ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-02-20OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 943

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ' בשבט התשע"ח (05 בפברואר 2018), שעה 10:15

שימוש בתקציב ההתאמות לשנת 2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

עמר בר-לב

יצחק וקנין

רחל עזריה

עודד פורר

מוסי רז

סגנית מנהל מח' השקעות-רנ"ע, משרד האוצר - שרה קנדלר

משרד האוצר - איליה כץ

אגף תקציבים, משרד האוצר - שאול קירשנבאום

רפרנט רווחה, אגף התקציבים - אייל מידן

אגף התקציבים, משרד האוצר - עמיחי דוד

אגף תקציבים, משרד האוצר - נדב שיינברגר

מנהל מחלקת השקעות ברנ"ע, משרד האוצר - דוד לביא

היועץ המשפטי-רנ"ע, משרד האוצר - אמיר וסרמן

מוזמן/ת - אלי בבלי

אייל לב ארי

שיר שפר

טמיר כהן

אתי אפלבוים

שימוש בתקציב ההתאמות לשנת 2018

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום בנושא: שימוש בתקציב ההתאמות לשנת 2018.

אנחנו אישרנו בישיבה הקודם, במין חרום כזה, את תוספת לקצבת הנכות הכללית, שזה 1.250 מיליארד שקלים. אנחנו עוסקים עכשיו בשאר.

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי ואם לא אמרתי, אני אומר את זה עכשיו. הוגש תקציב דו שנתי שלא אהבתי אותו. אני, על כל פנים, לא אהבתי אותו. היו על זה דיונים ונדמה לי שגם היה על זה בג"צ, שלפי דעתי הוא היה מיותר. היה צריך להתמודד פה. לא הולכים לבג"צ אם לא מצליחים פה. אבל הוגש גם בג"צ. אנחנו דיברנו הרבה פעמים על זה שאנחנו מגישים תקציב דו שנתי. מבחינה מקצועית זה לא היה נכון. לפי דעתי, אגף התקציבים גם התנגד לזה אף על-פי שהוא לא אמר. מאוד קשה לחזות תחזיות כאשר אתה עוסק בתקציב דו-שנתי, יעד גירעון, תחזית הצמיחה וכדומה, אבל זה אושר.

כאשר זה אושר אנחנו ישבנו יחד עם משרד האוצר וקבענו שכאשר יהיה מעבר בין 2017 ל-2018 יהיה תקציב התאמות. המשמעות של תקציב המעבר, כפי שהבנתי אותו וכפי שביקשתי שיהיה, כפי שהוא היה גם בתקציב 2015 ו-2016. תקציב ההתאמות בא לומר שעברה שנת 2017 ואנחנו נכנסים לתקציב 2018. לא מאשרים תקציב חדש מכיוון שהתקציב הוא דו שנתי אלא במקום שראינו במהלך השנה שיש בעיה, אנחנו נכסה את זה באמצעות תקציב ההתאמות.

תקציב ההתאמות לא הגיע בזמן. בחוק כתוב תאריך והוא לא הגיע בזמן. הוא לא הגיע בזמן מכיוון שהתחילו כנראה לדבר גם על תקציב 2019, מה שעומד להגיע בשבוע הבא בעזרת השם. המשמעות של העניין היא שאיתי לא דיבר איש מאגף התקציבים.

למי שלא זוכר באגף התקציבים, אני באופן זמני יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת. באופן זמני, בניגוד לאגף התקציבים שהוא קבוע. איש לא דיבר איתי מה הולכים לעשות עם הכסף, למה לא מביאים אותו, מתי יביאו אותו ולאיזה צרכים הם יובאו. אני רואה בזה שיבוש ואמרתי את זה בשבוע שעבר. אני רואה בזה שיבוש של ההתנהלות בין הכנסת לבין הממשלה. יש שיבוש מכיוון שפעמים רבות אנחנו בדיונים כאן בוועדה אמרנו שיש תקלה וחסר כסף לנושא מסוים, אבל יגיע תקציב ההתאמות אז אנחנו נביא את התיקונים הללו.

למשל, באחד הדיונים שהיה לנו היה שיבוש, שבעצם גם בית המשפט אמר עליו שהוא שיבוש. שארים של ניצולי שואה, אלמנים ואלמנות של ניצולי שואה מ-2011 הם יקבלו את קצבת השארים אבל לפני 2011 הם לא יקבלו. היתה עתירה לבג"צ בגלל שפעם זה היה לפני 2014 ובג"צ אמר איזה הבדל יכול להיות? למה השארים לא מקבלים לפני 2014? עוד לפני שהוא פסק משרד האוצר תיקן את זה ואני שמח על-כך.

אלא שנשאר משנת 2011, אם נפטרה אשתו של ניצול שואה לפני 2011 או להיפך, אין קצבת שארים. מה ההבדל אם היא נפטרה או שהוא נפטר לפני 2011 או אחרי 2011? אמרנו שזה חסר של כסף והכסף הזה, אם היו מוסיפים אותו, היו מתקנים את העוול הזה. מדובר על משהו שאני לא יודע בדיוק את הסכום אבל נדמה לי שעפרה רוס אמרה שזה בין 70 ל-100 מיליון שקלים. אני חשבתי שאולי צריך לשים את זה כאן.

אותו דבר עם ה-BEG, שקיימנו דיון. התברר שהרנטות מגרמניה שמקבלים ניצולי שואה, שפעם זה היה הגבוה ביותר מבחינת העשייה בעניין הזה. אבל, היות ואנחנו התקדמנו עם סיוע לניצולי שואה, מקבלים הרנטות מגרמניה לא מקבלים את זה. זה באמת בסביבות 150 מיליון שקלים. אני מקווה שממשלת גרמניה תשלם את זה. ביקשנו להזמין את השגריר הגרמני ואני מקווה שהוא אכן יבוא. יכול להיות שנקבל את הכסף מגרמניה ובעלי הרנטות יקבלו את התוספות שממשלת ישראל, מדינת ישראל, נתנה לניצולי השואה. סברתי שזה צריך להיות כאן אבל זה לא נמצא.

הייתי יכול להביא עוד דברים אבל זה לא נמצא. הייתי רוצה שמשרד האוצר יסביר את כל התהליך ומה הוא הולך לעשות עם הפירוט שלו.

אני מאגף התקציבים.

בהמשך לישיבה שהיתה בשבוע שעבר, מונחת בפניכם הצעת הממשלה לחלוקת תקציב ההתאמות לשנת 2018. כמו שהוועדה אישרה בשבוע שעבר, תקציב ההתאמות מורכב מ-3.2 מיליארד שקל שפנויים לחלוקה, מתוכם 1.25 מיליארד שקל כבר למעשה הוועדה אישרה בשבוע שעבר. כעת אנו מביאים את הנושאים הנוספים שהממשלה מציעה לוועדת הכספים לאשר במסגרת תקציב ההתאמות. אני אעבור עליהן בזריזות ואם תרצו אפשר להתעמק בכל אחד מהם.

לא בזריזות.

אני אעבור עליהם שנייה מלמעלה ואם תרצו אפשר להתעמק בהם.

הנושא הראשון, 950 מיליון שקלים לטובת סבסוד מסגרות לימודיות בשעות אחר הצהריים. זה למעשה המשך של תכנית הצהרונים שהתחילה בשנת 2017. היא אושרה בממשלה רק לשנת 2017 מאחר ולא היה תקציב ל-2018. כעת מוצע להמשיך אותה גם בשנת 2018.

בנוסף, יש 400 מיליון שקלים - - -

יש לי שאלה בעניין הזה. כתוב בהסבר שבמסגרת תכנית זאת המדינה תסבסד את התשלום בגין צהרונים באופן דיפרנציאלי, שזה בסדר, כך שסיוע גדול יותר יינתן למשפחות הגרות ביישובים חלשים. עד איזה עשירון? מה מוגדר כיישוב חלש? מה ההגדרה כדי לוודא שלא באמת לקחו את העשירון התחתון ורק בו מטפלים כי לצערנו יש יותר מעשירון אחד.

שלושת העשירונים התחתונים כבר מסובסדים.

לכן אני שואל.

גם החלק הרביעי.

קישרנבאום, לפני שאתה עונה. היה מדובר שבצהרונים עוברים ממשרד הרווחה למשרד החינוך. נכון? על זה אנחנו מדברים.

נכון, בין היתר.

רק רגע, גם לי יש שאלות. הרי לא הסברתם לי קודם. אם הייתם מסבירים לי קודם לא היו לי שאלות. מכיוון שלא הסברתם, גם לי יש שאלות.

חלק מעבר ממשרד הרווחה למשרד החינוך. במשרד הרווחה, בניגוד למשרד החינוך, היה מי שמצבו הכלכלי קשה, הוא היה מקבל סבסוד יותר גבוה. במשרד החינוך אין דבר כזה. אתה גר ביישוב, היישוב הזה הוא זכאי. זאת יכולה להיות משפחה עשירה, משפחה ענייה, מעמד ביניים, כולם אותו דבר. למה לעניין הזה אין פתרון? כשזה היה במשרד הרווחה, למשפחה שמצבה הכלכלי קשה היה פתרון. זה דבר אחד.

דבר שני. אנחנו עשינו בהטבות המס, שלא הולכים לפי המועצה האזורית הכללית מפני שבמועצה האזורית יש יישובים שמצבם הסוציו אקונומי נמוך ויש יישובים שמצבם הסוציו אקונומי הוא גבוה. למה אין פה את החלוקה הזאת?

התכנית פועלת בכל הרשויות המקומיות בארץ בהתאם לממד הסוציו אקונומי של הלמ"ס. בגני הילדים היא פועלת ברשויות בשכונות 1 עד 5 ובבתי ספר כיתות א' עד יב' היא בכל השכונות. ההשתתפות של ההורים היא דיפרנציאלית אבל היא פועלת אצל כל הילדים.

לגבי המעבר לרווחה - - -

עוד פעם, בתי ספר זה לכל ה אשכולות ובגני הילדים זה 1 – 5?

כן. בשניהם ההשתתפות היא דיפרנציאלית.

לגבי תלמידים ששנה שעברה קיבלו דרך הרווחה. חלק מהאוכלוסיות שקיבלו מהרווחה יקבלו את זה היום מחינוך. במקרים מסוימים אכן הסבסוד היה נמוך יותר ולכן הגענו לפתרון. אנחנו כן פנינו לרשויות שהציגו לנו דרישות מעבר בתכנית, איפה התלמידים נפגעו. אנחנו כן נפעל שם בשביל איזה מלגות השנה. שנה הבאה הרשויות יכולות לתת מלגות כמו שעושים כבר היום בצהרונים. בסופו של דבר, המודל כולו הוא לפי אשכולות למ"ס.

לא הבנתי את התשובה. משפחה שהיתה מסובסדת במשרד הרווחה מכיוון שמצבה הכלכלי נמוך, עכשיו היא גם תהיה מסובסדת? לא הבנתי את התשובה.

כן. פנינו לרשויות המקומיות שהשנה כשנת מעבר, אותם תלמידים ששנה שעברה היו ברווחה ושילמו פחות, משרד החינוך יעביר בגינם השתתפות נוספת כשנת מעבר כדי שהם לא ייפגעו. יש תלמידים שהשנה קיבלו מהרווחה ובשנה הבאה כבר לא יהיו תלמידים כאלה.

כי הכול עבר לחינוך.

כן. גם לא רלוונטי, כי זה מי שקיבל שנה שעברה.

אם אני מבין את התשובה שלך לשאלה של יושב ראש הוועדה, אם זה יישוב כמו רמת השרון, שבשנה שעברה משפחה בחתך סוציו אקונומי קיבלה, היא תקבל גם השנה.

אם מדובר בגני ילדים שהם תחת משרד העבודה והרווחה.

היא תקבל גם השנה, למרות שהיא גרה ברמת-השרון שהיא לא באשכול 1 עד 5.

לא. משרד הרווחה פעל רק בחלק מאשכולות ולא פעל בכולן וגם לא כולם עברו לחינוך.

לדוגמה שלי, זה מה שהבנתי ממך.

רמת השרון לדעתי בכלל לא פעל ברווחה. זה רק אשכולות מסוימים שפעלו ברווחה ורק חלק מהרווחה עוברים לחינוך.

קשה לקבל אישור ממשרד העבודה והרווחה. היה קשה לקבל אישור.

איך את יודעת?

כי הייתי אחראית על גני ילדים בעיריית ירושלים חמש שנים. היה קשה לקבל את האישורים עבור הצהרונים.

אם קשה אז קשה, אבל מה שהיה אפשר היה אפשר.

אני אומרת שהיתרון בשיטה הזאת שאתה נותן להרבה יותר.

נדב שיינברגר

אפשר לעזור לו?

תעזור לו, עד עכשיו לא הבנתי אבל תעזור לו.

כשעשו את תכנית "נטו משפחה" אכן התחילו להעביר ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. בעקבות התערבות של יושב ראש הוועדה וגם של יושב ראש ועדת החינוך, גילינו שיש בעיה שבאמת לא היינו מודעים לה, שיש משפחות שברווחה קיבלו סבסוד יותר גדול לצהרונים - - -

סבסוד, כל אחד לפי עניינו.

גם כן לא סבסוד מלא אבל יותר. לכן ישבו משרד החינוך ומשרד האוצר ומסרו את הפתרון ל-2017 ו-2018, שזאת שנת הלימודים הנוכחית. אני מעריך שלקראת שנת הלימודים באה ימצאו את הפתרון גם ל-2019 כדי לא לפגוע באותן המשפחות. זאת לא המטרה שלנו, בטח לא היתה המטרה - - -

אבל זה תוספת כסף. השאלה אם זה נמצא בתוך הכסף הזה או שזה כסף נוסף?

הכסף נמצא לך פה עכשיו, זה הסבסוד. זה רק הסבסוד של הצהרונים בהתאם לתכנית "נטו משפחה".

היות ואתם אומרים שיש תוספת לגבי הסבסוד ל-2018, כמו שהיה במשרד ה רווחה, האם ה-950 מיליון שקלים בתוכו יש גם את התוספת הזאת בגלל שזאת תוספת כסף? האם זה נמצא בפנים או לא?

כן, זה נמצא בפנים. מה שסוכם עם יו"ר הוועדה לפתרון השנה נמצא בפנים.

נמצא ב-950 מיליון.

כן.

לגבי השאלה השנייה לגבי היישובים.

משרד החינוך פועל כיום רק לפי אשכולות למ"ס או מדד טיפוח בית ספרי. אין לו יכולת והוא לא פועל לפי מדדים אחרים. הצעה כמו של היושב ראש יכולה להוביל – בעיר כמו ירושלים - - -

לא, לא, לא. הבאתי דוגמה מחוק של הטבות המס. אנחנו החלטנו וזה מופיע בחוק שזה הולך לפי יישובים. יש יישוב שהוא עשיר, יש יישוב שהוא עני אבל שניהם תחת מועצה אזורית אחת. ההורים שנמצאים ביישוב החלש הם אמנם במועצה האזורית. בהטבות המס אנחנו לוקחים את זה בחשבון בחוק.

המצב הוא נכון גם לשכונות עשירות.

אז מה התשובה לשאלה.

התשובה היא שמשרד החינוך בכל התכניות שלו פועל לפי אשכולות של למ"ס, אשכולות חברתיים כלכליים - - -

של יישוב או של מועצה אזורית?

של רשות מקומית כמו שמפרסמת הלמ"ס.

ובמועצות אזוריות?

- - -

באמת ילדים בשכונות מצוקה בעיר חזקה לא מקבלים.

לא רק זה. במועצות האזוריות זה יותר רלוונטי. יכול להיות שכל המועצה ברף של 9 והיישוב נמצא למטה למטה והוא לא מקבל כלום.

בהטבות המס נקבע בחוק שאם יש את הדוגמה הזאת של חבר הכנסת וקנין, מתחשבים ביישוב הזה ופועלים להטבות המס לפי היישוב ולא לפי המועצה האזורית. אני הנחתי הצעת חוק. האמת היא שהוועדה הניחה הצעת חוק, שיתחשבו בכל המשרדים ביישובים ולא לפי המועצה האזורית מפני שזה עוול שאין כדוגמתו. אני גר במושב עני אבל המועצה האזורית עשירה. להם יש את הכסף ואני מקבל את המכות. זה לא נכון הדבר הזה, זה הרי יישובים נפרדים. נכון שמוניציפלית הם נמצאים במועצה אזורית אחת אבל היישוב עני. בהטבות המס התחשבנו בזה בחוק.

אגב, זה נכון גם לגבי עיר.

לגבי עיר זה מסובך, אני לא יודע איך לעשות את זה.

למה? מה הבעיה? הלמ"ס גם יודע וגם בעיר יודעים לתת מדד סוציו-אקונומי גם לשכונות וגם לבתי ספר.

שכונת מורשה ברמת השרון.

עדיין בתכנית נטו משפחה נתנו מענה גם לדבר הזה.

איך?

מה עשתה תכנית "נטו למשפחה"? היא עשתה שני דברים. אחד, היא נתנה הטבות וסבסוד לאשכולות הנמוכים והיא קבעה מס מקסימלי שאתה יכול לקבוע לצהרון. כלומר, היא הורידה למשפחות מ-1,200 שקלים ל-930. גם מי שיצא באשכול הגבוה אז נכון שהוא לא קיבל את הסבסוד אבל הוא קיבל את ההנחתה מלמעלה.

ניגח לדוגמה את הילדה שלי. היא גרה בתל-אביב באשכול שאין בו את הסבסוד. מצד שני, מכיוון קבע שיש רף מקסימלי, אז זה ירד ל-830.

נדב, צריך ללכת לפי היישובים.

אגב, זה פתרון הכי גרוע שיכולתם לתת במובן הזה. המשטר הזה יתמוטט. מה שהיה צריך לתת זה סבסוד פר אשכול. גם את תל-אביב אפשר לחלק לאזורים מסוימים. אנחנו יודעים בדיוק איזו שכונה בתל-אביב צריכה סיוע ואיזה לא, כמו שאנחנו יודעים בעיר חלקה איזו שכונה חלשה.

זאת שיטה קומוניסטית, תסלחו לי. בואו נעשה את כולם הכי נמוך וזה לא נכון.

צריך לבחון את העניין הזה שהולכים לפי יישובים. אתה נותן לפעמים סבסוד ליישוב עשיר בגלל שהוא נמצא במועצה אזורית ענייה. זה לא נכון. אותו דבר, כשיש יישוב עני, אתה לא נותן סבסוד כי הוא במועצה אזורית עשירה.

אתה יודע למפות בתי ספר.

אבל אם זה לפי מי שקיבל בעבר דרך משרד העבודה והרווחה - - -

לא, לא, אלה שתי סוגיות נפרדות.

רימו אותנו, סיכמו איתנו משהו ולא עמדו פה.

מי לא עמד?

שר החינוך.

רק רציתי לוודא.

לא כל הטענות שלי זה אליכם.

יש שתי סוגיות. סוגיה אחת זה לבדוק שנותנים תשובה חיובית ואני מקווה שזה מתבצע.

החליטו החלטה מנהלית, שיכול להיות שהיא נכונה ויכול להיות שלא. אני לא נכנס לעניין הזה. היתה החלטה שמעבירים את הנושא של הצהרונים ממשרד הרווחה למשרד החינוך. בסדר. אמרתי, אני לא מערער על ההחלטה , זאת ההחלטה. בתפר בין המעבר - - -

איבדו את הזכויות הקיימות.

כן.

התשובה של קירשנבאום וגם של נדב היתה, שהם מכבדים את זה ב-2018. זאת אומרת, מי שקיבל סבסוד ממשרד הרווחה, יקבל באופן חד פעמי סבסוד ב-2018 אותו דבר, כדי שהוא לא ייפגע בעקבות המעבר.

לגבי 2019 יש דיון נפרד. אני מעריך שימצאו לזה איזה פתרון. משרד החינוך לא יוכל להתעלם מהעניין הזה, נראה את זה גם בתקציב ונראה את זה גם בהמשך. אני מקווה שזה אכן יבוצע בגלל שלפעמים הבירוקרטיה הורגת את הדברים האלה. זה לא בגלל רצון רע אלא בגלל הזמן שעובר ועד שהפקיד או הפקידה החליטו לעשות. נעקוב אחרי זה ונראה האם זה באמת מתבצע. אני מקווה שזה באמת יתבצע. תעקבו גם אתם אחרי זה. אם זאת ההחלטה, היא החלטה חיובית.

יש דבר אחר לחלוטין שזה היישובים ולשאלה האם זה נכון? אנחנו נגיע לדיון הזה כאן מכיוון שיש הצעת חוק של הוועדה. עד היום לא טיפלנו בזה בכלל. האם זה נכון שהמועצה האזורית היא הקובעת? זאת אומרת, עושים את הממוצע של כל היישובים, שזה ממש אין קשר.

עכשיו אתם באים, או עיקר עודד פורר ולא רק, שאומרים שאם הולכים על זה, אז בואו נלך על שכונות בערים גדולות כמו ירושלים, תל-אביב וחיפה, באר-שבע. אנחנו יודעים. גם אם תשאלי את עצמך איפה בתל-אביב יש שכונות עשירות ואיפה יש שכונות עניות, את תדעי לענות. זאת הצעה שאני לא יודע איך מיישמים אותה.

לגבי הראשונה, אני מסכימה לגמרי. בעצם אנחנו נותנים גם לפי אשכול, אבל גם לבן אדם הבודד. לבן אדם הבודד שאין לו, גם אם הוא באשכול שיש לו, הוא מקבל את ההנחה שהוא קיבל בעבר.

אם אנחנו מתחילים לפצל את זה לפי שכונות – לפי מושבים עוד ניחא, אבל לפי שכונות, בטח אם מתחילים לפי בתי ספר - - -

לכן אני לא יודע לעשות את זה.

אם זה לפי בתי ספר, אתה תגלה ששולחים את כל העניים לבית ספר אחד בעיר, שהוא יקבל את ההנחות. אני אומרת לך את זה מהפרספקטיבה של החינוך שזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים, גנים לילדי עניים ולגנים אחרים.

היא צודקת, זה מסובך. צריך לעשות את זה בחוק.

מזה צריך להיזהר.

אבל הרב גפני, בית הספר הוא אזורי. כשמתחילים לעשות את זה ברשויות זה עולה להם הרבה כסף. כדי להוציא את שכונת קריית משה מרחובות, עשו הסעות לכל בתי הספר בעיר. ילד לא צריך בתוך עיר לנסוע באוטובוס בשביל להגיע לבית ספר. בית הספר צריך לקבל את התוספת.

אתה לא תאמין איך אפשר לגזור אזורי רישום ואיזה חגיגות אפשר לעשות שם.

אפשר לפתור את זה.

אני יודעת שזה מורכב יותר. החלק הזה, בעיניי, נותן מענה, כי כל הזכויות שהיו עד היום, אף אחד לא איבד את הזכות.

אני מבקש. אנחנו הולכים לחקיקה בעניין הזה. קירשנבאום, תקשיב לי רגע. אני פונה לכולם. אני מבקש לבחון את העניין הזה. נכון ששכונות זה דבר שנוי במחלוקת, כי אי-אפשר לדעת לעשות את זה, אבל מושבים הם לא שנויים במחלוקת. אני מבקש לבחון את העניין הזה. גם משרד החינוך יבחן את העניין הזה. אנחנו הולכים לחקיקה. אנחנו נדרוש שכל משרדי הממשלה ילכו לפי זה. יתחיל ויכוח על שכונות. בשכונות אני לא יודע איך לעשות את זה ולכן זה לא מופיע בחוק. מופיע בחוק הנושא הזה של מושבים. מושב הוא יחידה נפרדת. יש לו ועד נפרד. הוא שייך מוניציפלית למועצה האזורית אבל הוא נפרד לגמרי. הוא יכול להיות עני במועצה אזורית ולהיפך. אני מבקש שתבחנו את זה.

חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

תודה אדוני. שני נושאים. חבל שנדב יצא כי רציתי לומר מילה טובה. חבל שהיינו צריכים לעבור כזאת ויה דולורוזה וכזה מאבק כדי להגיע בתקציב הזה של ההתאמות למה שדרשנו מתחילת הדרך. בהתחלה לא התייחסו לזה אבל האמת שזה פה ואני רוצה לברך על זה. יש פה 400 מיליון שקלים כחלק מהתקציב, שאנחנו סיכמנו על הרפורמה הפנסיונית - - -

לא, לא, רגע, רגע.

סעיף 3 - - -

תן להסביר.

אתה רוצה שהם יסבירו כל סעיף?

בוודאי, יש לי את כל הזמן שבעולם. אנחנו יכולים עד סן, 2-18 לדון בזה.

את ההערות שלי לסעיף 4 גם להחזיק?

לא. סיימנו עכשיו את 2 שיסבירו את 3.

היועץ המשפטי מבקש לומר.

יש לי שני עניינים. אחד ספיח של הדיון הקודם. הזכיר היועץ המשפטי - - -

שוטרים, יש תוספות תקציביות למשטרה ואתם יוצאים.

אנחנו הולכים להעביר כסף למרחב דוד.

אנחנו תכנית צוערים.

שיהיה לכם בצלחה.

אייל, בקשה.

בדיון הקודם הזכיר היועץ המשפטי של משרד האוצר, שהממשלה הגישה דוח לקיום או אי קיום הפרש הוצאות או הפרש גירעון. אמרנו שהדוח לא הוגש. כן רצינו להבהיר שהדיווח נשלח ממשרד האוצר למזכירות הוועדה וליושב ראש כדרש. קרתה איזו תקלה ודיווח לא הגיע אלינו. זאת הבהרה אחת שאנחנו רוצים להבהיר.

לגבי הבקשה של שימוש בתקציב ההתאמות. לפי סעיף 3ג לחוק תקציב המדינה לשנים 2017-2018 הממשלה היתה צריכה להעביר לאישור הוועדה את תקציב ההתאמות לא יאוחר מ-10.12.2017. התאריך, אם כך, עבר זה מכבר. למעשה הממשלה מפרה את החוק. למרות שגם במקביל פורסם תזכיר לשנות את המועד לחודש מרץ ונאמר שהשינוי הזה ישתלב עם תקציב 2019, אנחנו כן רוצים לדעת למה לדעת משרד האוצר ניתן לבצע עכשיו את תקציב ההתאמות במועד הזה?

אני מבקש לומר. אמרתי את זה בישיבה הקודמת ואני אומר את זה גם עכשיו. לגבי הנושא של הדוח של הגירעון של הממשלה, בסדר, זה הגיע למזכירות הכנסת. לא על זה דיברנו. דיברנו על מה שאיל אומר עכשיו. הנושא הזה של תקציב ההתאמות הייתם צריכים להביא בזמן. לא הבאתם את זה, אף אחד לא דיבר איתי על זה.

אני חוזר על עמדתי. יכול לבוא לפה אסי מסינג ולהגיד מה שהוא רוצה בעניין הזה. גם אתם מודים בעובדה שעברתם על החוק. לא הבאתם את זה בזמן. היה צריך להביא את זה עד תאריך מסוים בדצמבר, ב-10 לחודש וזה הגיע בשבוע שעבר.

נכון שאנחנו שקופים, אנחנו הכנסת, אבל אני לא חושב שזה מועיל לכם או מועיל לנו. אני לא יודע מי קיבל את ההחלטה הזאת. יש פה דברים טובים בתקציב ההתאמות. לא יכלו לדבר קודם? הרי זה אושר כבר לפני חודש אצלכם, למה לא דיברתם? למה לא הבאתם?

על זה שלא הבאתם אין ויכוח.

בבקשה.

כמו שציין היועץ המשפטי, כאמור, יש שני תאריכים בחוק. הראשון הוא ה-1.11, שדיבר על גשת דוח ההפרשים לוועדת הכספים.

אני לא דיברתי על זה. אני מדבר רק על תקציב ההתאמות.

חבר הכנסת רוזנטל דיבר על זה.

15.12 היה התאריך לתקציב ההתאמות, לא?

לא תקציב ההתאמות, הוא מדבר על דוח כספי.

בכל מקרה, הנושא הזה הוגש לוועדה. כדאי לציין את זה לפרוטוקול כדי שגם חבר הכנסת רוזנטל יכיר. מעבר לזה, התאריך הנוסף של ה-10.12, שבו היה צריך להניח את חלוקת תקציב ההתאמות, כאמור, כמו שהיועץ המשפטי של משרד האוצר ציין בשבוע שעבר, כשהחוק אושר לא היה מתוכנן להיות מונח תקציב 2019 בחודש פברואר 2018, אז נקבעו התאריכים ההם.

אבל הם נקבעו בחוק.

נקבעו בחוק וגם פרסמו תקציב.

זה מעניין, אני רוצה לשמוע אמר היועץ המשפטי. זאת בכלל פרשנות מעניינת על חוקי ישראל.

זה לקחת את זה למקום שאנחנו לא שם.

פרשנות מאוד מעניינת של היועץ המשפטי של משרד האוצר. נשמח לפרש את שאר החקיקה ככה.

ברגע שהוחלט על הקדמת תקציב 2019 לא התקיים דיון בממשלה לגבי חלוקת תקציב ההתאמות. הוחלט לאחד את הדיון על חלוקת תקציב ההתאמות ביחד עם הדיון על תקציב 2019. הדיון על שני הנושאים הללו התקיים רק ב-11.1.2018.

בניגוד לחוק.

מאחר והיתה כאן הפרה של החוק, אי עמידה בחוק, הוגש תזכיר לוועדת שרים לענייני חקיקה לתיקון המועד האחרון שבו אפשר להניח את הצעת הממשלה לחלוקת תקציב ההתאמות.

למעשה, אחרי שהוחלט בממשלה על האופן - - -

מתי הוגש התזכיר הזה?

התקציר הזה עבר בוועדת שרים לפני שבועיים.

כמו שהיועץ המשפטי ציין, הוא מובא לאישור הכנסת כחלק מתהליך החקיקה של תקציב 2019. נכון שיש כאן אי עמידה בלוחות הזמנים אבל למרות זאת, אנחנו לא חושבים שיש מניעה משפטית לוועדת הכספים לאשר את הצעת הממשלה לחלוקת תקציב ההתאמות.

לא. השאלה האם היתה מניעה לממשלה, לא לוועדה, להביא את תקציב ההתאמות בתאריך הזה? זאת השאלה כי החוק אומר עד 10.12 ולא יאוחר? זאת השאלה. האם הממשלה יכלה ולהגיש תקציב התאמות, לדעת היועץ המשפטי של האוצר, בתאריך הזה?

אני חייב לומר לכם משהו. עזבו, אנחנו נעשה את הפינג פונג הזה של הלוך ושוב. אני לא יודע אם אתה הכתובת. מבחינת התקציב אין לי בעיה איתו. מה שנעשה פה הוא זלזול מופגן בחוק על-ידי משרד ממשלתי. איך תבוא עכשיו לאזרח שהיו לו נסיבות מיוחדות לגבי מה שהוא היה צריך להגיש למס הכנסה? כשנקבע אחוז מס ההכנסה הוא לא חשב שזה יהיה המצב ועכשיו הוא לא מגיש את זה.

נדב חזר.

אותו אזרח לא יכול להגיש תזכיר חקיקה. לפחות את תזכיר חקיקה הזה היה מקום להגיש קודם כדי לתקן את החוק. יש פה בעיה רצינית מאוד במה שאנחנו משדרים.

עם כל הכבוד, יש פה ממשלה ויש כנסת. הממשלה היא לא מחוקקת חוקים, הכנסת מחוקקת. אם הממשלה רואה שיש לה בעיה, היא יודעת לבוא לכנסת ולחוקק חוק גם ב-36 שעות.

אני אשלים את מה שאייל היועץ המשפטי אמר וגם את מה שעודד אמר. היה לכם את תקציב ההתאמות ב-11 לחודש. מן הראוי היה שתגידו שאתם לא עומדים בלוחות הזמנים והסיבות הן כאלה וכאלה ואתם מבקשים להביא את זה בשלב מאוחר יותר בשל הסיבות שציינת לגבי תקציב 2019. אני לא מבין עד לרגע זה למה לא עשיתם את זה.

על כל פנים, לא באתם לוועדה. זה לא אני באופן אישי, לא באתם לוועדה. זה זלזול בכנסת במובן הכי חמור של המילה. אני מרגיש את זה לאחרונה, אני מרגיש את זה הרבה פעמים. אני לא מבין למה, הרי יש פה דברים טובים.

תשמעו רבותי, משרד האוצר הכין תקציב התאמות שהוא תקציב התאמות יותר טוב, פחות טוב, לעשות שינוי כזה או אחר.

אני לא מבין איך יושב פה היועץ המשפטי של משרד האוצר ומגן על זה. לפחות שהייעוץ המשפטי לא יגן על זה. מילא אתם, אתם עוסקים במקצוע, אבל ייעוץ משפטי? זה מתחיל לעורר אצלי הרהורי כפירה על ייעוץ משפטי. אסור שזה יקרה. אני אחשוב על יועצים משפטיים שהם לא – דבר חמור.

אני לא מסכים לעניין הזה, נראה מה אנחנו עושים עם זה. נתייעץ עם חברי הוועדה. הדבר הזה לא יכול לעבור ככה לסדר היום.

נעבור לסעיף 3.

אני רפרנט רווחה באגף תקציבים.

מדובר בתוספת הוותק. חוק הביטוח הלאומי קובע שכל מי שהיה מבוטח יותר מעשר שנים מקבל לפני המועד בו התחיל לקבל קצבת זקנה, זכאי לתוספת ותק לקצבה בשיעור של 2% מגובהה בעד כל שנת ביטוח. תוספת הוותק המקסימלית שאפשר לקבל היא 50% מהקצבה הבסיסית ובתכנית הכלכלית לשנת 2017-2018, במטרה לשפר את מצבם הכלכלי של הקשישים בישראל, הוחלט כי תוספת הוותק תתחיל להיספר החל משנה הראשונה שבגינה שולמו דמי הביטוח.

השינוי נכנס באופן הדרגתי בארבע פעימות. בעצם, המטרה כרגע, בהתאם להסדרים שהגיעו אליהם בדיוני תקציב שנת 2019 וסוכמו בהחלטת ממשלה 3417 ב-11.1.2018, ובשביל לקצר את משך השינוי, הוחלט להקדים בשנה את הפעימות כך שבשנת 2018 תוספת הוותק לעובד שהיה מבוטח יותר – בעצם זה יהיה 8 שנים זה יהיה 4 שנים וב-2019 זה יגיע להבשלה מלאה. בעצם אנחנו מקדימים את הפעימה של 2019-2020, מקדימים אותם ל-2018 ו-2019.

עודד, רצית להתייחס לזה.

רציתי לברך הפעם. חבל שהיינו צריכים לריב כל-כך הרבה בשביל זה אבל בסוף אפשר לברך בקשר הזה. כשנכנסנו לקואליציה הממשלה שמה מיליארד שקלים לטובת קצבאות הזקנה. פרסו את זה על ארבע שנים. המשמעות היא, שב-2016 ניתנה תוספת של 150 מיליון, ב-2017 וב-2018 עוד 150 מיליון לכל שנה. ב-2019 היו אמורים להינתן 400 מיליון ו-300 מיליון ב-2020 ובכך להשלים את התוספת. סך כל התוספת לקשישים, מדובר בעיקר על נשים שלא הצליחו לצבור כי הן לא הפרישו לביטוח לאומי או עולים שהתחילו את מניין השנים שלהם בעבודה בישראל טיפה יותר מאוחר. המשמעות היא תוספת של 300 שקלים לקצבת הזקנה. בעצם, השוואה של קצבת הזקנה לקצבת זקנה של מישהו שחי בארץ והפריש ביטוח לאומי במהלך השנים האלה. אפילו אם הוא לא עבד, הוא היה זכאי לקצבת הזקנה המלאה של 2,300 שקלים והעולים החדשים או הנשים היו מקבלים סכום קטן יותר.

נשים זה לא עולים ותיקים.

זה בעיקר נשים כי נשים לא היו בשוק העבודה במהלך כל שנותיהן.

גברים מובטלים או גברים שלא עובדים, מבחינתם השנים נצברות. נשים מוגדרות כעקרות בית ומאבדות את הזכויות שלהן.

בסעיף זה אנחנו מטיבים בעיקר עם שתי האוכלוסיות האלה. המשמעות היא שכבר בתקציב הזה בשנת 2018, ברגע שנסיים את כל הליך החקיקה, יקבלו רטרואקטיבית החל מינואר. אם היו מביאים את תקציב ההתאמות בדצמבר זה כבר היה בלי הרטרואקטיביות.

אבל אז היה את הקטע הזה.

לא. הייתם יכולים להביא את זה בתקציב הזה.

לא, סיכמנו את הקטע הזה רק ב-7.1.

כי סירבתם לדון עד אז. אם הייתם דנים בזמן ומביאים בזמן אז כבר בינואר אנשים היו מקבלים את התוספת. לא משנה, יקבלו אותה במאי בערך רטרואקטיבית מינואר.

אני לא מקבל את התירוץ הזה אף על פי שהוא מעניין. זאת אומרת שבכלל לא התחשבתם בהם.

אל תמשוך אותי בתשובה.

הבנת מה שהוא אמר?

אני הבנתי טוב מאוד מה שהוא אמר. הם לא התחשבו בנו אז גרמנו להם להתחשב בנו אם אתה זוכר.

איזה יופי.

בשורה התחתונה, המשמעות היא באמת שכבר ב-2018 - - -

עכשיו תגיד תודה על זה שלא הבאנו בזמן?

כבר ב-2018 אנשים יקבלו תוספת של 180 שקלים מעבר למה היה להם לפני התכנית הזאת. ב-2019 עוד 120 שקלים. תוספת ראויה, אדוני.

אז לשם שינוי, עודד פורר מברך אתכם.

לא על התהליך, על התוצאה.

רק לתקן אותו, שהממשלה הזאת זה לא הדבר היחיד. היא נתנה עוד בתקציב 2015-2016 עוד 660 מיליון שקלים לקשישים.

אני יכול לתקן אותך ולהגיד שבמסגרת התכנית הזאת נוספו עוד 500 מיליון שקלים להשלמת הכנסה ב-2017-2018, 150 מיליון לקשישים ולדיור.

בסדר. הם לא היו בקואליציה ואתם הבאתם 600 מיליון שקלים תוספת. זה בגלל שאני הייתי בקואליציה.

אתה אומר שזה טוב שגם אתה וגם אנחנו בקואליציה.

התהליך הוא לא בסדר. אני אחשוב מה אני עושה עם התהליך הזה. אני לא מתכוון לעבור עליו לסדר היום. אם היו פה גזרות, אז אני מבין, ניסיתם להתחמק, וגם זה לא תירוץ. אבל בדברים כאלה, לא מובן לי. מה זה הדבר הזה?

סעיף 4.

תקציב בסך 300 מיליון שקלים עבור תכנית החופשות במסגרת תכנית גני הילדים ובתי הספר כיתות א' עד ג' יפעלו במהלך 10 ימים נוספים במהלך השנה בחופשות. במגזר היהודי זה יהיה 5 ימים לפני פסח ועוד 5 ימים במהלך חג חנוכה. התכנית תפעל בתוך בתי הספר ובגני הילדים בהתאם למודל הקיים היום בצהרונים. גם כאן הסבסוד הוא לפי אשכולות סוציו חברתיים ויהיה דיפרנציאלי.

זאת אומרת שלפני פסח הגנים ילמדו - - -

5 ימים נוספים. כל השבוע ראשון עד חמישי לפני פסח מ-07:30 עד 13:00 בתוך בתי הספר, בשאיפה עם הצוות הקיים של בית הספר שיקבל תשלום נוסף.

בכפוף לאישור ועדת הכספים.

גני ילדים וכיתות א' עד ג' יהיו להם 10 ימים נוספים.

מה יהיה מד' ואילך? זאת אומרת, זה יישאר - - -

הצורך כיום - - -

מד' והלאה לא המשך הלימודים, תישאר החופשה כפי שהיה עד היום.

המטרה של מהלך הוא לאפשר להורים עובדים להמשיך ללכת לעבודה ולא להישאר בבית לשמור על הילדים. לכן היא ממוקדת על ילדים קטנים.

זה מותנה בזה שההורים עובדים?

זה לא מותנה בכך אבל זה אמור לעודד יציאה לעבודה בייחוד של האנשים.

למה להתנות? טוב שזה אוניברסלי.

אני מבין שזה נוסף לבסיס התקציב?

מדובר על שנת 2018.

מה יקרה ב-2019?

התקציב יוגש לכנסת בעוד מספר שבועות.

אני שואל עוד פעם, זה בבסיס התקציב?

הוא אמר שלא. זה לא יכול להיות בבסיס התקציב כי תקציב 2018 כבר אושר.

ב-2019 זה ייכנס לבסיס התקציב?

כרגע הוחלט שהתכנית תפעל במשך שנת הלימודים תשע"ח ו-תשע"ט. זאת ההחלטה כרגע.

זה יהיה בתקציב המקורי.

אני יודע מה המשמעות של תקציב מקורי ומה המשמעות של בסיס ושינוייו. המשמעות של בסיס היא שככל הנראה גם בתקציב 2020 ו-2021 זה יהיה. זאת אומרת, יש איזה רצף.

צריך לברך. יש מקום לעשות את התכנית הזאת, זאת חלק מההמלצות של ועדת החינוך על קיצור החופשית. מצד שני, זה לא נעשה לבסיס תקציב ולדעתי זאת טעות. בנושאים הללו אנשים צריכים לראות קדימה ולראות את התכנית הזאת כחלק מהתהליך. גם לא נעשה דבר בסיסי, אדוני, ואת זה אני חייב לומר דווקא לך. אחת ההמלצות שלנו, שלא היתה קשורה בקיצור הימים אלא בשינוי העומסים. הרי יש גם עניין של עומסים בחופשים. אתה מסיים חופש גדול ויוצא לחופשת חגי תשרי. למה? כי כל לוח השנה בשנת הלימודים הוא לפי הלוח העברי חוץ מחופשת הקיץ. אנחנו ביקשנו שתתאימו גם את חופשת הקיץ ללוח העברי. מה יקרה אם שנת הלימודים לא תתחיל ב-1 בספטמבר אלא תתחיל ב-א' באלול? מה שיקרה זה שיהיה חודש לימודים אחרי חופשת הקיץ עד חגי תשרי.

זה לא עוזר.

זה עוזר.

השנה, מה שיקרה זה שיסיימו את חופשת קיץ ב-1 לספטמבר שזה יוצא שבת, יתחילו ב-2 לספטמבר ביום ראשון את שנת הלימודים. שבוע אחר-כך ה-7 בספטמבר זה כבר ערב ראש השנה. אפשר לוותר על השבוע הזה, הוא חסר טעם. אגב, עוד יותר בחינוך המיוחד - - -

להתחיל את החופש הגדול יותר מאוחר.,

אי-אפשר. כל ההתחלה של שנת הלימודים לא רלוונטית בתהליך הזה. כל מה שאתה עושה בשבוע הזה לא רלוונטי להמשך.

אם עושים את החופש הגדול בחגי תשרי - - -

זאת לא ההצעה. ההצעה היתה לעשות את החופש הגדול בתמוז ואב ומתחילים את שנת הלימודים בא' אלול.

אין לזה משמעות.

יש לזה משמעות של חודשיים של חופש גדול, בדיוק כמו שהוא עכשיו, בלי קיצור של החופשים אלא רק שינוי העומסים והתאמה שלהם.

הצעת נרשמה.

זאת לא הצעה שלי. זאת הצעה של ועדת החינוך של הכנסת. במקום לדון בהצעה הזאת שר האוצר ושר החינוך עשו פה איזה - - -

מה זה קשור לשר האוצר? זה אפילו לא עלה.

זה לא שר האוצר, זה שר החינוך.

שר האוצר ושר החינוך כי הוועדה גם קראה לשר האוצר והסיכום נשלח גם אליו ואל שר החינוך. הבקשה היתה להיכנס למשא ומתן עם ארגוני המורים על הבסיס הזה.

בוא נעשה סדר בעניין הזה. אתה אומר שהיות ומשקיעים בעניין הזה כסף, כדאי להשקיע את זה באופן יעיל יותר כמו שדנה ועדת החינוך.

ברגע שניתן כסף שר האוצר לא בעניין. מי שנמצא בעניין זה משרד החינוך, על המשמעות הפדגוגית של העניין, של חופשות וכל מה שנלווה לעניין הזה. משרד החינוך הגיע למסקנה הזאת. אומר חבר הכנסת פורר שהוא מבקש שידונו בהחלטה של ועדת החינוך. בסדר, אפשר להעביר את הבקשה שלו. אנחנו לא יכולים לעשות יותר מכך.

זה חלק על כולם, דרך אגב?

כן, על כל גני הילדים.

אגב, בחינוך העצמאי לא צריך את זה כי החופשות בחינוך העצמאי הרבה יותר קצרות.

ממש לא, זאת טעות שהשתרשה פה.

זה המצב.

זה לא מוסדות פטור. החופשות הן לפי חופשות משרד החינוך, נקודה.

בבנות כן אבל בבנים לא.

בל"ג בעומר יש חופש אצלכם? לא.

החופשים לפי משרד החינוך.

הם לפי משרד החינוך אבל הרבה פחות. טוב שכך, אגב.

ביום העצמאות רק לבנות יש חופש.

כששר החינוך הזיז את ל"ג בעומר לל"ג בעומר, זה השפיע רק על החינוך הממלכתי.

אני מסכים שאת היית בעיריית ירושלים.

אני באמת מודה על ההסכמה.

אני בניגוד לך, למדתי בחינוך העצמאי. אני לא מדבר על תלמודי תורה. הרשתות לומדים לפי החופשים של משרד החינוך, גם בנים וגם בנות.

כמה מהבנים נמצאים ברשתות?

המון.

נו, באמת.

אדוני, אלה שלא לומדים לפי הלוח הזה - - -

סעיף 5.

מדובר ב-100 מיליון שקלים עבור המשך מתן גמלאות לניצולי שואה לאחר פירוק החברה להשבה, חברה לאיתור והשבה של נכסים של ניצולי שואה. זה בהמשך להחלטת ממשלה 3290 מה-24.12.2017. לצורך היישום של תיקון החוק נכסים של נספי השואה והטבות ניצולי שואה.

טוב. אני מבקש להוסיף 100 מיליון שקלים לשארים לפני 2011.

במקום מה, אדוני היושב ראש?

אתם החלטתם שיש בעיה עם העניין הזה של הפער וכל מה שנלווה לעניין הזה, 3 מיליארד שקלים. אני חושב שזה 3 מיליארד שקלים פחות 100 מיליון. מי החליט שזה 3 מיליארד שקל?

כלומר, וועדת הכספים לא מאשרת את אחד השימושים?

לא שמעת מה שאמרתי? אמרתי שאתם החלטתם שהפער בתקציב הזה של תקציב ההתאמות של 3.5 מיליארד שקלים, יורד 300 מיליון.

לניצולי שואה.

לא. הפער בדוח הכספי, יורד 300 מיליון.

נכון. מה-3.5.

בשבוע שעבר שאלת איך נוצר הפער בין ה-3.5 ל-3.2. הסברנו שהוא נובע משינויים בהנחות תקציביות שנובעות ברובן מהנחות לגבי הנחות מנהליות בניצולי שואה.

לא אמרתם את זה. אמרתם שיש פער בכסף.

לניצולי שואה. זה מה שהסברנו שבוע שעבר.

אני שואל האם אפשר להוסיף מאה מיליון שקל?

תקציב ההתאמות כולו חולק. אם הוועדה לא מאשרת משהו מהנושאים, אנחנו יכולים מתוך התקציב הנוכחי לבדוק את זה. אם זה לא מתוך חשבון הנושאים האלה, אז אנחנו צריכים להביא את הבקשה חזרה למשרד האוצר וללמוד אותה.

תכף נראה מה עושים.

נמשיך.

הנושא הבא חיזוק הביטחון האישי במרחב דוד, 100 מיליון שקלים. התקציב נועד לחיזוק הביטחון האישי בירושלים בכלל ובאגן העיר העתיקה בפרט ולצורך חיזוק מערכי המשטרה במרחב דוד ואזור הר הבית, כתוצאה מהחלטת קבינט בנוגע להסרת המגנומטרים.

זה צריך להיות עכשיו בתקציב ההתאמות? הסרת המגנומטרים? למה?

נכון. גובשה תכנית על-ידי משטרת ישראל לצורך הסרת המגנומטרים והסכום הזה הוא לצורך יישום התכנית הזאת.

זאת אומרת שאתם טוענים שהביטחון האישי בירושלים מתדרדר?

אנחנו טוענים שיש החלטת ממשלה וצריך לתקצב אותה.

זה מה שהיה סביב הר הבית.

אני מבין מה היה אבל מה - - -

בשביל מה צריך את הכסף עכשיו?

התקבלה החלטה לגבי עלות העניין.

מה, ההחלטה שהיתה לשים את המגנומטרים?

יש לכם בעיה שיהיה ביטחון בירושלים?

אני רק שואל אם הביטחון הדרדר.

אנחנו רוצים שיהיה ביטחון טוב.

אני לא מבין והאמת היא שאתם לא תסבירו לי את זה כמו שצריך. יש החלטת ממשלה שצריך להגביר את הביטחון בירושלים. נכון? למה זה תקציב התאמות? מה זה לא תקציב שוטף? הכול פתאום הופך להיות תקציב התאמות? תביאו 100 מיליון שקלים. אני מסכים, צריך ביטחון אישי בירושלים ואני לא מתווכח על זה בכלל. למה זה בתקציב התאמות?

היושב ראש, תקציב 2018 אושר בכנסת בדצמבר 2016.

אתה יודע כמה העברות היו כאן במהלך 2017? אז מה אם תקציב 2018 אושר? זה צריך להיות מתקציב התאמות? אי-אפשר לקחת את זה מתקציב אחר ואת ה-100 מיליון שקל לתת לשארים ולניצולי השואה?

זה נושא חדש כמו כל נושא אחר שמופיע בתקציב ההתאמות. מדובר בנושא חדש שאושר בממשלה במהלך 2017.

אני יודע אבל אתם לא הבאתם דברים חדשים? זה לא בסדר.

לצערי, הנושא הזה אושר - - -

מה אתה מוכן לתת לוועדת הכספים מתקציב ההתאמות?

אין לי סמכות לתת - - -

היו פה המון דיונים על נושאים שונים. בעיקר היה הנושא של ניצולי השואה שדי רתחנו מזעם. יש גם סיפור של יתומים, אני לא מדבר על זה. אבל ניצולי שואה? למה להשאיר את העוול הזה? הבעיה היתה שאין כסף. כולם הסכימו שצריך לתת להם. שארים צריך לתת מפני שבסוף נחטוף בג"צ. שלא תהיה טעות, מישהו מהם ילך לבג"צ ויזכה, כמו שזכו ב-2014.

מתוך תקציב ההתאמות 3.5 מיליארד שקלים, יותר מ-300 מיליון שקלים הולכים לניצולי שואה. אין סתירה בין הדברים. עכשיו אתה רואה 100 מיליון שקלים שהם בגין החברה להשבה. זה מה שאייל מדן הסביר. מעבר לזה, אנחנו נעשה פנייה תקציבית עבור הסכום הנותר של ה-300 מיליון שקלים שגם הם ילכו לרשות לניצולי שואה. זה כמעט 400 מיליון שקלים.

בזמן הפניה התקציבית יוכלו להחליט מה קורה עם השארים.

היו עוד שימושים לתקציב ההתאמות שהיו אמורים להיות.

אני מדבר אליכם ברצינות. בג"צ פסק שאין הבדל. ב-2014 אמר בית המשפט העליון שאתם לא יכולים שלא לתת לשארים. מה פתאום, למה זה שונה? אין לכם כסף? הוא אמר שאתם צריכים לשלם את זה.

לא היתה עתירה על 2011 אבל אותו עיקרון, שאתה לא יכול פתאום לניצול שואה של 2011 ל-2014, אתה לא יכול לעשות אפליה. אם מישהו יגיש עתירה לבג"צ הוא יזכה. אני שואל למה אנחנו צריכים להגיע לבג"צ? בואו נעשה את זה פה. הרי באמת האי צדק פה הוא עוול משווע. למה אי-אפשר לעשות את זה?

אני מבקש שתיתנו לי תשובה על זה.

אנחנו נשמח. זה נושא שאנחנו מכירים אותו מהיום.

שמחה זה תמיד דבר טוב.

אייל שואל על איזו שנה תעשו את ההעברה?

שנת 2018. זה סעיף 11 לחוק יסוד התקציב.

זאת התשובה אייל, ל-2018.

מאיפה הכסף?

בסעיף 47 שאושר בכנסת יש 3.5 מיליארד שקלים שנשמרו לטובת הנושא הזה.

סעיף 47 זה לא תקציב ההתאמות?

זה תקציב ההתאמות וזה השימוש לתקציב ההתאמות.

אמרת שעכשיו שאנחנו מחלקים את ה-3.2 לא 3.5.

יוותרו עוד 300 מיליון שקלים בסעיף 47 שילכו רובם לניצולי שואה.

ה-300 מיליון שקלים יגיעו גם בהעברה ל-2018?

כן.

ואז ניפגש.

אנחנו נפגשים כל הזמן ותמיד אתם מנצחים.

בהחלטת הממשלה שאושרה בינואר 2018 נספח ד' שלה מפרט את השימושים בתקציב ההתאמות. יש דברים שמופיעים בנספח ד' ולא מופיעים כאן. למשל, מימון פרויקטי תחבורה באזור יו"ש, או, קיצור שבוע העבודה. איפה זה אמור לבוא כי זה לא בתקציב ההתאמות אפילו שזה מופיע בהחלטת הממשלה?

למעשה, הממשלה הסמיכה את שר האוצר לבוא ולהגיש את הצעת הממשלה לתקציב ההתאמות. הנושאים שמופיעים פה הם הנושאים שהיו נראים לנו כדחופים ביותר לתקצוב מיידי בשנת 2018 ולמעשה לאחר שוועדת הכספים תאשר את הנושאים הללו, אנחנו נכין פניות תקציביות לפי חוק יסודות התקציב בהתאם לנהלים. בנוסף זה, יש נושאים נוספים שאושרו בממשלה שהם חדשים לשנת 2018, ביניהם הנושאים שאתה ציינת, הכבישים ליו"ש וצו הרחבה שנעשה לבקשת השר חיים כץ.

הנושאים הללו לא היו בשלים לתקצוב מחר בבוקר ולכן הם יתוקצבו אל מול פלט רוחבי שאושר לשנת 2018. אז אל מול הלט הרוחבי שיוגש גם - - -

זה לא מה שמופיע בהחלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה הנושאים הללו מופנים לתקציב ההתאמות.

תקציב ההתאמות כולו חולק. זה מה שמונח בפני העבודה.

מה שכתוב בהחלטת הממשלה לא חשוב, נעשה מה שאנחנו רוצים.

איליה אמר כך, אני רוצה שתדייק בדברים שלו בגלל שהוא בחור חכם. הוא אמר כך: יש החלטת ממשלה אבל החלטת הממשלה הסמיכה את שר האוצר לקחת מתקציב ההתאמות, שזה 3.5 מיליארד שקל כדי ליישם חלק מהחלטות הממשלה, אי-אפשר ליישם את כולן. היא הסמיכה את שר ה אוצר להחליט מה יותר דחוף. אנחנו החלטנו, אמר איליה, שאלה הדברים הדחופים.

שר האוצר החליט.

כן, שאלה ה דברים הדחופים. לגבי הדברים האחרים הם יביאו קיצוץ פלט.

לא הבנתי, כמה פלטים בדרך אלינו? יש פלט על 600 מיליון שקלים לנכים? מאיפה ה-600 מיליון שקלים לנכים?

מתוך תעדוף של הוצאות הממשלה. קיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה.

כדי שלא נצא בלי דברים ברורים. 600 מיליון שקלים נוספים צריך לתת לנכים.

נכון.

מאיפה זה יבוא?

מתוך תעדוף של הוצאות הממשלה, פלט.

דברו בעברית קלה.

קיצוץ רוחבי בקיצור ולעניין.

עכשיו יש עוד החלטות ממשלה, מה שעודד פורר אמר. זה יבוא גם מקיצוץ רוחבי?

נכון.

כמה קיצוץ רוחבי אתם מתכננים לנו?

בתקציב 2018 אושר כבר בדצמבר 2016 קיצוץ רוחבי של 1.3%. מעבר לזה, אפשר עוד 0.3% אל מול הנכים בדצמבר 2017. מעבר לזה, בתקציב אפשר עוד 2.9%.

אתם לא תצטרכו לבוא לפה שוב עם קיצוץ? זה מה שאתה אומר?

נכון. הכול לפי חוק התקציב 2011-2012 יבוא לאישור הוועדה.

לא הבנתי. אתה אומר שכבר קוצץ או לא קוצץ.

הממשלה החליטה על נושאים נוספים, נושאים חדשים. לדוגמא, להגדיל את קצבאות הנכים.

אבל אמרת שאתה מקצץ את תקציב 2017, לא הבנתי.

בדצמבר 2017 התקבלה החלטה על הגדלת קצבאות הנכים.

כמה סך הכול קיצוץ נצטרך לאשר פה בוועדה?

זה 4.5% בערך.

סדר גודל כמו שחבר הכנסת וקנין אמר.

זה קרוב ל-10 מיליארד שקל. תקציב המדינה זה בערך 400 מיליארד.

זה לא כולל תקציבי שכר, זה לא כולל תקציב ריבית. זה רק הפעולות.

נו, מה?

הם יגידו סליחה וימשיכו. מותר להם, הם מעל. ככה הם מתנהלים.

בקיצור - - -

בקיצור, עכשיו אתה יכול לחגוג שחילקת 3 מיליארד שקלים ובעוד שבועיים אתה תחגוג שקיצצת - - -

5 בערך.

3.2 או 3.5 הם נשמרו מראש בתקציב 2018 עבור נושאים או חדשים או שינויים.

אז למה ה-300 מיליון הנוספים, שאמרת שכנראה רובם ילכו למה שגפני רוצה - - -

זה עבור ניצולי שואה.

מה שקרה, המנגנון שאושר במסגרת חוק תקציב המדינה הוא כזה. אני יכול לתאר אותו ממש בקצרה ואם תרצו אני יכול גם להרחיב. למעשה, תקציב 2018 אושר בדצמבר 2016 ונבנה כמה חודשים לפני. בגלל שיש תקופה ארוכה מאוד בין המועד של אישור התקציב לבין המועד של עבודה על התקציב, נקבעה רזרבת התאמות. השימוש הראשון לרזרבת התאמות זה אם קרה איזה שינוי אקסוגני בלתי צפוי שלא בשליטתנו בתחזיות ובהערכות. זאת לא החלטת מדיניות חדשה אלא משהו שפשוט לא נלקח בחשבון בצורה טובה בתקציב. צריך לתקצב אותו ולכן השימוש הראשון בתקציב ההתאמות אמור להיעשות עליו.

בסדר, מה זה קשור לשאלה שלי?

ה-300 מיליון הראשונים, הם לא שינוי מדיניות שקרתה במהלך 2017 - - -

בסדר. אבל יש 300 מיליון. אמרת בעל-פה ליושב ראש הוועדה שזה מיועד לניצולי שואה.

נכון.

אז למה זה לא מופיע כבר עכשיו?

3.2 הם לאישור הוועדה ולכן זה מונח לאישור הוועדה. ה-300 מיליון הנוספים הם לא צעד מדיניות ולכן הוא לא מובא לאישור הוועדה אלא רק לידיעת הוועדה.

זה עדיין נמצא בתוך סעיף 47 של ההתאמות.

נכון. לכן הוא יובא כפנייה תקציבית לאישור הוועדה ולא כמסגרת חלוקה של תקציב ההתאמות.

זה חלק מההתאמות. אנחנו נכנסים עוד פעם לתאריך. התאריך אמר עד 10.12, תחליטו אם צריך התאמות. עכשיו משאירים בצד סכום, שאני אכנה אותו בצורה קצת מגונה, סוג של קופה קטנה, באותו סעיף של תקציב ההתאמות ואומרים בואו נראה קדימה הלאה. אבל זה הזמן. אתה לא יכול לקרוא לזה תקציב התאמות א' ותקציב התאמות ב'.

המנגנון שכנסת אישרה מדבר על תקציב התאמות א' ותקציב התאמות ב'. זה המנגנון שהכנסת אישרה.

מה? מה?

הכנסת אישרה מנגנון שאומר שיש 3.5 מיליארד שקל. השימוש הראשון שנעשה בכסף זה אם קרה שינוי אקסוגני בהערכות. עכשיו, לדוגמא, עלה השכר יותר ממה שציפינו. התחזיות לביטוח לאומי הן יותר ממה שצפינו.

זה היה ה"שלייקס" לתקציב הדו-שנתי.

בדיוק כמו שחבר ה כנסת פורר אומר. בשביל ליישם את המדיניות שהכנסת אישרה כלשונה אז צריך תקציב בצד, לא למקרה של אירוע בלתי צפוי אלא למקרה שפשוט יש טעויות בהערכות. אז בתוך תקציב של 360 מיליארד שקלים, נעשה אומדן מחדש של התחזיות לאורך שנת 2017 שהוגש כאמור לוועדת הכספים ולמזכירות הכנסת ב-1.11.

לא הבנתי את מה שאתה אומר. ה-300 מיליון שקלים זה בגלל תוספות שכר או בגלל ניצולי שואה?

בגלל התייקרות בניצולי שואה מעבר לתחזיות שנלקחו חשבון.

למה דווקא ניצולי שואה, היו עוד התייקרויות? למה דווקא ניצולי שואה? ולמה זה לא מופיע פה בתקציב ההתאמות? 300 מיליון שקלים תוספות לניצולי שואה, שנדון על זה מה זה התוספות. בחוק כתוב דבר אחד. אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את זה. "תקציב ההתאמות יהיה בסכום 3.5 מיליארד שקלים. השימוש ייעשה בתקציב ההתאמות בהתייחס ל-2018 ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד. הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים לא יאוחר מיום ה-10.12 את הצעת הממשלה לשימוש בתקציב ההתאמות ולהקצאתו בשנת 2018".

למה אין פה את ה-3.5 מיליארד?

החוק קובע מנגנון של הגשה של דוח הפרשים, ששר האוצר מגיש לממשלה והממשלה מביאה אותו לידיעת הכנסת.

לא לידיעת, לאישור הכנסת.

לא. דוח הפרשים הוא לידיעת הכנסת.

בסדר.

בדוח הפרשים הזה שהוגש נעשו תחזיות עדכניות הן לגבי צד ההוצאה והן לגבי צד ההכנסה. התוצאה של אותן תחזיות היתה שבצד ההכנסה התחזיות פיקס, אנחנו עומדים. כמו שבנינו אותו לשנת 2016 עומדים לשנת 2018.

ולא היה צריך תכנית מאזנת.

לא היה צריך שום תכנית מאזנת.

בצד ההוצאה, עשו את האומדנים מחדש וגילו שבתוך תקציב יש 360 מיליארד שקלים, יש התייקרויות מצטברות בכלל התקציב שלא נלקחו בחשבון בסדר גודל של 300 מיליון שקל.

לא ניצולי שואה.

רובן נובעות מניצולי שואה.

למה מניצולי שואה ולא מאחרים, יש תקציב מדינה?

ועדת הכספים ראתה במהלך שנת 2017 - - -

ועדת הכספים לא ראתה כלום במהלך 2018.

אני אסביר. במהלך 2017 אנחנו העברנו כמה מאות מיליוני שקלים לטובת הרשות לניצולי שואה, צעדי מדיניות שהוחלט לגביהן אבל הוערכו בחסר. מאחר והן הוערכו בחסר בשנת 2017, גם ב-2018 שאושרה יחד עם 2017 הם לא היו בתקציב. לכן, על-מנת לתקצב אותם לשנת 2018 הופחתה מתוך רזרבת ההתאמות 300 מיליון שקלים, מ-3.5 ל-3.2, שיובאו לאישור הוועדה כפנייה רגילה מאחר ואין כאן צעד מדיניות חדש.

אני לא מבין את זה.

איל, אתה יכול להתייחס לעניין בבקשה?

אני קורא גם את סעיף 3 לחוק יסוד וגם את סעיף 3 לחוק ההוראות המיוחדות. איך שאני רואה את זה, היא מביאה לכאורה בעצם פעם אחת, לא יאוחר מיום זה וזה, את הצעת הממשלה לשימוש בתקציב ההתאמות והקצאתו בשנת 2018.

אתה מדבר על דוח הפרשים.,

בסדר, אבל אנחנו מדברים גם על תקציב ההתאמות.

קודם כל יש סעיף שמדבר על דוח ההפרשים שמוגש לממשלה.

זה בסדר, אבל זה צריך להיות בדוח ההתאמות.

אז כתוב שתקציב ההתאמות ישמש קודם כל להפרשים.

תן לו להשלים.

למה הוא ישמש?

קודם כל למימון דוח ההפרשים.

תראה לי איפה זה כתוב? אני שואל בשיא הרצינות.

מה עושים? אייל, תגיד לי מה לעשות.

אם זה מסייע לוועדה, אנחנו יכולים להביא במקביל בהקדם האפשרי פנייה תקציבית לפי הסעיף - - -

לא פניה תקציבית. תביאו את תקציב ההתאמות באופן שונה יחד עם ה-300 מיליון.

אני אומר שנביא פנייה תקציבית עבור 300 המיליון החסרים.

גפני, בוא נתקדם.

קטונתי, אבל מה מונע מאתנו לאשר את זה?

הממשלה לא נהגה נכון, אין שאלה בכלל. הממשלה לא נהגה כחוק ולא קיימה את הוראות החוק.

הממשלה היתה יכולה להגיש כבר כי היה מדובר במפורש לא יאוחר - - -

- - -

אני מדבר עכשיו על מה שמונח בפנינו.

הממשלה לא נהגה כראוי. צריך להחליט ואת זה אני לא יודע, איזו סנקציה יש על הממשלה במצבים כאלה. אני לא חושב שהתאריך הוא זה שמונע מאיתנו לאשר.

אמנם אני לא משפטן אבל אני אנסה להתייחס כמיטב יכולתי.

בבקשה.

הסנקציה על הממשלה צריכה להיות אחרת וצריך להחליט אבל זה סיפור אחר.

בסעיף 4 שמדבר בחוק התקציב על השנים 2017-2018 על ההתאמות, מדבר על התכנסות בשנת 2018. דוח הפרשים מוגש בהסתמך על הסעיף הזה. בהתאם לסעיף הזה אני מקריא: "הדוח לעניין קיום הפרשים שתגיש הממשלה לכנסת לפי סעיף 3ב לחוק היסוד יכלול את אלה: סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה, תחזית ההכנסות, תחזית הגירעון וכדומה".

למעשה, זה דוח ההפרשים. "נקבע בדוח לעניין ההפרשים כי קיים הפרש הוצאות או הפרש גירעון, יראו את תקציב ההתאמות כאילו הופחת בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש האמור".

כך הגענו ל-3.2.

בדיוק. כלומר, בדוח ההפרשים נקבע שאין הפרש בצד ההכנסות, אולם יש הפרש של 300 מיליון שקל בתקציב המדינה בצד ההוצאות. לכן, לפי הוראות סעיף 4ב לחוק, הופחת ה-3.5 ב-300 מיליון שקלים ל-3.2. זה לא סותר את זה שאנחנו נגיש פנייה לוועדת הכספים כמו כל פנייה אחרת לאישור של אותם 300 מיליון שקל. להבנתנו זה אומר, שזה לא אמור להיות במסגרת המכתב הזה.

לא. זה אומר, אם כך, שסעיף 47 הוא כבר לא 3.5 אלא 3.2 ואת כל 3.2 אתם בעצם מבקשים לחלק במסגרת הבקשה הזאת. זאת אומרת, שאין תקציב התאמות א' ותקציב התאמות ב'. זה פעם אחת שמגישים את זה לוועדה ופעם אחת שהוועדה מאשרת או לא מאשרת כהחלטתה.

לגבי הבקשה של יושב ראש הוועדה לגבי ניצולי השואה, זה יצטרך לבוא על חשבון סעיפים התקציב ב-2018 ולא במסגרת ההתאמות.

נכון.

מתי יגיע החוק של שינוי התאריך?

הוא יובא למליאה יחד עם הצעת התקציב לשנת 2017.

מתי זה יובא? איזה תאריך?

אנחנו מקווים ביום ראשון להניח וביום שלישי הצבעה. סדר היום זה הכנסת.

תסביר את סעיף 7.

אי אפשר להצביע?

לדעתי לא.

שהוועדה תאשר את זה כמו בסעיפים אחרים שקוראים תוך כדי הסדרים שמבקשים מאיתנו אחרי שאנחנו מאשרים רק בוועדה גם לאשר תקנות, נאשר גם את זה.

לא שמענו.

שאל יושב ראש הוועדה אם מאשרים. אמרתי שבשלב הזה לדעתנו לא לאשר. כן יש פרקטיקה שקורית בעיקר בחוק ההסדרים שלעיתים הוועדה מאשרת מראש תקנות אחרי שהיא מאשרת הצעת חוק ועדין הצעת החוק לא עברה בקריאה שנייה ושלישית. כאשר התקנות יכנסו לתוקף בתאריך התחילה שלהן, בכל מקרה לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית ופרסום.

זה לא רלוונטי תקציב 2019, זה תקציב 2018.

לא. הצעת החוק שבאה לתקן את התאריך לתאריך מאוחר יותר תיכנס - - -

לא הבנתי. אז אם המליאה מאשרת את תקציב המדינה בקריאה הראשונה אנחנו יכולים לאשר - - -

זה יגיע לוועדה. כשהוועדה תדון בחלק הרלוונטי בהצעת החוק, או שזה יוגש בהצעת חוק נפרדת, ברגע שהיא תאשר, היא תוכל גם לאשר את תקציב ההתאמות, כפי שבעצם הממשלה מבקשת.

תסבירו את סעיף 7.

100 מיליון שקלים שמועברים לאבטחת גני ילדים. בעצם כיום גני ילדים אינם מאובטחים. אנחנו, בשיתוף משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות, מגבשים מודל שבמסגרתו תהיה אבטחה גם לגני ילדים. ה-100 מיליון שקלים בעצם יתנו את המענה למודל הזה.

שאלות?

כתוב כאן אבטחה מדלגת. אני מניח שהגורמים מקצועיים הגיעו למסקנה שזה מספיק טוב.

זה הרבה פעמים עדיף, כי המאבטחים בכניסה לגני ילדים הם לא יוצאי יחידות מובחרות. עדיף לנו שיהיו אנשים מוכשרים שאפשר להזניק אותם. ירושלים היתה הפיילוט.

הפסקה חמש דקות, עוד לא סיימתי את הסעיף.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 12:00.)

אני מחדש את הישיבה.

רבותי, חסר פה את ה-300 מיליון שקלים. יש את הבקשה שלי לגבי הנושא של ניצולי השואה. מכיוון שאישור של זה לא יכול לבצע את זה, מכיוון שאתם צריכים להביא את העברות, אז אני מבקש שתביאו את ההעברות ונאשר את הכול יחד. את זה, עם ההעברות.

מאה אחוז.

אם אני אאשר את זה עכשיו, אז חוץ מזה שהשפלתי את כבודה של הוועדה, שהתזכיר לא מתבצע - - -

מה אתה מציע?

הרי זה לא מתבצע. זאת לא הוראה לביצוע. אני מבקש שיביאו את העברות, מה שאיליה אומר כל זמן.

לא מאשרים את זה?

רגע, תקשיבי, מה שתחליטו. בהעברות יש גם את ה-300 מיליון. הביצוע של כל הדברים שכולנו מעוניינים שזה יתבצע, האישור של זה לא מבצע את זה. למה? מכיוון שצריך העברות. בשנים עברו תקציב ההתאמות היה מגיע יחד עם ההעברות. אני מציע שנאשר את זה כשיגיעו את ההעברות. אם זה יגיע מחר, אני שם את זה מחר על סדר-היום.

טוב.

נשמע לי הגון.

רק בזריזות. מתי זה יגיע?

אנחנו נכין את הפניות.

אז רק מצביעים, לא פותחים שוב דיון.

על זה סיימנו.

על זה לא יהיה דיון נוסף.

אני חוזר ואומר, על זה אין דיון. אתם הסברתם, הדברים מבחינת הוועדה הם דברים ראויים וצריך לאשר אותם. אני מבקש תשובות.

נביא בהקדם האפשרי נביא את הפניות.

אני מבקש את החוק להביא כמו שאמרת. תביא את החוק מהר. אני לא אחכה לזה אבל זה צריך לבוא ביחד ואנחנו מייד נוריד את זה כאן לוועדה, כי אנחנו עושים צחוק מהכנסת, מהחוק ומהכול.

ישב פה אסי מסינג והוא היועץ המשפטי. העמדה של הייעוץ המשפטי שלנו היא לא כזאת. אנחנו סבורים שקודם אתם צריכים להביא את החוק. אבל הייעוץ המשפטי שלכם לוקח את זה על עצמו, שייקח על עצמו. זה דבר חמור. אני רואה את זה בחומרה אפילו שאני לא משפטן. כבר דיברנו על זה ואני א אחזור.

הנושא הזה של לאשר מבלי שיש העברות אני חושב שזה להשפיל את הוועדה עוד יותר. אני לא מתכוון לעשות את זה. תביאו את ההעברות. אני לא אומר לכם מתי, מצידי אתם יכולים להביא את זה מחר. צריך שזה יעמוד בנוהל של העברות. על זה לא יתקיים יותר דיון ותתקיים רק הצבעה. זאת אומרת, הנושאים הם ראויים, דיון התקיים, הכול בסדר.

אני מבקש גם תשובה על ה-100 מיליון. זה לא חייב להיות בתקציב כזה או בתקציב אחר. אני חושב שאנחנו הולכים לכישלון גדול בעניין הזה ובסוף נחטוף אותה בבג"צ ובצדק. אף אחד לא יוכל לטעון כנגד זה שום דבר. אין הבדל בין מי שנפטר ב-2010 מי שנפטר ב-2012. אי-אפשר לעשות את זה. אני רוצה תשובה כמה שיותר מהר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.