ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-03-18OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 280
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ט בשבט התשע"ח (21 בפברואר 2018), שעה 9:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 21/02/2018
הקניית מקצוע סוכן ביטוח לעולים חדשים ושילובם בשוק העבודה
פרוטוקול
סדר היום
הקניית מקצוע סוכן ביטוח לעולים חדשים ושילובם בשוק העבודה
מוזמנים
¶
ברוך שמעון - ממונה תחום תעסוקה, משרד העלייה והקליטה
יניב בר צבי - רו"ח, מנהל מחלקת רישוי סוכנים ויועצים, משרד האוצר
אסיה ציירסקי - ממונה תחום תעסוקה אזור חיפה והצפון, הסוכנות היהודית
חוה פרידמן - חברת לשכה, לשכת סוכני הביטוח
אניה לוין - חברת לשכה, לשכת סוכני הביטוח
רונן דניאלי - מנהל מכללה, לשכת סוכני הביטוח
מאיר לופטינסקי - רכז תעסוקה, הסוכנות היהודית
אסתר בלום - ארגון קעליטה
ראובן אדם - מנהל השמה, ארגון קעליטה
גילה סמון - מחלקת קשרי ממשל, ארגון קעליטה
יבגני אורין - עמותת "מגן משפחה"
קרן פישזון - עמותת "מגן משפחה"
ישראל גרטי - עמותת "מגן משפחה"
טל בנוש - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ) מייצג/ת את לשכת סוכני הביטוח בישראל
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בוקר טוב לכולם. היום אנחנו דנים בעניין הקניית מקצוע סוכן ביטוח לעולים חדשים ושילובם בוק העבודה ביוזמתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה. מהמכתב שנשלח לחברת הכנסת קסניה סבטלובה שמחולק כרגע למשתתפים, יש פה ממה שהבנתי שלושה נושאים מרכזיים. הנושא הגדול והמרכזי הוא חוסר מידע לעולים על אפשרות קבלת מימון ממשרד הקליטה לרכוש את המקצוע כסוכני ביטוח, העולים לא מודעים לזה, יש כאן חוסר מידע. הדבר השני שאני מבין מהמכתב, שיש עולים חדשים עם תארים בתחום הכלכלה, בתחום חשבונאות ובנקאות, וכשהם מגיעים למבחנים יש להם אפשרות לקבלת פטור מהנושאים האלה, גם זה חוסר מידע. משרד הקליטה לא הביא את המידע לעולים החדשים. הדבר השלישי שאני רואה במכתב הזה הוא כי לאחר שהם הוכשרו ויש להם עמידה בקורס, גם שילוב בעבודה באותו תחום. גם זה צריך להיות בעידוד ובסיוע של משרד הקליטה. אלה שלושת הדברים שאנחנו צריכים להתמקד עליהם בדיון לפי המכתב שנשלח.
אני נותן את רשות הדיבור ליוזמת הדיון חברת הכנסת קסניה סבטלובה. הצטרף אלינו חבר הוועדה חבר הכנסת יואל רזבוזוב. בבקשה חברת הכנסת.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
תודה לך כבוד היושב ראש ותודה על קיום הדיון. מדינת ישראל כידוע היא מדינה שקולטת עליה כל הזמן וההצלחה של כולנו, ההצלחה של מדינת ישראל תלויה בכך שנדע לשלב את העולים, נדע לתת להם כלים באם ירצו לעבור הכשרה מקצועית, לעבור קורסים ולקבל מקצוע או להשתכלל עם המקצוע הקיים לקבל קורס נוסף שיאפשר להם להשתלב בשוק העבודה. עבודה זה המפתח לקידומם של העולים ושילובם בחברה הישראלית.
הדיון הזה נולד מתוך הבנה שנדרש סיוע רב בשילוב של עולים חדשים ברכישת מקצוע סוכן ביטוח ושילובם בשוק העבודה. בטרם הדיון שמעתי שבמשרדים רבים מחפשים בנרות, מחפשים עולים דוברי שפות כי השוק הרי קיים, יש לנו רבבות ישראליים שהם דוברי שפות בין היתר כמובן גם השפה הרוסית, ורוצים אנשי מקצוע שידעו את שפת האם של אותם אנשים כדי שיוכלו לתת להם שירות וגם כמובן יהיו מוכשרים לעבוד בשוק העבודה הישראלי.
מסתבר שלעולים החדשים מגיע מענק ללימודים מטעם משרד העלייה והקליטה, כאשר גם את מקצוע של סוכן הביטוח ניתן ללמוד על חשבון המענק הזה. אבל הדבר הזה כמעט ולא מפורסם בשום מקום, לרבות אתר משרד העלייה והקליטה, לשכות משרד העלייה והקליטה, לשכות התעסוקה וגם כשזה מפורסם, זה מפורסם אך ורק בשפה העברית. יש לי כאן מודעה שפורסמה בכמה מקומות, פורסמה באותיות קטנות, בפונט קטן בשפה העברית ותגידו לי לאיזה עולה חדש בשנה ראשונה או שניה או אפילו שלישית בחייו בארץ יש אפשרות להתחבר למודעה הזאת ולתוכן שיש שם ולהבין את זה משם.
אם הדבר לא מפורסם בשום מקום, בטח לא בשפה הרוסית, והעולים לא מודעים לאפשרות הזאת, הם לא יגיעו לקורס הזה. אז אלפי בני אדם שעלו ארצה בעודם בעלי הכשרה אקדמית מתאימה כדי להתחיל קורס הכשרה אינם מודעים כלל וכלל לקיום הקורס הזה. כיום כדי לקבל רישיון סוכן ביטוח מטעם רשות שוק ההון במשרד האוצר יש לעמוד בכל התנאים הבאים: בחינה ביסודות הביטוח שנערכת מטעם הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, בחינה בכלכלה, חשבונאות, בחינה בסטטיסטיקה ומימון, ותקופת התמחות של שישה חודשים. במהלך תקופת ההתמחות המתמחה לא יחזיק ברישיון ולא יעסוק בייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני או תיווך לעניין ביטוח. ובחינת גמר שהוא צריך לעבור.
כדי לעמוד בתנאים האלה כמובן שחייבים לעבור הכשרה, גם לרכוש ידע בשפה העברית, וגם לדעת כיצד עובד השוק הישראלי. גם הלקוחות של חברות ששם יעסיקו את אותם עולים צריכים לדעת שהמומחים האלה הם מומחים גם בשוק הישראלי, שהם מוכשרים על מנת לעבוד בשוק הישראלי.
לפי הנתונים, 7 מתוך 10 עולים ממדינות חבר העמים מחזיקים בתואר שיכול להתאים כיסוד לרכישת אותו מקצוע. יש גם תקציב שקיים במשרד העלייה והקליטה שמיועד להכשרה מקצועית של העולים, ושנה אחרי שנה התקציב הזה איננו מנוצל או איננו מנוצל במלואו.
הפתרון הוא כמובן הנגשה לשונית במשרד העלייה והקליטה, בלשכות שירות התעסוקה, שיתופי פעולה עם נשיא לשכת סוכני הביטוח שתומך במהלך הזה מאוד, אז למה לא לנצל את העובדה הזאת. קמפיין פרסום לדוברי השפה הרוסית בכלי תקשורת שזמינים לכך – וברוך השם יש הרבה – פניה כמובן למקומות ששם יש מצוקה קשה בתחום מציאת העבודה בפריפריה, ובמקומות ששם יש באמת אחוזים גבוהים ואנחנו יודעים הרי על המקומות האלה, זה לא סוד. יודעים איפה יש יותר צורך ואיפה אפשר למצוא אנשים שמוכשרים ושהם מגיעים ארצה כדי לחיות, כדי לתרום, כדי לעבוד, כדי להיות משולבים פה. אנחנו רק צריכים לתת להם את הכלים. יש להם כבר את הבסיס, והוא בסיס מעולה. בואו נעזור להם ונתגבר על המצוקה הזאת, הבעיה הזאת שנראית לי פתירה, ואולי אפילו בישיבה אחת נוכל להגיע לפתרון כי הוא כאמור נמצא על השולחן.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. נמצאים פה נציגי משרדי הממשלה, משרד האוצר, משרד הקליטה, לשכת סוכני הביטוח ומשרדים אחרים. אנחנו נשמע מנציגי העולים ואז נפנה למשרדי הממשלה. אסתר מארגון קעליטה בבקשה.
אסתר בלום
¶
אני באמת באתי לשמוע כי התחום הוא כל כך אפל ובאמת שהמידע הזה לא מגיע אלינו. כאחראית על הכרת התארים אני פוגשת הרבה עולים שגם עסקו בתחום וגם בעלי תארים, כאמור אנחנו מתעסקים בעולים החדשים מצרפת. הם פשוט עוזבים את המקצוע כשהם מגיעים לארץ. הם רואים חומה ופשוט עוזבים את המקצוע ואומרים "זה לא בשבילי, אני אעסוק במשהו אחר, אני אעשה קורס מזורז בתחום אחר" ופשוט אנחנו מפסידים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
מה זאת אומרת חומה? אנחנו פה מדברים מצד אחד על חוסר מידע, ומצד שני את אומרת לי שהם יודעים אבל יש בירוקרטיה. תבהירי, אני לא הבנתי. האם יש מודעות לעולים לאפשרויות האלה, האפשרות של קבלת סיוע כדי להשתתף בקורס?
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אוקיי, אז יש חוסר מידע. מה שאת אומרת, גם אלה שידעו במקרה, כשהם באים, הם גם נפגשים עם חומה?
אסתר בלום
¶
לא. אני אמרתי שבעצם לא יודעים על ההטבות האלה, אכן. אבל מה שיודעים עליו זה התהליך שתואר כאן לפני כן, ופשוט זה מהווה חומה לאנשים שהם בעלי מקצוע, להשתלב בשוק העבודה. הם לא יודעים שיש הטבות, הם לא יודעים שיש הקלות והם אומרים "אם זה התהליך שאני צריך לעבור אני אעסוק במשהו אחר בארץ למרות שיש לי כך וכך שנות ניסיון".
אתמול באמת דיברתי עם עולה חדש בתחום הזה. הוא היה בתחום, עבד שנים בתחום הזה בצרפת והוא עושה עכשיו קורס יועצי השקעות, זה משהו יחסית מזורז ועוד קורסים, כי הוא בחור מוכשר עם תואר שני. הוא אומר "אני יודע מה צריך לעשות, לא יודע שיש הקלות ואני לא אכנס לתחום הזה".
ראובן אדם
¶
אני מנהל השמה בקעליטה לעולים מצרפת. המטרה שלי זה באמת להכניס אותם ישירות לחברות אם זה בנקים או חברות ביטוח. מה שהיה עד היום, ואני משלים את דבריה של אסתר, עולים מגיעים ומה שהם חושבים, זה שהם צריכים לעבור עוד תואר ראשון, בנוסף לתואר הראשון הקודם שיש להם, ובגיל מסוים, 35-40 זה לא בא בחשבון לחזור לספסל הלימודים, אז הם פשוט מתייאשים, כמו שהיא אומרת, והולכים ללמוד תחום אחר.
אם באמת יש את הידיעה הזאת וזה ניתן לביצוע, זאת אומרת שאדם יגיע ויהיו לו הקלות בקורסים, הוא יעשה קורסים מזורזים, למשל ליועץ פנסיוני צריך שנתיים לימודים. מי שיש לו תואר ראשון פשוט עובר כמה קורסים ויש לו פטור. בנוסף, אם יש אפשרות של מימון, כמובן שאנחנו נרים את הכפפה ובשמחה רבה נוכל אפילו לשתף פעולה עם מכללות בתחום, להכניס עולים שהם בעלי תואר ראשון ועם עברית ברמה טובה ללימודים, כדי שייכנסו כמה שיותר מהר לתחום הביטוח.
אסיה ציירסקי
¶
אני מהסוכנות היהודית, במחוז צפון, פריפריה של חיפה והצפון. אני בהחלט מזדהה עם כל מה שנאמר. גם בקרב עולים דוברי רוסית, דוברי ספרדית, דוברי צרפתית, כלל העולים. בהחלט אנשים תיאורטית מודעים שיש לימודים בארץ בתחום, לא מודעים לשום הקלות, שום הטבות, שום עזרה כלכלית ועזרה במידע. בנוסף לכך, פה ושם ישנם אתרים אפילו בשפות, ההתחלה בשפות, עם מידע.
אסיה ציירסקי
¶
אני מפנה את כולם לאתר של משרד הקליטה כי שם המידע קיים, אבל צריך לדבר כל הזמן. דבר אחרון, בהרבה אתרים פה ושם יש איזכור אפילו בשפות, רוסית, אמהרית, ספרדית, אנגלית על התהליך, אתה נכנס לאתר, יש לינק לאתר המיוחד וזהו, אז עברית. זאת אומרת ההתחלה של המידע בשפות, והמשך המידע הוא בעברית.
יבגני אורין
¶
באתי מטעם העמותה "מגן למשפחה" אני מייסד ובעלים של מכללה אחת מגדולות בארץ, רשת מכללות - - -
יבגני אורין
¶
רשת מכללות שמכשירה לכל המבחנים של סוכן ביטוח משנת 2006, מאז שנדרש הרישיון. אני גם בעלים של סוכנות ביטוח ושל חברת השמה שעובדת עם חברות וסוכנויות ביטוח להשמת סוכנים צעירים, כל שרשרת הייצור מההכשרה הבסיסית עד מתן סטאג' ומציאת עבודה.
מה שאני רואה, אני רואה בעיקר שוק של עולים מרוסיה, אני רואה את כל קצוות הצורך, מצד אחד באמת אוכלוסייה של עולים מרוסיה שמאוד צריכה סוכנים דוברי השפה. יש לא מעט בעיות בגלל שאין אינטראקציה יעילה וטובה בין סוכן לא דובר שפה לאוכלוסיית העולים.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
ואי לכך חייבת להיות הנגשה לשונית כי זה נושא מורכב שמחייב הבנה מאוד עמוקה. אז אנחנו בוודאי מאשרים את דבריך.
יבגני אורין
¶
ומצד שני אני כן רואה לא מעט אנשים עם פוטנציאל מאוד גבוה, לא מעט יוצאי חבר העמים באו לפה עם תארים אקדמיים, תואר ראשון ושני בתחומים שמאפשרים להם לעשות מסלול מקוצר של הלימודים כי המסלול המלא לוקח במקרה הטוב כשנה וחצי, מסלול מקוצר, אם באמת משקיעים בעבודה, אפשר לעשות תוך חצי שנה עד שנה.
יבגני אורין
¶
יש תנאי סף בסיסיים מבחינת זה שאין עבר פלילי ודברים כאלה. אבל לבעלי התארים הרלבנטיים כמו כלכלה, בנקאות, חשבונאות, יש רשימה בתקנון של משרד האוצר, אפשר לעשות מסלול מקוצר שבעצם אנשים מקבלים פטור משלושה או ארבעה מקצועות מתוך שישה מקצועות שצריך ללמוד.
יבגני אורין
¶
נכון. האמת כמה שנים שאני בתחום, אני בעצמי לא ידעתי שיש אפשרות למימון מטעם משרד הקליטה ללימודים האלה. אנחנו למשל עובדים עם רישיון של קליטת חיילים משוחררים, אנחנו זכאים למענק, אישור משרד התמ"ת, כל הדברים האלה ידעתי ולא ידעתי שכן יש תמיכה של משרד הקליטה, נכון?
יבגני אורין
¶
יש לנו ניסיון רב בעבודה מגזרית. יש לנו קמפוס חרדי, יש לנו קמפוס ערבי, אנחנו כן יודעים להתאים את המערכות שלנו לצרכים של המגזרים. אני מן הסתם מכיר את המגזר של העולים מרוסיה, אני בעצמי לפני כמעט 30 שנה עליתי משם. לעולים באמת יש קושי כלכלי רב להיכנס ואני מאוד שמח לשמוע.
קרן פישזון
¶
שני משפטים. אנחנו באמת באנו ללמוד את הנושא. אני פרסמתי שראיתי את ההזמנה לדיון שאמור היה להתקיים היום, פרסמתי את זה בקבוצות של דוברי רוסית, 100 אנשים פנו אלי ושאלו ו"אפשר גם לקבל עבודה?" אמרתי שהעניין הוא איך מקבלים את הרישיון. אז עכשיו מתברר שעוד פעם משרד הקליטה נכשל ואנחנו פה דיון אחרי דיון אחרי דיון רואים שהוא לא מבצע את העבודה. גם מה שאתה פה מחליט שהם צריכים לעשות, כמו דור רביעי, המון, אני לא אפרט, אתה היית פה ואתה יודע מה נתת להם, והם לא מקיימים. אז גם את הנושא הזה אנחנו נסדר ונעלה באתר שלנו.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה, נשמע מלשכת סוכני הביטוח, תאמרו לנו במה אתם יכולים לעזור. אני יודע שהבעיה היא חוסר מודעות, אבל מעבר לכך, האם יש מכשולים נוספים?
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני אשאל אותם. לפני שאגיע למשרד העלייה והקליטה אני רוצה לשמוע אותך כנציג לשכת סוכני הביטוח.
רונן דניאלי
¶
בוקר טוב לכולם. אני בשני כובעים, גם כמנכ"ל המכללה לפיננסים וגם חבר לשכת סוכני הביטוח שממספר טעמים בריאותיים הם לא הצליחו להגיע לפה, אבל אני הגעתי. חשוב לי לציין שהלשכה, בניגוד למכללות אחרות, יש ארבעה, חמישה או שישה שחקנים בשוק שמכשירים את סוכן הביטוח. הלשכה שונה מכולם באספקט האיכותי ולא הכמותי. חשוב לנו והלשכה מקדמת את איכות סוכני הביטוח. יש פה מצב של win-win מכל הכיוונים. רשומים בלשכה כ-10,000 סוכני ביטוח. סוכנויות הביטוח הגדולות משוועות לסוכני ביטוח איכותיים, קל וחומר אקדמאיים, ב. דוברי השפה הרוסית או כל שפה אחרת כמו שיש לנו גם, אנחנו מקדמים את נושא המגזר הערבי וכולי. במצב הזה אנחנו מקדימים ואומרים, ועכשיו אני מדבר כמנכ"ל המכללה, בניגוד למכללות אחרות הרי טוב למכללות להעלים את העובדה שהאקדמאים זוכים לפטור. אצלנו השאלה הראשונה אחרי "בוקר טוב" היא "האם אתה אקדמאי" מכמה טעמים. א. בצע כסף הוא לא מנת חלקנו. אנחנו רוצים פחות הכנסות לטובת פחות קורסים לטובת הרבה יותר סוכנים.
רונן דניאלי
¶
בוודאי. זה מה שאני רוצה להדגיש. הסוכנים לא יודעים את זה וסוכנויות הביטוח מחכות ולא מקבלות והסוכנים עושים את כל המסלול, ממילא אחוזי המעבר הולכים ופוחתים מטעמים של רגולציה והשוק, כמו שקורה בשוק עורכי הדין ורואי החשבון, ומה שיוצא זה פחות כמות ופחות איכות. אנחנו בשאיפה לקדם את הסוכנים.
ה-win האחרון, פונות אלינו חברות הביטוח וסוכני הביטוח ורוצים דם צעיר וחדש שהוא איכותי, כי הוא אקדמאי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
השאלה מה אתם עשיתם בעניין הזה. האם פניתם למשרד הקליטה ושאלתם מדוע עולים חדשים לא מגיעים אליכם, כיוון שאתם רוצים "דם חדש". כפי שאתה אומר עכשיו. האם שאלתם "למה לא מגיעים אלינו, יש לנו מקום, אנחנו רוצים להכשיר אותם" האם יזמתם פניה למשרד הקליטה?
רונן דניאלי
¶
אני אעביר את רשות הדיבור לאניה שבדיוק לצורך הזה היא יצרה את הקשר, אניה וליאור הנשיא, עם כבוד חברת הכנסת קסניה סבטלובה, והיא התחילה את כל הנושא הזה. אני מעביר את זכות הדיבור אליה, שגם הקליטה רוצה, גם העולים רוצים, גם הלשכה רוצה איכות גם חברות הביטוח והסוכנים רוצים. כולם רוצים ובסוף זה נעצר.
רונן דניאלי
¶
ושורה אחרונה, מהכובע הראשון שלי, המכללה תכשיר אותם, יעלה להם הרבה פחות וגם על חשבון סל הקליטה, win-win חמש פעמים בעצם.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה כללית. מה הסטטיסטיקה של סוכני ביטוח, כמה עזבו את המקצוע בגלל העולם הגלובלי, בגלל הביטוח הישיר. זה מה שמעניין.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אין שום דבר בשנים האחרונות, אין שום שינוי? אנחנו כמדינה נגיד משקיעים כסף, והבנתי שהכסף לא מנוצל בכלל, אנשים לא משתמשים ולא עושים את ההכשרה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
השאלה אם אנחנו דוחפים את העולים החדשים למקצוע הזה, האם עוד חמש שנים או עשר שנים פתאום הוא נעלם. זו שאלה שאני חושב שהיא מהותית ואנחנו צריכים לקבל החלטה.
אניה לוין
¶
אני מבינה אותך. ראשית, אני רוצה להגיד שהגיל הממוצע של סוכני הביטוח הוא מאוד מבוגר. 60. בממוצע. אם אתם מגיעים ל - - -
אניה לוין
¶
משהו כזה. אתם מוזמנים לכנסים שלנו כדי לראות, זה פשוט עצוב. כמעט ואין צעירים בכלל. בלשכת סוכני הביטוח עד גיל 42 הסוכן שייך לוועדת סוכנים צעירים. תמיד כשאני מגיעה ללשכה אני מרגישה הרבה יותר צעירה. הסוכנים שעוזבים הם גם משאירים את תיקי הלקוחות שלא מטופלים ויש לנו מיזם מסוים שאנחנו מחברים סוכנים ותיקים עם סוכנים צעירים, אבל בגדול - - -
אניה לוין
¶
אני אגיד לך יותר מזה, אני יודעת שיש סטטיסטיקה שלעומת מדינות אחרות יש לנו גם חוסר מבחינת כיסויים ביטוחיים וגם חוסר - - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
כן אבל עוד פעם, מבחינה מספרית השאלה אם יש ירידה דרסטית בחמש השנים האחרונות, נאמר 30% פחות?
אניה לוין
¶
תפקיד סוכן הביטוח כן עובר עכשיו שינויים אבל זה לא אומר שהוא הולך להיעלם, להיפך. ממה שאני רואה - - -
אניה לוין
¶
אני אגיד לך, עליתי על הרעיון לפני כמה חודשים. אני בעלת סוכנות ואני עובדת בעיקר במגזר הרוסי. שמתי לב שלרוב העובדים שלי שהם עולים חדשים יש תואר ראשון בכלכלה, בחשבונאות, בבנקאות, שנותן להם פטורים במשרד האוצר. בעצם מדובר על פטור משישה מבחנים, שזה הרבה. חוץ מזה גם כן עזרתי להם, הם עולים חדשים לא כל כך יודעים עברית חוקים וכדומה, עזרתי להם בתור בנאדם, לא בתור מעסיק, עזרתי להם ל מלא את כל המסמכים למשרד העלייה והקליטה ואז התברר ששלושת המבחנים האחרונים עולים נכון להיום 7,920 שקל שמתוכם 7,000 שקל משרד העלייה והקליטה מחזיר, שזה יוצא כמעט בחינם. חוץ מההרשמה למבחנים, ו-920 שקל, והם מסיימים לימודים די מהר במסלול מקוצר.
חוץ מזה, יש דרישה לסוכנים דוברי רוסית. יש מעט מאוד סוכנים דוברי רוסית ואני תמיד אומרת שהלקוח, המבוטח הרוסי, יש לו בדרך כלל רמת אינטליגנציה מאוד גבוהה. זה שהרוסים בארץ, וסליחה שאני אומרת את זה, עובדים בתור מאבטחים ומנקות, אני לא יודעת אם כולם מודעים, אבל יש לנו הרבה מאוד מאבטחים לא עם תואר אחד, לפעמים עם שלושה תארים וזה מאוד עצוב שאנחנו לא יודעים לנצל את האנשים.
לקוח רוסי בדרך כלל, לפעמים מגיעים אנשים מבוגרים שהם לא יכולים לקלוט את השפה ברמת האינטליגנציה שלהם. בדרך כלל הם אנשים מאוד אינטליגנטים והעברית שלהם לא תואמת לאותה רמת אינטליגנציה והם זקוקים לסוכנים דוברי רוסית שיסבירו להם. אתם מבינים, ביטוח זה מקצוע מאוד מסובך עם הרבה מאוד סוגיות משפטיות. כל סוכן שאני מכירה, וגם בלשכת סוכני הביטוח אנחנו כל הזמן מעבירים השתלמויות, זה נושא מאוד רציני. אז אני אומרת שמבוטח שמגיע לארץ, פוגש סוכן דובר עברית בלבד, הוא לא מקבל את השירות ברמה הנכונה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אולי תוכלי לפרט, העובדים שעובדים אצלך אמרת שעובדים אצלך עובדים חדשים, האם הם עברו את ההכשרות האלה, כיצד הם שמעו עליהן, מה בעצם בפרקטיקה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
איך הם בכלל שמעו. אם המשרד לא מפרסם ואין על זה שום מידע, או שהם לא ניצלו את המענק, איך זה היה?
אניה לוין
¶
אני אגיד לך, אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי והצלחתי איכשהו להעביר את המסר. אני גם באופן אישי מעבירה את כל ההכשרות. אז אנשים התאהבו ובאיזה שהוא שלב הם אמרו "אנחנו רוצים ללמוד גם להיות סוכני ביטוח" ואז כדי לעזור להם להירשם למבחנים של משרד האוצר, נכנסתי למשרד האוצר ובמקרה ראיתי.
אניה לוין
¶
מה שחשוב לי שכל עולה חדש שמגיע לארץ ומקבל את החוברת בנתב"ג עם כל הזכויות, שהוא יגיע אלינו ללשכה כי אנחנו גם יודעים אחר כך ללוות אותו. אנחנו יכולים לעזור לו בהתמחות, אנחנו כמעט יכולים להתחייב שיהיה לו מקום עבודה. אין לנו שום בעיה לעשות איזה שהוא הסדר שיהיה להם מבחר של מקומות עבודה, כי יש הרבה סוכנויות שעובדים עם המגזר הרוסי ויכולים להתחייב למקום עבודה, שלפי דעתי זה - - -
יבגני אורין
¶
אדוני היושב ראש, לשאלתך לגבי זה אם הסוכן נעלם. בואו נבדיל את אלה שעושים את הביטוח למזדה שיש לי בחוץ שזה באמת יכול להיות שביטוחים ישירים מחליפים. פנסיה וביטוחי חיים משוועים ברמה בלתי נתפסת, הסוכנויות הוותיקות, הסוכנים הוותיקים מצלצלים אלי בתחילת הקורס כבר לבקש את הבוגרים. היום רק התחיל, הם רוצים אותם בעוד שנתיים כבר "רק תרשום לי אותו". עד כדי כך הביקוש.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
השאלה, עוד פעם, בשביל לעבור את המבחנים צריכים רמת שפה. השאלה איזו רמת שפה, האם יש הקלות במבחנים. הרי לעבור מבחנים כמו שחברת הכנסת קסניה סבטלובה אמרה, במקרו, בביטוח, לא יודע בדיוק איזה נושאים, תורת ההשקעות, צריך רמת שפה. אם היום עולה חדש שעלה והוא שנה בארץ יש סיכוי שהוא יעבור מבחן כזה או לא.
אניה לוין
¶
אני אגיד לך, קודם כל אפילו אם אנחנו מסתכלים על המסלול המקוצר שזה שלושה מבחנים מתוך שישה, מדובר על שנה וחצי כי כל מבחן זה פעם בחצי שנה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אני זוכרת מתקופת האוניברסיטה שכשלמדנו היו רבבות עולים חדשים בחשבונאות, בכל מדע שהוא, שנה- שנתיים בארץ הם עברו מבחנים והכל היה מסודר. - - - במיוחד כשיש הזדמנות של עבודה.
ראובן אדם
¶
אדוני היושב ראש, אם אפשר להוסיף נקודה קטנה. להשלמה. העניין זה לא רק הנוחות של השפה, זה גם עניין של אמון. סוכן הביטוח במיוחד לא למזדה אלא לביטוח חיים, לפנסיה, צריך שיהיה אמון ביניהם. אם עולה חדש לא דובר את השפה ויש מישהו ישראלי שמדבר איתו במהירות שהוא לא מבין את מה שהוא אומר, אז אין אמון ומאוד קשה לעשות לו ביטוח. דבר שני, מבחינת שכר אפשר להגיד שהיום סוכן ביטוח מתחיל מרוויח אמנם שכר שהוא 6,500, 7,000 שקלים אבל יש לו בונוסים שהוא יכול להגיע ולעבור את ה-10,000 שקל בחודש.
עוד נקודה, מבחינת שפה, לגבי מה שחבר הכנסת שאל. נכון, מי שנמצא שנה בארץ לא יכול לעבור את המבחנים בשום אופן. מה שהוא יעשה, הוא בינתיים גם במסגרת הלימודים יוכל לעבוד בעבודה מזדמנת, זאת אומרת הוא יכול לעבוד בתור מוכר, מלצר, מה שישפר לו את השפה במסגרת הזמן הזה ואז הוא יוכל לגשת למבחנים ולהצליח אותם. יש אפשרות לשלב ידיים בין הארגונים שעובדים עם העולים החדשים לבתי הספר, תמיכה של משרד הקליטה וביחד להתקדם בעניין הזה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
הבעיה העיקרית היא חוסר מודעות. זה העניין. בואו נשאיר את בעיית השכר ובעיית השפה לשלבים הבאים. ראשית הבעיה והמחסום פה הוא חוסר המודעות.
ראובן אדם
¶
זה נכון, אבל כשהוא שאל, שאתה אומר לעולה חדש "אלה התנאים שלך" והוא שואל מה המשכורת אתה תגיד לו 5,000 שקל, אז הוא לא ילך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בואו נשמע את משרד הקליטה. ברוך, תפקידו העיקרי של משרד הקליטה פשוט להיות פה לעולים החדשים, דהיינו להסביר לעולים החדשים מה הזכויות והחובות שלהם במדינת ישראל כעולה חדש. למה משרד הקליטה בנושא כל כך חשוב כמו תעסוקה – ואתה אחראי על תחום התעסוקה במשרד הקליטה – מדוע לא יצאתם בפרסום בשפת העולים כדי שהם יוכלו להשתמש בזכויותיהם?
ברוך שמעון
¶
אני אתחיל מזה כמו שרונן אמר, אני חושב שיש רצון של כולם לעזור לעולים ורק חסר לדעתי שישבו אנשי המקצוע ויראו מהן האפשרויות הקיימות. באשר לשאלתך, אדוני יושב הראש, אין לנו סיוע ספציפי ייחודי לסוכני ביטוח. סוכן ביטוח שייך לאחד ממקצועות הרישוי וככזה יש לנו באתר פרסום של כל מקצועות הרישוי, ואתמול בערב ישבתי ואכן וידאתי שזה קיים באתר שלנו, וזה מופיע, מופיע סוכני ביטוח, מתווכים, יועצים פנסיוניים, סוכני שיווק פנסיוני כאחד ממקצועות הרישוי.
ברוך שמעון
¶
בכל השפות אבל בפנים יש את הקישורית של כל מה שקשור לנושא של תהליך של משרד האוצר שמפרט מה סוכן הביטוח צריך לעבור. אנחנו מראים את התהליכים - - -
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
מתי הוספתם? כי אני מחזיקה ביד מסמך שבדקנו מה-12 לפברואר, אין פה את המקצוע. יש פה רופאים, רופאי שינים, רוקחים, אחיות, וטרינרים, עורכי דין.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
יש מקצועות רישוי ותקופת ההכשרה כדי לאשר את ה רישיון הזה, היא ארוכה מאוד. יש שם בעיות ייחודיות לכל תחום ותחום, אם זה רפואה, אם זה מקצועות שקיימים בצרפת למשל ולא קיימים בארץ, יש דברים מסובכים מאוד. פה יש דבר שהוא אחלה של דבר, משרד העלייה והקליטה שרוצה בטובתם של עולים, אין לנו בכך ספק כלל, ורוצה שהם יצליחו וימצאו עבודה, יש דברים שכדאי לפרסם אותם יותר מאחרים. אז מהבחינה הזאת אפשר לתת דגשים מסוימים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
הוא אומר שיש קישור, ועולה חדש שנכנס לקישור רואה את ההסבר בשפה שלו? בצרפתית, ברוסית?
אסתר בלום
¶
לא, יש רוסית גם. יש רוסית, צרפתית, הדבר מוכר. אני חשבתי שמדברים על הטבה נוספת מהדברים הבסיסיים. הדברים הבסיסיים - - -
ברוך שמעון
¶
נכון. את צודקת. בתוך ההכשרה המידעים קיימים בשפות. אני רק אומר, בתוך תהליך סוכן הביטוח איזה שלבים הוא צריך לעבור, יש פה את התהליכים של משרד האוצר ושם אנחנו מפרסמים כדי שיידע העולה מהם בעצם אותם השלבים המקצועיים שעליו לעבור. נושא ההכשרה זה מופיע בשפות, אנחנו נותנים את זה בכל התחומים ומנצלים את זה בתחומים די רחבים. כפי שאמרה חברת הכנסת שהכספים חוזרים, אני חושב שהשרה שלנו הגדילה ועשתה תהליך מאוד יפה, עד לפני כשלוש שנים היינו מגיעים למצב שלקראת סוף השנה נגמר התקציב והעולים היו צריכים להמתין. השרה נלחמה ועכשיו זה נמצא בבסיס התקציב והיום אין שום בעיה תקציבית ואנשים מנצלים את זה בתחומים שונים.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
יש סעיפים בתוך משרד העלייה שהתקציבים לא מנוצלים עד לרמה של 42%. זה מידע מ-2016. היה לנו דיון על זה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זה אנחנו יודעים מוועדת הכספים גם. אבל אני שואל שאלה, אתה שמעת כאן את הטענה שהעולים לא ידעו על האפשרות שהעולים יכולים לקבל סיוע במימון. יש הסדר בוואוצ'ר.
אסתר בלום
¶
ברשותך היושב ראש, אני חוזרת על הדברים שאמרתי. הוואוצ'ר, לגבי הארגונים, זה תהליך שידוע לנו ותהליך שמסבירים לעולה. אני חשבתי שמדובר במשהו נוסף וספציפי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זה לא בנוסף. אנחנו אומרים כי בזכאות שלו כעולה חדש, למשל מי שהולך ללמוד באוניברסיטה או במכללה, הוא מקבל סיוע ממינהל הסטודנטים. אם הוא הולך להכשרה כמו סוכן ביטוח או משהו אחר לפי בחירתו, משרד הקליטה צריך לממן לו את ההכשרה. לכן השאלה שלנו בתחום סוכני ביטוח, הם לא ידעו על זכותם לקבל את השובר או המימון. זו השאלה.
ברוך שמעון
¶
אני אחזור ואומר שכל הנושא של ואוצ'ר, שוב, הוא בשפות, הוא פתוח לכל התחומים, מוגדר באופן מאוד ברור מי זכאי לקבל, מהם התנאים.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
העניין הוא כזה, אנשים שבאים ומוכשרים בתחום כלכלה, חשבונאות ומקצועות אחרים, הם לא יודעים שהם יכולים לעבוד כסוכני ביטוח בארץ. הם לא יודעים האם זה מקצוע חדש, כמו שנאמר פה - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
עוד הרבה דברים אחרים, אבל למשל "מה אני יכול לעשות כאשר יש לי תואר בכלכלה. האם אני יכול לעבוד ככלכלן כמו שעבדתי במקומות שבאתי מהם או אני יכול לעבוד במקצועות אחרים" איך הוא יכול להגיע למידע הזה שהוא כלל לא זמין, זאת השאלה, ואם יש משהו שבאמת מאפשר לבעלי תארים מסוימים לעבור הכשרה שיחסית לכל הדברים האחרים היא לא ארוכה. את זה צריך להנגיש בשפות, לפרסם את זה ולאפשר לאנשים את המידע שיש פה מקצועות שכן אפשר למצוא תעסוקה, אולי ביתר קלות מאשר במקצוע שהם עסקו בארץ מולדתם, וזה לא קיים. אם אני מסתכלת על הדברים האלה, אומרת "סבבה", מישהו שבא מצרפת או מאוקראינה או מרוסיה עם מקצוע של סוכן ביטוח, הוא יסתכל על זה. מישהו שלא בא עם המקצוע הזה לא יסתכל, אבל אנחנו מדברים על הסבה.
טלי פלוסקוב (כולנו)
¶
אדוני אני רוצה להציע למשרד הקליטה, הסתכלתי על הדף איך אתם כותבים, אתם כותבים את הדברים בצורה מאוד משעממת, וסליחה שאני קוראת לזה ככה, אתה לא מזמין את הבנאדם לקבל מידע. אני יכולה להציע לכם, וזה עובד הרבה פעמים כשרוצים לקדם משהו, פשוט כמו שאתם יודעים להוציא כל פעם בערוצי טלוויזיה, באינטרנט, כל פעם תקחו מקצוע אחר ותנו לזה דגש. זאת אומרת אם לקחתם סוכני ביטוח, תשווקו חודש סוכני ביטוח, אחרי חודש תשווקו משהו אחר. ואז מי שזה מעניין אותו, הוא כן ישים לב לזה. אם תגיד הכל ביחד, זה פשוט לא מספיק מזמין את הבנאדם להגיע פנימה ולהבין שיש משהו מעניין גם עבורו.
ברוך שמעון
¶
אנחנו עושים את זה בתחומים די רחבים. אם היה מצב שסוכני הביטוח היו יושבים איתנו, עם מנהלת האגף, ובודקים את היתכנות הדברים והיינו יוצאים לדרך, השיווק שלנו היה יוצא מההצעה שאת מציעה, כי אז באמת היינו פונים לעולים שיבואו כי יש עוד אפשרות, והיינו מגייסים ועושים את זה יחד איתם. התהליך הזה לדעתי בא קצת הפוך. אני חושב שקודם כל נשב, ואחר כך אם זה לא היה נפתר זה היה בא לדיון פה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
ברוך, קודם כל אני מברך על הרעיון שלך, אבל זה היה צריך להיות אתמול. לא צריך ועדת עליה וקליטה לצורך כזה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני שואל אותך, עולה חדש מגיע, יש להם תארים שונים, אתם יוצאים ידי חובה בכך שאתם מפרסמים באתר או שאתם נותנים להם אוריינטציה ומסבירים להם "מי שיש לו תואר בכלכלה יש לו אפשרות להשתלב בתחומים כאלה וכאלה, מי שיש לו תואר בתחום הבריאות יכול לעבור כך וכך", האם אתם עושים סדנאות, האם פיזית אתם מעבירים לעולים חדשים?
ברוך שמעון
¶
התחומים הם רבים ואין סופיים. אנחנו עושים משהו יותר פרקטי, מה שאפשר, מתחיל תהליך ויש בזה באמת אופק תעסוקתי ממשי, אז כן, יחד עם ארגוני העולים אנחנו מתכנסים מדי פעם ועושים סקירת מוחות איך לשווק את הדברים ואילו מידעים קיימים כדי שבאמת המידע יזרום מכל הכיוונים.
ברוך שמעון
¶
אנחנו צריכים לראות קודם כל איזה שהוא רצון של ארגון שמוכן לקלוט עובדים. אני רוצה להבהיר, כל ההכשרות המקצועיות שאנחנו נותנים בהם סיוע, הבדיקה הראשונית שלנו היא מה האופק התעסוקתי הממשי שלו בסוף התהליך. אם אין דבר כזה אין לנו מה לתת לתהליך כי זה שלמישהו יש תעודה ועשה הכשרה והוא יושב עם התעודה בבית, לא עשינו בכך כלום. אבל אם יש גוף שמתחייב להשמה - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אני רואה בעיה בדברים האלה. אני מתייחסת בכבוד רב לעבודה שנעשית על ידי משרד העלייה והקליטה, יחד עם זאת אני רואה שאתם מאפשרים על ידי הוואוצ'רים למשל לעבור קורסים להיות מאמן לחיים, מי מבטיח למישהו שהוא יעבוד כמאמן לחיים? מה זה הדבר הזה בכלל? אני מכירה כמה אנשים שעובדים בתחום הזה, מכירים היטב את החברה הישראלית ואת הצרכים שלה וכולי, עולים חדשים שמגיעים לפה ופתאום יש להם הזדמנות לבזבז את השובר על הזה על המקצוע הזה, ואף אחד לא אומר להם "חבר'ה, יש לכם פה בטחון תעסוקתי", ודווקא עם סוכני ביטוח אתם רוצים התחייבות?
ברוך שמעון
¶
לא, אני אומר לך בוודאות שאם תבדקי את אותו קואצ'ר שלומד, אם אין מכללה או גוף מכשיר שהבטיח בסוף התהליך - - -
ברוך שמעון
¶
זה בגדול. אנחנו כמובן נשמח לשתף פעולה. שוב, אני מבין שיש צורך בסוכנים ואנחנו צריכים שגוף יתחייב בסוף ההכשרה לעשות השמה.
יבגני אורין
¶
בדיוק כמו משרד הביטחון, דרך אגב. הם עושים את זה בצורה מושלמת. אין חייל שלא יודע, מסבירים להם, מנגישים להם. יש פיקדון.
אסתר בלום
¶
תודה רבה כבוד היושב ראש. חשוב לי לציין באמת שלא די בכך לפרסם את החבילה הקיימת כיום כי זה עדיין חומה בשביל העולה להשתלב במקצוע. זאת אומרת שהוואוצ'ר צריך להיות מספיק לקורס. היה טוב יותר אם במקצועות הרישוי האחרים, ואני גם פונה אליכם, אנשי הלשכה, היה גם חשוב לבנות חבילה שכוללת גם את הקורס, גם את התמיכה של דמי מחיה שבהזדמנות אשמח שנעלה את הנושא של זכאות לדמי מחיה במהלך הקורסים בוועדה כאן, החזרי נסיעות, כל הדבר שמאפשר לאדם להתפנות וללכת ללמוד בשעות נוחות, ולפרנס את משפחתו במקביל. מאוד חשוב. לא די בוואוצ'ר. אל תסתפקו בזה, ולהוציא בפרסומים שצריך להיכנס למקצוע. צריך משהו הרבה יותר רחב כמו שעשיתם עם העובדים הסוציאליים, כמו שאתם עושים עם האחיות ביחד עם משרד הבריאות. צריך להיות משהו מקיף ונוח לעולה להשתלב בדבר הזה שרואה את הזמינות שלו להיכנס לדבר, אחרת ואוצ'ר לא מספיק.
קרן פישזון
¶
אני רוצה לציין משהו שקשור למגזר דוברי הרוסית דווקא. פחות מדוברי רוסית נרשמים למקצוע הזה לא בגלל חוסר העמידה או חוסר היכולת לקבל את הוואוצ'ר, אלא זו גם המנטליות. זה לא רק מחסום השפה, אלא גם מחסום של צורך לביטוח. אם נגיד בצרפת או באירופה זה מוכר, שם זה פחות מוכר, אין כל כך הרבה רכוש או רכב שמצריכים ביטוח. צריך לשרש גם את המנטליות.
אולי זה לא בדיוק קשור לדיון היום אבל יש הרבה מקצועות כמו מהנדסים וארכיטקטים שברשמים שלהם יש כל כך הרבה מחסומים שונים שדווקא הרוסים שכן באים לפה עם מקצוע כמו מהנדס או אדריכל וכן רוצים להתקבל, לא צריך לשרש את המנטליות, אבל לא יכולים ואנחנו דיברנו בקשר לעובדים סוציאליים לפני כמה חודשים וגם לגבי מקצועות תקשורת. הבטחת לי שיהיה דיון שקשור לכל המקצועות והמחסומים - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תרשי לי, כל מה שאמרת בנושאים האחרים, את צודקת. אנחנו דנו על הנושאים האלה וממשיכים לדון, אבל היום אנחנו מתמקדים בנושא ספציפי, עניין הכשרת ושילוב סוכני ביטוח בקרב העולים החדשים. אין לנו זמן להיכנס לנושאים אחרים.
קרן פישזון
¶
אבל דיון משותף הבטחת לקיים. לא בנפרד, אלא בכלל, עובדים סוציאליים, מהנדסים וכל זה. למה משרדים חוסמים אותם - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לא מזמן קיימנו דיון בעניין העובדים הסוציאליים ואנחנו נקיים את זה גם, אנחנו לא מוותרים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אנחנו רואים שהכישלון פה הוא לא רק במשרד הקליטה. נשמע גם את יניב בר צבי שהוא ממחלקת רישוי סוכנים ויועצים במשרד האוצר. יכול להיות שהפחד של העולים, גם אם הם יודעים ללכת כפי שאסתר בלום אמרה, בגלל שהוואוצ'רים שהם מקבלים לא מספיקים להם גם לדמי קיום וגם לקורס, האם האוצר יכול לבוא ביוזמה לעודד את התחום הזה בקרב העולים החדשים?
יניב בר צבי
¶
שלום לכולם. אני אתחיל ממה אנחנו נותנים היום. היום ניתנים פטורים מחלק מבחינות ההסמכה. יש כמו שאמרו, שש בחינות הסמכה, תלוי בסוג הענף. בחלק מהבחינות, לדוגמה כלכלה, סטטיסטיקה ומימון, חשבונאות, קיימת אפשרות לפטור על סמך השכלה בחו"ל. אלה דברים שקורים, מוגשות בקשות ומאושרות בקשות.
יניב בר צבי
¶
אני רק אסייג. בחלק מהבחינות זה נעשה, בחלק מהבחינות זה לא נעשה ואני אסביר, כמו כל שוק ביטוח בעולם השוק שלנו בארץ הוא ייחודי, לא כל סוגי המוצרים שנמצאים בארץ נמצאים בצרפת או בברית המועצות ולכן לא בכל בחינה אנחנו יכולים להתבסס על סמך הניסיון הקודם וההשכלה.
דבר נוסף שנעשה, אנחנו גם נותנים הקלות בבחינות, והנושא הזה גם עלה. כל עולה בכפוף להצגת תעודת עולה, מי שעלה לארץ בעשר השנים האחרונות אנחנו נותנים לו תוספת זמן בכל הבחינות. 20 דקות מבחינה של 90 דקות. גם בחלק מהבחינות של הרשות לניירות ערך ניתנות 40 דקות.
יניב בר צבי
¶
מבחינת שפת בחינה, כל הבחינות היום הן בשפה העברית. נעשה ניסיון בשנה-שנתיים האחרונות גם על ידי הרשות לניירות ערך, לכתוב בחינה באנגלית. גם לבחינה שנכתבה באנגלית, קודם כל ניגשו אליה אחדים בודדים של נבחנים, וצריך להבין שגם שם יש מושגים שלא תורגמו לאנגלית. יש המון מונחים מקצועיים שלא ניתן לתרגם אותם לשפות אחרות כי אלה מונחים שקיימים רק בארץ.
אסתר בלום
¶
זה בסדר, זה הטרמינולוגיה. זה בסדר, זה היה מקובל מה שנעשה שם, זה הטרמינולוגיה המקצועית, מאוד מקובל מה שנעשה.
יניב בר צבי
¶
אני לא מכיר דבר כזה, לא קיבלנו איזו שהיא פניה או בקשה, לא זכורה לי בקשה של מילון. אם נקבל כמובן ש- - -
יניב בר צבי
¶
כן. אז דיברנו לגבי הפטור ולגבי תוספת הזמן. כל מי שמציג תעודת עולה בעשר השנים האחרונות, גם אם העברית שלו שוטפת, אין איזה קריטריונים פרט לתעודת עולה, הוא מקבל תוספת זמן.
יניב בר צבי
¶
דיברנו גם על שיווק ופרסום, הנוהל שלנו והנוהל של הרשות לניירות ערך שחלק מהבחינות נעשות מטעמה, מופיע כמובן באתר, הוא מופיע בשפה העברית. אין לי שום בעיה כמובן לעדכן את הנוהל שלנו, לעדכן את האתר שלנו, אם יעבירו לי גם חומרים בשפות אחרות, ברוסית או בצרפתית, בהתאם לנוהל כמובן נבחן את החומרים וכמובן אם אין משהו פרסומי אלא רק לגבי הנוהל, אנחנו נוכל לעדכן את האתר שלנו לעניין הפטורים מחו"ל ולעניין התוספות והערכות הזמן.
אסתר בלום
¶
אלה שביקשו הקלות. כל מי שביקש הקלות, זה בטח מסומן בצורה כזאת או אחרת. מי שקיבל הקלה כלשהיא.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אנחנו נשמח לקבל בכתב לוועדת העלייה והקליטה בבקשה. תודה רבה. הדיון היה מאוד חשוב ואני מקווה שעכשיו המודעות תגיע לעולים החדשים במיוחד כשמשרד הקליטה והלשכה להכשרת סוכני ביטוח, תשבו ביחד ותוציאו אולי קול קורא או משהו ביחד, כי חשוב מאוד שהעולים ידעו.
לפני שאני מסכם, אם יש לך משהו חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
ממש במשפט, קודם כל אני מודה מאוד לאנה שסיפקה לנו חומרים חשובים ויש דברים שאנחנו חייבים לעבוד עם הציבור שיעדכן אותנו, אם יש לקונות אנחנו לא תמיד מודעים לזה, ובשביל זה אנחנו כאן, לעשות את החיבורים האלה. אני מאוד שמחה שכתוצאה מהמפגש הזה מה שנוצר זה חיבור של אנשים מקצוע שבאמת בדרגים המקצועיים יוכלו לברר איפה הדבר הזה נופל, איפה בעצם מכשילים את העולים החדשים שלא מגיעים לאותם מקומות עבודה שיכולים להיות זמינים בשבילם.
הרי זה דבר נפלא, לא כל פעם אנחנו יושבים פה בוועדת העלייה ושומעים שיש אופציות תעסוקתיות. אני חושבת שזה חלום של כל יו"ר ועדה לשמוע רק על הדברים האלה. אז אנחנו צריכים לחסל את המכשול הזה בדרך, ובהחלט אני קוראת למשרד העלייה והקליטה לעשות כל דבר אפשרי כדי גם לעבוד בצורה יותר עדכנית וכזאת שתענה על הצרכים גם של השוק וגם של אותם העולים, ולא בצורה דידקטית. נכון שצריך להבליט דברים מסוימים על פני דברים אחרים, כי אם אנחנו יודעים שהעולים אינם יודעים בלשכות התעסוקה צריכים ל עדכן אותם, בלשכות משרד העלייה והקליטה, כאשר ניגשים לשם העולים ושואלים "מה הקורס שאני יכול לעבור, מה מתאים לי אם יש לי הכשרה כזאת", הם צריכים לשמוע על כך שהאופציה הזאת קיימת, וזה כמעט לא עולה לנו כסף וההסבה לא לוקחת כל כך הרבה זמן כמו הדברים האחרים, לא צריך להתחיל לעשות תואר ראשון או שני מהתחלה, זה דבר מאוד חשוב. כולי תקווה שאנחנו בסיום הדיון נוכל גם להתעדכן אחרי כמה זמן ולשמוע על כך שהמציאות השתנתה ואתם שיניתם אותה. תודה רבה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה לכל המשתתפים. נושא קליטת העלייה הוא משימה לאומית ומערכתית גם ולא רק משרד אחד יכול לפתור את כל הבעיות כי זה דבר מערכתי. לכן הגופים הלא ממשלתיים צריכים לראות את זה כמשימה לאומית ולכן צריכים לבוא עם יוזמה. יש עולים חדשים, בואו נשלבם גם אצלנו. לבוא עם יוזמה, ולא צריך לחכות שמשרד הקליטה יחפש אתכם. צריך לבוא עם יוזמה ולהגיד "אצלנו יש מקום, אנחנו מוכנים לשלב, לחבק את העולים החדשים" בואו נראה מה אנחנו יכולים לעשות ביחד, וזו צריכה להיות גם יוזמה מכל מגזר, המגזר העסקי, המגזר השלישי, המגזר הציבורי והממשלתי וכך צריך לעבוד כדי לשלב ולקלוט עליה.
אתמול היה לנו דיון בנושא קהילת הלהט"ב שאין להם זכות לעלות עלפי חוק השבות עם בן זוגם שאינו יהודי. במהלך הדיון אומרים לנו "מה פתאום, יש אפשרות כזאת ואנחנו הוצאנו הנחיה" אבל העולים לא ידעו על ההנחיה הזאת וגם אנחנו לא ידענו.
לכן אני אומר שלא צריך לחכות עד שיגיע הנושא לוועדת העלייה והקליטה או לוועדה אחרת בכנסת. ואני אומר למשרדי הממשלה, אם יש לכם הנחיות, נהלים, צריך להוציא לעולים החדשים ולא לשים באתר וכך לצאת מידי חובה. לא כולם נכנסים לאתר האינטרנט של כל משרדי הממשלה.
לכן אנחנו פונים מהוועדה הזאת, משרדי ממשלה, מגזרים לא ממשלתיים, כולם צריכים לעבוד ביחד ולשלב ידיים במשימה הלאומית בקליטת העלייה, בשילובם בתעסוקה ובחברה הישראלית. נבקש שתעדכנו את הוועדה לאחר שתשבו ביחד. אני פונה לברוך ממשרד הקליטה ולארגוני העולים, תעדכנו אותנו ותשתפו את ארגוני העולים כדי שהם יוכלו להיות המקור לגייס את המועמדים. שלושת המגזרים צריכים לעבוד ביחד. תודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:50.