהצגנו – אדוני, אני מזמין אותך לשיחה אישית איתי ואני אקדיש לך את הזמן, אבל תן לנו להתקדם.
קריאה
¶
אני רוצה לחיות בכבוד. אתם רוצים להיות יפי נפש. אתם מעלים את שכר המינימום לרמה שאנחנו לא יכולים לעמוד בו.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אדוני, אל תביא אותי לצעד דרסטי כלפיך, מספיק. חבר'ה, זאת פעם ראשונה שכל קבוצת הנכים היא מעל לקו העוני. פעם ראשונה, תבינו.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אנחנו מצביעים על סעיף 4. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיף 4 התקבל.
נעה בן שבת
¶
"תיקון סעיף 201
4א. בסעיף 201(א), במקום "200(א), (ג) ו-(ד)" יבוא "200(א)(1), (ג) ו-(ד)" ובסופו יבוא "וכן לקצבה כאמור בסעיף 200(א)(3)."
כאן אנחנו מדברים על הקצבה החודשית החלקית שמשולמת למי שדרגת אי הכושר שנקבעה לו היא 74% ומטה. אנחנו אומרים שאותה קצבה שכללנו אותה, אותם 107% מקצבת יחיד מלאה שכללנו אותם ב-200(א)(1), כמו גם התוספות של בן הזוג ושל הילדים, הן מחושבות באופן חלקי. אבל התוספת שניתנת עכשיו לפי סעיף 200(א)(3), התוספת החדשה של אותם 470 שקלים, היא ניתנת במלואה ללא ניכוי יחסי בהתאם לאחוז הנכון.
היום הרכיב של הקח"ן לא משולם לקבוצה הזאת והוא גם לא מובא בחשבון כאן לעניין הקבוצה הזאת.
יעל סלנט
¶
"תיקון סעיף 202
4ב. בסעיף 202(א) לחוק העיקרי –
(1) סעיף קטן (א) – בטל;
(2) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "הקצבה הקובעת" יבוא "קצבה חודשית מלאה"
נעה בן שבת
¶
זה סעיף יותר נוסחי. כיוון שביטלנו את אותה קצבה חודשית נוספת אז אין צורך בהגדרה "קצבה קובעת" באותו סעיף ואנחנו מתייחסים לקצבה החודשית המלאה לעניין אותו סעיף, זה הסעיף של הניכוי מהשכר.
יעל סלנט
¶
"תיקון סעיף 206א
5. בסעיף 206א(ב) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (1), במקום "150%" יבוא "188%";
(2) בפסקה (2), במקום "100%" יבוא "111.9%";
(3) אחרי פסקה (3) יבוא:
(4) 9.14% למי שמתקיים בו האמור בפסקה (1) או (2), נוסף על האמור באותה פסקה".
נעה בן שבת
¶
זאת הוראת השר"ם. זאת הגמלה הנוספת לנכה קשה שמשולמת למי שמקבל קצבת שירותים מיוחדים. כאן, בשתי הרמות הגבוהות, אז גם יש תיקון נוסחי לגבי שיעור הקצבה, וזה כבר ניתן, זה בפסקאות 1 ו-2. פסקה 3 מבהירה, שמי שמתקיים בו פסקה 1 או 2, זאת אומרת, שתי הרמות הגבוהות של הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים, זכאים לתוספת של 9.14% מקצבת יחיד מלאה, דהיינו, לתוספת של 200 שקלים.
לסעיף 5 יש הסתייגות של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת המחנה הציוני. הם מציעים שלקצבאות האמורות בפסקאות 1 ו-2 יתווסף החל מ-1.1.2020 סכום של 282 שקלים חדשים והסכום הזה יעודכן בכל שנה בהתאם לשכר הממוצע.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
בעד – 4
נגד – 6
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת המחנה הציוני לסעיף 5 לא התקבלה.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
ברשותכם, מדובר בקיפוח של כל מי שמקבל שר"ם בדרגה נמוכה יותר ואני לא מוצא לכך שום סיבה. .
נעה בן שבת
¶
זה רק שינוי נוסחי והוא נועד למקרה שתתקבל פה הסתייגות שנועדה להתייחס לנושא שכר הטרחה, כדי שאפשר יהיה להבחין בין הסכום הזה לסכומים אחרים. זה נוסחי לחלוטין. אם ההסתייגות הזאת לא תתקבל, זה כמובן ירד חזרה.
צריך להצביע על סעיף 5.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אין הסתייגויות נוספות. אנחנו מצביעים על סעיף 5. מי בעד סעיף 5 כפי שהוקרא? מי נגד?
הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
נמנעים –1
סעיף 5 התקבל.
קריאה
¶
זאת אומרת שאנחנו העיוורים ממשיכים להיות מקופחים בנושא השר"ם ואנחנו לא מקבלים את התוספת. אנחנו ממשיכים להיות בתחתית סולם הנכויות. אתם מבינים מה אתם עושים לנו? עיוור לא שווה נכה בישראל. זאת בושה וחרפה.
קריאה
¶
אני לא מבין את זה. אנחנו עומדים על ה-50% ולא יכולים להגיע בחיים ל-100%. גם זה אנחנו מקבלים את ה-1,400 שקלים בלבד ועם זה אנחנו צריכים להסתדר. עכשיו הוספתם את ה-200 שקל לאלה שמקבלים כפול מאיתנו ולנו אתם לא מוסיפים את זה. אני לא מבין מה קורה פה. אתם לא רואים את הנושא של העיוורים מול עיניכם? אנחנו לא רואים אתכם אבל אתם לא רואים אותנו ממטר.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה להגיד לכם לגבי העיוורים. אני מרגיש באמת שיש הזנחה שם. א', יש לכם תקציב מיוחד שהגעתם אליו ב-50 מיליון שקלים שעוד לא חולק ויש מקום לזה.
שניים, אני מוכן לשבת ולהכין הצעת חוק מיוחדת לעיוורים כדי לתקן. יותר מידי תחומים מוזנחים עם העיוורים. אני חושב שעלינו לעשות מהלך מסודר לכולם ולא בפסיק כזה ובפסיק כזה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כל הצעה שתרצה, אבל כרגע לא.
יש הסכם בינך ובין השר שמשריינים 50 מיליון. אנחנו נשב. אני בעד לעשות ישיבה מסודרת.
קריאה
¶
אדוני, אתה מדבר אחרי ניכוי מהיום קדימה. יש פה עניין שכבר ארבע שנים שירות לעיוור לא מעדכן את הקצבה. היתה ועדה ב-1.11 שישבה בה מירב בן ארי. היא רמזה להם שהם לא עמדו - - -
קריאה
¶
היא רמזה לגברת לייטמן שהם לא עומדים בגובה הקצבה שצמודה לשכר הממוצע במשק. כבר ארבע שנים אין לנו את ההצמדה הזאת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
לגבי הנושא של העיוורים אני חוזר ואומר שאני מוכן יחד עם חבריי להיכנס לנושא הזה ולהתמודד.
נתי ביאליסטוק כהן
¶
אדוני תודה רבה. אני מברך אותך על זה. אנחנו נרים את הכפפה. בדברי ימי הכנסת זה נאמר.
קריאה
¶
אני מבין שהאינטרס פה על הקופה הציבורית ולכן יש גמישות וזה בצו. המספרים לא רשומים בחוק. יש פה גמישות להעלות את השיעורים המוגדלים ואת הדיסריגרד. מכיוון שאתם מסתמכים פה על מידע אמפירי, אני מבקש אם אפשר להכניס שיהיה פרסום כדי שתהיה שקיפות למספרים האלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש אחריות כוללת בעניין הזה לביטוח הלאומי לתת דיווח לוועדה ולקבל את הנתונים באופן מלא ושקוף. אני תומך בזה שאם יש יתרות, וזה גם מה שהגענו, בכל הסעיפים זה חוזר לקופה. אני רואה שאנשי האוצר אומרים כן, נא להקליד.
נעה בן שבת
¶
עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 6. בסעיף זה היו מחלוקות גדולות. הסעיף הזה נועד לבטא שני דברים. בהצעה הממשלתית דובר על-כך שתהיה ועדה ציבורית והיא תמליץ על הגדלות של הקצבאות בשנים 2020 ו-2021. היא תמליץ על זה לשר האוצר ושר הרווחה. שני השרים יביאו לאישור הממשלה, עם המקורות התקציביים ועם תיקוני החקיקה, הוראות לעניין ההגדלה הזאת.
בנוסף שבפניכם מוצע שתהיה סמכות לשרים להתקין בצו, כלומר, בחקיקת משנה, לקבוע את הסכומים כבר עכשיו, כשיש מגבלה נוספת לנושא של הסכום של 4.341 מיליארד שקלים.
בנוסף לכך נקבע שהקצבה החודשית המלאה תעלה לסכום של לפחות 3,700 שקלים. ברוח הדברים האלה המחלוקות עכשיו הן מאוד מצומצמות. אם אפשר, נוכל לקרוא את הסעיף ולהציע את הנוסח הנוכחי.
יש לי תיקון מסוים.
יעל אגמון
¶
אני אקריא את סעיף 6:
"השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות הכללית באופן מדורג בשנים 2020 ו-2021. בנוסף להגדלת הקצבאות בתיקון זה ולרבות המקורות התקציביים הנדרשים לכך ויגישו את המלצותיהם בעניין לממשלה כך שיתקיימו כל אלה:
א. הקצבה החודשית המלאה לפי סעיף 200א לא תפחת מ-3,700 שקלים. סך העלות בגין העלאת קצבאות הנכות ואזרחים ותיקים נכים לפי הגדרתם בסעיף 251 לחוק בגין שנת 2021 ואילך לא תעלה על 4.341 מיליארד שקלים, בכפוף לסעיף קטן א' - - -
יעל אגמון
¶
כן, לשנה.
"- - - 4.341 מיליארד שקלים לשנה בכפוף לסעיף קטן א' ולגובה הקצבה כאמור בו וזאת ביחס להוצאה בשנת 2017 לעניין פרק זה והכול בהתאם להוראות חוק זה כנוסחם לאחר תיקון מס' 200" (שזה התיקון הנוכחי – י.א).
לעניין זה, לא יובאו בחשבון עדכוני הקצבאות משנת 2021 ואילך לפי סעיף 1 לחוק.
7. המלצות השרים כאמור בסעיף 6, יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות ליישום האמור בסעיף 6".
נעה בן שבת
¶
אדוני, כפי שציינתי, יש לנו כמה מחלוקות על הנוסח הזה. אני חושבת שהנוסח הזה מאוד בעייתי במובנים מאוד מצומצמים.
אנחנו רוצים שלא יהיה כתוב "שסך העלות של העלאת קצבאות הנכים בשנת 2021 לעומת 2017 יעמוד על הסכום האמור" אלא, לא סך העלות אלא הגדלות. הגדלה שנעשית פה בתיקון הזה וההגדלות המוצעות ב-2020 ו-2021. אם יש הגדלות אחרות, למשל, עלייה מאוד חריגה של המדד או החלטות חיצוניות, שהן לא יבואו בחשבון ואותו סכום של 4.341 מיליארד שקלים.
נעה בן שבת
¶
דבר נוסף. אנחנו רוצים להבהיר שהנושא הזה לא יהיה כתוב "לא יעלה" אלא יהיה כתוב "העלות של ההגדלות, אותן שלוש הגדלות, תעמוד על-סך 4.341 מיליארד לגבי שנת 2021. אנחנו רוצים להבהיר שה"ואילך" לא יהיה מאותה שנה ואילך. כמובן יהיו תוספות של הצמדות ויהיו תוספות אחרות. לא יתכן לקבע את עלות ההגדלות מאותו מועד ואילך.
לגבי הנושא של התקנות של השרים, אנחנו מציעים שבמקום התקנת התקנות יהיה כתוב שהם יגדילו בצו את השיעורים הקבועים בפרק ט', כדי שלא תהיה אי הבנה לגבי התקנות.
נעה בן שבת
¶
שלא יהיו רשאים באישור הממשלה להתקין תקנות ליישום, כי זה לא ברור מה זה ליישום האמור, אלא, שיגדילו בצו את השיעורים הקבועים בפרק ט'. יכולים להגדיל גם את השיעורים בסעיף 251ג ולקבוע אפילו באיזה אוכלוסיות יקבלו את השיעור הזה בסעיף 251ג.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
יש לי עוד ההערה בנוגע לקצבת ה'קשישים. שיהיה ברור שאם מוגשת עתירה ונדרשים עוד תקציבים לקשישים, אז שזה לא יהיה מכוח ה-4.3.
אסי מסינג
¶
אני היועץ המשפטי של משרד האוצר.
נתחיל לגבי שתי ההערות של עניין המדד ועתירות לבית המשפט ככל שיתקבלו. יש התייחסות בנוסח שיעל הקריאה קודם לכן, גם להחרגה של אופן השינוי של הקצבאות משנת 2021 ואילך, כפי שהם מוצעים להיות מעודכנים כאן לפי סעיף 1.
שניים. הצמדנו לנוסח החוק ותיקוני החקיקה, לאחר התיקון מס' 200 בתיקון הנוכחי. ככל שעתירות לבית משפט יוגשו ויתקבלו – העמדה כמובן צריכה להיות, שאין מקום שתהיה פה הערבות חוקתית כלשהי , כלומר, הכנסת מחוקקת חוק שאין כוונה שהוא יפסל.
אסי מסינג
¶
ככל שתיפסל הוראה חוקית כלשהי, או ייקבע שבהוראה חוקית כלשהי נפל פגם, אזי ובוודאי אנחנו לא נהיה במסגרת ההוראות כפי שהן לאחר התיקון הזה.
אסי מסינג
¶
מעולם לא ראיתי תיקון חקיקה שהוא מתייחס לאפשרות. נדמה לי שהכנסת הזאת אינה יכולה לעשות כן, להתייחס למצב שבו בית משפט העליון יתערב בחקיקה של הכנסת מראש.
נעה בן שבת
¶
אני אנסה להסביר.
הניסוח החדש שמוצע כאן, שהוא שונה מהניסוח בכחול. אנחנו מבקשים בעניין הזה לחזור לניסוח בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה. היא דיברה על שלוש הגדלות, בהגדלה והתיקון הזה ובשתי הגדלות נוספות. אם אנחנו נגיד את הדבר הפשוט הזה לא נצטרך להתחיל להחריג את ההצמדות ולא נצטרך להחריג את ההחלטות אחרות שיקרו. במקום לסרבל, צריך להגיד את הדבר הפשוט והנכון. אנחנו אומרים לשרים, תגדילו את הקצבאות וההגדלה של הקצבאות שלכם, שההגדלה הזאת ושתי ההגדלות הבאות יגיעו לסכומים האלה. זה הדבר הפשוט והנכון לומר.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אפשר לפתור את כל הבעיה הזאת אם תגידו שמדובר על הגדלות מכוח חוק זה. אל תתחילו לייצר כל מיני.
אסי, תאמין לי, אני יודעת לקרוא, בסדר?
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אני מבינה שחלק מהעניין הוא שחוק הביטוח הלאומי יהיה כתוב מסובך. פעם אחת בואו נפשט את זה. פעם אחת שיהיה כתוב שזה בנוגע להעלאות לפי חוק זה, נקודה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
העמידה שלכם על הרגליים האחוריות בעניין הניסוח מדליקה אצלי אור אדום. אני אומר לכם, כי היתה איזו הבנה שמדובר על הגדלה. עכשיו אתם אומרים, לא, כן, אולי, 7, 9, 42. אנחנו רוצים שזה במפורש יתייחס לחוק הזה. אני חושב שאם אתם מסכימים באופן עקרוני, אז אתם לא יכולים להציג לנו בענייני הניסוח עד כדי כך. אז יכול להיות שבאמת אנחנו עושים טעות שאנחנו מסכימים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אם היית יושבת במקומי והיית צריכה להחליט, או שאנחנו נותנים עכשיו את הקצבאות האלה לנכים, או שאנחנו לא נותנים אותן. אני בעד לתת אותן. זאת ההכרעה היחידה. זה לא אומר שאתם צריכים להפסיק להיאבק.
אלכס פרידמן
¶
אני חייב להגיד. אנחנו ישבנו בבית ההסתדרות באותה תחושה בדיוק, לתת או לא לתת בכלל. קיבלנו החלטה. עכשיו עוד פעם נותנים לנו פחות, אי-אפשר.
נעה בן שבת
¶
כשאני אמרתי החלטות חיצוניות, התכוונתי להחלטות של בג"צ. החלטות של בג"צ, האם הן יהיו בתוך ה-4.241.
נעה בן שבת
¶
לכן אנחנו אומרים לחזור לנוסח שאושר כאן בקריאה ראשונה. הנוסח שאושר כאן בקריאה ראשונה דיבר על שלוש הגדלות. הגדלה בתיקון הזה והגדלה ב-2020 והגדלה ב-2021.
אסי מסינג
¶
הנוסח שעבר בקריאה שונה גם לא מתייחס ל-3,700 ולא מתייחס להרבה דברים שהוועדה ביקשה. ניסינו למצוא נוסח שעונה על הדרישות.
אני מחדד כמה נקודות.
קריאה
¶
המשמעות בין לא תפחת או לא תעלה כי הבדלה בין האפשרות לבדוק מה הצרכים האמיתיים לבין לחשק ולשים את התקציב קודם ולהתעלם מהצרכים האמיתיים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אני רוצה להגיד לכם שהחשיבות בסעיף זה שהחל מ-2022 כל שנה יתווסף לסכום הנוכחי שהוא כ-9 מיליארד סכום של 4.341 מיליארד שקלים. תקשיבו טוב, את זה אתם מוכנים לוותר? זה הישג אדיר וזה בא בהצעת הממשלה. זה לא בא רק בגלל החשיבות שלנו כחברי כנסת לייצג אתכם באופן מכובד. תבינו, יש פה מהלך אדיר, שזה יותר מהרבה משרדים בבת אחת.
אני מבקש מאנשי האוצר. אני לא מבין עד כדי כך את ההבדל החקיקתי שלא מאפשר לכם לחיות עם ההצעה שהיא מבוססת על החלטת ממשלה. אין שום סיבה ללכת ולשנות. לכן אני מביא להצבעה את ההצעה של היועצת המשפטית.
אלון מסר
¶
ההצעה של היועצת המשפטית אינה מבוססת על החלטת הממשלה.
אפשר להצביע על הצעת הממשלה כפי שהיא. מה שאת הצעת זה לא אותו דבר. זה לקחת את זה ולעשות שינויים מסוימים. אין בעיה, מה שהממשלה החליטה היא החליטה.
נעה בן שבת
¶
אדוני, לא צריך להחביא את השאלות, השאלות הן פה על השולחן. אמרתם שהמדד נמצא בחוץ. האם החלטת בג"צ היא תהיה בפנים?
אילן גילאון (מרצ)
¶
אני חושב שיש פה בלבול יוצרות. מי שמחוקק זה מחוקקים ומי שמקבל את מה שהמחוקקים מחוקקים זה יהיה אתם. אל תתבלבלו בתפקידים.
נעה בן שבת
¶
בנוסח המקורי דובר על כך שהעלות של התיקון הזה, עם העלויות של התיקונים ב-2020 וב-2021 צריכים להיות 4.341 מיליארד שקלים ולא יעלה. לא התכוונו ללא יעלה, התכוונו להגיע לסכום הזה של 4.341 מיליארד שקלים. זה צריך להיות. אנחנו מדברים על סך העלות של התיקונים האלה.
זה נקבע במפורש והסביר לנו את זה בדיון הקודם עורך דין שלומי מור מהמוסד לביטוח לאומי. אולי זה לא היה בדיון הקודם אלא בפגישות ההכנה. הוא הסביר שדובר על-כך על מה שנובע מתוך ההחלטה הזאת ולא החלטות אחרות ולא תיקונים אחרים. לכן זה צריך להיות העלויות.
מה שאתם אומרים עכשיו, זה שיכול להיות שיהיו כל מיני תיקונים אחרים ושינויים אחרים שישפיעו והם יכנסו לתוך ה-4.31 מיליארד.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
יש לי שאלה פשוטה. אם יתווספו סכומים מהחלטות כאלה ואחרות כולל הצמדות, זה ברור שזה לא כלול.
אלון מסר
¶
חברי הכנסת אמרו שרוצים להתייחס לשני דברים שונים. אחד, שתהיה פה התייחסות לגבי 3,700, שזה יהיה מינימום של ההמלצות האלה, לעגן את ה-4.341.
אלון מסר
¶
אני אסביר בדיוק.
באופן כללי, ה-4.341, צריך להגיד שזה עלייה של 100 מיליון שקלים שהוועדה ביקשה מעל זה, יתחלק בסופו של דבר במספר המקבלים. זאת העלות. אז עלתה האמירה: רגע, אבל מה קורה אם הקצבה לא תגיע ל-3,700? אז אמרנו בסדר, אז אנחנו ניתן התייחסות ל-3,700. באופן כללי, הסכום יעמוד על 4.341 לכמה אנשים שיקבלו את הקצבה. זאת העלות. 3,700 אם זה יוצא, גם כן.
האמירה של היועצת המשפטית היא להכניס עוד מימד נוסף שיגדיל את העלות עוד מעבר לזה.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש. אני חושבת שגם חברי הכנסת גילו כאן באמת אורח רוח לאורך דיונים ארוכים. עם כל הכבוד, באמת עם כל הכבוד, כנראה שהם רוצים להכניס פה עז משמעותית.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
ביטן, תקשיב. אני הייתי בישיבות. זה לא מה שהוסכם עליו. אתה נותן פה הגדלה. מחר מישהו יגיש בג"צ. מי ישלם את זה?
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הבעיה הכי גדולה שלא שמנו אליה לב היא, שאם היתה סתירה בין החובה שיהיה מינימום 3,700 לבין התקציב. לצורך הדוגמה, מחר יהיו יותר נכים. תכפילי כפול 3,700 וזה יעבור את ה-4.3. לכן פה עשינו עוד פעם - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
זה מוסכם בהחלט. גם הדרישה הקודמת היתה שלי, לא שלכם. אני עשיתי את זה ולדעתי אפשר לפרש את זה גם ככה וגם ככה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אין זמן. חבר'ה, זה חוק שלכם, לא שלי. אני רץ בשבילכם, לא בשבילי. אני חושב שזה מאוד חשוב שהיום יעבור החוק.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
כרגע לא.
חברים, היתה לנו מחלוקת בינינו והתלבטנו וזה לגיטימי. היועצת המשפטית של הוועדה נפלאה, שיהיה לך ברור. חס וחלילה אני לא מטיל איזה צל של ספק.
אני נתתי את הבקשה, שאני רוצה לראות את הסכום הכולל של 4.3 מיליארד שקל גם בסיכום אחרי 2022 לפחות. אז אנחנו אמרנו את זה.
חוששת היועצת המשפטית שלנו שיתקבלו החלטות בבג"צ או בכל מערכת אחרת שיכולים לנגוס מתוך הכסף הזה. אז אנחנו ביקשנו לנסות למצוא נוסח אחר. יש לנו פה נוסח שתקשיבו לו. אני מודה ומקבל. היה לי יותר נוסח שזה נוסח שיבוא מהיועצת המשפטית, אבל היא ביקשה - - -
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אצלם במחשב. זה לא אומר שהיא הטילה וטו על מה שאמרנו, חס וחלילה.
ברשותכם, נקרא את הנוסח הזה ואם זה מקובל אז נצביע עליו.
יעל אגמון
¶
סעיף 6: "השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות הכללית באופן מדורג בשנים 2020 ו-2021. בנוסף להגדלת הקצבאות בתיקון זה ולרבות המקורות התקציביים הנדרשים לכך ויגישו את המלצותיהם בעניין לממשלה כך שיתקיימו כל אלה:
א. הקצבה החודשית המלאה לפי סעיף 200א לא תפחת מ-3,700 שקלים. סך העלות בגין העלאת קצבאות הנכות ואזרחים ותיקים לפי הגדרתם בסעיף 251 לחוק בשנת 2021 תעמוד 4.341 מיליארד שקלים, בכפוף לסעיף קטן א' - - -
יעל אגמון
¶
- "בכפוף לסעיף קטן א' ולגובה הקצבה כאמור בו וזאת ביחס להוצאה בשנת 2017 לעניין פרק זה והכול בהתאם להוראות חוק זה כנוסחם לאחר תיקון מס' 200. לעניין זה לא יובאו בחשבון עדכוני הקצבאות בשנת 2021 ואילך לפי סעיף 1 לחוק. המלצות השרים כאמור בסעיף 6 יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות ליישום האמור בסעיף 6".
נעה בן שבת
¶
למה אתם ממשיכים להתנגד לעניין של הצו? למה שלא יגדילו בצו את השיעורים? באישור הממשלה ובאישור הוועדה.
נעה בן שבת
¶
כי תקנות זה מאוד כללי והצו מגדיל את השיעורים לפי הפרק הזה בסעיף 251. הצו פשוט אומר שאנחנו נכנסים לחוק ומקום שכתבנו 17.4 אנחנו מגדילים.
נעה בן שבת
¶
המטרה היתה לבוא ולהגיד שנעשה משהו מהיר. המשהו המהיר אומר לא להתקין תקנות, שאנחנו נצטרך להתחיל ללמוד את כל ההוראות.
יעל אגמון
¶
אדוני, אני מקריאה מחדש את הסעיף עם התיקון.
7. המלצות הסעיף כאמור בסעיף 6 יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין צו ליישום האמור בסעיף 6".
היו"ר אלי אלאלוף
¶
גברת, את לא מפריעה לי, אני באמצע ההצבעה.
מי בעד הנוסח שקראו כרגע? מי נגד?
הצבעה
בעד – 6
נגד – 1
נמנעים –אין
סעיף 6 התקבל.
הסעיף עבר והישיבה נעולה.
נעה בן שבת
¶
אני רוצה להזכיר שסעיף 251 עדיין לא אושר. אנחנו יכולים להקריא אותו במהירות ואחריו שני סעיפים.
נעה בן שבת
¶
תיקון סעיף 251
7. בסעיף 251 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק לפני יום תחילתו של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018, זכאי, לצורך חישוב הגמלה הנוספת לנכה, לתוספת לקצבת הנכות שלו בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף 200(ב), החל מיום תחילתו של החוק האמור. "
אחרי זה יש לנו את שני הסעיפים שאושרו כך. צריך להצביע על הסעיף הזה, אדוני.
לאחר מכן תיקון סעיף 10.
נעה בן שבת
¶
כן.
היתה הסתייגות של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ וקבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת המחנה הציוני. הם הציעו בהסתייגות הזאת, שכל תוספת שמשולמת לנכה תשולם גם כן במסגרת הקצבה אזרח ותיק לנכה. זאת אומרת, תשולם במלואה ולא כפי שמוצע כאן, שהתוספת תינתן רק בסכום של 50%.
צריך להצביע על ההסתייגות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי עד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – 4
נמנעים –אין
ההסתייגות של קבוצת יש עתיד, קבוצת מרצ, קבוצת הרשימה המשותפת וקבוצת המחנה הציוני לסעיף 7 לא התקבלה.
נעה בן שבת
¶
היתה גם הסתייגות של קבוצת הרשימה המשותפת, שביקשה שבסכום של 4.341 מיליארד שקלים לא יבוא בחשבון הגדלה של קצבת אזרח ותיק לנכה. צריך להצביע על ההסתייגות הזאת.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 1
נגד – 4
נמנעים –אין
ההסתייגות של קבוצת הרשימה המשותפת לסעיף 7 לא התקבלה.
נעה בן שבת
¶
תיקון לוח ח1, סעיף 10.
"תיקון לוח ח'1
10. בלוח ח'1 לחוק העיקרי, בטור א', בכל מקום, במקום "29%" יבוא "37.35%".
זה בהתאמה לתיקון שעשינו בסעיף הראשון. 37.35% זה הדיסריגרד, זה המשך של אותה הוראה.
קראנו בעבר את הסעיפים 11 ו-12. קראנו אותם בעבר ואין טעם שאקרא אותם שוב. זה אותם תיקונים נוסחיים שקשורים בתיקון 32. אפשר להצביע על שלושת הסעיפים האלה, סעיף 10, סעיף 11 וסעיף 12.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
התיקון שהוסכם הוא כדלקמן: בפעימה הראשונה יופחת סכום של 300 שקלים מהפעימה ומהיתרה יחושבו האחוזים בהתאם לחוק הנוכחי.
נעה בן שבת
¶
השאלה איך אפשר לעקוב אחרי הדבר הזה? איך אפשר יהיה לדעת כמה מדובר? אנחנו הרי צריכים להגיד "בחלק הגמלה לא יבוא בחשבון".
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
זאת ההצעה של הביטוח הלאומי והם אמרו שזה הכי נוח להם, יותר מההצעה הקודמת של 50%.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
נכון. ֵמי שחתם כבר הסכם ויקבל את התוספת העתידית לא ישלם שכר טרחה בגין החוק הזה והשינויים שחלו בו. זה דבר ראשון.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
יחול עליו המנגנון שתיארתי. זאת הצעת הביטוח הלאומי. אני מקווה שאחר-כך אפשר יהיה ליישב את זה בניסוח.
קיבלתי את הצעתם, זה מקובל גם על כל שאר המרכיבים, כמו שדיברנו אתם. הפחתה 300 שקלים מהסכום המחושב ומהיתרה יחשבו את אחוזי שכר הטרחה.
לגבי הפעימה השנייה הנוספת שתהיה בעתיד.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו קבענו את העקרונות. אני לא יודע אם צריך להכניס את זה או לא. אני חושב שרצוי כדי שלא יהיה ויכוח נוסף.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
אנחנו לא יודעים אם יש פעימה. במידה ותהיה פעימה, 40% מהסכום יופחת ועל היתרה ישולם שכר טרחה.
קריאה
¶
אני מלשכת עורכי הדין.
כמה מילים קצרות. ראשית, לשכת עורכי הדין מברכת מאוד על החוק הזה של העלאת קצבאות הנכים.
לגבי הנושא של דור א' ודור ב', זאת אומרת, כל מה שעד היום נחתמו הסכמים, ברור לנו. אין לנו בכלל ספק שלא צריך ושעורכי הדין המייצגים לא ייקחו שכר טרחה על מה שיתווסף.
ללשכת עורכי הדין יש כן הסתייגות לגבי שאר הדברים. אנחנו טוענים שמדובר בנושא חדש. זה לא הנושא שנדון בהסכם. בהסכם מדובר היה על - - -
מזל נייגו
¶
אדוני, אני אבקש עוד כמה מילים. אני יודעת שאני לא בסמכות להעלות את זה ובכל זאת אני רוצה להעיר את עיניי היושבים כאן כי מדובר בנושא חדש שצריך היה לבוא בצורה מסודרת. אנחנו גם לא יודעים מה הנוסח של הסעיף, כיוון שלא עבר פה בפנינו.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
עד כאן הריכוז שלי מאפשר לי לשמוע.
אני חייב להגיד לכם, לשכת עורכי הדין. זה לא כולם, זה לא כולכם ככה, אבל תעשו בדיקה אצלכם, אצל עורכי הדין המפורסמים שאתם מכירים שמשתוללים בלקיחת שכר טרחה בנושא קצבאות.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
גברתי, אנחנו בשיניים נלחמים בשביל עוד כמה מאות שקלים. אתם לא תגזרו מזה קופון, חצופים.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני)
¶
הרי אתם לא עושים שום עבודה נוספת. הגיע הזמן שתפסיקו. אם לא הקשר שלכם עם שרת המשפטית, לא היתם מקבלים כלום. חצופים, חצופים.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
גמרנו. גברת, זה לא בית משפט. בינתיים זה עוד לא בית משפט. לשמחתנו. אוי ואבוי אם נהיה בית משפט.
נעה בן שבת
¶
הסעיף הזה שהציע חבר הכנסת רוזנטל, אין לי אותו בנוסחו כרגע. הכוונה היא לתיקון לסעיף 315, שבסעיף הזה יהיה כתוב: שעל אף האמור בפסקה 1 בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לא יובאו בחשבון..."
אנחנו נגיד שבפעימה הראשונה הסכום של 300 שקלים. זאת אומרת, מהסכומים בתיקון הזה. אם אנחנו נצטרך לכתוב באיזו צורה מאוד מאוד משונה שאם - - -
נעה בן שבת
¶
רגע, אני אגיע מייד להוראה שאומרת שמי שההסכם שלו נחתם לפני כן לא יבואו בחשבון הסכומים המשולמים לפי החוק הזה. אני רק רוצה להבין, האם מדובר גם בעמלת השר"ם וגם בתוספת לזקנים?
שלומי מור
¶
זה לא משנה. מי שיחתום הסכם עם עורך דין החל מה-1 במרץ, תהיה הוראה לגביו שאומרת שמסך הקצבה של נכות כללית לא יובא בחשבון סך של 300 שקלים.
נעה בן שבת
¶
בסדר. אנשים שמקבלים קצבאות נכות לפי פרק ט' או לפי סעיף 251.
אני לא יודעת איך לכתוב את הנושא של מהפעימה השנייה, אבל אולי נכניס את זה לתוך אותו סעיף 6 המפורסם?
נעה בן שבת
¶
רק מי שמקבל קצבת נכות כללית ואזרח ותיק? הם קיבלו פחות מ-300 שקלים, אז זה לא מתאים.
חבר הכנסת מיקי רוזנטל, האם תהיה מוכן שיהיה מדובר רק על מי שמקבל קצבה חודשית מלאה או קצבת נכות חלקית. זאת אומרת, קצבה חודשית לפי סימן ג' לפרק ט'.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מי בעד הצעה מס' 7 של מיקי רוזנטל?
הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
נמנעים –אין
הצעתו של חבר הכנסת מיקי רוזנטל לסעיף 7 התקבלה.
נעה בן שבת
¶
תחילה ותחולה סעיף 13.
"תחילה ותחולה
13.
(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018) (להלן – יום התחילה).
(ב) סעיפים 200(א), 206א(ב) ו-251(ג)(1) לחוק העיקרי וכן תיקון לוח ח'1 לחוק האמור, וביטול סעיף 200א, כנוסחם בחוק זה יחולו על קצבה המשתלמת בעד יום התחילה ואילך.
(ג) תשלומים ראשונים לפי סעיפים 200(א), 206א(ב) ו-251(ג)(1) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה ישולמו בתום 28 ימים מיום התחילה, בעד התקופה שמיום התחילה עד תום 28 הימים כאמור."
לפי ההצעה עכשיו אין שתי פעימות. אנחנו מדברים על פעימה אחת. אנחנו מדברים על פעימה שמתחילה ב-1.3. זאת אומרת, התשלומים האלה, אותם סכומים של 470 נוספים, איחוד הקח"ן וכדומה, הם כולם חלים מ-1.3.2018.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
תבינו, אם תחברו את שני הסכומים – אני רוצה להסביר, זה דווקא רעיון נפלא של שר הרווחה. הוא אומר למה לדבר על פעימה ראשונית שהיא נמוכה ופעימה שנייה. בואו נאחד במרץ.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אלכס, אני מדבר. אלכס, אני מכבד שאתה תכבד. אלכס, תן לי לסיים את דבריי.
אני רוצה להסביר. הקצבה שהיתה צריכה להינתן בשתי פעימות, בשתי רמות, תינתן בפעימה אחת במרץ, עם כל הסכום של שתי הפעימות. אתם לא אמורים, חס וחלילה, להפסיד.
נעה בן שבת
¶
עוד מעט נצביע על כל הסעיפים האלה.
"דיווח והוראת שעה
14. המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד ליום 30 בנובמבר, בשנת 2019 ובשנת 2022, דיווח על השפעות השינוי בהוראות לוח ח'1 כנוסחו לפי חוק זה על תעסוקת נכים."
זאת אומרת, שבנובמבר 2019 ובנובמבר 2022 יימסר דיווח על ההשפעות של העלאת הדיסריגרד.
שמחה בניטה
¶
לפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי, אוכלוסיית הנכים רק הולכת וגדלה. אתם הקצתם מידי שנה 3.41 או 4.2. יש להגדיל את הסכום אחרי הפעימה הרביעית בהתאם לצמיחת אוכלוסיית הנכים. אם האוכלוסייה תגדל וזה יישאר אותו סכום, אז הקצבה תקובץ.
שמחה בניטה
¶
תן לי.
כל החוק הזה הוא לא מוצא חן בעיניי כל הנכים, אבל אנחנו גם מודעים שחצי תאוותנו בידנו.
אי רק רוצה שתדע, כבוד היושב ראש. אנחנו מאמינים שרצית לתת את המקסימום וכל הצוות רצה לתת את המקסימום. רק שתדע, שבהכללה כל הנכים, כל הארגונים לא מרוצים מהמתווה.
קריאה
¶
אם אפשר לגבי הנתונים, מעבר לתעסוקת נכים. במקום לכתוב שזה רק על תעסוקת נכים, לראות את ההשפעה של השינוי בכלל על נתונים ועל אפשרויות אחרות לרבות תעסוקה. אני רוצה לראות איך זה משפיע מבחינות אחרות.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
מצביעים על ארבעת הסעיפים האחרונים. קראנו אותם וחלקם אפילו הצבענו. אנחנו מצביעים סעיפים 10 עד 14. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיפים 10 עד 14 התקבלו.
קריאה
¶
אני רוצה להגיד דבר אחד. אני מקבלת הודעות כאלה כל יום חמש עד עשר פעמים ביום. אין לי בשביל מה לחיות. שולחים אותי להתאבד. זה המצב שאתם משאירים אותי.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אוקיי, תודה.
אני רוצה להצביע על כל החוק ביחד, עם כל התיקונים שהיו. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – 7
נגד – אין
נמנעים –1
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018 נתקבלה.
היו"ר אלי אלאלוף
¶
אתה יכול לצאת.
חברת הכנסת קארין אלהרר נמנעת.
הצעת החוק התקבלה.
אני מבקש רביזיה כיושב ראש הוועדה.
קריאה
¶
אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול בלבד. החוק הזה מדבר על תוספת בסיסית של 1700 שקלים לקצבה הבסיסית. מה שכרגע אנחנו קיבלנו זה 500 שקלים. כולכם צריכים פה להבין, כולל חברי הכנסת, ש- 1200 שקל מהתוספת של הקצבה נדחתה ואף אחד לא יודע מתי. זה החוק שעבר כאן. כל מי שיושב כאן מבחינת ציבור הנכים מתנגד לזה. רק שיהיה רשום בפרוטוקול.