ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

ôøåèå÷åì ùì éùéáú åòãä

àåîðéè÷

2018-03-06OMNITECH



הכנסת העשרים

מושב רביעי

פרוטוקול מס' 311

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ד' באדר התשע"ח (19 בפברואר 2018), שעה 12:00

1. אי יישום החלטות ממשלה בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - דיון מהיר של חה"כ נחמיאס ורבין איילת

2. אי יישום החלטות ממשלה בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - דיון מהיר של חה"כ גנאים מסעוד

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – היו"ר

סעיד אלחרומי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

מיקי לוי

איילת נחמיאס ורבין

רועי דרור - מנהל תחום בכיר ממשל, משרד ראש הממשלה

אורן לבנדיקר - רפרנט ממשל, משרד ראש הממשלה

חגי פורגס - אגף מעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר שירה ארנון - עוזרת בכירה לראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

רם נהרי - מרכז בכיר מיפוי ותכנון במחוז דרום, משרד החינוך

פנחס קליין - מרכז בכיר עיבוד וניתוח סטטיסטי, משרד החינוך

שי קדם - ממונה תכנון ומערכת, משרד התחבורה

שלום גנצר - ממונה לענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון וצה"ל

איציק כהן - מנהל מעבר דרומה, משרד הביטחון וצה"ל

תומר יהושע - רע"ן אט"ל ז"י ופיקודים, משרד הביטחון וצה"ל

אלמוג קורקוס - מש"קית בענף תקשורת, משרד הביטחון וצה"ל

עידן פרי - רת"ח תנועות והיסעים, משרד הביטחון וצה"ל

יונת מרטון רזון - ראש היחידה למעטפת אזרחית במנהל מעבר דרומה, משרד הביטחון וצה"ל

דוד בן שושן - אגף תקציבים, משרד הפנים

מקסים ניסים בוסקילה - סגן מבקרת הפנים, משרד הפנים

חיים שרון - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - סמנכ"ל, משרד מבקר המדינה

דגנית שי - מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

דליה ציוני - מנהלת תחום תקציבים, משרד הבינוי והשיכון

גיא אופן - מרכז - ביקורת פנימית, משרד הבינוי והשיכון

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי

עינת פישר לאלו - מנכ"לית, המרכז להעצמת האזרח

נועה רוזנפלד - מנהלת תחום ממשל, המרכז להעצמת האזרח

חני שניידר - מנהלת פרוייקטים, המרכז להעצמת האזרח

נטלי שבא - רכזת מידע במוניטור של המרכז להעצמת האזרח, המרכז להעצמת האזרח

יוסי צרפתי - מנכ"ל, המשמר החברתי

תיקי וידס - משקיפה, המשמר החברתי

שי הרשקו - תושב לוד, חבר מטה המאבק לבינוי שפוי

תומר רוזנר

חנה פריידין

הדס לוי, חבר תרגומים

אי יישום החלטות ממשלה בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - דיון מהיר של חה"כ מסעוד גנאים (מס' 9257).

אי יישום החלטות ממשלה בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - דיון מהיר, של חה"כ איילת נחמיאס ורבין (מס' 9251).

שלום לכולם, צהריים טובים. אנחנו מקיימים דיון מהיר לבקשתם של חברי הנכסת איילת נחמיאס ורבין וחבר הכנסת מסעוד גנאים בנושא אי יישום החלטות ממשלה בהיקף של 1.6 מיליארד שקלים. זה בעקבות דוח של המרכז להעצמת האזרח שאנחנו נשמע גם אותם.

ראשית, חברי הכנסת. חברת הכנסת נחמיאס ורבין, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת ראש. יש דברים שאנחנו קמים בבוקר ואנחנו רואים אותם והם מייד מקפיצים אותנו. כשאני ראיתי את המחקר של המרכז להעצמת האזרח אני מייד קפצתי משום שהמשמעות של 30 החלטות שהם בדקו, א' שזו טיפה בים, כי ממשלה מקבלת אלפי החלטות. דבר שני, זה אומר שיש ציבורים גדולים במדינת ישראל - - -

ה-30 זה מדגמי?

כן, זה מדגם. וזה אומר שיש הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל בין אם מדובר בקשישים, עולים, דיירים בדיור ציבורי, נגב וגליל, אנשים שנמצאים בסכנה שהבניין שלהם לא חוזק מפני רעידות אדמה, אפילו אנשים שרוצים לעסוק בספורט בסוף לא מקבלים את הכסף שהמדינה הקציתה לטובתם. אני רוצה לתת דוגמה מנושא שאני מטפלת בו וכמוך אני לפעמים בוחרת נושאים שהם ככה נראים מאוד מאוד בשוליים - - -

לא סקסיים מה שנקרא.

בדיוק, לא סקסיים. כמו למשל הגירעון בביטוח הלאומי. 230 מיליארד שקלים, כסף שהוא דלת מסתובבת במדינה, המדינה מנפיקה אג"ח, לוקחת כסף מביטוח לאומי, הכסף מעולם לא מוחזר. מדינת ישראל קיבלה החלטה שאני מכירה אותה ב-2015, כלומר בזמן הכהונה של הממשלה הזאת, לטפל באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. זאת החלטה שלא מיושמת. היא לא מיושמת גם שנים אחורה. פה אנחנו מדברים על תקציבי משרדי ממשלה שהוקצו להם בתקציב המדינה ולא השתמשו בכסף הזה.

אני לא רוצה לחשוב מה קרה לכסף הזה. סביר להניח, אני חושבת שבשיחה בינך לביני הבנו שהכסף הזה הרי בסוף השנה בסוף חוזר למשרד האוצר. אבל לא יכול להיות ששר שלא ניצל את תקציב משרדו או לא פעל ליישום החלטה שיש להניח שבמקור הוא דחף אליה או נדחף אליה, לא יכול להיות שלא תהיה איזשהי סנקציה או לחלופין תמריץ שיגרום לאותו שר לפעול כדי שהתקציב הזה ימוצה וינוהל.

כי הדוגמאות שלקחו, מה אני אהבתי, אגב, ב-30 דוגמאות האלה שלקח המרכז להעצמת האזרח, כמו שאמרת לא סקסי, דוגמאות מחלקים שאנחנו פחות שמים לב אליהם ביום יום בין אם מדובר בפעולות רווחה לעולים, בין אם מדובר בדבר בשיקום נחלים. זאת אומרת, תקציב שמוצע- - -

זה לא דבר של מה בכך שיקום נחלים.

אבל זה דבר שאנחנו לא עוסקות בו ביום יום. זאת אומרת אלה מאתנו שלא חותרות לא עוסקות בו ביום יום.

את רומזת כאן למישהו?

אני לא מספיק, אני יודעת לחתור בים. אבל אני אומר שבסוף שיקום נחלים זה דבר שאנחנו לא עוסקות בו ביום יום, ולכן אנחנו צריכים להיות מוטרדים מהדבר הזה מאוד. כי במציאות שבה אלה 30 החלטות אבל במציאות שבה אנחנו יודעים שהממשלה מקבלת אלפי החלטות אנחנו יכולות כנראה להיות סמוכות ובטוחות שעוד הרבה מאוד תקציבים לא ממוצים ולא מגיעים לאנשים שזקוקים להם. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.

תודה גברתי היושבת ראש, אני מודה לך חברתי איילת. אני הצטרפתי באמת משום שיש כמה החלטות שהן נוגעות לחברה הערבית ולמגזר הערבי שבחלק מהן הביצוע היה או חלקי או לא בוצע בכלל. השאלה היא, כאשר הכסף הזה חוזר לאוצר, השאלה הראשונה, אולי נשמע תשובה, כדאי תחילה להוציא איזה דוח להזכיר למה לא בוצע. למה ההחלטה הזו לא יצאה לאור. למשל, אני מדבר על מעונות יום בחברה הערבית, במגזר הערבי. תמיד השר חיים כץ מעל כל במה מאשים את הרשויות הערביות שנתנו להם והן לא קיבלו.

הלכנו, חקרנו, באמת יש כאלה שביקשו אבל בסוף את התקציב לא לקחו ולא מימשו. הסיבה הראשונה הייתה שאין להם שטח ציבורי, שאין להם אדמה, ואם יש, יש בעיות. לכן, שאלתי, גם אם האוצר נמצא או הגורמים הרלוונטיים, שכאשר אתה מחליט איזה החלטה, מקצה תקציב ויש תכניות ויש חסמים, למה שלא יהיה חלק מהתקציב הזה או מהחלטה הסרת החסמים האלה ולעזור לרשויות כאלה כדי שבאמת יתגברו על החסמים האלה. ויש הרבה רשויות שאמרו לנו, פנינו, תעזרו לנו כי יש לנו בעיה בשטח פרטי, בשטח ציבורי וזו דוגמה.

שאלתי השנייה, אם - - - בממשלה שיש בה תקציב לא מימשה בנושא מסויים האם לא יכולה הרשות נגיד לקחת את התקציב הזה בדרך אחרת, הכוונה ניוד או העברת התקציב הזה לדברים אחרים שהם חיוניים לרשות או למגזר.

באותו משרד.

כן, כן, באותו תחום באותו - - - אם זה בעניין חינוך אז למשרד חינוך, אם התחבורה במסגרת - - -

כלומר העברות תקציביות פנים משרדיות, אתה אומר, במידה וזה לא נוצל. טוב, חברי הכנסת האחרים אנא תמתינו עוד רגע כי אני רוצה לבקש מהמרכז להעצמת האזרח שעשה את המחקר הזה לתת לנו עוד קצת פרטים. עורכת הדין עינת פישר לאלו, בבקשה. וגם, אני שוב חוזרת על השאלה שלי - אתם בחרתם באקראי 30 החלטות ממשלה או שהלכתם ל-30 החלטות ממשלה שלא בוצעו מלכתחילה.

אני אתייחס. אני אגיד רגע רקע בכמה מילים. אני עורכת דין עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז בחמשת החודשים האחרונים, איתי גם נועה רוזנפלד שמנהלת את פרוייקט המוניטור ומנהלת תחום ממשל בעמותה.

המרכז להעצמת האזרח זאת עמותה שקיימת כבר כמעט 15 שנה ובשנים האחרונות עוסקת ופועלת כדי לוודא שהממשלה עומדת בכל ההתחייבויות שלה, גם יישום של החלטות ממשלה, גם יישום של חוקים, גם יישום וניצול של תקציב זה נושא שאנחנו חוקרים. גם התחייבויות אחרות. הרעיון הוא באמת לייצר איזשהי מערכת של מעקב ובקרה כדי לוודא שכל מה שהממשלה מתחייבת לבצע לטובת האזרחים היא אכן מבצעת.

הדוח הזה שעשינו אותו בסוף שנת 2017 מתבסס על פרוייקט המוניטור שלנו, פרוייקט שבודק יישום של בעיקר החלטות ממשלה, גם חוקים, יחד עם 50 סטודנטים מלגאים שעובדים איתנו, ובעצם הולך ובודק כל החלטה מה באמת יושם בה, מה לא, גם מה הסיבות ומה החסמים. אנחנו מוציאים בסוף כל בדיקה כזו דוח, זה למשל הדוח של מעונות יום - - -

את יכולה רק לענות לי לשאלה המאוד פשוטה ששאלתי.

כן, אני רוצה רק לתת את הקונטקסט. הדוח הזה מסכם את 30 החלטות הממשלה שבדקנו בשנת 2017 - - -

זאת אומרת, לא בדקתם יותר והבאתם את אלה.

לא. זה כל ההחלטות שבדקנו בשנת 2017 בפרוייקט המוניטור. כשאנחנו ניגשות בתחילת כל שנה לבחור את החלטות הממשלה שנבדוק אז יש מערכת של סינון שהיא לא אקראית, יש בה אמנם הפעלה של שיקול דעת אבל יש בה כמה קווים מאוד ברורים. הממשלה מקבל בערך 800 החלטות ממשלה בשנה, מתוכן 150 הן החלטות ביצועיות ולא מינויים או פטורים ממכרזים או - - -

ההחלטות האלה הן ביצועיות.

ההחלטות האלה הן החלטות ביצועיות. ומתוך ה-150 החלטות אנחנו בוחרות את ההחלטות שמצד אחד הן כבר בשלו לביצוע, הן לא חדשות מדיי והן לא ותיקות מדיי. אנחנו לא עוסקות בתחומי חוץ וביטחון, אנחנו מנסות להתמקד בנושאים שהם באמת נושאים חברתיים ולבחור את ההחלטות שיש להן השפעה על הציבור.

אבל כשאתם ניגשים למחקר אתם לא יודעים - - - ואם זה בוצע ולא בוצע. כלומר, אתם - - - למה אני מתעקשת על זה, כי זה חשוב, כי אם בחרתם באופן מקרי 30 מתוך ה-150 הביצועיות אז אנחנו יכולים להניח שמדובר בהרבה יותר. אבל אם מלכתחילה בדקתם, וזה גם לגיטימי, החלטות שלא מבוצעות אז זה מאיר באור אחר את כל הסיפור.

כשאנחנו בוחרות את ההחלטות אנחנו בוחרות אותן לפי תוכן ההחלטות וההשלכות שלה על הציבור. אנחנו לא יודעות שאנחנו יוצאות לדרך ו- - -

אז כמה אפשר להעריך שיש החלטות שלא מבוצעות?

תראי, אני תיכף אתן - - - אגב, אין לנו ויכוח עם משרד ראש הממשלה על הנתונים. בתוך הדוח הזה הנתונים של ה-30 החלטות זה 42 החלטות שיושמו באופן מלא וכל השאר יושמו חלקית או לא יושמו בכלל. כשמסתכלים על הסעיפים, ופה אנחנו אומרות ביושר, אם היינו לוקחים את כל החלטות הממשלה וזורקים את כל הסעיפים שלהם לתוך pull ובודקים כמה מתוך הסעיפים בוצעו אנחנו מגיעים לאזורי ה-60 ומשהו אפילו 70% של ביצוע.

הבעיה היא שבתוך הסעיפים שלא בוצעו, בתוך אותם 30%, בדיוק כמו שאמרה חברת הכנסת ורבין, יש סעיפים שהם מאוד משמעותיים והעלויות הכלכליות שלהם, כמו מעונות יום שזה מעל מיליארד שקל בסך הכל כולל הפיקוח או כמו הקמת בית חולים בבאר שבע שיש לו השלכות מאוד משמעותיות על הציבור, ולכן לקחנו גם וסכמנו את העלות התקציבית שלא הגיעה לציבור מאי יישום החלטות הממשלה.

בסוף המשמעות בראייתנו של הדוח הזה, בגלל שמדובר בהחלטות אקראיות והוא לא נועד לייצג איזשהי תמונה סטטיסטית, אבל המשמעות של הדוח הזה היא לבוא ולהגיד עד כמה זה חשוב שהממשלה תעמוד ותיישם את ההחלטות שלה, עד כמה זה משמעותי לציבור שהממשלה מעבירה החלטה כמו ההחלטה של הנגב או כמו מעונות יום או גם החלטות בתחום של הדרת נשים ובסופו של דבר לא מבצעת זה מאוד משפיע - - -

טוב, אז בואי תני לנו כמה דוגמאות מרכזיות חשובות של החלטות שהתקבלו, מתי הן התקבלו והן לא בוצעו או לא בוצעו במלואן.

אני אתחיל רגע, באמת דיברנו על זה, החלטה שגם דיברנו עליה במקומות אחרים, ההחלטה מתוך החלטת ממשלה 4088 ליישום המלצות ועדת טרכטנברג קבעה שצריך להקים כ-400 מעונות יום, זה לפי הילדים שצריך לתת להם מענה, אבל קבעה משהו יותר מזה שעליו מדברים קצת פחות - היא קבעה שצריך לעבור חוק לפיקוח על מעונות יום ומכוח החוק הזה צריכות להקבע תקנות שיקבעו את הסטנדרטים לפיקוח על מעונות יום וזה יאפשר לקחת מעונות יום פרטיים ולהתאים אותם לסטנדרטים כדי לתת עוד מענה למעונות יום. וגם לדבר הזה הוקצו בהחלטת הממשלה 700 מיליון שקל, לבנייה של מעונות היום הוקצה סכום של כמיליארד שקלים ולזה כ-700 מיליון.

כשאנחנו בודקים, נבנו כ-169-170 מעונות יום, נכון לבדיקה שלנו, יכול להיות שמאז התקדמו עוד כמה, זה בדיקה מלפני חודשיים. כמעט חצי נבנו. והחוק לפיקוח על מעונות יום, ההחלטה היא מ-2012, החוק עבר ועדת שרים רק לפני כמה שבועות, אנחנו שש שנים אחרי. זאת אומרת שעד שהחוק יעבור במליאה ועד שיותקנו התקנות מכוחו עוד יש לנו הרבה מאוד זמן עד שנוכל להגיע להתאמה של מעונות יום פרטיים. אז זו דוגמה אחת להחלטה דרמטית, בעינינו, שלא בוצעה.

זה משרד החינוך או משרד - - -

זה משרד העבודה.

זה מאוד מאוד חשוב כי השרשרת של תהליך קבלת ההחלטות, אני אשתמש במינוח, הוא מאוד מאוד פגום, אני אומר את זה בצורה זהירה, משום שפה אנחנו מדברים על החלטות שכבר בשלב הלידה, זאת אומרת, החלטה נולדה אבל היא מעולם לא הגיעה לשלב הביצוע. מדברים פה, למשל, על הנושא של פיקוח על מעונות יום או בניית מעונות יום - - -

בניית מעונות יום.

בניית מעונות יום, כן, אבל בניית מעונות יום, חוק הפיקוח על מעונות ואז כתוצאה מזה תקנות. היום בכנסת חונכים את יחידת כתף. אחת הבעיות הכי קשות שאני מטפלת בהן, שוב, נושא ממש לא סקסי, הוא הנושא של אי התקנת תקנות לחוקים שהממשלה מביאה. אנחנו מדברים על כ-200 חוקים שאין להם תקנות נכון להיום. ואני מדברת איתך על חוקים ישנים, לא רק על חוקים משנת 2017, 16' ו-15', אלא חוקים מממשלות קודמות. כלומר, כל תהליך קבלת ההחלטות נמצא באיזשהי בעיה שבסוף היא חוזרת כל הזמן למשרדי הממשלה כי תקנות, מה לעשות, עדיין לנו אסור להתקין.

תני לנו עוד שתי דוגמאות חשובות.

בסדר גמור. אני אגיד מילה רק שגם הנושא של התקנות זה נושא שאנחנו עוסקים בו. אני בטוחה שגם רועי ממשרד ראש הממשלה יתייחס אליו. אנחנו עוסקים ובודקים גם את העניין הזה.

בוא נקח דוגמה אחרת. בשנת 2014 עברה החלטה 2025 אחרי לקחי צוק איתן. החלטה שקבעה הרבה מאוד מהלכים לקידום הנגב והדרום במגוון רב של תחומים, וחלק מההחלטה באמת יושם. אבל בהחלטה הזאת הוחלט להקים בית חולים חדש בבאר שבע והוקצו לזה מעל 100 מיליון שקלים, נכון - - - סליחה, 15, כל הסעיף הוא 120, סליחה. אנחנו נמצאים שוב, אנחנו ארבע שנים אחרי, עוד אין מתווה, עוד אין - - -

זה כספים שהוקצו למשרד הבריאות?

למשרד הבריאות ו- - -

ב-15'-16' הוקצו 15 מיליון שקלים למשרד הבריאות לתכנון ו- - -

טוב, זה לפיתוח תכניות ראשוניות. ומה קרה לכסף הזה?

כמו כל כסף שלא נוצל - - - חוזר לאוצר.

נכנס לתת ביצוע של המשרד?

נכנס לתת ביצוע וחוזר למשרד האוצר. בתוך ההחלטה הזאת יש דברים כמו טיפות חלב שהיו צריכים לשפץ או מוקדי חירום שהיו צריכים להקים, מוקדי לילה לרפואת חירום או בתי קולנוע שהיו צריכים להקים ולא קמו. בתוך ההחלטה הזאת יש לא מעט סעיפים שלא יושמו. שהשנים חלפו ולא יושמו.

איך בתי קולנוע קשור לבית חולים - - -

לא, לא, אותה החלטה 2025 נוגעת לכל תחומי החיים ביישובי הנגב: תרבות, בריאות וחינוך. בתוך אותה החלטה יש גם בתי קולנוע.

הייתה צריכה להיות הסבה של מבני ציבור לבתי קולנוע, זה לא קרה בכלל.

אני רוצה להתייחס רגע להחלטה מאזורים החלטה שגם עליה כבר דיברנו כי זאת החלטה שלא דורשת תקציב ואין לה חסמים ולא צריכה קרקעות. הייתה החלטה על הדרת נשים מ-2015, החלטה לטפל בנושא של הדרת נשים, החלטה חוצת משרדים, כל משרד קיבל את האחריות שלו כדי לטפל ב- - -

בעקבות אירועי בית שמש אם אני לא טועה.

כן, הייתה גם ועדה של היועץ המשפטי לממשלה וגם הייתה החלטת ממשלה.

מה ההחלטה הזאת אומרת?

ההחלטה קבעה הרבה מאוד דברים כמו להקים קו חם במשרד התחבורה על אפליה באוטובוס ולטפל באפליה בקופות חולים ובבתי קברות וחלק גדול מההחלטה הזאת יושם. יש סעיף אחד בתוך ההחלטה הזאת שמורה לשר הפנים להוציא חוזר מנכ"ל לכל הרשויות המקומיות להנחות אותן לאסור על שילוט מפלה. כל השילוט של צניעות ושל לעבור מדרכה שאנחנו מכירים ועוסקים בו, משרד הפנים היה אמור להוציא חוזר מנכ"ל שאוסר על זה וזה מעולם לא בוצע. וזאת החלטה שנמצאת, אם דיברנו על חסמים וקרקעות, היא נמצאת בצד השני של הסקאלה של סדרי עדיפויות. ההחלטה הזאת מונחת על שולחנו של השר ומעולם - - -

שום דבר.

נייר.

עכשיו אפשר לכתוב - - -

שלוש שנים.

נכון.

אז הדוגמה הזאת באמת לתת את המנעד. יש החלטות שאנחנו יודעים שבאמת תקועות על חסמים אובייקטיביים. פה יש החלטה של סדרי עדיפויות. אנחנו חושבים שבסוף כל החלטת ממשלה היא שאלה של סדרי עדיפויות. והממשלה צריכה לדעת שהיא מחוייבת לעשות הכל כדי לעמוד בהחלטות שהיא מתחייבת להן.

אוקיי, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו הזמנו אותך כי אתה ביקשת מאתנו לקיים דיון שלא בטוח שהוא חשוב בפני עצמו, לא בטוח שנגיע אליו במושב הזה, על החלטת ממשלה שלא בוצעה, אז בבקשה.

אז אני אצמצם כי באמת אני קפצתי לבריכה שלכם ברשותכם ותודה רבה על ההזדמנות. מדובר באי ביצוע של החלטת ממשלה משנת 2000 עד 2007 להחזרת מי קולחין חזרה אל תוך המערכת. יש לזה השלכות אורך רציניות. ניתן לזה 2.5 מיליארד שקלים, נוצלו רק רבע, ורק רבע מכמות מי הקולחין מוחזרת. מבקר המדינה בדוחות הכספיים שלו מדבר על כך שלא רק שזה לא בוצע אלא עשו מכפלות של מנהלות שביצעו את העניין הזה. למשל קו ירקון מזרחי - יש כפילות בבזבוז משאבים, נתנו את זה גם למקורות וגם לחברה פרטית, לא הרבה כסף, רק 47 מיליון שקלים הלכו לאיבוד כי לא עושים את זה. 75 מיליון מטר קוב מי קולחין - - -

אל מי הכסף הזה הועבר?

הכסף הזה חזר חזרה למשרד - - -

לא, למי הוא הוקצה מלכתחילה?

חלק הוקצה למקורות, חלק הוקצה על פי דוחות מבקר המדינה למפעלים פרטיים שלא ביצעו אותו, פשוט - - -

זה יצא בכלל למכרז?

רק חלק קטן יצא למכרז שזה החלק הבעייתי. ומשרד מבקר המדינה אומר, אתם לא נתתם את זה למנהלת אחת לכן כל אחד עוסק בזה, יש אבדן שליטה, כסף מבוזבז לחינם. עזבי את הכסף, היותר חמור, לא מוחזרים 75% מכמות מי הקולחין חזרה לביצוע לחקלאות ואז צריך להשתמש במים רגילים. בחמש שנים האחרונות אנחנו בבצורת, מבקר המדינה מצביע על זה שהוקמו רק חמשה מתקנים להתפלת מים. היום, מראש הנקרא עד הקריות עד כרמיאל יש מזל שירד קצת גשם, מתחילים לשאוף אוויר. ואמרתי לשר האוצר, אם לא יקימו מפעל התפלה במיידי, שזה לא מהיום למחר, מהקריות ומזרחה לא יהיה מים. זה טירוף, מבזבזים מים מתוקים שמתפילים אותם לחקלאות ומבזבזים 75% ממי הקולחין שמבקר המדינה אמר, אתם לא מבצעים את ההוראות של עצמכם. תעשו עם זה משהו.

מיקי, אני באמת חושבת שמדובר בנושא חשוב ורחב ואנחנו צריכים לקיים עליו דיון נפרד.

אני פשוט קפצתי כאן על ההזדמנות.

אין שום ספק, משק המים של מדינת ישראל הוא נושא משמעותי ביותר והוא ראוי לדיון משל עצמו.

תודה רבה, תודה גברתי.

תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה כבוד היושבת ראש. אני חושב שיש כאן מיצג שווא שמציגים את זה לציבור בתקציב המדינה או בהחלטות ממשלה וזה סקסי ונשמע טוב בתקופה מסויימת ואחר כך כשמגיעים לביצוע אנחנו במקום אחר לגמרי והסיבה פשוטה: שמכניסים סעיפים כתנאי, סעיפים קטנים והשטן רובץ שם בסעיפים הקטנים האלה שאינם ברי ביצוע, ולכן כל התקציב מתעכב ובעצם חוזר בסוף השנה לתקציב האוצר ומחולק בימים האחרים של השנה.

שני דברים אני רוצה להגיד ממש בצורה מהירה על הדוח הזה. אני רואה שהנגב, הפריפריה, איפה שהמקומות שאינם צועקים ואינם דופקים על השולחן הם אנשים שסובלים ונפגעו חזק בנושא הזה. אנחנו מדברים על, תראו חברים, טיפת חלב בירוחם, בערד, בנתיבות. מדברים על 50 מיליון שקלים מתכנית דגל של האוכלוסייה הבדואית של 2012-2016, אוכלוסייה שאין לה את הכוח גם הפוליטי וגם התקשורתי ללחוץ על מקבלי החלטות והתקציב בסוף, אדוני היושב ראש, מחולק, מחולק באיזשהו מקום בסוף השנה לאנשים עם כוח.

אני מציע שיהיה מנגנון, לחשוב על מנגנון שיעקוב אחר החלטות הממשלה ולאן התקציבים האלה הולכים. ולפרסם את זה. אנחנו רוצים לדעת איפה התקלה, אם זה בשלטון מרכזי או שם ברשויות המקומיות שיש רשויות וראשי רשויות שבעצם מעלו בתפקידם ולא ביצעו את התפקיד שהם צריכים לבצע ולהכין את השטח לביצוע ההחלטות האלה. מדברים על תקציבים שבעיקר לנושאים חברתיים. בנושאים חברתיים שנוגעים לאוכלוסיות החלשות, ולכן אני שוב מודה לחבריי שיזמו את הדיון הזה, מאוד חשוב, ואנחנו כוועדה צריכים לעקוב אחרי הנושא הזה ולשנים הבאות לקבוע את המנגנון הזה.

תודה רבה. יש כאן מישהו שיכול, תיכף אנחנו נעבור משרד משרד, אבל יש כאן מישהו ממשרד רה"מ שיכול - - -

מנהל תחום בכיר ממשל, אחראי על מעקב החלטות ממשלה, אני אתן כמה - - -

לכם יש מעקב משלכם? כלומר לא הייתם זקוקים לדוח של המרכז?

אנחנו לא זקוקים לדוח של המרכז, אני מאוד שמח שהם פה. אני אסביר שנייה את השינויים שעשינו וגם אתייחס לנושא של תקנות בכנסת.

וגם אולי תספר לנו על הממצאים שלכם.

בסדר גמור, מהתחלה. בעצם הממשלה לא ביצעה מעקב אחרי החלטות שלה עד הממשלה האחרונה. הממשלה האחרונה שינו בעקבות ההסכמים הקואליציוניים תקנון עבודת הממשלה שנתן לנו סמכות - - -

איזה מפלגה דרשה את זה בהסכמים קואליציוניים?

זה הליכוד מול כולנו. זה עבודה מקצועית שהבאנו בהסכמים קואליציוניים ישנים מתקנון עבודת הממשלה - - -

מדהים שהיה צריך הסכם קואליציוני בשביל דבר כל כך טריוויאלי אבל במקרה הזה אני מוכנה, במקרה הזה זה בסדר.

חברת הכנסת, מרבית המדינות אין להן מנגנון כזה, למעט - - -

אין מנגנון לעקוב אחרי החלטת ממשלה?

אין מנגנון - - - גם במדינות סקנדינביה וסינגפור המתקדמות וניו זילנד אין מנגנון כזה. מה שכן עשינו, השקפנו את הביצועים של הממשלה. ב-2015 הכנסנו סעיף בתקנות עבודת הממשלה שמאפשר לנו לבקש מהמשרדים דיווחים ובעצם אנחנו נפרסם את זה. ב-2015 ו-2016 פרסמנו את כל הביצועים של כל החלטות הממשלה למעט ביטחון והקמנו מנגנון שעוד חודש - - -

גם אחורה?

לא אחורה. לא רטרואקטיבי רק מהממשלה הנוכחית קדימה. כל החלטה של הממשלה הנוכחית ואילך הפרסום של הביצוע שקוף לציבור לרבות דיור ציבורי למה דברים לא בוצעו ואחריות מי היה לבצע, שר וגורם מתוך שירות המדינה שאחראי על הביצוע, כלומר שמית. הממשלה מקבלת כ-1000 החלטות ממשלה מדיי שנה, מתוכן, סדר גודל של 100-150 החלטות עם אופי ביצועי שיש להן סעיפים שניתן לעקוב אחריהם, לא הצהרות אלא סעיפים - - -

אז מה כבר בוצע בהחלטה הזאת?

מה שעשינו בעצם עקבנו אחרי כל - - -

רגע, לפני שאתה עונה לי. אם זה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ובממשלה הזאת שלוש שנים עברו, מה היה צריך כדי להתחיל לגלגל את האבן הזאת במעלה ההר?

פרסמנו ב-2015, פרסמנו ב-2016, אם אתה מחפש עכשיו בגוגל דוח סיכום החלטות ממשלה יש דוח על כל החלטות הממשלה בממשלה הנוכחית, מפורסמות, כל שנה אנחנו מפרסמים את הביצוע.

זאת אומרת שהדוח של המרכז להעצמת האזרח הם הרי לא הלכו והעתיקו את התוכן מהמוניטור שלכם.

מרבית ההחלטות שהמרכז בדק הן החלטות שהוחלטו לפני המנגנון.

הם עשו מחקר ב-2017 - - -

הוא אומר שהם התחילו רק עכשיו והם מדברים גם על החלטות ישנות.

אנחנו משתפים עם המרכז להעצמת האזרח שיתוף פעולה אחרי החלטות שבוצעו - - - אנחנו מאוד מאמינים שחשוב להשקיף את הביצועים החוצה, על החלטות ממשלה, זאת העמדה של משרד ראש הממשלה ששקיפות בנושא היא שקיפות חשובה. שני דברים: אחד - מצאנו ש-70% מהסעיפים בהחלטות הממשלה מבוצעים. כלומר - - -

זה דיי דומה לנתונים שלהם.

נכון. אין שוני רק שאנחנו מפרסמים ברמת סעיף וגם בדקנו את הסעיפים התקציביים. סעיפים תקציביים מבוצעים ב-75% ואגף התקציבים מחוייב לדווח שליש מהסעיפים סעיפים תקציביים. כלומר שנפרסם עוד חודש את הדוח האחרון על 2017 אתם תראו שסעיפים תקציביים לא מבוצעים פחות מסעיפים אחרים, וכל אחד מהסעיפים שבהם כתוב לא בוצע אנחנו מבקשים מהגורם המבצע, שזה 60 גורמים בממשלה, להסביר לציבור למה לא בוצע כדי לאפשר קצות חוט למי שצריך, בין אם זה יחידת כתף, בין אם זה עמותות שרוצות לעקוב ולדעת איפה זה נמצא בממשלה, מה המצב ומה הסטטוס של הדבר הזה.

זאת אומרת כל החלטת ממשלה שמתקבלת - -

למעט ביטחוניות.

- - למעט ביטחוניות, ומתוקצבת, יש 70% סיכוי שהיא תבוצע.

לסעיף יש 70% ביצוע, כן. אנחנו קבענו לעצמנו יעד להעלות את הביצוע. אנחנו מבקשים מהמשרד לקטלג חסם כדי שנוכל לפתור חסמים ולייתר חסמים, אנחנו עושים תהליך הדרגתי מול הממשלה כדי להעלות את אחוז הביצוע של החלטות ממשלה. צריך להבין, זה מאוד מורכב לבצע סעיפים מהחלטות ממשלה, זה לא- - - דיברנו על בית חולים בנגב, צריך לעשות תכנון סטטוטורי, יש המון המון שלבים ואנחנו רואים שהאיכות של הכתיבה של החלטות הממשלה עולות ואנחנו רוצים לעשות אותו דבר גם באלמנט של הביצוע.

רק אני אגיד, חברת הכנסת איילת, שגם לגבי תקנות החובה שזה עבודה משותפת של המרכז, של הוועדה, של יושב ראש הכנסת, אנחנו נמסור דיווח, העברנו החלטת מסודרת 2588 ואנחנו נמסור דיווח בשבוע הבא לוועדה הזו על איזה תקנות הותקנו ואיזה לא ומה היו החסמים בהתקנתם.

אולי אפשר לקיים איתם פעם בשנה דיון כאן בוועדה, זה נורא חשוב ואם אפשר ללכת חמש שנים אחורה, אני, ברשותך.

טוב, בואו נעבור, דיברו כאן כמה החלטות משמעותיות. משרד העבודה מי נמצא?

אני מנהל תחום מטה באגף מעונות יום.

אוקיי, אז אנחנו שואלים אותך באופן ספציפי על הדוגמה שהביא כאן המרכז על כך שלא נבנו 231 מעונות יום מתוך 400 שהובטחו, שמה שלא נכנס זה בעלות של יותר מחצי מיליארד שקלים.

בדוח של המרכז להעצמת האזרח שגם אמרתי להן שאני מאוד מברך על זה וגם לומדים משם דברים וזה טוב שיש את המעקב הזה, חלק מהדברים באמת יש חסמים שקשה להתגבר עליהם, חלק מהדברים הם כן בביצוע ובביצוע טוב ובביצוע מתקדם. שני הדברים המרכזיים שעלו בדוח - - -

אני הבנתי שלאחרונה כן חלה פריצת דרך.

אז בדיוק, זה מה שאני - - - יש שני חלקים מרכזיים שהעלו כאן: אחד זה הנושא של הרחבת ההיצע, בניית מעונות יום והשני זה חקיקת חוק הפיקוח. אני אתייחס לשניהם. בכל הנוגע להרחבת ההיצע החלטת הממשלה הקצתה כ-1.2 מיליארד ₪ לבניית מעונות יום. המספר 400 שכתוב שם שהדוח התעכב עליו ואנחנו התעכבנו עליו בשיח בינינו הוא חושב לפי מפתח של עלות מסוימת למעון יום מתוך התקציב שהוקצה במסגרת החלטת הממשלה. התקציב הזה הוא לא אפקטיבי - - -

מספר הילדים שאמורים לתת להם מענה.

יש 30,000 ילדים אבל גם מספר המעונות חושב, אם לוקחים את התקציב ומחלקים ב-2.5 מיליון יוצא 400.

למה 30,000 ילדים? כי לידה גיל שלוש לדעתי במדינת ישראל יש כ-114,000 - - -

זו ההחלטה, זה היעד - - -

הבנתי.

העלות לבניית מעון שתוקצבה בהחלטה היא 2.5 מיליון שקלים, 2.4, וזה סכום שהוא לא אפקטיבי. אי אפשר לבנות, מעון יום לא עולה סכום כזה, מעון יום תלת כיתתי. ולכן, כחלק מהשינוי הדרסטי שעשינו בשנת 2014 שאני אגע בו עוד מעט העלנו את המחיר לבניית מעון ומטבע הדברים זה הוריד את מספר המעונות. לכן המספר 400 הוא מספר טוב אבל אם אנחנו ניצמד אליו פשוט ייבנו אפס מעונות. אם אנחנו נגדיל את הסכום ייבנו יותר מעונות. זה בהיבט של מספר המעונות. לכן היעד הוא לא 400 הוא פחות.

אני אחזור לביצוע, בשנים 2011 - - -

אתם יודעים להגיד מספר? זאת אומרת, אני מעריכה שעשיתם הערכות מחודשות נוכח העלות אז מה היעד הוא עכשיו?

אז ב-2011 עד 2013 השיטה הישנה של מבחני תמיכות שהיא גם תקצבה לפי מפתח של 2.5 מיליון לא עבדה. מתוך 600 מיליון שקלים שהוקצו לרשויות מקומיות בוצעו כ-30 מיליון, מספר שהגענו לכאן והיינו צריכים להסביר אותו והיה לנו מאוד קשה להסביר אותו. ומ-2014 עשינו - - -

לכאן זה לכאן לוועדה.

לכנסת, כל מיני ועדות, היו הרבה ועדות. ואחד השינויים שעשינו ב-2014, הגדולים, בהיבט של הרחבת ההיצע זה שינוי של המנגנון שכלל הרבה שיפורים: גם תוספת תקציב, גם פריסת תשלומים נוחה יותר, גם שיעור השתתפות ממשלתי גבוה יותר.

כלומר, כשמדובר במצ'ינג.

כן. המצ'ינג עלה ל - - -

חלק מתת הביצוע הייתה הדרישה למצ'ינג מן הסתם.

כן, כן, המצ'ינג אז היה - - - ברגע שהיינו במנגנון של מבחן תמיכות אז היינו מאוד מוגבלים גם במצ'ינג וגם בסכומים וגם ב- - -

אבל חלק מהבעיה הוא גם קצב הביצוע. זאת אומרת, מה שקורה התקינה משתנה בגלל שגם הביצוע מתעכב. אוקיי, אז אתה אומר רגע רגע רגע, אז עכשיו התקינה השתנתה לחלוטין. אז מה עשינו בזה. כלומר, צריך להבין גם למה קצב הביצוע של החלטות בסדרי גודל כאלה גם מבחינת - - -

תני לו לסיים איילת.

לא, זהו, מבחינה כלכלית אני פשוט - - - זה לא יעזור, זאת אומרת, זה לא ישתנה, זה שמטריד בעיניי.

בין השנים 2011 עד 2013 נוצרה גיבנת מאוד מאוד גדולה בגלל המנגנון המסורבל שהיו שותפים לו, לא נחפש אשמים, אבל היו שותפים לו הרבה הרבה מאוד גורמים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות שתקעו את התהליך. ב-2014 שחררנו, לדעתי, אם לא את כל החסמים, את הרוב המוחלט של החסמים. גם בהיבט של הבירוקרטיה של הבטוחות בקרקע וגם התקציבים הגבוהים וגם פריסת התשלומים ועשינו הרבה שינויים. 2014 - - -

התמהיל של המצ'ינג השתנה?

כן.

איך? תגיד לנו מספרים.

בין 90% ל-95% תלוי במגזר ש- - -

מימון ממשלתי.

במימון ממשלתי - - -

וכמה זה היה קודם?

בין 75% ל-85% כאשר - - -

זה חדש השינוי במצ'ינג?

כן, מ-2014 זה השתנה. וכאשר רשות בונה מהר עד שנה היא מקבלת 100%. הרשות לא מכניסה את היד לכיס. וזה חלק מהמרכיבים בשינוי הזה שעזר לנו להתקדם. צריך לזכור, וזה הצד השני שעוד מעט אני אגע בו, חוק הפיקוח, לרשות מקומית אין מחוייבות לספק פתרונות לילדים בגילאי לידה עד שלוש בשונה מגני ילדים ששם הרשות מחוייבת לתת גני עירייה מה שנקרא. לכן אצלנו מי שמבצע את הבנייה, המשרד מקצה כסף לרשות מקומית והרשות המקומית היא זאת שמבצעת, היא מתקשרת עם קבלן ומתקדמת עם הבנייה.

השוט שלנו או הסנקציות שלנו מול הרשות המקומית הן מאוד - - - זאת אומרת, זה מצב בעייתי שהרשות המקומית בעצם היא זאת שצריכה לקדם את הבנייה, לקדם את הביצוע, והכלים שלנו לדחוק בה ולזרז אותה הם כלים מאוד מוגבלים. ובשנים 2014 עד 2016 המנגנון היה מאוד פשוט, ראינו עלייה מאוד גבוהה אבל עדיין לא בקצב המשביע רצון שהדוח הצביע עליו ואנחנו מסכימים.

בשנה וחצי האחרונות השר כץ הגיע, הוא קיבל את תחום העבודה לידיו, שם על זה דגש מאוד חזק. הוא קידם מול הרשויות המקומיות הוא עשה עבודה אינטנסיבית ובאמת בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים התקדמות בנייה של למעלה מ-200 מעונות שנבנו, חלקם הגדול גם קיבל סמל ומאוכלסים עם ילדים. ואנחנו, שוב, נוצרה גיבנת מאוד גדולה ב-2011 עד 2103, בין 2014 ל-2016 השתחררה לאט, עכשיו אנחנו דוחפים את זה קדימה. זה בהיבט של הרחבת ההיצע.

בהיבט של חוק הפיקוח, זה חוק שניסינו לחוקק אותו בהרבה סבבים בכנסת. הוא נפל כל פעם מסיבה אחרת, פעם הממשלה נפלה והכנסת פוזרה, פעם זה לא עבר בוועדות - - -

נכון גם החוק לא היה טוב, הייתה סיבה שהוא לא עבר בוועדות.

אוקיי, יש סיבות כאלה ואחרות - - -

כמו למשל שהפיקוח עצמו לא היה מתוקצב וזה הטיל עול נוסף על המעונות וכן הלאה וכן הלאה.

אז בהחלטה יש סכום שהוא נועד לשפות את המעונות לעמידה בסטנדרטים החדשים של החוק. אנחנו הפצנו תזכיר חוק לפני כמה שבועות, קיבלנו הערות, אנחנו עושים דיונים פנימיים במשרד ובמשרדי הממשלה - - -

באיזה ועדה זה אמור לעבור?

ועדת חינוך.

אוקיי, טוב, נסתפק בזה. משרד הבריאות נמצא כאן?

החלטת ממשלה 2025 - - -

אנחנו מדברים על שני דברים שקשורים למשרד שלכם, את יודעת מה בואי נסתפק באחד, בית החולים החדש בבאר שבע, כן.

אז ככה, הקמת בית חולים זה אירוע לאומי וזה לא דבר של מה בכך. משרד הבריאות מחוייב לתהליך, אני רוצה לציין שאנחנו הובלנו את התהליך בהחלטת הממשלה. התחלנו את התהליך בכך שאיתרנו משבצת קרקע בדרום באר שבע, 1700 דונם. אנחנו פועלים יחד עם עיריית באר שבע לשינוי התב"ע שהיום היא חקלאית, אנחנו רוצים שם להפוך את זה לתב"ע שהיא תהיה גם למסחר, גם למוסדות, גם למגורים, לפנאי. אנחנו מקיימים מפגשים חודשיים עם רמ"י לשינוי התב"ע.

במקביל הקמנו ועדת היגוי שבראשה עומד מנכ"ל המשרד. יש לנו תכנית איך יראה בית חולים, כמה מחלקות, כמה מיטות. אנחנו מתכננים שבית החולים ייבנה בהתאם לגישה המתקדמת שהוא יהיה מודולרי, שנוכל בהמשך בעוד כמה שנים להוסיף שם גם בית חולים שיקומי, גריאטרי, פסיכיאטרי. להקים בית חולים זה לוקח משהו בין שבע לעשר שנים. זה תהליך ארוכך ומורכב. אנחנו עכשיו עומדים לפני - - -

הביקורת, אגב, זה לא על זה שעוד לא עומד בית חולים על תלו, זה ברור, אנחנו יודעים שזה פרוייקט לאומי בסדר גודל משמעותי אבל גם שלב התכנון לא התחיל.

יש לנו תכנית איך ייראה בית החולים. אנחנו עכשיו עומדים בפני הקמת ועדת מכרזים ביחד עם משרד האוצר, עם אגף חשק"ל שם, שם זה עומד. זאת אומרת, עשינו דברים עד עכשיו, אנחנו לא שוקטים על השמרים אלא אנחנו פועלים, זה דברים, יכול להיות שאנחנו - - - לוקחים זמן, הדברים לוקחים זמן.

אוקיי. משרד החינוך יש פה?

כן, פנחס קליין ממנהל כלכלה - - -

אותך אנחנו שואלים על תכנית חומש להקמת כיתות גן ובתי ספר להשלמת פערים במגזר הבדואי. זה החלטה 3708 משנת 2011. היא פשוט לא בוצעה, זה לא קודם. אנחנו מדברים כרגע על אובדן של 50 מיליון שקלים.

לנושא הזה אני אגיב. כאמור, בהחלט הייתה החלטת ממשלה 3708 בה היה סעיף ספציפי שדיבר על הקמת כיתות גן ובתי ספר. ובאותו סעיף, אני מצטט מההחלטה עצמה, סוכם שתבוצע הקמת הכיתות, תבוצע על פי תכנית חומש המתוכננת אשר עתידה להגיע לאישור הממשלה בהחלטה נפרדת בעת הקרובה. מנהל הפיתוח במשרד החינוך למעשה לא פעל על פי החלטת ממשלה כי לא הייתה החלטת ממשלה. לעומת זאת המשכנו כמובן לעשות את עבודתנו על פי שאר הקריטריונים במודלים קיימים. באותן חמש שנים תוקצבו 954 כיתות, בתי ספר וגני ילדים - - -

רגע, לא הבנתי מה הקטע שלא הייתה החלטת ממשלה.

אני אקריא את זה שוב. תכנית החומש המתוכננת לנושא זה אשר עתידה להגיע לאישור הממשלה בהחלטה נפרדת בעת הקרובה. המשפט האחרון - - -

מתי הייתה העת הקרובה אחרי - - -

אז היא לא הייתה לצערי. זאת אומרת, זה הסעיף הקטן ש- - -

מ-2011 לא הייתה בעת הקרובה.

למעשה לא הייתה ועדה כזאת, כן. אנחנו המשכנו לבצע את עבודתנו כרגיל. עם זאת, אני כן אגיד - - -

כלומר, לא חיכיתם להחלטת הממשלה הנוספת, התחלתם לעבוד?

כן, פעלנו על פי נהלי עבודה - - -

ואתם עדיין מחכים להחלטת הממשלה הקרובה?

אז אני אגיד שב-2017 זאת הייתה החלטה 2397 שמדברת על הקצאה של 232 מיליון שקלים לשנה, זה כ-1.2 מיליארד, שזה בערך 260 כיתות בשנה ו- - -

מתי הייתה ההחלטה הזאת?

בסוף 2016 והיא נוגעת ל-2017 ו-2021. ב-2017 נוצל כל הסכום, זאת אומרת, תוקצבו 266 כיתות, זה אפילו קצת יותר. אגב, אני לא - - -

הקוצבו ונוצלו.

תוקצבו, הניצול הוא תוך כדיי, הוא לוקח קצת זמן כי בונים בשטח ותהליך של - - - ב-2018, אנחנו כבר בשנה החדשה, הייתה ועדת תקצוב אחת עד כה ותוקצבו עד כה 171 כיתות - - -

הכל במגזר הבדואי.

הכל רק במגזר הבדואי, בדרום. ואנחנו ממשיכים על פי החלטת ממשלה הזאת. זאת משימה מורכבת, לתוך זה אנחנו צריכים לרתום גם את הרשויות המקומיות באזור, יש פרוצדורה שלמה שצריך לעשות אותה כדי להיות זמין לתקצוב ואנחנו ממשיכים לעבוד.

בהחלטה החדשה אין סעיפים קטנים של ה- - - או משהו כזה?

לא, מבטיח שלא, אני אישית דואג לזה שזה באמת יקרה.

התקצוב לא כרוך בהחלטת הממשלה הקרובה אתם אומרים.

סליחה, לא הבנתי.

- - - של התכנית החדשה, אין בו את הסעיף הקטן שיתוקצב בהחלטת ממשלה נוספת.

להבדיל מ-3708, 2397 יש שם סעיף שהוא כמותי והוא ממש מגדיר מספר, כיתות.

טוב. משרד התחבורה כאן?

אולי אם אפשר, גברתי היושבת ראש, להתייחס להחלטת הממשלה בקשר למגזר הערבי 922, תכנית החומש, מה בוצע, אם אפשר.

זה היה בדוח שלכם? אנחנו פשוט לא - - - אנחנו רוצים להיות הגונים ואנשים באו מוכנים כאן לדבר ספציפי. אם יש כאן מישהו שיכול לענות.

יהיה בעוד חודש דיווח מסודר, מפורט באינטרנט, זמין, אנחנו נשלח לכלל חברי הכנסת.

אנחנו כמובן עוקבים אחרי החלטת 922, היא לא בדוח שיצא ב-2017 אבל אנחנו מבצעים מעקב מעמיק עליה.

מצויין. משרד התחבורה.

אז אנחנו מדברים על החלטה 546 לעניין - - - הנגב. בהחלטת הממשלה נכתב לדעתי על מנכ"ל משרד התחבורה לעמוד בראש צוות בין משרדי לנושא מציאת פתרונות לגבי תחבורה אזרחיים וצבאיים לעניין מעבר צה"ל לנגב. היום שני הדברים מקודמים במשרד התחבורה. משרד התחבורה הציג - - -

אנחנו מדברים על החלטה מ-2013, החלטה 546, התכנית הלאומית לפיתוח הנגב.

נכון. אז קודם כל אין סעיף תקציבי בהחלטה הזאת לכלל משרד התחבורה, לכן אין בעיה של אי ניצול תקציב. לעניין המתווה עצמו - הוצגו ומתוכננים כל הפתרונות לעניין מעבר צה"ל לנגב הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הצבאי - - -

סליחה, מה זה ה-152 מיליון ₪ שכן - - -

זה תכנית - - -

עם הקמת מרכז לוגיסטי, עם הרבה דברים.

כן, כן, יש שם המון דברים, יש מט"שים וכו' וכו'. לעניין מטלות שהוטלו על משרד התחבורה בהקשר הזה - המטלות מולאו לחלוטין.

גם יש לכם איזה סכסוך עם משרד הביטחון על - - -

משרד התחבורה הציג את עמדתו המקצועית בנושא מעבר צה"ל לנגב מבחינת פתרונות תחבורתיים, נתן את המענה לפתרונות התחבורתיים, הציג את כל ה- - -

מה זה נתן את המענה יש - - -

יש חבילה שלמה של פתרונות, משרד התחבורה מתקדם בלי קשר למימוש כל הפתרונות האלה. יש סוגייה של אי הסכמות בנוגע לאם הפתרון הזה הוא הפתרון שמתאים למשרד הביטחון או לא.

מה, תשתף אותנו.

השאלה היא האם נדרש פתרון מסילתי עד לפתח הבסיס, כן או לא. אנחנו נענים בכל פעם - - -

מי אומר מה?

משרד הביטחון וצה"ל מעוניינים שרכבת תגיע לפתח הבסיס - - -

ומה - - - נשמע נורא הגיוני.

שוב, אפשר לדבר על זה, אבל משרד התחבורה, העמדה המקצועית שלו אמרה שנכון יהיה בשלב המיידי לספק מענים של אוטובוס מתחת לבית, שירות מהיר ופשוט יותר. מניתוחים שעשינו זה גם יוצא שזמני הנסיעה קצרים יותר. אבל בסיכומו של דבר, על כל בקשה של משרד הביטחון הצגנו את האפשרויות, לכל אפשרות כזאת יש עלות והממשלה צריכה לקבל החלטה באיזה מהפתרונות היא הולכת. משרד התחבורה יממש כל החלטה.

מתי הממשלה תקבל החלטה?

למיטב ידיעתי הנושא נמצא בסדר היום של משרד ראש הממשלה ואצל ראש הממשלה עצמו.

כן ו?

אין לי, זה שוב, זה כבר לא - - -

זה נמצא על סדר היום של הממשלה?

אנחנו כרגע נותנים מענה לשאלות שהתקבלו ממשרד ראש הממשלה, עלתה סוגייה חדשה של אפשרות להזיז את הבסיס ממה שאני יודע לצפון באר שבע. גם לדבר הזה קיבלנו שאילתות, עשינו בחינה ונתנו הצהרות ופתרונות לדבר הזה. מבחינת משרד התחבורה המשרד יבצע כל החלטה שתתקבל בהקשר הזה.

אני רק רוצה להגיד שהחלטת הממשלה קבעה שהצוות צריך להיות מוקם ולקבל החלטה תוך מספר חודשים. אנחנו בכל זאת חמש וחצי שנים אחר כך - - - במעורבות נשיא המדינה הצליחו להגיע למתווה מוסכם עוד בקיץ האחרון, צריך להגיד את זה.

אין מתווה מוסכם כזה לצערי. אבל שוב, משרד התחבורה הוא לא חסם בהקשר הזה.

אני רוצה לצאת כאן עם משהו קונקרטי לגבי משרד הבריאות. מתי המכרז לבית החולים בבאר שבע יוצא?

ברגע שתוקם הוועדה, זה לוקח זמן, זה לוקח משהו כמו שנה לפחות שנה עד ש- - -

הבנתי. לרגע קיוויתי שנקבל תשובה. עוד מישהו רוצה לומר דבר מה?

אני יוסי צרפתי מנכ"ל המשמר החברתי. בעניין של החלטות ממשלה רק מזווית טיפה אחרת. ב-2001 עבר בכנסת חוק לא רע בכלל, קוראים לו חוק חינוך חינם לילדים חולים. חוק שבעצם מסדיר את שעות ההוראה של ילדים חולים שמרותקים לבתים שלהם ולבתי חולים מקבלים ממשרד החינוך. עברו 17 שנים מאז, אף שר חינוך, כפי שקבוע בחוק, לא טרח להתקין תקנות לחוק. לפני כמעט שנה, באפריל 2017 התקבלה החלטת ממשלה. ההחלטת ממשלה הזאת לקחה אסופה של המון חוקים, כמעט 200 חוקים שטרם התקינו להם תקנות. חוק חינוך חינם לילדים חולים הוא חלק מאותה החלטת ממשלה. ולכל שר רלוונטי נתנו דדליין עד מתי הוא צריך להתקין תקנות.

לחוק הזה נתנה הממשלה דדליין לשר נפתלי בנט עד מארס 2018, קרי פחות משבועיים מהיום. אנחנו המשמר החברתי ביחד עם הורים לאותם ילדים, שאגב, לא אמרתי, זה כמעט 5000 ילדים בישראל יש כאלה, עוקבים אחרי החוק הזה כי יש הרבה בעיות ביישום שלו פרט לעניין התקנות. אז שלחנו פנייה למשרד החינוך מה קורה עם לוחות הזמנים, האם תעמדו בדדליין. אז לא רק שלקח להם כמעט חודשיים לענות בסוף הם ענו: קודם כל הכל בסדר רק שתדעו וגם אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה עם משרד הבריאות על האופן שבו נתחלק בהוצאות שכרוכות מיישום החוק ברגע שנתקין תקנות ובגדול זה תקוע בזה פחות או יותר, יש דין ודברים ושלחנו להם והם לא ענו.

17 שנים עברו, ובקצה, כמו שאמרתי, 5000 ילדים, 5000 משפחות שלא מקבלים את מה שמגיע להם. אני באמת מבקש כי יש פה נציגים גם של משרד הבריאות וגם של משרד החינוך איפה הדברים האלה עומדים. זה בסדר שיש מחלוקות, אוקיי, אבל לא יכול להיות שזה כזאת סחבת כי מאחורי כל הסחבת הזאת 5000 ילדים. אז בבקשה תגובה אבל עניינית ומעשית ולא אנחנו דנים, נדבר ו- - -

תודה. אני מבינה שנמצאים כאן נציגים של משרד הביטחון בסוגייה של הפתרונות תחבורה אזרחיים למעבר צה"ל לנגב. אז רק תגידו את הצד שלכם פה בסיפור.

אני ממונה על ביקורת המדינה והפנים במשרד הביטחון. במצע לדיון היו שני נושאים שיש להם זיקת עניין אלינו: אחת היא אכן הפתרונות התחבורתיים למעבר צה"ל דרומה והשני הוא הנושא של הנחות וארנונה לאנשי המילואים שמבצעים שירות מילואים פעיל. נמצאים פה איציק שהוא ראש מנהל צה"ל דרומה ונציג אגף התקציבים והם יתייחסו לשתי הנקודות האלה.

איציק כהן, בבקשה.

בהתייחס למה שנאמר פה לגבי התחבורה בסך הכל אנחנו מאוד חלוקים על הפתרון שמשרד התחבורה מציע לגבי המעבר של קריית המודיעין לצומת שוקת. כפי שנאמר פה יש דיון אצל רה"מ, מתוכנן דיון אצל רה"מ בסוף החודש. ביום שני הקרוב יש ועדת חוץ וביטחון שדיכטר עושה לזה מיקוד - - -

זה במליאת הוועדה או בוועדת משנה כלשהי?

זה במליאה.

הסוגיות האלה אמורות להיות - - -

וכולכם תהיו בישיבת ועדת חוץ וביטחון.

כן.

אוקיי.

ולצורך העניין, הנושא שכרגע מוצע לנו כפתרון הוא פתרון לא טוב. לגבי ההחלטות הספציפיות שמופיעות פה בדוח אכן יש התקדמות. מחלף 31 ומחלף 60 שהם מחלפים שאמורים לתת מענה לקריית המודיעין סך הכל מתקדמים על פי תכנית. אבל בהסתכלות רחבה על יתר החלטות הממשלה כשאנחנו מסתכלים על כל מעבר צה"ל דרומה יש סדר גודל של כחמשה פרוייקטיםש נעים במקביל. כל החלטת ממשלה או כל אי ביצוע החלטת ממשלה משפיע בצורה כזו או אחרת על כל הנושא של המעבר דרומה, ולכן חשוב לנו שכל ההחלטות שהתקבלו אכן יבוצעו כדי שבאמת באמת נוכל לקיים את התשתית הרחבה.

מתי יהיה הדיון בוועדת חוץ וביטחון?

ביום שני הקרוב.

טוב. נקווה שיימצאו שם פתרונות.

החלטת ממשלה 14447 נוגעת לכולנו, הנחות בארנונה לחיילי מילואים, החלטה שלא מומשה ולא יושמה.

משרד הפנים פה?

כן, דוד בן שושן מאגף תקציבים ממשרד הפנים. אני מעדכן שהתקנה הזאת בעצם הוכנה והועברה להתייחסות של הציבור. התאריך הסופי להתייחסות הוא ה-22 בחודש הנוכחי, ככל שלא יהיו בעיות, כמובן שזה יתקדם לחסימה של השר מייד אחר כך.

יפה מאוד. אם אפשר תשובה קצרה לשאלה של המשמר החברתי פה.

אני יכול לתת תשובה בשם שני המשרדים?

כן.

אז בדוח יש התייחסות לתקנה הזו ספציפית. אני אשמח שנקיים דיון על הדוח בוועדה. יש 200 תקנות - - -

אבל זה תקנות שצריכות במארס כבר להיות מותקנות.

כן, אז אנחנו נמסור דיווח על כל התקנות לפי לוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה 2588 תוך שבוע. המועד עוד לא עבר - - -

חברת הכנסת יחימוביץ, אני פניתי בעניין הזה למשרד החינוך ולשר החינוך בחודש דצמבר כשהבנתי שהתקנות האלה אמורות להסתיים עד חודש מארס, זה תקנות מאוד מסובכות צריך להגיד, כי הן משלבות בין משרד הבריאות לבין משרד החינוך וזאת המורכבות שלהן. אבל זה לא יכול להיות, צריך להבין, זה חוק מ-2001, זאת אומרת, את מבינה?

אני מבינה. באיזה ועדה זה נידון, התקנות איפה הן - - -

אין תקנות, אין נוסח. אני לא הייתי פונה לשר החינוך אלמלא היה, אין נוסח.

הן אמורות לדון בוועדת החינוך. שנייה נעשה סדר - לקחנו 200 תקנות מ-1948 שלא הותקנו וקבענו להן לוחות זמנים שלכל אחת בשלוש שנים הקרובות כולן יותקנו.

שלוש שנים?

תוך שלוש שנים כולן, זה 200 תקנות, חלקן בוויכוח עמוק בין משרדי ממשלה שונים, הקמנו צוותים שהמטרה שלהם לפתור חסמים בין משרדיים גם אצל היועץ המשפטי לממשלה וגם במשרד רה"מ כדי לתת מענה לאותן תקנות תקועות. במידה והתקנות תקועות ואכן זה יהיה הדיווח אנחנו נתערב בנושא בין שני המשרדים. הנושא של התקנות קבענו החלטת ממשלה מסודרת עם לוחות זמנים, אנחנו מצפים מכל המשרדים לעמוד בהם ואנחנו נמסור דיווח לוועדה לפי הסיכום עם היושבת ראש הקודמת.

מבקר המדינה, אם תוכל, זה דיון סל כזה, אני בטוחה שנגעתם בחלק מהדברים לפחות, אם אתה יכול להתייחס גם לעניין העקרוני של אי יישום החלטות וגם אם אתה יכול להתייחס לסוגיות ספציפיות שעלו כאן נשמח.

קודם כל אני אומר שדוחות מבקר המדינה עמוסים, עמוסים בהחלטות ממשלה או חלקים מתוך החלטות ממשלה שלא מיושמות. אני יכול למנות פה רק מהתקופות האחרונות החלטות ממשלה בנושא קציר המלח, חסמים בהקמת בתי מלון, היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים, מעבר יחידות ממשלה לירושלים, החלטות שנוגעות למטה הסייבר.

בקיצור אתה אומר מה שכאן זה "פינאטס" לעומת מה - - -

ברור.

אולי אני אזכיר איזשהי החלטה שראוי להזכיר אותה, החלטה שקיבלה הממשלה כבר לפני שנים בנושא של מיסוד קוד אתי לשרי הממשלה. במשך, אני חושב שאנחנו כבר מתקרבים לעשור, שפשוט נמנעים מלסכם את הנושא החשוב הזה - - -

מאוד חשוב, במיוחד נוכח האירועים האחרונים.

אנחנו ניסינו ללוות את הנושא הזה, אנחנו עקבנו אחריו, לא הגענו לאיזשהי הצלחה בנושא אז אני מזכיר את זה - - -

אני כבר מתחייבת עכשיו שאנחנו נעשה על זה דיון מיוחד.

אני באותה נשימה אומר שצריך לברך את הפעולות שנעשות בשנתיים-שלוש האחרונות במשרד ראש הממשלה. אני חושב שיש שם איזשהי חשיבה חדשנית שלקחה את הנושא הזה וקידמה אותו צעד קדימה וצריך לומר את הדברים הללו.

גם במשרד העבודה שמענו התפתחויות יפות.

נכון.

אגב, באופן קונסיסטנטי, אני חייבת לציין, משרד העבודה והרווחה, כשהם מתייצבים כאן אנחנו רואים שיפורים מאוד מאוד משמעותיים.

רק שיפתרו את הביטוח הלאומי ו - - -

אני אתייחס לכמה דפוסים שפשוט חוזרים על עצמם בדוחות הביקורת וזה הסיפור של מחלוקות בין משרדים, מחלוקות בין שרים. אין היום במערכת הממשלתית מנגנון יעיל, מנגנון אפקטיבי שמוביל להכרעה במחלוקות בין שרים והשרים מרבים להיות חלוקים זה על זה. ואני חושב שגם המנגנון הזה גם במשרד ראש הממשלה הם מתחבטים בו ולא מתקדמים עם הנושא הזה, למרות שיש גם בתקנון הממשלה איזשהם הוראות שמתייחסות לפתרון מחלוקות בין משרדים וזה אולי הגורם המרכזי שגורם להחלטות ממשלה לא להתקדם קדימה. יש גם דפוס של שינוי מתווים של החלטות ממשלה בלי שהממשלה בכלל מודעת לשינוי המתווה.

דפוס נוסף זה של שינוי מתווה של החלטות ממשלה בלי שהממשלה בכלל יודעת על שינוי המתווה או שזה לא הובא לאישור פורמלי שלה. ואני מדבר על שינויי מתווה מהותיים. אני לא מדבר על זוטי דברים בתוך ההחלטות. אני חושב שההחלטות גם לוקות בלו"ז לא ריאלי - ראו את כל הסעיפים של תוך 60 יום הצוות יגיש בפני הממשלה מסקנות. הסעיפים האלה, כמעט בעיה כרונית, לא מגיעים בלוח הזמנים ליישום.

אם אני מחבר את החולשות שיש בתחום הזה עם אותו דוח שהוצאנו על 130 תקנות שלה רשות המבצעת שאינן מותקנות אז זה כבר מתחיל ליצור איזשהו סדק ברמה של שלטון החוק. כלומר, אם אנחנו מסתכלים על החלטות ממשלה כגם חלק מפירמידת הנורמות שהמערכת הממשלתית עובדת לפיה אז יש פה איזשהי בעיה שהיא צריכה לזכות לתשומת לב.

אני אומר פה שאנחנו השנה מתלבטים, נמצאת פה דגנית שי שבמסגרת האגף שלה אמורה לעסוק בנושא הזה, מתלבטים אם נוכל מבחינת הנושאים שמתחרים בשנת 2018 לתכנית העבודה להכנס לביקורת על מזכירות הממשלה ולבדוק את הנושא הזה. אני לא אפרט פה את הנושאים המתחרים אבל הדילמות הן דיי משמעותיות. יתכן שהמבקר יחליט כן ללכת לתחום הזה.

לסיום אני אומר שהניסיון שנעשה פה לעשות איזשהו מעקב מהיר על הדברים הללו אנחנו כמתבוננים מהצד אנחנו יודעים כמה משקל יש לדחיפות האלה ולעצם הצבת השאלות לרשות המבצעת איפה אתם נמצאים ולאן אתם הולכים. אם הפורמט ימשיך אנחנו בטח נברך על כך.

אוקיי. טוב אני מסיימת את הישיבה הזאת, זאת הייתה ישיבה חפוזה, דיון מהיר, תודה לאיילת ולמסעוד על הדיון הזה שהוא חשוב וחלק מהנושאים האלה אנחנו נמשיך לעקוב אחריהם וחלק ידונו בוועדות אחרות אבל אנחנו גם נעקוב אחרי היישום ונחכה לעדכון ממשרד רה"מ בתוך שבוע כפי שהובטח כאן. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.