ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-19OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 948

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"א בשבט התשע"ח (06 בפברואר 2018), שעה 11:15

הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז-2017

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יצחק וקנין

מיקי לוי

מיקי רוזנטל

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

אבי ארדיטי - ראש מינהל המכס, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ענבל קורקוס - ממונה מכס, רשות המסים, משרד האוצר

אורן בן שבת - מנהל אגף בכיר חירום, ביטחון, מידע וסייבר, רשות המסים, משרד האוצר

דוד חורי - מנהל תחום בכיר, ייצוא, רשות המסים, משרד האוצר

אבירם אברמוביץ - מנהל תחום בכיר תש"ר, רשות המסים, משרד האוצר

זיו בוטבול - מנהל תחום ביטחון, רשות המסים, משרד האוצר

יצחק עירון - רו"ח, מרכז בכיר מיסים, רשות המסים, משרד האוצר

סוזי בן יאיר - מנהלת תחום מעקב מטענים, רשות המסים, משרד האוצר

ירון ימין - עו"ד, עוזר ראשי, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אריאל צבי - עו"ד, משרד המשפטים

ליז בר-לב מונטיליו - עו"ד, משרד המשפטים

שרית פרבר - עו"ד, משרד המשפטים

אנואר חילף - הממונה על חוקית היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

רז הילמן - מנהל אגף יבוא, מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

אמיר שני - יו"ר ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלוח, איגוד לשכות המסחר

שמואל גרוסמן - עו"ד, יועץ משפטי לארגון התאגידים של סוכני המכס, איגוד לשכת המסחר

אלעד לוינגר - עו"ד, יועץ משפטי לארגון התאגידים של סוכני המכס, איגוד לשכות המסחר

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

חגי אודרי - מוזמן/ת

דפנה פביאן - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינאלומיים (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינאלומיים (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

טל אלוביץ - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינאלומיים (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: ebay, דואר ישראל)

שיר שפר

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים

הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז-2017

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בהצעת חוק לתיקון פקודת המכס. בישיבה הקודמת ביקשנו לבדוק כמה דברים ולעשות שינויים במה שנדרש ואני אבקש, אם אפשר לקרוא את התיקונים ולהסביר אותם.

התיקון הראשון נתבקש לגבי ההגדרה נמל בפסקה (4). הוועדה ביקשה לבחון את העניין ואולי להוריד את עניין שר האוצר שיקבע מה יהיה נמל.

ברשותכם, הייתי רוצה דקה בפתח הדברים. אנחנו קודם כל רצינו לעדכן את חברי הוועדה. ב-14 בינואר העלינו את המערכת ואבי, ראש מינהל המכס כאן לצדי, ואנשים ממינהל המכס והמחשוב וכל הדברים האלה ומל"מ, והעלינו את זה בהצלחה רבה.

אני קורא שיש ביקורת על זה.

זאת ביקורת קטנה כי אם היא לא הייתה עובדת, היית שומע מכל העולם ואחותו.

אני לא מאמין לעיתונים.

כן. העיתונים לפעמים.

לפעמים העיתונים כותבים שאני משבח את משרד האוצר.

אחת מערכות המחשוב המורכבות ביותר במדינת ישראל. למעשה כל הסחר של מדינת ישראל עובר דרך הדבר הזה. זה עלה. עדיין יש תיקונים ובאגים שצריך לטפל בהם, ברור שצריך לעשות את זה, אבל באמת יישר כוח לכל מינהל המכס והמכשור וכל מי שעסק בזה. היום למעשה אנחנו ממשיכים את החקיקה שאמורה לקבע את הדברים ולהכניס אותם לסטנדרטים החדשים.

תודה רבה.

בהגדרה של נמל מחקנו את מה שהיה רשום בסעיף (4). נמחק "מקום אחר ששר האוצר קבע בצו" והכנסנו במקום זה "תחנת גבול לפי צו הכניסה (תחנת גבול), התשמ"ז-1987 שהמנהל אישר לעניין פקודה זו".

עכשיו מדובר בצו עם אפשרויות סגורות.

כן. זה צו של שר הפנים.

המנהל יכול לאשר רק מה שכתוב בצו הזה.

בסדר.

היה לנו את סעיף 52א שחובה להשיב על שאלות, להגיש מסמכים לעניין אניעה. ביקשתם שיהיה סעיף מאוחד.

אמרת קברניט של אנייה ואמרנו שכלל אמצעי ההובלה יאוחדו להיות ביחד.

סעיף 18 להצעה.

הוספנו אחרי סעיף 55 יבוא:

"55א. חובה להשיב על שאלות ולהגיש מסמכים

המגיש מצהר חייב להקל על פקיד המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי ההובלה. כן עליו להשיב על כל שאלה ולהגיש כל מסמך בנוגע לכלי ההובלה ולטובין אלה. קברניט של אנייה וחברת התעופה המובילה, או כל אדם אחר המכניס טובין לישראל בכלי הובלה, עובדיהם שהוסמכו לכך על ידם, ובעלים של כלי ההובלה חייבים להשיב לפקיד מכס גם על שאלות בעניין כלי ההובלה, צוות עובדיו, נוסעיו, צידתו ומסעו".

בעצם לקחנו את הסעיפים שהיו לגבי הימי ולגבי יבשתי-אווירי ואיחדנו לסעיף אחד.

סעיף 16, לנוסח. הגשת מצהר. שינוי שעשיתם ב-53(א)(1)(א).

אני רואה כאן בנוסח משהו שלא תיקנתם. בסעיף 3 דיברנו על שעות ועל ימים.

כן. אמרנו ששיר תשנה.

כן. זה תיקון טכני. זה בסדר. אני אתקן.

המחלקה המשפטית. אחרי שבדקנו את ההערה הזאת שלגבי מצהר יבשתי, כשמובלים טובין בדרך היבשה, את המצהר צריך יהיה להגיש 24 שעות ולא כמו שהיה כתוב בנוסח המקורי, יום קודם לכן. בפועל לא מגישים 24 שעות לפני אלא מגישים ערב לפני בגלל כל מיני הליכים שתלויים באישור שינוע של הטובין האלה באמצעות רשת. לכן אנחנו לא רוצים להחמיר ולהגיד 24 שעות כי מבחינתנו ערב קודם זה זמן מספיק טוב בשביל לשדר את המצהר. לכן אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח המקורי ולא לעבור לשעות, בגלל התהליכים המיוחדים במעברים.

שיהיה כתוב יום קודם.

יום קודם. כן.

מבחינתי זה בסדר אבל אני לא מבין את מה שאמרת.

אני אסביר.

תן לי, שלא ייראה שאני בכלל לא מבין את מה שהיא אומרת. אם זה 24 שעות או מגיש ערב קודם, אז מה קורה? זה לא בסדר? זה אותו הדבר. יום, הפירוש הוא 24 שעות על פי כל קנה מידה בעולם.

אולי תיקח את המושג של ההלכה. מעת לעת.

את יודעת מה? אני לא מתווכח. את אומרת שצריך יום, אז יהיה יום. אני לא מבין בזה אבל לא נורא. אני לא חייב להבין הכול. מה זה יום קודם?

זה יותר מדויק להגיד ערב קודם אבל הכוונה היא שזה לא עד 24 שעות.

אז חבר הכנסת וקנין צודק. שיהיה כתוב יום לפי ההלכה. אם אתם מתעקשים על זה, אין לי בעיה. זה לא משנה.

אנחנו דיברנו בפעם הקודמת שלמעברי הגבול אין את הכלים, במיוחד כשתלוי בירדנים, אני מזכיר לכם, שאני יכול לספק את זה יממה קודם. נקודה.

אבל זה לא קשור ליום או ל-24 שעות. זה קשור לזה שצריך לכתוב, ואני לא יודע באיזה שלב נעשה את זה אבל נעשה את זה, שבמידה וזה לא תלוי בסוכן או בזה שאמור להביא את זה, אז אנחנו נצטרך להתייחס לזה. זה לא קשור לדיון הזה. הדיון הזה הוא דיון סמנטי.

אני רק מבקשת לחזור לנוסח, לסעיף 16 לנוסח. זה יוצא סעיף 53(א)(1)(א). יש כאן גם שינוי שעשיתם.

כן. כדי להבחין בין המשלח לבין סוכן האנייה.

לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים –

לצורך פריקתו בישראל -

יגיש סוכן האנייה ובאין סוכן אנייה – קברניט האנייה את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל, או בעת יציאת האנייה לישראל מהנמל האחרון שבו הוטען מטען המובל לישראל, לפי המאוחר.

יגיש משלח בינלאומי את המצהר לא יאוחר ממועד פריקת הטובין בנמל.

אני אקריא מה אנחנו רוצים להכניס.

יגיש משלח בינלאומי את המצהר 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל. על אף האמור, בהפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך פחות מ-48 שעות, יגיש משלח בינלאומי את המצהר לא יאוחר - - -

איך הגענו כאן למשלח בינלאומי?

זה הפיצול שעשינו.

אבל החלטנו שעל משלח בינלאומי עוד נדבר. אתם מסכימים למשלח בינלאומי?

זה בהסכמה.

לא שאלתי אתכם. אתם בהסכמה, זה ברור. אתם מסכימים?

לא.

אנחנו כרגע, עד שנקבל מסמך שנראה, לא מסכימים.

על זה דיברנו לפני הישיבה.

דיברנו אבל אני רוצה לראות מסמך.

אני מקריאה אותו.

איזה מסמך אתה רוצה לראות? זו הייתה המחלוקת העיקרית ביניכם. משלח בינלאומי. הגעתם להסכמה, אז הגעתם להסכמה. זה מותנה בזה שיראו לכם מסמך, אז אני רוצה לדעת מה המסמך.

לא מסמך. לדעתי זה הסעיף.

זה הניסוח.

אנחנו רוצים לראות את הנוסח ואת הניסוח בחוק.

אני מקריאה אותו.

הם מקריאים עכשיו. מקובל עליך הניסוח כפי שהם הקריאו אותו?

אני יכולה להקריא שוב.

"יגיש משלח בינלאומי את המצהר 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל. על אף האמור, בהפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך פחות מ-48 שעות, יגיש משלח בינלאומי את המצהר לא יאוחר מ-24 שעות מהגעת האנייה לישראל. יום שישי ויום שבת לא יבואו במניין 24 שעות".

אני יכול להתייחס לזה?

כן.

אנחנו ישבנו הבוקר בפגישה די חטופה כדי לנסות להגיע להסכמות. אמנם התקדמנו אבל קשה לומר שהגענו להסכמות.

בסדר. תגיעו להסכמות בהמשך.

יש נושא של מצהר ושל תת מצהר. אני מצטער שאני נכנס לדברים טכניים אבל הם חשובים. מצהר הוגדר ויש נושא של תת מצהר. משלח בינלאומי רלוונטי רק למושג שנקרא תת מצהר.

אני ממשיך הלאה. נחזור לעניין הזה. תצטרכו עוד לשבת ולגמור את זה. אני לא רואה כאן את הבעיה הגדולה.

אנחנו מסתובבים סביב הנושא הזה כל כך הרבה זמן.

אתם לא תסתובבו עוד הרבה זמן. כנראה היום זה יסתיים. כנראה. אתם תצטרכו להיות גמישים ולהגיע לפתרונות.

בפסקה (ב)(2) היה שינוי. הוועדה ביקשה לבחון כאשר הנסיעה היא פחות משישה ימים אם אפשר לתת יותר זמן, לשלוח את המצהר.

שינינו את זה לתקופה ארוכה יותר.

בפסקה (ב)(2) היה רשום בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל ואנחנו שינינו את זה ובמקום זה יבוא: "24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל או בעת יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון, לפי המאוחר".

בסדר. תמשיכי.

בסימן ה': הצהרת יבוא. ביקשנו לבדוק את עניין שטרי הביטוח והביטוח. פסקה (ג)(1). רצינו להבין למה רשום פעמיים.

אנחנו בסעיף 62(ג)(1). שאלנו למה צריך שיהיה כתוב שטרי הביטוח והביטוח. למה צריך פעמיים? אתם מוחקים אחד או אתם מסבירים אחד?

היכן שמופיע לנו דמי הביטוח, לפעמים זה יכול להיות שטר הביטוח, לפעמים דמי הביטוח, אבל צריך לציין במפורש שאם זה שטר הביטוח, אנחנו צריכים שתמיד יופיעו גם דמי הביטוח, שלא יחסר נתון אחד.

בפסקה (1) כתוב חשבונות המכר, שטרי הביטוח ואז אתם מפרטים עוד דברים. אחר כך ממשיכים: לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר תשלומים ששולמו בשלהם. הביטוח כבר כתוב קודם לכן.

הכוונה לרבות דמי הובלה ודמי הביטוח במידה והם לא היו מצוינים בשטר הביטוח. אם שם לא מופיע דמי הביטוח, צריכים לציין במפורש שזה כולל גם את דמי הביטוח באותו שטר.

למעשה דמי הביטוח, זה מה שהכי חשוב לנו אדוני כי אנחנו צריכים את דמי הביטוח. למעשה זה מה שהכי חשוב לנו.

לכן צריך להוריד את שטר הביטוח כי זאת הפוליסה ופוליסה, אף אחד לא נותן אותה. דמי הביטוח, זה בסדר. לא צריך גם וגם.

לפעמים, כדי לדעת שדמי הביטוח הם סבירים או לא סבירים, אנחנו צריכים לדעת גם מה הפוליסה. זה חלק מהרעיון.

בסדר. הלאה.

סליחה, יש כאן עוד בעיה אחת. זה הוזכר בישיבה הקודמת. יש כאן משהו שמבחינתנו הוא מעורפל ולא ברור וחשוב שהוא לא יהיה מעורפל כי יש כאן גם חובות שכרוכים בעיצומים כספיים. נאמר מסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם. זה נוסח שאי אפשר להבין מה עומד מאחוריו.

מה עומד מאחוריו?

צריכה להיות רשימה סגורה.

מה עומד מאחוריו?

מה שעומד מאחוריו, יש בפקודת המכס פרק שלם על איך מעריכים טובין לצורך חישוב מסי יבוא. יש כל מיני תשלומים שמוסיפים, חוץ מחשבון הספק, יכולים להיות כל מיני תשלומים כמו למשל תשלום עבור תבניות, כל מיני דברים אחרים, שבעצם צריך להוסיף אותם לערך הטובין.

תסבירי שוב. את ההתחלה שמעתי. הם צודקים, זה מעורפל.

אנחנו לא יכולים עכשיו לכלול כאן רשימה סגורה של מסמכים כי למשל המסמך המרכזי הוא חשבון ספק אבל יכולים להיות כל מיני צורות של כל מיני מסמכים שקשורים לאותם נתונים שצריך להוסיף לערך הטובין. לגבי מה שעורך דין גרוסמן אומר בעניין העיצומים, לעניין העיצומים למיטב הבנתי הסיכומים אתם דיברו על עיצומים, על מסמכים מאוד מסוימים ומאוד מאוד מוגדרים כך שזה לא פוגע.

הנוסח הזה, אני מסכים, בסופו של דבר אתם יכולים תמיד לתפוס סוכן ולהגיד שזה חל על זה, האמירה המעורפלת הזאת. אם אתם יכולים להיות יותר מדויקים, היה הרבה יותר קל. זה די מעורפל, כי כתוב מסמכים אחרים, כללית, הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם. זה אפשר כמעט על כל דבר לומר שהייתם צריכים להביא את זה. אם ישב שם פקיד עם לב רע, הוא יעשה נזקים לסוכן.

אין פקידים כאלה במכס.

לא. אני לא מתכוון בקדנציה הזאת.

אנחנו יכולים פשוט להוסיף את זה. מדובר במסמכים שכוללים את ההוצאות.

אני מבקש שתנסחו את זה יותר ספציפי ולא אמירה מעורפלת כזאת.

בסדר.

אני לא מתכוון לקדנציה הזאת. אני אמרתי.

שטרי הביטוח יורד. נשאר רק דמי הביטוח, נכון?

לא.

אין לנו שטרי ביטוח.

רבותיי, נעשה סיכום בסוף. שטרי הביטוח לא ירד. הטענה שלכם על נוסח מעורפל, התקבלה.

אבל שטרי ביטוח, אין דבר כזה בכלל.

כל מה שתגידו אני צריך לקבל? נחזור בסוף ונראה. אני חושב שהם הסבירו את הנושא הזה.

דבר אחרון מהדיון הקודם הוא סעיף 62(ג)(4). גם אז ביקשה הוועדה לבדוק לגבי מסמכים שיקבע שר האוצר, אם אפשר להוריד משם את סוגיית שר האוצר.

נכון. מה שעשינו, הוספנו את סעיף קטן (4): מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת יבוא.

ב-(5), במקום שר האוצר רשמנו: כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים.

בסדר.

עכשיו אנחנו ממשיכים היכן שהפסקנו. סעיף 65(ב).

אני ממשיכה בהקראה.

65. התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יבוא

הוגשה הצהרת יבוא, רשאי המנהל לתת, באופן מקוון, התרה לגבי הטובין הכלולים בה.

על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ייתן המנהל התרה כאמור באותו סעיף קטן אם מתקיים אחד מאלה:

המנהל מצא כי לא קוימה הוראה לפי כל דין בקשר לייבוא הטובין, ובכלל זה מצא כי מתקיים אחד מאלה:

ההצהרה כוללת פרטים לא נכונים.

ׁ(ב) ההצהרה אינה כוללת פרטים שיש לכלול בה לפי הוראות סעיף 62(ג).

ׁ(ג) להצהרה לא צורפו מסמכים שיש לצרף לה לפי הוראות סעיף 62(ג), או שצורפו לה מסמכים כאמור שאינם שלמים או שאינם ניתנים לקריאה.

(ד) לא שולמו מסי יבוא כדין.

(ה) לא שולמה הוצאה שנתחייב בה אדם על פי פקודה זו בקשר לטובין המיובאים.

לא ניתנה ערובה לקיום הוראות פקודה זו שדרש המנהל.

נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יבוא, כאמור סעיף קטן (א), ינהגו בטובין האמורים על פי ההצהרה.

החליט המנהל, כאמור בסעיף קטן (ב), שלא לתת התרה, יודיע על כך למגיש ההצהרה.

על אף הוראות סעיף קטן (ג), נתן המנהל התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יבוא כאמור בסעיף קטן (א), והיה לו יסוד סביר להניח, טרם מסירתם של הטובין לצריכה בארץ, כי מתקיים לגבי הצהרת היבוא שהם נכללו בה האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להתלות את ההתרה או לבטלה.

65א. שמירת מסמכים

הוגשה הצהרת יבוא, ישמור בעל הטובין את ההצהרה וכל מסמך שצורף אליה לפי סעיף 62(ג), בהתאם לכללים שיקבע המנהל.

65ב. חובה להשיג על שאלות

מי שמגיש הצהרת יבוא חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הכלולים בהצהרה, אם נדרש לכך בידי פקיד מכס.

למה זה כתוב בחוק?

זה כבר הופיע בחוק. פשוט העברנו את הסעיף הזה למקום הרלוונטי.

אם המכס מבקש מזה שמייבא, הוא שואל אותו מה יש לו כאן או מה אין לך כאן, לא חשוב מה, צריך שיהיה כתוב בחוק? זה לא ברור וזה לא מובן מאליו מהחקיקה הכללית?

הוא יכול להגיד שאתם דרשתם בחקיקה לצרף רק מסמכים מסוימים ופרטים מסוימים ודי בכך. אבל אם נדרשות הבהרות, כדאי שתהיה סמכות מפורשת כדי שאף אחד לא יטען טענות בעניין הסמכות. זאת דעתנו.

לפעמים הדברים מעורפלים ואתה צריך להבהיר אותם. יש לנו את זה יום יום ושעה שעה.

בסדר. אז להוסיף את המלים "אך ורק", בגלל שאז הוא מתחיל לשאול אותו כל מיני שאלות ואומר שיש לו סמכות. ב-65ב. מי שמגיש הצהרה חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין. אך ורק בנוגע לטובין.

רציתי להעיר שעצם זה שהסעיף שם, מעבר לכך שהוא מקנה סמכות, הוא גם גודר אותה למה הוא יכול לשאול.

אמרתי. אך ורק. משרד המשפטים מסכים אתי. אני התכוונתי שיכול בקדנציה הבאה כמובן, לא בקדנציה הזאת כי פקידי המכס כולם טובים בקדנציה הזאת אבל יהיה איזה פקיד רע והוא יראה מישהו שהפרצוף שלו לא מוצא חן בעיניו, אז הוא יתחיל לשאול אותו שאלות. כל דבר הוא יגיד לו, זה בנוגע לטובין. לכן אני מבקש להדגיש שהשאלות, מה שהיא אמרה לגבי הנושא הזה של המכס, יהיה אך ורק לנושא של הטובין. שהוא לא יוכל לבוא ולשאול אותו שאלות כמו מה השעה. לא עכשיו. בקדנציה הבאה.

65ג. הגשת מסמך אחר במקום הצהרת יבוא

על אף הוראות סעיף 62(א), רשאי המנהל להתיר, דרך כלל או בסוגי מקרים קבע, הגשת מסמך אחר, במקום הצהרת יבוא. התיר כאמור, יראו מסמך כאמור, לעניין כל דין, כהצהרת יבוא".

קודם תיקנו את סעיף 67 ועכשיו אנחנו מבטלים אותו בגלל מה שהוספנו ב-55א.

21. ביטול סעיף 67

סעיף 67 לפקודה בטל.

22. החלפת סעיף 68

במקום סעיף 68 לפקודה יבוא:

"68. רישיון מחסן

בעל מחסן לא יאחסן בו טובין הנתונים לפיקוח רשות מכס אלא אם כן ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ובהתאם לתנאים שקבע המנהל ברישיון (בפרק זה – רישיון מחסן). המנהל רשאי לקבוע ברישיון את סוגי הטובין שניתן לאחסן כאמור במחסן.

בעל רישיון מחסן יאחסן במחסן בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) רק טובין שהוגשה לגביהם הצהרת יבוא לשם אחסנה, כאמור בסעיף 62(א)(2), וניתנה לגביהם התרה (בפרק זה – טובין שהותרו לאחסנה), ואולם רשאי המנהל, מטעמים מיוחדים או בסוגי מקרים שיקבע, להורות על אחסנת טובין שלא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור.

שר האוצר יקבע אילו סוגי טובין ניתן לאחסן במחסן רשוי מכל סוג, ותנאים לאחסנת טובין כאמור".

23. תיקון סעיף 74

בסעיף 74 לפקודה –

בכותרת השוליים, במקום "ההחסנה" יבוא "האחסנה".

במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה" ובמקום "ההחסנה הוגמרה" יבוא "האחסנה הסתיימה".

24. תיקון סעיף 75

בסעיף 75 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו" יבוא "שהותרו לאחסנה ולא אוחסנו".

25. תיקון סעיף 76

בסעיף 76 לפקודה, במקום "שנרשמו להחסנה" יבוא "שהותרו לאחסנה", ובמקום "עריכת הרשימה" יבוא "הגשת הצהרת היבוא לגביהם".

26. תיקון סעיף 86

בסעיף 86 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הגשת הצהרת יבוא".

אתם עוקבים אחרי כל מה שהיא מקריאה.

עד כה הכול בסדר.

27. החלפת סעיף 91

במקום סעיף 91 לפקודה יבוא:

"91. הצהרה על טובין מוחסנים והתרתם

בעל טובין מוחסנים המבקש להוציא טובין כאמור, כולם או חלקם, ממחסן רשוי, יגיש עליהם למנהל הצהרה שהיא אחת מאלה:

הצהרת יבוא לשם צריכה בארץ.

הצהרת יצוא.

הצהרת יבוא לשם אחסנה במחסן רשוי אחר.

לעניין הגשת הצהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין מתן התרה לגבי הטובין הכלולים בה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים המפורטים להלן, לפי העניין:

לעניין הצהרה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (3) – סעיפים 62(ב) עד (ה) ו-63 עד 65ג.

לעניין הצהרה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – סעיפים 103(ב) עד (ו) ו-104".

28. תיקון סעיף 92

בסעיף 92 לפקודה, במקום "טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן" יבוא "טובין שאוחסנו, טובין שהוגשה לגביהם הצהרת יבוא לשם אחסנה או טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)", ובמקום "סילוקם" יבוא "העברתם".

29. תיקון סעיף 93

בסעיף 93 לפקודה, במקום הרישה עד המילים "או לשם ייצוא" יבוא "טובין מוחסנים שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(2) או (3), וניתנה לגביהם התרה".

30. החלפת סעיף 94

במקום סעיף 94 לפקודה יבוא:

"94. אחסנה להלכה

טובין שהותרו לאחסנה, לרבות טובין שהוגשה לגביהם הצהרה כאמור בסעיף 91(א)(3) (בסעיף זה – ההצהרה הראשונה) וניתנה לגביהם התרה, ולפני שאוחסנו הוגשה לגביהם הצהרת יבוא כאמור בסעיף 91(א)(1) או (3), יראו אותם כטובין שאוחסנו בהתאם להצהרה הראשונה".

31. תיקון סעיף 98

בסעיף 98 לפקודה, במקום "שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה" יבוא "שהותרו לאחסנה", ובמקום "מיום שהופקדו" יבוא "מיום שאוחסנו".

32. החלפת סעיפים 103 ו-104

"103. הצהרת יצוא

בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת יצוא.

על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת יצוא בעבור בעל הטובין.

הצהרת היצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה:

חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות.

אם יצוא הטובין חייב בהיתר יצוא, רישיון יצוא או אישור יצוא – היתר, רישיון או אישור כאמור.

מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone – QIZ), לפי העניין.

כל מסמך אחר שקבע המנהל.

על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי המנהל לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע.

הצהרת יצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם רשאי המנהל לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד יצוא הטובין.

הגשת הצהרת יצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף ,168 ובחוק סוכני המכס.

הוראות סעיפים 64 עד 65ד יחולו לעניין הצהרת יצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין, או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס.

104. טובין שלא יוצאו

טובין שהוגשה לגביהם הצהרת יצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לצורך יצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר – בתוך 45 ימים מהמועד כאמור, בקשה לשחרורם מפיקוח המכס.

לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם.

בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל".

33. תיקון סעיף 105

בסעיף 105 לפקודה –

בכותרת השוליים, במקום "תעודות" יבוא "מסמכים".

במקום "תעודות לטובין שנרשמו ליצוא" יבוא "כל תעודה או מסמך הנוגיים לטובין שהוגשה לגביהם הצהרת יצוא" ובמקום "במקום שנרשמו לו" יבוא "במקום האמור בהצהרה".

34. תיקון סעיף 119

בסעיף 119 לפקודה, במקום "לרשמון היצוא" יבוא "להצהרת היצוא".

35. תיקון סעיף 120

בסעיף 120 לפקודה, במקום "נרשמה לצריכה בארץ" יבוא "הוגשה לגביה הצהרת יבוא לשם צריכה בארץ וניתנה לגביה התרה".

36. תיקון סעיף 123

בסעיף 123 לפקודה, במקום "לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם" יבוא "להגיש לגביהם הצהרת יבוא או לאחסנם".

37. הוספת סעיפים 123א ו-123ב

תחת כותרת פרק שמיני לפקודה יבוא:

"123א. החייב במכס

החייב בתשלום מכס על טובין הוא בעל הטובין.

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי אדם שאינו בעל הטובין, בהסכמת המנהל ובתנאים שיורה, לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין מסוימים, כולו או מקצתו, ויראוהו מעת הסכמת המנהל כאמור כחייב במכס על אותם טובין.

123ב. תשלום המכס

המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת יבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ישולם בעת הגשת הצהרת היבוא.

המכס על טובין שיובאו בדואר ישולם בעת הגשת הצהרת היבוא, ואם לא הוגשה הצהרת יבוא – בעת קבלתם בסניף הדואר.

זאת פריבילגיה שנותנים לדואר ישראל. כל מדינת ישראל צריכה לשלם את המסים ביום הצהרת היבוא. לדואר ישראל אומרים או ביום ההגעה או בסניף הדואר. למה?

אין אפשרות לדואר ישראל. דואר הוא דואר. בתוך הדואר יש הליך שנקרא סוג של הליך של בלדרות. אין אפשרות להגיע טכנית גם לדואר פיזית ולמתחם במודיעין ולקבל את החבילה. כל הדואר בעולם, השיטה עובדת בצורה כזאת שאתה מגיע לסניף הדואר, מקבל את החבילה ומטבע הדברים, ברגע שאתה מקבל את החבילה, אתה משלם. יש לך את החיבור לתשלום. כך זה עובד. זה עובד כך במשך שנים. צריך אולי לתקן את חוק הדואר אבל זה לא צריך להיות כאן.

מה ההבדל מחברות הבלדרות? DHL, פדרל אקספרס, UPS, TNT שמגיעות לשדה התעופה.

היום אתה מקבל את זה שם?

אתה משלם ביום ההגשה. הבלדרים משלמים.

אני שואל האם אתה מקבל את זה לא בדואר. את החבילה.

בטח שלא בדואר. בבית. מכל חברות הבלדרות, מביאים לך עד הבית בדיוק כמו הדואר, אחד לאחד.

בדואר אתה לא מקבל את זה. זה לא אותו הדבר.

אותו הדבר בדיוק.

זה לא אותו דבר. אנחנו לא הכתובת. זה חוק הדואר.

אני שואל אותך האם היום הסוכן או לא חשוב מי יכול לקבל את זה שלא בדואר. הוא יכול לקבל את זה בחברת בלדרות שהיא לא דואר.

בוודאי שכן.

אז למה אתם כותבים כאן דואר?

זאת פריבילגיה לדואר.

השיטה בדואר, גם האגרות שהדואר גובה וגם השיטה היא שיטה שונה לגמרי. דואר ישראל במקור אמור לספק מכתבים ובשנים האחרונות מיום ליום הכמות של החבילות הולכת וגדלה. אין לנו איזשהו רעיון.

אתם כותבים כאן מכס על טובין שיובאו בדואר. מכס על טובין שלא יובאו בדואר אלא בחברת בלדרות אחרת שהיא לא הדואר, מה אתו?

כל מקרה שמגישים הצהרת יבוא, הכלל הוא שמגישים הצהרת יבוא כדי לשחרר את הטובין. בעת הגשת הצהרת יבוא משלמים את מסי היבוא בהתאם להצהרה. בדואר אין את כל המנגנון, למעט תהליך הבלדרות של הדואר ועוד מקרים חריגים, אין את כל התהליך של הגשת הצהרת יבוא. יש שם תהליך אחר יש הצהרת שולח שמודבקת על גבי החבילה ועובדי המכס מכינים שומות לצורך העניין.

אני שואל מה אתם כותבים או מה אתם אומרים על מכס על טובין שיובאו בחברת א', ב', ג'.

אבל החברות האחרות וגם סוכני מכס אחרים מגישים הצהרת יבוא. אנחנו בסך הכול כאן מעגנים את המצב שקיים כבר שנים. אני בטוחה שהמכס גם היה שמח לקבל הצהרות יבוא מהדואר אלא שצריך לעשות שינוי.

אני גם רוצה לציין שיש דיונים. מעלים כל מיני טענות על פערים בין תהליכי דואר לחברות בלדרות ומשלוחים אחרים ואנחנו דנים בזה במסגרת איזושהי ועדה שהוקמה לבקשת משרד המשפטים ואנחנו בוחנים את כל זה.

אנחנו רואים את המילה דואר. אנחנו מקבלים, אני לא רוצה לומר דברים קיצוניים, אבל אני קיבלתי הזמנה בדואר לחתונה שהייתה בל"ג בעומר בשנה שעברה, קיבלתי את זה בשבוע שעבר. זה לא נורא. זה מקרה יחיד כי במקרים הרגילים מקבלים את מה ששלחו ב-ט' באב, מקבלים עכשיו ולא בל"ג בעומר. יש לנו טענות קשות. התקיימו כאן דיונים על הדואר. אני מניח שזה מה שהם מתכוונים. הם אומרים שהם רוצים לקבל את החבילה, הם עברו את המכס, עשו את כל הדברים האלה והם רוצים לקבל את החבילה בחברת בלדרות. למה אתם נותנים בחוק פריבילגיה רק לדואר? למה אתם לא כתבים משפט לגבי חברת בלדרות אחרת? אני רוצה לקבל את זה מהר.

אין קשר למהירות של קבלת הדואר. חברות בלדרות וסוכני מכס וכל גורם אחר שהוא לא דואר, כדי לשחרר את הטובין, מגיש הצהרה. עם ההגשה של ההצהרה הוא משלם את מיסי היבוא. בדואר אין לי את התהליך הזה של הגשת הצהרה. הדואר לא מגיש לי הצהרות.

למה דבר כזה נאמר? יש סוכן מכס בדואר, סוכן מכס, חבר הארגון שהוא עובד עבור הדואר והוא מגיש הצהרות יבוא ביום הדין.

יש כאן בלבול. נכון שיש גם תהליך של בלדרות בדואר, ה-EMS, ושם מוגשות הצהרות ושם באמת משלמים את מיסי היבוא עם הגשת ההצהרה. אנחנו מדברים על שאר הצהרות של הדואר ששם זה לא תהליך בלדרות. על זה אנחנו מדברים ולא על תהליך ה-EMS.

תעשו בבקשה סדר בעניין הזה.

אדוני, אני אסביר לך.

לפני כן. אם היה כתוב כאן שבמידה וזה יובא בדואר, בגלל שבמקרים שזה לא יובא בדואר לא צריך את הסעיף הזה.

אני אסביר. חברת הבלדרות של הדואר, ההתנהלות שלה וכל דבר שקשור, הוא בדיוק כמו חברות הבלדרות הרגילות. אין שום הבדל. זה אותו הדבר בדיוק. לגבי התהליך של דואר רגיל, אין מסר, כשהבן שלי או הבת שלי תזמין משהו מהאינטרנט, הדואר לא יודע מראש מה יש בתוך החבילה. צריך לייצר מסר. אנחנו עכשיו עושים איזושהי רפורמה, מינהל המכס דווקא מושך את הדואר לרפורמה מאוד משמעותית בנושא הזה לפיה כל חבילה שתגיע למדינת ישראל, באמצעות קלדניות יקלידו את הנתונים והם ידעו ויהיה איזשהו מסר. צריך להפריד בין הבלדרים לבין בלדרות שבתוך הדואר.

אני פחות אופטימי ממך. אני סוכן מכס, אני לא רוצה להביא דרך הדואר אלא אני רוצה דרך חברת בלדרות. למה אתה מוציא אותי מהחוק?

אני מזמין את אדוני לראות.

לא, לראות לא. אני מגיע לדואר לקחת הזמנה מלפני שנה.

אנחנו צריכים עוד כמה חודשים ואני מבטיח לך.

לא, אל תבטיח לי את זה. גם אני הבטחתי כיושב ראש הוועדה שאנחנו בתוך ארבעה חודשים נייעל את הדואר. כדאי לך להגיד בלי נדר כשאתה אומר את זה. זה בסדר מה שאתם אומרים על הדואר, לא מפריע לי, אבל אני שואל למה אין בחוק שאני יכול להביא את זה בדרך אחרת.

זה רק כיסוי תשלום.

הכוונה היא שמה שהיום קורה באופן אוטומטי בחברות בלדרות מסוימות, לא קורה בדואר ולכן רוצים לרשום את זה.

כי אין להם מסר. הם לא יודעים מראש. הם לא מקבלים מראש מסר מהחברה בחוץ לארץ שאומרת שבחבילה הזאת יש כך וכך.

זה סעיף שמשווה בין הדואר לבין החברות.

הוא לא משווה. הוא בסך הכול אומר מתי משלמים.

הוא לא קובע מהותית משהו שאפשר בדואר ואי אפשר בחברה אחרת.

אני אתן לחברות הבלדרות לבוא. אני אמרתי את שלי. אני חושב שזו אפליה אבל אני לא רוצה להתווכח.

תגיד. אני לא מחכה לאף אחד.

במה שקשור לבלדרות, במה שקשור לחברות הבלדרות בדואר, אין שום אפליה. זה בדיוק כמו תהליך בחברות בלדרות רגילות.

אני רוצה במילה להסביר. אין ספק ואין מחלוקת שהיום הדואר הוא שחקן מרכזי בתחום היבוא של הסחר הבינלאומי. זה כבר מזמן לא מעטפות ומכתבים. הוא שחקן מרכזי היום כמו חברת בלדרות ביבוא ובסחר הבינלאומי. שני הסעיפים האלה יוצרים אפליה. הם אומרים שכל אחד אחר, חברות בלדרות, משלמים את המכס בעת הגשת הצהרת היבוא, הדואר הוא היחיד שהוא פטור מזה והוא יכול לדחות את התשלום רק כאשר הוא מוסר את החבילה בסניף הדואר. זאת אפליה.

חברת הבלדרות של הדואר לא פטורה.

מי שנפגע מהאפליה הזאת בעיקר אלה חברות הבלדרות שלא נמצאות כאן עכשיו. לא באנו ללחום את מלחמתן. אבל צריך להיות ברור ומוסכם.

למה יש אפליה?

משום שחברות הבלדרות עושות בדיוק את אותה עבודה כמו הדואר, הן צריכות לשלם את המס בעת הגשת הצהרת היבוא.

אבל הן לא מגישות הצהרת יבוא.

לא ישלמו את המס בעת הגשת הצהרת היבוא – הן לא יוכלו לשחרר את הטובין. הדואר הוא היחיד שיכול לשחרר את הטובין ולקבל תשלום בעת מסירת הטובין בסניף הדואר. חברות הבלדרות לא מורשות לעשות את זה. הן לא יכולות להוציא את הטובין מפיקוח המכס אלא לאחר השחרור. יש כאן אפליה ואני חושב שכולם מכירים בה.

למה אתם מפלים את הדואר?

זאת לא אפליה. אין אפליה אדוני. אני הדגשתי. יש שני תהליכים שהם שונים. יש תהליך אחד של חברות הבלדרות שנמצאות בתוך הדואר, שחברת הבלדרות של הדואר הרגילה היא מתנהלת בדיוק כמו שאר חברות הבלדרות.

אבל אם הוא לא משלם בעת הגשה?

הוא משלם בעת ההגשה.

אבל כתוב בסעיף לא. אם לא הוגשה הצהרת יבוא, בעת קבלתם בסניף הדואר.

אם לא הוגשה הצהרת יבוא אבל חברת הבלדרות של הדואר כן מחויבת בהגשת הצהרת יבוא כך שממילא היא צריכה להגיש במועד הצהרת היבוא.

אבל למה כתבתם את הסעיף הזה? אם לא הוגשה? הרי הם חייבים.

אנחנו מעגנים את המצב הקיים. זה תהליך אחר לחלוטין. הדואר כדואר, שאר הטובין שלא מגיעים דרך חברת הבלדרות, אין לנו הצהרות יבוא. זה המנגנון שקיים.

אם אתם יכולים להתקשר לחברת הבלדרות, אם הם לא באים לכאן. סדר היום הוא פומבי. אם הם לא באים לכאן, סימן שהם סבורים שזאת לא אפליה.

אדוני צודק במאה אחוזים.

אתם באים בהתמדה, הייתם גם בישיבה הקודמת ואתם נמצאים כאן כל הזמן. אם אחרים לא באים, סימן שהם סבורים שזה בסדר.

נכון. אני מסכים לכל מילה.

תשלום המכס לפי הוראות סעיף זה ייעשה בדרך שיקבע המנהל.

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 81".

38. החלפת סעיף 124

במקום סעיף 124 לפקודה יבוא:

"124. המועד הקובע לעניין שיעור המכס

מכס ישולם לפי השיעור החל במועד התשלום.

על אף הוראות סעיף קטן (א), המכס על טובין שיובאו באמצעות הדואר ולא הוגשה לגביהם הצהרת יבוא, ישולם לפי השיעור החל במועד עשיית השומה עליהם.

המכס על טובין מיובאים שחלה חובה להגיש לגביהם הצהרת יבוא לפי הוראות סימן ה' בפרק רביעי, ולא הוגשה לגביהם הצהרה כאמור, ישולם לפי השיעור החל בעת יבואם, ואם מועד יבואם אינו ידוע – בעת עשיית השומה עליהם.

על אף הוראות סעיף 123ב(א) שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור מותנה, והוכח להנחת דעתו של המנהל כי חדל להתקיים לגביהם תנאי מהתנאים למתן פטור, תחול החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין במועד שבו חדל להתקיים התנאי כאמור, ואם המועד האמור אינו ידוע – במועד הגשת הצהרת היבוא, ולפי השיעור החל במועד כאמור. לעניין זה – "פטור מותנה" – פטור או הקלה משיעור המכס החלים לגבי טובין מיובאים בהתקיים תנאי הנוגע לשימוש בטובין, למעט פטור או הקלה החלים בכניסה זמנית, שקבע שר האוצר בצו לפי פקודת תעריף המכס הפטורים.

שוחררו טובין מפיקוח רשות המכס בפטור ממכס לפי סעיף 162, והוכח להנחת דעתו של המנהל שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים לפי אותו סעיף למתן פטור, יחולו לעניין החובה לשלם את המכס בעד אותם טובין, ולעניין שיעור המכס שיחול, הוראות סעיף 123ב(א) והוראות סעיף קטן (א) בהתאמה.

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 140 ו-160ב".

39. תיקון סעיף 140

בסעיף 140 לפקודה –

בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר".

במקום "בתסקיר של כלי הובלה" יבוא "במצהר" ובמקום "התסקיר על הטובין" יבוא "המצהר שהטובין נכללים בו".

40. תיקון סעיף 143

בסעיף 143 לפקודה, במקום "ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ" יבוא "ולפני שהוגשה לגבי הטובין הצהרת יבוא לשם צריכה בארץ, כאמור בסעיף 62(א)(1)".

41. תיקון סעיף 144

בסעיף 144 לפקודה, במקום "תסקיר על האנייה" יבוא "מצהר על האנייה ומטענה".

42. ביטול סעיפים 146 ו-147

סעיפים 146 ו-147 לפקודה – בטלים.

43. תיקון סעיף 153

בסעיף 153 לפקודה –

ברישה, במקום "ונרשמו לשימוש בה" יבוא "והוגשה לגביהם הצהרת יבוא לשם צריכה בארץ".

בפסקה (1), במקום "רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת היבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", במקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת היבוא לגביהם לראשונה", ובמקום "הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה" יבוא "הגשת הצהרת היבוא לגביהם לאחר שהוחזרו לישראל".

בפסקה (2), במקום "שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת היבוא לאחר שהוחזרו לישראל", במקום "שנרשמו כאמור" יבוא "שהוגשה לגביהם ההצהרה כאמור", ובמקום "ורישומם לראשונה" יבוא "והגשת הצהרת היבוא לגביהם לראשונה".

44. תיקון סעיף 154

בסעיף 154(ג) לפקודה, במקום "ברשמון הטובין" יבוא "בהצהרת היבוא".

45. תיקון סעיף 156

בסעיף 156 לפקודה –

בסעיף קטן (א), המלים "תשעים אחוז מסכום" יימחקו.

שימו לב, זה לא מה שהיה בעבר.

אפשר להסביר את השינוי הזה?

אנחנו מיטיבים עם הציבור. בעבר אם היית מייצא טובין ומחזיר אותם לספק בחוץ לארץ, היינו מאפשרים עד תשעים אחוזים מהתשלום. עכשיו אנחנו מאפשרים עד מאה אחוזים, החזר של המסים.

איגוד לשכות המסחר שמאוד מברך על התיקון הזה. זה משהו שאנחנו גם ביקשנו. בניסוח יוצא משפט לא מחובר. קודם כל, צריך גם את המילה "של" למחוק ואחרי המילה השבון, צריך להוסיף את המילה "מלא". יותר עליהן השבון מלא.

הוא מדבר על הנוסח שיוצא בסעיף 156.

כן. אחרי התיקון. המשפט הוא: טובין שיובאו ואז יש כל מיני קריטריונים, יותר עליהם השבון וצריך להיות שיותר עליהם השבון מלא.

השבון המכס ששולם.

כתבנו תשעים אחוזים. המשמעות היא שזה מלא.

במקום השבון של המכס אתה רוצה השבון של מלוא המכס?

כן. שלא יהיו אי הבנות.

זאת אותה משמעות.

רק שלא יהיו אי הבנות.

להוסיף את המילה מלא. השבון מלא. אם טובים, אז עד הסוף.

בסעיף קטן (ב), במקום "לשנה" יבוא "לשלוש שנים" והסיפה החל במלים "ובאישור שר האוצר" – תימחק.

סעיף קטן (ג) – בטל.

46. תיקון סעיף 162א

בסעיף 162 לפקודה –

במקום כותרת השוליים יבוא "אי מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יבוא".

במקום "כאמור בסעיף 160" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א)(2) של סעיף 160ב", אחרי "שקבע המנהל" יבוא "כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) של הסעיף האמור", ובמקום הסיפה החל במילים "רשאי גובה המכס" יבוא "רשאי המנהל שלא לתת התרה לגבי טובין של החייב שנכללו בהצהרת יבוא אחרת שהגיש עד לתשלום המכס והריבית".

47. תיקון סעיף 167

בסעיף 176(ב) לפקודה, במקום "רשמונות" יבוא "הצהרות".

48. החלפת סעיף 168

במקום סעיף 168 לפקודה יבוא:

"168. סוכן מכס

בעל טובין רשאי לקיים הוראה מההוראות לפי פקודה זו באמצעות סוכן מכס.

סוכן מכס לא יפעל בעבור בעל טובין, כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הגיש לרשות המכס כתב הרשאה חתום מאת בעל הטובין, בטופס שקבע המנהל ובאופן שקבע. חתימתו של בעל הטובין על כתב ההרשאה כאמור תאומת בדרך שיקבע המנהל.

כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (ב) יוגש למנהל באמצעות מסר אלקטרוני לפי הוראות פרק 14 א'. בהגשת כתב הרשאה לפי הוראות סעיף קטן זה, בידי בעל הטובין, לא יידרש אימות חתימתו כאמור בסעיף קטן (ב).

כאן זה לא רק אלקטרוני. הוא יכול להגיש את זה גם בכתב.

דיברנו על זה בישיבה הקודמת.

אין לו כרטיס חכם, הוא מעביר את זה ידני. אני מאמת אותו. או לכתוב לרבות או להוריד את המילה.

אפשר לומר לרבות אימות פיזי.

כתוב כאן רק מסר אלקטרוני. יש לקוח שאין לו כרטיס חכם, הוא יבואן קטן, הוא מגיע ומציג.

מה שאבי אמר. להוסיף את זה. לרבות אימות פיזי.

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי נוסע להסמיך כל אדם לפדות בעבורו טובין שהם מטען לוואי של הנוסע".

49. תיקון סעיף 196

בסעיף 196 לפקודה, במקום "שנרשמו שלא כדין" יבוא "שהוגשה לגביהם הצהרת יבוא או הצהרת יצוא שלא כדין".

50. תיקון סעיף 197

בסעיף 197 לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה לפי פקודה זו".

51. תיקון סעיף 198

בסעיף 198 לפקודה –

בכותרת השוליים, במקום "רשמון נכון" יבוא "הצהרה נכונה".

במקום "או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס" יבוא "או הפרטים שנכללו לגביהם בהצהרת היבוא או בהצהרת היצוא" ובמקום "להתיר כל רשמון עליהם" יבוא "לתת התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה כאמור".

52. תיקון סעיף 204

בסעיף 204 לפקודה –

בפסקה (9), במקום "רשמון, חשבון מכר" יבוא "הצהרת יבוא, הצהרת יצוא, חשבון מכר".

בפסקה (14), במקום "ברשמון" יבוא "בהצהרת יבוא או בהצהרת יצוא".

בסופו יבוא "בסעיף זה, "טובין חבי מכס" – לרבות טובין שחלים עליהם מסי יבוא אחרים".

53. תיקון סעיף 212

בסעיף 212 לפקודה, בסעיף קטן (א) –

בפסקה (4), במקום "רשמון כוזב או לא נכון" יבוא "הצהרת יבוא או הצהרת יצוא כוזבת או לא נכונה".

בפסקה (12), במקום "בתסקיר של האנייה" יבוא "במצהר".

עד עכשיו ההערות שהיו לכם, מחוץ לאלו בהן נדבר בסוף, אני סומך על זה שאתם אומרים שזה בסדר. אני סומך על כך שעד עכשיו לא היו בעיות.

אמת.

54. הוספת פרק שלושה עשר א'

אחרי סעיף 223 לפקודה יבוא:

אמצעי אכיפה מינהליים

הגדרות

223א. הגדרות

בפרק זה –

"יבואן" – בעל טובין המיובאים לישראל שהוא אחד מאלה:

מי שמייבא טובין לצורכי עסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

מלכ"ר או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, המייבא טובין לצורך פעילותו.

מי שמייבא טובין לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים.

למה אתם לא מכניסים כאן את ועדת הכספים?, לא צריך? גם שר האוצר וגם שר המשפטים. לא צריך גם אותנו? שיר, מה את אומרת? טוב. אנחנו חלשים היום.

"יצואן" – בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, שהוא אחד מאלה:

מי שמייצא טובין לצורכי עסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

מלכ"ר או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, המייצא טובין לצורך פעילותו.

מי שמייצא טובין לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, שמתקיימים לגביו תנאים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים.

עיצום כספי

223ב. עיצום כספי

מי שהגיש מצהר הוכלל פרטים לא נכונים, בניגוד להוראות סעיף 53(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים. האמור בסעיף זה לא חל על משלח בינלאומי.

למה?

נתחיל קודם ב-2,500 שקלים. אם אני מייבא סחורה ב-100 אלף שקלים או שאני מייבא סחורה ב-2,000 שקלים, אותו עיצום כספי?

כן.

למה?

זה לא מי שמייבא אלא מי שמוביל.

למה אין הבדל בגובה המשלוח?

קודם כל, המצהר הוא משהו עצום. מצהר הוא לא ספציפית לזה. אנחנו מדברים על סוכני אנייה. המצהר, אנחנו חייבים את המצהר כדי לנטר את המשלוחים שאנחנו רוצים לבדוק אותם עוד לפני שזה מגיע למדינת ישראל, הן ביטחונית.

את זה הבנתי. בסדר אבל אני שואל לגבי הקנס.

אנחנו מדברים על אלפי מכולות. לא תמיד זה ערך כספי.

אבי אומר שמצהר, הכוונה למשלוח ענק.

זאת יכולה להיות מכולה וזאת יכולה להיות כל האנייה.

נכון.

אנייה עם אלף מכולות. זה יכול להיות מאה קילו וזה יכול להיות 150.

למה משלח בינלאומי לא? עוד לא הבנו מה זה משלח בינלאומי, אבל למה לא?

הוא לא אחראי על המצהר.

הוא לא אחראי על מצהרים, לא בארץ ולא בעולם.

אבל משלח בינלאומי, עוד לא סיכמנו.

אני רוצה לומר מילה אחת לגבי מצהרים. צריך להבין שמצהרים זה מושג שהוא חל על עולם סוכני האנייה. זה שידור שמלמד מה יש בכל האנייה ובכל המטוס. זה לא בעולם של סוכני המכס ולא של המשלחים הבינלאומיים.

נראה לי שאחרי החוק הזה אני עוזב את הכנסת ואו שאני אהיה סוכן מכס או אני עובר לעבוד במכס.

או שתהיה קברניט על האנייה.

על זה לא חשבתי.

מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בשיעור של 10 אחוזים ההפרש מסי היבוא, או 5,000 שקלים חדשים, לפי הגבוה:

יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת יבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת היבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62.

תיקון קטן. ב-223ב(א) שאמרתם לא משלח בינלאומי, גם לא סוכן מכס כי במצהר יבשתי זה סוכן מכס ולא משלח. דיברנו וגם הסכמנו על כך. בסעיף 223ב(א), מצהר הכולל פרטים לא נכונים בניגוד להוראות סעיף 53א, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימון 2,500 שקלים, לא כולל משלח ולא כולל סוכן מכס כי במעברי הגבול זה סוכן מכס. המצהר הוא לא של סוכן המכס אלא הוא של הירדנים לצורך העניין. אנחנו מדברים על ירדן.

החובה של סוכן המכס להגיש את המצהר. מה זאת אומרת?

ממש לא.

אפשרנו ביבשתי בגלל שאין לנו משלח. הסמכנו את סוכני המכס להתנהג כמו משלחים.

משלח. נכון.

אם הוא מגיש מצהר לא נכון, לא יהיה עיצום?

בוודאי שכן.

כמו שבאוויר אין לי או בים אין לי מצהר. זה לא תלוי בנו. אלה החברות הירדניות שמעבירות משאיות.

אבי, אנחנו סיכמנו שבסוף נגיד שבמקום שבו הסוכן – הם כל הזמן מדברים על הירדנים – זה לא תלוי בו, לא יהיה לו את העיצומים. אם זה לא תלוי בו, הוא לא אחראי.

אנחנו מדברים על מקום שזה כן תלוי בו.

אם זה תלוי בו, למה לא תהיו אחראים?

היכן שתלוי בי, אין שום בעיה.

בסדר. אנחנו ננסח את זה.

הערה. הקריאו את סעיף 223ב(ב)(1) שמתייחס לעיצומים על יבואנים. שוחחנו עם הצוות.

אבי, אני מבקש שתחשבו כבר עכשיו איך פותרים את הבעיה הזאת כי הטענה הזאת היא טענה נכונה.

על איזה סעיף אתה מדבר?

אני מדבר על הסעיף של עיצומים כספיים על יבואן. סעיף 223ב(ב)(1). דיברנו עם נציגי המכס על עקרונות בהם יבואנים יהיו פטורים ואנחנו צריכים לנסח את זה. הם סיכמו אתנו שזה ידובר בהמשך.

מה סיכמתם?

במקרים בהם יבואן מתנהל כך שהוא מצהיר ונותן את כל המידע לסוכן המכס, לא יהיה מצב שהוא יהיה חשוף לעיצום כספי.

אבל מדובר כאן על יבואן שהגיש הצהרת יבוא שכוללת פרט לא נכון או שהוא לא צירף להצהרה מסמך שהיה עליו לצרף.

אנחנו מדברים על סעיף שבעצם יאמר שאם היבואן את המידע המלא מסר לסוכן המכס שלו, לא יפנו אליו ויטילו עליו עיצום כספי. האופן המדויק בו זה ינוסח, תלוי בפרטים. יש גם נושאים שקשורים לתקנות ההפחתה שצריכים לעשות שם התאמות.

אנחנו חודשים רבים יושבים עם סוכני המכס.

זה שאתם יושבים, על זה אתם מקבלים משכורת. אני מקבל משכורת כדי להפריע לכם. הוא מדבר על ניסוח, אז ניסוח, בסדר.

לא. זאת גם מהות.

הם מבקשים הקלות בדומה להקלות שסוכמו עם סוכני המכס אלא שסוכני המכס פנו אלינו לפני חודשים רבים ואיגוד לשכות המסחר פנה לפני ימים, לפני שבוע, ולכן זה עדיין לא הבשיל.

אבל למה זה לא צריך להיות אותו הדבר?

יש ניואנסים. יש הבדלים.

אני מבקש ניסוח לפני שאני מצביע.

יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת יצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת היצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103.

סוכן מכס שפעל בעבור בעל טובין בלא שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה, בניגוד להוראות לפי סעיף 168(ב).

בהתאם להסכמות שהיו עם סוכני המכס העברנו את זה לסעיף אחר שיופיע בסוף כסעיף (ח) ואני מקריאה.

אנחנו מנסים להבין לאן הוא נכנס.

אני מסבירה. היה סעיף (3) וביקשנו לעשות בו קצת שינויים. אני מוציאה אותו מ-(3), היכן שהוא היה, ואנחנו קובעים לו יישום חדש שיהיה בסוף הסעיף, כסעיף קטן (ח). הוא השתנה מעט בהתאם למה שסיכמנו אתם הבוקר.

"סוכן מכס שפעל בעבור בעל טובין והגיש לרשות המכס כתב הרשאה שלא מטעמו של בעל הטובין, בניגוד להוראות סעיף 168(ב)".

זה יהיה סעיף קטן (ח) בתוך סעיף 223ב.

את יכולה להסביר לנו למה אתם מזיזים את זה? למה המקום הזה לא טוב?

כי הם רצו לשנות את גובה העיצום. זה היה בסעיף שהעיצום עליו הוא 25,000 שקלים חדשים.

ולאיזו הסכמה הגעתם? שזה לא יהיה 25,000 שקלים אלא כמה?

5,000 שקלים.

למה אי אפשר לכתוב את זה ולהפסיק לבלבל אתנו? במקרה הזה יהיה 5,000 שקלים.

זה יהיה 5,000 שקלים.

למה זה צריך להיות במקום אחר?

זה בתוך אותו סעיף של העיצומים של ה-5,000. זה פשוט יצא מהקטגוריה של 25,000 שקלים.

אנחנו ישבנו הבוקר ומנסים להתקדם. צריך לראות את הכול כתוב. אני רוצה לומר משהו לנושא כתב ההרשאה. אנחנו מסכימים להפריד בין שני סוגים של הפרות. הפרה אחת היא הפרה קלה יותר. סוכן מכס בטעות לא מאמת. זה לא 5,000 שקלים אלא 400 שקלים. מה שהקריאה עורכת הדין לילי אור כרגע, אלה מקרים מאוד חמורים שסוכן מכס למעשה מזייף ייפוי כוח. הוא מגיש ייפוי כוח בכלל של מישהו אחר או שאין לו ייפוי כוח והוא מתחזה. אני רוצה שיהיה ברור ושהנוסח ישיג את המצב שעיצום כל כך גבוה של 5,000 שקלים מתייחס באמת לזיוף של ייפוי כוח.

הם טוענים, ואתם כנראה מסכימים לזה, כנראה הסכמתם לזה בבוקר, שיש שני סוגי עיצומים. יש עיצום על עבירה שהעבירה הזו נעשתה במזיד ואז הסכום הוא 5,000 שקלים וזה בסדר. אבל יש עבירות או עיצומים על סעיפים שהם סעיפים טכניים ושם הסכום הוא לא 5,000 שקלים אלא 400 שקלים.

נכון. זה מופיע.

אני רוצה להבין. פסקה (3) לגמרי יורדת והופכת להיות (ח) בהמשך.

נכון.

את פסקה (3) מורידים.

כן.

מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי כמפורט להלן, לפי הוראות סימן זה, בגובה 1 אחוז מהפרש מסי היבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים.

סוכן מכס שהגיש הצהרת יבוא הכוללת פרט לא נרכן, או שלא צירף להצהרת היבוא שהגיש, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62.

סוכן מכס שהגיש הצהרת יצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת היצוא שהגיש, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103.

ביצוא לא היה חסר.

לא יכול להיות חסר ביצוא.

הסעיף כאן לא רלוונטי. דיברנו על זה בבוקר. הוא לא צריך להיות כאן.

למה זה לא יכול להיות בהצהרת יצוא?

כי אין מסים ביצוא. אין בכלל מסים.

הסעיף מתייחס גם ליבוא וגם ליצוא. ביבוא יכול להיות חסר.

אני שואל לגבי היצוא.

כן, אבל הסעיף, המדרגה הזאת מתייחסת גם להצהרת יבוא וגם להצהרת יצוא. ביבוא יכול להיות חסר ולכן כדי ליצור כמה שפחות מדרגות, אין צורך.

את היצוא תורידו.

אבל לא פחות מה-500.

כן. 500 היא מדרגה של 500.

גם אם אין לך גירעון ביצוא, יש לך את הרף של ה-500.

ממש שלא.

ביצוא יכולים למסור לנו מסמכים לא נכונים שהם יכולים להשתמש בהם. יכולים להגיש מסמכים פיקטיביים כדי להלבין הון, כדי להבריח כסף לחוץ לארץ.

או לעשות עסקאות סיבוביות.

או לעשות עסקאות סיבוביות.

אין בעיה, אבל תגדירו את זה נכון.

כרגע על כל טעות בחשבון – 5,000 שקלים.

אני לא מבין למה המכס לוקח על עצמו לדאוג להלבנת הון. תפשטו את הדברים. אתם מדברים על יצוא, אתם מדברים על מקרים מוגדרים ולא על חסר. אתם מדברים על כך שהוא הגיש מסמכים לא נכונים וכולי. זה צריך להיות שונה. הם לא יכולים לעשות את היצוא ואת היבוא אותו הדבר. אני מבקש לשנות את הניסוח.

אתם רוצים שיהיה ברור שהמדרגה היא 500.

כן.

ליצוא.

ולכתוב מה הבעיה ביצוא בניגוד ליבוא. מה שאתם אומרים כאן, שיהיה כתוב.

בסדר.

לא נוצר הפרש מסי יבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 500 שקלים חדשים.

מי שהפר הוראה מהוראות כאמור בסעיף קטן (ג)(1), ההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי יבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת יבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 150 שקלים חודשים בגין כל הצהרת יבוא:

סוכן המכס הגיש הצהרת יבוא הכוללת פרט לא נכון אחד לפחות מבין הפרטים הבאים:

מספר יבואן.

סוג מטבע.

מקור הטובין.

מספר שטר המטען.

סיווג הטובין.

סוכן המכס לא צירף אחד או יותר מהמסמכים הבאים במקרים בהם צריך היה לצרפם והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת היבוא:

חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי.

חשבון הובלה.

מסמך העדפה.

חשבון מכר.

מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים:

אתם מסכימים לזה?

לא. פרצנו במרוץ קדימה. אני רוצה לומר משהו כללי. ראשית, נושא העיצומים הכספיים על סוכני המכס, זה בנפשנו. זה הנושא הכי חשוב מבחינתנו בכל הצעת החוק הזאת. הגענו להבנות שמצאו את ביטויין באיזשהו מסמך שהוחלף בין הצדדים כבר לפני כמה שבועות. כרגע, לפי הבנתנו, ישבנו על זה גם הבוקר פעם נוספת, מ-9:00 בבוקר עד עכשיו, יש אי התאמה בין המסמך אותו סיכמנו ובו נכללו כל ההסכמות על העיצומים הכספיים, תכף נפרט את ההסכמות באופן כללי, ויש פער משמעותי בין מה שסוכם ומצא את ביטויו בכתב לבין מה שנמצא היום בחוק שכרגע מונח על השולחן, בנושא העיצומים הכספיים. אני מדבר רק על העיצומים הכספיים.

אנחנו סיכמנו, והדברים כתובים, להפריד בין שני סוגים של עבירות – עבירות קלות, כמו שאדוני אמר, עבירות טכניות, לגביהן נקבע שלגבי העבירות הטכניות האלה שלא נגרם בהן חסר, מדובר על עיצום כספי קבוע של 150 שקלים. יש לגבי העבירות הקלות הטכניות שקורות כל הזמן, אין מנוס מהן, יש גרייס של אחוז אחד מכמות הרשמונים שכל אחד מסוכני המכס מגיש. זה נושא אחד והוא סוכם בכתב.

נושא שני הוא עבירות חמורות יותר בהן גם נגרם חסר. אגב, אחד התנאים בהם נגרם חסר לגבי העבירות החמורות האלה, נקבע שלגביהן, ראשית, אין גרייס, ושנית, העיצום הכספי עליהן הוא גבוה יותר. הוא מינימום 500 שקלים. הוא אחוז אחד מהחסר, אם נגרם ואם לא נגרם אין עיצום כספי והמקסימום הוא 500 שקלים. זה פרק ב'.

יש פרק ג' שאלה העבירות הפליליות החמורות. הזיופים וההונאות. זה בכלל לא בעיצומים. זה בבית משפט במישור הפלילי.

כל הדברים האלה מצאו את ביטויים במסמך.

הבנתי. אתה אומר את זה פעם שלישית. אין 25,000 שקלים בעיצומים.

לגמרי אין ולא היה. אין חיה כזאת. אני אומר שאין התאמה. אנחנו כרגע נבוכים.

מי משיב על המסמך?

יש התאמה מלאה, אדוני. לא בזווית המשפטית אבל יש התאמה מלאה. עברנו עליה בבוקר.

אתה ראית שאין התאמה. הבוקר ראית שאין התאמה.

היו לכם שתי הערות נכונות שקיבלנו והסכמנו לתקן.

אז תתקנו. בוא נראה את זה כתוב.

אמרתם את דבריכם והכל ברור. עכשיו הם יאמרו את דבריהם ונראה מה עושים עם זה.

משרד המשפטים. ההסכמות קיימות. פשוט יש הבדל מה מכניסים בחקיקה הראשית ומה מכניסים במדיניות האכיפה. בתוך החקיקה הראשית נכנסים כל הפחתות הסכומים שסוכמו. כלומר, כמו שהצבעת, ההפרות הנמוכות - 150 שקלים להפרה וזה אמור להיכתב בחקיקה הראשית כי עם זה אנחנו לא משחקים. ההפרות החמורות יותר, כתבנו את הסכום.

לגבי זה שיהיה גרייס של אחוז ועל מה בדיוק הוא יחול, אלה דברים שנכנסים במדיניות האכיפה. כלומר, רשות המסים תפרסם מדיניות אכיפה שהיא מוסכמת - היא פשוט לא מופיעה כרגע מול היושב ראש כי אנחנו מדברים כרגע על החקיקה – בה יהיה כתוב שאחוז אחד, והוא לא הגיש את המסמכים האלה והאלה, לא יהיה במקרה הזה.

הוא טוען שאין 25,000 שקלים בחוק. זה הולך לפלילי.

לא. ה-25,000 שקלים, גלשנו למצהרים. הם פשוט החזירו אותנו חזרה לסוכני המכס.

בסדר. תמשיכו. על הנושא של העיצומים ארצה, לפני שאנחנו מצביעים, שנגיע להסכמות מדויקות כי אני רואה שאין מחלוקת אלא צריך לדעת מה מכניסים ומה לא. הבנתי.

מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין:

סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בינלאומי או חברת הספנות – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1).

משלח בינלאומי זה משהו שהוסף לאחרונה.

אין הסכמה לגבי משלח בינלאומי. למה עוד פעם הכנסתם את זה? הרי לא הסכמנו להכניס משלח בינלאומי. אמרנו שמורידים.

אם הוא לא הגיש מצהר, כן. אם הייתה לו טעות במצהר, אז לא. זה היה הסיכום.

אנחנו במצהר לתת מצהר.

בתת מצהר, אני צריך שאתה תגיש את התת מצהר. אין כאן שאלה בכלל. אי הגשה של התת מצהר, על זה יש עיצום כספי. על התיקון של התת מצהר, שם אנחנו לא מטילים שום עיצום כספי וזה מה שסגרנו. אני חייב את זה.

יש דברים שהיום מקובלים באירופה המכובדת ואתה יודע את זה. יש אמנות. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. באמנות האלה שקיימות באירופה - - -

אתה לא תגיש מצהר?

מצהר לסוכן אנייה או לחברת מטוסים. לא למשלח בינלאומי.

ידידי, אנחנו לא אירופה, עם כל הכבוד. אנחנו מדינה עם אתגרים ביטחוניים מאוד משמעותיים ומעבר לעיצום כספי כזה או אחר. מה שקשור לתת מצהר, חד משמעית אנחנו חייבים את זה. אם משלח בינלאומי לא יגיש את התת מצהר, יהיה עיצום כספי. אין כאן שאלה. הנקודה שאתה אומר שיש תיקון כזה ותיקון אחר, אתה צודק. אנחנו לא מתכוונים לחייב אותך על תיקונים והורדנו את זה מהעיצום הכספי.

סיכמנו שתהיה הבחנה בין מצהר לתת מצהר.

אנחנו מדברים על תת מצהר.

מצהר מעולם לא היה באחריותי.

אני לא מדבר על מצהר. המצהר הוא על סוכן המכס. תת מצהר הוא על המשלח הבינלאומי.

אדוני מנהל המכס, אפשר להמשיך הלאה? במקור זה לא היה משלח בינלאומי ואנחנו נחזור לדיון של משלח בינלאומי בכלל. לא שמתם את זה במקור. הכנסת לא הצביעה על משלח בינלאומי אבל אתם רוצים עכשיו להוסיף את זה. אנחנו נדבר על כל הסוגיה. זה לא נמצא במקור.

אגב, סוכן כן מופיע.

נכון.

חברת תעופה מובילה – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(2).

סוכן מכס של יבואן – בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3).

בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 68(א).

בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות סעיף 68(ב).

בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור א' בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע בטור ב' לצדה.

סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד לסעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 400 שקלים חדשים.

לגבי (ג), סוכן מכס של יבואן. שוב אני חוזר. זה יחזיר אותנו למעברי הגבול. 25,000 שקלים. על מה אנחנו מדברים?

סעיף 223(ה)(1)(ג).

יש לך שם עיצום של 25,000 שקלים על סוכן מכס של יבואן.

אנחנו מדברים שוב על מעברי הגבול בירדן. 25,000 שקלים. מה אנחנו מעבירים שם?

אפשר להעמיד את זה על 5,000 שקלים.

על מה? מה הוא אשם?

שהוא לא מגיש את המצהר?

מה הוא אשם?

זה לא הוא מגיש את המצהר. זה הסוכן.

אין סוכן. אין משלח במעברי הגבול.

אתם בכוונה עושים את הוויכוחים האלה אחרי שסיכמנו שנדבר על זה בסוף? אם אתם עושים את זה בכוונה, זה בסדר.

למה הוספתם את פסקה (ז)?

אלה ההסכמות עם סוכני המכס על העיצום הכספי.

אתם מסכימים לזה?

כן.

רק על אימות החתימה ואחר כך ייכנס אותו סעיף שקראנו קודם.

אדוני, עד עכשיו דיברנו על עיצומים. עכשיו מגיע פרק ארוך מאוד שמדבר על הליך הטלת העיצומים.

שהוא גנרי.

כן. גנרי.

223ג. הודעה על כוונת חיוב

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה.

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו.

זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי הוראות סעיף 223ד.

הסמכות להוסיף על סכום עיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 223ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

223ד. זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג רשאי לטעון טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

223ה. החלטת המנהל ודרישת התשלום

המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 223ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 223ז.

החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום) שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו.

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 223ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

223ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור. לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלב הורשע.

223ז. סכומים מופחתים

המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

לגבי הסכומים המופחתים. נקבעה כאן הוראה שאנחנו לא מסכימים לה והיא גם לא נראית לנו נכונה.

העיצום הכספי הוא נושא שתלוי בשיקול דעתו של המנהל. אין שום הגיון לבוא ולומר שהמנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהעיצומים שקבועים בחוק. זה נכון שהוא לא יכול להטיל עיצומים בסכומים גבוהים יותר, אבל בהחלט נתון לו שיקול הדעת שבנסיבות ראויות הוא יכול להפחית את הסכום. זה סכום מקסימלי. אין שום סיבה למנוע מהמנהל את שיקול הדעת להפחית אותם.

מנגנון העיצומים הכספיים עובד בצורה כזאת שהחוק קובע סכום פיקס שככלל המנהל צריך להטיל אותו. כל הנסיבות וכל השיקולים צריכים להופיע בתקנות וזה מה שאומר סעיף (ב) וזה נועד כדי להבטיח שזה יפעל כלפי כולם בצורה שוויונית. כלומר, כל הפחתה שיש בעיצום הכספי, תהיה בתקנות מסודרות ותוחלנה על כולם באחוזים שווים ובצורה ברורה ושקופה.

שר האוצר רשאי להוציא צו, נכון להיום, שמעלה מסים באישור ועדת הכספים. שר האוצר רשאי להוציא צו שמפחית בלי אישור של אף אחד. הם צודקים בטענה הזאת. אתם רואים ראייה כוללת והכול בסדר, אבל אם הוא רוצה להעלות, גם צריך אישור, אבל אם הוא רוצה להפחית, מה הבעיה? במי הוא פוגע?

התפיסה שלנו היא שמנגנון העיצומים הכספיים צריך להיות מופעל כלפי כולם בצורה שווה. אנחנו דואגים למצב שבו רגולטור יפחית לאחד במאה אחוזים ולשני בעשרה אחוזים ולכן זה צריך להיות בתקנות בצורה מסודרת.

בסדר. אני סומך על שר האוצר שלא יעשה דבר כזה ולכן אני מוריד את הסעיף הזה. את ההפחתה. ההפחתה לא צריכה להיות ברגולציה כזאת דורסנית. למה? הוא מפחית. הוא מבקש להפחית. אין שר אוצר שאני מכיר שיבוא ויעשה דבר של אפליה. הרי אתם תעמדו על המשמר ותגידו לשר האוצר.

זה מה שהסעיף אומר.

בסדר, אבל במקרים הרגילים אין דבר כזה. הוא רוצה להפחית.

אבל אדוני, אם לא יהיה כתוב כלום, לא תהיה הפחתה.

אני מוריד את זה.

המשמעות של ההורדה של זה היא שלא תהיה הפחתה.

תהיה הפחתה.

סעיף (ב) אומר שתהיה הפחתה. אז לא צריך להוריד כלום.

להוריד את הרגולציה. שר האוצר רשאי להפחית. הוא לא רשאי להעלות.

זה מה שהסעיף אומר.

תקראי את סעיף (ב).

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.

יהיה כתוב שר האוצר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים וכולי. לא בהסכמת שר המשפטים.

הסכמת שר המשפטים בדרך כלל נדרשת.

הבנתי. אני לא מקבל את זה. ועדת הכספים בהרכבה הנוכחי, פה אחד מתנגדת לזה.

הסכמת שר המשפטים נדרשת כדי שזה יהיה באופן שוויוני.

אם אתם רוצים, אפשר ששר האוצר ידווח לשר המשפטים.

אכיפה מינהלית נעשית עכשיו באופן רוחבי בכל מיני חקיקות.

נכון. אני עשיתי את זה.

"המומחיות" להטלת עיצומים נמצאת במשרד המשפטים. כדי שההפחתות יהיו לפי הנדרש ולפי הכללים המתאימים, הגורם שיודע זה שר המשפטים.

שר האוצר ידווח לשר המשפטים ושר המשפטים יוכל להגיד לו שאסור לו לעשות את זה בגלל א', ב', ג' ואז שר האוצר לא יעשה את זה. אבל במקרים הרגילים הוא עושה את זה כרגיל. למה אתם מתערבים בזה?

לא משנה. הוויכוח מיותר. אתם יכולים להגיש הסתייגות.

אי אפשר את הרגולציה הזאת. אנחנו עושים כאן חוק שמעמיד את סוכני המכס בפני חוק מודרני, רציני, הם יודעים בדיוק את אשר לפניהם ואתם לא צריכים להתערב בכל דבר, עם כל הכבוד. בא שר האוצר, אחרי שאומר לו מנהל המכס - - -

אנחנו לא מתערבים ברגולציה.

אני הבנתי. בא שר האוצר אחרי שאומר לו מנהל המכס שהוא איש המקצוע בעניין הזה, הוא אומר לו שהוא רשאי כאן להוריד את העיצומים, להפחית אותם, והוא מונה לו את הסיבות ושר האוצר מפחית ומדווח למשרד המשפטים.

משרד המשפטים לא מתערב.

אין ויכוח יותר.

אני רוצה להעיר שב-223ו יש הפרה נמשכת והפרה חוזרת. אני רואה את זה היום פעם ראשונה. אני מתנצל. עשינו עבירה ועוד עבירה. דיברנו על כך שיש לנו כמעט שלושה וחצי מיליון רשמונים. סביר להניח שסוכן מכס יהיו לו יותר ממאה טעויות. כתוב כאן בהפרה חוזרת, יכפילו, ישלשו. אני לא מבין מהיכן זה בא.

אם עכשיו עשית איזושהי הפרה על כמה רשמונים, זאת עדיין לא תהיה הפרה חוזרת. הפרה חוזרת בהגדרה שלה היא רק אם סיימת הליך מינהלי מלא והבהירו לך מה אתה צריך לעשות מבחינת החקיקה ובחרת לעשות זאת שוב.

כמות העבירות הטכניות שאנחנו מבצעים בהסכמה כרגע יכולה להגיע בין מאות לאלפים בשנה. מתי זה יהיה חוזר? תסבירו לי.

אם יש עבירות טכניות, אפשר להחריג אותן.

תחריגו.

זה בנוהל, במדיניות אכיפה. הסברנו את זה.

זה לא כתוב בנוהל. אתה רוצה, תכניס את זה. אין לי בעיה.

אם יש הסכמה, האם אפשר לנסח את זה באופן כזה שעבירה חוזרת לא חלה על עבירות טכניות בה אתם יכולים להיות מאות או אלפי פעמים. מדובר על עבירה כאשר על העבירה הזאת, כפי שאת אמרת, רואים שהסוכן חוזר עליה שוב וזאת עבירה משמעותית. לא מדובר בעבירות שהן מעשים שבשגרה. תנסחו את זה.

223ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי

העיצום הכספי יהיה לפי סכומי המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום ולגבי מפר שלא טען טענותיו לפני המנהל כאמור בסעיף 223ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב. הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 223טז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומי המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 223ב ובתוספת, יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

223ט. המועד לתשלום עיצום כספי

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 223ה.

223י. הפרשי הצמדה וריבית

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

על אף האמור בסעיף 231א, הוראות סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

223יא. גבייה

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

התראה מינהלית

223יב. התראה מינהלית

היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כאמור בסעיף 223ב, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן ב', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה. בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 223יד, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 223יג.

223יג. ביטול התראה מינהלית

נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 223יב, רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מהטעמים האלה:

המפר לא ביצע את ההפרה.

המעשה שבצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה. החלטת המנהל תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

223יד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 223ו.

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 223ו(ב) והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 223ג בשל ההפרה החוזרת.

להבהיר שכל זה לא חל על העבירות הטכניות.

כן. ביקשתם להחריג ואנחנו נסדר את זה.

כן. לסדר את ההחרגה הזאת.

סימן ד': שונות

223טו. עיצום כספי בשל הפרה לפי פקודה זו ולפי חוק אחר

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

223טו. ערעור

על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום. ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה למחפר הודעה על ההחלטה.

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

223יז. פרסום על עיצום כספי

הטיל המנהל עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

כותבים את השם שלי?

תכף נגיע לזה.

זה סתם לשון הרע.

תאגיד.

תאגיד זה לא לשון הרע?

גם לשון הרע. לשם מה צריך לכתוב את זה? אפשר בלי הפרטים, בלי השם. תכף נדבר על זה. אגב, גם היום זה כך?

לא. אין עיצומים, אבל אם יש כופר היום, זה כן מפורסם.

דבר הטלת העיצום הכספי.

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה.

סכום העיצום הכספי שהוטל.

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה.

פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין.

שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.

משרד המשפטים צריך להתנגד לזה.

אני רוצה להסביר את ענין הפרסום כי הוא חוזר על עצמו. קודם כל, הסעיף שאדוני רואה כרגע מופיע כבר ב-70 דברי חקיקה שאושרו למשל בוועדת הכלכלה ובוועדות אחרות. אנחנו החלטנו שמפרסמים את שמו של המפר, של תאגיד ולא של אדם פרטי, מתוך הנחה שהשקיפות חשובה. היא חשובה גם כלפי אנשים פרטיים אבל לאנשים פרטיים יש את הזכות לפרטיות. החלטנו שהשמות שלהם יתפרסמו רק אם הדבר דרוש להזהרת הציבור, שזה אפשר לראות בסעיף (ג).

בהקשר הזה אני רוצה להזכיר גם את פסק הדין של בית המשפט העליון שם הוחלט שגם אם אלה אנשים פרטיים וגם אם אלה הכנסות וגם אם זה בחוסר, שזה הסדר קצת יותר פוגעני, עדיין זכות הציבור לדעת גוברת על הזכות לפרטיות בהקשר הזה.

איזה מקרה הכי קל שבו יהיה אפשר לפרסם את שמו. מה הוא עשה?

של יחיד?

יחיד או תאגיד. מה הם עשו?

אם זה תאגיד, מפרסמים כל הפרה.

לא מפרסמים עד שאני לא מצביע על זה.

לפי הנוסח.

אני שואל על איזה מקרה, במקרה הכי קל, לא הכי קשה, שאז מפרסמים את השם. מה המקרה? תאגיד או יחיד.

אני רק אומר שתאגיד, גם אם הוא עשה הפרה מאוד מאוד קלה, מפרסמים אבל המטרה של הפרסום היא לא להשמיץ אותו.

לא זה שאלתי. על איזו עבירה קלה מדובר? מה הוא עשה? המקרה הכי קל.

גם במקרה של ה-150 שקלים.

לדוגמה, הוא לא צירף הצהרה.

לפי דעתך צריך לפרסם את שם התאגיד?

כן. שוב, המטרה היא לא להשמיץ אותו.

לא למדתי משפטים אבל מה שלמדתי מכם במשך עשרות שנים זה שלכל דבר יש את המינון. השאלה אם אנחנו לא גולשים כאן לדברים שהם אבסורדיים לחלוטין, פגיעה בחופש הפרט או סתם פגיעה כאשר מדובר על דברים שהם לא משמעותיים. לא אמרתי שאני יודע יותר ממך. את יודעת יותר ממני. אני רק שואל. הרי ברגע שמפרסמים את שמו של התאגיד, אני כבר לא מדבר על יחיד, שהיחיד מגיע אחר כך לבית הכנסת ואומרים שראינו אותך, אתה עשית עבירות. אתם מדברים על מקרה בו הוא מקבל עיצום של 150 שקלים כי הוא לא צירף מסמך בטעות, ועל זה צריך לפרסם את השם שלו?

אנחנו מדברים על שלושה וחצי מיליון פעילויות בשנה. כבודו, החברה שלי באופן אישי, יש לי מאה אל, פעילויות של רשמונים בשנה. להגיע ל-500 פעילויות של 150 שקלים, לא בעיה להגיע לשם ועל טעות סופר, הקלדנית, אחת העובדות אצלי תקיש שבע במקום 8, אני שם. על מה אנחנו מדברים? השם שלי, של החברה שלי, יופיע היום אצל כל היבואנים במדינת ישראל שעברתי עבירה ב-150 שקלים.

אתם דיברתם על כך?

ודאי, והייתה גם הבנה. הממשלה כמובן, ונציגי הממשלה, רשות המסים מבינים שאנחנו צודקים אלא שהם צריכים לכבד החלטת ממשלה. גם אדון אבי ארדיטי, ואני לא רוצה להביך אותו, מבין שזה לא נכון.

לא. אנחנו לא מבינים. יש החלטת ממשלה אדוני.

אני דיברתי עם אבי ואל תגיד לי מה אני דיברתי אתו.

מבחינתי זה לא משנה. אני לא מקבל את הדבר הזה. אני לא מסכים שיופיע לא שם של תאגיד ולא שם של יחיד על עבירות שאין בהן דבר וחצי דבר. עבירות קלות. אנחנו לא מדינת סדום. למה לפרסם את השם שלו? למה? שהוא עשה עבירות קלות? אפילו בינוניות. אני לא מסכים לזה.

אני רוצה לתת דוגמה, אפילו עבירה יחסית בקטגוריה חמורה יותר. מסמך העדפה הוא לא קביל. צריך להבין שאנחנו חיים בעולם תחרותי של תאגידים. אגב, כולם תאגידים. אין כמעט אנשים פרטיים. כולם תאגידים. היעלה על הדרך שסוכן מכס שמטפל במאות אלפי רשמונים בשנה, מדי פעם הוא טועה ומספר העדפה הוא לא תקין ואז יפורסם שמו באתר רשות המסים?

חשוב לי לציין, אפילו לפרוטוקול, שלדעת משרד המשפטים המטרה של הפרסום היא לא ליצור שיימינג אלא להפך, ליצור שקיפות מוגברת בציבור. אם לאדוני זה מאוד מפריע - - -

זה מפריע להגיון. זה מפריע להתנהלות המוסרית שלש המדינה. עם כל הכבוד, זה נראה כאילו הולכים לאכול חיים אנשים שמתפרנסים מזה שהם סוכני מכס ומפרסמים את השם שלהם על עבירות ללא סיבה.

אפשר למחוק את סעיף קטן (6) שזה שמו של המפר, אם המפר הוא תאגיד, ואת סעיף קטן (ג) של פרסום לגבי יחיד.

זאת אומרת, יורידו את הפרסום של השם ורק תפורסם העבירה.

והעיצום שניתן בגינה.

בלי השם.

בלי השם.

לכתוב שזה ללא שם. לא להשאיר את זה ריק.

גם סעיף (5) רלוונטי.

סעיף (5) ו-(6).

פסקה (6), שמו של המפר ירד. פסקה (ג), שמו של המפר שהוא אדם פרטי, ירד. ב-(5) יש פרטים אודות המפר. איזה פרטים?

דובר בסוכן מכס שהוא אדם יחיד וגם פרטי. בלי לציין שם. לא פרטים מזהים. למזל אם זה סוכן מכס, אם זה יבואן.

מה את מפרסמת עליו?

כלום. רק לומר סוכן מכס.

התפקיד שלו?

כן.

לכתוב ללא שם.

ללא פרטי זיהוי.

ללא פרטי זיהוי. בסדר.

הוגש ערעור לפי סעיף 223טז יפרסם המנהל, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

את פסקה (ג) מחקנו.

על האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

זה לא רלוונטי.

אם אין פרטי זיהוי, זה לא רלוונטי.

הכי חשוב, ללא פרטי זיהוי.

שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

אם אתם משאירים את הסעיף הזה, זה באישור ועדת הכספים. תחליטו אם אתם משאירים אותו. זה דבר עקרוני.

אלה דרכי פרסום.

עד עכשיו הפרסום הוא באתר האינטרנט. פסקה (ו) אומרת שיש עוד דרכים ששר האוצר יקבע אותן.

אם יש דרכים נוספות, זה באישור ועדת הכספים. החוק הזה לא יעבור בלי משהו של אישור ועדת הכספים. תבחרו עכשיו.

הם מציעים להוריד את הסעיף הזה.

תורידו. אנחנו נחפש איפה לשים את אישור ועדת הכספים.

זה יהיה באישור ועדת הכספים.

223יח שמירת אחריות פלילית

תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו המנויות בסעיף 223ב, המהווה עבירה.

שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר ישלם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו".

55. ביטול סעיף 226

סעיף 226 לפקודה – בטל.

יש לי שאלה לגבי 223יח. תשלום עיצום כספי אמור להיות תחליף לאחריות פלילית. הסעיף הזה לא כל כך ברור לי. אם זאת לא גם אחריות פלילית, מה מהות העיצום הכספי? העיצום הכספי אמור להיות תחליף.

נכון. שאלה נכונה.

עיצום כספי הוטל, שולם ובזה נגמר העניין. אין אחריות פלילית. הסעיף הזה לא ברור לי.

הסעיף הזה נועד לתת הגנה ולהגיד שאם הוטל עיצום כספי, לא יעמידו אותך לדין פלילי. יש דברים שהם טכניים לצורך העניין אבל זה יכול להתנגש למשל עם זיוף בעבירות פליליות. הכוונה היא להגיד שאם יש עיצום כספי, אין על זה גם. זאת דווקא הגנה.

אני חושב שזה מיותר. אני אז עשיתי את החוק. ברגע שיש חשש שכתוצאה ממה שקורה בעבירה המינהלית או כשעושים את העיצום, אם הוא יחשוש שיכולה להיות אחר כך עבירה פלילית על אותו נושא, כל החוק הזה מתבטל. כל מה שעשינו אז את החוק שבו אין אחריות פלילית מכיוון שהכול הופך להיות במסגרת הזאת של ההפרה המינהלית.

דווקא הסעיף הזה נועד להגיד שיש כל מיני עבירות - שאפילו אני לא מספיק מכירה – שיכולות חלילה פתאום להתנגש - - -

שזה לא קשור להחלטה על העיצום שמטילים עליו? לא קשור? זאת אותה עבירה או עבירה אחרת?

על אותה התנהגות יכולה להיות גם הפרה מינהלית וגם עבירה פלילית.

יש בחוק של הפרה מינהלית שקבענו.

נכון, אבל עדיין אחר כך יכולים לבוא לאותו אחד - - -

אתם מעקרים את הנושא של המוטבים בהפרה מינהלית.

הסעיף הזה בא להגן על מפירים שכרגע אמרנו שזה לא מספיק חמור. למשל, ניקח דוגמה. אדם הגיש רשומון עם פרט לא נכון. החלטנו עכשיו שזאת הפרה מינהלית. אחר כך יכול להגיע תובע ולומר שגם קיימת עבירה בחוק העונשין. במקרה הזה יחול הסעיף והוא אומר שאם כבר הוטל עיצום כספי, אתה לא יכול להעמיד את האדם הזה לדין פלילי. זה בא להגן על מפירים שכבר התחילו אתם הליכים מינהליים.

מי הוטל עליו עיצום כספי ומשלם, בזה זה נגמר?

אלא אם כן התגלו עובדות חדשות של מרמה או משהו.

בסדר. הבנתי.

אז מתקנים?

לא. זה לטובה.

מה שמפריע לי זה שכתוב שהאחריות הפלילית מתייחסת לאותם סעיפים ספציפיים של סעיף 223ב. הם במפורש מפנים לכך שהאחריות הפלילית תהיה לגבי הפרת ההוראות האלה שעליהן בדיוק יש את העיצום הכספי.

תראה את פסקה (ב).

אתה צריך לראות את זה ביחד.

אני לא יודע למה זה (א) ו-(ב). זה צריך להיות אותו סעיף. גם אני חשבתי כמוך.

לא משנה אם כותבים הפרות מינהליות - - -

החוק גם קובע את זה שם.

על אף האמור. על אף האמור ב-(א).

לא. זה לא על אף האמור.

זה בסדר. נמשיך.

56. הוספת פרק ארבע עשר א'

אחרי סעיף 230 לפקודה יבוא:

דיווח אלקטרוני

230א. הגדרות

בפרק זה –

"דיווח אלקטרוני" – הגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת וניתן לשמירה אלקטרונית להפקה כפלט.

"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית.

אנחנו נגד הדיווחים האלקטרוניים.

230ב. חובת דיווח אלקטרוני

הצהרת יבוא, הצהרת יצוא, מצהר וכתב הרשאה חתום יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני החתום בידי המגיש בחתימה אלקטרונית מאושרת (בפרק זה – מסר אלקטרוני מאושר),י בהתאם להוראות לפי פרק זה.

המנהל רשאי לקבוע בכללים מסמכים נוספים על המסמכים המנויים בסעיף קטן (א), אשר יוגשו לרשות המכס באמצעות מסר אלקטרוני כאמור באותו סעיף קטן.

230ג. שמירת מסמך שהוגש כמסר אלקטרוני

מי שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך, לרבות כל מסמך שצורף לו, בדרך שיקבע המנהל בכללים.

מי שחייב בהגשת מסמך באמצעות מסר אלקטרוני, ישמור את המסמך זה היבואן. זה לא סוכן המכס.

בעל הטובין.

אז תכתבו בעל טובין.

בפועל מי שמגיש את המסמך זה סוכן המכס.

תבהירו את זה.

תכתבו את זה.

230ד. המצאת מסר אלקטרוני בידי רשות המכס

הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שהמנהל או עובד רשות מכס שהמנהל הסמיכו לכך רשאים להמציא לפי פקודה זו לנמען, יכול שייערכו כמסר אלקטרוני ויומצאו לנמען בדרך שיקבע המנהל בכללים.

230ה. חזקת מסירה

מסר אלקטרוני כאמור בסעיף 230ד, שנשלח לנמען באמצעות מערכת ממוכנת של רשות המכס, חזקה כי הומצא לנמען בתום שלושה ימי עסקים ממועד שליחתו, ובלבד שמתקיימים שני אלה:

בכל כניסה של הנמען למערכת שאליה נשלח המסר (בסעיף זה – המערכת הקולטת), יוצג באופן בולט חיווי על כך שהתקבל מסר אלקטרוני חדש שלא נקרא בידי הנמען.

המערכת הקולטת מאפשרת לנמען להפיק רשומת תוכנה (log) המעידה על מועדי כניסתו למערכת.

חזקה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לסתירה בידי הנמען, בין השאר, על ידי המצאת רשומת תוכנה כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן שלפיה נמנע מהנמען להתחבר למערכת הקולטת בתקופה שלאחר תום התקופה כאמור בסעיף קטן (א) רישה בשל תקלה באותה מערכת.

230ו. כללים לעניין דיווח אלקטרוני

המנהל רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין –

התנאים והליכי האישור לשם חיבור למערכת הממוכנת של רשות המכס לצורך דיווח אלקטרוני לרשות המכס.

אופן הדיווח האלקטרוני.

דרישות מינימום למערכות חומרה ותוכנה המשמשות לצורך דיווח אלקטרוני.

מבנה הטפסים שיש להשתמש בהם לצורך דיווח אלקטרוני ומתכונתם.

230ז. מרשם תוכנות

לצורך אבטחת הדיווח האלקטרוני כאמור בפרק זה ינהל המנהל מרשם של תוכנות שמתקיימות לגביהן הדרישות שנקבעו לפי סעיף 230ו(3) (בסעיף זה – מרשם תוכנות). מרשם התוכנות יפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים.

לא יעשה אדם שימוש בתוכנה לצורך ביצוע הוראות לפי פקודה זו, אלא אם כן היא רשומה במרשם התוכנות.

230ח. תקלה במערכת חומרה או תוכנה

הייתה תקלה או השבתה במערכת חומרה או תוכנה המשמשת את רשות המכס לקליטה או לשליחה של מסר אלקטרוני לפי הוראות פקודה זו, רשאי המנהל לקבוע בכללים הוראות לעניין קליטה או שליחה שלא באמצעות מסר אלקטרוני, שיחולו בתנאים שיקבע ולתקופה שיקבע. הודעה על קביעת הוראות כאמור תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים".

57. תיקון סעיף 231

בסעיף 231 לפקודה, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירה לפי פסקאות (4) או (6) של סעיף 212(א) אלא אם כן נעברה בידי מי שאינו יבואן או יצואן כהגדרתם בסעיף 223א וכן אם נעברה בקשר למסמך כאמור בסעיפים 62(ג)(2) או 103(ג)(2), לפי העניין, שנדרש לפי פקודת היבוא והיצוא".

היה צריך סעיף שהם דיברו עליו קודם, שגם אני מצטרף לזה, אם אני לא רוצה את זה באמצעים אלקטרוניים אלא אני בא בעצמי פיזית.

לא. אי אפשר. אתה לא יכול.

אין מציאות כזאת?

אין מציאות כזאת.

מה שהצעת לגבי הגעה פיזית, זה לא אפשרי?

זה משהו אחר.

תגיד לי מה ההבדל.

שם זאת הזדהות.

הוא דיבר על ייפוי כוח. זה בסדר, זה מתיישב עם החוק מכיוון שאם יש לי יבואן שאין לו כרטיס חכם והוא מגיע לסוכן המכס וחותם בפניו, סוכן המכס בעצם סורק את המסמך הזה ומשדר אותו למערכת של המכס. גם זה מבחינתנו מסר אלקטרוני כך שאין בעיה. הבעיה שהם הציגו, בסך הכול היא כלולה בחוק.

הבנתי. אם אין לו כרטיס חכם, הוא יכול לבוא בעצמו.

אבל בכל מקרה הוא צריך לשדר לנו.

אבל הוא יכול לבוא בעצמו כדי להזדהות, אם אין לו כרטיס.

כן.

זה כתוב.

כן.

58 תיקון סעיף 231א

בסעיף 231א לפקודה, במקום "108(ב), 135 ו-142) יבוא "108, 135 ו-141".

59. הוספת סעיף 231א

אחרי סעיף 231א1 לפקודה יבוא:

"231א2 חובת סודיות

לא יגלה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, אלא בהתקיים אחד מאלה:

שר האוצר התיר לגלותה.

למה? מה למשל?

למשל יש חקירה של משטרה לצורך העניין והמשטרה רוצה איזשהו מידע שנמצא בידי רשות המסים. אנחנו לא נותנים את כל המאגר המחשובי שלנו למשטרה. הם צריכים לבקש איזשהו היתר. גם חלק גדול מההיתרים, המנהל היום, זאת סמכות שהואצלה למנהל.

למה זה לא המנהל?

הסמכות הזאת הואצלה למנהל ביולי 2005. היום המנהל קובע מתי הוא נותן היתר ובאילו נסיבות.

למה הכנסתם את שר האוצר?

זה הסעיף המקורי שקיים בסעיף 142 לחוק מע"מ, סעיף 19ב לחוק מס קניה והיה במקור 231א שהיה סעיף החלה שהחליף את הוראות סעיף 142.

למה לא המנהל?

משום שהיום הסמכות הזאת מוענקת לשר האוצר בכל דיני המס. זאת סמכות שהואצלה בפועל למנהל אבל בכל דיני המס היום זה שר האוצר.

אדוני, זה בא לשמור על הסעיף בנוסח הקודם שלו שגם הוא נתן לשר האוצר. הרחבנו אפשרויות נוספות לרשויות מוסמכות להתחבר למערכות של המכס כדי לבצע את הפיקוח.

אני לא מבין למה שר האוצר. יכול להיראות כאן כאילו אני נגד שר האוצר, אני לא נגד שר האוצר אבל למה להכניס אותו לדילמה הזאת? למה לא המנהל?

זאת אחידות של כל דיני המס.

זה קיים היום בכל דיני המס.

אנחנו עושים חוק חדש. שמה שהיה פעם, עולם חדש יש לנו. אני חושב שזה המנהל. תמשיכי.

המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לצורך ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר יבוא או יצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש. בפסקה זו, "רשות מוסמכת" – כהגדרתה בסעיף 2ב(א) לפקודת היבוא והיצוא.

נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו בחוק תיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

למה הוא לא מכסה את המקרה של חקירת משטרה?

זה הליך משפטי לפי חוק מס.

הדוגמה שניתנה היא לא לגבי הליך משפטי לפי חוק העונשין לצורך העניין.

זה המנהל. למה צריך לסבך את שר האוצר בחקירת משטרה?

המידע הוא כמפורט בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש.

לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו.

(א)(1) הפך למנהל. לא שר אוצר.

למה לסבך את שר האוצר שהוא איש פוליטי בנושא שכאן הולכים לגלות מידע שבעיקרו הדוגמה שהבאתם היא חקירת משטרה? אתם חושבים שזה דבר סביר? לא חשוב. אני החלטתי. תמשיכי. מדובר על חקירת משטרה ואתם מסבכים איש פוליטי. המנהל הוא איש מקצוע.

אם אפשר, לפני שאדוני מחליט, שנעשה התייעצות קצרה מהטעם הפשוט שלפעמים יש כאן גם מידע שגם אדוני דיבר על כך בדיון הקודם, בהיבטים של פרטיות.

בסדר. אתם יכולים עוד להתייעץ. אין לנו הרבה זמן. עוד לא החלטתי. אני מאפשר לכם להתייעץ. אני אחליט אחרי שאתם תתייעצו אותו דבר.

הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו.

גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו – מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים".

60. תיקון סעיף 231ד

בסעיף 231ד(ג)(2) לפקודה, במקום "אותו רשימון" יבוא "אותה הצהרת יבוא".

61. הוספת סעיף 232א

אחרי סעיף 232 לפקודה יבוא:

"232א. תיקון התוספת

שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים, לתקן את התוספת ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור ב' בתוספת, לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים".

62. תיקון סעיף 233

בסעיף 233 לפקודה, בכותרת השוליים, במקום "בתסקיר" יבוא "במצהר".

63. הוספת סעיף 238א

אחרי סעיף 238 לפקודה יבוא:

"238א. הקלות בהליכי יבוא לגורמים מאושרים

לצורך הקלה על תהליכי סחר החוץ, אבטחת שרשרת האספקה העולמית וחיזוק אמצעי הביטחון בתהליכים אלה, רשאי המנהל להעניק לגורמים שיאשר הקלות בהליכי יבוא לפי פקודה זו. המנהל יורה על סוגי ההקלות כאמור שיינתנו ועל התנאים שלפיהם יינתנו ההקלות".

64. תיקון סעיף 239א

בסעיף 239א לפקודה, במקום "רשמון" יבוא "הצהרה", ובמקום "שהותרו טובין" יבוא "שניתנה לגבי טובין שנכללו בהצהרה התרה".

65. תיקון סעיף 239ב

בסעיף 239ב לפקודה –

בסעיף קטן (א), במקום "רשמון תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה" יבוא "כל מסמך שמוציאה רשות המכס לפי הוראות פקודה זו" ובמקום "בהם, אינם טעונים", יבוא "בו, אינו טעון".

סעיף קטן (ב) – בטל.

למה זה בוטל?

אנחנו רוצים להגיד שכל מסמך שרשות המכס מוציאה לפי הוראות הפקודה, לא טעון חתימה אם התיאור של התפקיד מופיע שם במסמך. אז בעצם אנחנו לא רוצים עכשיו כל מיני החרגות של מסמכים כאלה. אנחנו לפחות לא מצאנו לנכון שיש החרגות כאלה. לכן אין צורך בסעיף קטן (ב).

מה זאת התוספת הזאת?

אלה עיצומים כספיים של מחסנים רשויים.

אתם מכירים את זה?

זה לא קשור אלינו. כמו שהבלדרים לא כאן, גם בעלי המחסנים הרשויים לא כאן.

הם היו בדיונים קודמים.

מחסנים בפיקוח המכס של טובין שמאוחסנים.

בסעיף (6), בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחסן והפיקוח עליו לאחר, בלא אישור המנהל, יקבל 25,000 שקלים?

כן.

למה?

אני אסביר את ההיגיון. כעיקרון, מחסן בפיקוח המכס, אלה טובין שנמצאים בפיקוח וטובין שלא שולמו עליהם מיסים. הסעיף הזה נועד כדי למנוע מצב שישימו איזשהו איש קש או שיעבירו את הבעלות למישהו עם עבר פלילי. אנחנו הרי מפקחים על בעל המחסן.

לפי דעתכם זה סביר הסכומים האלה? בעל מחסן שלא הגיש מסמך, 5,000 שקלים?

העברת בעלות, זה רישיון שלנו. אנחנו נותנים איזה סוג של רישיון.

אני רק רוצה לדעת האם לא הפרזנו קצת.

דווקא ההפך. הסעיף הזה הוא מאוד דרמטי.

היום אין עיצומים על בעלי המחסנים.

היום יש כופר. היום אתה יכול להעביר כופר.

אני בעל מחסן ולא ניהלתי רישומים בהתאם להוראות המנהל.

אין עיצום. אבל אם אנחנו חושדים שיש כאן עבירה פלילית שנעשתה, אנחנו יכולים להעמיד אותו לדין או כופר.

או לקחת את הרישיון.

אני שואל אותך על מקרה ספציפי. לי יש מחסן. אני בעל רישיון מחסן שלא ניהלתי רישומים בהתאם להוראות המנהל. מה אתה עושה לי?

כופר או שאני לוקח לך את הרישיון.

בסדר. תקריאי.

אפשר להציע הצעה למרות שזה לא המגרש שלניו?

כן. ביקשתי שתייעצו לי.

לפני שמטילים 40 אלף שקלים על בעל אמצעי שליטה שהעביר אמצעי שליטה בניגוד לראוי, צריך לאפשר לו הזדמנות להחזיר את המצב לקדמותו. פונים אליו ואומרים לו שיש לו בדיוק שבוע ימים, תחזיר את אמצעי השליטה בחזרה כי אם לא תעשה זאת, נטיל עליך עיצומים בגובה 40 אלף שקלים. יכול להיות שהוא יחזור בו.

אם יש סעיף שהוא מאוד חשוב לי, זה שלא ישימו לי אנשי קש. זה אחד הדברים הכי חשובים לנו. יבוא אליך בן אדם שהוא צדיק מל"ו הצדיקים, ישימו אותו בפרונט ודקה אחרי עבריין מוכר ישתלט לי על המחסן ואז יתחיל לסחור בטובין האלה. זה הדבר הכי דרמטי מבחינתנו.

בסדר. למה בעלי המחסנים לא באו? הם לא מכירים את זה?

הם מכירים.

לפני שהגענו לכאן, השתדלנו באמת להעביר את החקיקה הכי נקיה.

66. אחרי סעיף 241 לפקודה יבוא:

"תוספת

(סעיף 223ב))

ההוראה סכום העיצום הכספי בשקלים

בעל רישיון מחסן שלא ניהל רישומים בהתאם להוראות המנהל

בניגוד להוראות תקנה 23(א) לתקנות המכס, התשכ"ו-1965

(בתוספת זו – תקנות המכס) 5,000

בעל רישיון מחסן שלא הגיש למנהל דוח שנתי על המלאי

בהתאם להוראות תקנה 23א לתקנות המכס 5,000

בעל רישיון מחסן שלא שמר מסמך, בניגוד להוראות תקנה

23ב לתקנות המכס 5,000

בעל רישיון מחסן שלא הודיע למנהל על שינוי שחל בפרט

שמסר, בניג8וד להוראות תקנה 23ג לתקנות המכס 10,000

בעל אמצעי שליטה בבעל רישיון מחסן שהעביר אמצעי שליטה

בו בניגוד להוראות תקנה 23ו(ד) לתקנות המכס 40,000

בעל רישיון מחסן שהעביר את ניהול המחוסן והפיקוח עליו

לאחר, בלא אישור המנהל, בניגוד להוראות תקנה 23ו(יז)

לתקנות המכס 25,000

בעל רישיון מחסן כללי שאחסן במחסן טובין בניגוד להוראות

תקנה 23ו(יז) לתקנות המכס 25,000

בעל רישיון מחסן שלא המציא למנהל הצהרות ותעודות,

בניגוד להוראות תקנה 23יב לתקנות המכס 10,000

67. תיקון חוק מס ערך מוסף

בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 –

בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המס" יבוא:

""הצהרת יבוא" – כמשמעותה בסימן ה' לפרק רביעי לפקודת המכס.

"הצהרת יצוא" – כמשמעותה בסימן ב' בפרק שישי לפקודת המכס".

בסעיף 11א, במקום "כשהרשימון לצריכה בארץ ערוך" יבוא "כשהצהרת היבוא ערוכה".

בסעיף 30(א)(1) במקום "אם הותר לגביהם רשימון יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל" יבוא "אם הוגשו לגביהם הצהרת יצוא או מסמך אחר שאישר לעניין זה המנהל, וניתנה לגביהם התרה".

בסעיף 38(א), במקום "ברשימון יבוא" יבוא" בהצהרת יבוא", במקום "שרשימון היבוא" יבוא "שהצהרת היבוא", במקום "נושא את שמו" יבוא "נושאים את שמו" ובמקום "הרשימון" יבוא "ההצהרה".

בסעיף 40, במקום "ברשימוני יבוא" יבוא "בהצהרות יבוא".

בסעיף 40א, במקום "רשימון היבוא" יבוא "הצהרת יבוא".

בסעיף 69א -

בסעיף קטן (א) -

בפסקה (4), במקום "רשימוני הייצוא" יבוא "הצהרות היצוא" ובמקום "שהותרו בתקופת הדוח" יבוא "שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהם התרה בתקופת הדוח, ושנכללים בדוח".

בפסקה (5), במקום "רשימוני הייבוא" יבוא "הצהרות הייבוא".

בסעיף קטן (ב), במקום "רשימון ייבוא ורשימות ייצוא" יבוא "הצהרת יבוא והצהרת יצוא" ובמקום "מספרם" יבוא "מספרן".

בסעיף 89, במקום "בעת התרת רשימון היבוא לצריכה בארץ" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס".

בסעיף 95(א1), במקום "רשימוני יבוא" יבוא "הצהרות יבוא".

68. תיקון חוק מס קניה (טובין ושירותים)

בחוק מס קניה (טובין ושירתים), התשדי"ב-1952, בסעיף 10(א)(1), במקום "בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס" יבוא "במועד תשלום המכס עליהם לפי הוראות סעיף 123ב לפקודת המכס".

69. תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), בסעיף 158ב, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(2א) פקודת המכס.

(2ב) חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952.

(2ג) פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937".

70. תיקון חוק סוכני המכס

בחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964, בסעיף 3א(ב) –

ברישה, במקום "רשימונים לעניין סעיף 25 לפקודת המכס" יבוא "הצהרת יבוא לפי סימן ה' בפרק רביעי לפקודת המכס או הצהרת יצוא לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה האמורה (בסעיף זה – הצהרות)".

בפסקאות (1) ו-(2), במקום "רשימונים" יבוא "הצהרות".

71. תיקון חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה

בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991 –

בסעיף 1, בהגדרה "יבואן" של טובין, במקום "שהותר לו רשימון לצריכתם של הטובין בארץ" יבוא , "שהגיש הצהרת יבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת יבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה".

בסעיף 32לב(ב)(1) במקום "רשיונים שהותרו לפי פקודת המכס" יבוא "הצהרות יבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ".

בסעיף 45 –

בפסקה (1), במקום "התרת הרשימון לצריכה בארץ" יבוא "מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם".

בפסקה (2), במקום "התרת רשימון היצוא" יבוא "התרתם ליצוא" ובסופה יבוא "לעניין זה, "התרה ליצוא" של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת יצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס".

72. תיקון חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)

בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, בסעיף 100(2), במקום "רשמון כמשמעותו" יבוא "הצהרת יבוא כהגדרתה".

73. תחילה

תחילתם של סעיפים 54 ו-57 לחוק זה ביום כ' באב התשע"ח (1 באוגוסט 2018).

תחילתם של סעיפים 32, 33 ו-34 לחוק זה ביום כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019). שר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לדחות את מועד התחילה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.

זה חדש לנו לגמרי.

הם מציעים. גם אני מציע שזה יהיה מה-1 באוגוסט.

הסעיפים של העיצומים הכספיים, התחילה שלהם תהיה מאוחרת יותר, ב-1 באוגוסט. כל מה שנוגע להצהרות יצוא, בגלל שמערכת הייצוא צריכה לעלות בשלב מאוחר יותר, אנחנו גם דוחים את התחילה של הסעיפים. צריכים להקים את המערכת של היצוא.

מה עמדתכם?

אין לנו שום בעיה.

העיצומים ייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט.

בסדר.

אני רוצה לחזור לסעיף מסירת המידע.

התיר לגלותה.

כן.

אתם מסכימים שזה יהיה המנהל.

אנחנו חושבים שזה לא נכון יהיה לעשות המנהל.

למה?

רשויות המס מחזיקות בידן מידע רב ומידע מאוד רגיש. לאורך כל חוקי המס יש לנו חובות פרטיות וחובות סודיות די מחמירות שבכולן הדרך להתגבר עליהן היא דרך מחמירה יחסית באמצעות שר האוצר. לא נראה לנו נכון שבמקרה הזה לחרוג מההסדר שיש בכל דיני המס.

יתרה מכך, מה שאדוני אמר בדיון הקודם. מאחר שמדובר כאן במידע רב, רגיש, נוגע לפרטיות, נוגע לזכויות יסוד של אנשים, עדיף שהאינסטנציה, שאנחנו קובעים ברמה נורמטיבית שתוכל להתגבר על החובות, יהיה שר האוצר.

לא הבנתי. לא חשוב.

אני אסביר.

לא. אל תסבירי. את מסבירה מאוד יפה אבל לא הבנתי. יש לנו ויכוח גדול לגבי העניין. הבנתי. נחליט. אני אתייעץ כאן עם החברים בוועדה.

הוויכוח המרכזי שהיה בדיון הזה הוא הוויכוח על משלח בינלאומי. מה זה משלח בינלאומי. אני מבקש, אבי, אני עושה הפסקה חמש דקות ואני מבקש שתשבו אתם ותבואו עם הסכמה כי אני הולך להצביע. אם אין הסכמה, נדחה את ההצבעה.

אני רוצה להעיר משהו לגבי התחולה. מקובל עלינו 1 באוגוסט אבל יש לציין שזה בכל מקרה לא לפני שייכנסו לתוקף שתקנות ההפחתה שעדיין לא הוכנו. יש לנו במקביל עוד שני שמסמכים שרצים, האחד הוא תקנות ההפחתה והשני הוא נוהל והם משלימים. כל עוד הנוהל ותקנות ההפחתה לא ייכנסו לתוקף, לא ייכנסו העיצומים.

אני מבקש שתתייעצו. עוד חמש דקות אני מחליט אם אני מצביע או אני סוגר את הישיבה. תנסו להגיע להסכמה. אם יש מחלוקת, תגידו לי את המחלוקת ונצטרך להכריע.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:45 ונתחדשה בשעה 13:50.)

אנחנו מחדשים את הישיבה.

מה החלטתם לגבי משליח בינלאומי?

המחלוקת הייתה כאשר טוענים סוכני המכס שאין ברשותם המשלחים. חלק גדול מהמשלוחים אכן יש להם את המידע והם יכולים לשדר אותו עוד לפני שהאנייה מגיעה לנמל אבל יש מקרים שאין להם. זאת אומרת, אותו משלח מחוץ לארץ לא מסר לו את המידע. אז אני חושב שנכון לעשות את זה כך: לבוא ולהגדיר שעד העגינה המשלח הבינלאומי מחויב לשדר לנו את הנתונים. היה והוא יוכיח להנחת דעתו של המנהל שאין ברשותו את הנתונים, אז לא יוטל עליו עיצום.

אנחנו צריכים הבחנה ברורה בין מצהר, נושא של מצהר שהוא באחריות סוכן אנייה.

אין בעיה. נגדיר את זה כתת מצהר.

לבין הגדרה של תת מצהר שהיא באחריותנו.

אין בעיה.

יש הבדל בין מצהרים שכרגע מופיעים בחוק לבין תתי מצהרים שהם באחריותנו.

אין בעיה. אנחנו מדברים על תת מצהר. מצהר הוא מצהר ותת מצהר הוא תת מצהר. נגדיר בחוק שהאחריות של הגשת המצהר היא על סוכן האנייה והתת מצהר היא על המשלח.

לגבי הזמנים.

הזמנים, כמו שאמרתי. עד העגינה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל. עד העגינה הוא מחויב לשדר לנו את התת מצהר אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל שאכן לא היו ברשותו הנתונים.

הלכנו עכשיו אחורה.

לא. למה?

אם יש לי, אני אשדר בכל מקרה.

אם יש לך, שדר. זה מה שאני אומר.

אבל אין לי.

אם אין לך, אני לא מטיל עליך עיצום.

דיברנו על איטליה, על יוון ועל קפריסין.

אמרתי. אם אין לך את הנתון, אין ברשותך, אני לא מטיל עליך עיצום. מה אתה רוצה עכשיו?

יהיה כתוב בחוק את ההבחנות בסעיפים עליהם אנחנו מדברים בכל המקומות האלה. אם אין אפשרות, אין לו את הנתונים שהוא צריך לשדר, הוא לא יהיה חייב עד העגינה.

בסדר, אבל צריך לעשות הבחנה בנוגע להפלגות הקצרות וההפלגות הארוכות.

הרי אין מחלוקת. מה שתנסח בסופו של דבר היועצת המשפטית של הוועדה, זה תקף. אתם תצטרכו לנסח את זה כך שזה יהיה ברוח הדברים שדיברנו עכשיו.

יש דבר שעוד לא החלטנו לגביו. מה אנחנו כותבים למשל על ירדן. במקום שבו אין אפשרות למסור את הפרטים.

אין דבר כזה שאין אפשרות. עוד לפני שזה מגיע אלי, הם צריכים לקבל מול רש"ת, לעשות תיאום מול רש"ת. זאת אומרת, השלב הראשון חייב שיהיה בידיו את פרטי המטען כדי להזמין את הטובין מרש"ת. רש"ת צריכה לתזמן את הכניסה למדינת ישראל. הנתון הזה, יש לו אותו.

אני מזכיר לאדוני לגבי עיצומים כספיים. אדוני אמר שנגיע לזה יותר מאוחר ושתהיה איזושהי אמירה כללית שמקום שנעשו דברים שהם לא באשמתו ולא ביכולתו של סוכן המכס, אין עיצום כספי.

על זה אני מדבר.

צריך לציין את זה באיזשהו מקום.

אומר אבי, מאוד הדגשתם את ירדן, שגם בירדן אתם יודעים קודם ואתם יכולים לשדר.

אבל, אדוני, באופן כללי. דברים שהם לא באשמתו של סוכן המכס.

מקובל. אנחנו ננסח את זה. זה בהסכמה שלכם. מה שנעשה שלא באשמת הסוכן או לא חשוב מי, לא נותנים לו עיצום כספי.

אי אפשר לברר את האשמה.

אשמה זה לא רק שבודקים.

קודם כל, אלה הסיכומים. אין לו אפשרות לפעול על פי החוק מסיבות שלא תלויות בו אלא מסיבות שתלויות בגורם מדיני.

זה נשמע כאילו הוא צריך לפעול בכוונה כדי להפר את החוק. אם עכשיו הוא הגיש טעות ברשימון בלי לשים לב, אפשר להטיל עיצום כספי?

בטח.

יופי. כן. זה מה שאני אומרת.

לפני שאתה מגיע אלי, אתה עובר את רש"ת. אתה חייב לעשות את הזימון מול רש"ת.

זה ויכוח מיותר.

זה ויכוח מיותר. קודם כל, אתה חייב לתזמן שהמשלוח הזה יגיע. אז יש לך את הנתונים. תמיד הוא יהיה יום קודם.

יש את הנוסח שהוקרא.

המשלח הבינלאומי מוחרג ואתם ביקשתם גם להחריג את סוכני המכס. אמרנו שנחזור לזה ונחליט.

סעיף 223ב(א). מי שהגיש מצהר הכולל פרטים לא נכונים בניגוד להוראות סעיף 53א, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 2,500 שקלים חדשים. האמור בסעיף זה לא חל על משלח בינלאומי.

וסוכן מכס.

הם ביקשו להחריג גם את סוכן המכס. למה ביקשתם להחריג?

משום שהנושא הזה הוא לא באחריות סוכן המכס. הוא באחריות סוכן האנייה.

דיברתם על יבשתי. אנחנו מדברים על היבשה. ביבשה זה כן באחריות סוכן המכס.

אבל יש סעיף שאומר שאם אין לכם את היכולת, אתם לא תקבלו עיצום כספי. יש סעיף כללי שאותו אנחנו שמים בהסכמה.

נשארה לנו ההכרעה אם זה שר האוצר או המנהל.

לא. היה גם את הייצוא. היה גם בייצוא שאין קשר לסוכן המכס.

סעיף 223א(ב)(1). יבואן שהגיש בעצמו או באמצעות סוכן מכס הצהרת יבוא הכוללת פרט לא נכון או שלא צריף להצהרת היבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה בניגוד להוראות סעיף 62.

אמרנו שננסח את זה שוב במקרים בהם יבואן נותן את כל המידע שהוא לא יהיה חשוף לעיצומים כספיים. שיהיו לו הקלות בדומה להקלות שיש לסוכני מכס.

אמרנו שנוציא נוהל.

מה יהיה מנוסח בחוק? צריך לנסח את זה כמו שדיברנו בישיבה כשהוא העלה את העניין הזה. צריך לנסח את זה ברוח הדברים שהיו כאן.

מה עוד?

דיברנו על היצוא, על 223ב(2).

שלגבי היצוא, הם יגדירו את נושא העיצומים כעולם נפרד.

כן. מקרים ברורים.

בדיוק. מקרים ברורים.

יש עוד משהו?

מנהל אגף הביטחון. סעיף הגשת מצהר, 53ב(2). בהפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך פחות מ- - -

למה לא אמרת את זה בדיון?

היועצים המשפטיים ביקשו שנעלה את זה עכשיו.

אם מעלים את זה עכשיו, אין הצבעה היום. עם כל הכבוד, יש גבול. היה דיון. יש בעיה קריטית, תגיד שיש בעיה קריטית. התעוררה פתאום. היועצים המשפטיים או היועצות המשפטיות שולחות אותך? בסדר, אין בעיה, נדון.

זה משהו קצר. סעיף 53(1)(ב)(2). הפלגה לנמל בישראל שצפויה להימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון. אנחנו מבקשים להשאיר את הנוסח הקודם. שהמצהר, מטענים שנשארים על האנייה ולא נפרקים לישראל אלא ממשיכים ליעדים אחרים בעולם, שהנוסח יישאר: בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובא לישראל. זה כדי שנוכל לנהל את הסיכונים במטענים האלה שנמצאים על האנייה בנמל בצורה יותר יעילה. אנחנו מנהלים את הסיכונים הביטחוניים מהמכולות האלה.

הייתה אצלנו טעות שגילינו אותה לצערי רק היום.

מה יקרה כתוצאה מהשינוי הזה?

האירופאים והאמריקאים קוראים לתהליך הזה שורט סי. זה בדרך כלל מה שמקובל.

אתם מסכימים לזה?

כן. זה קשור לסוכני האניות.

זה מתואם אתם.

בסדר. שיר, קודם כל לנסח את העניין הזה שבשעה שאין יכולת לסוכנים או לא חשוב מי, הם לא יקבלו עיצומים כספיים. אין להם יכולת וזה דבר שברור שאפשר להוכיח אותו. לנסח את זה באופן כזה שבכל מקרה שבו אין אפשרות לסוכנים לעשות את זה, הם לא יהיו חייבים בעיצומים כספיים. את הנושא של הניסוח, מה שאנחנו דיברנו, לתקן את הניסוח. תנסחי את זה ברוח הדברים שנאמרו כאן.

לגבי הדברים האחרים. אני מבקש את הניסוח, שאת תנסחי את זה בהסכמה עם משרד המשפטים ועם רשות המסים. בהתאם לנוסח הזה.

לגבי הנושא של התיר לגלותה, האם זה שר האוצר או הממונה, אני מקבל את העמדה שלך שזה יהיה שר האוצר.

בהתייעצות עם שר המשפטים.

לא. שר המשפטים, לא.

אדוני, אני צריכה להתייעץ עם לשכת השרה.

את לא יכולה. אם את מתייעצת, אני לא מצביע. תגישו הסתייגות.

אדוני, אני רוצה שוב - - -

לא. אין לי זמן. בשעה 2:00 אני מסיים את הישיבה.

אנחנו נבהיר שזה תקנות.

כמו שכתוב בהתייעצות עם שר המשפטים. אני בכוונה לא אומר שרת המשפטים כי אני לא מדבר על הקדנציה הזאת.

אפשר שזה יהיה בהתייעצות עם שר המשפטים?

בהתייעצות. די.

אני רוצה להצביע.

מילה אחת כבודו. כמו שאתה אומר, אני בעד להצביע כרגע אבל שתהיה רביזיה כדי שאנחנו נראה את הניירות הסופיים עם המספרים כשיגיעו לכבודו.

בסדר. עד שאני מעלה את זה למליאה, אני מבקש שתסיימו את הדיונים האלה. אני אגיש רביזיה. אם יצטרכו בהסכמה, אני מקווה שלא, נגיע לעניין הזה.

רק להבהיר אדוני שהפרות טכניות לעניין הפרה חוזרת זה מה שהוטל עליו 150 שקלים, אלה ההפרות הקלות. יש את ההפרה שסוכן מכס הגיש הרשאה שלא בתיאום עם בעל טובין, שלא מטעמו של בעל טובין, אני ארצה את הערת משרד המשפטים בסעיף הזה. נבחן את זה גם בנוהל.

אתה רוצה לפתוח דיון?

לא. אני רק מבקש את הערות משרד המשפטים.

את יכולה להעיר את ההערות. אנחנו סיימנו את הדיון.

בשלב הניסוח.

מספיק עכשיו סידרו אותי עם ההתייעצות. במה אתם רוצים לסדר אותי עכשיו? נגמר.

אנחנו עוברים להצבעה.

מי בעד אישור הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ח-2018? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ח-2018, נתקבלה.

הצעת החוק עם כל מה שדיברנו אושרה פה אחד. היועצת המשפטית של הוועדה תנסח את זה בהסכמות אתכם. אם תהיינה בעיות עם המסמך שלכם, אני מבקש שתגידו לי לפני שאני מעלה את זה למליאת הכנסת. אם תהיה הסכמה, אני כמובן אגיש רביזיה ונחזור לוועדה.

אני מאוד מבקש שלא תעשו את זה כי בשבוע הבא מגיע תקציב ואני כבר לא אחראי על הזמנים של הוועדה כך שזה יכול לקחת הרבה חודשים. אני לא מציע לכם ואני לא מציע לממשלה. אני חושב שההישג שלך כמנהל המכס הוא הישג עצום יחד עם הצוות שלך ומשרד המשפטים. תפסתם איזה פראייר כזה שיושב בראש הוועדה ומצביע פה אחד על החוק.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.