ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-28OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 944

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 10:45

תקנות מכוח תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד – 1994

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מוסי רז – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

יושבת ראש, רשות לניירות ערך - ענת גואטה

עו"ד, משרד האוצר - חמוטל דרקסלר

סגנית מנהל מח' השקעות-רנ"ע, משרד האוצר - שרה קנדלר

היועץ המשפטי-רנ"ע, משרד האוצר - אמיר וסרמן

מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות, רשות לניירות ערך - שרון אופיר

עו"ד ביחידת החקיקה, רשות לניירות ערך - חגי בן ארזה

יועצת משפטית מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך - דורית גילת

מנהל מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

דודו לביא

רשות לניירות ערך

עדי לוי

עו"ד-מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - צליל סלמון

יושב ראש לשכת המסחר - בועז נגר

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את איגוד בתי השקעות - אורלי בן שמאי

אייל לב ארי

טמיר כהן

אתי אפלבוים

תקנות מכוח תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד – 1994

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: תקנות מכוח תיקון מס' 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

ראשית, אני רוצה לברך את יושבת הראש החדשה של הרשות לניירות ערך, ענת גואטה. אני מברך אותך. הרשות לניירות ערך היא פה בת בית, היא חלק מהוועדה. הכי פחות מריבות שיש לנו עם משרדי הממשלה זה איתכם. אני מקווה שכך יימשך גם בזמן שלך.

בכל מקרה, הרשות לניירות ערך היא חלק מרכזי בכלכלה של מדינת ישראל. היא חלק מרכזי בכל מה שנלווה לעניין הזה. עד היום הרשות עמדה בתפקידים, על אף שאנחנו נקלענו למצבים קשים עם הבורסה ועם מקומות אחרים. אני באמת מברך אותם שתצליחי בתפקיד המאוד חשוב הזה שאת נכנס אליו. שיהיה לך בהצלחה.

מי מסביר את התקנות? האם אפשר להסביר גם את החקיקה שעליה אנחנו עושים את התקנות כי עבר מאז זמן רב.

אני רק אפתח בכמה מילים. אני רואה שהזמן שלנו מאוד התקצר.

כן, אני מתנצל על זה.

זה ממש בסדר.

זאת ועדה מאוד דינמית. לפעמים דברים עוברים בשקט ולפעמים רבים.

ברור. אני שמחה להיות כאן ולהתחיל את העבודה המשותפת בינינו כדי לקדם ולהוביל ביחד את שוק ההון. השוק שלנו הוא שוק חזק, אבל עדיין לא הגיע למלוא מימוש הפוטנציאל שגלום בו. בסוף, המטרות של צמיחת השוק הן מטרות משותפות, שנועדו גם לצמצם פערים חברתיים, לייצר משק עם חוסן רב יותר ובעצם לטובת כלל אזרחי המדינה.

בסוף, שוק ההון הוא מקום מפגש בין יזמים, משקיעים, חזון וכספי החסכונות של כולנו. אנחנו בתור רשות ניירות ערך נמשיך לפעול כדי להגן על כספי המשקיעים, לפתח את השוק ולהעמידו בשורה אחת עם שווקים מפותחים בעולם.

התיקון הזה, שכבר אושר לפני חצי שנה ואנחנו הגענו כדי לאשר את התקנות בגינו, הוא אחד המהלכים הכי חשובים שהרשות לניירות ערך הובילה בעת האחרונה בשוק ההון, במטרה להגן על כספי משקיעים ולהתאים אותו למודל תעודות הסל המתכונת המקובלת בעולם.

חשוב לי לציין שהתהליך הזה היה תהליך מאוד יסודי ומעמיק שנוהל בו שיח ער ופתוח מול כלל השחקנים והשותפים למהלך הזה, מנהלי תעודות הסל, קרנות נאמנות, הבורסה, הנאמנים, הבנקים המקומיים והזרים ועוד. אני בטוחה שהמתווה שנציג לכם היום ונביא לאישורכם מהווה איזון נכון וראוי שישרת את עניינם של כלל הגורמים הרלוונטיים, ובראשם, כמובן, את עניינו של הציבור הרחב.

אני רוצה להודות לכל הגופים שנטלו חלק במהלך הארוך הזה, שבסוף היום מהווה דוגמה להתנהלות ראויה של מפקח ומפוקח במטרה להשיג את המטרה שמשרתת את ענייניו של הציבור.

אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת הכספים שאפשר את קיום הזה בלוח זמנים דחוף, לצורך הוצאת המהלך המורכב הזה לפועל, בתקווה ב-1.6.2018. כן להודות למשרד המשפטים, למשרד האוצר ולייעוץ המשפטי לוועדה שאפשרו את ההגעה שלנו וההצגה כאן.

חגי בן ארזה יציג.

אנחנו נתחיל מהקובץ הראשון. זה הקובץ העיקרי של התקנות.

"תקנות השקעות משותפות בנאמנות (קרנות מחקות), התשע"ח-2018."

זה קובץ תקנות שמכיל את רוב ההוראות שיחולו על קרנות סל והוא נוגע גם לקרנות מחקות שהן לאו דווקא קרנות סל, בגלל הדמיון שיש בגלל המוצרים האלה.

יש כמה תיקונים שאני אגדיר אותם תוך כדי ההקראה.

"בתוקף סמכותי - - -

רגע, לפני זה. קודם ביקשתי אם אתה יכול להגיד את עיקרי הדברים כדי שנוכל להיכנס לעניין?

תיקון 28, שהוא הבסיס לתקנות שאנחנו מביאים היום זה תיקון שנועד להעביר את ענף תעודות הסל, שזה ענף של מוצרים שהם עוקבים אחרי מדדים של ניירות ערך או של הסחורות ולהפוך את המוצרים שנמצאים כיום כתעודת סל, שזה תעודות התחייבות, אג"ח בעצם, לקרן נאמנות, שזה המשטר הרגולטורי שיותר מתאים להן.

התיקון מאפשר גם הקמה של מוצר ייחודי שנקרא קרן סל, שהוא בעצם קרן נאמנות סגורה שיש בה מאפיינים מיוחדים שדומים קצת לתעודות הסל בגרסה הנוכחית שלהם.

מה אתם מרוויחים בזה שאתם הופכים את זה בצורה כזאת?

קודם כל, המשטר הרגולטורי שיחול על קרן נאמנות - - -

מה משתנה אצל המשקיע לפני החוק ואחרי החוק?

אני מנהל מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך.

השינוי שיחול מתייחס בעצם למספר מישורים. המישור המהותי הראשון הוא מישור שבעצם יקנה לרשות סמכות פיקוח מלאה, מתכונת שהיא מחילה היום על קרנות נאמנות על פעילות שמנהלת היום עבור הציבור כ-100 מיליארד שקלים.

עד היום לא היה?

עד היום היה אבל הפיקוח היה בדרך אחרת. הפיקוח היה במתכונת שהרשות מקיימת על תאגידים מדווחים. כלומר, באמצעות כלי הגילוי בלבד. זאת אומרת, מקום שבו הרשות רואה שיש התנהלות שהיא התנהלות שמחייבת לעדכן את הציבור בפרט מסוים, הסמכות היחידה, או למעשה, העיקרית שנתונה לה בהקשר הזה, היא לחייב אותו לדווח לציבור על אותו ליקוי.

בתחום של קרנות נאמנות, כמו בתחום של פיקוח של רשות שוק ההון, למשל, על הגמל ועל הפנסיה, יש לרשות סמכות לתת הוראות עשה. זאת אומרת, לנקוט בפעולות שהמטרה שלהן היא לתקן את דרכיו של הגוף המפוקח, מקום שבו היא חושבת שיש בו חשיפה לציבור המשקיעים. זה מישור אחד.

מישור אחר הוא מישור יציבותי. כפי שצוין קודם, תעודות הסל היום הן תעודות התחייבות. זאת אומרת, המנפיק מגייס כסף מהציבור וכנגדו הוא מעמיד לו התחייבות. ההתחייבות הזאת היא התחייבות לתת לו תמורה שמשקפת את השווי של המדד שאחריו עוקבת התעודה.

הגופים האלה אינם מפוקחים יציבותית. מדובר בבתי השקעות רציניים ומכובדים לכל הדעות, אבל עדיין, מקום שבו מדובר על התחייבות של 100 מיליארד שקלים, כרית הביטחון שעומדת כנגד התחייבות מהסוג הזה, כשהסיכון כאן הוא סיכון יציבותי שהוא יכול להיות פועל יוצא של התממשות של מספר סיכונים. זה יכול להיות פועל יוצא של סיכון שוק שגורם לטעות עקיבה. זאת אומרת, אין אפשרות לתת את מה שאתה מתחייב. או, סיכון אשראי, שפועל יוצא של אי עמידה של אחד הגופים שמעורבים בתהליך, כולל גופים שחבים חוב שהוא נגזר מההשקעות של הקרן לעמוד בהתחייבות שלהם.

בנסיבות מהסוג הזה, מקום שבו מדובר בסוג של נכסים שהוא בעצם הפך להיות, מנקודת המבט של הציבור, כלי השקעה מהותי גם למה שאנחנו קוראים לקוחות retail, אלה חשיפות שאנחנו סברנו שאין מקום לאפשר אותן בהתבסס על משטר של גילוי בלבד.

כמו שמקובל בכל מקום בעולם וגם בישראל, מקום שבו מדובר על ניהול כספי אחרים, הסמכות שצריכה להיות מוקנית לרגולטור היא סמכות של פיקוח.

אז עכשיו אנחנו עוסקים בתקנות של החוק הזה.

התקנות העיקריות. יש כאן מכלול של תקנות שמתקשרות לתיקון אבל הקובץ העיקרי זה הקובץ של הקרנות המחקות, שהוא נוגע במישרין לתיקון 28.

צריך לאשר את כולם.

נכון. זה הסדר כולל.

אנחנו נקרא מהר.

לא ביקשתי לקרוא מהר. אני רק רוצה לדעת באיזה קונוטציה אני נמצא. תקריאו ותסבירו.

זה הקובץ הראשון שעוסק במאפיינים העיקריים של קרן הסל. כמו שאמרתי, זאת קרן ייחודית. היא קרן סגורה, יש לה היבטים מסוימים שדומים יותר לקרן פתוחה ועוד דברים שהם ייחודיים בעולם הקרנות. נדבר עליהם כשנגיע לחלקים הרלוונטיים.

" בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(א), 13(ג)(1), 50(ב), 50(ג), 54א, 56(א1) ו-(ב), 56(ז), 61 ,57(ב), 73(ב)(1), 73(ג1), 77, 80(א1), 82(א)(7), 107א - - -

הוספתי את סעיף 13(ג)(1).

מה הוספת?

הוסיפו את סעיף ההסמכה.

טוב.

סליחה רק דקה. אני אומר לעם ישראל. הוועדה לא אישרה את הבקשה שלהם של תקציב ההתאמות בגלל כמה סיבות שהיו בהן כשלים. א', הזמן לא נכון. את החוק עדיין לא תיקנו. בעצם כולם מודים שהיתה פה עבירה על החוק.

שנית, גם מה שאנחנו נאשר היום לא יכול להתבצע, כולל ה-300 מיליון שלא נמצאים בכלל בעניין הזה והם צריכים להביא מצורף לזה העברות. בלי העברות אי-אפשר לבצע. הדברים שהם הביאו הם דברים טובים. אני כמובן רוצה גם את הסיפור הזה. זה כבר היה בדיון בוועדה, אני מקווה שנצליח גם את זה לעשות, אבל זה לא קשור לעניין עצמו.

בעניין עצמו, אני פשוט שומר על כבודה של הוועדה. לפחות, כאשר אנחנו נאשר את זה, שזה יהיה אישור שבאמת מתבצע. היום זה סתם אישור, להרים דגל שאתם צודקים? הם לא צודקים. האוצר עבר על החוק. גם מה שהוועדה מתבקשת לאשר, בניגוד לשנים עברו, לא נלווה לעניין העברות. מכיוון שלא נלווה לעניין הזה העברות, אז סתם נותנים להם פרס על עבירה על החוק שהם עשו מבלי שמשהו מתבצע.

לכן התניתי את האישור וכולם הסכימו לזה, שיביאו את ההעברות. שיביאו את זה מהר. זה הסיפור. שלא תהיה טעות, אני מעוניין ב-100 מיליון שקלים כדי לתת לניצולי השואה של שארים של לפני 2011. זה נכון, אבל אני לא מתנה את זה בזה. אם הכול היה על-פי החוק והיתה העברה, הייתי מאשר את זה. אני אמשיך לבקש עבור ניצולי השואה.

סליחה, הייתי פשוט צריך לדבר עם עם ישראל.

"ו-131 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994 (להלן - החוק),"

אני רוצה להוסיף:

"בסעיף 240ב לחוק החברות התשנ"ד-1999".

זה קשור לסעיף שאנחנו רוצים להוסיף בסוף התקנות.

פרשנות

הגדרות

1. בתקנות אלה-

״דמי ניהול משתנים״ - חלק משכר מנהל הקרן, הנגזר מתשואת הקרן ומהפרש העקיבה שלה;

״דמי ניהול שליליים״ - סכום ששיעורו מהשווי הנקי של נכסי הקרן זהה לשיעור דמי הניהול המשתנים שאותם פרסם מנהל הקרן, שישולם לקרן במקרה של הפרש עקיבה שלילי;

״דמי ניהול קבועים״ - שכר מנהל הקרן שאינו תלוי בתשואת הקרן;

״החזר דמי ניהול״ ־ תשלום בשיעור אחד שפרסם מנהל קרן בתשקיף או בדוח, שלא יעלה על שיעור דמי הניהול הקבועים בקרן בניכוי שיעור עמלת ההפצה שמחויב בו מנהל הקרן אם הוא מחוייב;

״הסכום הנדרש״ - סכום דמי הניהול השליליים שעל מנהל הקרן לשלם לפי תקנה 12(2);

״הפרש עקיבה״ - ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת נכס המעקב שלה בתקופת החישוב;

״חוק הפיקוח על הביטוח״ - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א־1981;

״חוק הפיקוח על קופות הגמל״ - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005;

״יחידה רדומה״ - כמשמעות יחידות רדומות בסעיף 57(ב)(2) לחוק;

״יום ההחלטה״ - היום שבו נודע למנהל הקרן או למפרק הקרן על מחיקת יחידות הקרן מהמסחר בבורסה;

״מחיר יחידה״ - כהגדרתו בסעיף 50(א)(2) לחוק;

״מחירי קרן סל״ - מחיר פדיון, שווי יחידה ומחיר יחידה;

״מחיר פדיון״ - כמשמעותו בסעיף 56(ב) לחוק;

״מנהל כספי אחרים״ - כל אחד מאלה:

1. מנהל קרן המבצע עסקה לקרנות שבניהולו לפי החוק;

2. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל, המבצעת עסקה לעמיתי קופת הגמל בניהולה;"

"למעט קופת גמל בניהול אישי".

למה?

הביטוי "מנהל כספי אחרים" הוא רלוונטי לעניין החזר דמי ניהול, שמאפשרים גופים מוסדיים. קופת גמל בניהול אישי זה קופה שבעצם שייכת לעמית ולכן ההחזר לא רלוונטי אליה.

אני יושב ראש איגוד קבוצות הסל.

בקופת גמל בניהול אישי, עד כמה שאני זוכר בהגדרות, יש אפשרות שהלקוח מנהל ויש אפשרות שמנהל תיקים מנהל עבורו.

האם ההגדרה של קופת גמל בניהול אישי תופסת גם מנהל תיקים שאז הרציונל לא רלוונטי?

מאחר שההקשר שלשמו ההגדרה הזאת נועדה מתייחס להקשרים שבהם העובדה שהנכסים מנוהלים על-ידי מנהל תיקים אינה רלוונטית. ההגדרה הזאת משמשת בעצם לשני צרכים: האחד, זה לעניין החזר עמלות. השני, זה לעניין עסקאות שמבוצעות בדרך של עסקאות מתואמות. מקום שבו מדובר בהחזר דמי ניהול או דמי ניהול מופחתים, ההסדר הזה לא חל ממילא על תיק שמנוהל על-ידי מנהל תיקים ולכן קל וחומר כשמדובר בניהול תיקים במסגרת קופת - - -

זה רלוונטי להגדרה של עסקה מתואמת. בסעיף 4 מוגדר מנהל תיקים, אז אין היגיון להחריג קופת גמל בניהול אישי אם היא מנוהלת על-ידי מנהל תיקים. אתם סותרים קצת את עצמכם.

לא הבנתי, תסביר.

קופת גמל בניהול אישי יכולה להתבצע בשתי דרכים. או שהלקוח בעצמו מנהל את הכסף או שמנהל תיקים מנהל עבורו. יש כאן הטבה שמקבל מנהל כספי אחרים שהיא יוכל לעשות עסקה מתואמת. הם מבקשים כרגע לשלול את ההטבה הזאת מקופת גמל בניהול אישי אבל לתת אותה למנהל תיקים. אני תוהה, שאם קופת גמל בניהול אישי מנוהלת על-ידי מנהל תיקים, הוא זכאי להטבה. אין סיבה לשלול מאותו לקוח את ההטבה הזאת.

נשמע הגיוני. מי מפריך את דבריו או שמקבל אותם?

אמרנו שיש פה שני הקשרים. הקשר אחד בעניין החזר דמי ניהול. מקובל שהוא לא צריך - - -

לא, לא. לגבי דמי ניהול, דברו ברור.

בעניין דמי ניהול מוסכם גם על התעשייה, שכפי שקיבלנו, ההסדר לא יחול על קופת גמל בניהול אישי, בין אם היא מנוהלת באופן ישיר על-ידי העמית ובין אם היא מטפלת עבורו באמצעות מנהל תיקים. ההקשר האחר הוא הקשר של מתן היתר לגופים בכללם מנהל תיקים עבור לקוחות בקופות גמל לבצע עסקאות מתואמות בתנאים שקבועים בתקנות.

המקרה שבועז התייחס אליו הוא מקרה פרטי, שבו במסגרת קופת הגמל האישית מנהל תיקים הוא בעצם מנהל כספי אחרים ולכן אין לנו שום התנגדות לכך שההחרגה תחול לעניין זה והעניין יתאפשר. אתה צודק, יש פה איזו כפילות. מנהל התיקים בכובעו כמנהל קופת גמל אישית יהיה דומיננטי.

אנחנו נתקן את הנוסח באופן שייתן מענה להערה.

לא הבנתי, לא שמעתי, הייתי עסוק.

ההערה התקבלה.

גברת גואטה, את שמה לב למה שהולך פה? זה חמור מאוד. הרשות על פי רוב מקבלת הערות שנאמרות בוועדה שבעיניי זה מאוד מוצא חן.

מה הסכמתם?

ההגדרה היא בעצם הגדרת נוחות שנועדה לאפשר שני סוגים של הסדרים. הסדר אחד הוא הסדר שמאפשר לגופים מוסדיים לקבל את השירותים של מנהל קרן הסל בתעריף מוזל. לשם כך בעצם נקבעה אותה החרגה, כי בקופת גמל בניהול אישי בעצם לא מדובר באמת בגוף מוסדי אלא מדובר בעמית שהגוף המוסדי משמש לו פלטפורמה לניהול אישי של כספי הפנסיה.

ההקשר האחר הוא הקשר שנועד לאפשר למנהל קרן סל לבצע עסקאות מתואמות בתנאים שייקבעו בתקנות. ההסדר הזה בעצם מקיף מנהלי כספי אחרים. כאן הרשימה היא יותר רחבה וכוללת גם מנהל תיקים.

בועז העיר, ובצדק, יש פה מקרה שנוצר קונפליקט. אני מודה, לא חשבנו עליו לפני כן. מצב שבו מנהל תיקים מנהל עבור עמית בקופת גמל אישית את כספו. לכאורה, הקונפליקט הזה יבוא לידי ביטוי - - -

מה גובר על מה? מנהל התיקים הרי פטור - - -

אלמלא היינו מיישבים את העניין אז אולי היתה מתעוררת פה שאלה. בועז העיר ואנחנו מקבלים את הערתו ואנחנו נבצע את התיקון באופן שיתאפשר למנהל תיקים גם מקום שבו הוא נותן שירותים בקופת גמל אישית, לבצע עסקה.

יפה.

הלאה.

"3. מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, המשקיע כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה כהגדרתן בחוק האמור;

4. מנהל תיקים המבצע עסקה ללקוח;

בבקשה תסביר לי את ארבעת המקרים.

אולי יותר נכון להסביר אותם כשנגיע לסעיף בפרק.

את ההגדרות בסוף. אני רוצה שאת אלה תסבירו. הארבע האלה מופיעים בהמשך?

כן.

משתמשים בביטוי מנהל כספי אחרים ואז בעצם זה כולל כל אחת מהחלופות.

בסדר.

יותר קל להסביר את זה כשמסבירים את הסעיף המהותי.

בסדר.

״מנהל כספי אחרים מוסדי״ - הגופים המנויים בפסקאות (1) עד (3) בהגדרת ״מנהל כספי אחרים״;

מה זה?

מנהל כספי אחרים שהוא מוסדי.

זה בעצם מנהל קרן, חברה מנהלת של קופת גמל - - -

הם מנויים בפסקאות 1 עד 3 ו- 1 עד 3 זה מנהל כספי אחרים.

לא. מנהל קרן שמבצע עסקה לקרנות שבניהולו - - -

1 עד 3 זה מנהל כספי אחרים.

מוסדי.

אני לא מצליח להבין.

אמרתם לנו עכשיו שמנהל כספי אחרים זה מנהל קרן המבצע עסקה לגרנות וכדומה. זה מנהל כספי אחרים.

עכשיו אתם אומרים שמנהל כספי אחרים מוסדי? זה מה שאמרנו עד עכשיו מ- 1 עד 3?

כולם חוץ ממנהל התיקים כי הוא מנהל תיקים אישי.

אז הוא מוסדי או לא מוסדי?

הוא לא מוסדי. הוא מנהל כספי אחרים אבל הוא לא מוסדי.

לא. מ-1 עד 3 הוא מוסדי?

כן.

ומה הוא היה קודם, לא מוסדי?

הוא גם וגם.

גם וגם זה בסדר.

שוב, זה הגדרות נוחות, כי לסעיפים מסוימים אנחנו צריכים - - -

אני מתנצל שאני לא מבין.

מנהל כספי אחרים אמרתם זה מ-1 עד 4, כולל מ-1 עד 3.

נכון.

זה מנהל כספי אחרים, הוא לא מוסדי.

נכון.

עכשיו אתם אומרים שמנהל כספי אחרים מוסדי זה מ-1 עד 3 וקודם אמרתם שהוא לא מוסדי.

לא. מ-1 עד 3 הם גם וגם. הם נכנסים להגדרה של מנהלי כספי אחרים והם גם נכנסים להגדרה של מנהל כספי אחרים מוסדי. זאת פשוט הגדרת נוחות.

יש תקנות מסוימות שנצטרך את ההגדרה הזאת ויש תקנות מסוימות שנצטרך את האחרות.

זה בהמשך?

בהמשך. בגלל זה עושים הגדרה.

טוב. בסדר, יכול להיות שאני טועה, אבל לפחות הבנתי.

״מסלקה״ - כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

״מרשם יחידות״ - כמשמעותו בסעיף 95ב לחוק;

״נכס מעקב״ - מדד או סחורה שמדיניות ההשקעות של קרן מחקה היא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחירו או במחירה;

״עושה שוק״ - כהגדרתו בסעיף 82(א)(6) לחוק;

״עסקת החלף מדדית שאינה במימון״ - כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות(נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ״ה-1994;

״קרן חשיפה הפוכה״ - כהגדרתה בתקנות הסיווג.

״קרן מחקה בחסר״ - קרן מחקה שהיא קרן חשיפה הפוכה.

״קרן מחקה ממונפת״ - קרן מחקה שהיא קרן ממונפת כהגדרתה בתקנות האופציות;

״שווי יחידה״ - כהגדרתו בסעיף 50(ב) לחוק.

״תמהיל נכסים״ - נכסים המרכיבים את נכס המעקב בקרן סל לרבות נכסים אחרים היוצרים חשיפה לאותם נכסים, וכן מזומנים;"

תצטרכו להסביר כל הגדרה. כל הגדרה תצטרכו להסביר.

תגמור את ההגדרות ותסביר אותן.

״תקופת חישוב״ - תקופה שמיום 31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חל יום חישוב המחירים, או יום הצעת יחידות הקרן לציבור לראשונה, המאוחר מביניהם, עד יום חישוב המחירים;"

מוסי, אתה יכול להחליף אותי?

(היו"ר מוסי רז, 12:28)

״תקנות האופציות״ - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידים ומכירות בחסר), התשס״א-2001;

״תקנות הדוחות״ - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ״ה- 1994 ;

״תקנות הסיווג״ - תקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח- 2007;

״תשואה״ - שחושבה בדרך הקבועה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (חישוב תשואה), התשנ״ה-1995."

תסביר בבקשה את ההגדרות העיקריות, לא הטכניות, כמו דמי הניהול, החזרים.

בקרן סל יש משהו שהוא ייחודי לקרן הזאת. יש אפשרות לגבות דמי ניהול משתנים. כלומר, יש את הרכיב של דמי הניהול הקבועים. זה רכיב קבוע שנקבע כאחוז מסוים משווי נכסי הקרן ויש דמי ניהול משתנים שהם למעשה חלק מהתשואה העודפת שהקרן משיגה.

זה רק בקרן סל?

זה רק בקרן סל, בקרן מחקה באופן כללי. דמי הניהול המשתנים מחייבים גם גביית דמי ניהול שליליים. כלומר, במידה ומנהל הקרן משיג תשואת חסר, כלומר, הוא מבצע טעות עקיבה שלילית, הוא צריך להחזיר את החלק הזה, כשכל הרכיב הזה, גם דמי הניהול המשתנים וגם דמי הניהול המשתנים, כלומר, גם למעלה וגם למטה, הוא מוגבל באחוז מסוים ונראה את זה בהמשך. זה לפי הסוג של הקרן ונכס המעקב שלה.

החזר דמי ניהול, דיברנו על זה קודם. זאת האפשרות להחזיר דמי ניהול לגופים מוסדיים.

הפרש עקיבה זה גם הגדרת נוחות לצורך חישוב של דמי ניהול משתנים.

נכס מעקב, לכל קרן מחקה יש נכס מעקב. זה בעצם אליה שהיא מתייחסת ואת התשואה שלו היא אמורה לחקות.

מה זה עסקת תחליף הדדית. אמנם היא הפנייה לתקנות אבל מה היא?

ההגדרה עצמה נמצאת באמת בתקנות אחרות שעוד מעט נקריא אותה. זאת עסקה מחוץ לבורסה שבה צד אחד מעביר ריבית והשני מעביר תזרים שנובע מהפרשים בשווי של נכסים. אפשר לדבר על זה יותר כשנגיע לחלק הרלוונטי.

"פרק ב׳: תחולה

תחולת החוק על

הסדרים עוקבי

מטבע"

אני אסביר קצת במה מדובר. לפי החוק, לפי תיקון 28, נקבע שהחוק השקעות משותפות בנאמנות יחול על תעודות סל וגם על הסדרים שהם לא נכללו בחוק בגלל שהם עוקבים אחרי מטבע. הסדרים שנקראים תעודות פיקדון או תעודות המטבע. נקבע בחוק בסעיף 29 שהחוק יחול רק על הסדרים כאלה, כלומר, תעודת סל או תעודות פיקדון ששר האוצר קבע שהחוק יחול עליהם. זה בעצם מה שאנחנו קובעים בפרק הזה. איזה הסדרים מהסוג הזה, תעודות פיקדון, יכנסו לחוק הקרנות, חוק השקעות משותפות בנאמנות ואלה יישארו תחת חוק ניירות ערך כמו תעודת התחייבות. אלה התנאים שנמצאם כאן בסעיף.

"2. החוק יחול על תעודת התחייבות, כהגדרת תעודות התחייבות בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, המקנה למחזיק בה זכות לקבלת תמורה הנגזרת ממחירם של מטבעות, אלא אם כן התקיימו בה כל אלה:

(1) הנכסים המגבים את ההתחייבות לפי התעודה הם פיקדונות בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל בלבד;

(2) ניהול הנכסים המגבים את ההתחייבות לפי התעודה אינו כולל קבלת החלטות השקעה תוך הפעלת שיקול דעת שלא לפי כללים שנקבעו בתשקיף, ותחלופת הנכסים האמורים תהיה במועדים הנקובים בתשקיף ולפי כללים כאמור;

(3) פדיון התעודות יהיה רק במועדי תחלופת הנכסים כאמור בפסקה 2.".

הרעיון הוא, שהתעודות שיישארו בחוק ניירות ערך הן תעודות פשוטות, תעודות שאין בהן קבלת החלטות תוך הפעלת שיקול דעת, אלא רק תחלופה של נכסים, בעצם תחלופה של פיקדונות בבנקים. במועדי הגלגול של הפיקדונות יהיה אפשר גם לבצע פדיון.

כמו שהסבירו שזה נועד להסדיר את תעודות הפיקדון וגם בכותרת כתוב "תחולת החוק על הסדרים עוקבי מטבע". לטעמי זה מבלבל ומטעה להגיד תמורה נגזרת. זאת צריכה להיות תמורה עוקבת כדי להיות עקבי, כי נגזרת ועוקבת זה לא אותו דבר. זה ברור מהכותרת למה התכוונתם והיא מתארת את מה שבאמת אמרת וזה בסדר.

לא הבנתי.

בכותרת כתוב שהחוק יחול על הסדרים עוקבי מטבע, כלומר, הסדר שמטרתו לעקוב אחרי מטבע. אבל כשמשתמשים בגוף התקנה לא משתמשים באותה מילה שאתה רוצה לעקוב אלא אומרים שאתה עושה נגזר. נגזר ולעקוב זה לא אותו דבר. נגזר יכול להיות גם 60% או 50%. זה לא חייב להיות - - -

זאת הכוונה. גם אם זה פי שניים אז - - -

יש פה בלבול בין הכותרת לבין גוף התקנה.

אני לא יודע. בחוק עוקב זה 100%?

כן, או קרוב מאוד ל-100%. נגזר זה בוודאות לא עוקב.

הניסוח הזה נגזר מהניסוח שמופיע בחוק, פשוט העתקנו אותו.

אז הבעיה היא בחוק.

אפשרות לשנות כותרת שוליים.

בואו נגדיר את זה כך. אם תהיה פה טרמינולוגיה שסותרת את מה שקובע בחוק - - -

הכוונה היא להסדרים עוקבי מטבע, לתעודות פיקדון.

מה אתה אומר?

אני לא יכול לחרוג מהוראה של החוק.

נמשיך הלאה לפרק ג'.

פרק ג׳: עושה השוק

חובת מינוי עושה שוק

ועשיית שוק ביחידות קרן סל

(א) מנהל קרן יתקשר בהסכם עם חברה, כדי שתשמש עבורו כעושה שוק ביחידות קרן סל שבניהולו; עושה שוק כאמור יהיה חברה שעיסוקה הבלעדי הוא פעילות עשיית שוק, והיא לא תהיה חברה שבשליטת מנהל הקרן או חברה השולטת בו.

(ב) הסכם כאמור בתקנת משנה (א) יחייב את עושה השוק לבצע פעילות עשיית שוק ביחידות הקרן בכל יום חישוב מחירים."

כאן אנחנו עושים כמה תיקונים של הרגע האחרון.

(ג) עושה השוק לא יבצע עסקאות מתואמות ועסקאות מחוץ לבורסה ביחידות הקרן.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), עושה השוק, רשאי לבצע עסקה מתואמת ביחידות קרן סל עם מנהל כספי אחרים, ובלבד שמחיר העסקה כאמור, אינו נמוך מחצי מיליון שקלים חדשים."

כאן אנחנו רוצים להוסיף סייפה שמתייחסת לתיקון שעשינו ב-ג':

"וכן רשאי לבצע עסקאות מחוץ לבורסה ובלבד שמחיר העסקה כאמור אינו נמוך מ-5,000,000 שקלים. לעניין זה, עסקה מחוץ לבורסה היא עסקה של עושה השוק - - - "

איך זה פתאום נוספו כל הדברים האלה?

תסבירו את התוספות האלה.

התוספת נוספה ברגע האחרון לאור הערה שהתקבלה על-ידי התעשייה ששיקפה דפוס פעילות שנוהג היום במסגרת הפעילות של עושי השוק בתעודות סל. הוא חיוני במקום שבו מדובר בצורך לתת מענה לביקושים של גופים מוסדיים בהיקף כספי ניכר. בדרך-כלל מדובר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. כדי להגיע לתוצאה הזאת, כפי שנציגי התעשייה תיארו את הדברים בפנינו, מסכם עושה השוק עם הגו, המוסדי את תנאי העסקה בתחילת היום. הוא פועל במהלך היום על-מנת להצטייד בסחורה הרלוונטית שמאפשרת לו להתכסות על-מנת לספק סחורה בהיקף מהסוג הזה. בסופו של דבר, המחיר הוא תוצאה של איזה שכלול של המחירים של עסקאות האיסוף של הנכסים המגבים במהלך היום.

ביצוע עסקה כעסקה מתואמת – היום עסקאות מתואמות בבורסה. הבורסה לא מייצרת פלטפורמה שמאפשרת לעשות תיאום במהלך המסחר באופן שהוא ניטרלי לפעילות בתוך הבורסה עצמה. בדינמיקה הזאת עשוי להיווצר מצב שבו אותו מחיר משוכלל, באותה שעה שבה העסקה אמורה להשתכלל, הוא מחיר ששונה מהותית מהמחיר שקיים בבורסה באותו רגע. דבר שבעצם לא יאפשר לעסקה להשתכלל במלואה ויכול ליצור סיטואציה שבה הצד הנגדי לעסקה לא יקבל בעצם את מלוא התמורה שעליה הוא סיכם עם עושה השוק.

כדי להגיע לתוצאה הזאת צריך לבצע את העסקה מחוץ לבורסה. מאחר והרשות מודעת לכך שבעסקאות שמתבצעות מחוץ לבורסה גלום פוטנציאל ניגוד עניינים. הן גם מאופיינות לפעמים בחוסר שקיפות, היה חשוב לה לייצר את המנגנונים המפצים. סביר להניח גם שאנחנו ננקוט בהמשך, מתוקף הסמכויות שמוקנות לנו כגוף מפקח בפעולות, שיפצו על החוסרים האלה שקיימים בעסקה שמתבצעת מתוך לבורסה.

לכן נעשה התיקון באופן כזה שנועד לבצע את אותם איזונים. התיקון מתייחס בעצם לשני היבטים. אחד, זה הזהות של הגופים שרשאים להיות צד שני לעסקה הזאת מול עושה השוק. שניים, היקפי המסחר. גם מנהלי תעודות הסל העידו על-כך, שמקום שבו מדובר בניירות ערך סחירים, הסכום הנקוב הוא סכום נמוך ואפשר היה לבצע את העסקאות, או לקבוע את ההתניה באופן שמתייחס לעסקאות בהיקפים הרבה יותר גדולים. מאחר והבורסה גם מאופיינת במדדים שנכללים בהם ניירות ערך בעלי סחירות נמוכה, אנחנו קבענו את הרף בגובה של סכום של 5 מיליון שקלים.

תקריאו.

"לעניין זה, עסקה מחוץ לבורסה, עסקה של עושה השוק עם מנהל כספי אחרים מוסדי שאינו מנהל קרן בגינה רכש עושה השוק ניירות ערך במהלך המסחר בבורסה".

בעקבות התיקונים האלה, סעיף ה' התייתר ומוחקים אותו.

"ה. הבורסה תנטר אחר עמידתו של עושה השוק בכללים שקבעה בתקנון הבורסה ותדווח למנהל הקרן ולרשות על ממצאי בדיקתה."

הסייפה לא נדרשת? על עניין זה יצירות הפדיונות? אם הוספת את האיסור, לא נדרש להשאיר את ההבהרה? הרי עשיתם פה שני דברים. הוספתם את האיסור ושמתם את ההקלה. ברגע שהתווסף האיסור - - -

האמת שלא חשבנו מראש שזה כל-כך דרוש.

כל עוד זה בפרוטוקול אז הכול בסדר.

מה זה תנטר? היא לא אמורה לפקח? מה עושה הבורסה?

לבורסה אין סמכויות פיקוח כלפי עושי השוק. יש להם אולי סמכויות פיקוח כלפי גופים אחרים. לכן לא רצינו להשתמש - - -

יש לה סמכויות כלפי מי שמשתמשים בה? עושים בה בעצם את המסחר?

כלפי מי שסוחר אצלם? זה לא סמכויות פיקוח. יש לה סמכויות פיקוח כלפי חברי הבורסה אבל לא כלפי הסוחרים. במקרה הזה מדובר על עושי שוק. לכן אנחנו לא רוצים להשתמש בביטוי מפקח כי אין לה סמכויות כאלה, לפחות לא כרגע, אלא רק במובן של ניטור, שזה ניטור ברמה הטכנית.

מה זה ברמה הטכנית? לזה יש לה סמכות? זה נתונים גלויים?

הם לא גלויים לכולם. היא יכולה לגלות שעושה השוק לא עומד בדברים שקבע ואז היא מעבירה את הממצאים שלה, את העדות לזה שהכללים הופרו, אלינו. לנו יש סמכויות פיקוח.

הגענו לפרק ד'.

"פרק ד׳: יצירה ופידיון

הקצאת יחידות לקרן סל

4. מנהל קרן רשאי להקצות יחידות של קרן סל שבניהולו לקרן, ובלבד שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר.

הזמנה והוראות לפידיון של יחידות קרן סל

5.

(א) הזמנות ליחידות של קרן סל והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן סל המוצעות לפי תשקיף שהרשות התירה פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל קרן; הוראות סעיפים 44(ב) ו-(ג), 46(ג), ו-46(ז) עד (ט) לחוק יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזמנת יחידות והוראה לפדיון כאמור.

(ב) מנהל קרן ייענה להזמנת יחידה של קרן סל שבניהולו או יפדה יחידה כאמור, לפי הזמנה או הוראה שקיבל מהמפיץ, בכל יום חישוב מחירים.

(ג) מנהל קרן סל רשאי להודיע בתשקיף או בדוח כי לא יענה להזמנת יחידות בסכום העולה על סכום שהחליט. 

(ד) מנהל קרן סל רשאי להפסיק מזמן לזמן את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שדיווח על כך לפי תקנה 20יד לתקנות הדוחות.

(ה) סעיפים 56(ג) ו-(ד) לחוק לא יחולו על פדיון יחידות קרן סל.

מה זה הסעיפים האלה?

הסעיף הזה מדבר על הוראות של יצירה ופדיון. באופן כללי, ההוראות שחלות על קרן סל, למרות שהיא קרן סגורה, הן הוראות שחלות על קרן פתוחה, במובן של חובה של יצירה ופדיון בכל יום מסחר. יש כאן עניין מיוחד שבקרן סל יש אפשרות להגביל את הזמנות היחידות לסכום מסוים.

יש כאן החרגה של סעיפים 56(ג) ו-(ד) שחלים על - - -

לא הבנתי מה זה הסעיפים האלה?

אני מהרשות לניירות ערך.

מדובר על סעיפים שמגבילים את האפשרות לפדות. לדוגמה, פדיון יחידות שיוגבל למספר מרבי של יחידות, או פדיון חידות שמותנה במתן הודעה מוקדמת. בקרן סל אין דבר כזה.

(היו"ר משה גפני, 12:45)

"ניכוי עמלות פדיון

6.

(א) קיבל מנהל קרן הוראה לפדיון יחידה של קרן סל, יעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה בניכוי עמלת פדיון בשיעורים הבאים:

(1) בקרן סל ששיעור החשיפה הכולל שלה למדד איגרות חוב הנסחרות בבורסה בישראל, לרבות מלווה קצר מועד, ולמדד המורכב כולו ממניות הנסחרות בישראל שעלויות יצירת החשיפה אליו נמוכות, עולה על חמישים אחוזים משווי נכסי הקרן - 0.1% ;

(2) בקרן סל ששיעור החשיפה שלה למדד המורכב כולו מנכסים הנסחרים מחוץ לישראל עולה על חמישים אחוזים משווי נכסיה או שהיא קרן שלא ניתן לקבוע לגביה רכיב דמי ניהול משתנים לפי תקנה11(א) - 0.3% ;

(3) בקרן סל שאינה כאמור בפסקאות(1) או(2) - 0.2%."

כאן מדובר על עמלת הפדיון שחלה על קרן סל והיא נקבעה לפי הסוגים של המדדים שאחריהם היא עוקבת.

אתה יכול להסביר את זה?

כן. ברגע שמנהל הקרן מקבל הוראה לפדיון של יחידות, הוא צריך לפדות את היחידה ולהעביר סכום במזומנים לבעל היחידה שביקש את הפדיון. הוא מנכה מהסכום הזה עמלת פדיון. עמלת הפדיון היא משתנה בהתאם לנכס המעקב של הקרן. בנכסים מסוימים, שהעלויות שלהם יחסית נמוכות, אז העמלה הזאת היא 0.1%. בקרנות שעוקבות אחר מדדים שהם קצת יותר קשים ליצירת חשיפה זה 0.2% ואם יותר אז זה 0.3%.

הרעיון הוא שעמלת הפדיון היא מפצה את בעלי היחידות על הצורך של מנהל הקרן לממש נכסים. אז זה פוגע בעצם בכל שאר בעלי היחידות. זה בעצם סוג של פיצוי, אז הפיצוי נגזר מהעלויות שמנהל הקרן צריך לשאת בהן. ככל שהעלויות יותר גדולות, העמלה יותר גבוהה.

"(ב) לא תנוכה עמלת פדיון ממחיר הפדיון."

למה דמי הניהול משתנים? מה הסיבה?

למה העמלה משתנה?

כן, עמלת הפדיון. זה דמי ניהול.

זה לא דמי ניהול, זה רכיב שהולך לקרן.

לגבי זה, למה זה 0.1%, זה 0.3% וזה 0.2%??

כי זה בהתאם לעלויות שחלות על מנהל הקרן כשהוא מתכסה בנכסים שהקרן עוקבת אחריה. הרעיון הוא, שברגע שיש פדיון למנהל הקרן, או לקרן בעצם, יש עלויות כתוצאה ממימוש הנכסים. העלויות האלה בעצם באות על חשבון בעלי היחידות שנותרו בקרן. העמלה שגובים ממי שרוצה לפדות את היחידה, היא אמורה לפצות את הקרן, את בעלי היחידות בקרן, על העלות הזאת. ככל שהעלות היא יותר גבוהה, אז העמלה יותר גבוהה.

טוב.

"(ב) לא תנוכה עמלת פדיון ממחיר הפדיון ־

(1) בפדיון יחידות קרן סל בפירוק;

(2) לאחר תום התקופה להגשת הזמנות לפי סעיף 32 לחוק;

(3) ביום שבו הפסיק מנהל הקרן את הצעת היחידות.

תסביר.

העמלה הזאת לא תגבה בשלושה מקרים. אחד, כשקרן סל מגיעה לפירוק ואז אנחנו רוצים שבעלי היחידות שלה יוכלו לצאת בלי לשלם העמלה. זה כפוי בעצם, זה לא תלוי וגם אין את מי לפצות.

שניים, זה לגבי תום התקופה להגשת הזמנות.

שלוש, זה ביום שבו הפסיק מנהל הקרן את הצעת היחידות. ברגע שאין הצעת יחידות, אז הצורך של בעל היחידה לפדות הוא גדול יותר ואנחנו לא רוצים לגבות ממנו את העמלה בנקודה הזאת.

מה זאת אומרת הוא הפסיק? הוא יחדש.

הוא יכול לחדש אבל בתקופה שבה הוא הפסיק הוא לא גובה.

טוב.

"הוספת עמלת יצירה

7. נמכרה יחידת קרן סל, יעביר המפיץ לחשבון הקרן באמצעות המסלקה סכום במזומנים השווה למחיר היחידה בתוספת עמלת יצירה בשיעור זהה לעמלת הפדיון הקבועה לאותה קרן כאמור בתקנה 6."

כאן זה בעצם הצד השני של זה, זה עמלת היצירה.

עסקאות יצירה

או פדיון לפי הזמנה

או הוראה של עושה השוק

8.

(א) על אף האמור בתקנה 5 ובסעיף 46(ג) לחוק, התקבלה אצל מנהל הקרן הזמנה ליצירה או הוראה לפדיון שהגיש עושה השוק לאחר השעה היעודה אך לא יאוחר מאשר מייד לאחר תום המסחר באותו יום (במקום תום יום המסחר – ח.ב.א), יבצעה מנהל הקרן כאילו התקבלה אצלו באותו יום חישוב מחירים."

למה אתם מוחקים את יום המסחר?

זה פשוט ביטוי יותר נכון. במקום תום יום המסחר, תום המסחר לאותו יום).

טוב.

"ב. על אף האמור בתקנות 6 ו־7, רשאי מנהל קרן לבצע יצירה או פדיון של יחידות קרן סל שבניהולו לפי הזמנה או הוראה של עושה השוק בתמורה לתמהיל נכסים.

ג. בחישוב מחיר יחידה ומחיר פדיון בתמורה לתשלום בתמהיל נכסים לא תתווסף עמלת יצירה ולא תנוכה עמלת פדיון".

כאן גם יש תיקון שאנחנו רוצים לעשות. תקנת משנה ד' אנחנו מחקנו אותה ואנחנו רוצים להשאיר אותה בכל זאת.

רגע, תסביר את ג'.

אולי אני אסביר את כל הסעיף. עושה שוק זה גוף שאמור לייצר סחירות ביחידות של הקרן מכיוון שהקרן נסחרת בבורסה. לעושה שוק יש הוראות ספציפיות שחלות עליו. כלומר, הוא לא כמו כל מי שמבצע עסקה מול מנהל הקרן. אז יש כמה דברים שאנחנו מחריגים אותו מההוראות הכלליות של יצירה ופדיון. אחד מהדברים זה שהם יכולים לבצע עסקה בתמורה לתמהיל נכסים. כלומר, לא בתמורה למזומן, אלא סל של ניירות ערך שמשקף את שווי הנכסים של הקרן, מה שמוחזק בקרן באותו שלב.

כשעושה השוק מבצע עסקה מול מנהל הקרן והוא עושה את זה בתמהיל נכסים, הוא לא צריך לשלם את העמלה, כי אין כאן את הצורך לממש את הנכס שבגללו בכלל אנחנו גובים את העמלה. העמלה הזאת נועדה הרי לפצות בשביל הצורך להנזיל את הנכסים. כאן זה לא קיים אז אין צורך בעמלה הזאת.

אנחנו רוצים להוסיף כאן, וזה הסעיף שנמחק שאותו אני אקריא:

ד. על אף האמור בתקנת משנה ג' בחישוב מחיר הפדיון בפדיון כנגד חישוב נכסים תנוכה העמלה שנפרעה מנכסי הקרן בשל סיום עסקת החלף מדדית שאינה במימון טרם מועד סיומה."

כלומר, זאת בעצם החרגה של הכלל הרגיל שבתמהיל לא גובים עמלה. אנחנו כן נגבה עמלה בשווי הקנס השבירה של סוופ. כלומר, אם מנהל הקרן היה צריך לשבור ולסיים עסקת החלף לפני המועד ובשביל זה הוא היה צריך לשלם קנס, אז את הקנס הזה עושה השוק כן יצטרך לשלם.

כן.

"רישום כיחידה רדומה

9. קיבל מנהל קרן הוראה לפדיון יחידה בקרן סל שבניהולו, ירשום אותה כיחידה רדומה במרשם היחידות ולא יבטלה.

פרסום מחירים על-ידי מנהל הקרן

10. מנהל קרן יפרסם לגבי יחידת קרן סל שבניהולו את שוויה, את מחירה בתוספת עמלת יצירה ואת מחיר הפדיון שלה בניכוי עמלת פדיון, סמוך לאחר שנתקבל אצלו המידע המאפשר לו לחשב נתונים אלה; לשם הפרסום כאמור יעביר מנהל הקרן את שווי היחידה ואת מחיריה כאמור לבורסה, בדרך שהבורסה הורתה עליה ושעליה תדווח לרשות."

מה?

כאן מדובר על שלושה נתונים שמנהל קרן סל צריך לפרסם, שזה מחיר היחידה, כלומר מחיר הקנייה של היחידה, מחיר הפדיון שלה, המחיר שבה פודים, שזה בעצם כולל את העמלות ואת שווי היחידה שזה שווי נקי. זה כדי שיהיה אפשר במסחר להתגבש לאיזה שווי הוגן של היחידה. מי שמפרסם את זה זאת הבורסה, כמו כל נייר ערך.

מנהל הקרן מעביר את זה לבורסה והבורסה מפרסמת.

איפה היא מפרסמת את זה?

לפי התקנות זה בגיליון השערים של הבורסה.

נעצור כאן. שרת המשפטים אמורה להגיע עכשיו. אני מצטער שזה היה זמן קצר. אנחנו נחדש את הדיון מפרק ה' דמי ניהול משתנים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

-----------------------2

00591218