ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 130

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 13:00

פניות ציבור ביישום החלטת משרד התחבורה להפסקת טעינת כרטיסי רב-קו אצל נהגי האוטובוסים

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

סעיד אלחרומי

שלומית עמוס - רו"ח, מנהלת אגף תעריפים וכרטוס, משרד התחבורה

מיכאל אוחנה - מנהל השירות לציבור, אגד

יונה חורי - ד. מ. חשבונות ראשי, חברת דן

לירון בן יהודה - מנהלת שירות לקוחות, דן באר שבע

יער אמיר - מנהל הפורום, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

גיל יעקב - מנכ"ל "15 דקות" - ארגון צרכני תחבורה ציבורית

יצחק אליהו - פעיל חברתי

ורד קירו זילברמן

שלומית אבינח

ר.צ., חבר תרגומים

פניות ציבור ביישום החלטת משרד התחבורה להפסקת טעינת כרטיסי רב-קו אצל נהגי האוטובוסים

שלום עליכם, שלום לכולכם, תודה שבאתם. אנחנו מתחילים דיון בפניות הציבור ביישום החלטת משרד התחבורה להפסיק את טעינת כרטיסי הרב קו אצל נהגי האוטובוסים. קודם אני רוצה לומר שאני מאוד מברך על הרעיון הזה. אני כבר שנים צועק שהנהג צריך להיות מחנך, פסיכולוג, פילוסוף, ידען, מודיעין, וגם לנהוג באוטובוס.

ואמור להיות גם קופאי ומאבטח.

גם קופאי ומאבטח וגם לנהוג באוטובוס. ולפעמים הוא מחנך. ואני בעיקרון, אני אומר בעיקרון, הייתי בלונדון וראיתי אנשים עולים לאוטובוס והנהג יושב בכיסא מלכותו כמו בתרבות הבריטית, יש מעמד, ואנשים עולים, הוא לא רואה אותם, הם לא רואים אותו. אני גם לא יודע איך הם עושים את זה מבחינה ביטחונית שם, כי הרי גם שם יש טרור. אין שום מאבטח, שום דבר. נכנסים ויוצאים כמו במדרכה של רחוב. אז זה הצד הטוב.

אבל אנחנו מתכנסים בגלל פניות רבות של אזרחים שהיו מודאגים קודם כל שזה מתחיל ב-1 למרץ, י"ד באדר, ביום הפורים, בדיוק ביום פורים, אבל השאלה היותר חשובה היא מה אנחנו עושים עם הנוסעים המזדמנים. המציאות היא שיש הרבה אנשים, לא תאמינו, אבל אנשים התלוננו בפנינו למשל בעגלות בשדה התעופה שאי אפשר להוציא, רק עם כרטיס אשראי. אין להם כרטיס אשראי, הם לא יכולים להוציא עגלה. יש עוד אנשים שהם לא חיים עם כרטיס אשראי. גם בעיקרון, לא רק אנשים עניים. אנשים שלא רוצים את הבנק כשותף שלהם. ופה נשאלת אותה השאלה. כרטיס רב קו זה דבר חשוב מאוד, אבל יש אנשים שעולים בלי כרטיס רב קו, או בגלל שאין להם רב קו, או בגלל שאיבדו את כרטיס הרב קו או ילדים ששכחו את הרב קו או אלף סיבות של אנשים שאין להם רב קו.

שעות הפעילות של המוקד הן רק בשעות עבודה, ואי אפשר ללכת ולהוציא רב קו.

בכל מקרה כשאין לו רב קו אני רוצה שתהיה אפשרות, היות ואנחנו רוצים לעודד את התחבורה הציבורית, כמו שאנחנו לא נעכב נהג מכונית, תראו לי חברת דלק אחת שתגיד לנהגים 'אל תיכנסו לתדלק אצלנו אם אין לכם איזה כרטיס או משהו', או פזומט, הם אומרים 'בכבוד, תשלם במזומן, תשלם בכרטיס אשראי, במה שאתה רוצה'. גם פה האוטובוס צריך להיות זמין לכל אחד כולל למזדמן.

אני יודע שאנחנו רוצים לא לעכב את הנהג, שמעתי, אתם תחכימו אותי, שיש מקומות שיש בהם איזה קופה, איזה מטרופולין, מטרונית או משהו כזה, שיש קופה שאפשר לשלם במזומן. אולי זה הפתרון. אבל זה הנושא העיקרי, יש פה שאלה גם, דווקא ירושלים קודם, אבל זה נשמע מכם. אחרי הדיון נשמע את ההצעות שלכם.

אנחנו נבהיר במשך הדיון את כל הנושאים, אבל אני רוצה לתת לכם את זכות הדיבור. בראש ובראשונה את מי שממונה על התעריפים והכרטוס, רואת חשבון שלומית עמוס מטעם משרד התחבורה, בבקשה.

קודם כל זה לא מתחיל ב- 1 למרץ, דווקא בגלל פורים דחינו את זה, זה יתחיל ב-8 למרץ. זה גם כדי לתת לאנשים להיערך מבחינת קניית חופשי חודשי בימים הראשונים של החודש, זה יתחיל רק ב-8 למרץ.

יופי. אז זה כבר בשורה. זה מתחיל רק ב-8 למרץ ולא בפורים. יופי.

נכון. ביתר חלקי הארץ כמו תל אביב וחיפה, זה יתחיל רק אחרי פסח, כשנראה איך אנחנו מתנהגים כאן. התחלנו דווקא בירושלים כי אנשים כבר ערוכים כאן, יש את סיטיפאס, רכבת קלה, ששם לא משלמים לנהג. אז הרבה יותר קל להמשיך ב - - -

גם שם הקנסות, בגלל זה גם הקנסות גדולים יותר.

השאלה היא באמת האם זה קשור, יהיה גם פה כאלה קנסות? גם פה יהיה מצב כמו - - -?

יהיה בצורה יותר רגועה, לא כמו סיטיפאס, ממש לא. עכשיו, כדי לדאוג שלא נפחית את השירות לציבור, דאגנו לחלופות רבות לטעינת הרב-קו גם במזומן וגם באשראי, פרסנו עמדות טעינה לאורך הציר גם של הרכבת הקלה ובכלל בירושלים, מרכזי השירות של על הקו, שאגד מפעילה, שבירושלים יש שבעה כאלה, יטענו את כרטיסי הרב קו במזומן ובאשראי.

מה זה נקרא שבעה? איפה?

יש מרכזי שירות שעד עכשיו הלכו לשם רק כדי להנפיק כרטיסי רב קו, שם יוכלו גם לטעון את הכרטיס, גם במזומן וגם באשראי. כל מכשירי הכספונט, יש את הכספומטים שבקיוסקים.

מה, למה לא בכספומטים?

זה לא כספומט של בנק, זה - - -

למה לא?

כי הבנקים לא זרמו איתנו במהלך.

ומי זה כספונט? אני עד היום בבוקר כשראיתי את החומר ששלומית הכינה לנו, אני לא ידעתי שיש מושג כזה, כספונט.

בכל קיוסק כמעט שתעבור אתה תראה מכונה להוצאת כסף, במקרה שאתה מוציא כסף זה עם עמלה, בטעינת רב קו זה ללא עמלה, מאוד פשוט.

זה מה שיש פה בכנסת זה כספונט?

כן, זה סוג של. אבל כספונט כתוב, חברת "כספונט".

אה, זה חברה מסוימת. כמה קופות יש לה?

יש מעל 3,000 בכל הארץ, בירושלים יש 400.

400?

כן. אם כבר מדברים על ילדים, אני למשל מטעינה לילדים שלי את הרב-קו באינטרנט, והם פשוט צריכים להגיע לכספונט להכניס את הכרטיס. כי במקרה שאין לך קורא כרטיסים בבית, או שאין אצלי בפלאפון, אתה יכול לעשות הזמנת טעינה באינטרנט, יש כל 100 מטר כספונט. ממש כאילו, הזמינות שלהם - - - והם לא צריכים לדעת אפילו מה לעשות, הם מכניסים את הרב קו לכספונט - - -

אבל מי שאין לו רב קו? מי שאין לו רב קו, מלכתחילה?

אז הוא יגיע למזדמנים, אבל בעיקרון המטרה היא שנוסעים ייסעו רק עם רב קו, כאילו, זה כדי לעודד קביעות בתחבורה הציבורית. אנחנו נותנים גם מענה למזדמנים, אני עוד מעט אסביר, אבל המטרה היא כן שיהיה רב קו.

כן, אנחנו מדברים על אלה שאין להם רב קו. כפניות ציבור אנחנו רק דואגים לאלה שאין להם את ה - - -

תייר שהגיע לירושלים, תייר פנים, תושב חיפה שהגיע לטיול בירושלים. הגיע חד פעמית, רוצה לנסוע.

קודם כל הוא מגיע בנתב"ג, פתחנו שם - - -

הוא לא תייר, תייר פעיל שהגיע לירושלים.

רגע, הגיע מישהו לירושלים? בחודש הקרוב תיפתח עמדת רב קו באולם נוסעים בנתב"ג, זה דבר ראשון.

מי יידע לגשת לשם? איך הם יידעו לגשת לשם?

זה יהיה מאוד נגיש לציבור וברור ל - - -

איך הם יידעו שהם צריכים לגשת לשם?

רגע, אני לא זוכר שהגעתי לאיזושהי מדינה והייתי צריך להטעין משהו. זה לא נראה סביר.

אבל אם אתה צריך להיכנס לרכבות שם ולאוטובוסים, אתה יודע שאתה צריך - - -

בכל תחנה שם יש ממול חנות שאתה נכנס ו - - -

אז רגע, הנה, אני מגיעה גם לזה. סגרנו עם למעלה מ-70 בתי עסק רק בירושלים, שכ-50 מהם זה קיוסקים, פיצוציות, בתי עסק למכירת פלאפונים.

לאורך הקו של האוטובוסים?

לאורך כל האזורים, לא רק לאורך הקו, גם בתוך השכונות, כדי לתת מענה. גם אם רק יצאת מהבית ועוד לא הגעת לתחנה, יהיה לך מענה. זו פריסה מאוד נרחבת.

מענה להטענה או לקבלת רב קו?

לא, לטעינה. רגע שנייה, אני כבר אגיע לעניין. חוץ מזה סגרנו גם עם רמי לוי ועם "מעיין 2000", שבכל הסניפים שלהם גם יהיה.

מה זה "מעיין 2000"?

"מעיין 2000" זו רשת של סופרים שהיא מאוד מוכרת בירושלים. אנחנו בתהליכים עם עוד - - -

אבל יש להם ארבעה סניפים בירושלים, אני חושב.

לא לא, יותר. יש להם סניפים בירושלים.

15 סניפים.

יש להם 15 סניפים בירושלים, ל"מעיין 2000"?

יש להם שניים במאה שערים, בית ישראל, יש להם שניים בפסגת זאב, יש להם - - -

סניפים שמאוד - - -

אבל בשביל להגיע אליהם, אתה צריך לשלם לנהג כסף מזומן בשביל ללכת להטעין.

עכשיו בחנויות האלה יעשו את זה בלי עמלה?

בלי עמלה. על הלקוח אנחנו סופגים את העמלה.

אתם משלמים להם על הזה? גם לחברת כספונט אתם משלמים את ה - - -

גם לחברת כספונט. ללקוח לא עולה כלום. עכשיו, לגבי ההנפקה. קודם כל נצא מנקודת הנחה שלרוב הנוסעים בתחבורה ציבורית היום, יש להם רב קו.

אגב, הנתונים שלכם מראים שזה לא נכון. שיש באזור ה- 60 אחוז אנשים שהם נוסעים מזדמנים בתחבורה הציבורית.

60 אחוז נוסעים מזדמנים?

זה מה שאני שמעתי.

בירושלים?

לא, ארצי. אני לא יודע כמה בירושלים. אולי אתם תגידו כמה. וגם אם זה 30 אחוז - - -

יעקב, אני יוצא מתוך הנחה, יכול להיות שזה מופרך, אבל השכל שלי אומר שזה האנשים שיש להם רכב פרטי.

אבל יש הרבה אנשים שיש להם רכב פרטי שהם נוסעים מזדמנים בתחבורה ציבורית.

זה כן, זה נכון, אבל אלה שאתה אומר 60 אחוז זה מזדמנים, זה אלה שיש להם רכב פרטי. השאלה היא בין אלה שנוסעים באוטובוסים כמה אחוז יש להם רב קו, אני חושב ששם האחוזים הם הרבה יותר גבוהים.

הרבה יותר גבוהים כי הם מקבלים את ההנחה. בלי רב קו, אתה משלם - - -

בלי רב קו אין את ההנחה.

זה בטוח.

אז לצורך הנפקה, בשלב הראשוני של התהליך הזה, אנחנו כנראה, מיכאל יכול להסביר מה אנחנו עושים מבחינת - - -

מאוד חשוב.

אם אפשר רק להוסיף שאלה, פורסמה הודעה השבוע שבן אדם שיש לו רב קו בלי צ'יפ, בלי שבב, יש מסתבר רב קו עם שבב ובלי שבב, לי יש שבב, אני לא יודע. אנשים אמורים לבוא ולהחליף את הרב קו שלהם, בעמדות הרב קו הקיימות, שכמה כאלה יש בירושלים?

שבע.

שבע עמדות.

שזה מכובד.

מכובד? אני לא יודע מתי יצא לך לעשות את התהליך הזה, זה תהליך מאוד לא מכובד.

אני רוצה שנייה להסביר לגבי הכרטיסים בלי שבב - - -

רגע רגע, אנחנו שומעים דבר חדש. מה קרה, הכרטיס נהיה חכם יותר עם השבב?

לא, גילינו שנשארו מהנפקה ממש ישנה כרטיסים שהם לא תקינים, אין בהם את השבב שאפשר לטעון מרחוק, בכספונטים לדוגמא. אצל הנהג אפשר, אבל בגלל שאנחנו נכנסים לתהליך הזה, זה לא יתפוס. אבל זו הנפקה שכבר מזמן קראו לציבור להחליף אותם, זה פשוט שאריות שכנראה - - - לכן הוצאנו את ההודעה הזאת.

את זוכרת איזה בלגאן הלך עם ה - - -

אבל אין הרבה כאלה.

סליחה רגע, אתם זוכרים איזה בלגאן היה בתחנות האלה? אנשים עמדו בתורים, אני עצמי עמדתי שמה, בתחנה המרכזית, ובאוניברסיטאות, היה בלגאן גדול. האם מספר אנשים שאין להם שבב יעשו בלגאן עכשיו בכל התחנות האלה, בשבע התחנות האלה?

אתה שואל אותי?

כן.

אני רוצה לומר כמה דברים. אני לא רואה את זה בעין שהוא רואה, תזכיר לי את השם שלך.

גיל, גיל יעקב.

מיכאל אוחנה, נציג אגד.

קוראים לו יעקב גיל האוטובוס.

מכיוון שאני גם מסתובב בעולם ואני רואה את הדברים האלה בעולם, ככה זה עובד וככה זה צריך להיות וככה הנהג יותר פנוי ויותר מרוכז בנהיגה ופחות תאונות דרכים.

זה העיקרון.

זה בסדר, על זה יש הסכמה.

אנחנו מבחינתנו אגד הקים מטה לצורך העניין הזה, שבמטה יושבים קבוצת עבודה שכל אחד בתחומו מתעסק בדברים האלה. אנחנו נערכים לכל התהליך הזה שיהיה ב-8 לחודש, מבחינתנו ב-4 לחודש אנחנו מתחילים כבר לעבוד פיזית, כלומר - - -

היום אי אפשר לעשות את ה - - -

יהיה אפשר להטעין, ב-4 לחודש, יהיה כבר ניתן להטעין.

לא, אני שואל על השבב.

עכשיו השבב, השבב. בזמנו, חילקו את הכרטיסים ללא שבב. לפני בערך שנה יצאנו בהודעה לציבור ובעיתונות והוצאנו פליירים, רוב האנשים כבר באו והחליפו. מעטים, אני לא חושב שזה - - -

אולי כדאי לפרסם עכשיו, מיידית, שיבואו מיד. באיזה שעות פתוחים המרכזים האלה?

ראיתי את זה בפייסבוק, צילמו את זה שזה שערורייה.

יעקב יעקב, בוא נשמע. באיזה שעות אפשר לבוא למרכזים האלה?

המרכזים פתוחים במהלך היום 12 שעות.

משמונה עד שמונה או מה?

תלוי בהיתר. למשל ברב שפע משמונה וחצי עד שמונה וחצי. ברמות משמונה וחצי עד שמונה וחצי.

אתם מפרסמים את זה? איפה אתם מפרסמים את זה?

משרד התחבורה מפרסם את זה.

איפה אתם מפרסמים את זה?

אני למשל ראיתי את זה בשבת בעיתון "בשבע", היה לבוא לעשות שבב עד התאריך 8 לחודש, לא יודע עד מתי.

אתה אומר עוד מילה, המשטרה הולכת לחקור את העורך ב"בשבע" ואת שר התחבורה ביחד, שמשהו פה לא בסדר כי הוא פרסם שם מודעות. אני אומר פה בהערת ביניים מאוד חשובה היום.

עכשיו, לגבי האנשים המזדמנים.

אגב, אני רוצה לומר לפרוטוקול שהיום היה דיון בוועדת הכנסת על הצעת חוק ומישהו מחברי הכנסת איים על החברים, הוא אמר, "רבותיי תדעו לכם, אתם עוסקים פה בתקשורת, ואתם תהיו כולכם בחקירות על למה הצבעתם בשביל התקשורת". אז אמרתי, "אתה עושה את זה בבדיחה, אבל תדע לך שזה כבר הגיע למצב בלתי אפשרי שאתה מאיים על חברי כנסת", "לא, לא מאיים, אני רק מייעץ לכם, כולכם תעמדו בחקירה". ככה הוא אמר היום בוועדת הכנסת.

כן הא? לגבי ירושלים שהיא באמת, תראו, רבותיי, בירושלים רוב האנשים, יש להם כרטיסים. אם אני לוקח למשל דוגמא, ונוח לי לקחת את הדוגמא הזאת, את המגזר החרדי, או את הסטודנטים, כי כמות הסטודנטים בירושלים היא משהו מטורף, אם אנחנו לוקחים, כמעט לכולם יש להם את ה - - -

ותייר? תתייחס גם לתיירים.

רגע, נשמע מה אתה אומר.

אם אנחנו לוקחים, כמעט לכולם יש את ה - - -

עם השבב?

עם השבב, כן. עכשיו אנחנו הולכים לגבי האנשים המזדמנים, תיירים.

יש לי רב קו, אגב עוד לא הטענתי אותו, אבל - - -

עם השבב הזה?

עם השבב.

אז אנחנו הולכים לגבי המזדמנים, התיירים. יהיה לנהג מה שנקרא כרטיס אנונימי. אנונימי זה לא מחייב אותו לכלום, הוא קונה, מטעין לפני הנסיעה, כל נסיעה שהוא רוצה.

איפה הוא קונה את זה, גם ב - - -?

אצל הנהג. הוא יכול לנהוג אצל הנהג.

וזה יהיה אפשר גם אחר כך?

יהיה גם אצל הנהג, כל הנהגים יצוידו במספיק כרטיסים על מנת למכור את זה. במקביל - - -

לנסיעה אחת.

לנסיעה אחת, ואם הוא רוצה הוא יכול אחרי זה עוד פעם נסיעה.

אה אז הוא כן יכול להטעין?

רק זה לא מזכה אותו - - -

בהנחות. הבנתי. זאת אומרת אם מישהו מזדמן ונשאר, ילד שנשאר בלי זה, הוא יכול לקנות, במחיר מלא.

במזומן?

במזומן, כן. והוא יוכל להטעין.

הוא קונה את הכרטיס בחמישה שקלים, לדוגמה, אם אני נותן לילד 30 שקל שימלא, אותו הוא ממלא אותו ב-30 שקל, לא מקנה לו 60 שקל, רק 30 שקל. זה האנונימי.

לא, מקנה לו 37.5. 20 אחוז רגיל הוא מקבל. אנונימי הוא מקבל 20 אחוז רגיל.

רגע, אבל עולה לו הכרטיס.

עולה לו הכרטיס חמישה שקלים. בבאר שבע, נדמה לי שזה עולה עשרה שקלים.

לא, זה - - - לכולם.

אנחנו מדברים על העניין העקרוני.

לא לא, אני מאוד מרוצה שאתה אומר את זה, כי אני חששתי שאדם יעלה ולא תהיה לו אופציה לנסוע.

אנחנו מדברים על העניין העקרוני. העניין העקרוני אומר שצריך לתת פתרונות לכל העניין הזה, לדבר הזה.

וזה הפתרון.

וזה הפתרון שזה ייתן במיידי. לכן גם מאפשרים - - -

וזה זמני? סליחה, בעיקרון זה לתקופה מסוימת או ש - - -

זה משרד התחבורה, יחד נחליט - - -

זה כרגע זמני, אבל זה - - -

ולכל נהג יהיה רב קו?

אבל למה זמני? אני רוצה שזה יהיה קבוע.

יש פה בעיה, כל נהג קונה את זה בחמישה שקלים ממשרד התחבורה.

אני פשוט זוכר שאמרו את זה פעם קודמת ולא היה.

לא, כל נהג לוקח את זה.

הנהג חייב שיהיה לו - - - חבר'ה, אנחנו מאבדים פה דברים חשובים מאוד. אומרת נציגת משרד התחבורה שהאופציה הזאת היא לא תהיה רק זמנית, אלא שזה יימשך עוד.

אני אומרת שכרגע זה מוגדר כזמני על ידי השר והמנכ"לית. אבל אם אנחנו נראה שזה לא - - -

לכמה זמן?

לא הוגבל.

אז אנחנו כבר ממליצים שזה יהיה קבוע, כי תמיד יהיה הזקן, הקשיש, הילד ששכח את הכרטיס והוא רוצה לנסוע, ולא יורידו אותו מהאוטובוס, זה מה שאני רוצה.

אז אני אמשיך. נכון שאני נותן קצת סקירה רחבה, אבל - - -

תמשיך, יש לך את הזמן שלך.

בסופו של עניין, בסופו של עניין, בהתחלה זה מחולק לשני שלבים. השלב הראשון יהיה לכל הנהגים שימכרו את זה בחמישה שקלים. במקביל אליו, יחד עם משרד התחבורה, אנחנו נקצה שלושה מבקרים לשלושה חודשים, ארבעה חודשים, והם ימכרו נסיעה בודדת כולל הכרטיס האנונימי בעשרה שקלים. הם יילכו לבתי אבות, לאנשים מוגבלים, לכל המקומות האלה, אנחנו פורסים אותם לכל המקומות האלה שיילכו וייתנו את השירות.

בנוסף לזה, אנחנו נקים עמדות הנפקה בכל מיני מוסדות שאנחנו נחשוב שיש אנשים מבוגרים שלא יכולים להגיע לכרטיסים, או במוסדות לילדים בעייתיים, או כל מוסד שמשרד התחבורה ייתן לנו. אנחנו ננייד את עצמנו בשלוש עמדות כאלה, מעבר לקיים.

מה זה העשרה שקלים שייקחו אצל הקשיש בבית אבות?

בסופו של דבר, ברגע שאתה קונה כרטיס אצל הנהג אתה משלם חמישה שקלים ובנוסף את מחיר הנסיעה.

כן, ופה?

על מנת להקל על אותו קשיש ולא לקחת לו, לתת לו שירות יותר טוב, יחד עם משרד התחבורה הגענו להסכמה שבעשרה שקלים ופחות כסף יקבל את הכרטיס, פלוס נסיעה בודדת שיוכל לעלות על האוטובוס ולנסוע ישר.

זאת אומרת באותו מחיר?

לא, פחות.

לא, גם באוטובוס הוא משלם חמישה שקלים ועוד נסיעה.

חמישה שקלים ועוד 5.90, זה 10.90.

זאת אומרת פה הוא משלם פחות, וגם מטעינים לו נסיעה, הוא יכול לעלות לאוטובוס.

המבקר יעשה את זה בתוך האוטובוס? אה, הנהג עושה את זה.

יהיו לנו שלושה מבקרים שיסתובבו. קיבלנו תכנית---

מתי תתחילו לדפוק את ה-180 שקל למי שלא - - -

הכל בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה. אני מניח שייתנו לזה מרווח זמן.

חייבים, חייבים לתת מרווח זמן כי ברכבת הקלה יש זוועות עולם.

אבל גם בבאר שבע זה מתנהל היום ככה, ואני לא זוכרת שיש 180 כמו של סיטיפאס. אני יושבת בוועדת ערר של סיטיפאס, ובדן באר שבע אפילו לא מגיעים למימדים האלה. אז אני לא מאמינה שזה יהיה באותה רמה של זה, זה אפילו לא מתקרב.

צריך באמת לבדוק מה קורה בדן באר שבע. ספר לנו מה ההבדל בין דן באר שבע לבין - - -

אני רק רוצה לסיים.

סיים קודם.

בשיתוף עם משרד התחבורה, אנחנו מפיצים את נושא הדונגלים. אתם יודעים מה זה דונגלים, אני מניח מן הסתם, ואם לא אנחנו נסביר לכם.

לא.

עדיף שתסביר.

עדיף. אני התביישתי להגיד, חשבתי שרק אני לא יודע. מה זה הדונגל?

קורא כרטיסים.

הדונגל זה מכשיר שקורא כרטיסים שאתה לוקח אותו הביתה, אתה מניח עליו את הרב קו, מניח כרטיס אשראי והוא מטעין לך.

בוא נדייק, בוא נדייק. זה מכשיר שאתה צריך ללכת למרכז שירות לקנות אותו, ואז ללכת איתו הביתה.

תרשה לי ברשותך לסיים, ואחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. לצורך העניין הזה סיכמנו שבמקום שיעלה עשרה שקלים, אנחנו נמכור את זה בחמישה שקלים בכל הארץ.

מה, את הדונגל הזה?

את הדונגל, במקום עשרה שקלים. הדונגל עצמו, העלות שלו כמעט תשעה יורו.

רגע, אתם נותנים את זה והוא צריך להיות מחובר לאינטרנט או ש - - -

כן.

ברור. בבית, אתה - - -

אתה אומר ברור, אני מכיר כמה מאות אלפי אנשים שאין להם אינטרנט בבית.

זה פתרון - - -

גם צריך להתקין את זה על המחשב, זה לא שזה אוטומטית.

זה כתוספת לפתרון.

אבל אפשר להטעין את זה מכל טלפון שיש בו - - - אפשר להטעין כרטיסים מכל טלפון.

בתנאי שיש את השבב. אני הראיתי מקודם שאין לי.

לא לכולם יש.

אז כדי שאני לא ארגיש בודד פה, אני רוצה לשאול את חבר הכנסת אלחרומי, כמה אנשים אתה מכיר במגזר הבדואי שאין להם אינטרנט?

כמעט כולם. בכפרים הלא מוכרים זה 100,000, זה בטוח אין להם אינטרנט. ובשאר היישובים, בשאר היישובים - - -

אבל יש להם מוסד נגיד שהם הולכים, נניח הלכנו למוסדות לימוד, הלכנו לבתי חולים, לקופות חולים, שיש להם אינטרנט, וגם שם אנחנו נעניק את הקורא כרטיסים, שייתן שירות - - -

הקבוצה שנזקקת לתחבורה הציבורית היא בעצם הקבוצה החלשה, האוכלוסייה החלשה, אני בעצם מדבר על נשים, בעיקר נשים, מהאוכלוסייה הבדואית שמגיעים לבאר שבע, זה בעצם המרכז של הדרום, בירת הנגב, ומשתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע לבית חולים סורוקה, לשוק העירוני ולמקומות האלה. זה בעצם הקו הזה בין השוק העירוני לבין בית חולים סורוקה, ואנחנו לא מדברים על צעירים שיש להם פלאפונים ויש להם אינטרנט. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חלשה, על נשים בעיקר והנשים המבוגרות.

כנראה שזה מסביר את הנתון שבבאר שבע רובם משלמים בכרטיס בודד.

זה ברור מאליו.

את רק מחזקת את הדברים שלו.

סליחה, איך אתם מתכתבים עם המציאות ולא מנסים לכפות משהו? בלי להעליב, צריך להתכתב עם המציאות.

סליחה רגע, את יכולה להתייחס גם לדן באר שבע כיוון שאצלכם זה - - -

כן.

רגע, את מייצגת את מי?

אני מייצגת את דן תל אביב, אבל אני גם - - -

גם באר שבע.

אני גם ליוויתי את דן באר שבע ודן בדרום.

ואת, גם?

אני דן בדרום.

דווקא בבאר שבע, יש פדיון די גדול של מכשירים ברחוב שהנוסעים יכולים להטעין.

כמה עמדות?

לדעתי יש 180 עמדות אוטומטיות בכל באר שבע.

בבאר שבע?

כן.

והאנשים האלה שבאים מהכפרים ניגשים למכונות האלה?

הם יכולים לגשת למכונות האלה כי אפשר לשלם שם גם במזומן, אפשר לשלם שם גם בכרטיס אשראי וזה גם מכונות ש - - - כל אלה שמותקנות מחוץ לאוטובוסים זה גם מכונות שנותנות עודף.

בתוך האוטובוסים יש קונים בודדים? הסטטיסטיקה, מה אומרת?

יש קונים בודדים, אבל יש מכשירים באוטובוס שאפשר לקנות.

יש מכשירים באוטובוס?

יש מכשירים באוטובוס שאפשר לקנות.

למה בירושלים לא יהיו מכשירים באוטובוס?

שאלה טובה.

זה פשוט בעייתי מבחינת מיקום, כי זה מכשיר מאוד גדול שנדרש להחזיר עודף גם ובעייתי למצוא מיקום נורמלי. שלצורך אוטובוסים מפרקיים כן אנחנו ניערך לשים מכשירים. זאת אומרת אנחנו עושים הזמנה ויהיו. באוטובוסים ארוכים - - -

תוך כמה זמן יהיו המכשירים האלה?

זה בתהליך, זה לא ב - - -

אפשר להסביר מה ההבדל בין אוטובוס של אגד לדן בהקשר הזה?

כן. באוטובוס של דן יש מכשירים רק, כמו ששלומית אמרה, באוטובוסים המפרקיים, שזה באמת אוטובוסים גדולים. המכשיר תופס חתיכת מקום, ואי אפשר, באמת - - - אני כל הזמן צוחקת ואומרת שלא מפטרים אותי מדן בגלל שאני כמעט היסטוריה מהלכת, כי המחשבה שהנהג לא יתעסק בכסף לא נולדה היום, היא נולדה כבר לפני 40 שנה, כשהיו כרטיסנים שישבו מאחורה.

אני זוכר את זה.

והם מכרו את הכרטיסים, כדי שבאמת, גילו שנהג שגם מוכר כרטיסים, וגם נותן עודף, וגם - - -

זה דברים שלא - - -

דובר על זה בתחילת הדיון.

בכל העניין הזה אנחנו הלכנו לקדמה, ואני באמת ממקימי הרב קו והקדמה באמת נולדת לידי וצומחת ואני רואה את הפלוסים שלה. ללא כל ספק יש דברים שכן ניתן לשנות ולהוסיף, אבל אני רואה יותר ויותר אנשים משתמשים עם המכשיר בתוך האוטובוס, יותר ויותר אנשים מבינים שהמכשירים האלו לא נותנים עודף. יש אופרציה מאוד גדולה בקשר לנושא הזה של המכשירים. אם המכשירים האלה ייתנו עודף אנחנו נצטרך לרוץ אחרי האוטובוסים האלה וכל הזמן למלא אותם בכסף כדי שיוכלו לתת עודף.

יש כבר מכשירים שנותנים עודף וממחזרים את המטבעות שאתה שם על ידי - - -

אבל זה הכל עניין של איך אתה ממחזר. גם למחזור, אם כולם שמים שקל ואתה צריך למחזר את העשר אגורות, אז אתה צריך לרוץ כל הזמן ולמלא - - -

אני חושב שמי שנוסע בתחבורה הציבורית, הציפייה היא שאתם תמצאו את הפתרונות הטכנולוגיים ועם כל הכבוד - - -

אז אנחנו כל הזמן מנסים.

אז אם צריך תרוצו אחרי האוטובוסים עם עודף. אם זה מה שזה אומר.

אז זה בסדר, אין לי בעיה, אין לי בעיה - - -

אפשר לעגל את העשרות אגורות ללמטה ואז אתם לא תצטרכו להתעסק.

זה לא עניינו, זה עניין של משרד התחבורה.

בדיוק. הצעת ייעול מצוינת.

אבל זה לא רק זה. אתה רואה שאנשים יודעים שלא מגיע להם עודף ואנשים משתמשים עדיין - - - אנחנו קוראים לו הנוסע המזדמן. הנוסע המזדמן זה הנוסע שאין בידו רב קו.

הם אחרי זה מגיעים להתלונן במוקדי תלונות הציבור על שהם לא קיבלו עודף. אני ראיתי.

קודם כל הם לא מגיעים להתלונן, הם לא מתלוננים. מבחינתנו אנחנו מתייחסים לפתקים האלה בדיוק כמו לבקבוקים. כל מי שמגיע עם הפתק הזה ורשום על הפתק הזה שמגיע לו עודף, אנחנו מחזירים לו עודף. אנחנו לא שואלים אותו מאיפה הכרטיס, אנחנו לא שואלים אותו - - -

זאת אומרת שהוא צריך להגיע, הוא צריך להגיע.

רגע, רגע. אבל אנחנו לא קופאים על השמרים ואנחנו כל הזמן חושבים איך להתקדם ואיך להקל. היום אני מכניסה לתוך הכרטיס ברקוד, ובתוך הברקוד הזה יהיה כתוב כמה עודף מגיע לי. אנחנו מנסים, אבל זה תהליכים. זה לא מהיום למחר, אבל אנחנו חושבים על זה. מחר אם הוא ייכנס, ושוב, זה לא יפתור לך את הבעיה כי אם אין אינטרנט, אבל למי שיהיה אינטרנט יוכל להיכנס לאינטרנט והוא יוכל לרשום איזה כרטיס יש בידו, והוא יקבל חזרה את הכסף הביתה. אנחנו רוצים שזה יהיה בכל רשות דואר, לא יודעת אם יצליחו. אנחנו חושבים, אנחנו לא יושבים ואומרים - - -

אז לא כדאי להשלים את התהליכים האלה, ואז לבוא לציבור ולהגיד - - -

לא.

יעקב, אתה הולך להיות יו"ר של הוועדה. זה מה שרציתי לשאול אותך. את פירטת פה כל כך הרבה בעיות, שאני הייתי מצפה - - -

זה לא בעיות.

זה בעיות, בשביל הנוסע זה בעיות. פתרונות. שאת כל הפתרונות האלה תעשו לפני שתבטלו את ה - - -

אבל זה לא רלוונטי לדיון של המכירה ללא נהג. היא דיברה על המכונות שנמצאות באוטובוסים בדן באר שבע, אני בכלל לא הצגתי את זה כחלופה לציבור. אני לא שמה מכונות על האוטובוסים. אני אשים במפרקיים - - -

זה יותר גרוע, אז לא יהיו מכונות.

אה, לפני שנייה דיברנו על כמה יש בהם חסרונות. עד שאנחנו נשים כבר יהיו לנו את כל הפתרונות, אנחנו - - -

אבל, שלומית, את לא מביאה פתרון יותר טוב מאשר הקופה הזאת שיש לה בבאר שבע.

אני נותנת את כל החלופות האפשריות מחוץ לאוטובוס, כשבתוך האוטובוס זה יהיה רק למזדמנים, שהם יידעו שהם צריכים לרכוש אנונימי. עכשיו, Once רכשת אנונימי פעם אחת, אתה יכול להשתמש בו לפעמים הבאות, זה רק מעודד נסיעה בתחבורה ציבורית.

באותו כרטיס שהוא קנה אצל הנהג?

שילם חמישה שקלים פעם אחת, והוא יכול להשתמש, לקנות, מתי שהוא רוצה. הוא יכול חופשי יומי. ודרך אגב - --

מותר שיהיה לאזרח שני רב קווים? כן?

לא.

כי אני אסביר לך למה, ילד איבד או אדם מבוגר - - - אם תגידי לו שהוא לא יכול אז הוא יהיה תקוע.

לא, באנונימי אין בעיה.

והנהג יעצור את נסיעתו בתקופה הראשונית שבה כל זה קורה, והוא יצטרך לשווק רב קו אנונימי לאנשים שעולים לאוטובוס?

רגע, שנייה. קודם כל - - -

אני מניח שכן. זה אגב, זה מה שאני דורש מהם, כי אני לא רוצה - - -

אז אולי לא צריך שיעלו דיילים - - -

אבל אני רוצה להסביר שאנחנו מתכוונים בתקופה הזו שיעמדו מחוץ לתחנות האוטובוסים, מספר לא - - - 50 דיילי, שהם לא רק - הוא לא פירט את זה מספיק - הדיילים ימכרו לא רק, הם ימכרו גם חופשי יומי, כולל אנונימי, במחיר של חופשי יומי. זאת אומרת שהאנונימי כביכול חינם.

למי, למי? לאותם אנשים שאין להם רב קו.

נכון. בתקופה הראשונית אנחנו ניתן את כל האמצעים כדי שהשירות לא - - -

מה זה תקופה ראשונית, איך ההגדרה שלכם? כמה זה תקופה ראשונית?

שלושה חודשים.

זה מדובר על בין שלושה לארבעה חודשים. הדיילים זה מדובר על חודש, הראשון, כהתחלה הם רוצים לראות.

חודש זה קוסמטיקה. למה לא תדחו את זה לאחרי פסח, כשאלפי תיירים באים לירושלים מכל הארץ ואין להם את הרב קווים של ירושלים? למה שלא תתחילו מייד אחרי פסח?

ומה יהיה אחרי פסח?

ואז יש לך דיילים לחודש, ואתה יודע מה זה פסח בירושלים? אתם יודעים מה זה.

אבל חודש אתה תופס גם את פסח.

אבל זה מה שהוא אומר.

כן, אבל את יודעת מה הדיילים האלה יצטרכו לעשות בפסח?

זה יהיה בעיה.

אבל אם אנחנו מסתכלים על ההתנהלות של הפרויקט - - -

אבל למה זה לפי התאריך הלועזי? הייתם עושים את זה אחרי פסח, מה הבעיה?

אבל אם אתה מסתכל לפי הלועזי, זה נותן לך גם את אחרי פסח. פסח מתחיל ב-1 לאפריל.

נו?

אז אם אני מתחילה ב-8 למרץ, אז אני אאריך את הדיילים אם זה מה ש - - -

את חייבת להאריך את הדיילים לפחות עוד חודש אחרי פסח, כי פסח זה בלגאן גדול.

אפשר לבדוק את זה.

חייבים, כי אחרת אנשים יגיעו פה לפסח - - - אני לא יודע, שינויים כאלה לא עושים בימי לחץ.

אתם יודעים מה זה הלחץ של פסח. זה פי שניים, לפחות בירושלים. מי לא עולה לירושלים בפסח?

לא, אבל אני אומרת שזה כן יהיה בפסח.

אבל זה טעות להתחיל את השינוי הזה בפסח.

אני חולק עליכם במקרה הזה מכיוון שמי ש - - - בסופו של דבר גם אני הייתי נהג אוטובוס ואני יכול להגיד לכם שזו התקופה הכי טובה עכשיו לעשות תהליכים, מכיוון שהכל רדוד ורגוע וניתן לעשות את התהליך.

מתי רגוע, בפסח?

לא, לפני פסח.

אה כן, לפני פסח זה ברור.

זה זמן טוב להטמיע, אחרי זה יתמודדו.

בין פורים לפסח, אתה אומר.

תראו, רבותיי, הקימו משרד התחבורה בשיתוף עם אגד וכל הגורמים - - -

יש לי תחושה שבמשרד התחבורה אף אחד לא הסתכל בלוח, לראות אם זה ייצא פסח או פורים.

אנחנו רק לפי החגים עבדנו הפעם.

אני יכול להגיד לכם שמשרד התחבורה בשיתוף אגד וכל הדברים מסביב הקימו מטה שילווה את כל התהליך, ייתנו פתרונות. אני מניח שיהיו גם בעיות, החוכמה היא לתת את הפתרונות. בנוסף, לך אני אומר גיל, כל ה-50 דיילים האלה, דיילות, דיילים, בשלב הראשוני אנחנו נותנים להם 1,000 דונגלים לחלק, הם יחלקו את זה גם.

דונגלים לא רלוונטיים, לא לבדואים ולא לאנשים - - -

יכול להיות שהוא לא נותן פתרון כללי, אבל הוא חלק מפתרון שלם. אין דבר שהוא פתרון - - -

הדונגל הזה לא עולה כסף?

עולה עשרה שקלים.

אנחנו נמכור בחמישה שקלים.

ואני רוצה להבין. מי שיש לו אינטרנט, למה הוא צריך את הדונגל? לא יכול להיכנס לאינטרנט ולראות?

כי חייב מגע עם הכרטיס.

בשביל לדעת כמה יש לו?

הוא חייב מגע עם השבב כדי - - -

אה, לזכות את הכרטיס.

זה אחת. ושתיים, על מנת להטעין חוזה, כי זה חוזה. אם בן אדם קונה חופשי חודשי, זה חוזה, זה לא נסיעה רגילה, זה חוזה ממש. כשאתה, הרי בתוך החופשי חודשי, כשמשרד התחבורה מממן חלק מהדברים האלה כמו שאתם יודעים, אז כמובן שצריך שיהיה לו תהליך ביקורת, שעובר דרך מערכות מסוימות.

מה זאת אומרת ביקורת?

כלומר, אם אתה עושה את זה דרך הדונגל, אז יש תהליך, הפעולה היא בבאק אופיס.

במחשב של משרד התחבורה?

גם שהכסף טעון על הכרטיס, שזה הטכנולוגיה שבחרו בה בישראל ובעולם זה כבר טכנולוגיה שהיא מתחילה להיות מיושנת, אז כן.

יש את זה בעולם, את הדונגלים האלה?

מה שאני יודע, מה שקורה בעולם זה שבעצם עוברים לטכנולוגיה שהיא שונה, הבעיה עם הרב קו זה שהכסף נמצא לך פיזית על הכרטיס. אז כל פעולה שהיא חריגה אתה צריך ללכת לאיזשהו מרכז או שאתה צריך דונגל שיקרא את זה פיזית, דברים מהסוג הזה.

מה קורה בעולם?

מה שעושים בעולם זה, כמו שבכרטיסי אשראי, אין לך כסף על כרטיס האשראי, זה באיזשהו חשבון ענן והכרטיס הוא רק כרטיס זיהוי בעצם. אז משתמשים גם בכרטיסי אשראי הקיימים, כדי לעשות התחשבנות על נסיעה בתחבורה הציבורית, וגם מאפשרים, למי שיש טלפון חכם, להעביר את זה לטלפון החכם, ואז ההתחשבנות מתבצעת במקום אחר ולא יורדת פיזית מהכרטיס.

זה לא יקרה אצלנו?

נכון, וגם בעולם מה שהוא ציין, עדיין אחוזי החזרה מאוד נמוכים והרב קו עדיין - - -

תלוי באיזה מקומות.

אנחנו גם הולכים לקראת המערכת הזו, אנחנו כבר בשלבים של כתיבת מפרט, אבל זה לא סותר את זה שהרב קו עדיין ישמש, כי, כמו שאמרת, יש אנשים שאין להם חשבון, אין להם כרטיס אשראי.

נכון, וזה לא רלוונטי לאנשים האלה.

אני חושב שמה ששלומית אמרה לגבי זה שיהיה אצל כל נהג חבילה של כרטיסים, זה הפתרון היחיד שאני רואה כרגע, והדיילים האלה שיגיעו להסביר.

ומה קורה אם יש לו, שוב, אם נפסק לו באמצע נסיעה? יש איזו אספקה שהוא יכול לקבל?

הם ידאגו כל הזמן למלאי מינימום.

אבל זה כל החברות, זה בכל החברות כלומר מסופרים - - -

גם בבינעירוני?

לא, לא בינעירוני.

בינעירוני עדיין לא נכנס לתהליך, התהליך הוא - - -

בבינעירוני עוד אפשר יהיה לשלם במזומן.

התהליך הוא פיילוט כרגע.

פיילוט עירוני.

בירושלים, בדיוק.

אבל בבאר שבע זה עובד כבר.

כן, אבל בבאר שבע אין קווים בינעירוניים. הם לא מפעילים, הם מפעילים רק קווים עירוניים.

עלתה פה שאלה מעניינת קודם על ידי שלומית, שבבאר שבע אין כל כך הרבה תלונות כמו בסיטיפאס. איך את מסבירה את הסיפור הזה?

את מה?

שאין תלונות על ה-180 שקל, על הדו"חות האלה, כמו בסיטיפאס. איך את מסבירה את זה?

כי הפקחים של האוטובוסים לא נותנים דו"ח של 180 שקל.

למה?

על פי חוק.

החוק שונה בין הרכבת הקלה לאוטובוסים.

כמה זה באוטובוס?

אני לא זוכר, אבל הקנסות יותר נמוכים.

100 שקל.

100 שקל? זה ההבדל?

ולפקחים אין את אותם סמכויות כמו שיש לסיטיפאס, לפקחים של סיטיפאס יש סמכויות עיכוב, לפקח של האוטובוס אין שום סמכות. זאת אומרת שאם נוסע לא שילם ובא פקח ורוצה לבדוק אותו, הוא יכול לברוח ואין - - -

או שהוא יכול לקחת אצלו כסף.

לא, הוא לא יכול לקחת, הוא יכול להעביר לו את הכרטיס רב קו ולהמשיך עם ה - - -

פקח צריך להזמין משטרה.

אני פשוט רוצה ללמוד את זה, כי אני חושב שצריך להחיל את זה גם בסיטיפאס.

נכון.

אני כבר טענתי הרבה פעמים, ואם זה קורה בבאר שבע אני כבר אטען לתקדים.

אבל המבקרים הרבה פעמים מתוסכלים.

גם של סיטיפאס יותר מתוסכלים, כי הם צריכים לריב עם אנשים ומשטרה ו- ו-. אבל אם יש אפשרות - - - אני טוען ואני אומר את זה שוב לפרוטוקול, יש הבדל בין מי שגנב ולא רוצה לשלם, לבין מי ששילם ולא תיקף. אני רוצה שהוא יתקף, אבל הוא לא גנב ולא רמאי, סך הכול כתבו עליו בוואלה משהו טוב.

נכון, אבל אני אגיד לך מה ההבדל, שסיטיפאס מקבלים את ההתחשבנות לפי תיקופים.

אני יודע.

אז פה האינטרס - - -

אבל לא מגיע לו סקילה ומשטרה באמצע הרחוב.

אני לגמרי איתך.

לכן צריך ללמוד ממה שקורה בבאר שבע, שהפקח אם הוא רואה דבר כזה, הוא יגיד לבן אדם – "בוא תעביר", "אני אעזור לך להעביר". בדרך כלל זה אנשים מבוגרים או ילדים, "אני אעזור לך להעביר".

נכון.

אז תרשמי את זה בסיכום, שאנחנו צריכים שסיטיפאס תלמד קצת מבאר שבע, ומשרד התחבורה צריך לתת את הדעת, להפסיק את ה - - - בפרט עכשיו, כשמגיע החגים, מגיעים הרבה אורחים מחוץ לעיר לסיטיפאס וזה הופך לסיוט. לא מפחדים מהסכינים בעיר העתיקה, מפחדים מהמבקרים בדרך לכותל.

טוב, אנחנו נתקדם לקראת הסיום כאן? דן בדרום, רוצה לומר משהו, בבקשה?

לא.

אתה רצית לומר משהו? שעוד לא אמרת, כן?

שעוד לא אמרתי. קודם כל חשוב להבין, נראה לי שכל מי שבחדר רוצה בעצם להפחית את העיסוקים של הנהג ובעצם לאפשר עלייה מכל הדלתות וטעינה באוטובוס מרחוק, כל הדברים האלה. מה שבעצם כרגע על הפרק זה, לדעתי, איך נערכים נכון לשינוי כזה? כי תקופת המעבר זאת בעצם הבעיה. המצב היום שבו אנשים צריכים להגיע לעמדות, יש כרגע שבע עמדות כאלה בעיר ואולי יהיו עוד שלוש ניידות, שבהן צריך להשיג את הרב קו, זה מצב שהוא מאוד בעייתי. זה לא יכול להיות שלפני מעבר כל כך חד לא מכפילים, אם לא משלשים, את כמות העמדות שאנשים יכולים להנפיק בהם רב קו, ואני לא מדבר על רב קו אנונימי. אני מדבר על הרב קו עם ההנחות, לנוער, למבוגרים - - -

גם אם אתה רוצה אתה לא יכול.

כשרוצים אפשר הכל.

אין מכשירים כאלה. מאיפה נוציא אותם, מהרצפה?

לא, הפריסה שאנחנו נעשה בעמדות הניידות הולכת לתת מענה לכל ה - - -

דבר נוסף, דובר כבר הרבה מאוד שנים על הנושא של הנפקת רב קו מרחוק. כמו שהיום אפשר לחדש רישיון נהיגה ולעשות - - -

אז הולך חודש הבא להיות כבר ב - - -

אז מה שאנחנו בעצם אומרים זה בואו תשלימו, ואם לוקח חודש לדבר כזה ועוד חודש לדבר אחר --

כי זה תהליך.

- - בואו תשלימו את סל הפתרונות לציבור, ואז תבואו לציבור ותגידו. כי מה בעצם יקרה? אם אתם לא השלמתם את התהליכים האלה מה שיקרה זה שכמות האנשים שיש להם בעיה, שהם לא מודעים אליה או שהם צריכים לטפל בה אצל הנהג, זו כמות מאוד גדולה של אנשים, ומה שיקרה בוודאות, ותזכרו מה שהיה פה בדיון, זה שאנשים יעמדו בתורים בעלייה לאוטובוס, ואנחנו בעצם עושים הפוך עם המבצע הזה, מספיק שבן אדם אחד או שניים מתחילים עם הנהג את השיג ושיח עם הנהג, "אין לי רב-קו", "מה לא ידעת?", "אתה צריך ללכת למרכז ההוא", זה כבר תוקע את העלייה לאוטובוס.

אני רק אעצור אותך. מי שאין לו רב קו הוא מלכתחילה יודע שהוא עולה כמזדמן, הוא לא היה רגיל לקבל את הזכאויות שלו.

אבל הוא לא יוכל לקנות כרטיס.

להיפך, הוא יקבל - - -

אבל זה מה שאני אומר, כל התהליך הזה שאתם מבקשים עכשיו מהמזדמנים לקנות את האנונימי, זה גם פוגע בנהגים, שהם יצטרכו עכשיו להתעסק עם הדבר הזה, זה גם מעכב את העלייה לאוטובוס למשך תקופה לא מבוטלת. אנחנו היינו מצפים שההיערכות לחלוקה של רב-קו אנונימי תהיה על גבי האוטובוסים, שבמקום שהדיילים יעמדו בחוץ. הרי בן אדם ממהר לאוטובוס, הוא עכשיו יש לו זמן לעמוד עם הדייל? שהדייל יחכה לו באוטובוס, זה דבר ראשון.

דבר שני, כל הנושא של ההנפקה של הרב קו, אם אתם הולכים להשלים את התהליך הזה, שהוא יעבור לאינטרנט עוד חודש, אז שיתחיל רק אחרי שהדבר הזה מוכן. אין שום סיבה לטרטר אנשים.

עוד דבר, אם כבר עושים את התהליך, ואנחנו צופים שבהתחלה יהיה פקק אצל הנהג, אז בואו כבר נעשה כבר עלייה מכל הדלתות. אני לא מבין למה זה לא כרוך אחד בשני. בואו נאפשר עלייה מכל הדלתות בירושלים, בכל הקווים, ואם זה ייקח עוד חודש חודשיים, אז שיתעכב בעוד חודש חודשיים. ואז כל מי שכבר טעון לו הכרטיס לא יתברבר אצל הנהג. כל מי שצריך להחליף את הכרטיס, לעשות משהו, אז הוא יהיה שם. זה פשוט לא מסתדר ביחד.

דבר נוסף לגבי הנושא של ההסברה. אני חייב לומר לכם שאני ראיתי איך עשיתם ההסברה בפעמים הקודמות. אני לא יודע, אנשים מגיעים בסופו של דבר, בשבוע שבועיים שלושה ארבעה שאתם תשימו דיילים, תהיה לזה איזשהו נראות. אבל תחבורה ציבורית זה משהו שכל הזמן מצטרפים משתמשים, בטח בעיר כמו ירושלים, שהתיירות פנים בה רק זה, עזבי רגע את התיירות חוץ, התיירות פנים זה משהו שהוא כל הזמן קורה. אז זה לא ברור לי איך אנשים בכלל יידעו את הדבר הזה בשוטף. איזה מנגנונים יהיה עבורם לשלם שלא באמצעות הרב קו, כמו מכונות?

זה מה ששאלתי.

מה שאנחנו בעצם אומרים, אנחנו רוצים שזה יקרה, אבל שזה יקרה קודם כל כשהפתרונות יגיעו אל הנוסע, לא כשהנוסע יצטרך להגיע אל הפתרונות, שזה מה שאתם מציעים עכשיו. להגיע לעמדות שירות של הרב קו, להגיע לדונגל.

לא, אבל אמרתי שזה בפריסה מאוד מאוד נרחבת.

אני לא יודע אם את נוסעת בתחבורה הציבורית - - -

לא.

לא. אבל אני אומר לך, גם מהחוויות שלי וגם מהמוקד, יש לנו מוקד פניות ציבור, התהליך שאתם עובדים בו היום של הרב קו והמעבר ממשתמש שאין לו רב קו למשתמש שיש לו רב קו, זה תהליך כואב וקשה. זה לקחת את הילדים להצטלם בתחנה מרכזית או אני לא יודע איפה עם תעודות מזהות, במקום להעלות את הפרטים שלהם באיזה פורטל במחשב. זה לצאת בזמן של יום עבודה, כל תקלה שיש על הכרטיס אתה צריך - - -

לא, יש פה מענה.

אז אני חושב שקודם כל תשדרגו, וזה משהו אפשרי, זה לא משהו בלתי אפשרי, אני לא מבקש פה איזה - - -

אז אנחנו משדרגים, אנחנו כל הזמן משדרגים.

קודם כל תשפרו את התשתית שתאפשר לציבור להשיג בהמוניו את האופציות האחרות, ואז תעשו את הכפייה.

הבעיה שדיבר החבר הזה, עוד פעם האוכלוסייה החלשה.

אז יש מכונות, בשביל זה צריך לשים מכונות.

גיל, אני רוצה לומר לך שאני מאוד קשובה לכל דבר שאתה אומר, אני עברתי את התהליך הזה בהפצה של הרב קו בתחילת הדרך שלו. וכמה שפרסמנו וכמה ש - - -

יש לי הרבה מה להגיד על התהליך בתחילת הדרך, אבל זה לא מטרת הדיון.

לא, זו לא מטרת הדיון, אני רק רוצה להגיד לך שניסינו לעשות הכל ועד שזה לא הגיע לדקה התשעים היו לי תורים בלי סוף.

אני אגיד לך למה. כי השיטה שלכם זה להביא את הנוסע אל הרב קו. השיטה הנכונה זה להגיע עם הרב קו אל הנוסע.

עשינו את זה, הלכנו - - -

זה לא סביר שאנשים צריכים בשביל הנפקת רב קו לעמוד בתור באיזושהי תחנה מרכזית או קניון, זה לא סביר בעיניי.

הלכנו לבתי ספר - - -

טוב, אני חושב שהשעון רץ והדברים נכוחים.

למה, כשאתה קונה עם כרטיס אשראי אתה לא נכנס לקניון?

לא, אני מזמין בטלפון. מתקשר.

כמו שהם אומרים, פסגת זאב זה עיר, זה עיר. קח את פסגת זאב מזרח, אם הילד שלי אני נותן לו 30 שקל, "תלך אצל הנהג", והוא נותן לו את ה-30 שקל והוא שם לו אותם ברב קו זה 60 שקל. היום, אם כבר הנהגים לא ממלאים את הרב קו, איפה בפסגת זאב - - -

יש כמה בתי עסק בפסגת זאב שיעשו את זה.

בתי עסק, לא בתי עסק - - -

שבקרבת תחנות אוטובוס ובקרבת - - -

אני לא ראיתי. אני מסתובב שמה הרבה. חוץ מזה אנשים לא כל היום יש להם - - - אני, כמה שאת רואה אותי, אין לי טלפון חכם, אני יודע מה קוראים לו? אני לא מסוגל את כל הדברים שאתם יכולים לעשות, "הלו, שלום, מה נשמע? מה עניינים?"

אליהו, זה בעיות של כל בני הגיל שלנו. זה לא יעזור לנו, לא נהיה צעירים.

בסדר, תיקח דוגמה, כבוד הרב, במגזר החרדי. מי מחזיק טלפון חכם?

לא חייב טלפון חכם. לכן דאגנו לכל בתי העסק.

חוץ מזה תיקחו את כל המכשירים של תחנות הרכבת, את שמה 100 שקל, חוזר לך, "אין לי עודף כרגע". ההוא מסכן מה עכשיו יעשה, יש לו רכבת, הוא ממהר לעבודה. אני הולך בבוקר רוצה לשים, ואין לו ישראכרט, אין לו מכשיר ויזה.

רגע, זה נכון מה שאמרת עכשיו?

כן, כן.

אני לא שמתי, אז אני לא יודע. אם הוא שם 100 שקל ויגידו לו שאין עודף?

אין, אין. לפעמים אתה שם 50 שקל, אין עודף. במכונות, בטח.

גם 50 אי אפשר. גם ב-100.

גם 50 אי אפשר.

אז אולי תסדרו את כל התקלות האלה, ואז תצאו עם זה לציבור.

אם יה מספיק כסף ועודף לכל - - -

המכשירים החדשים כששמו אותם, אני ניסיתי, זה לא קורא אותם.

אולי נזמין את משרד התחבורה לסיור בשטח לראות את הדברים. זה ממש - - - אני לא מבין את זה. זו בעיה ידועה, בכל הדיונים חוזרת.

יהיה אתר אינטרנט של משרד התחבורה שיפרט בדיוק איפה, באיזה אזור אפשר להטעין. גם באפליקציה אפשר יהיה, אתה תוכל לדעת בדיוק איפה שאתה עומד איפה יש לך בסביבה שלך.

אני מציע שזה יהיה על התחנות גם. כי אנשים אין להם - - -

יהיו רול-אפים גם עם פירוט.

באוטובוסים בכלל יש לכם?

אני לא ראיתי בכלל את הדבר הזה.

אתה לא רואה טלוויזיה, אז אתה לא רואה.

הגב' חורי, אמרת פה משהו, בתקופת ההתחלה של רב קו, שלומית עדה, אני הצעתי בשעתו הצעת חוק שיהיה מרכז שירות לרב קו במשרד התחבורה. שנים זה לא זז, עד שזכינו שמשרד התחבורה יציע הצעת חוק ושילבו את הצעת החוק שלי, לקח לפחות שלוש או ארבע שנים. אני אומר גם עכשיו, כדאי לעשות את הדברים, אני לא אומר לא לעשות כי בעיקרון כולנו מסכימים, צריך לעשות את זה באופן שאנשים לא יסבלו. מרכזי השירות האלה זה סבל לאנשים. לא צריך לחזור על טעות אחת פעם שנייה. אז, כשהיו תורים ארוכים אצל סטודנטים ואנשים עמדו בתור ורבו מי היה קודם, בתחנה המרכזית, שגם הפיח של האוטובוסים נכנס לתוך ה - - - את היודע איפה זה היה.

אז אני רוצה להגיע לסיכום ואני חושב שבסיכום אנחנו נבטא את כל הדברים שדיברנו כאן. קודם כל לפרסם את השינויים שיחולו בתחבורה הציבורית בירושלים החל מאחרי פורים, מה-8 למרץ 2018. חייבים מאוד מאוד לפרסם. אני לא יודע מה יגידו לישראל כץ בחקירות על זה שהוא פרסם בעיתונים ואיזה, הוא צריך להתפלל, שר התחבורה, שהוא יקבל המון ביקורת, אחרת יגידו לו שהוא קיבל שוחד תקשורתי.

זה מושג חדש שנכנס למדינה שאני לא יודע, אני הולך לדבר על זה היום במליאה. מושג חדש, יש "שוחד דברים". יש מושג כזה "שוחד דברים", שאני נותן למישהו חנופה, אבל בשום חוק בעולם אין עבירה של שוחד דברים. אבל מהיום, אם הוא יפרסם מודעות בעיתונים, למרות זה שהתקשורת מאפשרת, הוא יפרסם בכל העיתונים, בכל לוחות המודעות ואני רוצה שמה שאתם מפרסמים באינטרנט יהיה גם על הלוחות של האוטובוסים. יש הרבה אנשים, ולא רק במגזר הבדואי, שאין להם אינטרנט.

לאפשר לנוסעים המזדמנים לרכוש כרטיס אנונימי אצל הנהג במזומן, והוא יקבל כרטיס מהנהג עם נסיעה, אמנם בלי הנחות מיוחדות. אגב, בנסיעות הבאות הוא כן יקבל, זאת אומרת - - -

באנונימי אין הנחה.

יש הנחה של 20 אחוז, הוא יוכל להשתמש באנונימי.

הבנתי, אבל הוא לא יוכל לקנות אצל הנהג כרטיס רגיל.

לא, כי זה צריך להזדהות.

בנוסף, צריך גם להודיע את זה לציבור, שכרטיס שהוא קנה אצל הנהג, הוא אמנם רב פעמי, אבל הוא במחיר מלא.

בנוסף בכל האוטובוסים, איפה שיש את הכתוביות, יהיו כתוביות שאומרות שהחל מה-8.3 - - -

מהיום, ממחר?

מעוד כמה ימים.

בעוד כמה ימים, שאנשים יתרגלו שאחרי פורים.

שזה יהיה כל הזמן, לא רק חודש כמו שהם אמרו.

לא, תכף. גם אחר כך. צריך לקבוע תקופת הסתגלות ללא קנסות של לפחות חצי שנה, שאנשים יתרגלו לנהלים החדשים. פקחים יוכלו לתקף את הכרטיסים כי העיקרון שלנו, של הוועדה ושל חברי הכנסת, אדם ששילם ולא תיקף, איננו גנב ולכן צריך לאפשר לו לגשת, הפקח צריך להגיד לו, "אדוני, אתה לא תיקפת, פעם הבאה תזכור לתקף בזמן".

אנחנו מבקשים התקנת מכשירים באוטובוסים מפרקיים. שיהיו שם קופות לרכישת כרטיסים בתוך האוטובוס כמו בבאר שבע. לפחות בירושלים ולפחות בתקופה הראשונה. יש לכם קופות ניידות כאלה?

זה לא יהיה ב - - -

לא, אי אפשר לנסות?

אז אולי כדאי לחכות שזה יהיה.

כי בהתחלה אתם חייבים שיהיה אופציה.

למה להעלים מהציבור - - -

רבותיי, אני באמצע סיכום! הדיון נגמר. אנחנו מבקשים להאריך פעילות הדיילים בתחנות לפחות חודש אחרי פסח. אני הייתי מציע למשל בתחנות עמוסות, כמו בחול המועד בכותל המערבי, שיעמדו דיילים כל הזמן ויאפשרו לאנשים לא ליצור תורים וויכוחים בעניין הזה, יש מספיק בעיות שם בכותל.

כבוד היושב ראש, גם בתחנה מרכזית.

אני מבקש ממשרד התחבורה ליצור שינוי במדיניות ההכנסות בסיטיפאס, שלפקח תהיה סמכות לעזור בתיקוף הכרטיס ולא רק להזמין משטרה ולתת קנסות למי שלא תיקף.

אני מבקש שבירושלים, באותה תקופת ההסתגלות של כמה חודשים, לפחות שלושה חודשים, תהיה עלייה בכל הדלתות בירושלים. אני יודע שיש אפשרות כזו ומשרד התחבורה מונע את זה מסיבות שונות, לפחות בתקופה הזאת לפתוח את הדלתות. כי אם באמת אנשים יכולים לעלות בלי להעסיק את הנהג, שיעלו וייסעו, זה יעזור גם לנהגי המכוניות הפרטיות שעומדים מאחורי האוטובוס ומחכים שהוא יגמור להתווכח.

אנחנו רוצים שיהיה פרסום בכל כלי הפרסום, בכל כלי התקשורת, בלי אפליה במי שנותן סיקור חיובי, סיקור שלילי. אנשים לא יודעים ולפני החג שכולם יידעו שאחרי פורים הולך להיות שינוי.

הדונגל. דונגל קוראים לזה? הדונגל ומרכזי השירות הם לא פתרון מספיק ואנחנו צריכים שתמצאו עוד פתרון.

בשלב הראשון 50 הדיילות או הדיילים ימכרו את הדונגלים.

פתרונות למה? לטעינה?

לא, פתרונות להסתגלות. ההסתגלות לציבור, הדונגל זה רק לאנשים שיש להם אינטרנט, סמארטפונים וצעירים.

לא, אבל פירטתי פה לפחות 70 בתי עסק בירושלים שיעשו את זה בלי דונגל, אתה פשוט תגיע כמו שאתה קונה משהו בקיוסק.

אבל בקיוסק אי אפשר לקנות רב קו, אפשר רק להטעין.

אתה לא מדבר על טעינה, אתה מדבר - - -

אני מדבר על רב קו.

יש סימון אחיד לבתי עסק? יש משהו של משרד התחבורה?

יהיה רול-אפים ומדבקות.

היא אמרה דבר נכון, בכל חנות צריך שיהיה שלט גדול. שיהיה שלט פשוט, "כאן מוכרים".

איך אני יודעת שיש פה עמדה של משרד התחבורה?

תהיה מדבקה.

מה עם עמדות מפעל הפיס, לא הגעתם לזה שם?

לא.

למה?

ניסיתם?

אפשר לדבר עם יו"ר מפעל הפיס ש - - -

אבל שאנשים לא ימלאו כרטיסים למזל.

אבל יש בעיה, בגלל שאסור למכור את זה מתחת לגיל 18, אנחנו לא רוצים שזה יהיה - - -

אני מתייעץ איתכם, האם אתם חושבים שכדאי להכניס למפעל הפיס? היועצת המשפטית אומרת שלא, כי הוא כבר יגיד 'תמלא טוטו, תהיה עשיר".

לא, זה הימורים. זה לא - - -

עוד שני דברים אני רוצה לומר. אני רוצה להודיע לפקחים כולם ולנהגים שמותר לאדם להשתמש בכרטיס רב קו שאיננו עם התמונה שלו. דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים.

מה זאת אומרת?

למשל יש לי ילד שקוראים לו משה ויש לי ילד שקוראים לו חיים, אז שחיים יוכל לקחת את הכרטיס של משה.

זה כבר היום אפשרי.

זה כבר היום אפשר לעשות.

כן, אבל הפקחים לא תמיד יודעים את זה.

כן, אבל אם קוראים לך שלמה ואתה בא עם הכרטיס של רבקה ושניכם 45, אז זה לא כל כך מתאים.

לא מנויים. זאת אומרת שאחד מהילדים שלך לא יוכל - - -

ובלבד שהוא בקבוצת הגיל לזכאות הזאת, זה ברור.

ובפרט שלא מדובר במנוי תקופתי חודשי.

למשל אני לא אסע עם הכרטיס של אמא שלי, שהיא כבר - - -

לא, אבל גם אם אתה ממלא חופשי חודשי, אתה לא יכול לתת לכל המשפחה להשתמש בחופשי חודשי.

לא, אני מדבר על הכרטיסים הרגילים. אבל צריך להודיע את זה גם לפקחים כי - - - הם כבר לא עושים בעיות? טוב.

עוד משפט אחרון, שהעלה פה אליהו וגם יעקב, לדאוג שבכל מכונות התיקוף ברכבת הקלה ובאחרים, יהיה עודף לשטרות גדולים. בעיקר זה ברכבת הקלה הבעיה נכון? ברכבת הקלה שיהיה עודף לשטרות של 50 ו-100 שקל.

תודה רבה על הדיון, תודה שבאתם ונקווה שזה יהיה לטובה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:02.