ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-04-16OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 284

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, ז' באדר התשע"ח (22 בפברואר 2018), שעה 10:00

סיור וישיבה במרכז הקליטה חניתה בחיפה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

לאה פדידה

נעמי גרדן - האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

אינסה ויניצקי - מנהלת מרחב גליל עליון, משרד החינוך

טקלה מקונן - מדריך ארצי, אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

סמדר רטנובסקי - מדריכה, משרד החינוך

יעקב מלקמו - מפקח ארצי, החינוך ההתיישבותי

ידידיה וולף - מפקח קליטת תלמידים עולים, מינהל החינוך ההתיישבותי

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף קליטה, הסוכנות היהודית

רויטל לוי רונן - מנהלת קליטה אזור צפון, הסוכנות היהודית

הרב מנחם ולדמן - מנהל תכניות יהדות לעולי אתיופיה, הסוכנות היהודית

יעל אזוט - רכזת חינוך חברה ותרבות, מרכז קליטה חניתה, הסוכנות היהודית

שי פישל - מנכ"ל הרשות לקליטת עולים בחיפה, הסוכנות היהודית

ויקי סמילוב - מנהלת מרכז הקליטה חניתה

ורד אחיהון - מנהלת תוכן, הסוכנות היהודית

שושי יסיה - משרד העליה והקליטה, מחוז חיפה

לילי בלום - מומחית ברפואת משפחה, קופת חולים מכבי

אדנה טדלה - שליח, הסוכנות היהודית

טסה איידאו - מנהלת תכנית "שילובים"

אדינש מולה - עולה חדש, מרכז קליטה חניתה

אילנית מולה - אם בית, מרכז קליטה חניתה

קדסת מסרת - עולה חדש, מרכז קליטה חניתה

הבטמו - עולה חדש, מרכז קליטה חניתה

דגיפרדו אזנאו - עולה חדש, מרכז קליטה חניתה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים

סיור וישיבה במרכז הקליטה חניתה בחיפה

שלום לכולם. אנחנו מתחילים את הישיבה, אנחנו קודם כל רוצים להודות לאנשי הסוכנות, אנשי משרד הקליטה, מנהלת מרכז קליטה שמארח אותנו כאן, לרב ולדמן כמובן, אני כל הזמן מנסה אבל אתה חלק מהסוכנות. אנחנו שמחים שקיבלתם אותנו כאן ומארחים אותנו, חברתי חברת הכנסת לאה פדידה חברת הוועדה הגיעה, חלוצה מכל חברי הכנסת שלא הצליחו להגיע, כל חבר כנסת וחבר ועדה שלא הגיע לכאן קורא את הפרוטוקול ולכן אנחנו מקפידים על עניין הפרוטוקול, כאילו היו פה.

סגנית ראש העיר אני מאוד שמח שאת כאן. אנחנו הגענו מהוועדה, מנהלת הוועדה הגברת דנה גורדון וגם רשם הפרוטוקול יחיאל שטרן, תודה שהגעת. כמובן העוזרים הפרלמנטריים שלי יונאס אישמבל, גבי. לגבי אנשי הסוכנות, רויטל תציג מי נמצא כאן. ממשרד החינוך נמצא כאן מלקמו ונעמי, ריקי רוזנברג ומר טקלה מקונן עדיין לא הגיע. ממשרד העלייה והקליטה שושי. תציגי את השמות של נציגי הסוכנות.

ורד אחיהון מנהלת התוכן אצלנו במטה, רויטל לוי רונן מנהלת אזור הצפון, יש לנו את ויקי שהיא מנהלת מרכז הקליטה והצוות שלה, היא תציג אותו בסקירה של מרכז הקליטה, ואני סוניה, אני מנהלת את אגף הקליטה. הרב ולדמן הוא שלנו. וכמובן זה עתה נחת ישר משדה התעופה מאתיופיה אדנה טדלה שהוא גם מנהל מרכז קליטה בקרית גת וגם כמובן השליח שלנו לאתיופיה. והעולים כמובן.

תודה רבה. ועדת העליה והקליטה עושה את המפגשים בשטח על מנת לשמוע ולהתרשם בשטח. אנחנו מקיימים דיונים גם ברשויות המקומיות.

זו פעם שניה לפחות. היינו בעירייה עם ראש העיר, עם כל הצוות, קיבלנו עדכונים מה שעירית חיפה עושה בקליטת העליה בכלל ובשילובם בחברה הישראלית ואנחנו היום מתמקדים על מרכזי קליטה. לכן יש בחיפה מרכז קליטה חניתה, במרכז קליטה הדגש הוא על קליטת עולים יוצאי אתיופיה שהגיעו ב-2017 למדינת ישראל. לפני כמה שבועות קיימנו וסיירנו במרכז הקליטה בדרום, היום אנחנו עושים בצפון.

מה שאנחנו מצפים לשמוע כמובן מהצוות המקצועי הקולט את העולים החדשים במרכז הקליטה, לשמוע את האתגרים, מה עושים וגם כמובן מהעולים ואז אנחנו נמשיך גם לצפת. לכן אני קודם כל נותן לחברתי חברת הכנסת, אם את רוצה בשלב זה.

אני ארצה להקשיב קודם.

בסדר גמור. ניתן לצוות של הסוכנות היהודית, לצוות של מרכז הקליטה פה שיציגו לנו כמה עולים נמצאים כאן, מתי הגיעו, מה תהליך הקליטה ואיזה דברים אתם אומרים לנו שאנחנו ניקח לכנסת ונפעל לעבודה משותפת שלנו.

בוקר טוב לכולם. כמו שידוע הסוכנות היהודית קיבלה את המנדט לקליטה הראשונית של עולי אתיופיה בישראל שזו קליטה יחסית אורכה, קליטה של שנתיים, וזו שהות מאוד מאוד משמעותית. אנחנו מאמינים שאחרי המתנה מאוד ארוכה - - -

טקלה מקונן שקראתי קודם בשמו הגיע כעת. טקלה הוא מדריך ארצי באגף קליטת תלמידים עולים. תודה שהגעת.

אני הייתי באמצע ואני מחברת אותך גם, בעצם אמרנו שאנחנו אמונים על הקליטה הראשונית שהיא בעצם תהליך שבממוצע הוא שנתיים שבו משלימים העולים גם את תהליך הגיור וגם את לימודי העברית באולפנים ולמעשה בשנתיים האלה זה חלון זהב מבחינתנו לעצור רגע ולתת להם בתחנה הזו את כל מה שאנחנו יכולים לתת כדי לצייד אותם לקראת המעבר לדיור קבע וזו המשימה המרכזית שלנו והכי חשובה, אנחנו באמת רואים בה זכות מאוד גדולה להיות בצומת הזו בין שני העולמות. היום אנחנו קולטים ברמה ארצית ב-12 מרכזי קליטה כשמתוכם שבעה בצפון לעולי אתיופיה וזו קליטה כאמור ייחודית. בצפון אנחנו כרגע עם 1,470, ידענו מספרים יותר גדולים אבל למעשה ב-2017 קלטנו 1,308 עולים חדשים בזכות החלטת הממשלה, בחמישה מרכזי קליטה ברמה הארצית, שלושה בצפון, ואנחנו בצפון קלטנו כמעט כ-1,000 עולים בחצי שנה, כלומר שזה היה מאמץ מאוד מרוכז גם של משרד החינוך, גם בתי הספר, אולפני העברית, כולם כדי לפתוח כיתות, כדי להכניס אותם למסגרות, להכין דירות וכל מה שמשתמע. היום התייצבנו אחרי שכולם הגיעו, נכנסו לתוך המסגרות ואנחנו מתחילים את התהליך של ההסתגלות והמעבר לחיים חדשים. בכל מרכזי הקליטה יש לנו מערך של צוותים מקצועיים שמובילים ומלווים את העולים ממש בליווי גם עובדי הסמך שהם דוברי שפה וגם צוותים אחרים ואני אשמח שויקי תתן לנו זום-אין על חניתה.

תודה.

ברוכים הבאים למרכז קליטה חניתה, אנחנו שמחים לארח כאן את כולם. כמה מילים על מרכז הקליטה. אנחנו עובדים יחד עם שותפים מרכזיים לדרך משרד העליה והקליטה, משרד החינוך האגף לחינוך מבוגרים, עירית חיפה ו - - -

מרכז קליטה חניתה נפתח ביולי 2005, במרכז הקליטה מתגוררים נכון להיום 102 ראשי אב, 276 נפש. אם קצת יותר לדייק, העולים החדשים שהגיעו בשנת 2017 הם 204 נפש מתוך כולם. העולים לומדים באולפן עברית, יש חמש כיתות, חמישה פעמים בשבוע חמישה ימים בשבוע, יש גם אולפני יהדות והשיעורים הם ארבע פעמים בשבוע, יש חלוקה לקבוצות, נשים גברים וקשישים.

במסגרת סל תרבות העולים יוצאים לטיולים, מקבלים סדנאות העשרה, כמובן שאנחנו חוגגים פה סביב מעגל השנה את כל החגים, צוות האולפנים כולל מורים, מדריכים מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. כל הילדים שלנו משולבים במסגרות חינוך ממלכתי דתי, במעונות יש לנו 21 פעוטות, 22 ילדי גנים שמשולבים כאן בנווה שאנן בשבעה גנים ובתי ספר יש 70 ילדים בגילאים שמתפזרים בין כיתות א' עד לתיכון. כמובן שיש גם תלמידים בפנימיות.

פעילות חו"ת, יש פה פעילות רחבה, יש פה צוות חונכים, מורים, בנות שירות, מורות חיילות, מורים שמגיעים מבחוץ, בני נוער שמתנדבים במסגרת התנדבות לקהילה, וכאן במרכז הקליטה אנחנו מפעילים מועדונית בשעות אחר הצהריים ומאפשרים לילדים להגיע ולעשות שיעורי בית ולהשתתף בכל הסדנאות ובפעילות מגוונת ועשירה. מפעילים פה חוגים לילדים, מפעילים משחקייה להורים וילדים לגיל הרך, יש פה מתנדבים שמפעילים חוג כדורגל כבר שנה שניה, כיתת מחשבים, יש פה שיעורי אומנות, סדנאות נשים.

איזה סדנאות?

אנחנו עושים סדנאות, הן סורגות ורוקמות ואנחנו עושים גם כל ראש חודש הפרשת חלה. גם הם מקבלים תכנים שהם רוצים לקבל, שהם קשורים למורשת ישראל, למסורת יהודית.

כי אחת הסדנאות הטובות ביותר שהולכות ביקנעם זה דווקא בישול צברי, ארץ ישראלי.

יש גם בישול.

אנחנו גם עושים בישול. אבל גם לגברים, לא רק לנשים.

אנחנו מפעילים פה תכנית לצמצום פערים שנקראת "מצופים" ומאפשרת לילדים לקבל שעות תיגבור בעברית וחשבון כדי שיוכלו יותר בקלות להשתלב בכיתות אם שלהם. מפעילים פרויקט טאבלטים, שיש התלהבות מאוד גדולה של הילדים מהפרויקט הזה. מפעילים סל למבוגרים, שבוע שעבר היינו בירושלים, גם בהתרגשות גדולה הגיעו ההורים לירושלים ולכותל, בהמשך נראה גם תמונות.

יש פה גם פעילות רווחה, צוות של עו"ס ואם הבית וצוות סמך עובדים ביחד, יש הדרכה וליווי פרטני בבתים, טיפול פרטני במיצוי זכויות על ידי העו"ס, טיפול במעקב בריאותי שהוא מאוד חשוב מהרגעים הראשונים שהעולים מגיעים, פגישות מעקב וטיפול במשפחה, אנחנו מפעילים פה קבוצות מיקוד, נכנסים פעם בחודש עולים יחד עם הצוות ומקיימים דו שיח מתמיד, שואלים את השאלות, הם מעלים את הבעיות שלהם, על מה הם רוצים לדבר, מה הם רוצים לקדם וכמובן שהכל ביחד. מאוד חשוב לנו שנעשה את זה ביחד, שהחשיבה תהיה משותפת. אנחנו בתהליך בחירת - - -, מנהיגות מסורתית. כמובן שעושים פה את הסדנאות וההרצאות בנושא בריאות, זוגיות במעבר, נושא אלימות, פגיעות, וגם זכויות. כמובן על זכויות. מגיע לפה שוטר קהילתי שעושה גם ישיבות עם הצוות ואחר כך גם עם העולים, לפי הנושאים אנחנו מתכננים סדרת מפגשים. העולים במפגשים האלה מאוד מאוד פעילים. הם גם מקשיבים וגם שואלים. יש לנו עכשיו תכנית להקים קבוצת אמהות חד הוריות מהעולים שעכשיו קיבלנו. בעבר הייתה ועכשיו זה מקבל מעמד חדש.

קצת תמונות, זה הסיור האחרון שהיה השבוע ביום שני, בהתרגשות רבה הגיעו גם לירושלים, גם לכותל וגם היו באנדרטה לנספים מסודן. זו פעילות של נטיעות בט"ו בשבט שעשינו יחד עם קק"ל. קצת מסדר ט"ו בשבט שהיה עם מבוגרים, סדנאות בציור קיר עם אמנית, מי שיכול להסתכל אחר כך דרך החלון ולראות שיש כאן מרפסת מאוד גדולה שזה בעצם המקום היחיד שמשמש כאן במרכז הקליטה למשחקי ילדים כי בסביבה אין לנו מגרשים והבאנו לכאן ציירת שביחד עם הילדים פשוט עבדו, הייתה סדרת מפגשים וציירו פה על הקירות, אתם מוזמנים לראות את זה. אנחנו מתלהבים, גם הילדים.

אנחנו עושים מיצגים בספריה, החונכת שעובדת עם הילדים עם כל הגילאים בעצם, גם עם מוכנות לכיתה א' וגם עם יותר גדולים, הילדים עושים עבודות יד או מדברים על איזה נושא שבועי ואז מוציאים את המיצג בספריה, גם אם תרצו לראות תוכלו לראות את זה גם היום בספריה, וסדנת בישול בריא, פה את רואה את זה עם ילדים אבל אנחנו עושים את זה גם עם מבוגרים כמובן. הדגש הוא על בריא כמובן. קצת טיולים עם הילדים, התמונות האלה הן מהקיץ. הפרשת חלה וסעודת ה- - - זו הפעילות שדיברתי עליה. יעל היא רכזת תרבות, לא הצגתי את הצוות שלי פה, יעל רכזת התרבות, לימור עוזרת מנהלית, אילנית אם הבית, יש לנו עוד צוות סמך דובר שפה אבל בחורה אחת נמצאת בחו"ל, בחופש ואחת בהשתלמות. ועוד אחת בליווי. כך שלא יכולנו - - -

כדורגל, החוג שמתקיים שנה שניה ויש מתנדבים שמפעילים אותו. הם משתתפים בטורנירים. זה הופעות במסגרת חוג הדרמה, חוג מחול מסורתי, יש סומכת שמפעילה את זה מדי שבוע, עד עכשיו הפעילה את זה לילדים אבל אנחנו רוצים להפעיל את זה גם למבוגרים ואנחנו נעשה את זה בקרוב, אלה סדנאות קדרות, סריגה ואריגה. משחקיה לגיל הרך, בעצם אמהות מגיעות עם הילדים, יש לנו ג'מבורי במקלט ועם הסומכת, יש שעת משחק פעם בשבוע.

תהליך הקליטה והשהות במרכז קליטה נמשכים כשנתיים לערך, בזמן הזה אנחנו אמורים לעזור למשפחות להיות מוכנים ולצאת לחיים עצמאיים. אנחנו נשמח לראות את כל המשפחה משתלבת בחברה הישראלית שירגישו אזרחים גאים במדינת ישראל.

מה עושים כדי להשיג את המטרה שעכשיו ציינת.

עושים כל מה שאנחנו עושים.

עו"ס לתעסוקה, הכשרה מקצועית. יש?

גם. כמובן.

איזה הכשרה מקצועית יש לנשים?

אנחנו יכולים להפנות, יכולים לאתר ולהפנות. למשל היום יש את הפרויקט שאמור להתחיל אם אני לא טועה 18 פלוס, שאנחנו מאתרים את האנשים.

זה לצעירים.

אנחנו מתכוונים למשפחות. יש חד הוריות, יש משפחות נגיד מחר שקונים דירה ויוצאים לדיור קבע, גם כשהם נמצאים פה, צריכים לצאת לעבודה. אז מה אנחנו עושים כדי שהם יוכלו להשתלב בתעסוקה, האם אנחנו עכשיו שולחים אותם להכשרה מקצועית?

לא, אני אענה. צריך לזכור שהמנדט שלנו הוא מנדט של קליטה ראשונית. המנדט ש- - - זה מנדט של משרד העליה והקליטה.

אוקיי, נשמע ממשרד העליה והקליטה.

רגע, עוד לפני זה בתקופת התפר, מכיוון שהם נמצאים אצלנו שנתיים וחלק מהם כן יוצאים לעבודה אנחנו הצלחנו לגייס בחלק מהמקרים למרות שזה לא מנדט שלנו ובאישור של משרד העליה והקליטה הכשרות מקצועיות שרלבנטיות לחלק מהעולים שיש להם משפחות והם באמת כוונו למשפחות עם ילדים כדי שיהיה להם מקצוע שהם יוכלו לצאת. זה לא משהו שהוא חלק מהקליטה הראשונית.

איזה הכשרות מקצועיות יש פה?

אין עכשיו. היו. כשאנחנו מגייסים תרומות המנדט הוא של משרד העליה והקליטה.

צריך לזכור שבשנה הראשונה הם באולפן.

בואי נשאיר בצד את עניין התרומות. אנחנו עכשיו רוצים להבין מה המדינה עושה, מה משרדי הממשלה עושים. תעזבי את עניין התרומות בצד. לכן אנחנו אומרים, עולים חדשים הגיעו לפה למרכז הקליטה, כמו שאמרתם 102 משפחות, ו-276 עולים שנמצאים פה. אוקיי. הילדים מסודרים בבית הספר, בגני הילדים. 18 פלוס, זה נושא אחר, אנחנו נדבר על זה. עכשיו אנחנו מתמקדים על משפחות. משפחה יכולה להיות גם חד הורית או יכולה להיות זוג פלוס ילדים, או בלי ילדים. לכן אנחנו שואלים, הם נמצאים בשלב הראשון וברור שהם הולכים לאולפן ואחרי זה ללימודי יהדות. אחרי שסיימו את כל זה צריך לתת גם הכשרה מקצועית האם דבר כזה קיים או לא? זאת השאלה.

ברשותך - - -

מאוד חשוב שתדעי, בשעות הבוקר לומדים.

שנה ראשונה אין הכשרה תעסוקתית.

אנחנו שואלים אחרי שנה.

קודם כל אני רוצה להגיד שכבוד גדול בעיני להיות חברה בוועדת קליטה ועליה כי כולנו או עולים או בני עולים ובנות עולות והגענו לארץ הזאת מגוון מדהים, ואם פעם חשבו שצריך לעשות כור היתוך אז היום חושבים הפוך, מיזוג גלויות, שכל אחד יביא את התרבות העשירה שלו והיפה שלו ונוכל ללמוד אחד מהשני וזאת חוסנה של חברה. יחד עם זאת שנתיים לעולה, אני יודעת שזה אולי מעט לקבל את כל כישורי הארץ, אבל זה גם הרבה שבשנתיים האלה לא יקבלו הכשרה מקצועית כי בסופו של דבר עולה או עולה שיוצאים מכאן אחרי שנתיים צריכים לדעת איך שהוא להתפרנס או להיות מכוונים לתעסוקה. ואם בשנתיים האלה יגיד משרד ממשלתי זה המנדט של זה וזה המנדט של זה ולא יהיה סינכרון שאחרי שנה כן נשים וגברים יוכלו לרכוש מקצוע שאפשר להתמודד איתו בשוק העבודה, לדעתי לא ציידנו אותו בכלים המתאימים שאחר כך הוא יוכל להיות עצמאי או עצמאית על מנת שבאמת ישתלבו כי יש שני דברים בחברה הישראלית שכולנו בה, צבא ועבודה. כך אנחנו נמצאים וכך אנחנו גם לומדים להכיר אחד את השני, לחיות אחד עם השני, לאהוב אחד את השני ולדעת שאנחנו חיים במדינה אחת. לכן העניין הזה כבוד היושב ראש מאוד חשוב שירכשו מקצועות רלבנטיים. כל אחד לפי תחום העניין שלו.

ניתן לה להשלים, היא לא השלימה את דבריה. אז נשאל את משרד הקליטה בעיקר הטיפול אחרי, כמובן זה גם לפני שנה זה גם באחריות של משרד הקליטה, מטעם המדינה, הסוכנות היא קבלן משנה שמבצעת את הקליטה הראשונית. לכן נשאל את משרד הקליטה, כמובן נציגי משרד החינוך נמצאים פה בדיונים האלה. בבקשה תשלימי.

מה שרציתי להוסיף זה במקביל, בחודשים יותר מתקדמים כשהם כבר יודעים את העברית אנחנו מעבירים את הסדנאות איך כותבים קורות חיים, איך עוברים ראיונות עבודה, מסבירים להם על שוק - - -

אוריינטציה לחיי העבודה. שיידע, התלוש, שכר המינימום.

זה לא שביום אחד פתאום העולה מופנה ללשכת תעסוקה. יש את ההכנה לפני זה. הוא לא פתאום ביום בהיר אחד נופל ולא יודע מה קורה איתו. אנחנו מסבירים, אנחנו מעבירים סדנאות.

איך אתם עושים את זה, האם יש פה הנגשה לשונית? עולים חדשים ששנה נמצאים כאן, מי עושה את כל ההסברות?

יש פה צוות, מביאים גם אנשים מבחוץ.

דוברי אמהרית?

כמובן.

מקצועיים?

כן. הצוות עושה את זה אבל גם מביאים מרצים מבחוץ בכל התחומים האלה. איך לחפש עבודה. כמובן שיש אנשים, לא הרבה, אבל יש כאלה שמגיעים כבר שיש להם איזה כיוון למקצוע. יש משהו שהם למדו באתיופיה ופה הם רוצים להמשיך. אז אנחנו כצוות אמורים לעזור להם, אנחנו עוזרים להם לחפש עם מי אפשר לקשר אותם, איך אפשר להמשיך.

אני רוצה לסיים, נכון, זו התשובה אבל אני רוצה לחדד אותה.

עוד לא שמענו ממשרד הקליטה.

אני מדברת בשם הסוכנות היהודית. בשנתיים שהם נמצאים אצלנו, כפי שאמרנו, שנה ראשונה מיועדת לקליטה ראשונית, אנחנו לא עושים הכשרות מקצועיות. כן עשינו הכשרות מקצועיות בעבר כי אנחנו זיהינו, את צודקת, תעסוקה היא חלק בלתי נפרד מקליטה מיטבית של עולה בישראל. אנחנו זיהינו את הצורך הזה ואמרנו מה אחרי שנה, בוא ננצל את הזמן שהם עוד איתנו, הם עוד בקבוצות, הם לא מתפזרים לדיור קבע, וניתן להם משהו בסיסי.

זה היה בעבר.

זה היה בעבר לפני שנה וחצי, לא בעבר ההיסטורי, כשאנחנו מצליחים לגייס תרומות ייעודיות ולכן זה כן רלבנטי כי אין לנו תקציב לעניין הזה, אז אנחנו נתנו הכשרות מאוד משמעותיות גם בחיווט וגם במכונאות וגם בסיעוד, עשינו את זה גם בירושלים, גם בצפון וגם בבאר שבע בדרום. עבדנו ביחד עם המשרד לנגב וגליל, עשינו הרבה מאוד איגומים ושיתופים מתוך ידיעה שזה חשוב. עדיין אני אומרת, זה לא עניין של כן אחריות שלנו או לא אחריות שלנו, מי שיש לו תקציב והם גם אומרים לנו, אנחנו רוצים לעסוק בזה, זה משרד העליה והקליטה. יש את הוואוצ'רים של הקורסים המקצועיים - - -

גם לזה אני מתכוון.

יפה, פשוט רציתי להשלים את התמונה. כי זה לא שאין. אנחנו עושים, כמו שויקי אמרה את כל ההקדמה ואת כל החשיפה לעולם בישראל, יש את הוואוצ'רים של משרד העליה והקליטה והם ידברו עליהם, אנחנו עושים הכשרות כשיש לנו אפשרות לעשות הכשרות מקצועיות. דרך אגב, כולם נקלטו במקצועות האלה. אנשים עובדים במקצועות האלה.

אז - - - שיש הכשרה מקצועית.

אנחנו נשמח מאוד לקבל תקציב קבוע ולקיים את זה.

סוניה, כשאמרתי בואי נעזוב את התרומות בצד, אני לא מתעלם מזה, אני לא אומר שזה לא רלבנטי. זה רלבנטי.

גם המדינה עושה.

כן. אני רוצה שיש תקציב של המדינה. שגם משרד הקליטה, משרד העבודה, משרד הכלכלה מודעים לצורך הזה. לכן אני רוצה לדעת אם משרד הקליטה בעניין של הכשרת העולים החדשים, אם זה דרך ואוצ'רים, אם בדרכים אחרות, אני רוצה לדעת האם הם פועלים או לא. מה שהסוכנות עושה מאמץ למלא את החור שהמדינה לא מצליחה לעשות ומגייסים תרומות, זה מבורך, זה טוב מאוד. אבל היעד שלנו פה ככנסת, בפיקוח על משרדי הממשלה. זה העניין. תודה לך.

הבנו שאתם מבצעים את הקליטה הראשונה מבחינת השפה העברית, כמובן משרד החינוך האגף לחינוך מבוגרים יגידו לנו, מבחינת לימודי יהדות הרב ולדמן נמצא פה ויאמר לנו ונשמע, ואז נשלים את עניין השנה הראשונה ונעבור למשרדי הממשלה. הרב ולדמן אתה יכול לעדכן אותנו? הרב ולדמן לא רק מהסוכנות, הוא מלווה שנים את הקהילה, מכין אותם לחיים פה, לעליה, נוסע הרבה והוא הרב של הקהילות שם באדיס ובגונדר וכאן הוא ממשיך את ההשלמה. איך אתה רואה היכן הבעיות, תסביר לנו.

תודה. בקשר למעטפת הרוחנית של קליטת עולי אתיופיה, אנחנו בבעיה גדולה. מראשית העליה החדשה של 2017 מסביבות מרץ 2017 כשהתחילו להגיע העולים החדשים לפי החלטת הממשלה מאוגוסט 2016, למרות שמדינת ישראל בהחלטת הממשלה הקציבה תקציב מיוחד לנושא הזה של מעטפת הגיור, 2.6 מיליון שקל, בשנים האחרונות זה היה דבר קבוע, עד רגע זה שקל אחד לא ניתן. כלומר מצד אחד העולים לומדים לימודי יהדות לצורך גיור על ידי משרד החינוך, אבל כל ההשלמה של בתי כנסת, טלית, תפילין, טהרת המשפחה, פסח, חג, שבת וכדומה, כל מה שצריך ללוות מעבר ללימוד, הדבר הזה לא ניתן בשקל אחד. אני מנסה מן הגורן ומן היקב, בשבוע הבא יש דיון בכנסת בנושא הזה אני מבין. למרות ההבטחות, זה מחדל נורא לראות עולים שראיתי אותם עם טלית ותפילין בגונדר ובאדיס מתחננים פה לטלית ותפילין, אני שכן פה, גר לא רחוק, ויש פה בית כנסת בשבת כשהעולים מגיעים להתפלל איתי, כואב לי הלב שהעולים מגיעים בלי טלית. העולה מרגיש שהוא יוצא דופן. אין לו סידור בעברית אמהרית שתמיד חילקנו, אין לו חומש בעברית אמהרית. הדפסתי קצת וכדומה, זה שערורייה. אני מקווה שהדבר יתוקן.

קבענו דיון ב-26 בוועדת העליה והקליטה, הגורמים האחראים הרלבנטיים הוזמנו.

אני רוצה לספר לכל היושבים פה, לרדת מהעניין של הקליטה של העליה, אלא להתייחס לעולה. אומרים ישראל אוהבת עולים אבל לא את הפלוני אלמוני, או את העליה. יש אהבת ישראל, יש אהבת רב ישראל, לא ישראל הכללית אל פלוני. אני רוצה לתת לכם שתי דוגמאות שתבינו מאיפה העולים האלה מגיעים ומה הם עברו. יושב פה - - - אדם בן למעלה מ-70, אני מכיר אותו הרבה שנים מאדיס אבבה. תבינו את הסיפור וזה יתן לכם כיוון לכל מה שקורה בפירוד המשפחות ושיש לנו מאחורה עוד שמחכים, אלפים רבים ונאבקים להביא אותם. - - - הגיע עם ארבעה תינוקות ואשתו מדנביה לאדיס אבבה, לפני 20 שנה. הגיע להמתין לעליה כמו כולם. כל הממתינים באדיס אבבה 20 שנה מחכים. היה צריך לעלות עם אשתו. אשתו מזרע ישראל מצד אמותיה, כלומר יהודיה על פי ההלכה. ארבעה ילדים קטנים. אשתו נפטרה ממחלה, היא קבורה בבית הקברות היהודי באדיס אבבה.

אמא של אשתו פה.

האמא של אשתו, כל הקרובים בארץ. אבל החליט מי שהחליט והמבין יבין, עכשיו אפשר לא להביא אותם. גם את האלמן, גם את היתומים. לא מספיק שהוא התאלמן והם נהיו יתומים, הסבתא שלהם בארץ וכל הקרובים בארץ, - - - הבן שהוא דובר עברית, החזן הראשי של הקהילה באדיס אבבה, הצעיר הזה, החליטו לא להביא אותם.

למה?

זאת שהיא זכאית עליה, האמא, שהיא יהודיה על פי ההלכה, היא כבר קבורה, אז מי שהתעלם, התעלם. יש פה אפשרויות גדולות. הוא אדם מאוד מיוחד, אני רואה אותו בבית הכנסת באדיס שנים, בא ראשון לבית הכנסת. הבן הבכור בן 22, 23, חזן של הקהילה, שואל אותי שאלות הלכתיות בוואטסאפ כל הזמן משם. ועוד שלושה ילדים, שתי בנות ובן, מגדל אותם וממתין לעליה. זה הגיע גם לבג"צ. פשוט עוול. צריכים לחשוב, חברי הכנסת, האם יש מנגנון במדינה שלנו של פקיד שנתן החלטה לא להביא אותם ובגלל זה הם התעכבו 13, 14 שנים שם האם יש דין ודיין לפקיד הזה על ההחלטה שלו, - - - דבר כזה שהם זכאים, הוא יהודי על פי ההלכה. זו דוגמה.

אני רוצה לספר לכם דוגמה משבוע שעבר. הייתי בגונדר בשבוע שעבר, הלכתי ביום שלישי אחר הצהריים לבית הקברות היהודי של הקהילה ב- - - אני הולך, אני כהן, לא נכנס לבית הקברות אבל היה לי עניין לראות מה קורה שם. בשעה חמש אחר הצהריים אני שומע רעש. מה זה? נכנס, רואה, 15 אנשים בונים מצבה בבית הקברות. מנהג יהודי אתיופיה שמישהו באבל על אבא, אמא, הולך עם כל הלבוש שחור במשך שנה. אני רואה אחד עם כובע שחור ולבוש שחור ועוד שניים. הוא היה מוכר לי מחיפה, חיפאי. הוא בא מהארץ, מחיפה, לעשות מצבה לאמו שנפטרה לפני כחודש. אשה זקנה, הוא בארץ, יש לו עוד אח ואחות בישראל, לאותה אישה שבעה נכדים בצבא, ויש גם בגונדר שני ילדים שלה. היא הייתה צריכה לעלות לפני 10 שנים, 15 שנה, לא עלתה ונפטרה. שוב אני אומר, האם יש מנגנון של פקיד שייתן את הדין למה היא לא עלתה בזמן? בפרט שהייתה החלטת ממשלה להביא הורים לילדים. תבינו עם מי אנחנו עוסקים. אנשים פרודים, מחולקים וחיים כיהודים כמה שהם יכולים באתיופיה. תודה רבה.

תודה. בעניין הזה כמובן נמשיך גם בשולחנה של הממשלה וגם העניין של המעטפת, אנחנו הולכים לקבל תשובה מהגורמים הרלבנטיים ב-26. לעניין האולפן מישהו מאגף חינוך למבוגרים יכול להסביר לנו?

שלום לכולם. אני מנהלת המחוז חיפה והצפון באגף חינוך מבוגרים. אנחנו אחראים באמת על האולפנים פה בחניתה ובצפת, כשמדובר בעולי אתיופיה. איך נערכנו? אנחנו עובדים כבר שנתיים עם תכנית לימודים חדשה מותאמת, מודרנית יותר שגם לוקחת בחשבון את כל האמצעים האלקטרוניים שיכולים ללמד בעזרתם.

אני אדבר על חניתה, פתחנו כיתות שמשולבים מורים בני המערב ועולים עולי אתיופיה, בכל כיתה עולה בן העדה מלמד לפחות יום אחד, אחר הצהריים אנחנו מקיימים שיעורי יהדות. פה אנחנו נתקלים בקשיים, מהטעם הזה אנחנו גם ניפגש עם הרב ולדמן ביום ראשון. אין לנו מספיק מורים לגיור דוברי השפה, אנחנו הסתמכנו על קבוצת המורים שלימדו בעבר בעליה הקודמת אבל אנחנו כן צריכים לתגבר את זה, אולי גם לשנות תכנים כדי לקדם את זה יותר.

הבעיה זה תקן או מורים?

לא, לא בעיה של תקן. אין לי מורים לגיור.

דוברי אמהרית?

דוברי אמהרית, שיכולים ללמד את התוכן.

איפה המורים שהיו?

אותם גייסתי. אני רוצה להגיד לכם, מאוד חשובה הקליטה בארץ והקליטה המקצועית בארץ, אבל קליטה בארץ ללא קליטת השפה היא ממש בעייתית. אנחנו רואים בקבוצה הזאת קבוצה של עולים שאפשר לקדם אותם רחוק. אני רוצה לציין שיש עולים שראינו שיש להם ידע בעברית ושלחנו אותם לאולפנים העירוניים כדי שיתקדמו יותר, אולי גם לחסוך להם זמן שלא ילמדו עשרה חודשים אלא חמישה ואחר כך עוד תגבור.

אלה שיש להם רקע השכלה מאתיופיה.

כן. שיש להם איזה שהוא ידע בעברית או שבאמת עשו לבד את זה, שהם יכולים להתמודד עם אולפן - - - ד"ר נגוסה, אני רוצה להגיד לך שגם בצפת אני לא מאפשרת לעולים להתפנק ומי שאנחנו מעריכים שיכול ללמוד ברמות הגבוהות אנחנו לא נותנים להם לדשדש במים רדודים, הם לא תמיד אוהבים את זה, הם לפעמים מתעמרים אבל אנחנו לא מוותרים פה. אנחנו כן מנסים לקדם אותם אם במקום עצמו ואם אפשר לשלוח לאולפנים עירוניים אנחנו גם נעשה את זה.

אנחנו מקווים שבחלק השני של האולפן אנחנו נהיה מוכווני תעסוקה, בתכנית הלימודים יש לנו המון תכנים שקשורים בתעסוקה. גם היום כשאנחנו אומרים על כתיבת קורות חיים, היום שיטות חיפוש העבודה הן שונות ואנחנו רוצים להנגיש את זה גם לעולים על ידי הוואטסאפ, על ידי הפייסבוק, על ידי הקבוצות, נטוורקינג, אפילו תכננו שיעורים בעזרת טלפון חכם שנראה שכולם יש להם, טלפון סלולארי עם אינטרנט כדי לקדם אותם באמת בכיוון הזה, במעט שאנחנו יכולים לעזור, הרי המנדט שלנו הוא הוראת השפה.

אני רוצה לדבר על האכסניה, מאוד נעים להגיע הנה, הכיתות מאוד מאוד נעימות ותודה לצוות שמארח, צוות המורים גם לעברית וגם לגיור. אני מקווה שאנחנו נמלא את התפקיד שלנו שלשמו באנו הנה.

תודה. נשלים את העניין של משרד החינוך. תעדכן אותנו, אני מבין שנמצאים בגיל התיכון 25 ורק שבעה השתלבו בפנימיות, מה הבעיה עם היתר והאם אתה רואה מקום.

תודה. אני מפקח ארצי בחינוך ההתיישבותי ואחראי על כל ההשתלבות וקידום הלימוד של יוצאי אתיופיה בנוסף לתפקידי כמפקח. קודם כל אני מאוד מברך את ועדת העליה והקליטה ואת חבר הכנסת שיורדים ממגדל השן לשטח לראות ולחוש, גם בדרום.

15 ילדים מועמדים לפנימיות מחניתה, שבעה כבר נקלטו, כל השאר בשנת הלימודים הקרובה. אנחנו דואגים לאותם התלמידים, גם אלה שיש להם רקע לימודי, שיהיה להם המשך, שירכשו השכלה גבוהה ולצעירים יותר שישתלבו במערכת הרגילה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הסוכנות בצפון, גם עם רויטל וורד.

הבעיה של המורים, רוב המורים שמלמדים את ההורים, באים לפרויקטים מסוימים ואנשים רוצים לחפש עבודה. הרבה פעמים זה יוצר את התסכול שבעצם באים לתקופה מסוימת ובתקופה הזאת נגמרת המשימה ואנשים רוצים להמשיך ברצף של העבודה.

בסך הכל יש כאן שיתופי פעולה, אני והצוות שלי כאן מסתובבים ועושים הסברה ולשתף את ההורים. העולים החדשים נקלטים במסגרות חד-מיניות של ישיבות ואולפנות, אורח החיים שהם שימרו 20 שנה, אגב אני מחזק את הדברים של הרב ולדמן, אנחנו חשים את התסכול של הילדים, אחים, אמהות ודודים שנמצאים, ללמוד לבגרות, אני מכיר ילדים שאוספים כל חודש את דמי הכיס שהם מקבלים כדי לשלוח למשפחות באתיופיה. זה מאוד מאוד קשה ובלתי נסבל.

בסך הכל אנחנו כאן כדי לתת להם כיוון ושפה ולקשור אותם בהוויה הישראלית ובהיסטוריה של יהודי אתיופיה, לחבר אותם, כולל בציון של הסיגד, ביום הזכרון, ואנחנו משלימים את מה שהסוכנות ומשרד הקליטה עושים אבל אצלנו זה לטווח ארוך.

אני מאמין שהתרומה הגדולה ביותר של עולה שימצא את עצמו בצורה טובה ברמת חיים גבוהה, ניתנת רק על ידי ההשכלה. השכלה מאוד חשובה, המיון הנכון, ההשמה הנכונה של הילדים. הילדים מאוד אינטליגנטים, מאוד חשוב להדגיש במובן הזה של מהגיל הרך עד התיכון זה היסוד להשתלבות החברתית שלהם. התקופה של להיות עולה חדש נגמרת בעוד שלוש-ארבע שנים והחיים האמתיים מתחילים אחר כך. אני מאמין בכך שצריך לתת להם ולתמוך בכל המובנים וזה דבר מאוד מבורך.

תודה. אולי תשלימי על 18 פלוס, האם שולחים אותם למכללות או לאוניברסיטאות, מה הבעיות.

שני דברים בהמשך למה שמלקמו ציין, היציאה למסגרות פנימיות. אנחנו מאוד משתדלים שבשנה הראשונה ילדים בני 12 ומעלה כן יהיו משובצים במסגרות ברשות עצמה כדי לא ליצור מצב שהוא רק הגיע וכבר יצא לדיור קבע, אחרי השנה - - -

יש לו זמן להחליט.

בדיוק. להחליט. זה משהו במדיניות שהחלטנו שזה לא ייעשה. אחרי שנה אנחנו דואגים שמסגרות הפנימיה, עליית הנוער, באים חושפים להורים ושכל ההסכמה והיציאה נעשית בשיתוף פעולה והסכמה של ההורים. הורה שמעוניין שהילד יצא למסגרות בהתאם למסגרות שהמנהל ההתיישבותי מאפשר, הם משתלבים, הורה שאומר "לא, אני רוצה את הילד לידי" אנחנו מוצאים את המסגרות המתאימות לגיל שלו בסביבה הקרובה.

במקרים יחידים שמגיעים אלינו צעירים בני 17.5 או 17 ואנחנו יודעים שנשארה להם שנה אחת ומצד שני אנחנו לא רוצים שהם ישבו שנה אחת על הגדרות ויהיו בחוסר מעשה, אנחנו פותחים תכנית בשיתוף המינהל ההתיישבותי של יציאה למסגרות של פנימיית יום שהם באמת נמצאים, כמו במירון, שהם לומדים שם במסגרת פנימייה וחוזרים, פנימיית יום. גם פתחנו פנימייה ממש בתום לבנים והולכת להיפתח לבנות גם פנימיות לגילאי 17 כי הם ירוויחו עוד שנתיים. יש להם עוד שנתיים שהם משתלבים, שנתיים להשלים 12 שנות לימוד ולא אחרי שנה. אז יש גם מסגרות לבנים שזה בתום ובפסח נפתח מסגרת לבנות בנות 17 בכפר פינס. שתי ישיבות מאוד טובות.

תלמידים צעירים בני 18 פלוס, שהגיעו למרכזי הקליטה, כרגע פתחנו להם תכנית יחד עם משרד החינוך, בשיתוף פעולה, תכנית לצעירים שהם לומדים עשרה חודשים עברית בצורה מאוד טובה ובספטמבר הבא אנחנו נוציא אותם לתכנית שתתן גם מסלול של בגרויות, גם מסלול של הכשרה מקצועית בהתאם לרמה של הילד ולרצון שלו. אנחנו חושפים בפניהם, יהיה לנו מסלול בגבעת וושינגטון לבנות ששם הן תוכלנה לבחור את המסלול התעסוקתי, הכשרה מקצועית או מסלול להכשרת בגרות.

איפה צה"ל משתלב בכל הסיפור?

אחרי. הצבא ייכנס, אנחנו ביחסים עם הצבא, עוצרים להם את שנות השירות וממתינים עם זה כדי שהם יוכלו להמשיך את המסלול הזה. אחר כך הם יתגייסו. הצבא גם נכנס, גם עם היהדות הם ממשיכים. אלה כמה ערוצים שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה.

כמה קשה להיות עולה.

משתפים פעולה כדי שהם יצליחו, וגם לבנים נפתח מסלול של הכשרה מקצועית בנחלים ובאדיר במרום, מסלול של הנדסאים וגם מסלול לבגרות. בשני המקומות תהיה אפשרות שהילדים לפי המבחנים שהם יעשו והפוטנציאל האיכותי שיש להם כי הרבה פעמים אומרים "אני מסוגל, אני רוצה, אני יכול", ובתכל'ס הם מגיעים הם קצת מקבלים - - - וגם רוצים לעזור להורים וכל מיני. כל אחד והמעטפת ומה שאנחנו עושים, אנחנו מנסים לתפור חליפה לכל נער בהתאם ליכולת שלו ולמסוגלות שלו כדי שישאף כמה שיותר גבוה. יש לנו תכנית גם של אקדמאים שהגיעו וראינו קבוצה גדולה של 86 חבר'ה צעירים אקדמאיים עם תעודות בגרות ותארים, חלקם לא באו עם תארים, חלקם נשארה להם השלמה כדי לסיים את התואר, כל הסגנונות, גם עליהם אנחנו במשא ומתן ביחד עם מינהל הסטודנטים לחפש להם מסלול בתקווה שבנובמבר 2018 הם יוכלו להשתלב.

חשוב להגיד שב- 18 פלוס גם הביטוח הלאומי נותן הבטחת הכנסה שמאפשרת לשחרר אותם ללימודים, כ-1,700 שקלים וגם משרד הכלכלה והתמ"ת תומך בהכרה.

תודה רבה. נציגת משרד הקליטה בבקשה. תשלימי לנו את החלקים שבתחום ההכשרה המקצועית. איזה הכשרות, לאן הם הולכים, כמה נשלחו.

למרכז הקליטה הזה נכון להיום אנחנו ברגע של תהליך, הם נמצאים במסגרת סל קליטה. משרד הקליטה נותן עד שנה את סל הקליטה ואחרי שלושה חודשים לפני סיום השנה אנחנו נכנסים פה להרצאות, חושפים בפניהם את כל הנושא של הכשרה, של ואוצ'רים.

התחלתם בהסברות?

עוד לא.

כי אני מבין שהתחילו לקלוט את החדשים במרס 2017.

פה הם מאוד חדשים. אנחנו בתהליך - - -

פה בסוף אוקטובר.

הבנתי

אז באופן כללי לנושא של עולי אתיופיה משרד הקליטה נכנסים רק בשנה השנייה, חושפים בפניהם כל מיני סדנאות, סדנה לחיפוש עבודה, כל הנושא של ואוצ'רים שהם לא כל כך אוהבים לקחת כי זה פוגע בהם כי הם רוצים לעבוד כמעט 24 שעות כי הם רוצים לשלוח כסף לאתיופיה.

או לקנות דירה.

נורא קשה, הם לא לוקחים, הם פוחדים מזה.

מהוואוצ'ר?

לא. ללכת לקורס.

כי זה במסגרת העבודה. הם ביום עובדים ובערב צריכים ללמוד.

סליחה, בהכשרה המקצועית הם לא מקבלים כסף? הבטחת הכנסה?

הם מקבלים דמי קיום. אבל הם רוצים לשלוח גם למשפחות שלהם באתיופיה.

אז אנחנו עושים כל מיני הסברות שזה חשוב. לא הרבה לוקחים את הוואוצ'ר, זה לוקח להם זמן. אבל עכשיו אני רואה את זה בדיור הקבע, המון לוקחים ואוצ'רים והם לומדים וזה משדרג להם, אבל זה המון המון הסברה.

תודה. נשמע בקיצור מדוקטור לילי בלום.

אני מומחית ברפואת משפחה, עובדת במרפאה של מכבי שממש צמודה, זו בעצם המרפאה שקולטת את העולים כבר כמה וכמה שנים יש שיתוף פעולה טוב ואנחנו עובדים ביחד. אם אני אתרכז בנושא הקשיים, עיקר הקושי זה שפה שזה משהו שכבר דובר עליו וקצת להכיר את מערכת הבריאות שהיא מאוד שונה כמובן, באו ממקום שאין להם מערכת בריאות מסודרת למקום שיש בו מערכת מסודרת. מנסים להתמודד עם זה בשיתוף פעולה בכל הדרגים בתוך הסניף, עם כל העובדים במרכז הקליטה ויחד עם הנהלת המרחב במכבי והסניף, מספרי טלפון אישיים, מנסים לעבוד בצורה מאוד מסודרת. אני לא יודעת אם מודעים לכך אבל כל עולה חדש מאתיופיה מחויב בבדיקת רופא ממש תוך כמה ימים, הוא לא יכול אפילו להתחיל ללמוד אם הוא לא עבר בדיקה, שבעצם זה עושה איזה שהוא עומס תחילתי כשבאה מסה של עולים לתוך מערכת הבריאות, לתוך המרפאות. הדבר דורש הרבה מאוד ארגון כי בעצם אנשים באים וצריכים לעשות בדיקות ואחר כך לחזור, הרי גם צריך לטפל באנשים. הדרך שניסינו לפתור את זה בקשר עם הקהילה זה בתקשורת והעברת מידע למי שצריך להזמין אותו לבדיקות חוזרות, כדי לשמור על הפרטיות ובהסכמה של העולים כי יש פה עניין של השפה שהם צריכים להבין איך כל המידע עובר.

זה מה שרציתי לשמוע. משפחה עולה חדשה הגיעה אליך, כואב להם באיזה שהוא מקום והם באו. איך את מבינה אותם?

רק בשתי צורות או בטלפון שקיים קול הבריאות, שיש תרגום, או בהרבה פעמים זה עם עזרה וליווי של הצוות.

המתורגמן ממרכז הקליטה בא איתם?

כן. מה שעשינו כדי לשמור על הזכויות של העולים גם שהם גם יבינו, צריך להסביר להם ושהם יחתמו על הסכמה, תמיד כמובן שואלים את הסכמתם האם זה בסדר שיש שם אנשים. אבל בעצם אין דרך לעשות את זה אחרת בלי התרגום ובלי התיווך של מרכז הקליטה.

השאלה האם מתורגמנים עוברים קורס והכשרה כדי שהם יוכלו להיות מתורגמנים בתחום הבריאות כי יש לנו ניסיון מהעבר שהעולה אומר משהו והוא מתרגם אחרת ואז הרופא מתבלבל.

יש לנו ניסיון, יש לנו צוותים מקצועיים.

אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני אומר האם מכינים ומכשירים אותם שיהיו מתורגמנים גם בתחום הבריאות?

אחד הדברים הטובים אצלם באמת שבנאדם יוצא עם הכשרה תוך כדי עשייה. אל תשכח שמרכז הקליטה הזה קיים כבר שנים וקלט עולים. אז יכול להיות שהיו טעויות בעבר, אבל עובדי הסמך, לכל אחד יש תחום הכשרה שלו למה הוא נועד מתוך התנסות שלו והחוויה שלו, אז פחות או יורת הוא יודע מה הוא מתרגם.

אנחנו קולטים את הצוות הזה שהשליט שלו בשתי השפות, הן בעברית והן באמהרית, שתהיה טובה.

זה אין לי ספק, אבל התחום.

אם השפה שלו טובה, עם הוותק, אנחנו מעל עשור עובדים, באמת הצוותים שלנו יודעים, מאומנים.

אני מצטער שאני מקצר אבל הזמן שלנו קצר.

רק משפט קצר כל כך קריטי, לא מזמן התפרסם בעיתון שמהיעדר הבנה של המטופל, 800 אנשים הופנו לטיפול בבריאות הנפש. אני חושב שזה מאוד חשוב, שתחום הבריאות, אי אפשר לפי תחושות והרגשות, צריך להיות מישהו שיש לו ניסיון או משהו שקרוב לתחום שירותי הבריאות וזה מאוד חשוב וקריטי.

אני מסכימה. זה משהו שגם אני מעלה בנושא של עולים אחרים, דיברתי על כך.

אנחנו בוועדה מכירים את הנושא ודנו גם על עולים אחרים.

אני יכול להמליץ משהו, יכול להיות שאפשר להביא בשיתוף למרפאה שאני עובדת מישהו מהקהילה לדגשים בנושא תפיסת מחלה מאתיופיה.

יש מילון - - - הבריאות, מחלות - - -

לזה אני מתכוון, להכשיר ולהביא אנשים מקצועיים.

אני רוצה להשלים, מכיוון שהזמן קצר, בנושא של קליטת תלמידים עולים, אנחנו אמונים על קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך, כל ה-70 ילדים שאתם רואים פה משולבים בבתי הספר, יש תכנית מובנית להנחלת הלשון, הדגש הוא בשלב ראשוני להנחלת הלשון. הם משולבים בכל הכיתות, עושים מיפוי של הילדים, זה לא אותם ילדים שהגיעו בשנות השמונים, אלה ילדים שהגיעו מאדיס וגונדר, יש להם ידע בסיסי, והם משולבים בתוך בית הספר.

דבר נוסף, בנושא הנגשה תרבותית אנחנו מעסיקים 72 מגשרים חינוכיים בין תרבותיים, חלקם עובדים במשרד החינוך וחלקם עובדים בעמותת פידל. הם מנגישים תרבותית, ללא מתורגמן, זה שפה אחרת, משרד החינוך עבר לשפה של רב תרבותיות בנושא של הנגשה תרבותית. זה מה שאנחנו עושים.

תודה. בבקשה.

אני מנהלת תכנית שילובים בעירית חיפה שהיא בעצם מחברת במרכזי הקליטה את הקהילה לתוך העיר וזה מתחיל להיות שילוב, זה כבר לא קליטה ראשונית. מה שמדובר פה במרכז הקליטה וכנראה במרכזי קליטה האחרים זה בעצם ה"ברוכים הבאים" שעושים לקהילה. אני רוצה להעיר את תשומת הלב שאחרי שנתיים הבעיה לא נפתרת והקהילה נקלטת והכל בסדר, אנחנו מקבלים אחרי שנתיים ממרכז קליטה, מתחיל צוהר אחר של עבודה מאוד אינטנסיבית. עירית חיפה במקרה שמנו לפנינו ועובדים עם הקהילה מאוד חזק, כ-4.5 מיליון ₪ כל שנה תקציב בשביל 5,270 עולי אתיופיה, חלקם, 3,000 פלוס הם עולים חדשים בהגדרת משרד הקליטה.

אני רוצה להעיר שיש ערים אחרות שאין להן אפילו את הבסיס לקבל תכניות ממשלתיות של הדרך החדשה ולהנגיש לכל בית את המדיניות של הדרך החדשה, הייתי מבקשת מהשולחן הזה וממך כבוד חבר הכנסת שבאמת ערים אחרות יתגייסו וגם את כל תכניות הממשלה יוכלו להנגיש לקהילה כי יש ערים שלא יודעות אפילו מה מספר המשפחות העולות יוצאות אתיופיה שצריך לתת להן את המענה. זו הבקשה שלי כמי שמכירה את הקהילה אחרי מרכז הקליטה.

ביום שני הייתה לנו ועדת שרים על התכנית הזאת בראשות ראש הממשלה. שמענו עדכונים מהשטח, לא בכל התחומים, בתחומים מסוימים כמו דיור ספורט ומאבק בגזענות וכמובן ועדת השרים אישרה את העניין של הקייסים והרבנים. בוועדה שלנו במהלך חודש מרס יתקיים דיון. את מוזמנת להגיע ולתת את נסיונך כדי שיהיה מודל לחיקוי לאחרים.

אני תושבת קרית אתא וכמעט אין תשתית, אי אפשר להגיע, אין הנגשה, אין מספרי טלפון. מצד אחד אני מכילה את חיפה שהיא מדהימה בקליטת העליה ובקרית אתא כתושבת אני רואה כמה זה דל. אז אני חושבת שחייבת איזו שהיא התערבות.

את צודקת. אנחנו עושים דיון מעקב בנושא ואת מוזמנת להגיע לוועדה. תני את הכתובת שנשלח לך הזמנה לדיון. נשמע עכשיו מנציגי העולים.

(מדבר באמהרית)

אני אתרגם את דבריו. הוא אומר: תודה שבאתם לבקר אותנו לראות איך אנחנו חיים ומרגישים, ולשמוע. תודה רבה. אנחנו מודים לקב"ה שהמתנו 20 שנה במצב קשה שם והתפללנו כל יום שאנחנו נזכה להגיע לארץ ישראל. הנה הגענו לפה ותודה לקב"ה.

קיבלו אותנו טוב, מלמדים אותנו, עושים הרבה כדי שאנחנו נשמח ואנחנו הגענו לפה ומרגישים שמחים כמו הורים שמחתנים את הבן והבת שלהם, אנחנו שמחים שהגשמנו את החלום ושמחים והצוות פה מקבל אותנו ומטפל בנו.

מה שאני מבקש בשם כולם, שכמו שכתוב "אקבצכם מארבע כנפות הארץ" אנחנו מבקשים מכם שהמשפחות שלנו שממתינות שם שנים רבות במצב קשה, שהם יבואו לפה לארץ ישראל וזה אנחנו מבקשים שתעזרו לנו, שהם יגיעו לפה בהקדם האפשרי.

הוא ממשיך ואומר שהמשפחות שלהם נמצאות בתנאים קשים מאוד, תנאי מגורים קשים, 15, 20 איש במקום קטן מצטופפים, גם שם לפעמים אומרים להם "תעזבו" והם נמצאים במצב מאוד קשה, תנאים כלכליים קשים, סובלים מפירוד של המשפחה, תנאי מגורים מאוד קשים. אנחנו היינו שם באותו מצב, בכינו כל הזמן, הקב"ה הביא אותנו ואנחנו רוצים ומבקשים מכולכם תפעלו ביחד להביא את כולם לפה לארץ שהקב"ה נתן לאברהם ליצחק וליעקב. זה מה שאני מבקש. אלה הדברים שלו.

תודה רבה. עוד בבקשה בקיצור.

(מדבר באמהרית)

אתרגם את דבריו: הוא אומר שגם הוא המתין שם 20 שנה בתנאים מאוד קשים.

בן כמה הוא?

בן 35. ההורים שלו, כל המשפחה שלו עלתה מזמן לישראל ורק הוא נשאר לבד שם. כשהוא היה שם הוריו ומשפחתו תמכו מפה, ועכשיו במרכז הקליטה הצוות תומך בו. הוא רואה אותם כמשפחה. הוא עכשיו לומד באולפן. הוא מבקש גם "האחים שלנו נשארו שם, הם נמצאים באותו מצב בתנאים מאוד קשים ולכן צריך לפעול להביא אותם". תודה לרב ולדמן ולאברהם על המאמצים.

הוא לומד באולפן מערבי. באמת מאוד מוצלח.

עכשיו ידבר עולה נוסף ואני אתרגם את דבריו.

הוא עלה למדינת ישראל בינואר 2013, הגיע עם האחים והאחיות שלו. הבנתי את הבעיה ואני אתרגם לכם בקיצור ואטפל בזה באופן פרטני. הנושא הוא שהוא רצה לרכוש דירה, הוא מצא דירה ורצה ללכת דרך מתווך וכנראה המתווך הזה לא מקובל במרכז קליטה והיא אמרה לו "אתה לא יכול לעבוד עם המתווך הזה" ואז הוא ישר הגיע להבנה עם בעל הדירה לקנות ואז בא אליה והיא אמרה לו "אתה לא יכול לקנות עם אחותך ביחד כי היא עכשיו מעל גיל 18" מצד שני הוא אומר שבתעודת הזכאות כתוב עד גיל 21.

הוא מופיע כמשפחה בתעודת הזכאות?

כן. עד גיל 21.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.