ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-16OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ז' באדר התשע"ח (22 בפברואר 2018), שעה 13:00

סיור וישיבה במרכז הקליטה צה"ל בצפת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

איניסה ויניצקי - מנהלת מרחב גליל עליון, משרד העליה והקליטה

ידידיה וולף - מפקח קליטת תלמידים עולים, מינהל החינוך ההתיישבותי, משרד החינוך

יעקב מלקמו - מפקח ארצי פנימיות, המינהל לחינוך התיישבותי, משרד החינוך

נעמי גרדן - מנהלת מחוז, משרד החינוך

חני ביטון - מנהלת מרכז קליטה צה"ל בצפת

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף קליטה, הסוכנות היהודית

טדלה אדנה - שליח הסוכנות היהודית

רויטל לוי רונן - מנהלת קליטה אזור צפון, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן, הסוכנות היהודית

מלקמו טשמה - מנהלת תוכן, הסוכנות היהודית

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס – חבר תרגומים

סיור וישיבה במרכז הקליטה צה"ל בצפת

קיבלתם אותנו בצורה מרגשת מאוד ותודה למנהלת מרכז הקליטה ולכל הצוות, אני גם אומר תודה לנציגי הממשלה השונים שהגיעו ,משרד החינוך, משרד הקליטה ומשרדים אחרים שידברו. אנחנו נשמע בשלב הראשון סקירה ממנהלת מרכז הקליטה לאחר מכן נשמע ממשרדי הממשלה. אני אציג את הצוות שהגיע איתי, דנה גורדון מנהלת הוועדה והיועצים הפרלמנטריים שלי ירון, גבי, ישמבל, יונס וכמובן ממשרד החינוך יעקב מלקמו, ידידיה. סוניה מהסוכנות היהודית נמצאת כאן והיא תציג את הצוות שהגיע.

תודה רבה. ברוכים הבאים אנחנו מאוד שמחים ומתרגשים שאתם איתנו כאן היום. מרכז קליטה צה"ל 9 פתוח לקליטת עולים מאתיופיה משנת 2000, זו בעצם השנה ה-18 שלנו כך שעברו כאן דורות של עולים חדשים שיצאו מכאן ועזבו לדיור קבע. היום אנחנו במרכז הקליטה כמעט 400 איש, רוב רובם עולים חדשים מהחצי שנה האחרונה, יש לנו עוד כמה משפחות בודדות שעלו בסוף 2016 שנמצאים בתהליך רכישת דירה ולקראת יציאה בקיץ לדיור קבע.

מה שמאפיין את מרכז הקליטה שלנו בעצם זה משפחות גדולות, הדירות כאן גדולות, שלושה וארבעה חדרים לכן אנחנו מקבלים זוגות עם ילדים ממוצע במשפחה שבעה, שמונה ילדים ושמח פה, מה שמביא אותנו למספר של מעל 200 ילדים שמשולבים במוסדות החינוך. אם תישאר פה עוד שעה תראה ותשמע מה זה 200 ילדים במבנה.

באמת ששמח כאן, שמונה כיתות אולפן לומדות היום פה בתוך מרכז הקליטה, גם אולפן עברית וגם אולפן גיור שמובילים כאן הצוות שלידי ממשרד החינוך, תיכף תשמע גם מהם, 144 לומדים באולפנים פה במרכז הקליטה שלנו, כל הילדים משולבים בגנים, מעונות, בתי ספר, בפנימיות, ממש בהתאמה לכל אחד. אחר הצהריים יש לנו כאן מערך שלם של לימודים, הכנה, העשרה, תיגבור, מורים מקצועיים שמגיעים שאנחנו מביאים בתכנית מצופים, שילוב בחוגים גם ברשות גם בתוך מרכז הקליטה, גם במתנ"סים, הצגות, חיי תרבות, כל מה שקורה בעיר אנחנו מאוד משתדלים להיות מעורבים. יש לנו גם עולים, קבוצה מיוחדת ומגובשת שהתקבלה לאחרונה.

יש פרויקטים מיוחדים, אנחנו נמצאים כאן בשנה ראשונה של הקליטה שרוב העולים לומדים אולפן, לומדים יהדות ובין לבין עושים עוד הרבה, פעילות לגיל הרך, הורים וילדים, חוג כדורגל עם קבוצה ייצוגית שמייצגת את מרכז הקליטה, שילוב של 50 ילדים בחוגים במימון של הרשות בתוך המתנ"סים במגוון חוגים שהם בחרו, ספריה פעילה, חדר מחשבים, כל הקידום של מיומנות טכנולוגית, חוגים של מדעים, חוגים של טכנולוגיה, תכנית הכנה לצה"ל, תיכף תשמע ותפגוש בתכנית "אחריי" של הרשות יחד עם הקהילה, לא תכנית מיוחדת שלנו, שיתוף פעולה טוב עם המשטרה, עם הרשות, עם משרד החינוך, כל הגופים למען הקליטה. הפקולטה לרפואה פועלת פה כבר שלוש שנים עם סטודנטים שמתנדבים ומרצים ומקדמים את הבריאות של העולים, הם פוגשים אותם כאן במגוון תחומים.

לימוד מתמטיקה באמצעות טאבלטים ועוד פרויקטים של נגינה, של ציור שהתחיל לאחרונה, להקה שאתה רואה, הולכת ונבנית בתקופה מאוד קצרה ואנחנו רוצים לראות אותה בקרוב על במות בעיר ומחוץ לעיר, לעשות משהו מאוד מגובש. יש עוד הרבה.

תודה רבה. יש מישהו מהסוכנות שרוצה להוסיף?

כל מה ששמעת זה על קצה המזלג, אפשר להעביר פה יומיים. האמת העשיה כאן מרובה, עשייה מצויינת, שיתופי פעולה מצויינים, אני חושבת שכדאי להתרשם משאר הנוכחים.

נגיד שבאמת צפת קולטת כמעט כ-700 עולים שזה המון ובאמת מרגישים את זה, אנחנו גם בתהליך משותף עם הרשות, עשינו ימי עיון לנציגי רשות כדי שיכירו את הקהילה, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד טוב. זה באמת אתגר לרשות.

קהילה תומכת, מחבקת, אנחנו באמת מרגישים שאנחנו במקום טוב פה בתוך מרכז הקליטה שלנו, עם כל מה שקורה מסביב.

תודה רבה. אני פונה למשרד החינוך. יש גן ילדים, מעון, בית ספר יסודי מסודרים.

כולם. כולם לומדים.

יש 84 ילדים בגיל תיכון מתוכם 13 נמצאים בפנימיות והיתר בתיכונים, לומדים כאן.

כן.

אוקיי. מלקמו יש לך לעדכן אותנו בעניין הזה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, הייתי פה לפני חודש ונפגשתי עם ההורים. יש 13 תלמידי מוסדות בפנימיות ו-22 מועמדים ל-18 פלוס, מחמש שנות לימוד באתיופיה עד 11 שנות לימוד. יש שיתוף פעולה גם עם הסוכנות. בעצם ה-18 שדיברנו בבוקר, ייקלטו בעתיר המרום, שזו ישיבה תיכונית עד יג'-יד' הנדסאים.

בסוף נלך לשם.

זה אולפנת מירון. עתיר המרום זה רמת הגולן.

הבנתי. נגיע גם לשם. יש תכנית אבל היום זה אולפנת מירון.

אנחנו נעשה סיור מיוחד אחר שנפגוש את התלמידים במקומות החינוך שלהם שזה מאוד חשוב. בסך הכל יש שיתוף פעולה והסוכנות עושים את המיפוי הנכון על פי גילאים והשכלה והנציגות שלנו שמגיעה לפה מתקשרים עם המשפחה ומחכים, חלקם נקלטו וחלקם ייקלטו בשנה הבאה.

כלומר היתר מעבר ל-13 שסודרו, היתר שלומדים כאן בתיכון במקום, זה מבחירתם או מחוסר מקום?

זו בחירה שלהם.

הם החליטו שהם רוצים להיות פה בבית וללמוד במקום. או מה שאמרת - - -

כמו שאמרתי לך בהתחלה, אנחנו מאוד משתדלים שבשנה הראשונה החבר'ה יהיו וילמדו כדי באמת לא לערער את הסמכות ההורית כבר בהתחלה. אחרי שהם כבר למדו בשנה ראשונה ויש מוסדות שמוכנים לקלוט אותם וכיתות וכדומה, בשנה השנייה בתחילת אפריל לקראת פסח מתחילים ראיונות, עליית הנוער באה, שואלים אם הילדים רוצים וכשההורה אומר והילד אומר "אני רוצה לצאת" אז משבצים אותו. זאת אומרת בשנה הבאה יהיו יותר כאלה שיצאו לפנימייה אם יהיה מקום שהעולים ירצו.

עוד דבר אני רוצה להגיד ליושב הראש, במרכזי הקליטה יש לנו מערך פעילויות מעבר לבלתי פורמלי שזה התחום של משרד החינוך, אחר הצהריים, בטח שמעת כבר, בכל מרכזי הקליטה יש לנו תכנית שנקראת "יסודות" שעוברת בכל מרכזי הקליטה. יסודות אומרת שילד בישראל, על מנת שיהיה שווה לכלל הילדים בחברה הישראלית, מה הוא צריך? אז יש לנו את התכניות לצמצום פערים שזה מכיתה א' עד כיתה ט' במקצועות עברית, מתמטיקה ולעתים אנגלית אם אנחנו רואים קושי ויש גם את מוכנות לכיתה א', ילדים שעולים לכיתה א' וילדים שהגיעו ישירות לכיתה א' אבל לא עברו את כל האוריינטציה והכנה לכיתה א'. ואירועי בר מצווה וחוגים והעשרה, כמעט כל ילד מקבל פה חוג וכל זה נעשה מגיוס תרומות שאנחנו הסוכנות היהודית, מגייסת לצורך זה כי מאוד חשוב לנו שילדים יהיו במקום שהם מאוד חזקים וייטמעו בחברה הישראלית ולא להשאיר אותם רק אחר הצהריים בבית הספר.

תודה. בבוקר דיברנו באריכות בנושאים שונים ולא אחזור על השאלות האלה.

אני אשמח גם להציג לך את מנהלת האולפן, ואורלי שאחראית גם על האולפן כאן ועל הגיור מצידנו. ושוב אותן בעיות בדיוק, חסר לנו מורה לגיור ועוד מורה שהייתה לו תאונה והוא מושבת.

התכוונתי קודם להעלות את העניין הזה ושכחתי, היום במשרד החינוך במסגרת תכנית הממשלה מכשירים 250 מורים. הם בתהליך של הכשרה, האם אתם לא יכולים לגייס אותם, כמובן אלה שיש להם את הידע בתחום היהדות. האם אתם יכולים לגייס אותם וגם בשבילם זו תהיה כהכשרה מקצועית, התמחות.

אני מאוד אשמח לגייס אותם, אם אתה רק תפנה אותי. כי אנחנו פשוט לא מוצאים עוד מורי גיור וזו בעיה רצינית.

אלה שלומדים במכללה יכולים לבוא גם מבחינת העברית וגם בלימודי היהדות, ולעזור.

אני אשמח לעזרה וגם למורים מוסמכים.

ב-26 לחודש יתקיים דיון בוועדת העליה ואנחנו נקשר אותך.

רק עוד דבר אחד, להגיד שפה בצפת התכנית הייחודית שבאמת נתנה מענה לבנות זה במהלך יוצא דופן עם המינהל, אתה תבקר שם, אבל הצלחנו להכניס 54 נערות למסגרת של פנימיית יום בשנה הראשונה כדי באמת לא ליצור את הנתק ולקבל את כל המעטפת של הפנימיה עם ארוחות, עם הסעות עם הכל, זה משהו יוצא דופן, אולפנה איכותית, ויש לנו 54 נערות כאן שיכולות להמשיך למסלול של בגרות מלאה בפנימייה מלאה אחר כך אם הן יבחרו. זו מבחינתי המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת להם.

הן גם יכולות להמשיך ללמוד שם גם אם הן עוזבות לדיור קבע, בתנאי פנימייה.

זה הרצף החינוכי שאנחנו רצינו. כן.

אני אדבר בקיצור באמהרית ונציגי העולים ידברו, ובכך נסכם לדעתי אלא אם יש נושא נוסף שאתם רוצים להעלות.

(מדבר באמהרית)

יש לכם נציגים שיכולים לדבר?

בוודאי. חלק מהעולים שיושבים כאן הם נציגי הוועד שלנו, ועד שהעולים בחרו.

אין לנו זמן לכולם.

לא לכולם, רק שתכיר שבאמת יש פה קבוצת מנהיגות שפועלת בשיתוף פעולה עם הצוות ועם העולים כדי באמת לייצר פה קליטה טובה ואיכותית. שניים-שלושה אפשר. בבקשה. מי רוצה להתחיל?

(מדבר באמהרית)

מי רוצה להתחיל? בבקשה.

(מדבר באמהרית)

אני אתרגם את דבריו. הוא אמר תודה שבאתם לפה, לראות אותנו, לראות איך אנחנו מסתדרים, איך אנחנו נקלטים כאן ואנחנו מאוד מודים. עכשיו הוא רוצה להגיד בקשר לצעירים. הוא העלה שני נושאים בקשר לצעירים, נושא אחד שדיברנו עליו בחניתה ולכן לא חזרנו עליו כאן. אלה שסיימו 12 שנות לימוד באתיופיה, איך הם משתלבים באקדמיה ובהמשך הלימודים. ורד תסביר להם באמהרית.

העניין השני הוא לגבי רכישת דירה לצעירים עד גיל 21.

שלא קיבלו תעודת עולה.

לדעתי הוא מתכוון לאלה בעלי תעודת עולה, מעל 20.

אלה שבאו עם ההורים.

כן אבל שיש להם תעודת עולה? כי אמרת כרגע עד גיל 21. זה מעל גיל 21.

השאלה שלו היא לגבי אלה שיש להם תעודת עולה בנפרד, בעבר שמענו שהם היו מקבלים דיור בנפרד וכשההורים קונים ויוצאים, להם יש תעודת עולה נפרדת. אבל הוא אומר שהם גרים עם ההורים ביחד וכשההורים יקנו יגידו להם לצאת. יש לי מקרה אחד שפנה אלי ממבשרת, הוא בן 40 ומשהו, יש לו תעודת עולה לבד, הוא גר עם ההורים ועכשיו הם דורשים שאם הוא לא ייצא יחד איתם, משרד הקליטה מבטל את הזכאות שלהם. זה בדיוק מה שהוא שואל.

על החלק של התעודות תעני ואני אענה לו כי כבר הייתה לנו שיחה על זה. אני אחדד כי אני מכירה את הנושא. גם כשהם גרים פה ביחד עם ההורים, יש גם חבר'ה בני 30 שגרים ביחד עם ההורים, הגיעו כמשפחה אחת, מתגוררים יחד עם המשפחה. הם גם במצב הזה.

אם יש להם תעודת עולה, מעל גיל 25, אני מניח שלפי החוק שמעל גיל 25 מקבל תעודת עולה.

תעודת עולה כן, מעל גיל 21.

למה לא נותנים לצעירים ביחד דירה במקום שהוא יגור עם ההורים?

אני אסביר. כשהמשפחה עולה כמשפחה, נושא של מתן תעודת עולה זה חוק שמעל גיל 20 הוא מקבל תעודת עולה. אבל אישור עליה שמגיע הוא מגיע כמשפחה ואז אנחנו חייבים להעביר את זה כמשפחה. אם אישור העליה לא בנפרד, אז הוא צריך - - -

מי קבע את זה?

משרד הפנים.

לא, משרד הפנים לא שייך לזה.

לא, אתה צריך להגיע לנקודת המוצא. המשפחה מגישה - - -

רגע. אנחנו צריכים להפריד את תהליך העליה ותהליך הקליטה. תהליך העליה נכון, הוא עולה ביחד עם המשפחה אבל כשהוא נוחת כאן, בזכאות של הקליטה הוא צריך לקבל על פי חוקי המדינה כאן.

משרד הקליטה שמקבל בשדה התעופה יש לו את הרשימה של המשפחה, הוא לא מתייחס לגילאים אלא לראש אב. יש אבא עם 1, 2, 3, ילדים ויכול להיות שהילד הראשון בן 30.

מי נותן תעודת עולה?

משרד הקליטה. יש פה שני דברים שונים. יש את הנושא של דיור, צריכים להיות כמשפחה אחת. אני מקבל את האישור עליה כמשפחה, לכן כשאני עושה תחקיר עליה אני חייב לעשות באותו הטופס. אני לא יכול להפריד.

הבנתי. לעניין העליה אנחנו בעד שיעלו כמשפחה, לא להפריד.

יש קשר. ברגע שמשרד הפנים נגיד רואה שהבן מעל 20, אמור לקבל תעודת עולה בנפרד, אם הוא נותן אישור עליה בנפרד, מפריד אותו מהמשפחה.

לא, אדנה. לא צריך להפריד אותו בעליה. שיבואו עם המשפחה. כשהגיע לשדה התעופה משרד הקליטה שנותן תעודת עולה הוא נותן לו תעודת עולה בנפרד כבגיר. צריך לתת לו גם מגורים בנפרד כבגיר. לא צריך להיות עם ההורים. אני רוצה לדעת על איזה חוק עשו את זה.

אלא אם כן צריכה לעבור הנחיה בנפרד, אבל - - -

ממתי זה?

תמיד זה היה כך.

אני בשנה וחצי האחרונה - - -

מהעלייה האחרונה.

תמיד ילדים גרו פה עם ההורים.

צריך להגיד, אפשר אולי לבקש, ברגע שיש לו תעודת עולה שמשרד הפנים - - -

יש לו תעודת עולה מגיל 20.

ברגע שיש תעודת עולה צריך להפקיד.

שיהיה ברור רק שבשלב שהם יוצאים לדיור קבע כן יש להם דיור נפרד. העניין הוא המגורים המשותפים בתוך משרד הקליטה.

למרות שהם ביחד, במגורים משותפים זו החלטה אחרונה בעליות האחרונות שמשרד הקליטה העביר.

אני הבנתי איפה הבעיה ואיפה הפתרון. אני אענה להם בעניין הדיור.

(מדבר באמהרית)

הוא אמר תודה לכולם שבאתם לראות ולבקר אותנו, תודה לכל נציגי המשרדים השונים. הוא מודה גם למנהלת ולצוות מרכז הקליטה שקיבלו אותם ומטפלים בהם.

אני מודה שהיינו שם בתנאים מאוד קשים, חיכינו שנים רבות. תודה לעובדים, תודה על המאבק שהם מנהלים כאן ותודה לעובדי משרד הפנים שהגיעו לשם ובדקו אותנו ואישרו את העליה. תודה לאדנה עובד הסוכנות שממש מדבר איתנו בשפתנו, בתרבות שלנו ועזר לנו והביא אותנו לפה. אנחנו רוצים להודות גם לאדנה וגם לעובדי משרד הפנים.

האחים שלנו שנשארו שם נמצאים במצב מאוד קשה ואנחנו מבקשים מכם שתמשיכו את המאבק ותביאו אותם בהקדם לכאן לארץ ישראל.

תשאל אותה מה שאמר לה אתמול הרב רחמים. אנחנו יודעים על הבעיה הזאת. אתמול הרב רחמים אמר לה משהו בקשר לשם של הילד עם היהדות, זה בטיפול.

הוא מודה לאדנה ולי ולכולם והוא מבקש שהמשפחות שלנו יגיעו.

אני מסכם את הדיון, אני מבקש להגיד כמה דברים באמהרית לעולים ואני אתרגם לעברית לאחר מכן.

(מדבר באמהרית)

אני מסכם, קודם כל אני באמת מודה למנהלת, לכל הצוות כאן שקיבלתם אותנו, לעולים החדשים כמובן, אנחנו מאוד התרגשנו מהאירוע, כמו שגם התרגשנו בחניתה, מהעבודה שאתם עושים, הפרויקטים שאתם מפעילים יישר כח. אני מאוד מודה לכם.

אנחנו נמשיך כמובן לעוד כתובת, אם יהיו בעיות כפי שעלו כאן בעיות לגבי תעודת עולה ודיור, אנא תפנו אלינו ואנחנו נדבר עם משרד הקליטה והמשרדים הרלבנטיים, זה תפקידי כיו"ר ועדת העליה והקליטה לפקח על כל משרדי הממשלה. לכן חשוב לנו, אנחנו לרשותכם, המשרד שלנו פתוח. תודה רבה.

אמרתי לעולים חדשים שאני מבקש מהם שני דברים. אחד – חינוך. חינוך הוא המפתח להשתלב ולהתקדם בחברה הישראלית. חינוך ילדים וגם הם עצמם, שלא יחשבו שהם מבוגרים והם לא יכולים ללמוד. הם יכולים ללמוד, נתתי להם את עצמי כדוגמה, עליתי כמוהם בדיוק מאתיופיה, קיבלתי כאן חינוך והגעתי כאחד המחוקקים של מדינת ישראל. לכן אין גבולות, רק צריך ללמוד.

אמרתי להם דבר נוסף, לגבי אחדות. הקהילה כולה והעולים החדשים צריכים כל הזמן להיות ביחד. אם נפעל ביחד גם לאלה שנשארו משפחות באתיופיה, גם לזכויות כאן, רק כשאנחנו ביחד נוכל להצליח. אלה הדברים שציינתי. תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.