ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-22OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 703

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום ראשון, כ"ו בשבט התשע"ח (11 בפברואר 2018), שעה 10:07

1. צו הרוקחים (תיקון תוספת רביעית ד' לפקודת הרוקחים), התשע"ח-2018

2. תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מיכל בירן

מירב בן ארי

משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

שי רינסקי - מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

ד"ר אסנת לוקסנברג - ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות

רינת בכר - מנהלת המחלקה לתמרוקים, משרד הבריאות

פרופ' מתי ברקוביץ - משרד הבריאות

נילי חיון דיקמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ד"ר ענבר צוקר - מינהל רפואה, משרד הבריאות

ד"ר ליאור לוינשטיין - משרד הבריאות

אנואר חילף - משרד הכלכלה והתעשייה

תכלת רמות - יועצת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

שנדור סלקובסקי - מנהל המחלקה המסחרית-כלכלית, האיחוד האירופי

יואב גזית - יו"ר ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים בישראל

הדר מרלי - מנהלת ענף התמרוקים, התאחדות התעשיינים בישראל

שלו בראנצ - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים בישראל

ירמיהו מזרחי - התאחדות התעשיינים בישראל

מרסלו גוטהלף - התאחדות התעשיינים בישראל

אורנה ובר - יושבת ראש ארגון הקוסמטיקאיות

חנה לאידרשניידר - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

כפיר גונר - כימאי פיתוח, איגוד לשכות המסחר

ענת רוזה - מנהלת רגולציה, לוריאל ישראל, איגוד לשכות המסחר

יוסי ברגמן - יועץ הנדסי, איגוד לשכות המסחר

ד"ר שרה טל - רגולציה של תמרוקים, איגוד לשכות המסחר

שחר עינב - מנהל רישום ורגולציה, איגוד לשכות המסחר

שלמה שניזיק - חבר הנהלת חטיבת התמרוקים, איגוד לשכות המסחר

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

אמנון תגורי - מנכ"ל ג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי

הלנה ביילין - עו"ד, יועצת משפטית, ג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי

גולן שלמה אלבז - מנכ"ל ביוטיקייר

אלון אלבז - סמנכ"ל ביוטיקייר

רבקה מזרחי - יהודית ל. מזרחי בע"מ

גלי עמיר - תמרוקים

אייל מנצור - סמנכ"ל איינשטיין בע"מ

צוריאל עובדיה - מנהל איינשטיין בע"מ

מורן שקלאר - עו"ד, יועצת משפטית, אפי חורי הפצה

מיה יעקובס - מנכ"לית עמותת צלול

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/את את ג'ימס ריצ'רדסון

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את א.פ.י. חורי הפצה בע"מ

עלאא ח'לאילי - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את אלקליל בע"מ

טל בנוש - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את א.פ.י. חורי הפצה בע"מ

פז אגמון - שדלן/ית

ענת מימון

אפרת סלבי

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים

צו הרוקחים (תיקון תוספת רביעית ד' לפקודת הרוקחים), התשע"ח-2018

תקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ח-2018

בוקר טוב. היום ה-11 בפברואר 2018, כ"ו בשבט התשע"ח, השעה 10:07 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום צו הרוקחים (תיקון תוספת רביעית ד' לפקודת הרוקחים), התשע"ח-2018 ותקנות הרוקחים (תמרוקים), התשע"ח-2018.

אני יודע שיש לכם הרבה הערות על דברים שכבר עברנו ולא סגרנו. אימצנו שיטה שעושים בדיונים אחרים כאשר כל מה שבמחלוקת, אנחנו חוזרים אליו בסוף. זה לא אומר ששכחנו. אם אתם רוצים תזכורת, ענת תאמר מה הנושאים. לא ויתרנו, זה בא אלינו בכל מיני צורות ובכל מיני שפות. אנחנו יודעם שזה קיים ונתמודד עם זה, אבל אמרנו שאנחנו לא רוצים לפגוע בגופים שהפרנסה שלהם תלויה בהחלטות שלנו ואנחנו בוודאי לא רוצים לפגוע בבריאות הציבור וביחד נמצא את הפתרון. שיהיה ברור. אני לא רואה כל צורך להיות בלחץ. אנא מכם, רדו מהלחץ. אני מרגיש כאילו אם זה לא יתקיים כך, זה יהיה טירוף. תירגעו. יש לנו מספיק צרות בחוץ, תשאירו אותן מחוץ לשולחן הזה. אנחנו נמצא את הפתרונות ולא נתחמק מהבעיות.

נדמה לי שגם יצא מייל בנושא.

כן. לגורמים הרלוונטיים מהם אני צריכה את התשובות. אני רק אזכיר שבישיבה הקודמת התחלנו עם פרק ז', הפרק של היבוא המקביל. נשארו לנו בו שני סעיפים שנסיים עכשיו ואז נחזור לתחילת התקנות ונעבור לפי הסדר.

אני אעבור על הנקודות שעלו בישיבה הקודמת שעדיין נשארו פתוחות ונחזור אליהן בסוף. קודם כל, הנושא של המדינה המוכרת. הייתה בקשה להוסיף מדינות ובנוסף עלתה בקשה לכלול את ישראל ברשימת המדינות המוכרות כדי לאפשר יבוא של מוצרים שמשווקים רק בישראל ומיוצרים רק לצורך שיווק בישראל.

בנוסף, לגבי תקנה 28, הבקשה להיתר של תמרוק שאינו רגיש, אתם ביקשתם שהמסמך יכול להיות חתום גם בידי הספק עצמו ממנו מביאים את הסחורה. זה משהו שכבר הוסכם ונכנס בנוסח. זה בסעיף 28(א)(4).

נקודה נוספת. התעורר במהלך הדיון על תקנה 28ב אבל זה משהו שבאמת נוגע גם לדברים אחרים בהם ניגע ואלה תנאי אחסון והפצה נאותים. עלתה כאן בקשה שזה יהיה כפי שהורה היצרן. אמרנו שכאשר נגיע לתוספת, שם באמת לכאורה יש את תנאי האחסון וההפצה ואז ניגע גם בנושא הזה.

סליחה, אני מבקש לתקן אותך. הייתה הסכמה של משרד הבריאות.

נכון, ואמרנו שכאשר נגיע לתוספת, נתקן את זה.

כן.

אני רק מזכירה. עוד לא הגענו לתוספת.

תקנה 29. הייתה בקשה של משרד האוצר לקבוע את גדר שיקול הדעת מתי אפשר לבקש בדיקות ומסמכים נוספים.

תקנה 30. התקנה של עיון בתיק התמרוק ושמירת הסודיות. שינינו את הנוסח כך שהסודיות תישמר במשך חצי שנה ממועד הפנייה. יחד עם זאת עלה חשש מהנושא של התקנה והועלו השגות לגבי הנושא של הפגיעה בסודיות של תיקי התמרוק. ביקשו למצוא איזשהו פתרון גם שלא יעמיד את הנציג האחראי שהוא עובד של אותו יבואן במצב בעייתי שהוא לא מגלה לו על פנייה שכזאת, ובכלל לבדוק את האפשרות הזאת לגשת לתיקי התמרוק לצורך בדיקת אישור לייבא של מישהו אחר. זאת תקנה שאנחנו צריכים עוד לבדוק אותה.

בתקנה 31 הייתה לנו הוועדה המקצועית שאמורה לקום במשרד הבריאות לצורך מתן היתרים. עלתה בקשה להבהיר לגבי מי אותה ועדה, מה יהיו הסמכויות שלה, מי יהיו הגורמים שישבו בה.

תקנה 32. אמרנו שנוסיף אפשרות השגה גם על החלטה לבקשה להיתר. זה משהו שנוסיף בנוסח. כנראה שנצטרך לעשות את זה במסגרת החקיקה הראשית.

תקנה 33. מסלול מהיר.

לא קראנו אותה.

קראנו אותה. דיברנו על כך שצריך יהיה להבהיר שהכוונה לשישה משלוחים של אצווה או אצווה אחרת. כלומר, לא רק כי זאת אצווה זהה אלא אותו מוצר גם אם אלה אצוות שונות, אם היו שישה משלוחים שקיבלו היתר – אז יהיה מסלול ירוק. זה משהו שנבהיר בנוסח.

הגענו לתקנה 34.

יבוא מקביל של מוצרי תינוקות.

אנחנו נגיע לזה היום בכל מקרה בהגדרה של מוצר רגיש ולכן לא הזכרתי את זה.

בסדר. נגיע לנושאים האלה.

ג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי. בוקר טוב. אני מבקש להזכיר שאנחנו מבקשים ליידע את הוועדה שאצלנו אנחנו עוסקים במוצרי טראוול ריטל בדיוטי פרי.

מה זה המושג הזה?

אנחנו למעשה רוכשים את המוצרים שלנו מספקים בחוץ לארץ אבל המוצרים האלה בחלקם הם שונים. הם מיועדים לשוק ה-טראוול ריטל. לומר, יש לנו לעתים בעיה עם השפה ואנחנו מבקשים להזכיר את העניין הזה.

סימון על גבי המוצר?

כן. יש לנו בעיה עם השפה.

נגיע לתקנות האלה.

אנחנו מגיעים למצב שאנחנו שמים מדבקות שזה דבר לא מקובל. תקנה 26. תודה רבה.

אני עורכת דין ממשרד שיבולת, אבל אני יועצת משפטית של דיוטי פרי ריצ'רדסון. מה שניסינו להגיד גם בפעם הקודמת זה שהדיוטי פרי, גם בפסיקה וגם במקומות אחרים – ואני לא אכנס לעניינים משפטיים – זכה להבחנה בין הרבה דברים, בין החנויות בארץ, כי הסחורה שמגיעה, כמו שניסה לומר אמנון תגורי, מגיעה מיצרנים.

הוא אמר. הוא לא ניסה.

אמר. אני מעט ארחיב. הסחורה מגיעה מספקים בחוץ לארץ, שאלה חברות הקוסמטיקה, שוקולד וכל מיני דברים כאלה, בדיוק המוצרים המוכתבים לנו על ידי רשות שדות התעופה. אנחנו לא מוכרים משהו שאנחנו רוצים אלא אנחנו מוכרים משהו שמוכתב לנו במכרז של רשות שדות התעופה וזה לגמרי האינטרס שלהם. המוצרים האלה נקנים מחברות קוסמטיקה שמוכרות רק לעולם הדיוטי פרי בעולם ולא לשוק המקומי. זה עולם נפרד.

כל המוצרים שלכם לא נמכרים בשוק המקומי אלא רק אצלכם?

נמכרים לא מאותם ספקים ויצרנים.

זה לא מה שאמרת.

אנחנו קונים את זה מספקים יצרניים. למשל אסתי לאודר, יש להם את אסתי לאודר דיוטי פרי טראוול ריטייל עולמי, חטיבה, וזה לא אותם הספקים שמוכרים לשוק המקומי.

אבל אלה כן אותם מוצרים.

כן. חלק מהם הם אותם מוצרים וחלק לא אותם המוצרים. לכן כשאנחנו מקבלים את זה, ההסדרים שלנו שונים ויש לנו בעיה עם סימונים בשפה. ההסדרים המיוחדים לדיוטי פרי, אנחנו יושבים עם משרד הבריאות, זה לא משהו שלא עלה לשולחן, אנחנו מנסים למצוא פתרונות שיתאימו לזה שנוכל למכור, לקחת את האחריות שלנו - כמו שאתה גם יודע - לגבי הריספונסבל פרסון, האיש האחראי שאנחנו לא יכולים שזה יהיה אותו איש אחראי בארץ כי אנחנו לא יכולים להיות נתונים בשוק המקומי. אנחנו יושבים ומנסים למצוא פתרונות עם אוזן קשבת ופתוחה במשרד הבריאות. אבל כאן, כאשר אנחנו מדברים עכשיו על התקנות, יש בצורה מאוד מפורטת גם את הנושא של השפה. למשל, עלון, הוראות שימוש.

אני לא רואה את זה בתקנה 26.

יש בתקנה 53 ויש בתקנה 28. זה מופיע וזה חוזר על עצמו. אני אשלח לך אחר כך את הדברים בכתב ואת המיקומים. רק רציתי שזה יהיה על השולחן.

לגבי היבוא המקביל, צריך לצרף את האריזה של התמרוק אבל לגבי הסימון עצמו, זה באמת בהמשך, ב-53, שעוד לא הגענו אליו.

ב-53 אבל ב-26 יש את ההפניה. אני אעביר לך את הדברים אלא שרציתי לשים את זה על השולחן כי משרד הבריאות מחפש אתנו הסדר מיוחד ויכול להיות שהוא יזדקק אפילו לקבל את האישור. תודה רבה.

אתם מטפלים בזה?

כן. סיימנו דיון ואנחנו עדיין בוחנים.

יותר מדיון אחד.

אם כן, זה בטיפול. יופי.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

אני נציג האיחוד האירופי בישראל. אדוני היו"ר, ברצוני להודות לך ולחברי הוועדה על ההזדמנות שניתנה לי להגיע לכאן וברצוני להעיר מספר הערות. האיחוד האירופי נותן את תמיכתו המלאה לרפורמות שעשתה ממשלת ישראל, בנושא חשוב זה. אנו בעצם מאוד גאים בעובדה, שאתם רוצים שהמערכת הרגולטורית הזאת תהיה כמה שיותר זהה למערכת הרגולטורית הקיימת באיחוד האירופי. אני חושב שהמערכת הרגולטורית של האיחוד האירופי אשר אומצה בשנת 2009 היא טובה מאוד, מאחר והיא לקחה את השיקולים להגנת הצרכן מצד אחד ואת השיקולים הכלכליים מהצד השני. לדעתנו ומנסיוננו ביישום הדברים משנת 2009, מאד חשוב לקחת בחשבון הן את השיקולים הכלכליים והן את השיקולים להגנת הצרכן.

התחלנו לשתף פעולה עם הרשויות בישראל וכפי שידוע לכם, באוקטובר ארגנו טיול לבריסל, עבור משרד הבריאות ומשרד הכלכלה על מנת שהם יקבלו ממקור ראשון מידע ופרטים לגבי הרגולציה. בהסתמך על המסמך האחרון שעליו אתם מדברים כאן בוועדה, המומחים שלנו למסחר אירופאי כמו גם המומחים שלנו לתעשייה האירופאית, הצליחו לזהות מספר הבדלים בחקיקה האירופאית. אין עוררין על כך שיש תיקונים נקודתיים וישראל צריכה להתמודד עם זה אחרת, אבל יש כמה סוגיות בסיסיות שאיתן יש לנו בעיות ואני אציין כמה מהן.

סוגייה אחת היא נושא ההגדרה הנוכחית של יבוא מקביל. אנו לא מתנגדים ליבוא מקביל שהוא גם חלק מהחקיקה האירופית, אבל יש ליצור זאת כשווה עבור כל היבואנים. חשוב לא פחות, זו ההגנה על זכויות הקניין הרוחני כאשר מפעילים את מערכת היבוא המקביל.

סוגייה שניה היא תקופת היישום. אנו אימצנו את החקיקה שלנו בשנת 2009 ולקח לנו ארבע שנים עד שהנפשות הפועלות בשוק האירופי יאמצו את החקיקה החדשה. לדעתי, חשוב מאוד שיהיה מספיק זמן לחברות וגם לגופים אחרים ואפילו לרשויות, כדי לאמץ ולהתאים עצמם לדרישות החדשות.

הסוגייה השלישית שרציתי להעלות, היא על מי מוטלת האחריות. גם כאן, אני חושב שזהו מושג חדש ברגולציה שלכם ואנו בעד זה, אבל מאוד חשוב שהוא יוגדר בצורה כזאת שזה לא יגביל שווקים ולא ימנע מחברות את הפעילות בשווקים, בין אם מדובר בחברות ישראליות מקומיות או חברות מחו"ל. כך שבסוגייה זו, יש לנו קצת ספקות.

לכן בגין כל הסיבות האלה ואנו באמת תומכים במאמץ שאתם משקיעים, אבל אני חושב שנדרש לכך עוד קצת זמן. אנו בעצם מתכננים לארגן מערך סדנאות חדש, בשיתוף עם לשכת המסחר הישראלית, נציגות האיחוד האירופי וכן נציגות התעשיה האירופית. התאריך המתוכנן עבור סדנאות אלה, שמטרתן לשתף ולחלוק איתכם במידע נוסף, הוא ה- 20 בפברואר. זה יתקיים בירושלים במקום לא מרוחק מכאן, אבל אם מעדיפים ואם תזמינו אותנו, נוכל להגיע לכאן ולקיים זאת בכנסת.

זה כל מה שרציתי לומר, אנו נשמח לשתף איתכם פעולה ולעבוד מולכם עד כמה שאנו יכולים, אבל בכל זאת נדרש לכך עוד קצת זמן.

תודה רבה.

תודה.

אני אתייחס בקצרה. לכאורה מצביע כאן נציג האיחוד האירופי על פערים בין החקיקה הישראלית לבין החקיקה שנוהגת באירופה. אמרנו את זה מספר פעמים ובתווך, בין הישיבה הקודמת לישיבה היום, זה נותן מענה לעוד כל מיני בעיות אמיתיות או לא אמיתיות שעלו כאן בפעם הקודמת ותכף נתייחס אליהן. יש לישראל נכונות – דיבר גם מנכ"ל משרד הכלכלה וגם אנחנו ממשרד הבריאות – להגיע למערכת רגולטורית זהה למערכת האירופאית תחת הסכם הכרה הדדי שיהיה בין האיחוד האירופי לבין ישראל. יש מסגרת של הסכם, הסכם ה-אקא המפורסם שיש רצון שלנו להתאים אותו למסגרת האירופאית. הוא לא צריך לעכב את החקיקה עכשיו. אנחנו חשבנו שבטווח הזמן שמיד אחרי החקיקה יחד עם משרד הכלכלה, מינהל סחר החוץ שם, ומשרד הבריאות, נפעל בדבר הזה. דיברנו על זה, אם אתה זוכר, גם בסיבובים הקודמים. זה יהיה הפתרון האולטימטיבי להרבה מאוד קשיים שעלו כאן.

גם מקצועות הבריאות.

לא נערבב שמחה בשמחה.

אני אומר שדיברתי קודם עם הנציג של האיחוד האירופי, בהנחה שיש נכונות גם של האיחוד האירופי לעניין, מבחינתנו זה יהיה דבר מצוין לעשות אותו. זה ייתר הרבה מאוד תהליכים שאנחנו עושים כאן לצורך העניין. המשמעות של זה היא שמוצר שעבר נוטיפיקציה באירופה ומונה שם נציג אחראי, באופן אוטומטי עובר נוטיפיקציה גם כאן והנציג האחראי באירופה הוא הנציג האחראי בישראל. לשם כך צריך מערכת הסכם הדדית שמחילה את החובות שאנחנו צריכים שיחולו, שיחולו באופן הזה. ככל שיש נכונות אירופאית לכך, זה מבחינתנו זה מאוד פשוט. בהיבט הזה, הכדור הוא במגרש האירופאי.

זה גם ייתן מענה לכל מי שרוצה לעשות נוטיפיקציה רק בישראל ואז, ברגע שהוא עושה נוטיפיקציה בישראל, הוא בעצם עשה נוטיפיקציה גם באירופה. זה חוסך לנו את הצורך לעבוד מול מערכת של נציגים אחראים. אנחנו לא נצטרך לעשות את זה כי הם במדינת המקור שלהם יעשו מולם את הנוטיפיקציה ואת ניהול האחריות מולם ואנחנו נעבוד עם מי שירצה לעשות נוטיפיקציה רק בישראל. זה ממש פתרון שהוא טוב להרבה מאוד צרות שעלו כאן.

בנוגע ללוחות הזמנים. היושב מכיר את סד הלחצים שכולנו נתונים בו להשלים את התהליך מהר. אנחנו מסכימים שיותר זמן היה יותר טוב, אבל אנחנו משאירים את זה כמובן להחלטות היושב ראש והוועדה באיזה לוחות זמנים הם רוצים לעבוד.

תודה. אנחנו היום מתכנסים לארבע שעות. אני מודה אנחנו נעשה את זה מאוד קצר. ההתערבויות יהיו מאוד קצרות. קחו את זה בחשבון. ביום חמישי מתחילים מרתון אחר שמביא אותנו עד לפסח וזה חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים הכול דחוף. מי שמכיר את התהליך, יודע. תבינו, אני לא אעכב. כל מה שאנחנו יכולים להתקדם, אנחנו נתקדם, מה גם שאנחנו צריכים לעשות גם תיקוני חקיקה לפחות עם הבשמים ואולי גם עם האחראי, חברה או רק בן אדם. כל הדברים האלה מחייבים אותנו לעבוד מאוד מאוד קשה ומראש שלא ישפטו אותי אני אומר שאין התחייבות לדחות את הדיון ואת ההצבעות. אתם רואים שהיום אלה החלטות פה אחד ואין חברי כנסת שיפריעו כאן. לא שהם מפריעים, אבל הם לא כאן.

אנחנו נתקדם וכפי שאמרתי בפתיח, אנחנו נחפש פשרות כדי להגיע לסיכומים חיוביים מה גם שבאמת, כמו שאמר מנכ"ל משרד הבריאות, אם נוכל לפעול בהתאם להנחיות של השוק האירופי, אנחנו נשמח מאוד שניראה שם למרות שהמדינות האירופאיות לא תמיד מזדהות אתנו ועוזרות לנו בדברים אחרים והמבין יבין.

אני מנכ"לית עמותת צלול. צלול היא עמותה מובילה לשמירה על הים בארץ. אני כאן היום מכיוון שיש עוד דבר חשוב בחקיקה שלא מופיע ונמצא בדירקטיבה האירופאית וזה כל הנושא של הנאנו פלסטיק. הבעיה של זיהום פלסטיק בימים ובאוקיאנוסים הפך לבעיה מאוד גדולה בכל העולם. יש מודעות גדלה והולכת לכך שעד שנת 2050 אומרים שיהיה יותר פלסטיק בים מאשר בעלי חיים. אחת הבעיות החמורות ביותר היא החלקיקים הקטנטנים שאנחנו רואים בתוך מוצרי הקוסמטיקה שהם בעצם עשויים מפלסטיק ובכל שפופרת של סבון נוזלי או בהרבה מאוד מוצרי פילינג, הנקודות הקטנטנות הכחולות – גם במשחת שיניים – הן בעצם מאות אלפיי או עשרות אלפי חתיכות של נאנו פלסטיק.

זה קשור לתקנות שלנו?

זה קשור לחלוטין כי התקנות האלה לא מופיעות בחקיקה כאן והתמרוקים אלה, אוסרים על ייצור שלהם ועל מכירה שלהם. אני רוצה שזה יהיה חלק מהתקנות האלה.

התכתבת עם הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות בנושא?

טרם. רק אתמול בלילה גיליתי שמתקיים הדיון הזה ולכן הגעתי לכאן.

אני שמח שגילית אתמול בלילה כי אחרים היו עסוקים בדברים אחרים. בבקשה, תפני אליהם, תכתבי להם, ואם אנחנו יכולים לעשות משהו למען הים, נעשה.

זאת סוגיה בינלאומית מאוד גדולה, הרבה מעבר לים. בארצות הברית, באנגליה ובקנדה יש כבר חקיקה מתקדמת בנושא.

תפני למשרד הבריאות.

אני יועץ רישוי. הייתי רוצה, אם יורשה לי, לומר שאני חושב שכל נושא הרישוי החדש – ולי אישית אין בעיה שזה יהיה – לא נראה לי שמישהו נתן את הדעת לעניין של עליית המחירים שתהיה בעקבות הרגולציה החדשה, אם אלה היצרנים ואם אלה היבואנים, בעקבות ההוצאות הנוספות שיהיו להם. היום לצורך הוצאת רישיון הסכום הוא בסביבות ה-3,000 שקלים כולל בדיקות מעבדה, כולל ההגשה, כולל הכול, והעלויות האלה הולכות להיות לפחות פי שלוש למוצר.

מי שאמור להתייחס לזה, אלה לפחות שני משרדים למרות שזה אמור להיות גם בתת ההכרה של המשרד השלישי. משרד הבריאות לא ממונה על האגרות והדברים האלה, אבל יש לנו כאן שני משרדים – גם האוצר וגם הכלכלה – שזו המטרה המרכזית שלהם, להתמודד עם ההתייקרות. נמצא אתנו מנכ"ל משרד הכלכלה ובמידה ונגיע לסעיף הרלוונטי, הוא יתייחס לכך.

אנחנו ממשיכים בקריאת התקנות.

34. אי מתן היתר בשל הפרה

מצא המנהל כי יבואן עשה אחד מאלה, רשאי הוא לקבוע, בהודעה לנציג האחראי שהיבואן מינה, כי במשך תקופה של חמש שנים מיום מתן ההודעה לא יינתן ליבואן היתר לפי פרק זה, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח חומרת המעשה או הישנותו:

ייבא או שיווק אצוות יבוא מקביל ללא היתר.

ייבא או שיווק אצוות יבוא מקביל שהיא תמרוק מזיק.

ייבא או שיווק אצוות ייבוא מקביל שאינה תואמת את הפרטים שנכללו בבקשה להיתר או במסמכים שצורפו לבקשה.

לפני מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ייתן המנהל ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, והמנהל רשאי, מיוזמתו או לבקשת היבואן, לקצר את תקופת חמש השנים, אם שוכנע כי נסיבות העניין מצדיקות זאת.

המנהל רשאי להחיל הודעה כאמור בתקנת משנה (א) גם על בעל זיקה ליבוא. החלטה על החלה כאמור יכול שתינתן לאחר הגשת בקשה להיתר בידי בעל הזיקה. בתקנת משנה זו, "בעל זיקה" – כהגדרתו בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976, בשינויים המחויבים.

למעשה זאת תקנה שמאפשרת לא לתת היתר בגלל הפרה שהיבואן עשה. חשוב להדגיש שהכוונה ב-(א), בהתאם ל-(ב), שזה לתקופה של עד חמש שנים. כלומר, זה לא בהכרח חמש שנים אלא נציין שם עד חמש שנים.

דבר נוסף שרציתי לשאול הוא האם אפשר גם מכוח התקנה הזאת לבטל היתר קיים או שזה רק עניין של לא לתת היתר מכאן ולהבא. זאת התקנה שעל סמך ההוראות שלה אתם מבטלים מחירים?

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. כן. התקנה הזאת מדברת על אי מתן היתרים אחרים, חדשים לגבי אותו אדם אבל יש כמובן סמכות לבטל היתר קיים בחקיקה הראשית.

ברוכה הבאה חברת כנסת מיכל בירן.

את יכולה לחזור על התשובה?

כן. אני אומרת שהתקנה הזאת מדברת על אי מתן היתרים נוספים. היתרים קיימים, כשגילינו שהוא אוסר לגבי תמרוק מזיק, שאחד מהדברים האלה קרו, אפשר כמובן לבטל את אותו היתר לפי ההוראות שבפקודה לגבי הנושא של תמרוק מזיק. כאן מדובר על רישיונות למוצרים אחרים. זאת הכוונה של הסעיף הזה.

יש עוד הערות? אפשר להמשיך.

35. המשך שיווק אצוות יבוא מקביל לאחר הפסקת השיווק של תמרוק הייחוס

הופסק שיווקו של תמרוק ייחוס בישראל, ימשיך ויעמוד בתוקפו היתר שניתן לאצוות יבוא מקביל לאותו תמרוק במשך שישה חודשים מתום הפסקת השיווק כאמור, אלא אם כן קבע המנהל תקופה קצרה יותר מנימוקים של שמירה על בריאות הציבור. לפני קביעה כאמור ייתן המנהל לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו.

כאן למעשה התקנה קובעת שגם אם תמרוק הייחוס שעל בסיסו ניתן ההיתר כבר לא משווק, עדיין במשך חצי שנה אפשר יהיה להמשיך ולשווק את התמרוק המקביל ואפשר לקצר את התקופה. אני רק אדגיש ואומר שהתקנה לא מדברת על מצב של תמרוק מזיק שם ממילא אוסרים את השיווק, שזה מכוח ההוראות שבפקודה, אלא פשוט שיווק שנעצר מסיבות אחרות.

כן. אני יכולה להסביר. בגלל שרישיון תמרוק יבוא מקביל נשען על קיומו של תמרוק ייחוס. ברגע שאין תמרוק ייחוס והוא כבר לא בשווקים, כבר אין הצדקה ליבוא המקביל. לכן מצאנו לנכון לעשות את ההתאמה הזאת ולוודא שהוא יוכל לפנות. אם הוא כבר קיבל רישיון, הוא יוכל להמשיך לשווק את זה חצי שנה.

ומה אחרי חצי שנה?

אי אפשר יותר. הוא יצטרך להביא מוצר.

זה יבוא מקביל.

היבוא המקביל תמיד נספח. הוא תמרוק ייחוס. הוא לא יכול להיות סטנד אלון כי הרי צריך שיהיה נציג אחראי שייקח אחריות על התמרוק עצמו. הרי הרגולציה על התמרוק נעשית על ידי הנציג האחראי של תמרוק הייחוס ואחרי שהוא אמר שהתמרוק בטוח וכולי, היבוא המקביל יכול לבוא ולומר, הנה, אני אביא את אותו תמרוק שכבר נמצא בטוח. אני מביא אותו. זאת התשתית של יבוא מקביל. ברגע שאין את תמרוק הייחוס, למעשה אין שום בסיס ליבוא מקביל. לכן עשינו את ההתאמה ולאפשר חצי שנה.

צריך להגיד שיבוא מקביל הוא על משלוח. הוא על אצוות. לכן ההיתר הוא על אצווה ולכן זה באמת שיווק שהוא יחסית נקודתי. זה לא רישיון שמחזיק הרבה שנים. אנחנו מניחים שחצי שנה תספיק לו כדי לשווק את המלאי.

ואם הוא רוצה לחדש, הוא מתחיל מאפס.

נכון.

חברת איינשטיין. רציתי לחדד את הסוגיה הזאת. אם במקרה והיבואן הראשי מבטל את תמרוק הייחוס והוגשה כבר בקשה שמונחת במשרד הבריאות להיתר אצווה, שהבקשה תיכנס לתוקף כל עוד התמרוק לא נמצא מזיק, תמרוק הייחוס שהפסיקו אותו.

התקנה היום אומרת ימשיך ויעמוד בתוקפו היתר. כלומר, צריך להינתן כבר היתר. אם זאת רק בקשה, התקנה לא חלה. כך אני מבינה את זה.

נכון. את מבינה נכון.

זה אומר שאם הבקשה כבר הוגשה במהלך של ה-32 ימים ותוך 32 ימים תמרוק הייחוס בוטל, מה דינה של הבקשה?

צריך להגיש בקשה חדשה על סמך תמרוק ייחוס אחר שקיים בשוק. התקנה הזאת רק אם היתר כבר נמצא. מותר רק על סמך היתר קיים.

לשכת המסחר. אנחנו מבקשים שיובהר שמשרד הבריאות יודיע לכל היבואנים המקבילים שהופסק השיווק של התמרוק הזה על מנת שהם יהיו מודעים לכך.

משרד הבריאות, שמעתם את הבקשה של לשכת המסחר? תחזרי.

אנחנו מבקשים שיובהר שמשרד הבריאות יודיע לכל היבואנים המקבילים של אותו תמרוק שהופסק השיווק של תמרוק הייחוס כי אחרת איך הם ידעו?

בכל מקרה, זה מאוד רצוי. תרשמו לטיפולכם. זאת דרישה לגיטימית. כן בבקשה, אדוני.

אדוני היו"ר. זהו אחד מהסכמי המפתח שיש לנו, יש לנו גם את נושא היבוא המקביל בחקיקה האירופית, אבל אנו חושבים שיש להציב את אותן דרישות הן על היבואן הראשי והן על היבואן המקביל. אני חושב שזה מאוד חשוב לתפקודה הטוב של המערכת ולשיתוף טוב יותר של האחריות על תפקודה הטוב של המערכת.

זהו אחד ההבדלים העיקריים בהשוואה לחוק האיחוד האירופי, שרצינו להעלות. תודה רבה.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

מהי ההערה הקונקרטית?

שליבואן המקביל תהיה אותה אחריות כפי שיש ליבואן הראשי, כאשר הם מציבים את המוצר שלהם בשוק, מאחר שהיבואן הראשי אינו יכול להיות אחראי על מוצר שמוצב ע"י יבואן אחר. עפ"י החקיקה שלנו, אותן מחויבויות חלות הן על היבואן הראשי והן על היבואן המקביל.

אני אסביר. כל המטרה של יבוא מקביל במערכת הישראלית היא בעצם ליצור עוד פתח כניסה שהוא יותר פשוט לישראל, שרוכב על התשתית של היבוא הרגיל. אם אנחנו באים ואומרים שזה חל בדיוק אותו הדבר, זה בעצם לומר שאין יבוא מקביל. זה בעצם הניואנס. אני מניח שהוא מתכוון לזה שהוא רוצה שגם יהיה אדם אחראי וגם תהיה חבות כזאת וכזאת. בסדר. זה לא יבוא מקביל אלא יבוא רגיל.

מישהו יכול להסביר לו באנגלית? תסבירו לו.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

כל נושא היבוא המקביל בפרק זה, הוא על מנת ליצור ערוץ נוסף כדי ליבא לישראל מוצרים קוסמטיים, שזה קצת יותר פשוט עם פחות מחויבויות מצד היבואן הראשי. על היבואן המקביל חלות הרבה מגבלות, למשל הוא לא יכול לייבא כל מוצר שהוא רוצה אלא רק אצווה ספציפית שעבורה הוא קיבל את הרשיון. אמנם יש הרבה מגבלות על היבואן המקביל, אבל שוב, זו אמורה להיות מעין פעולת ונטילציה למערכת המקורית. זה עניין של איזון. אבל, אם נקדם את הסכם אקא עם האיחוד האירופי, אני מאמין שזה יוכל לפתור הרבה מהסוגיות שאתם מעלים היום בפורום זה.

עוד הערות לסעיף 35? נמשיך הלאה.

למעשה סיימנו את הפרק שלך היבוא המקביל בכפוף להערות שאמרתי בתחילת הדיון. למעשה הנושא הזה, סיימנו אותו ועכשיו אנחנו נחזור ונעבור על התקנות כסדרן. נחזור לפרק א', להגדרות, לתקנה 1 בעמוד 1.

הגדרות

בתקנות אלה –

"אחסון" – אחסון סיטונאי.

"אצווה" – כמות של תמרוק שיוצרה בתהליך ייצור אחד.

"אתר אינטרנט" – אתר האינטרנט של המשרד שכתובתו WWW.health.gov.il.

"הודעה על שיווק" – הודעה על שיווק תמרוק בישראל, לפי סעיף 55א11 לפקודה.

"הוראות האיחוד האירופי" – הוראות האיחוד האירופי בתחום הקוסמטיקה Regulation (EC) 1223/2009 of the European Parliament and of the Council of 30 November 2009 on Cosmetic Products אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי עדכונן מזמן לזמן.

"המערכת האלקטרונית" – המערכת האלקטרונית של המשרד המשמשת לניהולה ודעות על שיווק תמרוקים בישראל.

"המשרד" – משרד הבריאות.

"הרשות להסמכת מעבדות" – הרשות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997.

"חומר אסור" – רכיב שנוכחותו, כמותו או ריכוזו אסורים לפי הוראות פרק ט'.

"חומר מוגבל" – רכיב שנוכחותו, כמותו או ריכוזו מוגבלים או מותנים בתנאים לפי הוראות פרק ט'.

"חומר משמר" – רכיב שייעודו העיקרי או הבלעדי בתמרוק הוא לעכב התפתחות של מיקרואורגניזמים.

"חומר צבע" – רכיב שייעודו העיקרי או הבלעדי בתמרוק הוא לצבוע את התמרוק או את גוף האדם כולו או אברים שבו, לרבות חומרי מוצא של חומרי צבע מחמצנים לשיער.

"חומר מסוכן" – חומר מסרטן, מחולל מוטציות או מסוכן למערכת הרבייה (CMR – carcinogenic, mutagenic, of toxic for reproduction) המנוי בקטגוריות A1, B1 ו -2 בחלק 3 לתוספת החמישית בהוראות האיחוד האירופאי Regulation (EC) No 1272/2008 of the European Parliament and of the Council of 16 December 2008 on Classification, Labeling and packaging of Substances and Mixtures אשר קישור אליהם נמצא באתר האינטרנט, כפי עדכונן מזמן לזמן.

"טענה שיווקית" – טענה שטוען יצרן התמרוק, יבואן התמרוק או משווק התמרוק, בין במפורש, בין במרומז, בין על גבי התמרוק, בפרסומת או בכל צורה אחרת, שלפיה לתמרוק תכונה, אפיון, פעילות או מטרת שימוש מסוימת.

"יבואן" – אדם העוסק בייבוא תמרוקים.

"יצרן" – אדם העוסק בייצור תמרוקים.

"מדינה מוכרת" – כהגדרתה בסעיף 55ג(א) לפקודה.

אני רק אזכיר שהתוספת הרביעית מונה כמדינות המוכרות וזה האיחוד האירופי, אוסטרליה, איסלנד, ארצות הברית, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ.

"מפיץ" – אדם המביא לזמינותו של תמרוק בשוק, בדרך של אחסון, הובלה והפצה, לרבות מכירה של תמרוקים לאיש מקצוע ולמעט בית מרקחת ועסק למכירת תמרוקים בקמעונות.

ביוטיקייר. אני רק רוצה לדעת. אתם מקריאים כרגע ברצף. אנחנו יכולים לעצור אתכם באמצע ולדבר?

לא. אני בעד לסיים את ההגדרות. אני חושב שלרוב ההגדרות אתם מסכימים. הערות בסוף הקראת ההגדרות.

"מפקח" – אדם שהוסמך לפי סעיף 60כו לפקודה.

"נותני שירותים" – מי שבאמצעותם מבצע בעל רישיון תמרוקים פעולות ייצור, אחסון והפצה של תמרוק.

"נציג אחראי" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

"עוסק בתמרוקים" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

"עסק" – אתר ייצור לתמרוקים או בית מסחר לתמרוקים.

"רישיון תמרוקים" או "רישיון" – רישיון תמרוקים כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

"רכיב" – חומר כימי ותרכובותיו, ממקור טבעי או סינטטי, לרבות כל תוסף הנחוץ לשמירת יציבתו של החומר וכן כל אי ניקיונות הנובעים מתהליך הייצור של החומר, ולמעט כל ממס הניתן להפרדה מהחומר מבלי להשפיע על יציבותו או לשנותו.

"רכיב ננו" – רכיב בלתי מסיס או רכיב עמיד בפני פירוק ביולוגי, המיוצר באופן מכוון כך שאחד או יותר מהממדים החיצוניים או המבנה הפנימי שלו יהיה בטווח גודל של 1 עד 100 ננומטר.

"תופעת לוואי" – השפעה לא רצויה על בריאות המשתמש, הנגרמת כתוצאה משימוש מקובל או צפוי בתמרוק.

"תופעת לוואי חמורה" – תופעת לוואי הגורמת באופן זמני או קבוע לנזק בריאותי חמור, להפרעה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי, לנכות, לאשפוז, לסכנת חיים או למוות.

"תיק תמרוק" – תיק שיש בו נתונים ומסמכים כמפורט בתקנה 22.

"תמרוק" – כהגדרתו בסעיף 55א לפקודה.

"תמרוק לחלל הפה" – תמרוק המיועד לשימוש בריריות חלל הפה.

"תמרוק מזיק" – כהגדרתו בסעיף 55א13 לפקודה.

"תמרוק רגיש" – תמרוק שמתקיים בו אחד מאלה:

הוא מיועד לשימוש בתינוקות או בילדים או מוצרים המיועדים לנשים בהריון ולהנקה.

הוא מכיל רכבי ננו.

הוא נועד להגן על העור מפני קרינת השמש.

"תנאי אחסון והפצה נאותים לתמרוקים" – מכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי תמרוק מאוחסן, מובל ומופץ בתנאים נאותים המבטיחים את עמידתו בדרישות האיכות, הבטיחות והיעילות לכל אורך שרשרת האספקה של התמרוק מהיצרן עד הצרכן הסופי, כאמור בתוספת הראשונה.

"תנאי ייצור נאותים לתמרוקים" – מכלול הפעולות שנועדו להבטיח כי תמרוק מיוצר באופן הדיר ומבוקר, כאמור בתקנה 5(ב).

הערות.

יושבת ראש ארגון הקוסמטיקאיות. בהגדרה של עוסק בתמרוקים, מוכר תמרוקים, ובהגדרה זאת נכנסת גם הקוסמטיקאית כאשר רוב עבודתה היא בעצם טיפול ומעט מאוד מכירה כאשר המכירה נעשית כטיפול המשך בבית. המשמעות של זה היא שאנחנו בעצם נכנסות תחת הדרישות והמגבלות של יבואנים ויצרנים ואני חושבת שאנחנו לא צריכים להיות שם.

אני אעיר שההגדרה עוסק בתמרוקים נמצאת בפקודה מכוח התיקון שעשינו לפני שנתיים. אני אקריא אתה: "עוסק בתמרוקים זה מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון סיטונאי, הפצה או הובלה של תמרוקים או מוכר תמרוקים וכן נציג אחראי".

אנחנו בהגדרה מוכרים. אני מוכרת תמרוקים.

לכן אתן נחשבות עוסק בתמרוקים ולכן כל ההוראות כאן חלות גם על הקוסמטיקאיות.

אנחנו משתמשים בהצהרה הזאת של עוסק בתמרוקים בצורה מדויקת. כלומר, למשל, הוראות שנוגעות לתמרוק מזיק שצריך לעשות ריקול ויש איסור על מכירה שלו, זה חל גם על עוסק בתמרוקים. כשיש הוראות שהן רלוונטיות רק ליצרן או ליבואן, אנחנו אומרים יצרן או יבואן של תמרוקים. אם כן, זה לפי העניין.

אבל ההוראה של ה-ריקול תחול גם על קוסמטיקאיות?

בוודאי. כן. היא מוכרת כמו כל מוכרת. ברגע שהיא עוסקת בשיווק קמעונאי של תמרוקים, היא צריכה שיחולו עליה הוראות שנוגעות לתמרוקים מזיקים. איסור המכירה חל גם עליה. לכן היא כן נכנסת פנימה, כמו חנות שמוכרת תמרוקים שצריכה לשים לב. למשל, הוראה שאומרת שהיא צריכה למכור אך ורק תמרוקים שהוגשה לגביהם הודעה על שיווק, היא רלוונטית גם לקוסמטיקאית.

השאלה אם אי אפשר להגיד שאם זה נמכר באריזה המקורית והיא לא פותחת את האריזה, בעצם האחריות חלה על החוליה הקודמת בשרשרת.

האחריות חלה על כולם בשרשרת.

איזה כלים יש לי לעשות את זה? דיווח על מוצר לא בטיחותי, בדיקת מוצר האם יש לו פרופיל בטיחותי לגבי מוצר ננו, האם יש לו היתר יבוא של יבואן מקביל. איך יש לי בכלל את זה? אני עובדת עם הידיים שלי. איך יש לי זמן לעשות את כל הבדיקות הללו?

אני לא רואה מה ההבחנה הרלוונטית בין קוסמטיקאית שמוכרת לבין חנות כמו הסופר פארם. למעשה אם היא מקבלת הספקה של תמרוקים, היא חייבת לוודא שמדובר בהספקה חוקית, שהתמרוקים שמשווקים הם משווקים לפי חוק. זאת הדרישה מכל ספק.

ממה את רוצה להשתחרר?

לצאת מהסעיף הזה. אני לא חושבת שיש לי את אפשרויות הבדיקה.

למה לצאת? את מוכרת מוצר.

אני הכלכלן של התאחדות המלאכה והתעשייה. לשיטתנו יש הבדל בין מכירה מסחרית לבין מכירה של קוסמטיקאית משום שקוסמטיקאיות לא בכל מצב עושות את המכירה. מדובר בחלק של השלמה של הליך טיפולי. אי אפשר לשים אותה במעמד של הניו פארם או הסופר פארם כמישהו שמוכר מהמדף באופן סדיר ובאופן רציף כמויות מסחריות. מדובר בכמויות שהן מאוד מאוד קטנות. כאשר אנחנו מדברים מצד אחד על הפחתת נטל רגולציה, עידוד נשים, עידוד יזמות, פתיחת עסקים חדשים. מצד שני אנחנו מחילים כאן עלויות מאוד מאוד גבוהות וחונקים את הקוסמטיקאיות, גם במונחי זמן, גם במונחי משאבים. לעמוד מאחורי כל הדרישות האלה שנגזרות בפקודת הרוקחות לגבי נושא של מכירת תמרוקים, בסגמנט שלהן זה ממש בלתי אפשרי, עם כל הכבוד.

על פניו זה נשמע הגיוני.

אני אסביר שקוסמטיקאית שעושה שימוש בתמרוקים, גם אם היא לא מוכרת אותם, היא עושה שימוש בתמרוקים, השימוש שלה היא לא אישי. זה שימוש שהוא מסחרי.

הוא לא מסחרי. הסברתי למה לא מסחרי. במלוא מובן המילה לא מסחרי.

שימוש לצורך מתן שירות, היא צריכה להשתמש אך ורק במוצרים שהם משווקים בישראל, שהוגשה לגביהם הודעה על שיווק, גם אם היא לא מכרה אותם אלא היא משתמשת בהם בעת הטיפול. לכן היא לא יכולה לחמוק מהאחריות הזאת.

אם היא קונה את זה מיבואן או מיצרן, ויש ליבואן או ליצרן את כל האישורים הנדרשים?

מצוין. זה מה שהיא צריכה.

זה בעצם משחרר אותה.

היא צריכה לוודא מהגורם ממנו היא קונה.

איך אני יכולה להיות המפקחת של משרד הבריאות?

אני מנסה לעזור לך כי יש הגיון בדברים.

כשהיא קונה ממישהו, היא צריכה לוודא שהגורם שממנו היא קונה, יש לו את כל האישורים הנדרשים.

כשאני נכנס לחנות וקונה קופסה כלשהי, אני הולך לבקש מסמכים?

אבל אם אתה קונה את זה כדי לעשות שימוש לאחרים?

לעצמי.

אם יש לך מעון בבית לצורך העניין, יש לך בבית משפחתון עם שלושה ילדים ואתה קונה להם אוכל, אתה צריך לוודא שהאוכל שאתה קונה להם הוא אוכל בטוח. אותו דבר אם יש למישהי קליניקה קטנה אצלה בבית שהיא נותנת בו שירותים לאנשים אחרים, מורחים שם קרמים או דברים אחרים, צריך לוודא שהמוצרים שמורחים הם רשומים ובטוחים. בוודאי, אי אפשר להשתחרר מהחובות האלה.

אבל זה בשלב הקנייה.

כשהיא קונה, היא צריכה לוודא שהיא קונה מוצר. אם היא מוכרת. אני לא מתייחס לכך אם יש רישיון עסק או לא שזה דיון אחר.

לשיטתכם, זה אומר שגם מוכר במכולת שמוכר חלב ומוכר כל דבר אחר צריך עכשיו לעבור את כל הדרישות הללו.

בהחלט.

זה נראה לא הגיוני. אני צריכה להיות בעצם המפקחת והשוטר של משרד הבריאות. מתי אני אעבוד? אני עובדת. מתי יהיה לי זמן?

יש הוראות שנוגעות אליך ויש הוראות שלא. לדוגמה, את לא צריכה למנות נציג אחראי כי את לא מייבאת או מייצרת מוצר. אבל יש הוראות השיווק, שזאת השרשרת האחרונה בחוליה, ואלה בעיקר הוראות צרכניות.

לא. יש עוד הרבה דברים.

את צריכה גם רישיון תמרוקים.

אני צריכה רישיון תמרוקים. אני צריכה בדיקת מוצר אם יש לו פרופיל בטיחותי. זה לא הגיוני.

בואו נעשה דיון מסודר.

אני מייצגת כמה חברות. אני רשמת תמרוקים. בצו רשום פעילות תמרוקים, עוסק בתמרוקים יפעל לפי הוראות תקנות אלה. צריך רישיון תמרוקים. כל חנות תצטרך רישיון תמרוקים. כל קוסמטיקאית תצטרך רישיון תמרוקים. יש כאן בעיה.

זה לא הגיוני.

קוסמטיקאית שמוכרת תמרוקים.

איך אני יכולה לעשות בדיקת מוצר?

לקבל רישיון כללי, זה לא פשוט בכלל. אלה עלויות מטורפות.

יש כל מיני משפטים שאני שומע באוויר ולא מצליח להתחבר אליהם.

רישיון תמרוקים כללי, צריך לאשר מחסן 15 מטרים לפחות. כל מי שיש לו פעילות בתמרוקים, כל מי שעוסק בתמרוקים, יצטרך רישיון תמרוקים. איך קוסמטיקאית תצטרך רישיון תמרוקים כללי?

אנחנו נעבור על כל ההוראות ונמפה את ההוראות שכן יחולו גם לדוגמה על קוסמטיקאיות וספרים. אז אנחנו נראה מה סביר שיחול ומה לא, ואם צריך – נחריג הוראות מסוימות ממקצועות.

החוק קובע בסעיף 55א1, החוק הראשי, שרישיון תמרוקים יידרש רק ממי שעוסק בייצור, ביבוא, בייצוא ובאחסון והובלה סיטונאית. אנחנו לא מדברים על השלב הקמעונאי. גם חנויות לממכר תמרוקים וגם קוסמטיקאיות שנותנות שירות לצרכן הסופי מסווגות כעסק קמעונאי והן לא נופלות תחת הדרישה לרישיון תמרוקים לא לפי חוק וגם לא לפי התקנות. לכן הטענות האלה לא רלוונטיות.

זה אומר שהיא יכולה למסור למטופלת?

זה רישיון אחר לעסק. רישיון עסק לפי חוק. לגבי התמרוקים, האחריות שלה היא למוצרים, לתמרוקים עצמם שמשווקים אצלה והם צריכים להיות תמרוקים שמותרים בשיווק בישראל.

זה ברור.

היא צריכה לציית להוראות שנוגעות לתמרוקים מזיקים בנוגע להיבטים של ריקול וכולי.

מאיפה אני יכולה לדעת? מאיפה יש לי את הידע הזה? כתוב לי כאן בדיקת מוצר, האם יש לו פרופיל בטיחותי לגבי מוצר ננו. מאיפה יש לי את הידע ואת היכולות? זה לא הגיוני.

כשאת קונה את זה, מי שמוכר לך, הוא צריך להסביר לך. את קונה ממישהו.

כמו רכישה של ציוד רפואי לצורך העניין.

למה אותו יצרן או יבואן, אתם תדאגו שיהיה לו את כל האישורים ואת כל מה שנדרש, וכשאני מקבלת את זה, הוא יציג. למה אני צריכה להתעסק עם זה? איפה יש לי זמן? אני עובדת. מתי יהיה לי זמן להתעסק בכל הפרוצדורה הזאת? אני צריכה להיות גם מנהלת, גם מנהלת חשבונות, גם עובדת.

וגם לטפל בעור של אנשים.

אני חושבת שאם היא קונה במקום הגיוני, יש הבדל אם הקוסמטיקאית הלכה וקנתה בחנות חשוכה וברחוב לא מואר, אז הייתי אומרת שחל עליה משהו. כל עוד היא קונה מהמקומות, למה לא מספיק שפעם אחת היא תבקש ותראה שהיבואן מסודר? למה היא צריכה כל פעם לעשות את זה? זה על כל מוצר או פעם אחת?

זה עניין של סבירות.

כל פעם כשהיא קונה.

אני לא מבין. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. את הולכת וקונה מוצר, את משתמשת בו כדי לתת טיפול ואחר כך את רוצה למכור אותו.

אם נדרש לעשות המשך טיפול, אני מוכרת מוצר אחד.

אבל לא מוכרת לה משהו פתוח.

חס וחלילה. מה פתאום?

אז מה הבעיה? זה נראה מאוד פשוט.

רק באישור של משרד הבריאות.

ברגע שיש לך הבנה שהמוצר הזה נמכר לפי חוק ועם רישיון וכל מה שצריך, שלום על ישראל, אל תשאלי שאלות קיטבג.

לא הבנתי.

שאלות הקיטבג הן לא מאתנו אלא יום אחד עלולה קוסמטיקאית לעמוד בפני תביעות מצד משרד הבריאות.

אני לא מבינה מה מצפים מהן לעשות.

לדעתי צריך לשחרר אותה מבדיקות. יש גבול להתעללות באנשים. חבר'ה, מספיק. היא קונה מוצר סגור מחנות שיש לה את כל החותמות הנדרשות. שלום על ישראל.

היא צריכה לוודא שיש לו את החותמות הנדרשות.

זהו. אז בבקשה. ברגע שהיא קונה.

אבל הספק. לא על כל מוצר.

אל תבקשו ממנה עכשיו להתחיל לעשות בדיקות נוספות. היא קונה קופסה סגורה, שתמכור. מה הבעיה? המע"מ יבוא לדרוש ממנה עוד תשלום. תשחררו את המשתמש האחרון.

זה דורש שינוי חקיקה.

לא. זה לא דורש שינוי חקיקה. שי, זה דורש חקיקה?

הפקודה בסעיף 55א13 אומרת: "עוסק בתמרוקים שנודע לו כי תמרוק שייצר, ייבא, הוביל, אחסן או מכר או תמרוק שהוא נציג אחראי שלו הוא תמרוק מזיק, יפעל לפי הוראות אלה". זאת אומרת, אם נודע לה שמה שהיא משווקת הוא מזיק, חובתה לפעול. תמרוק מזיק גם מוגדר כתמרוק שהוא בא בניגוד להוראות פקודה זאת. זאת אומרת, הוא בלי רישיון.

אבל מה זה נודע לה? היא ראתה ב-YNET או שהיא אמורה לבדוק?

נניח שהלקוח מדווח לה שזה גרם לנזק. היא צריכה לדווח. לפי המשמעות של הסעיף הזה, אם יש תמרוק שהוא נניח בלי רישיון, שיובא בלי היתר או בלי הודעה, או יוצר בצורה כזאת, זה נחשב כתמרוק מזיק. לכן חובתה לבדוק שזה תמרוק שכתוב עליו שהוא תמרוק עם רישיון.

איך אני יכולה לבדוק?

כתוב עליו.

את לא קונה מוצרים בשוק, נכון?

לא. אני קונה אצל החברות.

בבקשה, זה מאוד חשוב מה שהוא אומר. את יודעת מהיכן את קונה את המוצר.

אני לא מצליחה לרדת לרזולוציה. אני אשמח אם תסביר באופן שכל אחד יבין מה סדר הפעולות שקוסמטיקאית אמורה לעשות כדי שהיא תהיה מוגנת.

לקנות את התמרוק במקום מוכר.

אבל הוא לא מדבר רק על זה. היא צריכה להסתכל בעצמה על כל מוצר.

בדיוק.

תסביר בדיוק כי הם לא מתכוונים למה שאתה מתכוון. שהם יגידו במפורש מה סדר הפעולות. אחר כך יהיו משפטים, חברים.

היא תמכור מוצר שיזיק לקליינט שלה?

כשאני קונה בסופר פארם או בכל רשת, אני מניחה שהם עשו את הבדיקות ולא על כל מוצר בודקת. יש הבדל אם על כל מוצר שהיא קונה, היא צריכה לראות את המדבקה של זה, היא צריכה לשמור את כל החשבוניות. אני רוצה להבין.

אלה דברים שיכולים להשתנות כל הזמן.

אני מבקש, תמצאו את הנוסח.

שזה יהיה לפרוטוקול. שהיועצים המשפטיים יגידו אם את זה מבינים מהחוק.

המשתמש האחרון, לא צריך להתעלל בו. אנחנו נמצא נוסח.

אנחנו נעבור ונראה מה קל ואם זה סביר.

חברת ביוטיקייר. רצינו שוב להתייחס לנושא הזה של המדינות המוכרות. המדינות המוכרות, זו הגדרה ארכאית שהיום כבר אין לה שום צורך כי כמו שציינו בישיבה הקודמת, כל הבדיקות היום נעשות לא על ידי רשויות המדינה אלא נעשות על ידי גופים פרטיים בכל המדינות. כלומר, אם מפעל עבר את התקנים שדורש משרד הבריאות, ומוצר עבר את הבדיקות שדורש משרד הבריאות, אין צורך לעשות סגר בשוק ולמנוע מ-159 מדינות בעולם, ביניהן המדינות המובילות בייצוא קוסמטיקה. סין, מקום שלישי בייצוא קוסמטיקה עולמית, חסמו אותה לישראל. דבר כזה לא יכול להיות. קוריאה מקום שני, סינגפור מקום חמישי. אתה לוקח את המדינות בעשירייה הפותחת וחוסם אותן לכניסה לישראל בלי סיבה.

לדעתי קיבלנו בדיון הקודם את התשובות על המדינות המוכרות. הבקשה היחידה הייתה להוסיף את ישראל כי היא לא מוכרת על ידי אחרים.

ברגע שיהיה את ההסכם עם אירופה.

אבל עד שיהיה, בינתיים נסבול מישראל.

אנחנו נותנים הוראות מעבר של חמש שנים.

כבוד היושב ראש, אני רוצה לחדד את הנושא של ישראל כי מתקבל כאן הרושם שהכנסת ישראל למדינות המוכרות פותרת את הבעיה. היא למעשה מאפשרת המשך מכירה של מוצרים קיימים. לגבי מוצרים חדשים, אנחנו חסמנו את הכניסה לארץ וזו בעיה רצינית.

לגבי המדינות האחרות, אני משאיר לכם את ההחלטה ומה שתביאו לנו, נאשר. לגבי ישראל, היות וזה מותנה באירופה, לאירופה אין דאגה ששמה ישראל, היא לא תקדם את זה מספיק מהר ואני מציע שתביאו לנו הצעה של אישור זמני לתקופה מוגבלת כדי שיהיה לישראל פתרון מידי. זה יהיה אבסורד, ממש אבסורד שהמדינה המדהימה שלנו שמסוגלת להפיל מזל"טים, לא מסוגלת לאשר תמרוקים שלה. אני מבקש הוראת שעה, תקופה של עד שישה חודשים, הוראה שאפשר יהיה לחדש כל עוד אירופה לא מכירה.

אני רק אומר משהו אחד שכן צריך לומר. היו כאן כל מיני אנשים שדיברו בפעם הקודמת והציגו את עצמם כבעלי עסקים לייצור תמרוקים במדינות שגובלות אתנו. בדקנו את העניין הזה וזה לא היה כך. כלומר, נמסר כאן מידע שגוי ומוטעה.

היות ונאמר לי מה שאמרת ואנחנו זוכרים את האנשים, בשביל זה אתם קיימים, שלא יעבדו עלינו. אני חושב שישראל חייבת להיות בפנים.

אני מאוד מתקוממת על הרמיזות. משרד הבריאות התקשר אלי בשבוע שעבר לשאול אותי שאלות על העסק שלי, על פעילותי בארץ, ולדעתי ניסה להפוך את הבעיה שהעליתי לבעיה אישית ולא היא. זאת לא בעיה אישית. אני הצגתי בעיה עקרונית.

תרשי לי להפסיק אותך. אני לא רוצה לפגוע בך. אנחנו לא בית משפט.

תן לי לסיים את דבריי.

לא. אנחנו לא בית משפט.

אני יכולה להעיד ששיחת הטלפון הייתה אישית, היא כיוונה למשפט פיזי, למרות שאני לא במשפט, למרות שאני הצפתי בעיה עקרונית שקיימת כאן בחוק והיא לא קשורה לאדם פרטי זה או אחר. אני כתבתי לך את זה ואני חוזרת ואומרת שנראה לי שהעניין הזה, להיכנס בבן אדם באופן אישי, בן אדם שמשקיע, שעובד, שהשקיע גם ברישיונות, אני חושבת שזה מתחת לכבודו של משרד הבריאות.

אמרתי לך, לא כדאי שתיכנסי לזה. את מתחילה להסתבך סתם. זה מיותר. לא רצינו לפגוע בך.

אני רוצה שזה ייכנס לפרוטוקול. מה שאני רוצה להגיד ומה שניסיתי לומר בנושא המדינות המוכרות זה שקיים תקן בינלאומי למעבדות. לישראל יש מעבדות מספיק טובות ולכן כל העניין של המדינות המוכרות הוא עניין ארכאי וזר ובשום מקום בעולם כבר לא מפקחים עליו. מתייחסים לסטנדרטים בינלאומיים ולתקינה בינלאומית.

אני מבקש להפסיק, גברת מזרחי. הנושא הזה, אני לא רוצה שאנשים יתייחסו אליו. נמשיך.

בקשר להגדרה של נציג אחראי ועוסק בתמרוקים. עוסק בתמרוקים הוא מי שעוסק בייצור, יבוא, שיווק. יש הגדרה נפרדת לנציג אחראי ואני חושב שהוא לא צריך להיכנס לתוך ההגדרה של עוסק בתמרוקים.

הדבר השני, חומרים מסוכנים שכאן בישראל מוגדרים כמסוכנים שנמכרים במדינות אירופה, מאושרים במדינות אירופה, בארצות הברית, ובגלל נתון, בדיקה של PH, של חומציות של המוצר, החומר כאן בארץ נחשב למסוכן. לא נראה לי הגיוני שהמוצר הזה שמאושר באירופה ובארצות הברית ובכל המדינות המוכרות, כאן בישראל הוא לא יהיה מאושר.

יש התייחסות?

לא הבנתי לאיזו הגדרה אתה מעיר?

חומר מסוכן. תמרוק מזיק, כהגדרתו בסעיף 55א13. אם באירופה התמרוק הוא מאושר, או בארצות הברית, למה בארץ הוא לא מאושר?

תמרוק מזיק הוא תמרוק שהזיק או שעלול להזיק לבריאות אדם שהתקבלו לגביו תוצאות של בדיקות מעבדה המעידות על כך. לעניין זה יראו תמרוק ששווק בישראל ולא שקוימה לגביו חובה שנקבעה לפי הפקודה כתמרוק מזיק.

כן, אבל באירופה יש ססיה אססמנט לתמרוק שמעיד על כך שהתמרוק הוא בטיחותי, אז הוא לא אמור להיכנס.

הוא לא ייכנס. צריך למסור הודעה על שיווק.

אבל היום הוא נכנס להגדרה כתמרוק מזיק ואסור להוציא עליו רישיון.

תמרוק מזיק הוא הכרזה על מוצר ספציפי שיש חשש שהוא מסוכן לאחר שהוא כבר משווק. כלומר, הוא עבר את שלב ההודעה על שיווק. הוא עומד לפי ההוראות של התקנות אבל בכל זאת יש איזושהי בעיה ומשהו קרה. אז אנחנו מכריזים עליו כתמרוק מזיק.

לא לזה התכוונתי. אני אתן את הדוגמה הפשוטה. מוצר להחלקת שיער שה-PH שלו הוא 1.23. בארץ אסור לשווק ובאירופה ובארצות הברית הוא מאושר ומותר להשתמש. יש ססיה אססמנט למוצרים האלה ובארץ לא מקבלים את הססיה אססמנט של המוצרים.

אם יש מוצר שמאושר באירופה, הוא לא אוטומטית מאושר כאן?

משרד הבריאות. מוצרים לא מאושרים באירופה. אין דבר כזה בשום מקום בעולם, רק פה היום יש לנו אישורים למוצרים. באירופה עושים נוטיפיקציה. הרשויות לא רואות את ההרכב של המוצר, לא רואות מראש לפני השיווק. מישהו עושה נוטיפיקציה באירופה ויוצא לשוק. אותו דבר יהיה כאן בישראל. למשרד הבריאות יש את הזכות לבדוק מוצר אחרי שעשו לו נוטיפיקציה והוא נמצא בשוק ולבדוק שהוא בטוח לשימוש, כמו לרשויות באירופה, אותו דבר.

תודה. בואו נמשיך.

אנחנו מייצגים את התאחדות התעשיינים. אדוני, יש לנו בעיה עם ההגדרה ואני יודע שההגדרה היא בפקודה אבל בכוחנו לצורך התקנות לקחת הגדרה שהיא מצומצמת ונכונה יותר. הבעיה שלנו בהגדרה – ושוב אני חוזר ואומר שהיא בעיה גם בפקודה – היא הסיפה של ההגדרה שאומרת שלעניין זה יראו תמרוק ששווק בישראל בלא שקוימה לגביו חובה שנקבעה לפי פקודה זו כתמרוק מזיק. על פניו מדובר גם בחובות טכניות. כלומר, אם לא דיווחתי בזמן או איזושהי בעיה טכנית בתווית, יראו בתמרוק תמרוק מזיק.

הבעיה הזו יוצרת שלל בעיות. אנחנו מכירים את זה גם מתחום איכות הסביבה, שם איחור בהגשת דיווח יכול לשים מפעל כמפעל מזהם למרות שהוא רק איחר בהגשת דיווח. יש כאן בעיה קשה לטעמנו ופגיעה במוניטין של המפעל שייוודע בציבור שהוא שיווק תמרוק מזיק למרות שאין לו את שתי השפות בתווית או שהוא יהיה חשוף לתביעות ייצוגיות, וכאן אני חוזר לדוגמה של מה שנקרא מפעל מזהם שחשופים לתביעות ייצוגיות למרות שכשלו בחובות טכניות, מבלי לזלזל בחובות הטכניות בפקודה ובתקנות.

ברור שההגדרה של תמרוק מזיק, לפחות בתקנות, צריכה להיות מצומצמת למצבים בהם באמת יש אפשרות אמיתית, פוטנציאל אמיתי לנזק ולא רק הפרה של הוראות הפקודה. מבחינה חקיקתית אין בעיה לעניין התקנות להשתמש בהגדרה צרה יותר. למשל, בחוק רישוי עסקים אנחנו יודעים שכל הפרת תנאי היא אסורה אבל יש רק הפרות תנאים מסוימות שמביאות לצו הפסקה.

לכן אנחנו מבקשים לצמצם בתקנות ולקבוע תמרוק מזיק, הגדרתו בפקודה, ובלבד שהוא בפועל עשוי להביא לנזק משמעותי.

רציתי לבקש בנושא של תמרוק רגיש למחוק את המיועד לשימוש בתינוקות. רציתי לציין ששנים על גבי שנים אנחנו מייבאים משחות החתלה, שמן לתינוק, שמפו לתינוק, טלק לתינוק, כל המוצרים האלה מגיל אפס. למעשה כל משלוח ומשלוח שמגיע לארץ, אנחנו עוברים בדיקות מעבדה ואחרי שעוברים בדיקות מעבדה לכל משלוח ומשלוח, לכל אצווה ואצווה שנכנסת לארץ, אנחנו מגישים בקשה להיתר אצווה ורק אחרי שאנחנו מקבלים היתר לאצווה, אנחנו רשאים לשווק את אותם מוצרי תינוקות. אנחנו שמענו שרוצים לבטל בהגדרה הזאת את כל הנושא של שימוש מוצרי תינוקות. כלומר, להשאיר את המונופול חזק.

אבל באיזה אופן? לא הבנתי.

לפי ההגדרה כרגע לא ניתן להביא ביבוא מקביל מוצרים לילדים ולתינוקות.

את אותם מוצרים שבמשך שנים רבות קיבלו היתר אצווה לכל משלוח ומשלוח בלי שום חשש ובלי שום בעיה.

זה נשמע נוהל ממש סביר. מה הקונספט? אם בודקים כל אצווה.

כל אצווה ואצווה וכל משלוח ומשלוח.

אני אשמח לשמוע את התשובה של משרד הבריאות ואחר כך להגיב, אם אפשר.

לאותו נושא, של הילדים?

כן.

גם אני מאותה חברת איינשטיין. אנחנו מתעסקים ביבוא. אני יודע שכל הרעיון של הרפורמה והכוונה הייתה באמת להקל על יוקר המחייה תוך שמירה על בריאות הציבור. משום מה נעשה כאן דבר הפוך. אין לי מושג למה. אני רוצה להזכיר שיושב ראש הוועדה חבר הכנסת אלאלוף, אתה אמרת בפעם הקודמת שאין סיבה לשנות מצבים קיימים אם הם עובדים ומועילים ואמרת שלא תיתן לזה יד. אני מאוד מקווה שלא תיתנו לזה יד כי זה קיים כבר המון שנים, מתבצע בלי שום תקלות, ואם מדברים על רפורמה, אז איך זה שרוצים להפוך את זה ביום בהיר אחד ולעשות את זה משהו אחר לגמרי ולסגור כליל את היבוא הזה?

אני רוצה להגיד לך, אל תנסה לתפוס אותי על מה שאמרתי. לא תמיד אני אזכור. אני סומך עליך שאתה תזכור מה אמרתי.

הפרוטוקול זוכר.

כן. משרד הבריאות, רוצים לענות?

יש לנו שתי תשובות. האחת לגבי תמרוק מזיק. לגבי התמרוק המזיק, הנושא מוסדר בפקודה ביחס לנושא של מניעת.... ושם אני חייבת להבהיר שההגדרה חלה על הרבה מאוד סיטואציות, גם על הפרה של כל ההוראות אבל זה רק לעניין ההסדרה. זה לא מחייב בהכרח שאם משהו הוא תמרוק מזיק, אנחנו נפעיל לגביו את הסמכויות, ריקול וכולי. זה רק מאפשר לנו ברגע שזה תמרוק מזיק, לפעול בהוראות ובסמכויות שונות שמפורטות ב-55ב. לכן לפעמים אנחנו נראה לנכון להוציא ריקול וגם למשל היעדר תווית או היעדר אזהרות על תווית מצדיק ריקול אבל לפעמים אנחנו נראה רק צורך לתקן.

מה למשל לתקן? לתקן מה?

לתקן את הליקוי הטכני, אם יש ליקוי טכני.

ההגדרה של תמרוק מזיק, העירה התאחדות התעשיינים שההגדרה היא על כל עבירה שנעברה על הוראות החוק, הופך להיות תמרוק מזיק. אז זה אומר שכאן נכללות לפעמים גם הוראות טכניות של לא דיווחת או לא עשית איזה שהן פעולות טכניות. אני אומרת שההגדרה אמנים מחילה עליך את ההגדרה של תמרוק מזיק, אבל לא תמיד אנחנו פועלים לפיה. זאת אומרת, אנחנו רק צריכים לשקול האם אנחנו רוצים להפעיל את המנוי בסעיף. זה שזה נופל תחת ההגדרה, זה רק מקנה לנו סמכויות לפעול ולדרוש פעולות תיקון. לכן אני חושבת שנכון להשאיר את ההגדרה כפי שהיא.

לגבי התקנות, אני רוצה לומר שאני בדקתי היכן יש התייחסות להקשר הזה ובאמת ההוראות ביחס לזה בתקנות נוגעות להוראות של זכויות שימוע, הזכות להגיש השגה. אני חושבת שצריך להישאר עם ההגדרה הקיימת. שוב, ההוראות בתקנות הן לא הוראות שמחייבות ומטילות חובות נוספים מעבר למה שקבוע בחוק.

לגבי התמרוק המזיק, אני אומר למה אני כן מתחבר. יש איזושהי אי הבנה מה הקונספט, להגיד שחברה ייצרה או שיווקה תמרוק מזיק, מה זה עושה למוניטין שלה ולמה זה יכול לגרום לה בציבור. זו איזושהי אי הבנה סמנטית אמנם עבור משרד הבריאות אבל לדעתי כן יש מקום לתת כאן איזושהי הבחנה גם אם לא רוצים להשתמש בזה. ברגע שאמרת לחברה שהיא שיווקה תמרוק מזיק, היא הולכת להיפגע בצורה משמעותית. כן יש כאן איזשהו מקום לעזור לה.

איך לעזור להם? לא לפרסם?

לא. סמנטית צריך להפריד. לדעתי זה גם מה שהוא מבקש. החובות אותם חובות אבל שזה לא יהיה תחת תמרוק מזיק. לזה אני כן מתחבר.

איזה סוג הגדרה יכולה להיות כדי שזה לא יזיק למוניטין?

אני אתייחס לדברי משרד הבריאות. אנחנו מבקשים את תשומת הלב. אנחנו לא באנו בטענות למשרד הבריאות. אני באופן אישי, אני מקווה שזה יהיה גם המצב, לא חושב שמשרד הבריאות ישתמש בתקנה הזאת באופן דווקני כדי להוציא תמרוק כאשר מספר הטלפון לא נכון. ברור לי שלא.

מה אתה רוצה תכל'ס?

אני אסביר לאדוני מה הבעיה. הבעיה היא פגיעה במוניטין והבעיה היא תובענות ייצוגיות שזה בכלל לא קשור למשרד הבריאות.

אז מה אתה רוצה?

שיהיה ברור בהגדרה שתמרוק מזיק כהגדרתו בפקודה, ובלבד שיש בו כדי להזיק באופן מהותי או עלול להזיק לאדם או לבריאות הציבור. זה הכול. שיהיה ברור שאנחנו מדברים רק בתמרוק שהוא מזיק לא רק ברמה הטכנית אלא מהותית הוא מזיק.

זה נראה לי נורמלי. אם זאת רק אריזה לא מוצלחת, זה לא מוצר מזיק. זה דורש פעולה טכנית ולא דורש פרסום.

אפשר לשנות את שם ההגדרה.

אני בעד.

זה לא בהתאם לחוק. אין דרך אחרת לכתוב את זה.

למה? אם האריזה לא הייתה מוצלחת? מה שמזיק, זה התוכן. זאת המשחה שיכולה לסכן, אבל אם זאת אריזה לא מוצלחת, זה לא מזיק.

אני יושב ראש ענף התמרוקים בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה לחדד את העניין. יש לי מחלוקת עם עורכת הדין דיקמן. הרגולציה, החקיקה הראשית, מגדירה תמרוק מזיק ככל תמרוק שלא עומד באחד מכללי הפקודה. זאת החלטה מאוד מאוד דרמטית שכבר נקבעה כאן לפני שנה וחודשיים. המחלוקת שלנו היא כאשר אנחנו טוענים שברגע שיש תמרוק מזיק, אין למשרד הבריאות שיקול דעת. אם ניקח את עוסק בתמרוקים, ואני מקריא מהפקודה, שנודע לו על תמרוק שייצר שהוא מזיק – הוא ינקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש בתמרוק. זה לא משהו שיש בו שיקול דעת. זאת אומרת, תמרוק מזיק, ואמרנו את זה ואנחנו אומרים את זה כל הזמן, מחייב ריקול. זה לא נתון בכלל לשיקול דעת, אם קוראים נכון את סעיף 55א13(ב)(1).

מה שמבקש עורך הדין, הוא אומר תרככו את הגדרת התמרוק המזיק. אנחנו מבינים שיש פקודה שנכתבה בצורה מאוד מהירה, אולי לא עד הסוף נתנו לנו להביע את דעתנו, והוא אומר שאם אנחנו עוסקים בתקנות, תרככו קצת את הגדרת התמרוק המזיק בתקנות כדי שלא יקרה מצב שכפי שאתה אומר כל טעות קטנה בתווית תגדיר את המוצר כמזיק ותחייב ריקול.

טעות קטנה בתווית בהחלט מחייבת ריקול. טעויות בתווית, זה המידע הרגולטורי שנמסר לצרכן לפי חוק וזה חייב להיות על התווית. אי אפשר להחזיק תוויות שהן לא תואמות את דרישות החוק. זאת העמדה של המשרד גם היום ואנחנו עושים את זה בכל התחומים. דווקא בנשוא של טעויות בתווית, גם אתם לא תרצו להמשיך לשווק תמרוק שלא מכיל את התווית הנכונה כי אז תהיה לכם תובענה ייצוגית ולא בגללנו.

את אמרת שיש למשרד הבריאות שיקול דעת. עכשיו את אומרת שאין לו שיקול דעת.

לא. בטעויות טכניות. מה שהוא מול הרגולטור, כמובן שזה לא מחייב הפעלת אמצעים ואני גם רוצה להדגיש שבסעיף 55א13(ב)(1) כתוב הנושא הזה. זאת אומרת, הכול לשם מניעת הסכנה לבריאות הציבור או החשש.

זה לא כתוב ברישא. מה שאת הקראת עכשיו, את נכנסת רק אחרי שאת קוראת את הרישא. כשזה תמרוק מזיק, הוא צריך לפעול לפי אחת מאלה.

אבל הפעולה בהתאם לחומרת הסיטואציה בהקשר של בריאות הציבור.

זה לא כתוב.

כתוב ב-(ב)(1).

אבל ב-(ב) כתוב שזה לא.

שי, תוציא אותנו מהפלונטר.

ההוראה האופרטיבית היא ב-(1). תמרוק מזיק הוא רק רכיב אחד ב-(ב)(1). אני קורא את מה שאמרה נילי: "נקוט בהקדם האפשרי אמצעים סבירים למניעת השימוש בתמרוק לרבות אמצעים אלה לפי העניין, והכול לשם מניעת הסכנה לבריאות הציבור או החשש לסכנה לבריאות הציבור מהשימוש בתמרוק". זאת אומרת, יש רכיב אחד של תמרוק מזיק והרכיב השני שצריך להתקיים, שיש כאן סכנה לבריאות הציבור.

זה לא מה שמייתר את סעיף קטן (ב)(1). בעיני. זה לא מנוסח בצורה שמבהירה שיש שיקול דעת לעוסק אם לפעול או לא. זה לא ברור מהנוסח.

הגדרה רחבה אבל יש גם את הרכיב השני.

עובדה שב-(2) הוא צריך לדווח למנהל בכל מקרה גם אם זה לא כפוף לסכנה.

אם נקט לפט פסקה (1). זה מה שהוא נקט.

אדוני, הסעיף, של תמרוק מזיק הוא אחד הסעיפים הדרמטיים ביותר ויסכימו אתנו אנשי משרד הבריאות שאין לו מקבילה אירופאית. באירופה תמרוק מזיק הוא תמרוק שגורם נזק לבריאות ולא תקלה טכנית.

היות וכפי שאומרים לי שזה קשור לחוק ולא לתקנות, הסעיף הזה, נטפל בו בנפרד, אם נחליט לעשות תיקון חקיקה. בינתיים אני מבקש שתשבו ביניכם היועצים המשפטיים למיניהם ותמצאו נוסחה שתהיה מקובלת על כולם.

הערה לסדר. אני חייבת ללכת. אני חושבת שיש עוד רבים שרוצים להשתתף בישיבות האלה אבל חלק מהתפקידים שלנו כחברי כנסת הם גם לפגוש את הציבור ולהיות בכנסים ובאירועים. הישיבות האלה נקבעות זמן רב מראש וכאשר קובעים ישיבות ביום ראשון וחמישי מעבר לזמנים, אני מבקשת לתת התראה ארוכה יותר כדי שפשוט מי שרוצה – כמוני וכמו אחרים, ואני יודעת שיש עוד אחרים – יוכל להשתתף בישיבות האלה.

מקבל. ההצעה התקבלה.

הנקודה הועלתה בצורה מדויקת על ידי היבואן המקביל הרלוונטי.

ברשותך, כמה מלים. אנחנו הגדרנו תמרוק רגיש ולקחנו את המוצרים הרגישים ביותר שאנחנו מזהים בתחום שלנו של התמרוקים. מוצרים לתינוקות, אני חושבת שלא צריך להסביר לאף אחד בחדר, זאת אוכלוסייה שהיא הכי רגישה. כל משבר שקשור בתינוקות, ראו מקרה רמדיה, מתפתח מאוד מהר ולממדים באמת מאוד מאוד גדולים. אוכלוסייה של תינוקות, אלה לא מבוגרים קטנים. תינוקות זאת אוכלוסייה הרבה יותר רגישה. אנחנו עומדים כאן בפני סיטואציה שהיום יש לנו את כל המידע ואת כל התיקים, את כל החומר שאנחנו צריכים בשביל לאשר מוצר של תינוקות ולשחרר אותו לשוק. מחר אנחנו נהיה במצב שכל אחד יגיע, יביא מה שהוא רוצה, גם לתינוקות, יעשה נוטיפיקציה ותוך חצי שעה כבר יהיה בשוק, ועל זה צריך לאשר יבוא מקביל.

מה הבעיה אם נותנים לכם לבדוק לפני שמשווקים?

מה לבדוק?

אני מניחה שמה שאתם בודקים זה שיש להם אישורים ושמה שיש במוצר, זה מה שכתוב.

ברשותכם, אני אעשה סדר. אנחנו עוברים משיטה אחת לשיטה אחרת. אי אפשר לחיות בשתי השיטות.

זה יוצר הרבה בעיות.

אפשר להקים עוד משרד בריאות שהוא יעשה את זה. עכשיו אנחנו נסביר מה אנחנו עושים היום ומה נעשה מחר. היום כל מוצר שנכנס לישראל עובר אישור מקדים שלנו. אנחנו מכירים את המוצר על הרכיבים הקטנים ביותר שלו. אתם יכולים לבוא למשרד ולראות אנשים יושבים עם המוצרים לפני שהם נכנסים, קוראים את התוויות, בודקים היכן זה משווק, באיזה מדינות ותחת איזה תנאים ונותנים אישור פרטני.

זה לא נכון. ממש לא נכון.

אצלה יש תור של שנה לרישום מוצרים בישראל.

חצי שנה.

מעבדות פרטיות בודקות.

אתם יכולים להיות בדעה אחרת אבל אל תתקנו אותי. מי שיכול לתקן אותי, אלה העובדים של המשרד, היכן שאני לא מדייק כמו לגבי השנה וחצי שנה. אנחנו שולטים על כל המוצרים שנכנסים לארץ ומאפשרים על זה יבוא מקביל.

מה אנחנו הולכים לעשות בעולם של הרפורמה. בעולם של הרפורמה אנחנו לא נבדוק יותר מוצרים לפני שהם נכנסים לארץ. זה שינוי דרמטי מאוד מבחינת ניהול הסיכונים שלנו. אנחנו לא נבדוק מוצרים לפני שהם נכנסים לארץ. אני אסביר את עצמי היטב. עידו, גם ממך אני לא צריך עזרה. אנחנו נבדוק את המוצרים לפני שהם נכנסים לארץ. כל המוצרים, אנחנו פותחים את השוק בצורה דרמטית לכניסה הרבה יותר רחבה והרבה יותר מהירה של מוצרים.

בעולם כזה, היכולת שלנו למוצר שלא בדקתי אותו מראש והוא רק נכנס לארץ על בסיס נוטיפיקציה, לאפשר יבוא מקביל למוצרים מסוכנים, היא הרבה יותר מוגבלת. אנחנו עושים ניהול סיכונים אחר. אנחנו לא בודקים את המוצרים לפני שהם נכנסים לארץ, אנחנו לא עושים את זה, אנחנו מפסיקים לעשות את זה, ומהצב השני אנחנו מצמצמים את היכולת להביא יבוא מקביל למוצרים רגישים. מהצד השלישי אנחנו מקלים את הנטל הבירוקרטי על מי שרוצה להביא יבוא מקביל ונעשה את זה בצורה הרבה יותר פשוטה.

אם כן, יש כאן מערכת איזונים שלמה. בעולם אמיתי לא היינו צריכים לאפשר יבוא מקביל לישראל. אני אומר את זה בצורה ברורה. אנחנו כאן מנסים לעשות קפיצה מעל תהום בדילוגים.

המושג הזה, הוא מטעה אתכם. למה כל אחד לא יכול לייבא מוצר?

זו המטרה. המטרה של הרפורמה היא לומר לכל החברים כאן בואו תהיו יבואנים רשמיים. אנחנו פותחים את דרך המלך.

הרפורמה הזו לא יכולה לקרות. אין לה סיכוי.

אנחנו פותחים את דרך המלך לכולם. באים ואומרים לנו שעדיין יש חסמים במקטעים אחרים, לאנשים להיות יבואנים רשמיים. מה הם המקטעים? הקשרים בין היצרן באירופה לבין היבואן הרשמי. עמיתי כאן משמאלי, מנכ"ל משרד הכלכלה, מבינים את זה, הם מודעים לזה והם מטפלים גם בזה. אבל העולם שבו אנחנו רוצים להיות, זה עולם שבו היבוא הרשמי, דרך המלך פתוחה לכולם וכולם יכולים לנסוע בה בלי לדבר אתנו, בלי לבקש מאתנו אישור, לעשות נוטיפיקציה, להגיד מי הנציג האחראי ושלום על ישראל. זה מה שאנחנו רוצים שיהיה.

מכיוון שכולם כאן נורא נורא חוששים שהרפורמה הזאת לא תביא את היעדים שכולם רוצים שיקרו, אומרים בואו בכל זאת נשמור את העולם של היבוא המקביל כי אולי זה לא יצליח. אולי הקשרים בין היצרן לבין היבואן ימשיכו להיות כאלה שהם הרבה אחרי גבול ההגבלים העסקיים שהם על גבול המפיונרים פלוס ולכן לא תתאפשר כניסה של יבואנים חדשים למדינת ישראל.

זה ודאי שלא ייכנסו חדשים. זה ודאי.

ייכנס. אין דבר כזה. לשם כך יש רשות למניעת הגבלים עסקיים במדינת ישראל. אנחנו אמורים למנוע את הדבר הזה.

אבל אף אחד לא מונע את זה.

זה פשוט לטמון את הראש בחול.

לא. זה לא. אם כך, אין סיבה לעשות את הרפורמה.

חברים, לא נעים לי להתחיל להוציא אנשים מהישיבה.

אני אומר לכם בצורה פשוטה. אם אנשים אומרים שהתועלות האלה לא תקרינה מהרפורמה, אין שום סיבה לעשות את הרפורמה. נישאר במשטר הקיים. הוא עובד.

כך כולם רוצים.

בסדר גמור. לא חייבים. יש כאן הרבה מאוד יבואנים שישמחו לדבר הזה. יש כאן הרבה מאוד יבואנים שיושבים כאן וישמחו לדבר הזה.

כולם.

הבלעדיים מאוד ישמחו.

נכון. הנה, הם יושבים כאן ומוחאים כפיים והם אכן מאוד שמחים. גם היבואנים המקבילים שלמדו לחיות במצב הקיים, גם הם מאוד ישמחו. אנחנו לא עושים הצבעה אתכם. יש ממשלה בישראל ויש כנסת.

אדון אלבז, תעשה לי טובה, אחד משניכם, תחליטו – החוצה. אחד מכם. באמת, תירגעו. מספיק. מה זה כאן, הצבעה? מחיאות כפיים? זה פסטיבל כאן? תדעו שאתם בכנסת. יש כללי משחק של הכנסת. עם כל הכבוד. תירגעו.

מי שלא יושב בחדר הזה, אלה כל אותם אנשים שהמערכת בחסמים שהיא קיימה מנעה מהם להיות יבואנים במדינת ישראל או אפילו יבואנים מקבילים. אלה אנשים שפשוט התייאשו כי הם ידעו שאו שזה לוקח אצלנו הרבה מאוד זמן והם לא יוכלו לקחת את הסיכון, או שיש קשרים עסקיים פסולים שאתם נהנים מהם, בין אם כיבואנים רשמיים ובין אם כיבואנים מקבילים, שהצלחתם לשים את היד על מכולות מסוימות. המטרה של הרפורמה הזאת צריכה להיות שיהיו הרבה יותר יבואנים רשמיים בדרך המלך במדינת ישראל.

אני אומר בצורה פשוטה. אם הוועדה חושבת שזה לא מה שהולך לקרות כתוצאה ממה שאנחנו עושים, כי אנחנו לוקחים כאן סיכונים אדירים כדי שהדבר הזה יקרה, אנחנו לוקחים סיכונים אדירים, פותחים את הדלת לרווחה לכולם, אם זה לא הולך לקרות – אין באמת טעם בכל הרפורמה הזאת. אני רוצה לראות את אלבז, את צורי, את איינשטיין וכל הגאונים האחרים שלקחתם את השם שלהם והקמתם חברות על שמם, תמשיכו, תבואו להיות יבואנים רשמיים, תביאו הרבה יותר מוצרים.

איך נהיה יבואנים רשמיים? איך? מי ייתן לנו להביא תיק מוצר?

אדוני, אלך תביאו אותנו לכעסים מיותרים.

אנחנו היינו באירופה ובאירופה יש הרבה מאוד יצרנים. בישראל יש מגוון. התוצר של מה שיש היום, יש לא רק מעט יבואנים אלא יש מגוון מאוד מצומצם של מוצרים. אנחנו אומרים קולגייט, אבל יש עוד הרבה מאוד מותגים של משחות שיניים שיכולים להיכנס לישראל ולא נכנסים לישראל כי אין היום כדאיות בהכנסה שלהם לישראל. לכו תחקרו את השווקים, תביאו מוצרים חדשים לישראל שלא נמצאים היום, מזה תבוא התועלת לצרכן בהורדת המחירים.

נציג האוצר, בבקשה, עידו.

יש כאן שתי טעויות בדבריו של מנכ"ל משרד הבריאות. ראשית, אמנם יבואנים רשמיים באמת לא יצטרכו לקבל אישור, אבל יבואנים מקבילים, בדיוק כמו היום, צריכים לקבל אישור מהמנהל ולכן בהגדרה יש שתי מערכות מקבילות. אני אפנה אתכם גם לסעיף 31 שאומר כמה זמן יילקח עד שייתנו את אותו אישור. ולכן יש שתי מערכות מקבילות. הדיון הוא האם יש מוצרים ביבוא מקביל שיהיה אסור מחר בבוקר להביא אותם. ולכן זה הדיון הנכון ואותו צריך לנהל. אין כאן עניין של כפל מערכות כי בכל מקרה יהיה.

דבר שני. הטענה שמר איינשטיין יהיה יבואן רשמי מחר של משחת שיניים כזו או אחרת, היא לא אפשרית כי יבואן רשמי מביא מוצר אחד. זו ההגדרה של יבואן רשמי. כל עלות שתחסוך ליבואן הרשמי תישאר בכיס שלו כי לא תהיה תחרות לגבי אותו מותג. אם כן, אין כאן הגיון.

תהיה תחרות באמצעות מותג אחר לא באמצעות אותו מותג. יש הרבה מאוד משחות שיניים באירופה שאין בישראל, שיכולות להיכנס לישראל ולהוות תחרות לקולגייט.

יש אישור ליבוא מקביל גם היום וגם מחר.

זאת לא סמכות שלך לקבוע יבואן אחד. אתה צריך לקבוע את רמת הדרישות לטובת הבריאות. אחר כך, כמה יבואנים יהיו וכולי - - -

שיהיו כמה שיותר.

גם מאותו מוצר.

נכון. בסדר גמור. הם אומרים שיש הסכמי בלעדיות לא פורמליים - - -

זה לא מעניין את המדינה.

אני מסכים אתך.

אם יש לו ספק שרוצה לתת רק לו, זה עניין בין סוחרים.

לא. לפעמים זה הגבל עסקי.

אני לא הייתי מתערב. אם ספק חושב שהבלעדיות שהוא נותן לאדם זה סימן שהוא מוכר לו יקר יותר.

זה מתגלגל על הצרכנים בארץ.

זה לא התפקיד שלך. בבקשה, בוא נחלק את התפקידים. מישהו דואג לחלק המסחרי ולעלויות והשני דואג לבריאות. אתם צריכים לדאוג לבריאות בלבד. תשאירו לאחרים את האחריות על הורדת יוקר המחיה. האובססיה שצריכה להיות היא להוריד את יוקר המחיה. אתמול חגגנו מסביב לפסטה. לא אגיד שם. פתאום כולם שמחים שפסטה אפשר לקנות בחמישה-שישה שקלים.

ארבע בעשר.

עוד יותר טוב. אני חושב יש כאן עניין והטרמינולוגיה כאן משחקת הרבה. בעיני המערכת אין יבואן רשמי. אין. המושג הזה צריך למות. זה עניין בין המוכר מחוץ לארץ למקומי. זה ביניהם. זה לא מעניין אותנו. להפך, כאזרחים וגם כמחוקקים אנחנו מעוניינים להרבות בספקים וכמה שיותר ספקים, יותר זול. זה הדבר היחיד שצריך להיות. לכן המושג של יבואן רשמי ויבואן מקביל, זה מטעה את הציבור, זה מטעה גם אותנו. תפסיקו עם זה. אני חושב שמי שהביא את זה מאה שנים, בבקשה, אבל אם מחר מישהו יודע להביא את זה במחיר אחר, שיביא. אנחנו צריכים להיות מעוניינים.

לכן אני מאוד רוצה שיהיה לנו ברור. אני מחפש איך להקל על השוק. אתם צריכים לדאוג שהשוק הזה יהיה בריא, שהמוצר יהיה בריא, ולכן תנו את התשובות המתאימות לזה.

למה לא יכולות להיות שתי מערכות? אם יש שתי מערכות ואחת עולה יותר מהשנייה, לא אכפת לי שתחייבו את מי שמוכר, את מערכת א' לעומת מערכת ב', שישלם על זה אגרה כלשהי.

זאת סוגיה של ניהול סיכונים וכוח אדם.

אתה תחליט. אם בשיטה זה עולה לך איקס ואתה חייב השתתפות ביבואן הזה, תבקש שישלם. אם הוא לא, אז תנו לו לחיות. חבר'ה, אי אפשר. לפעמים יש לנו סיטואציה בארץ שיש רק צורה אחת לחשוב, צורה אחת לעשות, צורה אחת לייבא. לא. תנו את הגמישות במיוחד שאתם המדינה. תתחשבו גם בפרט. זה עימות בין מעצמת השלטון לבין היכולת של הפרט להתמודד עם זה. תאפשרו להם. אני ממש לא מבין למה העקשנות הזאת. כשאני מנתח אובייקטיבית, זאת באמת מהפכה מדהימה שאתם עושים. תביא, אחר כך נבדוק אותך – זה משחרר את כל הבירוקרטיה המטורפת במכס וכל הפסטיבלים שאתם מכירים ואין פסטיבל ללא דברים מוזרים. אבל מצד שני אתם מתעקשים על כך שזה יהיה רק בדרך אחת.

אני שוב מבקש מכם, תנסו. בישיבה הקודמת אמרנו את זה ואמרתם שתחשבו על זה. אני שוב חוזר ואומר, תעשו שיהיו שני המסלולים. אם בעוד שנה-שנתיים תראו שיש מסלול אחד מיותר, תסגרו אותו.

עשינו את זה אבל לא לגבי מוצרים רגישים. זאת נקודת האיזון שמצאנו.

על הרגישים נקיים דיון. גם הרגישים, אתה צריך להזהיר פעם אחת כדי שלא יהיו יותר מוצרים רגישים. מי הם? זה שמביא את הסבון, שלא אומר את השם שלא יגידו שאני עושה פרסומת, רק ראיתי אותך בטלוויזיה וראיתי איך שמת אותם בגינה. זה מוצר שכבר השתמשו בו מאה שנים ומשתמשים בו. אני לא מכיר בית שלא משתמש בו. פתאום אתה אומר להם שכל מה שהם עשו עד עכשיו לא מתאים ובואו נתחיל מאפס?

לא. אני פותח לו את הדלת להיות יבואן. גם אנחנו לעצמנו אומרים שכל מה שעשינו היה לא טוב ואנחנו עושים עכשיו הכול מאפס. זו בדיוק המשמעות של העניין הזה.

תן להם מעבר.

מעבר, בסדר. ניתן מעבר. בסדר גמור.

מזכירים לי עוד דבר. מעבדות פרטיות מוכרות על ידי המשרד. אם הוא יביא בדיקת מעבדה מוכרת על ידי המשרד, זה גם צריך להספיק. זה עניין שלו. אם הוא יביא בדיקת מעבדה ויעמיד אותה על השולחן והיא אמינה ואתם מאשרים את המעבדה, תנו לו לחיות כך כי הוא רגיל לחיות כך.

אני יודע את התשובה. רוצה לומר אותה?

כן. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה לבדוק בבדיקת מעבדה. נותנים לך בקבוק ואומרים לך, קח, תבדוק אותו, אבל זה לא מקרר. אתה צריך לדעת קודם כל לבדוק את החומרים שאמורים להיות באותו בקבוק ואתה צריך לנחש מה יש באותו בקבוק שהוא רעל ולא אמור להיות באותו בקבוק. אז איך תבדוק את הבקבוק? תפנה ליצרן המקורי?

מה את עושה היום? איך את בודקת היום?

מה שמבקשים כאן ממשרד הבריאות בישראל לא קיים בשום מקום בעולם. אף משרד בריאות בשום מדינה בעולם – לא באירופה, לא בארצות הברית, בשום מדינה מוכרת ולא מוכרת – לא נדרש לקחת אחריות על מוצר כזה.

אז אולי הגזמנו בדרישות. כל העולם יכול לחיות אחרת ואנחנו לא.

לא. להפך. אנחנו מקלים יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

אתה מתחיל להיות מגוחך.

תגדיר את השיטה האירופאית לפני שתהיה מסודרת כאן בהסכמים בינלאומיים.

בשיטה האירופאית אין יבוא מקביל כמו שהגדרנו אותו בישראל. כבודו של השגריר שמדבר על פרלל אימפורט באירופה, הוא מדבר על מצב שיש שני יבואנים של אותו מוצר.

אני חייב לומר. תעשו שיעורי בית. אתם לא משכנעים אותי. אני לא אקדם בשיטה הזאת. אני לא אקדם. אני אומר לך, עם כל ההערכה האישית לך ולצוות שלך הנפלא, אני לא אקדם. זה מסכן הרבה מאוד אנשים שמתפרנסים היום מזה. לא יכול להיות. מאז אנחנו בתמרוקים, בגלל זה אין משחת שיניים בבית. אני שומע שכולם בלחץ. תחשבו. זה אומר שאם רק אתם צודקים, תבדקו את עצמכם. תמצאו איזה פתרון.

אנחנו היחידים שאחראים על בריאות הציבור.

בשוויץ אין אחריות על בריאות הציבור?

בשוויץ אין יבוא מקביל.

מה זה יבוא מקביל? כל אהבל יכול להביא.

לא נכון. לא בשוויץ. יש לו תיק מוצר.

אני חייתי בשוויץ שלוש שנים. אני ראיתי שכל אחד קונה לבד.

לכל אחד יש נציג אחראי ולכל אחד יש תיק מוצר.

נציג אחראי, עוד לא אמרתי מה אני חושב. אבל בשאר, מה זה? אין את המושג יבוא מקביל. הוא מייבא וההוא מייבא וכולם מייבאים.

נכון. אנחנו מוכנים לבטל את המונח הזה יבוא מקביל. אדוני היושב ראש, יהיה כמו בשוויץ. יהיה בדיוק כמו בשוויץ, אחד לאחד. שוויץ מחוברת לרשת האירופאית וכל מי שרושם באירופה, רשם באחת ממדינות אירופה, הוא כאילו רשם גם בשוויץ. זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו אומרים את זה מהיום הראשון בסיבוב הקודם כאן. זה מה שאנחנו רוצים שיהיה בישראל. זה הסכם ההכרה ההדדית. זה הפתרון לכל הבעיות.

עושים כאן חצי מהלך. בחצי מהלך הזה, אין מה לעשות, אם אנחנו מדינה שהנציג האחראי באירופה הוא לא אחראי כלפי, אם אני לא מחובר לרשת ההתראות שיש באירופה - ואני לא מחובר לרשת ההתרעות שיש באירופה – אז רמת הסיכונים שאני יכול לקחת על בריאות הציבור היא אחרת. אין מה לעשות. אנחנו צריכים בסוף להבין שלדברים האלה יש משמעות. נכון שאולי ב-99 אחוזים מהמקרים זה בטוח, אבל במקרה האחד שזה לא בטוח, אז זה לא בטוח. כשזה לא בטוח, זה יכול להיות מאוד מאוד מסוכן אם אנחנו מדברים על ילדים ואם אנחנו מדברים על מוצרים רגישים.

אתה יודע לאן אתה דוחף את הילדים האלה? לדור שלי. רק מי שיש לו מספיק כסף, הוא יגיע למוצר.

להפך.

חבר'ה, תנו את הנגישות הזאת האפשרית לכל אוכלוסיית המדינה.

זה מה שעשינו. זה בדיוק מה שעשינו ואני מוכן שנעבור דבר דבר בבדיקות שלנו, כדי להיות יבואן רשמי במדינת ישראל, ואם עשיתי סטייה לעומת אירופה – נתקן. אני רוצה שכאן יהיה קל להיות יבואן רשמי בישראל כמו באירופה.

מה זה יבואן רשמי?

יבואן רשמי שעושה נוטיפיקציה.

המונופולים.

הוא עושה נוטיפיקציה. זה מה שקורה באירופה. באירופה אין יבוא מסוג אחר.

אבל היבואן הרשמי הוא רק מונופוליסט. לא קיים משהו אחר.

לא נכון.

אתה מטעה אותם. אי אפשר להביא ניירת שדורשים היום במשרד הבריאות בנוטיפיקציה החדשה. אי אפשר. אי אפשר להביא את הניירת הזאת.

משרד הכלכלה. אנחנו כל הזמן חוזרים לנקודה למה צריך יבוא מקביל. מתקדמים סעיף וחוזרים. קודם כל, מדינת ישראל לא יכולה לחיות בלי יבוא מקביל. משק קטן, אתה מונע יבוא מקביל - - -

יבוא פתוח.

היבוא המקביל, המשמעות שלו, היבוא הרשמי, הוא יבוא שהוא בקשר ישיר עם היצרן. נותן ליצרן בחוץ לארץ לשלוט בשוק שלך. יבוא מקביל, כפי שאנחנו קוראים לו, זה לאפשר ליבואן שאין לו קשר ישיר עם היצרן להכניס מוצר לשוק. בעצם חיבלת ביכולת של היצרן להפלות מחירים ולשמור מחירים גבוהים בארץ. זה כל הרציונל.

עכשיו עוברים לרמה השנייה של איך לאפשר את היבוא המקביל. קודם כל, כל הדיונים על יבוא מקביל מושתתים על עקרונות שנקבעו כבר בשנת 2002 על ידי משרד הבריאות שאפשר יבוא מקביל בניהול סיכונים שלדעתי הוא נכון. הוא בא וקבע מדינות מוכרות, מהן יתבצע יבוא מקביל וצריך לגדר את המודל הזה.

עובדתית, באירופה, עת היינו בביקור שם – וקל לי מאוד להסביר את זה כי אני הכי פחות מבין מאנשי משרד הבריאות והם הסבירו את זה שם מאוד טוב. יש שני מצבי עולם. אם אתה יבואן שרוצה להכניס לתוך האיחוד האירופאי, אתה צריך שיהיה לך נציג אחראי. נקודה. ותיק תמרוק מלא. אתה לא יכול לייבא לתוך האיחוד בלי שיהיה לך תיק תמרוק ונציג אחראי. בתוך האיחוד עצמו, כשיש כבר נציג אחראי למוצר מסוים, התנועה כבר חופשית. אנחנו רוצים בישראל לבנות מנגנון שכאילו ישראל תתמזג בתוך המודל הזה. זה כל המאמץ.

אני חושב שמצאנו את הנוסחה ואני חושב שהנוסחה היא לא רעה בכלל. היא כן מפנימה בתוכה מנגנון ניהול סיכונים.

בתקנות האלה יש איזשהו צעד קדימה. צעד אחד, כמות מסוימת של תמרוקים, עשו הקלות, וכמות אחרת, נאמר שזה מבחינת רמת סיכונים, לא רוצים שיהיה יבוא מקביל. זה כל הדיון.

הטענה כאן שיבואנים שהצליחו לייבא את המוצרים האלה ביבוא מקביל במודל החדש, נאמר כאן שאנחנו כבר הצלחנו, אתם סוגרים מסלול סחר, יהיו מחירים גבוהים, בואו תחשבו שוב. אני חושב שזאת נקודה שאנחנו אולי ננסה לשבת שוב ולראות אם אנחנו יודעים להשאיר את העקרונות הקיימים, לשמר אותם, לבקש עוד דרישות בנוסף.

אני מוכן לעשות הפסקה של שעה. תגמרו את זה היום.

אם משרד הכלכלה נסוג מההבנות שהיו לנו אתכם. ועוד איך נסוגים.

אגב, הצענו משהו אחר.

יש כאן שני משרדים מפוארים במדינת ישראל – כלכלה ואוצר – שיואילו וייקחו הם את האחריות ליבוא מקביל של איזה מוצרים שהם רוצים. אני מבטיח לך שאף אחד מהם לא יעז להכניס אף אחד מהמוצרים האלה לישראל. אבל אם אנחנו שונאי סיכון יותר מדי והלומי טראומת רמדיה והרבה מאוד דברים אחרים, בבקשה. הם יכולים לעשות את זה. מבחינתי זה מקובל, כמו שהם עושים בסמים וכמו שהם עושים סבונים. יעשו יבוא מקביל למוצרים רגישים. מה שהם רוצים. שיהיה אירוע בטיחותי, אתם הכתובת. נקודה. מוכנים לזה? אפשר עכשיו לעשות את זה. גם האוצר יכול.

יושב ראש הוועדה, אני מבקש לומר משפט אחד. אני אתייחס לעניין המוצרים אבל אני אומר שהבעיה העקרונית כאשר מדובר כאן על רפורמה שאמורה להעביר אחריות ממשרד הבריאות או הרגולטור למגזר העסקי ובה בעת יש תפיסה שהמגזר העסקי הוא רמאי, שקרן וצריך לבדוק אותו בציציות כי אחרת הוא יהרוג כאן את כל מדינת ישראל. זאת הבעיה.

לעניין של היבוא המקביל, אני אסביר.

זה לא הניתוח לפיו אנחנו עובדים.

זה הניתוח שלי בלבד.

אולי לא תעשו שומות מס? אולי לא תעשו ביקורות על מס הכנסה? אל תבדקו אנשים שמשלמים מס הכנסה.

תן לי להשלים.

עלינו הם לא סומכים.

לעניין מוצרים לילדים ולתינוקות. עוד מעט ידבר כאן פרופסור מכובד ויגיד שהדבר הזה מסוכן ושיש סיכון מאוד גדול.

עכשיו מדבר רפרנט מכובד.

הבעיה היא שיש לך כשל לוגי בסיסי. אם המוצרים האלה הם מסוכנים - - -

ממתי הדברים האישיים האלה?

אני אשלים את הטיעון המהותי ואחר כך נמשיך. במידה והמוצרים האלה הם מסוכנים לבריאות, בוא נגיד שההסקה, מה שניתן היה להסיק, זה שגם ביבוא רשמי, כאשר מדובר כאן בסוף על כך שאין כאן שום בדיקה של משרד הבריאות מחר בבוקר, המוצרים האלה יינתנו תחת איזשהו פיקוח אחר. אבל כאן אנחנו מדברים על יבוא מקביל שצריך להביא בדיקות מעבדה. זה אישור פרטני של משרד הבריאות. יש לו סמכות לבקש את כל המסמכים שהוא רוצה ואם הוא לא משוכנע, הוא לא צריך לתת אישור.

ביקשת שלא תהיה סמכות גם לבדיקות מעבדה וגם לוועדה.

ולכן מה שאנחנו אומרים כאן, הטענה כאן היא לא שיש כאן בעיה בריאותית ולכן כל המוצרים מוחרגים אלא שיבואנים מקבילים, אי אפשר לסמוך עליהם, יש כאן חשש לזיופים ולכן במקרה שלהם יש כאן יותר חשש לבריאות הציבור. זה הטיעון. זה לא טיעון בריאותי.

לא. זה טיעון של ניהול סיכונים. אני אומר את זה בצורה ברורה. אם ניהול הסיכונים הוא באחריות משרד הבריאות, זה המתווה שאנחנו יכולים לחיות אתו. אם הוועדה – אני אומר את זה באמת במלוא הכבוד – או שאחד המשרדים ייקח את זה או שלא תהיה רפורמה. זה גם בסדר.

או יהיו שני מסלולים.

לא יהיו שני מסלולים מעבר למה שאנחנו אמרנו. מבחינתנו אנחנו לא ניקח את הצ'אנס על יבוא מקביל למוצרים רגישים, גם אם זה אומר שאין רפורמה. בנושא ניהול הסיכונים, אנחנו הלכנו עשרה קילומטרים מעבר למה שחלמנו שנלך וכשתהיה כאן התפרצות, אתם תעשו כאן דיון חירום על ילד שקיבל עכשיו פריחה כזאת ופריחה אחרת וסלמונלה בקורנפלקס או כל דבר אחר. האחריות היא שלנו. האחריות היא שלנו. אנחנו קובעים איך אנחנו מנהלים את ניהול הסיכונים.

אני רוצה לשאול שאלה ואתם יכולים לומר שהיא תמימה. להרגשתי, אם נותנים ליבואן את ההגדרה של יבואן רשמי, זה אומר שאוטומטית המפעל לא ייתן לכל דיכפין את האפשרות לקנות ממנו.

נכון.

אני לא מקבל את ההנחה הזאת.

זאת המציאות.

אבל משרד הכלכלה צריך לטפל ביבואנים שעושים הסכמי בלעדיות.

אבל היצרן לא ייתן להם. היצרן לא ייתן לי.

תנו לי לנהל את הדיון שלי בבקשה, עם כל הכבוד. המעמד של היבואן הרשמי, הוא בעצם לפי הדרישה של המשרד שלך.

לא.

או של משרד הכלכלה.

לא. הוא לא שלי. אני חושב שאם אני הייתי מנכ"ל משרד הכלכלה, מה שאני הייתי עושה, זה אוכף על כל יבואן במדינת ישראל שהוא חייב לחתום עם היצרן בחוץ לארץ שאסור בלעדיות והוא יהיה חייב לאפשר לעוד יבואנים במדינת ישראל להכניס מוצרים. אם יעשו את הדבר הזה, כל הקשרים המונופוליסטיים הפסולים שיש היום, לא יהיו.

אני מבקש, נעשה הפסקה. כולנו נירגע וניפגש כאן בשעה 12:20. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:20.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. כדי שנירגע קצת, נשמע דברי חכמה, מדע. אני בטוח שלא תאכזב. פרופסור ברקוביץ, בבקשה.

חובת ההוכחה עלי. אני רופא ילדים. יש לי התמחות לא רק בילדים אלא גם בנושא של פרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה. הייתי יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים. הייתי יושב ראש האיגוד לפרמקולוגיה קלינית. אני מתעסק הרבה מאוד כיום בטוקסיקולוגיה בכל מיני אספקטים אצלי ביחידה ובאופן כללי. אני עוסק בטוקסיקולוגיה בקטע היום יומי וחשוב לי להעביר לכבודו ולכל חברי הוועדה את החשיבות של ילד, מה שתמיד מלמדים את הסטודנטים שלנו, הוא לא מבוגר קטן.

לפעמים מבוקר גדול הוא ילד קטן.

זה סיפור אחר. בהרבה מובנים, זה נכון. בכל אופן, החשיפה לחומרים רבים עלולה להיות מסוכנת. אם אני לא אדע מה החומרים שיש במוצר מסוים, אני בבעיה., אני מדבר כרגע כרופא ילדים וכטוקסיקולוג. לא פעם ולא פעמיים החומרים האלה, אפשר להקיש גוגל קטן על אחד השמות של החומרים הפוטנציאליים שיכולים להופיע בתמרוקים ואתה מיד מקבל שורה ארוכה של חומרים שמסכנים את המערכת האנדוקרינית, את מערכת העצבים של התינוק. לא רק תינוק. אני אפילו לוקח את זה לילדים. אני אפילו לוקח את זה גם לנושא של נשים בהריון ונשים מניקות. אצלי במרכז, ביחידה לפרמקולוגיה באסף הרופא, יש לנו מרכז ייעוץ. אנחנו נותנים מענה לנשים בהריון, ללא תשלום, מה בטוח ומה לא בטוח. אני חייב להגיד לכם שלא פעם ולא פעמיים, הרבה תמרוקים, אני ממש לא בטוח כי אין מידע על מה קיים לגבי הריון. אותו דבר גם לגבי הנקה.

חשוב להבין שספיגה של חומרים רבים שבמידה רבה עלולים להיות בעלי פוטנציאל טוקסי, היא אצל ילדים, בתינוקות, רבה יותר. תסלחו לי שאתן לכם דוגמה לגמרי לגמרי אחרת מעולם אחר לחלוטין. ברשותכם. אדם שמוכש על ידי נחש צריך לדוגמה חמש מנות אנטי וינו. לתינוק – להבדיל, לתת לכם את האינפורמציה, את ההתייחסות – צריך לפעמים הרבה יותר מאשר חמש מנות כי השטח, הגוף שלו, הוא למעשה חשוף ליותר חומר. כאן, בחומרים האלה, ברגע שאתה עושה אפליקציה על שטח גוף מסוים, אצל התינוק זה יכול להיות משמעותי. הספיגה יכולה להיות משמעותית.

אני רוצה לתת לכם עוד כמה דוגמאות. קודם כל, אני מדבר כאן בשם האיגוד לרפואת ילדים, בשם האיגוד לפרמקולוגיה קלינית ובשם החברה הישראלית לטוקסיקולוגיה. דיברתי עם חברי פרופסור רן קוצר, הוא יושב ראש החברה לטוקסיקולוגיה. סיפרתי לו על הנושא הזה שלא תמיד נוכל עכשיו לדעת – גם עכשיו דרך אגב לא תמיד אנחנו יודעים, אבל נניח שבקרוב לא נוכל לדעת – מה המוצר יכיל. בעייתי כי לא רק החשיפה אלא גם חשיפה של תינוק, הרבה מאוד פעמים תינוקות לוקחים את החומר, בולעים אותו בלי כוונה ואני צריך עכשיו להתייחס מה לעשות עם התינוק, כן שטיפת קיבה, לא שטיפת קיבה וכדומה. לכן יש כאן אספקטים שהם מאוד מאוד חשובים מבחינת לדעת מה לעשות עם אותם מקרים.

לא פעם ולא פעמיים פונים אלי חברים עם מוצרים שקונים אותם בשוק החופשי. מוצרים שחלקם תמרוקים וחלקם תוספי תזונה למיניהם שמביאים אותם בדרך לא דרך, חלקם חוקית, חלקם לא חוקית, ופתאום רואים תופעה מסוימת. זה קרה לפני שבועיים. אחד מרופאי הילדים באזור רמת השרון נתקל בתופעה מסוימת אצל ילד, אי שקט קיצוני ביותר, ואז הוא התייעץ אתי מה לעשות. אמרו קודם דבר נכון. לא תמיד אני יודע מה לחפש. כשאני מקבל את החומר עצמו, המון פעמים לא כל מה שכתוב על גבי המוצר, באמת נמצא בפנים. הרבה מאוד פעמים בפנים יש חומרים שלא נמצאים בכלל, שלא לדבר על הכמות של החומר.

מה זאת אומרת? במוצר עצמו יש מוצרים שלא כתובים? לא הבנתי.

המוצר עצמו עלול להכיל חומרים שלא כתובים הרכיבים שלו. היה בעבר נושא של תכולה של אלכוהול במספר תכשירים. אנחנו, האיגוד לרפואת ילדים, גרם לשינוי מכיוון שראו את זה באותיות מאוד מאוד קטנות וגרמנו לכך שבאותו מוצר שהוא תוסף תזונה ונמכר כתוסף תזונה, שיראה בגדול שהוא מכיל אלכוהול. למה? כי הוא ניתן לתינוקות. זה דבר שהוא מאוד חשוב.

התכולה. לא תמיד מה שקיים בתוך הבקבוק או בתוך השפופרת, הכמות שמצוינת על השפופרת, יש הבדל בין שני הדברים.

דבר נוסף. לא פעם ולא פעמיים אני צריך להנחות את המעבדה המאושרת וכולי איזה חומר אני מחפש. לא תמיד אני יודע. זה נורא תלוי בסימפטומים של התינוק. אני אתן לכם דוגמה. לפני כשנתיים או שלוש הייתה משחת פלא באיזשהו מקום, לא רוצה חלילה שיאשימו אותי בהוצאת דיבה. משחת פלא שהעלימה בתוך יום-יומיים אודם נוראי באטופיק דרמטיטיס, שזאת פריחה משמעותית בפנים של תינוקות. היא נמכרה בתור מוצר טבעי. אמרנו שזה טוב מדי כדי להיות אמיתי. אז הגיע אלינו חומר, היינו גם ספציפיים וידעתי מה אני מחפש ואכן נמצאה כמות מאוד רבה של סטרואידים.

פגיעה פרמננטית מהמשחה הזאת שלא יכלו לפצות על הפגיעה.

חד משמעית. סטרואידים על ה-לונג יכולים לגרום לתופעות לוואי. בחומר שאני מספר לכם כרגע עליו, שאני קיבלתי אותו לידי בשבוע שעבר ושהעברתי אותו למעבדה, מדובר בתינוק שקיבל איזשהו תכשיר שאמור היה להכיל תוצרים מסוימים, פיתח אי שקט. בהנחיה של הרופא האימא הפסיקה את מתן התכשיר. מה שקרה, האימא החליטה בעצמה לעשות רי-צ'אלנג'. כאשר היא הפסיקה, כל התופעות של עצבנות, אי שקט, נעלמו. כשהאימא נתנה עוד פעם את התכשיר, זה חזר על עצמו. אני פחות או יותר יודע מה אני מחפש באותו תכשיר. אני מכוון את המעבדה. אבל לא תמיד אני אצליח לכוון את המעבדה למה לחפש.

תשליך את הניתוחים שלך למצב בו אנחנו דנים.

מבחינתי, אם אני לא אדע מה החומר מכיל, מה התמרוק מכיל, יש לנו בעיה. יש המון זיופים, נרצה או לא נרצה.

היום בשוק?

שוב, אני חושש שמה שיקרה כתוצאה מהדבר הזה, אני אקבל חומרים שלי כטוקסיקולוג לא יהיה את הידע איך להתמודד אתם.

הטוקסיקולוג לא ידע מה לבדוק. זאת אפילו לא מחט בערימת שחת.

אני שואלת שאלה. הרי יש היום מוצרים כאלה שנמצאים בשוק שאתה לא בודק אותם.

רוב המוצרים נכון להיום.

אתה לא בודק אותם.

אנחנו מדברים על מוצרים שעוברים אישור של משרד הבריאות.

כן.

ברגע שמשרד הבריאות נותן אישור, בהחלט.

אבל המשחה הזאת שהסתובבה, היא נכנסה באישור של משרד הבריאות.

במקרה הספציפי הזה, לא בדיוק.

מה זאת אומרת? הרי היום שום מוצר לילדים לא נכנס בלי שבדקתם אותו. לא?

אני רוצה לענות לך.

אני רוצה שתגיד לי איך נכנסה המשחה הטבעית עם סגולות הקסם שציינת למרות שבמסלול היום היא חייבת לעבור אצלך ואתה שהבנת שמשהו לא בסדר. הוא אומר שכל מוצר הוא בודק. נכון? הוא אמר שהמוצר היו לו תכונות ואז הוא בדק ספציפית וגילה. אני לא מזמן פניתי על שמפו של ילדים שרגישים לאגוזים ובוטנים. תהרוג אותי, אני לא יודעת איך זה נכנס לתוך השמפו אבל הילד כולו התנפח מהאגוזים האלה שאני לא יודעת איך הם נכנסו לתוך השמפו. הסיבה היחידה שפניתי היא משום שכצט שמייבאת את זה אמרה לי שהם הפסיקו. אם כן, אני לא יודעת מה קורה כאן.

אני רוצה לענות לך. הדוגמה שאני מדבר עליה איננה מדברת על מוצר שעבר במשרד הבריאות. מדובר על מקום מסוים, בית מרקחת מסוים שייצר את התכשיר הזה על דעת עצמו ולפי נוסחה שלו.

הנושא הוא שאנחנו לא יכולים להכניס, כשאתם חושבים שאנחנו יכולים לעשות בדיקת מעבדה ולגלות דברים, זה לא המקרה. אנחנו לא יכולים לבוא ולקחת מוצר ולעשות לו בדיקות מעבדה ולגלות מה לקוי בו. במקרה הזה היה טרקינג של המרכז לרעלים, של פניות מסוימות שהגיעו אליו, והם עשו עבודת חקר והגיעו למסקנה שעם מוצר מסוים יכול להיות בעיה והם העלו השערה לאופי הבעיה. זאת לא בדיקה גנרית שנעשית במעבדה ולכן הציפייה שלכם מאתנו, תנו לדברים להיכנס, תעשו בדיקות מעבדה, היא לא ריאלית. אתה לא יודע לעשות בדיקת מעבדה אם אין לך היפותזה למה אתה רוצה לבדוק שיכול להיות בעיה. כשאתה לא יודע, הכול יכול להיות בעיה. לכן אנחנו לא יכולים לבדוק את זה ולכן כל האמירות של פשוט תכניסו את המוצרים, יהיה בסדר, תבדקו אותם אחר כך במעבדות, זה בדיוק מה שאתם אומרים.

איך הכנסתם את זה עד היום?

זה מה שאני שאלתי.

היום אני יודע לגלות את זה. מחר אני לא אדע. זה בדיוק העניין. היום כשקורית תקלה כזאת, אני יודע לגלות אותה. מחר לא.

אבל לא גילית את זה.

גיליתי את זה.

גילית רק כשהילד התנפח.

נכון.

הסיבה היחידה שהוא פתר את זה היא כי האימא התלוננה.

בואו נקיים דיון מסודר ואחר כך נגיע למסקנות.

מר בר סימן טוב מדבר על מוצר שהגיע תחת הרדאר של משרד הבריאות. זה רק מראה שמשרד הבריאות עושה עבודה מעולה וזה רק מוכיח שצריך שני מסלולים כאשר במסלול אחד ימשיכו לבדוק כמו היום ומסלול שני יהיה מסלול ירוק שיאפשר לכל המסודרים למיניהם לעבור בדרך פשוטה וחלקה יותר. אם זה עניין של תקציבים, יש לנו כאן את משרד האוצר וזה הזמן לפתור את זה.

קצת עצוב לראות שהביאו רופא כדי שידבר על הסיכונים שקיימים בהבאת תמרוק במקרה שייכנס בלי נוטיפיקציה. רציתי לציין קודם כל שלפי סעיף 61 כל מוצרי התינוקות אמורים למסור עליהם את שמות הרכיבים, את ריכוזם המדויק, כדי לאפשר מתן טיפול רפואי נאות במקרה של פגיעה או הרעלה. המידע יישמר במרכז הרעלים כך שיבטיח את סודיות ריכוזי הרכיבים. זה אומר שכל מוצר תינוקות שייכנס לארץ וישווק, איך שיש הודעה על השיווק, כבר למעשה יודעים את כל הפורמולה של המוצר.

לא יודעים. אף אחד לא יודע. רק אחרי שתינוק ייפגע, אנחנו נוכל לדעת.

הנה, כתבת שהמנהל יקים במשרד הבריאות מאגר. את כותבת במפורש שהמנהל יקים במשרד הבריאות מאגר מידע על שמות הרכיבים והריכוזים המדויקים בכל תמרוק שהוגשה לגביו הודעה על שיווק. כלומר, טרם הודעת השיווק יהיה במאגר שאותו רופא שמתלונן שהוא מפחד מהטוקסולוגיה של המוצר, שיהיה לו איזושהי סכנת בריאות לציבור. אנחנו אומרים שאנחנו נמשיך להביא את שרשרת האספקה מהיצרן עד היבואן בהתאם להודעת השיווק של מרכז הרעלים שנמסרה שם הודעה על כל הסכנות שמתארים כאן אנשי משרד הבריאות. זו העמדה שלנו.

באיזה שלב זה יגיע למרכז להרעלות?

הוא כותב במפורש. טרם הודעת השיווק.

לי חשוב לדעת באיזה שלב תגיע ההודעה של מה החומר מכיל.

טרום השיווק.

על היבוא המקביל אנחנו לא נדע לעולם מה הוא מכיל.

עכשיו אני שואל. אם אתה אומר שעדיף לדעת כמה שיותר מוקדם, כלומר, לפני שאתה משווק.

נכון.

אני רוצה להבין אם אני מבין כי בלבול זה הדבר היחיד שאני מבין כרגע. אני מבולבל לגמרי. אנחנו מכניסים מוצר ואם יש בעיה, אנחנו מחפשים מה הוא כולל. זאת ההצעה שלכם. נכון? וזה טוב? זה טוב לפי הפרופסור?

תלוי למה.

אני אסביר.

יש כאלה שאומרים שתשאיר את השיטה הישנה.

אני אמרתי לאורך כל הדרך שזאת אופציה. לצערי, שוב, כל התהליך הזה, גם הדרך בה הוא נולד בחוק ההסדרים ודרכים אחרות, היו הרבה חטאים בתהליך בו החוק הזה בוצע. אבל בנקודת זמן בה אנחנו נמצאים כעת, אנחנו אמרנו שאנחנו מגיעים לשיווי משקל חדש. בשיווי המשקל החדש, אנחנו ניתן למוצרים, להרבה יותר מוצרים, להיכנס לארץ בלי לעבור אותנו קודם ואנחנו נעבור לבדיקות שהן פוסט מרקטינג. זה מה שעשינו במזון ולכן כולנו מתהדרים בארבע פסטות בעשרה שקלים. מחר יהיה אותו הדבר גם בדבר הזה. גם במזון, מזון רגיש, לא אפשרנו כניסה שלו לישראל, הכול עבר בדיקות מקדימות מאוד מאוד מחמירות.

אבל שמפו לתינוק יימכר ב-40 שקלים. טלק לתינוק יימכר ב-35 שקלים.

זה לא זה. אתם השמעתם את כל הנימוקים. גמרנו.

אתה שואל אם אנחנו לוקחים כאן סיכונים? אנחנו לוקחים כאן סיכונים.

אני מבין שיש כאן אופציה שעדיף שיהיו שתי הדרכים. תאפשרו כך ותאפשרו כך.

נכון. מסלול ירוק ומסלול אדום.

אם יש צורך לשלם, שאחד מהמסלולים הוא יקר מדי ואין לכם תקציב, תבקשו.

אני הסברתי מה אני לא יכול לעשות. הסברתי. אני לא יכול לעשות יבוא מקביל למוצר רגיש שאת המוצר המקורי לא בדקתי מראש. את זה אני לא יכול לעשות.

ועליו אתה סומך?

הנה הפתרון. תעשה מה שאתה אומר.

אם ההצעה של הוועדה היא שכל המוצרים הרגישים יעברו פרי אפרובל לפני שהם מגיעים לשוק, אם זאת ההצעה, אנחנו נחזור ונגיד מה זה אומר מבחינת התקנים שאנחנו צריכים במשרד ואני אומר שזה מקובל עלינו. אנחנו נעשה פרי אפרובל לכל המוצרים. אני אומר לכם שוב שזה דורש תוספת משמעותית של תקנים למשרד אבל לאם יש נכונות לדבר הזה, אנחנו נסכים לדבר הזה. כל המוצרים הרגישים יעברו פרי אפרובל.

אני אומר שכל מוצר שלא היה ברשימת המדינות - - -

ויהיה פרי אפרובל. לא תהיה נוטיפיקציה למוצרים האלה. אני לא יודע אם זה לא תיקון חקיקה., זה תיקון חקיקה.

אדוני המנכ"ל, אני רוצה להציע משהו. כל מוצר חדש שלא היה בשוק, תעשו לו את הבדיקות לפני כן. עכשיו אני מזדהה אתך. אני מפחד ממה שאתה אומר. אם זה לא נבדק, אתה לא סומך, בבקשה. אם יש לו את האופציה הזאת שהוא נמכר במדינה שאתה סומך עליה שהיא ברשימה, תן לו להיכנס. כל מה שלא נכנס עד עכשיו, תעשה בדיקה.

המוצרים האלה משתנים באופן תדיר.

איזה מוצרים?

כל מוצר.

גם המוצר הישן משתנה.

אמרתי, בלי להתייעץ עם החבר'ה אצלי, שאני מוכן.

אם זה עולה כסף, אנחנו נחזור לחפש את המקורות או אצל היבואן. נגיד לו שהוא מביא משהו חדש שלא היה אצלנו, אז זה יעלה לך כך וכך.

אני אמרתי אפריורית שאני מוכן שכל המוצרים הרגישים יעברו למשטר שיש היום של פרי אפרובל לפני שאנחנו משווקים אותם. לא תהיה נוטיפיקציה.

אני תומך בך.

אנחנו נגיד לכם מה המשמעויות של זה. מקובל עלינו.

זה הביטחון הרפואי. זאת הבטיחות הרפואית.

מקובל עלינו.

מקובל גם על היבואנים הנוספים.

אם זה כולל את המדינות המוכרות.

נכנס מוצר חדש שאף אחד לא מכיר אותו, תעשה בדיקה. מוצר רגיש. זאת נקודה אחת.

רק המשמעות של מה שאתם אומרים היא להוציא לעצמנו את האף כדי לעצבן את הפנים, אבל אם זה שיווי המשקל כאן, נגיע אליו.

זה ההיגיון.

לא. זה לא ההיגיון.

הבאתם פרופסור מכובד וכל מילה שהוא אמר, אני כמעט עומד דום. הנה, אומר כאן אדם שכולנו אמורים לסמוך עליו.

ואתה מעודד המשך תחרות.

ודאי.

לא. אתה עוצר אותה.

אתה לא עוצר אותה. גם המוצרים החדשים אמורים להוריד את המחיר של המוצרים הישנים. גם להם יש תפקיד. אם אני יודע שאני יכול לקנות שמפו בעשרה שקלים לעומת שמפו אחר בשישה שקלים, אני אלך על שישה שקלים. אני קמצן.

אתם פשוט לא מסוגלים להבין את המכניזם של הורדת המחירים שצפויה בשוק. כולם נורא מפחדים לאבד את המכניזם הקיים.

אם יגידו לי אנשי משרד הכלכלה שזה פוגע בהורדת המחירים.

זה לא ממתן.

אני רוצה לסכם את הנקודה הזאת. תחשבו טוב על ההצעה. תבדקו אותה ותחזרו עם דבר מקובל.

אני אומר לך שמבחינתי ההצעה שלך מקובלת. נעשה פרי אפרובל לכל המוצרים הרגישים.

בסדר. גמרנו את זה. עכשיו לגבי הגילים. אתם רוצים לדון בנושא הגילים?

אין מה לדון. זה תלוש מההקשר. אם אני עושה את הבדיקה המקדימה, כל העניין של היבוא המקביל יוכל להמשיך במתכונת הקיימת. כל מוצר שעשיתי לו בדיקה מקדימה, יוכל להמשיך לפי המשטר הקיים.

אבל במוצר רגיש לא רצית משהו מיוחד לגיל הצעיר?

לא. עכשיו השאלה היא מה מוגדר. אנחנו נבדוק ונחזור אליך ונאמר מה מוגדר מוצר רגיש.

כולל תינוקות.

ברור שתינוקות זה מוצר רגיש.

אדוני היושב ראש אפשר לקבל זכות דיבור בלי להתפרץ?

תפסת אותי לא מוכן.

אין ברירה. כולם כאן מתפרצים ואני לא מקבל את זכות הדיבור.

בבקשה, דבר.

איגוד לשכות המסחר. אדוני היושב ראש, כרגע הנחית את משרד הבריאות ואת משרד האוצר למעשה להאריך את התקופה בה תינתן ליבואן רשמי או יבואן בכלל האפשרות להביא מוצרים רגישים. זאת המשמעות של מה שסוכם כאן כרגע. מבחינתנו כל הרעיון שנוכל להביא מוצרים במהירות את השוק וזה יגביר את התחרות, יוריד את החסמים אל מול כל היבואנים ומה שאתם קיבלתם כרגע כהחלטה, זה למעשה לשמר את המשטר הישן.

לא נכון. יש לך מסלול שירוק.

אין מסלול ירוק. מה שאתם החלטתם כרגע זה לשמר את המשטר הישן לגבי מוצרים רגישים ומוצרי תינוקות בפרט, כאשר בכל העולם יבואנים מסודרים מסוגלים לקבל היתרי שיווק או איך שלא תקראו לזה במהלך של נוטיפיקציה פשוטה במחשב.

בלי יבוא מקביל.

הוא טועה.

בלי יבוא מקביל.

אתה מטעה.

אני לא הבנתי אבל אני מוכן לסמוך עליך ולהגיד שאתה צודק אבל לא הבנתי את המנגנון שמצדיק מה שאתה אומר.

נכון להיום המנגנון שמתרחש לגבי מוצרים רגישים הוא תהליך של רישיון שמשרד הבריאות מנפק ליבואן.

רק ביבוא מקביל.

התהליך הזה לוקח כשישה חודשים. מבחינתנו כיבואנים רשמיים כפי שאתם קוראים לזה, התהליך המוצע בתקנות החדשות למעשה מאפשר לעשות את זה בנוטיפיקציה מעכשיו לעכשיו. התהליך הזה לגבי מוצרים רגישים, כרגע ביטלתם אותו.

הם לא ביטלו. מסוכן לבריאות הציבור, הנוטיפיקציה. את היבואן הרשמי הם לא ביטלו.

אנחנו כל הזמן בישיבות על ישיבות על ישיבות עוסקים ביבוא וביבוא המקביל. יושבים כאן התעשיינים בשקט ואומרים, חבר'ה, גם יש פה תעשיית קוסמטיקה בישראל. אומר כל הזמן מנכ"ל משרד הבריאות שהשיטה הקיימת אפשרה לו מעקב ושליטה. אני אומר בשם התעשיינים שאם פותחים כאן איזשהו מסלול, אנחנו רוצים לחזור שיפקחו עלינו בשיטת הרישיונות כפי שהיו. השיטה החדשה של הנוטיפיקציה לא תעלה את המחיר של שיווק של פריט פי שתיים אלא פי חמש. מה שיעלה היום 2,000 שקלים, יעלה 10,000 שקלים. אנחנו רוצים שימשיכו לפקח עלינו עם רישיונות כפי שהיה. זה יעלה לנו רבע מחיר.

גם ההבנה וגם הסבלנות ביחד ברחו ממני בדיונים האלה. אני אתכנס רק אם יש הסכמה בין המשרדים.

אני אתכנס פעם אחת ואחרונה אם אני קורא את התקנות בבת אחת, בישיבה אחת. של לא יותר משעתיים. אחרת תישארו בפסטיבל שלכם.

הישיבה נעולה. תודה.

רק בקשה אחת. שהם ישבו עם התעשיינים ועם היצרנים המקומיים.

אי אפשר להגיע להסכמות עם כולם. אתם רוצים להגיע להסכמות עם כולם, אבל אי אפשר. נשאיר את המצב הקיים.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.