ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-05-29OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 281

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ה' באדר תשע"ח (20 בפברואר 2018), שעה 10:00

יחסי ישראל תפוצות - מצבם הביטחוני של היהודים והידוק הקשר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל - בהשתתפות ועידת הנשיאים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יהודה גליק

שרן השכל

עליזה לביא

נחמן שי

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין

סטיבן גרינברג - יו"ר ועידת הנשיאים

מלקולם הונליין - סגן יו"ר ועידת הנשיאים

סימור רייך - יו"ר ועידת הנשיאים לשעבר

ויויאן באס - יו"ר JWI - Jewish Women International

אלן פאגין - סגן בכיר לנשיא Orthodox Union

אלעזר מוסקין - נשיא Rabbinical Council of America

מארק דראטש - סגן בכיר לנשיא Rabbinical Council of America

פארלי וייס - נשיאת National Council of Young Israel

מארק הטפילד - נשיא HIAS

סטיבן סיידן - יו"ר JCC Association

בטי אהרנברג - World Jewish Congress, North America

ארתור שטארק - יו"ר Friends of the IDF

דוד ברנשטיין - מנכ"ל JCIPA - Jewish Council for Public Affairs

שריל פישביין - יו"ר JCPA - Jewish Council for Public Affairs

מרלין ווינד - נשיאת Mercaz USA

שריי קריין - מנהלת בכירה Mercaz USA

בוב קנט - נשיא Ameinu

קרן ספיטלניק - יו"ר Emunah of America

ג'רלד פלאט - American Friends of Likud

רוברטה גולדשטיין - נציגת Israel Bonds

אנדי בוראנס - מנהל בכיר Alpha Epsilon Pi

אלכסנדר סמוקלר - נשיא NCEJ

ג'ייסון גוברמן - American Sepharadi Federation

מרגו גולד - United Synagogue of Conservative Judaism

פיליפ שיין - Rabbinical Assembly

דני רובין - מוזמן/ת

ג'רי אפשטיין - מוזמן/ת

מארק לוין - מוזמן/ת

ג'ק רייזנברג - מוזמן/ת

אמיר שביב - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

חבר תרגומים

יחסי ישראל תפוצות - מצבם הביטחוני של היהודים והידוק הקשר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל - בהשתתפות ועידת הנשיאים

(הישיבה מתנהלת בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם. הבוקר יש לנו את הכבוד להיות כאן בועדת העלייה והקליטה של הכנסת, להיפגש עם החברים ולדון בנושאים הקרובים לליבנו.

יושב ראש הועדה, ד"ר אברהם נגוסה יושב כאן ואמנם אפשר לקרוא את הביוגרפיה שלו, אך אני יכול לומר לכם בקצרה שאני מכיר אותו מתחילת שנות ה-90, כשעדיין לא דנו בנושאים הקשורים ליהדות אתיופיה, אבל הוא פעל ללא לאות למען יהודי אתיופיה ועשה זאת גם ללא תארים כלשהם, לבדו גם כשעוד לא היה חבר כנסת. הוא הגיע לעתים קרובות לדבר איתנו בארצות הברית. בסופו של דבר הגיע דר' נגוסה לעמדה המושלמת לקדם את הנושאים הקרובים לליבו בתור יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. דר' נגוסה זהו עונג להיות כאן איתך.

תודה רבה חברי כנסת, יושב ראש ועידת הנשיאים מר סטיבן גרינברג, מר מלקולם הונליין סגן יושב ראש ביצועי של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית וכמובן אורחים נכבדים. זהו עונג עבורי לארח אתכם היום בכנסת. זהו תענוג מיוחד עבורנו לארח את מר מלקולם הונליין סגן יושב ראש ביצועי של ועידת הנשיאים ואת כל מנהיגי יהדות ארצות הברית הנמצאים איתנו היום.

ועידת הנשיאים האמריקאית מייצגת את רוב הקהילה היהודית בארצות הברית ואני רוצה להתחיל באמירת תודה לך ולכל הקהילה היהודית האמריקאית עבור תמיכתכם המתמשכת במדינת ישראל ובעם היהודי בעולם כולו. הקהילה היהודית אמריקאית ויהודים מכל העולם הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל. אתם חלק ממשפחתנו וישראל היא גם הבית שלכם. אתם מסייעים לנו כלכלית, אתם מהווים חלק אינטגראלי מהביטחון שלנו ואתם מגינים על ישראל בכל מקום בו אנו מותקפים. מדינת ישראל מציעה לכם עזרה על ידי קיום קשרים מתמשכים עם מדינת ישראל באמצעות תוכניות כגון "תגלית" (Birthright) ועל ידי שליחת שליחים מסביב לעולם כדי לעורר השראה ולשמור על היהדות ועל מדינת ישראל. אנחנו צריכים לומר בקול רם ועם הרבה גאווה שהקשר בין ישראל לבין יהודים ברחבי העולם חייב להישאר חזק.

כולנו מתמודדים עם אתגרים כגון תנועת ה-BDS שהיא תנועה אנטישמית מודרנית. אני חושב שאנחנו יכולים לקבל מעט השראה מחג פורים המתקרב, המלמד אותנו שכאשר העם היהודי עומד בפני סכנה הוא מתאחד ומתגבר על כל אויביו. אנחנו משקיעים מאמצים רבים בוועדה זו כדי להבטיח שישראל תהיה בית יהודי לכל היהודים, לא משנה איפה הם גרים, מאיפה הם באים ואם הם דתיים או לא. הכותל הוא המקום הקדוש ביותר לכל היהודים ואני מקווה שיבוא יום וכל יהודי/ה יוכל להתפלל שם כרצונו/ה.

לאחרונה, בזמן מושב הכנסת הזה, נציג לשכת ראש הממשלה דיווח לוועדה שלנו שראש הממשלה נתניהו הקציב 20 מיליון שקל והקים ועדה המורכבת מנציגי זרמים שונים ביהדות כדי לעבוד יחדיו למציאת פתרון לאתגרים הקשורים לכותל. לפני סיום מושב כנסת זה תדווח לשכת ראש הממשלה לוועדה זו על עבודתה והישגיה. למרות שזה נושא מסובך, אני יודע שכל עוד ניגש לעניין כמשפחה יהודית מאוחדת נוכל למצוא פתרון.

לבסוף אני רוצה להודות למר הונליין, סגן יושב ראש ביצועי של ועידת הנשיאים וליהודי ארצות הברית על התפקיד שמילאת בעלייה וקליטה של יהודים מכל העולם למדינת ישראל. ארגונים רבים כגון נאקוצ' (North American Conference on Ethiopian Jewry), JDC, הסוכנות היהודית, הפרויקט האתיופי הלאומי ואיחוד הפדרציה עזרו לעליית אתיופים ועליית יהודים מכל העולם. עזרתם להגשים את נבואות הנביאים שלנו שיהודים מכל קצוות העולם ישובו למדינת ישראל.

אני מאחל לכולנו המשך הצלחה בעבודתנו החשובה. תודה ושוב ברוכים הבאים לוועדה.

תודה. חבר הכנסת נחמן שי.

תודה אמיר, חבריך מר גרינברג, מר הונליין ולרבים אחרים שאני מכיר או אכיר בעתיד הקרוב. אני שמח מאד לראות את כולכם בכנסת ותודה ליושב הראש שמארח את ועידת הנשיאים.

אתם יודעים, הכנסת היא מקום מאד עסוק וכל חברי הכנסת נלחמים ברגעים אלה אחד בועדות אחרות. מקום זה הוא היוצא מן הכלל – הוא שקט ואנשים יכולים לדבר כאן אחד עם השני. בחדר הסמוך יושב כרגע קצין המשטרה הבכיר שפגשתם היום בבוקר וכל חברי הכנסת מהימין ומהשמאל צועקים אחד על השני והוא רק צופה בהם. פספסתם את הסצנה הזאת, אבל הייתה לכם הזדמנות לדבר איתו היום בבוקר. בכל אופן אני מאד שמח שבאתם לכאן כי זה הלב של הדמוקרטיה הישראלית. לפעמים זה עובד יותר מדי מהר ולפעמים יש נושאים רבים אחרים שדורשים את תשומת ליבנו, אבל ביסודו של דבר הכול מתחיל כאן והמשחק העיקרי של הדמוקרטיה הישראלית מתנהל בחדר זה או בבניין הזה.

זו באמת הזדמנות עבורי להודות לכם. אני מכיר אתכם שנים רבות, מלקולם, אמיר ואחרים ואני יודע כמה קשה אתם עובדים למען ישראל ועבור היחסים בין ישראל ליהדות אמריקה וכל יהדות התפוצות. אתם הגשר הכי חשוב בינינו לביניכם וזה עובד בזמני משבר ובזמנים שאין משבר, שזה ממש נדיר במציאות שלנו, אבל זה בסדר. עזרתם הרבה בעבר ואני זוכר אתכם מהמון אירועים והזדמנויות וידעתי שבכל רגע נתון, כשפונים לועידת הנשיאים, לא רק שפוגשים חברים אלא יודעים גם שהם יתאמצו מעל ומעבר למען מדינת ישראל ולכן זאת הזדמנות להודות לכם. מלבד זאת, אנחנו נמצאים כרגע במשבר פוליטי. אני לא יודע כיצד הוא יסתיים או מה יהיו ההשלכות, אבל בכל אופן אני יכול לומר לכם שהרגשות החמים שאנחנו מרגישים כלפיכם לא קשורים לשום שייכות פוליטית מפלגתית, אלא מגיעה מכל חברי הכנסת ושוב תודה רבה. אני מעריך את כל מה שעשיתם למען מדינת ישראל.

אברהם נגע בכמה מהנושאים העכשוויים שאני מקווה שיפתרו בקרוב; אחד מהם זה הכותל והשני זה גיור. אני לא יודע אם הם עדיין על סדר היום או שצריך להסיר אותם מיד ולמצוא פתרון מכיוון שיש נושאים אחרים חשובים הרבה יותר בהם אנחנו זקוקים לכם. אני מבקש שתתמקדו באיך לעזור לישראל ואיך לעזור ליחסים ולא ליחס משמעות לנושאי הכותל והגיור, הם יכולים לחכות. בואו נתמודד עם הנושאים האחרים.

שוב, תודה רבה שהגעתם לכנסת.

תודה חבר הכנסת נחמן שי. אני חייב לציין שנחמן שי מכיר את נושאי העלייה והקליטה הרבה לפני הגעתו לוועדה הזאת מכיוון שהוא היה הנציג הבכיר של הפדרציה של ארצות הברית בישראל ומכאן שהוא מכיר את הנושאים לא רק דרך המסננת של הכנסת אלא מתוך השטח. ועכשיו כשאנו רואים שגם חברי כנסת מהליכוד וגם חברי כנסת מהשמאל יכולים להסכים ולשבת יחדיו כמו שאמר נחמן, אולי נוכל להיפתח לפני שנתחיל עם השאלות והדיונים.

זוהי הועדה היחידה בה אנחנו דנים ומגיעים להחלטות בהסכמה כללית. והסיבה לכך היא שאנחנו מתמודדים עם נושאי הגירה, מיזוג והתפוצה. זה נושא לאומי ולא הבדלים אידיאולוגיים-פוליטיים. אני בטוח שנוכל להמשיך ויש לנו כעת מצטרפת חדשה לוועדה, חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

אנחנו מעריכים שעזבת את ההצגה הכי טובה בעיר והצטרפת אלינו. אנחנו פתוחים עכשיו לדיונים ושאלות לחבר הכנסת נגוסה ולשאר החברים. אלכסנדר סמוקלר?

יש לי שאלה לגבי עניין אישי. רק לפני כמה שבועות בת דודי הגיע לשגרירות ישראל במוסקבה למטרת עלייה ואמרו לה שאין לה מספיק מסמכים שמוכיחים שהיא יהודיה והציעו לה לחזור אחרי שנה, לאחר שתאסוף את כל המסמכים הדרושים. איך אתם מסבירים את זה? אימא שלה רוסייה ואבא שלה יהודי ויש לה מסמכים משנת 1806 המראים שלאביה יש שורשים יהודיים מפולין. איך אתה מסביר את זה כחבר וועדה?

אני אתחיל עם קסניה, שעלתה מברית המועצות לשעבר ושתוכל להוסיף מניסיונה ובאופן כללי אנחנו מתמודדים עם שאלות מסוג זה. קיים אצלנו חוק השבות המעניק לכל יהודי שיש לו לפחות סבא אחד יהודי או סבתא אחת יהודייה זכות לעלות לישראל. שמעתי את המקרה, האבא יהודי והאימא לא, לכן במקרה הזה יש לה זכות לעלות לישראל תחת חוק השבות. זאת התשובה הנכונה והחוקית שאני מכיר, אבל אני לא יודע למה אמרו לה לחזור אחרי שנה. אם היא הגישה בקשה לעלייה ואביה יהודי היא יכולה לקבל את הזכות להגירה באופן אוטומטי תחת חוק השבות. בסדר? אני רוצה לצרף לדיון את חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

שלום ובוקר טוב לכולם. אני מתנצלת בשם שאר החברים וחברי הוועדה הזו, אקרא לזה בצורה דיפלומטית נסיבות מיוחדות, כאשר מפקד המשטרה שברגעים האלה מדבר עם ועדת הפנים וזה משהו שקורה הרבה בזמנים אלו.

אני מאמינה שוועדה זו שלנו היא הכי חשובה כאן בכנסת, אני גם חברה בועדת החוץ והביטחון ואני לא יודעת מי מהן יותר חשובה מכיוון שוועדת ההטמעה והמיזוג חיונית להישרדותה וקיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. המשך העלייה זה חלום שלנו ואנחנו עושים הכול כדי שעולים חדשים ירגישו בבית במדינה שלנו. לכן, לא חשוב מה קורה בוועדה האחרת ולמרות שזה בלגאן גדול, חובתי להיות כאן ולדבר אתכם.

באופן כללי, לפני שאענה לשאלתך אלכס, אני מאמינה שישראל נמצאת כיום ברגע קריטי מאד בכל מה שקשור ביחסים עם הקהילה היהודית והתפוצה. אנחנו נמצאים בסיפה של תקופה חדשה בה הדור החדש יקבע בקרוב מאד כיצד יראו היחסים בין יהדות התפוצות לישראל. יש הרבה מהומה ואנחנו חווים רגעים קשים אומר בכנות הנובעים בחלקם מהחקיקה המתנהלת כאן בכנסת, בחלקם מהתהליכים המתרחשים במדינת ישראל שאולי יתאפשרו ואולי לא. אני מאמינה בכל ליבי שקשרים חזקים בין ישראל לתפוצה חיוניים למדינת ישראל וחיוניים גם ליהודים. ישראל היא המדינה היהודית היחידה שאי פעם תהיה והיא הבית לכל יהודי באשר הוא ולכל אחד שזכאי לעלות לישראל ולגור כאן מכורח חוק השבות ואני רואה זאת כמשהו שיחזק אותנו.

בחודשים האחרונים, רואים על ידי אלמנטים מסוימים במשרד התפוצות וגם בקונגרס הציוני, שהאנטישמיות בתפוצה עולה ואי אפשר להכחיש זאת. אנחנו רואים את זה במו עינינו ואנחנו לא זקוקים לסקרים ומחקרים כדי להבין מה קורה כי אנחנו מבקרים בחו"ל ופוגשים שם יהודים בוועדות שונות. אנחנו קוראים עיתונים בשפות המקור שלנו, אני באופן אישי עוקבת אחרי עליית האנטישמיות בעיתונות הרוסית שזה בעיקר ברוסיה ובאוקראינה. אף אחד לא יכול להכחיש זאת. אנחנו רואים גילויי אנטישמיות בוטים באינטרנט וגם יותר התקפות ותקריות שאני מאמינה שחלק גדול מהם בכלל לא מדווחים. כמו כן, לא הרבה נעשה במקרים עליהם כן מדווחים. אני בטוחה לחלוטין שבמצב היום, כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם גילויי אנטישמיות בהרבה מדינות, עם החוק הפולני האבסורדי שאוסר לדבר על הקשר של האומה הפולנית לשואה, עם העלייה של גורמים רדיקליים בהרבה מדינות באירופה וגם בארצות הברית המרימים את ראשים ללא בושה לגבי הכוונות שלהם ולמה שהם אומרים.

במצבים כאלה, אחריותה של מדינת ישראל לנקוט בעמדה אמיצה ולקבל החלטות אמיצות על אופן ההתמודדות עם המצב הזה. אנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק אפילו אם זה יעלה לנו במחיר דיפלומטי כלשהו. אפילו אם התגובה שלנו לתקריות או מצבים מסוימים תחזור אלינו כמו בומרנג בהצבעות באו"ם או בארגונים בינלאומיים משוחדים אחרים. מה שאני כן יודעת, שאחרי 70 שנה בהן קיימת מדינת ישראל וזו מדינה חזקה הנלחמת כל יום מחדש. אנחנו גם יודעים שלמדינת ישראל יש מחויבות ליהדות התפוצה במובן של לא להשלים עם גילויי אנטישמיות, לא לשתוק לגבי התקפות המתרחשות במקומות שונים בעולם ולא לשתוק לגבי אמירות של מנהיג זה או אחר, לגבי חוקים חדשים הנכתבים בימים אלו ויוצגו בהמשך.

לכן בוועדת קליטה ומיזוג, אנחנו כן מדברים על הנושאים האלה בצורה פתוחה מאד ואנחנו גם מנסים לעורר מודעות לנושאים אלה מכיוון שלמיטב הבנתי ואמונתי הרבה מהישראלים, במיוחד אלו שנולדו כאן, שהם לא עולים כמוני וכמו היו"ר נגוסה, לא מרגישים קשורים לנושא, לא ממש יודעים מה קורה שם, מי הם האנשים האלה? הם יהודים אבל הם גרים רחוק מאיתנו, בארצות הברית, באירופה, ברוסיה, לכן הקשרים קצת רופפים כרגע ואין הבנה מיידית שמה שקורה ליהדות התפוצות בעצם קורה לי, זה משהו שקורה גם למשפחתי, זה חלק מהאומה שלנו. לכן זאת האחריות שלנו לעורר מודעות לעניין. מכיוון שאנחנו בכנסת מפקחים על עבודת הממשלה, זאת האחריות שלנו להביא את הממשלה לעמדה ברורה לגבי כל אותם מקרים מהם סובלים יהודים ברחבי העולם, לפעמים על בסיס יומיומי.

אני מקווה שבעזרת תקשורת, שיתוף פעולה ודיאלוג נמצא דרך טוב יותר לתקשר בינינו ולעמוד מאחורי העמדות שאנחנו צריכים לנקוט ולפעול לגבי הצרכים והשאלות אותן אנחנו מקבלים מיהדות העולם לגבי כל החוקים המתייחסים לדת ולמדינה. שאלתם לגבי חוק השבות ויש עדיין דברים שאינם ברורים בו. ישראל היא מדינת הישראלים, אבל היא עדיין מדינת כל יהודי העולם. אז כשאני מדברת על דברים כמו הכותל ועל הזכות להתפלל שם כפי שהקהילה מאמינה שצריך להיות, עלינו להתחשב ולמצוא מכנה משותף כדי לכלול את כולם ולא למנוע מקהילות התפוצה, אנשים בודדים או ארגונים גדולים, אלא לכלול את כולם כאן במדינת ישראל, בחקיקה שלנו, בעמדות שלנו, במה שאנחנו עושים ביומיום. תודה.

תודה. הצטרפו אלינו כרגע חברת הכנסת רחל עזריה ממפלגת כולנו וחבר הכנסת יהודה גליק ממפלגת הליכוד. אני חושב שעדיף שאחד מהחברים פה ישאל שאלה ואחר כך אחד מחברי הכנסת ידבר.

אני מסכים. האם יש שאלות? רק לפרוטוקול, תציג את עצמך ואת הארגון שאתה מייצג בבקשה.

שריי קריין מ-Mercaz USA. האם אתה יכול לדבר על נושא אבו דאיה שהיו לו קשיים להיכנס לישראל. יש לנו קנייתי שהוחזר הביתה למרות שהייתה לו ויזה עדכנית. יש לנו אדם צעיר מאוגנדה שבסופו של דבר יכול היה להגיע וללמוד בישיבה שמרנית והיה מועמד לעלייה, אבל קיבל סירוב. האם תוכל לדבר על הנושא הזה ולהסביר כיצד ניתן לפתור אותו?

אענה על השאלה בקצרה, מכיוון שרק לאחרונה היה לנו דיון על הנושא הזה בוועדה. ידוע לנו שהוא הוחזר משדה התעופה וחקרנו את הנושא כאן בוועדה כששני הצדדים היו נוכחים. הוא כמובן לא יכול היה להיות כאן בגלל שהוא הוחזר לקניה, אבל האנשים שהזמינו אותו נכחו בוועדה כמו גם שר הפנים. גילינו שהבקשה הייתה כפולה, עבור ויזת תייר ועבור ויזת סטודנט, לכן במקרה הזה שר הפנים הסכים שהוא יגיש את הבקשה שוב אבל רק עבור אופציה אחת. אני מבין שהם הגישו את הבקשה שוב עבור ויזת סטודנט וממה ששמעתי, אני מבין ששר הפנים נתן תשובה שלילית לבקשה המחודשת הזאת. אנחנו נדון בעניין בוועדה וגם נזמין את שר הפנים לדיון הזה מכיוון שהאחריות שלנו בוועדה הזו היא לפקח ולבוא בדרישות לשר הפנים ולשרים אחרים בממשלה. לכן נדון בעניין ונגלה מדוע שר הפנים דחה את הבקשה שלו לאחר שהוא הגיש את הבקשה מחדש לפי דרישות השר.

תודה. אולי עוד שאלה מארגון אחר? כן בבקשה.

שריל פישביין מ-JCPA. האם תוכל לומר לנו מהי עמדת הוועדה למחפשי המקלט כאן בישראל?

יש גישות שונות לחברי וועדה שונים.

אני מדברת על מבקשי המקלט מאפריקה.

אולי אומר משפט אחד ואז חברי כנסת אחרים יוכלו לדבר. הוועדה הזו מתמודדת עם הגירת יהודים. כפי שאתם יודעים לישראל אין חוקי הגירה כמו במדינות אחרות, לישראל יש את חוק השבות שמיועד אך ורק למהגרים יהודים. לכן, וועדה זו מטפלת רק בהגירה יהודית, קליטה ויהדות תפוצה ולא מטפלת במחפשי מקלט. זוהי תשובתי ואם מישהו אחר רוצה להגיב, בבקשה.

אני רוצה להגיב. אני חושבת שמה שאמרנו זה שמכיוון שלישראל אין גדר בינה לבין מצרים בסיני הייתה הגירה גדולה, אם אפשר לקרוא לזה הגירה. זה לא היה חוקי ולא מאורגן וכעת, כמו שקורה הרבה בישראל, אנחנו מחכים לרגע האחרון לנסות לעשות סדר. מה שאנחנו עושים עכשיו זה לסדר ואני חושבת שזה דבר טוב. אני יודעת שיש בעיות לאורך הדרך אבל לראשונה אנחנו לוקחים אחריות ואנחנו אומרים בוא נראה מי פליט ומי לא, מי צריך להיות באחריותנו ומי לא.

מדינת ישראל נולדה כבית לעם היהודי ואני חושבת שמאד חשוב לשמור על ישראל כבית לעם היהודי. אני יודעת שהזמנים קשים מכיוון שיש אנשים שחיים כאן שחושבים שגם אם אין חוקים מוסדרים בעניין, אם הם כבר נמצאים כאן צריך לאפשר להם להישאר. אנחנו מנסים כעת לבחון את הסטאטוס של כל אחד מהם. גם המהגרים שהגיעו לארצות הברית ממקסיקו היו צריכים לעבור תהליכים מסוימים. לראשונה יש לנו אנשים שעוברים תהליכים שיבדקו האם הם יכולים להישאר או לא. ולמרות שנעשות טעויות לאורך הדרך, אנחנו מתמודדים איתן לא בוועדה זו אלא בוועדת הפנים. אני חושבת שבסך הכול ולמרות כל הביקורת המצב הרבה יותר מסובך ממה שמציגים אותו.

אני רוצה להוסיף משפט אחד. כמו תמיד יש לנו דעות שונות בעניין הזה, אבל השאלה היא האם יהיה נזק גדול ביחס של ארצות הברית לישראל אם נגרש אותם כפי שהממשלה מתכוונת לעשות? ברצינות, לקחת אותם ולשלוח אותם בחזרה למדינות שלהם. לא משנה כמה, אבל כל הרעיון לשלוח אותם בחזרה לאפריקה, איזה נזק זה יגרום אם בכלל? זו שאלה שאני מפנה אלייך.

רק אוסיף לדבריך, שבמהלך עשר השנים האחרונות הבקשות של רק 11 מתוך 6,000 ממחפשי המקלט מאריתריאה אושרו. לכן עד לא מזמן, כשבית המשפט החליט שגם בריחה מהצבא האריתריאי תחשב כסיבה מוצדקת לבקשת מקלט, דחה שר הפנים באופן גורף את כל בקשות המקלט. אנחנו יודעים שבאירופה, במיוחד בגרמניה, באנגליה וגם בנורבגיה 88% ממבקשי המקלט מאריתריאה קיבלו אישור ומעמד. מה שאני אומרת הוא שלרוע המזל ישראל דחתה את הטיפול בבעיה הזאת יותר מדי זמן. אנחנו חייבים למצוא לכך פתרון. אנחנו חייבים לעבוד עם החוק הבינלאומי, זה ברור כשמש. נכון, יש לנו דעות שונות כי אנחנו ממפלגות שונות, אבל אני חושבת שכולם מבינים שישראל כמדינה דמוקרטית חייבת להתיישר עם הנורמות של החוק הבינלאומי. אני מקווה שימצא פתרון.

תודה על דברייך. אני רוצה להגיב בקצרה לדברי נחמן.

אשמח לשמוע שאלות נוספות.

שאלתי שאלה, אני רוצה שמישהו יענה עליה.

כן, שאלת על הנזק בארצות הברית. גם אנחנו מתמודדים עם בעיית פליטים בארצות הברית, לכן אני לא חושבת שארצות הברית כולה בוחנת בקפדנות את הנושא הזה, אבל הקהילה היהודית כן. אני חושבת שהקהילה היהודית בוחנת את המצב כדי לראות כיצד מתייחסת הממשלה לעניין מנקודת מבט של ערכי היהדות ומה שמצוטט הרבה זה מה שמנחם בגין עשה בקשר לסירות הפליטים, סירות הווייטנאמים וכל השאר. לכן מנקודת המבט של ערכי היהדות זה מה שממשיך לעלות.

תודה. אני מבין.

ברשותכם, אתן את רשות הדיבור לרבי אפשטיין.

תודה. לגבי ההגירה מאתיופיה ואני יודע כי הייתי שם, יש כיום בין 7,000 ל-9,000 אנשים שקיבלו אישור לעשות עלייה והם ברשימה. הייתי שם בקיץ האחרון ואני יודע שהמצב קשה מאד. אני רוצה לדעת מה הוועדה הזאת מתכוונת לעשות כדי לזרז את העלייה שלהם, להביא אותם לישראל במהירות כי אם הם גם ככה ברשימה, למה לחכות כי כשהם יגיעו לכאן הם יהיו במצב פיזי בריאותי גרוע יותר וזה יצור בעיה גדולה יותר לישראל. הרבה יותר הגיוני להביא אותם עכשיו.

אני מסכים איתך רבי ג'רי אפשטיין. העניין הוא כזה: בשנת 2017 בהתאם להחלטת הממשלה 1,300 אנשים עשו עלייה. השנה משרד הפנים שלח בקשה ללשכת ראש הממשלה להעלות 1,000 אנשים. שר הקליטה כתב מכתב ללשכת הממשלה בו הוא מבקש להעלות את כל 7,691 האנשים, מה שהציג שר ההגירה ביום שני שעבר בועדת ביקורת המדינה. לפי בדיקתם פוטנציאל ההגירה של שתי הבקשות נבדק ומתוך 7,691 אנשים ל-783 יש בנים ובנות בישראל, ל-2,191 יש אבות ואימהות בישראל, ל-2,436 יש אחים ואחיות בישראל ול-2,281 יש דודים ודודות. לכן הקהילה הזו שחיה שם היא בעצם חלק מהקהילה שגרה כאן בישראל. המידע הזה הועבר ללשכת ראש הממשלה וביום שני שעבר דיברתי עם ראש הממשלה ואני יודע שביום ראשון הבא הנושא יעמוד לדיון בקבינט. מה שאני לא יודע הוא האם הם יאשרו ל-1,000 איש לעשות עלייה בשנה זו או שיקבלו את בקשת שרת הקליטה סופה לנדבר לאשר עלייה לכל ה-7,691. בכל אופן, ביום שני הבא הנושא יעמוד לדיון בקבינט. אבל בזמן שהם ממתינים אני יודע שאף ארגון יהודי לא תומך בהם, הזניחו אותם. הפדרציה היהודית האמריקאית שתמכה בהם כבר זנחה את הקהילה הזאת. זאת המציאות.

ג'ק רייזנברג.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת שי וחבר הכנסת גליק. אני לא יודע כמה מעמיתי יודעים זאת אבל יש לנו ארגון בו מעורב מר אברמוביץ כמו גם קרן ישראל העצמאית. זה לא הוגן משני הצדדים לדבר על נושא האריתראים, מבלי להכיר בסבל יוצא הדופן של תושבי תל אביב. שמענו את מייק גולן בארה"ב, אלה לא היספאנים המגיעים לארצות הברית בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות. אלה מוסלמים המעורבים באונס, וחוליגניות בקנה מידה גדול. אנחנו לא תמימים בארצות הברית, אנחנו מודעים לכך ואנחנו מקווים שגם אתם יודעים זאת.

מר גליק, אני עדיין זוכר שלקחת אותי ואת בתי לטיול מאד משמעותי בהר הבית ואני רוצה לשאול אותך: שמענו את מפקד המשטרה היום ואני וגם קן והארגון שלנו מבינים לחלוטין למה הממשלה רוצה להגביל כדי לשמור שלא תהיה התפרצות, למה היא מגבילה ומצמצמת זכויות אזרחיות של יהודים בהר הבית. אני מתרעם על כך שבשימוע בבג"צ המשטרה משקרת לגבי הגבלת היהודים, הם צריכים לומר את האמת לגבי ההגבלות האלו ואז נוכל להמשיך הלאה.

שלום לכל נציגי ועידת הנשיאים. קודם כל זה נפלא לשמוע את כולכם. אתם לא עושים לנו הנחות וזה מרגיש כאילו אנחנו חלק ממשפחה גדולה. אנחנו אוהבים את כולכם ואנחנו מודים לכם על הביקורת הבונה ועל השאלות הקשות. זה מה שעושים במשפחות, אז תודה רבה על כך.

כל הנושאים שהועלו כאן, כל אחד מהם, בין אם זה הפליטים, העלייה האתיופית או הר הבית – כל אחד מהנושאים הללו מטופל כאן בצורה מאד עדינה. מצד אחד, כמו שהזכרתם, אנחנו יהודי הארץ מאד מודעים לעובדה שהתורה מצווה עלינו שוב ושוב שעזבנו את מצרים והמחויבות שלנו היא לדעת את נפשם של זרים ולהיות מודעים ולהקשיב לכל סבל של אדם ולא חשוב מי הוא ולכן כיהודים אנחנו יוצאים מגדרנו ושומרים על ראש פתוח ולכבד כל אחד ולנסות לעזור לכל אחד ברחבי העולם, לפתוח את ביתנו עד כמה שניתן.

אתם כמובן יודעים שדיברתי הרבה על הר הבית ואני גם מודע לרגישות העניין. אף שינוי לא יכול להתרחש ביום אחד, אבל אם מסתכלים בפרספקטיבה של 70 שנה – איפה היינו לפני 70 שנה? איפה היינו לפני 10 שנים ואיפה אנחנו היום? התקדמנו כל כך הרבה. כשאני התחלתי לעלות להר הבית, עלו להר הבית 100 יהודים בשנה. בשנת 2017 יש כבר 30,000 יהודים שעולים להר הבית. כיצד זה קרה? בגלל שיתוף הפעולה בין המשטרה, השלטונות ולאנשים. אם נעביר את החקיקה וכולם יוכלו לעלות להר הבית מחר בבוקר זה לא ישנה דבר ויחזור אלינו כבומרנג כפי שכפייה חוזרת כבומרנג, כפי ששינוי חוזר כבומרנג.

כאשר מתמודדים עם הפליטים אי אפשר לזרוק את כולם ביום אחד. צריך להיות עם ראש פתוח ולהבין שהם סובלים וצריך למצוא פתרון. צריך להיות מודעים גם לסבל של האנשים הגרים בתל אביב הסובלים ממה שקורה. ניסינו לפעול בצורה עדינה וזה חשוב מאד שתהיו איתנו כדי להצביע על חלק מהטעויות שלנו וכדי לעזור לנו במה שצריך לפעמים כדי להתמודד עם כל הנושאים האלה כמו שנגוסה הזכיר קודם לכן לגבי ההגירה מאתיופיה. לא יכולנו לעשות זאת בלעדי התמיכה שלכם.

אברהם, אני המום מאיך שאתה זוכר את המספרים המדויקים. כאשר הייתי הדובר של משרד הקליטה אברהם נהג להפגין נגדי ודרש שנביא יותר אתיופים ואנחנו חגגנו ארבע פעמים בתקופה שהייתי שר הקליטה. היה לנו אירוע מדהים בשדה התעופה וחגגנו את בואו של היהודי האחרון מאתיופיה. חגגנו ארבע פעמים עם ראש הממשלה נתניהו, עם ראש הממשלה שרון. אני ארגנתי את האירוע.

אני זוכר. אתה צודק.

הייתי שם כדי להזכיר לך שאתה טועה.

אני מאד שמח שאברהם נגוסה יכול להיות יו"ר הועידה הזאת בכנסת, שיולי אדלשטיין מהגר מרוסיה מכהן כיו"ר הכנסת ושרנסקי יכול להיות יו"ר הסוכנות. כל כך הרבה דברים מדהימים קורים. אל תשכחו לבקר אותנו לגבי הדברים הקטנים, אבל בואו נסתכל על הכול מנקודת מבט רחבה ותזכרו שהרבה דברים מדהימים קורים כאן. ההגירה שתרמה רבות לישראל והקהילה היהודית מסביב לעולם מזכירים לנו כמה תמיכה אתם מעניקים לנו כל יום.

חברים, אמרתי הרבה פעמים שכל יהודי בישראל נהנה כל יום מחדש מתמיכת יהדות העולם כשהוא הולך למרכז הקהילתי, כשהוא הולך למרפאה או בכל מה שהוא עושה. אז ננסה להזכיר לעצמנו כמה אנחנו זקוקים לכם, כמה אתם זקוקים לנו ואנחנו כגוף אחד נמשיך לעשות מאמצים לפתור את הבעיות ותאמינו לנו שאנחנו משתדלים לעשות את המיטב למרות שלפעמים אנחנו טועים. אף אחד חוץ מאשתי ז"ל אינו מושלם.

תודה. אני פיליפ שיין נשיא מועצת הרבנות (Rabbinical Assembly) ואני רוצה להחזיר אותנו לנושא העלייה. אני רוצה לומר לכם שבמשך 37 שנותיי כרב ההנאה הגדולה ביותר שלי היא לחתום על מכתבים לאנשים שעושים עלייה. חתמתי על 6 בשלושת החודשים האחרונים. אבל אני חייב לומר לכם שהאישה הצעירה האחרונה איתה נפגשתי לפני חודשיים, בזמן שחתמתי על המכתב שלה ונתתי לה אותו היא אמרה לי שהיא מקווה בחודשים הקרובים להתחתן עם אהובה שנמצא בישראל ואני אמרתי גוועלד, אמרתי לה שאני ברשימה השחורה. אני היחיד בחדר הזה שנמצא ברשימה השחורה, יש לי עמיתים שמתלוננים על זה שהם לא ברשימה השחורה, אבל אמרתי לה שאני חייב לשלוח אותה במורד הרחוב לרב האורתודוקסי שהיא מעולם לא פגשה. אני קברתי את סבה וסבתה של האישה הזו, אני מכיר את משפחתה במשך 40 שנה את כל הדורות. היא לא הכירה את סבה וסבתה, אבל אני הכרתי אותם ואני לא יכול להעיד שהיא יהודיה כדי שתוכל להתחתן כאן. אנחנו רוצים לעודד עלייה אבל זה מכשול בגלל שהיא ממש נעלבה שהיא צריכה לגשת לאדם זר לקבל מכתב. אני לא יכולתי לתת לה מכתב כי זה לא היה עוזר לה.

אתמול היה כאן הרב הראשי וצעקתי עליו בקול רם, שהרשימה השחורה הזו היא בושה לאנשים בישראל, בושה ליהדות, בושה לרבנות. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על ידי השתתפות בהפגנות עם רבי לופשטין. אחרי ההפגנות הרבנות הודתה שעשתה טעות והם טוענים שוב ושוב שאנחנו השומרים. אני מבטיח לך שאני אעשה כל מה שאני יכול כדי שהרשימה השחורה תיעלם. זו בושה וככל שהיא תיעלם מהר יותר זה יהיה יותר טוב.

אתמול היה לנו דיון חשוב מאד שנוהל על ידי אברהם נגוסה. אני חושבת שהרבנות בישראל מרשה לעצמה לעשות דברים שהם לא באחריותה, אף אחד לא העניק להם מנדט להחליט לגבי יהודי העולם מי יהודי ומי לא. חוק השבות עוזר לנו להחליט כאן בארץ. הם פשוט החליטו על דעת עצמם והתחילו עם הקהילה הרפורמית והקהילה הקונסרבטיבית ועכשיו הם עוברים לקהילה האורתודוקסית. היה די ברור שזאת הסיבה שחלק מהאנשים אינם ברשימה, בגלל שבקהילה שלהם יש מהר"ת או בגלל שיש להם איזשהו דיאלוג עם הקהילה הקונסרבטיבית לצערי הרב. הבהרנו שזה משהו שלא נסכים עליו, הם ניסו להגיד שזו לא רשימה אמיתית אלא סתם רשימה ואמרנו להם שהם לא יכולים להכין רשימה ולפרסם אותה. אנחנו מתכוונים לעמוד על כך ולהיפגש איתם שוב ושוב כדי להבטיח שיסירו את כולם מהרשימה המגוחכת הזאת.

בבקשה יידעו אותנו. כל אחד מכם, לגבי כל מכתב כל מסמך וכל עדות שלכם, במהירות האפשרית.

יש גם קונצנזוס כללי גם בקואליציה וגם באופוזיציה לגבי חציית קווים. כולנו נמצאים באותו צד שתומך בהפעלת לחץ על הרבנות לבטל את הרשימה הזאת ולשכוח אותה. קשה לשמוע על רשימה שחורה לגבי רבנים יהודים.

אני רוצה לומר משהו נוסף. דיברת על בירור יהדות כדי להוכיח שאתה יהודי. זה משהו שהתחיל רק בשנות ה- 90 וזה מעולם לא היה כך. כשאמי עשתה עלייה היית יהודי אלא אם כן הוכח אחרת, כיום כולם צריכים להוכיח שהם יהודים. זו משימה בלתי אפשרית. תודה לאל שזה לא היה ככה בשנות ה- 50 וה- 60, אחרת אף אחד לא היה עושה עלייה אחרי השואה.

אני חושב שזה מאד מעודד לשמוע את התגובה הזאת מחברי הכנסת. אני חייב לציין שזאת מוסיקה לאוזניי. אני רוצה להציג את בטי אהרנברג מהקונגרס היהודי העולמי (WJC).

תודה. האם תוכלו לעדכן אותנו בקשר לעליית יהודי צרפת? חברת הכנסת קסניה דיברה על אנטישמיות וגם בצעירותי, חבריי ואני התלהבנו מאד מרעיון העלייה מצפון אמריקה. הייתי רוצה לדעת מהי הסטטיסטיקה לגבי העלייה מצפון אמריקה ומה אנחנו יכולים לעשות בצפון אמריקה כדי להגביר את ההתלהבות מהעלייה?

אנחנו יודעים שבשנתיים שלוש האחרונות גדלה ההגירה מצרפת. אמנם יש עליות ומורדות מדי פעם, כתוצאה מהבעיות שיש שם וגם מהבעיות הנובעות מהמצב בארץ, אולם כפי שאנחנו יודעים, משנת 2015 ממוצע העולים נע בין 27,000 ל- 30,000 מהגרים בשנה. ההגירה הרוסית היא בין 7,000 ל- 8,000 מהגרים בשנה יחסית לגודל האזור. אני לא יודע במדויק את המספרים אבל אני חושב שזה בין 7,000 ל- 8,000 בשנה.

הוועדה הזאת עובדת ללא לאות בניסיון להקטין את הבירוקרטיה, בעיקר בעניין המעמד של יהודי צרפת במה שקשור לענייני תעסוקה. זו הסיבה שהסרנו חלק מהמכשולים של הכרה בתארים שלהם, כמו למשל רופאי שיניים ורופאים, שינינו את החוקים המגבילים ואני מקווה שעכשיו יש שיפור שגם יעזור לנו לעצור את רוב היהודים מצרפת מלהגר לקנדה או ללונדון לפי המידע שקיבלנו ולכוון אותם לישראל. זאת המציאות בכל מה שקשור להגירה הצרפתית.

לאחרונה נשלחה משלחת של חברי כנסת במימון הסוכנות היהודית, לביקור בקהילה היהודית בצרפת וביקור זהה לזה ייערך בארה"ב ביחד עם JAFNA. זה חלק מתכנית חינוך חברתית שאנחנו מנסים לערוך בשיתוף עם חברי כנסת אחרים, במטרה להביא בפניהם את התמונה הכללית בכל מה שקשור ליהדות התפוצות. נפגשנו עם קבוצה של 25 יהודים מפריז שצריכים להגיע לארץ ושמענו על הבעיות שלהם. יש כיום בערך 25,000 יהודים שמגיעים מדי שנה מצרפת. המספרים ירדו קצת אבל אנחנו עושים מאמצים רבים להביא כמה שיותר יהודים לישראל. רובם, כדי לשמור על העסקים שלהם, ממשיכים לטוס לצרפת לעבודה בעוד משפחתם גרה כאן והם חוזרים כל סוף שבוע. יש כל מיני צורות לעלייה החדשה הזאת. המספרים עדיין משמעותיים אבל לא גבוהים כמו שהם היו לפני כמה שנים. גם ממשלת צרפת לא ממש מרוצה מהעניין, הם מנסים לשכנע אותם להישאר בצרפת.

ומה בקשר לצפון אמריקה?

אתה מכיר את המספרים מצפון אמריקה?

אני לא מכיר את המספרים המדויקים. ארגון "נפש בנפש" עובדים על העניין, אבל אני לא יודע את המספר המדויק בשנה.

תודה. מר מלקולם הונליין.

אני רוצה לשאול מה הן הבעיות המרכזיות. נחמן ואני כבר דיברנו על כך לפני הרבה שנים עם חברים נוספים על אבטחת הקהילה היהודית. לנוכח העלייה באנטישמיות בנינו ביחד עם הפדרציה היהודית אמריקאית, JFNA, רשת קהילתית מאובטחת. אבל אחד מהדברים החשובים שהכי חסר זה התיאום המלא כאן עם ההערכה המשותפת של הקואליציה הגלובלית נגד אנטישמיות, אבל זה לא קשור לביטחון. אני מאמין שצריך לתת לזה עדיפות עליונה. אנחנו מנסים לעשות זאת בארצות הברית בקרב כל הארגונים אבל אנחנו לא מתקרבים לכך כמו ארגון ה-CST באנגליה ובמקומות אחרים. העובדה היא שניסינו כאן יותר מפעם אחת ליצור קואליציה משותפת, קואליציה עולמית כדי לעבוד על תיאום פעולות אבטחה. אנחנו רואים שיש יותר בעיות אבטחה באירופה אבל גם בארצות הברית, בדרום אמריקה וכמעט בכל מקום וישראל לא מספקת תמיכה ותיאום פעולות. אני שואל את הוועדה אם אתם יכולים להגדיל את שיתוף הפעולה. לנו אין את האמצעים ואת המודיעין שיש לכם, אבל לכם יש הרבה מה לתרום. אנחנו לא מבקשים שתבואו למדינה שלנו לעשות זאת, אבל אנחנו מבקשים מכם לשתף קהילות אחרות במידע שלכם כי אנחנו לא רוצים בעוד כמה שנים להסתכל אחורה ולהגיד היינו צריכים לעשות יותר.

אתה חושב שקיימת עלייה בסכנה ליהודי ארצות הברית?

אני חושב שקיימת עלייה בבעיות הביטחון של היהודים בכל מקום.

נוסיף את הנושא לסדר היום של הוועדה ונראה מה אפשר לעשות.

טוב, אין לנו יותר זמן לשאלות.

אולי עוד הערה אחת לגבי השאלה שלך. קיימנו בנושא הזה דיונים בוועדה הזו, הזמנו מנהיגים יהודיים מאירופה והזמנו גם חברי פרלמנט מממשלות שונות שמהם ביקשנו שלושה דברים: חינוך, חקיקה ואכיפת החוקים, זאת כדי לחזק את ביטחון הקהילה היהודית.

תודה. לא נשאר לנו הרבה זמן ואני רוצה להזמין את נשיא HIAS מארק הטפילד, להציג את דבריו בפני חברי הוועדה.

שמי מארק הטפילד ואני הנשיא והמנכ"ל של HIAS שנוסדה לפני 140 שנה, מה שאומר שהיא מבוגרת פי שתיים ממדינת ישראל. במחצית הראשונה של חיי הארגון היינו צריכים לעבוד מאד קשה מכיוון שלא היה ליהודים בית משלהם. היום מדינת ישראל, ובמיוחד עבודתכם בוועדה זו עוזרת לנו להשלים את המשימה שלנו ולהתפתח מסוכנות שעוזרת לפליטים בגלל שהם יהודים לסוכנות שעוזרת לפליטים בגלל שאנחנו יהודים. לכן רציתי להודות לכם על מנהיגותכם, ואני רוצה להודות לחברי הכנסת על השתתפותכם היום ותרומתכם לדיון. תודה רבה.

הענקת אות כבוד למנהיגות ליו"ר הוועדה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:04 ונתחדשה בשעה 11:10.)

אין ספק שלא צריך להציג את הנואם הבא, אולם כנשיא NCSEJ יש לי את הזכות הגדולה להציג אדם שיש לו קשרים אדוקים עם הארגון שלנו. מערכת היחסים שלנו התחילה עוד מתקופת מסורבי עלייה ואסירי ציון, יולי אדלשטיין היה גם וגם. הוא שהה 3 שנים בבית סוהר ורק חיכה לעשות עלייה, מה שלבסוף קרה בשנת 1987. יולי אדלשטיין הוא חבר כנסת משנת 1996 ומשרת בכהונתו השנייה כיו"ר הכנסת. הוא מחויב עמוקות לאיחוד הקהילה היהודית וחבר ותיק של ועידת הנשיאים. קבלו בבקשה גיבור אמיתי של העם היהודי, יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין.

תודה רבה. תודה על ההקדמה, ברוכים הבאים לכנסת. בתפקידי כיו"ר הכנסת אני רוצה לברך אתכם באופן רשמי. חשוב לי מאד להיות אתכם – מלקולם, סטיבן, נואל, חברים. אני מאד מעריך את העובדה שאתם מגיעים לארץ ונפגשים עם אנשים שונים, עם נבחרי ציבור ומומחים. אני חושב שאנחנו מאד אוהבים לדבר על זה שאנחנו משפחה יהודית שאמנם מפוזרת ברחבי העולם, אבל עדיין משפחה ואני חושב שכדי שזה לא יהיה רק סיסמה חשוב שנשמור על קשר אחד עם השני.

במשך הרבה זמן הייתה תוכנית מדור חיפוש קרובים בישראל, מחלקת מיוחדת באחד ממשרדי הממשלה לחיפוש קרובים. אנחנו לא רוצים להגיע לזה. היו מספיק נסיבות טרגיות אפילו בימי חיינו ומספיק סיבות שגרמו למשפחות להתפזר וללכת לאיבוד. אנחנו חייבים להיות בקשר ולדון בנושאים ולעדכן אחד את השני. אני חושב שאתם לא צריכים עדכון שלי לגבי המצב בישראל. כבר פגשתם רבים מעמיתי ושמעתם כל מיני דברים. כל שנה אנחנו נפגשים וכל שנה אנחנו דנים בכל ההתפתחויות האחרונות בהם אני בטוח שהתעדכנתם. יש לנו שכנים חדשים ואיזור ואנחנו צריכים להתמודד עם זה כל הזמן. בכל מה שקשור לשיחות התיאום ראוי ראש הממשלה למילה טובה לגבי התיאומים שהוא מנסה לעשות עם מוסקבה לגבי נוכחותם בסוריה. אני לא בטוח שיש לנו את אותם מטרות אסטרטגיות, אבל בכל מה שקשור לטקטיקה ואם לשפוט לפי העובדה שלא היו היתקלויות בין הכוחות הפועלים באזור כל כך קטן זה מדבר בעד עצמו מבחינת תיאום טקטי. כמו שאמרתי, גם בטווח הרחוק נצטרך להתמודד עם אתגרים קשים בכל מה שקשור לסוריה.

השכנים החדשים שלנו, שהם לא ממש חדשים אבל היום רואים אותם יותר – האיראנים, שזה סיפור אחר לגמרי. אני לא צריך לחזור על כל המצב המתמשך הזה. הם החליטו להיכנס למרחב האווירי שלנו ודרך אגב זו הייתה מטרה מאד מוגדרת. זו לא היה ניסיון לבחון אותנו, זו הייתה משימה ותודה לאל שהמטוס זוהה והופל על ידי חיל האוויר הישראלי. וכרגע אנחנו מנהלים קמפיין בינלאומי כדי להסביר את הדברים הכול כך ברורים לנו. האיראנים נמצאים כאן כדי להביא לחוסר יציבות והמצב גרוע גם כן בלעדיהם. המאמצים שלהם מופנים ליצירת כאוס מוחלט באיזור. כבר נאמר שהאויב של האויב שלי הוא חברי ולפתע חלק מהארצות באזור הבינו הרבה יותר טוב שישראל היא חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה במזרח התיכון. לכן, הקשרים שלכם ואני מבין שביקרתם במדינות השכנות, אבל אני מאמין שבמצב המסוכן הזה מבחינה צבאית יש אפשרויות. כמו שאומרים, בכל משבר יש אפשרויות והזדמנויות ואני מקווה שנוכל להשתמש בכמה מההזדמנויות האלה, לי עצמי יש קצת ניסיון בנושא הזה.

יש אנשים באזור הזה שהם יותר פתוחים לשוחח עם הישראלים, לשתף דברים עם הישראלים. לרוע המזל העולם נמצא בתוהו ובוהו בו מתרחשים אירועים רגישים יותר, בעיקר בכל מה שקשור לביטחון. אני יכול לומר שיותר קשה לשתף תוכנה בין חברי פרלמנט המטפלים באווירה תרבותית אלימה, חינוך או כיוצא בזה מאשר ועידות סגורות הדנות בנושאים ביטחוניים. אבל כאדם אופטימי אני בטוח שנגיע לשם במוקדם או במאוחר.

אני רוצה לגעת בעוד כמה נושאים. ראשית אני מאד גאה שאנחנו כבר לא אומה בפני עצמה, אבל אני חייב לומר שלראש הממשלה מגיעה מילה טובה על כך שהוא משקיע הרבה במעמדה הבינלאומי של ישראל וגם אנחנו בכנסת ובפרלמנט משתדלים לתרום את חלקנו. אני חייב לציין שרק בחודש שעבר קיימנו ועידה בה השתתפו חמישה דוברים מחמישה פרלמנטרים שונים באפריקה שהתארחו בכנסת בו זמנית. לצערי היו כמה ביטולים של הרגע האחרון מסיבות טכניות ולא פוליטיות וזו הייתה ועידה מאד מוצלחת בה נעשה שיתוף של הפרקטיקות הכי טובות ונוצר שיתוף פעולה אותו נמשיך לבנות. ישנה שם דרישה מתמשכת למשלחות פרלמנטריות בנושאים שונים מביטחון פרלמנטרי, שהוא מאד רלוונטי במדינות מסוימות, ועד חקיקה, שיתוף פעולה פרקטי, חקלאות וכו'.

אני יכול לומר היום בגאווה שבפעם הראשונה מזה 70 שנה מתקיימת ועידה שתי קומות מעלינו בה משתתפים 28 מומחים מפרלמנטרים שונים ברחבי העולם. פקידים, מזכ"לים, מנכ"לים מכל הארצות משתתפים וועידה הזו ואני חייב לציין שזה מחזה מדהים. נאמתי בפניהם לפני שעה בערך ואני חושב שבכל מה שקשור לשיתוף פעולה פרלמנטרי אפשר לקבל את כל מה שיש לישראל להציע מבחינת יוזמה זה מאד מחמיא לראות את הבעות הפנים של רבים מהם כשהם למדו שלמרות שהפרלמנט שלנו הוא הכי צעיר בעולם הוא המוסד המוביל בישראל בכל מה שקשור להעסקת נכים, המוסד שרק לפני כמה חודשים הפך להיות המוסד הכי שקוף במדינת ישראל. שוב, כל הדברים הללו נראים כמובן מאליו עבורנו אבל היוו חדשות לכל הנציגים שביקרו כאן. אנחנו מדברים על שיתוף פעולה עם מעצמות וממש עכשיו היה יום השואה. ימי זיכרון מיוחדים נערכו בעשרות פרלמנטים ברחבי העולם. ללא העזרה של מומחים בפרלמנטים האלה זה כנראה לא היה קורה, לכן עבורי זה לא פחות חשוב מלבנות יחסים טובים עם הרבה עמיתי ברחבי העולם. דרך אגב, האנשים שנמצאים שם בזמן שהדובר מדבר זו במה מעולה עבורנו.

עוד מילה לגבי אירוע נוסף שחלקכם אולי ראיתם וכולכם מכירים אותו – הנאום ההיסטורי של סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס כאן בישיבת כנסת. אגיד משהו מנקודת המבט שלי. בעקבות היכרותי עם מייק פנס לא הופתעתי מנאומו הפרו ישראלי. לא הופתעתי בצורה חיובית מאמירות החזקות של סגן הנשיא. אני שמתי לב למשהו אחר. הנאום נגע בכמה נושאים. בכל פעם שסגן הנשיא דיבר על ירושלים ולהעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, 90% מחברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, עמדו ומחאו לו כפיים. חוץ מהרשימה הערבית המאוחדת ומרץ, כל שאר המפלגות כולל יש עתיד עמדו ומחאו כפיים. בכל פעם שהוא דיבר על איראן והסכנה הגרעינית, 90% מחברי הכנסת עמדו ומחאו לו כפיים. היה ניסיון למחות על ידי כמה מחברי הכנסת, אבל רובם עמדו ומחאו כפיים כדי לתת כבוד לסגן הנשיא.

בפגישתנו לאחר הנאום אמרתי לסגן הנשיא שמבחינתי זו קריאה לפעולה בגלל שאנחנו מדברים הרבה על הזדמנויות היסטוריות שיש לנו כרגע, חלון הזדמנויות כפי שהוצג על ידי עמדת ארצות הברית. ישנן שתי דרכים להתמודד עם זה. זוהי הזדמנות היסטורית, בוא ננסה לתפוס מה שאנחנו יכולים, זאת ההזדמנות שלנו. הכול מבוסס על קונצנזוס רחב בישראל. אם נחפש היטב נוכל למצוא עוד מספר נושאים עליהם יש קונצנזוס גדול מאד בקואליציה ובאופוזיציה. אין לי כרגע הצעות פרקטיות אבל אני חושב שאם אנחנו רוצים להשיג משהו בשנה הקרובה מבחינה בינלאומית, אזורית או גלובלית אנחנו קודם כל צריכים לבדוק מהם הנושאים שזוכים להסכמה של רוב נבחרי הציבור בכנסת, כלומר של הציבור הרחב בישראל ואז לנסות לעבוד עליהם עם הממשל האמריקאי כדי לקדם אותם.

אני עדיין זוכר את התמונה הגרפית שאין הפרדה בין הספסלים של הקואליציה והאופוזיציה – בשבילי זה היה מדהים. הנושא האחרון אותו אזכיר זה נושא שכולנו מכירים. לעתים קרובות בזמן האחרון זהו חלק מסדר היום. אני מדבר על היחס של ישראל ליהדות התפוצות ואפשר לומר זאת בצורה של סיסמה. לרוע המזל אני לא יכול לדווח על שינויים רבים. אני מדבר על לפני שנה או שנתיים ובחלק מהמקרים הנושא לא השתנה, בהחלט נושא הכותל וחוסר בפתרונות למצב שם. כולנו מגיעים מעמדות שונות אבל אין ספק שיש שם בעיה. כל מה שקורה עכשיו והממשלה גוררת את רגליה בכל מה שקשור למציאת פתרון ושוב, באופן כללי אני לא אוהב את מה שעלול לקרות שההחלטה תיעשה על ידי בית המשפט במקום שנציגי העם יחליטו לגבי הפתרון. אני לא חושב שזו התפתחות טובה למדינת ישראל, שכל אחד יכול ללכת לבית המשפט או לבג"צ ולקרוא תיגר על החלטות הממשלה. אני לא חושב שתהיה סיבה לקרוא תיגר על ההחלטה אם היא תיעשה על ידי הממשלה.

אומר משהו אישי כי כולנו חברים טובים כאן. השורה התחתונה שלי תמיד הייתה שאתם אלה שצריכים לקחת את האחריות, לבקר יותר בכנסת, לדבר עם חברי כנסת, לדבר עם שרי הממשלה, להסביר את המצב, את המורכבות, את מבנה יהדות התפוצות וכו'. ואני עדיין עומד מאחורי המילים האלו. אבל, הכוונה שלי בחדר זה ובחדרים אחרים בכנסת מביאים אותי לאחרונה יותר ויותר למסקנה, מסקנה מצערת אני חייב לומר, שאתם כמנהיגי ארגונים אמריקאים שונים חייבים גם לשים לב למה שקורה בבית. בכל פעם שאני מנסה להעמיק את הדיאלוג, כשאני מדבר עם נציגי הסוכנות היהודית, עם חלק מראשי הזרמים הדתיים שמגיעים מארצות הברית ורבים אחרים, כשאני אומר להם שהבעיה יותר עמוקה מכל הסיסמאות שמפריחים באוויר הם מדברים על הפוליטיקה והמדיניות של מדינת ישראל, הם מדברים הרבה על כך שהסקרים והמחקרים שהם עשו ועל כך שלולא הפוליטיקה הישראלית והמצב בישראל היה יותר קל לדור הצעיר שלנו להזדהות עם ישראל.

כאן נתקבלתי בבעיה פשוטה. אני מכיר כמוכם תוכנית שנקראת "תגלית" ואני מכיר את כל הסקרים שהם עושים אחרי שמשתתפי התוכנית חוזרים לארצות הברית. ואני מכיר היטב את כל הסיסמאות על "חוויה משנה חיים" ואז אני הולך לאיבוד, מכיוון שאלה אותם ילדים מהקמפוסים שהיו להם את כל הבעיות האלה עם ישראל והם לא רצו להזדהות עם ישראל בכלל שישראל עושה כך או אחרת ואז הם מגיעים לטיול קצר של 10 ימים בישראל ואז הם חוזרים ואומרים: היי, אנחנו רוצים להזדהות עם המדינה הזאת, זוהי מדינה כל כך טובה, אנחנו רוצים לחזור, אנחנו רוצים להתחתן עם יהודיה ואנחנו רוצים את זה וכו'. אני מניח שכמו שאמרתי, העניין עמוק יותר ויכול להיות שהדבר נובע מדברים שקורים בתוך המשפחה, בתוך מוסדות הלימוד, בתוך בתי כנסת בהם הרבי לא בהכרח הופך את ישראל לחלק מהדיון אלא מדבר על כל הזרמים וכל התנועות.

מבחינתי, זה כל כך ברור לבוא לחבר שלי ולהגיד לו בוא נדבר קצת יותר לעומק ומחר נמצא סוף סוף פתרון לבעיית הכותל. האם זה אומר שיחסי התפוצה הישראלית תהיה על רמה שונה לגמרי ממש מאותו יום? לא צריך אף אחד אחר, מימון סגור כי הכול יהיה בסדר? זה כמו קיר. כמו שאני אסיים את המונולוג הזה ואז שאלות בבקשה והאנשים יגידו אחד אחרי השני: ובכן מר יו"ר הכנסת אתה חייב להבין, מבחינתנו הכול בסדר. זה רק ישראל, הממשלה שלכם, המדיניות שלכם, הכנסת וכו'. אנחנו בסדר והילדים שלנו הכי טובים. אנחנו מעניקים להם חינוך ראוי, אנחנו עושים הכול. בשבילנו ישראל היא חלק מהזהות שלנו, בשביל הילדים שלנו ישראל היא חלק מהזהות שלהם, זו רק הבעיה שלכם. בפעם האחרונה שבדקתי שני מונולוגים לא הופכים להיות דיאלוג אחד. כולנו צריכים איכשהו להגיד בסדר, משחק האשמות.

אתם יודעים, אני יכול לשאת עכשיו מונולוג ארוך על מה לא בסדר לגבי נושאים שונים והדבר האחרון שאתם יכולים להגיד עלי הוא שאני לא מעורה במה שקורה בתפוצה. אני לא שם, זאת המשפחה שלנו, התחלנו עם זה. אני יודע כמה ישראל יקרה לליבכם. פעם אחת בואו לא נאשים אחד את השני ונבדוק קודם כל מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות באופן אישי בביתו ונשאיר את הדיאלוג פתוח. כמו כן נמשיך לדבר עם חברי כנסת ושרים. לא לכולם יש מספיק ידע על התפוצה, לא כולם מודעים לאתגרים שאתם כמנהיגי היהודים מתמודדים איתם. אבל קודם כל בואו לא נגיד: אני? לא הילדים שלי, הכול בסדר, הכול נפלא. אני חושב שהגישה הזאת כפי שכבר אמרתי היא לא מאד מועילה. זה לא רק לגבי האי שמפריד בינינו אלא לגבי זה שכל אחד מאיתנו יתחיל יעשה בדק בית ויבדוק מה קורה אצלו בבית.

תודה רבה לכם.

אדוני יו"ר הכנסת, טוב לראותך שנית. יש לי שאלה אחת אליך שארצה שתתייחס אליה בתור אחד שידע והיה מעורב במשך הרבה זמן, אחד שהיה המייסד את התנועה הגלובלית נגד אנטישמיות, בכל הנושאים שעלו בפולין ובארמניה. במשך הרבה שנים דיברנו על האנטישמיות החדשה, על הדמוניזציה של ישראל, המוסר הכפול איתו מתמודדת ישראל. היום ראינו עלייה משמעותית באנטישמיות המסורתית במקומות בהם לא ראינו אותה המון זמן. מה אתה שומע מעמיתך בפרלמנט הפולני, הבולגרי ובמקומות אחרים? כיצד הם מסבירים מה שממשלתם ואחרים עושים היום?

מניסיוני, אני יכול להגיד שיש הכחשה גורפת. מרק, אני חושב שנגעת כאן בנקודה חשובה מאד. אנחנו, וגם אני, דיברנו במשך שנים על האנטישמיות החדשה ועל איך עושים דמוניזציה לחיילי ישראל וכשהם לא יכולים להגיד יהודון מסריח הם אומרים כמה גרועים החיילים שלנו ואני משתמש בשפה מכובסת. היום המצב שונה. פולין הצביעה ביחד עם ישראל בהרבה פורומים בינלאומיים. בולגריה היא לא מדינה אויבת של ישראל ככל הידוע לנו. אנחנו חוזרים לצורה הקלאסית של אנטישמיות וכמו שאמרתי הכחשה גורפת.

הייתי בביקור רשמי בפולין ביוני האחרון ולצערי, למרות שמדובר בעניין עצוב ורציני אשתמש בבדיחה כדי להסביר את העניין. זה היה כמו דיאלוג בין שני אנשים חרשים כמו בבדיחה הרוסית שהולכת ככה: אני הולך לדוג. לא, אני הולך לדוג. או, חשבתי שאתה הולך לדוג. ככה דיברתי עם עמיתי הפולנים. אמרתי שכולנו צריכים ללמוד לקח מהשואה ולהתייחס ברצינות לכל מה שקרה שם ואני כמובן מדבר בתקינות פוליטית ולא מאשים אותם כמובן, אלא אומר להם לבדוק מה כל מדינה עשתה בזמן השואה ולוודא שהאומות שעזרו יקבלו את ההערכה המגיעה להם ומשהו יעשה למשתפי הפעולה ואז אחד מעמיתי שעמד לידי אמר, העם הפולני כולו, קתולים, יהודים, צוענים סבלו תחת הכיבוש הנאצי ואנחנו הקורבנות האולטימטיביים של הנאצים. כמו שאמרתי, הכחשה גורפת.

אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו במקרים כאלה. אני גם בקשר ואני גם משתמש בקבוצת חברים בפרלמנט הזה כדי להעביר את המסר. אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה כי אנחנו התרגלנו לאויבים הנחבאים של מדינת ישראל שהם אמיתיים ואנטישמים וזה שונה לחלוטין. המדינות האלה אפילו נעלבות ואומרות: היי, אנחנו החברים שלכם.

כדי להוסיף על כך, זה לא משהו שהתכוונת אליו, אבל אנחנו מתמודדים עם אותו אתגר עם כל מיני מפלגות ימין קיצוניות באירופה שמביאים את אותו המסר שהם מנסים לדבר עם מנהיגי ישראל ללא הצלחה ברוב המקרים. הם אומרים שהם חברים שלנו ואנחנו משתפים איתכם פעולה ואתם משתמשים בסיסמאות ומצביעים עלינו. למה אתם עושים את זה? ושוב פעם אנחנו צריכים להיזהר. לא מזמן הייתי במצב דומה באוסטריה ואמרתי למי שניסה ליצור איתי קשר שאין בכלל בעיה, שיביא לי מכתב ממנהיגי הקהילה היהודית המקומית שאתם בסדר ואז נדבר. לצערי או לא לצערי הקהילה היהודית המקומית קראה לילד בשמו ואמרה להם בדיוק איזה סוג של אנשים הם. אלו האתגרים שלנו כרגע.

מר יו"ר הכנסת תודה על השתתפותך. היה מאד מעניין לשמוע אותך מדבר ברהיטות על הנושא. פתחת את הדלת בנוגע ליהדות התפוצה ויהדות אמריקה ואני רוצה להרחיב בעניין. אני לא בטוח שהתייחסת בזלזול לעניין אבל אני רוצה להרחיב אותו מבחינת כמה מחקרים, מבחינת הקמפוסים, מבחינת יהדות אמריקה, מבחינת נוער באופן כללי, מבחינת ישראל ואפילו מבחינת אוונגליסטים צעירים שכביכול אינם קרובים לישראל (לא ברור). לכן, אינני יכול לתת לך תשובה על מה הנושא אבל זה נושא רציני מאד. אין לך שום בעיה עם הקבוצה הזאת כאן, אבל אלה שאינם כאן ואלה שעדיין קצת מודאגים לגבי ישראל, התייחסת מקודם לנושא בית המשפט, הניסיון לשנות את החוקים בבית המשפט על ידי חקיקה. גם לזה יש השפעה מבחינת הקטנת ערך הדמוקרטיה מנקודת המבט הישראלית. אני חולק איתך את הדאגה העמוקה לגבי שמירת ישראל חזקה ביחד עם אמריקה ואני מקווה שאתה ועמיתך תוכלו להתמודד יותר טוב עם העניין.

בהחלט סימור. קודם כל נחמד לראות אותך שוב ולראות את המסירות שלך לעניין לאורך השנים. אומר שני דברים. קודם כל, לגבי שאלת החקיקה והדברים המתרחשים כאן בכנסת אשתמש במקרה שקרה לי לא מזמן כדוגמה. ביום השואה הייתי בפרלמנט האירופאי בבריסל והפרלמנט הבלגי החליט לראשונה לקיים אירוע לכבוד יום השואה והם הזמינו אותי להיות האורח שלהם ולנאום שם. לאחר הטקס המרגש השתתפתי בפגישה ביחד עם כמה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שליוו אותי. נפגשנו עם שר החוץ הבלגי ואתה יכול לתאר לעצמך מה היה שם.

אחד מהם, לאחר שהסביר שהוא חבר של ישראל, שאל שאלה ואמר שהוא מודאג לגבי חקיקות מסוימות שפוגעות בדמוקרטיה הישראלית. הוא לא נתן הרבה דוגמאות אבל הוא הזכיר כמה חוקים. אתה יודע, זה לגיטימי מדי פעם לאבד את הסבלנות ועניתי לו, אתה יודע מה? גם אני דואג לגבי כל החוקים האלה שפוגעים בדמוקרטיה. למשל, הדבר הנורא הזה ששוטרים רדפו אחרי נשים לבושות בורקיני בחוף הים ונותנים להם דוחות ואפילו עוצרים אותן, מעכבים אותן. רגע, אני מצטער, זה לא קרה בישראל זה קרה באירופה. אז אמרתי, רגע הגדרת ברית מילה כהתעללות בילדים זה מזעזע. רגע, מצטער זה בעצם קרה בפרלמנט של המועצה האירופאית ולא בישראל. וגם שחיטה כשירה ועוד דברים. אני יודע שהתנהגתי כמו ליצן, אבל במקרים מסוימים אתה לא יכול לתת תשובה רצינית. אבל כדי לתת לך תשובה רצינית כי אינך מועידת החוץ של הפרלמנט הבלגי אומר שאף אחד מהחוקים שאתה מדבר עליהם אי פעם עבר. אלו היו רק הצעות לחוקים או כמו שקודמי, שהיום הוא נשיא מדינת ישראל אמר, חקיקה-הצהרה.

אז אף אחד מהם מעולם לא עבר. דרך אגב זה לגיטימי להעביר ביקורת ולנסות לפעמים לשנות דברים מסוימים דרך בתי המשפט, זה לא בהכרח הופך אותך לפאשיסטי. אבל כל הנושאים הגדולים האלה אותם אני רואה מדי פעם בעיתונות ולפעמים הם מדווחים למשל יהיה חוק בו ראש הממשלה ימנה את כל שופטי בית המשפט וכד'. אף אחד לא ממש מתכוון שזה יגיע לקריאה ראשונה. זו סתם הצהרה של הנשרים. לכן אני חושב שאנחנו חייבים לעבוד בצורה יסודית ועלינו לקחת בחשבון את ההשלכות הבינלאומיות ובטח היהודיות לגבי כל מה שאנחנו עושים ואפילו דנים, אבל עלינו גם להיות מאד מדויקים.

הדבר השני שרציתי להגיד לך סימור, שאמרת משהו שחשוב לי להזכיר. אמרת שאין לנו בעיה עם הקבוצה הזאת אבל יש אנשים אחרים וכו'. תמיד היה לנו את הוויכוח על להיות פוליטיקאי כל כך הרבה זמן. אנשים תמיד צוחקים עלי שהרעיון הכי אהוב עלי אפילו במערכת בחירות היא להטיף למומרים. אני רציני, אני אפילו לא מחייך כשאני אומר זאת כי אנחנו לפעמים מאמינים שהמעורבות העיקרית שלנו צריכה להיות עם האויבים שלנו ואלו שאינם תומכים בנו ואנחנו צריכים לצאת והושיט להם יד וכד'. לא.

אני מדבר אליכם כפי שאני מדבר עם כל הקבוצות האחרות המגיעות לכן בהבנה צלולה שהם חברים של ישראל, שהם אנשים שאכפת להם ושהם רוצים לראות שהדברים מתפתחים בכיוון הנכון. זה בדיוק המסר. לכל אחד מכם יש חברים ועוקבים וארגונים ולכן זה כל כך חשוב לי להעביר את המסר הזה כאן. אני לא יכול להחליף את הרבי בבית הכנסת שבקרוב, בפסח, יגיע לבית הכנסת וידבר עם 500 או 1000 אנשים. אני רוצה שהוא ידבר איתי כדי שאוכל לשכנע אותו שיהפוך את ישראל לחלק מהדיון בזמן הדרשה. זה הרעיון.

אני רוצה להודות לך מר יו"ר הכנסת על הנאום המרשים שלך. אני רוצה להתמקד במה שהתחלת לדבר עליו בנוגע לאיראן ורוסיה. כמובן שאף אחד אחר לא מנוסה כמוך לאור הניסיון שלך. אני רוצה לדעת האם רוסיה טובה או רעה ולמה אנחנו צריכים לצפות מסוריה ומאיראן - - -

לא, אנחנו מחייכים בגלל שאתה יודע. אני יכול להבחין בכמה דוברי רוסית היושבים ליד השולחן ואני יכול להזכיר להם פתגם עתיק על הניסיון להבין את רוסיה. אני לא מבין את רוסיה, אף אחד לא מבין את רוסיה. אבל בנימה רצינית אומר שאנחנו שומרים על תיאום ויחסים עם רוסיה. אני בעצמי אין לי על מה להתלונן בגלל שאחרי תקופה של חיזור ורדיפה הוזמנתי לרוסיה על ידי עמיתי הרוסי והייתי המנהיג הישראלי הראשון והיחיד שנתבקש לנאום בפרלמנט. זה אף פעם לא קרה, לא עם רבין ז"ל או שרון ז"ל או נתניהו ואף אחד מקודמי או מנשיאי המדינה. אני מנחש שהם קיוו שאדבר ברוסית ולכן דיברתי בעברית בחלק מהזמן.

אני חייב לומר שאנחנו שומרים על יחסים איתם אבל חשוב מאד להבין דבר אחד. רוסיה פועלת למען האינטרס הרוסי מבלי כל סנטימנטים לישראל, לסוריה או לאף אחד אחר אפילו שזה מה שהם אומרים. אנחנו צריכים לנסות לנתח את זה ולהבין את זה. לכן, בטווח הקצר, כפי שאמרתי, אנחנו מתואמים. בטווח הארוך, אומר בכנות, אני לא יודע. החדשות הטובות הן שלפחות בטווח הקצר הם החברים הטובים של האיראנים ושל הסורים, אבל בטווח הארוך אני לא בטוח שהם יישארו חברים מכיוון שהאינטרסים שלהם יהיו מנוגדים באיזשהו שלב.

הדבר האחרון שאגיד על הנושא הוא שאנחנו חייבים להבין שהם כאן כדי להישאר. הם לא ייעלמו מחר, הם לא יארזו מחר ויעזבו. מעתה והלאה אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הנוכחות שלהם וכפי שאמרתי הם שכנים חדשים שצריך לקחת בחשבון.

תודה רבה על הזמן שהקדשת לנו ועל הערותיך. יש לנו מסורת של הענקת מתנות אבל אתה מאד מיוחד לכן יש לנו שתי מתנות עבורך.

יש לי את הזכות והכבוד היום להגיש לך ספר שנכתב על ידי ידידנו והמורה הרוחני שלי יולי קושרובסקי שהלך לעולמו לפני מספר שנים. הספר פורסם באנגלית לפני כמה חודשים על ידי הוצאת אוניברסיטת סירקיוז ופרק שלם מתוך הספר מוקדש למורה לעברית צעיר שהגיע מהגולג ולאחרונה התמנה ליו"ר הכנסת.

זה כבוד גדול, תודה רבה.

אני רוצה שתפגשו חברת כנסת מאד מיוחדת, חברה מאד טובה שלנו שהייתה איתנו בשנה שעברה. מכיוון שהיא נמצאת כאן חשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת להזמין את עליזה לביא לומר כמה דברים. רבים מכירים את ספר התפילה שהיא כתבה. היא ברוכת כישרונות וגם מאד מסורה ליהדות התפוצות. היא באה רק להגיד שלום אבל חשבתי שיהיה לכם חשוב לשמוע כמה דברים מאחת המנהיגות של הכנסת ואת תפיסתה לגבי חלק מהנושאים עליהם שוחחנו ושאני יודע שהם גם חלק מסדר היום שלה.

שלום, שמי עליזה לביא ואני שמחה להיות כאן איתכם. יש לנו יום עמוס בכנסת כפי שאתם בוודאי יודעים ומזל שהיו לי כמה דקות לבוא ולברך אתכם, במיוחד בתקופה הזאת. לפני שבוע פגשתי את חבר הקונגרס האמריקאי טד דויטש, שבתו ביקרה במשרדי שנה שעברה. מאז שהתמניתי לחברת כנסת יש לי שני מתנדבים מאמריקה המגיעים מחלק מהפרויקטים כגון "מסע" או מכון הרטמן או מתוכניות אחרות. הסיבה לכך היא שמהרגע הראשון שהגעתי לכנסת הבנתי שיש לי קול ואני מייצגת את האנשים שלא נמצאים כאן כאזרחי ישראל אלא כעם ישראל. הרבה מהעמיתים, החברים והמשפחה שלכם מבקשים עזרה וסיוע והרבה מהנושאים בהם אני מטפלת כגון גיור, עגונות, בית דין או נושאים אחרים שמגיעים לשולחננו.

חלק נוסף של עבודתנו קשור גם לחיים שלכם. תמיד יש את הצורך לפתח את הצרכים שלנו במיוחד עם הדור הצעיר בקמפוסים, באוניברסיטאות, בקולג'ים. היו לי מלא הזדמנויות לדבר עם האנשים הנפלאים האלה אבל מצד שני אני חושבת שכולנו צריכים לחשוב על הכלים שאנחנו צריכים לפתח יחדיו, מה שיש לנו זה לא מספיק. אנחנו גם צריכים לחשוב על שפה משותפת וכמובן שלא רק אנגלית/עברית, עלינו להקשיב לכל הקולות.

בשבוע שעבר, כשפגשתי את טד דויטש, דיברנו גם על הסקרים הדמוקרטיים שמספקים המון מידע סטטיסטי לו אנחנו זקוקים כדי לחשוב יחדיו. זהו עסק משותף שלנו וזה העתיד המשותף שלנו ותודה על כל העזרה שלכם. אנחנו כאן בשבילכם ואתם בשבילנו. זה לא רק אמריקה וישראל, אלה גם האחים והאחיות שלנו בעולם כולו כמו הרבי של רוסיה שכתב לי מכתב לפני שנתיים ומאז אני עובדת קשה כדי להעביר את החוק הזה.

אני מדברת על העובדה שלצערי ברוסיה כיום הרבה נשים הופכות להיות עגונות עקב התופעה שגברים עוזבים את נשותיהם, בדרך כלל מסיבות כלכליות, מבלי לתת להם גט ואז מתחתנים עם נשים לא יהודיות. וכך הרבה נשים מוצאות את עצמן עגונות ואף אחד לא יכול לעזור להן. ועכשיו, אחרי שנתיים מאד עמוסות אנחנו עומדים להשיג חקיקה שתעניק למדינת ישראל דרך בתי הדין את היכולת לתת לנשים אלו, שהן לא אזרחיות ישראליות, עזרה מבית הדין בישראל.

תודה על עזרתכם, תודה מלקולם על כל עבודתך ועל עבודתנו המשותפת ותודה על ההזדמנות לדבר.

תודה. את משתתפת בועדת הכספים ואני יודע שהגשת הצעת חוק שתאפשר לאנשים לא לעבוד בשבת מבלי הצורך להגיש תצהיר.

קראת על כך?

אני יודע מכיוון שזה נושא חשוב שעלה גם באמריקה ואנחנו משתמשים בהצעת החוק שלך כמודל של מה שאפשר לעשות מכיוון שלפני כן אנשים היו צריכים לספק הוכחה שהם מקיימים מצוות כדי לקבל אישור לא לעבוד בשבת. אני חושב שכחברה במפלגת יש עתיד יש לך את הכוח לבנות קואליציה לנושאים. את יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות וגם בועדת החוץ והביטחון שהיא חשובה לכל מה שמדאיג אותנו, אבל כפי שאמרתי כתבת כל מיני דברים ולמעשה בחדרי במלון יש את הסידור שלך על המדף והוא משגיח עלינו.

זה רב מכר כאן וגם בארצות הברית. הוא הוצא לאור באמצעות רנדום האוס. בעצם, הספרים האלה סיפקו לי הרבה הזדמנות לדבר בארצות הברית. בקשר להצעת החוק שעברה אתמול אחרי שנתיים וחצי, ולמרות ששר האוצר שלנו לא רצה שהחוק הזה יעבור, עשינו זאת אתמול. העובדה היא שמשנות ה-50 רק לאנשים דתיים הייתה את האפשרות לא לעבוד בשבת. אנחנו מדברים על 450 אזורים, מפעלים וכד' שאפשרו עבודה בשבת. במצב הזה לצערי הרב רק אנשים דתיים יכלו לא לעבוד בשבת וכאשר אנשים חילוניים, כדי לא לעבוד בשבת, אמרו שהם בעלי תשובה או שיש להם ילדים שהם רוצים לבלות איתם ביום שבת או שהבן שלהם בצבא וזה הזמן היחיד שיש להם להיות איתו – פוטרו מהעבודה ואמרו להם שלא זקוקים להם יותר בגלל שהם לא יכולים לעבוד בשבת.

רצינו לשנות את המצב הזה. ראשית כל ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אז למה יש מצב כזה? יתרה מכך גילינו שהרבה מהאנשים החילוניים שיקרו וחתמו על הצהרה שהם דתיים כי הם לא רצו לאבד את עבודתם. אז תודה לאל שהצלחנו וביחד עם הדתיים הכי שמרניים, שלא תמיד קל לשתף איתם פעולה, אתמול בכנסת ביחד עם חבר הכנסת גפני עשינו היסטוריה והסכמנו על הצעת החוק הזאת ואני מקווה שהעניין יסתיים בעוד שבועיים.

יש לנו זמן לשתי שאלות. למישהו יש שאלה לחברת הכנסת לביא? אתם צריכים לדעת שבמסגרת טווח הנושאים בהם היא מעורבת נסענו לפולין יחדיו.

אולי אנחנו צריכים לעשות זאת שוב.

במצב היום אני לא בטוח אם אנחנו צריכים לנסוע לשם. מה את חושבת, אנחנו צריכים לנסוע לשם?

דבר ראשון אנחנו צריכים להחזיר את השגרירה שלנו אנה אזרי. היא שגרירה מדהימה עם נסיון רב ואני חושבת שזה הזמן להחזיר אותה לישראל ולשמוע מה יש לה להגיד. פגשתי אותה לפני שנה בועדת החוץ. היו לנו הרבה פגישות בנוגע לכל מיני נושאים כולל סייבר ואני חושבת שבזמנים כאלה אנחנו צריכים לחשוב שוב על המשלחות לפולין, על ההכנה שאנחנו עושים לחבר'ה הצעירים שיוצאים במשלחות האלה. אני חושבת שעוד ארצות יאמצו את החקיקה הזאת ואנחנו צריכים לחשוב על זה לפני. אני לא יודעת מה קרה לראש הממשלה שלנו, אני לא רוצה לדבר כאן פוליטיקה, אבל אני חושבת שהגיע הזמן שנחזיר את השגרירה שלנו.

אני רק שאלתי את יולי אדלשטיין בדרכו החוצה איך הוא מרגיש לגבי הנוער שלנו שנוסע לפולין כדי לתמוך בישראל. הם עושים את זה לקראת סיום הלימודים שלהם כדי להשתתף בצעדת החיים ובזה אנחנו מכניסים כסף לפולין. והתשובה שלו הייתה כדי לחנך את הילדים כי אם לא נעשה זאת נאבד את ההזדמנות לחנך את הילדים שלנו וזה לא יהיה רעיון טוב.

אנחנו צריכים לחשוב מחדש. בין השנים 1990 ועד 1995 כיהנתי כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים והמלחמה שם הייתה הדדית. אני חושבת שאולי אנחנו צריכים ליצור תוכניות כאלה ולתכנן סמינרים של יום אחד בהם נפגוש ונדבר עם התלמידים והסטודנטים בפולין. אנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה מכיוון שהמצב השתנה. אני שומעת על יותר ויותר מנהיגים הדומים לנשיא פולין, לראשי ממשלה ולשרים. אני מייצגת את הכנסת במועצות אירופאיות ואני שומעת דברים ולא בפעם הראשונה וזה גם לא משהו חדש עבורי. לכן, אני חושבת שאנחנו צריכים לפחות לשבת יחדיו ולחשוב לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

אוקיי. אם לאף אחד אין שאלה ממש דחופה אנחנו צריכים לעלות לאוטובוס לפגישות הבאות שלנו. אני רואה שחבר הכנסת יהודה גליק חזר.

רק באתי להגיד שלום כי אני יודע שאתם עוזבים. רציתי להביע את אהבתי ולהגיד תודה עבור תמיכתם ועבודתכם שהיא מאד משמעותית עבורנו.

כן, ובמיוחד לאחר תקופה מסוימת, אני יודעת שהדור הצעיר שואל מה קורה בישראל? מדוע הם אומרים דברים כאלה? סטודנטים צעירים אמרו לי איך יכול להיות שלקחת את המקום שלנו בכותל? אז תגידו להם שלכולם יש מקום בכותל והכותל שייך לכולנו. תהיו שגרירים טובים, אתם יודעים דברים טובים קורים לפעמים ליהודים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.