ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä
àåîðéè÷
2018-03-05OMNITECH
הכנסת העשרים
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 957
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח בשבט התשע"ח (13 בפברואר 2018), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/02/2018
הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב - דוח מרכז מוסאוא, הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב- דו"ח נרכז מוסאוא, הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב- דו"ח מרכז מוסאוא
פרוטוקול
סדר היום
1. הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב- דו"ח מרכז מוסאוא – של חה"כ אחמד טיבי
2. הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב- דו"ח מרכז מוסאוא – של חה"כ עיסאווי פרג'י
3. הצרכים של החברה הערבית ערב התקציב - דוח מרכז מוסאוא – של חה"כ חמד עמאר
נכחו
¶
חברי הוועדה: אחמד טיבי – מ"מ היו"ר
איתן ברושי
יוסף ג'בארין
יצחק הרצוג
ג'מאל זחאלקה
עבד אל חכים חאג' יחיא
מיקי לוי
איימן עודה
מוזמנים
¶
איימן סייף - הרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה
ביין ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכל מרין - מנהלת אגף תכנון ובקרה, מינהל התכנון, משרד האוצר
תנ"צ יהודה כהן - המשרד לביטחון פנים
מריה ג'ריס - משרד הפנים
שלומית אבני וקנין - מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות
גל יעקבי - מנהלת תחום בכירה, תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
אריה זדה - מנהל אגף תקציבים, רשות לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
רושרש עמאר - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עבדאללה חטיב - ראש אגף חינוך במגזר הערבי, משרד החינוך
יוסי חדד - משרד הבינוי והשיכון
מזל סיימון - ראש אגף תרבות בקהילה, משרד התרבות
לובנה זועבי - מנהלת המחלקה לתרבות ערבית, משרד התרבות
אורן יעקב - סגן מנהל אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל
רונית ליברסאט - תחום ייזום תכנון ובדיקת היתכנות, רשות מקרקעי ישראל
שועאע מסרוואה מנצור - ראש עיריית טייבה
מוראד עמאש - ראש מועצת ג'סר א זרקא
מאזן גנאים - יו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות
עלאא גנטוס - יועץ כלכלי, ועד ראשי הרשויות הערביות
ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאוא
ג'ורג'ינה בריצ'רד - שגרירות בריטניה בישראל
היו"ר אחמד טיבי
¶
שלום לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. כהרגלנו בכל שנה אנחנו מקיימים דיון בוועדת הכספים ערב הגשת התקציב לצרכים של החברה הערבית. בשנה שעברה התקיים דיון כזה בראשות עמיתי ג'מאל זחאלקה והפעם אני יזמתי את הדיון הזה והצטרפו אלי חברי הכנסת עיסאווי פריג' מ-מרצ וחבר הכנסת חמד עמאר שלא נמצא כאן. נמצאים כאן חברי כנסת רבים מהרשימה המשותפת וראשי רשויות לצד נציגי משרדי הממשלה. כמובן שהיוזמה השנתית הזאת היא תמיד הייתה ועדיין יחד עם מרכז מוסאוא. נמצא אתנו ג'עפר פרח, מנהל המרכז, ופרידריך סטיפטונג, שליוו אותנו גם בשנים האחרונות.
אני שמח שיש לחץ על מקומות הישיבה. כמובן אני מברך את כל התלמידים ואת כל האורחים.
החברה הערבית סבלה במשך שנים רבות מאפליה מערכתית בהשקעות וגם בתקציב המדינה, לעתים בהדרה מתקציב המדינה. כתוצאה מאפליה זו נוצרו פערים גדולים כמעט בכל תחומי החיים. שיעורי עוני גבוהים, נשירה ממערכת החינוך, אבטלה, פשיעה וכדומה. אני שמח שנמצאים אתנו גם נציגי המשרד לביטחון פנים. כל הגורמים המקצועיים בארץ ובעולם, לרבות ה-OECD, המליצו על שינויים משמעותיים בסדר העדיפויות כדי להביא לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלת המדינה, דבר שיגרום לצמיחה במשק. אומר שלאחרונה אנחנו מדברים הרבה על מנגנוני שינוי וצמיחה בניגוד לפיתוח כאן ופיתוח שם שהוזכרו בתכנית 922 ואיימן נמצא כאן וידבר על התכנית.
אמרנו ואני חוזר ואומר את מה שאמר ושינן רבות אמיר לוי, ראש אגף התקציבים הקודם שעל שמו צריכה תכנית 922 כי הוא יזם אותה: שילוב ערבים במשק הוא מצב וין-וין. יש בו רווח גם לחברה הערבית וגם למשק הכללי במדינת ישראל.
בשנים האחרונות חלו שינויים גדולים בנתוני ההשכלה והתעסוקה וחל שיפור ניכר בהשכלה התיכונית או בהשכלה גבוהה, אולם יש פערים גדולים בין תתי הקבוצות כך שבין שנת 1999 לשנת 2013 עלה מאוד שיעור הזכאים לבגרות אך בעוד הנשים הערביות התקרבו להישגי הנשים היהודיות, וזה מבורך. העלייה בקרב רוב קבוצות הגברים הייתה מתונה יותר. בחלק ניכר מהמדדים ניכרת מגמת שיפור. שיעור הזכאות לבגרות עלה מאוד, שיעור הפונים להשכלה גבוהה, גם הוא עלה בהתמדה. זאת על אף ההדרה. בחלק מהתחומים הפערים בין יהודים לערבים עדיין גדולים והאתגרים בפנינו רבים.
נשים ערביות עדיין פונות בשיעורים גבוהים מאוד ללימודי הוראה המאפשרים עבודה נוחה, עבודה בתוך הישובים, ומגמה זו עלולה להוביל לקשיים תעסוקתיים. בשנת הלימודים תשע"ד, 59 אחוזים מהמועמדים לשיבוץ להוראה בחברה הערבית לא השתבצו בבתי ספר. זה כשל מערכתי שמתחיל בהכוון תעסוקתי לקוי ויש לשפר אותו לאלתר. בנוסף הפניה למקצועות מצרכים יותר בתוך העבודה, חשוב מאוד להעלות את רמת הלימודים בבתי הספר הערביים. ציוני הבחינה הפסיכומטרית מתואמים עם השכר וללא שיפור רמת הלימודים בחינוך הערבי, מהקדם יסודי ועד התיכון, יהיה קשה להשיג תוצאות מספקות בהשתלבות של הערבים בשוק העבודה במדינת ישראל.
לעומת זאת בתחום המחשבים וההנדסה, שיעור הערבים נמוך בהרבה ושכרם של אלה שעובדים בתחום נמוך יותר משל עמיתיהם היהודים. חלק מהפער נובע מכך שענפי התעסוקה של הערבים בתחומי ההיי-טק וההנדסה שונים מענפי התעסוקה של חבריהם היהודים והם עוסקים במקצועות הרווחיים פחות בתחום זה. כמו כן הדבר נובע מאזורי המגורים הפריפריאליים של רבים בחברה הערבית בהם אפשרויות העבודה בתחום מועטות.
הזכרתי ואני חוזר ומזכיר שלפני שנתיים למשל התקבלו בטכניון 600 סטודנטים ערבים, בתחומי הנדסה כמובן, מתוכם היו 60 אחוזים סטודנטיות ערביות. מגמה זו היא מגמה חיובית ומבורכת והיא ממשיכה מזה שנים רבות.
השיפור בהשכלת האוכלוסייה הערבית טומן בחובו פוטנציאל גדול לשיפור המצב החברתי-כלכלי באוכלוסייה זו. העלייה ברמת ההשכלה של נשים ערביות היא גם הזדמנות לשיפור מיקומם בחברה המסורתית.
אני מקדם בברכה את חבר הכנסת יצחק הרצוג, יושב ראש האופוזיציה.
לאור השינויים הגדולים בנתוני ההשכלה והתעסוקה בעשורים האחרונים, יש לעשות הכול כדי שההתקדמות תמשיך וכי החברה הערבית תשתלב באופן מיטבי ושוויוני בשוק העבודה.
אני רוצה להדגיש נקודה שקשורה גם בתכנית 922 שבהתחלה דובר על המספר 15 מיליארד שקלים. התברר שמה שאמרנו אז, שאין 15 מיליארד שקלים, זה גם נכון. לצערי הרב אפילו לפי אומדן של משרד האוצר – והם נמצאים כאן – ושל מינהל לפיתוח החברה והכלכלה שעמד בראשו חברנו איימן סייף, הסכום כנראה הוא 9.7 מיליארד שקלים לחמש שנים. כלומר, פחות מ-10 מיליארד שקלים. כמה כסף תוספתי מזה, גם אז הדעות חלוקות. יש כאלה שאומרים, כמו שר האוצר כחלון שאמר מעל הדוכן 2.5 מיליארד שקלים, יש אחרים שאומרים חמישה-שישה מיליארד שקלים. מדובר על סכומים של תכנית חומש למיליון וחצי אזרחים.
אני רוצה להזכיר לכם מספר ותראו את ההשוואה. הסכמי גג. רק לפני מספר ימים חגגו בנתיבות הסכם גג לישוב אחד של 5 מיליארד שקלים. הסכם גג לישוב אחד, 5 מיליארד שקלים. אם לישוב אחד אפשר לעשות הסכם גג של 5 מיליארד שקלים, זה אומר מחצית הסכם שיועד לכלל האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לחמש שנים. מה זה אם לא אקמול? אולי אקמול פלוס אבל אקמול. לכן אנחנו נתבע קידום הסכמי גג לכל הישובים הערבים הגדולים. מאזן, אתה ראש השלטון המקומי, חייב שיהיה מאמץ משותף שלכם ושלנו ואנחנו מתכוונים, חברי ג'מאל זחאלקה, אחד מיוזמי הדיון יחד אתנו וחבר ועדת הכספים, לקדם את הנושא הזה בוועדת הכספים. קידום הסכמי גג לישובים ערבים בערים ערביות גדולות. גדולות יותר מנתיבות, עם צרכים גדולים יותר מאשר של נתיבות.
היו"ר אחמד טיבי
¶
תודה רבה. אני מודה על האתנחתא הקומית ואני אמשיך. בדרך כלל חברי חבר הכנסת ברושי, אנחנו אמורים לשאול אתכם אם אתם מצביעים עם התקציב ולא אתם אותנו. אגב, לא הצבענו עבור ליצמן.
היו"ר אחמד טיבי
¶
אני רוצה לומר לך משהו שאולי יחזק את הטיעון שלך אבל הוא יראה את היחס שלנו. לא כללו את תכנית 922 בתקציב המדינה 2016 למרות שדרשנו, חבר הכנסת הרצוג. אי הכללתה בתקציב המדינה, היו לכך סיבות פוליטיות. מלחמת יהודים. אני אולי אלחש לך אחר כך. גם אם היו מכלילים את תכנית 922 בתקציב המדינה, לא היינו מצביעים עבור תקציב המדינה. זאת העמדה של הרשימה המשותפת.
רבותיי, יש כמה צרכים שהם ברורים ולא היה צריך להזכיר אותם ב-2018 אבל הם חוזרים ועולים. למשל, הטריאדה שאני מזכיר אותה תמיד, העיר הערבית, אוניברסיטה ובית חולים. חבר הכנסת הרצוג, לא יעלה על הדעת שאין באף ישוב ערבי בית חולים ממשלתי. בנצרת יש בית חולים צרפתי, יש בית חולים אנגלי, יש בית חולים איטלקי. אין בית חולים ישראלי.
היו"ר אחמד טיבי
¶
לא. צריך לחזק אותם ולהעלות את התקצוב שלהם ואת התמיכה בכל אחד מבתי החולים האלה, כמו שאנחנו עושים אבל במקביל אפשר להקים באחד הישובים הערביים בית חולים, מה עוד שרק בשבוע האחרון שמנו לב שיש רופאים ערבים שמצילים חיי יהודים.
היו"ר אחמד טיבי
¶
גם בשבוע האחרון, לרבות בשבוע האחרון, למרות הדמוניזציה של הערבים בכלל.
אזורי תעשייה. ב-922 נשארו לנו רק שבעה מיליון שקלים מהסעיף של אזורי תעשייה לישובים הערבים. שבעה מיליון שקלים בלבד. נראה לכם סביר? אוכלוסייה שלמה, יישארו מתוך 50 רק שבעה מיליון שקלים? גם ה-50 לא מספיקים.
תחנות רכבת. שמתם לב שאין תחנות רכבת ליד הישובים הערבים?
היות והמשרד לביטחון פנים כאן, אין ספק שאלימות היא אחת הסיבות לא רק לאי צמיחה אלא לדיכוי של צמיחה כלכלית. אלימות ופשיעה היא מדכאת צמיחה והיא אנטי מנגנון שינוי. שינוי לרעה. בחלק מהישובים הערביים יש פרוטקשן והפרוטקשן הזה מדכא צמיחה. לכן ככל שנאבקים בפשיעה בגלל אובדן חיי אדם בעיקר, אבל גם מהאספקט הכלכלי, כתוצר לוואי.
לגבי החסמים ב-922, אני אבקש אחר כך גם מעלא שהגיע וגם מאיימן סייף להתייחס לזה וכך גם יעשו חבריי בהקשר לזה. אגב, מאזן נמצא כאן. אחת הנקודות של 922, ויש יותר מנקודה אחת, זה מענקי איזון שגדלו באופן קבוע ב-200 מיליון שקלים. יש יותר תקציבים לרשויות המקומיות דרך 922 וזה ברור. אבל צמיחה ושינוי, זה לא רק שלטון מקומי. צמיחה ושינוי זה לא רק שלטון מקומי וזה לא רק הכפלה או שילוש של תקציבים לרשות אלא מנגנון רחב יותר בכל תחומי החיים, תשתיות, חינוך, תעשייה, בריאות, היי-טק. אמרנו הכול. כל הנושאים האלה באופן רוחבי.
לגבי חינוך, נמצא כאן עבדאללה חטיב והוא ידבר על הנושא הזה בהמשך.
מוסדות ציבור, 750 מיליון שקלים, מתבצע. יש בעיות של הקצאות קרקע ועליהן ידברו החברים.
אני רוצה להודות לכל אלה שהגיעו ולכל השותפים. אני רוצה להעביר, ברשותכם, את זכות הדיבור, לדברי פתיחה, לעמיתי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר ועדת הכספים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה. ברוכים הבאים למשתתפים. הישיבה היום היא בנוגע לתקציב 2019 אבל אי אפשר לדון בתקציב הזה בלי לדון במכלול של התכנית 922 ולאן הגענו אתה ומה הלאה.
ראשית, אני רוצה להבהיר לגבי האפליה של הציבור הערבי. לאחר משא ומתן ארוך ודיבורים ארוכים בין נציגי הרשימה המשותפת, הוועד הארצי לרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית, מוסאוא ואחרים, מומחים ערבים נוספים, יצאה 922 לא כדרישתנו. הדרישה שלנו הייתה לחמש שנים 32 מיליארד שקלים, לעשר שנים 64 מיליארד שקלים, והתכנית של הממשלה היא כ-10 מיליארד שקלים לחמש שנים. אנחנו אמרנו בכל זאת, למרות הביקורת שלנו, שזה צעד בכיוון הנכון אבל צעד לא מספיק. אנחנו הודענו אז שאנחנו שומרים על זכותנו להמשיך לדרוש את מה שלא נכלל בתכנית, אם זה תקציב פחות מדי ואם אלה תחומים שלמים שלא נכללו בתכנית.
אני רוצה לומר שני דברים שצריך לחבר ביניהם בצורה מסודרת. קודם כל, יש הרבה כסף לממשלה ובקופת האוצר. יש המון כסף. כסף לא חסר. העניין הוא עניין פוליטי, להשקיע אותו כאן או להשקיע אותו שם. הם יכולים, אם הם מחליטים, להשקיע יותר במקום אחד אבל זה תמיד על חשבון מקום אחר. אני חושב שאם תהיה תכנית רצינית לסגור באמת את הפערים ואת הפערים בתשתיות, יהיה הכסף לעשות זאת. הכסף הוא לא הבעיה אלא הבעיה היא החלטה פוליטית. הכול מתחיל ונגמר בפוליטיקה ובהחלטות פוליטיות של הממשלה. מצד שני, יש את הצרכים שלנו שהם עדיין לא השתנו. יש את הבעיות, יש את האפליה, יש את התשתיות הרעועות, יש את צורכי הפיתוח, יש את מצב השלטון המקומי, התעשייה, החקלאות, הכבישים, התחבורה, החינוך, הבריאות. כל הצרכים האלה זועקים לשמים. יש תת תקצוב, תקצוב פחות מדי, ואנחנו דורשים שיהיה תקצוב מלא. אנחנו דורשים שוויון מלא ואמיתי. התכנית הזאת היא בעצם אקמול. אני אישית כרוקח לא מזלזל באקמול וכשאני שומע חברי כנסת אומרים שלא רוצים אקמול, אני אומר שזה מטורף מי שאומר שהוא לא רוצה אקמול כי אם אתה לא לוקח אקמול או אספירין, עולה לך החום ואתה יכול למצוא את עצמך במצב קשה מאוד. לכן אנחנו מברכים על האקמול אבל אנחנו רוצים צנטרום פלוס, משהו שהוא ייתן לנו ויטמינים מסודרים כדי שנבריא. לא מספיק אקמול, אבל אי אפשר בלעדיו. ודברים שניתנו, הם בהחלט אקמול.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
צעד בכיוון הנכון וגם לאקמול יש מקום.
אני רוצה להעלות ברשותכם כמה נקודות ואעשה זאת במהירות. קודם כל, צריך לגמור עם העניין הזה שמשרד החינוך לא כלול בתכנית. זה מצב בלתי נסבל ואנחנו דורשים ממשרד החינוך , ממשרד האוצר ומהממשלה לדאוג לכך. גם משרד הבריאות, לא יכול להיות שהוא מחוץ לתכנית וגם לזה צריך לדאוג. זה שהם שניהם לא בתכנית, אני חושב – אפילו אם למשרד החינוך יש תכניות שתכף נשמע עליהן – שזה לא במסגרת שהובטחה לנו ההבטחה הכללית ב-922, שינוי מנגנונים, שאיפה לשוויון מלא. אני חושב ששני העניינים האלה, צריך להסדיר ואלה שני תחומים ענקיים. אנחנו לא מדברים על משהו בצד, בשוליים. אנחנו מדברים על החינוך שהוא במרכז ועל הבריאות שגם היא במרכז. אלה לא דברים בשולים. אלה שני דברים שצריך לעשות מהר מאוד.
אזורי תעשייה. האומדן הוא שצריך בחמש שנים כמיליארד שקלים כדי לבנות אזורי תעשייה מסודרים. היום בישובים הערביים יש כוח אדם שיכול לקיים גם היי-טק וגם לאו-טק. זה יפתור בעיות רבות, הימצאות של אזורי תעשייה. אנחנו רוצים שהרשויות המקומיות הערביות יחיו מהכנסה עצמית אבל תן להם את זה. אם אנחנו נמצאים היום, קח את נצרת עילית, כמה ההכנסה שלה מאזור התעשייה וכמה ממגורים, אנחנו רואים שכ-80 אחוזים הם מאזורי תעשייה ו-20 אחוזים מהמגורים. הישובים הערביים, הפוך לגמרי - 80 אחוזים מהמגורים ו-20 אחוזים ממסחר ותעשייה ואפילו פחות ברוב הישובים.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
ארנונה ביתית. לכן המצב כל כך קשה. זה יביא לשינוי. לא תוספת כאשר אנחנו באים ועושים מלחמת עולם כדי לקבל עוד 100 מיליון שקלים מענק איזון. זה קטן. או 20 מיליון שקלים. זאת לא הבעיה. צריך שיהיה שינוי שיביא להכנסה יותר של מיליארדי שקלים לישובים הערבים ועם זה אפשר לעשות. זה פיתוח כלכלי, גם תעסוקה וגם הכנסה לרשויות.
עוד שניים-שלושה סעיפים שלא עלו. עניין הנגישות לנכים. אתמול העברנו את חוק הנכים בכנסת, שזה חוק פחות מדי. הרשימה המשותפת דורשת שיהיה בשכר מינימום, 5,300 שקלים כהתחלה. אבל החוק עבר. הצבענו בחוסר רצון כי רצינו יותר. הישובים הערבים לא מוכנים בכלל לנגישות לנכים. כל פעם היו תכניות ממשלתיות, עד 2020, כל הזמן זה נדחה אבל צריך תכנית חירום כדי שהישובים הערבים יהיו נגישים לנכים.
נושא תאונות דרכים. התקצוב של המלחמה בתאונות הדרכים בישובים הערבים, הוא פחות מ-10 אחוזים כאשר אנחנו 40 אחוזים מתאונות הדרכים, מהנפח הכללי שלהן. זה לא יכול להיות. זה שינוי. זה לא כסף גדול אבל זה יכול להביא לצמצום נושא תאונות הדרכים.
יש עניין תקציבי שמביא לאי חיבור אלפי בתים לחשמל ואפילו להרס בתים. אני דיברתי עם צוותים מקצועיים ואמרו שהם יהיה תקצוב מספיק לפרצלציה, חלוקה ואיחוד וחלוקה והכנה של תכניות מפורטות, אפשר למנוע הריסה של הרבה בתים, מאות ואולי אלפים. זה יכול להביא לחיבור של אלפי בתים לחשמל. אז למה לא? זה לא כסף גדול. למשל, בוואדי ערה, ואפשר להתחיל פיילוט שם, אם יינתנו 30 מיליון שקלים לוועדה המרחבית, הם יכולים לפתור כמעט 90 אחוזים מהבעיות. אז למה לא? למה לשלוח את הבולדוזר לפני שנותנים את החומר לשרטט? לא יכול להיות שהבולדוזר יהיה יותר מהיר מהעבודה של מכין התכניות, של הארכיטקט או השרטט.
אני חושב שצריך לעשות שינוי כללי בכל התפיסה של תכנית 922. אנחנו דורשים תכנית 923 שתהיה שונה. אני חושב שהגיע הזמן שגם במשרד האוצר ובכל המשרדים נשב ביחד, נכין תכנית חדשה, לא נחכה עוד זמן, לאור מה שהצטבר מידע עד היום, לאור הצרכים , לאור אי ההצלחה, לאור העיכובים שיש בהרבה תחומים. יש הרבה כסף שלא מנוצל בגלל מחסומים שלא מאפשרים ניצול הכסף הזה. צריך להסיר את המחסומים האלה. לכן אני חושב שהגיע הזמן להכין תכנית חדשה, ללמוד ולעשות את זה מהר בתקציב 2019.
דרישה אחרונה, לעניין השקיפות. עניין השקיפות הוא בנפשנו. אנחנו ניסינו עם הצוותים הכי מקצועיים להבין ולקרוא את 922 בתוך התקציבים של 2017 ו-2018 ולא הצלחנו כי אי אפשר כי אין את המספרים. אני דורש מהאוצר שבתקציב של 2019 לא יופיעו רק סעיפים של שש ספרות שהם הסעיפים הכלליים אלא של שמונה ספרות. אז יהיה ברור כמה תוקצב וכמה כסף ייעודי יש לישובים הערבים ואז אפשר לדבר על שקיפות, על כמה כסף הוקצב, כמה הועבר וכמה נוצל. צריכה להיות שקיפות. זה חשוב מאוד כי התכנית הראשונה בשנת 2000, עת הקציבו 4 מיליארד שקלים, אנחנו סיכמנו אותה עם האוצר, ונוצלו ממנה רק 2.6 מיליארד שקלים, שזה ניצול מאוד נמוך. אני חושב שהעניין הזה של שקיפות והידברות כל הזמן יכול להביא לשיפור בביצוע. אנחנו כמובן דורשים הרחבה של התכנית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי
¶
תודה רבה. זה היה החלק הארוך בדיון. עכשיו החלק יהיה קצר יותר. לפי התקנון, חבר הכנסת עיסאווי פריג' שהוא אחד היוזמים צריך לדבר. אחרי כן היוזם ג'עפר ואחר כך מאזן.
חבר הכנסת הרצוג, בבקשה.
יצחק הרצוג (המחנה הציוני)
¶
תודה. שלום לכולכם. הדיון הזה של ועדת הכספים הוא דיון מאוד חשוב. חבל לי מאוד שאין כאן נציגים של הקואליציה בדיון הזה כיוון שאנחנו מתחילים הערב את ההצבעה בקריאה ראשונה על התקציב, תקציב המדינה, ואם אנחנו לא נוודא הקצאה מסיבית של משאבים שמיועדים באופן ספציפי לקידומו של המגזר הערבי על כל יישוביו, קבוצותיו, אזוריו – אנחנו נחטא למטרה לאומית חשובה מאוד שהיא קודם כל שוויון וחיים משותפים באחווה וכמובן לנסות ולהניע מהלכי צמיחה שרק ייטיבו עם החיים של כל האזרחיות והאזרחים.
הדוח של מוסאוא הוא חשוב מאוד. הוא מצביע על הרבה מאוד פערים. אני חושב שהעובדה שיש את החלטת ממשלה 922 מהווה בסיס שעליו אנחנו יכולים להעיר. כלומר, זה כבר יותר טוב ממצב שבו לא הייתה תכנית כלשהי. כמי שהיה חתום על אותם 4 מיליארד שקים עליהם דיבר חבר הכנסת זחאלקה, אני אומר לכם שאם אין תכנית, אין כלום. לפחות יש תכנית ועכשיו בואו נשפר אותה ואפשר לשפר אותה בוועדת הכספים, בוועדה הזאת.
אני באמת מודה ליוזמים שיזמו את הדיון וגם למוסאוא.
אני רוצה לעמוד על כמה נושאים שכדאי שנשים אליהם לב והם עולים הרבה מאוד. קודם כל, הסוגיה של הפשיעה והביטחון האישי מחייבת המשך מאמצים בכל הגזרות.
שנית, אין ספק שסוגיית תכניות המתאר, שחרור בנייה, היתרי בנייה, פיתוח, תיעוש, כל מה שנדרש. נמצא כאן מאזן גנאים בשם כל ראשי הרשויות והוא ידבר ויסביר אחר כך את הפערים בחיי היום יום.
שלישית, סוגיית המצ'ינג שגם משרד החינוך וגם משרד הרווחה דורשים. יש שיפור בדברים האלה אבל לא מספיק.
רביעית, הבריאות שעולה הרבה מאוד.
דובר על תאונות דרכים ועל נושאים אחרים. אני חושב שזאת משימה לאומית מהמדרגה הראשונה, אדוני היושב ראש. אני חושב שהכנסת צריכה להיות מחויבת לכך מקיר לקיר. זה יעלה הערב בדיונים בקריאה הראשונה.
אני מאחל הצלחה ושנראה פירות. בהזדמנות הזאת אני מברך את חבר הכנסת ואאל יונס על הצטרפותו לכנסת. בהצלחה.
היו"ר אחמד טיבי
¶
תודה רבה, חבר הכנסת הרצוג, יושב ראש האופוזיציה. ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא. אחריו חבר הכנסת איימן עודה.
ג'עפר פרח
¶
היות וצריך להיות זריז כאן וזה דיון מהיר של ועדת הכספים, אני רוצה קודם כל להודות לכם על כך שהגשתם את ההצעה לסדר היום לדיון בוועדת הכספים. אני חושב שכל חברי הכנסת שהצטרפו לדיון הזה מבורכים ותודה רבה על כך שמקיימים את הדיון.
אני חושב שההתעניינות כאן מראה את החשיבות של הפיתוח הכלכלי בחברה הערבית.
אני רוצה להתייחס גם ל-2018 וגם ל-2019 במבזקים. יש ארבע החלטות ממשלה שצריך לבצע בשנת 2018. יוסי מסתכל עלי, בוא נתחיל עם משרד השיכון. שכונות חדשות, עוד לא רואים בשטח. אני מקווה שנמצא כאן גם בני ממשרד השיכון. אני חושב שהפיקוח הפרלמנטרי על זה שהחלטות ממשלה כן מתקיימות, זה לא רק עסק של חברי הכנסת הערבים. חשוב שיתחילו לבנות ולפתור את מצוקת הדיור בחברה הערבית. יש החלטות, אבל הן לא מבוצעות. עוד לא רואים את הבולדוזרים בונים שכונות חדשות.
אני רוצה להתייחס גם לגבי הצעת התקציב, לגבי 2019, ואני מקווה שגם חברי האופוזיציה לא רק הערבים יתייחסו גם הם לזה. חברים, ב-922 אין אזורי תעשייה וזה אומר שראשי הרשויות יתבססו כל הזמן על מענקי איזון, וזה חבל. נצרת עילית כל הזמן מתרחבת, נצרת לא מצליחה להקים אזורי תעשייה מכובדים שיאפשרו לה הכנסה עצמית. יושב כאן נציג של משרד הכלכלה שעוסק באזורי תעשייה, הוא מתחנן כבר שלוש שנים לכסף לאזורי תעשייה. אנחנו דורשים שתתעקשו. זה כסף שברגע שהוא יוצא לבנות אזורי תעשייה, הוא חוסך בצד השני מענקי איזון. בסופו של דבר הרשויות מתחילות לקבל הכנסות מארנונה של עסקים. זה 300 מיליון שקלים בשנה. אנחנו מבקשים מכם שתתעקשו שזה ייכנס לתוך התקציב כי אחרת אנחנו רק נתבסס כל הזמן על מענקי איזון כשפעם יש ופעם אין.
הנושא של תעסוקת נשים. חברים, לא יתכן ש-13,000 נשים, במקום לטפל בנשים המובטלות, מתחילים לסגור מכללות להוראה ולא פותחים מוסד להשכלה גבוהה בחברה הערבית. צריך לפתור את בעיית התעסוקה בחברה הערבית על ידי טיפול ממוקד ולאומי בתעסוקת נשים וצעירים. אין שבוע בלי שאין צעיר ערבי שנהרג בתאונת עבודה. לא יתכן שלא יוכשרו העובדים הערבים להיקלט בשוק התעסוקה. הם בונים את כל הארץ הזאת והם מתים באתרי עבודה ואף אחד לא מעניין אותו, במיוחד המשרדים הרלוונטיים, בנושא של הכשרת עובדים.
ג'עפר פרח
¶
בנושא הבטיחות.
משרד החינוך. בהחלטת הממשלה אמור להיות כמעט מיליארד ו-200 מיליון שקלים לסגירת פערים בשעות הוראה. דוח שאתם עשיתם, זה דוח של משרד ראש הממשלה, מדבר על הכסף הזה. מתבלבלים. אומרים 15 מיליארד, 9,5 מיליארד. חבר'ה, זה לא שקל אלא זה כמה מיליארדי שקלים. תפסיקו לדבר על 15 מיליארד. בלי הכסף שאתם צריכים כמשרד החינוך, הילדים האלה, בג'סר א-זרקא, לא תהיה להם הזדמנות שווה כמו שיש לילדים בקיסריה. הגיע הזמן לסגור את הפערים האלה. לא יתכן שייתנו 250 וכל פעם שמגיעים לסכם עם משרד החינוך, משקרים במצח נחושה כאילו הפערים נסגרו. הפערים לא נסגרו. הנושא של בית ספר ימי בג'סר א-זרקא, הילדים, החיים שלהם הוא הים ואתם שולחים אותם לאורט בחיפה. בכפר מנדא רוצים בית ספר תעשייתי, יושבים כאן תלמידים מכפר מנדא, לא נותנים להם כי אין כסף. למקומות אחרים יש כסף, לחינוך התיישבותי יש כסף, לבית ספר תעשייתי בכפר מנדא אין כסף.
הנושא של משרד התחבורה. נכון, היה שיפור ויושב כאן נציג משרד התחבורה. היה שיפור בתחבורה ציבורית אבל הוא רחוק. יש עדיין 30 ישובים שלא מחוברים לתחבורה ציבורית ויש עדיין קטעים שלמים, מאות קילומטרים, שאין כבישים וגם לא מתוכנן. אמרו לכל רשות, תנו לנו חמישה כבישים ואחר כך אמרו שיש כסף לכביש אחד.
הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא בריאות ורווחה. חבר'ה, אנחנו, הגברים הערבים, החיים שלהם הכי קצרים. תסתכלו על הממוצעים של משרד הבריאות. יושב כאן נציג משרד הבריאות ונציג משרד הרווחה. העוני, עדיין 48 אחוזים בתוך החברה הערבית חיים מתחת לקו העוני.
ג'עפר פרח
¶
נכון. הגיע הזמן שמשרד הרווחה ומשרד הבריאות יטפלו בעוני ויטפלו בפריפריה, במיוחד הפריפריה הערבית. נשים לא צריכות למות מסרטן השד בגלל שהרופא לא שולח אותן ל-MRI ולבדיקות שהן צריכות לעשות. לצערי יש תכנית במשרד, ואיימן, אתה מכיר את זה, יש תכנית לנושא של משרד הבריאות כמו התכנית של אזורי התעשייה אבל התכניות לא מתוקצבות בתקציב 2019.
אותו דבר במשרד התרבות. במקום להוסיף כסף לשנה הבאה, הולכים לקצץ בתקציב של משרד התרבות בשנה הבאה.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
חברים יקרים, שלום לכולכם. מילה על 922. יש כמה דברים שהם ייחודיים ב-922. האחד, הכסף אבל זה לא העיקר. הדבר השני, שינויי מנגנוני התקצוב, וזה מאוד חשוב. הדבר השלישי הוא שיתוף פעולה עם הנהגת האוכלוסייה הערבית. זה דבר שלא קרה. כלומר, שבעים פגישות עם האוצר, אנחנו, עם ראשי המועצות המקומיות הערביות, עם עמותות, ישבנו עם האוצר בשבעים פגישות, אבל זה לא היה. כלומר, יש שלושה דברים שבאמת אפשר להצביע עליהם וזה דבר שצריך לומר אותו בצורה הכי ברורה.
אני רוצה לשבח שני אנשים. איימן סייף, כולנו מלאי הערכה. תיסלם. תודה רבה. אנחנו מאוד מאוד מעריכים.
חברים, מה חסר ב-922. התפיסה היא הכי ליברלית. מה שטוב בסופו של דבר למדינה עצמה. כלומר, כסף טוב. כלומר, השקעה שחוזרת מהר למדינה וזה דבר טוב ואנחנו מתחברים אליו. אבל מה חסר? חסרים כמה דברים. האחד, המקום החברתי המובהק. כלומר, לא תשמעו ב-922 מילה על העוני. אני מבין שכאשר יש אוטובוסים, כאשר יש מעונות יום, כאשר יש חינוך בלתי פורמלי, זה גם עוזר למשל להעלאת אחוז הנשים העובדות. אני מבין את זה. זה עוזר למעט את העוני. אני גם יכול להבין את זה. אבל אין תכנית למיגור העוני. שני שלישים מהילדים שלנו חיים מתחת לקו העוני והרווחה לא נמצאת בתכנית הזאת. אז ריבונו של עולם, על איזה תכנית אנחנו מדברים?
בסופו של דבר ללא ספק התכנית הזאת היא צעד נכון אבל אני חושב שהחברה הערבית צריכה תכנית מספר 2 ומספר 3.
היו"ר אחמד טיבי
¶
תודה רבה. אני שמח על אימוץ הדרישה המקדימה של תכנית חדשה. זה אומר שהצרכים הם רבים.
איימן סייף, המשרד לשוויון חברתי.
איימן סייף
¶
תודה רבה על קיום המפגש המאוד מאוד חשוב הזה. אני גם רוצה לברך בהזדמנות הזאת את השכן שלי ואאל יונס על כניסתו לתפקיד כחבר כנסת ומאחל לך בהצלחה.
אני רוצה לתת לכם ממש בקצרה איזושהי סקירה ממש קצרה על מה קורה ביישום 922. אני אתן לכם קצת מספרים היכן הדברים מתקדמים ואיפה הם פחות מתקדמים. קיימנו ועדת היגוי לפני שבועיים בערך על יישום 922 יחד עם כל משרדי הממשלה על מנת לעקוב אחר היישום של ההחלטה. אני חייב כאן לציין שיש שיתוף פעולה מלא גם עם חברי הכנסת הערבים וגם עם ראשי הרשויות המקומיות שגם הם חברים בוועדה הזאת.
לגבי המספרים, אתם רואים את זה כאן. אני לא מדבר על הרקע כי אין לנו מספיק זמן אבל יש כאן שלושה עקרונות מאוד מאוד חשובים בהחלטת הממשלה. טיפול הוליסטי במגוון נושאים אבל שוב, לא בכל הנושאים ואני מסכים אתכם לחלוטין שיש הרבה נושאים שלא קיבלו כאן טיפול. תיקון העיוותים במנגנוני הקצאה, וכאן יש מעורבות של רשויות מקומיות בכל התהליך של הפיתוח הכלכלי וזה מאוד חשוב.
לגבי המספרים, אני אציין שמדובר כאן על 10 מיליארד שקלים ל-922 בחמש השנים הקרובות. 5 מיליארד שקלים שקיבלנו את ההערכה הזאת ממשרד האוצר וממשרד החינוך והתקציב הוא דיפרנציאלי. לכן כל הזמן דובר על 15, בגלל ההערכה הזאת שכנראה היא לא נכונה. אין כאן 5 מיליארד שקלים לתקצוב דיפרנציאלי. אני מניח שמשרד החינוך ידבר על ההערכה הנכונה.
איימן סייף
¶
9.7 פלוס. התקצוב הדיפרנציאלי, אנחנו מעריכים אותו כרגע, ועבדאללה אולי יתקן אותי, בכ-1.5 מיליארד שקלים. תוסיף את זה על ה-9.7. זה פחות או יותר הסכום של 922.
איימן סייף
¶
תכף נדבר על תוספתי ועל הדברים האחרים. החלוקה שאתם רואים כאן בתשתיות פיזיות, כ-5.3 מיליארד שקלים. בתעסוקה וכלכלה, כמיליארד שקלים. חינוך והשכלה, שוב, אנחנו כאן כוללים את ה-5 מיליארד שקלים שכנראה לא יהיו כך שזה פחות מ-6.6 מיליארד שקלים. העצמת הרשויות המקומיות, זה מאוד מאוד חשוב, 1.4 מיליארד שקלים. חברה וקהילה, כ-800 מיליון שקלים.
זאת בעצם החלוקה של הנושאים של 922.
אם נדבר על מה עשינו ב-2016 ו-2017. ב-2016 ו-2017 אנחנו העברנו משהו כמו 4.5 מיליארד.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
שאלה אחת קטנה. על התרגיל הזה גם עברנו בגליל. האם בתוך הכסף הזה, יש כספים צבועים שממילא היו צריכים להינתן במסגרת המשרדים, כי אז כל הכסף הגדול הזה הופך להיות כסף קטן. אם לא היינו קוראים לזה תכנית, כי אז לא היינו מסתכלים על כל הכסף הגדול הזה כי ממילא אם לצורך העניין משרד התחבורה, יש לו כסף צבוע לפיתוח כביש או דרך במקום כזה או אחר וזה נכנס לתוך התכנית, לא עשינו הרבה.
איימן סייף
¶
ברשותך, אני אתן תשובה. נתת דוגמאות של משרד התחבורה. משרד התחבורה עד התכנית הזאת נתן משהו כמו 100 מיליון שקלים ליישובי המיעוטים. כתוצאה מהתכנית הזאת הוא מקצה היום משהו כמו 300 מיליון שקלים למגזר המיעוטים. התקציבים של משרד הפנים, תקציבי הפיתוח והדברים האחרים, אנחנו מדברים כאן על תקציבים חדשים שניתנו לחברה הערבית, לא השוטף. משרד השיכון, 1.7 מיליארד שקלים. מוסדות ציבור למשל בתוך הכסף הזה, זה הכול כסף חדש. אז יש סעיפים שהם באמת כסף חדש נטו מהאוצר למשרדים השונים ויש כספים שאנחנו גם עושים הסטות מתוך המשרדים לטובת החברה הערבית.
בסופו של דבר אני כאזרח ערבי במדינה הזאת, מה שמעניין אותי זה כמה הממשלה משקיעה בסופו של דבר באזרח הערבי. בסדר, אני מוריד את הדלתא הזאת שהם היו גם ככה משקיעים אבל אני אומר לכם באחריות מלאה שזה החלק הקטן. החלק הגדול הוא הסטות פנימיות בכסף גדול ממשרד האוצר.
איימן סייף
¶
אני אומר עוד פעם. אני לא יודע להגיד לך עכשיו, את הדלתא הזאת, כמה היא. ההערכה שלי, ואתה דיברת על כך שיש לנו כאן בעצם כספים חדשים ממשרד האוצר, מתוך ה-10 מיליארד שקלים, בערך כ-6 מיליארד שקלים זה כסף חדש.
איימן סייף
¶
זאת בעצם החלוקה. החלוקה הפנימית, 2016 ל-2017, העברנו משהו כמו 5-4,5 מיליארד שקלים. ביין נמצאת כאן ויש לה עדכונים לגבי 2017. היא תעדכן אותנו. בכלל, זאת החלוקה. יש לכם כאן, אני גם מוכן להשאיר את זה למי שצריך, דיברתם על שקיפות. חשוב מאוד באמת לדבר על כמה הקצינו לכל תחום ותחום. אני כמובן לא אעבור על זה אבל אתם רואים שיש לנו כאן בתחום של תשתיות, משרד הבינוי והשיכון, כמה הוא הקצה למוסדות ציבור, כמה מתוכנן, כמה בביצוע. ב-2016 ו-2017, בתקציבי פיתוח של משרד הפנים.
איימן סייף
¶
אני אתייחס גם לזה. שוב, אתם רואים כאן את משרד התחבורה, יש כאן את התקציבים. כאן זה סטטוס בתחום של משרד החינוך וההשכלה הגבוהה. אתם רואים כמה כסף השקענו בתחום הזה. יושב כאן גם נציג המל"ג-ות"ת. יש כאן השקעה מאוד מאוד יפה בתחום הזה.
הביצוע הדיפרנציאלי, ג'עפר, שאנחנו לפחות קיבלנו נתונים ממשרד האוצר וממשרד החינוך. מדובר כיום על 31,000 שעות לימוד שיוקצו לחברה הערבית, כ-250 מיליון שקלים, אבל בהבשלה מלאה זה אמור להגיע ל-350. עבדאללה יתייחס לזה בהרחבה. אני לא אכנס לזה.
גם כאן בתחום של הרשויות המקומיות, אתם רואים שהעברנו, וזה באמת תקציב מאוד מאוד חשוב. הכסף נמצא היום ברשויות המקומיות. יש 650 מיליון שקלים שנמצאים בחשבונות של הרשויות המקומיות לביצוע. יושבת כאן מריה והיא יכולה להרחיב בנושא הזה.
איימן סייף
¶
המשמעות של הדבר הזה היא שהרשות המקומית יכולה מחר בבוקר להתחיל לעבוד. עכשיו זה בידי ראש הרשות המקומית לבצע את הפרויקט.
בסוגיה של משרד הכלכלה, אזורי תעשייה, אני מסכים אתכם לחלוטין. ב-922 לא הבאנו בשורה לנושא של אזורי תעשייה. צריך תכנית של 2 מיליארד שקלים להשלמת אזורי תעשייה במגזר הערבי ואני מאוד מבקש שבאמת נעשה את כל המאמצים ביחד על מנת להביא את הכסף הזה. נקודה. לא צריך לדבר על זה יותר מדי.
איימן סייף
¶
שני משפטים אחרונים. תקשיבו, אני לא אדבר על הצלחות ואתגרים כי באמת אני לא בא לומר עכשיו כמה אנחנו טובים וכולי כי יש גם הרבה אתגרים. אבל יש גם הצלחות ביישום של התכנית הזאת, אם זה בנושא של תחבורה ציבורית, בנושא של שיכון. אני לא אכנס לפרטים יותר מדי אבל יש באמת הצלחות.
אני רוצה לדבר בשקף האחרון על הנושא של האתגרים כפי שאני רואה אותם. יש לי כאן בעצם שני אתגרים משמעותיים. האחד, בתוך הרשויות המקומיות. מנגנוני היישום והביצוע בתוך הרשויות המקומיות. הרשויות צריכות להיות ערוכות ליישום של החלטת הממשלה ואני אומר לכם שאני חייב לציין כאן שחלק גדול מהרשויות הן כן ערוכות והן כן עושות עבודה טובה.
היו"ר אחמד טיבי
¶
אני רוצה להפסיק אותך לפני שהשידור נפסק ולומר שהשידור הזה משודר חי בטלוויזיה ותודה רבה על כך.
איימן סייף
¶
האתגר השני הוא בתוך משרדי הממשלה. חלק גדול מהכסף הזה לא מגיע לרשויות המקומיות. הוא מגיע לחברות המנהלות של משרדי הממשלה, אם זה משרד התחבורה, חלק משרד השיכון, אזורי התעשייה עליהם דיברנו, משרד הכלכלה והחברות האלה, חלקן, לא יודעות לעבוד עם הישובים הערבים. הם צריכים להתייעל, הם צריכים לעשות עבודה יותר טובה בהקשר הזה.
איימן סייף
¶
נכון. אני מסכים אתך.
ארבעת הנושאים בהם יש לנו אתגרים. הסוגיה של השיווק כפי שצוין כאן, יש יעד לשווק 4,000, בעצם 5,000 יחידות דיור בשנה במגזר הערבי אבל אנחנו לא מצליחים להגיע לזה.
איימן סייף
¶
אנחנו בוודאי רוצים להיכנס לקרקעות הפרטיות אבל אתה כמדינה לא שיווקת במגזר הערבי 60 שנים, אז בוא נתחיל להקים שכונות מגורים על קרקע מדינה כפי שעושים במגזר היהודי ואחר כך נדבר על קרקע פרטית.
איימן סייף
¶
בנושא של אזורי תעשייה, דיברנו על זה ולכן לא אדבר שוב.
תחומים נוספים. התחלנו לעשות כאן עבודה במשרד הבריאות. הקמנו צוותים מקצועיים במשרד הבריאות ויש לנו כבר טיוטות של תכניות אבל צריך כסף לתכניות האלה ואני מאוד מקווה שבתקציב 2019 הדברים האלה יקבלו תקציב.
היו"ר אחמד טיבי
¶
עכשיו התברר לגבי הדלתא. אני רוצה להזכיר, קיבלתי גם הודעה אבל במקור זה נושא שחבר הכנסת איימן עודה ואני טיפלנו יחד עם מאזן. מועצות אזוריות שמודרות מהתכנית, לא תשתיות ולא כבישים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אני רוצה לומר משפט. הדוקטור צודק הייתי ראש מועצה אזורית. ערבים שחיים במועצה אזורית בחלק מהדברים מקופחים לעומת ערבים שחיים בעיר או במועצה מקומית. צריך להשוות ולומר שערבי שחי בגלבוע או במקום אחר יקבל כמו ערבי שחי במקום אחר.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
לא. על ידי המדינה. אני בכל זאת הייתי שם כמה ימים. המדינה צריכה לצבוע את הכסף – בחלק מהדברים היא עושה את זה – שמיועד למגזר הערבי ואי אפשר לקחת את זה למישהו אחר.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
תודה ליוזמי הדיון, חבריי דוקטור זחאלקה ודוקטור טיבי. ברכות גם למנהל מוסאוא על העשייה בתחום הזה ועל ליווי הנושא לאורך כל השנים. כמובן תודה לראשי הרשויות המקומיות הערביות. אני רוצה להדגיש את מה שהדגישה ועדת אור בדוח שלה מ-2003 בסוגיית התקציבים, שזה לא עוד מיליון שקלים כאן וחצי מיליון שקלים שם אלא שסוגיית התקציבים היא בעצם סוגיה של מאבק בסטנדרט בישוב הערבי. זאת אומרת, הקיפוח ההיסטורי והעניין התקציבי קיבע איזשהו מעמד סוציו אקונומי נחות של הישובים הערבים. אני אומר את זה כי מבלי שתהיה תכנית עבודה שתוציא את הישובים הערבים מהמעמד הנחות הזה, תעשה טרנספורמציה של מצב החיים שלהם, אנחנו לא נרגיש את השינוי הזה. זה מה שמשרדי הממשלה צריכים לקלוט. מצד אחד מדברים גבוה גבוה על תקציבים ומצד שני בשטח האכזבה נמשכת כל הזמן כי לא מרגישים את זה כי זה לא מספיק רציני, לא מספיק משמעותי ולא מספיק רחב כדי לחולל את אותו שינוי אותו רוצה הערבי.
כשרואים שכל הישובים הערביים נמצאים בתחתית הסולם הסוציו אקונומי, יותר מ-50 אחוזים מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני, שני שלישים מהילדים הערבים הם מתחת לקו העוני, בנגב 80 אחוזים מהילדים מתחת לקו העוני, זה פשוט כתב אישום גם כלפי משרד הרווחה וגם כלפי משרד החינוך וגם כלפי משרד האוצר ומשרד הכלכלה. עם כל הכבוד לתכניות 922 ותכניות אחרות, בשטח הדבר לא מורגש גם בהתחשב בעובדה שהיישום הוא יישום חלקי.
אני רוצה לומר שגם בהתייעצות עם חברי איימן סייף, שזו ההזדמנות להודות לו על שנים של עבודה ועשייה בתחום, הוא עכשיו מסיים את התפקיד ושיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך, העלינו את הרעיון שבכל הצעה תקציבית, תהיה גם שקיפות של פילוח מגזרי של התקציבים וכך נדע שכל הצעה תקציבית, מהו חלקו של הציבור הערבי בה. פילוח מגזרי. קיים משהו כזה בכל מה שקשור לפילוח המגדרי ואני חושב שאם באמת יש כוונות רציניות במשרדי הממשלה לחולל שינוי בתקציב, אז למה להתנגד לפילוח מגזרי שיראה לנו את אותם תקציבים שמועברים לציבור הערבי וכך תהיה לנו גם אפשרות להשוואה.
אני רוצה להוסיף נקודה חשובה בדיון הזה. הטיפול הנדרש הוא טיפול מערכתי. במובן הזה אני בקשר עם משרד הכלכלה ומשרד הכלכלה אומר שיש לו את התקציבים אבל הבעיה היא לא אצלו אלא היא אצל משרד הפנים כי אין קרקע. פונים למשרד החינוך – אותו דבר, אני יכול להקציב אבל אין קרקע לבנות עליה בית ספר. לכן הטיפול חייב להיות טיפול מערכתי. לכן אני חושב, איימן סייף, שאחת המסקנות שלך שאתה מעביר אלינו בממשלה, שפשוט צריך צוות בין-משרדי שישב ביחד על הנושאים הללו. לא יתכן שיש תקציבים בישוב כמו מג'דל כרום להקמת מעונות יום אבל התקציב הזה מחכה שנתיים כי אין לו קרקע לבנות מעונות יום. לכן אנחנו צריכים ראייה מערכתית ולא שכל משרד יחשוב באופן צר על האחריות שלו.
אסיים בעניין חינוך כי זה נושא אותו אני מלווה. ראינו את התקציב הדיפרנציאלי ליסודי וחטיבת הביניים. אין ספק שזה משמעותי אבל זה עדיין לא מחולל את השינוי הנדרש וגם בסוף התכנית הזו לא נגיע לשוויון ביסודי ובחטיבת הביניים. הקושי נשאר בתיכוניים. עדיין התיכוניים בלי תקציב דיפרנציאלי. אני מקווה שבתכנית התקציבית הבאה זה יהיה יעד שנוכל להשיג אותו. מרכז מוסאוא מודע לקושי הזה. בלי שיהיה תקציב דיפרנציאלי בתיכון, אנחנו ניתקע עם בעיה קשה של אפליה.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת)
¶
לפני כן, שאלה. האם בזה שמשרד החינוך לא נכלל ב-922 היה הפסד משמעותי לתקצוב של האוצר? אני מבין שהאוצר רוצה לתת לכם כסף ואתם לא רוצים לקבל. דרך אגב, כך כולם מבינים.
עבדאללה חטיב
¶
אני מברך את היושב ראש ואת חברי הכנסת על קיום הדיון הזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות הערביות. מאזן היה בכמה ישיבות אצל המנכ"ל הנוכחי והמנכ"ל סיורים מדי שבוע בישובים הערביים וכל שבוע הוא עומד מקרוב אחרי המגזר הערבי. נבנתה תכנית אסטרטגית לטיפול בחינוך הערבי ואני אציג חלק ממנה בכל מה שקשור לנושא התקצוב הדיפרנציאלי.
נכון שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל אבל מבחינת תלמידים אנחנו מדברים על 25 אחוזים מכלל התלמידים במדינת ישראל. אנחנו מדברים בחינוך הערבי על 390 אלף תלמידים במערכת החינוך הערבית, על כ-36 אלף מורים ועל כ-15 אלף כיתות לימוד.
במסגרת החלטת הממשלה 922, וזאת גם לשאלת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, תקצבנו במסגרת החלטת ממשלה 922 סכום של 184 מיליון שקלים שעלה אחר כך ל-188 מיליון שקלים. אני אתן את החלוקה של הסכום הזה. תקצבנו עוד 10 מיליון שקלים והתקצוב הדיפרנציאלי לפי החישובים העדכניים ליסודי ולחטיבות הביניים שמופעלים שם, אנחנו מדברים על 481 מיליון שקלים. יש לי גם נתונים לשנה. נתונים מדויקים.
להכשרת מורים קיבלנו בהחלטת ממשלה 922 סכום של 58 מיליון שקלים בבסיס התקציב. לחינוך הבלתי פורמלי קיבלנו סכום של 130 מיליון שקלים שהוא לא בבסיס התקציב. אני חוזר ומדגיש. 58 מיליון שקלים להכשרת מורים בבסיס התקציב ו-130 מיליון שקלים שהם לא בבסיס התקציב. התקצוב הדיפרנציאלי נכון להיום, נכון לחישובים שעשינו היום, אנחנו מדברים על 52 אלף שעות. המשמעות של זה היא 431 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך. לא תקציב תוספתי ממשרד האוצר. זה תקציב שהוא בבסיס, תקציב משרד החינוך.
ג'עפר פרח
¶
במקום מיליארד ו-200 מיליון. עלז ה דובר בהחלטת הממשלה. על זה דובר בתכנית הזאת, על מיליארד ו-200 מיליון שקלים בשנה. זה סגירת פערים.
עבדאללה חטיב
¶
אני ממשיך בעוד שני שלבים. קודם כל, זאת החלוקה של השעות של התקצוב הדיפרנציאלי שניתן לחינוך הערבי ביסודי ובחטיבות הביניים. אנחנו מדברים על 52 אלף שעות שאנחנו מיישמים אותן בתשע"ט. אנחנו מדברים על סכום בבסיס תקציב משרד החינוך שהוא 431 מיליון שקלים.
אם מסתכלים על השקף הזה, זה העולם הישן בחישוב התקציב בעלות התלמיד במערכת החינוך, בתקצוב הכיתה. אם מסתכלים על הצבע האדום, זה העולם הישן, והירוק הוא העולם החדש. זה התקצוב החדש שהוא ליסודי. תסתכלו, עשירונים 8, 9 ו-10 הם העשירונים של החינוך הערבי. כלומר, כל הרשויות הערביות נמצאות בעשירונים 8, 9 ו-10. תסתכלו על הפער ועל הדלתא. בעשירון 10, במקום 43 שעות שמקבלת כיתה, היא תקבל 48.9 שעות. כלומר, תסתכלו על הדלתא שנוצרת בהמשך ליישום התקצוב הדיפרנציאלי בישובים. זה היישום של התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבות הביניים. תסתכלו באיזה מצב היינו בעולם הישן, עם 42.9 ואנחנו עולים ל-56.9. כלומר, עלייה משמעותית ביישום התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים. הסוגיה המאוד קשה שג'עפר התייחס אליה, ואני מסכים אתך, היא שהמשרד עדיין לא הצליח בשינוי התקצוב בחטיבה העליונה. אם אתה מסתכל על הפער בין תלמידים שהם מרקע סוציו אקונומי חלש או חזק, תסתכל על ההבדלים בין תלמיד שהוא יהודי לתלמיד ערבי, ואם אתה תיקח את העמודה האחרונה מצד ימין, האשכול החלש, תלמיד במגזר היהודי מקבל 30 אלף שקלים ותלמיד במגזר הערבי מקבל 18 אלף שקלים. אין ספק שכאן המשרד עכשיו מוביל מהלך של תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה. בשנת הלימודים הבאה, בשנת הלימודים תשע"ט, אני חושב שזאת ישיבה שאתם קיימתם יחד עם ראשי הרשויות הערביות עם המנכ"ל, המנכ"ל הודיע במפורש שבשנה הבאה אנחנו מתחילים ביישום פיילוט של התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה.
עבדאללה חטיב
¶
יש תכנית חומש בתקצוב דיפרנציאלי לחטיבה העליונה. בשנת הלימודים תשע"ח אנחנו מתחילים בפיילוט תקצוב אבל יש תכנית גם לחמש שנים. זאת אומרת, מה שקרה ביסודי ובחטיבה העליונה.
לגבי ההישגים הלימודים. אני מחדד ואומר תמיד שהחינוך הוא הנושא שיכול לסייע לאוכלוסייה הערבית בצמצום הפערים ובהשתלבות בתעסוקה ובאקדמיה. ככל שהאוכלוסייה הערבית תשתלב בתעסוקה ובאקדמיה, כך אנחנו - - -
עבדאללה חטיב
¶
אנחנו היום באקדמיה, מבחינת תואר ראשון, 16 אחוזים. אם תפתח את הדף של המועצה להשכלה גבוהה שפורסם אתמול, חלה עלייה בשש השנים האחרונות ב-80 אחוזים באחוז התלמידים שלומדים באקדמיה לתואר הראשון. היינו לפני שש שנים ב-10 אחוזים והיום אנחנו מדברים על 16 ועל 17 אחוזים מהתלמידים לתואר ראשון.
ג'עפר פרח
¶
אבל יש לנו 15 אלף סטודנטים שלומדים בירדן ובשטחים. עד היום אנחנו לא מסוגלים לפתוח מוסד להשכלה גבוהה. 64 מוסדות להשכלה גבוהה.
עבדאללה חטיב
¶
אם אנחנו מתייחסים לנושא של ההישגים הלימודים, אתם יכולים לראות את המגמה של העלייה בהישגי התלמידים במגזר הערבי ובשפה הערבית אבל תסתכלו על סגירת הפער. אם דיברנו על פער לפני עשר שנים או על פער בפסיכומטרי של 50 נקודות, אנחנו מדברים על צמצום הפער בין שני המגזרים ב-25 נקודות במתמטיקה ואנחנו צמצמנו את הפער במתמטיקה ל-13 נקודות בין תלמידי כיתות ה' במגזר הערבי לבין תלמידי כיתות ה' במגזר היהודי.
אם נסתכל על האנגלית, כאן מדובר הפוך. באנגלית, זה לא שעברנו את המגזר היהודי. כלומר, סגירת הפער היא לטובת המגזר הערבי וכאן צומצם הפער באנגלית ב-23 נקודות והגענו ל-80 נקודות. גם במדע וטכנולוגיה הפער צומצם ב-11 נקודות. הפער התחיל כמעט ב-60 נקודות והיום הפער בין שני המגזרים עומד רק על 13 נקודות.
עבדאללה חטיב
¶
אם נסתכל על אחוז התלמידים הערבים הזכאים לתעודת בגרות, חלה עלייה באחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות. לפי הנתונים שקיימים אצלנו כיום, בתשע"ז, אחוז הזכאות במגזר הערבי יעמוד על 62 אחוזים.
אני אתייחס גם לנושא הנשירה. אם לא מטפלים בסוגיה של הנשירה, אנחנו מגבירים את הנושא של האלימות בחברה הערבית. יש כאן אחוז שהוא 5.5 אחוזי תלמידים שנושרים ממערכת החינוך. אותם תלמידים שהם נושרים ממערכת החינוך, אנחנו פוגשים אותם ברחובות. אתם דיברתם על ארגוני פשע ואני אומר לכם שחלק מהתלמידים שנושרים ממערכת החינוך הערבית מוצאים דלת פתוחה אצל אותם ארגונים. יש תכנית אסטרטגית שתתמקד בעשרה ישובים.
ג'עפר, דיברת על הנושא של כפר מנדא. כאשר הייתי בישיבה אצל המנכ"ל, הם היו בישיבה אצל המנכ"ל בום חמישי, למחרת, ביום שישי, הייתי יחד עם המנכ"ל בכפר מנדא. יש החלטה של המשרד להקים מרכז חינוך טכנולוגי בכפר מנדא. הסוגיה הזאת מתואמת עם ראש הרשות. כלומר, יש החלטה לפתוח מרכז בכפר מנדא ואנחנו מסכימים לפתיחתו.
בג'סר א-זרקא יש בית ספר שהוא בית ספר טכנולוגי. בית הספר הטכנולוגי, בודקים את האפשרות להעברתו אבל אנחנו נפעל להעברתו לבית ספר מאחר והוא חינוך טכנולוגי והוא יעבור לבית ספר שהוא בית ספר מתאים.
עבדאללה חטיב
¶
איימן דיבר על קרן המלגות שהיא שותפה של משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה ושל הרשות. אנחנו מדברים השנה על 800 מלגות ואנחנו מדברים גם על תכנית. פתחנו גם מרכזי פסיכומטרי על חשבון המשרד.
באיכות ההוראה אנחנו מדברים על הסכום הזה. זאת החלוקה של הסכום. אנחנו נעביר לכם גם את החלוקה. אבל היום אנחנו אישרנו תכנית שהיא תכנית חדשה שהושקה היום. 500 סטודנטים ערבים שמסיימים כיתה י"ב והם מצטיינים בפסיכומטרי ובבגרות, המשרד הולך לתקצב שכר לימוד מלא לאותם סטודנטים. המשרד הולך לתקצב גם מענק מחייה לאותם תלמידים על מנת למשוך כוח אדם איכותי למערכת החינוך הערבית. אותם תלמידים שיסיימו במסלול הזה יקבלו תעדוף בכל מה שקשור לקליטתם במערכת החינוך. אין ספק שיכולתה של מערכת החינוך נמדדת לפי איכות המורים ולכן זה חשוב לנו. התכנית הזאת של ה-500 תלמידים, העלות שלה היא 20 מיליון שקלים.
אני רוצה לסיים בחינוך הבלתי פורמלי. יש כאן 130 מיליון שקלים. ב-2017 אנחנו ניצלנו את מלוא התקציב. הבעיה הייתה שאנחנו קיבלנו את התקציב של החינוך הבלתי פורמלי בסוף דצמבר. אנחנו רשמנו התחייבות לתקציב הזה. אנחנו מדברים על חוג לכל ילד במגזר הערבי, גם ביסודי וגם במסגרת חוגים בשעות אחר הצהרים. הצוות יושב כאן ויכול להתייחס לכך.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת. אני חבר קיבוץ גבת בעמק יזרעאל ואני מכיר את האזור, והיום חבר כנסת במחנה הציוני. אני רוצה לומר משפט. יש כאן הרבה בשורות ויש כאן פער מסוים בין עובדי המדינה שבאופן טבעי מדווחים על הישגים. אנחנו – ואני אומר אנחנו, גם חברי הכנסת – עם תחושה שיש עוד הרבה מה לעשות ויחד עם זה יש כאן התקדמות.
אני רוצה לומר שבסופו של דבר המכנה המשותף בין היהודים לערבים בדיון על התקציב הוא הקיפוח של הנגב והגליל. הנגב והגליל מקופחים לעומת המרכז בכל קריטריון. הבולט ביותר הוא הבריאות כאשר בגליל ובנגב חיים פחות ומתים יותר וגם בתחום התעסוקה.
עם כל הכבוד לאזורי תעשייה, הבעיה היא לא אזור תעשייה אלא הבעיה היא התעשייה ומקומות העבודה. הדבר העיקרי הוא לא ארנונה אלא מקומות עבודה ופרנסה לדור הצעיר ואני לא מזלזל בארנונה. אני רוצה לומר לכם שאני כתלמידו של יצחק בין זכרונו לברכה אומר כאן בקול גדול שהשאלה העיקרית היא שינוי סדר העדיפויות. מהו סדר העדיפויות של המדינה ושל הממשלה, כל ממשלה אבל זאת ממשלה מסוימת, מהו שינוי סדר העדיפויות שיחזק את הנגב ואת הגליל כך שבסופו של דבר אני אומר לכם שהפתרון לאוכלוסייה הוא לא בתוך הכפר או הקיבוץ או המושב אלא בעיקר במרחב של האפשרויות. אני חושב שהמכנה המשותף הזה, צריך להביא אותו לידי ביטוי גם בדיונים על תקציב 2019 וגם בכלל. אנחנו יודעים שהיום פתחו בית חולים שיקומי בפוריה. ראש הממשלה נסע לגזור סרט אבל בית החולים לא ייפתח כי רוצים מהם עשרות מיליוני שקלים, 50 ומעלה מיליון שקלים, של גיוס תרומה ואין להם שום יכולת לכך.
לכן אני אומר לכם חבריי חברי הרשימה המשותפת, אנחנו צריכים לאחד כוחות בחיזוק הנגב והגליל בכל התחומים אבל בעיקר בבריאות ובתעסוקה. הייתי ראש רשות, אפילו גדולה, ואני אומר שזה לא בכוחם של ראשי הרשויות כי שאלת הבריאות והתעסוקה היא בידי הממשלה. אינטל לא הייתה קמה לעולם בקריית גת אם יצחק רבין לא היה מחליט שהוא משקיע שם הרבה כסף בתחרות מול העולם באירלנד. לכן, ככל שנחזק את הנגב ואת הגליל, אנחנו נגדיל את האפשרויות גם לערבים וגם ליהודים.
אני אומר לכם בכנות שאי אפשר בלי 21 אחוזים אוכלוסייה ערבית לנהל את המדינה ובעיקר להביא אתה למאה ה-21 עם כוח העבודה וכוח ההשכלה שציינתם. לכן חברים יקרים, אין מנוס מלומר כאן גם מילה פוליטית. זה או ממשלת יהודה ושומרון או ממשלת הנגב והגליל. אני משוכנע שהמכנה המשותף בינינו הוא עדיפות לממשלת הנגב והגליל ושאלת סדר העדיפות היא המפתח לפתרון של השוואת התנאים בין המגזרים ובין הפריפריה למרכז. בקטע הזה אנחנו אחים ואנחנו צריכים לפעול כמו אחים.
אני חושב שיש התקדמות ואני גאה בכך אבל מצד שני המרחקים שיש לנו לעשות הם לא מרחקים קצרים. לכן נדרשת כאן היערכות של ממשלה שמביאה לידי ביטוי לא רק את השוואת הזכויות לערבים אלא את הפתרון לנגב ולגליל שאם הוא יבוא, הוא יהיה ברכה גם לערבים וגם ליהודים. תודה.
שועאע מסרוואה מנצור
¶
כבוד היושב ראש, תודה לחבר הכנסת זחאלקה על ההזמנה. אני חושב שדיון כזה היה צריך להתקיים כבר מזמן. עצם העובדה שהמדינה מכירה בהחלטות מתקנות, מבינים עד כמה הפערים גדולים. בשבוע האחרון היינו כמעט במלחמה ואף אחד מהנוכחים לא התייחס לזה וגם בהחלטות של הממשלה, להיערכות הרשויות הערביות למקרה של מלחמה. העורף הערבי במדינת ישראל. כמה כסף המדינה משקיעה בזה? כל ההחלטות שניתנו עד היום לא התייחסו לנקודה הזאת ואני חושב שדבר כזה מחייב תקצוב, ממש החלטה מיוחדת, של היערכות הרשויות הערביות למקרה של מלחמה, חלילה. אנחנו מדברים כל הזמן ונפגשים עם העורף כראשי רשויות ומדברים. ההיתכנות לרעידת אדמה או לאסון טבעי, היא מאוד מאוד מוגברת באזור ואני חושב שהדבר מחייב החלטה מיוחדת אך ורק לעניין הזה.
לגבי החלטה 922. דיברתם על 15 מיליארד ועל 10 מיליארד. זה לא 15 מיליארד ולא 10 מיליארד. זה בסך הכול 4 מיליארד שקלים כי 60 אחוזים מההחלטה הם תקציבים של משרדי הממשלה שמוטמעים בתוך ההחלטה. זה 4 מיליארד שקלים בסך הכול. תבינו, 4 מיליארד שקלים לכל האוכלוסייה ותחשבו כמה מקבלת כל רשות. הרבה כסף זורם לרשויות המקומיות והוא מנוצל אבל כדי לסגור את הפערים, אפילו 20 אחוזים מהפערים, ההחלטה צריכה להיות הרבה מעבר לכך.
הדבר הנוסף והוא האלמנט הבסיסי. ג'עפר דיבר על הרשאות אבל תזרימו את הכסף. תזרימו את הכסף לרשויות. כל הרשויות שמקבלות הרשאות מתעכבות, ואני לא מתלונן על טייבה אלא אני מדבר באופן כללי. יש הרשאות, התקציבים לא עוברים, במיוחד העניין של משרד השיכון. חבר'ה, שלא תטעו, ההחלטה בעניין הדיור הציבורי היא לא נוגעת למגזר הערבי כי מרבית הקרקעות, לשמחתנו, הן קרקעות פרטיות. ההחלטה לא מתייחסת בכלל לקרקעות פרטיות אלא היא מדברת על קרקעות המדינה. לכן אני פניתי לשר ואני פונה אליך כבוד היושב ראש לכל חברי הכנסת שתשונה ההחלטה כך שהדיור הציבורי יחול על הקרקעות הפרטיות כי מרבית המגזר הערבי מחזיק בקרקעות פרטיות. תודה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
תודה מכובדי היושב ראש. אני מברך את חברי דוקטור ג'מאל זחאלקה על הדיון הזה שהוא דיון חשוב. היה כדאי להזמין גם את שר האוצר לדיון חשוב כזה.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת)
¶
אני אשאל כמה שאלות בנוסף למה שדיברו כאן. האם התקציב הזה הוא גם לישובים הבלתי מוכרים? האם התקציב הזה מפסיק את הריסת הבתים בעיקר במגזר הבדואי בנגב? האם התקציב הזה בונה בתי ספר בישובים בלתי מוכרים? הידעת אחי עבדאללה חטיב שישנם 11 אלף ילדים בלי מסגרת חינוכית במגזר הבדואי בנגב? האם התקציב הזה מוציא אותנו ממעגל העוני ומהמצב הסוציו אקונומי ומביא אותנו למעגל הנורמלי הממוצע? האם התקציב הזה ממגר את האלימות והפשיעה בחברה הערבית. האם התקציב הזה מרחיב את השיפוץ של הישובים הערביים שמאז שהוקמו ועד היום זה לא נעשה? האם התקציב הזה מציע מקומות תעסוקה?
התשובה היא מילה אחת
¶
לא. הפערים לא קטנו ולא צומצמו. יש דבר אחד במדינה הזו והוא עיקרון השוויון שלא חל ולא יחול על החברה הערבית בארץ הזו. מאז קום המדינה ועד היום ניהלנו מיליון דיונים, הרבה ועדות הוקמו, אבל לצערי הרב כלום לא השתנה. נמשיך להיות מודרים, מקופחים ואין צמצום פערים. בתיאוריה אנחנו רואים מספרים אבל בפרקטיקה, במציאות, אין כלום. נעשה בשנה הבאה, נתראה והמצב יישאר כפי שהוא.
חנין זועבי (הרשימה המשותפת)
¶
הדיון הזה הוא מאוד חשוב. אני מציעה שאנחנו נכניס עוד מונחים לשיח כאשר אנחנו מדברים על תקציבים ועל סגירת פערים. אני לא מדברת רק על סגירת פערים אלא על שינוי מצב התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי. אני חושבת שזה הקו המנחה בין האימפוט של התקציבים לבין האאוט-פוט. השאלה היא האם התקציבים האלה מובילים אותנו למצב של אי תלות השלטון המקומי בשלטון המרכזי. האם מענקי האיזון הם יותר הכנסות אבל לא פחות תלות. כלומר, אנחנו יכולים גם לדבר על תכנית אחרת שיש בה יותר תקציבים אבל לא פחות תלות על ידי מענקי האיזון ועל ידי ההכנסות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי.
אני רוצה לראות מצב של אי תלות ולכן הנושא הזה של הכנסות עצמאיות בתוך הישובים הערבים הוא נושא חשוב. הוא לא רק סעיף אלא הוא שינוי היחס בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. אנחנו רוצים גם לשנות את יחס התלות הזאת. לכן הסעיף או הדיבור על אזורי תעשייה, לשנות את כל המנגנון של קול קורא. לפי המחקרים של מרכז המחקר והמידע, תקציבים של קול קורא הולכים לישובים החזקים. כלומר, קול קורא לפי היכולת של הישוב ולא לפי הצורך. כלומר, אולי עכשיו ניתן מקום מועדף לשלושת הקריטריונים האלה, אזורי תעשייה כמקור הכנסה, קול קורא ומצ'ינג ואחר כך נדבר על מענקי איזון. מענקי האיזון באו לפצות על אי שוויון. הדברים האלה נאמרו אבל אני מציעה למקד אותם ולשים אותם עכשיו במרכז הדיון ובמרכז הראייה האסטרטגית לתכנית הבאה אנחנו מדברים עליה.
אנחנו רוצים לשנות מצב של תלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי. אולי סוגרים קצת פערים בתקציבים אבל השלטון היהודי המקומי לא תלוי בשלטון המרכזי ואילו השלטון המקומי הערבי נשאר באותה נקודה של תלות גם אחרי 922 וגם אחרי ארבע תכניות של 922. המצב הזה של תלות, ממנו אנחנו רוצים לצאת.
הנקודה השנייה היא איך לקשר כמות עם איכות. תקציבים עם העצמה. צריך לדבר על העצמה. עצמאות והעצמה לישובים הערביים ולא רק על סגירת פערים. הדוגמה השנייה, תקציבים בלי העצמה.
תעסוקת נשים. אני זוכרת שב-2009 התחלנו לדון באחוז תעסוקת נשים ערביות שעמד על 22 אחוזים. היום מדברים על 38 אחוזים. הקפיצה הזאת, אף אחד לא מרגיש אותה. היא לא מתבטאת בירידה בעוני, לא בולטות הנשים בסקטור הציבורי או הממשלתי או הפרטי. מה זאת אומרת מ-2009 עם 22 אחוזים עלינו ב-2017 עם 38 אחוזים מדברים על 38 אחוזים וזה לא מתבטא בכלום. אני לא רוצה סטטיסטיקה באחוזים כסטטיסטיקה באחוזים אלא אני רוצה לראות שיפור – כולנו רוצים לראות - איכותי בעצמאות של החברה שלנו, של הישובים ושל הנשים. 16 אחוזים יותר ואנחנו לא יודעים היכן הם. לפעמים התקציבים הולכים לחורים שחורים שאנחנו לא מרגישים. הישובים הערביים לא נהנים מהשיפור הזה בתעסוקת נשים. לכן, כאשר נדבר על תעסוקת נשים, גם כאשר מדברים על ראייה מרחבית, אנחנו רוצים פיתוח הישובים שלנו.
כאשר מדברים על אזורי תעשייה, אתה לא יכול להגיד שנצרת עם 80 אלף תהיה תלויה באזורי תעשייה מרחביים. לא. נצרת ושפרעם צריכים אזורי תעשיה מיוחדים להם. אומרים אזורי תעשייה אזוריים אבל הם אינם אזוריים.
משפט אחרון לגבי תקציבי ביטחון פנים. זה לא עניין של תקציבים אלא ראייה ותפיסה של אסטרטגיה. כאשר אנחנו אומרים שרוצים את התקציבים האלה, לשני דברים. תכנית של שיקום אסירים, אני מדברת על אלימות, ותכנית של הכשרת חוקרים במשטרה, כאשר 80 אחוזים ממקרי הרצח לא מפוענחים, אז גם כאשר פותחים תחנות משטרה בלי כושר חקירה משטרתית, התקציב הזה מיועד לכלום אלא רק לומר שיש תקציב. אנחנו רוצים לייעד את התקציבים של ביטחון פנים לשני דברים, לשיקום אסירים והכשרת חוקרים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
הערה אחת. ראשית, אתה אתמול לא היית אבל ישבתי עם חבר הכנסת זחאלקה ועם עוד כמה חברים עם המשרד לביטחון פנים. אני לא רוצה לחזור על הדברים אבל מ-2016 יש התקדמות עצומה גם בהקמת תחנות משטרה. אני ממליץ לך כיושב ראש לא לדון בזה כאן אלא להמשיך לדון בזה באותה ועדה מצומצמת שם אנחנו יכולים לשים אצבע נקודתית על הקמה ועל חקירות. ב-2016 יש פחות מקרי רצח, יותר פענוחים ואני לא חושב שזה המקום. בואו נתעסק בזה במקום אחר אלא אם כן תחליט אחרת וזאת פרורוגטיבה שלך.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
היינו יחד כאן. מ-2016 יש התקדמות גם בחקירות, גם בחשיפות וגם בהכנות כתבי אישום. ראית גם את הבעיות, היכן אי אפשר להקים תחנות משטרה. 12 תחנות משטרה אמורות לקום עד עוד שנתיים. נכון?, אתה רוצה לדון בזה עכשיו. אני לא חושב שזה המקום.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני מיינדד ואני מגויס לכל העניין הזה. אני יושב כאן שעה וחצי ואני מכיר את הנושא.
אני בכל זאת חושב שאם לא יהיו אזורי תעשייה משותפים שגם יהוו קשר, למשל טייבה וצור יגאל, שמחר בבוקר אפשר לפתוח. מחר בבוקר, אם לא נעשה את זה, לא נביא כסף. חבל שחבר הכנסת טלב אבו ערער יצא כי אני לא מוכן כמוהו להרים ידיים ולומר שלא נעשה כלום. נעשה, לא מספיק, ואם נרים ידיים – כולנו ניכשל בחיים משותפים.
היו"ר אחמד טיבי
¶
עלאא גנטוס שעושה עבודה מצוינת בבקרה וניהול של התכנית הכלכלית דרך הרשויות המקומיות.
עלאא גנטוס
¶
אני רוצה להתמקד בבעיות קונקרטיות, גם בדרישות וגם כדי שנצא מהישיבה הזאת עם סיכומים. בנושא של אזורי התעשייה, ב-922 אנחנו כבר שנתיים יודעים היכן החסמים. הסכומים, אגב, הם יותר מארבע המיליארד שקלים. התכנית לא רעה, היא תכנית טובה, אבל חסרים בה הרבה אלמנטים חשובים שאני חושב שאנחנו מצפים שוועדת הכספים תיקח אותם בחשבון תקציב 2019 ו-2020.
אני אתחיל עם הנושא הכי מרכזי והוא אזורי התעשייה. כל המגזר הערבי מתוקצב ב-7 מיליון שקלים בשנה להקמת אזורי תעשייה. יש תכנית שהכין משרד הכלכלה יחד עם הרשות לפיתוח כלכלי, תכנית גדולה של כמה מיליארדים אבל היא נותנת מענה לכל הרשויות. אני לא מצפה שנקבל עליה תקציב בשנה אחת אבל שלפחות יהיה תקציב של 300 מיליון שקלים בשנת 2019 כדי להתניע את התכנית הזאת. זה הסכום המינימלי שלדעתי אפשר להתחיל אתו ולפחות ייתן לכל הרשויות את החלק הראשון בהקמה, שזה התכנון. צריך סכום של 300 מיליון שקלים בתקציב 2019 ו-2020 לנושא הקמת אזורי תעשייה.
הנושא השני הוא הנושא של התקצוב הדיפרנציאלי. כפי שנאמר, תכנית 922 או החלטת התקצוב לא נתנה מענה לתיכונים. בדיון שהיה אצל המנכ"ל דובר על כך שמתניעים פיילוט. אני לא יודע מה זה פיילוט. אני לא יודע מה הקצב של הפיילוט עליו מדברים. רק כדי לסבר את האוזן, היום ההבדל בין תלמיד ערבי ליהודי הוא 12,000 שקלים. תכפיל ב-80 אלף תלמידים, זה 9 מיליארד שקלים בשנה ואתה אומר לי שהכסף קיים. הכסף הזה לא קיים והכסף הזה, לא נראה אותו. לא סתם שמו את התקצוב הדיפרנציאלי בתיכוניים כי שם זה הכסף הגדול ושם הולכים להילחם עם ראשי הרשויות אבל שקל מזה לא יועבר אלינו, אם לא יהיה תקצוב דיפרנציאלי, סכומים צבועים שיתחילו תכנית מגובשת. אנחנו ישבנו עם המנכ"ל ויש לו כוונות טובות אבל אני אומר שאני לא מאמין שהשר ייתן לו להסיט כסף מהיהודים לערבים. זה לא יהיה. אנחנו לא צריכים להיות תמימים. בנט לא יעשה את זה. צריך שהוועדה תדאג לשריון כסף לתקצוב דיפרנציאלי לחברה הערבית. זה כתב אישום למשרד החינוך. 12 אלף שקלים הפרש, זה 9 מיליארד שקלים, זה פי 1.5 מאשר ב-922, לשנה.
עלאא גנטוס
¶
הפנייה היא בעיקר לאוצר.
דיברו כאן על שיכון. תקציב גדול, ואני משבח את שיתוף הפעולה עם משרד השיכון בכל מה שקורה. יש לנו דלת פתוחה שם גם אצל המנכ"ל אבל יש חסמים כבדים בנושא של יישום ההחלטה. אני מתחיל בנושא של המחיר למשתכן, התכנית המובילה, תכנית הדגל של משרד השיכון אבל שכחו דבר אחד, שמחפש הדירה הערבי הוא לא עונה על תנאי הסף של מחיר למשתכן. הבחור הערבי שמחפש דירה, הוא קודם כל קונה דירה ואחר כך מחפש כלה. אף אחד לא נותן דירה. כל התנאים של המחיר למשתכן מדברים על אנשים נשואים עם ילדים בגילי 40 ו-30 והם בכלל לא מדברים לחברה הערבית. לכן צריך להגמיש את הנושא הזה.
אני רוצה לדבר על הנושא של סבסוד פיתוח קרקע פרטית גם זה נושא שהיה בתכניות הקודמות ונעלם מסיבה כזו או אחרת ההחלטה הזאת. בלי הסעיף הזה, בלי שיהיה תקציב ממשלתי לסבסוד פיתוח קרקע פרטית, תשכחו גם מפיתוח קרקע מדינה. אין קרקע מדינה פרופר. כל השכונות שעכשיו מקדמים אותן, אלה תכניות משולבות ושם משרד השיכון רוצה לסבסד רק את הפיתוח של הקרקע הפרטית. המשמעות היא שהרשות המקומית תשתתף ב-50-40 אחוזים מהעלות. לאף רשות אין את הכסף הזה, לאף רשות אין חוקי עזר לטפל בזה ולכן לא יהיה פיתוח לא בקרקע המדינה ולא בקרקע הפרטית, אם לא תהיה קרן ממשלתית.
עלאא גנטוס
¶
כן. צריך החלטת ממשלה. זאת הדרך ואני מעלה את זה בכל פורום. צריך קרן להלוואות תקציביות לפיתוח בקרקע פרטית.
הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא מענקי האיזון. אני מדבר על זה בכל מקום. עדיין יש אפליה. אנחנו עכשיו כנראה בדרך כי הקיצוצים במענק התחילו ולא פוסחים. התחלנו בתוספת של 200 מיליון שקלים ועכשיו אנחנו בתוספת של כמעט 160 מיליון. כל שנה מצמצמים בתוספת שהייתה. מנכ"ל משרד הפנים עושה מאמצים כדי לתקן אבל ההחלטה היא החלטה פוליטית. הנוסחה מעוותת, בנוסחה יש פגמים אפילו משפטיים שלא לדבר על ערכיים שלא עומדים בהם. אני רוצה שזה יעבור בבית המשפט ומשרד הפנים, אם הוא רוצה לראות בזה איום, זה איום. אם לא יהיו החלטות, אנחנו נלך לבג"ץ. נמאס לנו מהסחבת של הוועדה שלא מסיימת את העבודה שלה במשך שנתיים. נמאס. או שאומרים שאין ועדה, אבל עכשיו אנחנו מקבלים מכתב לפיו הוועדה ממשיכה לעבוד. כמה זמן לוקח לוועדה להחליט שהמענק הזה, שהם אומרים בעצמם שהוא לקוי? צריך להיות אומץ לב ולהגיד לרשויות שקיבלתם מספיק כסף, לא יכול להיות שרהט מקבלת 40 מיליון שקלים ועכו מקבלת 60 מיליון שקלים כאשר מדובר באותו סדר גודל של תושבים. לא יכול להיות. שיפסיקו לשחק את המשחקים. אנחנו לא פראיירים ובנושא של מענק האיזון נמשיך להילחם. אני רוצה שהמסר הזה יעבור למשרד הפנים. די עם הסחבת בוועדה. שיהיו תוצאות כדי שנוכל לראות או שאנחנו מסכימים או שממשיכים. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי
¶
ג'ורג'ינה בריצ'רד, ראש תחום פוליטיקה פנימית בשגרירות בריטניה בישראל. תרצי לומר משפט?
ג'ורג'ינה בריצ'רד
¶
אני אנסה לדבר בעברית ומתנצלת על הטעויות. רציתי לומר תודה על שהזמנתם אותי היום. תודה שאתם מארחים אותי. הנושאים האלה בהם אתם דנים הם מאוד חשובים לשגרירות הבריטית. אני אשמח לעזור.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
שלום לכולם. התכנית 922 עליה אנחנו מדברים באה תחת הכותרת סגירת פערים. הוקצבו תקציבים שהם לא מספיקים וכולנו מסכימים שהם לא מספיקים. התכנית הזו היא פחות או יותר שומרת על הבית. לא יהיה שינוי אם לא תוגש תכנית חדשה שהכותרת שלה היא סגירת פערים ואפילו אם תהיה בכמה פעימות, אבל שתהיה תכנית שהמטרה שלה לסגור פערים. אחרי 70 שנים, באים לאזרחים ואומרים שהם צריכים לנהל משא ומתן על השוויון שלכם במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית.
אני אומר מה הדברים המיוחדים אותם אנחנו רוצים לראות. הדבר הראשון הוא נושא המצ'ינג. אנחנו מפסידים תכניות, מפסידים ביצוע בגלל שאין לנו את החלק של המצ'ינג שאנחנו צריכים לתרום. הדבר הזה צריך להיעלם פעם אחת ולתמיד.
אזורי תעשייה. אזורי תעשייה הם גם תעסוקה של אנשים וזה גם פחות קטל בדרכים וגם פחות אנשים שאין להם עבודה. במדינת ישראל מדברים על אבטלה. אנחנו מדברים על לא מועסקים כי אבטלה, אלה אנשים שעבדו, נפלטו מהעבודה ועכשיו מבקשים מקומות עבודה חדשים. אבל כאשר אנחנו מדברים על מצב שאנשים שלנו, רק 38-37 אחוזים עובדים, התכנית של משרד הכלכלה אחרי שאילתה שלי לשר הכלכלה בזמנו דרעי, הוא אמר שיש להם תכנית והתכנית שלהם היא שב-2020 נגיע ל-41 אחוזים בתעסוקת נשים ו-69 אחוזים בתעסוקת גברים. המשמעות של התכנית הזו היא שאנחנו נגיע למצב שיש לנו משהו כמו 40 אחוזים שהם לא מועסקים. זה לא שהם מובטלים אבל הם לא מועסקים, דבר שמגביר את העוני.
אנחנו צריכים את אישור תכניות המתאר שלנו. לא לומר לנו שיש תכניות מתאר ואנחנו צריכים לחכות. יושב כאן ראש עיריית טייבה, על תכנית המתאר של טייבה התחילו לדבר בשנת 2000. התכנית אושרה ב-2015 ועכשיו מכינים תכניות מפורטות עם תב"ע. אנחנו נגיע ל-2020 ואין לנו אפשרות להוציא היתר בנייה אחד מטעם אותה תכנית מתאר. המצב בקלנסאווה, בשנה שעברה אישרו להם תכנית, אותו מצב. בטירה הופקדה. אני מביא את המקומות כאלה כדוגמה.
אנחנו צריכים גם את אזורי התעשייה ואזורי תעשייה משותפים, ואומר לכם למה. אני אומר משותפים כי המאבק של הרחבה בתחום שיפוט הרשויות הערביות הוא מאבק ארוך. אני רוצה שאזורי התעשייה המשותפים האלה יהיו עם צדק חלוקתי. כלומר, יש ישובים ערביים, יש ישובים יהודיים, משותפים, לפי מספר האוכלוסייה, מספר האזרחים בכל ישוב וזה האחוז שלו בהכנסות של אותו אזור תעשייה. אם אנחנו שותפים למשל באיגוד ערים – כיבוי אש וכולי – אנחנו משלמים את החלק היחסי שלנו כאזרחים, כמספר התושבים. למה באזורי תעשייה אנחנו לא מקבלים את זה ונותנים לנו עשרה אחוזים במקומות מסוימים?
מיכל מרין
¶
אני רוצה לדבר על התמונה התכנונית. אני אתחיל קודם כל ברמה הארצית. לפני שנתיים תמ"א אושרה והרחיבה את המרקמים העירוניים בלא מעט ישובים ערביים. בנוסף לזה, היה מדובר בהכנת תכניות מתאר כוללניות. במסגרת התכניות האלה, תחומי השיפוט, והיכן שיש קרקע מדינה בעיקר, אנחנו באזורים האלה כדי לאפשר פתרון של מצוקת הדיור.
מיכל מרין
¶
אלה תכניות שהן הרבה מעבר לתחזית האוכלוסייה ולפרוגרמה התכנונית המחושבת. זה בגלל הנושא של קרקעות פרטיות. אנחנו בעצם לוקחים איזשהו מקדם מימוש. אנחנו מודעים לכך שבקרקעות הפרטיות הבנייה תתממש לאורך הרבה מאוד שנים. יש הערבה ישובים שהם מחוסרי קרקע, מחוסרי פתרונות דיור ולכן אנחנו מנסים לאתר שטחי מדינה. אם אתם תעשו חישוב של יחידות הדיור שכללות גם את שטחי המדינה וגם קרקעות פרטיות, זה הרבה מעבר לצרכים ולחישובים.
מיכל מרין
¶
לפני שנה התקיימה ישיבה בוועדת הפנים ואתם ביקשתם לקבל את כל התכניות שמקודמות. אנחנו את שלנו עשינו. העברנו לכם רשימה עם כל התכניות, עם מספרי התכניות, היקפי הפיתוח וכל הפרטים המלאים, שנת אישור וכולי. ביקשתי לדעת איזה ישובים לדעתכם חסרה בהם תכנית מתאר. אנחנו רוצים לשמוע כל בעיה שיש לכם. אם אתם חושבים שיש תכנית מתאר שצריכה ריענון, אנחנו כאן.
מיכל מרין
¶
נכון. תהליכי התכנון, אלה תהליכים שלוקחים זמן. אישרנו את תכנית המתאר של ג'סר והוא יכול להגיד לכם איזה מאבקים עשינו כדי לאשר את התכנית הזאת, עם הסטה של כביש, על אדמות של בית חנניה שמתנגדים. זה לא פשוט. אלה מהלכים לא פשוטים. חברנו לתכנית התשתית הלאומית של שדרוג כביש דן כדי שיעתיקו את הכביש. כך אנחנו עושים בכל האזורים. ג'סר היא רק דוגמה.
מאזן גנאים
¶
לאור עקיבא ולקיסריה יש מחלף, אבל לג'סר א-זרקא אין מחלף. זה לא יכול להיות. זה לא מוסיף למדינה.
מוראד עמאש
¶
אני קודם כל מודה על ארגון היום הזה ומעריך אתכם מאוד על כך שאתם מביאים את המצוקות של האוכלוסייה הערבית שיש בינה לבין האוכלוסייה היהודית פערים רבים. צריך ממש למקד את כל המאמצים לטובת האוכלוסייה שסובלת הרבה מאוד שנים.
אני חושב שג'סר א-זרקא היא דוגמה טובה שפספסה את הרכבת הישראלית. ממש ביום שהחליטו להקים ולסלול את כביש 2 בצד המזרחי של הישוב, חרצו את גורלו של הישוב הזה וכאילו הוא נשכח מהתודעה הישראלית. האוכלוסייה בישוב גדלה וסבלה מכל מיני בעיות, של תת הישגים ומצב כלכלי ירוד, אוכלוסייה שסובלת מעוני כבד, עד שהגיעה שנת 2007. בשנת 2005 אני בעצמי הגשתי את הבקשה הראשונה להרחבת תחום שיפוט ואמרתי, די, אי אפשר לסבול יותר ממצב כזה של מצור גדול וקשה מאוד כאשר בכל הגבולות שלנו אין אפשרות להגיע לפשרה עם שאר הישובים. הגשנו את הבקשה להרחבת תחום שיפוט כבני אדם. הבקשה הזו נדחתה בשנת 2005 ואמרו שנצטרך להיכן תכנית מתאר לישוב. תכנית המתאר, קודם כל הוכן דוח היתכנות. דוח ההיתכנות היה שחור מדי והדגיש את המצוקות של הישוב ועבר לתכנית מתאר מושלמת וכוללנית שתוכל לפתור את המצוקות של הישוב הזה. אכן משנת 2007 עד לפני שבוע ימים אושרה תכנית המתאר של הישוב ג'סר א-זרקא.
אנחנו הגשנו אתמול ערר על התכנית הזאת. אנחנו מברכים ומודים למינהל התכנון, למועצה לתכנון ארצי שדאגו לאישור התכנית. אני אומר לכם את האמת לאמיתה. אני בעצמי לא יודע מתי יוסט כביש 2 שזה אחד העיקרים לפיתוח של ג'סר א-זרקא מהצד המזרחי. כבוד הדוקטור אחמד טיבי היה אתי בבית המשפט העליון, שם הייתה התנגדות חריפה של בית חנניה נגד הסטת כביש 2. אכן השופטים אמרו את דבריהם והוחלט להסיט את כביש 2 ולתת לג'סר עוד 230 דונם. אנחנו בעצמנו שמחנו מאוד ורוצים שהדבר הזה יהיה מיידי אך לצערי הרב עלות הסטת הכביש תעלה כמיליארד שקלים. אנחנו מבקשים להתחיל בביצוע מיד כי מספיק סבל הישוב הזה. עברו שנים רבות והגיע הזמן להסיט את הכביש ולאשר את התכנית כפי שהיא. זה המצב לגבי תכנית המתאר.
יש לנו הסתייגות גם לגבי אחת השכונות ומיכל יודעת שהגשנו את הערר שלנו לתכנית המתאר מסיבה שליד נחל תנינים יש שכונה שהיא שטח פרטי. השטח הזה, חלקו הגדול נגזל על ידי רשות הטבע והגנים בשנת 1996 והגיע הזמן שנבקש את השטח הזה בחזרה. אנחנו רוצים לאשר את תכנית מערב ג'סר, תכנית השטח החקלאי ולייעד אותו למגורים וכך להוסיף לישוב עוד 500 יחידות דיור שהן בנוסף להסטת הכביש. זה המצב של הישוב. תודה רבה.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
¶
צהרים טובים לכולם. קודם כל, תודה ליושב ראש ולחברים שנמצאים כאן. למאזן, לראשי הרשויות. אני הקשבתי במשך שעתיים והייתי שמח לשמוע כמה שיותר ראשי רשויות ואני אומר למה. אנחנו כאן לא רק כדי לדאוג שהתכנית תהיה ואנחנו מדברים כאן על 6 מיליארד, אם אנחנו מורידים את הדלתא.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
¶
כן, בסיפור של ה-15 מיליארד, אנחנו מדברים על 6 מיליארד לחמש שנים.
שתי סוגיות. הראשונה, מעקב אחרי השלטון המרכזי לביצוע. זאת אומרת, רק רושמים 100 מיליון שקלים לתחבורה לישובים הערביים, שמחצית מהכסף הזה לא ילך לכבישים בין-עירוניים שבעצם משרתים את כולם והמדינה צריכה לדאוג לזה וזה יירשם בתכנית שלש ה-6 מיליארד. אני אומר את זה מניסיון אישי בנגב. הבטיחו לנו בשנת 2005, אולמרט, 100 מיליון שקלים לתושבים הבדואים בנגב, במשרד התחבורה, אבל לאחר מעקב אני סופר כמה קיבל כל רשות. שאלתי את ראשי הרשויות – הייתי ראש רשות – כמה הם קיבלו ואמרו לי שביחד הם 49 מיליון, 50 מיליון. אני חוזר למשרד התחבורה ושואל איפה ה-50 מיליון שנשארו. אומרים לי, יש בערערה בנגב כביש שמתחבר, כביש 25.
חברים, תודה איימן, עבדאללה, כל אנשי המקצוע שנמצאים כאן. חברים, גם ברמה היישובית אי אפשר שחלק מהישובים ינצלו 18 אחוזים מהתקציב שמיועד להם בתכנית ממשלתית. ברמה היישובית, כל רשות שישים כאן על השולחן כמה הוקצב לרשות שלו, כמה הוקצב בשנה, בשנתיים ומעקב אחר כך. לא יתכן שמשרד הרווחה, יעמוד שר הרווחה חיים כץ ויגיד שמעונות יום, הוחזר הכסף לקופת המדינה.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
¶
לא מג'דל כרום. אני מדבר על ישוב בנגב. אני מכיר את הישוב. אני מכיר את הקרקע.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
¶
על מעונות יום. שנתיים עומד מעון יום, פיל לבן, בגלל שאין כיסאות ושולחנות. אנחנו צריכים ביקורת פנימית גם אצלנו. אנחנו רוצים את הכול, אנחנו רוצים לחזק את ראשי הרשויות ולכן שמחתי מאוד לשמוע ורציתי מאוד שהרבה ראשי רשויות יהיו כאן, אבל 6 מיליארד, אני מצטרף לדרישה. אחמד, ג'מאל, אני מצטרף לדרישה שצריך עוד תכנית חדשה למגזר הערבי אבל עם עשייה גם מקומית כך שנדע היכן אנחנו עומדים פר שנה ולא כל חמש שנים.
ואאל יונס (הרשימה המשותפת)
¶
תודה. קודם כל, אני מברך את חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה על כך שכל שנה הם מקיימים את הישיבה החשובה הזאת לפני אישור תקציב המדינה. אני מברך את מנצור וג'עפר פרח. ואת כל החברים הנוכחים כאן.
אני רוצה לומר שצריך הסכם גג למערכת החינוך. ממש. אנחנו צריכים שיעורי חינוך בבתי הספר. אנחנו היום לומדים פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית ומדברים על הישגי ישראל בעולם אבל שוכחים את החינוך. בחינוך לומדים איך להתנהג ואיך להיות. לא שווה שיש לי תואר שני ואני חי בשכונה שהיא מלאה אלימות, חי בשכונה שאין בה ביטחון עצמי. מערכת החינוך, צריכים הרבה שיעורים בבתי הספר.
דוקטור זחאלקה דיבר על אקמול. אנחנו רוצים קצת אקמול ואחר כך את הצנטרום. אני חושב שמרגילים אותנו לאקמול אבל אנחנו צריכים להפסיק לצרוך אותו אלא לדרוש הרבה יותר ממנו. תודה רבה.
יוסי חדד
¶
אני רוצה לברך על היום הזה, על המפגש הזה. כבוד היושב ראש הדוקטור אחמד טיבי, ראשי רשויות ונציגי משרדי הממשלה השונים. לי מאוד חשוב לציין עובדה אחת והיא שאני בתכנית הזאת מראשיתה מתחילת שנת 2016. אין לי ספק שהחלטת ממשלה 922 מבחינת משרד הבינוי והשיכון היא החלטה טובה ואני יכול להגיד לכם כמנהל אגף המיעוטים, החברה הערבית במשרד הבינוי והשיכון, כמי שמוביל את ההחלטה הזאת במשרד, יש לנו שיתוף פעולה יצא מן הכלל עם ראשי הרשויות, עם חברי הכנסת ועם מי שעוסק בהחלטה הזאת.
משרד הבינוי והשיכון הבטיח להעביר בשנת העבודה 2017-2016 סכם של 444 מיליון שקלים מתוך ההחלטה הזאת כאשר סדר גודל של 334 מיליון שקלים לטובת מוסדות ציבור ועוד 110 מיליון שקלים לטובת תכנון קרקע פרטית, קרקע מדינה. הדבר הכי חשוב בעיני זה שבשנה וחצי-שנתיים האחרונות יש לנו כבר 96 מוסדות ציבור שהולכים להיבנות בישובים הערביים ועוד היד נטויה.
אני חייב לציין את העובדה הזאת. אני חושב שעיקר ההרשאות והתקציבים נמצאים ברשויות ונאמר פה על ידי קודמיי, כולל מה שנאמר כאן על ידי חברי הכנסת, אני חושב שיש הרשאות, יש הרבה מאוד תקציבים שיושבים ברשויות ואנחנו חייבים מבחינת ראשי הרשויות לנצל את ההרשאות עד תום כך שלא יקרה מצב שהתקציב חוזר לאוצר.
יוסי חדד
¶
רשויות.
הדבר השני שאני רוצה לציין הוא שב-2018 אנחנו עם תכניות שחלקן כבר התחלתי להריץ אל מול הרשויות. סדר גודל של 202 מיליון שקלים. הנחנו על שולחנכם את ההישגים, כולל הסיכום.
אני כן רוצה לציין ברשותך שיש לא מעט שיווקים אבל זה לא מספיק לתת מענה למצוקת הדיור בחברה הערבית. בשנת 2017-2016 יצרנו שיווקים, הצלחות של שיווקים, של כ-3,000. אנחנו שמנו לעצמנו יעד, לפחות ב-2018, להגיע לכ-7,000-6,000 יחידות דיור בחברה הערבית. אנחנו עושים המון, גם בג'סר א-זרקא, שם יש שיווק מוצלח של 54 יחידות דיור שהן רק סנונית.
הדבר שאני כן חושב, ואני אומר את זה יותר מפעם אחת בשנתיים האחרונות כמי שחושב שהנושא של החברה הערבית וצמצום הפערים חייב לבוא לידי ביטוי. דיברתם כאן על תכנית חדשה. אנחנו מדברים על שנת 2020 ואילך. אני כן חושב שצריך להכניס להחלטת הממשלה הבאה את הנושא של המרקם הוותיק שהוזנח בהחלטה הזאת. אם לא ניקח לעצמנו את הנקודה הזאת, המרקם הוותיק הוא יותר חשוב.
יוסי חדד
¶
הוא יותר חשוב ממוסדות ציבור ודירות. המרקם הוותיק הוזנח. התשתיות. חייבים לתת מענק למרקם הוותיק.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר שיש כאן חבר, שגריר של החברה הערבית, איימן סייף. יישר כוח. הלוואי שיהיו עוד הרבה כמוהו.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני)
¶
אני באתי לחזק, באתי לשבת אתכם. אני רוצה לספר לכן ולכם שאני נוסעת הרבה בכל מיני מקומות בארץ ואחרי אחת הפעמים שעברתי בוואדי ערה וחטפתי חום ממצב התנועה, הגשתי שאילתה לשר התחבורה ושאלתי מה מתוכנן. תיארתי את מצב התנועה ואת מספר הרמזורים, את מספר הצמתים ואת מספר הפניות, את מספר הכבישים ואת הדוחק והלחץ, ושאלתי מה מתוכנן מבחינת פיתוח ושיפוץ של הדרכים בוואדי ערה. קיבלתי תשובה שאמרה פחות או יותר: מסביב, בכל מיני מקומות אחרים, מפתחים כל מיני דברים אצל יהודים ובוואדי ערה – כלום.
אני חושבת שזה מאוד משקף. עדיין, עם כל הדיבורים היפים ועם כל הכותרות הגדולות של התכנית הממשלתית הזאת, במציאות לצערי המצב הוא הרבה יותר קשה. ראשי הרשויות בכל הארץ מתעסקים המון, ראשי רשויות זה מין תפקיד כזה של קבלן ראשי אבל אני חושבת שבחברה הערבית זה עוד יותר גרוע. כי מה שנדרש בשביל להצליח לקדם פרויקטים והמאבקים עם המוסדות שהם עדיין לצערי מפלים לרעה רשויות ערביות ואזרחיות ואזרחים ערביים, זה הופך את זה לעוד יותר קשה.
לצערי אנחנו כבר יותר מדי זמן לא בשלטון ואני כן מבטיחה לכם באופן חד משמעי, אני רוצה לקוות שחלקים מספיק גדולים מהחברה הזאת כן יהיו שותפים לזה שאנחנו נוריד בסופו של דבר את הימין מהשלטון ונכונן כאן ממשלה שתהיה הרבה יותר שוויונית ביחס שלה לכל האזרחיות והאזרחים בארץ.
מזל סיימון
¶
נמצאת אתי לובנה זועבי שהיא מנהלת המחלקה לתרבות ערבית. באופן כללי במשרד התרבות יש גידול בתקציב לחברה הערבית, גם במסגרת תקנת תרבות ערבית וגם במסגרת תקנת סלע שמיועדת לרשויות מקומיות, שם אפשר לומר ש-35 אחוזים מהתקציב מיועד לפעילות תרבות בחברה הערבית, גם פסטיבלים וגם יוזמות.
במסגרת התקנה נעשו שינויים במבחני התמיכה על מנת לשלב מוסדות עוגן שמתמחים בתרבות הערבית.
זה באופן כללי. אם ללובנה יש משהו להוסיף, בבקשה.
מזל סיימון
¶
אני כרגע לא אתן לך את הנתונים האלה כי אני לא יודעת אותם במדויק. אני לא יכולה לתת נתונים שאני לא בטוחה לגביהם. אני מוכנה להעביר לך בהמשך.
ג'עפר פרח
¶
התחייבתם בבג"ץ, בעתירה שהגשנו לבג"ץ, על כמה דברים שאני לא רואה אותם מתקיימים. בין היתר כל נושא של מוסדות עוגן, שיהיו מוסדות עוגן. למשל סינימטק ממומן. למשל בית ספר לאמנויות. אני לא רואה את זה מתקיים. הייתה התחייבות שלכם בבג"ץ.
לובנה זועבי
¶
ב-2018 תצא לדרך המכינה לתיאטרון בחברה הערבית ולזה שוריין סכום של חצי מיליון שקלים. שאר התכנית תידון. מאוד חשוב לי להוסיף גם שאני מתחברת מאוד למה שאמר חבר הכנסת ג'בארין קודם לגבי שיתוף משרדי הממשלה כי בתרבות יש בעיקר שני צרכים, פעילות ותשתית פיזית. אני חושבת שיש מקום כאן לשיתוף פעולה בין-משרדי שיביא לתועלת. גם אם משרד התרבות ירצה להוסיף תקציבים לפעילות ולא יהיו מקומות לקיים בהם את הפעילות, יש לנו קושי וחסם אחר נוסף שצריך לטפל בו.
היו"ר אחמד טיבי
¶
תודה רבה. ביין ותד, אגף התקציבים, משרד האוצר. בכוונה השארתי אותך לסוף. שמעת את כל הטענות.
ביין ותד
¶
אני מברכת על הדיון. אנחנו כאגף תקציבים מוכנים לדיונים בוועדת היגוי למגזר המיעוטים. לעניין התקציבים שהוקצו, במהלך החומש הזה. כל הדיון על 922, אנחנו כמשרד אוצר באים ואומרים שאנחנו באים לשנות מנגנוני הקצאה. אנחנו אומרים שיש תקציבים שהוקצו בשנת 2016 ו-2017 וגם יוקצו ב-2018. חלק מהתקציבים האלה מתווספים לתקציב של אותו משרד. זה אומר שאם אני אבוא ועכשיו אומר לכם שב-2016 הוקצו 3.1 מיליארד שקלים לחברה הערבית, בשנת 2017 הוקצו 3.4 מיליארד שקלים לחברה הערבית, זה אומר שחלק מ-2016 ממשיך להיות גם ב-2017. כשאנחנו באים ואומרים את הסכומים האלה, זה חלק מהסכומים שגם הוקצו ב-2016 ויוקצו גם בשנים הבאות.
ביין ותד
¶
אלה לא החלטות ממשלה אחרות אלא אלה החלטות ממשלה שאנחנו כל הזמן באנו ואמרנו שזה בוצע. הגיע הזמן שגם נגיד את הסכום המדויק. בינוי כיתות ומעונות ובינוי כיתות של משרד החינוך, כל הזמן באים ואומרים שלא נותנים לחברה הערבית אבל חשוב לציין שמעל לחצי מיליארד שקלים בשנת 2017 הוקצו לבינוי כיתת למשרד החינוך, שזה מעל שיעור החברה הערבית באוכלוסייה.
עבדאללה חטיב
¶
זאת הייתה טעות שעשיתם. אני לא יודע מי העביר את זה. לא אני. אני רואה שקיבלתם מידע על שתי תקנות בלבד.
ביין ותד
¶
כל נושא הרווחה. ביררנו מול משרד הרווחה. 40 אחוזים מכלל הרשויות המקומיות נמצאות בתכנית הרווחה. הן פועלות ברשויות הערביות. יש לנו בחברה הערבית יותר מ-35 מרכזים מתוך 90 מרכזי עוצמה וגם ירחיבו את הפעילות בשנת 2018. זה בהמשך להחלטת הממשלה הנוספת וגם סיכומים תקציביים מול משרד האוצר. בערך 12 מרכזי עוצמה נוספים יהיו בחברה הערבית. 30 אחוזים ממקבלי השירותים החברתיים במשרד הרווחה הם מהחברה הערבית.
עלאא גנטוס
¶
יושב כאן ראש מועצת ג'סר א-זרקא. אין ישוב כמוהו שצריך נושמים לרווחה. עונה לנו משרד הרווחה שהם לא ייתנו להם נושמים לרווחה. אין ישוב יותר עני. רצו לתת להם ארבעה מרכזי עוצמה. הכנסתם לשם את הישובים הדרוזים בלי תכנית נושמים לרווחה בטענה שאין כסף. עכשיו הכול תמונה ורודה. יש עשרה ישובים דרוזים שנכנסו עכשיו לעוצמה, תספרו עליהם, למה אתם לא נכנסים לנושמים לרווחה. כי האוצר לא מוכן לתת כסף.
עלאא גנטוס
¶
ביין, אני לא בא אליך בטענות. הנושא היה מחוץ ל-922 והיה מדובר כל הזמן שצריך תכנית משלימה וזה ענין הרווחה.
ביין ותד
¶
אתם מוזמנים להציג לנו כאגף תקציבים תכנית משלימה. נכון, ב-922 אין התייחסות לרווחה. אנחנו אומרים שיש ירידה בעוני בחברה הערבית בשנה שעברה ואנחנו כן רואים מגמת שיפור. אתם רוצים להציג לנו תכנית גם בתחום הרווחה וגם בבריאות, אתם מוזמנים. עד עכשיו אני מטפלת ב-922 באגף התקציבים ועדיין לא קיבלתי שום תכנית על בריאות ועל רווחה.
קריאה
¶
לגבי הבריאות, עשינו עבודה במשך כמה חודשים. ישבנו עם רכז הבריאות רן רדניק אצלכם באגף התקציבים. השלב הבא הוא לגבש את התכנית הזאת יחד אתכם. זה לא יגיע אליך אבל זה יגיע לרכז בריאות באגף תקציבים באוצר.
יהודה כהן
¶
שלום לכם. אני סגן ראש המינהלת. אני אתייחס למספר סוגיות בההקשר של משטרת ישראל והמינהלת. קודם כל, במסגרת החלטת הממשלה, הוקמה מינהלת במשטרת ישראל לנושאים שקשורים לחברה הערבית בהקשרים המשטרתיים. אני יכול לומר לכם לא כתפיסת עולם אלא כאחד שחי את ההוויה הזאת, אנחנו באמת מובילים כאן תהליכים מתוך תפיסה. האחת, משבר האמון ברור לנו. אנחנו מכירים בו ואנחנו יודעים שצריך לעשות. זו נקודת המוצא בהקמת המינהלת. שנית, אנחנו לא חושבים שהחברה הערבית היא חברה אלימה. יש אלימות בחברה הערבית וזו נקודת המוצא שלנו כמינהלת.
אני אגע בשלושה נושאים בהם אנחנו עוסקים במינהלת. האחת, גיוס שוטרים מוסלמים לתוך משטרת ישראל. אני יכול לומר בגאווה שיש אנשים שמאוד רוצים להתגייס. אנחנו עד כה גייסנו במסגרת היעד שהוגדה לנו כמעט כ-300 שוטרים מתוכם 28 נשים. הייתה כאן הערה בנושא חקירות. בתחנות שהוקמו, ויושב כאן ראש הרשות של ג'סר א-זרקא שאנחנו שותפים להקמת התחנה שם, גם בכפר קנא, והתקנים שנצבעו בתוך המקומות האלה, יש במקומות האלה תחנות, אמנם זמניות אבל אנחנו כבר עובדים בעיקר בנושא נכסים, עובדים על התחנות שאנחנו אמורים להקים כבר בשנת 2018., זה בנושא גיוס. אנחנו אפילו הוספנו דב אחד שלא היה בבניית התכנית וזה בניית עתודה פיקודית כאשר מתוך השוטרים המוסלמים האיכותיים ביותר יהיה מחזור ב-25 בפברואר שהולכים להיות כחלק מהעתודה הפיקודית של משטרת ישראל. כך אנחנו מאמינים. זה לא רק לגייס שוטרים מוסלמים אלא גם ליצור עתודה פיקודית מתוך כוונה שהאנשים האלה בעתיד יפקדו בתוך תחנות המשטרה ובאופן גורף בכל משטרת ישראל. זה בהקשר של הגיוסים.
בהקשר של נכסים. יושב אתי כאן ראש מדור נכסים וזה עיסוק ספציפי שלו. החלטת הממשלה דיברה על 11 תחנות ואנחנו כבר היום נוגעים ומטפלים ב-18 תחנות בתכנית החומש עד סוף שנת 2020.
יהודה כהן
¶
אנחנו לא תחליף למפקד הטריטוריאלי. אנחנו גוף מטה שמניע את כל התהליכים האלה בתוך הארגון. אנחנו רוצים לקוות שבתהליכים שאנחנו מטפלים עם הובלת הקמת תחנות המשטרה, עם גיוס השוטרים לתחנות האלה ובכלל, זה יהיה פועל יוצא ויפעל להורדת הפשיעה. יש לנו מדור נוסף שנקרא מדור שותפויות שהוא מנותק ממשטרת ישראל והוא פועל במינהלת. אנחנו ניגשים לאותם ישובים ושואלים מה כואב לאזרח. לא אנחנו נקבע מה כואב לאזרח ואיזה סוג שירות הוא צריך. אני אומר לכם באופן בדוק ומהותי שאנחנו ניגשים לג'סר א-זרקא או כפר קנא או כפר מנדא או טמרה, אנחנו באים ושואלים את האזרח מה כואב לו ואיזה סוג טיפול צריך לתת באותו ישוב.
אני יכול לומר לכם, אני אעביר אליכם כדי שתראו את ההיקפים, שהקמנו חברת ניהול מדיה שמי שמפעיל אותה זה קציני משטרה מוסלמים, שזה פייסבוק בערבית, אינסטגרם, טוויטר. אני יכול לומר לכם ש-98 אחוזים מהציבור הערבי, בטח הדור הצעיר, ואנשים שבאמת מובילים בתחום המדיה, ואנחנו רק למדים דבר אחד מהמדיה. אנחנו לא מדברים על מודיעין אלא בסך הכול למדים מה השיח, מה קורה והיכן צריך להתקדם.
מריה ג'ריס
¶
משרד הפנים. אני אשמח להתייחס לשתי נקודות. ההבחנה בין הרשאה לכסף. משרד הפנים הוציא כמעט את כל הכסף בהרשאות להתחייב, 93 אחוזים בתקציבים שהוקצו בהחלטת הממשלה. ניתנו הרשאות להתחייב לרשויות המקומיות. המשמעות היא שהרשות המקומית צריכה להתחיל לבצע, לצאת במכרזים לכל הקבלנים ולדווח לנו על דרישות תשלום. הנתון הזה הוא לא נתון של מה בכך. אנחנו תוך שנה הגענו לכך גם כי הקדמנו תקציבים וגם כי עשינו תכנית מרוכזת ואנחנו יודעים על כל פרויקט ופרויקט שהוגש ברשויות ונבדק אצלנו. כל הנתונים מבחינתנו מפורסמים, ההקצאה לכל רשות מקומית וגם רשימת הפרויקטים. עכשיו הכדור במגרש שלהם.
מריה ג'ריס
¶
הקצאה של חירום שאנחנו מקצים אותה היום. כל הפיתוח הוקצה. אני אתייחס לאיזון עוד מעט. חירום ופיתוח 75 אחוזים, הפעימה האחרונה של תקציבי הפיתוח של 2018. אגב, יצאו. ההקצאה לרשויות יצאה. הרשויות יודעות מה הסכום שיש להן והן יכולות להגיש בקשה. אני חושבת שבתוך חודשים תינתן התחייבות כספית ובזה אנחנו מסיימים את החלק שלנו.
מריה ג'ריס
¶
עלתה כאן הסוגיה של היערכות לחירום. התקציב שהוקצב בהחלטת הממשלה הוא לא תקציב גדול, 50 מיליון שקלים. זאת פעם ראשונה שהחלטת הממשלה מתייחסת לסוגיה הזאת ברשויות הערביות. אנחנו התחלנו באיזושהי תכנית ויש לנו עוד פרויקטים. כאן גם ראוי לציין, ואנחנו מציעים לכם להסתכל על הפרויקטים, שמשרד הפנים מקדם ברשויות הערביות, וזה לא קשור בהחלטת ממשלה 922. אנחנו מקדמים עכשיו מערכי חירום אזוריים באשכולות. האשכולות בתנאי שלנו זה התאגדות של רשויות מקומיות, בתנאי שלנו זה שהרשויות ערביות ויהודיות ביחד, תכנית שלא קשורה ל-922. הצוערים לשלטון מקומי, מקבלים צוערים ואחוז הצוערים ברשויות הערביות היום עומד על 21 אחוזים ואנחנו בכיוון להעלות אותו כי זה קהל היעד שלנו, רשויות ערביות ורשויות מוחלשות.
נקודה אחרונה היא מענק האיזון. נאמרו כאן דברים שהם קצת בהתלהמות וקצת לא עושים צדק. צריך להבין מה התהליך שנעשה כאן. משרד הפנים לא מסתיר את זה ולא מצניע את זה. אנחנו אומרים שיש עיוות במענק האיזון. אנחנו אומרים את זה. ההישג הגדול שהושג הוא שבהחלטת הממשלה בה היה כתוב מענק חד פעמי תוספת של 200 מיליון שקלים, החד פעמי הזה הפך לקבוע ב-2017 וב-2018. הקיזוז הזה הוא לא מדויק. הקיזוז הוא פחות מחצי אחוז רוחבי. בכל מענק האיזון, ערבים ויהודים, אין מה לעשות, יש קיצוצים רוחביים וזה נכון לכולם, אבל התוספת החד פעמית הפכה לקבועה. הוועדה תסיים ותגיש את המלצותיה לקראת יישום ב-2019. המגמה ברורה לכולם ואני מציעה להסתכל על כל התמונה.
רושרש עמאר
¶
משרד התחבורה. שלום לכולם. לגבי החלטה 922. בהחלטה בסיס התקציב הוא 220 מיליון שקלים כאשר בשנת 2016 בוצע בפועל 322 מיליון שקלים ותוקצבו ב-305 מיליון שקלים. בשנת 2017 בוצע בפועל 303 מיליון שקלים והתקצוב החדש היה 293 מיליון שקלים. אני מקווה שכך יהיה גם ב-2018.
ג'עפר פרח
¶
תשתיות הכבישים הן קטסטרופה. ביין, האם בתשתיות הכבישים הקיימות ברחוב הערבי, הוא אומר שיש לו 230 מיליון שקלים והוא יודע שזה מספיק בקושי לשני כבישים בכל ישוב.
היו"ר אחמד טיבי
¶
האם יש באולם מישהו שרוצה לדבר ולא ניתנה לו זכות דיבור? תודה רבה.
ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. ועדת הכספים קיימה דיון חשוב על הצרכים של החברה הערבית לקראת הצבעה על התקציב בקריאה ראשונה. צר לי שנציגי הקואליציה לא נכחו בדיון. אני מודה לנציגי משרדי הממשלה שנכחו בדיון.
סיכום. הוועדה קוראת לעריכת תכנית כלכלית חדשה מלבד התכנית 922, תכנית לסגירת פערים. התכנית אמורה לטפל בכל הנקודות, בכל ממשק החיים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לרבות הנקודות שלא נכללו בתכנית 922 והסכומים שלא היו מתאימים כדי לכסות על צמצום וסגירת פערים.
המספרים שייכללו בתכנית ערב התקציב כאשר אנחנו בישיבה זאת קוראים לעשות שינוים בתקציב לקראת הקריאה הראשונה והקריאה השנייה והשלישית, בעיקר השנייה והשלישית, הם כדלקמן.
במשרד הכלכלה, אנחנו דורשים הקצאת 350 מיליון שקלים להקמת אזורי תעשייה, תעסוקה וסילוק מטרדים.
במשרד הכלכלה, הקצאת 200 מיליון שקלים לעידוד תעסוקת נשים וצעירים.
במשרד החינוך, הקצאת 300 מיליון שקלים לסגירת פערים בשעות הוראה לתלמידים בבתי הספר העל-יסודיים.
במשרד החינוך, תקצוב בינוי בישובים הערביים. הממשלה קיבלה החלטה לתקצוב בינוי של 17 אלף כיתות ברחבי הארץ. לצערנו חלקם של הישובים הערביים ביישום החלטה זו לא ברור וכנראה מינורי ולא מתאים.
משרד הרווחה, הקצאת 200 מיליון שקלים לבינוי מעונות יום.
משרד הרווחה, הקצאת 200 מיליון שקלים לתגבור שירותי הרווחה והמלחמה בעוני. בהמשך נתייחס למלחמה בעוני.
משרד התיירות שלא הוזכר כאן, הקצאת 200 מיליון שקלים לבניית תשתית תיירותית בישובים הערבים.
משרד החקלאות, הקצאת 100 מיליון שקלים להשקעה בחקלאות בישובים הערבים.
משרד התחבורה, הקצאת 500 מיליון שקלים לצמצום הפערים בתחבורה.
משרד הבינוי והשיכון, הקצאת500 מיליון שקלים לפתרון מצוקות הדיור.
משרד הפנים, הקצאת 100 מיליון שקלים להיערכות לשעת חירום.
משרד התרבות, הקצאת 50 מיליון שקלים להשקעה בתרבות הערבית.
משרד הבריאות, הקצאת 200 מיליון שקלים לסגירת פערים בבריאות, הקצאת 500 מיליון שקלים להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב וחיבורם לתשתיות.
יש לציין שהוועדה עומדת על כך שיתוקן עוול שנגרם ל-15 אחוזים מהאזרחים הערבים שגם נכללו ב-922 והם: ערים מעורבות, כפרים ומועצות אזוריות וכפרים לא מוכרים.
הוועדה קוראת להכין תכנית מיוחדת למיגור העוני בחברה הערבית. החברה הערבית היא האוכלוסייה הענייה ביותר בכל המגזרים במדינת ישראל. הוועדה חוזרת ואומרת 922 הייתה תכנית בכיוון הנכון, היא לא מספקת, היא לא עונה על כל הצרכים. התברר כאן בצורה הברורה ביותר, הרשמית והמוסמכת ביותר שהמספר 15 מיליארד שקלים לא היה נכון, לא היה מדויק בלשון המעטה, והוועדה קוראת להפסיק, בעיקר לעיתונות הכלכלית, להשתמש במספר הזה שהוא מספר שיווקי. הוועדה קוראת לשקיפות בתקציב לרבות בתקציבים המיועדים לחברה הערבית. הוועדה קוראת לעניין מיוחד, לפוקוס מיוחד להשקעה בהיי-טק בחברה הערבית. יש דרישה של הציבור הערבי, של הצעירים והצעירות בנושא הזה.
אני רוצה להודות שוב למרכז מוסווא ולכל מיש שעסקו כאן בהכנת הישיבה. לאחמד דראושה העוזר הפרלמנטרי שלי שעמל קשות, לעלי דסאר, העוזר הפרלמנטרי של עמיתי ג'מאל זחאלקה ולעוזרים והעובדים של מרכז מוסאווא שיחד הביאו לקיום הישיבה החשובה הזאת.
תודה מיוחדת לטמיר מנהל הוועדה ולמשה גפני יושב ראש ועדת הכספים. תודה מיוחדת למאזן גנאים ובאמצעותו לראשי הרשויות המקומיות וראשי הערים. נמצא כאן, ולא ביקש את רשות הדיבור, ראש עיריית ערבה.
תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:30.