ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-14OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 949

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 14:08

מעקב אחר תכנית החומש למגזר הדרוזי והצ'רקסי

חברי הוועדה: חמד עמאר – מ"מ היו"ר

סאלח סעד

מיכל מריל - מנהלת אגף א תכנון ובקרה מנהל התכנון, משרד האוצר

מעין ספיבק - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

איה חיראדין - ממונה על החינוך הדרוזי, משרד החינוך

תמי וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמלי, משרד החינוך

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ערן אטינגר - סמנכ"ל תשתיות תכנון וניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ראסם נאטור - מנהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

הדר וינטר גולן - ענף אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה

אמין אבו חיה - מנהל תחום מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

ואיל כיוף - מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות

גדי פולק - מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ורוניקה מילר - סגנית מהנדס ראשי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רפאל הררי - תקציבן, מהנדס ראשי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מעין ארד לוז'יה - תקציבנית מחוז חיפה והצפון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אחסן הנו - מנהל תכנית ריאן, מרכזי הכוון תעסוקתי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אימאן טרביה אלקאסם - מנהלת בכירה, תעסוקת מיעוטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רחלי בן שמעון - מנהלת תחום תקצוב רשויות מקומיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יניב רייזנר - רע"ו תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

גומא אבו חייב - משרד הבינוי והשיכון

עמאר רשרש - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ביאן אלקאסם - מינהלת הדרוזים

דנה דקו מדנס - מנהלת המח' המוניציפלית במש"מ, מרכז השלטון המקומי

מופיד מרעי - ראש מועצת חורפיש, ראש פרום ראשי הרשויות הדרוזיות, מרכז השלטון המקומי

ביאן קבלאן - ראש מועצת בית ג'אן, מרכז השלטון המקומי

והיב חביש - ראש מועצת ירכא, מרכז השלטון המקומי

נביה אסעד - ראש מועצה מקומית כסרא סמיע

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

מעקב אחר תכנית החומש למגזר הדרוזי והצ'רקסי

צהרים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום מעקב אחר תכנית החומש למגזר הדרוזי והצ'רקסי. אני כבר קיימתי כמה דיונים בנושא וכוונתי לשמוע מספרים. אני אשאל לגבי מספרים, היכן אנחנו מתקדמים והיכן אנחנו עדיין תקועים ויש חסמים. אני לא רוצה להתחיל לשמוע סיפורים. באתי לשמוע מספרים, כמה כסף הועבר, כמה כסף עדיין לא הועבר, איך אנחנו מתקדמים עם התכנית ואני אעבור משרד-משרד כי לפי התכנית זה המון כסף והשאלה כמה כסף עבר ובוצע לטובת התכנית וכמה כסף לא עבר.

אני רוצה להתחיל לפי החלטת הממשלה עליה עברתי יותר מפעם וכל פעם כשאני עובר עליה, אני אומר שאם הדברים האלה מיושמים, מצבנו במגזר הדרוזי היה צריך להיות הרבה יותר טוב. השאלה אם הדברים האלה מיושמים או לא מיושמים.

אני אתחיל עם משרד החינוך. תגבור פעילות חינוכית במשרד החינוך – צריכים להיות 180 מיליון שקלים לארבע שנים. התכנית היא ארבע שנים. לא תכנית חומש. 2016, 2017, 2018 ו-2019. יש במשרד החינוך תגבור פעילות חינוכית, 180 מיליון שקלים מתוכם אמורים לעבור 70 מיליון שקלים ממשרד החינוך, 110 מיליון שקלים ממשרד האוצר, ואני רוצה לראות כמה עבר ב-2016 לפי הטבלה שיש לי, כמה עבר ב-2017 ואיך אנחנו מתקדמים לכיוון 2018.

יש לי עוד תקציב בבינוי ותשתיות במשרד החינוך והתקציב מדבר על 80 מיליון שקלים ממשרד החינוך, 60 מיליון תקציב תוספתי ממשרד האוצר. יש את מרכז נעורים. אני לא יודע למי הוא שייך, למשרד הרווחה או למשרד החינוך. מה שהפתיע אותי, לא ראיתי בתכנית שקל אחד לחינוך בלתי פורמלי. לפי התכנית הין חינוך בלתי פורמלי.

יש בתוך ה-27.5 מיליון השנתיים.

זה לא משנה. כאחד שמכיר טוב מאוד את הנושא, בתכנית 922 של המגזר הלא יהודי, שם יש מנגנוני הקצאה ושם מקבלים את התקציב המשרדים. אצל הדרוזים ובתכנית של הדרוזים אומרים לך שיש לך את התכנית הארבע שנתית אבל אני לא רואה שיש שקל שעובר לכל הגופים שהם בחינוך הבלתי פורמלי. אני רוצה להתחיל בדברים הברורים של משרד החינוך ולדעת מה נעשה ב-2016, מה נעשה ב-2017 ואיך אנחנו מתכננים את 2018. בבקשה.

שלום לכולם. אני מנהלת אגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי. יש לנו תכנית, כמו שאמר חבר הכנסת, של 27.5 מיליון שקלים בשנה לארבע שנים. התכנית הזאת כוללת גם סעיפים של חינוך בלתי פורמלי של 6.5 מיליון שקלים, תגבורים, העצמה, טיפולים פרה-רפואיים, מלגות לסטודנטים ועוד פריטים. יש לי את הביצוע של 2016. אגב, כל התקציב עבר. כל התקנות, גם ל-2017, כל התקציב בתקנות עבר.

ממתי הוא בתקנות?

מספטמבר הוא בתקנות ויש התחלת ביצוע של 2017. 2016 סיימנו ויש דוחות ביצוע על כל הכסף בכל החלקים כולל רווחה חינוכית, חינוך בלתי פורמלי, יש לי פר רשות ופר בית ספר את כל הביצועים. אני מציינת לטובה שהכסף השנה עבר בזמן ויש דוחות ביצוע ל-2016 על כל הכסף.

ומה עם 2017? איפה עומד התקציב?

את 2017 עוד לא סיימנו כי זה פר שנת לימודים. אנחנו מסיימים באוגוסט.

את התקציב של 2017 אתם מסיימים באוגוסט?

אבל מתוך ה-27.5 מיליון שקלים יש 6.5 מיליון שקלים לחינוך בלתי פורמלי שהוא מועבר בוועדת הקצבות לרשויות והן מכינות את התכניות. הפיקוח הרשותי של מינהל חברה ונוער מאשר את התכניות והתקציב מועבר להן פר דוחות ביצוע.

למה בחינוך בלתי פורמלי לא עבדתם לפי מנגנוני הקצאה במגזר הדרוזי כמו במגזר הערבי?

זה מה שנמצא בהחלטת ממשלה.

זאת הרי המלצה שלכם, של משרד החינוך.

כשמדובר על התקציב במגזר הערבי, אנחנו מדברים על אתגרים, זה תקציב מאוד גדול. זה תקציב של 130 מיליון שקלים והכול הוא לבלתי פורמלי. כל ה-130 מיליון שקלים. כאן כשאני מקבלת את ה-27.5 מיליון, זה גם לחינוך הפורמלי וגם לחינוך הבלתי פורמלי. צריך להסתדר עם כל הסכומים בתוך התקציב הזה.

זה אומר שהתכנית של המגזר הדרוזי היא פחות טובה מהתכנית של המגזר הלא יהודי האחר.

כן.

והרבה פחות כסף.

מבחינת כסף, זה מה שקבעה החלטת הממשלה.

אם אתה משווה את החינוך הבלתי פורמלי למגזר הערבי, אם שם יש 130 מיליון וכאן יש 6.5 מיליון, זה ברור.

זה ברור מאליו. התכנית בנויה כך שב-2016, 2017, 2018 ו-2019. היא לא מדברת על זה שבאוגוסט 2018 ייגמר התקציב של 2017.

לא. אבל כיוון שאנחנו עובדים לפי שנת לימודים, משרד החינוך כך עובד בכל התחומים, וכיוון שאדוני יודע שהתקציב גם לא מגיע בזמן - - -

זה לא נכון. אל תטעו את הוועדה.

אני לא מטעה.

תגידי לו מתי קיבלת את הכסף מהאוצר. קיבלת אותו בדצמבר, אז תגידי לו שקיבלת אותו בדצמבר. מה כל פעם חוזרים על אותו דבר?

אבל אני רוצה לעשות הפרדה של שני דברים. קודם כל, כמו שאתה יודע, משרד החינוך עובד לפי שנת לימודים. אני לא יכולה לעבוד לפי שנת תקציב. כך זה עובד. נכון, יש לנו בעיה שהתקציב הוא לא בבסיס. אם התקציב היה בבסיס, זה היה מאוד מקל עלינו.

אבל הייתה הצהרה של שר האוצר שהתקציב בבסיס.

הוא לא נתן לנו בבסיס. אני רוצה להגיד לך של-2018 התקציב לא בבסיס.

אנחנו רוצים לעזור לכם, שיהיה בבסיס.

אני מאוד רוצה.

את בעצם מדברת על 27 מיליון.

על התוספתי של האוצר.

27.5 מיליון שקלים. זה התוספתי של האוצר.

ה-17.5 מיליון כבר נבלעו. נעלמו.

ביחד צריך להיות 17.5 מיליון שקלים.

45.

17.5 ו-27.5 מיליון, יוצא בערך 45 מיליון שקלים. האם בשנת 2016 בוצע ב-45 מיליון שקלים במגזר הדרוזי?

כן. אפילו יותר.

לא.

אני אתן לך אחר כך לדבר.

הכסף התוספתי של 27.5 מיליון שקלים בוצע ויש דוחות ביצוע על כל שקל וכמה כל רשות קיבלה וכמה בוצע.

התכנית הזו באה כתוספת לתקציבים הקיימים. משרד החינוך והאוצר עשו קומבינה שה-16.5 מתוך תקציב החינוך. החינוך, משרד החינוך, מה הוא אומר לך? אם יש לך יום חינוך ארוך, זה מהכסף הזה. יש לך מנהל מתנ"ס, זה מהכסף הזה. זה בדיוק חרטא. 17.5 מיליון וה-27.5 מיליון שקלים כל שנה מקבל אותם משרד החינוך בסוף השנה אבל עד שנראה אותם - אמצע השנה הבאה. אני אתן דוגמה פשוטה. תגבורים לבגרות לשנה. נגמרת שנת הלימודים של תלמידי כיתות י"ב והם לא קיבלו שעה. זאת בדיוק המשמעות.

בואו נעבור לסעיף השני, סעיף בינוי. מי אמור לתת על הסעיף הזה.

בינוי, אין לך בעיה. תמשיך.

בבינוי דווקא המשרד עובד יפה.

עובד יפה מאוד.

אמרתי שאני רוצה לשמוע מספרים. 2016 ו-2017 אמורים להיות 80 מיליון שקלים בבינוי. האם הושקעו 80 מיליון שקלים בבינוי ב-2016 וב-2017?

כן. בבינוי אין בעיה. הבעיה שלנו היא בפדגוגי.

אין מישהו שייתן לי נתונים מספריים, ולכן אני עובר לסעיף הבא. מרכז נעורים.

אתה צריך לדעת מה הבעיה של משרד החינוך.

אני אשמע אותך אחר כך. קודם אני אשמע אותם. מרכז נעורים. מי אחראי על מרכז נעורים?

לגבי הסעיף הקודם. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אספתי נתונים לקראת ואני יודעת שהסעיף הזה תוקצב, גם בכסף התוספתי וגם בכסף של משרד החינוך.

את רוצה לומר לי לגבי כל הנושא של בית הספר, 80 מיליון שקלים הושקעו בבתי ספר במגזר הדרוזי בנושא של בינוי?

נכון לזמן זה תוקצבו 96 מיליון שקלים לנושא.

מי יכול לתת לי נתונים לגבי מרכז נעורים? משרד האוצר, מעבירים 40 מיליון שקלים בארבע שנים. בשנתיים, 2016 ו-2017, אמורים לעבור 20 מיליון שקלים. מי יכול לתת לי את הנתונים על ה-20 מיליון שקלים האלה?

יש לי נתונים לגבי 2016. לגבי 2017, חשוב לי לציין שאנחנו עושים מעקב כל חצי שנה על ההחלטה כך שיש נתונים מסוימים שאין לנו לגביהם נתונים מלאים. לגבי שנת 2016, התקציב עבר במלואו. לגבי שנת 2017, אין לי את הנתונים.

איזה משרד אחראי?

משרד ראש הממשלה בשותפות עם הג'וינט.

למי זה עבר? ה-10 מיליון השנתיים.

אני בטח לא בקיאה ברמה הזאת.

זה כסף ציבורי.

מי שיודע את הפרטים, זה משרד ראש הממשלה, לאן בדיוק תוקצבו הכספים.

אבל התכנית כבר לא במשרד ראש הממשלה.

זה בשיתוף עם הג'וינט.

אדוני היושב ראש, הכסף הזה עובר לגוף שמנהל את נעורים, כולו מתואם אתנו, אנחנו מאשרים לו תכניות עבודה. בסופו של דבר זה תקציב שלא עובר דרך הרשויות לפעילות. זו העובדה. כל מילה אחרת בתחום הזה היא לא נכונה.

אני רוצה לשמוע תגובה בקשר לנושא של משרד החינוך. שמעתי שנושא תשתיות, אין שום בעיה, הועברו 90 ומשהו מיליון שקלים. בנושא של תגבור פעילות חינוכית, שמעתי את נציגת משרד החינוך. אני רוצה לשמוע נציג של הרשויות המקומיות.

משרד החינוך נדרש מזה כשלוש שנים לתת דין וחשבון על חלוקת התקציב בחישוב כספי. אין שום נתון שאנחנו מנצלים את התקציב המגיע לנו, לא ה-27.5 מיליון שקלים ולא ה-17.5 מיליון שקלים.

כל רשות מקבלת.

סליחה, לא הפרעתי לך. את תמיד מספרת את זה. אני לא רוצה עכשיו לצעוק עליך.

ראש הרשות, אנחנו מדברים עם הוועדה. אתי אתם מדברים.

שהיא לא תפריע לי.

פקיד ממשלה לא יפריע לראש רשות.

אני מנהל את הדיון. פקיד ממשלה, יש לו את כל הכבוד ואת כל הזכויות ואני צריך לקבל ממנו את הנתונים.

אני מבקש שביאן יציג את עצמו. הוא גם בוועד בתוך פורום ראשי הרשויות שמתעסק בחינוך.

אני ראש מועצת בית ג'אן. קדנציה שנייה. משרד החינוך, מאז אישור התכנית ועד היום, לא נתן דין וחשבון על כל התקציב המגיע לישובים הדרוזים. לפי בדיקה שלנו ובדיקה מקצועית, כל התקציבים שמועברים אלינו הם מהתקציב השוטף. אין הפרדה בין תקציב שוטף לתוספתי, כך שכל התקציב התוספתי המגיע לנו מהאוצר ומהחינוך, אין לנו שום מידע וכל "התכניות" שטענו שמתואם עם ראשי הרשויות, זה בכלל לא נכון. אני בוועדת חינוך של ראשי הרשויות, אני ו-והיב ישבנו עם השר, ישבנו עם המנכ"לית הקודמת, ישבנו עם המנכ"ל, ישבנו עם איה, ישבתי עם מנהלת המחוז ותמיד לחצנו לקבל דין וחשבון מלא על כל התקציב ועד עכשיו לא התקבל, כך שאין לנו שום מידע מה החלק שמנוצל לטובת הישובים שלנו.

בנושא הזה אני מבקש ממשרד החינוך לקבל לוועדה דוח מפורט.

יש לנו.

יש לכם, אז עם כל הכבוד אנחנו רוצים לקבל אותו לוועדה. אני מבקש להעביר לנו דוח מפורט על התקציב של 2016, מה הועבר, כמה הועבר וכמה הועבר לכל סעיף וסעיף. לשנת 2017, לפחות חצי שנתית, דוח מפורט. מה שאני מבין זה שמשרד החינוך מתנהל לפי רבעון. אז לפחות הרבעון האחרון אין לכם, אבל לפני כן, תשעה חודשים יש לכם ואני מבקש לקבל את כל הפירוט על 2017, מה שיש לכם, ולהעביר את זה לוועדה בהקדם האפשרי. אנחנו רוצים להמשיך בדיון הזה ומעניין אותי התקציב התוספתי.

אדוני, אתה תקבל פירוט פר תכנית, פר ישוב.

פר ישוב, כמה הועבר וכל שקל שהועבר.

אני רוצה לעבור עכשיו למשרד הרווחה. אני רוצה לשמוע ממשרד הרווחה על תשתיות. רשום לי כאן בהיקף של 80 מיליון שקלים, 20 מיליון משרד הרווחה ו-60 מיליון שקלים תוספתי של משרד האוצר. ב-2016 היה אמור לעבור סכום של 28 מיליון שקלים, ב-2017 סכום של 16 מיליון שקלים ואחרי כן כל שנה 16 מיליון שקלים, בשנת 2018 ו-2019. זה בנושא של תשתיות. תגבור שירות רווחה, 50 מיליון שקלים אמורים לעבור - 10 מיליון שקלים של משרד הרווחה ו-40 מיליון שקלים תוספתי. היה צריך להיות 12.5 מיליון שקלים ב-2016, 12.5 מיליון שקלים ב-2017 וב-2018 אותו הדבר. שיקום חברתי, 16 מיליון שקלים, 4 מיליון שקלים כל שנה.

אני רוצה על כל סעיף וסעיף להתחיל לקבל סקירה ואחרי כן אני אשמע את התגובה של נציג אחד מראשי הרשויות.

אני מנהל המחוז של משרד הרווחה. יש כאן שני מסלולים. יש כאן מסלול בינוי ש-ורוניקה תענה לך ולאחר מכן על המסלול השני של התכניות מעין תתייחס.

סגנית מהנדס ראשי של משרד הרווחה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות שחלקן מיוצגים כאן. בנושא בינוי, לזכותו של המהנדס הראשי שפרש לגמלאות, אברהם מונל, מי שמכיר אותו וכולם מכירים אותו, אנחנו היום נמצאים כמעט בסיום התכנית מבחינת רישום וחתימת חוזים עם הרשויות.

מה זה אומר בדיוק במספרים. 53 מיליון שקלים כבר נרשמו ונחתמו חוזים עד סוף 2017. בסוף 2017 עוד חוזים בסך של 20 מיליון שקלים הועברו לרשויות ואנחנו מחכים כאשר רק שניים חזרו אלינו לחתימה. מבחינתנו 73 מיליון, יש כבר חוזים חתומים נכון להיום ואנחנו נמצאים בביצוע של הפרויקטים.

יש שתי סוגיות עם שתי רשויות שאנחנו הולכים לסיים את זה בקרוב מאוד, בית ג'אן ועוספייה, ונקדם גם אותן. מאוד חשוב לציין שאנחנו ניכנס השנה לביצוע ופיקוח של הפרויקטים, כולנו יחד, ונקדם פרויקטים בביצוע בפועל.

זה אומר שה-80 מיליון שקלים, רק עכשיו אנחנו מתחילים בביצוע.

לא. התחלנו בביצוע כבר בשנים קודמות ואנחנו מתקדמים בתשלומים בהמשך להתקדמות הפרויקט. כל אחד מגיש בהמשך להתקדמות ואנחנו בודקים, מפקחים על זה מבחינה פיזית, ומגיעים לשטח. אנחנו רגילים לעבוד.

אנחנו בחוזים ב-73 מיליון שקלים.

כן.

יש עוד שבעה מיליון שקלים של שתי רשויות שלא חתמו.

כן. בדיוק.

טוב מאוד.

בנושא שלך שירותי רווחה, יש לי כאן 50 מיליון שקלים, 12.5 מיליון שקלים אמורים לעבור כל שנה.

תקציבנית מחוז חיפה, משרד הרווחה. אנחנו כבר משנת 2015 עובדים בשיתוף פעולה מלא מול ראשי הרשויות, מול המחלקות לשירותים חברתיים. אנחנו תמיד מקדמים בברכה כל יוזמה שיש לרשויות להציע לנו בתחום של שירותי רווחה. חשוב לציין שאנחנו מקצים את התקציב בשלבים מאוד מוקדמים של השנה ומאפשרים מראש לנצל את התקציבים ואף מרחיבים במהלך השנה את האפשרויות של הניצול מעבר לתכניות הקיימות, במידה שאנחנו רואים שהניצול לא מתקדם בהתאם לקצב הרצוי.

אפשר לומר שנכון לתכניות שהתחילו בפעילות כבר, אנחנו הגענו למעל ל-70 אחוזי ניצול של התקציב שלנו נכון ל-2017. כל תקציב שלא מומש, כמובן ששמרנו אותו בהסכמים ואנחנו מתכוונים לממש אותו ולאפשר לרשויות לבצע כל פעילות נוספת בשנים הבאות, עד לתום ההחלטה.

זה אומר שאמורים להיות 25 מיליון שקלים שעברו עבור 2016 ו-2017, 70 אחוזים מהם כבר עברו.

בשנת 2017 אנחנו מימשנו 70 אחוזים מהפרויקטים שהחלו. היה פרויקט מסוים שעדיין לא הגיע למימוש מלא. אנחנו למדנו מה הסיבות ומה הקשיים שהיו בהפקה שלו, שינינו את אופן הפעולה ואופן ההתקשרות מול הרשויות ואנחנו מקווים שב-2018 הוא יגיע למימוש מלא.

ותכניות של 2018?

נכון. אנחנו ממשיכים את כל התכניות שלנו של ה-12.5 מיליון שקלים לשנה. אנחנו ממשיכים אותם בשוטף. כל הכספים שלא מומשו על ידי הרשויות, אנחנו מאפשרים להם בשנה הזאת למשך השנתיים הקרובות לפתוח שירותים נוספים ואנחנו נציג להם את זה בתקופה הקרובה כאפשרות מימוש.

תודה.

ברצוני לציין עוד נקודה לגבי התהליך. בתהליך הזה לא באנו כמשרד וכפינו תכניות על הרשויות אלא ישבנו אתן בצוותים משותפים והן הציפו את הצרכים שלהן בשיתוף אתנו. לא בא המשרד ואמר תעשו 1, 2, 3. לדעתי התהליך הזה היה מאוד מיוחד וראשי הרשויות יכולים להעיד על כך.

נושא של שיקום חברתי, 16 מיליון שקלים.

זה לא אנחנו. זה משרד העבודה.

המשרד שלנו אוחד, עבודה ורווחה, אבל אני כרגע מנהל המחוז של משרד הרווחה. לדעתי זה תקציב של משרד העבודה.

נושא של שיקום חברתי הוא אצלכם?

לא. משרד הבינוי.

אבל זה נמצא בתקציב משרד הרווחה. 16 מיליון שקלים, שיקום חברתי.

זה משרד הבינוי והשיכון.

נכון. זה משרד הבינוי והשיכון. אחר כך נעבור למשרד הבינוי והשיכון. אני רוצה לשמוע נציג של ראשי הרשויות בקשר למשרד הרווחה שיאמר לנו היכן אנחנו עומדים.

ראש מועצת ירכא. מכיוון שתמיד מתלוננים על אי העברת תקציבים, יש כאן לומר שאברהם מונל שבימים אלה יצא לפנסיה, נאחל לו הצלחה והרבה בריאות, אם כל משרדי הממשלה היו עובדים כמו שעבד אברהם מונל, אני חושב שלא היינו יושבים כאן בישיבה הזאת. אברהם מונל, מה שהוא עשה, בהתאם לתכנית, לקח את כל הכסף של הבינוי, הרשאה להתחייב, חילק אותה לכל המועצות על פי הצרכים ומהיום הראשון הוציא הרשאות והסכמים לכל הסכום לארבע שנים קדימה.

לגבי התכניות שמופעלות, יש לומר שחלק מהתכניות הן ללא מצ'ינג.

הכול ללא מצ'ינג.

היה עיכוב קטן מהאוצר בהעברת הכסף למשרד הרווחה, למשרד הרווחה הייתה בעיה של החלפת מנכ"ל בתקופה מסוימת, אבל כפי שהחבר'ה אמרו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. למרות הקשיים אנחנו מצליחים.

זה היה בבסיס התקציב?

כן.

התוספתי לא נמצא בבסיס.

לא. לא בבסיס.

ואתם לקחתם על עצמכם והתקדמתם לפי התכנית.

עד היום הצלחנו להתקדם כמו שמתוכנן. לא היו בעיות ועיכובים. הייתה לנו באמת בעיה בשנת 2016 שראש המועצה מדבר עליה, אבל התקדמנו ועברנו את זה ופתרנו אותה.

ייאמר לזכותם שכל כסף שלא נוצל, הם שומרים אותו בתחילת שנה לתחילת שנה הבאה ורואים את התוצאות.

נאחל הצלחה לוורוניקה.

אני אוסיף משפט אחד לגבי הרווחה. כל מה שנאמר כאן, זה נכון. מונל עשה ואנחנו גם ידענו לכבד אותו גם בפרידה מכובדת והלוואי שבאמת כולם היו עובדים ומתנהלים כמו האיש הזה. בנושא התכניות האחרות, משרד הרווחה בסך הכול מתנהל בסדר. יש בעיה אחת שאני חושב שהיא צריכה לעלות כאן. כדי לבלום מיזוג של ההכוון התעסוקתי עם המגזר הערבי, כלומר, יש לנו מרכזי הכוון תעסוקתי שהם כפופים למשרד הרווחה - - -

עבודה. לא רווחה.

הייתה כוונה לאחד בין ההכוון התעסוקתי במגזר הדרוזי למגזר הערבי. אנחנו התנגדנו. אני הוצאתי מסמך בשם כל חבריי ראשי הרשויות נגד המהלך הזה. הייתי אצל השר כדי לבדוק את הנושא הזה ואני מבקש שגם הנושא הזה יעלה כאן וגם הוא יהיה בפרוטוקול. לעצור כל דבר כזה. אני לא חושב ולא צריך שיהיה מעסיק שבא מאום אל פאחם, לחורפיש או לירכא כדי לאתר אנשים לתעסוקה אצלו.

אני מסתכל על זה בצורה אחרת. הצרכים של הבחור הדרוזי שהוא בגיל 21 אחרי צבא, נכנס לשוק, יש הבדל בינו לבין בחור בן 18 שהולך ללמוד או הולך לחפש עבודה. לכן בדבר הזה צריך להיות הפרדה. כמו שאתה לא יכול להביא בחור יהודי ולומר לו שאחרי שהוא עושה צבא, הוא צריך ללכת עם בחור בן 18. דווקא בנושא הזה היה עכשיו לי ויכוח מר עם רשות הכבאות שאמרה שהם מתחילים לקלוט בגיל 18. אמרתי לו שבזה הוא חוסם את אותו בחור שהולך לעשות צבא ובגיל 21 ניגש אליו לכבאות ואיך הוא מאפשר להיקלט בגיל 18? לכן הנושא הזה, כשנגיע למשרד העבודה, אני אתן לך להשלים.

אנחנו זרוע עבודה תחת משרד העבודה והרווחה.

משרד הרווחה אצלך בנושא הזה?

כן.

תתייחסי.

צהרים טובים. אני אסביר את הטייטל. אני מרכזת בכירה תעסוקת אוכלוסייה לא יהודית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו התפצלנו ממשרד הכלכלה בהחלטת ממשלה ואנחנו נקראים היום זרוע העבודה תחת משרד העבודה והרווחה.

בהיבט התקציבי כבוד יושב ראש הוועדה, אנחנו נתבקשנו להציג ניצול תקציבי. אני רק אומר שאנחמו מנהלים את תכנית מרכזי ריאן, מרכזי הכוון תעסוקתי. לימיני יושב אחסן הנו, מנהל התכנית לכלל החברה הדרוזית והצ'רקסית. בשנת 2017, מתוקף החלטת הממשלה 959 הקצינו שמונה מיליון שקלים. בפועל נוצלו 9.7 מיליון שקלים לפי הצרכים שעלו. זה בהיבט התקציבי.

כמה נוצל?

9.7 מיליון שקלים. הפער נוצל ממקורות המשרד. אני אומר שסיימנו את הפריסה לגבי מרכזי הכוון שמשרתים את רוב הישובים הדרוזים בצפון, בגליל ובכרמל. סיימנו את הפריסה ופתחנו את המרכז הרביעי שהיה בכסרא בסוף שנה שעברה.

מה ההצלחה שלכם? אתם יכולים לתת לי נתון על ההצלחה שלכם?

כן. הצגת הנתונים בפילוח מגזרי, כולל השמות, מספר משתתפים, השמות בדגש על נשים. אני אשמח מאוד אם נציג תכנית מרכזי ריאן יציג את הנתונים.

בסך הכול התכנית טובה, נותנת מענה.

אני רוצה את היישום. כמה אנשים דרך מרכז ריאן נכנסו לעבודה ב-2016 וב-2017.

אני רק אגיד שאנחנו עובדים על פי יעדי ממשלה אותם קבעה הממשלה לפי דוח אפשטייין להכנסת נשים ערביות וגברים חרדים לשוק העבודה וגם החברה הדרוזית עובדת על פי יעדי הממשלה. אני אומר שבאמרה ממשלתית אנחנו שמנו דגש על שילובן של הנשים הדרוזיות בשוק העבודה. אני חושבת שיש כאן גם מקפצה ברמת ההכשרות המקצועיות. היום יש יותר הכשרות טכנולוגיות, יש ממשקים עם משרד הביטחון, עם היחידה לחיילים משוחררים ואת כל השאר אחסן יציג.

מבחינת מספר משתתפים. ב-2016 קלטנו 1,812 משתתפים, מחפשי עבודה, מתוכם 1,049 נשים ו-763 גברים. עשינו 1,647 השמות. השמות, אלה אנשים ששילבנו בשוק העבודה. 871 השמות לנשים ו-776 השמות לגברים.

ב-2017 עשינו 2,496 משתתפים חדשים. אנחנו מטפלים במשתתפים שנה וחצי ואחרי שנה וחצי, מי שמסיים את השנה וחצי, אנחנו גורעים אותו מהתכנית ולכן אני מדבר על משתתפים חדשים כל שנה. כל שנה אנחנו מטפלים בחצי משנה קודמת ומצרפים עוד 2,496 משתתפים ב-2017, מתוכם 1,550 נשים ו-946 גברים. 1,459 השמות כאשר היעד השנתי בשנת 2017 היה 2,150, יעד של משרד העבודה. אנחנו עוברים אותו כל שנה.

זאת תכנית שעובדת בצורה מאוד מקצועית. אני רואה את התקציב השנתי, מאשר אותו, אין שקל שיוצא מהתכנית בלי שאני מכיר ויודע. זאת תכנית שעובדת טוב מאוד בשטח. אנחנו מרושתים עם רכזים בכל הכפרים ועובדים עם מערכת ממחושבת. כל שיחת טלפון למשתתף מתועדת. אלה מספרים שכל אחד יכול לראות.

זה אומר מעל 2,000 אנשים הושמו בעבודה.

התכנית התחילה ב-2013.

אני מדבר על 2016 ו-2017.

בשנת 2016 – 1,812 משתתפים. בשנת 2017 – 2,496.

כמה מתוכם נכנסו לעבודה?

בשנת 2016 – 1,647. בשנת 2017 – 1,459. אנחנו עומדים על 60 אחוזים השמה מכלל המשתתפים שמגיעים אלינו.

מתוך ה-3,000 אנשים, בעזרתכם התחיל לעבוד.

נכון.

זו הצלחה חסרת תקדים. אם הנתונים מדויקים, אתם עשיתם עבודה מעולה. אני אומר את זה לשבח.

לפחות ידענו שלא לשלב אותם ם המגזר הערבי.

זה אומר מה שראשי הרשויות ביקשו, היכן אנחנו עומדים בשילוב עם המגזר הערבי. הייתי רוצה לשלב את המגזר הדרוזי עם המגזר הערבי בתקציב. שייתנו לו אותו תקציב.

לגבי ההערה של ידידנו מופיד מרעי. כן הייתי בישיבה שהתקיימה במעמד השר. טרם נתקבלה תשובה בעניין הזה. אני חייבת להגיד שיש כאן סוגיות מכרזיות שאני נמנעת מלדון בהן במעמד השולחן הזה. אני אשמח אם יתקיימו ישיבות המשך במעמד הדרג היותר גבוה ממני. בינתיים זה הסטטוס, כבוד היושב ראש.

תודה. אני רוצה לעבור לנושא הבא, עיר ללא אלימות. מי נציג עיר ללא אלימות? יש לך תקציב של 22.5 מיליון שקלים. 9.5 מיליון שקלים ממשרד לביטחון פנים, 13 מיליון שקלים תוספתי, יש לנו טבלה כאן לפיה אמור לעבור ב-2016 סכום של קרוב ל-6,1 מיליון שקלים. 17,4 מיליון שקלים. ביחד 10,2 מיליון שקלים. איפה אנחנו עומדים ואיך אנחנו מתקדמים בתכנית?

קודם כל, הרחבנו את הפעילות משבעה ל-16 ישובים. כיום עיר ללא אלימות עובדת ב-16 ישובים.

לגבי הניצול התקציבי, הוא כמעט מלא.

עיר ללא אלימות נמצאת היום בכל הישובים הדרוזים?

כן.

אני רוצה לחזק את דבריו. אמת. בעניין עיר ללא אלימות, התקציבים מגיעים בזמן וכל מה שנדרש מאתנו מהמשרד, מצלמות הרכבנו בישוב שלנו, וכל התקציב שהתבקש, שולם.

אני מדבר על כלל הישובים. אני רוצה לשמוע על כלל הישובים.

אני אתייחס בכללי. אין ספק שהפרויקט הוא פרויקט חשוב, נחוץ לנו ובאמת עבודה טובה. אבל מנגנון חלוקת הכסף – וסלח לי על הביטוי – הוא לא מנגנון. למה? אתה לא יכול לתת לישוב בגודל של מרר עם 23 אלף תושבים ולישוב כמו למשל סאג'ור עם 3,000, 4,000 תושבים, אותו גודל תקציב. אם אתה מדבר על מצלמות, במרר יש אלף ואחד רחובות ובסאג'ור יש שלושה רחובות. לא יכול להיות שחלוקת התקציב תהיה אותו דבר. אחד יש לו יותר מדי מצלמות ולשני חסרות מצלמות. המנגנון הזה לא יכול לעבוד בצורה הזאת.

מי אמור להיות אחראי על החלוקה הזאת?

המשרד לביטחון פנים.

אני אשמח להעביר את זה הלאה.

אני לא נגד שייתנו לסאג'ור שהוא ישוב קטן אבל אתה נותן למישהו יותר ממה שהוא צריך ומי שצריך, לא מקבל.

אתה יכול להתייחס לנושא הזה? ראש הרשות המקומית ירכא טוען שהחלוקה אצלכם לא לפי גודל ישוב. לא יכול להיות מצב, הוא אומר, שישוב כמו מרר עם 23 אלף תושבים יקבל כמו שמקבל סאג'ור, ישוב עם 3,000 תושבים.

החלוקה צריכה להיות פר תושב.

לעבות במצלמות, זה על פי גודל ישוב. לי בירכא יש שבע כניסות, מה אני אעשה עם זה? שמתי אחד כן, אחד לא.

אני יכול לקבל התייחסות לנושא?

כן. ברור. הכוונה היא רק לגבי המצלמות.

כן. בעיקר.

אני אעביר את זה מסודר ונעביר תשובה.

מדובר כאן על התשתיות של המתח הנמוך. של המצלמות והמערכות הנוספות.

רוב הישובים הדרוזים מרושתים במצלמות?

אין לי את הנתון הזה כאן. אני אשמח להעביר אותו.

יש לי אינדיקציה בגדול. במקרה הזה הסנדלר הולך יחף.

ראשי הרשויות, אני מבקש בפעם הבאה להגיע עם נתונים. כמו שאני יושב כאן מול טבלאות, שגם לראשי הרשויות יהיו טבלאות מסודרות מול משרדי הממשלה. לא רק לבוא בטענות ולהגיד שלא העברת וכולי אלא כמה הועבר בדיוק ומה הטענה שלכם מול הטענה שלהם. אז אנחנו יכולים להתקדם ולהיות במעקב יותר ספציפי על הנושא של התקציב.

אדוני היושב ראש, מאחר וזה מופנה אלי, לנו יש מעקב כזה. ראשי הרשויות, פורום ראשי הרשויות, היה לפני חודש, פחות מחודש, בהשתלמות של ראשי הרשויות בים המלח והוצג לנו - - -

לא. אני לא רוצה שיציגו לכם. אני רוצה לראות אצלכם את הנתונים שלכם מול הנתונים שלהם. לא רק נתונים שלהם שאתם אומרים שזה מה שהוצג לכם. לא. אני רוצה את הנתונים שלכם.

לא השלמתי את המשפט. בכנס שלנו שאנחנו עשינו ככנס פנימי לתכנית החומש, ואתה יודע, יש מינהלת. מה שנשאר מהמינהלת זה רק מג'יד שאני לא רואה אותו כאן.

הוא לא כאן. אני המחליף שלו להיום.

כלומר, נשאר רק מנהל תחום. כולם פקידים. כל המינהלת הזו שצריכה לטפל בתכנית החומש. ישבנו עם השר לפיתוח אזורי, עם צחי הנגבי, יחד עם המנכ"ל - - -

עדיין אין יושב ראש למינהלת?

לא. עדיין לא. אני לא רוצה לסכם את הדברים אבל אחר כך אני אומר מה כואב לנו. בסופו של דבר יש לנו נתונים, אנחנו יודעים. לכל ראש רשות יש את המצגת היכן כל אחד עומד. אני אומר את זה כאן כי אני מרכז הכול. אין לנו בעיה כראשי רשויות לעמוד ולהציג לכל משרדי הממשלה מה הם עשו בתחום שלהם. אני חושב שאיך שאתה מנהל את זה, זה נכון וכל הכבוד. הם צריכים לתת את האינדיקציה היכן עומדים. אם יש תוספת, מה להוסיף וכך לקדם את זה.

המשרד לביטחון פנים אחראי על מה שנקרא הדרכה בסמים ובדברים האלה. גם שם לא לפי קריטריונים. נותנים לישוב הכי קטן ולישובים הגדולים. ישוב עם 16 אלף תושבים, אנחנו כבר שנה שלישית מבקשים. כל פעם אני רואה שעולה עוד ישוב ועוד ישוב. אז חלק מהאוכלוסייה כן וחלק לא? בישוב שפרעם כן וירכא לא? אני לא מבין את ההיגיון הזה.

אין לנו קריטריונים ברורים מי מקבל ומה מקבל?

לא. לא רכז ולא פעילות.

איזה קריטריונים כדי לקבל רכז לפעילות?

אני אענה. חברים, בנושא עיר ללא אלימות יש שני חלקים של התקציב. האחד הוא לתשתיות.

לא. זה למשרד שלכם. זה לא זה.

זה נכון מה שוהיב אמר. ההקצבה צריכה להיות בהתאם לגודל הישוב. אתן לכם דוגמה. לא לכולם יש מוקד. לחורפיש לדוגמה, מאחר ואנחנו ישוב ספר, יש מוקד חירום מוכן גם לחירום והוא חלק מעיר ללא אלימות.

כן, אבל הוא לא מתקציב עיר ללא אלימות. זה משהו אחר.

אני אומר שמה שנאמר כאן, התקציב לעיר ללא אלימות הוא תוקצב בצורה אחידה. חורפיש מקבלת בדיוק כמו ירכא למרות שהנתונים בשטח הם שונים. זה צריך להשתנות. התקציב שני לעיר ללא אלימות, זה הדרכות. כלומר, מרכז, מדריכים, מנהל עיר ללא אלימות והעבודה או הפעילות של המדריכים בהתאם למכרזים כמובן שיוצאים. תשתיות, זה רק בשנה הראשונה. הדרכות, זה פר שנה וזה מתקדם. יכול להיות – ובטוח זה יהיה – שעיר או ישוב גדול כמו ירכא יצטרך יותר מדריכים מאשר חורפיש או סאג'ור שהם ישובים יותר קטנים.

תודה. אני רוצה לעבור למשרד התרבות והספורט. אין כאן נציג.

שם שום דבר לא פותח. התכנית – אפס.

במשרד התרבות והספורט, אמורים להיות 30 מיליון שקלים. מתוכם 15 מיליון שקלים צריך לתת משרד התרבות, 15 מיליון שקלים משרד האוצר. אני רוצה לשמוע ממשרד האוצר האם 3.5 מיליון שקלים כל משרד צריך להעביר כל שנה והאם משרד האוצר העביר 7 מיליון שקלים למשרד התרבות ב-2016 וב-2017.

התשובה היא כן. המשרד העביר.

יש מעקב של המשרד.

אין לנו תשובה לגבי הביצוע של המשרד. הסעיף תוקצב.

הסעיף תוקצב והכסף הועבר למשרד התרבות.

הכסף הועבר למשרד התרבות.

כמה כסף הועבר אליכם ממשרד התרבות והספורט?

חוץ מהשוטף, כל הכסף התוספתי, משרד/אוצר – לא עבר שקל אחד.

תקציב תוספתי היא 7 מיליון שקלים בשנתיים.

מתחילת התכנית עד היום לא הועבר שקל. הטענה נגד האוצר שלא העביר להם את הכסף. עכשיו לך תדע למי להאמין.

אני מאמין למי שנמצא כאן. לכן אני מאמין לאוצר שנמצא כאן.

נשלחו מכתבים, גם התקיימו ישיבות עם השרה ועם המנכ"ל ויש פניות גם של ראשי רשויות. כל הישיבות וכל ההבטחות, כלום.

אתה מזכיר לי את הנחת אבן הפינה למרכז המורשת הדרוזית בינוח.

זה לא קשור.

כשהשרה עלתה לדבר, אמרה שעכשיו תלכו לאוצר עכשיו לדאוג שיהיה תקציב. האם אני צריך ללכת לאוצר לדאוג שיהיה תקציב כשאני מניח אבן פינה? מניחים אבן פינה אחרי שיש תקציב.

היא קיבלה את התמונה. זה מה שהיא צריכה.

מינהלת הדרוזים. בקשר למשרד התרבות. לפי הדיווחים שאנחנו קיבלנו היו אמורים להעביר 15 מיליון שקלים בשנתיים האחרונות, 2016 ו-2017, אבל הם לא הועברו. התנאי של אגף התקציבים היה להכין נול הקצאה עדכני. הנוהל אושר בנובמבר 2017 אבל עדיין לא בוצע הסכום והכסף לא הועבר.

אתה רוצה להגיד לי שב-2016 ו-2017 לא עשינו נהלים ולא עשינו כלום?

הם התנו את העברת הכסף בנוהל.

לקח שנתיים להכין נוהל.

כן. בנובמבר 2017.

אומרים שאגף התקציבים לא העביר את הכסף.

לפי הדיווחים שאנחנו קיבלנו, הכסף לא הועבר.

לכתוב נוהל לוקח שנתיים?

זה לא אנחנו כתבנו.

זה בין משרד האוצר למשרד התרבות.

בנושא משרד התרבות. נכון מה שאמרו חבריי ראשי הרשויות. אני אשתף אתכם כי ראשי הרשויות שמעו אותי. אני מכיר את השרה מהמערכת הצבאית ואמרתי לה שאני לא יודע אם לקרוא לה אחותי או גברתי השרה. ביקשתי ממנה שתשווה אותנו במשרד התרבות לערבים. המגזר הערבי תוגבר בפעילות של משרד התרבות במיליונים. אנחנו ביקשנו, ויעידו כאן חבריי, שתשווה אותנו לערבים. נכון, התעצבנה, מה פתאום, מגיע לכם, לא מגיע לכם, אמרה שתתגבר אותנו מארבעה מיליון לעשרה מיליון. היה או לא היה חבריי? היה.

בפועל, אדוני היושב ראש, לא קיבלנו כלום ממשרד התרבות. התקציבים לא עוברים והדברים נתקעים. יש שם סחבת. אני אגיד לך שלא מעניין אותנו אם יש נהלים, עובדה שיש משרדים אחרים שזה מתקדם. בהם אין בירוקרטיה וכאן יש? זה לא אישי נגד השרה. עובדתית במשרד הזה אנחנו לא מקבלים.

אדוני היושב ראש, הסתכלתי על הסעיף עליו מדובר וכתוב שם שמי שאמורים לגבש את התכנית זה משרד התרבות והספורט בתיאום עם משרד ראש הממשלה. כך שאגף התקציבים במשרד האוצר לא היה אמור להיות חלק בגיבוש הקריטריונים.

אבל הנוהל כבר גובש.

לנו כוועדה חשוב לראות אם התקציב ואם החלטת הממשלה מתבצעת או לא מתבצעת. זה תפקידנו כחברי כנסת לפקח על פעילות הממשלה. לכן אנחנו כאן רואים שהנושא הזה נפל בין הכיסאות או הופל בין הכיסאות והכסף לא הועבר. מי אשם, אנחנו לא באנו לחפש אשמים אלא באנו לקדם תכנית ואני רוצה לראות את זה. אם בנובמבר מאשרים את הקריטריונים אחרי שסיימנו את 2016 ו-2017 ואז ב-2018 נתחיל לגלגל ובסופו של דבר משרד התרבות לא יעביר שקל אחד, אבל מי שנכנס לעומק לתוך התכנית רואה שמוסיפים עוד סעיף כאן, רואים עוד 15 מיליון שקלים מתחבאים שם ועוד 16 מיליון שקלים מתחבאים שם ואכן הסכום הוא גדול אבל בביצוע, כשאתה בא לבדוק, לפחות חצי מהכסף נעלם בתוך הסעיפים. אני אומר לכם שמשרד התרבות, יש לו עוד 15 מיליון שקלים שמתחבאים בסעיף אחר. העצמת התרבות במגזר הדרוזי, 15 מיליון שקלים. אני רוצה לשאול את ראשי הרשויות האם היו 15 מיליון שקלים להעצמת התרבות במגזר הדרוזי? יש סעיף כאן שמדבר על 15 מיליון שקלים שיועברו למגזר הדרוזי להעצמת התרבות במגזר הדרוזי. האם יש 15 מיליון שקלים להעצמת התרבות במגזר הדרוזי?

על הנייר, כן.

תוך כדי קריאה מצאתי 15 מיליון שקלים. הלכתי למשרדים בגדול אבל בתת סעיפים מצאתי כאן פעילות תרבות, חינוך וספורט.

מה מספר הסעיף?

27. 15 מיליון שקלים בפריסה לארבע שנים. במשרד לפיתוח הנגב והגליל.

זה לא משרד התרבות.

לא. אבל זה חלק איך אתה משחק עם תכנית. תרבות וספורט צריך להיות במשרד התרבות ולא במשרד הנגב והגליל. זה חלק איך משחקים בתכנית ולהעצים את התכנית ולעשות אותה כמו שהיה היום דיון על כל תכנית הגליל והעצמת הגליל. לקחו את כל השוטף בכל התכניות, שמו אותם שם ואמרו שיש 15 מיליארד שקלים. אבל תבדוק ותיכנס לעומק, בקושי יש מיליארד וחצי שקלים. לא משנה, אנחנו נמשיך לפי התכנית שלי.

חבר הכנסת סאלח סעד ביקש לומר כמה מלים כי הוא צריך ללכת. אנחנו נאפשר לו.

שלום לכולם. אני הייתי כאן בישיבה הקודמת לפני כשנה, עוד לפני שהייתי חבר כנסת. כמובן השתתפתי בדיון. הדיון הזה הוא דיון שנמצא במעקב על תכנית החומש של המגזר הדרוזי וזה מאוד חשוב שאנחנו מקיימים דיונים כאלה ועושים מעקב ובדיקה האם הכספים עוברים לישובים הדרוזים, ואם כן – איך ומתי עברו או לא עבר.

אני חושב שאנחנו צריכים יחד עם כמה חברי כנסת שבעיקר הם דרוזים לעשות את העבודה כמו שצריך עכשיו לפני הכנת התקציב שיאושר בעוד שלושה שבועות או חודש, אם יאושר. אני מניח שהוא יאושר. שם יש לנו מילה. אם יש תכנית חומש בסך של 2 מיליארד ו-200 מיליון שקלים שהיא לא מתבססת ותקציב המדינה בחוק ההסדרים, תאמינו לי שאתם ראשי המועצות תקבלו רק לפי השוטף. לא יעזור לאף אחד. אל תספרו סיפורים לאף אחד. אנחנו יודעים את זה מצוין כי חייב להיות מעוגן בתקציב המדינה, בחוק ההסדרים, תקציב של 2 מיליארד או יותר שקלים, כמה שיוחלט.

החלק היחסי.

יעוגן בסעיף מיוחד ייעודי למגזר הדרוזי. אנחנו נצביע או לא נצביע. רק כך פותרים את הבעיות של כולנו.

תודה רבה.

משרד הכלכלה, מי הנציג? פיתוח אזורי תעשייה. להרחיב אזורי תעשייה חדשים, 75 מיליון שקלים. 60 מיליון שקלים אוצר, 15 מיליון שקלים משרד הכלכלה. כל שנה צריך האוצר להוסיף כסף תוספתי בסך 15 מיליון שקלים. משרד הכלכלה צריך להוסיף 3.5 מיליון שקלים. זה אומר 18.5 מיליון שקלים כפול שתיים – לשנים 2016 ו-2017. אזורי תעשייה משותפים כמו נתיב השיירה, כברי, שם צריך להוסיף גם 20 מיליון שקלים עבור התעסוקה באזורים בהם גרים דרוזים.

נתיב השיירה וכברי, זה אותו אחד.

רשמו אותו פעמיים.

זה לא ישרת אף כפר דרוזי, בכברי.

אתם ישבתם על התכנית ואישרתם 20 מיליון שקלים. תשתיות תמיכה, תשתיות נלוות, תחבורה, ניקוז, מים וביוב – 58 מיליון שקלים בתכנית. סיוע לעסקים קטנים – 10.5 מיליון שקלים בתכנית. 2.5 מיליון שקלים משרד הכלכלה, 8 מיליון שקלים משרד האוצר. אני רוצה לשמוע לגבי כל סעיף וסעיף. שמתי מרכז להכוון תעסוקתי, אמרתי שזה משרד הכלכלה אבל הבנתי שזה משרד העבודה ולכן קיבלנו סקירה בנושא, וסקירה מאוד טובה. אני רוצה לשמוע על פיתוח אזורי תעשייה – 75 מיליון שקלים. אזורי תעשייה חדשים, היכן אנחנו עומדים.

ב-2015 היה אמור לעבור סכום של 15 מיליון שקלים. עשינו פנייה תקציבית וקיבלנו את ה-15 מיליון שקלים וחילקנו. ב-2016 חילקנו 15.5 מיליון וחצי שקלים. ב-2017 חילקנו 20 מיליון שקלים. בשנת 2018 אנחנו אמורים לעשות עכשיו פנייה תקציבית, בחודש הבא. אנחנו נעשה על 40 מיליון שקלים, 20 בשוטף ו-20 לתשתיות נלוות. כל הכספים האלה הולכים בשני מסלולים. חלק מזה הלך בנוהל רשויות, בשלושה ישובים – ג'ולס, ינוח-ג'ת, כפר כנא. כולם קיבלו הרשאות להכנות תב"ע בשלושה מיליון שקלים כל אחד ושם זה מתנהל בתוך הרשות ואנחנו רק עושים מעקב.

אנחנו עושים שבע תב"עות במסגרת התכנית, חלקן רק תב"עות והכסף מיועד רק להכין תב"ע וחלקן גם תב"ע וגם פיתוח. זה אומר שאנחנו קודם מתחילים בתב"ע, שזה תהליך מאוד קשה, תהליך תכנוני של קרוב לשנתיים. בכל המקומות האלה התנענו תהליך. אנחנו מובילים את זה על ידי המשרד, לא על ידי הרשויות. הכסף נמצא בחברה המנהלת והוא לא חוזר. יש הרשאה להתחייב והכסף שמור, גם אם התכנית תעבור את חמש השנים.

בשלושת המקומות אנחנו מפתחים. אנחנו עושים עבודות פיתוח. בדלית אל כרמל, בירכא, ברמה, במרר. אנחנו עושים עבודות פיתוח, כולל גם תב"ע וגם פיתוח. גם שם הכול מתנהל על ידי חברות מנהלות שלנו, אנחנו עושים את העבודות ויש עבודות בשטח.

בסך הכול יש ניצול מלא מבחינת האוצר. הכסף נמצא אצלנו והוא מחולק או לחברות או לרשויות.

בנוסף, ב-2016 נתנו שלוש הרשאות לרשויות להקמת מינהלת אזורי תעשייה – בירכא, בג'וליס ובכסרא סמיע. הפעילות שם מתנהלת. יש שם מנהל ויש פעילות של המינהלת שעובדת בתוך הרשות ואנחנו נעמיד 500 אלף שקלים בשנה עבור כל מינהלת.

בסך הכול אנחנו עומדים ביעדי התכנית מבחינה תקציבית.

מבחינת הפיתוח אני רוצה להעיר הערה. הפעילות של כל משרד ומשרד שונה. נכון שמשרד הרווחה, כדי לעשות בניין רווחה, הוא צריך שניים-שלושה דונם. אנחנו, כדי להקים אזור תעשייה, צריכים לפחות מאה דונם. יש לנו שחקנים אחרים. כדי להקים אזור תעשייה, זה שבע שנים עד עשר שנים. אין פחות מזה. לכן לעשות השוואה בין משרדים, היא לא נכונה. צריך להבין שיש חסמים בהקמת אזור תעשייה שלא קיימים בבחינות בגרות. זה שונה לגמרי. החסמים הם שונים. אני חושב שאנחנו מתמודדים עם החסמים הכי קשים. יש לנו שחקנים רבים כמו מינהל התכנון, כמו רמ"י, כמו הגנת הסביבה, כמו רשות המים ותאגידי הביוב. כל הדברים האלה, הם שחקנים שותפים אתנו וגם הרשות עצמה שותפה. בחלק גדול אנחנו משתפים פעולה אבל בחלק מהדברים יש חסמים אובייקטיביים שאנחנו מתמודדים אתם.

בסך הכול אני מרגיש שאנחנו בכיוון הנכון.

לגבי אזור התעשייה המשותף. מכיוון שאנחנו הכנו את התכנית, בחלק מהאזורים כמו בית ג'אן או כמו באבו-סנאן, אין תנאי סטטוטורי קיים של אזור תעשייה. אין קרקע מינהל. בתכנית המתאר, אין אפילו דונם אחד של תעשייה. אמרנו שרוצים להציל את המצב. אמרנו שהדבר הכי טוב שנעשה, נעשה אזור תעשייה משותף, נשים פה כסף ונחלק שם ארנונה וגם תעסוקה. היו שתי בחירות. שמנו בתכנית את נתיב השיירה, שם יש אלף דונם, ואמרנו שחלופה שנייה היא כברי עם 860 דונם.

כל אחד משהו נפרד.

כן. שמנו שניים ואמרנו שנבחר אחד. בסוף הלכנו על כברי. אנחנו באמצע התהליך מול רמ"י כי האדמות האלה הן אדמות של מועצה אזורית שבדרך כלל הן בבעלות של קיבוצים. כל קיבוץ שם, עושה חקלאות. יש משא ומתן לשחרור אדמות אלה מהסכמים קיימים בין רמ"י לקיבוצים ואם הכול יתבצע, אנחנו ממשיכים.

אנחנו מדברים על תכנית בלי סיוע לעסקים קטנים.

לא. זה תקציב אחר.

אני מדבר על תשתיות. קרוב ל-150 מיליון שקלים.

כן. הסעיף השני שאמרת, תשתיות נלוות. זו הייתה התכנית היחידה בכל תכניות הממשלה של כל המגזרים שאנחנו בחכמה שמנו מה שנקרא תשתיות נלוות. מה זה אומר תשתיות נלוות? אנחנו מבצעים בירכא עכשיו, אז נתקענו בבעיה של ניקוז, כל מה שקשור בתשתיות היקפיות, הנדסיות שאנחנו נתקלים בהן כמו חיבור, כמו מחלף, כמו ניקוזים. למשל, אין תאגיד מים והיינו צריכים לעשות תחנת סליקה. לקחנו משם. זה כסף חכם ממנו אנחנו לוקחים לפי התקדמות אזור התעשייה. מתקדמים אתו והיכן שנתקלים בחסם של תשתיות כמו עכשיו בחיבורי ביוב בין סאג'ור לראמה, אנחנו שם מבצעים עבודות ושם השנה הראשונה תהיה ב-2018 עת נעשה בנייה של 20 מיליון שקלים שילכו לשלושה מקומות – לירכא, ג'וליס, דליה וסאג'ור.

יש לך 58 מיליון שקלים ואתה תנצל ב-2018 20 מיליון. נשארו לך 38 מיליון.

לא. עוד 20 מיליון מתשתיות נלוות. אני מנצל 40 מיליון שקלים.

בתשתיות נלוות יש לך 58 מיליון.

אבל זה לא פרוס על פי שנים. זה למשך כל השנה. הוא נמצא באוצר .

אני לא מבין בבנק. אני מבין שממשלת ישראל הקצתה לדרוזים 58 מיליון שקלים לתשתיות נלוות. כמה אני אנצל מה-58 מיליון השקלים האלה בסוף השנה? בסוף 2019?

בסוף 2018.

לא. לפי מה שאתה אומר, ב-2017 לא ניצלנו כלום, ב-2016 לא ניצלנו כלום ואנחנו ננצל את זה ב-2018, 20 מיליון.

כן. 20 מיליון.

כמה אני אנצל ב-2019? 38 מיליון שקלים, לא ניצלנו אותם.

כמו שלא ניצלנו ב-2016 וב-2017 אבל ניצלנו ב-2018, אני מציע לך שאנחנו כן נתקדם למשל בעוספייה ובראמה בשלב הבא ובדליה בשלב הבא ובירכא, שם יש לנו הכי הרבה וגם בג'וליס אנחנו עושים אזור תעשייה חדש. אני בטוח שם יצוצו כל מיני תשתיות נלוות שנצטרך לממן ולחבר, ואז נעשה עוד פנייה ב-2019. אם לא, נעשה את הפנייה לכל הכסף ונשים אותו בחברות מנהלות לפי החלוקה של החברות המנהלות. כך שלא יהיה דבר כזה שכסף לא ינוצל אצלנו. לא קרה בתכנית הקודמת ולא יקרה בתכנית הזאת.

תתמקד בתשובות לשאלות היושב ראש לגבי הניצול. האם בסופו של דבר בסוף שנת 2019, סוף תכנית החומש, כסף שלא נוצל בתכנון של אזור תעשייה מסוים בישוב מסוים יעבור לישוב אחר?

לא. כל הכספים המיועדים על פי פריסה ועל פי החלוקה, יש לי כאן דף ואני אתן לך עותק ממנו, הדברים האלה ילכו לחברות המנהלות בהרשאה להתחייב וגם אם התכנית תסתיים, הכסף יישאר בתכניות.

אם כן, כסף לא יחזור לאוצר.

אין סיכוי. לא אצלנו.

אני רוצה לשמוע את הסעיף האחרון. סיוע לעסקים קטנים, 10.5 מיליון שקלים. איפה אנחנו עומדים בנושא הזה?

לגבי עסקים קטנים ובינוניים, קודם כל, יש מרכז עסקים בירכא שהתחיל לפעול ב-2012 ומ-2015 עבר הסבה למעוף. הוא עובד טוב. יש בו ניצול ממוצע של כ-85 אחוזים. מועברים בו עשרות סדנאות בקורסים בשנה, גם ב-2017.

אמנם זה מחוץ להחלטה הספציפית הזאת, אבל צריך להגיד שבדצמבר האחרון הוקם מרכז עסקים במג'דל שאמס עבור האוכלוסייה הדרוזית.

כן. שם יש להם תכנית משלהם.

זה לא בתכנית הזאת.

זה מחוץ להחלטה אבל כראייה כוללת.

לגבי הניצול התקציבי של הפעילות השוטפת של המעוף. ב-2016 נוצלו 3.6 מיליון שקלים. טיפלנו ב-480 יזמים בינוניים במהלך השנה כאשר היעד שלנו הוא 300. כלומר, הביקוש עלה על מה שהצבנו לעצמנו. גם ב-2017 טיפלנו ב-560 יזמים במהלך השנה. ניצול תקציבי של 4.6 מיליון שקלים. כלומר, בשנתיים שעברו ניצלנו כבר 80 אחוזים מהתקציב וככל שיהיה ביקוש, נתקצב את זה בתקציב הבסיס של המשרד גם אם זה יעבור את מה שהקצינו בהחלטת ממשלה. כרגע אנחנו עוברים את הצפי.

חוץ מזה, הפעלנו תכנית של מסחר מקוון בקורסים של יוזמים עסק. בסך הכול יש ביקוש ויש שיתופי פעולה עם ריאן.

תודה רבה. אני רוצה תגובה של ראשי הרשויות לגבי אזורי התעשייה.

אני רוצה לדבר ספציפית על אזור תעשייה כסרא סמיע. מה שאמר ראסם, אני חותם על כל מילה לגבי כסרא סמיע. אבל ביוזמת ראסם הקמנו מינהלת לפני שנתיים ואת המינהלת מימנו מהמועצה המקומית. כסרא סמיע היא מועצה מקומית. שילמנו 350 אלף שקלים למימון המינהלת למשך שנתיים בתקווה שמשרד הכלכלה יחזיר לנו את הכסף.

הוא אמר שהוא הקצה 500 אלף שקלים לנושא הזה.

על פי המלצת ראסם אמרו שיחזירו לנו את הכסף. עד עכשיו לא החזירו למועצות פרוטה אחת ואנחנו מחכים להחזרת הכסף כי שילמנו מהכסף השוטף של תקציב המועצה.

אמרת שהקציתם 500 אלף שקלים להקמת המינהלת.

כן. קודם כל, הוא צודק. אנחנו הקמנו, עת עשינו את החלטת הממשלה ב-2016 - - -

המינהלת שלו, היא לא בהחלטת הממשלה.

מה זה לא החלטת הממשלה? הוא קיבל.

הוא אומר שהוא שילם 350 אלף שקלים שהובטח על ידכם כמשרד הכלכלה שיוחזרו לו אבל הוא לא קיבל את הכסף הזה.

אני אסביר. יש אזור תעשייה של כסרא סמיע – לא כדאי לדבר על הנושא הזה אבל אני אגיד לך את הרקע. בתכנית הממשלה הקודמת 2861 בשנת 2010, בתוך התכנית שלהם כתבו שהאזור הזה, בגלל שהוא משותף – הוא הרי משותף – לכן, איך יגבו את הכסף? יש שני תאגידי מים שמטפלים באזור, שתי ועדות תכנון מטפלות באזור, אלה חסמים שאני טיפלתי בהם. כשרצינו לעשות היערכות של כל האזור הזה, היה צריך להקים תאגיד. המועצה כסרא סמיע לא יכולה לנהל את זה לבד. לכן היינו צריכים לעשות תאגיד. אז איך עושים? עושים תאגיד עירוני. תאגיד עירוני, הולכים למשרד הפנים. אני אמרתי להם שהם חייבים לעשות תאגיד עירוני. עשינו תאגיד עירוני משותף, עשו דירקטוריון, בחרו מנכ"ל. התכנית הזאת של הבחירה, למה אני באתי ואמרתי שהם חייבים לעשות את זה? בתוך תקנה של התב"ע שלהם, אם אתה הולך לתקנה של התב"ע, לא של התכנית, של התב"ע שלהם, כתוב שלא ישווקו קרקעות בלי הקמת המינהלת. אני אמרתי להם שזה שאתם תשפו, בוא נעשה מינהלת. ריבונו של עולם, אז אתם תמנו בעצמכם.

אז איפה אנחנו עומדים? אתם הבטחתם להחזיר להם את הכסף.

אני משיב.

חברים, עד עכשיו אנחנו מנהלים את הדיון בצורה הטוב ביותר וכך אני רוצה להמשיך.

אני אמרתי להם, תקים מינהלת כדי שקודם כל עבודות לא ייעצרו. זה שנשווק. עכשיו, בינתיים עד שהחלטת הממשלה של הדרוזים תצא ויהיה לך שם מימון של מיליון וחצי, תממנו משתי הרשויות. תאמין לי, הם עשו את הדבר הכי נכון שצריך.

הם יקבלו את הכסף?

רגע. הם כבר קיבלו את זה מאתנו בהרשאה של מיליון וחצי לפעילות מאז החלטת הממשלה. עכשיו יש להם מיליון וחצי. לא שלא נתתי להם את המיליון וחצי אבל אמרתי להם, תביאו עכשיו - - -

הוא לא יכול לתת למועצות. למועצות הוא לא יכול לתת.

זה כמו כלים שלובים.

בואו נשב על הנושא הזה ביחד אחר כך ונראה אך נעשה את זה.

אדוני היושב ראש, אנחנו חוזרים לבעיה המהותית והמרכזית בנושא התקציב. התקציב הוא לא תוספתי. התקציב הוא השוטף פלוס התוספתי.

לא. התכנית, 90 אחוזים ממנה הם תוספתיים.

אנחנו הקשבנו לך. עכשיו תקשיב לנו. אני מדבר כרגע על כל תכנית החומש ויושב ראש הוועדה שמוביל את התהליך, כל הזמן על מנת שהתקציב הזה יהיה תקציב תוספתי בחוק יסוד התקציב של המדינה. מאחר שהתקציב איננו כזה. איפה איה?

הלכה. ברחה.

לא. היא לא ברחה. יש לה דיון עם מנכ"ל המשרד והיא ביקשה ללכת.

השוטף אומץ על תכנית החומש. עכשיו אתה אומר לו, שמע, לך יש מיליון וחצי תקציב למינהלת, עכשיו קח אותו בשוטף שלך, קח אותו בתכנית החומש. זה מה שאתה אומר.

לא. בכלל לא.

זה בדיוק מה שאמרת.

לא.

בנושא הזה אנחנו נתקדם. תודה רבה. אני רוצה לעבור למשרד התיירות. ענף התיירות במגזר הדרוזי. לנושא הוקצו 56 מיליון שקלים.

אם אפשר, לא מיצינו את משרד הכלכלה ואני רוצה להוסיף משהו. משרד הכלכלה, ייאמר לזכותו של שר אלי כהן, ואמרתי את זה בדיון של ועדת הכלכלה, שהוא מקדם ורוצה לקדם את אזורי התעשייה וגם דברים טובים צריכים להיאמר. כן תכנית חומש, לא תכנית חומש, הוא נכנס לישובים שלנו, לישובים הדרוזים ומנסה לקדם פיתוח אזורי תעשייה.

נקודה חשובה מאוד שלדעתי קשורה לוועדת הכספים. אני מניח שנמצא כאן נציג האוצר. כל נושא העברת התקציב לתכנון לאזור תעשייה כברי על חשבון תכנית החומש, לא הייתה צריכה להיות, אסור שהיא תהיה ואני מבקש גם שלא תהיה. אני יחד עם ידידי ביאן חברים באשכול גליל מערבי. אנחנו שותפים שנינו באזור תעשייה שהולך להיות מוקם כולל מועצה אזורית תפן. לא נכון, וזה לא בסדר, ואני מבקש שיירשם – אני מניח שהכול רשום בפרוטוקול – שלא יכול להיות שלוקחים תקציב מתכנית החומש לתכנן אזור תעשייה שהוא אזורי לעכו, למטה אשר, למעלה יוסף, למעלות, לכפר הוורדים, לחורפיש, לבית ג'אן, לשלומי – חוץ מנהריה, בעצם יש לנו הכול – ולוקחים את התקציב של הישובים הדרוזים. התקציב של הישובים הדרוזים.

ההחלטה אומרת באופן ברור שייבחר על פי שיקולים מקצועיים בתיאום עם משרד האוצר והתייעצות עם פורום ראשי הרשויות. אתם צריכים להיות חלק.

התנגדנו אבל הם העבירו.

אתם חייבים להיות חלק. ההחלטה מדברת באופן ברור.

כשייבחר ראש מינהלת, אני מציע. המצב עדיין בידינו.

עדיין לא עבר שקל אחד לתקציב הזה.

אמרו לי שזה אשכול. הייתה ישיבה ואמרנו שאין אשכול. אנחנו רק עם מטה אשר בארבעת הישובים הדרוזים. קמנו והלכנו, אני והאשם ומאז אנחנו מחכים לשחרור הקרקע. הכול בידיים שלנו ואני אתך בנושא הזה.

אני חושב כפי שחושב יושב ראש פורום ראשי הרשויות, שלא יכול להיות שנעביר 20 מיליון שקלים מתכנית חומש של המגזר. תכנית ארבע שנתית. 25 מיליון שקלים.

ועוד 20. 45 מיליון שקלים.

45 מיליון שקלים מהתכנית כאשר זה לא בא לשרת את הישובים הדרוזיים ובעצם לא בא לשרת את אותו בחור או בחורה שאני רוצה להעסיק.

אין הסכמה של הפורום. לא יקרה.

בסדר גמור. אני רוצה שזה יהיה בתיאום.

אני רוצה לעבור לתיירות ואחר כך אני רוצה לחזור למרכזי נעורים ולקבל ממשרד ראש הממשלה נתונים כי כולם אמרו לי שהם אחראים. תכין את עצמך למרכזי נעורים עם ה-20 מיליון שקלים, אחרי שנסיים עם התיירות.

הוא לא משרד ראש הממשלה.

המינהלת. המינהלת אחראית.

אדוני היושב ראש, יש לי תגובה שקיבלתי לגבי זה.

אחרי משרד התיירות. יש לך 56 מיליון שקלים. 12 מיליון שקלים משרד התיירות צריך לשים, 44 מיליון שקלים תקציב תוספתי.

כל החלטה. 12 מיליון שקלים משרד התיירות ו-44 מיליון שקלים תוספתי. אנחנו חילקנו את התקציב, כל שנה עשרה מיליון שקלים להקמת תשתיות תיירותיות ציבוריות בישובים. מיליון ו-250 אלף שקלים לתקציבי שיווק. 700 אלף שקלים לקורס מורי דרך ייעודי לתושבי הישובים הדרוזים והצ'רקסים. ועוד 2 מיליון שקלים מענקים לעידוד הקמת יחידות אירוח בישובים ליזמים פרטיים כמובן ו-50 אלף שקלים הכשרת כוח אדם שזה קורסים ייעודיים להכשרת כוח אדם הפועל בתחום.

בשנת 2016 אישרנו פרויקטים תשתיתיים בסך של 11 מיליון ו-142 אלף שקלים. אני יכול לפרט את הישובים אם זה מעניין. ג'וליס – 1.800 מיליון שקלים. חורפיש – 800 אלף שקלים, המשך של פרויקט שהיה בביצוע שנה קודם. שביל הבנים – גם הוא הוגש על ידי חורפיש, 1.600 מיליון שקלים. כסרא סמיע – 1.080 מיליון שקלים לפארק הסלעים. סאג'ור – 400 אלף שקלים לקידום תב"ע בישוב העתיק בסאג'ור. פקיעין – 4 מיליון שקלים לסמטה מספר אחת שמובילה לתוך הגלעין הישן של הישוב. דליה – 1.462 מיליון שקלים, שזה מה שנקרא כיכר הכפר.

בנוסף לזה בשנת 2016 השקענו עוד 1.250 מיליון שקלים בכפר ביקרתם, שזה השיווק לכל המוצר.

למיתוג תיירות יש 5 מיליון שקלים. על זה אתה מדבר.

לא. 5 מיליון שקלים זה תקציב של משרד נגב וגליל.

אני יודע.

אנחנו בתוך ה-56 מיליון שקלים הקצינו מיליון ו-250,000 שקלים כל שנה. התקציב יושב בלפ"ם, לשכת הפרסום הממשלתית.

בנוסף ל-5 מיליון?

כן. האמת היא שזה מצ'ינג ל-5 מיליון של נגב וגליל. אנחנו עושים את זה ביחד. זה יוצא פחות או יותר 5 מיליון כל משרד. זה למתג את המוצר, לשווק אותו ולהפיק את הפסטיבלים.

לא כל שנה אנחנו נעשה קורס מורי דרך ייעודי והתקציב באותה שנה יהיה בתכנית העבודה, יעבור לתשתיות.

בשנת 2017 אישרנו תקציבי פיתוח תשתיות ב-6 מיליון ו-300,000 שקלים. ירכא – 2 מיליון ו-400,000 שקלים לפיתוח גלעין עתיק של הישוב. בית ג'אן – פיתוח אתר הרחיפה – 832,000 שקלים. כפר קמא – 700,000 שקלים לבית שאמי, מרכז מבקרים. מועצה מקומית ראמה – 1,022 מיליון שקלים גלעין העתיק של הישוב. עוספייה – 1,400 מיליון שקלים לגלעין העתיק של הישוב.

בנוסף לזה עוד 1,250 מיליון שקלים גם לשיווק בשנת 2017 ו-700,000 שקלים לקורס מורי דרך ייעודי. יצא קול קורא ואנחנו קולטים היום את האנשים. אני רואה אחד מבוגרי הקורס שלנו כאן. האנשים האלה הפכו להיות הזרוע הארוכה של המשרד בכל הישובים, רכזי תיירות, וזה מאוד חשוב ומאוד מועיל לתהליכים של הפיתוח.

את קורס מורי הדרך אני מציע שתבטלו כי היום כל אחד יכול להיות מורה דרך.

אתה מדבר על ההצעה שעוד לא אושרה. יש הצעה באוויר, שעוד לא אושרה.

זה הולך לשם. הולכים לאשר אותה. חבל על הכסף.

בינתיים צריך רישיון.

פרסמנו השנה חוזר מנכ"ל למענקים ליזמים על סך 2 מיליון שקלים. כל יזם מהישובים הדרוזים יכול להגיש ולקבל 24 אחוזים מענק החזר השקעה להקמת יחידות אירוח. קיבלנו את הבקשות והיום הכול בעיבוד לקבלת כתבי אישור.

זה מותנה בתקנון של תכניות המתאר והתכניות המפורטות.

ברור. נכון. בתקציב של החלטה קודמת קידמנו תב"ע בישובים הדרוזים, 3 מיליון שקלים, ואנחנו עברנו ישוב-ישוב, בדקנו את הצרכים שלהם וקידמנו שם תב"ע ייעודית כדי לאפשר לעסקים קטנים וצימרים לקבל היתרי בנייה ורישיונות עסק כחוק, כדי גם, במירכאות, לקבל את המענק של משרד התיירות.

מבחינת תשתיות, חזרנו לעבוד במגזר הדרוזי? חמ"ת חזרה לעבוד?

החמ"ת לא רק במגזר הדרוזי אלא בכלל, אחרי רה-ארגון חזרה לעבוד. רוב הפרויקטים הם עכשיו בתהליכי תכנון. בדליה ובחורפיש הם כבר לקראת מכרז לביצוע.

הם כבר אחרי מכרז.

אצלך כבר היה סיור קבלנים. אנחנו היום בעולם אחר לגמרי מאשר לפני שנתיים והיושב ראש היה עד לתקלות שהיו לנו בכל מה שקשור לגוף הביצוע שלנו, לחמ"ת. השר והמנכ"ל נכנסו לתוך העניינים ועשו שם סוג של רה-ארגון. יש מנכ"ל חדש ולדעתי גם ראשי הרשויות יכולים להעיד שיוצאים לדרך חדשה. המבחן כנראה יהיה בירכא, שם יש לו תקציב גדול לפרויקט. אתה תכף יוצא לתכנון.

עם הרשויות?

יכול להיות.

מי מראשי הרשויות יכול לתת לי תגובה?

לגבי תיירות. בדיונים הקודמים העלינו את זה. אני לא יודע מה היה במשרד התיירות במשך שנתיים ואפילו יותר, עוד מהימים של עוזי לנדאו, אבל פרויקטים נתקעו. אני שמח שעכשיו שחררו את – זה לא חסם אלא זה משהו שאני אפילו לא יודע להסביר אותו.

היה תקל עם החברה המבצעת, חמ"ת.

עם החברה הממשלתית. אגב, לא יכול להיות, ואני אומר את זה כאן בוועדת הכספים, שגוף מתכנן לוקח 30 אחוזים מהפרויקט. כלומר, מתכנן אותו והביצוע, נשארים לו רק 70 אחוזים מהביצוע. כלומר, מתוך 4 מיליון שקלים, לא יכול להיות שמיליון שקלים הולכים לתכנון ו-3 מיליון שקלים לביצוע. נשאיר את זה בצד.

נכון לעכשיו בשלושה-ארבעה החודשים האחרונים, אפילו בחצי השנה האחרונה להערכתי, יש התעוררות, יש התקדמות בכל הדברים שהיו תקועים וזה משמח. אם זה הכיוון, מצבנו טוב ויכול להיות שבישיבה הבאה נגיד לך אדוני היושב ראש, נושא התיירות עובד.

אני יכול להגיד לך שבמרבית הישובים נתקעו פה ארבעה ישובים, פרויקטים גם בדליה, גם בחורפיש, גם בירכא וגם נדמה לי בבית ג'אן וריחניה.

לא ריחניה. כפר קמא.

ארבעה ישובים דרוזים וצ'רקסים שנתקעו שלוש שנים ולא הייתה התקדמות.

אני רוצה לקבל תשובה של ואיל. בסוף 2019, 56 מיליון שקלים הושקעו במגזר הדרוזי?

אין ספק. אין ספק בכלל.

כי בישיבה הקודמת כלום לא היה.

לא שלא היה כלום אלא פשוט התקציבים עברו ממשרד התיירות בהזמנה לחמ"ת ושם הייתה לנו תקלה.

התקציבים של 2017 עוד לא עברו.

אני יודע. אני מבין.

2017 אושרו במשרד רק עכשיו והם יעברו לחמ"ת עכשיו בהזמנת עבודה לביצוע. אני מעריך שבחודש הקרוב כבר ישמעו ראשי המועצות מהחמ"ת, מצוות התכנון, ויתחילו לתכנן את הפרויקטים האלה שאושרו רק עכשיו.

תודה רבה. מרכזי נעורים. קיבלתי הרבה תלונות מראשי הרשויות על הנושא של מרכזי נעורים. חשוב לי מאוד גם לדעת כי הרבה כסף צריך להיות שם. 10 מיליון שקלים כל שנה. 40 מיליון שקלים בתכנית.

תשאיר את זה לסוף. תן למשרדים.

התגובה שקיבלתי מהמשרד. כמובן שאם תרצו הרחבה, אני אצטרך לבקש מהם. נחתם הסכם לגבי מרכזי מעשה, מרכזי נעורים, מול הג'וינט והפרויקט ממשיך שנה חמישית ברציפות. בשנת 2016 הפעילות בוצעה במלואה וממשיכה גם ב-2017. הארכת ההסכם נחתמה ב-1 ביולי 2017 ולכן אין צפי ביצוע במהלך שנת 2017. משרד ראש הממשלה יצא מהפרויקט ומשרד נגב וגליל נכנס ליישום של סעיף זה. מרכזי הנעורים תורמים לחיזוק וקידום מנהיגות צעירה, פיתוח מעורבות קהילתית, משתתפים כ-3,500 בני נוער ב-16 מרכזי נעורים ב-14 רשויות. זו התגובה.

הבעיה היחידה שם היא שהתקורה שם היא 35 אחוזים.

שהולכת על הסגל שלהם.

35 אחוזים.

מה שאני שומע, ואני משווה את התכנית להחלטה 922, הכול עם הרבה תקלות.

אני רוצה להיכנס למינהל התכנון. קיימנו הרבה ישיבות ביחד עם מינהל התכנון ואני רוצה לשמוע סקירה על ניצול תקציבי, אם חסר תקציב, איפה אנחנו עומדים בכל הנושא הזה התכנון במגזר הדרוזי, הרחבת שטחי שיפוט – זה במשרד הפנים ולא אצלכם אבל קידום תכניות מתאר, תכניות מפורטות. חוץ משלושה ישובים – אבו סנאן, ג'וליס, בית ג'אן – זה נמצא אצלכם במינהל התכנון. אם נוכל לקבל סקירה על הנושא הזה.

בתקציב הוקצו 10 מיליון שקלים לתכניות מתאר.

אני התביישתי להגיד 10 מיליון שקלים. אני לא צוחק. התביישתי.

ה-10 מיליון האלה רלוונטיים. אנחנו עושים את התכנון בלי קשר ל-10 מיליון. זה התחיל לפני זה וזה ממשיך וזה יהיה גם אחרי. זאת אומרת, בלי קשר ל-10 מיליון האלה, כל הישובים נכנסים לתכנון כוללני, חלקם בתכנון מתקדם וחלקם לפני הגשה, חלקם בתהליכים סטטוטוריים וחלקם מאושרים. מהבחינה הזאת אנחנו מכוסים.

כמה תקציב הוקצה לנושא של תכניות מתאר?

אני לא יודעת להגיד לך עכשיו את התקציב אבל אני יכולה להגיד שהכול בתכנון. הכול בשלבים מאוד מתקדמים. אני לא יודעת להגיד לך כמה תקציב בסך הכול הוקצה. אם זה חשוב, אני אעביר לך אחר כך.

כן. חשוב שאני אדע בדיוק כמה הוקצה לנושא.

הכול באמת בשלבים מאוד מאוד מתקדמים. חלק ממש בתהליכים סטטוטוריים, חלק ממש לפני הגשה וחלק מאושר. אני יכולה לסקור אם אתה רוצה, אם זה מעניין.

לא. יותר מעניין אותי תקציב. אם חסר תקציב או לא חסר תקציב.

לא חסר תקציב. לתכנון הכוללני, לא חסר תקציב. אנחנו מתקדמים עם תקציב שלנו, אבני דרך בצורה מסודרת.

לגבי התכנון המפורט.

יש 40 מיליון שקלים.

נכון. כרגע אם אתה רוצה לדעת כמה נוצל בפועל, נוצלו כמעט 3 מיליון שקלים. 2.7 מיליון שקלים.

מ-40 מיליון?

מ-40 מיליון. אבל ההרשאות עברו לכולם. תכנון זה דבר שלוקח זמן. המועצות אחראיות על התקשרות.

את אומרת 3 מיליון שקלים אבל רק אצלי הוצאנו מעל ל-3.5 מיליון שקלים. מה קורה עם שאר הישובים?

לא שילמנו לכם. אני רוצה להסביר.

אתה התחלת בתכניות מפורטות?

בטח. תקציב של משרד הפנים, מיליון ו-800 אלף. יש לי עוד מיליון ו-800 אלף שקלים. משרד השיכון – כמעט שני מיליון שקלים.

השלושה מיליון האלה, אנחנו נתנו לכולם. תשלום בפועל, נוצל רק כמעט שלושה מיליון שקלים.

לכל הישובים.

כן. לכל הישובים ביחד. תכנון, אתה רואה איך זה הולך. זה תהליך שלוקח זמן. חלק מהרשויות, החלטה 2332, כמעט כולן מתקשרות חוץ משני ישובים. אני מדברת על הישובים שהם תחת אחריות מינהל התכנון. התכנון והחלטה 2332 מתקדם טוב מאוד. החלטה 959, חלק מהישובים התחילו כבר בתכנון התקשרות עם צוותי תכנון והתהליך כבר התחיל ומתקדם יפה. חלק עדיין לא התקשרו עם צוותי תכנון. אני מזכירה שהאחריות להתקשר עם צוותי תכנון היא של הרשויות המקומיות ולא מינהל התכנון.

אני יכול לקבל רשימה של הישובים שעדיין לא התקשרו עם צוותי תכנון?

עכשיו?

כן. לפרוטוקול.

דלית על כרמל - יש התקשרות. חורפיש - המתחם השני מותנה באישור. במתחם הראשון כבר התכנון מתקדם אבל עכשיו אנחנו נתקענו בגלל העתיקות. המתחם השני עדיין לא קבענו את הסכום שלו ואנחנו מחכים שהתכנית המתארית תתקדם. ינוח-ג'ת – יש כבר התקשרות עם כל צוותי התכנון. ירכא – יש מתחם אחד שמקודם והדברים מתקדמים. דיברנו על זה. אנחנו מחכים לצוות תכנון. כסרא סמיע – יש לנו שני צוותי תכנון שעובדים בישוב. כפר קמא – יש שני צוותי תכנון שעובדים. שני מתחמים. כשאני אומרת שני צוותי תכנון, אלה שני מתחמים.

מתוך כמה מתחמים בירכא? בירכא יש לנו מתחם אחד.

יש מתחם אחד בירכא. יש מתחם אחד שהוא מקודם. איך נקראת השכונה?

א-1, למדאווה.

כן. יש עוד שכונה מזרחית ועוד השכונה הדרום-מערבית.

המזרחית, הצוות מאושר.

המזרחית, כן. אחר כך יש לנו את המתחמים של שלוש, המזרחי-מערבי לאזור של דראושה. אנחנו מחכים לצוות תכנון. גם ה-9-17 ודרום מערבי.

זה שרנין דיברה אתך עליו.

אני מחכה לצוות תכנון. יש מסמך הסכמות וכתוב.

לקחנו צוות אבל הצוות שלקחנו לא מאושר על ידה והיא רוצה לשנות אותו.

אני לא חושבת שזה הפורום לדבר על זה אבל יש בעיות עם צוותי התכנון. כן. יש כל מיני בעיות עם צוותי תכנון. כמו שאני לא יכולה להיות ארכיאולוגית, אני לא יכולה להיות רופאה, כך יועצי תנועה לא יכולים להיות אדריכלים. יש כללים מינימליים לצוותי תכנון.

יש קריטריונים ברורים וצריכים לעמוד בהם.

נכון. במרר יש תכנית אחת שלא קודמה ולכן עכשיו פנינו לוועדת המכרזים אצלנו כדי שיאשרו לנו להעביר את התקציב דרך הוועדה המרחבית. לא קרה שום דבר עם זה. הועבר אליהם תקציב, שום דבר לא קרה.

שתי שכונות נוספות במרר מקודמות על ידי הוועדה המרחבית, מקודמות יפה והצוות מתקתק את העניינים.

הוועדה הביאה את הצוות. לא המועצה.

הוועדה. סאג'ור. כעיקרון נבח צוות תכנון ואנחנו מחכים להשלמות. יש עוד הסדר של יועץ נוף. צוות תכנון מורכב מכמה וכמה יועצים.

עוספייה – יש לנו צוות תכנון. אנחנו צריכים לתאם את הגבולות האחרונים של הצד הכחול. התכנית מהחלטה 2332 כבר הופקדה בפועל והיא לפני התנגדויות.

כוללנית. מפורטת או כוללנית?

מפורטת.

אנחנו מדברים על מפורטות.

עין אל אסד – עכשיו מונה צוות תכנון. עד עכשיו לא נעשה שום דבר. מונה עכשיו צוות תכנון ויש לנו פגישת הטמעה במשך החודש הזה.

פקיעין – יש תכנית אחת מאושרת והתכנית השנייה נמצאת כרגע בשלבים של סגירה על ידי הוועדה המרחבית.

ראמה – יש שני צוותי תכנון שעובדים שם.

ריחניה – אמרו לי שהם לא רוצים. אז אני מעבירה אליך את הטיפול לברר מולם. אני מנסה לשכנע אותם שחבל על התקציב. יש שם מתחמים שהם יכולים לנצל אותם לתכניות שאני לא יודעת אך אפשר לבנות שם בלי שהם יעשו תכנית. הם מסרבים. צריך לפנות אליהם כדי שהם ינצלו את התקציב כי אם לא, אני מעבירה את התקציב הלאה.

מה שמפריע לי כאן זה שמ-40 מיליון שקלים, רק 3.5 מיליון שקלים נוצלו.

כן.

עברנו כבר שנתיים, 2016 ו-2017.

מניתי בפניך עכשיו את הדברים.

כן. אני לא בא אליך בטענות. אני יותר בא בטענות לצד השמאלי שלי ולא אליך.

אני יכולה להגיד שמבחינתנו אנחנו נעביר את מלוא התמיכה.

במקרה אני מבקר הרבה בישובים הדרוזים ואני רואה חבר'ה שמחכים לחשמל וכולנו יודעים שבלי שתופקד תכנית מפורטת, אפילו לא יכולים לחלום על חשמל.

בכסרא הגענו לשלבים מאוד מתקדמים עם תכנית איחוד וחלוקה. בהתחלה ביקשנו מבעלי החלקות שייתנו לנו מידע על חלוקות פנימיות. לא היה שיתוף פעולה. המשכנו והתקדמנו בכל זאת. הגענו לישורת האחרונה, אנחנו רוצים לגבש את המסמכים לקראת הגשה, הודענו לציבור שעד ה-15 בינואר, אם לא מגישים, אנחנו ממשיכים ומתקדמים. ברגע שקיבלו את ההודעה הזאת, יש התעוררות גדולה מאוד. ביקשו מאתנו לעכב את התכנית ורוצים עוד חודשיים-שלושה בשביל למסור מידע. זה תהליך. זה גם קצת תהליך חדש של איחוד וחלוקה ובמידה מסוימת צריך גם להיות סבלניים.

וגם לשתף את הציבור בנושא הזה.

זה יכול לקחת עשר שנים.

הציבור שותף.

זה יכול לקחת עשר שנים. תמיד מוצאים את הדרך איך לתקוע אותך.

אצלכם היו תכניות שבסופו של דבר לא הצליחו ושלחו אותם לעשות תכניות איחוד וחלוקה כיוון שההפרשות לא היו שוויוניות.

אחרי עשר שנים מבקשים איחוד וחלוקה.

לא. עשר שנים זה לא היה איחוד וחלוקה.

אחרי עשר שנים מבקשים איחוד וחלוקה.

אנחנו מתחילים ישר עם איחוד וחלוקה. אלה לא תכניות שלנו. אלה תכניות של משרד אחר. אנחנו התחלנו ישר בתכניות איחוד וחלוקה וזה הפתרון. אם רוצים שכונה נורמלית עם הפרשות שוויוניות לכולם, עם דרכים, עם תאורה.

אני רוצה לשמוע על תכניות המתאר כי היום זה הדבר הכואב ביותר במגזר הדרוזי, כל נושא התכנון והמתאר. כל תכניות המתאר, תכניות מפורטות, אני ביקרתי בשבת בחורפיש, עד שהגעתי לבית לקח לי הרבה זמן כי עדיין אין לשם כביש. הגעתי לשכונה שלמה שלא מחוברת לחשמל ולא לתשתיות אחרות ואתה אומר שאנחנו ב-2018. לא יכול להיות שאנשים בלי חשמל.

אני אומרת לך שאני לא רואה אפשרות לשפר את מה שיש. אנחנו באמת עושים את המקסימום. הרשויות צריכות להתגייס ולהיות אסרטיביות. אין דרך אחרת.

אם תהיה העזרה של כולם ביחד, אני חושב שדברים כאלה לא צריכים לקחת עשר שנים. אם נעבוד וניכנס לקצב עבודה בתיאום עם מינהל התכנון, אנחנו צריכים לתת פתרון לתושבים.

איך יממנו את הוועדות אם לא יהיו משפטים וכתבי אישום? זאת אסטרטגיה. זאת מדיניות של ממשלה. זה לממן את מינהל התכנון והוועדות המרחביות והמחוזיות על חשבון התושבים שלנו.

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה מיכל. אני מסכים עם מה שאמרת כבוד היושב ראש לגבי הבעיה של התכנון. אם יש לנו בעיה שבאמת קשה, זה התכנון והרחבת התכנון.

כן, אבל כשאני שומע שמתוך 40 מיליון שקלים יש ניצול של 3.5 מיליון שקלים בגלל שלא מונו צוותי תכנון, זה מאוד כואב.

אני אתן לך תמונת מצב. קודם כל, כן צריך להגיד מילה טובה גם על מינהל התכנון שמלווה את התכניות שלנו. אני יכול להעיד על חורפיש ואני יודע גם על שאר ראשי הרשויות. הם לא חוסכים. הם לא חוסכים גם בזמן, גם במאמץ וגם בדיונים. לא מעט דיונים סיימנו עם מיכל מריל בשעה 9:00 ו-10:00 בלילה בבית וגן בירושלים. היו דברים כאלה. אתה ליווית אותי לא פעם לדיונים אצל בינת שוורץ בנושא תכניות המתאר. אלה תכניות כוללניות. אבל חשוב מאוד לזכור שאתה לא יכול להתחיל תכניות מפורטות כשאין לך תכנית כוללנית. זה תקציב וזה תקציב. צריך תכנית כוללנית.

לא.

רגע. מיכל, תני לי. אני הקשבתי לך.

חורפיש זה יחיד. זה משהו חריג.

כן. ניקח את חורפיש, בגלל שהוא חריג.

בראמה אנחנו עושים תכנון מפורט למרות שהתכנית הכוללנית עדיין לא מאושרת.

אני הקשבתי לך ואמרתי לך לא פעם שאני לא מהנדס, אני לא אדריכל ואני לא ארכיטקט. אני יודע להוביל תהליכים. בזה אני טוב. בשאר הדברים אתם טובים. אני יודע לפרוס את התכניות שלכם. לכן אני אומר שאפשר במקביל לעשות תכנון מפורט. אתם תקצבתם אותי בתקציב לתכנון מפורט לפני שתכנית המתאר הופקדה. מתי היא הופקדה? היא הופקדה ב-15 בינואר השנה. אנחנו הגשנו.

לכן אני אומר כבוד היושב ראש שנושא התקציב לתכנון מפורט, הניצול של התקציב הוא תוצאה של כמה דברים. איך מתקדמים? באו ואמרו לנו, חברים, לכו עכשיו ותתחילו לתכנן תכנון מפורט עם איחוד וחלוקה בשיתוף הציבור. אני חייב לשתף אתכם כאן במשהו. כאשר כינסתי בפעם הראשונה – אני הייתי חודשיים אחרי הבחירות – את כל בעלי החלקות באולם התרבות כדי להסביר להם מה זה איחוד וחלוקה. נכון. אם אני אגיד פיק ברכיים, תצחקו עלי אבל לא חטפתי פיק ברכיים אבל ידעתי איך אני נכנס ולא ידעתי איך אני חוזר מדיון כזה, ממפגש עם כל הציבור. אתה מסביר להם איחוד חלוקה ואתה מסביר להם הפרשה, ואתה אומר להם שאנחנו רוצים לבנות שכונה בשביל לחיות בעתיד. הגבול בינך לבין השכן, זה לא יהיה הגבול. המתכננים לוקחים את כל החלקות והגבול שלך עובר. להחדיר את זה, זה שינוי תרבותי. זה לא קל וזה לא פשוט. הגענו לשלב שכמעט מגישים את התכנית, פתאום צצה רשות העתיקות.

אני חייב להתקדם כי יש לי עוד רבע שעה ואני רוצה לשמוע את כל המשרדים.

בנושא תכנון, ייאמר לזכותם שיש תהליך כתוצאה מכל החבר'ה שיושבים כאן ואלה שלא יושבים כאן. כולם לוחצים על מנת שיהיה.

מה כן אפשר לעשות ואפשר לרשום את זה בפרוטוקול. תעבירו לנו לרשויות שיכולות לנהל את התקציב שלהן, תעבירו לנו את התקציב, לא דרך הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אנחנו נאיץ את התהליך.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציג האוצר בנושא תכנון ובנייה. יש לך משהו להוסיף?

לא.

יש לי הערה בנושא הזה. אני רוצה להגיד לכל חבריי ראשי הרשויות שעניין איחוד וחלוקה, כל עוד האדמה פרטית בכפרים, לעולם זה לא ילך. לעולם. לא עוד עשר שנים ולא עוד עשרים שנים.

אני רוצה לעדכן אותך.

למה בסכנין זה הולך?

זאת לא אדמה פרטית.

אדמה פרטית.

אדמת מינהל. לא אדמה פרטית.

אדמה פרטית ובנוי כבר.

זה קורה בקרקע פרטית בכל המקומות.

אני אומר לכם שהכול בלוף. לעולם לא ילך. לעולם.

נושא של איחוד וחלוקה, באזור בנוי, כאשר אתה בא לתכנן, זה מאוד בעייתי. אבל באזור לא בנוי עד עכשיו אני חושב שניתן להגיע.

כי אדמה פרטית, לזה יש לו חמישה דונם ולזה יש שמונה דונם. תעשה איחוד וחלוקה – זאת מלחמת עולם.

אבל יש כאן טבלאות איזון וכל אחד מקבל מה שהוא צריך לקבל.

מלחמת עולם.

יש טבלאות איזון.

זה לא ילך.

אני רוצה לשמוע את משרד החקלאות. אחרי משרד החקלאות, משרד השיכון. אני רוצה לעדכן אתכם. כשהיינו בקואליציה ובנינו את התכנית בכנסת ה-19, שמנו חמישה מיליון שקלים להקמת מו"פ דרוזי חקלאי לקדם את המדענים. אחרי שאנחנו בקדנציה בכנסת ה-20, בהתחלה היינו באופוזיציה, לקחו את הכסף של המו"פ לקדם את כל המדע ושמו אותו בכבישים חקלאיים. בואו נשמע איפה התקדמנו בכבישים חקלאיים.

משרד החקלאות. אנחנו עובדים קצת שונה מאחרים. אנחנו עובדים בקולות קוראים. יש לנו 15 מיליון שקלים לדרכים חקלאיות במגזר הדרוזי והצ'רקסי. עד היום ב-2016 ו-2017 פרסמנו קולות קוראים. החבר'ה ניגשו וניצלו ברמה של חמישה מיליון שקלים. ראינו שזה קצת מעט מדי בהשוואה למה שצריך, זה בערך 7.5 מיליון שקלים, ואנחנו ביחד עם השר והדרישות של ראשי הרשויות שינינו את התמיכה מ-80 אחוזים ל-90 אחוזים לראשי המועצות האלה. פרסמנו קול קורא. המצ'ינג נשאר לכם 10 אחוזים. בדרך כלל המצ'ינג של ראשי המועצות בדרכים הוא 20 אחוזים ואנחנו הלכנו לקראת כי היו ביקושים קצת יותר נמוכים והגענו ל-90 אחוזים של המדינה. אני מאמין שבקול קורא שהוצאנו עכשיו – לפני שבוע הוצאנו קול קורא ל-2018 עם 90 אחוזים מדינה – אני מאמין שכל הכסף ינוצל ועד 2019 נגמור את ה-15 מיליון שקלים.

היה עוד חסם שאתם לא מדברים עליו. למה עד עכשיו לא ניצלנו את התקציב? לחלק מהישובים יש היתר לדרכים. מרבית הישובים, אין להם היתר לדרכים. הייתה דרישה חד משמעית להביא היתר. מה יעשה ישוב כמו חורפיש או כסרא ששטח הדרכים החקלאיות שלו מחוץ לשטח השיפוט שלו? לזכותכם, באיחור של שלוש-ארבע שנים, התקבלה החלטה על ידי השר, התחייבות. ראש המועצה, מהנדס המועצה והיועץ המשפטי של המועצה, אנחנו התחייבנו שנמציא היתר ומתחילים עכשיו לשחרר את הכסף.

מה שאני מבקש זה שייתנו לנו את זה רטרואקטיבית. תעזרו לנו לקבל את זה רטרואקטיבית. תערבו את משרד החקלאות שייתן לנו את זה רטרואקטיבית.

אנחנו מדברים על התכנית. התכנית היא 15 מיליון שקלים והוא אומר שבסוף 2019 יימצאו כל ה-20 מיליון.

יש כאן בעיה. אתמול המהנדס שלי נקרא לחקירה בתחנה על סלילת כביש חקלאי ששמנו עליו כורכר והוא בשטח שיפוט המועצה. האדמות בשטח שיפוט המועצה. הוא נקרא לחקירה כי אסור לו לעשות כורכר על כביש שהוא סלול מלפני מאתיים שנים. רק שמנו כורכר והוא נקרא לחקירה.

מי אמר שאסור?

אני אומר לך. הוא נקרא לחקירה.

מי הגיש תלונה?

הירוקים.

זו בעיה ספציפית. נטפל בה.

משרד השיכון ואחר כך משרד התחבורה. קיבלתי עדכון ממשרד השיכון ואתמול כבר נשלח לי הכול.

רגע. למשרד החקלאות יש תקציב של תיעול וניקוז.

אני אתייחס לתקציב של הניקוז. יש שם שלושה סעיפים בהחלטת הממשלה. סעיף אחד הוא סעיף שהוא לא תקציב אלא העדפות. אנחנו בנוהל תמיכות הרגיל שלנו שאנחנו מחלקים כספים לנחלים ארציים, לרשויות ניקוז, נותנים כבר שנה שלישית העדפה לפרויקטים שמשרתים ישובים דרוזיים. חלק מהתכניות קיבלו ניקוד גבוה יותר ומשכו תקציבים.

הסעיף השני הוא ניקוז אזורי, 15 מיליון שקלים. 6.3 מיליון שקלים הוקצו כבר ב-2017 לעשרה פרויקטים. שאר הכסף יוקצה בקול קורא שפורסם לפני שבוע בשנת 2018.

הנושא היותר בעייתי הוא תיעול מקומי. זה כסף שסוכם שעובר למשרד לשיתוף פעולה אזורי אבל ממתין לאישור אוצר. משרד האוצר לא אישר להעביר את זה למשרד לשיתוף פעולה אזורי ומחפשים פתרון.

כמה כסף יש לניקוז?

בניקוז המקומי, 35 מיליון שקלים.

כמה נוצל עד עכשיו?

כלום.

בשלושת הסעיפים לא נוצל כלום.

לא נכון. ה-15 מיליון שקלים, יותר מחצי בוצע. ב-2018 הכול יהיה מנוצל.

איפה אתם מפרסמים את הקולות הקוראים?

ה-15 מיליון, באיזה סעיף זה?

בהחלטת הממשלה, 23-ב. ניקוז מרחבי ואזורי. הכסף הולך לרשויות הניקוז. הם מבצעים פרויקטים אזוריים.

בתוך התכנית, כמו שאתם הסכמתם ש-40 מיליון מתוך התכנית ילכו לאזורי תעשייה שהם לא בתוך המגזר הדרוזי, בתוך התכנית יש 15 מיליון שקלים שהם אזורי.

לא. ההגדרה שלהם בהחלטה היא נחל אזורי.

נחל אזורי בישובים שלנו.

בישובים שלנו.

הוא משרת את הישובים.

כולם מרמים אותנו. אתה מבין? כולם מרמים אותנו. אף אחד לא יודע איפה השקיעו.

אני אומר.

כן. תאמר בבקשה. רוצים לשמוע.

נחל קמא, נחל סאג'ור, נחל ראמה, נחל ינוח, נחל יסף, נחל אוהב - - -

מי עשה את זה?

כולם נחלים אזוריים שמשרתים את הישובים הדרוזים. הכסף הלך לפי החלטת הממשלה לרשויות הניקוז הרלוונטיות שהן גופים אזוריים – גליל מערבי, ירדן דרומי וכינרת – וזה ייכנס לביצוע.

כל נושא הניקוז, משהו שהוא לא מובן. אנחנו נמצאים ברשות הניקוז של גליל מערבי. רשות הניקוז עושה ומתעסקת עם ניקוז עד לפאתי הישובים. מה זה פאתי הישובים? זה יכול להיות דבר ערטילאי. מה זה פאתי הישובים? זה הנחל? זה הבית האחרון? זה קו כחול?

מה הם רצו מאתנו, ויתקנו אותי ויעזרו לי ראשי הרשויות, הם רצו מאתנו מצ'ינג של 50 אחוזים. היה או לא היה? היה. אמרנו, חברים, אנחנו לא יכולים לעבוד עם מצ'ינג של 50 אחוזים. או שתעבירו לנו את התקציב כי יש גם תיעול וניקוז מתוך הישוב עד לחיבור של הנחלים. מאיפה אני מביא כסף לזה? איך אני מביא תקציבים לדברים האלה?

לכן נושא ה-50 אחוזים מצ'ינג באיזשהו מקום זה התמסמס. בפועל אנחנו לא רואים כלום.

זה ירד ל-20 אחוזים.

לא נעשה ולא עשינו. אני חושב שכל נושא הניקוז והתיעול, אנחנו צריכים לעשות דיון.

בואו נקיים דיון בנושא הזה. אני אקיים דיון.

משרד השיכון, בבקשה. קיבלתי את כל הסקירה והבנתי גם מראשי הרשויות שהכול עובד כמו שצריך.

אני העברתי ליושב ראש מצגת רחבה ומצגת מצומצמת. קיימנו בשבוע שעבר כנס של פורום ראשי הרשויות בהשתתפות השר יואב גלנט וסיכמנו את השנתיים האלה. בסך הכול באופן כללי אני יכול להגיד שהביצוע אצלנו הוא כמעט מושלם בכל הסוגים של ההחלטה. משרד השיכון אפילו מקדים תקציבים מ-2018 ל-2017 מ-2019 ל-2018. יש לנו שיתוף פעולה עם משרד האוצר ויש לנו שיתוף פעולה מאוד מצליח מול מינהל התכנון וגם מול ועדה לתכנון ובנייה כדי לקדם תכנון מפורט בחלק מהישובים.

יש לכם תכנון מפורט לאבו סנאן, ג'וליס, בית ג'אן.

נכון. שמנו שם כסף. העברנו לרשות הרשאות. הרשות היא הגוף המתכנן, הגוף המנהל. הרשות היא סוג של מנהל פרויקטים והיא קובעת את צוות התכנון שלו והיא מתכננת כראות עיניה. התקציב נמצא ברשות. מתוך הסיכום הזה נוכל להתרשם שכל הדברים מבוצעים.

שתי נקודות לפורום הזה. מאוד חשוב שהוועדה הזו תדע עליהן. בתוך התקציב יש סעיף של הסרת חסמי תכנון. התקציב ההתחלתי בחומש היה 95 מיליון לנושא הספציפי הזה.

95 מיליון. 30 מיליון – משרד הבינוי והשיכון. 65 מיליון שקלים תוספת משרד האוצר.

נכון. ה-30 מיליון שהופחתו, שמשרד האוצר לקח אותם לעצמו בלי לשאול אותנו, לא בחלוקה לחמש שנים. אם עבדנו על פי חלוקה תקציבית כל שנה, משרד האוצר לקח את ה-30 מיליון וייעד אותם לשני סעיפים. האחד, מט"ש לניר עציון שאמור לשרת את דליה, עוספייה ועוד כמה ישובים בכרמל, ועשה את הנדל"ן. אנחנו מממשים את זה טיפין טיפין על פי התפתחות הפיתוח והשיווקים. מט"ש ניר עציון למעשה זה כסף שנלקח על חשבון החלטה ממשהו שהרשויות מתנגדות לו. גם אנחנו כמשרד מתנגדים לו. אנחנו למעשה בצד של הרשויות בקטע הזה ואומרים שהכסף הזה צריך לחזור לתוך ההחלטה.

זה בחסמי תכנון ופיתוח לקחו 30 מיליון למט"ש?

למט"ש. 20 מיליון לצורך העניין למט"ש ניר עציון. זה למעשה כסף שנלקח מהישובים למשהו שמבחינתנו אמור להיות כסף תוספתי אחר לא מתוך 959.

איזו תגובה אני יכול לקבל מהאוצר על הנושא הזה? הוא מדבר על כסף שנלקח והועבר למט"ש ניר עציון. 20 מיליון שקלים שנלקחו לא לפי התכנית.

חסמי תכנון.

אני צריכה לקבל על זה פירוט ולשאול.

אני מבקש לקבל פירוט ולקבל תשובה בנושא.

עוד נקודה אחת שחשוב שגם ראשי הרשויות יכירו אותה. יש בתוך ההחלטה 40 מיליון שקלים לסבסוד למשרתי כוחות הביטחון. התקציב הזה למעשה, אנחנו מפרישים אותו פר שיווק ליחידת דיור לאזרח, לחייל המשוחרר. על פי תכנית השיווקים ב-2016, אנחנו כבר הוצאנו 14.9 מיליון שקלים מתוך התקציב. על פי תכנית 2017, אני צריך כדי להשלים את 2016 ו-2017 סכום שלן 45 מיליון שקלים. התקציב שעומד לרשותי לא מספיק. אם אני מסתכל על תכנית החומש במגזר הדרוזי - - -

לא. אני אתקן אותך. ה-40 מיליון שקלים באו כתוספת למה שאתה בדרך כלל תקצבת.

לא. אני מסביר את זה. אני אסביר את הנקודה. אם אני לוקח את התכנית ארבע שנתית במגזר הדרוזי ואם אני מצליח בשיווקים, הצורך שלי הוא 136 מיליון שקלים. אין לי היום מקור תקציבי לכל זה ויש לי פחות כסף בהחלטה ולכן כאן אני צריך את האוצר. 90 אחוזים של השר כחלון והשר גלנט צריכים לבוא לידי ביטוי בביצוע בשטח. מי שכרגע יזכה ב-2017, בסוף 2017, ברבעון הראשון של 2018, כנראה שלא יהיה מענה בקצב תקציבי נזיל לצורך העניין.

תודה. משרד התחבורה.

שלום לכולם. במשרד התחבורה, התקציב בתכנית הוא 175 מיליון שקלים לחמש שנים בחלוקה של 35 מיליון שקלים בכל שנה. בשנת 2016 תוקצבו פרויקטים בסך 35.2 מיליון שקלים. בשנת 2017 תוקצבו פרויקטים בסך 36.4 מיליון שקלים בהתאם לתכנית ואפילו מעט מעבר לכך. הפרויקטים של 2016 כבר נמצאים בביצוע. מה שבוצע ב-2017, עוד מעט יגיע לביצוע.

לגבי 2018, נמצאים עכשיו בהכנה של התכנית וגיבושה וגם כאן מדובר באותו היקף, של 35 מיליון שקלים. המשרד בסך הכול עובד בשיתוף פעולה טוב עם ראשי הרשויות ואנחנו מתקצבים פרויקטים בהתאם לצפי התכנוני וסדר העדיפות שהוחלט ביחד עם הרשויות.

אין לי שיקול דעת בנושא. אני חייב לסגור את הדיון. תקנון הכנסת אומר שבשעה 16:00 חייבים לסגור את הישיבה. אני אפילו לא יכול לסכם את הדיון אבל אני מבטיח לכם דיון המשך בנושא.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.