ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 563

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 9:30

אלימות כלפי מורים במערכת החינוך, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת עודד פורר, נורית קורן, מירב בן ארי, איתן ברושי, סעיד אלחרומי ועיסאווי פריג'

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

מאיר כהן

סאלח סעד

עודד פורר

סעיד אלחרומי

ואאל יונס

איילת נחמיאס-ורבין

עינב לוק - מנהלת אגף תוכניות סיוע מניעה, שירות פסיכולוגי-ייעוצי, משרד החינוך

רחל טייטלבוים - מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

הילה סגל - ממונה על אקלים וצמצום אלימות, משרד החינוך

בלה רדונסקי - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

אתי מרון - מפקחת ארצית מכינות, ומפקחת פדגוגית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אורלי נעים - ממונה קליטה בקהילה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

עליזה מדינה - יו"ר סניף נתניה, הסתדרות המורים

רוני מימון - מורה, הסתדרות המורים

שלמה ישי - הסתדרות המורים

מרדכי סמט - הסתדרות המורים

אלירן מלכי - הסתדרות המורים

מוחמד יונס - יו"ר אופקים אפאק לשלום, שוויון ודו קיום

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

פז כהן - יו"ר, פורום ועדי ההורים היישוביים

מאיר אסרף - שדלן/ית, (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/את את הסתדרות המורים

טל בורנשטיין - שדלן/ית, (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

אור אזרחי - שדלן/ית, (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

אלימות כלפי מורים במערכת החינוך

הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת עודד פורר, נורית קורן, מירב בן ארי, איתן ברושי, סעיד אלחרומי ועיסאווי פריג'

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 19 בפברואר 2018, ד' באדר התשע"ח. הנושא: דיון מהיר שהגישו שישה חברי כנסת, שכותרתו: אלימות כלפי מורים במערכת חינוך, של חבר הכנסת פורר, נורית קורן, מירב בן ארי, איתן ברושי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי וחבר הכנסת עיסאווי פריג'.

רבותיי, יכולתי לא לקיים את הדיון הזה למרות שזה דיון מהיר, אבל כשאני רואה שישה ח"כים, כי הדיון הקודם עסק בנושא הזה. אך לא מזמן קיימנו דיון בנושא. יש סיכום ויש בקשות. זה היה ב-7 בנובמבר 2017. בלוחות זמנים של ועדה בכנסת זו תדירות גבוהה. עוד יחשדו בנו שאין לנו מה לעשות. קיימנו 563 דיונים בוועדה מתחילת הקדנציה. שלא יעלה על דל שפתיו של מאן דהוא שיש כאן זילות כלפי המורים או כלפי הבעיה או כלפי מעמדם של המורים, לכן אני מקיים שוב את הדיון ואני מקווה שהדיון הזה, אומרים, אין בית מדרש בלא חידוש, שהדיון הזה לא יהיה כמו קודמו, אלא שניווכח שנעשו דברים עוד יותר והשתפרנו ולקראת מיגור התופעה שהיא בכל אופן, בתקופתי, אני רואה את המורה אחרי מסגרת הלימודים, הייתי מתבייש, פונה לרחוב השני. היום זה מעבר לחברות. אני חושב שצריך לדבר, צריך לשפר. לא צריך לפחד מהמורים. צריך לכבד להעריך, להוקיר.

חברי הכנסת, עודד פורר בבקשה.

תודה אדוני. אני מודה לך באמת על קיום הדיון הזה. גם אני, כשהגשתי את הדיון המהיר, אמרתי, מעניין אם יאשרו אותו או לא. הרי ידענו שהתקיים פה דיון בעניין הזה. אני חושב שהחומרה של הנושא הזה, א', מחייבת דיון נוסף כי בעצם לא קרה שום דבר ולא נעשה שום דבר.

אני חייב לומר בהקשר הזה, הדיון הזה מצטרף לא רק לדיון שאתה קיימת, גם לדיונים אחרים, כולל שאנחנו קיימנו בוועדה לשלום הילד, שעוסקים בנושא הזה של מה קורה עם האלימות בבתי הספר וזו האלימות בכלל. זו פעם אחת, האלימות של הורים נגד מורים. אני יכול לומר לך, אדוני, ישנם עשרות מקרים שלא מגיעים אליך בכלל. את זה במקרה צילמו וזה הופיע בחדשות 2, אבל ישנם מקרים של תלמידים שמכים מורים, ואגב, לעיתים גם מערכת החינוך, לא רק שהיא עוברת על זה בשקט, אלא יש מדיניות של הסתרה והשתקה. זאת הצעקה שלנו.

ישנם בתי ספר שמנסים לעשות רושם כלפי חוץ, כלפי מעלה, כלפי העירייה, כלפי משרד החינוך, שהכול בסדר אצלם, אז משתיקים את הנושא ולא מספרים ולא מגלים ולא מטפלים בעניין הזה כמו שצריך לטפל בו. לפני מספר חודשים השביתה הסתדרות המורים את מערכת החינוך בהתרעה של מעכשיו לעכשיו בעיר מגוריי, ואמרתי להם, למה אתם משביתים את זה מעכשיו לעכשיו? הם אמרו, כי היה מקרה לפני כמה זמן בבית ספר, של אלימות. אמרתי להם, אז למה לא השבתם באותו רגע בבית הספר? ואז אני שומע פתאום שהיה מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה, ובסוף 'בית ספר המקרים' הגיע למצב שמשביתים מעכשיו לעכשיו את מערכת החינוך.

לא יכול להיות שאנחנו עוברים בשתיקה, וכשאני אומר אנחנו, אני מדבר על משרד החינוך. אני אומר לך אדוני, לדעתי בדיון שעניינו אלימות נגד מורים, אני הייתי רוצה לראות כאן לפחות את מנכ"ל המשרד שאמור להיות זה שמגן על כל צוות ההוראה ועל המעמד שלהם, ואי אפשר לדבר על מעמד המורה כשאנחנו עדים לתופעות כאלה, שמה שאנחנו ראינו זה רק קצה קצהו של התופעה.

אני אומר בהקשר הזה עוד משהו למשרד החינוך. כל התוכניות הן חשובות. מתמטיקה ומדעים ואנגלית, אבל אם הילדים גדלים בסביבה, פעם אחת, סביבה אלימה, פעם שנייה, סביבה שאין בה שום כבוד למורים, יש פה בעיה.

אני אגיד גם משהו לארגוני ההורים. תראו, ההורים נורא אוהבים להיות מעורבים בתקופה האחרונה, אבל גם כשההורים מדברים ויש להם תלונות למורים ליד הילד, הם מוציאים את מעמד המורה ופוגעים בו, ואת הדברים האלה, לפעמים צריך לטפל בהם בצורה קצת אחרת. הגיעו למצב שכאילו כשאתה שומר על הילד, אתה נותן סתירה למורה, וזה לא לשמור על הילד, זה בדיוק הפוך.

אני חושב שמשרד החינוך רדום בשמירה פה, אדוני. הם יראו לנו מצגות, הם יספרו לנו סיפורים. התופעה הזו רק הולכת ומתרחבת.

חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני גם מצטרפת לדברים שאמר חבר הכנסת עודד פורר. גם אני כאן חברה כמעט שלוש שנים ועסקנו בדיון של אלימות נגד מורים מספר פעמים.

אני כמובן אתנצל, אני ב-10:00 צריכה להחליף את עאידה, מנהלת הוועדה לקידום מעמד האישה, גם נושא חשוב שם, אז אתם תסלחו לי שאני לא אשאר עד הסוף, אבל אני סומכת על עודד, אנחנו עושים הרבה דברים ביחד. גם כמובן על יו"ר הוועדה.

אני חשבתי להציע משהו חדשני למשרד החינוך, כי אנחנו כל כמה חודשים עוסקים במקרי אלימות. פה היה את המקרה בגילה שהגיע, על האם שחיפשה, בסוף הכתה ובסוף סטרה לאימא ובאמת קיללה אותה.

תשמעו, לא נעים לומר, זה קורה וכנראה זה יקרה, כי אלימות בחברה שלנו, מערכת החינוך משקפת את החברה הישראלית ותחלואי החברה מגיעים לבית הספר. אגב, מגיעים גם לבית החולים שאני עוסקת בו, לכן אם בתוך החברה יש לנו אלימות, זה כנראה גם יקרה בתוך בית הספר.

אני רוצה להציע משהו חדשני. אני חושבת שכל מורה, מנהלת, אחות, יש לה טלפון חכם. אני חושבת, אני מקבילה את זה לעולם הרפואה עם הצוותים הרפואיים. אפשר לעשות אפליקציה מאוד קלה, אגב, לא עולה הרבה כסף למשרד התכנון לתכנת, מן כפתור אדום, שהרי הטלפון של המורה ואנחנו יודעים, תמיד מונח על השולחן. ברגע שקורה אירוע כזה של אלימות, היא לוחצת על הכפתור. פשוט מאוד, תראו, לא מסובך. אגב, ראיתי את זה במד"א. זה עובד נהדר. אגב, כל כך קל לפתח אפליקציה. אם אני אתן לכם ילד אחד בבית ספר, יפתח את האפליקציה הזאת. גם דרך אגב, רואים את המיקום המדויק, איפה המורה נמצאת, כי זה גם G.P.S. אני פה עושה אפליקציה הכי פשוטה, ובאותו רגע אותו קב"ט של בית הספר או איש הביטחון של העירייה, או שמעתי שיש סיירות כאלה שמסתובבות בין הגנים, הוא יודע בדיוק שיש עכשיו אירוע אלימות בכיתה ספציפית בבית ספר זה, ובאותו רגע, אגב, שוב פעם מקבילה מעולם הרפואה, מגיע אותו מאבטח או אותו שומר שגם ככה יושב בכניסה, נותן לאימא איזה כוס מים, לא צריך אפילו באלימות כי אני לא רוצה לפתור אלימות באלימות, אומר לאימא, בואי רגע החוצה, בואי תשתי כוס מים, בואי תירגעי, אולי הילד, כי אנחנו לא תמיד מדברים על הורים. אולי גם אותו תלמיד, בוא רגע החוצה, בוא שנייה נרגיע את האירוע. אני חושבת שזה דבר מאוד חשוב.

אני רוצה להגיד לכם משהו, שאני ניהלתי מרכז לנוער בסיכון עשר שנים והיה לי לא פעם אחת אירוע מאוד מסוכן שבו חניך שלי, שילד בן 16-17 לפעמים יותר גבוה ממני, היה נמצא איתי בסיטואציה שממש חששתי לחיי, אני מודה. עבדתי עם נוער בסיכון, לא נוער פשוט, ואני אומרת לך אדוני היושב ראש, שלא פעם היה לי את הקרבה הפיזית הזאת, המאיימת, ואני יודעת מה עובר על המורה או מה עובר על אותו מדריך, ולכן אני אומרת, הסיטואציה הזאת שבה נמצאת מורה או סיטואציה שבה נמצא כל איש שנמצא בתוך מערכת החינוך, יכולה להיפתר. עזבו אתכם מעוד מצגות, עזבו אתכם משביתות. מה זה עוזר השביתה אם יומיים אחרי זה מגיע תלמיד? בואו תחשבו על פתרון חכם, אינטליגנט שיכול לבוא ולעזור לאותה מורה ולטפל בעניין, פשוט לדעתי וקל. זהו.

תודה. אני מקדם בברכה את האורחים. אני הבנתי שנמצאים איתנו מבקרים ממכון סולד וגם אחרים, אז קודם כול כבוד הוא לנו שאתם משתתפים איתנו בדיון. תחוו את הכנסת במיטבה לא רק באמצעות מסך הטלוויזיה.

חבר הכנסת המציע הבא, איתן ברושי.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אינני יודע במה יכול להיות תוצאות הדיון הזה שונות מהדיונים הקודמים, כי על פי הנתונים - - -

קצת אופטימיות.

אבל לא זחיחות.

בוודאי שלא.

על פי הנתונים, אין לנו השפעה על התוצאה, לא לנו ולא למשרד החינוך, כי האלימות נמשכת.

אני חושב שמשרד החינוך היה צריך להציג פה מודל אחר לטיפול באלימות, מאחר ואנחנו לא מראים שיש לנו תוצאות. עם כל הכבוד לדיבורים, אנחנו צריכים להפוך את המילים למעשים.

אינני יודע מי מייצג פה את שר החינוך, אבל זה בטח לא יכול להירשם כהישג שלו, והוא תמיד מופיע כמי שיודע לנהל, נותן עצות לאחרים איך לנהל, בדרך כלל עם ביטחון שהוא יודע את הכול, והנה, צריך לומר פה שהוא נכשל. משרד החינוך נכשל בטיפול ובהגנה על המורים. הוא גם לא הצליח לחזק את מעמד המורה וגם לא עומד בתנאים הנדרשים לתת לו את השכר ההוגן ובזמן. אנחנו רואים משרד חינוך שהוא לא עומד בדרישות של תנאים למורים. מעמד המורה והמחנך לא התחזק, האלימות לא פסקה וממשיכים לדבר על ערכים ועל חינוך ובטח עוד מחכים לנו נאומים לקראת שנת ה-70.

משרד החינוך, צריך לומר, הוא לא בסדר.

אל תסבול מהנאומים של שנת ה-70.

אני לא סובל, אני מחכה. אדוני היושב ראש, ועדת החינוך נועדה לפקח, ופה צריך לומר שהציון הוא נכשל. שר חינוך והנהלת משרדו נכשלו בטיפול במניעת אלימות במערכת החינוך ואין יום ואין שבוע שאנחנו לא עדים לתופעות, וכידוע, לא הכול מתפרסם, לכן אדוני יושב ראש הוועדה, אני מציע לומר לעצמנו קודם כול שזה צריך להיות הדיון האחרון. אני מציע שבפעם הבאה שתקבע, לפני הפגרה, שיבוא לכאן השר והמנכ"ל ויציגו את התוכנית שלהם למניעת אלימות.

לפני כמה ימים שר החינוך מצא זמן לבקר - - -

חבריי, אתם חוזרים על זה, בואו תקשיבו טוב, אני חייב לומר את זה. קודם כול אני מודה שאנחנו מקבלים לכאן נבחרת מכובדת, כמעט כל הזמן בדיונים, מטעם משרד החינוך. יש פה שישה ח"כים שהציעו דיון מהיר. אם היה חשוב למישהו שהשר יהיה כאן, היה יכול לפנות אלי והייתי מבקש. אם זה היה מתאפשר, היינו מתאמים מועד, אבל אי אפשר לבוא ולהגיד, למה המנכ"ל לא פה או למה השר לא פה. לא שהוא מזלזל. הוא שלח לפה נבחרת שאתם עוד מעט תשמעו מה יש לה לומר. זו הערה שלי. בבקשה.

אני מסיים בכך שאני מציע שאנחנו נוביל מהלך של להפוך את זה לנושא מרכזי יחד עם ארגוני המורים וועד ההורים, ולומר שבתקופה שבין פסח לסוף השנה ועדת חינוך, תרבות וספורט מציעה, אומרת, דורשת, בסגנון שלך, למשרד החינוך להפוך את זה לנושא מרכזי. אני הוצאתי היום מכתב לשר החינוך שבעקבות הכחשת השואה והשאלה אם ממשלת פולין, אני מציע שלקראת יום השואה משרד החינוך יודיע ויכריז שהנושא הזה של הכחשת השואה והמשבר עם פולין יהיה נושא מרכזי במערכת החינוך לקראת יום השואה הקרוב, לכן אני מציע, להבדיל, שאנחנו נוביל מהלך שבין תום חופשת פסח ועד תחילת החופש הגדול, זה יהיה נושא מרכזי בכל מערכת החינוך, מהגיל הרך ועד בכלל. תודה.

תודה. אין ספק שמה שקורה בפולין, וזה חמור וחוסר הבנה משווע עד כדי גובל בהכחשה וסילוף, אבל בואו נחנך את עצמנו קודם כול, שאנחנו לפעמים עם ההתבטאויות שאנחנו שומעים פה מכמה אנשים, ומשתמשים בשואה כאילו זה מוצר מדף, מתי שאנחנו רוצים, אז קודם כול נחנך את עצמנו. איך לעשות למדינה אחרת, יש לנו דרכים. כמובן את המחאה נביע.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש. תודה לחבריי שיזמו את הדיון בנושא החשוב הזה.

אני אספר מקרה שהיה לפני חודש בערך בבית ספר בנגב. יש שם מתחם של שני בתי ספר. לומדים כ-2,000 תלמידים במתחם הזה. יש כ-100 מורים בשני בתי הספר. בשעה 8:05 בערך נכנס אדם בשנות ה-20 לחייו לאחת הכיתות. הוא איים על אחד המורים שם ואחר כך עבר לחבר המנהל. בחדר המנהל הוא השתולל ותוך כדי הוא הוציא סכין מטבח ואיים על מנהל בית הספר ועל צוות המורים שנמצאו שם. בנס אף אחד לא נפגע. הוא שבר את החלון של חדר המנהל, שבר עוד כמה דברים בחדר המנהל. בערך 10-12 מורים השתלטו עליו בסוף עד שהגיעה המשטרה למקום ועצרה את האדם הזה. במתחם בתי הספר האלה אין אבטחה בכלל. כל אחד מבתי הספר בנגב במגזר הבדואי יכול להיכנס חופשי ולפגוע במורה, במנהל, בעובד הוראה, בתלמיד, בכל מי שהוא רוצה. כאן ההפקרות בשיא שלה, אנחנו מפקירים את עובדי ההוראה, מפקירים את צוות ההוראה, מפקירים את כל באי בתי הספר.

חברים, אני הייתי גם בפוזה של מורה בבית ספר והייתי גם ראש רשות וראש עיר. כאן אי אפשר להשאיר את הנושא הזה בין משרד החינוך, בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. צריך לקבל החלטה או שהשלטון המקומי לוקח אחריות וממנה ומעסיק אבטחה בבתי הספר או שמשרד החינוך מקציב את התקציב הדרוש. יש המון כסף לשעות לימוד, אבל מה שווה שעת לימוד כאשר אדם עם סכין מטבח משתולל ומאיים על עובד הוראה ומאיים על מנהל בית ספר? 2,000 תלמידים שבתו במשך יומיים. הפסידו את כל השעות האלה שאנחנו מנסים לקדם את מערכת החינוך.

אדוני היושב ראש, צריכה לצאת מכאן זעקה והחלטה ברורה שבתי הספר במגזר הערבי, במגזר הבדואי בפרט, צריך אבטחה על הכניסה של בתי הספר או של משרד החינוך או שהשלטון המקומי והרשויות המקומיות ייקחו את זה.

וגם מזרח ירושלים, לא לשכוח.

בהחלט.

פז, הוא אמר מגזר ערבי. תודה.

רבותיי, עד כאן חברי הכנסת המציעים. יש חברי כנסת נוספים שנמצאים והכבוד הוא לנו. אתם מעדיפים עכשיו או אחרי המצגות?

מוטי יוגב, בבקשה.

ברשותך כבוד היושב ראש וכל האנשים, אני בדרך כלל כן אוהב להקשיב, אבל גם אני בוועדות מקבילות פה, שיש לנו שם גם חובת הצבעה, תקציב הביטחון ועוד דברים.

אומר רק בתמצית. כשאנחנו הגשנו חוק שעובר כרגע קריאה טרומית, קריאה ראשונה ולוועדה, בעניין החמרת הענישה על תוקפי עובדי מערכת החינוך, לחמש שנים, זה בעצם הקצה, זה הש"ג באמצע, אדוני היושב ראש, נצטרך לעשות עוד פעולות. אין לי ספק, אני נקלע למערכת וכאשר בעיה של תקיפת מורים עולה באחוזיה ובהנחה שהמורים הם באמת השליחים הכי חשובים שלנו - - -

הצעת החוק הזו לא על שולחננו. ועדת חוקה כנראה.

ועדת חוקה כנראה. היא הוגשה על דעת כלל הסיעות בכנסת, אבל זה הש"ג בקצה. בדרך אני חושב שצריך לעשות הרבה פעולות נוספות הן קודם כול במערכת החינוך עצמה ולא רק בהתייחס לתלמידים, אלא אני חושב, ואומר את זה גם מחר בכנס שלום הילד, גם לגבי ההורים. אני חושב שאין ברירה למערכת החינוך, לקחת לאחריותה גם את צד חינוך המבוגרים, כי אין שום מערכת אחרת במדינה שיש לנו רגישות אל ההורים. רק למערכת החינוך, בין אם בגנים, בין אם בבתי הספר, יש לה את המסוגלות ללכת לאסיפות ההורים ולהשתדל, לפחות על האווירה הכללית. חריגים תמיד היו, תמיד יהיו. הציגה את זה יפה חברתי, חברת הכנסת מירב, ואני מתפלא עליך קצת, ידידי, איתן, שאתה פתאום תוקף את מערכת החינוך. גם בזמן שלטון מערך ומפלגת העבודה, תמיד היה, תמיד יש. יש עלייה מסוימת - - -

מ-77' עד היום התקדמנו.

אין לי ספק שהתקדמנו ונמשיך להתקדם, אבל זה לא קשור בהכרח במציאות, זה קשור בצורך לתת יותר תשומות. מי שאני חושב שצריך לתת עוד תשומות לעניין, מעבר למערכת החינוך, זו גם מערכת הרווחה וקציני מבחן למבוגרים. אני לא יודע אם יש פה נציגי מערכת הרווחה, כי לפעמים התוקף הוא אלים שצריך כלא, ולפעמים התוקף הוא אלים שצריך טיפול. פה צריך איזשהו שולחן עגול שיאגם סביב בית הספר, סביב מערכת החינוך את הטיפול השונה.

אנחנו באמת בצד של ההרתעה אכן נקדם את החוק כדי שעם ההרתעה הזאת - - -

כן, אבל צריך גם לתת כלים - - -

חבר הכנסת ואאל יונס.

אדוני היושב ראש, אני חושב שעמיתיי כבר אמרו את הכול.

קודם כול, אנחנו מקדמים אותך בברכה בוועדה ונשמח תמיד להשתתפותך.

תודה. אני חושב שהחמרת הענישה, נכון, היא כלי, אבל לא מספיק. אנחנו חושבים שהטלת קנסות על ההורים של ילדים שתוקפים את המורים, היא יכולה להיות באמת הרתעה טובה, כי לעשות שביתה יום ויומיים וכל הדברים האלה, עדיין לא נתנו תשובות. הטלת קנסות, ההורים ידאגו שהילדים שלהם יהיו מחונכים יותר.

תודה. מאיר כהן, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני תמיד אומר שהראשונים לשאת באחריות למצבם הם המורים, ואני אומר את זה כמנהל בית ספר וכמורה 30 שנה. במקום שאתה מוחל על כבודך, כבודך מחול. יש ארגוני מורים גם למורים העל-יסודיים, גם למורים התיכוניים. לצערי הרב, כשמכים מורה ויוצאים לשביתה של חצי שעה, זה קשקוש בלבוש. כשמכים מורה, צריכים להשבית את המערכת לשבוע. מנהלי בתי הספר הופכים מהר מאוד להיות מנוהלים על ידי צוותי הורים. החוק הוא מאוד ברור, חבריה. אני הפעלתי את החוק, הורה נשפט. הבעיה היא שאנחנו, מנהלי בתי הספר והמורים, אנחנו כל כך מוחלים על כבודנו, שאנחנו לא מפעילים את החוק.

אבל רוצים לטאטא מתחת לשולחן.

ובהרבה מאוד פעמים אם מנהל בית ספר או מורה מספר על כך שהורים התפרעו או תלמידים, זה מוריד את הרייטינג של בית הספר. אז אמרתי, אחד, צריכים היו להיות כאן ארגוני המורים, וארגוני המורים צריכים להבין שלפעמים מורה מוכן לוותר על תוספת של שקל אחד לשעתו, אבל הוא לא מוכן לוותר על כבודו, ולכן ארגוני המורים, גם ההסתדרות וגם הארגון צריכים להחליט שמעכשיו והלאה אסור לאף הורה להרים יד או לאיים על מורה. הם לא החליטו את זה. לא שמעתי שזאת ההחלטה.

אני רוצה שתבינו, חבריה, מנהלים הם אימפרטורים בתוך בתי הספר שלהם. מנהלים, בכוחם מנהלים, וכוחם להפסיק את כל ההשתוללות. אם מנהל בית ספר בתחילת השנה מכנס את ההורים החדשים ואומר להם מה מותר ומה אסור, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ואם מנהל בית ספר מבהיר שהשיח בבית הספר שלו, הוא מכתיב את הכללים ביחד עם המורים, הדברים האלה לא יהיו, ואם הם יהיו בפעם הראשונה, מייד מטפלים בזה על פי חוק. מורים מפחדים ללכת להתלונן, כי מנהלי בתי הספר לא נותנים להם גיבוי. מורה חוטפת בעיטה מתלמיד, באה למנהל, אומר לה, תלכי את להתלונן. היא אומרת, אני מפחדת. אוי לו למנהל הזה או למנהלת הזאת, כי הם צריכים לקחת אחריות גם על המורים האלה, ואם הם ילכו ויתלוננו במשטרה וידאגו שהתיק יפתח ויעקבו אחריו, הדברים האלה יצומצמו בצורה דרסטית, לכן כל פעם השיחות האלה, אדוני, אני לא צריך את משרד החינוך. יש חוק מאוד ברור. אני צריך את המנהלים, אני צריך את המורים, אני צריך את ועדי ההורים שיהיה להם ברור מה מותר ומה אסור.

אנחנו הולכים לקראת קטסטרופה, אדוני. אני שומע ממנהלי בתי הספר. אני מלמד פעם בשבוע בבתי הספר. אני שואל מה האטמוספירה החינוכית, ואומרים לי מורים בפה מלא, ברגע שהורים נכנסים לבית הספר, אנחנו מתחילים לחוש לא בטוח. כשאני שואל, ומה קורה עם המנהל, אז הם אומרים, תשמע, גם המנהל לא כל כך רוצה להתעסק. שם זה מתחיל, כי אין שום תלמיד בן 13 ובן 14 שהוא עד כדי כך אלים, שבית הספר צריך להפסיק את נשמתו, אם יודעים לטפל.

אגלה לך בצער ששנה שעברה טיפלנו בדיון כזה במקרה כזה של אותו מקרה קיצוני שכל בית הספר על הרגליים, מפחד מאותו אלים, אז פשוט מצאו את הדרך, העבירו את התלמיד לבית הספר.

כן, מסכנים המורים שמקבלים אותו.

אני גם לא הייתי מתמודד מול ראש ארגון פשיעה.

כשהייתי ראש עיר הכנסתי עובדות סוציאליות לבתי הספר. זה עולה קצת, אבל אין דבר טוב יותר מכך שעובדת סוציאלית הופכת להיות לחלק מצוות בית הספר, כי הרבה מאוד פעמים דרך פתרון של שאלות רווחה, של סוגיות בתוך הבית, מצליחים להוריד לכדי אפס את האלימות. לעיתים אנחנו, המורים, פעם בשנה או בשנתיים כשאנחנו הולכים לתלמידים שלנו, אנחנו לא חשופים למצוקות האלה, אז מצד אחד יד נוקשה ומצד שני גם לפתח יותר כלים לטפל. תודה רבה.

תודה. הסתדרות המורים, יש לה כמה דוגמאות, מצגת קצרה. אחר כך נתחיל עם הדוברים.

(הצגת מצגת)

רבותיי, נכון, כשרואים את זה ושומעים את זה, כל פעם זה מזעזע מחדש, אבל אם נעצור גם בשגרה ונחשוב על המציאות של החברה שלנו ובאיזה תנאים המורים מתמודדים בנושא אלימות בבית הספר, אנחנו יכולים להבין שיש את המקרים האלה וזה מזעזע וצריך לעצור אותם. לי אין ספק שנעשים דברים. אנחנו נשמע מה נעשה.

משרד החינוך, לקראת הסוף ניתן לכם עם המצגת, ונשמע דוברים שביקשו את רשות הדיבור.

רוני מימון, בבקשה.

שלום, אני ה'פה' של המורים. אני אחת מהמורות. כמו שראיתם בסרטון, בשבוע שעבר הגיעה אימא לבית הספר להרוג אותי ולהוציא לי את העיניים ולהחטיף לי סטירה, כשכל העוול שעשיתי לה זה כי - - -

איפה בית הספר?

לא חייב. אם היא לא אמרה אז כנראה לא צריך לומר.

לא צריך לומר.

הדיון משודר, לכן כל מי שלא רוצה לחשוף פרטים, שלא יחשוף אותם.

בית הספר שלנו מוסע, אנחנו אזור התיישבותי. מרבית ילדי בית הספר מוסעים. יש לנו תקנון וחוקים שכל הילדים וההורים חותמים עליו בתחילת השנה. יש נוהל מוסדר שברגע שיש בעיה בהסעה, אני מקיימת דיון עם ילדים, שיח פתוח, גישור. בפעם השנייה הורה מקבל הודעה במידה והילד מסכן את עצמו ואת החברים בהסעה, ובפעם השלישית יוצא מכתב השעיה, מקובל, מעוגן גם עם הרשות שלנו.

סליחה שאני קוטע אותך. את תיארת מקרה של אלימות של הורה כלפייך.

נכון.

הוגשה תלונה במשטרה על העניין הזה?

בוודאי. קודם כול, עשיתי את כל מה שנדרש לפי התקנון, לפי החוקים. כולם יודעים. האימא בהתחלה קיללה בטלפון. היא כיבדה למחרת את ההשעיה של הבת שלה. הבת שלה הוסעה על ידי בת משפחה לבית הספר, בסוף יום חמישי גם כן, וביום שישי הילדה הגיעה עם ההסעה. כשראיתי שהילדה יורדת מההסעה ולא כובד ההסכם, הודעתי למחנכת שצריך להגיד לאימא לבוא לקחת את הילדה בסוף היום. עשיתי טעות קשה, כי היא באה והיא אמרה שזה הסוף שלי. היא הגיעה לבית הספר. היא רצתה להרביץ לי. אני אמרתי לה, את קיבלת הרחקה, זה יעלה לך. יש כאן חוקים, אנחנו חיים במדינת חוק, ואז היא באה ואמרה לי, אני לא מפחדת ממך ואני אראה לך. נוראי. אני חושבת על זה עכשיו ואני כולי בהיסטריה מזה, ובכל זאת היא הסתובבה. אמרתי לה שהיא לא תעז לשים עלי יד. היא הסתובבה, הרימה חפץ והשליכה אותו לכיווני. שוב פעם הייתי במשטרה, כי ביום רביעי הייתי במשטרה על קללות ואיומים, וביום שישי הייתי. היא העיפה עלי חפצים. ניגשתי למשטרה ואני רוצה לומר לך שהייתי שם יום שישי עד 15:00 בצהריים עם המנהלת שנתנה לי גיבוי בנוכחות שלה. הרבה היא לא יכלה לעשות כי כמו שאמרתם כאן, הידיים שלה כבולות. עד להתערבות של מזכ"לית הסתדרות המורים, של יפה בן דוד, האישה לא נעצרה. רק במוצאי שבת היא נעצרה אחרי שהתקשרתי ליפה ואמרתי לה, מה העניין?

דיברו כאן באמת מכובדים על עניין ההשבתה. השבתה זו לא מטרה, השבתה היא כלי. השבתה היא כלי לעצור ולחשוב. מי היה רוצה לבוא למקום העבודה שלו ולפחד?

תודה.

היא נעצרה ומה?

לילה אחד ושוחררה למחרת.

מר מרדכי סמט, בבקשה אדוני.

בוקר טוב לכולם. שמעתי את חברי הכנסת. אני מזדהה עם כול מילה.

אני הייתי מנהל בית הספר 24 שנים, עוד 12 שנה מפקח. דרגות אלימות שכאלה כפי שקורה בתקופה האחרונה, אני לא זוכר. אני הייתי עד בחודש האחרון לששת המקרים הקשים ביותר שהיו בירושלים. הכול פחות או יותר ידוע, אני לא רוצה לתאר פרטים. חדרי מורים תוססים, האווירה היא קשה. אם תעשה אינוונטר של עבודה, הנושא המרכזי הוא האלימות, עם כל הפעולות והתוכניות הנשגבות. אחד הדברים שמטרידים ביותר מנהלים ומורים, זו ההתנהגות שלנו, של הארגונים והמנהיגים.

לפני כחודש היינו בישיבה אצל השר לביטחון פנים במשרדו. אחד העוזרים הגיש לו נייר. לצערי 47% השנה, עליית האלימות במוסדות החינוך על כל רבדיו, מגני הילדים. זה אומר דרשני. בדיון כזה הייתי רוצה לראות את השר לביטחון פנים, את שר הרווחה והשר החינוך יחדיו, ולמה אני אומר את זה? ראשית, אני חושב שצריך לבדוק את מקורות האלימות, מי הם הסוגי התלמידים הללו. אני בדקתי כאן בירושלים, כי אני הייתי הנושא של גילה ועוד בתי ספר. ליוויתי אותם בחודש האחרון, גם את שתי המורות ששכבו בבית חולים. הילדים הללו היו ילדים שמועמדים לוועדת השמה. היה צפי. ועדות ההשמה נפגשות אחת לחודשיים או שלושה, כי הסקטור ביותר שהולך וגדל כל שנה, לצערי הרב הוא החינוך המיוחד במדינת ישראל. הוא גדל. לצפות את התלמידים הללו כדי לטפל בהם בצורה חינוכית נכונה, הם והוריהם, כי ברגע שאנחנו צופים ילדים שכאלה, שלוקחים כדורים כאלה וכאלה ואלו התגובות שלהם וככה מגיעים בבוקר, כי הם מגיעים ממשפחות, לפעמים, לא רוצה לתאר כרגע, אבל בדקתי את זה. מנהלי בתי ספר אומרים, קשה לנו להתמודד. מורים חוששים. אתמול הייתה אצלי מורה שתלמיד בכיתה ד' מצלם אותה בסמרטפון ומודיע להם, ברגע זה המורה צהלה וצעקה עלי, והמורה חוזרת ואומרת, יש את הצילום של ההתנהגות שלך בכיתה, אני אפרסם אותו. יותר מכך, אתמול במגזר אחר, יושבים כאן שני חברי כנסת, מנהלת חטיבת ביניים, הוציאה עליה מודעת אבל, הלכה לעולמה. לאן הגענו? לכן אני שואל את השאלה הפשוטה, אין לנו את הכלים המתאימים היום. האלימות הולכת וגוברת. פעם ראינו בטלוויזיה, נכדנו, ילדנו ראו את 'סומסום' ואת 'פרפר נחמד'. היום את סרטי האלימות שהם רואים ומחקים, מעל ומעבר לכל פרופורציה.

בדרכי לכאן, נהג מונית שהביא אותו לכאן, שאני נוסע איתו לעיתים קרובות, אומר לי, מה הנושא היום? ואני אמרתי, לדעתי לא רחוק היום, מה שקרה בפילדלפיה יקרה בישראל, כי רמת האלימות הרקיעה שחקים ואין תשובות. אותן אימהות שלפני כחודש הגיעו למשטרה, וזה קרה ביום שישי, ולאחר זמן קצר נשלחו הביתה, והתלמיד היה שלושה ימים בביתו וחזר לאותה כיתה, והתלמידים ראו את המורה במערומיה, מורה לאנגלית שהגיעה לישראל לא מזמן, מעולה, ששערותיה נקרעו, חטפה שריטות ובעיטות ובסוף את הפאה הנוכרית, נזרקה מראשה וכך ראו כל תלמידיה. תארו לעצמכם מה קורה בחדר מורים שכזה, ואיך האם נכנסה ישירות, לא למזכירות, ישירות לכיתה. גם פה צריכה להיות הגבלה מסוימת. חפשו את המקורות, ואנחנו יכולים לעבוד יפה עם ועדי ההורים. גם לוועדי ההורים אין מספיק כוח עם כל החוקים. אני לא זוכר דבר שכזה.

תודה. שלמה ישי, בבקשה.

שלום לכולם, קודם כול אני רוצה לומר שאני מאוד מעריך את ההשתתפות הרבה של חברי הכנסת. אני לא זוכר ישיבה של ועדת חינוך שהשתתפו כל כך הרבה חברי כנסת מסיעות שונות.

28 יש לך פה? היו לי דיונים עם 28.

אני יודע מה שאני ראיתי.

אבל כדי שלא יחשבו, הייתי חייב לומר לך את זה. אני הבנתי אותך טוב.

אז אני אומר שאני מאוד מעריך ואני מודה לחברי הכנסת.

החברים דיברו כאן על מה שקורה אחרי. אני חושב שיש גם לעשות לפני. אחרי, יש דיונים, יש בית משפט, יש תביעות, יש הרחקות. אני חושב שיש כמה דברים שאפשר לעשות לפני.

בכל מוסד ציבורי עומד אדם, פקח, שבודק כל מי שנכנס. איך יכול להיכנס לבית ספר מישהו עם סכין ביד? איך הוא יכול להיכנס? איך יכול להיות דבר כזה? יעלה על הדעת שלבנק יכנס מישהו עם סכין?

כי אין שומר בכניסה.

זה שאין שומר בכניסה, זה יותר גרוע.

זה יותר גרוע.

אני מדבר גם כשיש שומר בכניסה. צריך לתת לו סמכות.

בהחלט.

ואני חושב שאף אדם לא יכנס לבית ספר בלי שהשומר ישאל את המנהל אם האיש הזה הוזמן, אם האיש צריך להגיע. זה הדבר הכי פשוט. כפי שהציעה פה חברת הכנסת, אחרי שיש - - -

מכובדי המלומד, כבודו מייצג את?

הסתדרות המורים.

אז אנא, במקום לומר את זה פה, זה טוב שאתה אומר את זה פה, תתכבדו, תיזמו נוהל משותף, מזכ"לות הסתדרות המורים בשיתוף ההורים, בשיתוף משרד החינוך. תגיעו לנוהל. אני חושב שזה נכון. הורה, קודם כול רוצה להגיע לבית הספר, צריך לתאם זאת לפני כן. היום בעידן שיש תקשורת זמינה, צריך לתאם. תתאמו את זה.

אם כמו שאתה תיארת, מר סמט, נראה לי גם מעל הגדר תטפס, אבל בוא נצמצם כמה שאפשר. לעשות סייג זה דבר חשוב.

תסכם בבקשה, אדוני.

אני מסכם. אני חושב שגם קריאה מטעם ועדת החינוך של הכנסת, יש לזה השפעה, כי זה גם תלוי ברשויות המקומיות. השומר בשער הוא בעצם עובד הרשות והוא צריך לקבל הנחיות מהרשות והוא צריך לבצע את ההנחיות של הרשות.

מקובל. תודה. אחרונת הדוברות מהסתדרות המורים, עליזה מדינה.

שמי עליזה מדינה, ניהלתי מספר שנים בית ספר. אני יושבת ראש הסתדרות המורים בנתניה.

אני רוצה שהמצב הגיע לידי כך שמתקשרות מורות נפגעות ואינן מעוניינות להציג בהתחלה את הפרטים שלהן. הן פונות להסתדרות המורים והן רוצות שיטפלו בהן בעילום שם. תראו באיזו רמת פחד הן נמצאות.

דבר נוסף, הבעיה היא מאוד מורכבת, כי כמו שציינו, המעורבים בחינוך הם רבים ולמעשה הרשות ומשרד החינוך לא תמיד זה יחד אחת. מנהל בית הספר, כשהוא מנהל, הוא תחת משרד החינוך והוא לא תחת הרשות. יש לנו כאן בעיה מאוד קשה.

אני לא מוכן לזרוק את זה לשם. השלטון המקומי ומשרד החינוך מדברים ביום-יום, שעה-שעה, בחינוך, ויודעים לדבר ביניהם. פשוט כנראה אף אחד לא חשב לעשות נוהל מסודר, נוהל כניסה לבתי ספר, אז שיתכבדו ונקרא להם לעשות זאת.

משרד החינוך יודע לדבר עם השלטון המקומי והם עושים זאת. בתי ספר מתקיימים בברית הזו וטוב שכך, לכן אני לא רוצה שתיקחי את זה לשם, כי זו לא הבעיה. הבעיה זה אלימות בחברה הישראלית והאכיפה שהיא רופסת. עוד חוק ועוד חוק לא יעזור כלום, אמר מאיר כהן בצדק. על אלימות יש חוקים כבר.

מה שאני באה לומר, אין ספק שבית הספר הוא התמונה של התמונה של החברה הישראלית, חד משמעית, ולכן יש הרבה פעמים שצריך למצוא באמת את החיבורים ולהרכיב את התוכניות הנכונות שיהיו בתוך בית הספר, שיהיה באמת מתאם בין הדברים השונים ועל זה אנחנו צריכים להגיד, על החוליות המקשרות.

תודה.

לפי דעתי יש פה איזו אי הבנה, מה שאני זוכר כמי שהיה ראש רשות, תפיסת האבטחה של בתי הספר נולדה מהרצון להגן מפני פיגועים.

ברור.

זו אחת הסיבות שאין במגזר הערבי שומרים.

מה שמוצג פה זו שאלת האלימות. זה שתי תפיסות קצת שונות ושתי הגדרות תפקיד שונות והכשרות כוח אדם שונות.

רוצים לשנות תפיסה? יש מי שאחראי על כך. נפנה אותו.

לא, התפקיד שלנו לבקר אותם.

זאב.

ההורים ככלל ופורום ועדי ההורים היישוביים בפרט, חוזרים ומדגישים את הסלידה וההוקעה שלהם לכל גילוי אלימות פיזית או מילולית כלפי סגל בית ספר והגנים. אנו סבורים שיש להילחם בתופעות האלה בכל האמצעים שמעמיד המחוקק, אבל מלחמה זו חייבת להיות כלפי הפוגע או הפוגעים ולא כלפי כלל ציבור התלמידים וההורים, שהרי לכך לא נוכל להסכים ויש בזה בפירוש ענישה קולקטיבית שאפילו בצבא כבר השכילו להבין שהיא לא חוקית ולא תקינה.

במקביל, אנו מצפים שכנסת ישראל וארגוני המורים יפעלו בצורה נחרצת ובאותה רמה של נחרצות גם כלפי מורים וגננות וסייעות שפועלים באלימות כלפי ילדים ובני נוער, כולל אלימות מינית שנחשפנו אליה בשבועות האחרונים, תופעה שגם אליה אנחנו נחשפים כל הזמן.

תודה. הערתי גם בדיון הקודם, זאב. אין לי בעיה לקיים דיונים, ואתה מכיר אותי. אם יש תופעה, אנא תיזמו דיונים. יכול להשתמע חס ושלום שהאלימות היא הדדית, אבל זה לא הדיון. הדיון כרגע, אלימות כלפי מורים.

וזו בדיוק הנקודה.

אתה אצלי אורח קבוע בוועדה. האוזן שלי כרויה אליך. אתה יכול להוציא פנייה מסודרת של ההורים. תוציא מקרים. תאמין לי שיתקיים דיון בנפרד. זה גם בדיון הקודם היה וזה לא במקום.

תרשה לי רק להגיד מילה אחת ואחרי זה רק פז ישלים אותי. זה בדיוק ההבדל בינינו ובין ארגוני המורים, כי אנחנו חושבים שכל בעיה וכל גילוי כזה, צריך להתמודד איתו ספציפית ולא להעניש בצורה קולקטיבית את כלל הציבור. זה בדיוק ההבדל.

זו לא ענישה.

זאת אווירה, זו תרבות. זה לא דבר שהוא ספציפי.

זו ברית משולשת.

בוודאי, ולכן אני מאוד שמחתי לשמוע את מה שאמר הסגן של יפה.

תאמינו לי שאני כובש נבואתי. אני שומע הרבה דברי חוכמה מחברי הכנסת ומהאורחים ואני שותק, אבל מדי פעם אני משחרר. תקשיב, זו ברית קדושה, ברית משולשת של הורים, מורים ותלמידים.

חותמים על זה.

כשבא מאיר כהן ואומר לך, צריך להשבית את המערכת שבוע, לא כי היד קלה על ההדק. הוא היה ראש רשות. הוא גם אבא והוא גם היה מנהל בית ספר.

וגם מורה.

ודאי. הוא אומר לך במילים אחרות, תזעזע את המערכת. בצה"ל יודעים לעשות זאת. כשיש תאונת אימונים, השם ישמור, משביתים, עוצרים את כל האימונים, בודקים מה קרה. יש פה שבר.

מורה שמושפלת כך, זו נקודת שבר במערכת החינוך.

שערורייה, נכון. חד וחלק.

לכן כשהוא אומר לך, תשבית שבוע, אז הוא אמר, לא שבוע, שישה ימים וארבע שעות. אל תתפוס אותו במילה. תזעזע את המערכת, זה מה שהוא אומר לך. אני חושב שם אתה במקרה כזה, תרצה, כי מחר-מחרתיים, זו מערכת החינוך של הבן שלך.

יש בתי ספר שאין שם אווירת לימודים. בית הספר מתקיים. לפעמים אני רואה אותו בגרפים וכל כך בא לי להתפוצץ ואין אווירת לימודים בגלל בעיות משמעת. זה פוגע באותם תלמידים שיושבים בכיתה ורוצים ללמוד.

וההנהלות לצערי מעלימות את זה והמורים מתביישים בזה. זו טעות. צריכים לתקוף את זה.

תודה. פז, בבקשה.

שתי מילים. אנחנו פה כי זה נורא חשוב לנו, הסיפור הזה של האלימות. אנחנו מבקשים שתצא מפה קריאה לנער את ספר החוקים ולהשתמש בכל הכלים שספר החוקים מעמיד כנגד אנשים אלימים בתוך מערכת החינוך. זה גם המשרד לביטחון פנים וגם המשטרה. אני בעצמי דיברנו עם המשטרה כשהיה את האלימות בגילה, כי גם לנו היה חשוב שהאימא תורחק מבית הספר ותיעצר וייעשה הכול, אבל זה נכון לכולם, לכל בן אדם שאלים בתוך מערכת החינוך.

חשוב לי להעביר פה מסר לכולם. כל הכבוד להסתדרות המורים, אולי, שהיא משביתה. אנחנו נמשיך לצאת נגד השבתות כי אנחנו לא מאמינים בזה, אבל אתם עושים את עבודתכם נאמנה.

ההורים הם לא אויב. אמרת את זה יפה, מוטי, ואנחנו עובדים מצוין בירושלים. התלמידים הם לא אויב. צריך לייצר פה חזית אחת מאוחדת של כולנו ביחד נגד אותם אנשים אלימים. אסור בשום פנים ואופן, והיה לנו את הדיון בבית המשפט שעשינו על ההשבתה. אסור לייצר מצב שהורים ומורים משני צידי המתרס. אסור שההורים ירגישו שהמורים הם אויב ואסור להיפך. אנחנו אתכם, המורים, הגננות. כל אנשי החינוך ביחד בחזית אחת בסיפור הזה נגד האלימות. אם למישהו קשה לגשת למשטרה להגיש תלונה, אני באופן אישי מוכן וכבר עשיתי את זה פעם אחת, להגיש תלונה נגד הורה מכה או נגד איש שבא מחוץ למערכת ופגע באיש חינוך. תודה.

תודה. משרד החינוך.

בוקר טוב לכולם, לי קוראים עינב לוק, אני מנהלת אגף תוכניות סיוע מניעה בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי. נמצאת איתי בלה רדונסקי מהייעוץ המשפטי, הילה סגל, ממונה על אקלים וצמצום אלימות, ונמצאת איתנו רחל ממינהל עובדי הוראה.

אני רוצה להגיד שבאמת באנו כולנו מתוך הבנה שהנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב ומאוד כאוב. אנחנו יושבות ושומעות כאן את האירועים, גם אותך, רוני מימון, את הסיפור האישי, את הסיפורים שאתם הקרנתם. אנחנו ערים לכל המקרים האחרונים, הקשים והמורכבים שהתרחשו לאחרונה, ובהובלת ובהנחיית מנכ"ל משרד החינוך מגבשים בחודשים האחרונים תוכנית רצינית, חשובה, שכוללת הרבה מאוד היבטים והרבה שותפים. הצגנו את התוכנית להסתדרות המורים, לארגון המורים, יושבים עם פורום ועדי ההורים. באמת מציגים לכולם כדי לגבש תוכנית.

אני רוצה להתחבר לדברים שלך, פז. אנחנו נמצאים יחד בסיפור הזה. אין כאן אנשים משני צידי המתרס. אנחנו חושבים שהנושא של אלימות כלפי מורים הוא חמור, הוא כואב והוא פוגע לא רק במורה עצמו. המורה עצמו נפגע פיזית, נפגע רגשית, אבל המקרה הבודד מקרין על תחושת המוגנות של כל ציבור המורים בישראל. מבחינתנו כמערכת חינוך, תחושת המוגנות של המורים זה הדבר שעומד בראש הרשימה למול עינינו כי מורים לא מוגנים, תלמידים לא יהיו מוגנים. אין אפשרות לנהל מערכת חינוך אם המורים לא מרגישים מוגנים.

אולי שאלה, עינב. בקשר למורה שהוא היה חשוף לאלימות או להתקפה, אתם מלווים אותו כשפ"י מבחינת תמיכה פסיכולוגית?

אז ברשותך, זה אחד המרכיבים המשמעותיים של התוכנית ואני אשמח להציג אותה.

תציגי, בבקשה.

אנחנו נראה את התוכנית.

אין לנו הרבה זמן. היו הרבה חברי כנסת וזה רק מבורך.

זה בהחלט מבורך. אני רוצה להציג את התוכנית, שאני אגיד שיש לה כמה מרכיבים. יש בה גם מרכיבים של חוק, של דרכי אכיפה, ענישה, אבל בהחלט יש בה מרכיבים מאוד חשובים של תוכנית התערבות, מניעה, ליווי ותמיכה למורים ולכל הצוות החינוכי.

(הצגת מצגת)

אנחנו נגיד שאנחנו ממשיכים לנטר את הנושא של פגיעה בעובדי הוראה באמצעות הסקרים שלנו. אפשר לראות כאן חלק מהנתונים, לא הבאנו את כל הנתונים, אבל כמובן נמצאים בשקיפות באתר של משרד החינוך.

אגב, המיצ"ב הוא רק בחטיבת הביניים.

כן, יש את כל הגילאים, יסודי, חטיבה ועל-יסודי. מיצ"ב אקלים נעשה בכל הגילאים.

אקלים בכל הגילאים ואנחנו רואים שזה בנושא של תחושת האיום של המורים מפני הורים, הולך ופוחת עם הגיל. זה הכי גבוה ביסודי, ויורד. אנחנו רואים בקרב תלמידים, זה פחות או יותר אותם נתונים בכל שלבי החינוך.

כאן יש סקרים בעולם בכלל. אנחנו לומדים על הנושא הזה יחד עם חוקרים בעולם כדי לראות מה נעשה בעולם ואיך מתמודדים עם התופעה.

כדאי שלא נלמד מארצות הברית.

לא רק את זה, עוד הרבה דברים.

המרכיב הראשון ששמנו כאן בתוכנית זה כל הנושא של החוק. ברשותכם, בלה תגיד על זה כמה מילים.

בלה מהלשכה המשפטית, משרד החינוך.

כרגע מקודם תיקון לחוק העונשין בזרקור ששר החינוך תומך בו בנושא של שימת זרקור על עובדי הוראה.

ספציפית אני גם רוצה להעיר שגם בנושא של השומרים והאבטחה שהעלו כאן, זה לא רק בנושא הביטחוני. סמכויות של השומרים ואבטחה בבתי הספר הורחבו לטיפול במקרי אלימות כולל גם חיפוש.

לסוגיה שהועלתה כאן לגבי המגזר הערבי, על פי החלטת הממשלה כל ה-540 תקנים למגזר הערבי אוישו על ידי המאבטחים ואכן יש לנו כבר אבטחה גם במגזר הערבי.

כבר נכנסו למערכת?

כן, מאוישים. כל ה-540 תקנים על פי החלטת הממשלה, מאוישים נכון להיום.

רק תעשו פיקוח ובקרה אם זה לא מאויש במקום אחר, כי הוא לא רואה.

אני רוצה למקד את הדיון כי אני ב-10:30 אמור להתחיל דיון נוסף ויש לי ארבעה חברי כנסת שלא דיברו.

יש לך דקה רק לסכם. אני רוצה להתמקד. האם נכונה הטענה שהיה גידול של 47% במקרי האלימות בבתי הספר?

לנו אין נתון כזה.

אין לך נתון כזה. אנחנו נדרוש את זה.

נשמח לקבל אותו.

אוקי, זה חומר למחשבה למנהלת הוועדה. בדיונים כאלה משרד לביטחון פנים חייב להיות חלק מהדיון.

הוזמן.

הוזמן ולא מצא לנכון.

אני רק אגיד עוד בשתי מילים, שאנחנו פתחנו את הנושא של חוזר מנכ"ל, את הפרק שמתייחס לפגיעה בעובדי הוראה. אנחנו מרחיבים, מדייקים, מחמירים כדי להגיד מסר מאוד ברור כנגד מקרים של אלימות וכל הנושא של טיפול בעובדי הוראה, אז במקרה שקורה אירוע של פגיעה, אנחנו בנינו נוהל חדש. באותו רגע יהיה ליווי של יועצת בית הספר ופסיכולוגית, ובמידת הצורך - - -

זו אחריות מחלקת החינוך? מי אחראי על זה בכל רשות?

יש שתי רמות של ליווי.

לא הליווי. מי מטפל במניעת אלימות? הקב"ט של המועצה, של העירייה? מנהל מחלקת חינוך? ראש העיר? מי הפונקציה שאתם עובדים מולה?

הבנו את השאלה. איתן, אין לי זמן לשאלות עכשיו. סליחה, איתן.

אבל שלא ימרחו אותנו פה במילים.

ממש לא.

היושב ראש, אני חושב שאחד הדברים שחייבים להוסיף, זה לחייב מנהלי בתי ספר לחייב לדווח למשטרה על אלימות נגד מורים.

מה שאומר מאיר כהן, זו לא רשות. כמו שאנחנו, כמו כל אזרח שהיה עד לעבירה ולא דיווח, הופך להיות אשם וזו עילה לעבירה פלילית. אין שום סיבה, אני חושב שזו תהיה חובה. ברגע שזו אלימות, אני מדבר על אלימות פיזית שמחייבת התערבות, אני חושב שצריך קודם כול לדווח.

אני חושבת שרק צריך לזכור שיש כאן את רצונו של המורה.

לדווח למערכת. קודם כול למערכת. חובה.

זו הבעיה. אין 'רצונו של המורה'. בתוך בית ספר, מוסד חינוכי, שמתבצעת עבירת אלימות כנגד מורה, תעזבו את המורה. מנהל בית הספר צריך לקרוא למשטרה ולהגיש תלונה. תעזבו את המורים. אל תפילו את זה על המורים. מנהל בית הספר הוא האימפרטור. יש בכוחו לעשות את זה.

עלו כאן אמירות גם של חבר הכנסת ברושי וגם של נוספים לגבי מה חדש, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשים את זה בדגש. אפשר לראות שלצד תוכנית שנתית מחייבת, יש פה חמישה דגשים לאורך השנה. בכל בית ספר יצטרכו להקדיש לזה זמן, בימי היערכות, בתקנון, באסיפת הורים. זה דברים שלאו דווקא נעשים בצורה מדויקת בזמן הזה, בשבוע לגלישה בטוחה וביום שיא במהלך יוני.

עוד דבר אחד נוסף זה בעצם התפקיד של המחוזות. התפקיד של מנהלי המחוז בליווי שלהם את המורים הנפגעים, למעשה הגדרנו שתוקם ועדה מחוזית בכל מחוז ושיוגדרו אסופה של נתונים על מקרים, ניטור שלהם. מה שנאמר כאן על חובה למחוז ייעשה בצורה מסודרת.

יש לזה לוח זמנים? אם אנחנו עכשיו מתקשרים לכל ראשי המחוזות, זה קיים?

אני מציע, אל תכעסו עלי. אני חושב שאתן עושות עבודה נהדרת, אבל מניסיון, מה שלא חייבו אותנו בלוח זמנים ברור, לא נעשה.

זה מחייב אותנו בתחילת שנה - - -

זו התשובה לעתירה שהגשנו לבית המשפט.

בעתירה שלכם לא היה כתוב כלום על הדבר הזה.

פז, מאיר, אני אתן לכם לדבר בחוץ. נעים בחוץ.

תקשיבו, בדיון הקודם ב-7 בנובמבר 2017, בנקודה השביעית של הסיכום: "הוועדה קוראת למשרד החינוך להגיש לה מסמך מקצועי מפורט שיתאר את תהליך הטיפול המיידי של המשרד במקרה של אלימות על כל גווניה. על המסמך לתאר את הכלים העומדים לרשות צוות ההוראה, תלמידים והורים לטיפול במקרה של אלימות". אני את המסמך הזה לא ראיתי.

אנחנו נבדוק את זה.

אני מבקש לקבל את המסמך הזה. כבר בדיון הקודם הגענו למסקנה שברגע שקורה מקרה אלימות, כל בית ספר מתנהל אחרת. יש אי ודאות מוחלטת. תאמין לי, אני אעשה פה סביב השולחן. כל אחד ייתן את התהליך ונמצא ארבעה-חמישה מודלים שונים לטיפול בבעיית אלימות, אז אני מבקש את זה כתוב.

אבל זה חדש וזה ייכנס עכשיו. זה נבנה ויועבר - - -

אז אני חושב, שכותבים לי משהו, קיבלתי את מכתבך, הנוהל בהכנה, אנחנו מבקשים עד תאריך זה וזה. כנסת, משאב יקר של זמן, שמתנהל. אנשים יושבים, דנים. אנחנו לא דנים כדי לשחרר לחצים או אוויר. היה סיכום, היה צריך לעמוד בסיכום הזה. לפחות להתייחס שאכן נענינו לקריאתך וכותבים אותו.

אנחנו כתבנו. אנחנו רק נבדוק אם זה לא עבר.

אז אני מבקש לקבל אותו.

חברי הכנסת, רק מי שחייב, לחצי דקה.

משפט.

בבקשה, איילת.

אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. אני חושבת שאנחנו באמת צריכים כבר לעבור משלב הדיונים לשלב המעשים. בוועדת חוקה, חוק ומשפט, איפה שמוטי יוגב ואני העברנו את החוק שלנו בקריאה ראשונה, אני רוצה להגיד לכם משהו, הביאו נתונים כאילו מספר מקרי האלימות ירדו. אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים במציאות מאוד קשה. אנחנו צריכים ללכת למהלכים הרבה יותר דרמטיים. אני רוצה לחזק את ידידי מאיר כהן שאומר בצורה מפורשת, אין דבר כזה שיש מקרה אלימות ולא הולכים לדווח למשטרה. תודה.

תודה. סאלח סעד.

אני חושב שהתופעה הזאת היא תופעה ממש מסוכנת, כי גם העבירה מחלחלת לכל בית הספר. זה לא יכול להיות שמורה או מורה יותקפו על ידי ילד או מורה והסיפור הזה ימרח.

אם יש מורה אלים, זה סימן שבית הספר אלים. כאן אני חושב שהאווירה היא כל כך עכורה בבית הספר וגם רמת הלימודים תהיה שונה לגמרי, לכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל דבר כאן, אדוני היושב ראש, בכדי למזער ולמגר את התופעה הזאת. זה מאוד מסוכן ברמה חינוכית.

תודה. מסעוד גנאים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אין ספק שהתופעה היא מאוד חמורה. היינו עם חבריי בג'לג'וליה לפני כמה זמן אחרי ההתקפה על תלמיד בבית הספר. המורים היו מבוהלים ומפחדים שם. אני חושב שהתגברות התופעה היא בגלל שני דברים: אחד, זה התגברות האלימות בכלל בחברה. שניים, הירידה במעמדו של המורה ומעמד ההוראה. צריך לעשות הכול כדי לשמור על המורים בעניין של הרתיעה. המשטרה צריכה להיות יעילה ואפקטיבית ולא חפיפניקית, וגם על משרד החינוך לפי דעתי לעשות הכול כדי לשמור על כבודם של המורים, כי מורה שמושפל מול תלמידים, אתם לא יודעים מה זה עושה לו. תודה.

תודה. חנין, בקצרה.

חמש הערות שלא דיברו עליהן.

אל תהיי בטוחה, באת מאוחר, כי חבר'ה שלך דיברו. אם דיברו, אני אומר לך, דיברו.

אני ראיתי את כל השידור. אני לא פוחדת רק מהאלימות הספציפית של התלמיד, אני פוחדת יותר כאשר התלמיד הופך לגיבור בכיתה. זה לא ספציפי ולא מדברים על עונש קולקטיבי, מדברים על חינוך קולקטיבי. יש מקרים שהוא מרביץ למורה אבל האלימות לא מסתיימת בנקודה הזאת. הוא הופך לגיבור בכיתה. אני חושבת שאנחנו צריכים לאתר בתי ספר עם רמת אלימות יותר גדולה, וזו כבר המלצה פרקטית, לאתר קבוצה של בתי ספר עם רמת אלימות שהיא חצתה את הקו האדום, לחייב אותם בסדנאות לאלימות, כבוד היושב ראש.

אני רוצה לדבר על הפגיעות של המורה. ממה המורה מפחדת, ופה האירוע הפלילי. היא מפחדת גם מהתגובה של המשפחה של התלמיד מחוץ לכותלי בתי הספר, אז האירוע הוא לא רק אירועי חינוכי בתוך כותלי בתי הספר. יש משפחות שיכולות להיות אלימות ולהעניש את המורה על זה שהיא הלכה והתלוננה למשטרה. פה המשטרה צריכה להיכנס לתמונה.

הערה שלישית על ארגוני פשע. האלימות לא רק ברמה של להרביץ. יש מורים מאוימים על ידי משפחות, את תעזי לא להעביר את התלמיד שלי במבחן הזה. זו לא אלימות? זו לא רמה של שליטה בבית הספר? אל תעזו לא לרשום את התלמיד שלי לבית הספר. זו גם אלימות יותר סמויה וצריכים לטפל בה.

המלצה אחרונה. ההורה שמרביץ, למנוע ממנו מלהיכנס שוב לבית הספר. זה עונש. אתה הרבצת, אתה היית חוצפן אפילו, אתה לא נכנס עוד לבית הספר.

תודה. יוסף ג'בארין.

אני רק אוסיף שצריך לחשוב אולי מחדש על ההתארגנות לגבי מערך השמירה בבתי הספר. בזמנו דובר על שמירה סלקטיבית שמתקשרת אולי לאזורים מסוימים ורגישים. יכול להיות שעם התגברות תופעת האלימות צריך לחשוב מחדש על הנושא הזה ולחייב את כל בתי הספר בשמירה כזו.

תודה.

היושב ראש, רק תיקון קטן. הדוברת אמרה לי שאמרתי מורים אלימים. הכוונה כמובן היא לילדים אלימים, לא מורים.

אז תיקון לפרוטוקול. מאה אחוז. תודה.

רבותיי, כפי שאמרתי קודם, הוועדה קיימה דיון בנובמבר 2017 וזה דיון נוסף. לצערי הרב אני לא רואה שינוי מגמה.

אני מודה לחברי הכנסת הרבים שהציעו את הדיון הזה לדיון מהיר.

הוועדה דורשת שוב לקבל לידיה את המסמך שנתבקש להגיש אותו ב-7 בנובמבר, שיתאר את תהליך הטיפול המיידי של המשרד במקרה של אלימות. יש לכם את הסיכום, סעיף 7 בסיכום הקודם.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון מחדש את תפיסת האבטחה של בתי הספר לאור האלימות הגוברת ומקרי האלימות שנחשפנו אליהם, תפיסת האבטחה הייתה עד היום ביטחונית. אני יודע שהרחבתם סמכויות למאבטחים גם לגבי אלימות.

זה בסמכות המשטרה, כל הנושא של המאבטחים.

גבירתי, אני אענה לך. האמירה שלך הייתה מיותרת, את יודעת למה? אני לא אעשה כלום כי זה בסמכות המשטרה, ואת לא תעשי כלום כי זה בסמכות זה. סלחי לי, את משרד החינוך. הבעיה היא אצלך. את צריכה לפתור אותה. איך את פותרת אותה? תבחנו, תכנסו את המשטרה אליהם. המשטרה אפילו לא חשבה שהיא צריכה לבוא לדיון הזה. גם זו נזיפה שתהיה בסיכום. אם היא הוזמנה ולא הגיעה, זה חמור בפני עצמו. ההערות האלה מיותרות. אתם הרגולטור. כשאני קורא לך לבחון את תפיסת הביטחון, שבו עם המשטרה.

עד היום הייתה תפיסה ביטחונית. יש חלק רכוב, חלק פיזי, לא יודע מה. תיכנסו לשם, תקיימו דיון ותחליטו שלא, גם שנדע שלא, אבל שיתקיים דיון. אני לא יכול לקיים עוד חודש עוד פעם דיון, ויהיה דיון, כי אם מחר-מחרתיים תותקף מורה, אני לא רוצה לומר את זה אפילו על דל שפתיי, שיקרה משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה ואז נתכנס פה ולא אמרנו והיה דיון וסתם היה דיון עקר? אז אני לא רוצה דיונים עקרים יותר ואני רוצה שתקיימו דיון על תפיסת הביטחון. תנו לנו את המסקנות של הדיון הזה.

סוגיית חובת הדיווח, כפי שאמרתי, לקבוע נוהל חדש. אני מבקש שבנוהל הזה תיבחן חובת הדיווח. מורה שרוצה לשמור על הצניעות שלה ועל הפרטיות שלה, תמצאו את הדרך, אבל חובת דיווח כי זה חייב להיות מדווח. אין טאטאו מתחת לשולחן, כי ברגע שהייתה אלימות בבית הספר, זו כבר לא בעיה של המורה מול התלמיד, זו בעיה של בית הספר.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל דוח מפורט של כל מקרי האלימות שהתרחשו בשנת תשע"ז, בחלוקה לפי מאפייני האלימות, רקע של התלמידים, רקע חברתי אם יש בעיה וצורת הטיפול במקרים האלה.

אני רוצה לקיים דיון על המקרים שקרו בתשע"ז.

יש לכם מיפוי כזה?

הם יעשו אותו. אין להם. התשובה היא, אין. תעשו אותו. תרכזו את הנתונים ותעשו אותו.

תודה רבה, הישיבה נעולה. אנחנו נקיים דיון מעקב על הנושא הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.