ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-05OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 159

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 14:30

הצעה לדיון מהיר: תכנית משרד האוצר לרפורמה טכנולוגית במערכת הבנקאית, של חה"כ מנחם אליעזר מוזס

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

כפיר בטט - רכז שכר ומאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

חן פליישר - יועצת משפטית, בנק ישראל

לימור גרובגלס - מנהלת יחידת אסדרה וביקורת, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

דודי בבלי - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

טל הראל - ראש מטה, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

גרניט אופק - מנהלת יח' האסדרה, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אלכסנדר בליי - מדען ראשי, משרד המדע והטכנולוגיה

חן שטרן - מפקחת ארצית נגישות השירות, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

יהודה סרוסי - סמנכ"ל תקשוב ומו"פ, המוסד לביטוח לאומי

מוטי מסיכה - מנהל אגף, המוסד לביטוח לאומי

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

גלי כספרי - מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים בישראל

שי שרעבי - נציג ועד הפקידים, בנק איגוד

עמית ענבר - חבר ועד מערכות מידע, בנק איגוד

ירון גיאת - רכז תקשוב, נציג ועד המנהלים, בנק איגוד

נתי ביאליסטוק כהן - מנהל כללי, המרכז לעיוור

זאב שטח - מנכ"ל, קומסיין בע"מ

נועה זלצמן - נציגת ארגון, לובי 99

סמדר אונה - יועצת טכנולוגיות מחשוב

אור אזרחי - משרד עו"ד מאיר אסרף

אהוד אקרמן

–

מוזמן/ת

מאיר אסרף - שדלן/ית (משרד עו"ד מאיר אסרף), מייצג/ת את עובדי בנק איגוד

טל נחום - שדלן/ית (כהן רימון כהן)

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים

תכנית משרד האוצר לרפורמה טכנולוגית במערכת הבנקאית

אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, שנכפל בו פעמיים כי טוב, כ"ח בשבט, תשע"ח, ה-13.2.2018. על סדר יומנו תכנית משרד האוצר לרפורמה טכנולוגית במערכת הבנקאית, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, שישתלב בדברי ההתנצלות שלי על האיחור בפתיחת הישיבה. היינו בהצבעות בחדר אחר, בוועדה אחרת כאן בכנסת ולא יכולתי להשתחרר מהדיון ומההצבעה עד לרגע זה. זו ישיבה שלא תוכננה להיות עד מאוחר, היא תוכננה להיות שעה, שעה וחצי ובסופו של דבר נערכה שלוש שעות וחצי כמעט ברצף. אז אני מתנצל שלא יכולנו להיערך. גם לא ידעתי להגיד לכם שהישיבה ההיא מתארכת כדי להגיד לכם שהישיבה הזו תיפתח באיחור. אפילו הסיום היה שלושת רבעי שעה. אני מאריך בדברי ההתנצלות שלי כמעט כאורך האיחור של הוועדה. מסתבר שגם המציע, חבר הכנסת מוזס, המתין עד פתיחת הישיבה ולא רציתי יותר לעכב, אני מקווה שהוא מיד ייכנס.

בכל אופן מה על סדר יומנו? קודם כל אנחנו דנים במשהו טוב, במשהו חשוב מאוד, משהו שאנחנו כל הזמן שואפים להגיע אליו, ליעדים שאנחנו רוצים. כוועדת המדע והטכנולוגיה אנחנו שואפים להרחבה ולהעמקה ושיפור הטכנולוגיה הקיימת, בהרבה הרבה היבטים. אני רק אפרוש בפניכם כמה היבטים, אנחנו דנים מול המגזר הפרטי, מול המערכת הציבורית, כמו הבנקאות הפרטית וגם המערכת הממשלתית, שהיא עוד פן חשוב מאוד במתן השירות. אנחנו עסוקים גם בימים האלה בהליכי חקיקה בממשל זמין, בשקיפות, בהתנהלות באופן דיגיטלי מול משרדי הממשלה, שהיכולת היא להתנהל.

יחד עם זאת אנחנו צריכים להגיד, אני הייתי עכשיו בשידור ישיר, התקילו אותי, בלי שהוא תיאם את זה קודם, הוא שאל אותי במה אנחנו דנים, אני אמרתי לו שאנחנו, עם כל שיפור והרחבת השימוש בטכנולוגיה מתחדשת, אנחנו לא שוכחים את מי שמתנהל לאטו, את מי שמתנהל מאחורנית. אנחנו רוצים שייסחבו איתנו, קודם כל בוודאי לא להגדיל פערים, אלא אפילו לצמצם את הפערים. אחד הדברים שהם באמת התחלות, אבל כמו שבכל חברה מתחדשת יש לנו דברים רבים טובים, אבל יחד עם זה אנחנו גם דנים לא פעם בדברים שהתווספו לזה, בתופעות לא טובות שאנחנו רוצים להחיל על זה, המערכות האלה הטכנולוגיות גם עובדות איתם, מטבע הדברים סוג אחר של דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם ואנחנו מתמודדים איתם. אנחנו עושים מאמץ להתמודד איתם, יחד עם זאת אחת המטרות היא גם לא להגדיל את הפערים, אלא לצמצם אותם.

בסך הכול הדיון כאן לאור החלטתה של נשיאות הכנסת להכיר בהצעתו הדחופה של חבר הכנסת מוזס, אבל יכול להיות שמי שיחשוב שהוועדות שמדברות על שיפורים ושינויים בבנקים זה ועדות אחרות כאן בכנסת, יש ועדת כלכלה, ועדת כספים שדנה, וזה כל מיני גופים פיננסיים, אני מניח שלתכנית יש כמה וכמה היבטים, אבל התכנית המשותפת של בנק ישראל, ביחד עם שר האוצר, שהתפרסמה, אנחנו מרגישים ובהחלט שמחים ורוצים לארח להציג את התכנית הזו. הוועדה, אפשר להגיד שהיא דנה הרבה הרבה, מהרבה ממשקים והרבה היבטים בכל הנושאים ובכל ההשלכות ובנגישות ובעוד דברים. אני לא אמרתי נגישות, אני רואה את מר ביאליסטוק, הוא נמצא פה אז אני ודאי צריך לדבר על נגישות ואתה יודע גם שזה חלק מהדיון שלנו.

אנחנו חושבים שזה באמת שולחן ואכסניה מתאימה להציג בפניכם כי הדיונים שלנו בהרבה דברים מתרכזים בנושאים האלה ולכן אנחנו, כוועדה, הסכמנו שהדיון המהיר יהיה אצלנו. עד שחבר הכנסת מוזס יגיע אני מציע שאנחנו באמת ניתן לכם להציג את הדברים. הערות שיהיו למציע, יחד עם ההערות שנשמע כאן בוועדה, אנחנו נעלה אותן, נציף אותן תוך כדי דיון. אז כפיר בטט.

ראשית, רק תיקון קטן לכותרת של הישיבה, זו תכנית משותפת של משרד האוצר והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בכותרת היה רשום תכנית של משרד האוצר, אז היה חשוב מאוד - - -

כן, נכון. אני חייב להגיד את זה, בגלל שיש לנו גם עם קרנית והפיקוח על הבנקים ממשק מאוד חזק. אנחנו איתם בקשר ואני חושב שנעשו דברים גדולים, לא בתכנית הזאת, אלא דברים אחרים ואני חושב שיש אוזן קשובה באמת לחדשנות ופתיחות שלא היינו רגילים לה בנושאים האלה. זאת אומרת גם אם יש לנו שיפור טכנולוגי ואנחנו רוצים לחדש את הבנקים ואת המערכת, אתם קשובים לציבור. אני מרגיש את זה בחוץ, שלפעמים אני רואה פערים גדולים בין אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות, אבל בתפקיד שלהם הם לא רואים לנגד עיניהם את ה - - - ואני רואה כאן באמת גמישות ויציאה מקיבעונות ואוזן קשבת וגם אוזן מעודכנת בנושאים האלה.

עשיתי דברי פתיחה ארוכה, משכתי ומשכתי כדי שתספיק להגיע. התכוננתי לדבר יותר קצר, אבל - - -

אני מתנצל.

התנצלתי כבר בשמך. אנחנו דיברנו, אתה רוצה שנשמע קודם כל את בנק ישראל ואחרי זה להעיר את ההערות על ההצעה?

בסדר. אתה הקובע, היושב ראש קובע.

לא, בסדר הדיון, אתה רוצה להגיד? תגיד.

כן, אני רוצה לומר כמה נקודות. זה מאוד חשוב, כל הדבר הזה, אבל טכנולוגיה והשקעות, שמענו על זה רבות וגם היום בתקציב זה בא לידי ביטוי, מהפכה טכנולוגית שהולכת להיות, השאלה מה יקרה עם המגזר השלישי, קרי הציבור המבוגר שלא יודע איך להשתמש עם הדברים האלה וגם לא מסוגל. אם אתם תבואו היום לנמל התעופה בן גוריון, אתם יודעים, מגיעים אנשים מכל הגילים, לקחתם עגלה, אז כבר צריכים לתת צדקה למדינה. עד היום זה היה פטור.

צדקה זמנית, אתה מקבל חזרה.

אוה, מתי הוא מקבל? אז צריכים לשים דווקא כרטיס אשראי. אתם יודעים כמה אנשים מבוגרים, יש להם כרטיס אשראי? ובאים אנשים מחוץ לארץ, בכלל לא יודעים, אפילו באנגלית לא כתוב שם, אבל זה לא משנה, זה לא נוגע לכם. אבל לשים מזומן, אין כבר על מה לדבר, למה? כי כבר הולכים עם הטכנולוגיה קדימה. אז יש ציבור גדול שאני לא רואה בכלל איך הם יסתדרו. עד היום הם לא יודעים איך מוציאים כסף בכספומט, הגיל עושה את שלו. זה ציבור אחד. יש ציבור שני שנראים כמוני, שמנטלית בואו נגיד - - -

זה השקפת חיים.

כן, איך להסביר את זה? השקפת חייו, לא משתמש בכל הכלים הלא כשרים האלה.

הוא מגביל את עצמו.

והוא מגביל את עצמו בדבר הזה ויש המון המון אנשים מהסוג הזה. הוא לא יכול או לא מוכן אפילו להכניס לבית את המכשירים האלה. לי אין בבית, למשל, אינטרנט, אין לי בכלל מחשב בבית. בגלל הילדים והנכדים, שיהיו בריאים, אני לא רוצה שישחקו עם זה.

והנינים.

והנינים, גם כן בלי עין הרע.

כן ירבו.

כן ירבו, ברוך ה'. אני כל פעם אומר שאבי המנוח, אני בן יחיד ואבא שלי כותב בזיכרונותיו, הוא היה כותב גדול, היה סופר גדול, גם משורר גדול, אם אנחנו מדברים על חיים גורי שנפטר השבוע, אז היה כאן לפני שנתיים-שלוש יום של שירה, כל אחד הקריא שירים, אני הקראתי שיר של אבא שלי, שיר המידות, על 100 מידות סור מרע ועשה טוב והוא כל כך התרגש מהשיר הזה, הוא אמר 'השיר הזה מתאים למישהו מימי הביניים, בקלאסיקה של ימי הביניים' והוא עמד על זה שיכניסו את זה בספר השירים של הכנסת.

זה נמצא?

שיר המידות. כן, זה נמצא, מאבא שלי. אבל אבא היה כותב ככה, '70 נפש בבני משפחתי הובלו באושוויץ, נשרפו, נטבחו בגלל שהם יהודים ואני נשארתי ענף בודד בארץ החיים' ואני מוסיף שאני העלה הבודד בענף, כי אני בן יחיד. הוא נשאר בן יחיד ואני בנו יחידו, אין לי לא אחים ולא אחיות, וגם נולדתי בגיל מאוד מאוחר של אמא שלי, אבל אני זכיתי לנקום בהיטלר יותר מאשר אחרים. אני ברוך ה' זכיתי להחזיר כבר 70 יהודים בחזרה בעולם.

זו התחלה טובה, כהתחלה.

כן, כהתחלה. אז עכשיו אני בא ואומר, הציבור הזה, שלא משתמש בכלים האלה, צריכים למצוא להם איזה פתרון או רעיון. אדרבא, נשמע מה אתם אומרים על הדבר הזה, למרות שאני יודע שהטכנולוגיה היום כל כך מתקדמת ואנחנו חלק מהעולם, אנחנו לא מנותקים מהעולם, אנחנו מבינים מה שקורה, אבל צריכים למצוא איזה שביל, אני לא יודע איך להסביר, האם שביל צדדי, או שביל אמצעי או שביל ביניים. תודה רבה.

תודה, הרב מוזס, באמת העלית נושא מאוד חשוב. אני מציע שנעשה ככה, קודם כל יציגו את התכנית ואחרי זה אנחנו נראה איך אנחנו גורמים לכך שכולם יוכלו להשתלב בתכנית, וב-, אנחנו קוראים לזה רפורמה אפילו קצת?

אפשר.

אפשר לקרוא לזה, מיני רפורמה ודאי, אבל תכנית נועזת, תכנית מהפכנית, תכנית מתקדמת מאוד.

אז אני אציג בקצרה את התכנית שכמו שאמרת באמת נשענת על שלוש רגליים עיקריות. אחת זה הסרת חסמי מעבר בין בנקים, באמצעות מה שאנחנו קוראים 'ניוד בין בנקים בקלות', אני תיכף אסביר את זה יותר לעומק.

וזה כנראה נגנז.

ממש לא, אבל מיד נציג את הכול. הרגל השנייה זה הקמת לשכת מחשוב שתאפשר שירותי מחשוב בנקאיים לבנקים חדשים שבתקווה יקומו, והרגל השלישית היא מתן אפשרות ללקוחות להשוות את העלויות הבנקאיות שלהם, לקבל ייעוץ בעבור ההתנהלות הפיננסית שלהם ביתר קלות באמצעים מקוונים, וגם את זה אני אסביר בהמשך.

ראשית, לגבי הניידות בין בנקים, שהיא מוגשת עכשיו במסגרת חוק ההסדרים לכנסת. המטרה היא לאפשר ללקוחות הבנקים לעבור בקלות מבנק לבנק, כשעיקר המהות של התכנית היא סוג של עקוב אחריי, שבמידה שאתה רוצה לפתוח חשבון בבנק חדש בעצם כמעט כל מה שתצטרך לעשות הוא לפנות לבנק החדש, להודיע לו שאתה רוצה לפתוח חשבון ובמידה שהוא מקבל אותך, כמובן שאנחנו רואים את זה כאינטרס שלו, הפעילות הפיננסית שאתה מנהל בחשבון הבנק הישן תועבר לבנק החדש. וכשאני אומר פעילות פיננסית אני בעיקר מתייחס לכל הוראות הקבע, חיובים, זיכויים, כאלה ואחרים שאתה מנהל בחשבון הישן. זה בדיוק נועד כדי להקל על הלקוח שכשהוא עובר חשבון לא יצטרך ליצור קשר עם כל אחד, מלמשל חברת חשמל, ספק הסלולר שלו, המים וכו' וגם לא מהגורמים שמזכים את חשבונו, כמו המעסיק, ביטוח לאומי וכו'.

זה בעצם נועד כדי להסיר טרחה ללקוח, כי זיהינו, גם במסגרת סקרים כאלה ואחרים שערכנו, שהחסם הבירוקרטי הזה, הקושי שנוצר כאשר אתה רוצה לעבור חשבון בנק ולסגור את הקודם, הבירוקרטיה הזאת באמת מרתיעה ומהווה חסם שלילי לתחרות כאשר מעבר לבירוקרטיה יש תמיד את החשש שאולי שכחנו משהו, משהו יילך לאיבוד בדרך, איזה שהוא מחייב, איזה שהיא הוראת קבע ששכחנו להעביר ואז בעצם אותו גורם יחייב את החשבון הישן וככה ניכנס לחובות, ריבית פיגורים וכו'. אז כל הדבר הזה נועד להקל. ולעניין הסוגיה שהעליתם, הנגישות - - -

כמו הרפורמה בחברות הביטוח?

זה לא בחברות הביטוח. בפנסיה עשו משהו מאוד מאוד דומה, שבעצם אתה פונה לחברת הפנסיה שאתה מעוניין לעבור אליה והיא דואגת ליצור את הקשר עם חברת הפנסיה הישנה כדי להעביר את הכספים ובעצם אתה לא צריך ככה לפנות לגורמים השונים. בפעילות הפיננסית של חשבון העו"ש זה אפילו קצת יותר מורכב היום להעביר את החשבון, בגלל שיש כמה וכמה גופים שצריך לפנות אליהם, כמו שציינתי, המעסיק, ביטוח לאומי וגורמים שונים שמחייבים את החשבון.

סליחה שאני מפריע לך באמצע, מה היום הקושי בין לעבור מבנק לבנק? אני מבין שזה הנספחים שיש לך בכל דבר, כמו הוראות קבע. אני עברתי בנק לפני עשר שנים, כשהגעתי לכאן לכנסת, זה לקח לי הרבה זמן, היו לי ספיחים של ספיחים, אפילו לא ידעתי, לפעמים איזה הוראת קבע שלא יוצאת לך כל חודש, אלא היא פתאום מתחדשת, היא צפה לך. כרטיסי האשראי והוראות הקבע הם שני - - -

נכון. אז יש את כרטיסי האשראי, את הוראות הקבע, גם צ'קים, למשל. למשל אם אני שוכר דירה ואני נתתי 12 צ'קים לבעל הבית, אם אני עובר חשבון בנק, אני חייב ללכת אליו, לקרוע את הצ'קים הישנים, לתת לו חדשים - - -

מה יהיה במקרה כזה?

אני רק אענה לחבר הכנסת מקלב. אז קודם כל לעניין הקושי שקיים היום, חשוב מאוד לציין שהפיקוח על הבנקים כבר נתן כמה הוראות שנועדו להקל על הסיפור הזה. למשל על עניין הוראות הקבע, ממש יש הוראה ספציפית שנועדה, כאשר אתה עובר חשבון מבנק לבנק, בעצם לגרום לכך שהבנק החדש יוכל להודיע למוטבים, למי שמחייב את חשבונך, למשל חברת חשמל וכו', שהם צריכים לעדכן את מספר החשבון החדש. הבעיה במצב הזה זה שגם אם הבנק עושה הכול נכון, הבנק החדש, הוא אכן מודיע, במידה שאותו מוטב, אותו מזכה או מי שיש לו, שוב, נגיעה לחשבון שלנו, לא עדכן במערכותיו, מאי אילו סיבות, יכול להיות שהוא לא שם לב, יכול להיות שהוא שכח, יכול להיות שסתם לא רצה להשקיע את המאמץ, אז עדיין החשבון הישן שלי יחויב ולא החשבון החדש.

אבל יש תהליך של הסכמה? נניח שנתגבר על זה, השאלה איזה תהליך של הסכמה צריך. איך הולכת כרגיל הוראת קבע? כשאני מבקש לעשות הוראת קבע בחברת חשמל, חברת חשמל צריכה לחתום על הטופס ואז אני מביא את זה לסניף הבנק שלי. במקרה הזה כל מי שצריך לעבור יצטרך ללכת לכל הגופים האלה, הצרכניים, או מי שנותן לו את השירותים, נותני השירות, ולבקש את זה או שהבנק עושה את זה, רק מודיע - - -

אז זהו, בדיוק שלא. מה שמתוכנן, וכן חשוב לי מאוד לציין שאנחנו כרגע בשלב שעקרונות העל מוסכמים ואנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אבל הפרטים של הטכנולוגיה ואיך בדיוק הפרטים ייעשו זה בדיוק צוותים של בנק ישראל ושל משרד האוצר יושבים ועושים את הדברים האלה בימים אלה. אבל לשאלתך, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע, שכאשר אתה תרצה לעבור חשבון בנק לא תצטרך לפנות לגורמים השלישיים השונים, לא תצטרך לחדש את הוראת הקבע בצורה כזו או אחרת, ויותר מזה, גם אם חברת החשמל תחייב בטעות, תמשיך לחייב את חשבונך הישן, אתה תוכל להיות רגוע שבסופו של דבר זה ינותב לחשבון החדש ולא תצבור חובות ולא ריבית פיגורים.

לא ריבית ולא עמלות.

נכון. ואותו דבר גם עם - - -

אני חוזר לשאלה עם הצ'קים, מה קורה?

אז בצ'קים אותו סיפור. הרעיון הוא שכאשר בעל הבית, לצורך העניין, בדוגמה שלנו, יפקיד את הצ'ק ובעצם הוראת החיוב תישלח במקור לחשבון הישן, איכשהו, ואת ה'איכשהו' הזה אנחנו בדיוק עובדים על איך בדיוק לעשות את זה, אבל המטרה היא שהחיוב בסופו של דבר יגיע לחשבון החדש מבלי שאתה, כלקוח, תצטרך לעשות דבר.

אפילו בצ'קים?

רק לשלם כנראה לשני בנקים.

לא. כל הסיפור הזה, כל הדבר הזה - - -

לא, הרי הפעולה של הסליקה של בנק אחד עבור בנק שני מן הסתם תעלה גם כסף. כנראה שבצדק.

נגיע לתעריפים.

אז ראשית, גם בהצעת החוק שנכתבה - - -

כפיר, אני רוצה שנייה להבין. אתה אומר אותם צ'קים, שמדבר עליהם חבר הכנסת מוזס, שנמצאים אצל המשכיר של הדירה, הוא ימשיך להכניס את זה לחשבון בנק - - -

הוא יפקיד לחשבון הבנק שלו.

וזה יעבור, כמו שבדואר, למשל, יש היום - - -

נכון, רק ש - - -

הדואר יגיע אליו.

רק תסלחו לי, אני מאוד לא רוצה שזה יעבוד כמו בדואר, כי כשאני עברתי עכשיו דירה, שום דבר לא עבר ב'עקוב אחריי'.

הבעיה היא אחרת, גם בחלק הראשון אתה לא יכול לקבל את זה. גם החלק הראשון לא מגיע בזמן, זה לא ה'עקוב אחריי' - - -

נכון, זה כבר השלב השני.

זה כי אני כבר לא במשרד התקשורת.

אבל מי היה מאמין שדואר ראשון תקבל במכולת.

אני רוצה לחדד לך יותר. לקחתי את הצ'ק של שכר הדירה, שמתי את זה כדיסקאונט.

אתה בעל הבית?

כן.

אתה בעל הבית, אתה מפקיד את ה'צק בחשבון שלך. שוב, המטרה הסופית - - -

לא, אבל הבן אדם נתן לי בינתיים כסף, דיסקאונט, לא בנק דיסקונט, איך קוראים לזה?

הפקדה מוקדמת.

לא הבנתי.

הוא נתן לו אשראי תמורת זה שהוא הפקיד צ'ק. הוא משכיר הדירה, הוא לקוח של בנק מסוים.

בעניין משכיר הדירה לא יהיה שום שינוי.

אבל הוא שואל, אנחנו דיברנו על השוכר, שהוא לא צריך להחליף את הצ'קים. הוא גם שואל מבחינת המשכיר, המשכיר הזה נניח משכיר נכס מסחרי, שכל חודש הוא מקבל 10,000 שקל, הוא לקח את ה-10 צ'קים שהוא קיבל, הכניס את זה לבנק - - -

הבנתי, צ'קים למשמרת, מה שנקרא. אז צ'קים למשמרת - - -

אבל אני עונה לפניך, מה זה משנה? לבנק יש את הבטוחה, בזה שהוא יקבל או מאיפה שאני, הלקוח, נותן הצ'קים, מקבל את זה, או מבנק אחר. מה זה משנה לבנק הזה? הוא אפילו לא יידע מזה, יכול להיות.

כן, אז לעניין צ'קים למשמרת, זו סוגיה שאנחנו צריכים להמשיך לבחון לעומק מבחינת זה שהצ'קים, הנייר מופקד אצל אותו בנק ואם אני עובר בנק זו סוגיה שעדיין, כמו שאמרתי, יש את הצוותים שפותרים בדיוק עכשיו את כל הסוגיות.

כפיר, מצוין. כרטיסי אשראי?

הרעיון הוא, שוב, אם אני יש לי כרטיס אשראי ובין אם יש לי הוראות קבע על כרטיסי אשראי, כי חלק גדול מהוראות הקבע נעשות על כרטיס אשראי, מהרגע שאני עובר בנק זה יוכל לעבור באופן אוטומטי ללא התערבות שלי להיות מחויב מהחשבון החדש בלי שאני אצטרך לשנות.

זה כרטיס אשראי חדש.

כרטיס אשראי חדש אתה תקבל בכל מקרה. אם זה כרטיס בנקאי תצטרך בכל מקרה לקבל כרטיס אשראי חדש מהבנק החדש שלך. במידה שזה כרטיס חוץ בנקאי, רק צריך לשנות את ההרשאה לחיוב חשבון, ושוב, זה לא הלקוח יצטרך לעשות בעצמו, אלא זה הבנק החדש והמערכת שבסופו של דבר תוכל לנתב את זה לחשבון החדש.

אגב, אם כבר המערכת כל כך חכמה, שהיא יודעת לעשות 'עקוב אחריי' אחרי צ'קים, אז למה היא לא תעשה 'עקוב אחריי' גם אחרי כרטיסי אשראי? לא צריך להחליף את כרטיס האשראי ולא כלום. גם אם זה כרטיס בנקאי.

ראשית, כרטיס האשראי, המהות שלו היא לא רק חיובים וזיכויים, מי שמנפיק לך את כרטיס האשראי זה הבנק שלך, הוא זה שמעמיד לך את המסגרת על האשראי ולכן 'עקוב אחריי' הוא בכלל לא רלוונטי לסוגיה הזו. יותר מזה אני רוצה לחדד, שגם לקוחות שיהיו במינוס, שנמצאים באוברדרפט, לא תיחסם בפניהם האפשרות לעבור, יהיה אפשר לעשות - - -

וגם לא תאריכים? המקביל של זה זו קופת חולים.

הם עוברים עם המינוס, בהנחה שהבנק החדש מסכים לכסות להם את ה - - -

בהסכמה של הבנק.

כמובן הסכמה של הבנק החדש. כמובן שהכול תלוי בזה שהבנק החדש מעוניין לקבל אותו.

אבל אתה הרי במשא ומתן איתו, עם הבנק. אתה בא לסניף הזה, הוא מציע לך, אתה אומר לו 'תשמע, יש לי אשראי ככה, יש לי מינוסים ככה, אתה מקבל אותי כמות שהוא? אז בסדר'. אני רק שואל על הנושא הזה של לוחות זמנים. אין מגבלה של פעם בשלושה חודשים? התאריכים הם תאריכים שרצים כל ה - - - אני לוקח את ה - - - מה שאני רוצה, שלא יהיה כמו ההעברה בקופת חולים. קופת חולים, לא היה מוצלח, ההעברות. גם ניסו לעשות שם רפורמה, אין העברות מסיביות, למה? אחת הסיבות זה גם פעם בחצי שנה, דרך סניף הדואר ואז קופות החולים מפעילות פרסום ושכנוע אגרסיבי שלא תעבור, ובאותו זמן איחרת ואתה כבר לא יכול - - - לכן מה שאתה אומר, אם אני מבין שהתשובה היא בכל עת ובכל שעה ההעברה - - -

בכל עת ובכל שעה. כן יש כמה ימים שבהם כל הפרוצדורה הזו צריכה להתנהל, אבל ברגע שהחלטתי המטרה היא שתוך שבעה ימים, מרגע שאני קיבלתי את ההחלטה, פניתי לבנק החדש והוא אישר את בקשתי - - -

כפיר, אתה כבר מסקרן אותנו לרגל השנייה.

אוקיי. אני רק אציין שהמטרה של הרפורמה הזאת היא באמת להגביר את האיום התחרותי. לא להגביר בהכרח את הניודים בין החשבונות השונים, זאת לא המטרה שלנו, אבל המטרה היא שבכל רגע נתון יהיה את החשש שלי כלקוח יהיה קל מאוד לעבור ולכן האיום התחרותי יהיה גבוה יותר, גם מבלי שיהיו ניודים בפועל.

הרגל השנייה היא לפתור את בעיית חסמי הכניסה לעולם הבנקאות. היום יש לנו כשבעה-שמונה בנקים בישראל, יש חסמי כניסה להיכנס בתור בנק, חסמי כניסה שנובעים מ - - -

בנקים חדשים.

כן. אנחנו רוצים שיהיו בנקים חדשים. אחד החסמים המשמעותיים ביותר הם עלויות ה-IT, עלויות המחשוב שבנק חדש צריך להקצות. אז אחד הדברים שנחקקו עוד בחוק שטרום שעבר בינואר 2017 בכנסת היה לייצר איזה שהם תמריצים, או בדמות מכרז או בדמות מענקים שמשרד האוצר יבצע כדי לסייע להקים איזה שהיא לשכה כזאת שתוכל לספק את שירותי ה-IT לכמה בנקים מתוך המחשבה שיתרון לגודל ועלות שולית פוחתת תביא לכך שאם כמה בנקים יישבו על אותה מערכת זה יוזיל את העלויות לכולם.

מה לגבי דליפה של סודות מקצועיים?

אז יש דרכים לעשות חומות סיניות בין הדברים. הדבר כבר אושר על ידי הפיקוח על הבנקים, בעצם הוראה שניתן לאגם משאבי IT בין בנקים שונים וזה גם עבר את הרשות להגבלים העסקיים מהבחינה הזו, כי באמת יש את הדרכים למנוע את הסיטואציה הזאת.

לעניין הזה הוסכם יחד, בין משרד האוצר לבנק ישראל, שיוקצו 200 מיליון שקל לצורך הדבר הזה במתן מענקים כאשר התווינו מספר עקרונות מפתח, מתוך המטרה שלא יקום פיל לבן כלשהו, שאנחנו נקים דבר כזה מכספי ציבור ובסופו של דבר לא יהיו באמת שחקנים שיבואו ויתחברו לדבר הזה, אז אנחנו בעצם ניתן את ה - - -

תבדקו היתכנות.

כן, אנחנו ניתן את המענקים ונראה שיש באמת חתונה, מה שאנחנו קוראים. כל הדבר הזה מותנה בפרסום ה - - -

- - - אם יש כלה.

נכון. מה שאני אומר עכשיו זה עקרונות כלליים שהוסכמו בין בנק ישראל לבנק האוצר. הצוותים שעובדים על זה עכשיו באמת יפרסמו את הקול קורא ואז יהיה מסמך רשמי שבו יוכלו להגיש את ההצעות כדי לקבל את אותם מענקים. זה צפוי לקרות, באזור אפריל-מאי כבר ייצא הקול קורא כך שאנחנו צופים שבאזור אפריל-מאי, כמו שאמרתי, יוכלו לגשת ולהגיש בקשות לקבלת המענקים.

הסוגיה הזאת, גם לנקודה שציינתם, היא הכול, גם זה וגם הסיפור של הניידות, במובן מסוים הכול קורה בבאק אופיס. זאת אומרת זה לא הלקוח הוא זה שרואה ממש את הטכנולוגיה, אלא גם בעניין של הניידות, הכול קורה מאחורי הקלעים וזה נועד להקל עליו, וגם בעניין המחשוב הבנקאי, זה כמובן לא כל כך קשור לגישה של לקוח לאינטרנט או לא - - -

גם עשיתם עוד דברים, הורדתם את הסכומים שצריך - - -

זה נכון, זה הפיקוח על הבנקים - - -

יש לכם עוד צירים שאתם עובדים עליהם כדי להגביר את התחרות בין הבנקים.

יש עוד הרבה מאוד צעדים בעולם שנועדו להגביר תחרות, ספציפית יש גם דברים שהמפקחת על הבנקים פרסמה, ממש בשביל בנקים חדשים שאולי חבר'ה מהפיקוח ירצו להרחיב.

מעבר לכך שגם נתינת אשראי מגופים חוץ בנקאיים, שזה עוד מערכת בנקאית. לפעמים הרי אדם נמצא בבנק בגלל הנושא של האשראי ו - - -

נכון, אז נעשתה רגולציה על גופים חוץ בנקאיים, גם כדי לפקח עליהם, גם כדי לתת להם לגיטימציה בקרב הציבור, גם הוזלו התנאים לאגודות אשראי ונעשו הרבה מאוד צעדים בשנים האחרונות בנושא הבנקאות.

הרגל השלישית.

הרגל השלישית, מה שאנחנו קוראים API, אבל המהות שלו זה שבסופו של דבר אתה כלקוח תוכל, והכול בהסכמתך וביוזמתך, לפנות בצורה כזו או אחרת לבנק שלך שמנהל את חשבונך ולבקש לייצא את המידע הבנקאי שלך לגוף שלישי מפוקח, שהוא יוכל לתת לך שירות של ייעוץ והשוואת עלויות וריכוז המידע הפיננסי שלך באופן כללי על מנת להנגיש לך בצורה קלה יותר את המידע, בצורה מקוונת, וכן לאפשר לך השוואת עלויות.

זה חשוב מאוד בעולם הבנקאי כי בעולם הבנקאי יש סוג של אפליית מחירים אינהרנטית, מה שנקרא, למוצרים, בין אם זה באשראי, מסגרת אשראי בפרט, שרמת הסיכון שלך היא שקובעת את המחיר שלך ולכן חשוב מאוד לפני שנותנים לך הצעה להבין את המאפיינים הספציפיים שלך. על כן לבוא סתם לגשת לבנק ולשאול כמה אני אקבל תמורת זה, בלי שיש לו את המידע הזה, זה לא כל כך אפשרי, ולכן אם אפשר לעשות את זה בדרך מקוונת, על סמך הנתונים האישיים שלי ועל סמך הנתונים האלה בנקים אחרים יוכלו להתחרות עליי ולהציע לי הצעות ערך, ספציפית על המאפיינים הספציפיים שלי, זה מה שאנחנו חושבים שיביא לכך שהלקוח יהיה הרבה יותר מודע לכמה הוא משלם, אל"ף, ויוכל לקבל הצעות, שוב, בלי לקום מהכיסא.

אני כן אציין, בהמשך למה שאמרתם, הרגל השלישית תהיה אך ורק רלוונטית למי שיש לו גישה מקוונת, כי כל הדבר הזה בסוף פועל באופן מקוון. הדרך הלא מקוונת לעשות את זה - - -

זה כבר לקוחות שהם עסקים, המידע הזה חשוב ורלוונטי לא לאנשים פרטיים. אני חושב - - -

הוא גם. אני סבור שגם אני - - -

אנשים פרטיים שמבקשים הלוואות.

לא רק. אפילו אני ואתה שמשלמים עמלות כאלה ואחרות בשנה השוטפת, לא תמיד אנחנו יודעים בדיוק כמה אנחנו שווים ואם היינו יכולים לקבל הצעה טובה יותר מבנק אחר. וגם אם כן, אנחנו לא תמיד הולכים לבנק ושואלים אותו כמה אני אקבל. בצורה הזאת אפשר להנגיש בצורה מהירה - - -

זאת אומרת בסגנון שהיה בקרנות פנסיה, בקרנות השתלמות, שאתם עושים את התחשיב לראות מי בהתאמה אישית, כל אחד מה - - -

זה לא אנחנו, זה אנחנו אפשרנו במסלקה הפנסיונית להנגיש את המידע כדי שחברות כאלה ואחרות יוכלו בעצם לייצר את אותה השוואת עלויות. אנחנו קוראים לזה מן זאפ בנקאי, יש את האתר הזה, זאפ, שמשווה מחירים, זה פחות או יותר הרעיון גם לשירות הזה.

יהיה לכם פה ממשק עם דירוג האשראי האישי?

מאגר נתוני האשראי הוא מאגר שהוקם ויופעל ב-2019. אותו דירוג יינתן לשם מתן אשראי, השירות הזה לא יהיה לשם מתן אשראי, הוא יהיה כן לשם מתן הצעות ערך על מסגרת האשראי, קרי האוברדרפט, וכן לשם העמלות השונות שגובים מהלקוח, שזה באמת לא תמיד רלוונטי, רמת הסיכון שלו לרמת דירוג האשראי.

אני רק אסיים, אז אני כן אומר שהרגל השלישית היא כן רגל שרלוונטית אך ורק באופן מקוון, אבל יש את תעודת הזהות הבנקאית שקיימת גם היום, גם באופן אנלוגי, בין אם זה נשלח ישירות הביתה ללקוח וזה מרכז עבורו את כל ההצעות האלה. במובן הזה הלקוח מקבל והוא צריך לעשות דבר נוסף אם הוא רוצה שמישהו יעשה עבורו השוואה כזו או אחרת. יש גם חברות שיכולות לקבל את תעודת הזהות הבנקאית ודרך זה להציע הצעות ערך, אבל זה ככה מסכם את הדברים.

אם אני רק אחזור ושוב נגיעה למהות השאלה שאתה ציינת, חבר הכנסת מוזס, לעניין הנגישות לקהלים שפחות - - - אני חושב ששני הצעדים הראשונים כלל לא רלוונטיים, הם רק אמורים לסייע יותר.

הצעד השני מאוד רלוונטי.

אם זה הניידות לעניין הקלות שבה לקוח יוכל לעבור מבנק לבנק וזה לא דורש מהלקוח שום גישה מקוונת, זה הכול קורה מאחורי הקלעים. אותו דבר עם המחשוב הבנקאי, זה לא דורש שום דבר מלקוח הקצה. השלישי זה אכן שיפור לעומת המצב הקיים שיתאפשר למי שיש לו גישה מקוונת, זה יהיה, בכנות אני אומר, פחות נגיש למי שאין לו גישה מקוונת.

מה התשובה לזה? מיליון איש יש כאלה בארץ. ויש אומר 1,800,000.

הטכנולוגיה הזו יכולה רק לשפר לעומת המצב הקיים, אנחנו לא פוגעים בשום צורה במצב הקיים, אבל אני מסכים ואני אומר בכנות, זה לא נותן פתרון נוסף לאלה שאין להם גישה מקוונת.

אבל זה בהכרח גורם לסגירת סניפים.

זה לא קשור בכלל לסגירת סניפים. הסיפור של הנגשת המידע של הלקוח, הרי גם היום לכל מי שיש גישה מקוונת יש חשבון אישי מקוון שהוא יכול להיכנס - - -

אתה לא יכול להסתכל על דברים בראייה צרה.

סגירת סניפים זה נושא שאנחנו כבר דנו בו ואנחנו נראה אם יש ממשק בנושא הזה בין סגירת סניפים, אבל איך שלא יהיה נעלה את הדברים האלה, מה אנחנו עושים, שהיום גם מצטמצמים השירותים וגם סגירת סניפים.

אני מדבר על 25% מהאוכלוסייה.

כן, אנחנו נדבר על זה ותיכף נגיע לעוד דברים. אנחנו שמענו - - -

יותר מדויק 28%.

דודי בבלי.

אני רק אשלים. אנחנו מדברים פה על שלושה צעדים, שלוש הרגליים, שלושה צעדים משלימים שהם בעיקרם תשתיות. התשתית של המידע, של ה-API, אנחנו בעצם מייצרים תשתית להעברת מידע. כמו רשת חשמל, שיצרו בעבר ובזמנו זה שימש אולי רק לתאורה, במשך הזמן פיתחו מכשירי חשמל וכן הלאה על פני אותה תשתית. כנ"ל פה, אנחנו מייצרים תשתית להעברת מידע ובבוא העת חברות, גופי פינטק, מה שנקרא היום, או כל מיני גופים כאלה, ייצרו כל מיני יישומים עבור הלקוחות. שוב, הרעיון הוא מידע, להנגיש את המידע בצורה פשוטה ללקוח, ברורה ללקוח, באופן השוואתי כדי שיהיה לו קל יותר להתנהל ברמה הפיננסית.

אחד השירותים, זו דוגמה מצוינת שכפיר ציין, זה הנושא של ריכוז מידע. כשאני מנהל, למשל, מספר חשבונות או מספר כרטיסי אשראי ואני רוצה לראות את הכול במקום אחד, התשתית הזאת תאפשר לרכז את הכול במקום אחד. זאפ בנקאי, שמבצע את ההשוואות. היום הנתונים, בעצם כל בנק מייצר אותם בצורה אחרת, באופן אחר, קשה להשוות ביניהם. כשאנחנו מדברים פה בעצם על סטנדרט שיהיה אפשר לבצע השוואה בצורה קלה, לתת ערך ללקוח, מה שיאפשר לו כמובן לקבל החלטה אם הוא מעוניין, למשל, או לקבל שירותים מבנקים אחרים. לכן הרגל השנייה תאפשר לו לבצע את ההעברה הזאת.

והרגל השלישית?

הרגל השלישית תאפשר הקמה, שוב, ככל שיהיו גופים שיהיו מעוניינים להציע שירותים מתחרים, ואז אנחנו מדברים על אפשרות אחת, ללקוח, להבין שהוא יכול לקבל שירותים אלטרנטיביים בגוף אחר, לאפשר הקמה של גופים אלטרנטיביים ולאפשר את המעבר לאותם גופים. לכן שלוש הרגליים האלה הן שלוש רגליים משלימות, אבל חשוב להגיד שהן תשתיתיות. זה הרעיון.

אני רוצה לומר לך, היום עוד יש שירות על ידי פקיד ויש שירות ישיר מהבנק. השירות הישיר בבנק זה חינם, על ידי פקיד, אז בנק מסוים, יש לי מסמך שיהודי מבוגר, הוא קיבל בשביל לבדוק מה היה בחשבון שלו לפני תשעה חודשים, חיוב של 68 שקל. זה מונח אצלי, המסמך, זה באמצע טיפול, אבל האם זה לא ייצור כאלה דברים?

אני חושב שאז יפתחו יישומים וכבר היום יש כל מיני יישומים שיאפשרו לך לנתח את המידע הזה ולהציף לך התראות על כל מיני חיובים חריגים, על פעילות חריגה וכן הלאה. כלומר זה - - -

אבל צריך לקחת משקפי הגדלה ולהסתכל. כבר היום אתה מקבל ניירות ואתה לא יודע - - -

אתה לא יודע מה לעשות איתם, הרי אתה מקבל - - -

- - - אני קיבלתי 12 עמודים מביטוח לאומי.

אתה לא יודע מה לעשות עם זה, אתה לא קורא.

אני לא יודע אפילו, אני אתן לך, בעמוד הראשון כתוב, 'אפילו אם אתה מרוויח כך וכך תגיש את זה', בעמוד 14 באותיות קטנות, 'אם אתה מרוויח יותר מ-7,000 אל תגיש את זה'.

בדיוק. לכן אנחנו יוצרים בדיוק את האפשרות הזאת, להעביר את המידע כדי שהיישומים האלה יאפשרו את זה.

- - - בנושא הזה, שלא כל השירותים היום ניתנים בבנקים באופן ישיר, פרונטלי, אלא בחלק מקוון, ואת המגבלה, אבל תיכף נגיע לעניין הזה, שאנשים ירצו להתייחס.

מר עמית ענבר, בבקשה. יש עוד מישהו מהבנקים? בהמשך תוכלו להתייחס.

אנחנו שלושתנו מבנק איגוד.

בנק איגוד עדיין קיים? זה לא עבר למזרחי טפחות?

עדיין קיים, אנחנו עושים הכול כדי למנוע את המיזוג שמבחינתנו הוא אסון.

לא ייפגעו העובדים?

כרגע צפוי שכמובן ייפגעו העובדים, מאות עובדים, אבל יחד עם זה גם לנושא הנוכחי. דיברתם פה על מספר רגליים, אבל דיברתם על חסמי מעבר לניידות, אם לא יהיו בנקים, אז לא יצטרכו להעביר, אפרופו הערה קטנה. זאת אומרת אתם מצמצמים את כמות הבנקים, אז למה צריך את הניוד בין בנקים? אבל אנחנו מדברים גם מההיבט של מערכות חדשות - - -

זה אמור לקרות רק עוד עשר שנים.

זה לא יקרה.

צריך להבין, אתם דיברתם קודם, כשבונים מערכת חדשה בבנק לא מסתכלים רק על הצד שמאפשר לבן אדם או ללקוח לעבור, אז כבר מסתכלים בראייה יותר רוחבית ומשנים את כל הטכנולוגיה בעקבות הדבר הזה, וכשמשנים את כל הטכנולוגיה אז אוטומטית הולכים לעולם טכנולוגי, אז גם כפועל יוצא מזה ואי אפשר להתכחש לזה, סניפים ייסגרו. זו צריכה להיות באופן חד משמעי - - - זה שאתה מסתכל בצורה מאוד צרה על הדרישות שלכם למעבר לקוחות בין בנק לבנק, בפועל זה יגרום בדיוק הפוך.

אני רוצה לציין שבנק איגוד ניזון עדיין, אבל במשך עשרות שנים, משירותי אירוח של בנק לאומי. זה משהו שקיים כבר היום. החוזה בין הבנקים תם ואנחנו התחלנו במהלך להקים מערכת מחשוב עצמאית, מותאמת ומודרנית. מותאמת לשנים שאנחנו חיים בהם, כמובן מותאמת רגולטורית ואז זה עונה לכל הדברים האלה, מותאמת מבחינת נגישות והדבר הזה מאפשר גם לתת שירותים או להיות לשכת שירות או לשכת אירוח לכאלה גופים פרטיים אחרים שרוצים לתת שירותים והחסם הטכנולוגי לא נותן להם לעשות את זה.

אנחנו בעצם הכלה.

בדיוק, אותה כלה ש - - - אז אנחנו הלקוח הראשון. אנחנו גם היום נותנים לשירותים מסוימים שירותי אירוח. יש לנו את הניסיון, יש לנו את הידע, יש לנו את היכולת, יש לנו צבא של אנשי מקצוע שעומדים מאחורי הדבר הזה. בנק איגוד הוא בנק שנותן 360 מעלות של שירותים בנקאיים.

אתם עומדים בקשר, יש הידברות ביניכם?

הייתה הידברות, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ליווה אותנו לאורך כל התהליך. ברגע שהודיעו הבעלים על הרצון להתמזג אז הפרויקט הזה באיזה שהם שלבים של בחינה מחדש, או הקפאה.

חשוב לי מאוד לציין בנקודה הזאת, הולך לצאת קול קורא שיהיה פתוח בפני כל השחקנים שעומדים בתנאי הסף של אותו קול קורא. כולם.

אבל אם אין מגבלה מי יבוא?

רגע. אין הידברות ישירה, וכמובן שאנחנו מדברים על כספי ציבור, אין הידברות ישירה אל מול גופים בנוגע להאם אנחנו ניתן לכם, אבל בסופו של דבר יהיה קול קורא, יהיו תנאים, מי שיעמוד בתנאים יוכל לקבל את המענקים. במידה וכתוצאה ממיזוג כזה או אחר בסופו של דבר בנק איגוד לא יעבור את תנאי הסף שמגדירים - -

לא יהיה בנק איגוד.

- - ככל הנראה חלק מתנאי הסף יהיו, אין לנו שום רצון לתת מענקים וכספי מדינה לבנקים הגדולים. הבנקים הקטנים, אז סברנו, וזה כמובן עוד נתון לשיקול דעת וזה יפורסם, אבל בעקרונות שסיכמנו מול בנק ישראל הם יהיו זכאים. אם הם יהיו זכאים גם אז - - -

אוקיי. אנחנו לא יכולים עכשיו להיכנס לסוגיה. ירון, בבקשה.

יש לי הערה.

שם ותפקיד.

ירון גיאת, אני נציג ועד המנהלים של בנק איגוד. במקרה אני גם מתחום הטכנולוגיה. כשאנחנו מסתכלים על המחשוב זה לא שרתים ומערכות מחשב שכל אחד יודע להקים. מדובר פה על השכל והבינה הבנקאית שצריכים להכניס למערכות האלה. ואם לא יעמוד מאחורי המיזם הזה גוף שיש לו ידע בבנקאות שהוא רכש וכל הניסיון הזה, הברזלים לבד ומערכות המחשב לבד ואנשי שירות, היא תעבוד, אבל בלי השכל זה סתם גולם שאין לו שום כיוון. אתה מסתכל על זה עקומת הלימוד בבנקאות זה עשרות שנים.

תיקחו את המערכות של הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, אלה מערכות לגאסי משנות ה-70. לא להתבלבל, מערכות הליבה של הבנקים הגדולים עד לפני כמה חודשים הם עכשיו בתהליך הסבה איטי, הם בונים טלאים טלאים, אלה מערכות מאוד מיושנות. ישראל כמדינה, אנחנו רואים את זה היום, כשאנחנו בוחנים את ההצעות, מדינת ישראל והבנקים הגדולים מפגרים בכמה שנות דור מול מערב אירופה בתחום הבנקאות ומול - - -

ביחס למה שאנחנו ראינו, בפרויקט שאנחנו רצינו אנחנו ראינו מוצרים מדהימים שעונים פה לכל מה שאתה אומר.

מדובר פה על פתרון שזה חוכמת ההמונים. אם לוקחים מוצרים של חברות שנותנות שירות ל-180 בנקים בעולם, ברור לנו שלהוסיף עוד בנק בארץ, כל השירותים הנמצאים, זה רק התאמה לרגולציה בתוך הבנקאות בארץ. אז נגישות נמצא שם. גם באודיו, ניקח לדוגמה עיוורים, או אוכלוסייה שאין לה אינטרנט, אז האודיו, דרך DTMF ושיחה קולית, שזה אין שום בעיה, הוא יכול לקבל את השירותים. זה נמצא שם. ואפילו ויזואלית, אתה יכול לבצע היום הרבה מאוד פעולות בצורה ויזואלית בצ'ט עם נציג.

הכול כבר קיים, הפתרונות האלה קיימים ולא צריך להמציא שום דבר כמעט, רק לייבא את הטכנולוגיה הזאת לארץ ולממש אותה. הבנקים הגדולים לא יעשו את זה, אין להם אינטרס כלכלי, ה-ROI שלהם הוא היום בעוד חמש שנים אסטרונומי. לכן מי שיקום את זה הוא בנק קטן שיש לו אינטרס.

אני מאוד מעריך אתכם שהצלחתם בדיון שאנחנו עושים באופן כללי להכניס את הדברים שלכם. אנחנו מתחברים אליכם, אין לי ספק, אבל אנחנו מציעים שקודם כל תהיה הידברות ביניכם, בין לפני הקול קורא, בין אחרי הקול קורא, לראות - - - אנחנו נרצה את זה, אנחנו מבינים את החשיבות של העניין, בסופו של דבר אתם מייצגים לקוחות ויכול להיות לקוחות שהיו בעבר עובדי מדינה, שיכול להיות שהיום הם פנסיונרים ויכול להיות שגם ציבור גדול, שבסך הכול יש להם מגבלות ואתם רוצים להמשיך לתת להם את השירות הנגיש ובמערכות מתקדמות. כל מה שאתם רוצים, אני חושב שזה נכון, רק אני לא יכול עכשיו, במסגרת הדיון הזה, הקיים, עם האיחור שיש לנו, להיכנס לכל נבכי. שמענו את הדברים - - -

הערה אחת.

באמת הערה אחרונה, אני רוצה לתת לעוד אנשים.

הערה אחת. דובר פה על דבר שאנחנו מברכים עליו, מעבר בין חשבונות. אנחנו הבנק הראשון שנשמח שיהיה קל לעבור מבנק לבנק, אבל צריך לשים לב, ברמת הטכנולוגיה, הבנקים לא מסוגלים, קחו את עולם הסלולר, שזה להעביר מספר טלפון ולנייד אותו, בבנקאות הסגמנטים זה מספר ה - - - הסגמנט שצריך לבצע. זה לא רק הוראות קבע בחשבון, מדובר על - - -

מספרי חשבון שונים, פרטים שונים. בנק עובד בצורה אחרת לגמרי, זה לא מספר סלולרי.

בנקים אחרים, המערכות שונות, הם יצטרכו להקים גוף כנראה צד ג' שינהל את כל האופרציה. זה לא פשוט בכלל.

יכול להיות, אני מניח שזה לא דבר פשוט.

זה לא נראה בכלל באופק.

זה לא דבר פשוט, אני מניח. הם לקחו אתגר מאוד גדול - - -

לכן נתנו שלוש שנים.

זה להכריז על דבר שהוא באמת קפיצה של כמה מדרגות ביחד.

זה כמעט בלתי ישים.

אני מבין שיש כאן גם בעיות רגולטוריות ויש בעיות טכניות, מורכבות מאוד, שפות אחרות בתוך הבנקים - - -

בעולם זה עובד.

אני רק אגיד, אנחנו לא ממציאים את הגלגל. יש באנגליה מודל שאנחנו - - -

הוא הסביר, שהרוב - - -

בעולם זה עובד, אבל הם הרבה יותר טובים מאיתנו.

אל תצטנע.

אני מציע ככה, אנחנו היום, במסגרת הדיון המצומצם, לא נוכל להרחיב את הדבר הזה. אנחנו הרי נעשה מעקב, אנחנו אז נעקוב גם אחרי ההתקדמות שלכם ואולי מחוץ לוועדה אנחנו נראה איך אנחנו מלווים את זה.

תודה רבה.

נתי ביאליסטוק. קודם כל התפקיד.

נתי ביאליסטוק כהן, אל תיקח לי את תואר האצולה שלי, אדוני, תמיד אתה נוטה לשכוח אותו.

כהן זה הדבר הראשון שצריך לתת. נתי כהן ביאליסטוק. הכהן תמיד נותן בראש, כתוב.

כן. המרכז לעיוור בישראל. אני אשתדל לעשות את זה מאוד קצר.

תמיד השתמשת בשם כהן? או שהיו כאן תקופות שהיית כאן בכנסת, ולא בתפקיד הזה, שגם היה - - -

תמיד. זה הלך בצוותא חדא. אני רוצה לדבר על הצד של הלקוח ופחות על הצד של המערכת, אבל החלק הראשון נראה לי באמת החלק הכי פחות חשוב להתייחסות מצדי מכיוון שהוא ילבש פורמט כזה או אחר, פה האינטרס של כל בנק לייצר אותו באמת בצורה הכי קלה והכי נגישה.

החלקים השניים, הרגל השנייה והרגל השלישית, אני רוצה לומר כזה דבר. נכון שנציג אגף תקציבים אמר שלכאורה הוא מקים פה איזה שהיא מערכת תשתיתית, ללקוח היא לא אמורה לשנות. אני אומר בצורה הכי פשוטה, התשתית שתיבנה תשמש את השירותים בשני הרגליים שעליהן הוא מדבר, היא תשמש את הגופים שיעשו בהם שימוש לתת את השירותים לכל לקוחותיהם, בנגזרת הראשונה, ואחר כך נדבר גם על הנגזרת השנייה.

אז בנגזרת הראשונה אנחנו רגילים פה במדינת ישראל שקודם כל עושים מה שטוב לרגולטור, אחר כך מה שטוב לעסק ובסוף נזכרים שהיה שם לקוח והכול עובר באיזה שהוא רברס אנג'נירינג כזה. אז היום כשאנחנו מדברים על תקנות נגישות השירות באינטרנט אנחנו רודפים אחרי הגופים שצריכים להתאים מערכות שלא מסוגלות בהכרח להיות מותאמות והם מוצאים כל מיני פטנטים כדי לעשות את זה כאילו ואז אחר כך אנחנו גם מקלים את התנאים של התקנות ובסופו של דבר הלקוח - - -

אז אני אומר, אתם יוצאים בקול קורא? תהיו ראשונים, תכתיבו פעם אחת דרך נכונה, אני רוצה לראות שבקול קורא יש במפורש את האמירה שאומרת שכל מערכת שתיבנה תהיה חייבת לאפשר כלים של נגישות. כשאני מדבר על כלים של נגישות אני מדבר על שני הצדדים, מצד אחד כלים של נגישות, לתת שירות, מצד שני, שבעיניי לא פחות חשוב, בכלים של נגישות זה מי שיתפעל אותם, מכיוון שאם המערכת לא נגישה בצד של המתפעלים אז לא ניתן לקלוט לעבודה אנשים עם עיוורון או אנשים עם מוגבלות בשמיעה או אנשים עם מוגבלות בתפקוד בידיים.

לכן למרות שיבואו ויגידו מיד 'יש תקנות ויש כללים', אני אומר, אני חושב שזה הכרח שכשיוצא כזה קול קורא, שזה יתחיל להיכנס לדנ"א של הגופים שמייצרים מכרזים כאלה ובקול קורא, במכרזים שיקומו אחר כך, הכרחי שהנושא של נגישות יהיה בִּילְד אִין בפנייה הראשונית, שאדם שמגיש הצעה לא יופתע אחר כך והלקוח שלו לא יופתע אחרי זה.

שאלה אחת. כשאתה מדבר היום על נגישות, מערכות נגישות, אתה מדבר רק שיוכלו להשתלב בעבודה אנשים עם מוגבלויות, או שאתה מתכוון - - - מה קורה היום בשירותים שהבנקים נותנים, הגופים הפיננסיים, נותנים לבעלי מוגבלות, יש היום נגישות? הבנקים עומדים בדרישות הנגישות?

תראה, יש תקנות נגישות שנכנסו לתוקף ממש לאחרונה. לצערי אחרי תהליך מאוד מאוד ארוך, התקנות מאוד מאוד רודדו בין היתר כי לגופים שנדרשים לתת שירות היישום של התקנות, כמו שהיינו רוצים לראות אותן, מאוד מאוד בעייתי, גם טכנולוגית וגם כלכלית. ולכן התקנות, הופחתו דרישותיהם, גם במונחים של זמן וגם במונחים של מה שהם צריכים וגם באופן שבו ניתן לבצע עליהם את האכיפה.

אז היום, אני יודע שכל הבנקים עוסקים בנושא הזה. אני לא יכול להגיד שכל הבנקים, כי אנחנו מדברים כרגע על המערכת הבנקאים, אם אתם רוצה לפתוח את זה מעבר לזה, אני מניח שזה יהיה דיון אחר. אבל לא כל הבנקים עומדים היום בסטנדרטים מלאים של התקנות, לא ברמה הכללית ולא ברמה הפרטנית של צרכים של הלקוח, אבל אני יודע שנעשים מאמצים ואנחנו עוקבים אחרי זה. יש לנו כלי אכיפה, הוא הפך להיות אחרי התקנות החדשות קצת פחות יעיל, אבל תביעות ייצוגיות זה עדיין כלי אכיפה רלוונטי.

אני בשלב מסוים אבקש ממר רבינוביץ להתייחס, אבל אני חושב שיש עוד התייחסויות שקשורות לבנקים, אז ברשותך, בשלב יותר מאוחר.

הדבר האחר, שעליו יש לי פחות מידע, זה היכולת של התאמה והנגשה של מערכות בתוך הארגונים באופן שיאפשר באמת נגישות לאנשים לבצע. שמה אין תקנות, אגב, אין תקנות היום. אין הגדרות ברורות של מה הדבר צריך להיות, ואני אגיד לך את האמת, אם מערכת כמו בנק הכניסה לפני שנתיים מערכת CRN נאמר, ב-40, 50, 60 מיליון שקל והיא בנתה עליה לעשר השנים הקרובות, אני מאמין שיהיה קשה מאוד לדרוש ממנה להחליף אותה בשביל שמספר אנשים עם מוגבלות כזו או אחרת יוכלו לעבוד שם ולכן חשוב מאוד שדנ"א של עסקים ישתנה באופן שבו כבר בשלב המכרז, כבר בשלב הבירורים, שני הפנים, הן הפנים ללקוח והן הפנים לעובד האלטרנטיבי, כי ברגע שאתה בונה את זה מלכתחילה כנראה שזה מאוד זול ומאוד קל. אם אתה צריך אחר כך לעשות התאמות אתה מגלה קשיים.

אלה דברים חשובים בהחלט, אתה מעלה את זה וזו באמת ההזדמנות, אתם קשובים לדבר כזה.

לגבי הנושא השלישי, הנגזרות שלו, שוב, הן גם כמובן, כמו שעלה קודם, כנראה סגירה של סניפים וסגירה של, נקרא לזה, פתחי שירות מסורתיים, שיש לזה על אנשים עם מוגבלות השפעות מאוד מאוד קשות ויקרות שאפשר אולי יהיה לדון עליהם אם תרצה להיכנס לנושא.

לגבי הקול קורא בנוגע לתשתיות, אז כמובן שהם יידרשו לעמוד בהוראות כל חוק, לרבות חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות.

לאנשים עם מוגבלות.

לאנשים עם מוגבלות. ולגבי הנושא השני, של נגישות סניפים, אז תעני לו, בבקשה.

אגב, לא יהיה נורא אם יהיה כתוב במפורש בקול קורא שאתם מבקשים התייחסות ספציפית לדרך של הנגשת התוצרים והתאמתם, הן בצד של לאפשר עבודה של אנשים עם מוגבלות במערכת הזאת, מי שיקים אותה, וגם שהיא תיתן שירות נגיש יותר.

אני חושב שיש כמה דברים שצריך להתייחס, אז אם לא אכפת לךְ, אני רוצה שתיתני התייחסות כוללת לגבי - - - לא רק לגבי זה. יש עוד דברים, הקשישים שדיברו פה. אז כמה דברים ביחד, נראה לגבי סגירת סניפים, איך זה יעבוד. אפשרי. זאב שטח, בבקשה.

שלום, אני מנכ"ל של חברת קומסיין. בשבוע שעבר היה כאן דיון מאוד מרתק על הנושא של - - -

תסביר מה זה קומסיין.

אני מסביר. היה דיון מרתק של חתימה אלקטרונית וחברי הכנסת, כולל אדוני, שאלו במסגרת הדיון מה קורה עם הבנקים, מדוע עדיין אנחנו צריכים לגשת לסניפים. ואכן אנחנו היום נמצאים במהפכה עולמית שקשה לעצור אותה, כל ניסיון לעצור אותה יעלה בתוהו, עדיין אנחנו נאלצים ללכת לקבל שירותים בסניפים ואין לנו זמן, במיוחד לאנשי עסקים, לא רוצים לצאת מהמשרד.

היה מצב דומה, אם אני מקביל אותו, ברפואה. 70% מההליכות שלנו לרופא, וזה היה לוקח לנו בדרך כלל שעה, כדי לקבל מרשם. 70% מההליכות לרופא. זה עלה המון כסף למדינת ישראל, עשינו חשבון של מיליארדים, היום באמצעות החתימה האלקטרונית של הרופא כל ה-70% הזה ירד והרופא היום מטפל בקהילה אך ורק במחלות, הוא לא פקיד שנותן אישורים. זו מהפכה, לפי דעתי, שצריך ללמוד ממנה גם לבנקאות. אין שום צורך שאדם יגיע לסניף. אני אומר את זה גם למוגבלויות, אם נוריד את העניין של ההגעה לסניף אז נפתרה הבעיה, לא צריך להגיע לסניף, הרי בשביל מה? בשביל להעביר כסף מימין לשמאל צריך להגיע לסניף? אני לא מבין את זה.

הבנקים גם עושים את זה.

לא, אבל רוב השירותים, 95% מהשירותים זה לקבל כסף או להעביר כסף מחשבון לחשבון ועדיין - - -

היום כבר לא. היום רוב השירותים האלה לא נמצאים היום בהגעה, חוץ מאנשים שיש להם את הבעיה שאין להם את האפשרות לעשות את זה, אבל רוב האנשים היום עושים - - -

היום, אני מדבר איתך ב - - -

סלח לי שאני נכנס לתוך דבריך, אבל כשאנחנו דיברנו על איזה דברים היום דורשים חתימה פיזית, כמו למשל על משכנתאות, ששם אנחנו רצינו לבוא ולתת סוג של חתימה שהיא גם תמנע את הדבר הזה. אם אתה רוצה לדייק בדבריך אתה צריך לחלק בין אלה שיכולים להשתמש בדרך דיגיטלית לבין אנשים שחייבים להגיע לבנק בגלל שאין להם את הדרך הדיגיטלית.

אדוני, זה משבש לי את חוט המחשבה. תן לי, אני בגיל כזה שאני כבר לא זוכר איפה היית, אז תן לי רגע להשלים את דבריי.

אני הסברתי את העניין של הגעה לסניף קופת חולים או לסניף בנק והסברתי מדוע אין צורך להגיע. עכשיו אני ממשיך ואומר, לקבלת השירותים השונים, ואני לא נכנס כרגע, אדם כמוני שעדיין, תודה לאל, יכול ללכת, אבל אולי בעוד כמה שנים אני לא אוכל, עדיין אני צריך להגיע לסניף בשביל לחתום על ניירת, ושוב אני אומר, גם לכבוד הרב מוזס וגם לאדוני שדיבר על נגישות, אם לשים במטרה בקול קורא הזה להוריד דרמטית את הצורך להגיע לסניפים וכמה שיותר שירותים לבצע בצורה דיגיטלית, והרי זה נושא הדיון, אז אנחנו נאפשר ביצוע שירותים בצורה יותר מהירה ויותר יעילה. וזה לא נכנס, כבר כמה שנים. הבנקים עוצרים את זה כבר 17 שנה, כמו שדיברנו בדיון הקודם, הם החריגו את עצמם, ועדיין מאלצים אותנו להגיע לסניפים ולסניפים ולסניפים.

מה לעשות שאנחנו לא רוצים להגיע לסניף ולא רוצים להמתין בתור, ואני חושב שאם נכניס את השימוש בחוק שבנק חייב, כמו שהיה בחוק בשבוע שעבר, שכתוב שהוא לא יכול לחסום חתימה אלקטרונית ואני אוכל לבצע את החתימה מהטלפון הסלולרי או מאלמנט כלשהו אחר, לא משנה, מחשב, חתימה כזו, חתימה אחרת, אז אני חושב ש-90% מהשירותים אפשר יהיה לבצע בלי סניפים ואז הנגישות תיפתר וכל מיני - - -

ובלבד שהשירותים האלה ניתנים באופן נגיש.

לא, נגישות זה לא רק להגיע פיזית, יש בזה עוד הרבה היבטים.

לא, אבל החתימה האלקטרונית עונה לחוק הנגישות.

מה עם האנשים שלא חשופים לטכנולוגיה?

אז לאלה, אנשים שלא חשופים לטכנולוגיה, אתה יכול לייצר טכנולוגיה אלטרנטיבית ולא על זה אתם מדברים. אתם היום רוצים להכריח אותנו לבוא לסניפים.

עמית, אתה עדיין לא שואל כאן שאלות ואתה גורם לו לענות לך וזה ייקח עוד הרבה זמן ואנחנו מוגבלים בזמן.

זה גם יפתור את הבעיה של מוגבלויות וגם זה יפתור את הבעיה של הגעה לסניפים.

מאה אחוז, אבל אנחנו דיברנו על כך שהבנקים אז ביקשו להגביל את עצמם והיום הבנקים כבר לא שם. אתה העלית את זה וקיבלנו תשובה בעניין, שהבנק נמצא מקום אחר, והפוך, הבנק היום כן משתלב ובא הרבה לקראת.

והתיקון לחוק חתימה אלקטרונית גם מסייע לנו למצוא את הפתרונות הנוספים.

יפה. פרופ' אלכסנדר בליי.

קודם כל, אדוני, אני רוצה להדגיש - - -

תציג את עצמך. אנחנו יודעים, אבל ה - - -

כן, פרופ' בליי, המדען הראשי, משרד המדע. קודם כל כמשרד המדע אני מוכרח לשבח כל יוזמה שמטרתה הטמעת מדע וטכנולוגיה בכל דרכי החיים שלנו, זה במנדט שלנו, אבל אחרי שאמרתי את המשפט הזה אני מאוד שמח שאנחנו נפגשים בשלב שעוד אין קול קורא מפני שיש כמה וכמה נושאים שאני מציע אותם כנושאים לחשיבה.

אתה אומר שלפני שמתפרסם הקול קורא אתה חושב שצריך להיות כמה דברים.

אני מבקש להציע כמה וכמה, נקרא להם רעיונות, בשלב של גיבוש הקול הקורא. קודם כל זה הרי לא סוד שהנגישות למחשב, לאינטרנט, היא קטנה וחבר הכנסת מוזס כבר הרחיב דברים בנושא הזה. אני חייב לומר שבמקרה נחשפתי לפעילותו של שר המדע, טרם שהוא היה שר המדע, הוא חילק מחשב לכל ילד ב-17,000 טאבלטים ומחשבים לכל יחד, ביחד 17,000, והבנתי עד כמה הדבר הזה נחוץ כי יש קהלים עצומים שאין להם גישה כזאת. לעומת זאת ברור לחלוטין שאין אדם במדינת ישראל שאין לו טלפון סלולרי, כלומר מספר הקווים במדינת ישראל דומה, אולי אפילו עולה על מספר האזרחים במדינה. במלים אחרות נדמה לי שכדאי לחשוב על כיוון של טלפון ולא אינטרנט. כלומר אינטרנט, אבל לא ממוחשב, סלולרי.

דבר נוסף, שמענו פה מהנציג של בנק איגוד, דבר שאני חושב שכולנו יודעים אותו - - -

זה ועד העובדים של בנק האיגוד, לא הבנק.

מוועד העובדים. סליחה, אני מתנצל בפני ועד העובדים.

לא, שלא ייצא שאנחנו מייצגים את הבנק, אנחנו מייצגים את העובדים. לשם כך ההערה.

לא, אני לא מתווכח, ועד עובדים זה גוף שצריך להתחשב בו. בכל מקרה, מה שנאמר כאן והדברים ידועים לכולם, אני חושב, וחשוב לחדד אותם, רוב הבנקים עובדים עם מערכות משנות ה-70 שהוטלאו טלאי על טלאי על טלאי. אנחנו היום עומדים על ספה של מהפכת הבינה המלאכותית ואנחנו צריכים לחשוב בדיוק איך אנחנו רוצים, איזה קונסטרוקציה אנחנו רוצים למערכת הממוחשבת שתשרת אותנו, אולי בחמש, אולי בעשר השנים הבאות. זאת אומרת צריך להבין שאנחנו לא יכולים להתבסס על מה שהיה בשום צורה, כולל מה שהיה לפני שלוש וארבע שנים. וצריך נשימה אחת גם לחשוב איך בונים מערכת כזו שתוכל להטמיע תיקונים, לא במובן טלאי על טלאי, אלא במובן שהמערכת תתפקד באופן נורמלי ורגיל.

להכיל רעיונות חדשים, לא כטלאי.

אנחנו עומדים היום על ספה של המהפכה התעשייתית הרביעית, לא ניכנס לזה בכלל, מה שכן חשוב לענייננו זה שהרבה מהדברים שידענו עד היום עומדים להתחדש. זה מה שחשוב.

נוסף לזה, עלה כאן, אבל אני רוצה לחדד, הנושא של גישה של עולים חדשים. ברית המועצות לשעבר, אתיופים, אחרים, כלומר אנחנו צריכים להשתמש בין היתר בטכנולוגיות תרגום כאלה שלכל אדם בכל השפות המקובלות במדינת ישראל תהיה גישה. אני בכוונה לא אומר ערבית, כי אני לוקח כמובן מאליו שערבית היא שפה רשמית והמערכת חייבת לדבר ערבית כשם שהיא חייבת לדבר עברית. בזה בכלל אין שום שאלה, בעיניי.

אחר כך עוד שתי הערות. הערה אחת, נדמה לי שצריך לאפשר לאזרח, ללקוח, גישה למפקחת על הבנקים באמצעות מערכת כזאת. יש לנו כאזרחים לא מעט, אני קורא את הדוח השנתי, תלונות בשנה.

יש פניות ציבור?

ולא רק שיש לנו תלונות, אלא, תלוי בבנק, שיעורים מאוד משמעותיים גם מוכחים כצודקות.

היא גם מוציאה דוח על - - -

יש פניות ציבור.

יש גם דוח?

יש גם דוח.

התפרצת לדלת פתוחה.

כן, זה דוח חשוב.

שם היא כותבת מה מוצדקות, מה לא מוצדקות. זה דוח שמזכיר את הדוח של מבקר המדינה מבחינת ה - - - לא מבקר המדינה, אלא פניות ציבור של מבקר המדינה.

אבל היא דורשת, במידה רבה של צדק, ש - - -

אדוני, הערה אחרונה, שעלתה קודם בקריאת ביניים שלי, דירוג האשראי האישי הרי ייכנס ב-2019 ונדמה לי שהמערכת הזו חייבת להיות תפורה לפי מידה ולא להיות קונפקציה. כלומר האזרח צריך לדעת מה נותן לו דירוג האשראי האישי שלו, אם הוא כזה או אם הוא כזה. עד כאן הערותיי.

תודה רבה. דרך אגב, באמת אני חושב שהמפקחת על הבנקים נמצאת כגורם מאזן בתוך בנק ישראל מול בנק ישראל שרואה את עצמו יותר אחראי על איתנות הבנקים. המפקחת על הבנקים רואה גם את הבנקים, אבל גם את הלקוחות במשולב בנושא הזה. אני חושב שזה נותן היום מערכת איזון טובה מבחינתנו, כי אנחנו, כגוף ציבורי, לא פעם אנחנו רואים את הגורם המאזן.

אני אמרתי לך, מר אקרמן, שאתה תדבר, אבל אני מבין שחן שטרן חייבת לצאת, אז ממש בקצרה, יש לנו כמה דוברים.

קצר. חן שטרן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. אל"ף, אני גם מברכת, גם בתור אזרחית, זו נשמעת לי מערכת שהמידע יהיה שקוף, אז בוודאי שזה גם יעזור, אפילו לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, שהמידע הזה יהיה יותר זמין להם. אני כן צופה ממקומות אחרים שני מקומות שהם יכולים להיות בעיות. מצד אחד מערכת IT שדיברתם עליה, אז יהיה בעצם מישהו אחד שאני מבינה שהוא יבנה את התשתית, אבל כל הבנקים הקטנים שיישבו עליה, הם יוכלו להזין את המידע לעצמם ואז צריך להחליט מי פה החייב בכל הנושא של נגישות וחוקים אחרים. אנחנו כרגולטור גם נצטרך לדעת את מי לאכוף, אבל בעצם יש פה שני חייבים, גם התשתית תהיה חייבת להיות נגישה, אבל גם מי שמזין כביכול ובונה את האתר על התשתית הזאת בנושא הזה.

בנושא שדיברתם שיש את המעברים של הבנקים, שאתם רוצים שתהיה הזנת מידע - - - נשמע שאתם יודעים כבר לענות לי, אז זה טוב שחשבתם על זה.

על החלק הראשון.

בנושא של העברת מידע, שאם אתה עובר בנק אז בעצם צריך להיות פה מידע של הבנק הקודם ושל הבנק החדש. אז שוב פעם, פה גם זה צריך להיות שקוף ללקוח, שהכול יהיה נגיש, שמבחינתי כרגולטור אם תהיה לי פניית ציבור, לא יזרקו אותנו מאחד לאחד. כלומר אנחנו חייבים לדעת מי החייב בכל סיטואציה.

אני גם אחזק את מה שאומרת גב' חן שטרן. אחד מהפרמטרים או אחד מהדברים שיכולים לחזק את ההצלחה של הפרויקט זה לא רק שאתם תיתנו את כל הפתרונות הטכנולוגיים ולחשוב על כל מה שאתם מוצאים פתרונות, אלא שהציבור יידע, שלציבור יהיה את הביטחון, שהוא יידע בדיוק, זה לא רק העברה, אלא שאתה אומר לו מראש 'אל תחשוב שהוראת הקבע צריכה להיות בלם או משהו שהוא חסם', 'אל תחשוב שכרטיס האשראי - - -', 'אל תחשוב שצ'קים שנתת', 'על הכול חשבנו' ויימצא פתרון לכל מה שאנשים יכולים לחשוב שהעברה כזאת תהיה - - - זה כמו מה שאמרת, אני גם מבין, זה לא רק העברה בכוח ובפועל, עצם הגברת התחרות זה האפשרות, לא צריך לעשות את זה בפועל, עצם הדבר שיש תחרות היא תביא את התחרות ואת שיפור השירות והוזלת המחירים, לפי דעתי, הכול יעבוד ביחד.

מר אקרמן, בבקשה.

אני נקראתי לפה בתור הנציג של ציבור החרדים. מר מוזס כבר הזכיר, בעיקר רוב הציבור שלנו, של האנשים החרדים, שיושבים ולומדים במוסדות של התורה, שאנחנו מנותקים לגמרי מכל העניין של אינטרנט וטלפונים לא כשרים, רק טלפונים לדיבור בלבד, אפילו אס.אמ.אס אין בטלפונים האלה. אנחנו ממש לא שייכים לזה בכלל, וזה מבחירה, לא מחוסר יכולת הבנה, או חוסר יכולת כלכלית, זה מבחירה. למעשה כשצריכים לעשות דברים בבנקים, כמו לדוגמה הפקדת צ'ק בבנק, אז יש אפליקציה שעושה את זה באינטרנט, אין להם את השירות הזה וזה ציבור גדול מאוד מאוד. ציבור גדול מאוד, לא רק בציבור הליטאי, גם בציבור החרדי, כולם מתנזרים מטלפונים לא כשרים, אין להם שום מערכות של אינטרנט בכלל, לא קשורים לאינטרנט, לא מכניסים את זה הביתה וגם אלה שנאלצים להשתמש בזה משאירים את זה בחוץ.

לא, לא בהכרח, בבית יש כן למשל אינטרנט, אמנם מוגבל, אבל כן יש לחלק גדול, אבל, כמו שאתה אומר, למשל העברת צ'קים יכולה להיעשות דווקא דרך הטלפון, דרך האפליקציה של הפלאפון בלבד ולא דרך המחשב עצמו. במחשב עצמו אתה לא יכול להעביר צ'ק ועוד כל מיני פעולות שדורשות ממך - - - האפליקציה בטלפון, יש לה טכנולוגיה יותר מזהה מאשר יש ל - - - בגלל הצילום, בגלל הזיהוי שיש לך, מה שאין בבית. הדיבור על כך שייתנו מענה גם בבית. אבל אני לא רוצה להפריע באמצע, יש לי עוד נושא שאני אעלה.

בירושלים הציבור החרדי גר בשכונות מסביב למרכז העיר, שאין להם שם בנק בכלל בשכונות האלה. אין שום סניף בנק של אף בנק.

יותר מזה, גם שכונות שהיו בנקים - - -

סגרו. בנווה יעקב - - -

קח שכונה כמו נווה יעקב, למשל, שכונה שהיא מאוד - - -

היה בנק פועלים - - -

שכונה שהיא הדרומית מזרחית של ירושלים - - -

צפונית.

צפונית מזרחית של ירושלים והיא באמת בקצה והיא שכונה של 40,000 תושבים, היו בנקים והבנקים סגרו.

היה בנק פועלים, סגר - - -

לא השאירו אפילו בהתחלה - - -

ב-2004 סגרו את בנק הפועלים, היה כספומט בלבד. לאחרונה טיפלו בזה והחזירו את זה, לא היה שם שום - - -

דרך אגב, המפקחת על הבנקים, זו הייתה פעילות שלנו שהחזירו את זה.

ברמת שלמה, שכונה ענקית, בת 2,500 יחידות דיור, לא יודע כמה נפש זה נקרא, אבל אני מכיר יחידות דיור, אני לא מכיר נפשות.

היא גדלה מאוד עכשיו, היא מכפילה את עצמה.

דוגמה, כן. והמון שכונות אחרות, אפילו שכונות שיותר קרובות לעיר.

אז אומר שאין נגישות לבנק.

לדוגמה, ישיבת מיר זה מקום בשכונת בית ישראל שלומדים שם 4,000 איש, זה מתחם ענק של כמה וכמה בתי מדרש צפופים מאוד, הם למשל, גם כן, אנשים רוצים לשבת ללמוד כל היום והדבר הזה לוקח מהם המון זמן. ללכת לבנק להפקיד היום, הבנקים מקשים מאוד על האפשרות להפקיד מעטפות שירות, מקשים מאוד, לאט לאט מקשים עוד יותר. הבנק הבינלאומי ביטל את זה לגמרי, בנק ירושלים ביטל את זה לגמרי. בנק הפועלים, למשל היה סניף בפסגת זאב, זה הסניף היחיד שנמצא באזור, הסניף היחיד שפתוח ביום שישי בכל האזור של צפון ירושלים לגמרי, הסניף הבא שפתוח ביום שישי זה ברחוב עזה ברחביה. הם סוגרים את תיבת השירות לגמרי, אין תיבת שירות יותר. אנחנו מבקשים מעטפות שירות, הבנקים לא נותנים מעטפות ריקות, הם לא רוצים את זה.

הבנקים לא מעוניינים בזה, כי כמובן לפתוח מעטפות זה כוח אדם, אבל העניין הוא שהאנשים שלנו, אין להם אפשרות בכלל. מה שהם עושים בדרך כלל, יש מקומות מסוימים שמונחות שם מעטפות שירות, יש שם כספות, שמים את זה שם ויש אנשים טובים שדואגים לרוקן את הכספות, להביא את הכול לישיבת מיר, הם מגיעים לבית שמש ממודיעין עילית, מביתר - - -

אתם מרכזים בסך הכול - - -

זה משהו מרכזי ויש את אלה שדואגים למיין את כל המעטפות ולשים אותם בשמונה בנקים כל יום. הם יודעים מתי פתוח ביום ראשון, מה פתוח בשישי, עושים את כל העבודה הזו. אין אפשרות, כי להגיע, להקליד, זה הרבה יותר קשה, אנשים לא מגיעים בעצמם לבנק. אנשים בכלל לא מגיעים לבנק. זאת אומרת שהעניין של המעטפות שהולך ומתבטל בגלל הדיגיטציה יגרום לקושי גדול בשביל ציבור גדול מאוד של אנשים.

אפשר משפט, ברשותך?

לא, לא, לא.

משהו חדש, שאולי הוא לא יודע.

אבל אתה לא יכול לשאול אותו אם אפשר, אתה צריך לשאול אותי אם אפשר משפט. אני תיכף אתן.

אתה העלית בעצם שלושה דברים, קודם כל שבנקים נסגרים, חלקם, גם את השירות שנתנו בהתחלה, כמו כספומטים, גם זה לאט לאט עם הזמן הם מבטלים, לא כל הזמן יש להם אפשרות להעמיד או שאין להם רצון. אנחנו דיברנו על מעטפות, דברים שהיו, אנשים שהשתמשו בדרך של הפקדות שנקראים תיבות שירות - - -

יש עוד דבר שלא אמרתי.

הם סוגרים את זה. גם אם הבנק קיים פיזית, את תיבות השירות הוא סוגר פיזית והוא גם לא נותן את המעטפה ללקוחות שלו, שהוא יוכל לשים - - -

עושים שמיניות באוויר כדי - - -

כל הדרך שלהם זה רק דרך כרטיס האשראי, דרך הכספומט או דרך ה - - - כרטיס אשראי, לא כל משפחה חייבת להחזיק שני כרטיסים, משפחה מחזיקה כרטיס אחד.

גם לא רוצים לתת למישהו אחר את הכרטיס.

ואז רק לאחד מבני הזוג יש את כרטיס האשראי, לא לשניהם. יש אנשים, כפי שהוא אומר, שמרכזים את זה. מכיוון שנסגרים הבנקים ואין נגישות היום לבנקים עצמם וממילא גם לא לכספומטים או ל - - -

אגב, גם אם נסגר סניף ונשאר הכספומט אז המחיר של השירות עלה.

זה גם כן, זה עוד סיפור שלוקחים עכשיו לא כמו המחיר, וזה חשוב מאוד, מה שנתי מעלה. יש בנקים שהשאירו, לפי חובה שאתם חייבתם אותם, אבל עכשיו הם לוקחים מחיר כמו שבנק ירושלים פרס כמה - - - כמו החברות הפרטיות, הבנקים לוקחים את העמלה, שישה או שבעה שקלים.

או כמו הכספומט פה בכנסת.

לא, פה בכנסת המחיר הוא מסובסד. חמישה שקלים.

תבדוק.

כמה? שלושה שקלים בכספומט פה, ועד 2,000 שקל, בשונה מכספומטים אחרים, לא של בנקים, שמוגבלים ל-400 שקל. הבעיה לא בכנסת, חוץ מזה שישלמו חברי כנסת, אנחנו מדברים על אנשים אמיתיים שחסר להם - - -

דבר נוסף, אנשים שיש להם מעטפה, אז הם עוברים, אפילו אם הם בעצמם עוברים, אז הם שמים את המעטפה והולכים, אבל לפעמים יש קושי בחניה באזור של הבנקים, זה ידוע, כל הבנקים נמצאים במקומות מרכזיים, אין שם חניה. לדוגמה, קניון פסגת זאב, אני מנווה יעקב נוסע לעיר, עוצר שנייה, שם את המעטפה וממשיך הלאה, אבל אם אני צריך להיכנס לבנק, אני צריך להיכנס לקניון, עם כל החניה, לעלות למעלה לסניף, אז זה כבר נהיה עול עצום, אז אני כבר מעדיף לשים אותו בגאולה. אז כל מיני דברים כאלה שהמעטפות זה היה פתרון, הוא כותב את הכול, מכין בבית, שולח את הילד שלו אפילו, שולח שכן שלו, כל מיני דברים כאלה. היום זה כבר נהיה מרוכז, שבישיבת מיר עושים את זה. אבל זה דבר שחייב להמשיך.

אוקיי. הרב אקרמן, היטבת להסביר, אנחנו גם צריכים לקבל תשובות.

כן, הבנתי.

רציתְ להוסיף ואחרי זה מר רבינוביץ. ואני אוסיף עוד משהו לאחת השאלות של מר אקרמן. במערכת הזיהוי, אם דיברנו על מערכות שהן לא נגישות, לא לקשישים ולא לאנשים שמגבילים את עצמם במכשירי הטלפון, הם נזהרים או אין להם את הסמרטפונים, אבל יש להם מכשירים רגילים, יש לו מכשיר, אבל לא סמרטפון והוא לא יכול לבצע פעולות שונות, ויש גם קשישים שגם את זה בפעילות הזאת לא יכולים, אבל גם שמבקשים, כשהם עושים את זה בדרך אפילו דיגיטלית, מבקשים מהם זיהוי, הזיהוי הוא רק על ידי אס.אמ.אס בטלפון. מערכת הזיהוי שנותנת שירות, כשאני עושה העברה היום באפליקציה שיש לי, שולחים לי אס.אמ.אס ומבקשים ממני את קוד האימות שאני מקבל, הם לא קולטים את זה ולכן אמרנו שאולי תהיה האלטרנטיבה של הטלפון, זאת אומרת אין לו, הוא לא יכול לבקש את הקוד ולקבל את הקוד, אבל יש מערכות מקבילות שיכולות לתת גיבוי לכזו דרישה, כמו מערכת טלפונים, אל תטלפן אליי, תרים טלפון למספר הזה שאני נמצא שם, עם עוד מערכת זיהוי שצריך, אם רוצים מספר זהות, שלוש ספרות אחרונות ודברים כאלה, גם אפשר. בבקשה.

אני רק אתייחס לנקודה האחרונה שאמרת. אז קודם כל הודות לך, שהעלית את הנקודה הזו בפעם הקודמת, אנחנו באמת הוצאנו דרישה לבנקים בהקשר הזה של הזיהוי, לוודא באותם מקרים של לקוחות שאין להם אפשרות לקבל אס.אמ.אס, בין אם זה טלפון כשר או בין אם עניין של לקות ראייה וכן הלאה, אז כן לתת להם מענה חלופי, למשל באמצעות מסרון קולי וכן הלאה. זה ייכנס לתוקף בתחילת אפריל. אז זה באמת נושא שכבר פתרנו, וזה באמת הודות לך, שהעלית את זה.

בסדר גמור, אם זה עובד ככה אז זה בסדר. הבנקים בסדר, יש לנו בעיות היום בחברות אחרות שאנחנו רוצים להרחיב את השימוש ב - - - את הפתרונות שיש לכם, אנחנו רוצים לא רק לבנקים, אלא גם לגופים אחרים שנותנים שירותים ואימותים רק דרך אס.אמ.אסים, אנחנו באמת רוצים שהם יאמצו את זה גם כן.

שמי גרניט אופק, אני מנהלת את יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, באגף בנק-לקוח. אני רוצה להתחיל בלהודות לחבר הכנסת מקלב על האמירה שלו בנושא האיזונים שהמפקחת על הבנקים עושה. זו נקודה מאוד חשובה, כי כמו שראינו פה בדיון, באמת יש לכאן ולכאן, לטכנולוגיה יש יתרונות מאוד גדולים, שמצד אחד אנחנו רוצים לאמץ, מצד שני יש כאלה שמתקשים. שמענו פה כל מיני אמירות על כאלה שדווקא לא רוצים להגיע לסניפים, כאלה שאין להם ברירה אלא להגיע לסניפים ובתוך כל הדבר הזה צריך לנסות למצוא איזה שהיא דרך לאפשר לכולם להמשיך ליהנות מהשירותים הבנקאיים.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה צעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשביל לעזור לסוגי האוכלוסיות השונות. קודם כל כבר לפני שנה בערך, בינואר לפני שנה אנחנו פרסמנו הנחיות לבנקים כיצד עליהם לנהוג במקרים שהם מקבלים החלטה לסגור סניפים או לצמצם עמדות טלר. זה לא מרחיב את המצבת הקיימת, אבל זה כן דואג לכך שהבנקים, אם הם מצמצמים, הם צריכים לדאוג להמשכיות במתן השירותים הבנקאיים כולם, כולל מטבע, כולל הפקדות צ'קים וכו'. הם צריכים לעשות בדיקות מקדימות לפני שהם מקבלים החלטה כזאת ולהכיר את דפוסי השימוש ולהכיר את הצרכים ולקבל החלטה ותכנית סדורה לפני שהם מבצעים כזה דבר. שזה נשמע יפה כעיקרון, אבל יש לזה גם יישום בשטח.

כיוון שאנחנו הוסמכנו גם לפני בערך שנה, ב-2016, על ידי ועדת הכלכלה לאשר את כל סגירות הסניפים שהבנקים מעוניינים לבצע, כל בקשה לסגירת סניף מגיעה אלינו, אנחנו בודקים אותה אחת אחת ואנחנו בודקים האם הבקשה היא באמת בקשה שהיא התייעלות לגיטימית וברוב רובם של המקרים, אני אשתף אתכם, זה המצב, הסניפים שביקשו הבנקים לסגור הם סניפים שקילומטר משם יש עוד סניף, אפילו פחות מזה, 500 מטרים משם יש עוד סניף, זה היו השומנים. חלק גדול מהבקשות היו סניפים שלא באמת היה בהם צורך. אנחנו שמענו פה, יש מגמה של ירידה בכמות ההגעה לסניף.

הדוגמה שנתן מר אקרמן, נסגר סניף של בנק אחר בפסגת זאב, שהסניף הקרוב אליו ביותר זה רמת אשכול.

אני לא אתייחס ספציפית ל - - -

אל תתייחסו, אבל זה פשוט מקים אצלי ספק שזה נבדק עד הסוף. כשאת מדברת על סניף - - -

לא, היא לא אומרת שלא, היא אומרת כדאיות, כדאיות יכולה להיות - - -

הם לא סגרו את הסניף, הם סגרו תיבת שירות.

לא, סגרו את סניף לאומי שם ואני אומר שזה שירות שאמור להינתן למשהו כמו 80,000 איש. זה סדרי הגודל.

אני אשיב. קודם כל יש סניפים שנסגרו לפני שאנחנו נכנסנו לתמונה. החוק נחקק אחרי שהתהליך הזה כבר יצא לדרך, חלק גדול מהדוגמאות ובכל מיני דיונים בכנסת עלו כל מיני דוגמאות, אני לא אתייחס ספציפית לדוגמה הזאת, אבל חלק גדול מהדוגמאות הקשות הן דוגמאות לפני שאנחנו נכנסנו לתמונה. היום כבר המצב הוא פחות חמור, כן, אנחנו לא מסתכלים ברמה של שכונה. לא אמור להיות סניף בכל שכונה ואנחנו מסתכלים בראייה של טווח קצת יותר גדול כשהתפיסה היא שגם זו אחריות הבנקים לתת את השירות ואם יש איזה שהוא צורך באיזה שהוא מקום שהוא חסר, אנחנו לא מגדילים את המצבת הקיימת, אם כבר מלכתחילה היה חסר במקום מסוים סניף אנחנו לא מבקשים לפתוח, אנחנו רק כרגע דואגים שהמצב הקיים יישמר בצורה יחסית מאוזנת.

האם אתם מסתכלים גם בהסתכלות רחבה יותר. נניח שלא מצדיק, אי אפשר לדרוש מהבנק שיהיה לו סניף פה וסניף שם, כי הוא ממש לא כדאי, אבל כשאתם מסתכלים על כל הבנקים אתם אומרים 'בסדר, לא יהיה בנק לאומי, אבל יהיה בנק מזרחי', שאני לא אשאיר שום שכונה או אזור שלם ללא שום בנק. אני אומר בסדר, אני אתן להם - - - נכון שהבנקים בתחרות ואם זה כדאי אז מישהו עושה את זה, בסופו של דבר הרגולטור גם צריך להתערב, האם אתם לוקחים בחשבון את הפריסה הכוללת, לא רק בהסתכלות של כל בנק באופן יחיד, אלא בהסתכלות כוללת, שיהיה סך הכול מענה, שיהיו שירותי בנק באזור מסוים?

בהחלט. אנחנו עושים גם וגם. אנחנו גם מסתכלים על התמונה הכוללת, אבל אנחנו גם מסתכלים ברזולוציה. לדוגמה אם יש סמיכות לבית אבות, והיו לנו לא מעט מקרים כאלה שאנחנו דרשנו, אמרנו שמותר לסגור את הסניף בתנאי שיגיע סניף נייד לבית האבות הספציפי הזה. ממש בסמיכות של רחוב או שניים.

אנחנו ממש חייבים לסיים. עוד שאלה אחת לגבי המעטפות. נניח סניף שכבר אישרתם לו לצמצם את השירותים הפרונטליים, רק שירותים מקוונים, הוא מחזיק אצלו רק שירותים דיגיטליים, אבל בהזדמנות הזאת הוא גם סוגר את תיבת המעטפות, וזה כבר לא שאלה של כוח אדם, זה כן כוח אדם בסופו של דבר, כי מישהו צריך לפתוח את המעטפות, אבל בכל אופן זה שירות שמי שמשתמש בו, חזקה שמי שמשתמש בו הוא נצרך לשירותים האלה. מי שלא צריך את זה, אני לא משתמש בזה אם יש לי דרך אחרת, הרבה יותר קלה הדרך השנייה, ולכן האם אתם ערים לכך או שאתם תעמדו על כך שבנק ימשיך עם השירותים של התיבה, גם שייתן את המעטפות וגם שהתיבה תהיה שמישה וזמינה.

הפיקוח מתווה עקרונות והעיקרון הוא שההמשכיות צריכה להיות באותה רמה של נגישות ונוחות. אם יש תחושה של הציבור שנפגעה פה הנוחות והאמצעים שהבנק מספק לא הולמים הציבור צריך לפנות ולבקש את שיפור השירות. הוא יכול לפנות גם אלינו וגם אנחנו יכולים לעזור פה. הכול עניין של צורך כי יש אלטרנטיבה, יש אפשרות להפקיד דרך הכספומטים. אם אתם אומרים שזה לא נוח באותה מידה אז צריך לבחון את זה ואולי אז להתערב.

הסברנו משתי סיבות, גם שאין תיבה וגם שיש אנשים שעושים את השירות הזה עבור כלל, לא כולם צריכים כשיש לך אפשרות לתכלל שירות אחד ויש מישהו שהולך בשביל כמה, שזה מקובל מאוד.

מר רבינוביץ, בבקשה.

תציג את עצמך.

טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים. אני לא אתייחס ספציפית לפרויקטים שהזכרתם, בין היתר בגלל שאנחנו לא ממש מכירים, אנחנו מכירים רק את המסגרת ואנחנו לא מודעים למה יהיה בסוף, לכן אני לא יכול להתייחס ספציפית, אבל אני רוצה להסב את תשומת ליבכם, במיוחד ליבך, אדוני, כי אתה מעורב בכל מה שקשור בבנקאות, לכך שיש היום ריבוי פרויקטים ותכניות ורפורמות, תקרא להם איך שאתה רוצה, שמושתות על הבנקים שעלותם היא אדירה וההוצאות התפעוליות והתקציביות של הבנקים לא מאפשרות לנו לתפקד כמו שצריך. בין אם מדובר במעבר בין בנקים, תכניות מבזק, חוק נתוני אשראי, יש לי פה סדרה שלמה של פרויקטים שבנק ישראל ומשרד האוצר מקדמים שאני לא בדיוק יודע מה נחיצותם, נניח שהם נחוצים, אבל בסופו של דבר הם משיתים עלות מאוד מאוד רצינית על הבנקים. לא זו בלבד, אלא שהם מחייבים את הבנקים להיערך ליישומם בתוך פרקי זמן מאוד מאוד קצרים.

אני מבין שמשרד האוצר סבור שבעוד עשר שנים לא יהיו בנקים. אני שואל את עצמי, אם כך הדבר אין טעם לעשות את כל הפרויקטים האלה, אבל בסופו של דבר אתם צריכים לתת את דעתכם לכך שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם כל הפרויקטים האלה ובסופו של דבר יישום הפרויקטים האלה יגרמו לכך שהלקוח ייצא בכך שהשירות כלפיו ייפגע. בוא ניקח לדוגמה ה-FATCA , זה משהו שמדבר לליבך, אני מאמין, זה תכנית מסים אמריקאית שבסופו של דבר הגיעה לפתחנו, בבנקים, ואנחנו חייבים ליישם אותה. זה גורם לכך שהחיכוך שלנו עם הלקוח גובר, ואתה יודע את זה, זה גורם לכך שבסופו של דבר באים אלינו בטענות על כך שאנחנו מתנהגים לא באופן רגיש כלפי הלקוחות ואף אחד לא נותן את הדעת לדברים האלה, משום שאתם בסופו של דבר מאשרים פרויקטים ש - - -

אלה דרישות בינלאומיות.

בסדר, אלה דרישות בינלאומיות וחוק נתוני אשראי זה דרישות מבנק ישראל ומשרד האוצר.

אנחנו מוכנים לדבר על ה- FATCA.

אוקיי. ונגישות זה דרישת המדינה. עכשיו מה קורה? זה גם נושא שקרוב לליבך, שהממשלה - - -

אדוני, פעם שנייה שאני שומע את מר טיבי אומר שנגישות זה עול. נגישות זה צורך חברתי ותסלח לי, אדוני, עם כל הכבוד - -

זה הרבה מעבר לצורך חברתי, זו חובה אנושית.

- - גם אם זה יעלה מיליארדים אתם צריכים לעשות את זה.

אבל הוא לא אמר, הוא אמר שזו עלות שהוא עושה את זה מרצון.

אבל למה אתה מפריע לי?

הוא אמר, בישיבה בוועדת הכנסת, הכבדה של הרגולציה על ה - - -

יש לי הפתעות בשבילך, אתה הולך לשמוע - - -

אבל לא בקונוטציה שלילית, הוא אומר שזה עלות, אבל הוא עושה את זה ברצון.

הלוואי שכל המוסדות היו מתנהלים ביישום תכנית הנגישות כמו שהבנקים מתנהלים.

אתה יודע מה? I back to defense.

אוקיי, אז בסדר. לא משנה, בסופו של דבר המדינה הולכת לפטור את עצמה מחובת ההנגשה שבעוד שאנחנו נבצע את חובת ההנגשה - - -

אתה צודק, המדינה גם כן נבזית.

אוקיי, אז זה מה שאני אומר, לא משהו אחר וחבל שאתה מפריע לי באמצע. אז לכן אני חושב שאתם צריכים לתת את דעתכם בבואכם לאשר תכניות על גבי תכניות. אני מבין שזה תופס כותרות מאוד מאוד טובות בעיתונים וכולם יכולים להתהדר בכך שהם מבצעים רפורמות ועוד רפורמות ועוד תכניות, אבל בסופו של דבר התכניות האלה עולות הרבה מאוד כסף ואני לא בטוח שאנחנו יכולים להתמודד עם כל התכניות האלה.

כל מקום שיש רגולציה אתם מקבלים רישיונות אז בכל רישיון שיש מחייבים לעשות מערכת איזונים, לא רק את הדברים הכדאיים, אלא גם דברים פחות כדאיים. ועכשיו אני אומר לך שכל הנושא של הדיגיטציה בתוך הבנקים, בתוך כלל המערכות הציבוריות והמערכות הכלליות חוסכת כוח אדם באופן משמעותי מהבנקים, שיש לזה משמעות כלכלית טובה של הבנקאים. הנושא, לדוגמה, שאתה אומר שהמדינה מטילה עליכם הרבה דברים, ההגבלה בשימוש במזומנים תגביר את ההכנסות של הבנק, בגלל שלא יהיה שימוש, הכול יעבור דרך הבנקים. בזה המערכת שלכם תקבל נפח יותר גדול, לא משנה אם זה עמלות, הרבה דברים, עסקאות, העסק יעבוד, אתם מקבלים נפח שזה לא יפגע בבנקים.

ובאופן כללי, ואני שמח עם זה, התקציב שלכם או המאזנים שלכם חיוביים וחיוב טוב, הבנק בהכנסות טובות, סימן שהעסק בסדר, אנחנו לא רואים - - - התקופות האחרונות והשנים האחרונות מיטיבות עם הבנקים ואנחנו שמחים, אנחנו גם רוצים מערכת בנקאית יציבה. אוי ואבוי אם המערכת הבנקאית לא תהיה יציבה, מערכת בנקאית לא יציבה זה קריסה של כולנו, זה לא הבנק, זה בסופו של דבר שכולנו שנמצאים, במיוחד שאותנו מתעלים רק לבנקים, אין לאזרחים היום אפשרות להתנהל מחוץ לבנק. כל עסק וכל אדם כמעט חייב להתנהל מול בנקים. היום, אם מפעילים את הרגולציה הזאת שאתה אומר לכל ארגון, הוא לא יכול לשלם משכורת, הוא לא יכול לשלם מלגה, הוא לא יכול לשלם הוצאות, דלק, רק באמצעות העברות דרך הבנקים ולא בצורה אחרת והמערכת, כל כולה, לא דווקא בנקים, אבל אל תשכחו את האזרחים החלשים, את האזרחים שבאמת הם גם קליינטים ותיקים וגם נאמנים ובסך הכול בסופו של דבר השירות צריך להינתן לכול.

אני מתנצל שלא יכולתי לתת לכולם ואנחנו כבר חרגנו מהזמן, אז קודם כל אני - - -

אם יורשה לי להגיד מילה אחת.

בבקשה.

במשפט קצר מאוד אני אגיד שאנחנו מאוד מאוד מתחברים, גם לנושא החדשנות והדיגיטל, אבל גם לצורך לסייע להסתגל לעולם הבנקאי הדיגיטלי ולצורך כך, מעבר לפרויקטים שדוברו עליהם, פרויקט נוסף שאנחנו מקדמים השנה, בתקווה שהוא ייצא באוקטובר, זה נושא של חינוך דיגיטלי לאזרחים ותיקים. זה משהו שאנחנו בפריסה ארצית, אני מקווה שנגיע לאוכלוסייה רחבה כדי באמת לסייע, להקל עליהם את המעבר לעולם הדיגיטלי ולאורך כל הדרך לתמוך בהם.

המפקחת על הבנקים דיברה על לשים דיילים לתקופות ממושכות על יד העמדות האלה ועוד כהסדרה.

להעצמה דיגיטלית, חינוך דיגיטלי, מודעות דיגיטלית. זה חלק בלתי נפרד.

אין לי טענות, באמת במקרה הזה, גם כגורם מפקח, כוועדת כנסת, אנחנו חושבים שיש לנו אוזן קשבת ויש נכונות וערים לדבר הזה וזה חשוב. המסר עובר, בסופו של דבר אנחנו מציפים את הדברים כדי לראות, ביחד ללמוד את הדברים, איך הם נעשים.

בהחלט.

אנחנו גם מעריכים וגם מוקירים את התהליכים שעכשיו אתם הצגתם, אני חושב שהחסמים האלה שמנעו מאזרחים לעבור בנק, עכשיו שמורידים אותם, זה יתרום באופן ישיר לתחרות בין הבנקים, ממילא גם לאיכות השירות וגם למחיר השירות.

אנחנו קוראים, גם למשרד האוצר, גם לבנק ישראל, גם למפקחת על הבנקים, לכולם, לפעול, כל הפעילות שאתם עושים וממשיכים תוך ראייה של נגישות לאזרחים בעלי מוגבלויות או אזרחים שאין להם נגישות למחשבים או לטלפונים, לכל הטכנולוגיה המתחדשת שאנחנו מצד אחד באמת חושבים שזה דבר חשוב, מצד שני אנחנו לא רוצים ליצור פערים והפוך, לצמצם אותם.

אנחנו, כוועדה, נמשיך לעקוב אחרי התקדמות המהלך, אני חושב שזה מהלך מאוד חשוב ואנחנו רואים גם את הוועדה הזאת כגורם אזרחי, מתעניינים דרך הוועדה הזו בדברים האלה, ההתעניינות סביב הדיונים וסביב המסקנות, והפניות שלנו זה בעקבות אזרחים, פחות רואים אנשים שעסוקים ברגולציה או בוועדות, רואים אותנו במקרה הזה גם כנגישות, אנחנו נגישים לציבור כדי לשמוע מהם את הדברים.

זהו, אנחנו מודים לכם, שיהיה לכם יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 16:05.